פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 550 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום ראשון, כ"ו באדר התשפ"ו (15 במרס 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> סיור ועדה בטבריה וקריית שמונה - התמודדות מערכת החינוך עם אתגרי המלחמה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר משה טור פז מוזמנים: אניטה שובש – מפקחת מעונות יום מחוז צפון, משרד החינוך ורד ברמי – מפקחת גני ילדים ממלכתי מחוז צפון, משרד החינוך אפרת גליק – מפקחת חינוך מיוחד מחוז צפון, משרד החינוך אביבה נחום • מפקחת גני ילדים, משרד החינוך אליה הדר זריהן – מפקחת, משרד החינוך אלין יצחק – מפקחת מגזר חרדי, טבריה, משרד החינוך עומרי נחום – מפקד יקל"ר, מנהל, משרד החינוך אפרת בן צור – מפקחת כוללת ומתכללת עירונית, מחוז צפון, משרד החינוך עידן דיין – סגן מפקד יקל"ר, מפקח מחוז חרדי, משרד החינוך איתי חיים – מנהל קשרי ממשל, משרד החינוך שולה בן שטרית – יועצת, אגף חינוך, משרד החינוך שלומית שמש – סמנכ"ל, תנופה לצפון יוסי נבעה – ראש עיריית טבריה אביב יצחק – סגן ראש העיר, ממונה חינוך, עיריית טבריה שמעון פיניאן – מנכ"ל, עיריית טבריה חי דמרי – מנהל אגף חינוך, עיריית טבריה עמי ועקנין – קב"ט, ביטחון וחירום, עיריית טבריה אלינור ועקנין – מנהלת מחלקת לידה עד שלוש, אגף החינוך העירוני, עיריית טבריה. רפאל טרבלסי – חבר מועצה, עיריית טבריה אביחי שטרן – ראש עיריית קריית שמונה זאביק זוויג – סגן ומ"מ ראש עיריית קריית שמונה אסנת רון רסקי – מנהלת אגף החינוך, עיריית קריית שמונה גולן בוכריס – יו"ר הנהגת הורים, קריית שמונה ד"ר עליזה בלוך – נשיאת IASA, המרכז הישראלי למצוינות בחינוך יאיר קרן מנהלת הוועדה: אתי דנן מירב כהן-סגנית רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור ועדה בטבריה וקריית שמונה - התמודדות מערכת החינוך עם אתגרי המלחמה << נושא >> (טבריה) << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> בוקר טוב לכולם. אני שמח בביקור הזה. חבר הכנסת צבי סוכות נפגשנו השבוע ודיברנו. הרעיון הוא לבוא ולשמוע את השטח ולראות מה קורה בשטח. אני מבין שמפה אתם אחרי זה נוסעים לקריית שמונה. ראשי הרשויות בשבועיים האחרונים מעבר לפעילות הרבה שאנחנו מבצעים, עולם החינוך שכולנו עסוקים בו בימים האלה – כן לפתוח, איך לפתוח, מה לפתוח, אם לפתוח. כל השאלות האלה שמטרידות אותנו, מה יהיה ביום שאחרי, איך מתמודדים עם המציאות החדשה. אני שמח מאוד שבאתם לפה ומודה לכם. בתחילה נעשה סבב קצר כדי שנכיר את האנשים. בבקשה. << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> שמעון, מנכ"ל העירייה. << דובר >> אלינור ועקנין: << דובר >> אלינור, מנהלת מחלקת לידה עד שלוש, אגף החינוך. << דובר >> אניטה שובש: << דובר >> אניטה, מפקחת מעונות יום, משרד החינוך. << דובר >> ורד ברמי: << דובר >> ורד, מפקחת גני ילדים. << דובר >> אפרת גליק: << דובר >> אפרת, מפקחת חינוך מיוחד, משרד החינוך. << דובר >> אפרת בן צור: << דובר >> אפרת בן צור. מפקחת כוללת ומתכללת עירונית, מחוז צפון, משרד החינוך. << דובר >> אביבה נחום: << דובר >> מפקחת גני ילדים. << דובר >> אלין יצחק: << דובר >> אלין, מנהלת המגזר החרדי. << דובר >> אתי דנן: << דובר >> אתי דנן, מנהלת ועדת חינוך. << דובר >> מירב כהן: << דובר >> מירב כהן, סגנית מנהלת הוועדה. << דובר >> משה גודלבסקי: << דובר >> מפקח כולל יסודי ועל יסודי. << דובר >> עמי ועקנין: << דובר >> עמי ועקנין, קב"ט בטחון וחירום בעיריית טבריה. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> עליזה בלוך, אזרחית שאכפת לה. << דובר >> עידן דיין: << דובר >> עידן דיין, סגן מפקד יקל"ר ומפקח מחוז חרדי. << דובר >> עומרי נחום: << דובר >> עומרי נחום, מפקד היקל"ר ומנהל במשרד החינוך. << דובר >> איתי חיים: << דובר >> איתי חיים, מנהל קשרי ממשל של משרד החינוך. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> שלומית שמש, תנופה לצפון. בדיוק החלפתי מיקל"ר, לבגדים האחרים. << דובר >> חי דמרי: << דובר >> חי, מנהל אגף החינוך. << דובר >> רפאל טרבלסי: << דובר >> רפאל טרבלסי, חבר מועצה בטבריה. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> אביב יצחק, סגן ראש העיר, ממונה על החינוך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> משה טור פז, חבר ועדת החינוך. << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> (הצגת מצגת) ברוכים הבאים. המצגת פה קצת שונה, יותר מתבססת על מה שקורה מתחילת המבצע של שאגת הארי פה בעיר. את הדברים יציגו קב"ט העירייה ואביב יציג את כל עולם החינוך. בין לבין אכניס כמה הערות כדי שנבין מה מצבינו. בבקשה. << דובר >> עמי ועקנין: << דובר >> בוקר טוב לכולם וברוכים הבאים לטבריה. אעשה את זה בלי מצגת. אם אתחיל עם מצגת, זה לוקח לי 40 דקות פלוס מינוס. אשתדל להיות קצר ותכליתי. מבחינתנו אנחנו נמצאים במדיניות התגוננות שלוש. התחלנו בארבע. 40 אזעקות בעיר, נפילה אחת בצומת פוריה. שני יירוטים משמעותיים מעל העיר ושברי יירוט ברחובות רבים. << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> ביום חמישי האחרון היה פה שבר יירוט אחד שהיה ארבעה מטרים מגן ילדים. חתיכת שבר יירוט, לא משהו קטן. << דובר >> עמי ועקנין: << דובר >> העיר מונה 56,588 תושבים, מתוכם 18,006 ילדים. עץ המבנה שלנו בנוי על שמונה מכלולים, 32 תאים. העיר מחולקת בחירום לשישה רובעים. כמובן שהעיר בימים אלה גדלה במספר שכונות מאוד גדולות – טבריה המושבה, מול ארבל, רקפות, זה משמעותי מאוד לבניית העיר. בעיר נבנו ארבעה בתי ספר חדשים ושלושה אשכולות גנים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חוץ מהמפונים? << דובר >> עמי ועקנין: << דובר >> חוץ מהמפונים. כמו שאתה מכיר מהסבב הקודם, אירחנו פה כ-13,000 מקומיים בבתי המלון. נבנה בית ספר חדש עבורם. << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> אנחנו נבקר בו עוד מעט. << דובר >> עמי ועקנין: << דובר >> יש לנו גם קצת מחצור. מבחינתנו הדברים החשובים שמנחים אותנו זה איכות ומניעה, זה נוגע ברמה הלאומית בדגש על מוסדות החינוך שלנו, מאוד מיושנים – גני הילדים, גם בתי הספר, גם הפעוטונים. אם נסכים מבעוד מועד ללכת על רעיון, לא של חיזוק ומיגון כי זה עולה כסף רב ואנחנו עושים פלאים, אלא ללכת על הרעיון של בית ספר רעות. קודם לבנות מבנה ולהרוס מבנה, להיכנס לחדש על אותו תא שטח. זה ייתן לנו אורך רוח רב וחוסן לאומי. << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> ברשותך עמי. העיר טבריה, אחרי 15 שנים שהיה פה כאוס פוליטי, הייתה ועדה ממונה. הוועדה הממונה בנתה פה תוכניות לא רעות. ראינו את התוכניות ואמרנו שאנחנו ממשיכים קדימה. הסכם הגג שנחתם ב-2022 עוד מעט מסתיים, 7,500 יחידות דיור. אנחנו כבר מתחילים הסכם גג חדש במתחם עשר, זה עוד 7,500 יחידות דיור. העיר ב-2040 אמורה להיות עם 120,000 תושבים. הבנייה הזו יחד עם התחדשות עירונית שאנחנו עושים. העיר נמצאת על שבר הסורי אפריקאי, יש לנו אתגרים מאוד גדולים. 40% מהעיר לא ממוגן ונמצא על השבר הסורי אפריקאי. נכון שתהיה גם התחדשות עירונית, לא פחות חשוב זה גם חיזוק מבנים. אי אפשר כלכלית לעשות רק התחדשות עירונית, יזמים לא נכנסים לפרויקטים האלה. אנחנו מדברים בעיקר על חיזוקים שהמדינה החליטה להפסיק. הם עושים מאוד מינורי, משרד הבינוי והשיכון. מתוך 600 מבנים שאנחנו צריכים לחזק, עשינו בסך הכול 26 ובשנה הבאה אנחנו עושים עוד שבעה מבנים. זה כלום, שום דבר. צריך יותר, בעיקר במקומות שזה לא כלכלי. המציאות מראה לנו שכל כמה שנים יש מלחמה, נרצה או לא נרצה. לבנון, סוריה, איראן, מכל מקום. אתה רואה אנשים שכואב לך הלב, לראות בן-אדם בן 80-70 שקשה לו ללכת 100 מטרים מהבית שלו ולהגיע למקלטים. רבים מהם ישנים בתוך המקלטים. אנחנו צריכים לעשות את החשיבה הזו. יש מודל כלכלי לחיזוק מבנים, שהצענו אותו אפילו להיות פיילוט. כל חיזוק המבנים, יחידה של חיזוק מבנים ומיגון זה בסביבות 250,000 שקלים ליחידה אחת. ברגע שאתה עושה את החיזוק והמיגון, ערך הדירה עולה. אתה יכול לעשות שם הערת אזהרה למדינה שהבן-אדם לא יכול למכור בזמן שהוא מחזיר את הכסף. אם ערך הבית היה בסביבות 800,000 שקלים ועכשיו הוא הופך להיות 1.6 מיליון, כשהוא רוצה למכור את הבית, את אותם 250,000-200,000 שקלים הוא יצטרך להחזיר למדינה. יש מודלים ואפשר לעשות את זה. מישהו בייעוץ המשפטי צריך להתעורר ולהגי שהוא יכול לקבל את זה גם כפיילוט. << דובר >> עמי ועקנין: << דובר >> אני מדבר כקב"ט. יש לנו 50 בתי ספר, 147 גנים. זה משמעותי מאוד, זה גדול. רוב המבנים האלה אמורים לתת מענה לציבור. כמו שאתה יודע, בימים אלה ניתנה הנחיה לפתוח את כל המיגונים הקיימים, קרי, אנחנו צריכים להפנות את התושבים ולהבהיר להם שהולכים למיגון המיטבי ולא הכי מוגן שיש. פה יש לנו בעיה. הגיעה העת להתחיל להתחדש כמו בית ספר רעות, בית ספר צאנז, בית ברכה. בתי ספר חדשים עם תקינה כמו שצריך, שהם יכולים לשרת גם את הציבור בעתות חירום וגם את התלמידים כמו שצריך להיות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמה אחוז מבתי הספר פה לא ממוגנים? << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> אביב ייגע במערכת החינוך. << דובר >> עמי ועקנין: << דובר >> אני נותן בריף מהיר. הם יתנו את הניתוח המעמיק ברמת בתי הספר והמספרים. מבחינתי לסיום, חמשת הצעדים הנדרשים ברמה הלאומית, צעדים קריטיים שדורשים גם תקצוב. הדבר הראשון, השלמת מרכיבי הביטחון בכל מוסדות החינוך. אנחנו לוקים בחסר. זה מתחיל מגדרות ושערים ועד 1,001 דברים. כל הנושאים הטכנולוגיים למיניהם. הדבר השני, שדרוג מוסדות החינוך שדיברנו עליו, בדגש על גני הילדים שמאוד מיושנים. הדבר השלישי, חיזוק כלל למבנה את מוסדות החינוך. נעשו מספר חיזוקים כמו בית ספר ארליך, כמו בית ספר דקלים. תחכמוני שעכשיו עובר עוד שיפוץ. זה לעשות פלאים, זה לא חיזוק כמו שצריך להיות. הדבר שקריטי זו בחינת חלופה – במקום לעשות חיזוק, לבנות חדש. שינוי פרוגרמת הבנייה של מוסדות החינוך. היום מוסדות החינוך נבנים במפתחות של תאי שירותים, לפי תלמידים ולא לפי אנשים מבוגרים. הם נבנים ללא מקלחות וללא אמצעים של סניטציה בכלל. המדינה רואה במוסדות חינוך ובבתי הספר כמתקני קליטה מקומיים ופה יש לנו בעיה קשה מאוד. היום אנחנו אמורים לקלוט 4% מסך כל התושבים ברעידת אדמה או במקרי קיצון ואין להם לא תאי שירותים ולא מקלחות. זה יוצר בעיה חריפה מאוד. אני חושב שצריך לשנות את כל המתווה של הבנייה והאדריכלות, לחשוב גם חירום. תודה. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> אביב, סגן ראש העיר. רצינו לנצל את ההזדמנות הזו מול הוועדה כדי להציג את העשייה של רשות מקומית בתוך מערכת חינוך בזמן חירום ולהציג בקצרה את הפעולות הראשונות שביצענו מהרגע שעברנו משגרה לחירום ואת המשמעויות שיש להן על הרשות. קצת נתונים, הקב"ט התייחס לדברים. רשום לנו למטה את מספר מוסדות החינוך, אנחנו יכולים להבין שמבחינת פריסה, לכל שכונה יש לנו מספר של מוסדות חינוך שאמורים לשמש גם לחירום, לתת מענה לתושבים. יש לנו כ-20 מקלטים של מוסדות חינוך שמשמשים מקלטים ציבוריים. לא כי אנחנו רוצים לאפשר אלא כי אין משהו אחר. אין חלופה אחרת בתוך השכונה, בעיקר בשכונות ותיקות. ב-08:10 מהרגע שהתחילה מתקפת המנע, התכנסנו בתוך מרכז ההפעלה העירוני. באותו הרגע בדיוק התחלנו לגזור את המשמעויות מבחינת מערכת חינוך והבנו שאנחנו הולכים לעשות מעבר ללמידה היברידית. אנחנו כרשות מקומית הורדנו את ההנחיה למנהלי בתי הספר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> היו לכם תלמידים פה בשבת זכור? << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> כן, היו לנו בערך 300 תלמידים נוספים שהיו פה בתוך העיר. << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> גם באולפנית. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> היה לנו בית ספר תיכון אחד שהיה במסע ישראלי שהיה בשבת בזכרון יעקב. היו לנו פה תלמידים בשבת זכור, בתוך האולפנית, בתוך בית ספר. למזלנו היה שם מספיק מרחב מוגן. 200 תלמידות שנשארו שם לישון. חלק מההורים חזרו לקחת אותם, לא היו מוכנות ללכת. נשארו עד צאת השבת. אלה היו הפעולות הראשונות שנדרשנו לעשות. מבצע מהיר של הרשות כדי להבין מתי אנחנו יכולים להחזיר את התלמידים מזכרון עם לחץ רב של הורים מסביב ולתת מענה למי שנמצאים פה בתוך מוסדות החינוך. זה היה ב-08:10. עד צאת השבת אנחנו מסונכרנים, מבינים שמערכת החינוך הולכת להיות סגורה. תלמידים, הנחיות, מנהלי בתי הספר. מנהל אגף החינוך שעובר, מכייל את כל המערכת ממצב של שגרה לחירום. אותו הדבר לגבי כל מנהלי המחלקות בתוך אגף החינוך. זה משהו שלשמחתנו אנחנו מתורגלים בו מהשנה האחרונה. כל בעלי התפקידים מכירים את התפקידים שלהם בחירום וזה אפשר את המהירות תגובה. מבחינת מדיניות ההתגוננות בתוך העיר טבריה. אנחנו נמצאים במצב שלוש כתום. לא מקיימים פעילות חינוכית פורמלית מלבד ההחרגות שאישרו לנו. אחד, זו פעילות בלתי פורמלית שאנחנו מקיימים, פעילות הפוגה מאוד מגוונת שאנחנו לומדים אותה לאט-לאט, וכאן המקום של הוועדה להבין שככל שמשך הזמן של תגובת החירום הזו תהיה גדולה יותר, פעילות ההפגה הזו תהיה הכרח. צריך לדעת לתקצב אותה, לתכנן אותה ולהתאים את הרשויות לזה. לא כל רשות יכולה לאפשר את זה לעצמה. זה כסף שצריך למצוא לו מקור תקציבי. דבר שני, נוער בסיכון שהוחרג. אנחנו מפעילים את המוסדות של נוער בסיכון, את שני המח"טים שלנו. זו מציאות שבה אנחנו מבינים שהתקופה הזו של החירום לאוכלוסיות המיוחדות האלה יכולה לייצר פערים שהם גדולים יותר. אנחנו רואים את זה בהלימה מול אירועים ברווחה וכן הלאה, לכן אנחנו פותחים את המסגרות האלה. פערי מיגון, זה החלק המשמעותי. סיכמנו את זה בשתי שורות שהן המשמעותיות ביותר. רבע ממוסדות החינוך בעיר טבריה הן ללא מיגון כלל. זאת אומרת, מחר החלטנו לפתוח בתוך מרחב מוגן, רבע מתלמידי העיר טבריה לא יכולים להגיע למוסד החינוכי שלהם. אנחנו מדברים על למעלה מ-1,500 תלמידים שאין להם איפה ללמוד. הרשות נדרשת למצוא מענה. ברור לכם שברגע שאנחנו נפתח, יבוא הורה ויגיד רגע, בגלל שאני לומד במוסד א' או במוסד ב', זה יקבע אם הילד שלי יהיה בשגרת לימודים. 80% ממוסדות החינוך שממוגנים, יודעים לקלוט פחות מ-50% מהתלמידים. אם מחר בבוקר פתחנו אנחנו עדיין יודעים באופן המקסימלי לקלוט 50% מתלמידי העיר בכל רגע נתון. לכן נערכנו פה לתוכנית דיפרנציאלית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ממחצית התלמידים שלהם או ממחצית התלמידים של כל העיר? << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> מחצית מהתלמידים של כל מוסד חינוכי. << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> יש לנו נכון להיום כ-18,000 תלמידים בעיר מאפס ועד 18. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> רבע מהם ללא מוסד חינוכי. היתר, 50% מהם יכולים להגיע בכל רגע נתון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> 50% מהם. 50% מה-75%. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> נכון. זה אומר שאנחנו צריכים לבנות תוכנית דיפרנציאלית, שהתוכנית שבנינו מדברת על מצב שבו תלמיד מגיע פעמיים בשבוע ללמידה פרונטלית ויתר הימים הוא ככל הנראה יידרש ללמוד מרחוק. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> אחד לשניים לא מגיעים למוסד בכלל. אחד לארבעה לומדים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כולל משמרות? משמרת בוקר, אחר הצוהריים? << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> גם את זה ניסינו בתקופת החירום הקודמת. המורכבות של משמרת יום ומשמרת צוהריים, שיש לך זמני חפיפה. זמני החפיפה האלה הם זמנים מסוכנים שיש לך כמות מאוד גדולה של אנשים שנמצאים בחוץ. גם את זה אנחנו משתדלים כמה שפחות לעשות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מבחינת הסעות למוסדות האלה, כמה הסעות יש לך בתוך העיר? << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> מבחינת היסעים יש לנו את המגזר החרדי שיש בו חלקים נכבדים שהם רק בהיסעים. יש לנו תלמידים שאנחנו מוציאים החוצה, בעיקר חינוך מיוחד. כל המוסדות של החינוך המיוחד הם פועלים עם מערך היסעים מלא. אם לכמת את זה למספר, בערך רבע מהתלמידים בתוך מערך היסעים כזה או אחר, אם זה פרטי של בתי ספר או אם זה מערך היסעים - - - << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> בדיונים שיש לראשי הערים יש עם פיקוד העורף, גם אם תהיה חזרה, החזרה מדברת על זה שאנחנו חוזרים וכך שההורים מסיעים את ההורים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן שאלתי. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> גם פה, אם אנחנו הולכים לרגע למקרה קצה, יש לנו בית ספר שנקרא בית ספר דקלים, זה בית ספר לתלמידים על הרצף האוטיסטי, כיתות תקשורת. בתוך הכיתות האלה יש לנו מנעד מאוד רחב של לקויות. אנחנו יכולים לפגוש תלמידים שהם על כיסא גלגלים ויש מענה שההורה נדרש לו. זה שאין לו הסעה, אומר שהוא לא יכול להביא אותו למוסד החינוכי. צריך רכב מותאם, לא לכולם יש. אנחנו מבינים שמדובר באוכלוסיות בדרך כלל עם מצוקות כאלה ואחרות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אביב, אני מניח שעשיתם תעדוף עירוני של גני ילדים, חינוך מיוחד וכולי. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> עשינו תעדוף עירוני. ההיגיון המסדר של התעדוף העירוני הוא שההבנה הפשוטה היא, שקודם המשק חזר לעבוד. אנשים צריכים לצאת לעבוד, אנחנו קודם נותנים תעדוף לילדי גנים וכיתות א', ב', שהם מגבילים את ההורים מיציאה חזרה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להזכיר לכם דבר אחד שמשום מה בסבב הזה נשכח וזו הפרקטיקה של ביקורי בית. במקרים רבים כשאין מענה שהילד יבוא לבית הספר, המורה יבוא לילד. זה פעם בשבוע בוודאי ישים, אולי יותר. לזכור את זה. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> אנחנו משתמשים בזה בעיקר לאירועי קצה, מקרים שבהם אנחנו יודעים שיש מורכבות בתוך הבית. כשאתה מדבר על מסות כאלה אתה צריך לקחת בחשבון שגם המורה שיושב בבית, הילדים שלו בבית והוא צריך לתפקד כהורה, יש פה מורכבות כפולה שצריך לקחת אותה בחשבון. גם לזה אנחנו מתכונים. בהקשר של השקף הקודם, אנחנו נמצאים בתהליכי בינוי. בתהליכי בינוי אלה אנחנו מדברים על סדר גודל של בערך 30 כיתות גן ועוד כ-130 כיתות יסודי וכ-40 כיתות תיכון. רבע מיליארד שקלים שהרשות משקיעה בלבנות מוסדות חינוך. בהקשר של מה שאמר הקב"ט, אנחנו עושים שני תהליכים. תהליך אחד, זו פסילה שהתחילו אותה תקופת הוועדה פה וראש העיר החליט שהוא ממשיך את זה וזה הקו שאנחנו מובילים. זו פסילה ובינוי מחדש. חלק שני, שכונות חדשות בהתאם להסכם גג שציין ראש העיר, תוספת של 7,500 יחידות דיור. אנחנו על הצפי העתידי הזה התחלנו לבנות מוסדות חינוך. זה אמור לשפר את התמונה של המימון שיש לנו בשכונות הוותיקות. זה לא נותן מענה. פעולות שביצענו. קודם מהרגע שהתחילה המתקפה, אחרי שעה בערך השירות הפסיכולוגי החינוכי כבר פתח קו חם. הקו החם הזה נועד לתת מענה 24/7 להורים ותלמידים כדי לתת מענה רגשי. בעקבות הפתיחה של הקו החם שקיבל בערך בין 50-40 קריאות כל יום. בהתחלה זה היה קצת יותר והלך וקצת דעך. בעקבות הקו החם בוצעו ביקורי בית, יצאו לתוך בתים שגילו בהם כל מיני מורכבויות. עולים משם לא מעט קשיים. החרדה של ילדים והורים כשסיר הלחץ הזה בתוך הבית, לא נמדדת באם יש אזעקה או אין אזעקה. זה שהוא במצב חירום והוא יודע שהוא מסוגר בתוך הבית, גם עם אפס נפילות ואפס אזעקות עדיין יש לחץ והם צריכים להתמודד עם זה. פתחנו שמרטפיות. משמעות ראשונה, שמרטפייה הבאה שאנחנו הולכים לבקר בה זו שמרטפייה של עובדים חיוניים של בית החולים פוריה, מרכז רפואי צפון. כ-50 תלמידים שנמצאים בתוך המתקן. בתקופת החירום בנינו פה מקלט לתלמידים מפונים. שתיים, מסגרת של מעון גם לעובדים של מסגרת כללית. כמובן לעובדי העירייה בתוך גן ילדים שאמור לתת מענה לעובדים. גם פה הרשות נתקלת בבקשות רבות של עובדים חיוניים. אני ביום חמישי ישבתי עם מנהל אגף החינוך, ניתחנו את הדף של עובדים חיוניים. כמעט כל עובד שני מוגדר עובד חיוני. אתה צריך לתת מענה. אתה אומר, אני רוצה להוציא סקר עכשווי, לפתוח שמרטפייה. אתה תסיים אותו עם חצי ממערכת החינוך פתוחה. צריך לתת את הדעת ולחשוב איך קורה מצב, אנחנו פותחים את המשק לגמרי ומצד שני לא נותנים מענה. מי שנתקל בקושי הזה הוא ראש עיר שמקבל 24/7 טלפונים מהציבור שאומר, אני צריך לצאת להתפרנס, מחייבים אותי לצאת לעבודה, מהצד השני אין לי מענה לילד שלי. אתה ראש העיר, תפתור לי את הבעיה. לא פונים למדינה, אנחנו המדינה מבחינתם. חשוב לתת את ההפרדה. הערכות מצב, ההנחיות. קיימנו הערכות מצב, אנחנו מקיימים באופן שוטף. אני מדבר על פנים ארגוני לתוך מערכת החינוך ביחד עם הפיקוח. יש לנו מפקחת מתכללת לתקופת חירום ואנחנו פועלים באופן שוטף בשתי זרועות. שגרה, יד אחת. אנחנו רוצים לראות איך אנחנו מתקדמים ברמה הפדגוגית. אנחנו יודעים שיש את היום שאחרי ועדיין יהיו בגרויות. כנראה שלא יהיו הקלות. עוד שנייה נדבר על מה הצרכים שעולים מהשטח. הפעם השנייה היא לנהל את תקופת החירום ביחד עם מנהלי בתי הספר. יש לנו אנשי חינוך מגויסים בעיר, גם זה משהו שאנחנו נותנים עליו את הדעת. גם אנשי חינוך, גם בני זוגם, זה משהו שאנחנו מתחשבים בו. חינוך בלתי פורמלי, דיברתי, אנחנו נותנים מענים מאוד מגוונים. אפשרו לנו אחרי כמה ימים ראשונים להשתמש גם בבני נוער.בהתחלה זה היה רק על בסיס מכיניסטים וצעירים, אחרי זה גם בני נוער. עוברים בתוך המקלטים, עושים לא מעט פעילויות, פעילויות רבות בזום. זה לא מפצה על זה שהמסגרות הפורמליות סגורות, ברור לנו. הקושי הגדול של רשות מקומית בזמן חירום שכזה, לראות את התושבים. אנחנו כמעט ולא רואים. אם אנחנו לא מגיעים עד אליהם אנחנו לא רואים אותם. גם עכשיו כשיש התרעה, התרעות מאיראן, עשר דקות, מגיעים למקלט נקודתי, חוזרים חזרה לבתים. פה אנחנו משתדלים להיות כל הזמן מאוד יצירתיים. לגבי מוסדות חינוך ללא מיגון. כדי לסבר את האוזן ולהבין את האופרציה שרשות נתקלת בה. אנחנו מדברים על 14 גנים שאין בהם מרחב מוגן. המשמעות היא שאנחנו מבינים שביום שנפתח, ההורים האלה יגיעו אלינו ובצדק וירצו לקבל מענה. מה שעשינו, ניהלנו תוכנית מעברים, צוותים של שפ"ע בהובלה של המנכ"ל שתפס את הצוותים וחילק את כל המבנים שיש לרשות עיריית טבריה. יושב מנכ"ל מול כל המבנים שיש לו, אומר איפה יש לו מרחבים מוגנים וכל מרחב מוגן כזה הוא מכניס גן. לוקחים את הציוד, מכינים את הדברים כדי שביום שנחזור נוכל להחזיר מקסימום מהילדים. זו אופרציה מורכבת, אלה מבנים שלא מותאמים להיות גן. גם פה חוזר הפער של מרחב מוגן. קליטה של מפונים, זה היה גם בתקופת החירום הקודמת וגם בתקופת החירום הנוכחית. כעיר שהיא שעיר תיירות ויש לנו בתי מלון, אנחנו מבינים שאנחנו מובילים כאפשרות ראשונה לקלוט מפונים וזה גם מה שאנחנו נותנים לו מענה. מניסיון קודם, המענה למפונים שנקלטים הוא על בסיס הרשות. יושב-ראש הוועדה, חשוב להדגיש. רשות שקולטת מפונים היא משלמת מתוך המשאבים שלה, מההון האנושי שיש לה, מהעומס על העובדים שלה, שהיא אחר כך צריכה להתמודד עם זה שהם יצאו ואנחנו נשארים עם אותם עובדים שהם עם לחץ כזה גבוה. אתן דוגמה, שירות פסיכולוגי חינוכי. השירות הפסיכולוגי יש לו מספיק אתגרים משלו, עכשיו מגיעים תלמידים מפונים, זה מגביר את הלחץ והם צריכים לתת מענה עם אותם משאבים. זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת. הדבר האחרון, אתייחס לאתגרים ומשם אם יש למנהל אגף החינוך להוסיף עוד, אז הוא יוסיף. אנחנו מסתכלים עכשיו - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מחילה על השאלה. המדינה לא שיפתה אותכם על זה? << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> באיזה הקשר? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> של קליטת מפונים? << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> כן ולא. בוא ניקח את בית הספר. בית ספר מפונים. אנחנו בנינו את בית הספר, עלות בית הספר הייתה בסביבות 21 מיליון שקלים. נתנו לנו בפעם הראשונה 70%. עד רגע זה, אנחנו כבר שנתיים וחצי אחרי הבנייה, אחרי ההקמה, עדיין לא קיבלנו את שאר הכסף. זו דוגמה. אחרי זה דובר על 5 שקלים ליום למפונה שממנו קיזזו והורידו כל מיני כספים, רק 90% קיבלנו. קיצצו וקיצצו. בתפיסת העולם שלנו – אמר את זה אביב ואני אומר את זה גם – אנחנו לא מחכים. מקלטים משותפים, קיבלנו כסף מהמדינה. צריך להגיד כל הכבוד למשרד הבינוי והשיכון, על זה שנתנו לנו את הכספים לשדרג ולשפץ מקלטים משותפים. האחרים רואים את זה ואומרים לנו, גם אנחנו רוציםהשישפצו לנו. אני מחפש את הכסף. אני פונה למשרד הבינוי והשיכון, נתתם כבר, תמשיכו לתת, אין לי את היכולות התקציביות לעשות את זה. כל פעילות ההפגה שאנחנו עושים עכשיו, אף אחד לא משפה. בל נשכח, אנחנו בעוד ארבעה ימים יוצאים לחופשת פסח, אני צריך להחזיק את הילדים, את בני הנוער בכל מיני פעילויות כאלה ואחרות. אנחנו עיר תיירות, היו אמורים להגיע לפה לא מעט תיירים. היו פה תוכניות גדולות מאוד של מופעים שכנראה נצטרך לבטל ונצטרך לעשות פעולות הפגה בתוך המקלטים ובמקומות אחרים. בני הנוער שלנו כל יום שישי מתכנסים באופן קבוע במועדונים שלנו כדי שהם לא יהיו ברחובות. גם את זה נצטרך להמשיך בייחוד במלחמה. אנחנו לא רוצים את הכאוס ברחובות. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> אנחנו בפעילות הפגתית עד היום מהרגע שהתחילה הלחימה הוצאנו למעלה מ-200,000 שקלים. מה שאנחנו קיבלנו עד לרגע זה, הוא מתוך סל הגפ"ן של החינוך. קיבלנו 200,000 שקלים לתכנון. מגוון יחסית, זה כן ראוי לציין. מגוון יחסית גם בהקשר של הצטיידות וגם בהקשר של פעילות חירום שאמורה להיות הפגה עבור הילדים. זה לא מספיק. פה נדרשת דיפרנציאליות בין רשויות חזקות או איתנות כלכלית, או לצורך הדוגמה גם רשויות שהן ממוגנות הרבה יותר, לבין רשויות שנמצאות במצב שלנו. לא ייתכן שכולם יקבלו את אותו סכום של כסף. יש פה כל מיני פרמטרים שצריך לקחת אותם בחשבון בתמהיל כשמייצרים את התשלום. גם מבחינת מספר התלמידים. << דובר >> עמי ועקנין: << דובר >> ברשותך אתן דוגמה למקלטים ציבוריים. יש לנו 133 מקלטים ציבוריים. ברובם יש אינטרנט. איפה שלא הייתה תשתית לא הספקנו לעשות. המקלטים האלה משרתים היום את הילדים עם האינטרנט ועם הכול. רק חשבון האינטרנט עומד על 120,000 שקלים לחודש. חשבון החשמל עומד על כמעט 240,000 שקלים לחודש. חשבון המים – 70,000 שקלים בחודש. אף אחד לא משלם את זה, זה כל פעם מהרשות. המקלטים פתוחים 24/7. אני לא מדבר על כל נושא הציוד שהכנסנו למקלטים – כיסאות כתר, מזרנים וכל הציוד הזה. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> בהקשר של האינטרנט, זה יכול להישמע כמותרות בשלב התחלתי. << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> כבר לא. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> כשאנחנו מדברים על לימודים, על מערכת חינוך זה הכרח. תלמיד אמור ללמוד מתוך המרחב המוגן עם הלפטופ שלו. מבחינת פערים. כשאנחנו מסתכלים אנחנו מבינים שעד אחרי פסח אנחנו אמורים להיות סגורים. ברור לנו שיש פה ציר זמן שישפיע עלינו גם בהקשר של התרופפות שתהיה ככל שהזמן נמשך. מצד שני סף לחץ ופערים שאנחנו צוברים שיהיה גדול בהרבה יותר. אנחנו מדברים על עניין ההחזרים למעונות. צריך לדון בזה, זו סוגיה שחייבת לעלות בוועדה. אנחנו מדברים על הורים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> קבענו ישיבה בוועדה על הנושא הזה. הנהלת משרד האוצר בדקות אלה מתכנסת לישיבה, בין היתר גם בנושא הזה, מקווה שייצאו משם בשורות טובות. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> חשוב להדגיש שלא רק על הארגונים הגדולים אלא גם על הפרטיים, צריך לתת פה מענה רחב. דבר שני, בגרויות. אנחנו לא מתכוונים להיפגע ברמת ההישגים בגלל מצב חירום כזה או אחר או תקופה שהיינו סגורים. בתקופה הזו שאנחנו סגורים זו התקופה הכי משמעותית בשנה מבחינת למידה. זה השלב שבו אתה סוגר את הפערים הלימודיים לפני שאתה מוציא אותם ללמידה מוכוונת אך ורק לבגרויות. צריך לבחון פה הקלות בהקשר של בגרויות או הארכה של שנת הלימודים. << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> לגבי ההקלות. בשנה שעברה היו פה 13,000 תושבים. מטבע הדברים נכנסו לתוך בתי הספר שלנו - - - << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> אותם מורים מלמדים אותם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הם כן קיבלו את הקלות ואחרים לא קיבלו. << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> אותם מורים מלמדים. הם קיבלו את ההקלות, אנחנו לא קיבלנו. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> אנחנו לא קיבלנו וזה לא רק שהם קיבלו, גם הסביבה הקרובה שלנו קיבלה. אני הגעתי מהצבא. אני יודע ששגרה זה קודש. ישבתי עם ראש העיר ואמרתי לו תקשיב, כל עוד אנחנו יכולים, אנחנו צריכים לפתוח את מערכת החינוך. הוא אמר לי קדימה, אנחנו ביחד בזה, בוא נעשה הכול כדי לפתוח. אחרי שעשינו את כל המלחמה, פתחנו, יצאו נגדנו ההורים, אמרנו אנחנו פותחים בתוך מרחבים מוגנים, מגיעים אלינו אחרי זה ואומרים לנו היה לכם פחות נזק, פתחתם את מערכת החינוך, לא תקבלו. אתה אומר, מה אתה מעודד אותו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אביב, זה קשור גם למה שהצגת פה. אתם צודקים. זה שאנחנו ביום ה-16 למלחמה ומערכת החינוך סגורה, זה באג של המדינה, לא שלכם. אתם צריכים כמה שיותר פתוח, יהיה לכם יותר טוב. זה ניהול סיכונים ולמדינה קשה סיכונים, בטח כשאלה הילדים שלנו. זה ש-3 מיליון ילדים ביום ה-16 למלחמה בבית, זו תקלה של המדינה. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> את זה אני מבין. באים לתגמל אותנו - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש לך גם במה להחזיק. יש לך 30 ילדים. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> עם המציאות של היום שאחרי, אנחנו צריכים להתמודד ברמה כלכלית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לפני התגמול. 30 ילדים ושני מבוגרים במרחב מוגן זה הכלל הלא פורמלי. קחו אותו גם לפורמלי, תעשו את כל מה שאתם יכולים. אלה הילדים שלכם, אתם תפגשו אותם בחופשת קיץ אחרי שישה שבועות שהם היו בבית. אתם תפגשו אותם בחופש הגדול שהם הפסידו חצי שנה. אני אומר לכם, תעשו הכול כדי לפתוח. עכשיו תבואו אלינו ותגידו מה עם השפויים שלי. זה הסדר, תפתחו ואז. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> עשינו את זה בפעם הקודמת. << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> אני מסכים אתך. כשאני ביום חמישי האחרון רואה את השבר יירוט 4 מטרים מגן ילדים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רועד לך הלב. אני מסכים, והוא רועד בצדק. << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> ארבעה ימים לפני חופשת פסח. אם הייתי ביום הראשון, אולי הגישה הייתה שונה. מה שקרה לי ביום חמישי בלילה, יום שישי כמעט בבוקר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון, אין פה מאה או אפס. אין פה הכול או כלום. אם זה הכול אז כלום. << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> ברור לי. << דובר >> רפאל טרבלסי: << דובר >> יוסי, אני רוצה להוסיף על מה שאמרת. ההורים מתנגדים נחרצות לחזור. יש אחריות לראש עיר שאם הוא אומר להם תחזור, הוא הופך את עצמו ללא לגיטימי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הסוגייה היא לא לחזור או לא לחזור. אם זה לחזור או לא לחזור, עכשיו זה לא לחזור. יש אפשרויות ביניים רבות כל כך. קחו את כל אפשרויות הביניים, תנצלו אותן. גם בית ספר יכול לעשות פעילות לא פורמלית. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> כל מה שציינו עד עכשיו אלה רק פתרונות, לא דיברתי על הבעיות. יש לנו אתגרים, אנחנו יודעים להתמודד איתם. אנחנו מספקים פתרונות בלי סוף. אם אני אייצר שקט והשקט הזה בא לידי ביטוי בזה שלא מתייחסים אלי, אתה מעודד אותי הפוך. זו הכוונה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה צודק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אביב, אתם עושים פה התנדבויות עם הנוער דרך המוסדות? << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> אנחנו עושים פה התנדבויות רבות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איך אתה עושה את זה מבחינה ביטוחית? << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> מבחינה ביטוחית זה אותו הדבר כמו מערך מתנדבים בשגרה, בדיוק אותן פעולות. המנגנון צריך להיות מדויק יותר בהרבה מבחינת מערכת רישום ואיך אתה עושה. כל תכנון כזה של התנדבות זה מרחב מוגן שאתה מתכנן אותו על ציר התנועה וגם המקום עצמו כשאתה מגיע אליו. אני מסיים. מבחינת משמעויות של מערכת סגורה עד פסח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני יכול להגיד לך מרשויות אחרות, זה כלי שמאפשר למורים לפגוש את התלמידים בתיכונים, זה כלי מצוין. ברשויות רבות האירוע הביטוחי כן מורכב. אני שמח לראות שפה פתרתם את זה. זה אירוע משמעותי. << דובר >> אביב יצחק: << דובר >> המשמעות של מערכת חינוך סגורה עד פסח, יהיו לזה משמעויות לאחר מכן בימים של הסתכלות וצמצום של פערים. צריך להבין את ההשלכות. אם אסכם את זה במשפט, יש לנו עוד מספר פערים, אמצעי קצה, מחשבים ניידים ויש לנו את המספרים, אנחנו יודעים למפות את הכול. נדרשים שני דברים – אחד, להעביר את הכוח לרשויות. אנחנו מכירים את השטח, מחוברים, נמצאים, חיים אותו. דבר שני, לעשות דיפרנציאליות, להתאים, לא לתת לכולם את אותו הדבר. יש רשויות שצריכות יותר, יש רשויות שצריכות פחות. בלי ההתאמות האלה גם רמת האמון של רשות מקומית אל מול המדינה, אנחנו לא מחכים לאף אחד, חשוב שתבינו. כל מה שהצגתי פה אלה פתרונות שלנו מהכיס מתוך התקציב שלנו שהוגדל. אנחנו לא מחכים לאף אחד, נותנים את הפתרונות. אנחנו מצפים שתהיה שם מדינה שאומרת אמירה ברורה שיש לה גם תוקף של משאבים. << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? << דובר >> אפרת בן צור: << דובר >> אפרת בן צור, אני מפקחת ואני מבקשת להתייחס בשם משרד החינוך. יש מערכת קשרים הדוקה. אנחנו כולנו עוזבים את העיר בשגרה ובחירום. חלק מהתלמידים שלנו לא יכלו להגיע, כי הם באזורים מטווחים. המציאות היא מציאות מתמשכת. לא נכון להתייחס לסוגייה העכשווית כעומדת בפני עצמה. יש מציאות של שלוש שנים. יש פערים של עבר ומשרד החינוך שותף מלא להובלת העיר ולהשקעה בתשתיות. המציאות הזו נכפתה על כולנו. העיר קיבלה יותר, כפול מרשויות אחרות. צודק אביב, צרכים מאוד גדולים. מתן 200,000 שקלים שהועברו בשבוע שעבר, הם כפול מכל רשות אחרת. << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> לא באים בטענות. אנחנו מסתכלים על זה ברמת מדינה. החשיבה צריכה להיות אחרת לגמרי. ביום הראשון או השני היה צריך לתת קול קורא ממשרד האוצר - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה דרך הגפ"ן עבר? 200,000 שקלים האלה עברו דרך הגפ"ן? << דובר >> אפרת בן צור: << דובר >> דרך הגפ"ן, מנהלת המחוז ישירות, לשימוש מידי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> להביא דברים שהם לא דרך ספקי הגפ"ן. אני מניח שהדברים שהם תכננו לחופשה של פסח הם לא בהכרח דרך ספקי גפ"ן. איך זה נותן להם מענה במקומות האלה? << דובר >> אפרת בן צור: << דובר >> כולנו בתנועה, בתקווה ובהבנה. כולנו רוצים שככל שניתן, להחזיר את הילדים לבתי הספר. אין מה לעשות ואני אומרת את זה כאשת מקצוע. כשפוגש איש חינוך ילד, ההשפעה היא הרבה יותר גדולה במגע האישי מאשר מסך. זה ברור, אנחנו עושים. טבריה לא סובלת ממחסור בכוח אדם. רוב הצוות שלנו הוא אימהות צעירות לילדים. זו סוגייה שבהיערכות שלנו לנקודת החזרה מחייבת אותנו לפתוח שמרטפיות בתוך משרד החינוך ולנושא הזה אין שום ראייה תקצובית, זה על חשבון הרשות והגפ"ן של מוסדות החינוך. כמו שטבריה בשלוש שנים האחרונות יצרה את הפתרונות, גם במקרה הזה היא תיצור את הפתרונות. אנחנו לא פה - - - מתוך אמירה שלוקחים אחריות ומנהיגות לעיר. תודה. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> מרשים לשמוע את ההיערכות, את השליטה, זה מרגש באופן מיוחד. כל הכבוד. אני רוצה להגיד ולחזק את מה שנאמר פה. לא מדובר באירוע נקודתי. אנחנו שש שנים לא מייצרים מערכת שגרה. צריך להודות בזה ולהכיר בזה שזו מערכת החינוך הישראלית. הילדים שעכשיו בכיתה ו' לא מכירים בית ספר בצורה רגילה. אנחנו לא יכולים כל היום להיות בתגובה. המשימה הראשונה של הוועדה היא להגדיר איך המדינה מתנהלת. אמר פה חבר הכנסת קינלי, אנחנו 16 ימים בהפתעה. מה הפתעה? אנחנו חיים כך. המחשבה שכל פעם יש בעיה ואנחנו מגיבים בפלסטר ועוד הפעם פלסטר ושמים אותם לבד להתמודד ואחר כך להתחנן על המשאב, זה הרגע להגיד, זו המציאות הישראלית וגם אם תהיה הפסקת אש או ניצחון, לא משנה איך נגדיר את זה, אנחנו מתכוננים לאירוע הבא. המחשבה צריכה להיות איזה חופש נותנים גם לרשות וגם למנהלים, לגננות, להיות יצירתיות בתקופה הזו. אי אפשר להמשיך לחשוב שנגיד להם תמשיכו ללמד שמונה שעות ביום בזום או חמש שעות. כולם מכירים את הלמידה המדומיינת הזו שהם יושבים מול מסכים, לאפשר למידה בקפסולות קטנות של ילדים. את אומרת בצדק, קשר אישי מורה תלמיד. האם זה יהיה ביקור בית? מבחינתי עדיף שהמורה ילמד שני ילדים בזום, יעשה איתו שיחה אישית עמוקה, ילמד משהו ועוד שעה יעשה עוד שניים מאשר לעבוד על כולנו שהם מלמדים כך ולהתחיל להתארגן לסיטואציה הזו. אנחנו כל הזמן באיזו תגובה שכמו הופעתנו מהסיטואציה הזו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני ראש העיר, גם אני מתרשם מאוד. אני מציע לכם מודל קל, מינימום מקסימום והשלמה. המינימום זה אין ילד שלא פוגש מבוגר משמעותי פעם בשבוע. זה מינימום. כל ילד א', י"ב, גן, אין. אם זה בבית, אם זה בגן, בבית ספר, חינוך פורמלי, לא פורמלי. זה סטנדרט, זה צריך להיות סטנדרט בתקופות חירום. כמובן בשגרה אנחנו רוצים הרבה יותר. המקסימום, המערכת פתוחה כלא פורמלי, פתוחה פעמיים בשבוע. פותחים את המערכות. נתנו חבל של הלא פורמלי, בוא נשתמש בלא פורמלי. אמר חבר הכנסת סוכות, נתנו חבל של ההתנדבות, נעשה את זה כהתנדבות. כל המערכות האלה מינימום ומקסימום וביניהם צריך להיות מענה לכל ילדי העיר. דבר אחרון, הזום הוא מוצר משלים, אף פעם לא מוצר שעומד בפני עצמו. הוא נותן לנו שליש מהתפוקה, שני שליש מהתפוקה, תלוי בבית הספר, במשפחה, בילד, כמה אמצעי קצה. משפחה חרדית אולי אין לה אמצעי קצה בבית, זה בסדר. זה מוצר משלים ולא מוצר מחליף. מינימום, מקסימום ומוצר משלים. << דובר >> רפאל טרבלסי: << דובר >> חבר הכנסת צבי סוכות, תודה לך. איך שישבנו אני ויוסי אתך והצענו את הרעיון לקיים פה את הוועדה, ישר אמרת כן, רוצה אני. תוך מספר דקות סגרת את הישיבה. לא מובן מאליו, תודה רבה. אביב הציג ממש בצורה מקצועית, מדויקת, את הנתונים על החינוך. יש דבר אחד שאני רוצה להציף, את זה כן ועדת החינוך יכולה לדחוף ולתעדף רגע, לבקש לתעדף במשרדי הממשלה – מחשב לכל ילד. ילדים רבים מאוד שיושבים בבית ואין להם את הכלי הזה, את המחשב או האינטרנט, הם צריכים ללכת לחבר, חברה, או ללכת למקום אחר. אם כבר מדברים על סקר ומדברים על אסור לצאת מהבית ופתאום אומרים לו טוב, אין לך מחשב, אתה כן צריך לצאת מהבית, או שילד צריך להרגיש קצת פחות שווה מילד שיש לו מחשב בבית, זו בעיה חמורה. יש לנו פרויקט שהמדינה מובילה כבר מספר שנים בסיוע של קרן – מחשב לכל ילד. זה הזמן לתעדף את הפרויקט הזה, למקד יותר, לתת את ההזדמנות השווה לכל ילד. << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> ראיתם פה את המציאות. כפי שידוע וזה נאמר פעמים רבות, השלטון המקומי יודע טוב יותר מהשלטון המרכזי. תנו להם את הכלים. אי אפשר שפקיד במשרד כזה או אחר וזה לא משנה איזה משרד, יבוא ויכתיב את הדברים לשלטון המקומי. אנחנו יודעים מה לעבוד, אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים, רק צריכים את הכלים הנכונים לעשות את זה. אמרה פה גברת עליזה בלוך בצדק, שש שנים של עבודה בחירום, נרצה או לא נרצה. אנחנו מייצרים כל מיני פתרונות. כמו שאמרת, בין אפס למאה יש תמיד את האמצע שצריך לדעת איך להתנהל איתו. כך צריך לראות את הדברים. חשוב מאוד שאנחנו נראה אותם. מפה אנחנו צריכים לצמוח כי זו הדרך הנכונה. מהמשבר הזה צריך לדעת לצמוח בכל התחומים, בעיקר בתחום החינוכי. צריך לתת משאבים לפריפריה. אני לא מדבר על טבריה לבד, אני מדבר באופן כללי. צריך לתת משאבים לפריפריה. היכולות של התלמידים שלנו הם לא פחותים משום ילד אחר, הם רק צריכים את הכלים הנכונים. אלה דברים שהיה חשוב לי מאוד להגיד ותודה רבה לכם שהגעתם לפה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. תודה רבה אדוני ראש העיר. תודה רבה חבר הכנסת טור פז. אביב, רפי שהזמין אותי בשבוע שעבר ותוך שבוע הצלחנו לעשות את הסיור הזה וכמובן לכל מי שהגיע. זה הסיור הראשון של הכנסת בזמן המלחמה. תודה רבה ליו"ר הכנסת והנהלת הכנסת, זה לא היה להם קל לאשר סיור כזה, תעיד אתי מנהלת הוועדה. היה לנו חשוב מאוד שחברי הכנסת - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חוץ וביטחון עוד לא עשתה סיור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה הסיור הראשון שהכנסת מקיימת מתחילת שאגת הארי, זה קורה פה בטבריה ולא לחינם. אנחנו מבינים שאם אנחנו כמדינה משאירים תושבים במציאות מסוימת, היינו אומרים שאנחנו באים לראות את הדברים האלה בעיניים. בפגישה בשבוע שעבר עם ראש העיר ועם רפי, הבנתי שאנחנו חייבים לראות בעיניים, לבוא ולהרגיש, להביא את כולם. הפערים גדולים וכמו שאמרה עליזה וכולם, אנחנו שש שנים בסיטואציה הזו ובכל פעם יש כאלה שמופתעים מחדש. ברשותכם, כמה דברים שעלו כאן ואם יש מישהו שרוצה להוסיף עוד משהו, נעשה את זה אחר כך. אדוני, אני אדבר עם משרד האוצר על הסיפור של המודל שיצרתם על חיזוק המבנים. זה פנים ואוצר ביחד. נראה איך אנחנו אחרי זה - - - << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> שיכון ואוצר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שיכון ואוצר. אנחנו נראה אחרי זה איך אנחנו מצליחים לקדם את המודל הזה. הפרוגרמה של בתי הספר, דבר שהוא ארצי, רוחבי. עולה בלא מעט מקומות. המענים הם למקומות שבהם אנחנו משתמשים במוסדות הציבור כמקומות לקליטת מפונים כאלה ואחרים בזמני חירום. מראש הפרוגרמה לא בנויה בצורה שיכולה לקלוט, היא אפילו לא עומדת בהנחיות של פיקוד העורף לפעמים בהקשרים של מקומות קליטה. אנחנו ברמה הארצית צריכים להידרש אליו ולראות איך אנחנו יוצרים דיון מיוחד בנושא הזה. בנוסף, על היום שאחרי מבחינה פדגוגית, זה אירוע שבו אנחנו צריכים להידרש אליו, גם משרד חינוך. אולי אפילו לעשות בחינה של הקלה בבגרויות. אנחנו משלימים פערים, זו לא רק טבריה, אלה כל ילדי ישראל. כאן במיוחד, יכול להיות שהדבר הזה עם חיזבאללה, עם כל ילד הצפון, יתארך קצת יותר. לגבי קליטת מפונים. מקווה שהפעם לא תהיו במקום הזה. גם מה שהיה, אלה דברים שצריכים להשלים אותם. גם את זה נבדוק מול משרד האוצר, איפה הדברים עומדים, את אותם פערים שדיברתם עליהם. הפער בפעילות הפגה לנוער בזמן מלחמה. אני רוצה לפרגן למשרד החינוך על ההיחלצות המהירה. לשים את הגפ"ן הכי מהיר ופשוט בבירוקרטיה. זה לא יכול להסתיים שם, המענים חייבים להיות שונים, אחרים, ואני חושב שזו הנקודה המרכזית. מי שיודע לעשות הכי טוב את הדברים זו הרשות המקומית. אין סיכוי שבניין אחד בירושלים יודע לנהל את כל הארץ בצורה רוחבית. אנחנו צריכים לאפשר מקסימום גמישות לרשות המקומית ומקסימום אפשרות לתת להם לראות איך אתם עושים את הדברים. גם את זה אנחנו נציף למעלה בעזרת השם. אותו הדבר לגבי ההוצאות של המקלטים, זה דבר שפעם ראשונה אני שומע אותו, זה מפתיע אותי מאוד, העלויות הרחבות כל כך של מקלטים ציבוריים. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> השאלה כמה יהיו הנזקים, זה פתוח 24 שעות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה נמצא בשגרה. ברור שככל והמלחמה מתארכת, בטח במקומות שבהם אנשים נמצאים וגרים במקלטים, זה אירוע שהופך להיות במקומות רבים. זה לשני הכיוונים, אתם העירייה שעושה את הדברים בצורה מצוינת. לצערי, לא אזכיר פה שמות, במקומות אחרים בארץ, עירייה שאומרת אני לא אכניס את היד לכיס לאינטרנט, אני לא אכניס את היד לכיס לשפץ שם את השירותים, כי לא כל העיריות עושים את הדבר הזה. התוצאה – אנשים לא יורדים למקלט. אנחנו צריכים להכיר בזה שכך הדברים עובדים. צריכים לראות איך אנחנו כמדינה מטפלים בזה. לא יכול להיות שהרשויות יצטרכו לשאת בעלות מלחמה שיכולה לקחת זמן רב. העלות הזו, 120,000 שקלים רק על האינטרנט במקלטים זו עלות גבוהה מאוד וכמובן עלויות אחרות, מהכיס של הרשות, זה משהו שלא סביר. שיפוי על המעונות דיברנו, אמרנו שיש עכשיו ישיבה בהנהלת האוצר. אני מקווה שייצאו משם עם בשורות טובות, ומה שדיבר רפי על מחשב לכל ילד. זה דבר שמשרד החינוך הכריז עליו מזמן. אני צריך לראות איך אנחנו מריצים אותו ומאיצים אותו, בטח בתקופה הזו. גם פה אולי צריך לאפשר לרשות להיכנס לזה, בטח רשות שרוצה להיכנס לסיפור הזה. תודה גדולה לכל מי שהגיע. לא נעים לומר לחבריי, הייתי מצפה שיגיעו לפה יותר חברי כנסת לסיור הזה. זה סיור ראשון שהכנסת מקיימת בזמן מלחמה. דבר ראשון לראות בעיניים ולהרגיש מה קורה עם התושבים. כל הכבוד לאנשי משרד החינוך שהגיעו לכאן. איתי ממשרד החינוך שהגיע מהמילואים, משרת בצפון וקפץ לכאן. לכולם כמובן, לעיריית טבריה. לגבי עיריית טבריה. אנחנו מסיירים בעוד מקומות רבים בארץ. אדוני, מה שאתם עושים פה מעורר השראה. גם דיברה על זה ממשרד החינוך, שטבריה מייצרת פתרונות למקומות אחרים. זה לא מובן מאליו, זה אמור לעבוד ההיפך. פה זה המקום להגיד תודה רבה, גם על מה שאתם עושים כאן בעיר. אתם מגדילים ראש, אתם לא מחכים שיבואו ויגידו לכם. אתם קודם עושים ואחר כך אומרים לנו בואו, תראו איך, אנחנו מגיעים אחר כך, בידיעה שלא תמיד המדינה רצה אחריכם, כמו שהצגתם את זה. תודה רבה גם על הדבר הזה וגם על הסיור הזה. מקווה שנחזיר תשובות טובות במהרה. << דובר >> יוסי נבעה: << דובר >> תודה רבה, יישר כוח. אנחנו מפה ממשיכים לסיור בבית הספר של המפונים. << דובר >> עמי ועקנין: << דובר >> תודה רבה אדוני. תמסור את אהבתינו לכל חברי הכנסת, לכל השרים, ראש הממשלה. אנחנו ניתן לכם את השקט ואת החוסן הלאומי ברמה שלנו. (קריית שמונה) << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> צוהריים טובים חברי הוועדה, יושב-ראש הוועדה אדוני היקר, תודה רבה על הקשב, העמידה איתנו כתף אל כתף. רק בשבוע שעבר היית פה, מתוך כל ה-120 אני לא מכיר עוד חבר כנסת שבא לישון בתוך מקלט ציבורי עם הקהילה שלנו, עם התושבים שלנו. אגיד לך פה בפורום הזה, אני דאגתי לו למקום מסודר עם ממ"ד, עם הכול. הוא הלך, לקח את המצעים מהמקום וירד למקלט. אשרייך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה שהתושבים חווים, אנחנו צריכים להרגיש. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זה חשוב כי זה בדיוק מה שאנחנו מדברים פה גם עכשיו בוועדות חינוך, יושבים ומדברים על הפתרונות של זום ועל להשלים פערים. אני מנסה להסביר להם שיושבות משפחות, לא משפחה אחת, משפחות במקלט. אתה ראית, ילד אחד בכיתה ג', ילד אחד בכיתה ו'. לפעמים יש להם מחשב אחד, כמה ילדים צריכים לעשות זום, ההוא עם המורה בכיתה ג', ההוא עם כיתה ו'. לפעמים המורה בעצמה היא זו שיושבת במקלט ועושה את הזום הזה במקלט עם עוד עשר משפחות על הראש שלה. הפתרונות האלה לא עובדים. גם על פניו ש-50% מהתלמידים נכנסים, זה נתון רע כי 50% לא לומדים בכלל. גם ה-50% שנכנסים - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גם ה-50% שנכנסים לומדים 50% במקרה הטוב. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> הם נכנסים, לא לומדים, לא נמצאים שם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כשאתה אומר 50% נכנסים אביחי, זה שהיה אחד פעם, פעם אחת נכנס - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נגעת, נסעת. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אני מסכים אתך. אני מסתכל לרגע על הדברים, הנתונים האלה הם נתונים שקרניים. הם גם לא נתונים טובים והם גם משקרים. אנחנו רואים את זה הלכה למעשה כשגם כשניסינו לתת לימודים פורמליים בפינוי, לא בזום, התלמידים צברו פערים אדירים. 28% מהתלמידים לא יודעים קרוא וכתוב מכיתות ב'-ו'. 28% מהתלמידים. זה נתון מטריד מאוד. בעיניי האירוע הכי גדול, ואני לא אומר שיש לי את הפתרונות, אני בעיקר מציף את הבעיה. ועדת החינוך הנכבדה פה הרימה אנשי חינוך עם שכל יותר משלי כדי לתת את הפתרונות. אני מבין שבאירוע קר אנחנו מנהלים מלחמה בכמה חזיתות ומבין שרוב הקשר, התשומות והמשאבים נמצאים עכשיו באיראן כי זו החזית העיקרית שלנו והיא גם מפעילה את כל הפרוקסי ומובן לנו למה. בגלל שזו הסיטואציה, ברור לי שאנחנו נסיים אותם אחד אחרי השני ולא במקביל. מה שאומר שקודם כל נסיים את חזית איראן ונסיר כנראה את איום הטילים שכבר היום הלך ופחת מאיראן. בשלב הזה כשזה יקרה, אתה תחזיר את הלימודים בכלל הארץ בזמן שאצלי עדיין יישארו במקלטים. זה האירוע שהכי מטריד אותי מה זה הזמן הזה? זה הזמן של יולי, אוגוסט או הרישומים ללימודים. אני לא רואה אמא שבכל הארץ לומדים בבית הספר והיא רושמת את הילד שלה לשנת לימודים והילד שלה כבר ארבע שנים לא למד נורמאלי, היא רושמת אותו עכשיו לזום במקלט כשבכל הארץ לומדים רגיל. זה לדחוק את כל מי שעוד פה מהזוגות הצעירים עם הילדים שבא באמונה שלמה שהולך להיות פה שקט והוא חוזר למקום אחר, הוא מגלה שהמקום הוא לא אחר. בזמן שהוא רושם את הילד ללימודים, כל הארץ לומדת והוא במקלט, הוא לא יישאר פה. פה הקו שלנו להגיע ל-10,000 אנשים בקריית שמונה הוא מאד דק, היום עומד על משהו כמו 13,000, אולי 14,000 אנשים, הגזמתי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נוכחים בעיר, בפועל? << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> נוכחים עכשיו. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> 3,000 אנשים עזבו אותי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה מצב המקלוט והמיגון שלך עכשיו? זה משליך בדיוק על השאלה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> מיגון, לא סוד, אפשר לפתוח את דו"ח מבקר המדינה. אתה תגלה שם, אולי עכשיו זה 60% ולא 70%, נוספו לנו עוד 400 ממ"דים. 70% מהעיר עם פערי מיגון. הפערים האלה עוד יותר גדולים במוסדות החינוך, מוסדות החינוך הוא מיגון משנות ה-50 וה-60, המיגון היה שונה והיום הוא שונה. בעיקר יש מקלטים תת קרקעיים. קח את בית הספר הכי גדול שלנו בעיר, לדוגמה בית ספר דנציגר, 1,400 תלמידים. זה כמעט כל המשפחות בעיר שיש להן תלמידים במערכת החינוך. שלוש קומות. אין לנו פתרון, הפתרון הוא רק עד שתי קומות. זה אומר שהילדים צריכים לרוץ בעשר שניות, על הנייר עשר שניות. ההתרעה היא מיידית. אני יכול להראות לכם את זה פה בסרטון, אולי כדאי להראות כי אין כמו מראה עיניים. בעשר שניות אלה הם צריכים לרוץ מקומה שלוש ומינוס אחד במקלט. לא צריך את הטיל, הם מתגלגלים בדרך במדרגות ולכן אתה לא מפעיל את המסגרות האלה מראש. זה אירוע. (הקרנת סרטון) אני רוצה שתראו פוסט שמשפחה העלתה פה למציאות חיים של ילדים בקריית שמונה, לא מהאזעקות, מהטילים שלנו. האזעקות, יש לך חמש, עשר ביום. זה כל חמש דקות. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> שמעתם בדרך לפה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> כך נראית מציאות של ילדים בבית כבר שבועיים. אלה ילדים עם ממ"ד בבית בשכונה חדשה שחויבו בממ"ד בבית. תחשוב שיש ילדים כאלה בבלוקים בשכונות הוותיקות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גרים במקלטים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אי אפשר אחרת. אראה לכם משהו נוסף לגבי ההתרעה שזה אולי עיקר הסיפור. אני לא מצליח להבין איך קריית שמונה ותל אביב נמצאות באותן הנחיות בדיוק, באותו דירוג בדיוק. המצב שלי לא דומה למצב בתל אביב. אין לי שמונה דקות התרעה. אין לי מיגון כמו שם. גם בבית קפה אתה יכול לקום, ללכת בשמונה דקות, לתפוס מיגון. באפס שניות אתה לא יכול. אי אפשר להפעיל כך מערכת חינוך, אי אפשר להפעיל כך עסקים. מתייחסים אליה אותו הדבר. זה אולי מראה יותר טוב. שימו לב, זה שיגור, מתחילים הטילים. קודם יירוטים. יש טילים באוויר. זו כיפת ברזל, היא יוצאת, הרבה. יוצאת כיפת ברזל, יוצא יירוט ותראה מתי האזעקה. זו המציאות שלנו. קודם בומים, פיצוצים, אחר כך אזעקה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה? << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> לא יודע, זו המציאות פה. הקרבה ללבנון. מה למה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אם יודעים ללחוץ על הכפתור כשאתה מוציא את היירוט, איך אפשר להפעיל את האזעקה באותו רגע? << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> יש כמה שניות הבדל בין הפעלת האזעקה לבין היירוט, המערכות יודעות לזהות כל יירוט, היא לא בהכרח יודעת לאן הוא הולך. צריך כמה שניות לראות את הפוליגון וככל שעובר הזמן אתה הולך ומצמצם אותו. פה בגלל שאני מאוד קרוב לגבול, אין לך מה לצמצם ואין לך זמן לעשות את כל הפעולות האלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אביחי, מה אומרים לך מבחינת היערכות להמשך, להיערך לכמה שבועות? << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זו אחת הבעיות, לא אומרים, מדברים אתך בסיסמאות. זה הולך להיות ארוך. ארוך מה זה? ארוך שבועות, חודשים, שנים? לא אומרים לך. אין ודאות. שתיים, אני לא יודע מה המשימות. אני יודע למה יצאתי למלחמה באיראן, אני לא יודע מה המלחמה בלבנון. אני לא יודע אם אחרי שאני סובל את כל זה יהיה לי שקט בלבנון, זה חלק מהמשימות שלהם. זו האמרה הכי חשובה, אם הם לא מתכוונים לסיים, תגידו לנו את זה, לא נסבול עוד חודשיים, עוד שלושה. כולנו ניקח את עצמנו, נעוף החוצה. מי שאידיאולוג ואידיאליסט ורוצה לאחוז באדמה, שיאחוז, בבקשה. זו התנחלות, לא תהיה עיר. תגידו את הדברים, לפחות שאדע לאן אני הולך. אם ויתרו עלינו, תגידו ויתרנו עליכם, נעשה את החושבים שלנו לבד. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> יש פה דיון שלם של ועדת החינוך לגבי כל מתווה החינוך של ישראל. קריית שמונה היא אירוע אחר לחלוטין, היא לא יכולה להיות במתווה הרגיל של מדינת ישראל. זה לא אירוע שהתחיל לפני שבועיים. החבר'ה היו מפונים שנה וחצי, מפוזרים. היה מאוד קשה לראש העיר לגרום להם לרצות לחזור חזרה כי לא היה ברור מה המצב הביטחוני. אנשים עברו כמה מסגרות חינוכיות, אנשים חוו תהליכים עד שהם חזרו הנה לאט-לאט. המערכת התחילה לשקם את עצמה לאט-לאט. לא עם פתרונות מלאים עוד, לא עם השלמת פערים. דובר פה על פערי קריאה וכתיבה, פערי תרבות. יש פה עניין של אתגרים ושוב יש את האירוע הזה וכל האירוע הזה הוא אחרי שנתיים קורונה. זה אומר שילד שהיום נמצא בכיתה י"א לא יודע מה זו חוויית תיכון של שנה מלאה. יש כל מיני פתרונות. עשו להם פעם כך את הטיול ופעם סמינר. יש פה עירייה שעושה מאמץ עליון לצמצם פערים ולהיות יצירתית. צריך להיות מתווה ייחודי לעיר הזו שהוא לא קשור לכל המרחב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בהנחה שאנחנו לא יודעים מה המצב הביטחוני, בואי נגיד שהוא לא מדהים, איך נראית תוכנית החלומות שלך? אני לא מדבר על ביטחון, אני מדבר על חינוך. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אני אענה לך בכנות. מערכת החינוך שלנו בקריית שמונה היא מצוינת. אני היחיד בכל מחוז צפון שיש לו מגמת רפואה ומרכז מצוינות אזורי מכל האזור. יושבת מימינך נשיאת IASA, זו שלוחה של IASA צפון. נמצא אצלי בתוכנית פודטק. אני היחיד בעולם שפיתח אותה ומלמדים אצלי מגן ועד י"ב. אני מסתכל על בית ספר התיכון שלנו דנציגר וגם המתמיד, נמצאים באחוזון העליון. הם בעשרה הכי גדולים במדינת ישראל. אין לי בעיה של חינוך, החינוך פה הוא חינוך מצוין. יש לי בעיה עכשיו של ארבע שנים שהחינוך לא קיים. גם מי שרצה ללמוד בארבע שנים האלה - - ויושב פה יושב-ראש הנהגת ההורים, הוא יכול לספר לך על עשרות מקרים כאלה שאנשים היו בחמש יחידות פיזיקה, פונה למקום שאין מורה לפיזיקה, הוא ירד לשלוש יחידות. לא כי הוא לא יכול, כי לא היה מי שילמד אותו. תסתכל את הנתונים. אחוז הזכאות לבגרות לא נפגע, איכות הבגרות נפגעה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שנינו חברי ועדת חוץ וביטחון. באנו לפה כחברי ועדת חינוך. מה שיש לנו להגיד בחוץ וביטחון - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ביקשנו מהצבא להגיע לדיון. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> היה דיון מקדים. אנחנו ביקשנו מהצבא להגיע לפה וטוב ששניכם ועדת חוץ וביטחון מכמה סיבות. סיבת פרק הזמן שראש העיר הציג. הסיבה הכי מורכבת פה, סיפור שאנחנו לא יודעים לאן זה הולך. אחרי מה שעברו הילדים שלנו זה אירוע משמעותי. אנחנו יודעים את המורכבות, התחלנו לטפל. לדוגמה, אמרו את זה בוועדה הקודמת. 27% ילדים, אולי ראש העיר כבר הציג. מכיתה ב'-ט' יש להם קשיים בקריאה וכתיבה. אנחנו באירוע מטורף. אנחנו צריכים לדעת קודם את הפרק זמן. יש לנו גם פתרונות על הנייר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> את הדיונים שלנו בוועדת חוץ וביטחון אנחנו נעשה. בוא נניח שהמצב מורכב, בוא נגיד שהוא שלא מסתיים מחר בבוקר ואנחנו לא יודעים להגיד מתי הוא יסתיים. מהי תוכנית החלומות שקריית שמונה צריכה, הכסף הוא לא מכשול. תגידו מה צריך. אנחנו לא באנו לפה עם כיס מלא דולרים, כן באנו עם נכונות של ועדת חינוך לבוא ולומר - - - תגידו מה צריך, אנחנו ננסה לקדם את זה. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> אני אגיד עוד שתי מילים לפני שאסנת תציג. אנחנו בסיפור חדש. אנחנו היום החלטנו שאנחנו לא מספרים סיפור של לצאת מהעיר ופינוי וכולי. אנחנו נשארים פה ונלחמים. לצורך זה אנחנו צריכים לבטא את זה בגאוות יחידה, בסיפור חדש, חזק. אתם צריכים לעטוף את זה ברמה הממשלתית הלאומית. קריית שמונה זה סיפור לאומי, לא סיפור שלנו. יש פתרונות בעייתיים. הצענו כמה פתרונות מאוד מעניינים, הבעיה היא העלויות, המורכבויות, האישורים. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> קודם לאשר גמישות. מה שהם צריכים זה את הזכות לעשות את מה שהם מבינים ורוצים. זה חלק מהסיפור. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> אפילו בגפ"ן אין גמישות. גמישות פדגוגית ניהולית בלי גמישות. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> המחשבה שיושבים אנשים מדהימים, מוכשרים עם רצון טוב במשרד בירושלים ויודעים יותר טוב מאסנת ומרפאל מה נכון עכשיו לילדים שלהם, היא שגויה. הדבר הראשון חוץ מכסף שבוודאי צריך לדבר עליו, זו היכולת להגיד תעשו כהבנתכם. אתם יודעים, מכירים את המנהלים. אין דינו של מנהל דנציגר למנהל המתמיד. יש פה צרכים שונים וצריך לתת להם את החופש לעשות את מה שהם מבינים. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> אסנת, מנהלת אגף החינוך, נעים מאוד. הבקשה הראשונה של ראש העיר היא לקיים למידה עם אירועים של משרד החינוך בתוך המקלטים השכונתיים. לאפשר למורים של משרד החינוך להגיע לתוך המקלטים השכונתיים. משהו שעכשיו לא ניתן לעשות אותו כל עוד אין החרגה של למידה פורמלית. הקשר הזה בין הילדים למורים הוא מאוד חשוב. הדבר השני שדיבר עליו רפאל, זה משהו שאנחנו צריכים עזרה בו – לעזור לנו להנחיל דרך מערכת חינוך - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לגבי זה. פניתם ומה אמרו לכם? << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> כל עוד אין למידה פורמלית. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> זו ההחרגה שהיא מבקשת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני יודע, אני שואל. אני מניח שפניתם. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> לא פנינו להחרגה הזו עדיין, לא פנינו בעניין הזה. אנחנו משערים שבערוצים הרגילים תהיה שלילית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עכשיו ההנחיה היא לא. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> עכשיו ההנחיה היא לא לאשר. << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> אליה, מפקחת, משרד החינוך. הערוצים הרגילים הם לפנות להחרגה בנספח ו' כדי שיאפשרו למידה פרונטלית, פורמלית ולא בלתי פורמלית כמו שיש עכשיו בתוך מרחב מוגן והמורים יוכלו להגיע. עד אז אי אפשר לבקש מהמורים. אם כבר זה מתאפשר גם במקלטים, אפשר לפתוח את המקלטים בבתי הספר, שם התנאים יותר טובים. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> זה חלק מההצעה שלנו. << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> שם התנאים יותר טובים. מה שקורה עכשיו בתוך המקלטים השכונתיים, שכל השכונה נמצאת וללמד שם זה מאוד קשה. אם יאפשרו לפתוח את המקלטים בתוך בתי הספר והילדים יגיעו לשם בקפסולות והמורים ילמדו שם, זו החרגה יותר יעילה. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> אל תשכחו שזה שינוע. << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> אני לא מחליטה אם כן או לא. זה פיקוד העורף מחליט. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> לפני שאומרים לא, אני רוצה להסביר. כשאני הייתי ילד בכל המלחמות פה, הסתובבו אצלנו במקלטים ולימדו אותנו בתוך המקלטים. מאוד פשוט. זה יותר טוב בהרבה מכל זום, בעבר לא היה זום. זה לא הטוב ביותר של הכיתה עם בני גילך וברמה שלך והקבצות. זה גם לא הגרוע כמו הזום. זה מה שנקרא הרע במיעוטו. אם מגיעה מורה למקלט ויש לי 200 מקלטים כאלה, דעתי האישית, לקחת את כל פול המורים שישנו, לא משנה אם הוא מורה תיכון יסודי, א', ו', או לא יודע מה. כל פול המורים, כל פול המקלטים, ולחלק מערכת שעות. משעה 10:00-08:00 לומדים במקלט הזה מתמטיקה ובמקלט הזה אנגלית ואחר כך פה עוברים אנגלית ופה עוברים מתמטיקה. זה רץ, יש לי 200 כיתות לימוד, 200 כיתות משולבות, זה יכול להיות ילד מכיתה א' ועד כיתה י"ב. כך בדיוק היה לנו. הייתה מגיעה מורה לכיתה ונותנת לאחד ללמוד את ה-ABC בכיתה א', ולאחר את ה-Present Simple בכיתה ח', ולהוא את ה-Unseen להשלים מאמרים בכיתה י"ב. ישבו במקלטים ונתנו פורמלי. אופציה אחרת היא להמשיך באותה מתכונת זום ואז לשלוח תומכי הוראה או מחנכים למקלטים עצמם כדי לסייע להורים והילדים שיושבים במקלט, שיהיו מול המסך וילמדו אפקטיבי ולא יתעסקו בשטויות. אלה הפתרונות שצריכים להיות. במקום לשנע אנשים בזמן שאין לי הסעות ואין לי איך לשנע אותם, אני לא רוצה לשנע באפס התרעה ואני לא רוצה לחשוב מה קורה אם יש לי נפילה וכל ההורים רצים בבת אחת בתוך בית הספר כדי לאסוף את הילדים. כל הדברים האלה צריכים חשיבה אחרת, שהכיתה הופכת להיות ליד הבית שלי, ליד המרחב המוגן שלי. אני לא נוסע לבית הספר, אני יורד מתחת לבניין למקלט השכונתי ויהיו לי מורים במקלט השכונתי. משעה 14:00-08:00 מלמדים שם. לא יודע מה ובאיזו מתכונת. מלמדים שם. זה הרע במיעוטו שאפשר לעשות לאורך זמן. לטווח הארוך יותר צריך לחשוב שייפסק הירי במקומות עורפיים יותר בעומק ולהוציא את הילדים לקמפינג ממוקדים מ-20:00-08:00. עשינו את זה במלחמה האחרונה כשהיו צריכים להכין את התלמידים לבגרויות והיו להם פערים אדירים. גייסנו תרומות, לקחנו את אכסניית נורדיה בנתניה לעשרה ימים. שמנו שם את כל שכבת י"א עם המורים שלהם. עשינו להם מרתון הכנה לבגרויות, וביום העשירי עשינו מסיבת סיום ושחררנו אותם לחופש הגדול. הדחיפה הזו עזרה להם לסיים את הבגרויות בהצלחה. את זה עשיתי רק לבגרויות. צריך לחשוב איך לוקחים את כל מערכת החינוך. אם אני הייתי משרד החינוך היום, הייתי לוקח כמו שהיינו עושים בימי אגודות הסטודנטים, בפאנג'ויות וכדומה, לוקח מלון כושל, מתקן כושל, שוכר אותו לחצי שנה הקרובה, מכין שם תוכנית לימוד איך חודש שלם, בחודש הראשון קריית שמונה, בחודש השני מבואות חרמון, בחודש השלישי גליל עליון. אני מביא לארבעה ימים א', ארבעה ימים ב', ארבעה ימים ג', ארבעה ימים ד', כולם לומדים במתקן. הולכים לחדרים, 20:00-08:00 לימודים, שלוש ארוחות ביום. 20:00 עושה להם דיג'יי עד 22:00-21:00 ולמיטות. למוחרת עוד יום לימודים. מרביץ בהם תורה ועושה מהלימון לימונדה. נותן להורים שקט במקום שקט עם מערכת חינוך ולומדים. הילדים לא צוברים פערים ולא מרגישים שונים מיתר הארץ שלומדים בכיתה והוא לומד במקלט בזום. אלה הפתרונות שהייתי מציע. לא יודע מה ישים ומה לא. כל פתרון כזה אני היום לא יכול לעשות לבד. אני לא יכול להגיד למורה קום, תלך, תלמד פה, תהיה פה. המורה הוא לא שלי, הוא עובד משרד החינוך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה הפתרון הכי רלוונטי. כמו שאומר ראש העיר, לעשות מחנות לימוד במקומות אחרים. להוציא מכאן את בני הנוער, גם את הילדים, מה שאפשר במסגרת מול ההורים. אני בטוח שאנחנו כמדינה נדע לתקצב את זה. זה אירוע שקודם להוציא אותם. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> במקום לפנות עיר, לפנות תלמידים, תשקיעו את הכסף שם. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> זה גם ייתן התאווררות לילדים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הייתי פה בלילה עם הילדים האלה. אתה רואה אותם במקלטים, אין להם יום, אין להם לילה. הבומים האלה כל הזמן. במקומות רשות צהובה כזו או אחרת בארץ, מקומות שבהם יש מעט מאוד אזעקות. אפשר להשלים את הפער הלימודי הזה, אירוע של מחנות לימוד זה אירוע שאפשר לקדם אותו. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> הצבא עושה את זה מסודר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אפשר לתת. זה אתגר. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> לקחת מחנה צבאי, מחו"ה אלון כזה, להוציא את הטירונים משם ולהכניס רק אזרחים מהעוטף ממקומות מפונים. יש גם את המתקנים, לא צריך להמציא את הגלגל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה אירוע מאתגר שצריך לדעת איך עושים אותו. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> לשלוח לפה מורות חיילות כדי למלא 200 מקלטים. להביא מורים מכל הסביבה, להשלים פה שעות. אם בתל אביב הוא לומד רגיל ואצלי הוא לומד במקלט, לא יקרה כלום אם המורה תוריד שעתיים מתל אביב ובשעתיים האלה תבוא ללמד במקלטים. צריך לחשוב איך הילדים פה לא יהיו שונים מכולם. ערבות הדדית זו ערבות הדדית גם עם הילדים והמורים של תל אביב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הרציונל הוא חזק מאוד. המדינה אומרת התושבים נשארים, אנחנו לא יכולים לפגוע במערכת החינוך במקביל. אנחנו משאירים את התושבים, נשארים במקום הזה, נאחזים, לא מפנים אף אחד. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> היא תיפגע בכל מקרה. איך אני פוגע כמה שפחות. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> מונע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו מצליחים להשלים פערים באמצעות הרעיון הזה של המחנות לימוד, במקום אחר להוציא מפה את הילדים זה רעיון חשוב מאוד. אליה, אנחנו נבקש עוד מעט, נציף את זה מול השר ואם צריך גם מול שר האוצר. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אני דיברתי על זה עם השר אתמול. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו ועדת חינוך, נמליץ עליו שהוא יקרה. נפתח מחנות לימוד. זה אירוע אפשרי, אירוע שיכול להשלים פערים. ברגע שייפתח מתווה שבו רשויות צהובות יכולות לעשות מתווה לימודים, יהיו מותר פעילויות חינוכיות במקום כזה או אחר בארץ, נתחיל לעשות את זה כדי להתחיל להשלים פה פערים, גם לילדים וגם לנוער. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> לא תוכל לעשות א', ב', ג'. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> נתחיל מהגדולים. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> נתחיל מהגדולים ונרד למטה. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> חבר הכנסת סוכות, שני הכיוונים שראש העיר סימן אותם, הקשר האישי של קבוצות קטנות ללמידה במקלט וגם הסוגייה של המחנות, זה קשר עין של מבוגר וילדים, זה הדבר הכי חשוב לנו עכשיו. מה שיותר מפגשים בין קבוצה קטנה למבוגר, זה מה שהם צריכים עכשיו. אמון, מבט עיניים, יד על הכתף. את זה הזום לעולם לא יכול להשלים לנו. כל הכיוונים של בניית הביטחון העצמי של הילדים. זה הסיפור. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> הקשר האישי. << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> יש אפשרות עכשיו לבלתי פורמלי והיא לא קורית בגלל המצב הביטחוני. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> עכשיו בגלל המצב הביטחוני לא פעלה בלתי פורמלי. ממחר תפעל בעיר תוכנית בלתי פורמלית בתוך העיר. לא בשעות הבוקר, בשעות הבוקר יש למידה מרחוק. << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> אפשר לעשות החלטה ולעשות הפוך. עשינו את זה כבר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אסנת, אני שומע את ראש העיר, לדעתי הוא דיבר פה על שלושה חלקים. החלק הראשון כמו שתיארתם זה עכשיו, כאן ועכשיו. המערך הכביכול לא פורמלי ואולי ממחר יהיו ערים שזה יהיה גם פורמלי בהן. הצהוב, מאפשר פעילות במרחב מוגן, 30 ילדים, שני מבוגרים. עם מימון, צריך פה את העזרה של תנופה, זה יכול לקרות מחר בבוקר. עם אנשי החינוך בתנאי שמשרד החינוך יגיד, גם המורים שלי הם חלק מהפול. להגיע למקלט צריך שיהיה פה פול של המשך. כל אנשי החינוך בעיר זה לכאן ועכשיו, כמה שזה יימשך. השלב השני מה שדיבר חבר הכנסת סוכות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה ל רק פול. זה גם אירוע שצריך לראות איך משרד החינוך יודע לחיות עם זה. תנאים במקלט הם לא תנאים של בית ספר רגיל. משהו שצריכים לדעת לראות איך - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה הכאן ועכשיו. << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> יש פה שני דברים. אדייק. הסיפור של מורים בקפסולות ב-30, נכנסים לבלתי פורמלי. המיקום לא משנה עכשיו. ברמה הפורמלית, אם בטופס של פיקוד העורף, בהחרגות שיוצאות, לא יהיה כתוב למידה פורמלית, ימשיך להיות כתוב בהחרגה בלתי פורמלית, זה לא מאפשר לנו להניע את המורים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> את זה צריך לפתור עכשיו. << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> את זה צריך לפתור, לא יודעת מי צריך. אם רוצים, זה לא בדרג שלנו. זה פיקוד העורף, זה צבאי לגמרי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה שלב ראשון. השלב השני, מה שדיבר חבר הכנסת סוכות – להוציא את התלמידים החוצה במצב שבו בקו העימות ממשיכים, לעומת זאת מאחורה שקט. זה השלב הבא בשאיפה שיקרה כמה שיותר מהר. השלב השלישי צריך לחשוב על שלב, נקרא לזה הוראה משקמת. העיר, כבר שקט פה, צריך להשלים את הפערים, כמו שאמר ראש העיר, לעשות בתוך העיר את התהליך. << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> זה כבר קיים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> את שלושת השלבים האלה צריך לתכנן, לתקצב, להכין. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> הרעיון של אליה להפוך את סדר היום, שבבוקר תהיה פעילות בלתי פורמלית ואחרי הצוהריים פעילות פורמלית זה הדבר הנכון לעשות כדי לאפשר לילדים בבוקר להגיע למקלטים לפעילות. אחר הצוהריים כשמתחיל להיות - - - << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> ב-17:00 חגיגה של אזעקות. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> הלמידה פורמלית תהיה מ-16:00-13:00, יעשו למידה פורמלית. << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> אין שום בעיה עם זה. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> זה לא יהיה קשה לתלמידים? << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> לא, זה לא קשה. זה קורה ברשות אחת שאני מפקחת עליה. ב-א'-ג' הבלתי פורמלי קורה בבוקר בתוך מרחב מוגן, לאחר מכן הילדים מגיעים לשעת 12:00. הם מגיעים מההפסקה עד 12:30, אוכלים צוהריים. 13:45 מתחיל מפגש עם המחנכת והם לומדים עד 16:00. הלמידה יותר חווייתית בהרבה ואסינכרונית. הם נפגשים חברתית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עכשיו? << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> עכשיו. בטח שזה כיף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היום מותר חינוך פורמלי? << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> גם פה מותר בלתי פורמלי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היא אומרת שאחרי צוהריים - - - << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> הפורמלי קורה בזום. אנחנו כמשרד יודעים להיות מאוד גמישים בתוך המתווה. יש מתווה, אנחנו יודעים להתגמש איתו גם בשעות היום. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> עוד משהו אסנת? << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> כן. דיברנו על החרגה, לא יודעת אם פה המקום, צריכים להחריג גם את ילדי מב"ר אתגר. נוער בסיכון. צריך להרחיב את זה גם לילדי מב"ר אתגר בתוך בתי הספר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה חינוך מיוחד? << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> חינוך מיוחד עוד לא הוחרג. פה יש לנו בעיה מאוד גדולה עם בית ספר אחד שלא נמצאים. לומדים בקצרין, בית ספר שלנו. בית הספר שלהם לא שוקם עד היום ורק בספטמבר הוא כנראה ייפתח. אנחנו דיברנו על התאמת בגרויות. יש צורך פה לעשות שינוי לבגרויות, להחזיר את מעגל שלוש. מה שהיה זה משהו שהוא קריטי. הילדים פה לא ממש לומדים עכשיו. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> אנחנו ביקשנו את זה לפני שאגת הארי. לא הקשיבו כל כך. היה שיח, התחיל שיח ונתקע. << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> יש דיון על זה השבוע. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> עכשיו בגלל שיש לכל המדינה, יש על זה דיון. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> כמו שאמרה עליזה, אנחנו לא בתל אביב ואנחנו לא בירושלים. הילדים פה לא ישנים בלילה. היכולת שלהם ללמוד עכשיו ולהתרכז היא מאוד קטנה. חייבים להחזיר לפה את מעגל שלוש. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> ונקודת הפתיחה שלהם לא אותה נקודת פתיחה. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> הילדים פה מתקשים מאוד לישון בלילה. יש פה ארבע סוללות בעיר, בנוסף לכל הירי מאיראן ובחיזבאללה. קשה להם מאוד להתרכז, כמובן שהלמידה בזום היא לא למידה אפקטיבית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא רק הילדים, גם מבוגרים מתקשים לישון בלילה. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> נכון. אנחנו מבקשים להחריג את קריית שמונה ולהחזיר אותם למעגל שלוש. מעגל שלוש זה מעגל ההתאמות. ארבע זה כל הבגרויות הפנימיות. המנהלים פה אמרו שמעגל שלוש זה מה שנכון עבור הילדים שלנו עכשיו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שזה נכון לדעתכם בכל קו העימות, אפס עד ארבע? איפה עובר הגבול? << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אפס, שתיים. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> אפס, שתיים, איפה שיש תותחים. התותחים, יש לנו ארבע סוללות סביב העיר. זה אירוע מטורף. אי אפשר לנהל שגרת חיים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אני אומר את זה בגינוי. אמרתי את זה גם קודם. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> זה יותר מפריע מהאזעקות. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> מפריע לשגרה יותר בהרבה זה הירי שלנו מאשר האזעקות והטילים. הירי שלנו נשמע אותו הדבר והוא כל חמש דקות. האזעקה לא כל חמש דקות. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> יש לנו שני דברים שאני רוצה לדבר עליהם. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> גדלתי פה, 40 שנים הייתי בכל המלחמות בעיר, בחיים לא היו סוללות בתוך העיר. ב-7 באוקטובר התחיל הדבר הזה שמגינים מתוך שטח אזרחי. תמיד הסוללות היו הולכות קדימה, אתה לוקח את דרום לבנון, מגן מדרום לבנון, הלקוחות בעומק לבנון וחוצץ מהאזרחים. פעם ראשונה בחיים שלי שאני רואה תותחים בתוך קריית שמונה. ניחא במטולה היו יורים תותחים. קריית שמונה זה מטורף. גם הופך אותי למטרה כי הם מנסים לתווך כל היום את הצבא וגם לא נותן לי לישון. פוגע באיכות חיים ובחוסן. << דובר >> גולן בוכריס: << דובר >> פגזים, הסוללות נמצאות דרומית לקריית שמונה. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> יש כמה, תבחר איזה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> יש גם דרום, גם צפון. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> יש ארבע סוללות סביב העיר. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> הם נשמעים גם במקלטים ובכל מקום. נשמעים חזק מאוד. << דובר >> גולן בוכריס: << דובר >> פעם שנייה אני נפגש עם חבר הכנסת סוכות ואני מפיל עליו אחריות שלא שלו. קריית שמונה על קרעי תרנגולת עכשיו. אם היינו לפני המלחמה הזו על קרעי תרנגולת ואם נלחמנו כדי להחזיר לפה אנשים, באה המלחמה הזו ואת הדבר הרעוע הזה שניסינו לייצב, שמטה לנו מתחת לרגליים ואנחנו נמצאים באירוע קשה מאוד, לא רק לחינוך אלא לקריית שמונה כקריית שמונה. החינוך הוא הדגל. החינוך הוא הבסיס שעליו מחליטים הורים אם לעבור לעיר, לעזוב את העיר. אני אבא לשבעה ילדים, אי אפשר ללמוד בעיר, לא הילדים ולא ההורים. אשתי יכולה לעבוד מהבית והיא לא יכולה לעבוד מהבית. אי אפשר לעבוד מהבית. אי אפשר לנסוע לבית חולים זיו לעבוד כי הדרך מפחידה ואי אפשר לעבוד מתוך הבית. כשהסוללות שלנו יורות, החלון של הממ"ד רועד וזה ממ"ד שנחנך ממש עכשיו לפני פתיחת המלחמה עם איראן. התנאים פה הם לא תנאים ללמידה. אני מנסה להבין את ההתחבטויות האלה והתפתלויות. ילמדו בממ"דים, ילמדו במקלטים, לא ילמדו מרחוק. שר החינוך צריך להודיע שבכל קו העימות אין למידה. מתחיל מעכשיו חופשת פסח. יש לנו בעוד תשעה ימים חופשת פסח. מעכשיו מתחילה חופשת פסח. תדברו עם המורים. המורים יסכימו איתכם, המורים רוצים לקום וללכת. המורים רוצים לברוח, להתנתק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המורים משלמים את המחיר הכי גבוה. << דובר >> גולן בוכריס: << דובר >> המורים רוצים להתנתק מהלמידה, לא רוצים ללמד ילדים עכשיו. המורים יש להם את הצרות הפנימיות שלהם בתוך הבית. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> גם להם יש ילדים, הם רוצים לברוח מפה. << דובר >> גולן בוכריס: << דובר >> צריך להודיע למורים. אין בעיה, נשחרר אותכם שר החינוך בסמכותו להורות על הפסקת הלמידה בגבול הצפון ועל הוספת הימים האלה בחופש הגדול. אני בטוח שגם אם הסתדרות המורים תתנגד, המורים בעצמכם כאן, ישמחו לדבר הזה, ההורים ישמחו לדבר הזה. אין שום יכולת, לא לתלמיד - - - << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> גולן, אני לא יודע לדבר בשם מורים. אני יודע לדבר בשם התושבים. << דובר >> גולן בוכריס: << דובר >> אני מדבר עם המורים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> ניסיתי להפעיל את הבלתי פורמלי וחטפתי אש מכולם, למה אני מוציא אותם מהבתים. אני לא יודע לדבר בשם המורים. << דובר >> גולן בוכריס: << דובר >> אני לא רוצה להחליט שום דבר עכשיו. אני רוצה שיהיה שקט. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> הסתדרות המורים, אין גם מה להגיד, אתה לא יכול ללכת להם על הראש. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> - - - בשם העובדים שלי שאני מחייב אותם, והיום יש לי את הכלים להזמין אותם לשימוע. עם מורים אין לי שום כלי. << דובר >> גולן בוכריס: << דובר >> יש סמכות של משרד החינוך לעשות - - - << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> והוא לא עושה עם זה כלום. << דובר >> גולן בוכריס: << דובר >> יש פה את חברי הוועדה שידברו עם השר ויגידו לשר תעשה את הדבר הזה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> הם לא עשו את זה בקורונה ולא עשו במלחמה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> דווקא עכשיו עשינו את זה, ביום רביעי האחרון. עשינו את זה בדיוק. הבעיה שצריך לקבל פה החלטה. אני אומר לכם שוב, אפילו ביקורי בית זה דבר בסיסי. << דובר >> גולן בוכריס: << דובר >> אתם יודעים כמה נפילות חשמל היו בקריית שמונה בשבועיים האחרונים, כמה נפילות חשמל? אחרי נפילת חשמל, בערך שעה וחצי לא עולה אינטרנט. עד שחוזר החשמל, עד שעולה אינטרנט. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> ולך תחזיר את הילדים. << דובר >> גולן בוכריס: << דובר >> אנחנו מדברים על האפשרות לחבר את הילדים, את כולם לזום במקביל כשאין לנו את האפשרות. ההורים לא מסוגלים, הם טרוטי עיניים. אני נמצא בכמה קבוצות של הורים, אני נמצא עם החברים שלי בהנהגת הורים. ההורים לא מסוגלים היום לפקח על הילדים שלהם בלמידה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> הם צריכים לצאת לעבוד בעצמם, כי פתחו את המשק גם עבורם. << דובר >> גולן בוכריס: << דובר >> שר האוצר בא ובאומץ אמר, מי שלא יעבוד יקבל פיצוי מלא. שייתנו את הפיצוי המלא למי שמגיע, מי שייצא לעבוד, ייצא לעבוד. עכשיו גם אני וגם אישתי בלי משכורת, שנינו לא עובדים. אני לא אסכן, לא את אשתי ולא את הילדים, לא אף אחד אחר ולא נצא לעבודה. בשלב הזה המדינה צריכה להגיד חברים, אי אפשר ללמוד בקריית שמונה. קחו את תשעת הימים האלה להפסקה, בחופש הגדול נלמד. תרצו להוסיף תוספת יוקר למורים על זה שהם מלמדים בחופש הגדול, תוסיפו להם את הכסף בחופש הגדול. אני לא חושב להוציא מפה ילדים באוטובוסים כדי ללמוד במקום אחר. כל האירוע הזה מתחיל להיות מורכב מדי, מסוכן מדי ומספיק טיל אחד תועה ואנחנו נמצאים באירוע אחר לגמרי. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> אפשר להתווכח ולריב עם הסתדרות המורים. אני לא מקבל את הדעה הזו שהסתדרות המורים לא תקבל את זה. שלא תקבל את זה ונריב איתה, כתושבים, גם כהנהגה מקומית וגם כהנהגה ארצית. משרד החינוך יכול להגיש - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים אתך. << דובר >> גולן בוכריס: << דובר >> ב-30 ביוני משרד החינוך יכול להחליט שהוא פותח בית ספר של החופש הגדול, לא רק ל-א'-ג'. הוא יכול להחליט שהוא פותח בית ספר של החופש הגדול ל-א'-י"ב ושיתקצב את זה ל-א'-י"ב. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> הבעיה שבחופש הגדול אתה לא מעסיק מורים. << דובר >> גולן בוכריס: << דובר >> אתה תעסיק מורים ותיתן להם אקסטרה תוספת. אביחי, כמו שבגנים אתה מוצא את הגננות שיעבדו בחופש הגדול ויתנו מענה - - - << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אני לא מוצא, אני לא יכול, זה עניין גם של עובדת משרד החינוך. היא לא עובדת שלי. << דובר >> גולן בוכריס: << דובר >> כמו שבחופש הגדול אנחנו מוצאים את הגננות שיעבדו ויקבלו אקסטרה שכר, שיבואו לעבוד. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> הם לא מוצאים. - - - כרשות ומשרד החינוך לא מחייב אותם בחופש הגדול לבוא. אתה טועה, גולן. אי אפשר לחייב מורים. << דובר >> גולן בוכריס: << דובר >> תציעו למורים עכשיו חופש, כל מורה שרוצה עכשיו חופש יחשוב שהוא רוצה את תשעה ימי החופש האלה, שיחזיר אותם בחופש הגדול. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא יכול להיות דיפרנציאלי, זה לא יכול להיות מורה כן מורה לא. << דובר >> גולן בוכריס: << דובר >> יהיו לך. המצב הוא קטסטרופלי לכל הכיוונים. הלמידה בשום היום, כל מה שעושים היום, היא לא אפקטיבית. גם הלמידה בחוץ לא אפקטיבית. נסיעה לבתי הספר מסוכנת, ירידה למקלטים היא לא אפקטיבית, אלה לא אותן קבוצות גיל ולא אותם בתי ספר, לא אותן רמות. אלה חלומות שאנחנו לא יכולים להגשים אותם. לעצור את הלימודים, להגיד חברים, קחו חופשת פסח מעכשיו, נפגש אחרי חופשת פסח. בעזרת השם המלחמה הזו תסתיים בניצחון גדול. את תשעה ימים, עשרה ימים, שבועיים, נפתח בית ספר של החופש הגדול מה-30 ביוני עד ה-14 ביולי. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> הוועדה יכולה להביא מהסתדרות המורים? << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> גולן, איך אתה יודע שזה 19 ימים? << דובר >> גולן בוכריס: << דובר >> לא מנהלים מלחמות לנצח. ככול להיות שיעבור הזמן נדע להתכוונן יותר לצורך. בנקודה עצמה הזו אם אני עושה צילום מסך, אי אפשר ללמוד ואי אפשר ללמד, לא בבית, לא במקלטים, לא בזום. אין לא פניות רגשית, שכלית. אין, לא פניות להורים. התותחים פה מסביבנו רועמים בלי הפסקה. כל מה שנעשה לעג לרש. אתם רוצים לעשות? תעשו לילדים פעילות חווייתית, הפגתית. תנו להם שעתיים, שלוש ביום. תנחו את המורים להתקשר לתלמידים, לא לדבר איתם בזום, להתקשר לתלמידים אחד-אחד. מה עניינים, מה שלומך, איך את מרגישה? לדבר איתם פיזית, לא קבוצת זום שארבע תלמידות באופן קבוע לא נכנסות כי הן בדיכאון מתחת לשמיכה. לדבר עם התלמידים אחד-אחד, לגעת אחד-אחד בתלמידים זו התוכנית שצריך לעשות. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> זה קורה. << דובר >> גולן בוכריס: << דובר >> זה לא קורה עד הסוף. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> שיחות אישיות קורות. << דובר >> יאיר קרן: << דובר >> יאיר קרן. שתי נקודות. נושא החוסן והנושא הפדגוגי שהוא לא קשור. בנושא הפדגוגי, צריך להפריד בין היסודי לבין התיכון. ילד בכיתה א', ד', לא תשלח אותו לשום מקום, הוא יהיה ליד הסינר של אימא. ילד בכיתה י"א, י"ב רק מת לעוף מהסינר של אימא. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> הפערים של הקרוא וכתוב. אני לא מדבר על אלה. << דובר >> יאיר קרן: << דובר >> לגבי היסודי, צריך להבין שיש מצב לפי צווי מילואים שאנשים קיבלו בפתע, מדברים על אזור 60 ימים, זה סדר הגודל. בזמנו החברים של המילואימניקים קיבלו שובר, אשרה לתת למילואימניקים, המדינה נתנה שובר לשיעורים פרטיים. אם אתה נותן למשפחה בקריית שמונה פר ילד שובר - - - << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> טיפולים רגשיים, פסיכולוג צמוד. << דובר >> יאיר קרן: << דובר >> לכל דבר. נמצא לך, יש לך X כסף. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> כבר עושים את זה. יש כבר את הכרטיס. << דובר >> יאיר קרן: << דובר >> חבר הכנסת סוכות, אני אומר את זה בעיקר ברמה הפרקטית. זה מה שהמדינה יודעת לעשות מיום הראשון. אם אני אקבל שובר פר ילד. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> הכרטיס כבר מוכן. בעוד שבוע, שבועיים יהיה מוכן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> של המילואים או שיש לכם שלכם? << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> של קריית שמונה. יש כרטיס, אמור להיות עוד שבוע שבועיים כרטיס. הכול בגלל המלחמה. << דובר >> יאיר קרן: << דובר >> נאפיין לכל ילד כמה הוא זכאי. אני אוכל להביא מורה פרטי מצפת, מחצור, מתל אביב. הוא מגיע אלי הביתה. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> מגיע הביתה? << דובר >> יאיר קרן: << דובר >> בטח. אנשים לא עובדים. מורה פרטי זה מתמטיקה, יכול לשבת עם הבת שלי שעתיים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> יאיר, כשיהיה לך את הכרטיס, המלחמה תסתיים. << דובר >> יאיר קרן: << דובר >> אנחנו מדברים גם כך על פתרון אחרי פסח. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אין כרטיס היום. הכרטיס לא עובד. << דובר >> יאיר קרן: << דובר >> לא כרטיס. המילואימניק מקבל את זה בביטוח לאומי. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> כרטיס פייטר. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> פייטר. זה מה שהמילואימניקים מקבלים. << דובר >> יאיר קרן: << דובר >> כמו שידעו לזכות כל צמודי גדר. המנגנון של צמודי גדר היום של המפונים. כל הדאטה נמצאת בביטוח לאומי. הוא מזכה מחר בבוקר כל משפחה מהיום הראשון בכסף על מנת להביא מורים פרטיים. מורה פרטי, הפער שהוא יודע להשלים ביום לימודים - - - << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> גפ"ן משפחתי. יש היום תוכניות גפ"ן למורים פרטיים. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> עד שזה יקרה, המלחמה כבר תסתיים. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> צבי, אם לוחצים על זה, המלחמה יכולה לעבוד, תוך שבוע. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אתה לוקח ספקים בגפ"ן, עושה גפ"ן משפחתי. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> אני אתך. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> שהרשות יכולה להביא מורה פרטי מהגפ"ן. << דובר >> יאיר קרן: << דובר >> אני כבר היום מוציא מאות שקלים בחודש על מורים פרטיים כדי להשלים את המלחמה. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> יאיר, אני רוצה לחדד את מה שאמרת. עשית הפרדה בין הסיפור הפדגוגי לסיפור הרגשי. מספיק שהמשפחה יודעת שיש לה את האופציה בעתיד להשתמש בזה – זה משפיע רגשית. כחלק ממה שראש העיר אמר, אנשים פה בחוסר ודאות, בתחושה של נטישה. יש פה משהו בלהגיד רואים אותכם, סופרים אותכם, אתה תבחר אם אתה כמו - - - << דובר >> יאיר קרן: << דובר >> מספיק שהילדה שלי תדע שבעשר מגיעה לה מורה פרטית - - - << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> נכון. אני רוצה לחזק אותך. יש ילדים, כמו שגולן אמר, שלא בשלים עכשיו. << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> חברים, כמה כוח אדם כאלה יש פה באזור? בואו נהיה גם מעשיים. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> עיר שלמה, מורים פרטיים לעיר שלמה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שניה, אנחנו לא עושים פה דיון עכשיו. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אם את תורמת לכל משפחה ואני מורה פרטי ויש לי 20,000 לקוחות בקריית שמונה, אני אבוא יום מתל אביב, אעשה שמונה שעות, שעה-שעה ואחזור חזרה לתל אביב. תחפשי את הפתרונות. אל תחפשי למה לא, תחפשי למה כן. אם יהיו לו עשר משפחות פה שכל משפחה תשלם לו 1,000 שקלים לשעה, הוא ירוץ לפה, לא רק שהוא יבוא. הכול עניין של כסף. << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> אביחי, אני לא מחפשת למה לא. אני גם הגיונית. ברור שאני עושה את זה. כל סטודנט כזה לפיזיקה, למדעי המחשב. הייתי עף על דבר כזה. בשביל ללמד מתמטיקה של כיתה א', ב', אני לא צריך יותר מסטודנט למתמטיקה. מה רע שסטודנטים יוכלו להתפרנס? << דובר >> יאיר קרן: << דובר >> חשבון לילדה, לילד בכיתה ג', צריך פרופ'? אפשר למצוא - - - << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> אתה לא צריך פרופ', אתה צריך איש חינוך, הוראה. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> גם יכול להיות שמיניסט. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> י"א, י"ב אתה צריך את הסטודנטים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זה לא פורמלי, הוא לא חייב להיות איש הוראה. הוא יכול להיות במאגר. שיבדקו היטב את תנאי הסף שלו למאגר גפ"ן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו מתפזרים פה כל הזמן. ראינו את הסקירה של אסנת והתפזרנו. את רוצה לסיים? << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> יש שני דברים נוספים. אחד, יש לנו פער של 250 מחשבים, אמצעי קצה שחסרים פה בעיר לתלמידים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמה, 250? << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> 250. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> 251. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> שחסרים פה בעיר. מחשבים ניידים לילדים, בעיקר ילדים צעירים. מכיתה ד' ואילך כמעט אנחנו מסודרים. יש פה ושם גם בחטיבת ביניים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איך אתם מחשבים את זה, מחשב לכל ילד? << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> מחשב נייד לילדים שאין להם בבית עוד מחשב נייד. אסביר. כיתה ד', אנחנו מחלקים לכל הילדים מחשב. ב-ה' חילקנו, ב-ו' חילקנו. משרד החינוך חילק לפני שנתיים מחשב לכל משפחה. יש משפחות שיש להן ילדים צעירים שלא היו בחלוקה. יש ילדים ב-א', ב', ג', שאין להם היום אמצעי קצה בכדי ללמוד מרחוק. לומדים עם הטלפון של ההורים, הם צריכים לעשות משימה ב- classroom, קשה להם מאוד לבצע את זה. יש לנו כ-250. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> 250 ילדים או משפחות? << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> ילדים. הם לא מאותה משפחה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש למשפחה אחת ילד בכיתה א' או ג', תחשיבו אותו כמחשב אחד או כשני מחשבים? << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> למשפחה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תחשיבו את זה כמחשב אחד בתוך ה-250. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> נכון. יש לנו גם כמה בחטיבות ביניים. << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> למרות שיש להם למידה במקביל. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> דבר נוסף, הגפ"ן תנופה לא גמיש. יש למנהלי בתי הספר 30% גמישות, 70% קובעים להם מה - - -. הם קיבלו את זה בינואר, היכולת שלהם לממש היום את התקציב הזה במצב הנתון – אפסי. מה שהמנהלים היום מבקשים, זה להגמיש את הגפ"ן בצורה כזו שיהיה להם 80% גמיש ו-20% קשיח. זה משהו שלא קשה לעשות, ביקשנו את זה ממשרד החינוך, גם המפקחת ביקשה את זה, בינתיים המטה מסרב להיענות. דבר נוסף שאנחנו מבקשים, כל שנה יש לנו אפשרות להעביר עד 10% מהתקציב לשנה הבאה. השנה היה לנו קשה מאוד למצות את התקציבים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הגפ"ן תנופה עובר דרך הגפ"ן רגיל, נכון? אתם תנופה, מזרימים את זה לתוך - - << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אסנת, בסעיף הקודם, תסבירי מה המשמעות על כוח אדם. מה זה אומר על כוח אדם, כשכבר עברה מצבת כוח אדם. בית ספר רוצה לתת יותר שיעורים פרטניים על חשבון הגפ"ן, היום הוא מגיע לשלב שהוא לא יכול. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> הוא לא יכול לעשות את זה. יש כל מיני דברים. יש קודים מסוימים שהוא חייב להקליד. צריך להקשיב למנהלים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אסנת, את רוצה לסיים? << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> מה שאנחנו כן יכולים לומר, משבועיים ניסיון של זומים, אנחנו יודעים שלמידה בקבוצות קטנות של עד חמישה ילדים, יותר אפקטיבי בהרבה. אנחנו מבינים שיש פה גמישות במשרד החינוך לאפשר את זה. צריכים לראות איך אנחנו עושים את המהלך הזה. כרשות אנחנו כן נותנים היום שיעורים פרטיים בזום, בקריאה עם עמותת ניצן וזה עובד יפה. יש ילדים שלא נכנסים לזומים הכיתתיים, הם נכנסים לזומים הפרטניים. זו דמות שהם כבר מכירים אותה. דמות שהם הכירו אותה בבית הספר ולא מישהו זר פתאום שבא ועושה להם שיעור פרטי בזום, אלא זה אדם שהם הכירו אותו בבית הספר, למדו איתו כבר כמה חודשים. עכשיו קל להם, יש להם קשר אישי טוב איתו והם יכולים ללמוד איתו בזום באופן פרטני, כך שאנחנו בהחלט עובדים על הנושא הזה. << דובר >> שולה בן שטרית: << דובר >> לגבי ניצן, אחוז מאוד גבוה של ילדים לא קוראים. זה המקום להסדיר את זה ולתת תשובה לילדים רבים מאוד שהם לא קוראים. בוא לא ניתמם. הדבר הזה לא מסתיים - - - << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> מה שהאגף בהובלה של אסנת בשיח עכשיו, זה אחרי השבוע הזה שיש הפקת לקחים רבה. כל השבוע היינו בגמישות רבה. כל פעם הדברים זזו. לאחרת הזומים יותר מאוחר, לשנות את היום. כל פעם ניסינו ושינינו. המסקנה שעכשיו המורים של בית הספר יפגשו את הילדים לא בקבוצה של 25. נכנסים 19, 20 אלא לחלק את הכיתה לארבע, חמש קבוצות, תלוי בגודל הכיתה. כמו שעושים בתוך בית ספר כשעושים למידה דיפרנציאלית, פוגשים ל-15 דקות, 20 דקות הקניה, שולחים למשימה והיא פוגשת את הקבוצה השנייה, להגדיל את יחס הזמן שהיא פנויה בתוך הזום. יש אפשרות לעשות את זה מבחינת כוח אדם. מבחינת המשרד כמובן שיש את כל התמיכה לעשות את זה. אנחנו מכירים את המתווה, נבנה אותו ביחד עם המנהלות. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> זו הזדמנות לייצר מחויבות למורה לקבוצת ילדים קטנה, היא רואה אותם בעין. כשההורה יודע שזה שיעור של ארבעה ילדים הוא ידאג שהילד שלו יעלה. << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> התשתית היא שכל ילד מקבל שתי הקניות במקצועות הליבה במהלך היום ויוצא לשתי משימות א-סינכרוניות שהוא צריך להגיש אותם בחזרה למורה. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> בקצב שלו, כשיש לו שקט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> וזה מתי יתחיל לעבוד? << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> היום ישבנו על זה. זה אחרי המסקנות של שבוע שעבר. ראינו שהמורות של הוראה מתקנת וניצן, כל המורות שמלמדות קבוצות יותר קטנות, עובד. מצד שני הילדים מאוד רוצים את הכיתה. יהיה אחת ליום, אחת ליומיים מפגש כיתתי, חברתי, כדי לא לאבד את הקשר הכללי החברתי עם הכיתה. הלמידה מתבצעת כמו שאנחנו מלמדים בפסיכו-פדגוגיה בתוך הכיתות, שלומדים במודל - - - במרחב, זה יהיה בזום. כל פעם קבוצה אחרת פוגשת את המורה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שולמית, אתם יודעים? המתנ"ס כבר קיבל מכם תגבור עכשיו בתקופת המלחמה, מבחינה כספית? << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> עכשיו קיבל 0.5 מיליון שקלים לבלתי פורמלי. זה מה שהוא קיבל. היום עבר במרכבה, היום קיבלנו הודעה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חלק מהפתרונות יושבים בציר בין שניכם. חלק גדול מהתמונה של צבי ושלי היא פעם אחת בבירוקרטיה ופעם שניה בלראות ששסתומים שתוקעים תקציבים ייפתחו. בהנחה שעכשיו החינוך הפורמלי זה קונצנזוס במדינה, ואני לא צריך להחריג אתכם מכלום, זו הבירוקרטיה עכשיו. עוד כסף למתנ"ס שיעשה עוד פעילויות במקלטים והקו פה בין פורמלי ללא פורמלי, בעיניי הוא טכני. המהות היא מבוגר פוגש ילד. ילד פוגש מבוגר משמעותי, זו המהות עכשיו. אם זה יהיה טוב, עם השאר אנחנו נסתדר. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> אפשר בקבוצות הקטנות לקיים גם בתוך מקלט, זו גם אופציה. אביחי פחות אוהב את הרעיון שקוראים לילדים מסוימים למקלט מסוים. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו בונים את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למה לא באורגני כמו שהוא הציע? << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> באורגני אתה יכול למצוא ילד בין שלוש, שני ילדים בני ארבע ועוד אחד ב-ו', אחד ב-ה', אחד ב-ז'. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> צריך לאפשר את הגמישות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לכם מיפוי מסודר של איזה משפחות ואיזה מקלטים? << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> לא. אנחנו עובדים על מיפוי כמה ילדים יש בכל מקלט. זה גם משתנה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי הילדים, באיזה גילאים? << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> ומי הם הילדים. הם לא מגיעים בבוקר, בבקרים הם בבית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יהיה לכם יותר קל לבנות את התוכנית. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> אנחנו צריכים לבנות עכשיו תוכנית כזו. גם למפות. יש ילדים שלא נמצאים במקלטים הציבוריים, הם נמצאים בבתים שלהם וההורים לא יוציאו אותם בשום מקרה למקלט הציבורי. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אני לא מסכים עם האמרה הזו, גם אני הייתי ילד פה בכל המלחמות. 40 שנים גדלתי פה, בחיים לא ישנתי במקלט ציבורי. ההורים שלי אלה ההורים שישנו בבית. כשהייתה מורה בבית הספר משעה 08:00-10:00 במקלט הציבורי, אמא שלי הייתה חוצה איתי את הכביש ושמה אותי במקלט, אוספת אותי בסוף השיעור. לא צריך לישון שם בשביל ללמוד במקלט הציבורי. די להגיד את הדברים האלה, כל פעם מחפשים למה לא. אם אמא כל כך מפחדת ורוצה להישאר בבית, שתישאר בבית, זכותה. אני לא אשלח לה קצין ביקור סדיר. אמא שצריכה את המענה – יהיה לה את המענה. אם היא מסתדרת איתם בבית שתסתדר, מעולה, זה לא בשבילה. המענה הוא בשביל מי שלא מסתדר. אם יש לי עשרה שלא יבואו משלושים, זו לא סיבה לא להפעיל ל-20 אחרים שיבואו. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> חבר הכנסת סוכות, יש משהו עקרוני שחשוב לי להגיד. דיברה קודם אסנת על סוגיית ההקלות בבחינות. עיריית קריית שמונה למודה כבר שלוש מועדי בחינות בגרות שהעירייה ניהלה קרב ואני משתמשת במילה קרב כדי לקבל את זה, התחושה הייתה שמתבכיינים ושל למה מבקשים. צריך להבין שהאתגר הוא מספיק גדול ומצד שני יש לנו אמון גדול בילדים שלנו. לא הייתי משתמשת בשפת ההקלות, אף אחד לא עושה להם טובה. צריך לעשות התאמה למציאות החדשה, לייצר סוג אחר של מבחנים ולא כי מישהו בא לקראתם או עשה להם טובה. הם מחזיקים עכשיו קו חזית וצריך לאפשר להם את זה לא ממקום שהם ירדו על ארבע בהקשר הזה. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> הגענו עד בג"ץ. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> לא רציתי להגיד את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אליה, יש לך עוד משהו להשלים? << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> להמשיך לעשות את כל מה שאפשר כדי שבסוף יהיה טוב. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> היא עושה כל מאמץ. אפשר להגיד מילה טובה על אליה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלומית. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> מצד אחד יש כספים זמינים בהחלטות השונות של תנופה שיכולים לעבור בנתיבים שונים. זה לא צריך להיות האוטומט, זה יכול להיות תגבור מסוים. הכספים היום של תנופה הם כספי פיתוח וצמיחה. אנחנו כבר לא באירוע של שיקום. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אנחנו גם לא בפיתוח וצמיחה. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> עכשיו אנחנו חוזרים אחורה. היה טוב אם היו מבינים את גודל האירוע ועושים מתווה שהוא לא בהכרח מכספי תנופה. אפשר להקדים את זה דרך כי הם כבר בצנרת האוצרית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בגלל שאת פעם ראשונה בוועדה שלנו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שולמית, אנחנו נלחמים על 150 מיליון שקיצצו לכם. את יודעת את זה. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> יודעת, הייתי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נלחמים על זה. שלא לומר הקיצוץ הנוסף. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> אפשר להשתמש ונכון להשתמש בנתיב הזה. זה כבר בצנרת האוצרית וטוב שכך כמענה מידי. אני מסכימה לחלוטין שהרשויות יודעות להתעכב, מהן הן רוצות ומה הן יכולות. עם כספי תנופה שממילא הם פר ילד ופר תושב, מאוד מצומצמים, ילכו על הפערים שנוצרים עכשיו שוב, אנחנו נצא בהפסד. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> חזרנו לאפס. כמו צעד תימני, אחד קדימה, שניים אחורה. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> עכשיו צריך משהו נקודתי, זה בסדר גמור להשתמש. זה לא נכון לטווח הארוך. למענים מידיים. זה מעולה. צריך, אני מאוד בעד ההרחבה של הסל גפ"ן משפחתי שכמו מילואים יוכלו גם לקניות בעסקים, גם הסטודנטים פה שלמדו, אנשי חינוך. כל ההצעות שעלו פה בעיניי מעולות. שלא נשכח את היום של אחרי. הכסף נראה כסף גדול, הוא כסף קטן. אני מאוד בעד להשתמש בכאן ועכשיו במידי. בלי לשכוח את היום שאחרי. התלמידים שהיום בכיתות א'-ו' יגיעו ל-י"ב. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> לא יישאר לך למי להשתמש. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> אנחנו לא שומרים על שום כסף, להיפך. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> אנחנו שמים פה נקודת זמן שלא שמנו. חבר הכנסת טור פז, אנחנו עכשיו לפני פסח. יום אחרי פסח אנשים עושים את השיקולים הסופיים שלהם איפה לגור. אני רואה את זה בקבוצות ששואלים, איפה אפשר לגור, איפה לא. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> משפחה יושבת ביחד, האחות אומרת לבוא אליה. עדיף פה, תראי את בית הספר. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> זה אירוע סופר קריטי. עוד מעט לא יהיה לנו למי להשתמש בכסף של התנופה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אם אתה נפגש, כולם יעשו את הפסח אצל המשפחות שלהם בחוץ. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> עכשיו זה כל הרישום למערכות רישום של שנה הבאה. אם לא יהיה להם את היום של אחרי, את מה הם יקבלו בשנים הבאות – לא יהיה רישום. עכשיו אלה מענים של פלסטרים של כאן ועכשיו. צריך כבר עכשיו מתווה שהוא גם לכאן ועכשיו. כמו שאמרתם, ציר למיידי וציר למתמשך. מה מקבלים. << דובר >> יאיר קרן: << דובר >> משרד האוצר, כשהוא רוצה הוא יודע להגדיל את הגרעון כדי לקנות עוד מיירטים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הבעיה פה זה לא כסף. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כשחבר הכנסת טור פז דיבר על זה שצריך להביא מהתנופה למתנ"ס, הוא דיבר על רעיון דמוקרטי. קל לנו להגיד דברים רבים מאוד. אתה רוצה שזה יקרה מחר בבוקר. אני מדבר על השבוע וחצי שנשארו לך עד חופשת פסח כדי לראות איך אתה מייצב את הדברים עם הילדים כדי שאנשים לא ירצו רק לברוח מפה. << דובר >> יאיר קרן: << דובר >> בירוקרטית תנופה לא יותר פשוט מעכשיו - - - כל תנועה של כסף, מתנופה החוצה, מחייבת החלטת ממשלה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> יש תנועה כזו בכלל? תסלחו לי שאני אומר את זה ליד אנשי תנופה. יש תנועה כזו? 90 מיליון, מ-30 בדצמבר עוד לא ראיתי אגורה. איזו תנועה יש מתנופה אלינו? << דובר >> יאיר קרן: << דובר >> לכן הכסף לא עובר. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אני אומר את האמת. נעים, לא נעים, זו האמת. ואם אני טועה, אשמח לראות תעודה אחרת. אשמח לטעות פה. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> זה אצל ואטורי. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> חצי שנה מטגנים אותי בכל התקשורת, שקריית שמונה קיבלה 90 מיליון. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> יש הבדל מאוד גדול בין להעביר החלטות ממשלה לבין שזה מגיע ופוגש את השטח. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זה לא מגיע לשטח. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> תודה לכל צוותי החינוך, הנהגת ההורים, כל האנשים ששותפים פה. תודה רבה לחברי הכנסת שהגיעו לפה. לצערי אתם רק שניים מתוך כמות גבוהה יותר. << דובר >> יאיר קרן: << דובר >> זו לא הכמות, זו האיכות. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> כאנשי חינוך אנחנו תמיד אומרים שתמיד צועקים על מי שמגיע לכיתה בזמן. תודה, אתם השליחים שלנו, של הציבור פה, לתת את האמירה הזו. לא לפחד מעימותים מול הארגונים החזקים שמסנדלים אותנו. אסור לפחד, אם אתם צריכים יש לכם אותנו כרשות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה יודע ששני חברי הכנסת שיושבים פה לא מפחדים. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> כל הארגונים האלה צריכים לדאוג לילדים. מעניין אותנו רק הילדים. ואם לא יהיו חשובים להם הילדים, אנחנו לא יכולים להיות חלוקים בנושא הזה. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> במקרה שלנו גם משרד החינוך מחוז צפון זה משרד שיודע לנהל מאבק גם נגד הסתדרות המורים. אנחנו פה, צריכים להשיג את ההישגים האלה על אפם וחמתם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לפני שחבר הכנסת סוכות יסכם, אומר שני משפטים. אתם גיבורים. אני בא מגוש עציון, אתמול חילקתי מרק לחיילים עם הבת שלי ואתם הגיבורים האמיתיים של המדינה. אתם בחזית. לא היום, לא אתמול. שנתיים וחצי, שלא לדבר קודם. סיפרתי לאביחי באחד הביקורים שלי שאח שלי גר בפה בשנות ה-80, הגיע מישיבת ההסדר שקמה. הוא היה במחזור המייסד פה. המקום הזה זה מקום של גיבורים, כך מדינת ישראל צריכה להתייחס אליה. כדי שהגיבורים פה ימשיכו להיות גיבורים המדינה צריכה לשלם את כל מה שזה דורש. המאבק על ההישארות שלכם הוא מאבק של כולנו. אם היו שואלים אותי לא הייתי מפנה אותכם ב-9 או ב-11 באוקטובר, אמרתי לך את זה גם. כי שטח משוחרר לא יוחזר. מאוד קשה להחזיר אנשים, אני לא צריך לספר לכם. אני אגיד משהו, אגיד אותו קצת טוטאלי, אני מתנצל. תילחמו על כאן ועכשיו. גם לך שולמית אני אומר בכנות. אביא מעולם הספורט האהוב עלי. אם אתה לא משחק טוב בחצי גמר, אתה לא תעלה לגמר. מי שלא יישר פה לפסח, לא יעזור שיהיה לו שיקום בשבועות או בחופש הגדול. שימו את כל המשאבים שיש לכם בלי לחשוב על המחר, אלא על היום. תבואו למקלטים, תביאו חינוך לא פורמלי, תביאו חינוך פורמלי, תביאו מדריכים, קייטנות, תשפכו כסף על העיר. עכשיו. יש עוד 0.5 מיליון, תסיימו אותו עד פסח, אל תשאירו שקל. למה? שתי סיבות. לא בטוח שאחרי פסח יהיה פה מישהו אם לא תשפכו אותו עכשיו. תשפכו אותו, גם יגיע אחר כך. אנחנו יכולים לעזור בשני דברים. קודם בבירוקרטיה. אמרתם פה נושא הגפ"ן, כתבתי למנכ"ל משרד החינוך תוך כדי שאנחנו מדברים, זו החלטה של לחיצת כפתור. היא לא דורשת שום שינוי, לא רגולטורי ולא כלום. אפשר לשנות את זה בלחיצת כפתור. לא אומר שזה יקרה, את הגמישות המקסימלית צריך לתת לכם. דבר שני, אתם בשלוש תקופות. התקופה של כאן ועכשיו היא הכי חשובה, כאן ועכשיו אנשים מחליטים בכל מה שאמרתם. עכשיו צריך מקסימום פעילות פנים אל פנים. מקסימום. פורמלי, לא פורמלי, ילד צריך לפגוש מבוגר בעיניים. יבוא אליו למקלט, יבוא אליו הביתה, לבית הספר, לממ"ד, יבוא לאיפה שהוא נמצא. הוא צריך לפגוש מבוגר משמעותי. כשהוא יפגוש את המדריך הלא פורמלי או את המורה הפורמלי אצלו בבית, זה מאוד משמעותי גם להורים. אמרתי בטבריה ואני אומר אצלכם קל וחומר, ילד שלא פגש מבוגר פעם בשבוע, מבוגר שהוא איש חינוך – תקלה. פעם בשבוע זה הגג, יותר מזה תקלה של המורה, של כולם. אחר כך תהיה את התקופה הבאה, אתם צריכים להיות מוכנים עם התוכניות שלכם. שאר המדינה תחזור בזמן כזה או אחר ואתם, יכול להיות שתהיו בחזית בעוד זמן מה. להוציא תלמידים, לא להוציא תלמידים, לעשות מחנות, קילומטר אחורה, בית ספר עורפי, כל הדברים האלה כבר להיות מוכנים, ולשלב השיקום, עם הבגרויות והכול. אתם עכשיו בשלב אחד. אפשר להכין את שלבים ב', ו-ג'. תהיו ב-א'. תסיימו את כל השקלים שיש לכם על להחזיק את העיר. הילדים שייצאו מכאן, יהיה קשה יותר בהרבה להחזיר אותם. אני לא צריך לספר לכם כמה אתם נלחמים להחזיר את האנשים. אנשים צריכים לדעת שבמקלט בקריית שמונה כיף, עם כל הבומים מסביב ויש מורה פרטי ולומדים בזום בקבוצות של ארבע. כל מה שאפשר. כל הכסף צריך ללכת לשם וגם שלב ב', וג' יגיעו. זה מה שהייתי עושה במקומכם, זו עצתי לכם. כמי שעוסק בבירוקרטיה רבות, תלחמו על הגמישות. לא יכול להיות, אמרתי למנכ"ל תהפוך 70%, 30%, תעשה 30%, 70%. תן להם בדיוק הפוך. מתי הוא ייתן גמישות אם לא עכשיו? המנהל יבזבז את זה - - - << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> קוראים לזה גמישות, פדגוגיה כללית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמו המנהלת בקריית גת שגנבה, זה מה שיהיה עכשיו? היא תיתן לתלמידים שלה, למי תיתן את הגמישות? מה לעשות? כך זה עובד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון לעכשיו לא יוצא משם שקל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה לא עולה לך כלום, רק תהפוך את זה. << דובר >> יאיר קרן: << דובר >> הייתה מורה אחת כזו שלקחה את הגפ"ן על חשבון - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא במקלט. זה הזמן, תילחמו על הגמישות, תילחמו על הכסף עכשיו. תשפכו על התלמידים, על העיר. זו תהיה ההמלצה שלי אליך צבי, אל שר החינוך. תשפכו עלי. קריית שמונה צריכה שישפכו עליה. שיירד עליה גשם של עזרה. אמרתם נכון, אמר ראש העיר. אם יהיו שמונה שיעורים פרטיים יבוא אנשים ויתנו שמונה שיעורים פרטיים. כל ילד צריך שיהיה לו מורה פרטי עכשיו בקריית שמונה. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> אני רוצה לחזק את מה שאתה אומר. תודה שבאתם. אגיד את מה שאתם לא אמרתם על עצמכם. זו הוועדה הראשונה שיצאה מהכנסת בזמן המלחמה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא על זה תהיה תפארתנו, את צודקת. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> עד שיש משהו טוב להגיד, בוא נגיד אותו. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> הם היו פה לפני חודשיים. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> בוא נגיד את זה. כוועדה. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> כוועדה הם היו פה לפני חודשיים. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> שני דברים. פעמים רבות בעיר שומעים – נתנו לכם, העיר מקבלת. יש כל מיני אמירות כאלה. אמר את זה בחצי בדיחה סגן ראש העיר. הסוגייה של קריית שמונה והחינוך בקריית שמונה, עכשיו הוא אירוע ביטחוני. יכול להיות שזה צריך להיות חלק מתקציב הביטחון. אם לא יהיה פה ישוב, לא יהיה פה שום דבר. חוץ מאשר ההחלטה להעביר הנה כסף וחוץ מאשר ההחלטה לשחרר בלמים ודיברנו פה בשקט. הרגולציה חונקת פה את הסיפור. מעבר לזה, זה המסר הכללי לתושבים פה כי גם מגיע להם. זה בזכות ולא בחסד. יש פה אנשי חינוך שהם גיבורים, יש פה תושבים שהם גיבורים, יש פה אנשים שעושים עבודה מצוינת לאורך תקופה. מחזיקים חמצן עוד הפעם ועוד הפעם וצריך לתת להם את המקום והכבוד הזה. האמירות האלה צריכות להיאמר. זה לא רק הכסף. אני חושבת על אסנת שמנהלת חמישה אגפי חינוך פעם בפיזור, פעם בקליטה, בחזרה, במקלטים. זה לא דומה לשום דבר אחד בישראל והם חייבים החרגה בכל תחום. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, לאחר שאתה מדבר, אני זה מסתיים. תודה גדולה על הביקור. לא מובן מאליו שוועדת הכנסת יוצאת מחוץ לכנסת בזמן חירום, בזמן שאף ועדה לא יוצאת. אני יודע כמה היה לא פשוט ואני יודע מאחרים כמה מגן או כל הגופים האלה מקשים להגיע לפה, בטח שזה כוועדה. אמשיך להגיד כל פעם תודה, כמה שאני אגיד זה לא מספיק. אנחנו מלאי הערכה, זה מה שאתם עושים. אני רוצה לחזק את הדברים שנאמרו פה. אמרת תשפכו כסף. כמה שלא ישפכו עכשיו זה זול יותר ממה שיצטרכו לשפוך אחר כך. אחרי זה יעלה יותר כסף בהרבה להביא כל ילד. יותר כסף בהרבה לצמצם את הפער. יותר יקר בהרבה, אני מביא את המורים אחרי שהם יעזבו מפה. זה לא לשפוך כסף, זה לעשות מה שצריך כדי שאחר כך לא נשפוך כסף. עכשיו זה יהיה נכון. אחר כך זה יהיה לשפוך סתם כדי להחזיר את מה שיכולנו למנוע. הדבר שהיה חסר לי בכל השיח פה וחשוב לי לדבר עליו. מדברים רבות על נושא החוסן ואולי זה חוסה תחת החוסן. אני רוצה לשים זרקור על דבר אחד. זה לא רק מענה רגשי למי שקשה לו עכשיו ומרטיב בלילה. אני מדבר על חוסן במובן הזה, אני רוצה לראות את כל ילדי העיר נמצאים בתהליך שאני לא קורא לו חוסן, אני קורא לו גאוות יחידה, הרוח. אני צריך להרים את הרוח ואת המורל של כולם, לא רק של ההוא שקשה לו. גם ההוא שבסדר ואני צריך לייצר נרטיב. אין יותר טוב מלייצר נרטיב ורוח, מלהתחיל מהילדים. אם הילד חזק, ההורה חייב להיות חזק ליד הילד. לא יכול להיות הפוך. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> מי החזיר לפה את ההורים? תספר להם. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> לא יכול להיות שהילד יהיה חזק וההורה ילך לבכות מאחורי הילד, תעזור לי. לא יכול להיות הפוך. אם אני אייצר ילדים חזקים, אני בטוח אקבל הורים חזקים. אני הייתי מדבר פה במובן של רוח ונרטיב, גיבורים, משמעות וציונות, ולמה הם צריכים לעבור את מה שהילד בתל אביב לא עובר, כי אם את המסר הזה, אני לא אצליח לייצר גאוות יחידה כזו, הפסדנו הכול, זה לא משנה כמה תדבר על חוסן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בכיתה של הבת שלי היו שלוש בנות מקריית שמונה שפונו לגוש עציון, שלושתן חזרו לקריית שמונה. << דובר >> זאביק זוויג: << דובר >> קהילה צעירה. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> זה הדבר החשוב. את זה אתה משיג בגאוות יחידה. אני צריך לייצר גאוות קריית שמונה כזו שהם לא ירגישו סוג ז', כמו שהוא אומר לך היום אני תושב סוג ז'. שהוא ירגיש תושב סוג א', שכולם רוצים להיות כמוהו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה לכל מי שטרח והגיע לכאן, זה לא מובן מאליו בכלל. אנחנו הגענו זה כן מובן מאליו, כל השאר לא מובן מאליו. המלחמה הזו נפתחה ביום תל חי, ביום של האריה השואג, זה לא לחינם. מאז טרומפלדור ועד היום. המקום הזה זו החזית של מדינת ישראל. שנים רבות כל כך אנשים שגרים כאן נמצאים בחזית, מחזיקים את המדינה. הגבול מחזיק את המדינה, כך זה עובד. אם אין אנשים בגבול, הגבול זז קדימה. האנשים שנמצאים כאן מחזיקים את המדינה במסירות, שנים רבות מאוד. הדבר הזה, אנחנו חייבים להמשיך אותו. הצניחה בכמות התושבים בשנתיים האחרונות זה אירוע שהוא אסון לאומי. כדי לנצח את החיזבאללה אנחנו צריכים קריית שמונה חזקה. כדי לנצח ולסיים את האיום מצפון, לא רק בשביל תושבי קריית שמונה, בשביל כל תושבי מדינת ישראל. אנחנו צריכים את קריית שמונה חזקה, שלא תהיה להם חלילה תמונת ניצחון של בתים נטושים, כאן במקום הזה. גם בלי קשר לזה אנחנו מחויבים לחינוך. כל שאר הדברים פחות או יותר אתה יכול לשקם. דיברה מקודם על תקציבי פיתוח גדולים. אפשר להביא לכאן כסף, דברים, מפעלים. שנים וימים שעברו על ילדים בגיל שבהם המוח מתפתח, בגיל שבהם יושבים ולומדים בלי שהם למדו, את זה אי אפשר להחזיר. אי אפשר להחזיר לילד את השנים שמכיתה א' עד כיתה ג' וגם לא את השנים שאחר כך, אי אפשר להחזיר אותם. זה אירוע שבעיניי הוא מצב חירום חינוכי, לאומי, פה ביישובי קו העימות. צריך להבין את הדבר הזה. ילדים ששנתיים לא למדו בצורה מסודרת, לא ברור אם השנה הם ישלימו את שנת הלימודים בצורה מסודרת. << דובר >> אסנת רון רסקי: << דובר >> ארבע שנים קורונה ועוד שנתיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הפער האדיר הזה שנוצר, אנחנו מחויבים להשלים אותו כמדינה. עלו פה לא מעט רעיונות טובים לגבי הגמישות של הגפ"ן. זה אירוע שהוא פנה תוך כדי. גם אני אפנה אחר כך ונפנה כוועדה. תיעשה הפניה של הוועדה בצורה מסודרת, לתת גמישות. אני לא יודע מה היא ביקשה, ביקשת 80%. לא יודע מה יעשו עם 20% הנותרים. << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> יש דברים בגפ"ן שהם קבועים בכל מקרה כמו תוכניות לניהול פדגוגי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא קורה בכל מקרה עכשיו. << דובר >> אליה הדר זריהן: << דובר >> לא משנה, אלה חוזים שיש איתם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הם נכון לעכשיו לא פעילים, הכול בזום, אנחנו עובדים על עצמינו? תקציב הגפ"ן מאפשר מאה אחוז גמישות למנהלים. זה בעיניי מאה אחוז גמישות פלוס התקציבים של הגפ"ן של תנופה. זו המטרה שלמשה נוצרה הגפ"ן. לא יודע מטרה יותר חשובה, יותר רלוונטית מאשר מה שקורה עכשיו ביישובי קו העימות. קודם לשגרה ויאפשר למנהלים. המנהלים מבינים הכי טוב, יותר טוב מכולם, הם לא צריכים עצות מאף אחד. המנהלים מבינים יותר טוב מכולם. תן תקציב למנהלים להחליט מה הם עושים עם התקציב שלהם וכמובן מול ספקי הגפ"ן שעברו ביקורת של משרד החינוך. את הדבר הזה, לייצר כאן כשגרה. זה לא מספיק. הרעיון השני שעלה כאן, לייצר מחנות חינוך, אדוני, זה אירוע שהוא קריטי. אנחנו נוציא את זה כהמלצה של הוועדה. אנחנו נוציא מחנות לחינוך ושל ילדי קריית שמונה בעזרת השם כבר אחרי פסח. אנחנו ננסה לדחוף את זה כדי שזה יתחיל לקרות, חייבים להשלים את הפערים. תוציא את הילדים מקו העימות, להכניס אותם למקום מסוים ששם יוכלו ללמוד ולהשלים פערים לימודיים בצורה כיפית, חווייתית, טובה, עם החברים שלהם ולהחזיר אותם הביתה כשאנחנו מצליחים לפחות להשלים חלק מהפערים. אנחנו לא נסלח לעצמנו אם ילדי קריית שמונה לא יוכלו להיות כמו שאר הילדים במדינת ישראל או אפילו לא קרובים מבחינת סגנון הלימודים שלהם. אמרת אדוני ראש העיר שילדי קריית שמונה מהעשירייה הראשונה בארץ בהישגים הלימודיים שלהם עד המלחמה. אנחנו לא נסלח לעצמנו אם זה לא ימשיך. אם אנחנו לא נעשה את המחנות האלה ולא נביא את המקסימום גמישות ואפשרויות למנהלים פה לבוא וליצור, להשלים את הפערים, אנחנו חלילה נלך אחורה וזה ניצחון של החיזבאללה ואת זה אנחנו לא ניתן. אדוני ראש העיר - - - << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> זה לא הייתה טעות סקפטית. הוא יהיה פעם. לאט-לאט, תן לו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אומר לך בשם כל ועדת החינוך. היינו פה בעבר, עכשיו פעם שנייה שוועדת החינוך נמצאת כאן, הסיור הראשון שהכנסת עושה. אנחנו נתאבד על זה. אני אומר לך את זה בצורה רצינית, גם מנהלת הוועדה. לא היה קל לארגן את הסיור הזה, אתי התאמצה רבות. לכנסת קשה לאשר סיורים, בטח במקומות כאלה ובתקופה הזו. ברוך השם זה קרה, זה משהו קטן. אנחנו נתאבד על זה. הילדים דך קו העימות, לא נסלח לעצמנו אם יצרו פערים גדולים משאר ילדי ישראל. לא יקרה, זה הניצחון של האויב - - - לצערי ואני חייב גם לומר את זה, צה"ל, למרות שזימנו אותו לכאן, נציגי פיקוד העורף, הוזמנו, אישרו הגעה, לא הגיעו. אני מקווה מאוד שיש להם סיבה טובה, אולי מבצעית או משהו כזה, לסיבה שהם לא הגיעו. הם חייבים לשבת כאן, לתת לוועדה תשובות מה הם חושבים שהולך לקרות כאן. גם לפיקוד העורף יש אחריות. גם פיקוד העורף הוא לא גוף מנותק ממדינת ישראל, יש לו אחריות. גם על החינוך של ילדי קריית שמונה, לא רק על הבטיחות של ילדי קריית שמונה. הם היו צריכים להיות כאן ואנחנו נעשה עוד דיון בעזרת השם, גם הוועדה, ונביא אותם. חייבים לשמוע את התשובות שלהם. אנחנו חייבים להביא את התשובות מהם. הם צריכים לבוא ולתת את הדעת גם על הדבר הזה. כשהעורף חזק המדינה חזקה. כשילדי קריית שמונה חזקים - - - יש לנו מודל אחד. חבר הכנסת טור פז, לאתי, למירב, עליזה שהגיע לכאן. רפאל שאנחנו בקשר כל הזמן. לנוכחים מקריית שמונה וכל שאר הנוכחים שהגיעו. נתראה בדיון הבא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ראש העיר, אנחנו איתך. << דובר >> אביחי שטרן: << דובר >> תודה רבה, אני יודע. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:30. << סיום >>