חומר רקע

ד ו ח מ ב ק ר ה מ ד י נ ה 2024 אייר התשפ"ד | מאי התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה דוח שנתי74 ג | פברואר2024 מסמך זה מכיל ממצאי ביקורת של מבקר המדינה .פרסומם ללא נטילת רשות מטעם המבקר אסור פי על סעיף 28 ()( א3 )לחוק מבקר המדינה , התשי ח ''- 1958 [נוסח משולב ]. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה מבוא מיגור מהיר של מגפות אינו רק מטרה בריאותית וחברתית, אלא יש לו גם השפעה כלכלית עצומה . בעשרות השנים האחרונות עלתה במידה ניכרת היכולת של אנשים ומוצרים לנוע בקלות ובמהירות בין מדינות. לצד התועלת הרבה הטמונה בכך, הדבר הביא להתגברות התדירות והפיזור הגלובלי של מקרי ההדבקה. נוכח זאת ישנה חשיבות רבה למיגור מגפות, בעיקר באמצעות חיסונים1 . בסוף חודש ינואר 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי (להלן - WHO ) 2 - ש נגיף הקורונה3 (להלן- הקורונה) הוא מ פה ג . בעת התפשטות מגפת הקורונה בראשית 2020 .לא היה חיסון כנגדה לפיתוח החיסון ולאישורו בהליך מהיר הייתה חשיבות מכרעת בהתמודדות עם מגפת הקורונה4 . בעוד שתהליך פיתוח של חיסון בשגרה הוא ארוך ויכול להימשך10 - 15 שנים ותהליך ה אישור שלו יכול להימשך כשמונה חודשים ואפילו יותר, תהליך פיתוח החיסונים כנגד הקורונה ארך 12 - 24 חודשים ובדצמבר2020 ( קיבלו יצרני החיסון אישור חירום מיוחדEUA - Emergency Use Authorization ) 5 ממינהל המזון והתרופות האמריקאי (להלן- FDA ) 6. להלן בתרשים השוואה בי ן תהליך ה אישור של חיסון בשגרה ל עומת אישור החירום המזורז לחיסון נגד ה קורונה באיחוד האירופי. 1 ,מבקר המדינה דוח מיוחד (2020 " ,)טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות ", עמ' 515 . 2 WHO (World Health Organization): אר גון הבריאות העולמי הוא אחת הסוכנויות של האומות המאוחדות . תחום עיסוקו הוא בריאות הציבור והוא זה המכריז על מגפה. 3 19) - COVID Coronavirus ( . 4 ( ?מכון דוידסון, קורונה: מדוע כדאי להתחסן23.2.21 .) 5 אישור חירום הוא אישור מיוחד וזמני שנותן FDA לשימוש בתכשירים רפואיים שטרם אושרו בהינתן מספר תנאים ובהם חומרת הסכנה הנשקפת לבריאות הציבור, נתוני הבטיחות והיעילות ש ל התכשיר הרפואי ושאלת הימצאותם של תכשירים חלופיים המאושרים לשימוש. המגבלה הבולטת של אישור החירום היא משך המעקב המוגבל , בשונה מאישור רגיל ש ל חיסונים המחייב מעקב ממושך יותר. 6 ( מינהל המזון והתרופות האמריקאיFood and Drug Administration ) הוא גוף ממשלתי המרכז את הפיקוח וה אסדר ה על מוצרי מזון ותרופות לבני אדם וחיות. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה1 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 2 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 1 : תהליך ה אישור של חיסון בשגרה מול אישור החירום המזורז לחיסון נגד קורונה באיחוד האירופי7 על פי דוח מבקר האיחוד האירופי בנושא רכש חיסונים, ספטמבר 2022 , .בעיבוד משרד מבקר המדינה התחסנות נגד קורונה בישראל לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 1994 8, תחום הרפואה המונעת, ובתוך כך חיסונים, הוא באחריות משרד הבריאות . המשרד אחראי לבריאות הציבור ובין היתר למניעת מחלות ו ל אבחונן. 7 (2022) 19 vaccine procurement - EU COVID AN COURT OF AUDITORS, E EUROP (להלן- דוח מבקר האיחוד האירופי בנושא רכש חיסונים, ספטמבר 2022 .) 8 חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד- 1994 .; התוספת השלישית לחוק התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה2 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 3 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה מבצע ההתחסנות נגד נגיף הקורונה בישראל החל בדצמבר 2020, וישראל היית ה מהמדינות הראשונות בעולם שחיסנו נגד הנגיף. בתחילה (מדצמבר 2020 ) ניתנה מנת החיסון הראשונה לכלל האוכלוסייה המבוגרת (מעל גיל 60) ונוסף עליהם, גם ל סגלים ה רפואיים ולאוכלוסיות בסיכון ולא חרים. לאחר מכן, עם קבלת האישורים המתאימים ממשרד הבריאות , ניתן החיסון גם לגילים נמוכים יותר: בינואר 2021 ה ורחבה אוכלוסיית הזכאים לחיסון לגיל 16 ;ומעלה ביוני 2021 י גיל ל 12 - 15 ; בנובמבר2021 - י גיל ל5 - 11 . עם התמשכות המגפה נמצא כי לאחר כחצי שנה ממתן החיסון השני פחתה יעילותו. ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שחיסנה במנת חיסון שלישית (בוסטר - מנת דחף9) - מסוף יולי2021. התחסנות האוכלוסייה ב ישראל תרמה במידה ניכרת להצלת חיי אלפי ישראלים . להלן בתרשים פיר וט מועדי תחילת החיסון נגד קורונה לפי קבוצות גיל ולפי מנות החיסון . תרשים 2 : מועד י תחילת החיסון נגד קורונה לפי קבוצות גיל ולפי מנות החיסון * מבצע החיסונים אושר תחילה לגיל 60 .ומעלה ולאוכלוסיות מיוחדות, כגון צוותי רפואה ** מנת החיסון השנייה ניתנה במרווח של 21 - 28 .ימים מקבלת מנת החיסון הראשונה נוכח החשיבות הרבה שבחיסון האוכלוסייה נגד קורונה פעלה המדינה בתקופת מגפת הקורונה להעלאת שיעורי המתחסנים במטרה לצמצם ככל האפשר את התפשטות המגפה. לפעולות אלה, שהוביל משרד הבריאות, היה תפקיד מרכזי בהצלת חייהם של אלפי ישראלים. מתחילת מבצע החיסונים ועד למועד סיום הביקורת (נובמבר 2022 ) השקיעה המדינה כ- 3.9 מיליארד ש "ח ברכש החיסונים10 . התפרצות מגפת הקורונה הייתה אירוע נדיר וחריג בעל מאפיינים ייחודיים שה תרחש בתנאי אי- ודאות וחייב ניהול דינמי ושימוש בשיטות עבודה לא שגרתיות המתאימות למצבי חירום ו מאפשרות לתת מענים מהירים למציאות המשתנה. משרד מבקר המדינה מציין כי משרד הבריאות, שנדרש לנהל אירוע מורכב זה בזמן אמת, פעל בצורה מאומצת ו מתוך מחויבות מלאה ומסירות לשם מציאת פתרונות מגוונים לצרכים המשתנים. בכלל זה פעלה מערכת הבריאות כדי לטפל באלפי חולי קורונה ולעודד את התחסנות האוכלוסייה. 9 מנת חיסון הניתנת לאחר פרק זמן קבוע ממנת החיסון הראשונה . 10 .בהתאם לנתונים שהתקבלו ממשרד הבריאות התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה3 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 4 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה ה ג ו פ י ם ה ע י ק ר י י ם ש ה י ו ש ו ת פ י ם ל ק ב ל ת ה ה ח ל ט ו ת ו ל ת כ ל ו ל מ ב צ ע ה ח י ס ו נ י ם נ ג ד ק ו ר ו נ ה בעת מגפת הקורונה היו שותפים גופים ופורומים שונים לקבלת ההחלטות ולתכלול מבצע החיסונים נגד הקורונה. בתרשים שלהלן מובאים השותפים העיקריים. תרשים 3 : ה שותפים העיקריים לקבלת ההחלטות ולתכלול מבצע החיסונים נגד ה קורונה ר א ש ה מ מ ש ל ה : ראשי הממשלה ה- 34, ה- 35 וה- 36 שימשו בתפקיד יו"ר ועדות השרים לענייני קורונה . ו ע ד ת ה ש ר י ם ל ע נ י י נ י ק ו ר ו נ ה : תפקידיה היו לשמש מסגרת תיאום עליונה בין כלל הגופים הממשלתיים העוסקים בטיפול במשבר הקורונה, לרכז את אסטרטגיית היציאה מהמשבר חזרה לשגרה ולעסוק בהיערכות לקראת התפרצות חוזרת של נגיף הקורונה. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה4 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 5 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה ה מ ו ע צ ה ל ב י ט ח ו ן ל א ו מ י ( ה מ ל " ל ) ו פ ו ר ו ם ח י ת ו ך מ צ ב ( ח ת מ " ץ ) : המל"ל שימש בתפקיד מתכלל כללי למשבר הקורונה משך כהונת הממשלה ה- 34 וה- 35 11 . הוא היה הגורם המתאם והמסדיר בין המשרדים השונים והמרכֵּז את ועדת השרים לענייני קורונה, משהוקמה. בממשלה ה- 36 12 עבר התיאום הבין- משרדי לחתמ"ץ בריכוזו של הממונה על ההתגוננות במשרד הביטחו ן. החתמ"ץ הוקם במטרה לתכלל אופרטיבית את פעולות המשרדים השונים וכן להחליט החלטות בנושאים הנוגעים לקורונה, ולהחליט החלטות טקטיות ליישום הדירקטיבה שנתנו מקבלי ההחלטות כדי להוציאן לפועל. ה נ ה ל ת מ ש ר ד ה ב ר י א ו ת : מנכ"ל משרד הבריאות הוא הגורם המקצועי המאשר בכל הנוגע להחלטות רפואיות שהתקבלו במשבר הקורונה13 . כך לדוגמה, המלצות הגורמים המקצועיים לאשר חיסון נוסף נגד הקורונה הובאו אליו והוא זה שהחליט בנושא. ש י ר ו ת י ב ר י א ו ת ה צ י ב ו ר ב מ ש ר ד ה ב ר י א ו ת : הגוף האחראי לרפואה מונעת אישית , למניעת מחלות (בין היתר באמצעות מתן חיסונים) ול קיד ום בריאות . במשבר הקורונה היה אחראי להגנה על בריאות הציבור ובפרט ל פעולות לקטיעת שרשר או ת ההדבקה . ה א ג ף ל א פ י ד מ י ו ל ו ג י ה14 ש ב ש י ר ו ת י ב ר י א ו ת ה צ י ב ו ר ( ל ה ל ן - ה א ג ף ל א פ י ד מ י ו ל ו ג י ה ) : האגף אחראי לצמצום התחלואה במחלות זיהומיות באמצעות ניטור מחלות אלה וכן נושא באחריות לת ו כנית החיסונים , לניטור תופעות הלוואי הנגרמות מהם ולניתוחם15 . במהלך מבצע חיסוני הקורונה היה עיקר הפעילות הקשורה למעקב תרופתי ולתחקור הדיווחים שהתקבלו בדבר תופעות לוואי באגף לאפידמיולוגיה . ה צ ו ו ת ל ט י פ ו ל ב מ ג פ ו ת ( ל ה ל ן - ה צ ט " הג ) : ם וף המייעץ הרשמי למנכ"ל משרד הברי אות בכל הקשור להתפרצות מגפות ולטיפול בהן , ובין חבריו נמנים אנשי מקצוע ו בהם רופאים מתחומים שונים. הצט"ם נהפך לגורם מרכזי בזמן הקורונה עבור מקבלי ההחלטות בניה ול המגפה ובפרט בנוגע לחיסונים נגד הקורונה. ה ו ו ע ד ה ה מ י י ע צ ת ל מ ח ל ו ת ז י ה ו מ י ו ת ו ל ח י ס ו נ י ם : תפקידה של הוועדה לייעץ ולהנחות את ראש שירותי בריאות הציבור ואת הנהלת המשרד בנושא הבקרה על מחלות מידבקות, תוך דגש על מחלות שאפשר למנוע באמצעות חיסון ובפרט בחיסון נגד הקורונה , כדי להביא להפחתה בשיעור ההידבקות בהן. ה פ צ ת ה ח י ס ו נ י ם ב י ש ר א ל ו ה ג ו ר מ י ם ה מ ח ס נ י ם משרד הבריאות ה יה הגורם שתכלל את מערך החיסונים נגד הקורונה. הוא רכש את חיסוני הקורונה במרוכז עבור כלל האוכלוסייה והיה הגורם האחראי להפצת החיסונים לגורמים המחסנים . תהליך ההפצה של החיסונים כלל אחריות להגעת החיסונים לישראל, אחסון במרכז ההפצה הארצי והפצת החיסונים לגורמים המחסנים. ה ג ו ר מ י ם ה מ ח ס נ י ם : הגורם המחסן המרכזי היה קופות החולים. הן חיסנו את רוב האוכלוסייה ועד אמצע מרץ 2022 הן ביצעו87% מהחיסונים שניתנו16 . הקופות חיסנו במתחמי חיסונים שהיו פרוסים ברחבי הארץ ונפתחו במיוחד למתן חיסונים אלה. 11 הממשלה ה- 34 כיהנה בתאריכים14.5.15 - .5.20 17; הממשלה ה- 35 כיהנה בתאריכים17.5.20 - 13.6.21 . 12 הממשלה ה- 36 כיהנה בתאריכים13.6.21 - 9.12.22 . 13 סמכויות המנכ"ל לשעת חירום מעוגנות בסעיף20 ,לפקודת בריאות העם1940 . 14 אפידמיולוג יה- .ענף ברפואה העוסק בחקר מגפות באוכלוסייה 15 ,מבקר המדינה דוח שנתי 64( ג2014), "מערך החיסונים לילדים, מבוגרים וצוותים רפואיים", עמ ' 611 . 16 בתחילת מבצע החיסונים ניתן היה לקבל חיסון גם בבתי החולים ואלו חיסנו גם את הצוותים הרפואיים אולם בהמשך אפשרות זו הופסקה. בנוסף ניתנו חיסונים במסגרת מגן אבות ואמהות, בבתי ספר, בצה"ל ובאמצעות ניידות חיסון שהפעיל משרד הבריאות. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה5 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 6 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה החל מסוף דצמבר 2020 קיבלו קופו ת החולים תמריץ לחיסון חבריהן במסגרת מבחני התמיכה ש הפעיל משרד הבריאות בנושא17 . כך למשל, בהתאם למבחן התמיכה לחיסון האוכלוסייה מעל גיל 16 , קופה שהגיעה ליעד של חיסון 75% מ כלל המתחסנים ה אפשר י שלה עד לתאריך שנקבע, קיבלה תוספת לסכום התמיכה החודשי18. בהתאם למבחני הת מיכה לחיסוני ילדים בגיל י 2 1 - 6 1 , ככל שהקופה חיסנה שיעור גבוה יותר ממספר חבריה היא קיבלה בגין כל חיסון סכום גבוה יותר19 . בסך הכול הועברו לקופות במסגרת מבחני התמיכה לתקופה שבין דצמבר2020 עד דצמבר2021 )(כולל872 מיליון ש"ח עבור מבצעי החיסון. עבור התקופה ינו אר - יוני2022 הועברו לקופות219 מיליון ש"ח. במהלך תקופת הקורונה פעלו הקופות לעידוד התחסנות בקרב חבריהן ובכלל זה הנגישו מידע לאוכלוסייה והסבירו על החיסונים במגוון דרכים, כגון הרצאות דיגיטליות, קמפיינים באמצעי התקשורת השונים והקמת מתחמי חיסון בפריסה נרחבת. עוד גורמים שחיסנו כנגד הקורונה היו בתי החולים, צה"ל, מגן דוד אדום (מד"א), שירות בתי הסוהר ומשרד הבריאות. מ ש ל " ט ק ו ר ו נ ה : משרד הבריאות ניהל את אירוע ההתחסנות באמצעות מרכז שליטה, ידע, לוגיסטיקה ותפעול לניהול המאבק הלאומי בנגיף הקורונה (להלן - משל"ט קורונה או המשל"ט)20 . בראש המשל"ט עמד פרויקטור הקורונה הלאומי (להלן- .)פרויקטור הקורונה בהתאם להחלטת הממשלה על הקמת המשל"ט ייעוד ו היה לשמש גוף אופרטיבי ו מרכז ידע והכוונה , במטרה לגבש המלצות למשרד הבריאות על מדיניות ו על דרכי פעולה אל מול התפשטות נגיף הקורונה בהתאם למדיניות הממשלה שנקבעה כן ו ליישם מדיניות זו. המשל"ט היה אחראי לגיבוש תמונת מצב בנוגע ל מאבק בנגיף הקורונה ו ל שיקוף הנתונים לגורמים הרלוונטיים בממשלה . הוא ניתח את הנתונים וביצע השוואות בי ן- לאומיות ומחקרי עומק בתחומים המשיקים למגפה. כמו כן הוא סייע לחטי בת הרפואה במשרד הבריאות בניהול מערך הרפואה בבתי החולים, בקהילה ו ב גופי החירום . המשל"ט העביר התרעות על מוקדי התפרצות של נגיף הקורונה וסי י ע בגיבוש המלצות לטיפול במוקדים אלו. המשל"ט גם הפעיל "ניידות חיסון" (צוותי חיסון) עבור אוכלוסיות שמיעטו להתחסן או שהנגישות שלהן לחיסונים הייתה פחותה, הקצה צוותי חיסון במסגרת מבצע "חוסן לתלמיד" בבתי הספר וריכז את מבצע החיסונים במסגרת פרויקט "מגן אבות ואימהות". דוח זה , אשר גובש עובר לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", עוסק בתחום מוגדר - התחסנות האוכלוסייה כנגד מגפה ו מתמקד בלקחים שיש להפיק מתהליך ההתחסנות, בראייה צופה פני עתיד, לצורך התמודדות יעילה של המדינה עם אירועי קיצון - בריאותיים, אך ניתן ללמוד ממנו גם לצורך היערכות להתמודדות עם אירועי חירום בכלל. פעולות הביקורת בחודשים נובמבר2021 - נובמבר2022 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות מערכת הבריאות בהקשר של התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה. פעולות השלמה לביקורת בוצעו עד ינואר 2023 . הנושאים שנבדקו הם אלה : שיעור המתחסנים באוכלוסי יה; פעילות הצט"ם, ובפרט בכל הנוגע לחיסון האוכלוסייה21 ; איסוף הנתונים והמידע על תופעות לוואי מהצוותים הרפואיים בקופות החולים ובבתי החולים הציבוריים וכן מהציבור הרחב והטיפול בדיווחים אלו ; הפעולות שעשה משרד הבריאות לתחקור הדיווחים ; ו התמודדות מטה ההסברה הלאומי ו משרד הבריאות עם מידע כוזב (fake news - "פייק ניוז ) ש " הופץ בהקשר של חיסוני הקורונה. הביקורת נערכה 17 מבחני תמיכה של משרד הבריאות נועדו לתקצב נושאים מסוימים מעבר לתקציב השוטף של הקופות ובהינתן תנאים מסוימים כפי שנקבעים בכל מבחן תמיכה. במהלך הקורונה פרסם המשרד מספר מבחני תמיכה לקופות החולים שנועדו לתקצב אותן על מבצעי החיסונים. 18 מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד הבריאות בקופות חולים לצורך ביצוע חיסונים לנגיף19 - COVID לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985 . 19 מבחן לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד הבריאות בקופות חולים לצורך ביצוע חיסונים לנגיף19 - COVID לילדים ל פי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985 . 20 ביולי2020 החליטה הממשלה ה- 35 על הקמת המשל"ט . 21 הביקורת על פעילות הצט"ם, ובפרט בכל הנוגע לחיסון האוכלוסייה , הסתיימה בנובמבר 2022 . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה6 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 7 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה במשרד הבריאות , בקופות החולים , בבתי החולים ובמערך ההסברה הלאומי שבמשרד ראש הממשלה . בדיקות השלמה בוצעו במשרד האוצר ובצה"ל. דוח זה בוצע באמצעות כלי ביקורת מקובלים ובהתבסס על מידע ומסמכים שנאספו מכל המקורות הרלוונטיים לנושא המבוקר. נוסף על כך , ה ואיל ומדובר בנושא הנוגע אישית לרבים בציבור, מצא לנכון משרד מבקר המדינה להוסיף על כלי הביקורת הרגילים מפגשים עם קבוצות רופאים (קבוצות מיקוד): באוקטובר 2022 קיים משרד מבקר המדינה פגישות עם קבוצות של רופאי משפחה וילדים, כ ול הכ ך סב- 20 רופאים מכל אזורי הארץ אשר השתייכו לחברה היהודית ולחברה הערבית22 . ה מטרה הייתה ללמוד על הכלים שעמדו לרשותם לעידוד התחסנות בקרב המטופלים ו כן על השפעת הכלים האחרים שהפעילה מערכת הבריאות לע ידו ד ההתחסנות בקרב האוכלוסייה במהלך גלי הדלתא והאומיקרון23 . תמונת מצב של התחסנות האוכלוסייה מדינת ישראל הייתה מהמדינות הראשונות בעולם לחסן כנגד הקורונה וקצב החיסונים ההתחלתי היה מהיר. מתחילת מבצע החיסונים בסוף דצמבר 2020 ועד סוף מרץ2021 , בתקופה של כשלושה חודשים, חוסנה למעלה ממחצית האוכלוסייה בישראל בגיל 16 ומעלה בשתי מנות חיסון24 . עד ינואר 2023 ח וסנו כ- 82% מהאוכלוסייה בגילים אלה25 . עד פברואר 2023 , כ- 92% מהנפטרים מנגיף הקורונה וכ- 74% מהחולים הקשים היו בני60 ומעלה אף על פי שחלקם היחסי מכלל המאומתים עמד על כ- 14% 26 . בשל היותה של האוכלוסייה הבוגרת (גיל60 ומעלה) אוכלוסייה בסיכון27 , במהלך מגפת הקורונה הדג יש משרד הבריאות את חשיבות החיסון עבורה ופעל לעידוד ההתחסנות בקרבה במטרה להגן עליה. קבוצות הגיל המבוגרות היו הראשונות לקבל את החיסון הראשון ולאחר מכן התרחב מבצע החיסונים לשאר שכבות הגיל. גם החיסון השלישי אושר תחילה עבור גיל 60 ומעלה והוכח כיעיל במניעת תחלוא ה בקרב האוכלוסייה המבוגרת. לאחר מכן הוא אושר גם לשאר האוכלוסייה. נוכח חשיבות החיסון לגיל 60 ומעלה בחן צוות הביקורת בנפרד את התחסנותה של אוכלוסייה זו. משרד הבריאות העביר לצוות הביקורת נתונים מצרפיים (אגרגטיביים) בנוגע למספר ה מתחסנים28 לפי קבוצות גיל , ביישוב ים מסוימים ול פי מועדים שביקש צוות הביקורת29 . בתרשימים הבאים יוצג שיעור המתחסנים ב ינואר 2023 בפילוחים שונים ובפרט פילוח לפי גיל: כלל האוכלוסייה מגיל 12 ומעלה (להלן- כלל האוכלוסייה מעל גיל12 ) ולאחר מכן יוצג שיעור המתחסנים בקרב בני60 ומעלה ובקרב ילדים בגילי5 - 11 . ש י ע ו ר ה מ ת ח ס נ י ם ב כ ל ל ה א ו כ ל ו ס י י ה מ ע ל ג י ל1 2 : להלן בתרשים שיעור המתחסנים בכל אחת ממ נות החיסון הראשונה עד השלישית בכלל האוכלוסייה מעל גיל 12 . 22 .הרופאים נבחרו על ידי הקופות 23 .הדלתא והאומיקרון הם זנים של נגיף הקורונה התפרצות גל הדלתא של מגפת הקורונה היה ביוני 2021 - אוקטובר2021 ; התפרצות גל האומיקרון של מגפת הקורונה היה בדצמבר2021 - אפריל2022 . 24 בהתאם לנתוני המתחסנים המופיעים בדשבורד קורונה של משרד הבריאות. עד30.3.21 התחסנו במנה שנייה כ- 52% מהאוכלוסייה הזכאית לחיסון בנקודת ז מן זו (גיל 16 .)ומעלה 25 על פי נתוני משרד הבריאות (פברואר2023 .) 26 נתוני משרד הבריאות באתר ה מרשתת של משרד הבריאות , " נגיף הק ורונה בישראל - תמונת מצב כללית ". 27 משרד הבריאות, צוות טיפול במגפות, דיון27 , מצגת בנושא: "בעד ונגד חיסון מנה3 ( "לקשישים28.7.21 .) 28 מי שקיבל מנת חיסון; בניגוד ל מחוסן , ש הוא מי שקיבל שתי מנות חיסון או יותר וגם עברו יותר מ-7 או14 יום מהחיסון האחרון (על פי סוג החיסון) וגם עברו פחות משישה חודשים מהחיסון האחרון; או ש המחוסן קיבל חיסון אחד וגם עברו יותר מ-7 או14 יום מהחיסון האחרון (על פי סוג החיסון) וגם המחוסן החלים מקורונה פחות מחודשיים לפני נקודת הזמן הנבחנת. 29 צוות הביקורת בדק את שיעור המתחסנים והמחוסנים ב- 1.6.21 ;, כחצי שנה לאחר תחילת מבצע החיסונים ב- 1.12.21 , כחצי שנה לאחר תחילת חיסון בני12 - 15; ב- 1.5.22, כחצי שנה לאחר תחילת חיסון בנ י 5 - 11 ; ב- 15.1.23, וב ינואר 2023 . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה7 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 8 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 4 :שיעור המתחסנים ב שלוש ממנות החיסון בכלל האוכלוסייה מעל גיל 12 , ינואר2023 30 על פי נתוני משרד הבריאות , בעיבוד משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה כי שיעור המתחסנים בקרב כלל האוכלוסייה מעל גיל 12 הלך ופחת ביחס למספר מנות החיסון שהומלץ לקבל: 86% ,מהאוכלוסייה התחסנו בחיסון הראשון80% בחיסון השני ואילו בחיסון השלישי - 61% , ירידה של25 נקודות האחוז בהשוואה לשיעור המתחסנים בחיסון הראשון. ש י ע ו ר ה מ ת ח ס נ י ם ב כ ל ל ה א ו כ ל ו ס י י ה ב ג י ל 6 0 ו מ ע ל ה : נוסף על שלוש מנות החיסון הראשונות שהומלצו להתחסנות כלל האוכלוסיי ה מעל גיל 12 , לבני60 ומעלה המליץ משרד הבריאות על קבלת מנה רביעית של חיסון ולבני 65 ומעלה המליץ המשרד גם על מנה חמישית. להלן בתרשים שיעור המתחסנים בכל אחת ממנות החיסון הראשונה עד ה חמיש ית בכלל האוכלוסייה ב גיל 60 .ומעלה 30 משרד הבריאות המליץ לבני60 ומעלה, לצוותים רפואיים ולמדוכאי חיסון בני18 ומעלה לקבל מנת חיסון רביעית וחמישית. לכן שיעור המתחסנים בחיסונים אלו מכלל האוכלוסייה אינו מופיע בתרשים. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה8 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 9 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 5 : שיעור המתחסנים בקרב כלל האוכלוסייה בגיל 60 ומעלה, ינואר2023 .על פי נתוני משרד הבריאות, בעיבוד משרד מבקר המדינה מהתרשים עולה כי שיעור המתחסנים בקרב בני 60 ומעלה במנת החיסון הראשונה עמד על 97% (לעומת86% בקרב בני12 ומעלה כמוצג בתרשים 4) והייתה ירידה מתונה בשיעור המתחסנים מהחיסון הראשון לשלישי של 11 נקודות האחוז (לעומת25 נקודות האחוז בקרב בני12 )ומעלה אולם במנת החיסון הרביעית התחסנ ה פחות ממחצית מהאוכלוסייה בגילים אלו ובחיסון החמישי שיעו ר זה ירד עד כדי 17% .בלבד בתגובת משרד הבריאות מאוגוסט 2023 על ממצאי הביקורת (להלן- תשובת משרד הבריאות) הוא מסר כי ההצלחה של חיסון האוכלוסייה נבעה מכך שמדינת ישראל החלה לחסן בשלב מוקדם; ההיענות לקריאה להתחסן במנות החיסון הראשונות הייתה גבוהה; ומשרד הבריאות תי עדף את מתן החיסונים, וה ם ניתנו ראשית ל אוכלוסיות בסיכון ול אוכלוסי י ה ת קשיש ים ש במוסדות ובקהילה . לדוגמה, משרד הבריאות הצליח לחסן ב תוך שלושה שבועות קשישים ששהו ביותר מ- 950 .מוסדות משרד הבריאות הוסיף כי ה דעיכה בהיענות להתחסנות עם התקדמות החיסונים מושפעת בין היתר מאופי האוכלוסייה בישר אל. עוד ציין המשרד כי היכולת להעלות את שיעורי ההתחסנות מעבר לשיעור המתחסנים בפועל היא שולית בהיעדר חקיקה , אולם עם זאת אין הוא סבור כי נדרשת חקיקה כזאת . ש י ע ו ר ה מ ת ח ס נ י ם ב ג י ל 6 0 ו מ ע ל ה ל פ י ה ח ב ר ה ב י י ש ו ב י ם ש ו נ י ם : צוות הביקורת בדק גם את שיעור המתחסנים בני 60 ומ עלה בקרב האוכלוסיות השונות בחברה הישראלית. הבדיקה התבססה על נתונים מצרפיים (אגרגטיביים) של משרד הבריאות שכללו את מספרי המתחסנים ביישובים שונים שבחר צוות הביקורת כמדגם לחברה הערבית והחרדית31 . 31 על פי נתוני משרד הבריאות (פברואר2023 .) ,שיעור המתחסנים בחברה הערבית כולל את היישובים נצרת אום אל- ,פחם, טייבה, טמרה, סח'נין באקה אל-גרביה , ערערה, כפר קאסם, קלנסווה, ג'דיידה- מכר, מג'ד אל-כרום, ג'סר א-זרקא, עין מאהל, אעבלין, ג'לג'וליה, בסמ"ה, אבו גוש, מזרעה, ביר אל- מכסור, בסמת טבעון, זרזיר, חורה, טובא-זנגרייה, כסיפה, כעביה-טבאש-חג'אג'רה, לקיה, ערערה בנגב, רהט, שבלי- אום אל- גנם, שגב שלום, תל שבע, בוקעאתא, ירכא ומג'דל שמס. השיעור של המתחסנים בחברה החרדית כולל את היישובים אלעד, ביתר עילית, בני ברק, מודיעין עילית, עמנואל, קריית יערים ורכסים . מספר התושב ים בגיל 60 ומעלה ביישובים שנבחרו באוכלוסייה הערבית הוא כ- 32% מכלל האוכלוסייה הערבית . מספר התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה9 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 10 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה הנתונים על כלל האוכלוסי יה כוללים את החברה הערבית ו את החברה החרדית. בתרשים להלן מוצג שיעור המתחסנים הכולל באוכלוסיות השונות בחברה הישראלית בקרב בני 60 ומעלה עד ינואר 2023 . תרשים6 : שיעור המתחסנים בני60 ומעלה בכלל האוכלוסייה ובחברות הערבית והחרדית ביישובים שונים , ינואר 2023 על פי נתוני משרד הבריאות, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה כי בכל האוכלוסיות הייתה מגמת ירידה בשיעורי ההתחסנות עם מתן מנות החיסון הנוספות (ממנת החיסון הראשונה עד המנה החמישית). בכלל האוכלוסייה היה שיעור המתחסנים גבוה יותר מאשר ביישובים שנבדקו בחברה הערבית ובחברה החרדית. ניתן לראות כי הפער בין שיעור המתחסנים באוכלוסיות השונות הלך וגדל בין מנת החיסון הראשונה למנת החיסון הרביעית. בחיסון הראשון עמד הפער על 9 ו- 13 נקודות האחוז בין כלל האוכלוסייה ובין היישובים שנבדקו בחברה הערבית והחרדית בהתאמה. פער זה גדל ועמד על 34 ו- 26 נקודות האחוז בחיסון הרביעי. בפרט חלה ירידה ניכרת בנכונות של בני 60 ומעלה להתחסן בחיסון השלישי והיא ה בא לידי ביטוי בעיקר ב יישובים בחברה הערבית והחרדית . בכלל האוכלוסייה הייתה ירידה של 8 נקודות האחוז, ב יישובים בחברה הערבית הייתה ירידה של 22 נקודות האחוז ו אילו ב יישובים בחברה החרדית ירידה של 14 .נקודות האחוז שיעור המתחסנים בכלל האוכלוסייה בחיסון החמישי היה נמוך (17%) וביישובים בחברה הערבית והחרדית אף הגיע ל- 1% ול- 5% .בלבד ש י ע ו ר ה מ ת ח ס נ י ם ב ג י ל י 5 - 1 1 ב כ ל ל ה א ו כ ל ו ס י י ה : ב מחצית נובמבר 2021 התחיל מבצע החיסון לילדים בני 5 - 11 . מועד זה היה סמוך ל מועד ה התפרצות של גל האומיקרון , בדצמבר 2021 , שהביא לתחלוא ת ילדים רבים , ולכן ייתר את הצורך שילדים אלו יתחסנו, כמתואר להלן. התרשים שלהלן מציג את שיעור הילדים בני 5 - 11 אשר קיבלו עד ינואר2023 מנה אחת ושתי מנות של חיסון32 . התושבים בגילים אלו ביישובים שנבחרו באוכלוסייה החרדית הוא כ- 36% מכלל האוכלוסייה החרדית בגילים . אלו יצוין כי הנתונים הנוגעים לכלל האוכלוסייה כוללים גם את התושבים בחברה הערבית והחרדית. 32 יצוין כי בדצמבר2021 החל גל האומיקרון ובמהלכו (דצמבר2021 - אפריל2022) נמצאו כ- ,000 5 45 ילדים בגילים אלו מאומתים לקורונה (כ- 37% מהילדים). מ בו סס על נתוני משרד הבריאות ב " לוח הבקרה ". התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה10 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 11 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 7 :שיעור המתחסנים ב גילי 5 - 11 , כלל האוכלוסייה, ינואר2023 על פי נתוני משרד הבריאות, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה כי רוב הילדים בגילי 5 - 11 לא התחסנו נגד הקורונה (כ- 75% לא התחסנו בחיסון הראשון, וכ- 82% .לא התחסנו בחיסון השני). שיעור המתחסנים אף ירד בין שתי המנות בינואר 2023 ,, יותר משנה וחצי לאחר דעיכת גל האומיקרון שיעור הילדים בגילי 5 - 11 שהיו מחוסנים כמעט לא השתנה, לעומת אפריל 2022 (סוף גל האומיקרון). באפריל 2022 היה שיעור הילדים שקיבלו מנת חיסון ראשונה 24.7%, ו- 17.5% מהם קיבלו מנה שנייה. בינואר2023 היה שיעור ההתחסנות 24.8% ו- 17.6% .בהתאמה השוואת שיעורי ההתחסנות בישראל למדינות מובילות בעולם בתרשים 8 שלהלן מוצגת השוואה בין שיעור האוכלוסייה בישראל שה תחסנה בחיסונים הראשון והשני נגד ה קורונה מתוך כלל האוכלוסייה, לעומת השיעור כאמור במדינות אחרות; ובתרשים 9 שלהלן מוצגת השוואה בין שיעור האוכלוסייה בישראל שקיבלה חיסון שלישי (בוסטר) מתוך כלל האוכלוסייה, לעומת השיעור כאמור ב מדינות אחר ות. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה11 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 12 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 8 : שיעור האוכלוסייה שהתחסנה נגד הקורונה בחיסונים הראשון והשני - השוואה למדינות אחרות מקור הנתונים והתרשים : אתר ה מרשתת Our World in Data . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה12 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 13 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 9 : )שיעור האוכלוסייה שקיבלה חיסון שלישי (בוסטר- השוואה למדינות אחרות מקור הנתונים והתרשים : אתר ה מרשתת Our World in Data . מתרשים8 עולה כי מתחילת מבצע החיסונים עלה שיעור המתחסנים בישראל בשתי מנות חיסון בחד ות עד לסוף חודש מרץ 2021 , ש בו הגיע שיעור המתחסנים ל- 50.9% מכלל האוכלוסייה; זאת לעומת האיחוד האירופי , שבו היה באותו מועד שיעור מתחסנים של 5.1% ו לעומת ממוצע עולמי של 1.8% . ב אותו מועד הייתה ישראל המדינה השנייה בשיעור המתחסנים (לאחר גיברלטר) . עם זאת, מ אותו מועד החלה התמתנות בקצב המתחסנים בישראל. שיעור המתחסנים בישראל עד סוף נובמבר 2022 בשתי מנות חיסון היה 65.2% ,לעומת שיעור של 72.9% באיחוד האירופי וממוצע עולמי של 63% . עד סוף נובמבר 2022 חוסנו בקנדה ובאיטליה יותר מ- 80% מהאוכלוסייה בשתי מנות חיסון. מגמה דומה עולה גם מתרשים 9, ה נוגע לחיסון השלישי , ולפיו בישראל - הראשונה לחסן בחיסון זה- ה ית הי עלייה חדה בשיעור המתחסנים עם תחילת מתן החיסון השלישי. ב סוף נובמבר 2022 עמד שיעור המתחסנים בישראל במנה השלישית על 59.6% , בהשוואה ל- 60.6% באיחוד האירופי ולממוצע העולמי של 33% . עד מועד זה חוסנו בקנדה, ב גרמניה ו ב איטליה יותר מ- 75% מהאוכלוסייה במנה השלישית של החיסון . ש י ע ו ר ה מ ת ח ס נ י ם ב ג י ל 6 0 ו מ ע ל ה ב ה ש ו ו א ה ל א י ח ו ד ה א י ר ו פ י : חשיבות רבה הייתה להתחסנות בני של60 ומעלה שכן שיעור התחלואה הקשה באוכלוסייה זו ושיעור התמותה יו ה בה גבוהים , לכן הוגדרה אוכלוסייה זו כאוכלוסייה בסיכון . בתרשי ם שלהלן מוצגת השוואה של שיעור המתחס נים בגיל 60 ומעלה בישראל ל עומת שיעור המתחסנים כאמור במ דינות האיחוד האירופי33 עד ינואר2023 . 33 הנתונים מתבססים על הדיווחים שמסרו לארגון האיחוד האירופי 28 מדינות המשתייכות ל איחוד. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה13 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 14 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 10 : שיעור המתחסנים בני 60 ומעלה בישראל - השוואה לאיחוד האירופי , ינואר 2023 על פי נתוני משרד הבריאות והמרכז האירופי למניעת מחלות (ECDC ), בעיבוד משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה כי שיעור המתחסנים בני 60 ומעלה בישראל במנה הראשונה עמד על 97% והיה גבוה בחמש נקודות האחוז מהשיעור הממוצע במדינות האיחוד האירופי , וכי הפער הצטמצם במנה השנייה, בה התחסנו 94% מבני ה- 60 ומעלה בישראל, לשלוש נקודות הא חוז. אשר למנה השלישית, שיעור המתחסנים בני 60 ומעלה בישראל במנה זו עמד על 86% והיה דומה ל זה ש במדינות האיחוד האירופי ( גבוה ממנו בנקודת האחוז) . משרד הבריאות מסר בתשובתו ש ככל ש עבר הזמן המגפה נתפסה מאיימת פחות , ושיעור המתחסנים ירד בכל הגילים; וכי הירידה בשיעור המתחסנים היא תוצאה טבעית ונורמלית בכל מגפה . משרד הבריאות ציין שה ירידה בשיעור המתחסנים נובעת גם מריבוי תחלואה , אשר ייתר את הצורך של מי שחלו להתחסן; מבחירה של אנשים שלא להתחסן מסיבות שונות; ומהנחיות שונות למי שחלה . המשרד הוסיף כי עשה מאמצים רבים כדי להגדיל את היקף המתחסנים , באמצעות הסברה והנגשה של החיסונים, בדגש על האוכלוסיות שהתחסנו פחות. נוסף על נקודות החיסון של קופות החולים, פתח המשרד, בשיתוף הרשויות המקומיות , 1,295 עמדות חיסון ברחבי ה ארץ, לרבות בפריפריה, בדגש על מקומות הנגישים לאוכלוסיות בחברה הערבית והחרדית ולאוכלוסיות אחרות שה נגישות שלהן לקופות החולים נמוכה. עוד מסר המשרד כי הירידה בשיעור המתחסנים המבוגרים בחיסון הבוסטר ובחיסון הרביעי והחמישי נובעת מכמה גורמים, ובהם תחלואה בנגיף שייתרה את ה צורך בחיסון נוסף והבנה בציבור שזן האו מיקרון גורם ל מחלה קלה יותר . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה14 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 15 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה ✰✰ יוצא אפוא כי אף על פי ש ישראל הייתה מהמדינות הראשונות לחסן את אוכלוסייתה ובתחילת מבצע החיסונים (מרץ 2021 ) ,אף הייתה המדינה המובילה בעולם בשיעור ההתחסנות בסוף שנה זו היה שיעור המתחסנים בשתי מנות חיסון בישראל נמוך בחמש נקודות האחוז משיעור המתחסנים באיחוד האירופי - (כ- 63% לעומת כ- 68% .)יודגש כי בקרב בני 60 ומעלה שהוגדרו אוכלוסייה בסיכון, שבה שיעורי התחלואה הקשה ושיעורי התמותה היו גבוהים, שיעור המתחסנים במנה הראשונה היה גבוה מהשיעור באיחוד האירופי בחמש נקודות האחוז וב מנה השלישית - ,בנקודת האחוז. ואולם עם זאת עם מתן מנות החיסון הנוספות חלה מגמת ירידה בשיעורי ההתחסנות בכלל האוכלוסייה (משיעור מתחסנים של 97% במנת החיסון הראשונה ל- 48% במנה הרביעית ול- 17% במנה החמישית). הירידה באה לידי ביטוי בעיקר ביישובים שנבדקו ב חברה הערבי ת ובחברה החרדית. חסמים מרכזיים שהשפיעו על התחסנות האוכלוסייה מ ט ה ה ה ס ב ר ה ל מ א ב ק ב ק ו ר ו נ ה : בספטמבר 2021 החליטה הממשלה ה- 36 על הקמת מטה הסברה ייעודי למאבק בנגיף הקורונה (להלן - מטה ההסברה למאבק בקורונה) ומונה ראש מטה הסברה למאבק בקורונה. את המטה הקימו משרד ראש הממשלה34 ומשרד הבריאות ותפקידו היה ל תכלל את כל תחומי הדוברות וההסברה בנושא הקורונה, לרבות מבצע החיסונים, ההנחיות לציבור והת ו כנית הממשלתית להורדת התחלואה35 . כבסיס לפעולותיו ביצע המטה סקרים לאורך תקופת המגפה, בין היתר באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית (להלן - ל פ"ם)36 , כדי ללמוד על עמדות הציבור בכלל ובקרב האוכלוסיות השונות בפרט, כולל החסמים להתחסנות האוכלוסייה והגורמים שביכולתם להשפיע על האוכלוסייה שטרם עשתה זאת, להתחסן. הסקרים מלמדים כי ההחלטה על התחסנות הושפעה הן מגורמים אובייקטיביים, למשל העובדה שאנשים שחלו בקו רונה לא נזקקו לחיסון בתקופת הסקר או שמועד החיסון שקיבלו עדיין לא פג, והן מגורמים סובייקטיביי ם ובראש ובראשונה האמון במערכת הבריאות ובמסרים שלה בכל הנוגע לבטיחות החיסון כמפורט להלן. ה ש פ ע ת ה צ ט " ם ע ל א מ ו ן ה צ י ב ו ר ו ה ת ח ס נ ו ת ה א ו כ ל ו ס י י ה : הצט"ם כאמור הוא הגוף המייעץ הרשמי למנכ"ל משרד הבריאות בכל הקשור להתפרצות מגפות ולטיפול בהן . היות שכך הרי שלאופן תפקודו ולשיקוף פועלו של הצט"ם יש תפקיד משמעותי בבניית אמון הציבור בפעולתה של מערכת הבריאות ובפרט בנושא החיסונים. ביולי 2022 ערכה לפ"ם סקר עבור משרד הבריאות ומטה ההסברה למאבק בקורונה בנוגע לתפיסת הציבור מהו גוף אמין להעברת הנחיות במהלך הקורונה, כפי שמובא בתרשים להלן. 34 .במשרד ראש הממשלה פועלים מערך ההסברה הלאומי ומטה ההסברה הלאומי מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה הוא הגוף המקשר בין פעילות ראש הממשלה ומשרדו ו בין התקשור ת. תחתיו פועל מטה ההסברה הלאומי המשמש כמנגנון המקצועי האחראי לתיאום ו ל תכלול פעולות ההסברה של כלל הגורמים הרשמיים העוסקים בהסברה במדינת ישראל . 35 ,הודעת דוברות משרד הבריאות19.9.21 . 36 לפ"ם היא יחידה ממשלתית שתפקידה לתכנן ולספק שירותי פרסום למשרדי ממשלה ולגופים ציבוריים אחרים שקבעה הממשלה. לפ"ם ערכה סקרים ומחקרים בנושאים שונים בתקופת הקורונה. בדוח זה נראה בכלל המחקרים והסקרים "סקרים" לצורך האחידות. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה15 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 16 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 11 : תפיסת הציבור מה הוא גוף אמין להעברת הנחיות במהלך הקורונה, יולי2022 37 על פי לפ"ם , בעיבוד משרד מבקר המדינה . מהתרשים עולה כי הגוף הנתפס בתור ה אמין ביותר בעיני המשתתפים בסקר הוא מומחי משרד הבריאות ב . יולי 2022 ראו כחמישית עד שליש מהמשתתפים בקרב האוכלוסיות השונות במומחי משרד הבריאות גוף אמין להעברת הנחיות במהלך הקורונה . עולה גם ש- 25% מכלל המשתתפים בסקר ציינו ביולי 2022 כי אף אחד מהגופים שלגביהם הם נשאלו בסקר, לא נתפס כגוף אמין להעברת הנחיות. חלוקה לפי אוכלוסיות מעלה כי באוכלוסייה הכללית שיעור זה עמד על 24% , באוכלוסייה (החברה) החרדית שיעור זה היה גבוה במיוחד, והוא עמד על 37% , ובאוכלוסייה (החברה) הערבית השיעור היה 21% ,. כמו כן5% בלבד מכלל המשתתפים בסקר ציינו כי הממשלה נתפסת בעיניהם כגוף אמין להעברת הנחיות. כדי לשמר את האמון במומחי משרד הבריאות יש לוודא כי הליכי קבלת ההחלטות בכלל ובנושא חיסונים בפרט , יתפסו בעיני הציבור אמינים ככל האפשר . ה ש פ ע ת ה ח ש ש מ ת ו פ ע ו ת ש ה ו פ י ע ו ס מ ו ך ל ק ב ל ת ה ח י ס ו ן נ ג ד ה ק ו ר ו נה ( ל ה ל ן ג ם - )ת ו פ ע ו ת ל ו ו א י ע ל ה ת ח ס נ ו ת ה א ו כ ל ו ס י י ה : חשיבות האיסוף של מידע על התופעות שהופיעו סמוך לקבלת החיסון נגד ה קורונה (תופעות הלוואי), התחקור שלהן ושיקופן לציבור קיבלו משנה תוקף ב מבצע החיסונים נגד ה קורונה בישראל מכמה טעמים: מדובר בטכנולוגיית חיסונים חדשה; מדינת ישראל הייתה מהראשונות בעולם בהתחסנות; מידע על תופעות לוואי חשוב כבסיס לקבלת החלטות על המשך התחסנות; אמון הציבור בחיסונים מושפע מאיכות הבקרה ש ל משרד הבריאות אחר תופעות הלוואי מהחיסון. כדי לעודד את האוכלוסייה להתחסן נגד הקורונה חשוב היה לעמוד על החסמים להתחסנותה ועל המניעים שלה להתחסנות. בתרשים להלן מובאים החסמים האפשריים להתחסנות במנת חיסון שנייה ושלישית כפי שעלו בסקר של לפ"ם בדצמבר 2021 .בנושא עמדות כלפי חיסוני קורונה 37 לפ"ם ומשרד הבריאות קבעו את הגורמים שיכלל ו בסקר בכל אחד מהמועדים. יצוין כי האוכלוסייה הכללית לא כוללת את האוכלוסייה החרדית ואת האוכלוסייה הערבית. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה16 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 17 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 12 : חסמים להתחסנות במנת חיסון שנייה ושלישית , דצמבר 2021 * יי תכן כי א ותו אדם ציין מספר חסמים אפשריים. על פי סקר לפ"ם, " עמדות כלפי חיסוני קורונה " (דצמבר 2021 .), בעיבוד משרד מבקר המדינה עולה מתוצאות הסקר המוצג בתרשים כי אחד החסמים העיקריים להתחסנות האוכלוסייה היה החשש מתופעות לוואי עקב החיסון ( בשל תופעות שחווה אותו אדם או שחוו אחרים) . כך למשל בקרב כלל הציבור שהשתתף בסקר מדובר בכמעט שליש ממנו (31% :) 17% ציינו תופעות לוואי שאחרים חוו כחסם להתחסנות ו- 14% ציינו תופעות לווא י שהם חוו כחסם . שיעור זה היה גבוה יותר בחברה הערבית ועמד על 19% ו על 20% , בהתאמה. בקרב החברה החרדית עמד השיעור על 5% ו על 7% , .בהתאמה עוד עלה כי בקרב כלל הציבור שהשתתף בסקר 36% נימקו את אי התחסנותם במנת החיסון השנייה והשלישית בכך שחלו בקורונה לאחר החיסון [הק ודם]. נוסף על כך נבדק בסקר מהם המניעים להתחסנות במנה שנייה ושלישית בקרב המשתתפים בו. עלה כי בקרב 15% מכלל המשתתפים הייתה הֹוכחה שהקורונה מסוכנת יותר מהחיסון מניע להתחסנות; בקרב 13% .מהמשתתפים הייתה המלצת הרופא האישי להתחסן מניע להתחסנות מסקרים נוספים של מ טה ההסברה למאבק בקורונה בנוגע לחיסוני ילדים, עלה כי החשש מתופעות לוואי וחוסר מידע ארוך טווח על בטיחות החיסון עבור ילדים הם החסמים העיקריים לנכונות הורים לחסן את ילדיהם38 . ה ש פ ע ת ה מ י ד ע ה כ ו ז ב ( פ י י ק נ י ו ז - f a k e n e w s ) ב נ ו ש א ח י ס ו נ י ם נ ג ד ה ק ו ר ו נ ה : כאשר מתמודדים עם תופעה חדשה וחסרת תקדים, נוצר מטבע הדברים מצב של פערי ידע עצומים . במצב כזה, הפצת שמועות, השערות ומידע כוזב היא קלה יחסית. התפרצות וירוס הקורונה ל וותה בריבוי שמועות ו ב מיד ע כוזב שהעצימו את הפחד מהמגפה39 .ב- 2020 ציין WHO כי הודעות שליליות במרשתת וברשתות החברתי ות בנושא חיסונים נגד ה קורונה עלולות 38 משרד הבריאות, דוח ממצאי סקר מעקב בנושא נכונות הורים לילדים בגיל י 12 - 16 לחסן את ילדיהם נגד קורונה, אוגוסט 2021 . 39 המכון למחקר ביטחון לאומי, "קונספ ירציית הקורונה - "נשק ביולוגי או תרופות פלא , 17.3.20 . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה17 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 18 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה להשפיע על תפיסת הציבור את בטיחות החיסון ולהוביל להתנהגות אשר אינה מגינה על בריאותו40 . כך גם בסקר של לפ"ם מדצמבר2021 , שבו ציינו 18% מהמשיבים שאחד ממקורות המידע שהשפיעו על עמדותיהם לגבי חיסונים היה קבוצות ברשתות החברתיות שאינן של משרד הבריאות או של קופות החולים. יוצא אפוא כי אמון הציבור במערכת הבריאות - ובכלל זה בהליך גיבוש המלצות הצט "ם, החשש מתופעות ה לוואי מהחיסון נגד ה קורונה והמידע הכוזב שהופץ בנושא החיסונים נגד ה קורונה - נמנה עם ה גורמים שעשויים להשפיע על התחסנות האוכלוסייה . דוח זה מביא את ממצאי הביקורת בנושאים . אלו פעילות הצוות לטיפול במגפות ה ק מ ת ה צ ט " ם : בשנות התשעים של המאה העשרים הקימו מערכת הביטחון וצה"ל את הצט "ם כדי לייעץ להם כיצד להתמודד עם אתגרים ו עם איומים בתחום הטרור הביולוגי. הצט "ם פועל במסגרת האגף לשעת חירום41 שבחטיבת הבריאות במשרד הבריאות. בעת הקמת הצט"ם הייתה מטרת ו להמליץ למנכ"ל משרד הבריאות ולרשות העליונה לאשפוז ובריאות במרחב42 . .לאורך שנות פעילותו הוא לא עורר עניין ציבורי רב לימים נ הפך הצט "ם ל גוף המייעץ הרשמי למנכ"ל משרד הבריאות בכל הק שור להתפרצות מגפות ולטיפול בהן, לרבות הכנת תורת לחימה ו ונ הלי הפעל ה. יו "ר הצט "ם בתקופת הקורונה כיהן במשרד הבריאות בתפקיד נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואיים . הוא ביצע את תפקידו בצט "ם נוסף על תפקידו זה. באוקטובר 2002 הכין משרד הבריאות מסמך הפעלה בשם "צט"ם - "ייעוד, מטרות ונוהל הפעלה (להלן - מסמך ההפעלה). על פי מסמך ההפעלה , ייעוד הצט" ם הוא להתוות את הדרכים המיטביות למניעת תחלואה ולמתן טיפול בנפגעים באירו ע ביולוגי חריג וכן להמליץ למנכ"ל משרד הבריאות על הפעולות הנדרשות לביצוע. המסמך קובע כי לצד העיסוק באירועי ם ביולוגיים הנוגעים לטרור או למלחמה יעסוק הצט"ם גם באירועים אפידמיולוגיים חריגים הנובעים לדוגמה מחדירה טבעית של גורם זיהומי שאינו מוכר באזור. הצ ט"ם עוסק בהתפרצות של מחלות מסוימות תוך סקירה ש ל התקדמות ההתפרצות בעולם ו הערכת הסיכון להתפשטות המחלה והגעת ה לישרא ל43 . :ש י נ ו י מ ע מ ד ו ש ל ה צ ט " ם במעמדו של הצט"ם חל שינוי ניכר , ובמהלך משבר הקורונה ה וא נה פך לגורם מרכזי ומשמעותי בסיוע למקבלי ההחלטות ב ניהול המגפה ועורר עניין ציבורי רב . ב- 22.1.20, עם תחילת משבר הקורונה בעולם, התכנס הצט"ם לדון לראשונה בנושא נגיף הקורונה. מאז וע ד לסוף פברואר 2022 התקיימו114 ישיבות של הצט"ם. בתקופה זו נדרש מנכ"ל משרד הבריאות ל החליט מספר רב של החלטות כבדות משקל להתמודד ות עם ה מגפ ה. אשר על כן, הוא נדרש להמלצות הצט"ם בנושאים רבים ומגוונים שהשפיעו ישירות על כ ל ל האוכלוסי יה , כמו למשל הצורך בעטיית מסכה ובראש ובראשונה המלצות לגבי מתן חיסון נגד ה קורונה - מספר המנות שיינתנו, לאילו אוכלוסיות ולאילו גילים44 . לעיתים היו ההמלצות שנתן הצט" ם למנכ"ל משרד הבריאות ראשוניות ומובילות בעולם , כמו למשל ההמלצה למתן חיסון שלישי (בוסטר ). מרכזיותו של הצט" ם בהליך קבלת הה חלטות עלתה גם ב פגישה של צוות הביקורת עם מנכ"ל משרד הבריאות דאז במאי 2022 , שבה ציין המנכ"ל דאז כי ברוב הפעמים במהלך מגפת הקורונה הוא קיבל את החלטתו בהלימה להמלצת הצט ם. " 40 afety communication. S s: 19 vaccine - Covid ; afety surveillance manual S 19 vaccines: - Covid WHO (2020) . 41 האגף לשע ת חירום אחראי להיערכות מערך האשפוז, ל רפואה בקהילה ו ל מגן דוד אדום ב קליט ת נפגעים קונ בנ ציונליים ובלתי קונ בנ ציונליים ולטיפול בהם - באירועים רבי-נפגעים בחיי יו ם-יום ובע י תות מלחמה, תוך מתן טיפול רפואי נדרש לאוכלוסייה. 42 ה רשות העליונה לאשפוז מורכבת מנציגי משרד הבריאות, צה"ל ( חיל ה רפואה ) וקופת חולים כללית (שירותי בריאות כללית) , בראשותו של מנכ"ל משרד הבריאות. 43 ,מבקר המדינה דוח מיוחד : טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות (2020 '), עמ 525 . 44 נוסף על כך נדרש הצט" ם לדון ולגבש המלצ ות לגבי הגבלת התקהלות, בדיקות מהירות ועוד. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה18 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 19 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה מפרוץ מגפת הקורונה בישראל התמודד הצט"ם עם הצורך ב גיבוש המלצות בזמן אמת ובתוך פרק זמן קצר בנושאים מורכבים שהשפיעו על התנהלות האוכלוסייה בעת המגפה , וייחד זמן רב ומאמצים לגיבוש ההמלצות בעת פעילותו. הגורמים בצט"ם פעלו מתוך מחויבות גבוהה , ו פעולתם בצט"ם נעשתה נוסף על תפקידם בעיתות שגרה . מ ע ו ר ב ו ת ה ו ו ע ד ה ה מ י י ע צ ת ב נ ו ש א ח י ס ו נ י ה ק ו ר ו נ ה ו ח ב י ר ת נ צ י ג י ה ל צ ט " ם : נוסף על הצט"ם, במשרד הבריאות פועלת דרך קבע ועדה מייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים (להלן - הוועדה המייעצת). הוועדה המייעצת ממליצה למשרד הבריאות על חיסונים שגרתיים ו על חיסונים מיוחדים , כולל הגדרת האוכלוסיות ש החיסון מומלץ להן; גיל מתן החיסון ; מספר מנות החי סון והרווחים ביניהן ; אמצעי זהירות45 .חברי ה וועדה הם אנשי מקצוע ו בהם רופאים מומחים בבריאות הציבור, ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות בילדים ; אחיות בריאות הציבור ; בקטריולוגים ּו וירולוגים ה עובדים בקופות החולים, במשרד הבריאות, בצה"ל ובאוניברסיטאות46 . בסוף נובמבר2020 - לקראת תחילת מבצע חיסוני הקורונה בישראל- מינה מנכ"ל משרד הבריאות דאז מתוך הוועדה המייעצת קבוצת עבודה מיוחדת בנושא חיסונים נגד נגיף הקורונה ובה 25 חברים (להלן- הוועדה המייעצת לחיסוני קורונה). אחד מתפקידי הקבוצה היה להמליץ למנכ"ל משרד הבר יאות ולהנהלת חטיבת בריאות הציבור על תעדוף מתן החיסונים. בפברואר 2021 , בעיצומו של מבצע החיסונים הראשון- לאחר שהתברר כי רבים מחברי הוועדה המייעצת לחיסוני קורונה הם חברים גם בצט " ם וכי רבים מן הנושאים שבהם דן כל אחד מהצוותים הם חופפים - שילבו בכירי משרד הבריא ות את חברי הוועדה המייעצת לחיסוני קורונה בצט"ם (להלן - הצט"ם [ הצוות המאוחד ]) . ממועד זה ואילך קיימו חברי שני הצוותים דיונים משותפים במסגרת הצט"ם. בצט"ם (הצוות המאוחד) יו ה101 חברים . הדיונים עסקו במגוון נושאים - בכלל זה בחיסון האוכלוסייה - ו ניתנו בהם המלצות לפעולה. א ו פ ן נ י ה ו ל ד י ו נ י ה צ ט " ם : כאמור, מראשית המאבק במגפת הקורונה ועד פברואר 2022 התכנס הצט"ם114 פעמים. את סדר היום לדיונים קבע ראש הצט"ם - לפי בקשה של מנכ "ל משרד הבריאות, הנהלת המשרד וראשת שירותי בריאות הציבור - לבקשת אדם מהציבור ש העלה סוגיה וו רל נטית ל דיון בעקבות נתונים חדשים, נושאים דחופים שנדרשו לדיון ועוד. רוב הדיונים בתקופה זו (מעל 90% )מהם התקיימו באמצעות שיחות זום. בכל אח ם מה ד נכחו עשרות חברי ה צט"ם ולכל משתתף ניתנה הזדמנות להביע את דעתו. בסוף כל דיון פורסם לציבור מסמך ("פרוטוקול") הכולל את המלצות הצט"ם למנכ"ל משרד הבריאות דאז. יצוין שבתחילה לא התקיימו הצבעות ויו"ר הצט"ם גיבש את הפרוטוקול בהתאם לעמדות שהוצגו בדיונים. מאוקטובר 2020 , לפני תחילת חיסון ה אוכלוסיי ה נגד הקורונה ל ווה הליך גיבוש ההמלצות בהצבעה של חברי הצט"ם. הרכב החברים ב צט" ם ובעלי זכות ההצבעה בו ה ר כ ב ה צ ט " ם ל פ נ י פ ר ו ץ ה מ ג פ ה : מסמך ההפעלה של ה ם" צט קובע כי הרכבו יהיה צוות קבוע ו רב- תחומי של22 חברים. במסמך פורטו השמות והתפקידים של החברים אך לא נקבע בו מפתח ל הרכב הרצוי של חבריו. ערב תחילת המגפה כלל הרכב הצט ם "46 חברי ם. לקביעת הרכב הצט"ם יש חשיבות רבה, שכן באמצעותו ניתן להבטיח ידע מגוון וניסיון מדיסציפלינו ת מקצועיות שונות, המאפשרים דיון וגיבוש המלצה מקצועית מיטבית. ה ר כ ב ה צ ט " ם ע ם ה ת מ ש כ ו ת מ ג פ ה ה ק ו ר ו נ ה : בתקופת המגפה צורפו להרכב הצט"ם (לא כולל חברי הוועדה המייעצת) 33 חברים47 כך שבסך הכול כלל הרכב הצט"ם79 45 שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, כתב מינוי מעודכן מיום21.1.20 של הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים. 46 .שלושים מהם בעלי זכות הצבעה ושניים משקיפים 47 ב נובמבר 2021 עודכנה רשימת חברי ה צט"ם והיא כללה 79 .חברים התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה19 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 20 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה חברים. מתוך 33 חברי הצט "ם שצורפו 18 הם בעלי תפקידים ביחידות וב אגפים ממגוון תחומים במשרד הבריאות , כגון שירות המזון הארצי , ההסברה , לוגיסטיקה (שני נציגים ), סיעוד , גריאטריה ותקציבים . החברים האחרים הם יועץ לחקר ביצועים ; מנהלת בית הספר לתקשורת באחת האוניברסיטאות ; נציגים מהמכון לחקר ביולוגי, מהמל "ל וממרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה ; שבעה רופאים , בהם שניים המתמחים במחלות זיהומיות . בעקבות לקחי הפעלת הצט"ם בעת מגפת הקורונה הכין משרד הבריאות בראשית שנת 2022 טיוטת מסמך הפעלה חדש לצט" ם (להלן - טיוטת נוהל ההפעלה החדש). הטיוטה קובע ת בין היתר את הי יעוד, את התפקיד ו את סמכויות הפע ו לה של הצט" ם. בטיוט ה לא נקבע ו כל בעלי התפקידים שייכללו בהרכב הצ ט"ם. עוד נקבע כי הרכב ה צט"ם ייקבע על פי אופי האירוע ומשכו וכן נקבע בו ו ה תחומים ה מקצועיים או ה ארגוניים שנציגיהם ישתתפו בצט"ם, ובהם נציגים ממערך ההסברה של משרד הבריאות, מהיחידה ללוחמה בטרור במל"ל, מ המכון למחקר ביולוגי בישראל48 , מהמכון הווטרינר י49 ומ המשרד לאיכו ת הסביבה , מומחים לחיסונים ו פסיכולוג . נקבע גם ש ם" צט ל ימונה מי ש יש לו תרומה מקצועית חיונית על פי עמדת מנכ"ל משרד הבריאות , המשנה למנ כ"ל המשרד ו ראש ה .ם" צט עלה כי במועד סיום הביקורת טיוטת נוהל ההפעלה החדש של הצט"ם שגובשה בתחילת 2022 .טרם אושרה בידי מנכ"ל המשרד משרד הבריאות מסר בתשובתו בקשר להרכב הצט"ם כי רשימת בעלי התפקידים שצורפו לצט"ם מלמדת על הגיוון והמקצועיות של גוף זה . משרד הבריאות הוסיף כי לדעתו, הגיוון והמקצועיות של גוף זה תרמו לאיכות ה המלצות ויישומן, בין היתר לצורך הבנה טובה של המערך הלוגיסטי המורכב הנ דרש כדי לשנע את החיסונים בקירור. הוא ציין בקשר לנוהל ההפעלה כי הוא מסכים ש נכון להסדיר מסגרת כללית לפעילות הצט" ם בהוראת נוהל מסודרת, וכך פעל המשרד . מומלץ כי מנכ"ל משרד הבריאות יבחן את טיוטת נוהל ההפעלה של הצט"ם ואת ההיבטים החסרים בנוהל ואלה הנדרשים לעדכון , וישלים את גיבושו ואישורו. כאמור, בפברואר 2021 - לאחר איחוד דיוני הוועדה המייעצת לחיסוני קורונה50 "עם דיוני הצט ם - יו ה בצט"ם (ה צוות המאוחד ) 101 חברים : 48 חברים עובדי משרד הבריאות, חלקם בעלי זיקה לתחומי מקצועות הבריאות - משירותי בריאות הציבור, מהאגף לאפידמיולוגיה, מהגריאטריה ומהסיעוד; 20 :חברים רופאים מתחומים אלה חיסו נים , אפידמיולוגיה , רפואת ילדים, רפואה פנימית, רפואת משפחה, וירולוגיה (2 )רופאים , בריאות הציבור ו מחלות זיהומיות ; 33 חברים מתחומים אחרים , בהם 10 ,נציגים מצה"ל, נציג מאגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה נציג מהמכון הווטרינר י ו נציגים מקופ ות ה חו לים . ה ש ו ו א ה ל ו ו ע ד ו ת מ י י ע צ ו ת ב ע ו ל ם ש ע ס ק ו ב ח י ס ו נ י ם נ ג ד ק ו ר ו נ ה : לשם המחשה כיצד פועלות ועדות מייעצות שעסק ו בחיסונים נגד קורונה במדינות השונות, צוות הביקורת השווה בין פעילות הצט"ם ואסדרת פעילותו בנהלים ובין דרך הפעולה בעניין זה של ועדות במדינות אחרות : ה ר כ ב ה ו ו ע ד ה ה מ י י ע צ ת ל- C D C :ב א ר צ ו ת ה ב ר י ת בדומה לצט"ם ולתפקידו כגורם מייעץ למנכ"ל משרד הבריאות ולגורמים נוספים בו בנושא חיסוני הקורונה, באר צות הב רית פועלת הוועדה המייעצת לענייני חיסונים (Advisory Committee on Immunization Practices ,) המייעצת ל מנכ"ל המרכז לבקרה ולמניעת מחלות (Center for Disease Control and Prevention ) בנוגע לשימוש בחיסונים בקרב האוכלוסייה האזרחית (להלן - הוועדה המייעצת ל- CDC ) , בייחוד בנוגע לחיסונים נגד הקורונה . 48 .המכון למחקר ביולוגי בישראל עוסק בתחומי ההתגוננות מפני איומים כימיים וביולוגיים 49 המכון הווטרינרי במשרד החקלאות משמש בתור הזרוע האבחונית והמחקרית של השירותים הווטרינריי ם. 50 הוועדה המייעצת לחיסוני קורונה כללה48 חברים, מתוכם26 חברים ששימשו גם חברי הצט ם. " התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה20 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 21 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה בנוהל הפעלת הוועדה המייעצת ל- CDC נקבע כי בוועדה יכולים להשתתף57 חברים, בהם מומחים בנושאי חיסון, אימונולוגיה, רפואת ילדים, רפואה פנימי ת, סיעוד, רפואת משפחה, וירולוגיה, בריאות הציבור, מחלות זיהומיות או רפואה מונעת וחבר אחד המשמש נציג הציבור ו מספק נקודות מבט על ההיבטים החברתיים והקהילתיים של החיסון51 . ה ר כ ב ה ו ו ע ד ה ה מ י י ע צ ת ב א ו ס ט ר ל י ה : גם באוסטרליה פועלת ועדה מייעצת לענייני חיסונים - Australian Technical Advisory Group on Immunisation (ATAGI) (להלן- הוועדה המייעצת באוסטרליה) . הוועדה מייעצת לשר הבריאות בנושא ניהול רפואי של חיסונים ו דנה במדיניות ה חיסונים במדינה ובפרט בנוגע לחיסונים נגד הקורונה . מבנה הוועדה נקבע בנוהל הפעלתה ולפיו בוועדה 23 חברים , בהם רופאים ובעלי ידע באפידמיולוגיה ובמחלות זיהומיות52 . ה ח ש י ב ו ת ה נ ו ד ע ת ל ה מ ל צ ו ת ש ל ב ע ל י ר ק ע ו מ ו מ ח י ם מ ת ח ו ם ה ב ר י א ות ב ו ו ע ד ו ת ה מ י י ע צ ו ת : נודעת חשיבות לדיון רב- תחומי של צוות מג וון בסוגיות שונות הנוגעות למגפה. בעת קבלת המלצות הנוגעות ישירות לחיסון האוכל וסייה מקובל בעולם כי את ההמלצה ייתן צוות מקצועי בעל מומחיות ממוקדת בתחום. הדבר חשוב בייחוד בהמלצות על מתן חיסונים חדשים, שבנוגע להם הייתה ישראל הראשונה בעולם שהתקיים בה דיון מקצועי- מדעי וכך גם בנוגע למתן חיסון שלישי (בוסטר) ורביעי. להלן בתרשים השוואת הרכב החברים בוועדות המייעצו ת בהתייחס לזכות ההצבעה של חבריהן ולמומחיות ם- בארצות הברית הוועדה המייעצת ל- CDC ; הוועדה המייעצת באוסטרליה; הצט"ם (הצוות המאוחד) - בנובמבר2021 . 51 גם בתקופת מגפת הקורונה היה הרכב הוועדה דומה. הוועדה פעלה לפי נוהל העבודה הקודם, שהיה דומה בהרכבו ולפיו אפשר לְמנות עד 20 חברי ועדה בעלי ידע בתחום החיסונים ובריאות הציבור ומומחים בשימוש בחיסונים, בחקר חיסונים או בהערכת מועילות ובטיחות של חיסונים. בפועל, בחו דש אוגוסט 2021 כללה הוועדה 15 חברים בעלי זכות הצבעה האחראים להמלצ ה על חיסונים - 14 מומחים ו חבר אחד ש הוא נציג צרכנים המספק נקודות מבט על ההיבטים החברתיים והקהילתיים של החיסון. נוסף עליהם משתתפים בדיוני הוועדה - אך בלי זכות הצבעה - 8 חברים ה מייצגים סוכנויות פדרליות האחראיות ו לת כניות חיסונים בארצות הברית ו כן 30 נציגי ארגונים - גם הם בלי זכות הצבעה - מומחים בנושא חיסונים . 14 מהחברים בפועל הם מומחי ם בחיסונים, ב אימונולוגיה, ב רפואת ילדים, ב רפואה פנימית, ב סיעוד, ב רפואת משפחה, בו וירולוגיה, ב בריאות הציבור, ב מחלות זיה ומיות ב או רפואה מונעת . 52 ,אתר הוועדה המייעצת לענייני חיסונים באוסטרליה נוהל הפעלת הוועדה . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה21 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 22 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 13 : השוואה בין הרכב חברי הצוות ב וועדות המייעצות באר צות הברית , באוסטרליה וב צט"ם שבישראל (הצוות המאוחד) , בהתייחס לזכות ההצבעה של חבריהן ולמומחיותם53 , נובמבר2021 על פי נתוני , ם" צט הCDC והוועדה המייעצת באוסטרליה , בעיבוד משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה כי בישראל , כל החברים ב צט"ם (ה צוות המאוחד ) - 101 חברים ( בצט"ם לבדו 79 )חברים- הם בעלי זכות הצבעה. בוועד ה ה מייעצת באר צות הב רית 57 חברים ול- 20 מהם יש 53 ( יצוין כי בבריטניה יש גוף מדעי לייעוץ במקרי חירוםSAGE )הנותן ייעוץ מדעי וטכני למקבלי ההחלטות בממשלה בזמן חירום. גוף זה דומה בייעודו לצט"ם , אך שונה מהצט"ם בכך ש אין בו חברות קבועה, ו המשתתפים בדיוניו משתנים מפגישה לפגישה, בהתאם למומחיות הנדרשת בדיון . כמו כן, גוף מדעי זה לא עסק באופן ישיר בחיסונים נגד קורונה, אלא בהשפעה של החיסונים על התפתחות המגפה . בשל סיבות אלה משרד מבקר המדינה לא עשה השוואה בי ן גוף זה ובין הצט"ם בנושא החיסונים. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה22 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 23 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה זכות הצבעה. בוועדה המייעצת באוסטרליה 23 חברים ול- 15 .מהם יש זכות הצבעה עוד עולה כי בשונה מהוועדות המייעצות באר צות הב רית ובאוסטרליה , שבהן כמעט ואין חברים בעלי זכות הצבעה שאינם מומחים בתחום הבריאות (בארצות הברית רשאי להצביע אחד בלבד, שהוא 5% )מבעלי זכות ההצבעה ובאוסטרליה אף לא אחד- ם" צט ב בישראל כשליש מבעלי זכות ההצבעה אינם מומחים מתחום הבריאות54 . יצוין ש ב דיונים של הצט"ם (הצוות המאוחד) בנושא חיסונים - נושא שנדון בפעם הראשונה בעולם , כמו למשל בנושא ה חיסון ה שלישי ( בוסטר ) וה חיסון ה רביעי - הצביעו חברים שאינם מליבת הפעילות האפידמיולוגית , בהם נציגים מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות, סמנכ"ל הסברה ויחסים בי ן-ל אומיים בעבר במשרד הבריאות, מנהלת אגף מזי קים והדברה ב משרד להגנת הסביבה ו מנהל אדמיניסטרטיבי במרכז גריאטרי. בפברואר 2022 מסר יו"ר הצט " ם לצוות הביקורת כי הרוב המכריע של חברי הצט " ם (הצוות המאוחד) הם בעלי רקע רפואי ומדעי רלוונטי. עם זאת, יש בצט "ם גם חברים מתחומים שאינם נוגעים ישירות לצד הביולוגי או הרפואי של נושאי הדיון, כגון אנשי תקשורת, פסיכולוגיית המונים והגנת הסביבה. לדעתו גם הם חלק מהתהליך של טיפול במגפה, שכן הסוגיות שבהן דן הצט"ם (הצוות המאוחד) אינן רפואיות בלבד וכל החלטה גוררת אחריה תגובות מהציבור ומהתקשורת. לדבריו אלו תגובות שיש להביא בחשבון ולכן יש ערך מוסף בכך שהצט " ם הוא רב- .תחומי משרד הבריאות ציין בתשובתו , כי השתתפות גורמים רב-מקצועיים בדיוני הצט"ם מנעה לדעתו עיכובים בקבלת החלטות וביישומן ו כן בכפילות של דיונים ותהליכים . הדבר גם ייעל את תהליכי העבודה ואפשר עבודה במקביל בנושאים דחופים. המשרד הוסיף כי מצופה היה שהגורמים שהשתתפו בדיונים יתרמו גם בתחומים שאינם מומחיותם וכי במרבית הדיונים לא נערכו הצבעות ; כשהתקיימה הצבעה היא שמשה עזר כ לבחינת עמדת משתתפי הדיון ולא הכריעה . משרד מבקר המדינה מציי ן כי קיימת חשיבות לכך שתישמע עמדתם של כלל הגורמים, גם במסגרת דיון בנושא מתן חיסון. עם זאת, היות שהשאלה אם לחסן את האוכלוסיי ה היא שאלה רפואית במהותה הבסיסית, הרי שנודעת חשיבות לכך שבעלי הידע והמומחיות בנושא חיסונים יחליטו, על בסיס רקע רפואי, על ההמלצה שיש ל הציג למנכ"ל המשרד ולציבור. מומלץ כי משרד הבריאות יבחן את הרכב החברים בצט"ם אל מול הרכב הוועדות המייעצות במדינות אחרות, ובפרט יבחן את זהות בעלי זכות ההצבעה ומומחיותם ויעדכן את נוהל ההפעלה בהתאם לתוצאות הבחינה. ח ב ר ו ת ע ו ב ד י מ ש ר ד ה ב ר י א ו ת ב צ ט " ם ו ז כ ו ת ם ל ה צ ב י ע תפקידו המרכזי של ה צט"ם הוא להיות הגוף המייעץ הרשמי למנכ"ל משרד הבריאות בכל הקשור להתפרצות מגפות ולטיפול בהן . לכן ראוי שחבריו יהיו כאלו שהמלצותיהם יגובשו על בסיס מקצועי. כך יכולים בעלי תפקידים במשרד הבריאות שהם חברים בצט " ם לשקף נתונים ומידע פנים-משרדי עדכנ י בנושאים הנדונים וכן להציף לפני הצוות כולו שיקולים מערכתיים שיש להביאם בחשבון בעת קבלת החלטות. בחינת החברות בצט"ם של בעלי תפקידים במשרד הבריאות הייתה רלוונטית בתקופת הקורונה שכן ה עניין ה ציבורי בוועדה היה רב והייתה לכך גם השלכה ע ל מידת אמון הציבור ב גורמי ה ממשל ו ב הנחיותיהם . עלה שכמחצית - כ- 47% ( 48 )חברים מתוך 101 החברים בצט"ם (הצוות המאוחד) הם בעלי תפקידים במשרד הבריאות ו כולם בעלי זכות הצבעה. יתרה מזו, לחלק מהאגפים במשרד הבריאות יש יותר מנציג אחד בצוות זה. יוצא אפוא שכ מחצית מחברי הצוות עשויים להשתתף בהצבעות על המלצות משרד הבריאות . 54 בפילוח ה קטגוריה של בעלי רקע בתחום נ מנ ו רופאים ממגוון רחב של תחומים, עובדי משרד הבריאות בעלי השכלה רפואית, אחיות ונציגי צה"ל המשרתים ביחידות העוסקות בתחום הרפואה. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה23 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 24 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה יצוין כי בעבר העלה משרד מבקר המדינה פי לכ משרד הבריאות בעניין הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים ך: כ "יותר ממחצית חבריה... שיש להם זכות הצבעה הם עובדי מערכת הבריאות הממשלתית (המשרד, לשכות הבריאות ובתי החולים הממשלתיים), דבר ש עלול להשפיע על הצבעתם בדיוני הוועדה"55 . חיץ בין גורמים מייעצים ובין גורמים מחליטים בעלי זכות הצבעה ניתן לראות למשל בו ועדה המייעצת ל- CDC לענייני חיסונים בארצות הברית , שפעלה בתקופת משבר הקורונה. ועדה זו כללה 15 חברים בעלי זכות הצבעה - כולם אינם חבריCDC 56 ואינם עובדי משרד הבריאות האמריקאי (HHS ) 57 . נוסף עליהם היא כללה שמונה חברים המייצגים סוכנויות פדרליות אחרות האחראיות ו לת כניות חיסונים בארצות הברית ו- 30 נציגי ארגונים, אך לכל אלה אין זכות הצבעה. מומלץ כי משרד הבריאות יבחן במסגרת בחינת הרכב החברים ב ם" צט ובשי ם לב להשלכות על אמון הציבור בהנחיות מערכת הבריאות גם את היחס ההולם של חברי ה ם" צט שהם בעלי תפקידים במשרד הבריאות ו יח י וב , ד את האפשרות שרק לחלקם תהיה זכות הצבעה , כמקובל בוועדה המייעצת ל- CDC בארצות הברית . משרד הבריאות מסר בתשובתו כי הוא מסכים שראוי לבחון את הרכב הצט" ם גם ל עומת גופים מקבילים בעולם, אך אינו מקבל במלואה את ההשוואה לוועדה המייעצת ל- CDC . משרד הבריאות הוסיף כי אין מקום לפסול על הסף חברות של עובדי המשרד בוועדה המייעצת הז את ובוועדות מייעצות למשרד בכלל. מספר המשתתפים בדיוני הצט "ם מטב ע הדברים, קבוצות קטנות מאפשרות החלפת מידע בחופשיות , ביעילות ובתכליתיות. כמ כן ו הפגישות שלהן ניתנות לניהול ביתר קלות מאשר פגישות מרובות משתתפים בקבוצות קטנות ניתן לכל משתתף זמן להציג את ידיעותיו בנושא הנדון ולכל אחד יש אפשרות להביע את דעותיו ואת עמדותיו במה לך הדיון ולקיים שיח אפקטיבי עם משתתפים אחרים. משכך, כאשר מוקמת ועדה יש למנות לה מספר מוגבל ומוגדר מראש של חברים קבועים. משתתפים אחרים יש לזמן לדיוני הוועדה כאשר מועלים בהם נושאים בתחום ההתמחות שלהם. לשם השוואה, בוועדה המייעצת ל- CDC היו57 חברים, ב וועדה המי יעצת באוסטרליה היו 23 חברים ואילו בצט"ם בישראל (הצוות המאוחד) יו ה101 חברים . במדריך גוף הידע בניהול פרויקטים (PMBOK ) 58 מ- 2014 מצוין כי ניתן לחשב באמצעות נוסחה את מספר ערוצי התקשורת בפרויקטים על פי מספר המשתתפים בהם59 .על פי נוסחה זו , ככל שמספר חברי הצוות גד ול יותר כך מספר ערוצי התקשורת האפשריים בין החברים בצוות גדל באופן מעריכי (אקספוננציאלי). להלן תרשים הממחיש את מספר ערוצי התקשורת האפשריים בין מספר אנשים. 55 ,מבקר המדינה דוח שנתי 64( ג2014 ,) מערך החיסונים לילדים, מבוגרים וצוותים רפואיים , עמ' 623 - 624 . 56 רק מזכירת הוועדה היא עובדת CDC , .אך אין לה זכות הצבעה 57 The Department of Health and Human Services 58 מדריך גוף הידע בניהול פרויקטים )PMBOK ( Project Management Body of Knowledge מאגד את העקרונות המקצועיים בתחום ניהול הפרויקטים ונכתב במסגרת ארגון PMI ( Project management Institute .) המפרסם תקנים בתחום ניהול פרויקטים כדי לבסס ולמקצע את תחום ניהול הפרויקטים בעולם מהדורה חמישית, 2014 . 59 הנוסחה: מספר ערוצי התקשורת ה אפשריים = /)2 1 - N N*( ( N הוא מספר חברי הצוות ). התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה24 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 25 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 14 : מספר ערוצי התקשורת ה אפשריים בין שלושה לשישה אנשים על פי הנוסחה של מדריך גוף הידע בניהול פרויקטים (PMBOK ) ., בעיבוד משרד מבקר המדינה מהתרשים ניתן לראות ב כי קבוצה של שלושה אנשים יש שלושה ערוצי תקשורת ואילו ב קבוצה של ארבעה אנשים יש שישה ערוצי תקשורת . אפשר להמשיך ולחשב כי בקבוצה של עשרה אנשים יש 45 ערוצי תקשורת; בקבוצה של עשרים אנשים יש 190 .ערוצי תקשורת וכן הלאה ההסבר לכך הוא ש הוספת אנשים לקבוצה מגדילה את מספר ערוצי התקשורת באופן מעריכי, שכן כל ערוץ תקשורת הוא למעשה פוטנציאל ה שיח בין אנשים. ככל שפוטנציאל השיח עולה, משך הזמן הכולל של הדי ון עולה או לחלופין מתקצר משך זמן השיח המוקצב לכל משתתף . עלה כי ישיבות הצט"ם ( הצוות המאוחד ן בה ש ) נדונו נושאים חשובים ומשמעותיים בניהול המגפה - כדוגמת הדיונים בנושאי החיסונים , ש בסופם אף גובשו המלצות משמעותיות , כמו המלצה לחיסון האוכלוסייה בחיסון שלישי (לראשונה בעולם) - השתתפו מרבית חברי הרכב הצט"ם ( הצוות המאוחד ), כלומר עשרות רבות של משתתפים . על פי הנוסחה שלעיל, אפשר לחשב את ערוצי התקשורת האפשריים בדיוני הצט " ם (הצוות המאוחד) שהתקיימו. להלן בתרשים חישוב מספר ערוצי ה תקשורת האפשריים בדיונים שהתקיימ ו בצט " ם ( הצוות המאוחד ) וכן משך זמן השיח האפשרי לכל משתתף בדיון. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה25 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 26 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 15 : מספר ערוצי התקשורת ה אפשריים ומשך זמן שיחה לכל משתתף בדיוני ם" צט ה ( הצוות המאוחד ) נבחרים פי על נתוני משרד הבריאות , בעיבוד משרד מבקר המדינה . מהתרשים עולה כי מספר ערוצי התקשורת האפשריים בדיוני ה ( ם" צט הצוות המאוחד ) הוא גבוה מאוד ונע בין יותר מ- 2,000 ליותר מ- 4,800 ערוצי תקשורת לדיון . משך הזמן שארכו דיונים אלו נע בין 154 דקות ל- 200 דקות, כך ש משך זמן השיחה האפשרי לכל משתתף בדיונים שהוצ גו נע בממוצע בין דקה וחצי לשתי דקות וחצי לכל משתתף . מספר כה גדול של משתתפים ב דיוני הצט"ם ( הצוות המאוחד ) עלול להקשות על קיום דיו נים מעמיק ים בין כל המשתתפים בהם. בהקשר זה, במאי 2022 :מסר מנכ"ל משרד הבריאות דאז למשרד מבקר המדינה את הדברים הללו "...מספר המשתתפים בדיוני הצט"ם נקבע ע"פ שיקול דעתו של יו"ר הצט"ם... בסופו של דבר יו"ר הצט"ם עובד עם התחושה שלו...". לדעתו של מנכ"ל משרד הבריאות דאז יכול להיות שצריך להסדיר את מספר המשתתפים בדיון: "...נניח להגביל ל- 30 איש...". עוד ציין מנכ"ל משרד הבריאות דאז כי בנוג ע להמלצת הצט"ם (הצוות המאוחד) על החיסון הרביעי, הוא הרגיש שצריך "לדייק את ההמלצה", ולשם כך כינס פורום מצומצם וקיים בו דיון מקצועי נטו שלא היה אפשר לקיים במבנה הרחב של הצט"ם. משרד הבריאות מסר בתשובתו באשר לריבוי ערוצי התקשורת ופרק ה זמן שמוקדש לכל משתתף , כי לא כל ה משתתפים מעוניינים להתבטא , וכי התקיימו ערוצי תקשורת מקבילים בין המשתתפים תוך כדי הפגישות . המשרד ציין גם כי לפני כל התכנסות של הצט"ם התקיימו דיוני הכנה בקבוצות ו כי דיונים מעמיקים הם מורכב ים ו מקומם אינו בהכרח בפורום המלא. כדי ל הבטיח את תכליתיות הדיון , העמקה בו וגיבוש ה מלצות מק צועיות שניתן ליישמן, מומלץ כי בדומה ל מקובל בגופים מקבילים בעולם , משרד הבריאות יקבע בנוהל ההפעלה את המנגנון לקביעת הרכב המשתתפים המיטבי בדיוני הצט"ם, כך שיותאם ל נושאים שצפוי לדון בהם התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה26 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 27 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה ול מורכבותם וכי מסגרת הזמן ש תוקצה לכל דיון תותאם ל גודל ההרכב של הצט"ם ולצורך להקפיד שיתאפשר שיח מקצועי ופורה בסוגיות ה נדונו ת. שידור דיוני הצט"ם משרד מבקר המדינה ציין בעבר60 : "אמון הציבור הוא עקרון מפתח בהתמודדות ההסברתית עם משבר בריאותי ואחת ממטרות ההסברה, והשגתו תלויה בכמה משתנים וגורמים. כאשר ה ציבור נותן אמון בגורמי הממשל ובהנחיותיהם, גדל הסיכוי שהוא יציית להן. כדי לזכות באמון הציבור ולשמר אותו יש לשקף לו את המידע שבידי רשויות הממשל; להציג לו את שיקולי הממשל בבחירה בין חלופות שונות לדרכי ההתמודדות עם המשבר ולהעריך את הסיכונים הטמונים בחלופות השו נות...". כמו כן, בעבר ה מליץ משרד מבקר המדינה61 למשרד הבריאות בעניין השקיפות והגמישות בפעולתה של מערכת הבריאות בנושא החיסונים כי על משרד הבריאות להגביר את השקיפות על ידי מסירת מידע מלא ועדכני לציבור בעניין זה . לשיקוף פועלו של ה כ ם" צט גורם המייעץ הרשמי למנכ"ל משרד הבריאות בנושאים הקשורים לטיפול במגפות ולאופן שבו מתקבלות בו המלצות יש תפקיד חשוב ב בניית אמון הציבור בפעולתה של מערכת הבריאות, בייחוד בנושא החיסונים . בעת משבר הקורונה יזם מנכ"ל משרד הבריאות דאז, בשיתוף האגף להסברה וליחסים בין- לאומיים במשרד הברי אות, דיון בנושא העלאת דיוני הצט " ם למרשתת לנוכח לחצי הציבור באותה תקופה לשקף לו את דיוני הצט " ם. בעקבות דיון זה הועלו למרשתת כל הפרוטוקולים של דיוני הצט " ם, לרבות החומרים הנלווים - מצגות ומסמכים שהוצגו במהלך הדיונים62 . השאלה אם להנגיש ולשקף את פועלו של הצט ם " לציבור וכיצד לעשות זאת עלתה גם בדיוני הצט " ם. כך לדוגמה בדיון שעסק בין היתר בנושא שידור חי של דיוני הצט " ם ּוועדת החיסונים באוקטובר 2021 63, ציין יו"ר הצט " ם: "היה דיון פנימי בנושא. חלק ניכר חשב שלא צריך לשדר בשידור חי כי הפורום הוא מקצועי. הנושאים נידונים מהיו ם להיום ולפעמים לאתמול... אנחנו עושים מאמץ לשקף את הנושאים כמה שיותר. בנושאים קריטיים שיש להם היבטים נרחבים, כמו למשל חיסון ילדים, צריך לקרב את הציבור לחשיבה הזו וצריך לשמוע את עמדותיו. צריך לייצר שיח כזה ואנחנו דנים כעת איך לייצר שיח כזה. פרסום דיוני הצט" ם - נכון להיום הדיונים מועלים כולל הדברים בשם אומרם לאחר שהפורום עבר על הדברים". בהמשך לכך, בתחילת נובמבר 2021 התקיים דיון פתוח לציבור של הצט"ם (הצוות המאוחד) בנושא מתן חיסונ י קורונה לילדים בני5 - 11 . הדיון שודר בשידור חי במרשתת והתאפשר לציבור לשמוע ישיר ות את החומרים המקצועיים שהוצגו בנושא, את עמדתם של עשרים מומחים וכן את תגובותיהם ל שאלות נבחרות מהציבור . מלבד דיון זה לא שודרו דיוני הצט"ם בשידור חי. לשם השוואה, בארצות הברית מקיימת הוועדה המייעצת ל- CDC .)את דיוניה בפומבי (בשידור חי מועד דיוני הוועדה, סדר היום שלה והקישור לדיונים נמצאים באתר הוועדה המייעצת64 . כך גם דיוני מי נהל המזון והתרופות האמריקני (FDA ), שהוא הגורם שאישר את השימוש העקרוני בחיסוני הקורונה בארצות הברית על בסיס המלצת הוועדה המייעצת לחיסונ ים ומוצרים ביולוגיים 60 ,מבקר המדינה דוח מי וחד: התמודד ו ת מד י נת ישראל עם משבר הקורונה (2021 ,) הסברה לציבור במהלך משבר הקורונה, עמ' 21 . 61 ,מבקר המדינה דוח שנתי 64 ג (2014 ,)מערך החיסונים לילדים, מבוגרים וצוותים רפואיים , עמ' 608 . 62 מ פברואר 1 202 עלו דיוני ה ם" צט לאתר משרד הבריאות. 63 דיון הצט " ם מיום 6.10.21 . 64 אתר הוועדה המייעצ ת ל- CDC . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה27 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 28 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה נלווים65, שדנה בין היתר בהמלצה על חיסוני הקורונה. הוועדה המייעצת ל- FDA מקיימת גם היא את דיוניה בפומבי. משנת 2020 התקיימו עשרות דיונים של הוועדה66 . בביקורת עלה כי נושא קיום דיוני הצט"ם באופן פומבי לא הוסדר טרם תקופת הקורונה וכן לא במהלכה . עלה כי בתחילת נובמבר 2021 נערך דיון פתוח לציבור של הצט "ם (הצוות המאוחד) בנושא מתן חיסוני קורונה לילדים בני5 עד11 ,ששודר בשידור ב חי מרשתת. עם זאת, מלבד דיון זה יתר דיוני הצט "ם (113 )דיונים לא שודרו בשידור חי . שקיפות פועלו של הצט"ם, כמקובל בדיוני הועדה המייצעת ל- CDC בארצות הברית, יכולה לתרום לאמון הציבור בהמלצות מערכת הבריאות ובפרט בנוגע לחיסונים נגד קורונה. משרד הבריאות מסר בתשובתו כי השידור החי של דיון ה צט"ם בנושא חיסון ה ילדים נועד להצ ג י מידע לציבור ו ל כן שמוע את עמ דות הציבור . לאחר סגירת המצלמות נמשך ה דיון במתכונת ו ה רגילה. ה משרד ציין את ה חשיבות של שיקוף פעילות הצט"ם לציבור באמצעות פרסום סיכו מי ם ופרוטוקול ים של הדיונים אך הוסיף שבנושאים להם רגישות ציבורית יש לשקול את הצורך בפומביות ה דיון , אולם לדעתו, הגדרת קריטריונים לצורך כך כמעט בלתי אפשרית . מומלץ כי משרד הבריאות יבחן את נושא הסדרת פומביות דיוני הצט"ם, וכי מסמך ההפעלה של הצט"ם יכלול בין השאר התייחסות ל שיקולים שיש להביא בחשבון בעת ההחלטה על פומביות דיוניו ו שקיפות ם. מינוי חברי הצט"ם במסמך ההפעלה המקורי מאוקטובר 2002 הופיעו שמות חברי הצט"ם בזמנו. כן צוין כי מינוי חבר הצט"ם הוא אישי (פרט לנציגי צה"ל) וייקבע בידי מנכ"ל משרד הבריאות67 . בביקורת עלה כי עד מועד סיום הביקורת לא היה לאף אחד מ- 33 החברים החדשים שצירף יו"ר הצט"ם כתב מינוי רשמי באישור מנכ"ל משרד הבריאות. יו "ר הצט "ם ציין לפני צוות הביקורת כי מראשית המשבר ו בשל דחיפות הדברים והצורך בהרכב מקצועי מגוון , הוא צירף לצט"ם חברים חדשים לע י תים תכופות למדי . היו"ר הסביר כי מדובר באנשים שפנו אליו ו שרצו לתרום מניסיונם ומהידע המקצועי הייחודי ם לה ש , וכי כל הצירופים נעשו באופן בלתי פורמלי . מומלץ כי משרד הבריאות יסדיר את מצבת החברים בצט"ם וינפיק להם כתבי מינוי בהתאם. משרד הבריאות ציין בתשובתו כי הוא מצוי בתהליך לארגון מחדש של הצט" ם , לרבות הוצאת כתבי מינוי עדכניים לחברים, קביעת הסיווגים הנדרשים וגיבוש נוהל הפעלה חדש. 65 FDA והוועדה המייעצת לו אינם מקבילים בתפקידם לצט " ם או לוועדה המייעצת לעניין חיסונים אלא למחלקת רישום תכשירים רפואיים באגף הרוקחות במשרד הבריאות בישראל. לאחר אישור FDA עובר הדיון במדיניות החיסונים לוועדה המייעצת ל- CDC , שלה מקביל הצוות המאוחד (בהקשר של חיסוני קורונה). 66 אתר הוועדה המייעצת לFDA . 67 יצוין כי בטיוטת נוהל ההפעלה החדש מפברואר2022 נכתב כי מינוי חבר ה צט"ם ייקבע על בסיס מקצועיותו ומיומנותו האישית או מכוח תפקידו של החבר בצט"ם וכי המינוי יכול להיות בעל פה או בכתב. בהמשך לכך יקבל המשתתף מינוי קבוע או זמני. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה28 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 29 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה אסדרת פעילות ה צט"ם הרכב הצט"ם, תחומי ההתמחות הנדרשים של החברים בו, דרכי קבלת ההחלטות ומספר המשתתפים בדיונים כפי שעלה בביקורת - .כל אלה אינם מוסדרים באופן מלא בנוהל ההפעלה שלו יש נושאים נוספים שהנוהל אינו מסדיר וחשוב להסדירם, כ פי שעולה מההשוואה לנוהל הוועדה המייעצת ל- CDC . הלוח שלהלן משווה בין נושאים שניתנה להם התייחסות בנוהל ההפעלה של הוועדה המייעצת ל- CDC , בנוהל ההפעלה של הצט"ם וכן בטיוטת נוהל ההפעלה של הצט"ם משנת 2022 ., שכאמור במועד סיום הביקורת טרם אושרה לוח 1 : נוהל ההפעלה של הוועדה המייעצת ל- CDC ,מסמך ההפעלה של הצט "ם וטיוטת נוהל ההפעלה משנת 2022 מהלוח עולה כי למעט תפקיד הוועדה, כל יתר הרכיבים שנבחנו ( משך הכהונה של החברים המצביעים , תמהיל חברי הוועדה וזכויות ההצבעה שלהם, מבנה קבוצות ה עבודה , ה שיטה לבחינת המידע המובא לפני הוועדה , פומביות הדיונים ו הליך בחירת הנושאים לדיוני הוועדה ) מוסדרים ב נוהל ההפעלה של הוועדה המייעצת ל- CDC שבארצות הברית אך אינם מוסדרים, או שהם מוסדרים חלקית, בנ והל ההפעלה של הצט"ם וגם לא בטיוטת הנוהל משנת 2022 . משרד יר הב אות מסר בתשובתו כי נוהל ההפעלה של הצט" ם חייב לאפשר גמישות, כדי שפעילות הצט" ם בזמן משבר תהיה אפקטיבית. משרד הבריאות ציין כי מגוון המצבים ש בהם נדרשת פעילות הצט" ם הוא רב , והשונות בין האירועים היא גדולה. עקב כך באסדר ת פעילות הצט"ם יש להתייחס לייחודיותו של הגוף ולשונות שלו מגופים בי ן-לאומיים אחרים . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה29 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 30 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה מומלץ כי משרד הבריאות ירחיב ויעדכן את מסמך ההפעלה של הצט"ם כך שהוא יכלול התייחסות להיבטים נוספים המשמעותיים בהפעלת ועדה מייעצת, ובהם אלו שצוינו לעיל, זאת תוך התאמת נוהל ההפעלה לצרכים של מדינת ישראל ומתן גמישות ההפעלה שנדרשת. כן מומלץ כי מנכ"ל משרד הבריאות יאשר את מסמך ההפעלה. הדבר נדרש כדי שפעילות הצט"ם תהיה מוסדרת על כל היבטיה ובפרט נדרש להבטיח שייקבע תמהיל קבוע של מומחים חברי ועדה, שדיוני הוועדה יהיו תכליתיים וכי יושם דגש על הצורך בשקיפות פועלו של הצט"ם. ✰✰ ם" צט ה הוא ה גורם המייעץ הרשמי למנכ"ל משרד הבריאות בנושא ה טיפול במגפות . לפיכך עת ב משבר הקורונה נ הפך ם" צט ה לגורם מרכזי ומשמעותי הממליץ למקבלי ההחלטות לג י ב ניהול המגפה. ם" צט ה התנהל בעבר כוועדה פנימית במשרד הבריאות עת בו מגפת הקורונה הוא היה לוועדה שהיה בה עניין ציבורי . רב תפיסת הציבור את המלצות ו יו את החלטות יו של משרד הבריאות יכולה להיגזר גם מאופן תפקוד ה צט"ם במהלך המשבר. הממצאים שהתגלו ב נוגע להרכב חברי , ם" צט ה לזכות ההצבעה לחברי הצט"ם (ובפרט לחברּות בעלי תפקידים רבים ממשרד הבריאות), שידור דיוני הצט"ם וצירוף חברי הצט"ם בלי הסדרת מינוים - כל אלה מצביעים על אסדרה חסרה של הרכיבים הבסיסיים בפעילות הצט"ם. התנהלות זו עלול ה לפגום באמון הציבור בנוגע ל המלצות שנותן פורום זה למנכ"ל ו בעקבות זאת לפגיעה באמון הציבור בהתנהלות משרד הבריאות בניהול משבר הקורונה . רמת הציות של הציבור להנחיות של משרד הבריאות, ובכלל זה מוכנותו להתחסן, מושפעת בין היתר ממידת האמון שהציבור שח רו למקבלי ההחלטות ולתהליך קבלתן. מומלץ כי משרד הבריאות ישקול להסדיר את מבנה הצט " ם ואת אופן פעילותו, כשם שמוסדרות ועדו ת ציבוריות אחרות וכפי שמוסדרים גופים דומים בחו"ל תוך התאמ ה לצרכים של מדינת ישראל ומתן גמישות ההפעלה שנדרשת , ובכלל זה יפעל לשקף לציבור ככל האפשר את הליך גיבוש המלצותיו, דבר ה יכול לסייע בהעלאת אמון הציבור במערכת הבריאות ובחיסונים . דיווחים על תופעות שהופיעו סמוך ל חיסוני הקורונה ותחקורן על פי משרד הבריאות, כחלק מבחינת הבטיחות של החיסונים הוא מבצע פעולות שונות, ובהן קבלת דיווחים מהציבור ומצוותים רפואיים, השלמת פרטים חסרים בדיווחים, מעקב הכולל שיעור נצפה של התופעה בהתאם לדיווחים שהתקבלו מול השיעור הצפוי המבוסס על נתוני האשפוז משנים קודמות, דיווח ליצרן ובדיקה לגבי מ קרים דומים שדווחו במדינות אחרות68 . מתוקף אחריותו של משרד הבריאות על נושא החיסונים, הוא מופקד גם על ניטור וניתוח של תופעות שהופיעו סמוך לחיסונים69 (להלן גם- )תופעות לוואי70 . על פי תקנות הרוקחים (תכשירים), התשמ"ו- 1986 (להלן- תקנות הרוקחים או התקנות ) , תופעת ל וואי מוגדרת תופעה לא רצויה ולא 68 בג"ץ8191/21 ועדת החקירה האזרחית- ועדת העם בע"מ נ' ראש הממשלה (מאגר מידע משפטי3.2.22 ) תגובה מקדמית מטעם המשיבים שהוגשה ביום19.1.22 לעתירה שבמסגרתה התבקש בית המשפט להורות ל משיבים ליתן טעם מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית עצמאית ובלתי תלויה, שתבדוק את מעשי משרד הבריאות ומחדליו בנוגע לאיסוף וניטור של תופעות הלוואי של נוטלי תכשיר פייזר סמוך ולאחר כל אחת מהמנות שניתנו. בג"ץ דחה את העתירה וקבע שמדובר בעתירת סרק מובהקת שלא היה מקום להגישה מלכתחילה. 69 הכנסת- מרכז המחקר והמידע, איסוף מידע על תופעות לוואי שהתרחשו סמוך לקבלת חיסון ויידוע הציבור בדבר תופעות אלה , 30.9.14 . 70 ,לאחר הדיווח על תופעות שהופיעו סמוך לקבלת חיסון אפשר לבדוק את הקשר בינן ו בין החיסון כדי להכריע אם מדובר בתופעת ל וואי של החיסון. לצורך הפשטות בדוח זה ייעשה שימוש במונח "תופעות לוואי" גם לגבי תופעות שהופיעו סמוך לקבלת חיסון וטרם נבדק הקשר בינן ובין החיסון. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה30 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 31 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה מכוונת כתוצאה משימוש בתכשיר71 .תופעות הלוואי האפשריות לאחר קבלת תכשיר רפואי (ובכלל זה חיסון72) יכולות להיות גם חריגות או חמורות ואף לגרום ל מוות ל , נכות, ל תחלואה או ל מוגבלות קשה שמהווה סכנת חיים ומ צריכה טיפול רפואי משמעותי73 .אחרי ות המשרד לאסוף את הדיווחים על תופעות ה לוואי חלה גם על החיסון נגד ה קורונה74 . תנאי בסיסי ל קבלת החלטות מושכלות בנוגע לטיפול התרופתי הוא דיווח מסודר ואיסוף שיטתי של המידע על תופעות ה לוואי וריכוז הנתונים המתקבלים לגביהן75 . משרד הבריאות מכיר בחשיבות איסוף הנתונים על תופעות לוואי, כפי שעולה לדוגמה מנוהל שפרסם אגף הרוקחות במשרד הבריאות ובו צוין כי הבקרה על שימוש בתרופות מחייבת איסוף נתונים מהשטח על תופעות לוואי כתוצאה מטיפול תרופתי76 . המטרה ה מרכזית של ניטור תופעות הלוואי היא להפחית תחלואה תרופתית ותמות ה מ תרופות ומתכש ירים על ידי גילוי מוקדם של בעיות בטיחות בקרב חולים77 . בפברואר2021 .פרסם המשרד לרופאי המחוזות את רשימת התופעות שיש לדווח עליהן למשרד הרשימה כוללת 29 אבחנות78 ובהן פרכוסים, דלקת קרום המ ו ח, דלקת מפרקים, תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, אוטם חריף בשריר הלב, אובדן חוש ריח או טעם, ו דלקת קרום הלב / שריר הלב . אשר לחיסונים, ארגון הבריאות העולמי (WHO ) מציין כי היעדר טיפול מהיר ויעיל בנושא תופעות לוואי עלול לערער את אמון הציבור בחיסונים ולהיות בעל השלכות דרמטיות על ההיענות לנטילת חיסונים ובהתאם לכך על שכיחותן של מחלות79 . קבוצת עבודה שלWHO העוסקת בבטיחות של חיסונים הגדירה את תהליך העבודה הרצוי בנושא זיהוי ותחקור של תופעות לוואי של חיסונים כך שתחילתו בזיהוי תופעה שהופיעה סמוך לקבלת החיסון וסופו בעדכון אם נמצא קשר בין החיסון לתופעה שזוהתה וחוזר חלילה, כמוצג בתרשים שלהלן. 71 התקנות מגדירות תכשיר רשום כתכשיר שרישומו בפנקס תקף לפי תקנות אלה . נוסף על כך מגדירות התקנות "תופעת לוואי בשכיח ות חריגה" כתופעת לוואי שיש חשד לעלייה בשכיחותה מעבר למּוכר בספרות המקצועית ו"תופעת לוואי חמורה" כתופעת לוואי, הפיכה או בלתי הפיכה, שהתקיים לגביה אחד מאלה: (1 ( ;) גרמה למוות2 ( ;) מסכנת חיים3 ) גרמה לנכות, למוגבלות קשה או ממושכת או לתחלואה קשה או ממושכת; (4 ) ( ;הצריכה אשפוז או גרמה להארכת אשפוז קיים5 ) גרמה למום מולד או לפגיעה בהיריון כתוצאה מטיפול בתכשיר בתקופת היריון; (6 ) גרמה לאירועים רפואיים משמעותיים אחרים אשר עלולים לסכן את המטופל או שמצריכים התערבות רפואית למניעת המצבים המנויים לעיל. 72 תקנה17 ()(א2) בתק נות הרוקחים (תכשירים) נוגע ת בין השאר לפירוט תכשירים כ "חיסונים לבני אדם" . 73 חוזר מינהל רפואה מס' 34/2014 , ,""דיווח על תופעות לוואי חמורות או בשכיחות חריגה מתכשיר רפואי 2.10.14 . 74 מתוך עדכון מספר1 לפרק בתדריך החיסונים - תרכיבים נגד נגיף קורונה החדש - 19 Vaccines - COVID 21.12.20 . 75 משרד הבריאות, חוזר מינהל רפואה34/2014 , "דיווח על תופעות לוואי חמורות או בשכיחות חריגה מתכשיר רפואי", 2.10.14 . 76 'נוהל מס6 ", "דיווח תופעות לוואי ומידע בטיחותי חדש , אשר פורסם לראשונה ביוני 1998 ועודכן שלוש פעמים, האחרונה שבהן בחודש אוקטובר 2013 . 77 ntroducing MEDWatch A New Approach to Reporting Medication and i EDWATCH: M FDA: Device Adverse Effects and Product Problems. JAMA, Vol 269 No. 21, 2003, p.1 . 78 ,משרד הבריאות, האגף לאפידמיולוגיה רשימת אבחנות לצורך דיווח על תופעות סמוך לחיסון קורונה , 2.2.21 :. רשימת האבחנות המלאה היא אנפילקסיס , פרכוסים, דלקת קרום המח (Meningitis ), דלקת המח (Encephalitis ( ), תסמונת גיליאן בארה, פציאליסBell's Palsey ), תרומבוציטופניה, דלקת מפרקים, מחלת חיסון מוגברת (Antibody dependent enhancement), תסמונת דלקתית רב- מערכתית בילדים, תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, אוטם חריף בשריר הלב, דלקת מוחית חריפה, מחלת קרישיות, פגיעה כלייתית חדה, פגיעה כבדית חדה, מחלות דימיילינטיביות חריפות, אובדן חוש ריח או טעם, דלקת בכלי הדם (Vasculitis), אדמנת רב-צורתית, מחלת קו ואסקי, פקקת ורידים, קרישה תוך- כלית מפושטת, דלקת בחוט השדרה, שבץ, נרקולפסיה / קטפלקסיה, דלקת קרום הלב / שריר הלב, הפרס סימפלקס / זוסטר, CMV . 79 האתר של ארגון הבריאות העולמי. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה31 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 32 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה ת רשים 16 :תהליך העבודה הרצוי בנושא אי תור ותחקור של תופעות לוואי של חיסונים פי על נתוני אתר WHO ,בעיבוד משרד מבקר המדינה . ח ש י ב ו ת ה ד י ו ו ח ע ל ת ו פ ע ו ת ה ל ו ו א י : חשיבות הדיווח לרשויות המדינה על תופעות לוואי באה לידי ביטוי גם בתדריך החיסונים שמפרסמות המדינות השונות ובהן ישראל. בחודש דצמבר 2020 הוסיף משרד הבריאות לתדריך החיסונים פרק שעניינו תרכיבים נגד נגיף ה קורונה החדש. המשרד עדכן את הפרק פעמים מספר במהלך מבצע החיסו נים נגד ה קורונה, האחרונה שבהן בחודש ינואר 2022 (להלן- תדריך החיסונים). התדריך קובע כי יש להדריך מטופלים לעקוב אחר תופעות לוואי סמוך לקבלת החיסון ול פנות לגורם מקצועי להערכה במידת הצורך. עוד נקבע בתדריך כי על הגורם המקצועי להיות ער לאפשרות של תופעות לוואי סמוך לקבלת החיסונים נגד ה קורונה ולדווח עליהן למשרד הבריאות. חשיבות המעקב אחר תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה באה לידי ביטוי גם בדיונים שבהם השתתפו בכירי מערכת הבריאות, אשר ציינו את הצורך בידע מדויק על בטיחות החיסון. היא הודגשה בסקר סיכונים שע שה המשרד בדצמ בר 2020 בנושא תהליך חיסוני הקורונה וכן במכתב ששלח המשרד אל גורמים שונים במערכת הבריאות בינואר 2021 . חשיבות איסוף ה מידע על תופעות לוואי ותחקורו קיבל ה גם משנה תוקף במבצע החיסונים נגד ה קורונה בישראל בשל המאפיינים הייחודיים של מבצע החיסונים: ט כ נ ו ל ו ג י י ת ח י ס ו נ י ם ח ד ש ה ש א ו ש ר ה ב מ ת כ ו נ ת מ ז ו ר ז ת כ ח י ר ו ם : חיסוני הקורונה מבוססים על טכנולוגיית mRNA 80 , טכנולוגיית חיסונים חדשה יחסית בעולם, שנבדקה במחקרים אך לא נעשה בה שימוש על אוכלוסיות שלמות עד לחיסוני הקורונה. יתרה מזו, בדצמבר 2020 העניקFDA אישור חירום לחיסוני הקורונ ה. עובדה זו עשויה להפחית את הסיכוי לגלות 80 מולקולותmRNA הן העתק של מקטע מסוים מה- DNA .הכולל את ההוראות לייצור חלבון מסוים כשמזריקים את ה- mRNA לתא, התא עצמו מייצר את האנטיגן בלבד בלי כל מחולל מחלה אחר שהיה מחובר אליו במקור. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה32 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 33 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תופעות לוואי נדירות בעת הליך אישור החיסון, שכן כאשר ניתן אישור חירום משך המעקב מצומצם לעומת תהליך המעקב הארוך הקודם לקבלת אישור סופי של פיתוח חיסון בשגרה81 . ר א ש ו נ י ו ת ה ש ל מ ד י נ ת י ש ר א ל ב ה ת ח ס נ ו ת : ישראל הקדימה את מדינות העולם בשלבים שונים של מבצע החיסונים נגד ה קורונה . היא הובילה בשיעורי ההתחסנות של האוכלוסייה בחיסון הראשון והשני ואף הייתה המדינה הראשונה בעולם שחיסנה במנה השלישית ( בוסטר ) של החיסון . מ י ד ע ע ל ת ו פ ע ו ת ל ו ו א י כ ב ס י ס ל ק ב ל ת ה ח ל ט ו ת ע ל ה מ ש ך ה ה ת ח ס נ ו ת : כדי ל הגיע ל החלטות הנוגעות לביצוע החיסונים נדרשו מקבלי ההחלטות למידע על שני נתונים מרכזיים: (1 ) יעילות החיסון נגד המחלה , בעיקר בהקשר של מניעת הדבקה, להתפתחות מחלה קשה ומוות ; (2 )בטיחות החיסון בנוגע לתופעות הלוואי המשויכות אליו. נ כ ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ל ה ת ח ס ן : נכונות הציבור להתחסן מושפעת בין היתר מאמונו בבטיחות החיסון ומאיכות הבקרה שעורך משרד הבריאות על תופעות הלוואי מהחיסון . WHO מציין כי ניהול אפקטיבי ויעיל של תופעות לוואי הוא רכיב חיוני בכל תוכנית חיסונים במטרה להבטיח את אמון הציבור בחיסון82. השפעת תופעות הלווא י על הנכונות להתחסן עלתה גם בכמה סקרים שנעשו בנושא, כמפורט להלן בתרשים. תרשים 17 :השפעת תופעות הלוואי על נכונות הציבור להתחסן על פי סקרי לפ"ם ונתוני משרד הבריאות, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מסקר לפ"ם בנושא חיסוני ילדים עלה כי בחברה הערבית הייתה תפיסה ש לחיסון השלישי תופעות לוואי קשות יותר. בקרב החברה החרדית היו שמועות מקרובים על כך שיש תופעות לוואי ל חיסון דבר שיצר חסם להתחסנות . נוסף על כך, בסקר מינואר 2022 של מטה ההסברה למאבק בקורונה בנושא התמודדות עם גל האומיקרון עלה כי 23% מהנשאלים ציינו כמניע להתחסנות את ההוכחה שהשלכות התחלואה בקורונה מסוכנות יותר מתופעות הלוואי מהחיסון. בהקשר זה מסר פרויקטור הקורונה83 לצוות הביקורת כי נוצר משבר של תודעה ציבורית בהקשר של החיסונים ו כי חייבים לחשוב על היענות הציבור להתחסן באופן נ רחב יותר ו אסטרטגי יותר. 81 ראו בהקשר זה: תת- הפרק על אודות תחקור עומק של תופעת דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס ). 82 .האתר של ארגון הבריאות העולמי 83 ביולי2020 מינו ראש הממשלה דאז ושר הבריאות דאז מנהל שיעמוד בראש התוכנית "מגן ישראל" (להלן - פרויקטור הקורונה) למאבק במגפת הקורונה. הם מינו פרויקטור חדש בנובמבר2020 . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה33 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 34 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה ה ג ו ר מ י ם ה א ח ר א י ם ל ר י כ ו ז ה מ י ד ע ע ל ת ו פ ע ו ת ה ל ו ו א י : התחום העוסק בזיהוי, ב הערכה, ב ניתוח ו ב מניעה של תופעות לוואי מתרופות מכונה " מעקב תרופתי " (pharmacovigilance ). תחום ידע זה דורש התמחות ספציפית, הכרת תקנים בנושא ומתודולוגיות ייחודיות. שני גורמים במשרד הבריאות אחראים למעקב תרופתי, כמפורט להלן: ה מ ח ל ק ה ל נ י ה ו ל ס י כ ו נ י ם ו מ י ד ע ת ר ו פ ת י ב א ג ף ה ר ו ק ח ו ת ש ב מ ש רד ה ב ר י א ו ת ( ל ה ל ן - ה מ ח ל ק ה ל נ י ה ו ל ס י כ ו נ י ם ) : במהלך משבר הקורונה עסקה ה מחלקה לניהול סיכונים באיסוף מידע בטיחותי על החיסון באמצעות סקירת דוחות בטיחות תקופתיים של חברות ה תרופות ; מעבר על הודעות של רשויות רגולטוריות מוכרות בחו"ל, כגון FDA ו- EMA 84 , כדי לזהות נושאי בטיחות ; יידוע האגף לאפידמיולוגיה על סיגנלים85 ו על ממצאים העולים בהליכ ים אלו. נוסף על כך, המחלקה לניהול סיכונים ריכזה את הדיווחים האנונימיים מהציבור על אודות תופעות לוואי במהלך שנת 2021 .כפי שיפורט להלן ה א ג ף ל א פ י ד מ י ו ל ו ג י ה : האגף נושא באחריות לת ו כנית החיסונים ולניטור ולניתוח של תופעות הלוואי הנגרמות מהחיסונים . במהלך מבצע חיסוני הקורונה נעשתה בו עיקר הפעילות הקשורה למעקב תרופתי ולתחקור הדיווחים שהתקבלו בדבר תופעות לוואי. ערוצי הדיווח על תופעות לוואי הדיווחים על תופעות הלוואי מועברים למשרד הבריאות מכמה גורמים ובכמה ערוצים, בין השאר מהקהילה הרפואית ו מ הציבור הרחב . במהלך מבצע חיסוני הקורונה, היות שמדובר היה ב היקף עצום של דיווחים שהתקבלו גייס משרד הבריאות לצורך כך עובדים מ אגפים שונים במשרד ובעלי תפקידים שיסייעו ב הליך האיסוף והתחקור של הדיווחים בזמן אמת. יצוין לחיוב כי עובדי משרד הבריאות המעורבים ב הליך האיסוף והתחקור של הדיווחים הקדישו לכך זמן ומאמץ ו ים רב פעלו בנושא, נוסף על תפקידם, מתוך מחויבות גבוהה. קיימת שונות בין מדינות בנוגע ל ערוצי איסוף דיווחים על תופעות לוואי . כך למשל בקנדה הדיווח על תופעות לוואי נעשה רק באמצעות גורמים רפואיים ; באוסטרליה כל אדם יכול לדווח על תופעות לוואי ; בניו זילנד מתקבלים דיווחים גם מן הקהל הרחב, אך קיימת עדיפות לקבלת דיווחים מאנשי רפואה המספקים מידע מקיף יותר וכן היסטוריה רפואית. להלן פירוט ערוצי הדיווח בישראל: ד י ו ו ח י ם מ י צ ר נ י ה ת ר ו פ ו ת : מידע על תופעות לוואי מועבר למשרד הבריאות בהתאם להוראות תקנות 26 א- יב לתקנות הרוקחים. תקנות אלה מטילות על גורמים שונים את החובה לדווח על תופעות לוואי ובפרט על כל חשש לתופעת לוואי שנתגלתה בישראל והיא חמורה או בשכיחות חריגה. משרד הבריאות מסר לצוות הביקורת כי בין ינואר 2021 לאוקטובר2022 הועברו כ- 1,200 דיווחים של יצרני תרופו ת על תופעות לוואי86 ובד בבד העביר משרד הבריאות אל יצרני התרופות מידע בדבר תופעות לוואי שהתגלו בישראל. זאת מפני שקצב ההתחסנות המהיר בישראל ומערכות המידע של משרד הבריאות הקנו משמעות רבה למידע שנאסף ב ארץ . ה ע ב ר ת מ י ד ע ל י צ ר נ י ו ת ה ח י ס ו נ י ם : בדצמבר 2020 חתמה מדינת י שראל על הסכם עם חברת פייזר פרמצבטיקה ישראל בע"מ לרכישת חיסונים נגד הקורונה87 . בינואר2021 חתמה ישראל על הסכם שיתוף מידע אפידמיולוגי עם Pfizer Inc. ,(חברת האם של פייזר פרמצבטיקה בע"מ 84 EMA ( The European Medicines Agency ) - .הסוכנות האירופית לתרופות 85 תופעת לוואי אשר מ צריכ ה מ בחינת החברה היצרנית התייחסו ת מיוחדת ונמצא קשר בינה ובין ה תרופה או החיסון. משרד הבריאות, "שאלות ותשובות בנושא דיווחי תופעות לוואי ומידע בטיחותי חדש ותוכניות ניהול סיכוני ", ם28.12.17 . 86 מספר זה כולל גם את הדיווחים שמסר האגף לאפידמיולוגיה עצמו ליצרני התרופות ושהיצרנים דיווחו עליהם בחז רה לאגף לניהול סיכונים. 87 חברת פייזר אינה גוף מבוקר על פי חוק מבקר המדינה התשי"ח- 1958 .][נוסח משולב התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה34 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 35 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה להלן - פייזר). חלקים בהסכם העוסקים ב נתונים מסחריים ובכללם עלות החיסונים לא פורסמו לציבור. בדיקת צוות הביקורת את הסכם שיתוף המידע האפידמיולוגי המלא הכולל את החלקים שלא פורסמו לציבור מעלה כי ישראל התחייבה להעביר לפייזר מידע ברמה שבועית. תרשים 18 :המידע שהתחייבה ישראל להעביר לפייזר על פי הסכם שיתוף המידע שהתקבל ממשרד הבריאות, בעיבוד משרד מבקר המדינה. יודגש כי המידע שהעבירה ישראל לפייזר במהלך מבצע החיסונים הועבר בהתאם להסכם , היה מצרפי ("סך הכול") ולא כלל מידע מזוהה של מחוסנים88 .משרד הבריאות פרסם מידע זה אף באתר ה מרשתת שלו לציבור הרחב . ד י ו ו ח י ם מ ג ו ר מ י ם ר פ ו א י י ם ל ר ב ו ת מ ד " א ו צ ה " ל : מאגר המידע נחליאל"י89 המנוהל על ידי משרד הבריאות, הוא מאגר המידע הארצי בנושא חיסונים הכולל מידע על כל החיסונים שניתנו לתושבי מדינת ישראל מכל הגורמים המחסנים (להלן - .)נחליאל"י בנחליאל"י יש מנגנון לקליטת ק ו בצי נתונים ו ל קבלת מידע על חיסונים באמצעות ממשקים עם הגורמים 88 משרד הבריאות מסר לצוות הביקורת כי העביר מידע פרטני ולא מזוהה רק על מחוסנים שהתקבל לגביהם דיווח על תופעות המוגדרות "משמעותיות", כנדרש על פי חוק. 89 נחליא ל"י - .ניהול חיסונים לאומי ישראלי התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה35 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 36 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה המחסנים, כולל הגדרת פורמט אחיד לדיווח על נתונים אלה. לפני מבצע החיסונים נגד קורונה שימשה המערכת רק לחיסוני שגרה של ילדים במסגרת טיפת חלב ובריאות התלמיד. על מנת לייעל את המנגנון להעברת הדיווחים על תופעות הלוואי כך שהדיווחים מגורמים רפואיים ייקלטו ישירות למערכות המשרד , בתחילת מבצע חיסוני הקורונה הותאמה המערכת במשרד הבריאות גם לדיווח על חיסוני קורונה , לרבות דיווחים על תופעות לוואי שמקורם בגורמים רפואיים, כגון בתי חולים, קופות חולים, מד"א וגורמי רפואה בצה"ל. נוסף על ה דיווח באמצעות נחליאל"י, העבירו הגורמים הרפואיים למשרד הבריאות מידע על תופעות לוואי גם באמצעים כגון דואר אלקטרוני (מייל) שנשלח לאגף לאפידמיולוגיה, טופסי דיווח ייעודיים מקוונים לדיווח על תופעות לוואי (שנהוגים בעתות שגרה) והודעות פקס. האגף לאפידמיולוגיה ריכז את הנתונים וטייב אותם. על פי נתונים שנמסרו לצוות הביקורת מהאגף לאפידמיולוגיה, מאגר המידע של האגף כלל כ- 55,000 דיווחים (לאחר טיוב) אשר התקבלו מגורמים רפואיים מראשית מבצע החיסונים ועד לסוף מאי 2022 וכללו180 סוגים של תופעות לוואי 90 (להלן- קובץ ריכוז תופעות הלוואי של המשרד). להלן בתרשים דוגמאות לתופעות לוואי שהופיעו במאגר ומספר הופעתן. תרשים 19 : דוגמאות לתופעות לוואי שהתקבלו מגורמים רפואיים ומספר הדיווחים עליהן מתוך כלל 55,000 הדיווחים, מראשית מבצע החיסונים בדצמבר2020 ועד לסוף מאי2022 .על פי נתוני משרד הבריאות, בעיבוד משרד מבקר המדינה 90 כפי שמפורט בהמשך הפרק, דיווחים רבים נוספים הועברו מגורמים רפואיים אל משרד הבריאות אך לא נכללו במאגר המידע. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה36 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 37 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה ה צ י ב ו ר ה ר ח ב : בחודשים ינואר - דצמבר2021 אפשר משרד הבריאות לציבור הרחב לדווח על תופעות לוואי באופן עצמאי באמצעות טופס ייעודי באתר המרשתת של המשרד. בתקופה זו נקלטו באמצעות טופס הדיווח כ- 33,000 דיווחי ם מהציבור . עד לחודש דצמבר 2021 היה הדיווח במערכת זו אנונימי ולא כלל פרטי הזדהות והתקשרות של המדווח כפי שיפורט להלן. בחודש דצמבר 2021 השיק משרד הבריאות באתר המרשתת שלו טופס דיווח מזוהה91 . עד סוף מאי2022 דיווח הציבור באמצעותו כ- 8,000 דיווחים, מתוכם כ- 6,200 ד יווחים תקפים (מזוהים, לא כפולים, שהכילו מידע על אודות תופעת לוואי)92 . ה ק ה י ל ה ה ר פ ו א י ת ה ב י ן- :ל א ו מ י ת לאור העניין הרב שגילתה הקהילה הרפואית הבין- לאומית במבצע החיסונים בישראל, התקיימו במהלך מבצע החיסונים כשלושים דיונים בהרכבים שונים ובהשתתפות נציגי משרד הבריאות של ישראל ונציגים של הקהילה הרפואית הבין- .לאומית בדיונים אלה הציג משרד הבריאות מידע על מבצע החיסו נים ועל בטיחות החיסון וכן למד על תופעות לוואי אשר דווחו בעולם. מ ח ק ר י ם מ ד ע י י ם י ש ר א ל י י ם ו ב י ן- ל א ו מ י י ם ו ס ק ר י ם ש ל מ ש ר ד ה ב ר י א ו ת : תחקור תופעות הלוואי של החיסונים נעשה גם באמצעות פרסומים מדעיים מבוססי נתוני עתק (Big Data) שאספו גורמים ישראליים ובין-לאומיים וכן בא מצעות שני סקרים של משרד הבריאות בנושא החיסונים כפי שיפורט להלן. אומנם ערוצים אלו תרמו למידע המצטבר בדבר בטיחות החיסון, אך אינם חלק מההליך הסדור של איסוף ושל תחקור מידע על תופעות לוואי כפי שתואר לעיל. משרד הבריאות ציין בתשובתו כי המחקרים המדעיים שפרסמו קופות החולים היו גורם מרכזי להוכחת בטיחות החיסון ו ל מעקב אחר תופעות הלוואי, וחלקם שימשו את הצט" ם ואת מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות. התרשים שלהלן מתאר את הליכי הדיווח העיקריים, האיסוף והתחקור של תופעות הלוואי בערוצים השונים שתוארו לעיל. 91 את הדיווחים המועברים בטופס זה מרכזת קבוצת העבודה המתגברת למעקב בטיחות חיסונים נגד נגיף ה קורונה החדש אשר מונתה בחודש דצמבר 2021 וכוללת בעיקר את צוות היחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי שמיר (להלן - .)צוות אסף הרופא 92 משרד הבריאות, תופעות אשר דווחו על ידי הציבור בסמיכות לקבלת חיסון נגד נגיף הקורונה, דוח מסכם לתקופה שבין 19.12.21 ל- 31.5.22 . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה37 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 38 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 20 : ערוצי הדיווח, האיסוף והתחקור העיקריים של תופעות ה לוואי במשרד הבריאות פי על נתוני משרד הבריאות, בעיבוד משרד מבקר המדינה. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה38 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 39 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה איסוף נתונים ומידע על תופעות הלוואי מהחיסון נגד הקורונה מדריך התכנון הממשלתי93 מתווה את תהליך הת כנון שמשרדי ממשלה נדרשים לבצע . ראשיתו בהערכת מצב משרדית , המבוססת בין השאר על איסוף ו על ניתוח של נתונים ומידע היכולים לסייע להנהלת המשרד הממשלתי לקבוע באופן מסודר את מטרותיו ו יעדיו, את סדרי העדיפויות שלו ואת הדרך למימוש כל אלה94 . משרד מבקר המדינה עמד לא אחת על החשיבות שב איסוף נתונים בעת קביעת מדיניות וציין בין השאר כי עיצוב מדיניות בתחום נתון צריך להיות מושתת על מידע מקיף ואמין ועל ידע מקצועי מצטבר95 .עוד ציין מבקר המדינה בדוח אחר מ- 2019 כי איסוף שיטתי של מידע ו נתונים במטרה להציב תשתית עובדתית אמינה בטרם קבלת החלטה הוא פעולה בסיסית חיונית ו משמש כלי תשתיתי בארגז הכלים הניהולי96. תקנה26י לתקנות הרוקחים קובעת שורה של פעולות שינקוט המנהל97 לאחר קבלת הדיווחים מהגורמים השונים המעבירים דיווחים בהתאם לתקנות ובהן פעולות הסברה יזומות להגברת מודעותם של רופאים, של אנשי צוות רפואי ושל מטופלים בנוגע לאפשרויות הדיווח על תופעות לוואי ולחשיבות הדיווח לבריאות הציבור. בשנת 2014 שלח משרד הבריאות חוזר לגורמ ים רפואיים, מטרתו הייתה בין היתר להביא להגברת מודעות הצוותים המטפלים לחשיבות הדיווח על תופעות לוואי מתכשירים רפואיים (להלן - חוזר מינהל רפואה מ- 2014 ) 98 . החוזר קובע בין היתר כי אנשי צוות רפואי יעבירו דיווחים על תופעות לוואי של מטופליהם שהגיעו לידיעתם. במהל ך מבצע החיסונים פרסם משרד הבריאות כמה עדכונים לפרק "תרכיבים נגד נגיף קורונה החדש " בתדריך החיסונים99 .נוסף כך על הפיץ המשרד כמה חוזרים בנושא החיסונים לגורמים שונים במערכת הבריאות . איסוף דיווחים על תופעות הלוואי מהצוותים הרפואיים בקופות החולים ובבתי החולים חוזר מינהל רפואה מ- 2014 בנושא "דיווח על תופעות לוואי חמורות או בשכיחות חריגה מתכשיר רפואי " מפרט את אחריות ה מנהל הרפואי במוסד ואת אחריות הצוותים הרפואיים בנוגע לדיווח .על תופעות הלוואי למשרד הבריאות מטרותיו הן בין השאר להגביר את מודעות הצוותים המטפלים לחשיב ות הדיווח על תופעות לוואי מתכשירים רפואיים ולהתוות קווים מנחים כלליים להקמת מנגנון דיווח על ידי הצוות המטפל במוסדות הרפואיים המורשים, בקופות החולים, בבתי .המרקחת בקהילה ועוד WHO פרסם מדריך הנוגע לזיהוי תופעות לוואי ב קרב מטופלים ול דיווח על יהן. מטרת המדריך לעודד אנשי מקצוע בתחום הבריאות להשתתף בתהליך של מעקב רציף בדבר ה בטיחות ו ה יעילות של מוצרי התרופות (ובהם חיסונים) המשמשים בעבודתם וכן להעלות את המודעות של אנשי ה מקצוע בתחום הבריאות לכך ש דיווח על תופעות לוואי הוא מ חובתם המוסרית והמקצועית. WHO ציין גם כי יעילו תה של תוכנית מעקב לאומית לאחר שיווק תרופה תלויה ישירות בהשתתפותם הפע ילה של אנשי מקצוע בתחום הבריאות , שכן הם בעלי היכולת הטובה ביותר 93 את מדריך התכנון הממשלתי ג ב בש י- 2010 משרד ראש הממשלה והוא נועד לשמש כלי עזר לתכנון העבודה במשרדי הממשלה וליצירת תשתית מושגית משותפת. 94 מדריך התכנון הממשלתי. ירושלים, ספטמבר2010 (גרס ה מעודכנת 4.1 ). 95 ,מבקר המדינה דוח שנתי 67 ב (2017 ) , "ילדים ובני נוער בסיכון בפנימיות משרד הרווחה", עמ ' 731 . 96 ,מבקר המדינה דוח שנתי 69( ב2019 " ,) טיפול המדינה במשפחות בהליכי גירושין ופירוד ", עמ ' 1441 - 1442 . 97 למנהל כהגדרתו בתקנות הרוקחים- התקנות מגדירות את המנהל כ מנהל הכללי של משרד הבריאות, לרבות עובד המדינה שהוא אצל לו בכתב את סמכויותיו לפי פקודה זו, כולן או מקצתן . 98 משרד הבריאות, חוזר מינהל רפואה34/2014 , "דיווח על תופעות לוואי חמורות או בשכיחות חריגה מתכשיר רפואי", 2.10.14 . 99 ראו משרד הבריאות - האגף לאפידמיולוגיה , "תרכיבים נגד נגיף קורונה החדש". התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה39 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 40 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה לזהות ו לדווח על חשד לתופעות לוואי שנצפו בטיפול ב חולים שלהם בכל יום. יש מדינות ש הקימו מערכות פיקוח על תרופות ל צורך גילוי מוקד ם ומניעה של תחלואה ותמ ותה הקשור ות לתרופות. FDA מציין בהנחיותיו (להלן גם- הנחיותFDA ) כי דיווחים של אנשי מקצוע בתחום הבריאות על תופעות לוואי חיוניים כדי להבטיח את בטיחות השימוש ב תרופות , בחיסונים וב מוצרים אחרים המאושרים לשימוש. עוד הוא מציין כי הקושי באיתור בעיות הנוגעות לבטיחות התרופה או החיסון עולה ככל שיותר אנשי מקצוע שנתקלים בתופעות לוואי אינם מדווחים עליהן. עוד מציינות הנחיותFDA ש ניטור בטיחות ה חיסונים תלוי באנשי מקצוע בתחום הבריאות המדווחים על בעיות בריאות בעלות משמעות קלינית המתרחשות ל אחר החיסון , בעיקר על תופעות ה לוואי ה חמורות אשר נצפות במסגרת שירותים רפואיים ובתי ח ולים . התרשים שלהלן מבטא את חשיבות הדיווח על תופעות הלוואי על ידי צוותים רפואיים, על פי הנחיותFDA . תרשים21 : חשיבות הדיווח על תופעות לוואי בידי צוותים רפואיים פי על הנחיות FDA ,בעיבוד משרד מבקר המדינה . מאחר ש החיסון נגד ה קורונה היה חיסון חדש ( לאחר שיווק ) עם תחילת שיווקו בארץ, הייתה חש יבות גבוהה לזיהוי תופעות ה לוואי מהחיסון ול מעקב אחר בטיחות ו100 , כפי שעולה גם מהנחיות FDA והן מהמדריך שלWHO , כי נודעת חשיבות יתרה לדיווח על תופעות לוואי מתרופות או מתכשירים חדשים . בהבהרה שהעביר משרד הבריאות לקופות החולים (להלן גם - הקופות) ולבתי החולים בינואר2021, הדגיש המשרד כי ישראל נמצאת בתחילתו של מבצע חיסונים נרחב נגד נגיף ה קורונה החדש , מבצע שי תאפיין במתן מנות חיסון לנתח גדול מאוד ה של אוכלוסיי ה ב תוך זמן קצר וכי הדבר מ חייב ערנות מיוחדת שתבטיח איתור אירועים המתרחשים סמוך לקבלת החיס ון ודיווח על יהם . 100 נוהל משרד הבריאות מספר 6, ""דיווח על תופעות לוואי ומידע בטיחות חדש . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה40 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 41 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה בדצמבר 2020 , במסגרת עדכוני תדריך החיסונים, הנחה המשרד את מנהלי בתי החולים ואת מנהלי הקופות לדווח לאגף לאפידמיולוגיה על אירועים שזיהו הצוות המחסן או הצוות הרפואי המטפל סמוך לקבלת החיסון נגד ה קורונה101 .ב ראשית ינואר 2021 שלח המשרד למנהלי בתי החולים ו קופות החולים ה רחבה להנחיה זו ופיר ט את דרישות הדיווח ואת אופן הדיווח בנוגע לתופעות לוואי חריגות . א י ס ו ף נ ת ו נ י ם ע ל ת ו פ ע ו ת ל ו ו א י מ ק ו פ ו ת ה ח ו ל י ם ( מ ד י ו ו ח י ה ק ה י ל ה ) ו ד י ו ו ח ע ל ת ו פ ע ו ת א ל ה ה נ ח י י ת מ ש ר ד ה ב ר י א ו ת : באמצע דצמבר 2020 , במסגרת ההיערכות של משרד הבריאות לחיסון האוכ לוסייה ובהמשך להחלטת מנכ"ל משרד הבריאות שרישום החיסונים נגד ה קורונה ייכלל בנחליאל"י , ציין המשרד בהנחייתו לקופות החולים כי חיוני להתחבר מיידית לנחליאל"י וכי יש להתחיל בהעברת הדיווחים על תופעות סמוך לקבלת חיסונים בתדירות יומית החל מכשבוע לאחר פרסום ההנחיה. הנחיה זו כללה דרישות לקופות להוספת שדות חדשים מוגדרים לממשק לנחליאל"י, שיכללו מידע על תופעות הלוואי מהחיסון (להלן - )הגדרת הממשק לנחליאל"י102 . קופות החולים שירותי בריאות כללית (להלן- הכללית), מכבי שירותי בריאות (להלן- מכבי), קופת חולים מאוחדת (להלן - מאו חדת) ולאומית שירותי בריאות (להלן - לאומית) מסרו לצוות הביקורת את מספר הדיווחים103 שהן העבירו למשרד הבריאות . משרד הבריאות מסר לצוות הביקורת את מספר הדיווחים של הקופות ש נ קלט ו בפועל במערכותיו. צוות הביקורת הצליב בין הדיווחים . להלן בתרשים תוצאת ההשוואה. 101 עדכון מספר 1 לפרק בתדריך החיסונים - תרכיבים נגד נגיף קורונה החדש - 19 Vaccines - OVID C , 21.12.20 . 102 משרד הבריאות, נחליאל"י- מאגר החיסונים הלאומי- ממשק תגובה לאחר חיסון; דיווח תופעות בסמיכות לקבלת חיסון - ,מסמך המשך לדיווח חיסונים14.12.20 . 103 .למשל, אם לאדם אחד היו שלוש תופעות לוואי, מספר הדיווחים שאליו התייחס צוות הביקורת היה שלוש התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה41 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 42 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 22 : מספר ה דיווחי ם על תופעות ה לוואי על פי נתוני קופות החולים ומספר הדיווחים שנ קלט ו במערכות משרד הבריאות, 20.12.20 - 1.7.22 על פי נתוני ארבע קופות החולים לתקופה 20.12.20 - 1.7.22 , נתוני הכללית מנובמבר- דצמבר2023, ו נתוני משרד הבריאות מאוגוסט 2022 , מספטמבר2023 ומדצמבר2023 ., בעיבוד משרד מבקר המדינה מהתרשים עולה כי למכבי היו 37,318 דיווחים למשרד הבריאות ( בקופה חברים כ- 2,520,000 נ פשות , שהם כ- 27% מה אוכלוסייה ), למאוחדת - 3,141 דיווחים (בקופה חברים כ- 1,280,000 נפשות, שהם כ- 14% מהאו כלוסייה) וללאומית - 89 דיווחים (בקופה חברים כ- 710,000 נפשות , שהם כ- 8% מהאוכלוסייה). מספר הדיווחים מקופות אלה למשרד הבריאות דומה בעיקרו למספר הדיווחים שנקלטו במערכות המשרד. אשר לכללית ( הקופה הגדולה בישראל , שנכון לשנת 2022 חברים בה כ- 4,770,000 נפשות104 ,כ- 51% מ האוכלוסייה ), עולה מהתרשים ש במערכות משרד הבריאות לא נ קלט ו רוב הדיווחים על תופעות הלוואי שה יא דיווחה ש העבירה לו - הכללית העבירה כ- 289,800 דיווחים , והמשרד קלט במערכותיו כ- 10,500 (כ םהמ- 4% )מהדיווחים . בסה"כ העבירו ארבע הקופות כ- 330,300 דיווחים על תופעות ל וואי, ו במערכות המשרד נ קלט ו רק כ- 49,700 מהם (כ- 15% .) 104 ,המוסד לביטוח לאומי, מינהל המחקר והתכנון " חישוב מפתח חלוקת כספי ביטוח בריאות בין קופות החולים" ( 1.8.22). הנתונים ממקור ז ה נוגעים לכל הקופות. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה42 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 43 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה פערים בהעברת הדיווחים על תופעות הלוואי מהקופות באמצעות הממשק לנחליאל"י להלן הממצאים שעלו בבדיקת צוות הביקורת את הדיווחים שהעבירו הקופות למשרד הבריאות באמצעות הממשק לנחליאל"י105 . :ה כ ל ל י ת כאמור , רוב הדיווחים ( כ- 96% ) על תופעות לוואי מהקהילה שהעבירה הכללית מדצמבר 2020 ועד מאי 2022 נ לא קלט ו במערכות המשרד . מנתוני משרד הבריאות עלה , ש הסיבה לכך שבמערכות יו נקלטו רק כ- 4% מדיווחי הכללית היא שחלק מהרשומות שהועברו מהכללית חסרו את השדה של מועד תופעת הלוואי או את השדה המפרט את תופעת הלוואי וכן היו דיווחים שהתייחסו לחיסונים אחרים. בפברואר 2021 , .ביקש המשרד מהכללית לתקן את הגדרות הדיווח עלה שמפברואר 2021 ועד מאי 2022 הכללית לא תיקנה את ה גדרות הד יווח והמשיכה להעביר דיווחים באותה מתכונת . אשר ל משרד הבריאות, הוא לא שב ופנה ל כללית בתקופה זו בעניין זה, ובסופו של דבר לא נקלטו במערכות המשרד כ- 279,300 דיווחים . משרד הבריאות מסר בתשובתו כי לאחר בדיקה שערך על מספר הדיווחים שהעבירה הכללית, עמדתו היא כי הכללית העבירה כ- 245,600 דיווחים על תופעות לוואי מהחיסון נגד קורונה. עוד הוסיף שהפער ב ין מספר הדיווחים שעליהם דיווחה הכללית לבין מספר הדיווחים שלטענתו העבירה אליו הכללית, נובע מדיווחים על תופעות לוואי מחיסונים שאינם נגד קורונה, מדיווחים כפולים של תופעות לוו אי ומשגיאות בשדות הנתונים. המשרד מסר כי ביקש מ ה כללית ש כל עוד הגדרות הדיווח ן אינ תוא מות את דרישות המערכת של ה משרד , היא תמלא את טופס הדיווח הייעודי על תופעות הלוואי ותשלח את הטופס למשרד בדואר אלקטרוני (כפי שנהוג היה בעתות שגרה). משרד הבריאות הוסיף כי בעקבות הבקשה ה כללית אומנם העבירה לו כ- 10,500 די ווחי ם בדרך זו, והמשרד הזין אותם ידנית ל קובץ ריכוז ת ופעות הלוואי ש ניהל. עוד ציין כי ביוני 2022 ובאוגוסט2022 ה וא קיים דיונים עם ה כללית במטרה לעמוד על הסיבה לכך שנתוני הכללית שמדווחים אינם תקינים ולבדוק את האפשרות להעב רה רטרואקטיבית ותקינה של כל הדיווחים . לדברי משרד הבריאות, בעקבות העברת טיוטת דוח הביקורת למשרד ולכללית, הם קיימו עוד שלוש פגישות בנושא זה, אך נכון לאוקטובר 2023 הסוגיה טרם נפתרה, והמשרד עדיין אינו יכול לקבל את הנתונים מהכללית באופן מקוון. הכללית ציינה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיוני 2023 כי הממשק להעברת הדיווחים על תופעות הלוואי פועל באופן שוטף, וכי היא עוסקת בפיתוח הממשק לפי דרישת האפיון העדכנית של משרד הבריאות, אשר צפוי להסתיים בסוף שנת 2023 . בתשובה נוספת של הכללית מדצמבר 2023 היא התייחס ה לנתוני משרד הבריאות בדבר 245,600 דיווחים ש כביכול היא העבירה למשרד, אך לעמדתה היא העבירה כ- 289,800 .דיווחים הכללית הוסיפה בפברואר 2024 כי לעמדתה הממשק היה תקין ו הדיווחים הגיעו ל מערכ ו ת משרד הבריאות . אף שהכללית מבטחת יותר ממחצית אוכלוסיית המדינה (כ- 51%), דב ר המחייב תשומת לב ייחודית לממשקי העבודה שבין הקופה לבין משרד הבריאות, בפועל, משרד הבריאות ו ה כללית לא פעלו בזמן אמת כדי להסדיר את העברת הדיווחים מהכללית ואת קבלתם המלאה על ידי המשרד ; עד דצמבר 2023 עדיין לא הייתה הסכמה בין משרד הבריאות לכללית בנוגע ל מספר הדי ווחים שהעבירה הכללית למשרד. הפער בין עמדת ה משרד לגבי מספר הדיווחים על תופעות הלוואי שהתקבלו מהכללית (כ- 245,600 )לבין עמדת הכללית לגבי הדיווחים שהיא העבירה למשרד הבריאות (כ- 289,800) עומד על כ- 44,200 .דיווחים 105 מאוחדת אפיינה את הממשק במועד והעבירה את הנתונים על פי דרישת משרד הבריאות. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה43 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 44 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה ל א ו מ י ת : מנתוני לאומית עלה כי בתקופה שבין דצמבר 2020 ל מאי 2022 היא לא דיווחה למשרד הבריאות כלל על תופעות לוואי מהחיסון באמצעות הממשק לנחליא"לי. אשר ל משרד הבריאות , הוא לא פנה ללאומית בבקשה להגדיר את הממשק ולהעביר לו דיווחים . בעקבות שאלת צוות הביקורת בנושא , ב מאי 2022 החלה ל אומית להעביר באמצעות הממשק לנחליאל"י לראשונה את 89 .הדיווחים שהיו ברשותה לכל התקופה משרד הבריאות מסר בתשובתו כי קלט למערכותיו כ- 1,100 דיווחים מלאומית . הוא הוסיף, שאת רוב הדיווחים הוא העביר בדואר אלקטרוני באמצעות טופס הדיווח הייעודי על תופעות לוואי, והוא קלט אותם באופן ידני ל קובץ ריכוז תופעות הלוואי שלו . עלה כי משרד הבריאות ו לאומית לא פעלו בזמן אמת במשך כל התקופה האמורה כדי להסדיר את העברת הדיווחים על תופעות הלוואי למשרד הבריאות באמצעות הממשק לנחליאל"י. מ כ ב י : עלה כי במהלך השנה הראשונה שבה חוסנה האוכלוסייה נגד הקורונה (מדצמבר 2020 ועד דצמבר2021 .) מכבי לא העבירה דיווחים על תופעות לוואי למשרד הבריאות עקב תקלה טכנית בממשק של מכבי , בדיווח הראשון שלה בדצמבר 2021 ,לא נקלטו במשרד הבריאות כ- 3,000 דיווחים , והמשרד החזיר לה דיוו חים אלה עם הנחיות לתיקו נם . אך מכבי לא החזירה למשרד דיווחים מתוקנים והמשרד לא שב ודרש לקבלם . בסופו של דבר קיים חוסר של כ- 4% במספר דיווחי מכבי. מכבי ציינה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיוני 2023 ב כי שנת 2021 היא העבירה למשרד הבריאות דיווחים על תופעות לוואי מחיסוני ה קורונה , אך לא קיבלה מהמשרד משוב שוטף על קבלת דיווחים אלה . מכבי הוסיפה בתשובתה מפברואר 2024 כי התופעות החסרות בדיווח הן תופעות לוואי קלות, וכי תופעות לוואי חמורות דווחו תמיד למשרד הבריאות בזמן אמת ו באופן ישיר. עוד הוסיפה מכבי כי במהלך תקופת החיסונים היא דיווחה, לעתים בשיתוף משרד הבריאות וקופות אחרות, על יעילות החיסונים , בטיחות ם ותופעות לוואי מהם בעיתונות הרפואית המקצועית העולמית , ואף ערכה סקרים פנימיים אל מול חברי הקופה . משרד מבקר המדינה מציין כי התיעוד של משרד הבריאות ומכבי מצביעים ע ל כך שמכבי התחילה להעביר את הדיווחים על תופעות הלוואי בדצמבר 2021 , שנה לאחר תחילת מבצע החיסונים. ק ל י ט ת ה ד י ו ו ח י ם מ ב ת י ה ח ו ל י ם מטופלים ע ם תופעות לוואי חמורות מגיעים לרוב לטיפול רפואי בבת י החולים , שם מ או בחנו ת תופעות אלה. על פי הנחיית משרד הבריאות מאמצע דצמבר 2020 , על בתי החולים לדווח דרך הממשק לנחליאל"י על תופעות הלוואי שזיהו הצוות המחסן או הצוות הרפואי סמוך לקבלת החיסון נגד ה קורונה . לפי הסבר משרד הבריאות יש לדווח לו ו ללשכת הבריאות על אירועים משמעותיים ועל אירועים שגרמו ל אשפוז, לנכות או למוות, וכן על תופעות נוספות שהגדיר . בסה"כ נקלטו במערכות משרד הבריאות דיווחים מבתי החולים הכלליים על 7,216 מטופלים עם תופעות לוואי106 . המשרד ציין שהכללית העבירה את הדיווחים על תופעות הלוואי מבתי החולים שלה שלא באמצעות הממשק לנחליאל"י, אלא באמצ עות סריקתם והעברתם ללשכות משרד הבריאות או באמצעות שליחת דואר אלקטרוני למשרד הבריאות . 106 .למטופל יכולות להיות מספר תופעות לוואי התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה44 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 45 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה צוות הביקורת בדק את כלל הדיווחים שנקלטו במערכות משרד הבריאות על תופעות הלוואי107 ש עליה ן דיווחו 26 בתי חולים כלליים108 , מהם שמונה בתי חולים של הכללית. בסך הכול נקלטו במערכות מ שרד הבריאות כ- 17,500 דיווחים מבתי החולים . הכללית מסרה למשרד מבקר המדינה כי העבירה למשרד הבריאות כ- 1,000 דיווחים מבתי החולים שלה. ואולם עלה שמשרד הבריאות קלט מהם רק 185 ( דיווחים18.5% .) בסך הכך קלט המשרד כ- 96% .מדיווחי כלל בתי החולים משרד הבריאות מסר בתשובתו כי הכללית בחרה משיקוליה שלא לחבר את בתי החולים שלה למערכת נחליאל "י, אלא להעביר את המידע על תופעות הלוואי מהחיסונים, למשרד הבריאות בדרך אחרת שאינה תואמת לדרישות שהגדיר . כ ל ל ה ד י ו ו ח י ם ע ל ת ו פ ע ו ת ל ו ו א י ש ה ע ב י ר ו ג ו ר מ י ם ר פ ו א י י ם התרשים שלהלן מתאר את ה דיו וחים שהעבירו גורמים רפואיים על תופעות לוואי למשרד הבריאות עד סוף מאי 2022 .ואת הדיווחים שנקלטו על ידו תרשים 23 : דיווחים שהעבירו גורמים רפואיים על תופעות לוואי ל משרד הבריאות עד סוף מאי 2022 פי על נתוני משרד הבריאות וגורמים רפואיים בנוגע ל דיווחים מקופות החולים, בתי החולים, צה"ל, מתחמי חיסונים ו מוסדות רפואיים אחרים (כמו בתי חולים גריאטריים ובתי חולים פסיכיאטריים , ) בעיבוד משרד מבקר המדינה . מהתרשים עולה כי במערכות הממוחשבות של משרד הבריא ות לא נקלט מידע בנוגע ל כ- 82% מכ- 354,200 הדיווחים שהעבירו אליו גורמים רפואיים (נקלטו 62,000 המהווים18% מהיקף הדיווחים שהעבירו הגורמים הרפואיים) . בסך הכול נקלטו וטויבו בקובץ ריכוז תופעות הלוואי של משרד הבריאות, מתחילת מבצע החיסונים ועד מועד סיום הביקורת כ- 55,000 דיווחים (כ- 16% מכלל הדיווחי ם). יצוין מכ ש - 55,000 הדיווחים שקלט האגף לאפידמיולוגיה (לאחר טיוב) בקובץ ריכוז תופעות הלוואי של המשרד , הרוב המוחלט של הדיווחים ה וא על תופעות קלות, כגון צינון וכאב במקום ההזרקה . מומלץ שמשרד הבריאות ישלים את קליטת הנתונים החסרים במערכותיו מקופות החולים ומבתי החולים ו ינתח את הנתונים המלאים . מומלץ גם ש יפעל עם קופות החולים להשלמת הגדרת הממשק לנחליאל"י ו יקבע מנגנון למעקב אחר העברת הנתונים מ הקופות גם במקרים אחרים. 107 הבדיקה נעשתה על הנתונים שנקלטו במערכות משרד הבריאות בתקופה שבין דצמבר2020 לאוגוסט2022 , לפני שעובדו באגף אפידמיולוגיה. 108 .למשל, אם לאדם אחד היו שלוש תופעות לוואי, מספר הדיווחים שאליו התייחס צוות הביקורת היה שלוש יצוין כי בנוגע לבתי החולים שבבעלות הכללית אין לכללית נתונים מרוכזים לגבי מספר תופעות הלוואי שחווה כל מטופל. היא העבירה לצוות הביקורת את נתוני תופעות הלוואי על פי מספר ה מטופלים שחוו תופעות לוואי. אשר על כן, מספר תופעות הלוואי שחישב צוות הביקורת הוא תופעת לוואי אחת לכל מטופל . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה45 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 46 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה איסוף דיווחי ם ישירים מ הציבור על תופעות לוואי לדיווחים המתקבלים מהציבור הרחב יש יתרונות וחסרונות. דיווחים אלו מאפשרים כמה דברים: קבלת מידע שלעיתים לא היה יכול להגיע בדרך אחרת, שכן לעיתים הציבור אינו פונה לגורם רפואי; איתור תופעות שלא היו מוכרות בהקשר של חיסונים ותופעות נדירות; מעקב אחר עלייה בשיעור תופעות מוכרות; השלמת המידע המתקבל מצ וותים רפואיים. עם זאת, דיווחים אלו מתבססים בדרך כלל על ניסיון ועל חוויה אישיים ומאופיינים בחוסר ידע מקצועי של הגורם המדווח וחשש למהימנות רפואית של הדיווח109 . ניתן לאסוף דיווחים מהציבור לאיתור תופעות לוואי באמצעות סקרים ובאמצעות דיווחים פרטניים כמפורט להלן. ש י מ ו ש ב ס ק ר י ם ל צ י ב ו ר ל ש ם א י ת ו ר ת ו פ ע ו ת ל ו ו א י : דיווח של הציבור על תופעות לוואי נעשה וולונטרית110. על פי משרד הבריאות, סביר שקיימת תופעה של תת- ,דיווח לפחות על תופעות קלות שאינן מצריכות מעקב רפואי ואינן פוגעות בשגרת החיים111 . ניתן להתגבר על בעיית תת-הדיווח בהקשר של תופעות הלוואי ועל המגבלה שאינה מאפשרת לחזור לגורם המדווח לבירורים נוספים בשל היותו אנונימי, וזאת באמצעות סקרים בקרב הציבור הרחב על תופעות לוואי שנחוו בעקבות החיסונים. סקרים כאלו יכולים לשפר את המידע הרפואי על בטיחות החיסונים ואף לחזק את אמון הציבור הן בבט יחותם והן במערכת הבריאות המחסנת. במהלך מבצע החיסונים נגד הקורונה ביצעו קופות החולים סקר ים או ניתוח ים של תופעות הלוואי עליהן דיווחו חבריהן. עם זאת , משרד הבריאות לא עשה סקרים על תופעות לוואי לאחר ההתחסנות במנה הראשונה והשנייה של החיסונים אלא רק סמוך להתחסנות במנה השלישית. בכך התעכבו הפעולות שהיה אפשר לנקוט לאיתור תופעות לוואי מהציבור הרחב. כך למשל, כבר בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2021 התקבלו כ- 3,000 דיווחים על הפר עות בווסת הנשית במערכת הדיווח האנונימית לציבור הרחב באתר משרד הבריאות, אך רק לאחר כעשרה חודשים ממנת החיסון הראשונה, בחודשים ספטמבר- אוקטובר2021 , יצא משרד הבריאות לראשונה בסקר לאפיון תופעת לוואי , זו כלומר סמוך להתחסנות במנת החיסון השלישי כנגד ה קורונה112 . סקר נוסף של המשרד היה ב חודשים פברואר - מרץ2022 ונגע ל חיסוני הילדים113 . משרד הבריאות מסר בתשובתו כי אף ש סקרים הם כלי שיש בו תועלות, ובכלל זה יכולת איסוף מידע על תופעות לוואי , סקר אינו הדרך המוקדמת ביותר לז יהוי תופע ו ת לוואי , והדרך העיקרית לשם זיהוי כאמור היא קבל ת דיווחים ישירים מהציבור. עם זאת ציין המשרד שנוכח התועלות שיש בסקרים הוא ימשיך להפעילם גם בעתיד. לעניין תופעת הלוואי של הפרעות בווסת ציין משרד הבריאות כי העיסוק בתופע ה החל עוד לפני ביצוע הסקר, כבר כשהחלו להתקבל ה דיווחים מהציבור בפברואר 2021 . המשרד הוסיף כי הוא ניטר באופן שוטף את הדיווחים בעניין זה מהארץ ומהעולם ואף פנה לקבלת מידע נוסף מחברת פייזר, מהאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ומהמועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה. 109 משרד הבריאות, תופעות אשר דווחו על ידי הציבור בסמיכות לקבלת חיסון נגד נגיף הקורונה, דוח מסכם לתקופה שבין 19.12.21 ל- 31.5.22 . 110 מבקר המדינה , דוח שנתי 67ב (2017 '), אסדרה ופיקוח בתחום הרוקחות, עמ475 . 111 משרד הבריאות, האגף לאפידמיולוגיה, שירותי בריאות הציבור, בטיחות החיסון, מעודכן ליום17.1.22 . 112 משרד הבריאות, סקר תופעות מדווחות לאחר חיסון שלישי שלPfizer כנגד19 - COVID , פרסום מספר 408 , פברואר2022 . 113 משרד הבריאות, סקר תופעות מדווחות בסמיכות לחיסון הראשון והשני שלPfizer כנגד19 - C0VID , בילדים בגילי5 - 11 , פרסום מספר415 , יוני2022 . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה46 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 47 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה בראייה הצופה פני עתיד מומלץ כי המשרד ייזום סקרים בקרב הציבור הרחב על א ודות תופעות לוואי ויפרסם את תוצאותיהם. כך כאמור יעלה אמון הציבור בבטיחות החיסון ובמערכת הבריאות. ב ד י ק ת ד י ו ו ח י ם פ ר ט נ י י ם מ ה צ י ב ו ר : עם תחילת מבצע החיסונים בדצמבר 2020 פיתח האגף לאפידמיולוגיה בסיוע אגף הרוקחות טופס ייעודי מקוון, שפורסם באתר המשרד ויועד לשימוש הציבור, לצורך דיווח על תופעות לוואי של חיסוני הקורונה. לתפיסת משרד הבריאות נודעת חשיבות רבה למעקב רציף אחר בטיחות החיסונים במדינ ת ישראל, ניתוח הנתונים ומתן מידע מלא ואמין לציבור בשקיפות114 . על פי נתוני אגף הרוקחות, אשר קלט במערכותיו את הדיווחים מטופס זה, בשנת2021 התקבלו מהציבור באמצעות המערכת כ- 33,000 .דיווחים על תופעות לוואי כדי לשמור על פרטיות המדווחים ובכך לעודד דיווחים, אלו נ עשו באנונימיות שלא אפשרה את זיהוי המדווח. מנגד, השיטה הגבילה את היכולת למצות את המידע העולה מהדיווחים. ה משרד לא היה יכול לתחקר את הדיווחים ובכלל זה לחזור למדווח כדי לשאול עוד על מאפייני התופעה או על מועד הופעתה. הוא גם לא היה יכול לבחון את התיק הרפואי של ה מדווח כדי ללמוד על הרקע הרפואי שלו, שאולי יש בו כדי להצביע על קשר בין התופעה לחיסון או לשלול קשר כזה. האנונימיות גם לא אפשרה לוודא את אמינות הדיווחים ולכן עלה חשש מפני דיווחי שווא ומדיווחים כפולים115 . עלה שנכון למאי2022 , המשרד לא עיבד את33,000 הדיווחים שה תקבלו מהציבור הרחב על תופעות לוואי בשנת 2021 ולא ניתח אותם. כמו כן, בשל מגבלות הדיווח האנונימי לא יכול היה משרד הבריאות לחזור אל המדווחים לאימות נתונים או לקבלת פרטים. לעניין החזרה אל המדווחים לבירורים נוספים לגבי דיווחיהם מסר המשרד בתשובתו כי אין צורך לחזור למדווחים, וממילא חזרה לאלפי מדווחים אינה מעשית. יודגש כי כבר בינואר 2021 העלו גורמים במשרד הבריאות את המגבלות הנוגעות לאפקטיביות של הטופס האנונימי והלשכה המשפטית של משרד הבריאות אישרה להוסיף שדות זיהוי אישי לטופס הדיווח. באפריל 2021 הם התווספו כשדות רשות, אך משרד הבריאות מסר לצוות הביקורת כי גם באותם מקרים שבהם השאירו המדווחים פרטי התקשרות, לא הי ית ה אפשרות לחזור אליהם לאימות נתוני הדיווח או ל קבלת פרטים נוספים . כוח ה אדם ה מצומצם שעמד לרשות האגף לא א פשר זיהוי ואיתור של דיווחים שבהם נמסרו פרטים מזהים. בדצמבר 2021, כשנה ממועד תחילת מבצע החיסונים, השיק משרד הבריאות באתר ה מרשתת שלו טופס מקוון חדש לדיווח ו ל הבוח בו הזדהות116 . טופס הדיווח המזוהה כולל רשימה של תופעות לוואי שהמדווח יכול לבחור מתוכן וכן מקום בו ניתן להוסיף מלל חופשי. יצוין כי עוד קודם למשבר הקורו נה היה באתר ה משרד טופס כללי לדיווח על תופעות לוואי לאחר התחסנות , המאפשר הוספת פרטי זיהוי והתקשרות. לפי תשובת המשרד, הוא איפשר לציבור לדווח בדיעבד, ב אמצעות טופס הדיווח המזוהה, על תופעות לוואי מהחיסון. ואכן, הציבור השתמש בטופס הדיווח, וכשליש מהדיווחים שהתקבל ו באמצעות הטופס מהשקתו בדצמבר 2021 ו עד מאי 2022 היו על תופעות לוואי שאירעו ל מדווחים עוד לפני דצמבר 2021 . 114 דוח משרד הבריאות, תופעות אשר דווחו על ידי הציבור בסמיכות לקבלת חיסון נגד נגיף הקורונה, דוח מסכם לתקופה שבין 19.12.21 ל- 31.5.22 . 115 סוגיות אלו עלו גם בדוח משרד הבריאות, תופעות אשר דווחו על ידי הציבור בסמיכות לקבלת חיסון נגד נגיף הקורונה, דוח מסכם לתקופה שבין 19.12.21 ל- 31.5.22 . 116 בביצוע קבוצת העבודה המתגברת למעקב בטיחות חיסונים נגד נגיף קורונה החדש , שמונתה בחודש דצמבר 2021 .וכללה בעיקר את צוות היחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי שמיר התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה47 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 48 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה יוצא אפוא כי במשך כשנה מתחילת מבצע החיסונים, מחודש דצמבר 2020 ועד חודש דצמבר 2021 , משרד הבריאות לא עיבד ולא ניתח את עשרות אלפי הדיווחים של הציבור הרחב על אודות תופעות לוואי של החיסונים. בפברואר 2022 החל משרד הבריאות לנתח את המידע שהתקבל באמצעות טופס הדיו וח המזוהה, ומסקנות הניתוח פורסמו לציבור במרשתת במאי 2022 . משרד הבריאות מסר בתשובתו כי במשך המגפה הוא המשיך להיות בקשר עם גורמים בין- לאומיים. משרד הבריאות הוסיף כי בכל העולם ניתנו מיליארדי מנות חיסון, עם מערכות שונות למעקב אחר תופעות לוואי, ופרופיל הבטיחות של החיסונים היה דומה לפרופיל שהתקבל בישראל. המשרד ציין כי אילו ה הי מתייחס להודעות השגויות שהתקבלו, הוא היה עלול להסיק מסקנות שגויות . לדברי המשרד, גם בהנחה שהתופעות שדווחו על ידי הכללית היו מקרי אמת, רוב התופעות היו תופעות מקומיות או כלליות פשוטות שאינן מצ ריכות טיפול. לעניין החזרה אל המדווחים לבירורים נוספים בעניין דיווחיהם מסר המשרד כי מטרת הטופס לא הייתה לחזור לכל מדווח ומדווח מהציבור, וכי אין צורך, ואף לא ניתן מעשית, לחזור לאלפי מדווחים. ✰ משרד הבריאות אסף נתונים על תופעות הלוואי ממספר ערוצי דיווח בכ ; לל זה מיצרני התרופות , לרבות במסגרת הסכם שיתוף המידע עם חברת פייזר; מגורמים רפואיים לרבות קופות החולים, בתי החולים , מ גן דוד אדום וצה"ל ; מ הציבור הרחב ; מ הקהילה הרפואית הבין-לאומית ; מ מחקרים מדעיים ישראליים ובין-לאומיים ; ומ סקרים ש ערך. הגורמים הרפואיים העבירו את מרבית הדיווחים בממשק אל מערכת ממוחשבת של המשרד - .מערכת נחליאל"י בביקורת עלה כי עקב תקלות טכניות בממשק למערכת נחליאל"י חלק ניכר (82% ) מהדיווחים שהעבירו גורמים רפואיים לא נקלט, כמו כן, משרד הבריאות לא ניתח כ- 33,000 דיווחים שהתקבל ו מהציבור במהלך שנת 2021 . בסופו של דבר רק כ- 55,000 מה דיווחים שהעבירו הגורמים הרפואיים נקלטו וטויבו, עיקרם היה על תופעות קלות, כגון צינון וכאב במקום ההזרקה. משמעות הדבר שמשרד הבריאות קבע את השימוש בכלי ממוחשב (ממשק לנחליאל"י ) לאיסוף מידע מגורמים רפואיים על תופעות הלוואי ואולם הכלי תרם לכך רק חלקית. בנסיבות אלו, משרד הבריאות גיבש את תמונת המצב על אודות תופעות הלוואי , ומכאן על בטיחות החיסונים , בהתבסס על כ- 55,000 דיווחים שהתקבלו ונקלטו מגורמים רפואיים וכן על הדיווחים שהתקבלו מע רוצי הדיווח הנוספים שפורטו לעיל. כדי להפיק תועלת ממאות אלפי הדיווחים על תופעות הלוואי שאספו קופות החולים ולחזק את אמון הציבור, מומלץ כי משרד הבריאות ישלים את קליטת הנתונים החסרים במערכותיו, ינתח את הנתונים המלאים ו יפעל מול קופות החולים להשלמת ה הגדרה של ה ממשק לנחליאל"י . מומלץ גם שהמשרד יבחן את מספר תופעות הלוואי ש העבירו המוסדות הרפואיים אל מול מספר המתחסנים בכל מוסד ובהתאם י נחה את המוסדות הרלוונטי ים להעביר נתונים על תופעות לוואי כנדרש . כן מוצע כי משרד הבריאות יחזור אל הדיווחים שקיבל מהציבור. בפעולות אלו יכ ול המשרד ללמוד יותר על שכיחות תופעות הלוואי , להשוות אל מול נתונים שכבר עלו בעולם ולזהות את תופעות הלוואי הטעונות התייחסות. עוד מומלץ ש המשרד יסדיר מערכת חכמה לניהול, מעקב ובקרה של הדיווחים על תופעות הלוואי ה מתקבלים מהמקורות השונים - קהילה, בתי חולים והציבור. מומלץ שהמערכת תפעל בשגרה ובחירום - ,למשל בעת התפרצות פנדמיה שתנהל באופן אמין ויעיל את הדיווחים כך שיתאפשר ניתוח הנתונים שהתקבלו והפקת תובנות מהם . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה48 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 49 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תחקור תופעות לוואי ניהול נתונים באגף לאפידמיולוגיה ניהול נתונים יעיל נעשה בדרך כלל באמצעות מערכת מחשוב ה תומכת בתהליכי עבודה. מערכת כזאת משלבת מנגנוני בקרה לטיוב נתונים ובאמצעותה אפשר להפיק דוחות מנהלים שישמשו כלי סיוע בידי המנהלים ומקבלי ההחלטות. כן ניתן לחבר את המערכת למערכות ממוחשבות אחרות וכך ל יצור ממשק בין תהליכים, נתונים ו מידע. בדרך כלל נלווים למערכת כזאת מנגנונים לאבטחת מידע, לרבות מנגנון להרשאות גישה ומנגנון לגיבוי הנתונים117 . מבקר המדינה ציין ב- 2014 כי ניהול מבוקר ומקצועי של מערך החיסונים בישראל ייעשה באמצעות מערכת מידע בעלת בסיס נתונים ממוחשב מל א, מעודכן ואמין118 . מידע מלא על המתחסנים חשוב ביותר הן בשגרה והן בעת התפרצות מחלות119 . לעניין תופעות לוואי המליץ משרד מבקר המדינה כי משרד הבריאות - בשיתוף קופות החולים, בתי החולים ומוסדות רפואיים אחרים- ישקלו להקים מערכת ייעודית שתשולב במערכות המידע שלהם ותאפשר דיווח נגיש וידידותי על תופעות הלוואי מתכשירים רפואיים. המערכת תאפשר למחלקה לניהול סיכונים להעביר אל מוסדות הרפואה תגובות לדיווחיהם, מידע לגבי בטיחות השימוש בתרופות והוראות לפעולות הנדרשות לגבי תכשירים רפואיים שעלולים לסכן את המטופלים120 . משרד הבריאות עצמו נתן בעבר את הדעת על כך שא ין בנמצא מערכת ייעודית למאגר תופעות לוואי מתכשירים רפואיים שבה יתאפשרו ריכוז הנתונים וההצלבה ביניהם לשם הפקת תמונת מצב מלאה או איתור של תופעות חוזרות ונשנות121 . אשר לניהול המידע בהקשר של ה קורונה , מבקר המדינה הדגיש את החסרונות בניהול מידע שלא באמצעות מערכת מנהלת בזמן אמת, דבר שאינו אפקטיבי הו איל ואין הוא מאפשר מעקב ובקרה ; שמירת היסטוריה של פעולות, נתונים ומידע וניתוחם לפי הצורך ; הפקת דוחות מנהלים ; הצגת תמונת מצב מלאה ומדויקת122 . הדבר עלה גם בדיון של תת- ועדת בטיחות החיס ונים נגד ה קורונה מחודש ינואר 2021 שבה ציין יו"ר הצט" ם: כי הוא "מקווה שחיש מהר ניצור מערכות שמתאימות לדיווח אירועים". במדינות שונות בעולם יש מערכות ייעודיות לאיסוף מידע על אודות תופעות לוואי. לדוגמה: מערכת הדיווח האמריקאית על תופעות לוואי VAERS ( Vaccine Adverse Event Reporting System ,) שהינה מערכת דיווח פסיבית123 המאפשרת דיווח מכל גורם המעוניין בכך; מערכת הדיווח הבריטית "הכרטיס הצהוב" הפתוחה גם היא לדיווח של כל גורם ולפיכך מתקבלים בה דיווחים מגורמי מקצוע בתחום הרפואה, רפואת השיניים והרוקחות וכן מקרב אחים ואחי ות, מיילדות, מטופלים ועוד; בצרפת מתקבלים דיווחים על תופעות לוואי באמצעות מערכת דיווח מקוונת הפעילה משנת 2017 ומבוססת על שני שלבי דיווח: דיווח ראשוני ברמה האזורית ודיווח מקיף יותר לוועדת מומחים לאומית המנתחת את המידע באופן מעמיק. נ י ה ו ל ה מ י ד ע ע ל ת ו פ ע ו ת ה ל ו ו א י ו א ב ט ח ת ו : ריכוז הנתונים על תופעות הלוואי נע שה בידי האגף לאפידמיולוגיה . הנתונים מרוכזים בקובץ ריכוז תופעות הלוואי של המשרד , 117 מבקר המדינה , דוח שנתי 72ג (2022 ), הרחבת סל שירותי הבריאות- 'תוספת תרופות וטכנולוגיות, עמ1094 . 118 ,מבקר המדינה דוח שנתי 64ג (2014 '), מחשוב מערך החיסונים בישראל, עמ681 . 119 ,מבקר המדינה דוח שנתי 64ג (2014 '), מערך החיסונים לילדים, מבוגרים וצוותים רפואיים, עמ602 . 120 ,מבקר המדינה דוח שנתי 67ב (2017 '), אסדרה ופיקוח בתחום הרוקחות, עמ475 . 121 שינוי הפורמולציה של אלקטרוקסין בישראל, דוח צוות הבדיקה, 8.1.2012 ', עמ27 . 122 ,מבקר המדינה דוח ביניים מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה (2020 ), הטיפול באזרחים ותיקים השוהים במוסדות החוץ- 'ביתיים בתקופת משבר הקורונה, עמ205 . 123 מעקב פסיבי אחר תופעות לוואי מוגדר בתור דיווחים לא מוזמנים על אודות תופעות הנשלחים למאגר מידע מרכזי או לרשויות בריאות. מעקב אקטיבי אחר תופעות לוואי מערב פעולות פרואקטיביות להשגת מידע בדבר תופעות לוואי או ניתוח מעמיק של מידע כדי לזהות איתותים שהתקבלו בתהליך הפסיבי. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה49 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 50 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה באמצעות גיליונות עבודה אלקטרוניים ( קובצי אקסל ) ושלא ב אמצעות מערכת ייעודית המנהלת את הנתונים באופן סדור. ל קובצי האקסל מועתקים נתונים שהתקבלו ממערכת נחליאל ומ י" אמצעי ה תקשר ו ת אחרים , כגון דואר אלקטרוני או פקס. ק ו בצי האקסל הם מאגר מידע מרכזי ולאומי המשמש את אגף האפידמיולוגיה לריכוז תופעות הלוואי ולתחקורן. זהו מאגר מידע רגיש מאוד, שכן הוא כולל נתונים פרטיים של המדווחים, לרבות נתונים ע ל מצבם הבריאותי לאחר החיסון. לפיכך נדרש להגן על קובצי האקסל באופן מוקפד, הן מבחינת הבטחת האמינות והשרידות של הנתונים והן מבחינת הגבלת החשיפה של המידע הכלול בהם. עלה ב כי מועד סיום הביקורת היו קובצי האקסל שמורים ברשת של משרד הבריאות ונגישים למורשים שהמשרד ק בע את זהותם. הגישה של המורשים לקובץ היא ישירה ולא נדרשת הזדהות שלהם, לא באמצעות סיסמ ה לקובץ כל שכן לא באמצעות אימות רב- גורמי (על ידי הוספת שכבת אבטחה נוספת לכניסה לחשבון המשתמש, למשל הזנת מספר זהות וקבלת מסרון ובו קוד כניסה בטלפון הנייד). עוד עלה שהפעולות שבוצעו בקבצים אינן מתועדות ובפרט התנועות בקובץ אינן נרשמות או מתועדות בקובץ מיוחד (קובץ Log ). לכן לא ניתן לעקוב אחר זהות הגורמים שביצעו פעולות בקבצים, אם גורמים מורשים ואם שאינם מורשים, ולהתחקות אחר טעויות או אחר פגיעות מכוונות. אשר על כן, אף על פי שמדובר בקובץ שבו נתונים רגישים וחיוניים, ניהולו אינו מאפשר זיהוי של פעולות חריגות שנעשות בו והתרעו ת עליהן . יתרה מכך, בהיעדר מערכת המנהלת את הנתונים ומזהה בהם מאפיינים ייחודיים או חריגים, גם אין יכולת לניתוח מושכל שלהם אשר בכוחו לזהות חשד לתופעת לוואי משמעותית הראויה לבדיקה מתוך כלל התופעות שדווחו ולהתריע על כך - ."מנגנון "נורות אדומות עוד עלה כי בשל מצוקת כוח אדם באגף לאפידמיולוגיה, ה ניהול ו ה עדכון וק של בצי האקסל נעש ים ב ידי כוח אדם מצומצם . משרד הבריאות מסר לצוות הביקורת שקובצי האקסל אכן אינם כוללים מנגנוני התר ה ע על תופעות חריגות. ואולם משרד הבריאות ציין כי מתבצע מעקב שוטף אחר הנתונים , וכי ניתוח המידע המרוכז ב קבצים נעשה בשיתוף המרכז הארצי למניעת מחלות (להלן - )המלב"ם124 במקרים של תופעות משמעותיות , וכאשר עולה חשד לאיתות ("סיגנל"). בנסיבות שבהן נעשה ניהול מערך נתוני הדיווחים באמצעות פעולות בקובץ אקסל, בלא תמיכה של מערכת חכמה לניהול המידע, ובהינתן שכוח האדם מצומצם, עולה ספק בנוגע ליכולת להקפיד לאורך זמן על שלמות מאגר הנתונים, אמינותו ושמירתו מפני חשיפה בלתי מורשית. ריכוז האחריות לניהו ל הדיווחים בידי גורמים מעטים יוצר תלות גבוהה בגורמים אלו ובידע שצברו, המקשה על היכולת להחליפם ולפקח עליהם. במכלול נסיבות אלו גובר החשש לטעויות ולפגיעה בידע המצטבר בדבר תופעות לוואי מהחיסון, דבר העלול לפגום בקבלת ההחלטות בנושא זה. היות שזהו מאגר נתונים לאומ י יחיד - שאין עוד כמותו לאף גורם - חשוב שהוא ישמש כלי ניהולי אפקטיבי לניתוח הנתונים על תופעות הלוואי, שיובטח שהנתונים יהיו שלמים ואמינים וכן שיתאפשרו תהליכי בקרה ומעקב סדורים ושיטתיים אחר שינויים ה נעשים ב . םה בתשובתו מסר משרד הבריאות כי המערכת שבה נעשה שימוש בעיתות שגרה ושהותאמה לעיתות חירום לא נתנה מענה מלא לצורכי המשרד, על כן עיבוד הנתונים נעשה באמצעות אקסל. ה משרד הוסיף כי מערכת אוטומטית שמתריעה על חריגים אומנם יכולה לסייע, אך כשהיה מדובר בדיווחים על מקרים מש מעותיים התקיים שיח התרעה אנושי ישיר, ובעקבותיו בוצעו תחקור וטיפול. אשר לגישה לקבצים ציין המשרד כי הגישה אליהם ניתנת למורשים בלבד, וכי למשרד יש 124 המרכז הוא גוף מחקר של משרד הבריאות ותפקידו לספק תמונה עדכנית של מצב בריאות האוכלוסייה בישראל. במהלך מבצע החיסונים סייע המרכז בחישוב השיעור הצפוי של אשפוזים בגין תופעות מסוימות. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה50 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 51 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה מערכות בקרה נוספות המנטרות גישה לדואר האלקטרוני ולקבצים שלו וכן יכולת לתעד פעילות שבוצעה בקובץ. מומלץ כי במסגרת המערכת החכמה לניהול הדיווחים על תופעות לוואי בעקבות החיסונים, שאותה מומלץ שמשרד הבריאות יקים, ייכללו רכיבים לניהול הדיווחים בזמן אמת, בין היתר באמצעות התרעה על ריבוי דיווחים בנוגע לתופעה מסוימת ("נורות אדומות"), וכן שיתאפשר מעקב אחר שינויים שבוצעו בנתונים . בראייה הצופה פני עתיד בכל הנוגע למעקב אחר חיסונים שיפותחו ויסופקו לציבור , על משרד הבריאות לבחון אם די במשאבים המוקצים למעקב אחר תופעות לוואי, ובפרט כוח האדם, כדי להבטיח מעקב כנדרש. משרד הבריאות מסר בתשובתו כי מקובלת עליו ההמלצה להקצות משאבים לבניית מערכ ת ממוחשבת לדיווח על תופעות הקורות בסמיכות לקבלת חיסונים, שתרכז את כלל התופעות מכלל החיסונים הן בעיתות חירום והן בעיתות שגרה. מעקב משרד הבריאות אחר דיווחים על תופעות לוואי שהתקבלו ותחקורן מעקב אחר תופעות לוואי כולל פעולות יזומות (אקטיביות) להשגת מידע רלו ונטי וכן ניתוח של נתונים שהתקבלו בתהליך פסיבי כדי לזהות איתותים, למשל באמצעות דיווח לנחליאל"י או באמצעות דיווחים המתקבלים מצה"ל. גם התהליך לניתוח הנתונים יכול שייעשה באופן יזום או באופן פסיבי ואוטומטי באמצעות מערכת שבכוחה לנתח נתונים ולזהות איתותים. במסמך שפרסם WHO בנושא מערכות מעקב בטיחות של חיסוני הקורונה125 הוא המליץ כי כל המדינות יחזקו את מערכות הדיווח השגרתיות הפסיביות שלהן, למשל באמצעות אימון עובדים רלוונטיים בזיהוי ודיווח על תופעות לוואי, בעדכון ובהפצה של כלים למעקבי בטיחות. המסמך מפרט פעולות נוס פות שעל מדינות לבצע לצורך זיהוי איתותים ("סיגנלים")126 , קרי השערות לגבי סיכון בתכשיר רפואי, ובהן הקמת ועדה לאומית לבחינת מקרים המעוררים חשד לקיומו של איתות והכשרת החברים בוועדה בתהליכים של בחינת סיבתיות. WHO קבע לגבי חיסון הקורונה שאין די במערכות מעקב פסיבי ות וכי המערכות השגרתיות צריכות להיות מתוגברות על ידי מעקב אקטיבי לשיפור הזיהוי של תופעות לוואי127 . במדינות מסוימות מתבצעות פעולות למעקב אקטיבי באופן רחב היקף. בצרפת לדוגמה, מלבד קיומה של מערכת דיווח על תופעות לוואי, המדינה תומכת בפרויקטים שונים לתחקור תופעות לוואי באמצעות מימונם וכן מתבצעים מחקרים סטטיסטיים על רשומות רפואיות של כלל האוכלוסייה. דוגמה נוספת למעקב אקטיבי מבוסס רשומות רפואיות היא פרויקט Vaccine Safety Datalink האמריקאי לבחינת בטיחות של חיסונים ולביצוע מחקרים על תופעות לוואי128 . משרד הבריאות הציג ל צוות הביקורת רשימת פעולות שהוא מבצע כאשר מתעורר חשד לקיומו של איתות ובהן השלמת מידע מהגורם המדווח, סקירת ספרות, פנייה יזומה לגורמים רלוונטיים נוספים לרבות יצרנים ואיגודים מקצועיים, עיבוד סטטיסטי והתייעצות עם הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות. נוסף על כך, לג בי חלק מהתופעות המדווחות מתקיים דיון בוועדות שונות שהקים המשרד במהלך מבצע החיסונים, וכן בצוותים ייעודיים למעקב יזום בתחומים נבחרים 125 19 Vaccines: Safety Surveillance Manual, p. 4 - World Health Organization, Covid . 126 תופעת לוואי אשר מ צריכ ה מ בחינ ת החברה היצרנית התייחסות מיוחדת ונמצא קשר בינה ובין ה תרופה או החיסון. מתוך: משרד הבריאות, "שאלות ותשובות בנושא דיווחי תופעות לוואי ומידע בטיחותי חדש ותוכניות ניהול סיכוני ", ם28.12.17 . 127 Manual, p. 7 19 Vaccines: Safety Surveillance - World Health Organization, Covid . 128 Vaccine Safety Datalink הוא פרויקט משותף ל- CDC ולתשע רשויות בריאות לבחינת בטיחות של חיסונים וביצוע מחקרים על אודות תופעות לוואי באמצעות רשומות רפואיות. מחקרי הבטיחות מבוססים על ממצאים העולים מ- VAERS ., מערכת הדיווח האמריקאית על תופעות לוואי התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה51 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 52 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה בהתאם לתופעות שדווחו. גם במסגרת תגובה לעתירה לבג"ץ 8191/21 129 בה ש התבקשה הקמת ועדת חקירה ממלכתית בנוגע ל איסוף ו ל ניטור תופעות לו ואי של החיסון לקורונה ושאותה דחה, בסופו של דבר בג"ץ על הסף (להלן - התגובה המקדמית מטעם המשיבים בבג"ץ8191/21 ), ציין המשרד כי בעת קבלת דיווח על תופעת לוואי משמעותית או חמורה קיים תהליך עבודה סדור, הכולל בין היתר בדיקת הפרטים, קבלת מידע משלים וכן ביצוע מעקב לרבות השוואה בין שיעור נצפה של התופעה על פי הדיווחים שהתקבלו מול השיעור הצפוי המבוסס על נתוני אשפוז משנים קודמות. במקרים שבהם - על פי נתונים והוכחות שנאספו- ניתן לבסס השערה בדבר סיכון בתכשיר הרפואי, מחליט משרד הבריאות על המדיניות ועל הפעולות הנדרשות. יצו ין כי בנפרד מפעולות משרד הבריאות, יש קופות חולים ש עקבו עצמאי ת אחר תופעות הלוואי שהופיעו סמוך לחיסונים בקרב מחוסני הקופות . הקופות אספו וניתחו מידע - על בסיס מאגרי המידע הייחודיים שברשותן - על אודות מאות אלפי מתחסנים ועסקו ביעילות החיסונים ובבטיחותם בקרב מבוגרים וילדים. מקצת המחקרים היו מחקרים "פורצי דרך" בעניין זה, ובהתאם לכך פורסמו בכתבי עת מובילים בתחום הרפואה. ת ח ק ו ר ה מ י ד ע ש ה ת ק ב ל מ ג ו ר מ י ם ר פ ו א י י ם דיווחים המתקבלים מגורמים רפואיים נחשבים אמינים ומאפשרים לקבל תמונה מקיפה הכוללת גם רקע רפואי רלוונטי. לפיכך היה מצופה כי משרד הבריאות יפעל לניצול מיטבי של המידע שהתקבל מגורמים רפואיים על תופעות לוואי ויבצע תחקור מעמיק של דיווחים אלו, או לכל הפחות יחזור אל הגורמים המדווחים להשלמת פרטים ורקע רפואי של המחוסן שלגביו נמסר הדיווח . בדצמבר 2022 מסר משרד הבריאות לצוות הביקורת כי הוא פועל על פי המלצות והגדרות של WHO בנושא ובהתאם לכך מתחקר תופעות הנכנסות להגדרה של תופעות משמעותיות ותופעות שיש להן פוטנציאל לגרום נזק רפואי קבוע, כגון תופעות נוירולוגיות. הרוב המוחלט מתוך כ- 55,000 הדיווחים שקלט המשרד לאחר טיוב מגורמים רפואיי ם (ובעיקרם הצוותים הרפואיים בקופות החולים ובבתי החולים) היה על תופעות קלות, כגון צינון וכאב במקום ההזרקה . אולם היו גם תופעות משמעותיות יותר שנדרשו לתחקור כגון דיווחים על הפרעות וסת בקרב נשים (כ - 200 )דיווחים שלא תוחקרו בסמוך למועד הדיווח עליהן . בפועל תחקר ה משרד כ- 1,000 ,תופעות לוואי שכרבע מהן (275 מקרים ) היו מקרי מיוקרדיטיס ופרימיוקרדיטיס (דלקת קרום הלב) , שהיו ב רובם כרוכים באשפוז המטופל . יצוין כי תחקור תופעות הלוואי של החיסונים נעשה על ידי משרד הבריאות גם באמצעות פרסומים מדעיים מבוססי נתוני עתק (Big Data )שאספו גורמים ישראליים ובין- לאומיים וכן באמצעות שני סקרים של משרד הבריאות בנושא החיסונים וסקרים נוספים שביצעו קופות החולים. משרד הבריאות מסר לצוות הביקורת ביולי 2022 כי פנה לגורמים המדווחים לצורך השלמת מידע חסר בדיווח כי ו , אין הוא יודע בכמה מקרים מדובר . ה משרד הוסיף כי תחקר לעומק את כל מקרי האשפוז והפטירה בסמיכות לקבלת החיסונים, וכן תחקר את המקרים שלא היו מוכרים עד אז כתגובות אפשריות לאחר קבלת חיסון, כגון נימול ושיתוק זמני בעצבי הגולגולת, אף שבמקרים אלה לא אושפזו המתחסנים. המשרד ציין שהוא מסכים שיש מקום לשי פור מערכות הדיווחים, 129 בג"ץ8191/21 ועדת החקירה האזרחית-ועדת העם בע"מ נ' ראש הממשלה (מאגר מידע משפטי 3.2.22 ) תגובה מקדמית מטעם המשיבים שהוגשה ביום19.1.22 לעתירה ש במסגרתה התבקש בית המשפט להורות למשיבים ליתן טעם מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית עצמאית ובלתי תלויה, שתבדוק את מע שי משרד הבריאות ומחדליו ב נוגע לאיסוף וניטור של תופעות הלוואי של נוטלי תכשיר פייזר סמוך ולאחר כל אחת מהמנות שניתנו. בג"ץ דחה את העתירה וקבע שמדובר בעתירת סרק מובהקת שלא היה מקום להגישה מלכתחילה . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה52 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 53 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה אולם בעת מגפה עולמית יש הכרח לתעדף משאבים ומשימות, ונכון להתייחס לתופעות החמורות ביותר, דבר שלדעתו נעשה באופן מספק ויסודי. ד ו ג מ א ו ת ל פ ע ו ל ו ת ה ת ח ק ו ר ש ל מ ש ר ד ה ב ר י א ו ת ה י ז ו ן ח ו ז ר ל א ש ל ם ע ל ד י ו ו ח י ם ש ק י ב ל מ ש ר ד ה ב ר י א ו ת מ ב ת י ה ח ו ל י ם : דוגמה לתחקור לא שלם שעשה משרד הבריאות בנוגע לתחקור תופעות לוואי שד ווחו היא ההיקף הקטן של היזון חוזר שהוא ביצע בנוגע לדיווחים שהעבירו אליו בתי החולים בדבר תופעות הלוואי. היזון חוזר חשוב לצורך קבלת תמונה מלאה על הדיווחים שהעבירו בתי החולים למשרד. עלה ש חמי שה מתוך 11 בתי החולים הכלליים- ממשלתיים לא קיבלו ממשרד הבריאות פניות להיזון חוזר , מול שלושה אחרים נעשה היזון חוזר במעט מקרים או ש נעשה היזון חוזר במיוחד לגבי מיוקרדיטיס - היקפי ההיזון החוזר שביצע משרד הבריאות אל מול בתי החולים מצביעים על כך שהתחקור שעשה המשר ד לא היה שלם. ת ח ק ו ר ע ו מ ק ש ל ת ו פ ע ת ד ל ק ת ש ר י ר ה ל ב ( מ י ו ק ר ד י ט י ס ) : דוגמה מרכזית למעקב פעיל שביצע משרד הבריאות בהקשר של חיסון הקורונה היא תופעת הלוואי של דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס). חשד לקשר בין תופעה זו ובין חיסון הקורונה התעורר אצל גורמים שונים במערכת הבריאות , ובפרט אצל רופא בכיר במרכז הרפואי הדסה, בעקבות אשפוז של חולה ב מיוקרדיטיס ר שא קיבל יומיים קודם לכן חיסון קורונה. מקרה זה ד ווח ונדון בתת- הוועדה לבטיחות החיסון נגד קורונה בינואר 2021 . בעקבות פניית הרופא הבכיר אל מנכ"ל משרד הבריאות דאז, החליט המנכ"ל להקים צו ות לבדיקת תופעת הלוואי ומשרד הבריאות החל באיסוף יזום של מידע ובדיקתו לעומק. בשלושת החודשים הראשונים למבצע החיסונים ד ווחו 62 מקרים של מיוקרדיטיס או של פרימיוקרדיטיס סמוך לחיסון. במסגרת המעקב האקטיבי, בחודשים מרץ - יוני2021 שלח משרד הבריאות אל מנהלי בתי חו לים ארבעה חוזרים שעניינם בקשה לאיסוף נתונים על אודות מיוקרדיטיס130 . כן הקים המשרד צוות מורחב שביצע עבודה אפידמיולוגית של ניתוח נתוני המעקב אחר התחלואה והממצאים131 . נוסף על כך השווה המשרד את נתוני התחלואה לשיעור הצפוי של תחלואה בשנים רגילות וכן פנה לצה"ל כדי לא סוף נתונים מחיסוני החיילים. המעקב האקטיבי העלה כי קיימת סבירות מסוימת לקשר בין קבלת מנת חיסון שנייה ובין הופעת דלקת בשריר הלב בקרב גברים צעירים בגיל 16 עד30. עם זאת מדובר בתופעה נדירה יחסית132 ורוב המקרים הם קלים133 . משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הפעולות שנקט משרד הבריאות לאיסוף ייזום ותחקור של דיווחים על מיוקרדיטיס שנדרשו, ובפרט בעקבות פניית הרופא הבכיר אל מנכ"ל משרד הבריאות דאז. בכך למעשה הי יתה ישראל המדינה הראשונה בעולם שאבחנה את הקשר בין המיוקרדיטיס ובין חיסוני הקורונה. יתרה מזו, ישראל היא זו שהעלתה ל פני יצרניות החיסונים העולמיות ורשויות הבריאות ברחבי העולם את ממצאי המעקב האקטיבי, מה שהוביל להחלטתן לברר לעומק את התופעה ולבחון את הסוגיה עם הנתונים שלהן. הקליטה החלקית של דיווחים מהקהילה ומבתי החולים למשרד הבריאות (קליטה של כ- 62,000 דיווחים בלבד מתוך כ- 354,200 שהעבירו גורמים רפואיים); מיעוט כוח האדם באגף לאפידמיולוגיה; ניהול הדיווחים באמצעות קובצי אקסל בלי מערכת ממוחשבת המאפשרת 130 חוזר נוסף נ שלח מ המשרד במאי 2022 ועניינו הפסקת ה ניטור ה פעיל על אירועי מיוקרדי טיס ופרימיוקרדיטיס והמשך דיווח בהתאם להנחיות בתדריך החיסונים . 131 ה תגובה ה מקדמית מטעם המשיבים בבג"ץ 8191/21 . 132 ארגון הבריאות העולמי מגדיר תופעה סמוך לקבלת חיסון "נדירה" כאשר היא נצפית בתדירות שבין 1/1,000 ל- 1/10,000 .מחוסנים 133 עד1.6.21 ד ווחו148 מקרים ש ל מיוקרדיטיס שאירעו סמוך לקבלת החיסון. משרד הבריאות, האגף לאפידמיולוגיה, שירותי בריאות הציבור, סיכום אירועי דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) מדצמבר 2020 ועד מאי 2021 . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה53 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 54 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה התרעה על ריבוי דיווחים המחייב התייחסות ("נורות אדומות") - כל אלה מעלים ספק אם תופעת לוואי נדירה יחסית של דלקת שריר הלב הייתה מזו הה ומתוחקרת בזמן אמת ובמהירות לולא הייתה מתגלה הודות לתשומת הלב של גורמים שונים במערכת הבריאות ופרט הרופא הבכיר במרכז הרפואי הדסה, ולולא הפתיחות של מנכ"ל משרד הבריאות דאז לדיווח שהעבירו גורמים אלו. בדוגמה זו הצטיינה ישראל בסופו של דבר בזיהוי ובניתוח של תופ עת לוואי נדירה מחיסון הקורונה. עם זאת, עולה מכך צורך להבטיח שאין מדובר באקראיות , ו כי נדרש מנגנון שיטתי לזיהוי ראשוני של איתותים. משרד הבריאות מסר בתשובתו כי זיהוי התופעה של דלקת שריר הלב בישראל אינו מקרי, אלא מוכיח את הפתיחות הקיימת והמתמשכת של המשרד לדיו וחים של גורמי רפואה. המשרד הוסיף כי הוא סבור שזיהוי התופעה הוא תוצאה ישירה של אופן הפעולה המוצלח של הדרגים השונים - מהמטפלים בשטח שדיווחו, ועד המשרד שקיבל את הדיווח ופעל בעניינו במהירות. המשרד סבור שכל תופעת לוואי משמעותית הייתה מתגלית גם א ילו הדיווח לא הי ה מלא וגם בעיצומה של מגפה, עם משאבים מוגבלים. מומלץ כי משרד הבריאות י מסד מנגנון יעיל לאיסוף נתונים על תופעות הלוואי מכלל הגורמים הרלוונטיים , שיאפשר תחקור מיטבי שלהן כך שניתן יהיה לזהות בזמן אמת ומהר ככל האפשר תופעות הנלוות לחיסון, ללמוד על שכיחות התופעות ולאתר את אלה המצריכות התייחסות מיוחדת כדי להחליט החלטות מיטביות ולגבש מדיניות בהתאם. מנגנון כזה יכול גם לתרום ברמה הבין- .לאומית באמצעות שיתוף פעולה עם מנגנונים דומים במערכות בריאות אחרות ת ח ק ו ר ת ו פ ע ו ת ל ו ו א י ש ל א ה ו ב י ל ו ל א ש פ ו ז - ה פ ר ע ו ת ו ס ת ב ק ר ב נ ש י ם : דוגמה נוספת לתחקור לא שלם היא הפרעות וסת בקרב נשים. כאמור, מרבית הדיווחים שהועברו למשרד הבריאות לא הובילו לאשפוז. אומנם מרביתם היו על תופעות קלות וזמניות, כגון חום או כאב במקום ההזרקה, אולם כדי לזהות את מכלול תופעות הלוואי מהחיסון ראוי לעקוב גם אחר ת ופעות אלה, בפרט אם הן תופעות שאינן בסמיכות קרובה לעת מתן החיסון, כגון הפרעות בווסת בקרב נשים. כמה מערוצי הדיווח היו יכולים לשמש את משרד הבריאות לאיתור תופעת ההפרעות בווסת בקרב נשים עוד בשלבים מוקדמים של מבצע החיסונים, לרבות איתור מגמות של דיווחים (להבדיל מדיווחים פרטניים) בקובץ הדיווחים האנונימי מהציבור, עריכת סקרים על תופעות לוואי בקרב הציבור הרחב עוד לאחר החיסון הראשון והשני וכן קבלת נתונים מקופות החולים בדבר שיעורה הצפוי של התופעה בהתאם לאבחנות בשנים קודמות. בחינ ת הדיווחים על הפרעות בווסת בקרב נשים החלה בעקבות פנייה של גורם תקשורתי אל משרד הבריאות בחודש פברואר 2021 , אז החלה התכתבות בנושא בין האגף לאפידמיולוגיה ו בין אגף הרוקחות . לאחר מכן החלה בחינה של היקף הדיווח על התופעה במערכת הדיווח לציבור . מניתוח של צוות הביקורת את קובץ הדיווחים האנונימי שהעביר לו משרד הבריאות, עלה כי בשבועות הראשונים של שנת 2021, קודם לפנייה של הגורם התקשורתי, כבר היו כ- 230 דיווחים על הפרעות בווסת בקרב נשים לאחר החיסון134 . עולה מכך כי למרות הדיווחים על תופעה של הפרעות בווסת בקרב נשים, לא זיהה משרד הבריאות בקובץ הדיווחים האנונימי מהציבור הרחב את התופעה בשלבים מוקדמים של מבצע החיסונים, בין השאר כי הוא לא השתמש בדיווחי הציבור הרחב שכבר היו בידיו כדי לאתר מגמות של תופעות. המשרד גם לא עשה סקרים בקרב הציבור הרחב בשלבים מוקדמים של המבצע - .פעולות שיכלו לחשוף את קיום התופעה 134 מבוסס על חיפוש בטקסט חופשי בקובץ הדיווחים מהציבור שהועבר למבקר המדינה מאגף הרוקחות (מילים כג ון דימומים; וסת; מחזור). יצוין כי במהלך שנת 2021 הצטברו במערכת הדיווח לציבור כ- 4,000 .דיווחים על הפרעות בווסת בקרב נשים לאחר החיסון התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה54 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 55 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה משרד הבריאות מסר בתשובתו כי תחקור התופעה כלל דיונים עם אנשי מקצוע רלוונטיים. הוא ציין כי לבקשתו גובש בעניין זה נייר עמדה מקצועי מטעם המועצה הלאומית לרפואת נשים וגנטיקה (ועדה מייעצת למשרד הבריאות) , בשיתוף החברה הישראלית לרפואת האם והעובר . נייר העמדה עסק ב סוגיות הקשורות בפריון הנשים והגברים, ב שינויים במחזור הווסת וכן ב בטיחות החיסון בה י ריון ויעילות ו , והכ ו ל בהתאם למידע העדכני ביותר באותה עת. מומלץ כי משרד הבריאות יפעל להקמת מסד נתונים לאבחנות המטופלות בקהילה ושאינן מובילות לאשפוז, בדומה לקובץ האשפוזים הלאומי . מסד נתונים כזה, בשילוב עריכת סקרים וניתוח דיווחים המתקבלים מהציבור הרחב , יעלה את הסיכוי לזהות תופעות שאינן מובילות לאשפוז . משרד הבריאות מסר למשרד מבקר המדינה כי הוא מסכים כי מסד נתונים כזה הוא רצוי למטרות שונות אך הקמתו דורשת הסכמה ושיתוף פעולה של הקופו ת שבידיהן נמצא המידע וכי יוזמה כזו שהוביל המלב"ם בתמיכת המנכ"ל לא התקדמה וכי לדעתו ככל הנראה יהיה צורך בחקיקה לפתרון הנושא. מומלץ כי משרד הבריאות , בתיאום עם משרד המשפטים, יקיים שיח עם קופות החולים שיביא לבחינה של יצירת מסד נתונים משותף תוך הקפדה על עמידה בהוראות הדין, אבטחת המידע והגנה על פרטים רגישים של הרשומות הנכללות בו. ש י ק ו ף מ מ צ א י ה ת ח ק ו ר ש ל ת ו פ ע ו ת ה ל ו ו א י ל צ י ב ו ר משרד מבקר המדינה המליץ ב- 2014 כי משרד הבריאות יפעל בשקיפות מרבית ויזום מהלכים שיגבירו את אמון הציבור במערך החיסונים135 . חשיבות השקיפות לציבור בנושא תופעות לוואי באה לידי ביטוי בדיונים שנעשו במשרד הבריאות במהלך מבצע החיסונים. כך לדוגמה, בדיון הצט"ם מחודש מאי 2021 בנושא חיסון בני12 - 15 הדגישו שתיים ממשתתפות הדיון את חשיבות הזמינות לציבור של מידע על תופעות לוואי על רקע שאלות של הציבור ואי-אמון ש לו במערכת הבריאות. חשיבות השקיפות והנגשת המידע לציבור נדונה גם בדיוני ועדות מקצועיות שונות של משרד הבריאות ובכללן דיוני ועדת בטיחות חיסונים נגד קורונה והוועדה להנגשת מידע136 . חשיבות זו אף הודגשה במסמכים שפרסם המשרד במהלך מבצע החיסונים. בדיונים ובמסמכים הללו הוזכר הצורך לקדם את אמון הציבור בחיסון, להקטין את התנגדותו וליידע את הציבור שהמשרד עוקב אחר תופעות לוואי ואינו שוקט אל שמריו. כדוגמה להנגשה אף הוזכר בדיונים כי WHO מעלה נתונים בלתי מזוהים של דיווחי תופעות לוואי בתדירות שבועית כדי להוריד את התנגדות הציבור137 . נושא הנגשת המידע על תופעות לוואי עלה עוד בעבר לדיון במשרד הבריאות במסגרת המלצות דוח בדיקה של משרד הבריאות מ- 2012 לאחר פרשת האלטרוקסין138 . הומלץ לשקול את העברת המידע לידיעת הציבור דרך אתר מרשתת ייעודי כפי שנהוג ברשויות אחרות139 , וכן לצאת בקמפיין תקשורתי לציבור כדי להפחית חששות. 135 ,מבקר המדינה דוח שנתי 64ג (2014 '), מערך החיסונים לילדים, מבוגרים וצוותים רפואיים, עמ624 - 625 . 136 הוועדה להנגשת מידע היא תת-ועדה של ועדת המעקב אחרי יעילות ם ובטיחות ם של החיסונים נגד הקורונה. 137 ראו לדוגמה דוח מסכם לתקופה שבין19.12.21 ל- 31.5.22 . 138 תרופת האלטרוקסין משמשת לטיפול במצב של תת- תריסיות (מצב בו בלוטת התריס לא מייצרת כמות מספקת של הורמוני תריס). משנת 2001 ה חלה יצרנית התכשיר לפתח פורמולציה חדשה של התכשיר ולשנות את הרכב החומרים הבלתי פעילים שלו כדי לשפר את יציבותו. בשנת 2007 , בעקבות הפצת הפורמולציה המעודכנת בניו זילנד, התקבלו שם מאות דיווחים על תופעות לוואי הקשורות ברובן לשינויים באיזון ההורמונלי. בארץ אושרה ה פורמולציה בשנת 2010 . עם הפצת התכשיר בארץ החלו להצטבר גם בישראל דיווחים על תופעות לוואי ועל חולים שיצאו מאיזון תחת השפעת הטיפול. בעקבות ריבוי הדיווחים החליט מנכ"ל משרד הבריאות דאז לבדוק את הליך רישום התרופה בארץ ואת התנהלות כל הנוגעים בדבר. 139 למשל, בארצות הברית ובאנגלייה: שינוי הפורמולציה של אלקטרוקסין בישראל, דוח צוות הבדיקה, 8.1.12 . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה55 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 56 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה במהלך מבצע החיסונים נגד הקורונה שיקף משרד הבריאות את המידע לגבי תוצאות תחקור תופעות הלוואי לציבור, בעיקר באמצעות העלאה לאתר שלו את המצגות המקצועיות שהוצגו בדיוני הצוות לטיפול במגפות ובוועדות השונות שעסקו בבטיחות החיסון. ד ו ג מ ה - ש י ק ו ף מ ס ק נ ו ת מ ש ר ד ה ב ר י א ו ת ב נ ו ג ע ל מ ק ר י מ ו ו ת ש א י ר ע ו ס מ ו ך ל ח י ס ו ן : עד סוף דצמבר 2021 ד ווחו למשרד הבריאות27 מקרי פטירה סמוך לקבלת המנה הראשונה, 28 מקרי פטירה סמוך לקבלת המנה השנייה ו-5 מקרי פטירה סמוך לקבלת המנה השלישית. ועדת בקרה ואיכות בדקה את הדיווחים שהגיעו למשרד הבריאות בנושא זה ולאחר מכן בדקה אותם גם ועדת ניהול סיכונים. למעט מקרה אחד, שבו ניתן לומר שהקשר בין קבלת החיסון לפטירה הוא אפשרי, בכל שאר המקרים לא היה אפשר להצביע על קשר בין החיסון ובין הפטירה140 . עלה שלמרות שבחינת הקשר בין החיסון לבין מקרי מוות שאיר עו בסמוך לו היא סוגיה שהטרידה את הציבור (בסה"כ דווח כ על - 60 מקרי פטירה בסמוך ל מתן מנות החיסון השונות), המשרד לא עדכן אותו בעניין זה ולא יצא באמירה ברורה , לא על הפעולות שנקט לבירור הקשר בין ה תופעה ה קשה ו בין חיסוני הקורונה ו לא על תוצאות הבדיקה - שהראו ש למעט מקרה אחד , שבו ניתן לומר שהקשר בין קבלת החיסון לפטירה הוא אפשרי, בכל שאר המקרים לא היה אפשר להצביע על קשר בין החיסון ובין הפטירה . משרד הבריאות מסר בתשובתו כי פרסם דיווחים רבים בנוגע לתופעות הלוואי של החיסונים, והוא סבור שבנסיבות שנוצרו בנוגע למגפת הקורונה דיווח מיידי יותר או מפורט יותר על תופעות הלוואי של החיסונים היה מחזק את טענות מתנגדי החיסונים, אשר היו משתמשים בדיווחים ראשוניים ולא בדוקים לחיזוק טענותיהם. עוד מסר המשרד כי מסקנות הבדיקה לעניין הקשר בין מקרי הפטירה לבין חיסון הקורונה פורסמו בשקיפות בכל מ צגות הבטיחות. מומלץ כי משרד הבריאות י גבש את המתכונת המתאימה לקידום ההסברה והשקיפות לציבור על תופעות הלוואי, ובפרט במקרים חמורים כמו מוות. זאת כדי להגביר את אמון הציבור במערכת הבריאות בכלל וב חיסוני הקורונה בפרט ו כן כדי להביא לעלייה בשיעורי ההתחסנות של הציבור. ✰ לתחקור תופעות לוואי של חיסוני הקורונה בישראל חשיבות רבה, בין השאר עקב השימוש בטכנולוגיה חדשה, הראשוניות של ישראל בחיסון נרחב של האוכלוסייה והצורך להבטיח את אמון הציבור בבטיחות החיסונים. בהתאם לכך, מתחילת מבצע החיסונים הפעיל משרד הבריאות מערך לת חקור תופעות לוואי, שבמסגרתו קלט האגף לאפידמיולוגיה מגורמים רפואיים (לאחר טיוב) כ- 55,000 .דיווחים על תופעות לוואי וריכז אותם בקובץ ריכוז תופעות הלוואי של המשרד כמו כן, בעוד שלגבי תופעת המיוקרדיטיס ישראל ביצעה תחקור מעמיק ואף הייתה המדינה הראשונה בעולם שאבח נה את הקשר בין המיוקרדיטיס לחיסוני הקורונה , דוגמאות אחרות מלמדות על תחקור לא שלם; נמצא ש דיווחים על הפרעות וסת בקרב נשים (כ- 200 דיווחים) לא תוחקרו סמוך למועד הדיווח עליהן , ובנוגע ל היקפי ה היזון ה חוזר שביצע משרד הבריאות אל מול בתי החולים נמצא ש חמישה מתוך 11 ב תי החולים הכלליים-ממשלתיים לא קיבלו פניות להיזון חוזר ממשרד הבריאות ו מול שלושה אחרים נעשה היזון חוזר במעט מקרים או ש נעשה היזון חוזר במיוחד לגבי מיוקרדיטיס . בפועל תוחקרו לעומק כ- 1,000 .דיווחים מומלץ כי משרד הבריאות יפעל לייעול ולאסדרה של תהליכי העבודה שלו בכל הנוגע ל תחקור של תופעות לוואי של חיסונים ובכלל זה: ימסד מנגנון יעיל לאיסוף ה נתונים זיהויים באופן מהיר ו בזמן אמת ככל האפשר , ניתוח שכיחות התופעות וא ר ותי אלה המצריכות התייחסות מיוחדת. 140 ה תגובה ה מקדמית מטעם המשיבים בבג"ץ 8191/21 . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה56 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 57 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה התמודדות עם מידע כוזב (fake news - "פייק ניוז") בנושא חיסונים נגד קורונ ה במציאות שבה אמצעי תקשורת רבים עומדים לרשות הציבור , הוא פועל במידה רבה בהתאם למידע ממקור המידע שבו הוא נותן אמון . בהיעדר מקור מידע סמכותי ואמין ייטה הציבור להשלים את פערי המידע ממקורות אחרים ו כך הוא ייחשף למידע מגוון, כולל מידע שאינו אמין ואף שגוי ה מועבר לעיתים בכוונת זדון (להלן גם - )פייק ניוז141 . כאשר מתמודדים עם תופעה חדשה וחסרת תקדים, נוצר מטבע הדברים מצב של פערי ידע עצומים . במצב כזה, הפצת שמועות, השערות ומ ידע כוזב היא קלה יחסית. התפרצות וירוס הקורונה ל וותה בריבוי שמועות ו ב מידע כוזב שהעצימו את הפחד מה מגפה נ . יתן לחלק את תופעת המידע הכוזב שהתפתחה סביב הקורונה לשני סוגים ( :1) מיס-אינפורמציה ( (misinformation - הפצת מידע שקרי לא ב יד מכוונת וכוונת זדון על בסיס השערות לא מבוססות ושיקולים שונים ; (2 )דיס- אינפורמציה (disinformation ) - העברת מידע שגוי בכוונת זדון מתוך כוונה ליצור רווח עצמי או להסב נזק לגורם אחר142 . מידע כוזב הופץ בתקופת הקורונה בכל העולם ובכלל זה בישראל. צוות הביקורת בדק את ה הודעות143 שהכילו מידע כוזב מתוך ההודעות שעסק ו בקורונה ברשת החברתית טוויטר, בחודשים ינואר - דצמבר2021 , מתוך מחקר בין-לאומי שב ן חו את הנושא באופן שוטף144 . נמצא כי שיעור הה ודעות שהכילו מידע כוזב בארצות הברית, בצרפת ובבריטניה היה כ- 25%, כ- 27% וכ- 11%, בהתאמה. בישראל היה שיעור ההודעות שהכילו מידע כוזב כ- 66% מכלל ההודעות . נתונים של מטה ההסברה הלאומי145 ,, של משרד הבריאות ושל גורמים אחרים כגון אתרי חדשות, אתרים של גורמים חוץ- ממשלתיים ו רשתות חברתיות , מראים כי בישראל הופצו לכל הפחות עשרות פרטי מידע כוזב בנושא הקורונה , שהופרכו על ידי גורמים שונים ובפרט בנושא החיסונים נגד ה קורונה. להלן בתמונה דוגמאות למידע כוזב בנושא החיסונים כנגד הקורונה בישרא ל והפרכתו . 141 ( מבקר המדינה, דוח מיוחד2021 ), התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה2021 - "ההסברה לציבור במהלך משבר קורונה". 142 המכון למחקר ביטחון לאומי, "קונספירציית הקורונה - "נשק ביולוגי או תרופות פלא , 17.3.20 . 143 ההודעות שנבדקו הן ההודעות הראשיות- ההודעות המקוריות שהועלו, לא כולל תגובות ושיתופים לאותן הודעות. 144 קרן ברונו קסלר הפועלת בשותפות עם ה- WHO . COVID19 Infodemics Observatory - נתוני מדיה חברתית המשמשים להערכת מדדי סיכון ומדדי אמינות. הנתונים נאספו מטוויטר, וכוללים הודעות עצמאיות (ציוצים) ואינטראקציות חברתיות מיוחדות המקודדות אישור ומעורבות (ציוץ מחדש, תשובות) . 145 מטה ההסברה הלאומי הוא גוף המשמש כמנגנון מקצועי האחראי לתיאום ו ל תכלול פעולות ההסברה של כלל הגורמים הרשמיים העוסקים בהסברה במדינת ישראל ופועל תחת מערך ההסברה הלאומי . מערך ההסברה הלאומי הו א גוף המקשר בין פעילות ראש הממשלה ומשרדו ו בין התקשורת. עם תפקידיו נמנים דברור והסברה של מדיניות הממשלה ו של העומד בראשה ; גיבוש וניתוח ת מונת מצב מעודכנת בנוגע לסדר היום התקשורתי ; ייעוץ תקשורתי בשגרה ובחירום ; ניהול משברים תקשורתיים . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה57 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 58 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תמונה 1 : דוגמאות למידע כוזב בנושא חיסונים נגד ה קורונה והפרכת ו המקור: טוויטר משרד הבריאות , 24.8.21 . :המקור אתר משרד הבריאות , 2.11.21 . המקור: אתר משרד הבריאות , 26.12.21 . :המקור טוויטר משרד הבריאות , 29.4.22 . חשיבות הטיפול במידע כוזב ה ש פ ע ת ה ח ש י פ ה ל מ י ד ע ע ל ה נ כ ו נ ו ת ל ה ת ח ס ן : ב- 2020 צייןWHO כי הודעות שליליות במרשתת וברשתות החברתיות בנושא חיסונים נגד הקורונה עלולות להשפיע על תפיסת הציבור את בטיחות החיסון ולהוביל להתנהגות אשר אינה מגינה על בריאותו146 . במחקר שנעשה בארצות הברית ובבריטניה ובדק את השפעת המידע הכוזב בנושא חיסוני הקורונה על הנכונות 146 , 19 vaccine safety communication - 19 vaccines: safety surveillance manual. Covid - Covid 36 - , pp. 34 (2020) WHO התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה58 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 59 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה להתחסן, עלה כי גם חשיפה קצרה למידע כוזב יכולה להיטמע בזיכרון לטווח הארוך ולהשפיע על החלטותיו העתידיות של הפרט147 . בהערכה אסטרטגית של המכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל לשנים2020 - 2021 148 , הודגש שממשלות יידרשו להתמודד עם הפצת שקרים בתחום בריאות הציבור . זאת ב עיקר משום שמבצע החיסונים העולמי מפני נגיף הקורונה עלול לשמש כר פורה להפצת מידע כוזב בנוגע לחיסונים ולתופעות הלווא י מהם כדי למנוע מ הציבור להתחסן. ה ש פ ע ת ה ח ש י פ ה ל מ י ד ע ב א ת ר י ם ש א י נ ם ר ש מ י י ם ו ה ח ש י פ ה ל מ י ד ע כ ו ז ב ע ל נ כ ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ל ה ת ח ס ן : החשיפה למידע באתרים שאינם של משרד הבריאות או של קופות החולים, או למידע ברשתות חברתיות ובמרשתת (להלן - מידע שאינו רשמי ) ו בייחוד החשיפה למידע כוזב - ה שפיעה על נכונות ה ציבור להתחסן כ נגד ה קורונה . במחקר שנעשה כאמור בארצות הברית ובבריטניה, עלה כי פרט לירידה בנכונות להתחסן כדי להגן על האדם עצמו, הביאה החשיפה למידע כוזב גם לירידה בנכונות להתחסן כדי להגן על קרובי משפחה, על חברים ועל אוכלוסייה בס יכון. בסקר של לפ"ם מנובמבר 2021 בנושא "מיפוי חסמים לחיסון שלישי בקרב מחוסנים בחיסונים1 - 2 ," צוין כי אחד החסמים להתחסנות בחיסון ה שלישי קשור בכך שהתקשורת החלה להכיל כמות גדולה של מידע סותר ובכלל זה תאוריות קונספירציה . להלן בתרשים תיאור השפעות ה חשיפה למיד ע שאינו רשמי ולמידע כוזב על נכונות ו של ה ציבור להתחסן . 147 misinformation on vaccination intent in the UK 19 vaccine - Measuring the impact of COVID and USA, Nature Human Behaviour, Vol 5. (2021), p. 337 - 348 148 המכון למחקרי ביטחון לאומי, "הערכה אסטרטגית לישראל2020 - 2021 " (ינואר2021 ). התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה59 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 60 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 24 : השפעות החשיפה למידע שאינו רשמי ולמידע כוזב על הנכונות הציבור להתחסן (1) " מחקר בנושא מדידת ההשפעה של מידע מוטעה על ה חיסו ן נגד קורונה על הנכונות להתחסן ב ארצות הברית וב בריטניה ", ספטמבר 2021 . (2 " ) לפ"ם, סקר בנושא מיפוי חסמים לחיסון שלישי בקרב מחוסנים בחיסונים 1 - 2 ," נובמבר2021 . (3 ) לפ"ם, סקר בנושא "עמדות כלפי חיסוני קורונה", דצמבר2021 . (4 )לפ"ם , סקר בנושא "עמדות הורים בנושא חיסונים לילדים", אוגוסט 2022 . (5) קב וצות המיקוד כללו כ- 20 רופאי משפחה ורופאי ילדים המטפלים באלפי מטופלים . באוקטובר 2022 קיים צוות הביקורת מפגשים עם ארבע קבוצות של רופאי משפחה ורופאי ילדים (כ- 20 רופאים בסך הכול) ה מטפלים באלפי מטופלים . במפגשים אלה (להלן - )קבוצות המיקוד עלה בין היתר הנושא של השפעת החשיפה למידע כוזב. הרופאים בקבוצות המיקוד ציינו כי התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה60 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 61 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה המידע הכוזב שהופץ היה אחד החסמים להתחסנות המטופלים שלהם נגד קורונה. להלן בתרשים ציטוטים אחדים מדברי ה רופאים . תרשים 25 : ציטוטים אחדים מדברי הרופאים בנוגע להשפעת המידע הכוזב ע ל התחסנות מטופליהם מהאמור עולה כי במשך תקופת הקורונה השפיעה החשיפה למידע שאינו רשמי ולמידע כוזב על נכונות הציבור להתחסן. התמודדות מערכת הבריאות עם מידע כוזב בנושא הקורונה ה מ ל צ ו ת ש ל א ר ג ו נ י ם ב י ן-ל א ו מ י י ם ל ה ת מ ו ד ד ו ת ע ם מ י ד ע כ ו ז ב : ביולי 2020 פרסם ארגוןOECD 149 מסמך מדיניות150 .להתמודדות עם מידע כוזב הנוגע לקורונה להלן בתרשים ארבעה מהלכי מפתח שמסמך המדיניות מציע ויכולים לסייע לממשלות ולרשתות החברתיות לפעול כנגד מידע כוזב. 149 הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (operation and - Economic Co Organization for The Development-OECD ). בארגון חברות38 מדינות המוגדרות מדינות מפותחות , בהן מדינת ישראל, אשר מקבלות את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית והשוק החופשי . 150 uly 2020. J , 19 disinformation on online platforms" - OECD, "Combatting COVID התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה61 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 62 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 26 : מהלכי מפתח שממשלות והרשתות החברתי ו ת יכולות לבצע כדי להתמודד עם מידע כוזב , יולי 2020 פי על מסמך ה מדיניות של ארגון OECD , בעיבוד משרד מבקר המדינה. פרסו מם של דוחות שקופים לציבור , נושא שעלה במסמך המדיניות של ארגון OECD , עלה גם בישראל כחלק מהחשיבות לשקף לציבור מידע בנושא תופעות הלוואי מהחיסון נגד הקורונה ובין היתר לצורך הגברת אמון הציבור בחיס ון. גם קרן החירום הבין-לאומית של האומות המאוחדות לילדים (UNICEF ) 151 עסקה בהתמודדות עם מידע כוזב בנושא חיסונים ופרסמה מדריך ן בי-לאומי הכולל הנחיות והמלצות להתמודדות עם מידע כזה (להלן - המדריך של UNICEF ) 152 . בתרשים ש להלן מוצגות אבני ה דרך ה מומלצות להתמודדות עם מידע כוזב על פי המדריך של UNICEF . 151 . UNICEF - Emergency Fund Children's United Nations International 152 : UNICEF 2020 FIELD GUIDE MANAGEMENT VACCINE MISINFORMATION Guidance . for addressing a global infodemic and fostering demand for immunization התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה62 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 63 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 27 : אבני דרך מומלצות להתמודדות עם מידע כוזב בנושא חיסונים, על פי המדריך של UNICEF , 2020 על פי המדריך של UNICEF ,בעיבוד משרד מבקר המדינה . אם כן, היישום האסטרטגי להתמודדות עם מידע כוזב, על פי המדריך של UNICEF , צריך להיות מעגלי , בפרט בנוגע לשלושת השלבים האחרונים בתהליך (האזנה חברתית ; הבנה ; מעורבות). זאת כדי להבטיח דיוק , שיפור והתאמה מתמדת כל של הפעולות בין כל הגורמים המעורבים . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה63 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 64 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה ד ו ג מ א ו ת ל ה ת מ ו ד ד ו ת ש ל מ ד י נ ו ת ע ם מ י ד ע כ ו ז ב : מ יש דינות שיזמו כוחות משימה ופעולות שונות להתמודדות עם סוגיית המידע הכוזב בתקופת הקורונה153 . :דוגמאות • א ו ס ט ר י ה - באוסטריה יזמה הממשלה כוח משימה להתמודדות עם משבר ים דיגיטלי . ים תפקידו היה בין היתר לזהות מידע כוזב שנ קלט ב ציבור ולהפריכו. • א י ט ל י ה - באיטליה יזמה הממשלה הקמת ועדה למעקב אחר מידע כוזב . הוועדה כללה נציגים ממשרד הבריאות, מהמחלקה להסברה ולפרסום, ממשרד ההגנה האזרחי ומומחים חיצוניים, כגון חוקרים ועיתונאים. • ג ר מ נ י ה - בגרמניה ה ייתה הממשלה שותפה פעיל ה בהפצת מידע באמצעות הרשתות החברתיות . כמה מהפלטפורמות אף יזמו שיתוף פעולה עם הממשלה ופרסמו את המידע ב לא עלות. • ב ר י ט נ י ה - ממשלת בריטניה הקימה צוות להתמודדות עם מידע כוזב . ה צוות כלל מומחי תקשורת שזיהו את היקף הנזק של המידע הכוזב והגיבו בהתאם154 . הניסיון הבין-לאומי מצביע אפוא על שני ממדים מרכזיים להתמודדות עם מידע כוזב: (1 )חיזוק יכולת אזרחי המדינה להבחין בין מידע אמין ו בין מידע כוזב ; (2 )פיתוח מנגנון סדור ושיטתי שתפקידו לנטר, לתכלל ולנהל את המאבק הממשלתי במידע כוזב, תוך פרסום מידע מהימן, יצירת מסר אחיד ו הפרכת ידיעות כוזבות. להלן הפרטים. ח י ז ו ק י כ ו ל ת ה צ י ב ו ר ל ה ת מ ו ד ד ע ם מ י ד ע כ ו ז ב ב נ ו ש א ק ו ר ו נ ה על פי מ סמך ה מדיניות של ארגון OECD , שיפור האוריינות בתחום הבריאות הו א אבן דרך שממשלות יכולות ליישם כח לק מההתמודדות שלהן עם מידע כוזב. זאת כדי לאפשר לאנשים לבחון את מהימנותו של המידע הנוגע לקורונה, להבחין בין מידע אמין לבין מידע שאינו אמין - בפרט מידע שגוי- ובעקבות זאת לשפוט את המידע בכוחות עצמם155 . מדידה של החוסן האזרחי ושל עמידות התושבים למידע כוזב (מדד אור יינות תקשורתית) שביצע ארגון Sofia - OSI 156 ב- 41 ( מדינות35 באירופה ו- 6 מחוצה לה) ב- 2022 , העלתה כי ישראל הייתה ברמה השלישית מתוך חמש רמות חוסן , ונחשבה פגיעה יותר למידע כוזב157 . יצוין כי פינלנד, המובילה במדד זה, פועלת לשיפור האוריינות התקשורתית ומפעילה תוכניות לאוריינות תקשורתית ולניתוח המידע במדיה כבר מגילי בית ספר158 . בנורבגיה המדורגת במקום השני במדד זה, אוריינות תקשורתית ובטיחות ברשת היא אחת מהמיומנויות הדיגיטליות המשולבות בלימודי הליבה בתוכניות הלימודים. גם דנמרק, המדורגת במקום השלישי, כוללת בתוכניות הלימודים של בתי הספר העל-יסודיים לימודי אוריינות תקשורתית159 . 153 How have governments and public , " licies European Observatory on Health Systems and Po health agencies responded to misinformation during the COVID-19 pandemic in Europe?" , 17.10.21. Cross country analyses 154 המכון למחקרי ביטחון לאומי, "קונספירציית הקורונה- ( "נשק ביולוגי או תרופות פלא17.3.20 [ )קישור ]. 155 , July 2020 19 disinformation on online platforms" - OECD, "Combatting COVID (קישור ( 156 ארגוןofia S - OSI .מודד את רמת האוריינות התקשורתית במספר מדינותSofia - OSI הוא ארגון לא ממשלתי בבולגריה , הפועל לטובת הציבור במדינה , מגן על ערכי החברה בה ותומך בהשתלבות המדינה באיחוד האירופי. המדד של רמ ת האוריינות התקשורתית הושק ב- 2017 . 157 האתר הרשמי של Sofia - OSI . 158 מתוך האתר ThisisFINLAND . 159 Norway, Denmark. - European Commission התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה64 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 65 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה עוד עלה מבדיקה שעשה ארגון OSI-Sofia ב- 2021 , כי המדינות הפגיעות יותר למידע כוזב נוטות באופן כללי להיענות נמוכה לחיסון נגד הקורונה160 . יש לציין שממצא דומה עלה גם במחקר שנעשה באוניברסיטת אוקספורד161 . ד ו ג מ ה ל ה ס ב ר ה ל צ י ב ו ר ב ע נ י י ן מ י ד ע כ ו ז ב ב מ ה ל ך ה ב ח י ר ו ת ל כ נ ס ת י ש ר א ל : באפריל 2019, לקראת הבחירות לכנסת ה- 21 , פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך162 ה מציג בין השאר מידע תמציתי על מידע כוזב בתקופת בחירות, על דרכי הזיהוי שלו ו על דרכי ההתמודדות האפשריות עם מידע כוזב העלול להיות מופץ . במסמך זה הודגש הצורך בפרסום מידע הסברתי בנושא ב , הנגשת ו ו בשימוש ב כלי דיווח זמינים לציבור שם ל קידום המּו דעות לניסיונות להשפיע על השיח בתקשורת בנושא הבחירות ולשם קידום הדרכים להתמודד איתו. נוסף על כך, לקראת הבחירות לכנסת ה- 22 פרסמה ועדת הבחירות המרכזית באתר הוועדה מידע בנושא התמודדות עם מידע כוזב163 ,ופירטה בו קווים מנחים לציבור כיצד להימנע ממידע כוזב כיצד ניתן לזהות מידע כוזב ברשתות החברתיות, איך לזהות חדשות אמת וכיצד ניתן לדווח על מידע כוזב משזה נמצא ב . אוקטובר 2022 ,לקראת הבחירות לכנ סת ה- 25 , יצאה ועדת הבחירות המרכזית בקמפיין תקשורתי164 ובו פרסמה שיטות לזיהוי מידע כוזב ולדרכי ההתמודדות איתו . ה ס ב ר ה ל צ י ב ו ר ב נ ו ג ע ל ה ת מ ו ד ד ו ת ע ם מ י ד ע כ ו ז ב ב נ ו ש א ק ו ר ו נ ה : עמותות וגורמים פרטיים בישראל פרסמו קווים מנחים לציבור לגבי דרכי ההפצה של מידע כוזב על חיסונ ים נגד קורונה, אופן הזיהוי שלו והדרכים לצריכת מידע מהימן. פ ע ו ל ו ת ש נ ק ט ו מ ש ר ד ה ב ר י א ו ת ו מ ט ה ה ה ס ב ר ה ה ל א ו מ י165 ב נ ו ג ע ל מ י ד ע כ ו ז ב : המשרד פרסם באתר המרשתת שלו הפרכות נקודתיות של מידע כוזב והתייחסות לנושא המדובר בלבד. כך למשל, בנוגע למידע כוזב בנושא הסיכוי לחלות בקורונה לאחר קבלת חיסון פרסם המשרד מידע על יתרונות החיסון. התייחסות המשרד לא פירטה לציבור כיצד לזהות מידע כוזב בנושא חיסונים נגד קורונה, מהן המדיות שבהן הוא נמצא, כיצד ניתן לדווח על מידע כוזב, מיהם ה גורמים ה רלוונטיים לדיווח וכיצד ניתן להתמודד עם מידע כזה. גורם במטה ההסברה הלאומי ציין לפני צוות הביקורת כי מטה ההסברה למאבק בקורונה לא עשה קמפיינים לציבור המסבירים כיצד ניתן לזהות מ ידע כוזב וכי הוא ממליץ לעשות קמפיין כזה . גם בקבוצות המיקוד שקיים צוות הביקורת במהלך הביקורת עם ארבע קבוצות של רופאי משפחה ורופאי ילדים (כ- 20 )רופאים סך הכול עלה כי יש להסביר לציבור מהן הדרכים להתמודדות עם מידע כוזב וכיצד לצרוך מידע מהימן. משרד הבריאות ומטה ההסברה עשו מסעות הסברה לעידוד ההתחסנות בקרב כלל האוכלוסייה ולהגברת המודעות לחשיבות הפנייה לרופאי המשפחה ולרופאי הילדים כדי לקבל מידע על החיסון. ואולם מהסברי מטה ההסברה עולה שרק אחד ממסעות ההסברה עסק ב"צריכת מידע אחראית". מהבדיקה עולה אפ וא כי משרד הבריאות ומטה ההסברה למאבק בקורונה לא פעלו כדי להסביר לציבור מהן הדרכים להתמודדות עם מידע כוזב בנושא הקורונה, בייחוד בכל הנוגע לחיסונים נגד 160 מתוך האתר הרשמי של Sofia - OSI . 161 health 19 vaccine is associated with ability to detect fake news and - Acceptance of a Covid literacy, Journal of Public Health, Volume 43, Issue 4, December 2021, pp. 695 - 702. 162 מרכז המחקר ו המידע של הכנסת, " הפצת מידע כזב ותקיפות סייבר לשם השפעה על בחירות ", אפריל 2019 . 163 ."אתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, "בוא נשמור את מערכת הבחירות נקייה מפייק ניוז 164 אתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, "פייק ניוז- "!אם יש לכם ספק, יש סיכוי שזה פייק 165 את המטה הקימו משרד הבריאות ו משרד ראש הממשלה . במשרד ראש הממשלה פועלים מערך ההסברה הלאומי ומטה ההסברה הלאומי. מערך ההסברה הלאומי הוא הגוף המקשר בין ראש הממשלה ומשרדו ו בין התקשורת. תחתיו פועל מטה ההסברה הלאומי , המשמש מנגנון מקצועי אחראי לתיאום ו ל תכלול של פעולות ההסברה של כלל הגורמים הרשמיים העוסקים בהסב רה במדינת ישראל . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה65 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 66 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה הקורונה. מלבד קמפיין אחד שעסק בצריכת מידע אחראית, הם לא עשו קמפיינים של הסברה בנושא זיהוי מידע כוזב והמעני ם האפשריים להתמודדות עימו, לא הפיצו קווים מנחים לציבור בנושא ולא פרסמו את כלי הדיווח האפשריים לדיווח על מידע כוזב. כל זאת בהשוואה למשל לפעולות שכן נעשו בשנים האחרונות בתקופות הבחירות לכנסת ישראל ובהשוואה למדינות אחרות שפעלו לזהות מידע כוזב שנ קלט ב ציבור ולה פריכו , הקימו ועדות וצוותים ייעודיים להתמודדות עם מידע כוזב, ושילבו בתוכניות הלימודים שלהן לימודים להקניית אוריינות תקשורתית ולניתוח המידע במדיה . משרד הבריאות ציין בתשובתו שחלק מההתמודדות עם מידע כוזב היא באמצעות הסברה לציבור על יעילות החיסונים ובטיחותם. המשרד הוסיף כי בשל ריבוי ההודעות שכללו מידע כוזב, הוא התייחס בעיקר להודעות ששותפו פעמים רבות ברשתות החברתיות. מטה ההסברה הלאומי ציין בתשובתו למשר ד מבקר המדינה מיוני 2023 כי תופע ת ה מידע הכוזב הי א תופעה כלל עולמית כמעט בכל תחום ולא , רק בתחום ה קורונה . מטה ההסברה הוסיף כי ע ל אף המאמצים הגדולים שנעשים ל מניעת הפצת מידע כוזב, לא ניתן להתמודד עם כל הודעה כוזבת ש אדם מפיץ ולהפריך אותה . בשל השפעת המידע הכוזב על החלטות הציבור ככלל ועל התחסנות נגד קורונה בפרט, מומלץ כי מטה ההסברה הלאומי ומשרד הבריאות יגבשו תוכניות הסברה ל ציבור לזיהוי מידע כוזב ולהתמודדות עימו , הן בתחום הבריאות והן בתחומים נוספים , כדי להקנות לציבור את הכלים שיאפשרו לו להבחין בין מידע אמיתי ומהימ ו ן בין מידע כוזב . עוד מומלץ להקים מנגנון דיו וח מהציבור על מידע כוזב שהציבור נחשף אליו, וליידע את הציבור בעניינו . ד ר כ י ה פ ע ו ל ה ש ל מ ש ר ד ה ב ר י א ו ת ו מ ט ה ה ה ס ב ר ה ה ל א ו מ י ל ה ת מ ו ד ד ו ת ע ם מ י ד ע כ ו ז ב מבקר המדינה העלה בדוח קודם בנושא "ה הסברה לציבור במהלך משבר הקורונה " משנת 2021 166 , כי ה ה תמודדות של מטה ההסברה למאבק בקורונה ומשרד הבריאות לא כללה פעולה שיטתית ורוחבית להתמודדות עם הפצת מידע כוזב . מבקר המדינה המליץ אז שמטה ההסברה למאבק בקורונה יוביל פעולה ממשלתית שיטתית להתמודדות עם מידע כוזב ויגבש בעניין זה תוכנית פעולה מתאימ ה, בשיתוף גורמי ממשל אחרים וגורמים חוץ- .ממשלתיים גם ב תרגיל " אומג ה"167 שהתקיים בתקופת הקורונה (נובמבר2021 )ביוזמת ראש הממשלה דאז, עלה כי כחלק מההסברה הלאומית בנסיבות של מגפה, יש לגבש דרכי התמודדות עם מידע כוזב ו עם שמועות בלתי מבוססו ת. בהמשך להמלצות הדוח הקודם בנושא "ה הסברה לציבור במהלך משבר הקורונה " ועם התמשכות תקופת הקורונה , הובילו מטה ההסברה למאבק בקורונה ומשרד הבריאות פעולה ממשלתית להסברה על חשיבות ההתחסנות נגד קורונה ולהתמודדות עם מידע כוזב, בפרט בנושא החיסונים נגד הקורונה. הגורמים המעורבים בהתמודדות זו הקדישו זמן רב ומאמצים בעת פעילותם ו פעלו מתוך מחויבות גבוהה. להלן בתרשים דרכי הפעולה שנקטו מטה ההסברה למאבק בקורונה ומשרד הבריאות להתמודדות עם מידע כוזב בנושא הקורונה ובפרט בנוגע לחיסונים נגדה. 166 ( מבקר המדינה, דוח מיוחד2021 ), התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה2021 - "ההסברה לציבור במהלך משבר הקורונה" . 167 משחק מלחמה " אומגה " התקיים בתאריך 11.11.21 ביוזמת ראש הממשלה ותחת אחריותו הכוללת של הממונה על ההתגוננות. מטרת משחק המלחמה הייתה בחינת הה י ערכות, איתור פערים ושיפור המוכנות הלאומית להתמודדות עם וריאנט חדש וקטלני , מ שלב הגילוי ועד שלב י מניעת ה ה תפשטות וה מיגור . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה66 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 67 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 28 : דרכי הפעולה שנקטו מטה ההסברה למאבק בקורונה ומשרד הבריאות להתמודדות עם מידע כוזב * הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור מטפלת, בין היתר , בפרסום מטעה של מוצרי בריאות ושל רפואה, ופועלת לאכיפת ו והסדרת של ו תחום . זה ** יצוין כי במקרה שבו עלה הצורך בכך הגיש משרד הבריאות גם תביעה לבית המשפט . דרכי הפעולה של משרד הבריאות ו של מטה ההסברה כללו מגוון אמצעים כמתואר בתרשים לעיל , ובכלל זה מסעות הסברה בתקשורת, ברשתות החברתיות ובמסגרות שונות, כגון בתי הספר, על חשיבות ההתחסנות נגד קורונה. מסעות ההסברה היו בכמה שפות (עברית, ערבית, רוסית ואמהרית) ופנו לאוכלוסיות שונות ולגילים מגוונים. כמו כן התקיימו ראיונות בתקשורת עם גורמים מקצועיים ממערכת הבר יאות על חשיבות ההתחסנות; המשרד הפע יל יחידה ייעודית של קשבי רשת (מוקד קשבים) לאיתור מידע כוזב168 והבאתו לפני גורמי הדוברות והגורמים המקצועיים של משרד הבריאות, כדי שאלה י גבש ו תגובה על מידע זה. נוסף על כך היה שיתוף פעולה עם גורמים חוץ-ממשלתיים באמצעות הקמת קבוצ ת ווטסאפ של משרד הבריאות שעסקה במידע כוזב ושהיו חברים בה נציגים ממשרד הבריאות, ממטה ההסברה למאבק בקורונה כן ו גורמים חוץ- ממשלתיים. חברי הקבוצה העלו ב ה ידיעות שפורסמו בתקשורת וברשתות החברתיות ושלדעתם ביטאו מידע כוזב ודרשו טיפול. יצוין כי החל מפרוץ מגפת הקורו נה, גורמים חוץ- ממשלתיים גם פעלו באופן עצמאי למתן הסברים, להנגשת המידע לציבור ולהפרכת מידע כוזב ברשתות החברתיות ובאתרים שלהם. הביקורת העלתה כי פעילותם של מטה ההסברה למאבק בקורונה ושל משרד הבריאות כללה מגוון פעולות, ברובן נקודתיות או שנעשו בתגובה לפרסומים שונים - ,בפועל כל מידע ש הגיע ממוקד הקשבים טופל לגופו ו ב לא הבניה של תהליך הטיפול ו , בו המידע שהועלה לקבוצת הווטסאפ שעסקה במידע כוזב לא נוהל ולא תועד ב מטה ההסברה למאבק בקורונה ו ב משרד הבריאות . עולה כי מטה ההסברה ומשרד הבריאות לא גיבשו אסטרטגיה לטיפול במידע כוזב ולא הפעילו מנגנון מסודר ושיטתי לטיפול בו. הם לא גיבשו תוכנית פעולה מובנ י ת ל התמודדות עם מידע כוזב , לרבות קווים מנחים לטיפול במידע כזה וקביעת כלל הגורמים שצריכים להיות מעורבים בטיפול בו; לא היה מנ גנון מסודר לאיתור המידע הכוזב, לניהול הרישום של כל המידע הכוזב שהתקבל, של תיאור האיום, ר מת ההשפעה האפשרית שלו על הציבור ומעקב אחר הטיפול 168 מתוך : מבקר המדינה, דוח מיוחד (2021 ), התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה2021 - "ההסברה לציבור במהלך משבר קורונה". היחידה הוקמה בדצמבר 2020 . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה67 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 68 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה בכל מידע כוזב שנמצא. הם גם לא ביצעו תהליך של הפקת לקחים מהטיפול במידע הכוזב לצורך שיפור ההתמודדות עימו בפעמים הבאות. היעדרה של אסטרטגיה לאומית לטיפול במידע כוזב עלה גם בהערכה האסטרטגית לשנת 2022 של המכון למחקרי ביטחון לאומי . בהערכה זו הודגש כי ישראל אינה ערוכה דיה לאיומים דיגיטליים ( כמו מתקפות בתחום המידע הכוזב ו ) כי היא חסרה אסטרטגיה לאומית וניהול סדור בתחומים אלה169 . פרו יקטור הקורונה ציין לפני צוות הביקורת ש לא היה ד י עיסוק מקצועי - שיטתי וסדור - מול מי שהפיצו מידע כוזב (בעיקר מתנגדי החיסונים). עוד הוא ציין את הצורך בהקמת "סיירת פייק ניוז" אשר תטפל במידע כוזב, כיוון שלהערכתו מידע כזה ם גר לירידה חדה במספר ה מתח נים ס . גם בתחק יר של מטה ההסברה הלאומי בנוגע להסברה הלאומית שנעשתה בשני מבצעים צבאיים של צה"ל, עלה כי ניטור ה מ רשת ת נעשה בצורה מבוזר ילב ת, תו"ל (תורת לחימה) אחוד וברור וכי יש להאיץ את הקמתו של מרכז ניטור, סיכול והזמה לאומי ברחבי הרש ת, בשיתוף כלל הגופים הרלוונטיים . משרד הבריאות מסר בתשובתו כי לדעתו תופעת המידע הכוזב היא תופעת שוליים קיצונית וקולנית בכל תחומי החיים המתעצמת ב חברה הנמצאת תחת לחץ , ו כי יש מי שמשתמש במידע כוזב באופן שיטתי ומאורגן. הוא ציין ש טה מ ההסברה עשה מאמצים כדי לכוון את ההסברה ו את השיח הציבורי להתייחס בחומרה למידע כוזב במקומות ש בהם הוא אותר , ושאפשר ללמוד על התוצאה של אופן ה התמודדות של המדינה עם המידע הכוזב בנוגע לחיסוני הקורונה גם מ מימוש יעדי מבצע החיסון ו מ ההיענות להתחסנות, שהיא בסופו של דבר גבוהה מא ד. ו היעדר מנגנון פעולה מוסדר, אחוד ושיטתי להתמודדות עם מידע כוזב עלול להביא לכמה דברים: שמידע כוזב לא יאותר ב זמן וציבור רחב ייחשף אליו; שלגורם שטיפל במידע הכוזב לא יישמר זיכרון ארגוני ולפיכך ייפגע רצף הטיפול במידע הכוזב; שמידע כוזב בעל מאפיינים דומים יחזור על עצמו ופוטנציאל התפוצה שלו יתרחב ויהיה בעל הש ות פע ארוכות טווח ; שהמסרים שיועברו לציבור לא יהיו אחודים, ברורים ועקביים; שמידע כוזב ש התגלה יישאר בלי התייחסות ובלי מתן מענה הולם. כמו כן, בלי ביצוע הפקת לקחים על אופן הטיפול במידע הכוזב, לא ניתן לאמוד את יעילות הטיפול בו ולשפר את ההתמודדות עימו בפעמים הבאות. ג י ב ו ש ת ו כ נ י ת ל ה י ע ר כ ו ת מ ע ר ך ה ה ס ב ר ה ה ל א ו מ י ל מ צ ב י ח י ר ו ם מ ד י נ י י ם-ב י ט ח ו נ י י ם : כחלק מההיערכות של מערך ההסברה הלאומי למצבי חירום מדיניים- ביטחוניים, פיתח המערך תו"ל שמטרתו ניהול, תכלול ותיאום ההסברה הלאומית ויצירת מסר אחיד, ברור ועקבי בהקשר המדיני-ביטחוני. כחלק מ תו"ל זה אמור לקום חמ"ל (חדר מלחמה) בהובלת מערך ה הסברה ה לאומי שיהיה בנוי מצוותי פעולה ייעודיים ויתכלל את פעילותם של כל הגורמים השותפים לעיסוק בממד המידע בעת התרחשות אירוע (להלן - חמ"ל לתכלול ההסברה הלאומית ( . בין השאר יוקם שולחן חמ"ל שיכלול נציגים מכלל התחומ ים המדיניים- ,)ביטחוניים, כגון נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים (למשל משרד הביטחון ומשרד החוץ נציגים מגופי הממשל (למשל משטרה ושירות בתי הסוהר), נציגים מצה"ל וראשי צוותים מומחים בתחומים מדיניים-ביטחוניים. יצוין כי תו"ל זה יושם חלקית בשני מבצעים צבאיים של צה"ל170 . נוסף על כך, וכחלק מתו"ל זה, יפעיל מערך ההסברה גם חמ"ל ניטור והזמה של מידע כוזב בתחום המדיני- .ביטחוני, כפי שמתואר בתרשים שלהלן 169 המכון למחקרי ביטחון לאומי, "הערכה אסטרטגית לישראל2022 " (ינואר2022 ). 170 מבצע "שובר גלים" ומבצע "עלות השחר" (שנת2022 .) התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה68 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 69 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 29 : תכנון חמ"ל ל ניטור מידע ה עולה בתקשורת בתחום המדיני-ביטחוני , ובפרט מידע כוזב ב תחום זה, הזמ ו תו התמודדות ע ימו על פי נתוני מערך ההסברה הלאומי מדצמבר 2022 ,בעיבוד משרד מבקר המדינה . פי על התרשים , פעילות חמ "ל ניטור והזמה , שאמור לפעול כחלק מהתו"ל שפותח במסגרת ההיערכות של מערך ההסברה הלאומי למצבי חירום מדיניים-ביטחוניים , אמורה לסייע בהתמודדות עם מידע כוזב שיעלה באירועים מדיניים- ביטחוניים ולנסות לצמצם את השפעתו . עד מועד סיום הביקורת הועלתה התוכנית להקמת החמ"ל לתכלול ההסברה הלאומית ל פני כמה גורמים ממשלתיים ו היא צפויה להיות מוצגת לאחר מכן ללשכת ראש הממשלה ה- 37 . לנוכח ההשפעה של הפצת המידע הכוזב על אמון הציבור ככלל - ובנושא החיסונים והנכונות להתחסן בפרט - וכיוון שהמאבק במידע כוזב רלוונטי ל תחומים רבים, קיימת חשיבות רבה להיערכות אסטרטגית מקדימה , לגיבוש תוכנית פעולה למוכנות להתמודדות עם הנושא בכל התחומים ול פיתוח מנגנון סדור ושיטתי שתפקידו לנטר, לתכלל ולנהל א ת המאבק הממשלתי במידע כוזב, תוך פרסום מידע מהימן, יצירת מסר אחיד והפרכת ידיעות כוזבות . משרד הבריאות ציין בתשובתו כי בהיעדר משאבים וכלים להתמודדות עם מידע כוזב, ובכלל זה חקיקה, כלי אכיפה, היכולת לחסום מגיבים, חמ"ל מרכזי ותקציב ייעודי לטווח ארוך, המענה ל מידע הכוזב מתמקד בעיקר בתגובות נקודתיות על פרסומים כוזבים ו ב הסברה רחבה. מטה ההסברה הלאומי ציין בתשובתו כי אין לו את המשאבים הנדרשים - התשתית, כ ו ח האדם והתקציבים - להקמת מנגנון להתמודדות עם מידע כוזב, כפי שמתקיים במדינות אחרות . המטה הוסיף כי במדינות אחרות שיפור האוריינות וחיזוק יכולת הציבור ו בני הנוער להתמודד עם מידע כוזב מתבצעים גם בבתי הספר ומשול בים בלימודי הליבה בתוכניות הלימודים , וכי בישראל נדרשים לשם כך שינוי מדיניות, החלטות רמות דרג והסטת תקציבים אשר אינם באחריותו של מטה ההסברה הלאומי. המטה ציין כי בא מצע שנת 2023 הוא התקשר עם ספק שמפעיל שירותי ניטור מידע ברשת , כדי לסייע בניטור, בהזמה ובסיכול של מידע כוזב ברשת , וכי את ההמלצות התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה69 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 70 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה בנושא גיבוש אסטרטגיה ות ו כנית פעולה מסודרת להתמודדות עם הפצת מידע כוזב באירועים אזרחיים ו ביטחוניים ניתן יהיה לקדם עם איוש משרות רא ש מערך ההסברה הלאומי171 ומנהל מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה172 . מומלץ שמטה ההסברה הלאומי יגבש אסטרטגיה ותו"ל להתמודדות עם הפצת מידע כוזב באירועי חירום אזרחיים דוגמת התפרצות פנדמיה , וישתף בכך משרדי ממשלה רלוונטיים ובפרט את משרד הבריאות, וגורמים רלוונטיים אחרים העוסקים בהיערכות לאירועי חירום אזרחיים . מומלץ גם שיגדיר את המשאבים ואת המקורות התקציביים הנדרשים לכך. מומלץ כי מטה ההסברה הלאומי יבחן את האפשרות לשלב בתוכניתו להקמת חמ"ל לתכלול ההסברה הלאומית גם הקמת צוותי פעולה ייעודיים לנושאים אז רחיים, שיכללו נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים (כגון משרד הבריאות) וגורמים רלוונטיים אחרים; צוותי פעולה אלה יפעלו בין היתר לטיפול במידע כוזב. לחלופין מומלץ שיבחן את האפשרות להפעיל חמ"ל נפרד לניטור ול הזמה של מידע כוזב בתחום האזרחי . עוד מומלץ ש מטה ההסברה הלאו , מי בשיתוף משרד הבריאות והגורמים האחרים , יתייחסו כחלק מהאסטרטגיה והתו"ל שיגבשו גם להמלצות של ארגונים בין-לאומיים בנושא התמודדות עם מידע כוזב, ושההתייחסות תכלול בין היתר קו וים מנחים לטיפול בנושא, שיתוף של גורמים חוץ-ממשלתיים המומחים בתחום, תיעוד הטיפול במיד ע הכוזב ו ביצוע הפקת לקחים לגבי הטיפול במידע כזה. השפעת מגפת הקורונה על עמדות הציבור בנוגע לחיסונים בשגרה כאשר הציבור נותן אמון בגורמי הממשל ובהנחיותיהם, גדל הסיכוי שהוא יציית להן173 ,. בהתאם מידת האמון שהציבור רוחש למקבלי ההחלטות ולתהליך קבלתן משפיעה על מוכנותו להתחסן. מבקר המדינה הדגיש בעבר את חשיבות הגברת אמון הציבור בחיסונים כדי להעלות את שיעור המתחסנים והמליץ על צעדים שנועדו להעלות את שיעור ההיענות לחיסון הן ברגיעה והן בעת חירום174. כפי שצוין לעיל, גם במשבר הקורונה עלה כי ההחלטה על התחסנות הושפעה בין הי תר מהאמון במערכת הבריאות ובמסרים שלה בנוגע לבטיחות החיסון. אשר לעתות שגרה, יצוין כי שיעור הילדים המחוסנים בישראל בשנת 2017 .היה מהגבוהים בעולם כך לדוגמה, כ- 99% ( מהפעוטות בישראל התחסנו במנה הראשונה נגד חצבת, חזרת ואדמתMMR ) וכ- 99% השלימו ארבע מנות חיסון נג ד פוליו (החיסון המומת)175 ,. כמו כן לפי נתוני משרד הבריאות, שיעור הכיסוי החיסוני הארצי של חיסוני השגרה בקרב תלמידים עמד בשנת הלימודים תשע"ט (8 201 - 9 201 ) על97.8% 176 . לבקשת משרד הבריאות בחנה לפ"ם באוגוסט2022 עמדות ותפיסות של הורים בנושא חיסונים לילדים ובפרט הש וותה בין עמדות ההורים בשנת 2016 לעמדות ההורים בשנת2022 (עם התמשכות מגפת הקורונה). במסגרת זו היא בחנה בין היתר אם מגפת הקורונה השפיעה על נכונות ההורים לחסן את ילדיהם בחיסוני השגרה177 ,. להלן בתרשים תשובות ההורים לשאלה "האם לדעתך מגפת הקורונה השפיעה לרעה על הג ישה של הורים לחיסוני ילדים בכלל וחיסוני שגרה בפרט?". 171 מונה באוגוסט2023 ., לאחר מועד סיום הביקורת 172 נכון לנובמבר2023 משר ה זו לא הייתה מאוישת . 173 מבקר המדי נה, דוח מיוחד : התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה , הסברה לציבור במהלך משבר הקורונה, 2021 ', עמ21 . 174 ,מבקר המדינה דוח שנתי 64ג (2014 '), מערך החיסונים לילדים, מבוגרים וצוותים רפואיים, עמ604 . 175 " ,משרד הבריאות כיסוי חיסוני שגרה הניתנים בטיפות חלב לשנים 2022 - 2017 ", מרץ2023 . 176 ,מבקר המדינה דוח מיוחד : טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות , 2020 ', עמ479 . 177 .חיסונים שמשרד הבריאות ממליץ על קבלתם והכלולים בסל שירותי הבריאות התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה70 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 71 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 30 : תשובה לשאלה "האם לדעתך מגפת הקורונה השפיעה לרעה על הגישה של הורים לחיסוני ילדים בכלל וחיסוני שגרה בפרט?"178 על פי סקר לפ"ם בנושא " עמדות הורים בנושא חיסונים לילדים ", אוגוסט 2022 ., בעיבוד משרד מבקר המדינה מהתרשים עולה כי יותר ממחצית מההורים (53% ) סבורים כי מגפת הקורונה השפיעה לרעה במידה רבה או במידה רבה מאוד על הגישה של הורים לחיסוני ילדים ולחיסוני שגרה ; באוכלוסייה הבדואית השיבו כך 61% מההורים . הסקר של לפ"ם הביא לידי ביטוי עמדות של הורים בנוגע לחיסון ילדיהם (בכלל החיסונים, ולא רק בחיסונים נגד הקורונה), בייחוד החשש מתופעות לוואי ומנזק העלול להיגרם בעקבות החיסונים והשפעתו על הנכונות להתחסן. להלן בתרשים ה סיבות לחשש ממתן חיסונים לילדים בהשוואה בין השנים 2016 ו- 2022 . 178 הנתונים נלקחו במדויק מסקר לפ"ם, בלי תיקון הסטיות בידי צוות הביקורת, גם כאשר האחוזים אינם מסתכמים ל- 100% . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה71 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 72 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 31 : הסיבות לחשש ממתן חיסונים לילדים , 2016 , 2022 179 על פי סקר לפ"ם בנושא " עמדות הורים בנושא חיסונים לילדים ", אוגוסט 2022 ., בעיבוד משרד מבקר המדינה התרשים ממחיש כי בעקבות מגפת הקורונה עלה חשש ההורים (שהשתתפו בסקר) מנזק קבוע שייגרם לילדיהם בעקבות חיסוני השגרה מכ- 46% שהביעו חשש בשנת2016 לכ- 57% בשנת 2022 . אף שחששות מחיסונים אינם מביאים בהכרח לירידה בשיעורי ההתחסנות, התרשימים מחדדים את הצורך ב בקרה של משרד הבריאות על תופעות הלוואי מהחיסון נגד קורונה וב שיקוף המידע לציבור על בטיחות החיסון . בנוגע לחשיפת הציבור לפרסומים בתקשורת על בטיחות החיסון, לפ"ם בדקה את שיעור ה חשיפה לטענות בתקשורת או ברשתות החברתיות על נזקי חיסוני ילדים בהשוואה בין השנים 2016 ו- 2022 . 179 הנתונים נלקחו במדויק מסקר לפ"ם, בלי תיקון הסטיות בידי צוות הביקורת, גם כאשר האחוזים אינם מסתכמים ל- 100% . התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה72 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 73 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 32 : שיעור החשיפה לטע נות בתקשורת או ברשתות החברתיות על נזקי חיסוני ילדים , 2016 , 2022 על פי סקר לפ"ם בנושא " עמדות הורים בנושא חיסונים לילדים ", אוגוסט 2022 ., בעיבוד משרד מבקר המדינה כמתואר לעיל, שיעור הילדים המחוסנים בישראל קודם למשבר הקורונה היה מהגבוהים בעולם. מהתרשים עולה כי בשנת 2022 היה שיעור ההורים שהשתתפו בסקר ושנחשפו לטענות בנוגע לנזק שהחיסונים עלולים לגרום לילדים גבוה ב- 18 נקודות ה אחוז לעומת שנת 2016 (מכ- 59% בשנת2016 לכ- 77% בשנת2022 ). משרד מבקר המדינה מציין כי לעלייה זו עלולה להיות השפעה על נכונות הציב ור להתחסן , ובפרט נוכח העובדה ש משרד הבריאות ומטה ההסברה למאבק בקורונה לא פעלו כדי להסביר לציבור מהן הדרכים להתמודדות עם מידע כוזב בנוגע לחיסונים נגד קורונה כמפורט בפרק על "התמודדות עם מידע כוזב בנושא חיסונים נגד קורונה" . בהקשר זה מסר פרויקטור הקורונה לצוות הביקורת כי נוצר משבר ב תודעה ה ציבורית בנוגע ל חיסונים יש ו , לחשוב על דרכים להגברת היענות הציבור להתחסן באופן נרחב יותר ואסטרטגי יותר . לדעתו, הנגיף יצר "פגיעה" באופן שבו הציבור תפס את החיסון . בבחינת נתוני ההתחסנות של ילדים בחיסוני השגרה לשנים 2017 - 2022 180 עלה כי ניכרת ירידה בשיעור הילדים המחוסנים בשנים אלה181 .. ראו דוגמאות בתרשים שלהלן 180 " ,משרד הבריאות כיסוי חיסוני שגרה הניתנים בטיפות חלב לשנים 2022 - 2017 ", מרץ2023 . החיסו נים לפעוטות בהגיעם לגיל שנתיים או שלוש, תלוי בגיל המומלץ לקבלת החיסון. 181 יצוין כי בשנת2018 הייתה התפרצות של מחלת החצבת בישראל ובשנת2022 הייתה התפרצות של מחלת הפוליו בישראל. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה73 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 74 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה תרשים 33 :שיעורי ההתחסנות של ילדים בחיסוני שגרה מסוימים ב שנים 2017 ו- 2022 .על פי נתוני משרד הבריאות, בעיבוד משרד מבקר המדינה מהתרשים עולה כי שיעור הילדים שהתחסנו בכל חיסוני השגרה המוצגים ירד בשנת 2022 ביחס לשנת 2017 בשיעור של כ- 3 עד12 נקודות ה אחוז. נוכח מגמת ה ירידה בשיעור הילדים המחוסנים בחיסוני השגרה שחלה לאחר משבר הקורונה , מומלץ שמשרד הבריאות יפעל לה שיב ולשמר את שיעור ההתחסנות הגבוה של הילדים כפי שהיה ערב המשבר, זאת בשים לב, לעמדות ההורים באשר לחששם מהש פע ות החיסונים על הילדים . אימוץ ההמלצות אשר פורטו בפרקים לעיל ובפרט שיקוף לציבור במידת האפשר של פעולות המשרד לקראת גיבוש המלצותיו ופעולותיו בנושא הבקרה על בטיחות החיסון, וכן גיבוש תוכני ות הסברה לציבור לזיהוי מידע כוזב ולהתמודדות עימו - יש בה ם כדי להגביר את אמון הציבור במערכת הבריאות ובכלל זה את נכונותו להתחסן ב הן חיסוני ה שגרה ו הן בחירום. משרד הבריאות ציין בתשובתו כי ירידה בשיעור חיסוני השגרה היא תופעה כלל עולמית, והמשרד מתמודד איתה ברמה היום- יומית: הוא קיים בשנה האחרונה יום חשיבה בנושא; מתוכננת תוכנית להגברת ההיענות לחיסוני שגרה; מתקיים שיח רציף עם מובילי דעת קהל במגזרים השונים בנושא; מתקיימות הערכות מצב משותפות עם נציגי קופות החולים ומחוזות המשרד, ונושא ההסברה מקבל במה רחבה בכל הערכת מצ ב כזאת. כמו כן, המשרד מקיים מעקב שבועי אחר מספר הילדים המתחסנים ואוסף מידע על ילדים לא מחוסנים בפילוחים שונים. משרד הבריאות הוסיף שבהתפרצות האחרונה של מחלת הפוליו הוא תגבר את מוקדי ההתחסנות ופעל בשיתוף קופות החולים לקדם את מבצע החיסונים. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה74 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי דוח שנתי74 ג | פברואר2024 - 75 - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה סיכום חיסון הא וכלוסייה נגד נגיף הקורונה היה אחד הכלים העיקריים להתמודדות עם הנגיף, וישראל, בהובלת משרד הבריאות, אף הייתה מהמדינות הראשונות בעולם שחיסנו נגדו , דבר שתרם במידה ניכרת להצלת חיי אלפי ישראלים . הפעלת מבצע החיסונים בידי מערכת הבריאות, בייחוד בחודשים הראשונים למבצע, מנעה פגיעה בבריאות הציבור ונכון אף לומר שהצילה את חייהם של רבים, בעיקר מי שהוגדרו אוכלוסייה בסיכון - אנשים מבוגרים מאוד ומי שסבלו ממחלות רקע קשות. היא גם הבטיחה את חזרתו של המשק לפעילות מלאה. בתחילת מבצע החיסונים , ב דצמבר 2020 , הייתה ישראל המדינה המ ובילה בעולם בשיעור ההתחסנות , אולם ב סוף נובמבר 2022 עמד שיעור המתחסנים בישראל במנת החיסון השלישית ( הבוסטר על )59.6% . לשם ה השוואה , ב קנדה , ב גרמניה ובאיטליה חוסנו בחיסון זה יותר מ- 75% .מהאוכלוסייה כמו כן חלה ירידה בשיעורי ההתחסנות של בני60 ומעלה ממנת החיסון הראשונה עד המנה החמישית . שיעור המתחסנים בחברה הערבית ובחברה החרדית היה אף נמוך מ זה של כלל האוכלוסייה. אמון הציבור במערכת הבריאות ( ובכלל זה בהליך גיבוש המלצות הצט"ם ); החשש מתופעות הלוואי מהחיסון נגד קורונה ; המידע הכוזב שהופץ בנושא החיסונים נגד קורונה - כל אלה היו חלק מהגורמים שעשויים להשפיע על התחסנות האוכלוסייה . הרכב חברי הצט"ם וזכותם להצביע; צירוף חברי צט"ם בלי הסדרת מינוים ; העובדה שנושא קיום דיוני הצט"ם באופן פומבי לא הוסדר - כל אלה מצביעים על אסדרה חסרה של הרכיבים הבסיסיים בפעילות הצט"ם . משרד הבריאות אסף נתונים על תופעות הלוואי ממספר ערוצי דיווח ; בכלל זה מיצרני התרופות , לרבות במסגרת הסכם שיתוף המידע עם חברת פייזר; מגורמים רפואיים לרבות קופות החולים, בתי החולים , מ גן דוד אדום וצה"ל ; מ הציבור הרחב ; מ הקהילה הרפואית הבין-לאומית ; מ מחקרים מדעיים ישראליים ובין-לאומיים ; ומ סקרים ש ערך. הגורמים הרפואיים העבירו את מרבית הדיווחים בממשק אל מערכת ממוחשבת של המשרד - נחליאל"י. עלה ש עקב תקלות טכניות בממשק לנחליאל"י חלק ניכר (82% ,) מהדיווחים שהעבירו גורמים רפואיים לא נקלט כמו כן, משרד הבריאות לא ניתח כ- 33,000 דיווחים שהתקבל ו מהציבור במהלך שנת 2021 . בסופו של דבר רק כ- 55,000 מהדיווחים שהעבירו הגורמים הרפואיים נקלטו וטויבו, עיקרם היה על תופעות קלות, כגון צינון וכאב במקום ההזרקה. מהיקפי ההיזון החוזר שביצע משרד הבריאות אל מול בתי החולים עלה שהתחקור שעשה המשרד לא היה שלם - עלה ש חמישה מתוך 11 בתי החולים הכלליים-ממשלתיים לא קיבלו פניות להיזון חוזר ממשרד הבריאות ו מול שלושה אחרים נעשה היזון חוזר במעט מקרים או ש נעשה היזון חוזר במיוחד לגבי מיוקרדיטיס . עוד עלה כי מטה ההסברה למאבק בקורונה ו משרד הבריאות לא פעלו לגיבוש אסטרטגיה ותו"ל לטיפו ל במידע כוזב ולא הפעילו מנגנון מסודר ושיטתי לטיפול בו . הגברת אמון הציבור ב מערכת הבריאות , הפקת לקחים ממשבר הקורונה בנוגע להתחסנות האוכלוסייה ובפרט גיבוש אסטרטגיה ותו"ל להתמודדות עם מידע כוזב, והיערכות עתידית להתמודדות עם אירועי פנדמיה הם נדבכים חשובים ביכו לתו של משרד הבריאות להבטיח כי אזרחי מדינת ישראל יתחסנו בחיסונים הנחוצים כדי להגן על בריאותם. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה75 ב74 דוח שנתי2024 אייר התשפ"ד | מאי הרחבה שם הדוח ד ו ח מ ב ק ר ה מ ד י נ ה 2024 חודש התשפ"ד | חודש שם הדוח ב י ק ו ר ת מ ע ק ב