פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 920 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ו' בניסן התשפ"ו (24 במרץ 2026), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 4), התשפ"ו-2026 – פטור ממס על יבוא טובין בסכום של עד 130 דולר << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר אביחי אברהם בוארון ולדימיר בליאק ששון ששי גואטה אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין משה סולומון עודד פורר אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר נאור שירי חברי הכנסת: סמיר בן סעיד אושר שקלים מוזמנים: היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק איתי פלומבו ויסמן – סמנכ"ל רגולציה, משרד הכלכלה מנחם הסה – מנהל מחלקת מכס, רשות המיסים, משרד האוצר עמית גולדמן – רפרנט כלכלה, אגף התקציבים, משרד האוצר עמי צדיק – מרכז המחקר והמידע של הכנסת רועי כהן – נשיא להב-לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל שחר תורג'מן – נשיא איגוד לשכות המסחר גילית רובינשטיין – מנכ"לית, איגוד לשכות המסחר יצחק דניאלי – מנהל קשרי ציבור, איגוד לשכות המסחר מאיר קלוגהפט – סגן נשיא איגוד לשכות המסחר ובעל עסק מוטי גרמיזה – ראש ענף צעצועים ומוצרי תינוקות, איגוד לשכות המסחר אורן בוטא – יו"ר תנועת העצמאים דני אלחרר – התנועה לעידוד וייצור האופנה בישראל, בעל עסק נועה בן אבו – בעלת עסק, כפר השעשועים ועידן 2000 אלירן נומדר – בעל עסק, בעלים של 'ילדים ודרקונים' רונן מועלם – בעל עסק גיא ליפשטט – בעל עסק דוד פרץ – בעל עסק ייעוץ משפטי: אמתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 4), התשפ"ו-2026 – פטור ממס על יבוא טובין בסכום של עד 130 דולר << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צוהריים טובים. ו' ניסן התשפ"ו, 24 במרץ 2026, אנחנו בדיון על צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, פטור ממס על יבוא טובין בסכום של עד 130 דולר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אין ייעוץ משפטי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תיכף יבואו. אם תרצו להתייעץ במשהו שקשור לייעוץ המשפטי, אז כשהם יבואו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושב שדווקא בישיבה בנושא הזה העמדה של הייעוץ המשפטי מאוד חשובה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, והם יגיעו. דברי פתיחה קצת אפשר לפני, עד שיגיע הייעוץ המשפטי. קודם כל זה דיון שממש עצוב לי לקיים אותו והלוואי שלא הייתי צריך לקיים אותו. אני חושב שהכנסת כולה אמרה את דברה בנושא הפטור, כפל הפטור או קצת פחות מכפל הפטור, כמו שזה מגיע עכשיו, על יבוא מחו"ל ועל עצם העיקרון של לעודד צריכה מחו"ל בזמן מלחמה וסביב כל מה שקורה עם העסקים פה, והעובדה שאנחנו מוציאים כסף כל הזמן לסייע לעסקים מצד אחד ואז מצד שני אנחנו שולחים את הצרכן הישראלי לרכוש כל מיני מוצרים מהפלטפורמות הסיניות. אני חושב שהרוב שהיה במליאת הכנסת נגד הצו הקודם היה מאוד חד משמעי, לא הותיר מקום לספקות ונועד לשדר מסר שהכנסת, נגיד בעדינות, לא מסכימה למהלך הזה. לשר האוצר יש סמכות בחוק, אף אחד לא כופר בסמכות שלו, הוא הוריד 20 דולר ואמר נעשה שוב. צר לי שאנחנו שם, צר לי שאנחנו משחקים בסוג של משחק חסר תוחלת וחסר תכלית כזה, שבסופו של דבר זה באמת לא עניין של מאבק כוחות או משהו מהסוג הזה, כי אף אחד פה לא כופר בסמכות של שר האוצר, לא להתוות מדיניות ולא לחתום על צווים שהוא מוסמך לחתום לפי חוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי אין, הכנסת באה ואמרה בקול מאוד ברור שהיא לא מסכימה למהלך הזה והמהלך הזה מבחינתה הוא לא נכון. אני חושב שנכון היה לא יום יומיים אחרי לחתום על צו חדש ולהכניס את אותם בעלי עסקים לסחרור מחודש ולייאש אותם עוד יותר, כי הם לא האויב ואנחנו לא רוצים להראות להם שאנחנו יותר חזקים מהם, אנחנו צריכים להיות פה בשבילם ולעזור להם ולהיות אוזן קשבת ולא להראות להם מי יותר חזק. לכן האירוע הזה מתקיים שוב, גם בהתאם להנחיה של בית המשפט, תיכף הייעוץ המשפטי ירחיב בנושא הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בג"צ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בג"צ זה חלק מבתי המשפט במדינת ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא בית משפט קהילתי או רבני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זה לא בית משפט קהילתי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שנכון היה, לטעמי, זה שבמקום לחתום על צו חדש היו נכנסים לשיח לפחות עם בעלי העסקים באופן ישיר, איתנו כנציגים שלהם, לנסות להגיע לאיזה שהוא מתווה מוסכם, אבל זה לא קורה. זה לא קורה דרך אגב למרות שלפני הדיון הזה אני כמה וכמה פעמים פניתי לאנשי לשכתו של שר האוצר וביקשתי: בואו נדבר, בואו נשב, בואו נתקדם לאיזה שהוא משהו מוסכם והתשובה הייתה שלילה מוחלטת, אין מקום לפשרה, אין מקום לשיח. זו התשובה שקיבלתי כמה וכמה פעמים. אני שמח שבעקבות הדיון היום בסוף הודיע לי עכשיו יושב ראש הקואליציה שהוא מנסה להניע איזה שהוא מהלך, אני מקווה שהוא יקרה. חבל, חבל מאוד שאנחנו מגיעים לאירוע הזה. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אני אתחיל מהסוף. אני מסכימה עם הדברים של יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת מלביצקי, שזה מסוג הדברים שהיה ראוי שייסגרו וייעשו בדו שיח עם ועדת הכספים ועם הכנסת בכלל. כמו צו ההעלאה כך גם צו ההפחתה, המחוקק לא התכוון שתהיה פה סמכות חד צדדית לשר האוצר, גם אם יש לו סמכות כזאת בהתאם לחוק מיסי מכס ובלו, שתיכף אני אגע בו ובהיסטוריה שלו, גם אם הוא התכוון שתהיה סמכות לשר האוצר להתקין צו חדש, ודאי כשהחוק מתייחס לשתי רשויות, שר האוצר, ועדת הכספים, ובמקרה של צו הפחתה גם הכנסת, גם אגב בצו העלאה לכנסת יש מילה, כשהמחוקק מדבר על שני גורמים במערכת, שתי רשויות, רשויות מבצעת ורשות מחוקקת. העקיפה של הרשות המבצעת, והוועדה הזאת היא הוועדה הרלוונטית לנושא הזה של קיום פשרה ופיקוח פרלמנטרי, חבל בעיניי שלא נעשה השיח הזה, לא קודם התקנת הצו החדש וגם לא עכשיו. כמו שאמר יו"ר הוועדה, נעשו ניסיונות כנראה טרם הדיון הזה והם לא בשלו. חוק מיסי מכס ובלו שמסדיר את הנושא של צו הפחתה וצו העלאה הוא אחד משרידי החקיקה שנותרו לנו מימי המנדט והוא מתייחס לימים שבהם לא היו טלפונים ושיח תקשורת בפקס ישיר לוועדת הכספים ובדיונים יום יומיים ולכן החוק קובע מנגנון שהוא יחסית מורכב. לאורך השנים הוועדה הזאת גם ניסתה לשנות אותו, משום שהוא מנגנון שבאמת מייצר איזה מאזן אימה, אפשר אפילו לומר, בין שר האוצר לבין ועדת הכספים של הכנסת. ההנחה הייתה שכדי להטיל מס עקיף שר האוצר צריך את הסמכות הזאת בצורה מיידית כדי שאנשים לא יצברו מכסות וכיוצא בזה, במקרה של צו הפחתה זה כמובן לא דבר רלוונטי, וגם לא בטוח שהמנגנון הזה שהוא יחסית מנגנון ארכאי מתאים גם לעת הזאת. המנגנון ביחס לצו הפחתה קובע ששר האוצר מפרסם צו הפחתה, הצו נכנס לתוקף באופן אוטומטי. שוב, בצו העלאה הרציונל של זה הוא שלא תהיה צבירה של מלאים ואז המשמעויות של המיסוי העקיף יחולו רק אחרי הרבה זמן, ולכן זה נכנס לתוקף באופן מיידי. בצו העלאה יש 60 ימים לוועדה הזאת לקיים דיון ולאשר או לבטל את הצו. לאורך השנים, בגלל המורכבות של המנגנון הזה ובגלל שזה לא כולל ימי פגרה וכו', הוועדה הזאת כבר מספר שנים רב מקיימת שיח מקדים עם השר. השר לא מפרסם באופן אוטומטי, למרות שיש לו סמכות הוא לא מפרסם צו העלאה, אלא הוא מקיים שיח עם הוועדה הזאת, מקבל את ההערות שלה לצו ההעלאה, שומע בחפץ לב ותוך היוועצות והבנה שיש פה גורם מפקח שאי אפשר שלא לספור אותו ובסופו של דבר אחרי קבלת הערות הוועדה מתפרסם הצו הרשמי ויש 60 ימים שלא כוללים את ימי הפגרה. אגב זה זמן ארוך מאוד, היום בחקיקה לא היינו מחוקקים דבר כזה, ברור שבחקיקה חדשה לא היינו אומרים 60 ימים פלוס ימי פגרה, יש מצבים והיו מצבים שצווים החזיקו שמונה חודשים בלי פיקוח של הכנסת, ברור שזה דבר שהוא לא ראוי. זה גם יכול לקרות בצו הזה, גם משום שימי הפגרה נכנסים, גם משום שאם הבחירות ייקבעו למועד מוקדם יותר אז ייתכן שגם פגרת הבחירות תיכנס כאן לעניין החודשיים שקבועים בחוק. כמו צו העלאה, שבו נעשה השיח הזה בצורה מוקדמת מול ועדת הכספים כשוועדת הכספים, שוב, יש לה סמכות לאשר או לבטל, אבל ברור שאחרי שיח איתה, גם אם הוא שיח של פשרות מצדה, כשהשר מפרסם את הצו הוועדה מן הסתם הנטייה שלה בתוך אותם 60 ימים תהיה לאשר את הצו שהביא השר. אני מדברת עכשיו על צו העלאה. המשך המנגנון בהעלאה הוא ששבעה ימים זה מונח במליאה ויש לכל חבר כנסת אפשרות להשיג על הצו. ככל שישנה השגה כזאת מתקיימת הצבעה במליאה. ביחס לצו הפחתה, ההנחה היא שהוא לרוב יהיה טוב לציבור ולכן הנחת המחוקק בחוק מיסי מכס ובלו זה שצו הפחתה נכנס לתוקף באופן מיידי, שוב, כמו צו העלאה. הפעם אין 60 ימים לבוא לוועדת הכספים ולקיים איתה שיח, אלא יש חודשיים שבהם כל חבר כנסת יכול לבוא ולהלין ביחס לצו הזה ואז המליאה צריכה לומר את דברה, מחויבת לומר את עמדתה ביחס לצו. לאורך השנים כשהגיעו צווי הפחתה משמעותיים, שהמשמעות הציבורית שלהם הייתה גבוהה, כמו הצו הזה למשל, והייתה להם השפעה על בעלי העסקים בצורה משמעותית, חברי הכנסת נהגו לבקש דיון בוועדה על הצו, גם אחרי שהוא היה בתוקף, כדי לנסות ולהגיע להסכמות מול השר. אתה קיימת כאן דיון כזה אחרי שהצו של 150 דולר הותקן ואתה אפילו הצבעת על עמדת הוועדה כדי להבהיר מה עמדת הוועדה. גם אם ההצבעה הזאת היא לא הצבעה רשמית תקפה כי אין סמכות רשמית לאשר, זה ברור שהייתה פה הבעת עמדה של חברי כנסת, קואליציה כאופוזיציה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מוחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על ההשוואה בין קואליציה לאופוזיציה, לא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, קואליציה כאופוזיציה. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> ההצבעה הייתה של כל חברי הוועדה, זאת אומרת לא הייתה פה מחלוקת בין סיעות הקואליציה לבין סיעות האופוזיציה. הייתה עמדה שהובעה גם בדיון עצמו וגם באמצעות ההצבעה שחברי הכנסת סבורים ש-150 דולר זה צו בשיעור גבוה מדי. הדבר הזה גם הגיע בתוך החודשיים למליאה, נדמה לי במועד האחרון קיימה מליאת הכנסת הצבעה. זה לא דבר שלא קרה, זה כן קרה בעבר, צווי הפחתה בעבר גם נפלו במליאה, אבל זה קרה במקרים מאוד מאוד בודדים וחריגים. חבר הכנסת פורר נמצא כאן, זה קרה בנושא שהיה בתחום סמכותך כשר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב זה היה על מכס. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> ינון אזולאי הגיש וגפני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה היה על מכס, זה לא היה מע"מ, ולמרות שהייתה כוונה של שר האוצר אז לעשות מעשה דומה, בסופו של דבר זה לא נעשה, אלא בשיח הוצאו מכסות. אנחנו חתמנו על צו של פטור ממכס על ביצים ועל דבש, המליאה דחתה את הצו ואז מה שאני עשיתי ביחד עם שר האוצר, גם אם לא אהבו את מה שעשינו, אבל עשינו משהו אחר לחלוטין, הוצאנו מכסות של 500 טון, אם אני זוכר את המספרים נכון, של פטור ממכס על דבש בהליך תחרותי. הוצאנו משהו אחר לחלוטין שאגב גם הוזיל את המחירים מאוד, אני יכול להביא את צנצנות הדבש, הן היו ב-18 שקל במקום ב-45. עסקנו במלחמה ביוקר המחיה, פה זה הולך הפוך. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אז זה קרה באמת במקרים מאוד בודדים שאפשר לספור אותם על אצבעות כף יד אחת שהמליאה ביטלה צו ולאחר מכן השר החליט אם הוא מתקין צו חדש, לרוב זה באמת נעשה בשיתוף, בהתכתבות עם הערות ועדת הכספים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו עשינו משהו אחר לגמרי. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> בעצם כשאנחנו מסתכלים על המליאה יש פה סמכות למליאה לבטל, אבל אין במליאה דיאלוג שמתקיים באופן ישיר שבו גם שומעים את הציבור. הדיון האמיתי מתנהל כאן, בוועדת הכספים, זה הדיון שבו הוועדה מגבשת את ההערות שלה ביחס לצו שהותקן ומביעה את העמדות שלה לגבי הצו. אני אעמוד על שלושה דברים. בתגובה של הכנסת ביחס לצו החדש שהותקן, ביקשו את עמדתי כיועצת משפטית לכנסת. אני לא התעלמתי בעמדה שלי מכך שלשר יש סמכות, כי לפי החוק אכן יש לו סמכות. יחד עם זאת, כמי שישבה שנים רבות גם בוועדה הזאת כיועצת משפטית וגם כעובדת כנסת, זה אך ברור שכשיש צו, כשיש סמכות לממשלה או לשר מבין שריה להביא, מחובתו כאשר נדרש בסופו של דבר אישור או יש סמכות ביטול לכנסת, ברור שהוא צריך לחזור לשמוע את עמדת הכנסת בנפש פתוחה, בלב חפץ, ולעשות את השינויים כפי שביקשה הכנסת. עוד ברור, וגם מזה אני לא התעלמתי בתגובה שלי, לשר יש גם סמכות להתקין צו נוסף. האם יש לו סמכות להתקין שוב ושוב צו נוסף תוך התעלמות מעמדת הכנסת? בעיניי התשובה לזה שלילית, הוא לא יכול לעשות את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איפה עובר הגבול? << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אני אגיד איפה עובר הגבול. בעיניי יש שני גבולות, איכותי וכמותי. האיכותי הוא שאם הוא רוצה לעשות שינוי, כמו שאמר חבר הכנסת פורר, אם הוא עושה שינוי שהוא באמת משמעותי, לא שינוי מינורי, שינוי אחרי שקילה של עובדות ושל נתונים וקבלת החלטה מושכלת אחרת, שמתכתבת אולי גם בכל זאת עם דברים שנאמרו בכנסת או מחוץ לכנסת ושהוא שמע אותם מגורמים, אז אני חושבת שיש לו סמכות לעשות את זה. כמותי, אני לא חושבת ששוב ושוב אפשר לעקוף את ועדת הכספים באופן חוזר ונשנה. זה דומה לעמדה שיש לי בתקציב קרן העושר, רווחי גז - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מי קובע את האיכותי? מי קובע מהי האיכות? << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> הוועדה בעיניי, הנתונים. בסוף הנתונים מדברים בעד עצמם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הריבון. שלוש שנים אתם צועקים אלינו הריבון, הריבון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין את העניין של הכמות, אני יכול להבין, אני שומע את זה ומקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סלומון, בוא ניתן ליועצת המשפטית לסיים את דבריה ואז תוכל לשאול. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> רק שאלת הבהרה, זה הכול. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> בעיניי הכמות היא ברורה, בעיניי הוא יכול לעשות פעם אחת צו. מעבר לפעם הזאת הוא לא יכול להוסיף כי זו עקיפה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל בעיניי גם בפעם הזאת הוא לא עמד במבחן הראשון. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> הפעם האחת צריכה להיות באיכות ותוך חזרה לקבלת עמדת הכנסת, וזו הייתה העמדה שלי גם כיועצת משפטית לוועדה בעבר לגבי צווי בלו ודלק, עמדה שחזרה על עצמה. אני לא חושבת ששר יכול להתעלם מעמדה ברורה. אגב פה לא רק של הוועדה, גם של הכנסת כולה. הצבעה במליאה ברוב של הכנסת היא לא דבר של מה בכך שאפשר להתעלם ממנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רוב מוחץ. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> ולכן אני חושבת שגם אם ישנה, והייתה סמכות להתקין את הצו החדש, הישיבה הזאת היא מאוד חשובה ולכן גם אני כשהגבתי לבית המשפט אמרתי שאני מבקשת להמתין עם קבלת החלטה שיפוטית, כי בעיניי יותר נכון שההחלטה תיעשה פה על ידי ועדת הכספים, על ידי הכנסת, מול שר האוצר תוך כדי זה ששר האוצר אכן ישקול את עמדת הוועדה הזאת ואת עמדת הכנסת. שוב, יש לו סמכות להביא צו חדש בכל רגע נתון. זאת אומרת גם עכשיו הוא יכול להפיץ צו חדש והוא ייכנס לתוקף באופן מיידי, רק שהצו הזה הפעם יהיה תוך קשב גם למה שהכנסת רוצה. לגבי שאלת האיכות שדיברת, קראתי את המחקר של הממ"מ שהם הוציאו, אני חושבת שאם עושים השוואה שלנו לאיחוד האירופי ואתה עושה את הממוצע של הפטורים שיש זה מגיע לסביב ה-30 דולר. ברור ש-130 דולר, וההפחתה בין 150 ל-130 דולר היא הפחתה יחסית נמוכה ואני חושבת שבמבחן האיכות, הוא באמת לא עמד במבחן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה מבחינת ההליך מצופה מאיתנו? עם מה אנחנו צריכים לחזור? דיון זה דיון, צריכה להיות פה החלטה, מה צריך להיות פה? << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אני לא חושבת שצריכה להיות הצבעה, אני כן חושבת שאתה צריך להמשיך במה שהתחלת, בשיח מול שר האוצר. אני חושבת שצריך להעלות את הנתונים, להבין גם איך הוא הגיע ל-130 דולר, נמצאים כאן הנציגים המקצועיים. ההחלטה מהערב לבוקר בין 150 ל-130, על מה היא התבססה? אני לא יודעת, אני נמצאת פה הרבה שנים, עבודת מטה ממשלתית אמרו לי לוקחת הרבה זמן. אני לא יודעת אם אפשר בכמה שעות לעשות אותה. אז לקבל את כל הנתונים, להבין, לגבש את עמדת הוועדה, לאו דווקא בעניין המספרי, אלא באמת בבעיות שהצו הזה מייצר בעיניכם. אני חושבת שאחרי הדיון הזה לבוא בדברים שוב עם שר האוצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם יש נכונות כזו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אשמח לעוד שאלה. איך חוות הזו עומדת מול העמדה המשפטית של האוצר? כי הייעוץ המשפטי של משרד האוצר אישר לשר האוצר להוציא צו נוסף. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> זו לא הפעם הראשונה שהעמדה של הייעוץ המשפטי של הכנסת שונה מהעמדה של הייעוץ המשפטי לממשלה ולמשרד האוצר. אני מסתכלת על האינטרס - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הייתה עמדתם ובמה המחלוקת? << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> אני מניחה שעמדתם היא שיש לשר סמכות, נקודה. אני לא חולקת על זה, לשר יש סמכות, אבל אין נקודה אחרי הסמכות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> או שיש צורך. << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >> יש עוד גורם שאני מייצגת אותו והגורם הזה הוא הכנסת ואי אפשר להתעלם ממנה. ויותר מזה אני אומר, יש פה סמכות פיקוח, לא רק סמכות פיקוח כללית סתם כך, יש פה סמכות פיקוח שקבע המחוקק בחוק, הוא ביקש מהכנסת לתת התייחסות לזה והכנסת נתנה התייחסות לא רק בוועדת הכספים אלא גם במליאת הכנסת. זו התייחסות משמעותית. אני לא חושבת שהייעוץ המשפטי למשרד האוצר ומשרד האוצר בכלל יכול להתעלם מהגורם המפקח עליו בצורה כזאת. ביחסי עבודה תקינים, כשאנחנו מסתכלים על חקיקת משנה, כשאנחנו מסתכלים על צווים, יש שני גורמים וצריך להתקיים ביניהם דו שיח, זה דבר שאגב גם הפסיקה עמדה עליו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור, הבנו, תודה רבה. אני אתן לכם כמובן את רשות הדיבור וגם לכל מי שבא היום, רק בהתאם להנחיות של היועצת המשפטית של הכנסת ששמענו הרגע, אלא אם כן אתם רוצים אחרת, אני אעשה מה שאתם רוצים, נראה לי שנכון וככה גם נוכל להתייחס, שקודם כל נשמע את עמדת האוצר ורשות המיסים על השוני הזה. לא מהתחלה על הרציונל, אלא על השוני, מה קרה ומה ההבדל ואיך הם רואים לשיטתם את ההבדלים בין ה-150 דולר ל-130 דולר, על תהליך קבלת ההחלטות, על עבודת המטה שנעשתה, החשיבה הרבה שבטוח הושקעה בשינוי הסכומים וכל הדברים האלה, ואחר כך נוכל להתייחס ואולי להפנות שאלות נוספות. << אורח >> רונן מועלם: << אורח >> סליחה, אומרים לאל פתרונים, שינוי כזה או אחר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רונן, פה מדברים ברשות דיבור. רשות דיבור לא אומרים סליחה, רשות דיבור מקבלים ממני. << אורח >> רונן מועלם: << אורח >> צודק. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקש, בגלל שאני גם צריך לצאת, אני פה בכמה ועדות, אני מניח שיש עוד כאלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כל, אדוני, בהמשך למה שאתה פתחת, וללא קשר אפילו לנושא עצמו, יש פה אירוע של זילות הכנסת. הכנסת בסוף מייצגת את העם, את הריבון לכל דבר ועניין, הממשלה מקבלת את סמכותה ואת כוחה מאמון הכנסת, היא שואבת את כוחה מאמון הכנסת. לייצר מצב שבו הממשלה עושה הפוך ממה שהכנסת קבעה, בין אם אני אוהב את זה או לא, אפילו לא קשור לעניין המקצועי בכלל, אם הכנסת קבעה א' ולמוחרת הממשלה עושה ב', יש פה בעיניי אירוע שהוא חריגה מסמכות. אני אומר את זה גם כמי שישב בצד השני. גם אני נורא כעסתי כשהכנסת ביטלה לי את צו הפטור ממכס ורציתי לעשות מעשה דומה, ובסוף אחרי התייעצויות יצאנו למהלך אחר שהוא גם היה מהלך נכון יותר, אני חושב, מבחינת ההשפעה שלו גם על יוקר המחיה. לעניין עצמו, קודם כל אני רוצה לתקן את ערוץ הכנסת, זה לא פטור ממס כללי על יבוא, זה פטור ממכס. יש הבדל בין מכס לבין מע"מ. מכס שמוטל על יבוא מיועד כדי להגן על הייצור המקומי הרבה פעמים ועושים את הפטור כדי לייצר תחרות שהיא תחרות הוגנת ולהגיד אוקיי, שהייצור המקומי יתמודד בתחרות, מע"מ הוא מס שמוטל על כולם. פטור ממע"מ יוצר עדיפות למי שמקבל את הפטור הזה. לכן הכותרת הזו, זה לא פטור ממס, זה מייצר בעיניי גם תפיסה שהרבה אנשים לא מבינים את האירוע הזה במהות. אם הממשלה חושבת שיש פה כשל, יש הרבה מאוד פתרונות אחרים שאפשר לעשות בתוך האירוע הזה. הם היו יכולים לבוא ולהגיד שהם קובעים את הצו הזה כהוראת שעה לחצי שנה ובעוד חצי שנה הכול יתבטל, תבוא ממשלה חדשה, יהיו בחירות ואז תחליט הממשלה החדשה האם היא רוצה לחדש את האירוע הזה. היו יכולים להגיד שהם מחזירים חזרה ל-75 או 80 או 90 דולר, לא משנה, הוא היה יכול לייצר ולהגיד שהוא עשה איזה שהיא עבודת מטה. אבל לבוא בבוטות כזו אל מול הכנסת ולייצר את התהליך הזה, אני חושב שפה, בטח למי שכשר כל הזמן אומר העם קבע, הריבון קבע, מצד אחד הוא נלחם בבית המשפט שלא יתערב במה שהכנסת קובעת, מצד שני הוא מבטל את מה שהכנסת קובעת כלאחר יד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. משרד האוצר. תציגו את עצמכם בבקשה ונשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם, בעיקר לרכיבים שאמרה היועצת המשפטית של הכנסת לגבי עבודת המטה שנעשתה והמחשבה ומה קרה מהרגע שהכנסת דחתה ברוב מוחץ, גם ברוב מוחץ של חברי הקואליציה עצמם, הרוב המוחלט של חברי הקואליציה הצביעו נגד הצו הזה, רוב מוחלט שאי אפשר להתבלבל בו בכלל, לכן מעניין אותי העבודה שנעשתה, הליך המחשבה, האם התקיימו דיונים, עם מי, או שפשוט ניתנה הנחיה, תמצאו לי משהו שכן יעבוד. איך עבד האירוע הזה? ומה אתם חושבים? מכיוון שאני קראתי בעיון את עמדתו של כפיר בטאט למבקר המדינה בתשובה, כשפנה אליכם, לאגף התקציבים, מבקר המדינה ביולי 2025, אם אני זוכר נכון, ושאל לגבי הפטור מכפל וכפיר בטאט במילים חוצבות אמר שזה רעיון גרוע, שזה יוביל לירידה בפדיון ובפריון ולפגיעה בענף ואפילו דיבר על דברים יותר חמורים של סף חיסול התעשייה המקומית או משהו כזה. אלה דברים מאוד חמורים ומשמעותיים שבהם הוא מסביר למבקר המדינה למה זה רעיון רע. לכן מעניין אותי מה קרה לעמדה המקצועית של משרד האוצר חודשים ספורים אחרי זה. או שמה שקורה לפעמים, וזה בסדר גמור שזה קורה, אבל חשוב שנדע, שניתנה אותה עמדה מקצועית ושר האוצר החליט שהוא לא מקבל את העמדה המקצועית ועושה משהו אחר. אני אשמח מאוד שתתייחסו לכל הנושא הזה, בבקשה. << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> היינו גם בדיון הקודם, נפגשנו, אנחנו נפגשים המון מהרבה סיבות. << דובר >> קריאה: << דובר >> התפתלת גם בדיון הקודם. << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> בעיני המתבונן, אבל בסדר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא לא מתפתל, הוא עושה את עבודתו. << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> היינו כאן בדיון הקודם, הצגנו את התהליך שהיה לפני כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה תהליך חדש. << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> נאמרו על זה כמה דברים. קודם כל ודאי שבעקבות התהליך שהיה כאן גם בוועדה וגם במליאה, התקיימו אחרי זה דיונים גם ברשות המיסים וגם אצל השר. תהליך קבלת ההחלטות היה דומה והמספר שונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני, אני אגיד לך למה אני קצת מקשה, ברשותך. מכיוון שאת ההצבעה במליאה עשינו ביום שני בחצות וביום חמישי או רביעי אפילו כבר נחתם צו חדש. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ביום רביעי נחתם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הסרטון צולם בשלישי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> והוא עלה אחר כך ואמר שהוא יביא - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יודע שברשות המיסים האור תמיד דולק והנר תמיד דולק, אבל זה בכל זאת מייצר איזה שהוא סד זמנים שכשאתה מדבר על דיונים ברבים אז אני אשמח אם תרחיב על הדיונים ברבים ואיפה הם התרחשו. אתה בסוף מדבר על פרק זמן של בערך 24 שעות שהיה להתדיין במקסימום. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יש פרוטוקול לאותם דיונים? או סיכומים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בטח, הם יפורסמו ב-gov.il ממש בעוד כמה ימים. << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> אני אומר בתמצית. כל משרד נערך בכל מיני דרכים לכל מיני תרחישים שקורים. בדרך כלל רשות המיסים, אני חושב שגם משרד האוצר, משתדלים להיערך לכל מיני תרחישים שיכולים לקרות. באופן טבעי הדיונים שהיו פה היו מקדימים ונעשו אחרי זה כל מיני - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי, זאת אומרת שהייתה תוכנית מגרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סמוטריץ' אמר את זה, זה לא מגרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה השר עשה אני יודע, אותי מעניין מה קרה ברשות המיסים. << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> בסופו של דבר המהות של התיקון הזה היא מהות דומה לצו שנעשה לפני זה, הדבר שהשתנה פה זה המספר. בסופו של דבר גם התהליך הוא ברור, התקיימו דיונים ביחס למספר ובסופו של דבר שר האוצר קיבל החלטה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בניגוד לעמדה שלכם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אף אחד לא מדבר כרגע. << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> כפי שאמרתי, זה לא שלא נשמעו דעות ולא שלא הועלו טענות כאלה ואחרות או דיונים כאלה ואחרים, בסופו של דבר מי שקיבל את ההחלטה הוא שר האוצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה הייתה עמדתכם? << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> אמרתי גם בדיון הקודם שהועלו טיעונים גם לכאן וגם לכאן ובסופו של דבר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה הייתה עמדתכם בגדול? << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> אני אומר שוב, בתוך רשות המיסים והאוצר היו כל מיני עמדות לכאן ולכאן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אבל בסוף יש עמדה. אני אתן לך דוגמה, אנחנו עסקנו פה בחוק מיסוי על בנק, שבסוף התחלף במשהו אחר, והייתה ועדה של משרד האוצר ורשות המיסים והוועדה הזו קבעה, היא לא קבעה משהו אובייקטיבי, היא לא קבעה אם נכון להטיל מס או לא נכון להטיל מס, היא אמרה שהם חושבים שמדובר יהיה על בין 7% ל-10% ברווחי היתר, שדובר אז על מיסוי הבנקאות, השר החליט 15, וזה במסגרת סמכותו. הוא החליט שהוא עושה 15, אבל נאמר לנו בצורה מאוד ברורה מה הייתה העמדה המקצועית, גם של אגף התקציבים, גם של רשות המיסים. זה שהשר סוברני לקבל את ההחלטות שלו על אף העמדות, זה בסדר, אבל מעניין אותי להבין מה הייתה עמדתכם ככל שהייתה כזו, או שאתה אומר לא הייתה. << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> כאן אין איזה פרוטוקול של דיון שאני יכול - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בלי פרוטוקול, מה הייתה עמדתכם? אתה היית בדיון? << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> אני עונה. לא, בדיון הזה אני לא הייתי, בדיונים מקדימים יותר כן הייתי, לפני כן. בסופו של דבר הסיבות נאמרו ודרך אגב הן גם פורסמו, הייעוץ המשפטי של הכנסת קיבל עמדה, הוגש בג"צ בנושא הזה והוגשה עמדה מאוד מאוד ברורה. השר קיבל החלטה שהשינוי הזה הוא שינוי מהותי ולכן הוא קבע את המספר הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אמקד אותך, כדי שיהיה יותר קל. כיצד לשיטתכם הפגיעה שדובר עליה פה בהרחבה בוועדה ושכל חברי ועדת הכספים שנכחו בדיון הצביעו, אפילו הצביעו, נגד ההחלטה של שר האוצר ובעד להביא את זה למליאה, מתוך הבנה של הפגיעה שזה נעשה, כיצד השינוי בין 150 ל-130 דולר משנה את עוצמת הפגיעה, אם בכלל? אני לא רוצה לחזור אחורה להחלטה מראש להכפיל את כפל הפטור ממע"מ ולחוסר התבונה, לשיטתי, שבהחלטה הזו, אבל מהרגע שהתקבלה עמדת הכנסת המאוד מאוד ברורה על כך שה-150 דולר לא רק שאינו מקובל עליה, אלא היא דוחה אותו בעוז, כיצד משנה הפער הזה של 20 דולר? האם עשיתם עבודה של חישוב ההפחתה של פגיעה על בעלי העסקים כתוצאה מאותם 20 דולר נוספים? האם אתה יכול לחלוק איתנו את המספרים הללו? או שחיפשנו איזה מספר שיהיה קרוב, אבל לא יהיה בדיוק? << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> בסופו של דבר, גם לכתחילה, מה שנאמר הוא שהמטרה היא למצוא איזון בין הצורך ליצור תחרות במדינת ישראל ולאזן מצד שני בפגיעה שהועלתה, גם בתוך הוועדה כאן, ביחס לסוחרים בתוך מדינת ישראל. באיזון הזה בסוף יש מספרים, בין 75 ל-150, האיזון בסוף - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא למדתי ליבה, מה החצי? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האיזון הוא לא חצי. כמו שמרכז זה לא נקודת האמצע בין ימין לשמאל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון מאוד. איך האיזון הזה מתבטא ב-20 דולר? אם אתה יכול מבחינה מקצועית להסביר לי כיצד ה-20 דולר האלה תורמים לאיזון, לא בביטויים מעורפלים, אלא מכיוון שאתם אנשי מיסים ואנשי מיסים מדברים במספרים, איפה המספרים? איפה הניתוח הכלכלי? איפה הנתונים על הפחתת עוצמת הפגיעה ככל שיש נתונים כאלה? או שאין. אם אין זה בסדר. << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> ברור שככל שמתקרבים חזרה ל-75, אם היו קובעים 76 דולר אז הפגיעה היא יותר קטנה, וככל שמתקרבים ל-150 ונמצאים ב-149 דולר הפגיעה היא יותר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מניח, מכיוון שאתה לא מציג לי את המספרים ואת הניתוח הכלכלי, לא נעשה כזה, כי אחרת לא הייתה לך בעיה להציג, ואתה גם אומר ביושר, שבעצם המשמעות היא שאנחנו יותר קרובים לפגיעה המקסימלית מאשר לפגיעה המינימלית, שהיא גם קיימת. אני דרך אגב מאלה שחושבים שהיה צריך לבטל גם את ה-75 דולר. אבל אם ה-75 דולר זה נקודת האפס וה-150 דולר זה נקודת ה-100 אנחנו יותר קרובים ל-100 מאשר לאפס. זה אפילו אני בלי ליבה יודע. << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> נומינלית כן. אבל זה גם נוגע, ואני רוצה לציין את זה, כיוון שבסופו של דבר השאלה היא האם השינוי הוא מהותי או לא שינוי מהותי. השר סובר שהשינוי הזה הוא שינוי מהותי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש תימוכין מקצועיים לסברה הזו או שלא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקבל עמדה קוהרנטית של גורמי המקצוע? אנחנו יודעים ש-150 זה 100 ו – מה עמדת אנשי המקצוע? << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> עמדת רשות המיסים הוגשה בצורה מסודרת בתגובה לבג"צ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה היא אומרת על השינוי? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תחזור על עיקריה בעל פה. << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> אני אגיד את זה בתמצית, אני לא רוצה להחליף את הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברשותכם, הוא לא יכול. כשיש עניין שנדון בבית משפט, תלוי ועומד, אי אפשר לבקש ממנו להתייחס לנושא המשפטי כשהוא לא הייעוץ המשפטי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שיביא את העמדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שוב אני אומר, זה לא נכון מבחינת ההליך לעשות את הדבר הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל כל הדיון הוא בהקשר הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל הדיון פה, אני קיבלתי את ההנחיה מהייעוץ המשפטי, היועצת המשפטית אמרה שאנחנו צריכים לנסות לעמוד על התהליך שקרה בין 150 ל-130. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מה שאני שואל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכן חוות הדעת שלכם לעניין העתירה לא מעניינת אותי. מקצועית, האם יש נתונים על ה-20 דולר, וזה מה ששאלתי אותך בערך בשש-שבע שאלות דומות, מפה ומפה ומפה ומפה, מה הצידוק הכלכלי לפער בין ה-150 ל-130 דולר? האם ישנו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חנוך, זה לא רק זה, שגית עמדה על הפרוצדורה, היא דיברה גם על ההליך - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למדנו את ההליך, הוא אמר שהתקיימו דיונים, ביקשתי לנסות להבין איך במהלך יום אחד התקיימו דיונים ולא קיבלתי תשובה, זה כשלעצמו מסביר על עומק התהליך. << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> כשלוקחים את ההעלאה של 75% ומורידים את ה-20%, מגיעים לאזור 25%-27% אחוזי הפחתה שאנחנו רואים בזה שינוי מהותי ביחס לצו הראשון. אני אומר שוב פעם, אנחנו כבר על גבול הדיון המשפטי, מה מהותי ומה אינו מהותי וכו', גם מה שחבר הכנסת אמר, ולכן - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אגף התקציבים, מה שמך? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> עמית גולדמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ומה תפקידך? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> רפרנט כלכלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אתה סמכות פה. אתה בטוח למדת ליבה. תתרום לי לאותן שאלות, כמה דיונים קיימתם, מתי קיימתם? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> לנו לא הייתה מעורבות בשינוי המספר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא שאלו אתכם בכלל? עד כמה שאתה יודע, האם עמדתו של כפיר בטאט, כפי שהוצגה למבקר המדינה ביולי 2025, היא עדיין העמדה המקצועית התקפה של אגף התקציבים בנושא הזה? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אני לא יודע לדבר בשמו של כפיר, אבל - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני שואל אותך בשם האגף, לא בשם כפיר. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אנחנו דיברנו על זה גם בדיון הקודם, הצגנו את השינויים. כלומר גם הצגנו שיש פערי מחירים משמעותיים בינינו לבין ה-OECD, הצגנו את העניין שהשוק יחסית ריכוזי, זה נאמר גם בישיבה הקודמת. לגבי השינוי הספציפי ששאלת עכשיו בין ה-150 ל-130, אנחנו לא היינו חלק מההחלטה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא הייתם חלק מההחלטה ואתה לא יודע על דיון עומק שנערך באגף התקציבים סביב הכוונה להכפיל את הפטור? זאת אומרת העמדה הזאת, עד כמה שאתה יודע, כפי שהוצגה למבקר המדינה ב-2025, לא שונתה, אין מסמך שאומר שעמדת אגף התקציבים בנושא הזה היא – אין המלצה לשר להעלות את התקרה של הפטור ממע"מ, נכון? אין המלצה חיובית כזו שלכם? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> בזמנו כאשר דיברו על השינוי בין ה-75 ל-150 אז היו דיונים פנימיים בתוך האוצר. כמו שאמרתי גם בדיון הקודם, אמרנו שזו לא הדרך האופטימלית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. טוב, בבקשה, רבותיי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שגם התשובות, אני מתנצל בשמו של שר האוצר, למה? אני חושב שבדיון כזה, אני גם דיברתי על זה בפעם הקודמת, אבל בדיון כזה היה צריך להיות פה סמוטריץ'. הוא היה צריך לבוא ולהגיד: תקשיבו, אני הסמכות. איך אמר הדוד בן לפיטר פארקר? עם הכוח יש אחריות. אבל פה הוא היה צריך לבוא ולהגיד: אני יודע שהכנסת החליטה, אני חשבתי הפוך ממכם, עשיתי את מה שעשיתי – והוא אגב אמר את זה בריש גלי גם לפני ההצבעה, הוא אמר: מה זה משנה מה תצביעו, אני יום אחרי מוציא את הצו. הוא אמר את זה, הכול על השולחן. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא אמר את זה גם בכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא אמר את זה גם בכנסת, הוא אמר גם בשיח איתך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא היה שיח ישיר, זה היה בתקשורת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, דווקא בדוכן דיברתם. היה הרבה בתקשורת, אבל כשעלית לדבר הייתם יותר מיודדים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הוא אמר שהוא יביא צו אחר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, הוא אמר. זה אגב המלצה, טיפ לזוגיות ביניכם, פחות בציוצים, יותר פנים מול פנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מסכים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא שאני בעד הזוגיות ביניכם, או ברית הזוגיות, אבל זה כבר שלכם ואני לא רוצה – אבל אני חושב שהשר היה צריך להגיע לפה. לא הגעת בתקציב, אתה לא סופר את הוועדה, הכול בסדר, אנחנו לגמרי הבנו את זה וזה בסדר גמור, אבל האנשים פה הם לא חברי כנסת והם מגיעים לפה כאילו זה הפך להיות העבודה השנייה שלהם. בווייז, אני נכנס לווייז, מניע את האוטו, הוא אומר לי: בדרך לכנסת? אני עושה ככה ונוסע, נכון? הווייז שלהם - - - << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> גם לנו אותו דבר, זה מה שהווייז מציע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון. דווקא בתקופה הזו, שגם ככה הפריון ירד, אני מניח בלפחות 40%-50%, נכון? << דובר >> קריאה: << דובר >> 70. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם צריכים להגיע לפה. יכול היה שר האוצר לנצל לטובתו את המלחמה, להגיד, אתם יודעים מה? אני שנייה מוריד מהאגו שלי, אני שנייה מוריד מהיהירות שאני יודע הכול ואני אוזיל את החלב ואוזיל את העגלה. באמת הוא רב עם כולם. יכול היה לבוא ולהגיד: אתם יודעים מה, אני אנצל את המצב, אני שנייה מקפיא את זה. היית תורם להכנסות המדינה, נכון? אגף התקציבים, היית חוגג כשהגירעון היה יורד בעוד אחוז. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אחוז זה הרבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עשירית האחוז. לא משנה, יש לך את כל הלגיטימציה, אבל הקטע הפוליטי פה הורג אותי, למה? כי שלוש-ארבע שנים, כמעט ארבע שנים, צועק לנו אדון שמחה רוטמן, באמת העגלה מלאה בדמוקרטיה ליברלית מערבית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שהשר מכיר אותו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פוקו של ימינו, על חשיבות הריבון. אני אומר לך, התוצאה במליאה הפתיעה אותי, אני הייתי בטוח שיותר מחבבים את השר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא קשור לשר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שזו דרך התנהלות, זו דרך ההתנהלות שלו, גם פה בוועדה, הסיבה שכולנו ביחד נגדו היא הרבה בגלל זה. מעבר לזה הוא היה צריך לקבל את ההחלטה, לפחות לעשות כאילו הוא מכבד את הריבון, לעשות איזה חודש של דיונים, לבוא בדין ודברים, לראות מה קורה ואז היה מוציא את הצו. אבל הצורה והדרך שבה הוא מתנהל היא צורה דורסנית, יהירה, שתביא שוב למפלה שלו באירוע הזה. בדיוק כמו רפורמת החלב. כמו לששי גם לסמוטריץ' עלה החלב לראש. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר, אני צריך ללכת גם ללכת, אשמח אם תינתן לי רשות הדיבור. בוא נעשה את זה קצר. אני כמעט מסכים עם כל מה שנאמר כאן, אבל אני חושב שיותר מדי מתעסקים בעניין של הפרוצדורה מאשר במהות. ברגע שאנחנו עכשיו, יסלחו לי חברי האופוזיציה, כקואליציה, מתוך 66 חברי קואליציה 41 חברי קואליציה לא תמכו בנושא הזה וקואליציה זה שותפות, אני חושב שאין פה מה ל - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך בהצבעה לציין, דרך אגב, שאמנם הצביעו נגד 59, אבל הרבה, כי הם לא רצו להצביע נגד בגלל האירוע הקואליציוני, פשוט יצאו החוצה. בסופו של דבר תמכו 25 חברי קואליציה בלבד. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> הרבה אנשים יצאו החוצה, בדיוק, 25 חברי קואליציה תמכו ומתוך מפלגת השלטון, הליכוד שלנו, מתוך 32 רק שישה היו בעד, שישה היו נגד ועוד 20 בכלל לא היו, 19 יצאו החוצה וראש הממשלה לא נכח בכלל. לכן שרואים שזה לא קונצנזוס בכלל, אין פה שותפות, ויתרה מכך, אתם באים ומקשים על אותם עצמאים, על אותם מעסיקים. אין בעיה, אתם רוצים להקשות עליהם? בסדר, תנו להם תוכנית מגרה, משהו בתמורה. שום דבר, שום כלום. עכשיו מביאים 130 דולר, אותה גברת בשינוי אדרת, אני לא רוצה שזה יוביל בסוף למצב של 65,000 בתי עסקים שיסגרו בטווח של שנה-שנה וחצי. זה מה שהולך לקרות. תנו להם משהו, תוכנית חלופית, משהו אחר, שתהיה אלטרנטיבה. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אני רוצה להוסיף קצת לדיון. אתם יודעים את הכול, יודעים שזה לא שוויוני, שזה לא קיים בעולם, מה שטוב לאירופה טוב לישראל לא תופס פה. כולכם יודעים ששר האוצר טיפס על עץ גבוה וגם נוצר לו הסולם מזהב עם אדנים של יהלומים לרדת בדמות המלחמה ואפילו את זה הוא לא ניצל. אתם אמרתם, ואני חוזר, אני מתנצל שאני אומר את זה, השר יהיר, שחצן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוא לא נעסוק בתכונות אופי, זה פחות רלוונטי. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> זה נאמר פה על ידי הח"כים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נראה לי שיש מספיק טיעונים לגופו של עניין. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אני רוצה רק להרחיב את הדעת שלכם. אתם זוכרים שפה בוועדה הזאת, כשפונו התושבים מהצפון, התקבלה פה החלטה ערכית מאוד מדהימה, לסייע להם בשכר דירה. מה קרה בפועל? אתם סייעתם בשכר הדירה ושכר הדירה בצפון עלה השמיימה. התפרסמה עבודה לפני כמה ימים על הפטור ממע"מ. אני רוצה ליידע אתכם, אתם אולי לא יודעים, קורה בדיוק אותו דבר. אתם רוצים להיטיב עם הציבור, נגיד השר רוצה להיטיב עם הציבור, אבל אם הוא היה מבין בכלכלה הוא היה מבין שאסור לו להתערב, כשאתה מתערב אתה משבש את השוק. מה שהמותגים הבין-לאומיים עושים זה אותו דבר, הם מעלים את המחיר לציבור, אתם זורקים מיליארד שקלים לסינים, למי שאתם רוצים, ולא קורה מה שאתם רוצים, רק הרווחיות של המותגים הבין-לאומיים על הקניות של הישראלים גדלה. אי אפשר להתערב בכלכלה. בוא נהיה צנועים. אדוני שר האוצר, תהיה צנוע, אל תהיה שחצן. כשאתה מנסה להתערב בכללי הכלכלה שהם גדולים עליך שבעתיים אתה לא מצליח. אז אלוהים אדירים, כשאתה עושה את זה, תעשה עבודה. עבודת מטה לא נעשתה, לא על ה-150 וגם לא על ה-130, לא משנה מה יגידו פה, לא עשיתם עבודת מטה. את עבודת המטה עשיתם באמת כשהודעתם בדוח מבקר המדינה מה אתם חושבים באמת על הפטור ממע"מ. הוא לא קשור, לא ליוקר מחיה, הוא קשור רק לדבר אחד, לרצון להעלות את אחוז החסימה, לקטע פוליטי. אני רוצה להגיד לאדון שר האוצר, ב-2024 פשטו את הרגל 65,000 עסקים קטנים ובינוניים בישראל. זה המספר. בשנה רגילה זה 37. ב-2025 פשטו את הרגל 62,000 עסקים בישראל, בשנה רגילה 37. בדרך כלל המאזן הוא הפוך, בשנים רגילות 65,000 עסקים נפתחים ו-37,000 עסקים נסגרים, יש מאזן חיובי של 20,000 פלוס. פה בשנתיים האחרונות מאזן שלילי של 20,000. זאת אומרת כששר האוצר, גם עם מתווה הפיצויים וכן הלאה מתהדר כל פעם שהם עזרו, תהיו צנועים, בקדנציה שלכם התרסקו עוד 40,000 עסקים יותר מאשר שנים רגילות. אני לא רוצה להגיד לכם מה יקרה ב-2026. מה שיקרה ב-2026, אני אחזה, אני מוקלט פה, אנחנו נשבור שיא, אנחנו נחצה את 70,000 עסקים בישראל סגורים. אז אדוני שר האוצר, אלוהים אדירים, תעשה את מה שנכון, לא מה שהאגו אומר לך מה לעשות, לא מה שהשחצנות שלך מובילה אותך לעשות, תעשה את מה שנכון. אנחנו לא נוותר. זה שהווייז שלי אומר, בדיוק מה שנאמר פה, כשאני פותח אותו: האם אתה נוסע לכנסת? זה בושה לשר האוצר. אני צריך לעבוד ולהיאבק למען העסקים, אני לא צריך לבוא לכאן כל הזמן, לא אני ולא חבריי. תעשה את מה שנכון. תזכרו, כשאתם מתערבים בכללי הכלכלה, בחוקי השוק, תהיו צנועים, אתם אפס אפסיים, כולנו, אל מול השוק. אנחנו לא באמת יכולים להשפיע. כשאתה מסבסד משהו אתה מעלה את המחיר שלו. כבר זרקתם את המיליארד הקודם, כל שנה, אתם זורקים עוד מיליארד ועוד מיליארד, והכול פייק, אתם בעצם מייצרים מצג שווא, אתם לא באמת עוזרים לציבור. העשרתם את שיין, ברכות, העשרתם את עלי אקספרס, ברכות, העשרתם את כל המותגים הבין-לאומיים, והפכתם את העסקים בישראל לעניים ולאזרחים לא הועלתם במאומה. תודה רבה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לומר לך, אדוני היושב ראש, שאנחנו עוסקים בנושא הזה, לא עכשיו, אנחנו קיבלנו מכתב ב-6 בדצמבר 2023, שמופנה גם אליך, חנוך, גם לאלי רביבו וגם אליי, שמדבר בדיוק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי. אנחנו מדברים על לפני שנתיים וחצי שהנושא הזה עלה. דרך אגב, הכותרת פה לא נכונה, כי זה לא נושא של מכס, כי אין מכס, יש פה פטור ממע"מ, שזה משהו שהוא לחלוטין לא נכון. לצערי אני חייב לומר שמה שאני רואה פה, שרשות המיסים מגמגמת, אין לה תשובות. לצערי אני אומר את זה. אין לה תשובות, לא היה פה הליך מוסדר, שום דבר. יש פה עניין של אגו ופוליטיקה. לצערי אני אומר, יש פה גם ביזוי של הכנסת, ביזוי של הריבון. אנחנו קיבלנו פה החלטה חד משמעית. אם זה היה מקצועי זה היה צריך לרדת לאפס, לא ל-130 ולא ל-100 ולא ל-75. אנחנו ישבנו פה בתקציב המדינה חודשיים, נלחמנו על כל שקל, בהרבה מאוד דברים, על מיליון פה, מיליון שם, אם זה בתנועות נוער ואם זה בדברים אחרים, ופה אנחנו מדברים על פטור שגורע מהכנסות המדינה כמעט 2 מיליארד שקל - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> יותר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 2.5. 2 מיליארד, זה גם מספיק כסף וגם פוגע בנושא של המחזור, גם של העסקים וגם של התוצר. אנחנו מדברים פה בעצם על כל מיליארד 5 מיליארד שקל בתוצר. איפה זה בא לידי ביטוי? אז אנא מכם, אנשי האוצר, תגידו את מה שיש לכם, ממה אתם פוחדים? מה שקורה פה זה פשוט אגו, יהירות, זה פוליטיקה, זה לא מקצועי ולכן זה נדחה במליאה, זה נדחה פה בוועדת הכנסת. אני אומר לכם עוד דבר, אם זה ימשיך להיות 130 נביא את זה למליאה וננצח עוד פעם במליאה וחבל שזה יקרה ככה. צריך לשבת פה ולדבר ולדון ולהגיע לפשרות ולא ליצור את המצב של אגו בפוליטיקה, כי אנחנו מדברים בכלכלה וכלכלה צריך לדבר בצורה ברורה ומקצועית וגם להגיע לפשרה. תודה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> קודם כל אני מברך על הדיון ואני מברך שהיועצת המשפטית הגיעה, שנשמע את זה, וחבל לי ששר האוצר לא הגיע כדי להסביר לנו אחת ולתמיד למה כשאנחנו נמצאים בזמן מלחמה אנחנו צריכים לדון בדבר כזה ולא היה אומר אוקיי, עוצרים עכשיו במלחמה, גם ככה העסקים קשה להם, בוא נבטל את זה עד שאנחנו נדון עם ועדת הכספים בנושא. זה אחת. דבר נוסף, מאוד מאוד חשוב. יש מקדמות, עוד יומיים אנשים צריכים לשלם מקדמות מס הכנסה ומע"מ ב-26 לחודש. המון עצמאים פנו אלינו, ואני בטוח שלכל ארגוני העצמאים, בבקשה, בתחינה, תנו לנו ארכה עד אחרי פסח. הרי אנחנו באנו מפורים, בפורים לא הייתה עבודה להרבה מאוד עצמאים בישראל, עשרות אלפים, אולי אפילו מאות אלפים, אנחנו עכשיו בואך 25-24 ימי מלחמה ואנחנו צריכים בעוד יומיים לשלם את המיסים האלה, חלק זה אלפי שקלים, חלק זה עשרות אלפי שקלים. אלה שצריכים לשלם עשרות אלפי שקלים, מדובר בעובדים שהם צריכים לשלם להם, כי זה עסקים יותר גדולים, אז הם צריכים עכשיו לשלם משכורות לעובדים, לא יודעים חל"ת, לא חל"ת, עדיין לא מבינים, ועוד יומיים הם צריכים לשלם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רשות המיסים, מה אתם יודעים על זה? בדיון לפני שבועיים אמרתם שאתם דוחים את זה לעכשיו, ל-26, ושאלתי לפני יומיים עוד פעם מה קורה עם זה. אני לא זוכר כבר מתי, כי הימים קצת מתערבבים לנו ונאמר שאתם תודיעו. << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> אני פחות מכיר את הדבר הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תוכל לבדוק, בבקשה? << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> בוודאי. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> אני אמשיך בנושא של צו המע"מ. אין ספק שכשהכנסת אמרה את דברה שר האוצר היה צריך לעשות דיונים אינטנסיביים במשרד שלו, לבוא אליך כיושב ראש ועדת הכספים, חנוך מלביצקי, ולראות מה עושים. זה שהוא אמר, ואת השמועות, אני ידעתי שבוע לפני שהוא יוריד את זה ל-130, אני לא יכול לספר מאיפה, אבל אני לא האמנתי שהוא יעשה את זה. הוא היה כל כך זחוח, הוא ידע שזה יבוטל בכנסת כי הוא ראה שכל עוד חברי הכנסת מבינים שאם עסקים נפגעים, אם העובדים שלהם נפגעים, אין תשלומי מיסים שישלמו את המשכורות במגזר הציבורי. הוא ידע את זה, אבל אותו לא מעניין, הוא רצה לשים עכשיו חותמת שהוא עשה משהו שמיטיב עם הציבור. הוא היטיב עם מעט מהציבור ודפק את כל הציבור וכולם יגידו את זה, כולל פקידי האוצר שאמרו לו, כנראה בשיחות פנים, זה לא רק מיליארד או 2 מיליארד שקלים, זה כמו שחבר הכנסת אלי דלל אמר, המעטפת זה עשרות מיליארדי שקלים בשנה אם אתה לוקח את כל אי ההתפתחות של העסקים וגדילה ולהעביר עוד עובדים ותשלומי מיסים של עובדים, זה מעגל אדיר, ונותני שירות שנותנים לעסקים האלה, שתצומצם הפעילות שלהם. פשוט עוול גדול. אנשים לא מבינים שאם הם ישלמו 3 דולר מע"מ, 4 או 5 דולר מע"מ הם מחיים את הכלכלה של כולנו וברגע שאנחנו נותנים אפילו את ה-75 דולר הזה, שנולד בחטא בטרכטנברג ב-2011, זה נולד בחטא, כי מזה מאז 1 או 2 מיליארד שקלים ויותר נגרעו מקופת המדינה. יכולנו לעשות בזה הרבה יותר בחינוך, בביטחון, בהכול. אני מצפה ממך, יושב ראש ועדת הכספים, חנוך מלביצקי, שלא תעזוב את הנושא הזה, כי זה נושא אקוטי, זה נושא של אפליה, זו אפליה זועקת לשמים שנותנים מע"מ לאנשים שהם לא אזרחים של מדינת ישראל ומאיתנו, מהלקוחות שלנו, לא משחררים אותם מהמע"מ. הוא לא יכול, כי אם הוא יעשה את זה כלכלת ישראל תקרוס. הוא ידע למה הוא נתן את זה לסינים ולטורקים. זה צריך לחזור לדיונים במליאת הכנסת ולבטל את ה-75 דולר. הציבור כפופוליסט אומר איזה יופי, יש לי הנחה של 4-3 דולר, הוא לא מבין שהכלכלה נהרסת, העסקים מתרסקים, הילדים של כולנו עובדים בעסקים האלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש, תודה על הדיון, תודה ליוזמים. אני לא ארחיב לגבי הזילות של הכנסת, איך אנשים ששלוש שנים מרצים לנו על הפרדת רשויות ופגיעה בריבון פתאום רומסים את ההצבעה שנעשתה במליאה. לשר היו שני דגלים לאחרונה, כשהוא נזכר שהוא שר אוצר, שהוא צריך להתמודד עם יוקר המחיה, אז פתאום הוא התחיל לומר שיכול להיות פה זול יותר, אז היו לו שני דגלים. הדגל הראשון היה רפורמת החלב. חברי מכיר את זה היטב, את הדגל הזה הוא זרק למען שלמות הקואליציה, אז כנראה לפחות בהקשר הזה לא יהיה פה זול יותר, והדגל השני היה פטור ממע"מ, שזה לא דגל בכלל. אני חושב שאנשים שדיברו פה, ושחר פירט את זה היטב, בסוף הספקים מחו"ל מגלגלים את הרווח לעצמם וגם עסקים מפסידים והציבור במקרה הטוב לא מרוויח. אבל דווקא בהקשר לזה שיכול להיות פה זול יותר יש לי שני רעיונות לשר האוצר מה לעשות עם 2.5-2 מיליארד שקל לפחות. קודם כל הדלק אמור לעלות כנראה ב-1 באפריל לכיוון של 8 שקלים לליטר ואני רוצה להזכיר מה אנחנו עשינו בקדנציה הקודמת, אנחנו סבסדנו את מס הבלו. יש על זה ויכוח האם זה מתמרץ את השימוש ברכב פרטי, אבל אני חושב שבמצב שנוצר בזמן המלחמה, עם העלייה שהיא די מאולצת, זה יכול להיות צעד נכון ומועיל שגם יכול לקרר את יוקר המחיה והעלאת המחירים בגלל עליית הדלק. מכיוון שלממשלה אין כסף, וזה לא סוד, אז אפשר לקחת 2 מיליארד שקל ולפחות באופן זמני, עד שהמצב יירגע, לפתור את הבעיה. אגב, דיברת על העסקים הקטנים, אני אחזיר את הכובע הקודם שלי כרואה חשבון, עם המע"מ אי אפשר הרבה מה לעשות, כי זה תלוי ברשות המיסים, אבל את המקדמות אפשר לבטל. אז מי שיכול לבטל, פשוט תבטלו את המקדמות, זה לפחות יעזור. אבל אני מסכים שזה מצב שהוא לא סביר. אנחנו 25 ימים במלחמה, ביום הראשון של המלחמה פניתי לשר האוצר, מכיוון שהמלחמה התחילה בתחילת החודש, או ביום האחרון של החודש הקודם, להבדיל מעם כלביא, אז הצעתי לו שני דברים, קודם כל באופן מיידי לפחות להביא לאישור של הכנסת את המתווה של עם כלביא, אז היינו קצת אולי מתאימים אותו למצב, ולשלם מקדמות כבר במהלך חודש מרץ לפני הפסח, לשלם מקדמות על בסיס התביעות שאנשים הגישו בעם כלביא. מאוד מאוד פשוט. אבל שר האוצר שלנו הוא לא רק שר אוצר, הוא גם מחנך. הוא התראיין אצל קרן מרציאנו שלשום ואמר שהוא צריך גם לגרום לאנשים להמשיך לעבוד. הוא הרי מחנך, הוא גם שר חינוך. שר במשרד הביטחון, שר אוצר וגם שר החינוך בהקשר לשכירים ולעסקים. אז בסוף אנשים לפני החג בלי מתווה, והמתווה לא יגיע לפני הפגרה. יש לי חדשות בשבילכם, מתווה הסיוע לעסקים לא יגיע לפני הפגרה, הוא יגיע רק אחרי פסח ואתם לא תקבלו את הכסף לפני חודש מאי, במקרה הטוב, לדעתי אפילו לכיוון יוני. זה המצב. אז אם שר האוצר עדיין זוכר שהוא נאבק ביוקר המחיה, אז א', הוא יכול לסבסד את הבלו, ו-ב', הוא יכול בדחיפות לקדם מתווה סיוע לעסקים ולשכירים ולעזוב את הדבר ההזוי הזה, כי אין לו רוב, לא בוועדה ולא במליאה, לא באופוזיציה ולא בקואליציה. << אורח >> דני אלחרר: << אורח >> אני רוצה להוסיף, כל פעם אתם מדברים על 18%, אבל יש פה עוד נקודה שמפספסים. אני הבאתי פה סחורה ב-48,000 שקל דרך הנמל, יש פה רשימת אגרות לא נגמרת, אם זה אגרה משולבת, אגרת אישורים, אגרת סייבר, עמילות מכס, עולם ומלואו, המע"מ פה שולם, 8,317, האגרות הגיעו ל-4,300, מה שאומר שאני לא מתחיל ב-18% למטה, אני מתחיל ב-28% מול המתחרה הסיני. יש פה נציגים של רשות המיסים, הייתי רוצה לשאול אותם, בית הדואר במודיעין שמקבל את החבילות, אני לא יודע אם אתם מודעים, הם היחידים שקיבלו אישור במדינת ישראל להכניס את זה כשרינקס, כיחידה. אלפי חבילות מגיעות בשרינקס אחד. אני לא יכול לעשות את זה עם ארבעה יבואנים, אין לי אישור, ניסיתי, זה אסור לי, כל אחד מאיתנו צריך לשלם את כל האגרות האלה בנפרד. גם אם הבאתי סחורה ב-150 דולר אגב אני לא פטור. כשאני מביא דוגמאות לייצור ב-100 דולר, אני משלם 200 ומשהו שקל אגרות, עמילות מכס וזה. אני לא פטור מאגרות. אתם פטרתם אותם מכל האגרות, אז רציתי לדעת, בית הדואר במודיעין שעובדים שם אלפי עובדים, יש מבקרים, עולם ומלואו, מי משלם על בית הדואר במודיעין? הרי כשאני קונה משהו ב-4 דולר זה מגיע ב-4 דולר עד הבית. אתם מודעים לזה שהמדינה גם מסבסדת להם את כל האגרות של בית הדואר במודיעין, שזה מיליונים? כי אנחנו מממנים פה את הנמל. אם אני הולך הביתה, כמו שהם הסבירו לך, זה לא רק המע"מ, מי ישלם את האגרות האלה אם אני סוגר? כל משלוח שאני מביא, או יבואן או בדים, זה אלפי שקלים אגרות. מי ישלם את זה? עזוב את ביטוח לאומי ומס הכנסה. והסוף של זה יהיה שאנחנו נסגור וזה א'-ב' של כלכלה, כשיש פחות היצע, כשיש לי מחזור יותר קטן וההוצאות הגבוהות שלי נשארות, אני צריך להעלות מחיר. אז אולי הוזלתם, אולי, הוא הסביר כרגע שגם המחירים בסין עלו, הם ניצלו את הפרצה, אז אולי אתם מנסים להוזיל אבל עדיין חצי עם פה קונה ברחובות והחצי הזה ישלם יותר. כשאני הולך לקנות, ב-12 בלילה בא לי כוסית ערק, בקבוק ערק, הוא לא ב-60, הוא ב-100, כי אין מבחר. אני אצטרך להעלות את המחירים, זה א'-ב' של כלכלה. אולי זה ייקח חצי שנה עד שנה עד שתראו את זה, כי כרגע הרבה חבר'ה שלי סוגרים, עושים מבצעי חיסול, אולי לא תראו את זה. שנה מהיום, עם השכירות שלי, אם כל האגרות האלה נשארות לי, המע"מ, הכול, אני אצטרך להעלות מחירים, מי שיישאר זה רק מי שיעבוד במכפילים יותר יקרים. אנחנו כבר רואים שהם יעלו ואותו ציבור שלא קונה באינטרנט, אתם דופקים אותו פשוט. זה לא פייר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אין ספק שדוברו פה הרבה דברים ואין צורך לחזור על אותם דברים, על הפגיעה, גם בעסקים, גם בעובדים, על הגדלת האבטלה, כל הנושאים. במקום ששר האוצר יתעסק בדברים מהותיים שבאמת יביאו תועלת במצב הבלתי נסבל שכולנו שוהים בתוכו, במקום שלא לסגור עסקים ולשלוח אנשים הביתה ואחר כך יילכו לאבטלה ואז המדינה תצטרך לשלם להם ואז זה יעלה יותר לקופת המדינה, במקום לדאוג לסטודנטים שיושבים עכשיו בבית, ששוכרים דירות ומשלמים עבור הדירות, ואני מבקשת גם שנקיים דיון על הנושא הזה, הם יושבים בבית ומשלמים שכר דירה כי יש להם חוזה שהם מחויבים לו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם תרצי אפשר יהיה, אבל פה אנחנו - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> למה אני מזכירה את הסטודנטים במיוחד, כבודו? כי הרבה מהסטודנטים גם עובדים בעסקים שיחסית הם הולכים ונסגרים, אז גם הם נפגעים במקום הזה. לכן אני אומרת שדי גם לסחבת הזאת, צריך לקבל החלטה נכונה, נבונה, משפטית כמו שנאמר. אם רוצה שר האוצר להתדיין בשיחות ישירות ולהגיע להסכמה, אהלן וסהלן, אם לא, אז לקבל החלטה ולחייב וזהו. לא צריך גם לבזבז את הזמן של הוועדה על דברים מסוג זה שיש עליהם הסכמה מקיר לקיר, יש דברים יותר חשובים ונחוצים שצריך לטפל גם בהם ולתת להם מענה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. רועי. אני מוכרח להגיד לך שאני מרגיש שאני עושה משהו לא בסדר, כי כשהיה גפני אתה היית פה פעם בשבוע וצועק, עליי עוד לא צעקת פעם אחת. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> עכשיו יש לו עוד תפקיד. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הייתי בוועדת הרווחה. קודם כל יודעים שאין לי עצם בלשון, אבל אני חייב להגיד את זה כאן, הרבה זמן לא ראיתי יושב ראש ועדה עם כזה אומץ ציבורי יחד עם חברי כנסת אמיצים כאן, חבר הכנסת אלי דלל, חבר הכנסת ששון גואטה, שיצאו כנגד הקואליציה ועברו לילה אחד מהסיוטים הגדולים, אבל הם הלכו עם האמת שלהם. אני באמת אומר לך, חבר הכנסת מלביצקי, שלא ראיתי הרבה זמן מישהו שעומד באומץ ציבורי, מנהל את המאבק הזה כשלנגד עיניו אך ורק הציבור. הצו הזה נולד בחטא ועכשיו החטא הזה קורה פעמיים. יש פה זלזול בהחלטת הריבון, שזה הכנסת, כאשר 59 חברי כנסת הצביעו בעד ביטול העלאת הפטור. אנחנו הולכים להיכנס, אדוני היושב ראש, לאיזה מעגל שוטים, אתה מכיר את זה, שאתם עכשיו תדונו, יכול להיות ששוב פעם חבר כנסת יגיש את זה למליאה, שוב פעם יבטלו, וזה מעגל כזה שלא ייגמר והדבר הזה חייב להיגמר. לכן אני קורא לכם כאן כן לקבל החלטה בהצבעה שאתם בעצם מאמצים את אותה החלטה שהייתה ב-5 בינואר של ועדת הכספים פה אחד ובנוסף את ההחלטה של המליאה שהייתה ב-23 בפברואר. בנוסף אני רוצה להקריא משהו שנגיד בנק ישראל שלח לי וגם פרסם את זה. תבינו, שהוא היועץ הכלכלי של ממשלת ישראל, תראו מה הוא אומר: העמדה המקצועית שלנו היא שדווקא יש להפחית את הפטור הקיים העומד על 75 דולר, שכן הוא יוצר עיוותים בשוק ועלול לפגוע אנושות בעסקים המקומיים. הדרך הנכונה היא לייצר מגרש משחקים שווה ולא להסתמך על פטורים שמעוותים את התחרות מול הקמעונאות הישראלית. זה לא אני אומר, זה אומר נגיד בנק ישראל. אז במקום לחזק את העסקים המקומיים בזמן מלחמה שר האוצר מחליש אותם, המדינה מפסידה הכנסות ממיסים דווקא בזמן מלחמה. האבסורד הזה זועק לשמים. כשהרשות המבצעת מצפצפת על הרשות המחוקקת ומייצרת כאן כאוס חוקתי שמאלץ התערבות משפטית. תבינו, מה שעושה כאן שר האוצר, הוא מאלץ את הרשות השופטת להתערב כי בעצם יש פה מאבק בין רשות מחוקקת לרשות מבצעת. אני מבקש ממכם לאמץ את ההחלטה להצביע ולומר שוועדת הכספים עומדת מאחורי ההחלטה שלה. תודה רבה. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כולכם ראיתם את הסדרה שראינו כשהיינו ילדים, טום אנד ג'רי, מה שעושה השר סמוטריץ' זה אותו דבר. אני לא יודע מה השתנה בין הצו הראשון לצו השני, 20 דולר, אז גם מבחינת הכמות הוא לא עומד ומבחינת האיכות הוא לא עומד. כמו שהפלנו ועמדנו עם הרפתנים בעניין חוק החלב וגם עם בעלי האדמות בחוק של מס רכוש, 1.5% אנחנו נמשיך לעמוד איתכם עם בעלי העסקים הקטנים עוד ועוד. אני אומר לכם, הצו הזה נולד מת והוא ימשיך בקבר שלו. << אורח >> אלירן נומדר: << אורח >> תודה רבה לך, חנוך, שאתה עוזר לנו ותומך בנו ושאתה הולך עם הצדק. אנחנו טחנו כאן את מסדרונות הכנסת אני וחבריי עשרות פעמים. אני אפילו חושב שאנחנו צריכים לקבל שכר מהכנסת על זה. ממש עבדנו ונלחמנו עד 12 בלילה, אתה ראית אותנו כאן, אני, גילית וחבריי, באמת בשיניים. ששון עד לזה, תודה גם לששון. כולם רואים איך באמת זה היה חשוב להילחם על הבית שלנו. ביום למחרת שר האוצר חותם על צו חדש. אני מרגיש שחזרתי לגנון. עכשיו נבטל לו את ה-130 הוא יעשה עוד פעם צו של 100 דולר? נבטל את ה-100 דולר הוא יעשה צו של 200 דולר? אמר פה הבחור מהאוצר, שיש פערים במחירים בין ישראל לחו"ל, יש גם פערים במיסים, למה אתם לא מורידים לנו מיסים? בישראל המיסים יותר יקרים מחו"ל, תוריד לנו מיסים, יש פערים, אני אוכל למכור יותר זול. תן לי גם פטור ממע"מ ותן להם מע"מ, תחיה את הכלכלה. אני מבטיח לך שאם אני אקבל פטור עד 500 שקל ותגבה מע"מ מאתרים בחו"ל, אני אעשה להם בית ספר לילדים, עם הפערים שהראיתם ועם הכול. אני לא אויב שלכם, אני אזרח של המדינה שלכם, אני אזרח טוב, אזרח שעשה צבא, משלם מיסים, אוהב את המדינה שלי, אתה בא נגדי? מה, אני אויב המדינה? אתה נתקל בשר אוצר אטום, סליחה על ההתבטאות, שלא רוצה להקשיב, לא מנסה לנהל שיח. שלחתי, אני אראה לכם בווטסאפ, מאות הודעות לברק, אפילו אין התייחסות. היינו אצל שר האוצר, אני, שחר ודני, הוא הבטיח לבוא לחנות שלי, הבטיח: אני באמת רוצה שתראה לי איך נפגעת. אני הרגשתי שהלב שלו איתי, האמנתי לו שהוא יבוא. עד היום הוא לא עונה, לא ברק ולא הוא לטלפון והוא גם לא הגיע. אני באמת באמת מבקש, תתחשבו בנו, אנחנו עוברים שש שנים קשות, לא רק שנה קשה. זה מתגלגל לנו מהקורונה ל-7 באוקטובר לעם כלביא. עד היום לא קיבלנו פיצויים מעם כלביא. אמר פה חבר הכנסת בליאק שביוני אולי נקבל את הפיצויים, נראה לי שמדברים יותר לכיוון שנה הבאה, אם בכלל. אנחנו באמת לא מסוגלים עוד לעמוד בזה. אנחנו ממשיכים לשלם את המע"מ, את המיסים, הכול כרגיל. יש פה אטימות שבסופו של דבר, איך שחר אמר? ייפלו 70,000 עסקים בשנת 2026? לדעתי הרבה יותר, קרוב ל-100, 150. אנשים באמת קורסים. יש אנשים שהולכים לעשות חג בלי מצרכים במקרר שלהם, הרבה עסקים קטנים שלא יהיה להם כסף לחג. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה היה ראש רשות המיסים בטלפון, לכן עניתי, בקשר למה שאמרת. יש את האופציה בנוסף לדחייה של ה-26 עד ה-20 באפריל. הדחייה ל-20 באפריל היא בלי קנסות, אבל עם הצמדה. זה מה שהם מוכנים כרגע, זה לא משהו שאפשר לשנות ולהפוך עכשיו. זה המצב, שלא יהיה חוסר בהירות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לחזק את מה שאמרת, שפרגנתם ליושב ראש ועדת הכספים, אז אני חושב שאנחנו גירדנו וזכינו בו. עומד, לא מפחד, אומר את מה שיש לו. אז מה שמגיע לו. אני יכול להגיד לכם שבמאבקים האחרונים, אם הוא לא היה השותף הבכיר לא היינו מצליחים להפיל את הדברים. << אורח >> אלירן נומדר: << אורח >> אני חושב שהוא יכול להיות שר האוצר הבא. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> בעזרת ה'. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חם פה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אנחנו נחזור לנושא שלכם. מה שהצבענו, אני חושב שהייתה לנו הצלחה אדירה במליאה. מי ששמע, כולם נרתמו, מכל הסיעות של הכנסת, הבינו שלחזק את העסקים המקומיים זו המשימה שלנו, לחזק את הכלכלה, זו המשימה, וכולם התאחדו ביחד וזה היה כיף וזה היה גם מהלך פוליטי נחמד שנהניתי ממנו, כולנו נהנינו. אז אני איתכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בית ספר לפוליטיקה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> כן, זה היה באמת אותו לילה בית ספר לפוליטיקה, אבל אני פה עם החבר'ה. אני אמשיך לתמוך בכם. בעזרת ה' אם היושב ראש יעלה את זה להצבעה אני אצביע איתו ביחד, גם אתמול בלילה דיברנו על זה. אני לא יודע מה בסדר היום שלו, אני לא מכיר את הנושאים של הוועדות, אבל בכל מקרה אני גם יודע מה הדעה שלו ואני יודע שהוא חושב שחייבים לטפל בנושא ולהוריד את זה מסדר היום. אז אני איתו ומה שצריך במליאה, עוד פעם, אם צריך שנתחיל לזוז, אז גם את נדע להזיז עוד פעם ואנחנו באמת נתמוך ונחזק ונעזור לכם. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> רק דבר אחד, חנוך, ברשותך, בקשה מרשות המיסים, לבטל את ההצמדה, זה עלות של אולי 20-10 מיליון שקל, אני מבקש לפנות אליו בנושא הזה. << אורח >> גיא ליפשטט: << אורח >> אני מנכ"ל של חברת איפור ישראלית ואני מזמין את כבוד השר, שציפיתי אגב לראות אותו פה בדיון, לחדר החבילות אצלנו בבניין, שפשוט יבוא לראות את היחס בין חבילות מסין, מתמו, משיין, כל האתרים האלה, מאיסטנבול מטורקיה שכל כך אוהבת אותנו, שיבוא לראות את היחס בין מספר החבילות מהמקומות האלה לבין מספר החבילות של מותגים ישראליים כמו שלנו שנלחמים פה יום יום, שמחזיקים את הכלכלה, שמשלמים מיסים, שמפרנסים עשרות עובדים ושרשרת מלאה של יצרנים ישראלים. פשוט שיבוא לראות את זה, אני חושב שזה יסביר לו את הכול. עושים לנו מסחרה על הגב, ככה אנחנו מרגישים, מלקטים פה קולות ומסחרה פוליטית על הגב של משלמי המיסים. אני מבחינתי בוש ונכלם להיות חלק מהדבר הזה. אני קם בבוקר עם תחושה רעה והולך לישון איתה. אני מבקש מכל מי שנמצא פה שיעזור לי לדחוף את השינוי הזה כמה שניתן. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תסביר להם על העסק שלך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה בסדר, היה מובן. אני מניח שזה כמו כל העסקים האחרים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> גילוי נאות, אדוני היושב ראש, יש בבעלותי עסק בקמעונאות, היום הוא כמובן אצל המשפחה, וגם הוא ייפגע מהצו הזה. אבל אחרי שאמרנו את הדברים האלה אני באמת חייב לומר שאני לא מבין את הרציונל הכלכלי שעומד מאחורי הצו הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין כזה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה? כי מה שיקרה כתוצאה מהצו הזה זה שכל אדם יילך לבני משפחתו ויאמר להם, מהיום כל מוצר עד 400 שקלים קונים אותו בחו"ל, למה לקנות אותו בארץ? להתנהלות הזאת יהיו אדוות, זה לא ישפיע רק על הקמעונאים הקטנים, זה ישפיע בתמהיל המוצרים של קמעונאים גדולים גם על החתך, בוא ניקח את מחסני חשמל כדוגמה, אין לי שום קשר למחסני חשמל, אבל כל המוצרים, קומקומים חשמליים, טוסטרים וכל מיני כאלה שהם פחות מ-400 שקלים, זהו, אף ישראלי לא יקנה את המוצרים האלה, ואז מה שיקרה לפירמות גדולות, לא רק לקמעונאים קטנים - - << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> וכשהדולר יעלה זה 500 שקל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> - - שברמה האנושית הלב יוצא אליהם, אלא גם לרשתות זה יפגע במאזן שלהם והאדוות של זה הן גדולות גם ברמה הכלכלית של מדינת ישראל, גם ברמת עשרות אלפי עובדים שיכולים להיפגע כתוצאה מהמהלך הזה. אז באמת אני לא מבין את הדבר הזה. כמובן שיש את השיקול הנוסף, של היעדר הכנסה ממיסים. מדברים על מיליארד וחצי, 2 מיליארד, אז באמת אני לא מבין את הרציונל של הצו הזה. אני חייב לומר מילה אחת, בשונה ממה שנאמר פה. יש לי הרבה ביקורת על משרד האוצר או לפעמים על המדיניות, אבל אני חושב שהלב של האנשים במקום הנכון והם רוצים לעשות דברים טובים, אנשים גם ברמה האישית משלמים מחירים, וגם שר האוצר ברמה האישית משלם מחירים, אבל אנחנו חייבים להיות נאמנים לאמת שלנו, אדוני היושב ראש, ואני תמים דעים איתך ובקו שאתה מוביל. אני חושב שהצו הזה לא יוסיף טוב, בכל הרמות, ברמת השוק, ברמת האנשים, ברמת העובדים, ברמת מס מדינה, ולכן אני אתמוך בהצעה שתביא, ככל שתביא, להעביר את זה למליאה. אני גם חייב לציין את היושב ראש שמוביל את הדברים קדימה בעוצמה רבה וראוי לכל שבח על הדבר הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << אורח >> מאיר קלוגהפט: << אורח >> כל מה שאמר שחר, אני יודע את זה כי אנחנו בקשר כמעט יום יומי, נאמר מדם ליבו וזה מייצג את כל הבעיה האמיתית שקורית. נאמר פה שמחלישים את החנויות ואת העסקים. לא מחלישים, מרסקים אותם, מה שקורה עכשיו זה בפירוש מרסק את החנויות הקטנות והבינוניות, כי אין להם יותר מה להציע למכור, הכול מגיע עכשיו בזול ומחזקים את היבוא ואת מיליוני חבילות הנפץ, זה חבילות נפץ שמגיעות מחו"ל, מסין, מטורקיה, והן מרסקות את העסקים שלנו וגורמות לאבטלה נוראית לאלה שהתרסקו כתוצאה מהשינוי. אני מלווה את הנושא הזה של הפטור ממע"מ, לא בדיונים האלה האחרונים, אני עם ידידי רונן מלווים את זה עשר שנים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדון קלוגהפט, ברשותך, אין לי זמן לשמוע מה היה עשר שנים, כי אני תיכף צריך לסיים את הדיון. החלק האופרטיבי של הדיון זה שאנחנו נגיע פה לאיזה שהיא החלטה שלנו, אני רוצה לנסח אותה, אני רוצה להעמיד אותה. לכן אנא, אדוני, אם יש משהו שהוא רלוונטי לפער בין ה-150 ל-130, שבסוף זה הדיון, ורק זה רלוונטי להליך המשפטי ובכלל, אז אנא ממך ציין אותו. << אורח >> מאיר קלוגהפט: << אורח >> אני ברשותך רק אגיד, הפער בין ה-150 ל-130 אין לו משמעות, זו אותה בעיה שנשארת והיא תמשיך לגרום לריסוק של העסקים. רק נושא אחד שאני ברשותך אוסיף, הנושא הזה של יוקר המחיה שמוצג כל הזמן, שהפטור הזה עוזר להוריד את יוקר המחיה. לא נכון, העסקים הקטנים מתרסקים, העסקים הגדולים יוכלו לחגוג, להעלות מחירים וזה לא ישנה את יוקר המחיה, ההיפך, זה יעלה את יוקר המחיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אם יש מישהו שממש ממש דחוף לו וחושב שהדברים שהוא יגיד רלוונטיים לפער בין ה-150 ל-130, אז בבקשה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הדברים שלך חשובים. << אורח >> נועה בן אבו: << אורח >> אני ברשותכם רוצה לפנות לנציגי האוצר דווקא. אני המנכ"לית של רשתות הצעצועים עידן 2000 וכפר הצעצועים, אני מייצגת פה כ-90 זכיינים ברחבי הארץ, שזה עסקים קטנים ובינוניים. הדבר היחידי שאני רוצה להגיד, שזה אופיום להמונים. דיברו על פופוליזם, אבל זה מה שזה. יש פה כדור שלג עצום, דיברתי עליו בוועדות קודמות. אני מסתכלת עליכם ואומרת לכם את זה, כי זה מה שאתם צריכים להעביר הלאה, כדור השלג לא מתחיל ונגמר רק בעובדה שנכנס פחות כסף לקופת המדינה כרגע בגלל שיש יותר רכישות בחו"ל, הוא ממשיך מזה שתהיה סגירה של עסקים, שתהיה אבטלה גוברת, שקניונים ומתחמים מסחריים יחפשו יותר ויותר שוכרים ויצטרכו להגדיל את שכר הדירה בעקבות זה שיהיה להם פחות שוכרים. זה כדור שלג באמת גדול שאתם לא רוצים להיות בו. הרגלי הצריכה משתנים, אנחנו עדים לשינויים בהרגלי הצריכה כבר בשנתיים האחרונות, על אחת כמה וכמה מהפער הגדול הזה. אני מבקשת, אל תשנו את הרגלי הצריכה שלנו, תנו לנו להתמודד בארץ עם מה שאנחנו יכולים. אנחנו מורידים מחירים, אנחנו עושים מבצעים, אנחנו נותנים לצרכן שלנו מה שאנחנו צריכים ויכולים לתת לו במסגרת הרצוי והסביר, כמו שאמרנו, בגלל כל המיסים שיש לנו מעבר למע"מ והם גדולים. זה מצחיק שעכשיו לא נותנים לנו את האופציה לוותר על המדד במקדמות, משום שגם המדינה היא עסק לכל דבר ועניין וגם לה יש תזרים מזומנים כנראה, אז הם לא רוצים לפגוע בתזרים המזומנים שלהם שנכנס מהמקדמות, אז הם אומרים לנו שאנחנו נשלם את זה עם ההצמדה למדד. גם המדינה זה עסק, גם אנחנו עסק, כולנו בנויים על תזרים מזומנים, כולנו צריכים את הכסף הזה בשביל לשרוד. אל תשנו את הרגלי הצריכה, יש כאן כדור שלג עצום שאתם תראו אותו, לא בשנה ולא בשנתיים הקרובות, אתם תראו אותו עוד ארבע-חמש שנים ולא נוכל לתקן את זה, פשוט לא נוכל לתקן. אל תבריחו את הכסף שלנו מהמדינה, אל תבריחו אותו. << אורח >> יצחק דניאלי: << אורח >> רציתי לומר משהו ממרום גילי בעניין הזה. אני הייתי עובד אוצר, ואני מדבר ממרום גילי, בתקופת אשכול, בתקופת ספיר, בתקופת שרף, בתקופת רבינוביץ', בתקופת יגאל הורוביץ, בתקופת יעקב נאמן ועברתי את כל אלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נראה לי שרק גפני יותר ותיק ממך. << אורח >> יצחק דניאלי: << אורח >> כל אלה, אף אחד מהם, עשרות שנים לאחור, לא ניצל חוק מנדטורי. מה שעושה שר האוצר היום, הוא מנצל חוק מנדטורי שאסור לו לעשות את זה, נקודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. אני חושב שמה שהתברר פה מעל לכל ספק, שביום ברוטו שעבר בין ההחלטה המוחצת במליאה להתנגד ולבטל את הצו הקודם של ה-150 דולר לחתימה על הצו של ה-130 דולר, לא התקיימו דיונים משמעותיים, לא נעשה שיח מקצועי אמיתי, למרות שהוועדה ביקשה אין נתונים כלכליים או איזה שהיא עבודת מטה שנעשתה שיכולים להצדיק את הפער בין ה-150 ל-130 ולמה דווקא 130 ולא 125 או 170. זה היה, כך עושה רושם, איזה שהיא החלטה ששר האוצר עשה כדי בכל זאת להראות אולי לכנסת, להראות לציבור הישראלי, מי הבוס. אין פה היגיון כלכלי. הגורמים המקצועיים ברשות המיסים ובאגף התקציבים לא יכלו להצביע אף לא על תועלת משמעותית אחת שצומחת מהדבר הזה, לא יכלו להראות כיצד ההפחתה בין ה-150 ל-130 דולר, ההפחתה שהיא באמת לא הפחתה משמעותית, היא נעשתה כאילו כדי להראות שזה לא בדיוק אותו דבר כנראה, לא נעשתה עבודה רצינית מקצועית שיכולה להצדיק את הפער הזה או את התועלת שלו, את ההתמודדות של השינוי הזה עם החששות והבעיות והפגיעה בעסקים הישראליים שהוצגו בדיון הקודם ושעל בסיסם הצביעה ועדת הכספים פה אחד על רצונה לבטל את הצו הקודם ולהביא אותו למליאה כדי שיבוטל ואת הרוב המוחץ של חברי הכנסת ושל חברי הקואליציה בפרט שלא תמכו ואף התנגדו לצו הקודם של ה-150 דולר. אין למעשה הרבה הבדלים למעט המספר. המספר הזה לא מגובה כלכלית או בעבודת מטה כלשהי וברור לחלוטין שיש פה רצון לא להתמודד עם בעיות, אלא שוב לבוא ולהראות סמכות, מרות, או איך שלא נקרא לזה. עמדתה החד משמעית של הוועדה על שלל חבריה שנכחו בדיון, קואליציה ואופוזיציה ללא הבדל, שמדובר במהלך רע, מהלך לא נכון ושלמעשה הצו הזה של ה-130 דולר הוא סוג של לבוש חדש, אדרת חדשה, לצו של ה-150 והוא לא תולדה של עבודה ומחשבה שנעשתה כדי באמת לשנות ולייצר מציאות חדשה בנושא הזה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה 130 אגו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קיבלתי הודעה, כמו שאמרתי בתחילת הדיון, מיו"ר הקואליציה שהוא משתדל להגיע לשיח או הבנות עם שר האוצר על שינוי הצו הזה. אני ניסיתי כמה וכמה פעמים ונעניתי בשלילה פעם אחר פעם, הם סירבו להיכנס למשא ומתן בכלל בנושא הזה ואמרו שמבחינתם זה מעשה עשוי. ולכן אנחנו כוועדת כספים לא יכולים לקבל את האירוע הזה, אנחנו קוראים לביטול הצו של 130 דולר, וככל שהדבר הזה לא ייעשה בהסכמה, ואנחנו ניתן פרק זמן להגיע להסכמות, אנחנו נעלה את זה שוב למליאת הכנסת כדי לבטל שוב גם את הצו הזה. אני באמת באמת רוצה פה לקרוא לשר האוצר ולסביבתו לא להכריח אותנו לעשות את זה, לא להיכנס איתנו לעימות בדבר הזה. אנחנו לא רוצים עימות, אנחנו רוצים שיח, אנחנו רוצים שגורמי המקצוע, ואתה בראשם, יקשיבו לבעלי העסקים הקטנים ויגיעו איתם למתווה מוסכם שלא יהיה שכל אחד לוקח את כל מה שהוא רוצה, זה אף פעם לא הולך בפשרות, אבל שכן תהיה הרגשה שסופרים אותם, שרואים אותם, שהולכים לקראתם, שהם לא שקופים במוסד הזה, באופן הזה, שמבינים את הקושי המאוד מאוד גדול להחזיק עסק קמעונאי קטן במדינת ישראל בזמן מלחמה, על כל מה שזה כולל. חלק גדול מהאנשים הללו הם אנשים שזו פת לחמם היחידה ואם זה יקרוס הכסף שהמדינה תוציא על לתמוך בהם יהיה הרבה הרבה יותר גדול מזה. חלק לא מבוטל עוסקים בזה בין היתר בגלל ציונות, בגלל אהבת הארץ. ז'בוטינסקי בעצמו השווה את המעמד של החלוצים מעבדי האדמה לסוחרים, הוא אמר שיש להם תפקיד מאוד חשוב, שהם צריכים למכור סחורה עברית ודווקא להוציא ולייצא את הסחורה שלהם החוצה. הוא אמר את זה בנאום שלו מול לשכות המסחר בשנת 1956, או משהו כזה, הוא נתן שם נאום סביב הדבר הזה בדיוק והוא דיבר על המעמד המלכותי ממש שיש לסוחר הישראלי החדש במדינה המתפתחת שהוא רואה. לכן אין פה לא קומוניזם ולא שום דבר אחר, יש פה אהבת הארץ. אני חושב שזו העמדה שאנחנו יכולים להסכים עליה, זו העמדה ששמענו. נכון, חבר הכנסת סמיר? נראה לי שזה מקובל גם עליך, העמדה הזו. אנחנו כך מחליטים, קוראים ומקווים שקריאתנו זו תיענה בחיוב ובהתחלת משא ומתן, שלא נצטרך ללכת להליך נוסף במליאה. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:47. << סיום >>