פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 415 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ו (17 בפברואר 2026), שעה 10:11 סדר היום: << נושא >> 1. בדיקות נהגים במכון הרפואי לבטיחות בדרכים: תמונת מצב << נושא >> << הלסי >> 2. הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "התאמת פעילות המרב"ד: הפרדת סמכויות לשיפור השירות והיעילות" של חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ רון כץ וחה"כ משה רוט << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: לימור סון הר מלך – היו"ר יונתן מישרקי מוזמנים: ד"ר ספי מנדלוביץ' – משנה למנכ"ל משרד הבריאות לי-אור אבינועם – יועץ למנכ"ל משרד הבריאות יניב תייר – מנהל מערך ועדות רפואיות ומנהל המרב"ד בפועל, משרד הבריאות אסף ברזילאי – צוות פרויקטים חשכ"ל, משרד האוצר רון סולומון – רפרנט תחבורה, המחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ישעיהו סיני – יועץ המנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יוסי נזרי – מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל ישראלי – רכז בכיר, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים גל זוסמן – מנהל תהליכי עבודה, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מרב פלג גבאי – מרכז המחקר והמידע, הכנסת ענת יוסף – פקידת תביעות, המוסד לביטוח לאומי מיכאל סויסה – יו"ר הוועד הארצי של משרד הבריאות, ההסתדרות החדשה ליאת בראשי – עו"ד, מנהלת חטיבה ארצית, ההסתדרות החדשה אביתר חנן – רכז אסטרטגיה ומדיניות, אגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות החדשה טלי גרינברג – עו"ד, מנהלת חטיבה ארצית, איגוד עובדי התחבורה, ההסתדרות החדשה רות פרמינגר – עו"ד, יו"ר ועדת חקיקה, ארגון נפגעי פעולות איבה סיגל שגב – סמנכ"לית תפעול שירות ובקרה, צבר רפואה אסתר קרמר – חברת ועד מנהל, עמותת לשמ"ה אורית אמיתי – עו"ד, עמותת איל"ן רעות רבקה פימה – חברת עמותת איל"ן ד"ר עמיחי תמיר – יו"ר ארגון הנכים זכויות הנכים נתנאל אסרף – עו"ד, מנהל פורום אבזור רכבי נכים, איגוד לשכות המסחר נעה שקד – מנהלת מכללות אגד אריק סיני – יו"ר חברת קווים יואב בר-גל – מנהל תפעול חברת לביא, רכבת קלה הפעלה ואחזקה בע"מ איתמר לב – אדם נכה, צורך שירותי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, אילן - ארגון ישראלי לילדים נפגעים שאול גרינפלד – נכה מוזמנים באמצעים מקוונים: פרופ' דב ציפורי – יועץ במכון ויצמן למדע, עמותת איל"ן מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, יפית גולן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בדיקות נהגים במכון הרפואי לבטיחות בדרכים: תמונת מצב << נושא >> << נושא >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "התאמת פעילות המרב"ד: הפרדת סמכויות לשיפור השירות והיעילות" (מס' 410). << נושא >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בוקר טוב לכולם, היום יום שלישי, ראש חודש אדר. משנכנס אדר מרבין בשמחה. אנחנו בעזרת השם נזכה לראות את כל האתגרים הופכים מיגון לשמחה, בעזרת השם. אני פותחת בסייעתא דשמיא את ישיבת ועדת הבריאות. אנחנו מתכנסים היום כדי לדון בגוף שאמור להיות אגב של אזרחי ישראל ברגעיהם המורכבים ביותר, אך בפועל עבור רבים מדי הוא הפך למחסום בירוקרטי בלתי עביר. אני כמובן מדברת על המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שזה נושא הדיון שלנו היום. בתקופה האחרונה, מיד עם כניסתי לתפקיד יו"ר ועדת הבריאות, הגיעו ללשכתי תלונות רבות, קשות ומטרידות, המצביעות על חוסר יעילות מוחלט. אזרחים שכל חטאם היה הרצון לנהוג, לנוע בחופשיות, להשתלב בחברה, מוצאים את עצמם כלואים בתוך מערכת מסורבלת, איטית ולא פעם אטומה. אז עשיתי מה שרובם עושים, פתחתי גוגל וגיליתי שהטענות הללו נגד המרב"ד קיימות כבר שנים רבות. אני רוצה לומר כאן בצורה ברורה – אנחנו מחויבים באופן מוחלט לאנשים עם מוגבלויות. הזכות לניידות היא לא מותרות, היא כלי בסיסי לעצמאות, לתעסוקה ולכבוד עצמי. המציאות כיום היא בלתי נסבלת והיא הפכה לחמורה שבעתיים בשנה האחרונה. מדינת ישראל נמצאת במלחמה, ואנו עומדים בפני אלפי פצועי מלחמה חדשים, גיבורי ישראל ששילמו בגופם ובנפשם למען המדינה. הגיבורים האלו, שמתמודדים כעת עם תהליכי שיקום מפרכים, לא צריכים להילחם גם בבירוקרטיה של המרב"ד כדי לקבל את אישור הנהיגה. העומס הקיים על המערכת הרפואית הוא עצום, והוספת אלפי פצועים למערכת שלא מתפקדת גם ככה, היא מתכון לקריסה מוסרית ושרירותית. אנחנו נתחיל כאן את הדיון כעת, אין לנו חברי כנסת, נכון? המשנה למנכ״ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ', בבקשה. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> שלום, בוקר טוב ליו"ר ולכל החברים. ניתן סקירה קצרה על הסוגיות. זו פעם שנייה שלי מול ועדת הבריאות בהקשר הזה, ואני אסקור את ההתקדמות סביב הדבר הזה. ואני גם חייב להגיד שזו לא הפעם השנייה בכנסת, כי גם בנושא של הוועדה של פניות הציבור התעסקנו בדבר הזה לא מעט. אני לקחתי את הנושא של המרב״ד באופן אישי עליי קצת לפני המלחמה. ואני אתחיל דווקא במשהו שכבר אמרתי פעם, אבל אני אגיד אותו שוב. בהקשר של המלחמה, כשחרבות ברזל התחילה, לא קיימנו בחודשים הראשונים שום עבודה מקצועית למעט ההתעסקות עם המלחמה. הדיון הראשון שכינסתי במסגרת המלחמה היה למרב״ד, שזה לכאורה מה העניין שמיטה להר סיני, אבל זה היה מסר לכולם שגם, א', המלחמה מעלה את הצורך הדחוף להתעסק בנושא, וגם שאפילו המלחמה לא תעצור אותנו לטפל. אני עושה את ההקדמה הזאת, כי מהרגע הראשון שאני מופיע בפני הכנסת סביב הדבר הזה, וגם בוועדה האחרונה, ואחרי שניתחנו והבנו מה הבעיות ומה הפתרונות שאנחנו רוצים, אני הייתי מאוד שקוף עם הכנסת ועם כל החברים לגבי הדרך ומשך הזמן שהדבר הזה ייקח, בשביל להגיע באמת לפתרון אמיתי בר קיימא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זהו, באמת, הסוגייה של הלו״זים היא... << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> כן, אני אעדכן, אבל אני חושב שבהקשר הזה אני איש בשורות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי. זה משמח לשמוע. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> ובהקשר הזה אני אומר שהדרך הארוכה היא הכי קצרה, כי הנושא של המרב״ד, אני חושב שהוא כבר 30 שנה בעייתי, וכל פעם היה ניסיון להגיע, אני קורא לזה לפלסטרים, לפתרונות שהם ארעיים, מבלי באמת להיכנס לעובי הקורה ולהתעמק עם המורכבות של הדבר הזה – להוסיף כוח אדם פה, להגדיל מכרז כאן. הדבר הזה נכשל פעם אחר פעם. ושוב, אני הולך בדרך הזאת ואני לא סוטה, כשאני אומר שהדרך היא ארוכה, אבל אנחנו מתקדמים, ואני רוצה להגיד אפילו, אנחנו מתקדמים מעבר לתחזיות שלנו, ואני אפרט, בסדר? אני אדבר על מדדי התהליך וגם על מדדי התוצאה. אני אתרכז, כי זה לב הדיון כאן, אני רוצה רק להגיד, כי יש את הנושא של המרב״ד, שאני מבין שזה לב הדיון, יש גם את הנושא של ועדות התאמת גודל רכב, שזה נושא אחר. צריך לדבר על הדברים האלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ספי, אני אשמח גם אם תוכל להתייחס, אני הבנתי שהיה איזשהו סכסוך עבודה עם הכנסה של שירותים של צבר. אני אשמח שתתייחס לזה, זה דבר ראשון. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> בטח. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> דבר שני, אני אשמח, בעצם חלוקת הסמכויות בין משרד התחבורה למשרד הבריאות, אני גם שם ארצה להבין מה קרה. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> בסדר, אנחנו גם נשוחח על הדבר הזה. אבל אני אומר שוב שגם אחר כך, מניסיוני, כשיהיו התייחסויות, חשוב להבין אם הן קשורות למרב״ד או קשורות לוועדות לגודל רכב. אני אומר כי לא כולם בקיאים בפרטים, וצריך לדבר על הדברים האלה. קודם כל אני רוצה להגיד שמאז הדיון הקודם שלנו בוועדת הבריאות, כפי שאני חושב, התמונה שציירנו, חלה התקדמות נוספת ומשמעותית, ואני רוצה לדבר גם על מדדי התהליך וגם על מדדי התוצאה. קודם כל, רקע, כי זה דיון ראשון שלך בנושא. הבנו שאין בכוחו של המרב״ד בלבד לפתור את הבעיות הללו, ולכן יצאנו למכרז עם ספק חיצוני שיסייע לנו פשוט בכוח אדם נוסף סביב הדבר הזה, מתוך אמירה ברורה שאנחנו מקפידים בראש ובראשונה על רגולציה מאוד משמעותית של הדבר הזה, כי הניסיון מראה שזאת הסכנה בעבודה עם ספקי חוץ, ולכן הדברים האלה נבנו ככה. אני הולך שנייה אחורה, ואני מבטיח לתת נתונים, בסדר? ולדבר לא בסיסמאות. אבל תחילת העבודה, כשדיברתי על עבודה מעמיקה, הייתה קודם כל לבחון את הצורך מי מגיע למרב״ד, ואנחנו גילינו שהרבה מאוד אנשים בעצם באופן מיותר הופנו למרב״ד. פשוט הופנו למרב״ד באופן מיותר. במרב״ד יש, שער הכניסה, אני אומר בצורה מאוד גסה, יש בערך חצי, זה נקרא 12 ב׳, זה אנשים עם בעיות רפואיות. לדוגמה, מישהו אובחן עם שבץ בבית חולים, בית החולים מחויב, או הרופא המטופל מחויב לדווח למרב״ד שלפני שהבן אדם חוזר לעלות לכביש הוא צריך לעשות בדיקות. זו נישה אחת. נישה שנייה היא אנשים מעל גיל 75 שזקוקים לעשות בדיקות. והסוגייה השלישית היא סוגיות שיותר קשורות לעולמות הרכב פר אקסלנס – נהגים ציבוריים שאין להם רקע רפואי, נהגי רכב כבד ועוד כאלה דברים. בנושא של ה-12 ב', הנושאים הרפואיים, אנחנו עשינו חריש מאוד עמוק עם עבודה של השוואות בינלאומיות, עם עבודה רפואית מאוד משמעותית, ואנחנו הצלחנו קודם כל לצמצם את שער הכניסה, לנסות לא רק בסוגיות של תפעול, בסוגיות של צדק. יש אנשים שלא צריכים להגיע למרב״ד, היה להם איזה אירוע חולף, ואין שום סיבה בעולם שיתחילו את מסע התלאות הזה אם אין צורך. צמצמנו את הדבר הזה. אנחנו ציפינו לראות ירידה בכמות הנכנסים. לצערי, לא ראינו עוד ביטוי לדבר הזה בגלל מלחמת חרבות ברזל, שראינו עלייה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> איך צמצמתם? << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> האינדיקציות להפניה למרב״ד. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> מה עשיתם? הנחיות? הוראות המנכ״ל? מה? << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> יש ממש הנחיות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> קריטריונים? << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> כן, יש קריטריונים שנשלחים לרופאים, גם לקופות. מזמן, כן. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לכם יש את זה? << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> כן, השתנה הטופס. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתם העברתם אלינו? רק הגיל? << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> לא, רגע, שנייה. הטופס הרפואי השתנה, הוא נשלח בתיאום משרד התחבורה, יש טופס אחר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מתי הוא נשלח? << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> זה כבר עניין של שנתיים, משהו כזה. אנחנו רואים מאז חרבות ברזל עלייה בערך של 1,000 בחודש, הרבה מאוד מנפגעי חרבות ברזל. אנחנו מאמינים שאם לא היה את חרבות ברזל, היינו אפילו מתחילים לראות ירידה בשער הכניסה. הדבר הזה קרה, בסדר? ותראו, יש גם רופאים שכבר 25 שנה רגילים לזה. גם כאן יש שינוי תרבות, עבודה מול הקופות, איך לשנות את הדבר הזה. אז זה ציר אחד. הציר השני הוא הגיל. הגיל להפניה למרב״ד היה 70, העלינו ל-75. גם הדבר הזה צמצם. עשינו סקירות בינלאומיות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא מצמצם, זה מרחיב. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> לא, אז אני אומר, העלינו. אם פעם כל מי שהגיע לגיל 70 היה צריך בדיקה במרב״ד, היום לא צריך. היום גיל 75. זה יותר מהשיעור באוכלוסייה, גם כי הרבה אנשים מפסיקים לנהוג בין גיל 70-75, ככה שזה צמצם. אני נותן כאן רק שני דברים שאף פעם לא נדרשו אליהם, ויש כאן חשיבה שהיא לא רק תפעולית, היא גם חשיבה רפואית, והייתה כאן לקיחת אחריות סביב הדבר הזה. זה בציר היותר רפואי, עכשיו נתחיל עם הציר התפעולי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז קודם כל דיברת על קריטריונים, והדבר הנוסף, אמרת גיל 75, כאילו שהקריטריונים יפחיתו את הפניות המיותרות. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> נכון. עכשיו אני אמשיך לסוגיות היותר טכניות. מי שהיה בביקור במרב״ד, גם יו"ר הוועדה הקודם היה, זה בלתי נתפס לשמוע את זה, עד לאחרונה המרב״ד עבד בתיקים ידניים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> קשה לי להסביר גם איך זה נראה, וגם את ההשלכות של הדבר הזה על התהליך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תקופת האבן. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> אני שמח להגיד שכל התיקים החדשים שנפתחים הם דיגיטליים לחלוטין. יש לזה השלכה דרמטית על אופי העבודה. הכול דיגיטלי. יש תמונות, הצוות היה מאוד גאה, הם צילמו את כל הארונות הריקים שפשוט נוקו במרב"ד, והכול עובד עכשיו בממשק דיגיטלי. זה חשוב בהרבה מאוד אלמנטים, בממשק עם האזרח, בממשק עם הספק, בהרבה מאוד ממשקים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> התיקים החדשים, ממתי? << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> זה כבר עניין של שלושה חודשים, פחות או יותר. משהו כזה. זה היה תהליך, אני חושב שלקח עשור פחות או יותר, שעובדים על הדבר הזה, והוא תהליך מאוד חשוב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זו באמת בשורה. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> בארכיון של המרב"ד יש מאות אלפי תיקים, 600,000 תיקים. אפשר לצאת לתהליך של סריקה. שוב, זה לא יעזור, הם יהיו סרוקים, הם לא יהיו דיגיטליים. היום אנחנו בתהליך שהמטרה היא פניות, לפעמים אנשים פונים אחרי שנים למרב"ד. תיק חדש שמביאים אותו מהארכיון, סורקים אותו ומכניסים אותו למערכת. יש גם רצון עכשיו עם AI לעשות כאילו כתב לתוך דפוס ומערכת ממוחשבת. זה תהליך ארוך, הדרגתי, אבל זה הכיוון. אבל כל תיק היום חדש שנפתח, זהו, הוא דיגיטלי. וזה היה צוואר בקבוק מאוד משמעותי, ואני שמח לדווח על הדבר הזה. בדיון הקודם בוועדה זה היה לקראת, עכשיו אנחנו אחרי, ובהצלחה גדולה, והזדמנות גדולה להגיד תודה גם לעובדים שנרתמו לתהליך הזה אחרי הרבה מאוד שנים שעובדים בצורה הזאת, וזה נעשה יד ביד איתם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני כן אשמח, אחרי שאמרת את כל הדברים האלה, אז באמת אם תוכל לדווח לנו על כמה תיקים פעילים נמצאים עכשיו בפיגור, כמה נותרו? << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> אני אשמח, ברשותך, עוד כמה תהליכים דרמטיים, אם זה בסדר, ואז אני אדווח על הדבר הזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> על הנתונים, בסדר. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> אוקיי, על הנתונים. מבחינת העבודה, עכשיו אני חושב שאפשר לומר, סימביוטית אולי, אני אפילו יכול להגיד, עם הספק, שלוקח זמן עד שמטמיעים ספק ועד שהספק לומד איך לעבוד, אז בעצם משני סניפים שהיו לנו, זה דורש בדיקות של המטופלים. היה רק בתל אביב ובחיפה, יש היום חמישה סניפים, נפתחו עוד שלושה סניפים נוספים, אחד בחיפה נוסף, אחד בפתח תקווה ואחד בבאר שבע, הם פעילים ומלאים. אי אפשר היה לעשות אותם תוך יום אחד, אלא היה אפשר להרחיב אותם בצורה משמעותית. אם עד לאחרונה בכל המרב"ד עבדו שני רופאים וחמישה פסיכולוגים, היום יש לנו עשרה רופאים ועשרה פסיכולוגים. אם הייתה אחות אחת, יש היום שבע אחיות. זה מבחינת הרחבת כוח האדם. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> כולל מיקור החוץ, אתה מתכוון, כן? << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> כן, בוודאי, במיקור חוץ. העבודה, לפני שאני אדבר על תוצאות, הזכרת מיקור חוץ, אז אני אגיד. 100% מתיקי מיקור החוץ עוברים בקרה, והיה תהליך של לימוד ושיפור. בהתחלה כמעט כל תיק חזר. אני מגזים אולי, יניב יתקן אותי. תראו, זו אומנות, זה מקצוע. מי שמחזיקים באומנות זה עובדי המרב״ד, הם יודעים ועושים את הדבר הזה בצורה מאוד מקצועית. הם פשוט לא יכולים לעמוד בעומס. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> כמה תיקים בחודש כבר הם מטפלים? << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> סגרו בחודש שעבר 3,100 תיקים, ובחודש הבא הצפי ל-3,500 תיקים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> זה מעל 2,200. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> כן, אני הבטחתי לכם. אבל אני לא מתחמק מסוגיית הגיבנת, שהיא הסוגייה הכי כאובה. אנחנו תכף ניגע בסוגיה, אבל אני מייצג באופן נאמן את התהליך. אני רוצה לדבר על המילה הכי חשובה, שזה SLA. זאת אומרת, מה שאנחנו מחויבים לגבי הציבור. קודם כל, אנחנו ראינו שמשך הזמן של הטיפול, שוב, אני מחלק בין פניות חדשות לבין גיבנת, כמעט כל השלבים ירדו, זמן הטיפול ירד בלמעלה מ-50% בזמן הטיפול. אבל זה בעיקר, אני רוצה להגיד, זה מאוד קל בפניות חדשות. יש לנו את הגיבנת, אני כל הזמן מזכיר אותה כי זה מה שרודף אחרינו, וזה הדבר שעשוי כל הזמן להוציא אותנו מאיזון. אנחנו הולכים על חבל מאוד דק. עלייה בפניות, אנחנו שוב הולכים אחורה. אנחנו עכשיו במגמה, אחרי עשרות שנים שכל חודש צברו יותר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אם לא הייתה מלחמה, אז בעצם היינו רואים ירידה. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> כל שנה צברו תיקים, אנחנו עשינו היפוך של הדבר הזה, ויש צמצום. האם הצמצום של הגיבנת הוא מספיק? לא. כל דבר קטן עשוי להוציא אותנו מאיזון, ועכשיו הרצון שלנו הוא איך אנחנו סוגרים את הגיבנת כמה שיותר מהר, וזה עניין ארוך ומורכב. מה שהצלחנו, הצלחנו, מה שלא, אני לא מכחיש. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל אולי כדאי לעשות שחלק מהטיפול יתמקד בסגירה של הגיבנת. הוא יתמקד בגיבנת. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> בסדר, תכף נדבר על זה. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> נגיד, אם בן אדם עכשיו הוא בן 70, אז יקראו לו עוד חצי שנה, לא יקרה כלום, אבל אם בן אדם לא יכול עכשיו לצאת מהבית כי אין לו רכב, אז להקדים אותו בסגירת הגיבנת שלו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ה-75 זה גם רטרו? זאת אומרת, מי שחיכה אצלכם עכשיו. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> כן, עשינו רטרו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זאת אומרת, הוא קיבל הודעה שהוא יכול... << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> כן, אני יודע גם ממשרד התחבורה שכן. נכון, יניב? אני לא מטעה כאן את הוועדה. בסדר, כן. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> כמה תיקים יש בגיבנת? כולם מחכים. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> אם היינו בוועדה הקודמת 30,000, היום אנחנו על 17,000. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לא, לא. << אורח >> סיגל שגב: << אורח >> במרץ 2005 היה 17,000 תיקים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון. אמרתי על 12. << אורח >> סיגל שגב: << אורח >> לא, הוא דיבר על 17,000 תיקים. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> רגע, דיברתי לא על ועדת הבריאות, דיברתי על הוועדה הראשונה שייצגתי בכנסת. זו הכוונה, בסדר? סליחה. כשנכנסתי לאירוע היו 30,000. יש 17,000 תיקים פעילים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> בגיבנת. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> כן, 17,000 תיקים שמחכים. תמיד יש תיקים בתוך הסיסטם, כן? זה לגיטימי, זה כמו שבמיון תמיד יש אנשים. יש היום כ-12,000 תיקי גיבנת פר אקסלנס. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לא, אני לא יודע למה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כי הוא דיבר על זה שיש 3,100. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> מהחדשים. אז לא צמצמתם את הגיבנת למעשה בשנה האחרונה. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> לא, אני חושב שכן צמצמנו אותה. לפני הנתונים, אני כן רוצה להגיד משהו לגבי הסוגייה של העובדים. אני חושב שיש שיח מצוין. רואים את העובדים, ואמרנו את זה בכל שלב, העובדים, אחרי הרבה מאוד שנים שעבדו בתנאים בלתי אפשריים, אני חושב שזה נושא, ברור שהציבור הוא תמיד בראש ובראשונה, אבל העובדים עצמם של המרב״ד, שעבדו בתנאים בלתי אפשריים, זה לא משנה כמה הם התאמצו וכמה מוטיבציה הייתה, זה בלתי אפשרי לעבוד ככה בתנאים שהם לא דיגיטליים, בעומס מאוד קשה, בלחצים אדירים שהם לא יכולים לעמוד בספיקה. כשהולכים על הממשק הזה של ספק חוץ, העבודה של העובדים היא קריטית וחשובה, ואמרנו אותה מהרגע הראשון של הדבר הזה. אנחנו עובדים במערכת נושמת, מה הכוונה? אנחנו מחויבים ל-SLA של המטופלים, והנושא של ספק הוא גמיש, תמיד יהיה צורך בספק. השלב שקובע הוא משך ההמתנה של הציבור. אם הציבור ממתין הרבה זמן, צריך יותר תיקים אצל הספק, ואם הוא ממתין פחות זמן, צריך פחות תיקים אצל הספק. הגרעין של העובדים במרב״ד הוא סופר חשוב לנו, והוא הבסיס לכל עבודת המרב״ד. חשוב לי מאוד להגיד את זה, וחשוב לי להכיר תודה לעובדים שעושים עבודה מדהימה במשך שנים, ובמיוחד עכשיו. לגבי שאלתכם, יש 17,000, כמו שאמרתי, תיקים פעילים. מתוכם, הייתי אומר, אם יש כ-2,500 פניות בחודש, פחות או יותר, אני לא יודע מה היה בחודש האחרון, אבל אנחנו מדברים על אם משך הזמן הממוצע של תיק שאנחנו מגדירים שהוא לא תלוי בעבודת המרב״ד, הוא גם תלוי באנשים הולכים לרופאים וצריכים לחזור עם תשובות, הוא שלושה חודשים, פחות או יותר, זה הזמן, אז תמיד יהיו כ-7,500 תיקים פעילים. תמיד. זה כמו לבוא למיון ולשאול למה הוא לא ריק, כי תמיד יש חולים שצריך לטפל בהם. כשאתה מפחית את 17,000 התיקים הפעילים בערך 7,000 מ-7,500, אז לכן אני אפילו הייתי זהיר ואמרתי גיבנת 12. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני רוצה להבין פשוט. עכשיו יש לכם תיק בפיגור ויש לכם תיק חדש, מה אתם עושים? מה נמצא בתיעדוף? קודם כל כשאמרת שיש שינוי בדיגיטציה, אני מבינה שבעצם ממילא זה כבר מייצר פה איזושהי פחות רגולציה, הוא מיטיב. אבל עדיין אני שואלת את עצמי, עוד פעם, מהדברים שאמרת פה ומהשינויים שחוללתם, אני חושבת שזה יכול באמת לתת מענה לקיים, למציאות הקיימת, לכל חודש שמתווספים. אמרת שיש 7,500 תיקים פעילים, אני חושבת שזה משהו שיודעים מה לעשות איתו כשיצרתם את השינויים האלה. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> גיבנת זו שאלת השאלות. השאלה מי רוצה קודם, אני מציע, יש את סיגל מ'צבר', ויניב אתה רוצה קודם או אחרי שסיגל תתייחס? << אורח >> נתנאל אסרף: << אורח >> הגיבנת כוללת רכב כבד, או שלא כוללת רכב כבד? << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> לא, זה לא כולל. << אורח >> נתנאל אסרף: << אורח >> רכב כבד זה בנפרד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> קודם כל, זו שאלה חשובה. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> תכף נדבר על תחבורה. יניב הוא מנהל מערך הוועדות. << אורח >> יניב תייר: << אורח >> אני אחראי על מערך הוועדות, אבל אני מנהל של המרב"ד. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> מנהל גם את המרב״ד, אוקיי. יניב יתייחס, ואז שווה להעביר לסיגל מצבר בשביל לתת overview על הסיפור של ההתמודדות עם הגיבנת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בסדר, ואני גם ארצה התייחסות באמת לסוגיה של הרכב הכבד. זה גם אתגר. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> תכף אתייחס לזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה, יניב. << אורח >> יניב תייר: << אורח >> בוקר טוב, תודה רבה. יניב תייר, מנהל מערך הוועדות הרפואיות, מנהל המרב"ד בפועל. דבר ראשון, תודה רבה, ספי, על כל הליווי והגיבוי. אני לא בטוח שאנשים פה מבינים את גודל הבשורה שהעברת, אבל אני שלוש וחצי שנים בתוך האירוע הזה, והמקום שאנחנו נמצאים בו היום הוא סביר. המקום שהיינו בו לפני שלוש וחצי שנים היה פשוט בלתי אפשרי. תחשבו על שני רופאים, 30,000 ממתינים, כולם עם בעיות נגישות, כולם עם אתגרים, כולם לחוצים, כולם צריכים אותנו היום. לא יכולנו לעמוד בזה. פשוט לא יכולנו לעמוד בזה. << אורח >> אורית אמיתי: << אורח >> אבל איך אפשר להגיד שזה סביר, גברתי היו"ר, כשנכים מחכים וממתינים? << אורח >> יניב תייר: << אורח >> אם תמתיני שנייה, אני אמשיך, גברת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, הוא יסיים את הדברים שלו, אני אתן לכם זמן התייחסות. << אורח >> יניב תייר: << אורח >> המקום הגיע לנקודה שאנחנו רודפים אחרי מטופלים. אנחנו עובדים אקטיבית כדי לראות מה קורה איתם ומה שלומם. << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> אתה רציני? תגיד, כמה זמן לוקח למטופל עד שאתם קוראים לו? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, לא. אני אתן לך, אני אאפשר לך לומר את הדברים כפי שהם. << אורח >> יניב תייר: << אורח >> אני מאוד רציני, כולל השאלות שגם אתה קיבלת. המרב"ד, ואני מתחיל שוב מהצוות, כי הכול מתחיל בצוות, והצוות, על אף שנים של עבודה מאוד מאוד בלתי אפשרית, באמת, פשוט סביבה בלתי אפשרית, נשחקו ונלחמו ונעמדו על הרגליים וידעתי שיש לי צוות לעבוד איתו. ידעתי שיש לי צוות שאני יכול לרוץ איתו ולהעמיד את כל השינויים, ועשינו המון שינויים. אתה במשרד ממשלתי ואתה עושה שינויים של הייטק. אתה רואה אנשים ש-30 שנה עובדים עם תיקים פיזיים, מתחילים לשייך קבצים דיגיטליים שהורידו מהאזור האישי לתוך המערכת הפנימית של התפעול. אתה רואה אנשים מדברים פתאום עם המתחרים שלהם, פתאום הגיע ספק חיצוני עם כוח אדם הרבה יותר רחב, הרבה יותר חזק, הרבה יותר סביב השעון וסליחה, גם מתוגמל הרבה יותר טוב, והם משתפים פעולה. יכלו לסנדל את זה, יכלו לעכב את זה, יכלו לפגוע בזה. הם שם בכל הכוח. הסימביוזה והסינרגיה בין שתי המערכות האלה הן מעולות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מאוד אוהבים ומעריכים את העובדים, אבל זו המחויבות שלהם כלפי הציבור, אף אחד לא עושה טובה. << אורח >> יניב תייר: << אורח >> שנייה, אתה רוצה מספרים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לא, שנייה. אני לא אוהב את השיח הזה בכלל. נכון שהם עובדים קשה, אבל זו העבודה שלהם. אני גם עובד קשה. אבל זו עבודה שלהם. חבר'ה, אני מאוד מעריך, אתה יודע שאני מעריך, נכון? וישבנו ודיברנו. ראיתי הכול, אבל לא צריך להגזים גם. דיי. אתה יודע טוב מאוד מה אני חושב על העובדים, הם צריכים לעשות את העבודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כולנו מסכימים שזו העבודה וזו השליחות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> צריך להודות לעובדים שהם לא נלחמו ודפקו את האזרחים? מה רלוונטי? באמת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב, סליחה, זהו. בבקשה, תמשיך. << אורח >> יניב תייר: << אורח >> זה לא מובן מאליו, ואני כן רוצה גם לפרגן שנייה לחברת צבר. סיגל יושבת איתנו כאן, הסמנכ״לית של צבר, היא תציג את עצמה ואת הנתונים אצלם. אנחנו היום בנקודה שאנחנו עובדים. בתוך הקאדר של ה-17,000, 6,500 איש כבר מוזמנים לחודשיים הקרובים. זאת אומרת, המספרים האלה, בהערכה גסה, שלושה-ארבעה חודשים. במקום שספי, כמו שתיאר, אנחנו בהתנהלות השוטפת, אנשים שנכנסו בחודשים האחרונים, זה אנשים שמטופלים באופן מיידי. אנחנו כרגע עוד מסתכלים על שנה אחורה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מי האנשים האלה? זה האנשים החדשים? << אורח >> יניב תייר: << אורח >> הכול. יש פה ממש אתגר פר-תיק. זאת אומרת, כשאתה מסתכל על תיק שדווח לפני חמש שנים, בן אדם מלפני חמש שנים דיווח על אירוע רפואי כזה או אחר, היום ברור לנו שזה לא רלוונטי. או שהמצב הוחמר, או שהוא השתפר, או אולי אותו הדבר, אבל הדיווח מלפני חמש שנים, רופא כרגע לא יכול להגיד כן, אני רואה את המצב כרגע חמש שנים אחורה, אז כנראה שהוא בסדר לנהיגה או לא בסדר לנהיגה. כל תיק כזה מחייב מאיתנו טיפול. אין לנו יותר תיקים פיזיים. התיקים הפיזיים זה ה-600,000 שנמצאים בארכיון, ופר החלטה רפואית הם מוזמנים אקטיבית כדי לראות תיקים. אם אני מגיע וקיבלתי איזה דיווח רפואי והרופא לא רוצה להטריח את הבן אדם – 'תביא מסמכים', תזמינו את תיק העבר שלו, בואו נראה מה ההיסטוריה, התהליך הרפואי שהוא עבר ואני יכול לקבל החלטה. מצוין. אם לא, אני מבקש את המשהו הספציפי העדכני שאני צריך נכון לעכשיו. זה התיקים, עדיין קיימים אצלנו תיקים, אבל אלו תיקים שאנחנו מזמינים אקטיבית לטיפול בתיק, וזה לא הקטליזטור לתפעול של התיק. התיק עובר היום דיגיטלי לחלוטין, וברוך השם שכך. צבר, הצלה. וזו גם מחמאה, כי יש גם ספקים שבאים ועושים את המינימום כמו שכולם צריכים לעשות, ולפי המכרז והמינימום האפשרי, וזה לא. יש פה ספק שבאמת לקח על עצמו את האלונקה הזאת שנקראת שליחות, שנקרא ציבור, ואומר אנחנו ניתן את השירות הכי טוב שיש. כל היום בטלפון, 24/7, אנחנו על כל אזרח נלחמים, על כל בן אדם שאפשר להחזיר לכביש, הכי מהר שאפשר להחזיר אותו לכביש, כל בן אדם שנתקע בלי רישיון, הופכים את העולם כדי לתת את השירות הכי טוב. אנחנו עדיין לא שם. כשיש לך 17,000 איש בתהליך, אתה לא יכול להגיד בהרמטי, במאה אחוז, כולם מקבלים שירות VIP. זו המטרה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש אבל מישהו שמתעסק רק בזה, או שזה תוך כדי? << אורח >> יניב תייר: << אורח >> ברמת השירות? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ככה נראה לי. << אורח >> יניב תייר: << אורח >> הנה, הוא, ישראל ישראלי, פה יושב מאחורי סיגל. זה הבן אדם שכל השירות על הכתפיים שלו, הוא אחראי שירות של המרב״ד. מרבית האנשים כאן מתכתבים איתו בוואטסאפ על כל צורך שלהם. אגב, אני חייב רק לספר, אני אדבר על אלפי תיקים של חרבות ברזל. << אורח >> אורית אמיתי: << אורח >> מזל שיש את ישראל. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> מזל שיש את ישראל, אבל זה לא מספיק, הוא לא יכול להכיל את הכול, חברים. אתם לא יכולים להסתתר מאחוריו כל הזמן. הוא באמת איש ראוי, באמת, מיוחד. << אורח >> יניב תייר: << אורח >> ניסינו להכפיל אותו, ולצערנו הבן אדם שהגיע לאחר שבוע כבר נטש. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> אז מה זה אומר עליכם? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ישראל, זה מקצת שבחך. טוב, תקשיבו, יש פה דיון, אנחנו רוצים גם להגיע לפתרונות ולא רק לשמוע את כאבי הבטן שקיימים פה. << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> למה? אבל ועד הבריאות כועס, זה יותר חשוב מנכים כועסים. ועד העובדים. למי אתה דואג? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר'ה, לא פה. בבקשה. << אורח >> יניב תייר: << אורח >> אנחנו בתהליך שמבחינתנו, במצב הנתון, שנייה, כמו שספי אמר, אני מפריד בין התאמת גודל רכב, שזו ועדה מטעם הביטוח הלאומי לכשירות נהיגה, שהיא משולבת, אבל בבחירת הרכב, שזה המרכיב המשמעותי שלה. לא בזה אנחנו דנים, אבל בזה גם אנחנו מטפלים, וגם באירוע הזה יש בשורות. וגם את נושא הרכב הציבורי הכבד, ששוב, יושבים כאן החברים ממשרד התחבורה, שהנושא הזה לא פתור, שברגע שהוא ייפתר, ואם יגיע לפתחנו בצורה כזו או אחרת, עלול לדרדר אותנו עוד פעם ל-30,000 שהיינו. ולכן מבחינתנו עד שלא תיפתר הסוגייה הזאת בצורת החלטה, אנחנו נלחמים על לשפר עמדות ולוודא שהמרב"ד נעמד על הרגליים, כך שלא נקרוס שוב אם אנחנו מקבלים מספרים אחרים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, ביחס לרכבים הכבדים. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> אני אתייחס, ברשותך. לי-אור אבינועם, יועץ למנכ״ל משרד הבריאות. אני אומר באופן כללי, אנחנו פועלים כאמור בשלושה צירים – לשפר את השירות ולשפר את התהליכים, לטפל בזרם הקיים ולטפל במלאי התיקים. אלו שלושת המאמצים שנעשים במקביל, כולם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> להגיד את זה, אני בטוחה שזה מה שאתם רוצים וזה מה שאתם עושים, ולצד זה אני לא שמעתי, עוד פעם, אולי מישהו כן שמע פה, בסוגייה, טוב, אתם יודעים מה? אני ארד לרזולוציה. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> לא, גברתי שאלה אם יש תיעדוף מסוים בין המלאי לבין הזרם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני רוצה לדעת דיווח על זמני המתנה במסלול הירוק, זמני המתנה ברכבים הכבדים. אני רוצה היום לדעת. כי בסוף, אוקיי, טופלו. אני רוצה לדעת האם יש בסוגיות האלה זמני המתנה. << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> גברתי נגעה פה פשוט בנקודה סופר אקוטית. אני טלי מאיגוד עובדי התחבורה, ולמעשה אין היום אף גורם שנותן מענה למבקשי רישיון כבד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה מה שאני מבינה. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> ברשות יו״ר הוועדה, אני אשלים את הדברים שלי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תסיים, בבקשה. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> אלה שלושת המאמצים שאנחנו עוסקים בהם. גברתי שאלה אם יש איזשהו תיעדוף בין המלאי לבין הזרם הנכנס, אז התשובה הייתה שעושים את הכול במקביל. זו עבודה מאוד מאוד קשה, עושים את הכול במקביל. ביחס לעולמות הרישיונות המקצועיים, ציבורי ומסע כבד, אכן יש בעיה, והייתה מחלוקת בין המשרדים במשך הרבה זמן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> השאלה למה לא לייצר איזשהו גורם שיתעסק עם הגיבנת? << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> קוראים לגורם הזה המרב"ד, והמרב"ד עוסק בזה יום ולילה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רק עם הגיבנת. בתוך המרב"ד, ערוץ ספציפי שמתעסק רק עם הגיבנת, כי אחרת זה לרדוף אחרי הרוח. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> הנהלת משרד הבריאות עוסקת בזה באופן תדיר, באמת, כאחת מהבעיות המרכזיות שלנו, כי השירות לא טוב. אנחנו נשמע סיפורים קשים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עוד פעם, אני ראיתי את השינויים, אני שמעתי על המתווים החדשים שהם חשובים ומצוינים. אני רק אומרת, אם אנחנו לא נטפל בגיבנת הזו... << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> אנחנו מטפלים בגיבנת הזו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, אבל אם אתה מטפל לא באופן ייעודי, אלא באופן מקביל, זה לא ייפתר. אתה כל הזמן תגיע לפה לעוד דיון ועוד דיון, עם אלפי תיקים. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> אנחנו מטפלים בגיבנת, ואנחנו בחנו הרבה מאוד חלופות על איך נכון להתייחס לגיבנת ביחד עם הזרם הנכנס. אנחנו מטפלים בכל שלושת הצירים האלה במקביל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז תתאר לי את התהליך. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> רגע, אני רק אתייחס לשאלה הבוערת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני רוצה להבין, כי אני רוצה באמת פתרונות. אני לא רוצה להגיד, עשיתי דיון. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> אני אשלים את האמירה על הציבורי-כבד, כי גברתי שאלה. הייתה מחלוקת בין המשרדים, הממשלה החליטה בליל התקציב להקים צוות כדי לפתור את הסוגייה הזו, לטפל בבחינת הכשירות הרפואית של נהגי רכב ציבורי וכבד. ואכן התגבש צוות, כולו יושב פה סביב השולחן, עמיתי מימיני ועמיתי משמאלי כאן, ומתגבש פתרון לטווח הארוך, שאנחנו סבורים שיפתור את הבעיה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> נמצא מקור תקציבי? << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> לא צריך מקור תקציבי, זה לא העניין. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אלא? << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> זה עניין תפעולי. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> ככה הוצג לנו כאן בדיון הקודם. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> בסדר, יש אנשים רציניים מאוד שדנים בזה כבר הרבה זמן. מתגבש פתרון לטווח הארוך, ועכשיו אנחנו מתפנים לדון גם בטווח הקצר. אם אסף ברזילאי מהחשב הכללי ירצה להתייחס גם לפתרון? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אסף ברזילאי: << אורח >> שלום, אסף ברזילאי מהחשב הכללי. כאמור, הסוגייה הזאת לא טריוויאלית לחשב הכללי, אבל מדובר פה, שוב פעם, בסכסוך או מחלוקת עקרונית ומקצועית בין שני המשרדים, שהממשלה התירה לנו את האחריות לפתור את המחלוקת הזאת. אז אנחנו התגייסנו למשימה, ובאמת ההחלטה הזאת התקבלה ממש לאחרונה, ואנחנו מנסים לפעול בלוחות זמנים מאוד צפופים כדי להביא החלטה מוסכמת. חשוב לנו כמה שיותר שזה יהיה בהסכמה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> היא עדיין לא מוסכמת? << אורח >> אסף ברזילאי: << אורח >> העקרונות מוסכמים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה העקרונות? << אורח >> אסף ברזילאי: << אורח >> ברור לנו שאנחנו לא יכולים להמשיך במצב הקיים, שכל הפונים מגיעים למרב"ד ומטופלים רק על ידי המרב"ד, ואנחנו נצטרך לפתוח את זה לעוד גורמים. יש כאן סוגיות של בקרה ושל מערכות מידע, ושל גם תיקון חקיקה שיידרש כדי לעשות את הדבר הזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תיקון חקיקה? << אורח >> אסף ברזילאי: << אורח >> כן, תיקון תקנות, אנחנו נידרש. זה חלק מהמשימה שאנחנו נצטרך לעשות כדי לתת פה מענה לטווח הארוך. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה רק להבין משהו אחד, בהסכמות שיש, או בהתוויה שאתם מנסים להתוות בעניין הזה. 12 ב' זה אירוע רפואי, נכון? כל השאר, שהוא לא רפואי, אלא רישויי, אני לא יודע איך להגדיר את זה, האם בהסכמות ביניכם, לשם אנחנו הולכים, שהרישוי יוצא ממשרד הבריאות, יוצא מהמרב"ד? << אורח >> אסף ברזילאי: << אורח >> שוב פעם אני אומר, זה לא בדיוק נכון להגיד יוצא ממשרד הבריאות, אלא אנחנו נפתח פה את השוק ותהיה פה חלוקת אחריות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> שלא ייפול נטל על המרב"ד. << אורח >> אסף ברזילאי: << אורח >> נכון, וזה מה שאנחנו דנים, ותהיה פה חלוקת אחריות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> נאמר לנו שהבעיה, או אחת הבעיות שהייתה במעלה הדרך היא הכסף עבור התקנים. המשרד אומר, אני לא יכול לוותר על התקנים המצומצמים שגם ככה יש לי במרב״ד. אתם רוצים להעביר סמכויות למשרד התחבורה? אין בעיה, תביאו כסף. הייתה מחלוקת בין 9-12 מיליון שקלים, לא נמצא לזה כנראה מקור תקציבי בזמנו, ככה אני זוכר. גם הוועדה פנתה למשרד האוצר וכו'. יש פתרון לסוגיה הזו? << אורח >> אסף ברזילאי: << אורח >> עדיין לא דנו עליה. << אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >> אני אגיד. ישעיהו סיני, יועץ מנכ״ל התחבורה. הצלחנו במודל שמתגבש לעקוף בעצם את הצורך התקציבי. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תספר לנו איך עושים את זה. רגע, רגע, אני מת להעתיק את זה. זה סטארט-אפ גדול. איך זה עובד? << אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >> יש לנו חיסיון. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לא, רציני. מה זאת אומרת? אתה צריך כוח אדם. << אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >> המודל מתגבש בצורה של פתיחת השוק לרופאים שכבר קיימים, ובלי צורך להוסיף תקנים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> זאת אומרת, להוציא למיקור חוץ? << אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >> בצורה של מתן הסמכה לרופאים חיצוניים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> פה רגע נכנסים למשרד המשפטים, אבל שנייה אחת לפני ההסמכות. גם כדי לקנות מיקור חוץ, אתה צריך כסף. << אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >> אנחנו לא קונים מיקור חוץ. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אז מי יטפל לך בתיקים הללו? אני לא הבנתי. למה אתה לא יכול להגיד? זה לא סוד. << אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >> המודל, אנחנו עדיין בצוות עבודה שעובד על זה. אנחנו לקראת סגירת העקרונות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אני מבין. אבל אם אנחנו מדברים על כסף, הוועדה צריכה לדעת שיש. << אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >> אני אתן דוגמה למודל שהוא לא מודל שדורש תשומות ממשרדים. למשל, מודל של מכוני רישוי שמרשיינים רכב. משרד התחבורה נותן הסמכה למכון רישוי לתת רישיון רכב, לבדוק את השירות של הרכב. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אז מבטלים את הבדיקה על הבן אדם עצמו? << אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >> ודאי שלא. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אז מה מכון רישוי מבין? << אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >> לא, נתתי כדוגמה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אוקיי, דוגמה. << אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >> כדוגמה למנגנון, שכל רופא שיוסמך על ידי משרד הבריאות יוכל לתת בעצם את אישור הכשירות הרפואית. לאו דווקא אם הוא עובד בגוף מסוים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לגבי הסמכויות שיהיו לו, לא יצטרכו לעשות... << אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >> יצטרכו לעשות שינוי תקנות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> שינוי תקנות של רופא מוסמך. אתם עובדים על זה כבר המון זמן, נכון? גם בהקשר של צבר, בהקשר של התיקים שיוצאים אליהם כדי שלא יצטרכו לחזור למרב״ד. << אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >> אנחנו בישורת האחרונה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לא שלכם, זה משרד המשפטים, נכון? << אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >> משרד המשפטים, כן. << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> רגע, ומה קורה עם מי שלא עובר את הבדיקות הרפואיות למי שאתם בעצם תפנו? זה חוזר למרב״ד? << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אותו דבר יקרה גם פה. << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> עדיין נשארים עוד איזה 3,000 מערערים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שנייה, יש פה שאלות חשובות. << אורח >> מרב פלג גבאי: << אורח >> לגבי הרופאים האלה, שתי שאלות. אחת, איזו הכשרה תהיה להם? אם כבר דנתם בזה. והשנייה, מבחינת לחץ אפשרי מצד הנבדקים, האם נתתם את הדעת על זה שלחץ כלפי רופא בודד עלול להיות לחץ חזק, ואיך נמנעים מזה? << אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >> כל הסוגיות האלה עולות, ואנחנו דנים עליהן בצוות ויינתן להן מענה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> מה לוחות הזמנים, אם אפשר לשאול? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זהו, מבחינתנו זה האירוע. << אורח >> אסף ברזילאי: << אורח >> אני מקווה שבטווח של חודש פחות או יותר, אנחנו נוכל להביא כבר המלצות מגובשות ולהתקדם עם זה. אנחנו כאמור פועלים בלוחות זמנים מאוד צפופים, ההחלטה הזאת התקבלה לאחרונה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל היא נדונה לפני הרבה מאוד זמן, וזה 50% מהתיקים שמגיעים למרב״ד. הוא אומר 30%. בסדר, זה גם משקל. גם אם זה 30%, עדיין זה נטל כבד מאוד על המרב"ד. צריך לטפל בזה, צריך לגמור את זה כבר. << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> היום, אגב, מי שמבקש להוציא רישיון נהיגה על רכב ציבורי וכבד, אין לו למי לפנות. אין אף גורם שמטפל בו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא אמר חודש. << אורח >> אורית אמיתי: << אורח >> כל פעם הם באים לפה, מספרים חודש ועוד חודש ועוד חודש, והשנים עוברות, עוד חודש ועוד ועדה ועוד סוג ועדה. << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> גברתי, רק להגיד משהו קטן. טלי גרינברג, מאיגוד עובדי התחבורה בהסתדרות הכללית. המצב הוא כל כך אבסורדי שהמעסיקים שמשוועים לעובדים, פונים לוועדה לעובדים זרים ומבקשים להביא עובדים זרים לישראל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, כן. את ההזיה הזאת אני מכירה מקרוב. << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> כן, כנהגי רכב ציבורי וכבד במקום העובדים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא נורמלי. זה עיוות ברמות הכי קשות שלו. כן, בבקשה, סיגל. << אורח >> סיגל שגב: << אורח >> אני סיגל שגב, בוקר טוב לכולם, אני סמנכ״לית התפעול של צבר הרפואה. עלו פה מספר שאלות שאני מבקשת להתייחס אליהן בנושא סוגיית תיקי הגיבנת והתהליכים התפעוליים שנעשו. ראשית, תיקי הגיבנת של שנת 2026 הם לא תיקי הגיבנת של שנת 2023. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה אתם מקבלים אליכם? את כל התיקים? << אורח >> סיגל שגב: << אורח >> את כל סוגי התיקים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל חדשים. << אורח >> סיגל שגב: << אורח >> גם חדשים וגם תיקי גיבנת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה החלוקה? מה אתם מקבלים? << אורח >> סיגל שגב: << אורח >> כבר מתייחסת. חשוב לי להגיד שתיקי הגיבנת של היום הם לא בוותק של תיקי הגיבנת של שנת 2023. זאת אומרת, היום גם נבדק שהוא נמצא חצי שנה בתהליך, אנחנו מתייחסים אליו כגיבנת. בעוד שכשהתחלנו את הפעילות, תיקי גיבנת היו עם ותק של שנתיים ויותר. זו תמונת מצב חדשה. ולגבי ההתייחסות לאיך פותרים את העומס, אז 2,500 תיקים חדשים, זה השוטף, ו-1,000 תיקי גיבנת כל חודש מסוכמים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה היעד אבל, של 1,000 כל חודש? << אורח >> סיגל שגב: << אורח >> 1,000 כל חודש זה היעד, כאשר שוב, תיקי הגיבנת הנוכחיים הם ותק של חצי שנה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי. עכשיו בתיקי הגיבנת שדובר, הבנתי שלא התייחסו לתיקים שקשורים לרכב כבד במספרים. << אורח >> סיגל שגב: << אורח >> נכון, אנחנו לא מפעילים כרגע. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז אני אשמח קודם כל לקבל את הנתון, כמה תיקי גיבנת יש ברכב כבד? << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> יוסי נזרי, ממשרד התחבורה. לגבי הגיבנת, מדובר על גיבנת של רכב ציבורי וכבד, בין 6,000-10,000 נהגים שממתינים לבדיקות. מה שעשינו כפתרון ביניים, כי אי אפשר להשאיר את הנהגים עם כל התהליך הזה, ביקשנו להקדים את הלימודים, את הקורס שהם צריכים לעבור, לפני הבדיקות במרב"ד. זאת אומרת שהם מתחילים כבר את התהליך, ובסיום התהליך הם יצטרכו לעשות את הבדיקות. שינינו את הסדר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל אז אחרי שהם עשו את כל התהליך, יכול להיות שהם לא יעברו את הבדיקות? << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> נכון, הם חותמים על תצהיר מראש, והם יודעים שאם במידה והם לא יעברו את התהליך, הם לא יוכלו לקבל רישיון. הם יודעים את זה מראש. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> רגע, ומה הפתרונות אז? מה אתם צריכים כדי לפתור את הסיפור של 10,000 הנהגים הללו? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יוסי, באמת אני אומרת לך, זה נראה לי לעבוד הפוך, כי בסוף אני רק חושבת על ההוא שעשה את כל התהליך של ההכשרה, ובסוף הוא לא מקבל את האישור. << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> אבל לפי הנתונים שאנחנו מכירים בשנים האחרונות, 95% עוברים את המרב"ד. כל אלה שמגישים את הבקשות, הם עוברים את המרב"ד. הם עוברים את זה. אני רק אציין, שכשאדם מגיש בקשה לרכב ציבורי, הוא עובר איזושהי מסננת עם עבירות תעבורה, עבירות פליליות והצהרה רפואית. זאת אומרת, שאנחנו כבר עושים איזשהו סינון לפני שהוא הולך למרב"ד. המרב"ד מקבל אותו כבר אחרי שעשינו לו את הסינון. אז רוב אלה שמגיעים לשם, הם עוברים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> בסדר, אבל כרגע יש לך, אתה אומר, פקק רציני. << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> זה נכון. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אתם צריכים לשמוע את זה. לא מזמן הגשתי איזושהי הצעה לסדר או שאילתה, אני לא זוכר מה, כשהייתה איזושהי כתבה שחברות התחבורה מאוד במצוקה כדי למצוא נהגים, ועצרו איזה נהג בן 16 ממגזר של מיעוטים שנוהג ברכב תחבורה ציבורית ומוביל עשרות אנשים איתו ביחד באוטובוס. ובעקבות זה קצת צללתי לנושא והבנתי שהמצוקה היא כל כך קשה עבור נהגים בתחבורה הציבורית של החברות, עד כדי כך שהם לא מוצאים ולפעמים משתחלים כל מיני גורמים בעייתיים, בסדר? נקרא לזה בלשון הכי עדינה. באמת, 10,000 מועמדים זה המון. << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> אני חולק על הגישה הזאת של הנהגים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> דרך אגב, לפני שבוע וחצי ישב פה הלום קרב שאמר שלקחו לו. שם זה קורה מאוד מהר. << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> זה לא נכון. יש נהגים, החברות פשוט צריכות לדעת להעסיק אותם ולהחזיק אותם אצלן. גם נהגי רכב כבד וגם נהגי רכב ציבורי. << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> יוסי, מה אתה אומר על הפתרון הזה שפה בוועדה לעובדים זרים דנים על הבאת נהגים עובדים זרים כדי להשלים את הפערים ואת החוסרים שיש? << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> שאגב, תינתן להם עדיפות, כי הם לא צריכים להגיע למרב״ד או לפמי. הם מגיעים עם בדיקות רפואיות מחו״ל, מהודו, מסרי לנקה, מסין, והם מקבלים אותם. אז נאמר בוועדה לעובדים זרים שהם ילכו לקונסוליה או לשגרירות, ויכירו להם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מי את רק? << אורח >> נעה שקד: << אורח >> שלום, תודה וסליחה. שמי נעה, אני מנהלת את המכללות באגד. המכללות שלנו בעצם לוקחות מועמדים שהם ללא רישיון לרכב ציבורי, מלוות אותם בתהליך והופכות אותם לבעלי רישיון. כרגע יש לנו 300, מה שיוסי הזכיר, שהם עם הפניה הפוכה. כלומר, מסיימים את תהליך ההכשרה ולא יכולים לנהוג. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> כמה זמן לוקח להם עד שהם מקבלים את האישור של המרב"ד, לצורך העניין? << אורח >> נעה שקד: << אורח >> לא, עזוב את אלה שממתינים למרב"ד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הם עשו את התהליך ההפוך. << אורח >> נעה שקד: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הם התחילו קודם בהכשרה ורק אחר כך באישור. << אורח >> נעה שקד: << אורח >> רגע, ללא קשר, יש מעל 700 שמחכים במרב"ד, אוקיי? נפריד אותם, רק שלנו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בלי הכשרה. << אורח >> נעה שקד: << אורח >> בלי הכשרה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> כמה זמן? << אורח >> נעה שקד: << אורח >> יש כאלה מעל חצי שנה, יש כאלה מעל שנה, תלוי. התהליך החדש, ללא בדיקות, כלומר לימודים בלי בדיקות, יש לנו כ-300 שמחכים, שהם בשלבים שונים בהכשרה וכרגע לא יכולים להוציא רישיון. הפתרונות שהצעתם, אגב, הייתי שמחה לשמוע פתרון גם לטווח קצר ולא רק לטווח ארוך, הוא לא נותן לי פתרון לאלה שעכשיו יושבים ומחכים לתעסוקה. אז לזה הייתי שמחה לקבל התייחסות. << אורח >> נתנאל אסרף: << אורח >> צריך להגיד שגם אנשים שמחכים לתעסוקה, הם לא מחכים ויושבים בבית. << אורח >> נעה שקד: << אורח >> הם לא ימתינו, בדיוק. << אורח >> נתנאל אסרף: << אורח >> הם הולכים לעבודה אחרת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ההכשרה הזאת עולה להם כסף? << אורח >> נעה שקד: << אורח >> ההכשרה הזו לא עולה להם כסף, עולה לנו כסף, המון כסף. ובמידה ובסוף לא יצליחו להוציא רישיון, חלקם יצטרכו לשלם על ההכשרה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זאת אומרת, מי שלא מצליח, משלם על ההכשרה? << אורח >> נעה שקד: << אורח >> כן. עכשיו, הם משקיעים זמן. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> כמה זמן ההכשרה? << אורח >> נעה שקד: << אורח >> אנחנו יודעים לעשות רישיון בערך בשלושה חודשים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> מה קורה אחרי שלושה חודשים? אתם לא יודעים עדיין, נכון? << אורח >> נעה שקד: << אורח >> עכשיו יש לי כבר כאלה שהם במעמד טסט, כבר עברו טסט, כלומר סיימו עיוני מעשי, ומחכים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תגידי להם שעוד חודש החשב הכללי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ונביא עובדים זרים. << אורח >> נעה שקד: << אורח >> קודם כל אין אוטובוסים, ברור שזה משליך על התחבורה הציבורית, אבל אני אומרת, בסוף יהיה פתרון. יהיה פקק, מה יהיה איתם? עם אותם 300 שכבר לומדים אצלנו, מה יהיה איתם? האם חושבים על זה? האם מגבשים איזשהו פתרון? האם משתפים אותנו בו? << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> כמו שאמרנו, הצוות שהממשלה הרכיבה והמנדט שניתן לו הוא להביא פתרון. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לאיזה טווח? << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> על הסכמות שלנו לטווח הארוך. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אבל זה לא מיידי. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> בסדר, מטבע הדברים אנחנו נבוא עם מסקנות שלמות ככל הניתן גם לטווח הקצר. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> בינתיים אפשר להקצות משאב של כוח אדם בתוך המרב"ד, שיטפל. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> חבר הכנסת מישרקי, האירוע הזה הוא באמת מאוד מאוד מורכב, עם המון תשומות והמון משאבים. הוא אירוע מורכב. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אבל גם זה מורכב. << אורח >> נעה שקד: << אורח >> אנחנו מספטמבר בלי פתרון. אנחנו כמעט חצי שנה לתוך הדבר הזה. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> הוא מורכב לא כי אני עובד 12 שעות במקום 9. הוא מורכב כי בקצה יש אנשים לא מרוצים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> הבנתי. אני שואל שאלה, בפרקטיקה, למה אתה לא לוקח פונקציה מסוימת בתוך המרב"ד ותיתן לה לפתור את המצוקה? זו חברה אחת, זו אגד. אני בטוח בלי לדעת שיש עוד לפחות עשר חברות שממתינות בחוץ ואומרות לך אותו הדבר. << אורח >> נעה שקד: << אורח >> רגע, שנייה. למה לא פמי? למה פמי, שעבדו עד אותה נקודה שהפסיקו אותם, לא נותנת לנו פתרון לעכשיו? עד שתמצאו פתרון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב. אני רוצה לשאול, יש פה עוד חברות כאלה שמתמודדות עם האתגר הזה? בבקשה. << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> רגע, הדיון הוא על זה ולא על נכים? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא גם וגם, ואני מנהלת את הדיון הזה, לא אתה. בבקשה. << אורח >> אריק סיני: << אורח >> בוקר טוב. שמי אריק סיני, אני משמש כיו"ר חברת קווים. אני רוצה לומר לכם שהנזק לענף ולמדינה, לכלכלה, בהינתן חוסר הנהגים, הוא עצום, והוא נובע בעיקר, לא רק, אבל בעיקר בשל החסם שנקרא מרב"ד. אנחנו לא מדברים על חצי שנה ולא על שנה. אני בענף כבר תשע שנים. למן היום הראשון אנחנו משקיעים מיליוני שקלים בלאתר מועמדים לנהיגה. הולכים למחלקות רווחה, לרשויות, לראשי ערים חרדיות. רבנים ישבו איתי וניסו לגייס נהגים חרדים. הצלחנו גם, יש לנו 200, אבל זו טיפה בים. כשאני מאבד, נדמה לי, כ-3,000 נהגים בתהליך של עשר שנים בגלל תהליך מרב"ד, בגלל התמשכות התהליך, משום שאדם שכבר בא ואומר, אני מוכן להיות נהג, ואנחנו על חשבוננו מכשירים אותו, אבל הוא בדרך, לאור התמשכות התהליך, נוטש את המקצוע, כי הוא אומר, עזוב, זה דיבורים, אין בזה שום דבר. זה נזק לכלכלה, זה נזק לפריון, זה נזק עצום. זה גורם מרכזי לתאונות, משום שאנחנו נאלצים להחזיק נהגים שהם פחות מוצלחים. ואגב, אני אגיד משהו שהוא קשה פה לחדר הזה. הנהגים שמגיעים, אחרי כל תהליך המרב"ד, זה לא בוגרי שייטת. זה אנשים שלפעמים אני גם שואל את עצמי, איך הם בכלל עברו את התהליך הזה? ולכן, סליחה, יש לי ספק בכלל לגבי כל התהליך הזה, מה התוצר שלו, מה הוא נותן בסוף, ולמה בסוף הוא כזה מסנן סתום. המשבר הוא עצום, כרגע באנו מוועדת הכלכלה. להערכתי כ-15 מיליון נסיעות נוסע בשנה, נוסעים מחכים לאוטובוס שלא יגיע. אני לא ידעתי על הישיבה הזו, אני מוכן לבוא ולהראות לכם איך נראים אוטובוסים אחרי תאונות, משום שנהגים שלא צריכים להיות מועסקים, מועסקים. אני לא מדבר על השירותיות שהציבור חווה. איפה פה ציבור הנוסעים שלא נמצא כאן? לכן, אני רוצה לומר כך, אני מניח שאת פתרון המרב"ד ואת החסם של פמי וכדומה, עברנו את כל התהליך הזה, כנראה לא ייפתר בצורה כזו מהירה. אני רוצה להגיד משהו שאולי הוא יישמע לכם רדיקלי, אבל לעיתים כשיש בעיות קיצוניות, צריך לתת פתרונות קיצוניים. כי כרגע מדברים על להביא עובדים זרים. זה לא הפתרון, אבל זה מה שהולך לקרות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> מה הפתרון? << אורח >> אריק סיני: << אורח >> הפתרון שלנו, או שאנחנו מבקשים, כפורום חברות התחבורה הציבורית, הוא כמו אדם שנושא רישיון נשק, מצהיר על טופס בריאות, אני עשיתי כזה דבר גם כן בהינתן האירוע הזה, רופא משפחה בדק, חתם. ותנו לנו לצאת לדרך במיידי, בבקשה, זה יהיה לא פחות טוב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> דרך אגב, המסלולים של רישיון רישוי לנשק שהשר עשה, זה באמת, תקשיבו, זה מספרים אחרים. אנחנו מדברים היום בשנתיים האחרונות על 200,000 רישיונות. ונכון, זה נשק, ובעיניי זה יכול להיות אינדיקציה מאוד טובה, מה שהם עוברים בתהליך שם. אבל עוד פעם, בנכויות זה סוגיות אחרות. דרך אגב, אפילו אני, עשו לי איזושהי התאמה לנשק בגלל הפציעה שלי. עברתי גם את המרב"ד, אחרי שנפצעתי בפיגוע. הפקקים האלה, אם זה בנכים, אם זה ברכב כבד ובכל השאר, זה פקקים שאפשר לפתור אותם אם אתה הולך, אני אומרת לך, כמו שהצלחנו לעשות את זה בעשרות אלפים, כבר אנחנו במאות אלפים, עם הסוגיות של נשק. יש ריאיון, יש רופא משפחה. << אורח >> אריק סיני: << אורח >> מבחינתנו, פשוט לאמץ את התהליך של אישור לנשיאת נשק לטובת הדבר הזה. מדובר על נהגים שהם נהגים כבר. הם פשוט עושים רישיון מסחרי לאוטובוס. אנחנו מכשירים אותם, הם נבחנים על ידי משרד התחבורה. זה הכול. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אכפת לכם לעשות הוראת שעה כזו? << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> אנחנו מסורתית לא מתנגדים, אפילו הצענו את זה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב, אריק, תודה רבה על הדיוקים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> את שומעת את הסקופ? << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> לא, זה לא סקופ. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, מה הוא אמר? קצת פספסתי כי דיברת תוך כדי. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> שאלתי אותו מה דעתו לעשות הוראת שעה, לאפשר את הפתרון שהציע יו"ר קווים. הוא אמר לי שמשרד התחבורה לא מתנגד, מי שמתנגד לזה, כנראה מסורתית, זה היה משרד הבריאות. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> גם ההצעה הזו נדונה בצוות והיא נשללה מסיבות מצוינות, שאם תרצו שאני ארחיב, אני ארחיב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, אנחנו נרצה שתרחיב. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> אבל אולי נסיים את כל ההתייחסויות, גברתי, ואז אני אוכל להתייחס בבת אחת. כרצונך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה. << אורח >> יואב בר-גל: << אורח >> שמי יואב, אני מנהל התפעול של הרכבת הקלה בירושלים, ואני בקשר עם המרב״ד מ-2010, ד"ר רז דקל והשאר. אני רוצה לספר לך איזה סיפור. אנחנו לפני שנה פלוס הפסקנו לקבל שירותים מהמרב״ד. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> הסתכסכתם או מה? << אורח >> יואב בר-גל: << אורח >> לא. הודיעו לנו שאין יותר שירות. לא לבדיקה הראשונית, לא לבדיקה התקופתית, ולא לאירועים במצב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז מה עשיתם? << אורח >> יואב בר-גל: << אורח >> מה עשינו? ניגשנו למשרד האוצר וניגשנו למשרד התחבורה, והודענו שאנחנו לא נוכל לעמוד בהסכמים שלנו. יש במשרד התחבורה אדון בשם כמאל קייס, שהוא מנהל המסילה, והוא הוציא הוראת שעה, והיום אנחנו נבדקים על ידי שניים-שלושה גופים חיצוניים. קצב הבדיקות הוא פי שלושה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מהיר. << אורח >> יואב בר-גל: << אורח >> לא, מבחינת הדחיפות, כי המרב״ד אומר פעם בחמש שנים, עד גיל 55 הנהג נבדק. הוראת השעה היא פעם בשנה וחצי. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> מי בודק? << אורח >> יואב בר-גל: << אורח >> שניים-שלושה גופים שהוסמכו לזה. רופאים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> נו, למה שלא נעשה העתק-הדבק? << אורח >> יואב בר-גל: << אורח >> רק שנייה, זה לא רק זה. אז לא רק זה. מה שזה עושה, זה פוגע בעובדים, זה מחייב את העובדים לעשות יותר בדיקות, זה כל מיני תהליכים הרבה יותר מסורבלים והרבה יותר בעייתיים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל אחרת לא יהיו לך נהגים. << אורח >> יואב בר-גל: << אורח >> כן. עכשיו, אנחנו צריכים זה לשלם את הדברים האלה. זה פוגע בציבור. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אני לא אומר שזה פתרון קבע, יש צוות שעובד על פתרון קבע. שיהיה בינתיים פתרון, מה? << אורח >> יואב בר-גל: << אורח >> אבל לא יכול להיות ששנה וחצי אני לא מקבל שירות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אתה צודק. אני לא אמרתי, הפוך, אני צועק איתך את הצעקה. << אורח >> יואב בר-גל: << אורח >> ויש עדיין דיונים. הדיונים האלה היו צריכים להסתיים מזמן, מקדמת דנא, לא היום. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר את מה שאנחנו אומרים כל הזמן. אבל עכשיו יש לכם פתרון זמני, בואו נעשה אותו העתק-הדבק לתחבורה הציבורית, לנכים, לכל מי שצריך את העזרה הזו. זה פוגע, אין בעיה, הבנתי, הוא לא הכי טוב, בסדר? הפתרון הכי טוב זה שהם יסיימו את העבודה שלהם, אבל בינתיים. ההצעה שלך, אני חושב, הפוך. << אורח >> יואב בר-גל: << אורח >> זו לא ההצעה, זה הביצוע, אחרת לא היינו מסוגלים להקים את הקו האדום. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אם כבר יש משרד שמבצע את זה, בואו פשוט נעשה העתק-הדבק ונבקש גם כן ממשרד הבריאות שיעשה אותו הדבר. << אורח >> יואב בר-גל: << אורח >> צריך להבין שאי אפשר לשבת ולעשיות דיונים. צריך לשבת ולקבל החלטות ולמצוא פתרונות ולעשות דברים. יש פה היום את הקו הירוק בירושלים שצריך להביא נהגים, יש את הקו הירוק בתל אביב, את הקו הסגול. אז חייבים לקבל החלטות. נוצר תהליך, לצערי הרב הייתה מלחמה, יש הרבה יותר נכים, יש הרבה יותר אנשים שזקוקים לשירותים של המרב"ד. כל הקטע של נהגי משאיות, נהגי אוטובוסים, נהגי רכבת קלה, הכל הוזנח, כאילו אוקיי, אז נשים את זה מתחת לשטיח והבעיה תיעלם. לא. צריך לתת החלטה ולעזור גם לנו, לעזור גם לעובדים, לעזור גם לציבור הנוסעים. ומכיוון שהרכבת יותר נגישה מאוטובוס זה גם לעזור היום לחיילים שנפגעו, זה לנכים וכו'. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. אתם רוצים להתייחס? << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> הפתרון שניתן בעולמות המסילות ניתן על ידי משרד התחבורה והוא כנראה עובד טוב, וזה מספר באמת קטן של נהגים בשנה, ככה אני מבין. אני אתייחס לסוגיה שעלתה כאן על רפואת משפחה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אבל עובד. מה שעובד על 20 נהגים, יכול לעבוד על 200 נהגים. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> לא יודע, אבל אני אתייחס להצעה שעלתה, שגם היא נדונה בצוות. אנחנו דנים במגוון של פתרונות. רפואת המשפחה ובכלל כל סוגיית עומס העבודה בקופות החולים הוא אירוע מאוד מאוד משמעותי, ויש עומסים אדירים על רפואת הקהילה בישראל. וזה תפקידו של משרד הבריאות, לוודא שהמערכת יכולה להתמודד עם השגרה שלה והחירום שלה, ולא להעמיס עוד אירועים מנהליים על המערכת. אגב, ההצעה כהצעה, גם מנוגדת למדיניות הממשלה. מדיניות הממשלה קבעה תהליך של רידוד עומסים מנהליים על קופות החולים, תהליך שכבר עבר ב-2022 והוצא אל הפועל בוועדה ציבורית. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שמשרד התחבורה פועל בניגוד לאותו נוהל? << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> אף אחד לא פועל בניגוד לשום דבר. אני מתייחס להצעה שעלתה לגשת לרופא המשפחה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לא, אני מתייחס להצעה שהעלה פה הדובר הקודם לגבי הפתרון שמצאו במשרד התחבורה לנהגי מסילות. ששם יש גם רופאים, ושם גם נאלצים לעשות את זה, ועקפו את המסלול הקבוע. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> חבר הכנסת מישרקי, למיטב הבנתי הפתרון הוא באמצעות רופאים תעסוקתיים. יש עשרות בודדים של רופאים תעסוקתיים במדינת ישראל. זה לא הפתרון. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> זה לא מה שהוא אמר. רגע, משרד התחבורה פה. מה הפתרון שיש? << אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >> הפתרון שם זה באמצעות רופאים תעסוקתיים, רק שמדובר על בערך 50 נהגי קטרים בשנה. אנחנו מדברים פה על עשרות אלפים של נהגי רכב ציבורי וכבד. אנחנו לא רוצים לפתוח מרב"ד 2.0. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב, אני עוצרת לרגע, אנחנו נחזור. משרד המשפטים, רון סולומון, בבקשה. << אורח >> רון סולומון: << אורח >> בוקר טוב, אני מתנצל שאני עולה בזום. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אתה קרוב, אתה יכול לבוא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתה פה. << אורח >> רון סולומון: << אורח >> אני אבל מיד בדיון שמתחיל בוועדה אחרת, שאליו הוזמנתי. אני מתנצל בפני הוועדה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתה לא יכול להגיע לכאן לחמש דקות, לומר את הדברים? << אורח >> רון סולומון: << אורח >> אם הוועדה מבקשת, אני אבוא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו תמיד מעדיפים. << אורח >> רון סולומון: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> רגע, אבל עצרנו, אני הייתי בשיא המתח. משרד הבריאות הציג לנו עכשיו את האפשרות לפתרון ארעי שנדון כרגע כנראה בתוך הצוות. אני רוצה לדעת למה אי אפשר לאמץ אותו. אז אמרת, לא רופא תעסוקתי. הבנתי, בסדר. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> הפתרון לטווח הארוך שדיברנו עליו הוא באזורים האלה, לקחת ספקים שהם מורשים בעולמות הבריאות, שפועלים בעולמות הבריאות, ולאפשר להם להכיר בהם כגורמים מוסמכים לבצע את הבדיקות האלה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לטווח ארוך. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> כן, זה המתווה. אנחנו דנים גם בטווח הקצר, אנחנו לא בורחים מהבעיה הזאת. אנחנו מודעים לזה שיש אנשים בקצה, בין אם זה ציבורי כבד ובין אם זה נכים כדי לתת פתרון גם לטווח הקצר, ואנחנו נביא אותו בתוך מסגרת הזמנים שאסף הזכיר. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> למה אתה לא יכול להביא למשל לצבר, באמת רק למשל? << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> אני לא אתייחס לספק ספציפי, אבל אנחנו מדברים על אותו דבר. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לא הבנתי, אבל כבר היום הם בודקים לך תיקים. נכון שהם מחזירים אחרי זה ויש כאן איזשהו סרבול, אבל בינתיים הם בודקים תיקים, הם מצליחים לצמצם לך פער שהיה מטורף לפני שנה. מי היה חולם לכזה דבר? הזדמנות לברך, אבל בלי קשר, אני אומר, תן את הפתרון הזמני. זה אותו מנגנון שכבר אתה עובד איתו, כבר לקחת חברה, כבר אתה מעסיק אותה. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> יוני, אתה מתפרץ לדלת פתוחה. באמת, יש מתווה לפתרון טווח ארוך. אנחנו דנים לטווח קצר. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> הבנתי. אני מתעקש על שאלה פשוטה. זה לא דיון ראשון וכנראה לא שני גם. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> בחודש דצמבר עברה החלטת ממשלה להקים את הצוות. בסדר? זה לא משנה שעברה, זה לא מלפני שנתיים ולא מלפני שלוש. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> מכבד אותך מאוד, זו לא תשובה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> סליחה, סליחה, סליחה. זה יפה מאוד. אני רוצה לומר, ההחלטות האלה זה כספי ציבור. אתם, יש לכם מחויבות להביא לו"זים. את לוחות הזמנים אתם צריכים להביא. אתה לא יכול להגיד לי שזה אין-סופי. אני צריכה לדעת מתי הוועדה מגיעה, המסקנות שלה מונחות בפנינו. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> אמרנו את זה, לא אמרנו אין-סופי. אמרנו, בתוך חודש אנחנו נביא. באחריות הצוות להביא המלצות לממשלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה להביא? איזה המלצות, למה? << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> המלצות לממשלה גם על טווח ארוך, גם על טווח קצר. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אתה פוגש את האירוע בעוד שנה. אנחנו רוצים פתרון למחר בבוקר, מה הבעיה? << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> אני מבין. אני אומר שוב ושוב, אנחנו דנים בפתרון גם לטווח הקצר. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אין, זה לא פתרון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> התחושה היא שלא באמת מנסים לפתור את זה. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> הסכמנו על פתרון לטווח הארוך לפתרון קבע, ואנחנו דנים גם בפתרונות לטווח הקצר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב, אני חושבת שהנקודה הייתה ברורה. בבקשה, משרד המשפטים. << אורח >> רון סולומון: << אורח >> בוקר טוב. רון סולומון, רפרנט תחבורה במחלקה למשפט כלכלי בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. קודם כל, הסיפור של הבעיות בפעילות של המרב״ד, לצערי הרב, מוכרות לנו וידועות, ומשרד התחבורה ומשרד הבריאות גם הביאו את זה בפנינו, וגם היו ניסיונות לפשר בין המשרדים. גם היו מספר הליכים משפטיים שגם המשנה לפרקליט המדינה היה מעורב בטיפול בהם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> והניסיונות האלה צלחו? << אורח >> רון סולומון: << אורח >> לצערי, כרגע לא. בהליכים המשפטיים שהיו, ניתנו פתרונות נקודתיים. אבל באמת, כמו שדובר פה, בגלל ההבנה גם של החשיבות של הנושא הזה, אז הייתה החלטת ממשלה שדובר עליה והוקם הצוות הבין-משרדי, שכולנו מקווים שייתן מענה ופתרון קבע שיהיה מקובל על משרדי הממשלה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> מה עם תקנות רופא מוסמך? << אורח >> רון סולומון: << אורח >> התקנות הועברו אלינו ממשרד התחבורה, הן מעוררות הרבה מאוד שאלות, הן בעבודה אצלנו כרגע בנסחות, ונעשית עבודה מאוד קשה ומורכבת. מחילה, המחשב שלי נשאר למעלה ולכן לא זוכר מתי זה עבר. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אני למזלי הדפסתי, לפני שנה נאמר אותו דבר. יש לנו את הפרוטוקול מהישיבה הקודמת, זה נאמר לפני שנה. עכשיו אני אסביר לך משהו. האירוע הזה שמשרד המשפטים, סליחה שאני אומר, אבל מחזיק ציבור גדול מאוד של נהגים בצורה מאוד מאוד רגישה, ולא מתקדם עם תקנות רופא מוסמך, גורם לכך שאת אותו פתרון שהמשרד יצר, באמת בצורה הכי יעילה בעולם, כמעט 3,500 תיקים בחודש, זה מטורף. אני אומר לך, זה מטורף. דיברנו אז בדיון הקודם, היה 500, 600, 700, התפלאנו. 3,500 תיקים. מה קורה? הם סיימו את העבודה, אני מצביע על הגברת כי היא מייצגת את צבר, מחזירים את זה בחזרה למרב"ד, ואופס, אנחנו נתקעים שוב פעם. אני מבקש ממך מאוד מאוד, באמת, בכל לשון של בקשה, לסיים את האירוע. << אורח >> רון סולומון: << אורח >> החשיבות של זה דחופה. ממש הבוקר לפני שהלכתי מהמשרד לפה לכנסת, דיברתי עם עורכת הדין ביחידה להבנת החקיקה שמטפלת בתקנות. יש סימני שאלה משפטיים מעל התקנות, חלקם בנוגע לסמכות להתקין אותן, ואנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים למצוא את הפתרונות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כמה זמן? כי אתה מבין שבעצם אתם חסם מאוד מרכזי כרגע, כל ההליך הזה הוא חסם מאוד מרכזי כרגע בתופעה שהמשרדים לא יכולים להתמודד איתה. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> רק שאלת הבהרה. יש שאלה על סמכות שרת התחבורה לקבוע את הדבר הזה בתקנות? << אורח >> רון סולומון: << אורח >> ספציפית, ההסדרים שמשרד התחבורה הביא בפנינו, יש סימן שאלה בנוגע לסמכות שלהם, ואנחנו מנסים למצוא את הפתרונות כדי להגיע לנוסח ששרת התחבורה תהיה מוסמכת. << אורח >> אורית אמיתי: << אורח >> סליחה, אבל יש הסמכה בחוק נכון להיום. אנחנו כבר דנו בדבר הזה כל כך הרבה פעמים. יש הסמכה בחוק, אני מוכנה לצטט לך את הסעיף, אז מה הבעיה? לא ברצינות, אנחנו כבר היינו בסיבובים האלה כמה פעמים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רון, אתה תוכל אולי לדייק לנו איפה החוק עדיין חסר? << אורח >> רון סולומון: << אורח >> שוב, אני לא מול הפקודה ולא מול החומר. אבל אנחנו מקיימים גם אצלנו ישיבות פנימיות, גם ממש בימים אלה אנחנו מנסים לקבוע ישיבה עם משרד התחבורה, שהמטרה של הישיבות האלה היא שנצליח לגבש נוסח שיוכל לעמוד מבחינה משפטית ושייתן מענה לבעיה הבאמת אקוטית הזאת. גברתי לא צריכה להסביר לי את החשיבות של הנושא, כי החשיבות ברורה והדחיפות מובנת. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> אני אבקש את עזרת הוועדה בהקשר הזה, כי אני לא יודע אם כולם מבינים. בנינו תהליך מאוד יעיל דיגיטלי, ובגלל משהו שאין לו גם שום ערך רפואי, עובר עוד מסלול שפשוט מטרטר את האזרחים. אין לזה באמת שום משמעות עניינית. תמיד אנחנו בוחנים את הכול בעיניים רפואיות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> נדון על שאלת הסמכות. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> והאמת שאני מופתע, אני אפילו לא הכרתי את זה. אני הייתי בטוח שהסיפור לקראת סגירה, זה עניין של כמה ימים, מעבירים לתקנות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז הנה, שמעת עכשיו. << אורח >> רון סולומון: << אורח >> אני לא יודע אם זה ימים, אבל אנחנו עושים מאמץ מאוד מאוד גדול כדי להביא לסגירה של זה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל אם אתם צריכים עזרה וחקיקה בעניין, אז אולי אנחנו נעזור בשאלת הסמכות, נכון? המחוקק יכול לקבוע. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון, זה רעיון. << אורח >> רון סולומון: << אורח >> כמו שאמרתי, אנחנו מנסים למצוא פתרון שיהיה במסגרת גדרי הסמכות של שרת התחבורה, כי ההליך של התקנת תקנות הוא באמת הליך שהוא יותר קצר, ושיוכל לתת מענה לבעיה האקוטית הזו. וכמו שאמרתי, אנחנו עושים באמת מאמצים כדי להגיע לפתרון בנושא. אני רק אגיד, בסוף אנחנו מנסים למצוא פה פתרון משפטי לבעיה שהיא תפעולית. כלומר, זה לא שאי אפשר מבחינה משפטית לקיים בדיקות, אלא הבעיה היא בעיה תפעולית, ואנחנו מנסים למצוא לה את הפתרון המשפטי המתאים בגדרי הדין. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי, רעיון מצוין. אני חושבת שהמתווה הזה, ובואו נראה, נעשה תחרות בריאה, אני קוראת לזה. מי שיקדים. אני הצעתי תחרות בריאה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> מה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הם יעבדו בקצב שהם רגילים לעבוד, ואנחנו נעבוד בקצב שלנו, ובעזרת השם. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> יאללה, סגור. ביחד נגיש את הצעת החוק הזו, וקדימה. << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> גברתי, אפשר לדבר בשם נכים? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, בטח. בבקשה. << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> קוראים לי שאול גרינפלד. אני נכה, יצא ככה. יש לי שאלה לסמנכ"ל משרד הבריאות שאמר על קיצור התורים. אתה יודע כמה זמן לוקח מאז שמשרד הרישוי מעביר את הבקשה עד שנקבע תור? עכשיו, כמה זמן זה לוקח? << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> על איזו סוגיה אתה מתייחס? סוגיית המרב״ד? << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> סוגיית המרב״ד, של נכים. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> לא. שנייה. בראשית דבריי הפרדתי בין שני הדברים, בין התהליך המאוד משמעותי שנעשה במרב״ד, שזה מה שנקרא 12 ב׳, והסוגיות שנדונו כאן בסוגיה של רכב ציבורי וכיוצא בזה וגיל, לבין סוגיית התאמת גודל רכב. << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> עוד לפני התאמת גודל הרכב, כשמגיעים לבדיקה הראשונית, לכשירות נהיגה. אני אסביר. אין לי רגליים, אני צריך לנהוג עם הידיים. צריך להגיע לבדיקה. כמה זמן לוקח לבן אדם מאז שמשרד הרישוי מעביר את הבקשה למשרד הבריאות? << אורח >> יניב תייר: << אורח >> זו כשירות נהיגה, וזה הסטטוס שאנחנו מדברים על בערך כשלושה חודשים. << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> זה רק זה. שלושה חודשים, עוד לפני שהם קובעים תור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מניסיון, לקחה לי חצי שנה, וזה היה אחרי פרוטקציות. << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> יופי. לי לקח שמונה חודשים, גם אחרי פרוטקציות. << אורח >> יניב תייר: << אורח >> אני שמח שהשתפרנו, אנחנו במצב טוב בהרבה. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> שאול, שאלת כמה זמן לוקח לעבור מרשות הרישוי למשרד הבריאות? זו השאלה? פרק הזמן הזה? << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> בפרק הזמן הזה. << אורח >> יניב תייר: << אורח >> זה יכול להיות עד חצי שנה. מההעברה מהרישוי זה יכול להיות חצי שנה, כשזה מגיע אלינו שלושה חודשים אתה מוזמן. << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> מינימום. איפה קיצור התורים שלכם? << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> רגע, שנייה, בואו נעשה פה סדר. יניב, אני לא יודע מאיפה אתה ממציא את הנתונים. << אורח >> יניב תייר: << אורח >> מהמציאות. << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> זאת המציאות, אדוני. אני חיכיתי שמונה חודשים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע. יוסי, בבקשה. << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> אני רוצה להגיד, אני מאוד התאפקתי, ובגלל אווירת ראש חודש רציתי להיות מאוד ממלכתי. אבל יניב חוזר על זה שוב, משקר במצח נחושה בפני הוועדה. אני לא מוכן לקבל את זה. משרד הרישוי מעביר למרב״ד כל זמן שיש דיווח רפואי לגבי אדם ספציפי. מבחינתנו זה שום פעולה חוץ מלסרוק מסמך. זה הכול. << אורח >> יניב תייר: << אורח >> וזה לא קורה. << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> בסדר, תגיד שזה לא קורה. << אורח >> יניב תייר: << אורח >> ההפך, אתה אומר לאנשים שהפנית אותם למרב"ד גם כשאתה לא מפנה אותם למרב"ד. << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> אני אגיד לך מה קורה פה. אני באמת לא רציתי להיכנס לזה. עכשיו זה התפרץ לי, ואני לא רציתי להיכנס לזה בכלל. ממש לא, ממש לא. מה שאמרה פה עמיתתי מההסתדרות, המרב״ד סגר את שעריו לנהגי רכב ציבורי וכבד. סגר, נעל אותם. אי אפשר להיכנס למרב״ד אם אתה רכב ציבורי וכבד. אי אפשר. ומה שאמר פה האדון מהרכבת הקלה, כנ״ל, אי אפשר. הם עושים את זה בכוונה כדי ללחוץ על משרד התחבורה, כי הם יודעים שזה הדבר הרגיש אצלנו. ומה שאמרו פה חברות אוטובוסים וכו', עזוב שאני לא מסכים איתם בנושא הנהגים, אבל זה סיפור אחר, זה לא קשור. גם אם המרב"ד יספק 20 אלף אנשים בשנה, נהגים לרכב ציבורי וכבד, עדיין יהיה להם מחסור בנהגים. זו לא הסיבה. הסיבה היא לא המרב״ד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז מה הסיבה? למה יהיה להם מחסור? כי יש ביקוש גבוה? << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> אין להם מחסור. אין להם מחסור. אין להם מחסור. אני יכול להוכיח לך. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> טוב, עזוב, זה לא הדיון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני אדבר איתך אחר כך ואני אראה לך איך יש לנו מחסור אדיר. << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> אני רק רוצה לסבר לכם את האוזן. בעשר השנים האחרונות הוא אמר שירדו לו 3,000 נהגים. אתה יודע כמה נהגים ייצרנו בעשר השנים האחרונות? 40,000. 40,000 נהגי אוטובוס. איפה הם? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז איפה הם? << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> זו שאלה טובה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, חבר'ה, אתם יודעים מה שאני רוצה ללמוד. נו. << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> הסיפור הוא זה שמועצת המובילים, שזה ארגון המעסיקים, לא רוצים לחדש את ההסכמים הקיבוציים הענפיים. ההסכמים הקיבוציים הענפיים נשארים פשוט על שכר מינימום, פלוס 100 שקל. << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> זה רכב כבד, זה משהו אחר. אני דיברתי על רכב ציבורי. זה שונה. << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> נכון. זה רמות שכר אחרות. << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> דרך אגב, ברכב כבד יש הרבה יותר נהגים, כמעט פי שניים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> למה אין נהגים, אז? מה הבעיה? השכר? << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> השכר והתנאים, בוודאי. אני רוצה שיבוא הנציג מקווים, שיגיד כמה הוא משלם לנהג, ותעשה חשבון כמה שעות אותו נהג עובד, באיזה תנאים הוא עובד, תראה כמה הוא מרוויח בסוף החודש, ותראה אם זה משתלם לו. אז אנשים בורחים, הם לא מצליחים להחזיק אותם. ומה שהוא אומר, שהוא הוציא מיליונים, הוא לא הוציא מיליונים, זו המדינה הוציאה את המיליונים האלה. << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> גברתי, אפשר רק לסיים את העניין הנכים? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> הם מדברים על קיצור תורים, אבל בסופו של דבר נכים אמורים לחכות חודשים עוד לפני הבדיקה. כשהמסמך הזה מגיע למרב״ד ממשרד התחבורה, זה לוקח חודשים. << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> סליחה שאני קוטע אותך, במקרה שלו, למשל, זה אפילו לא משרד הרישוי. זה הרופא דיווח עליו. << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> נכון, בשיקום. << אורח >> יוסי נזרי: << אורח >> מה שספי אומר, 12 ב', הרופאים מדווחים ישירות למרב״ד, אז זה לא קשור למשרד הרישוי אפילו. אבל זה בסדר, אנחנו רגילים. << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> משרד הרישוי באמת עזר לי בזה, כי הם סגרו את הפנייה. באמת, היה טרלול מהשיקום. הם ביקשו גם כן פיזית שישלחו להם מסמך בפקס, שזה עד היום אני לא מבין אותו. בדקתי, כשדיברתם, התקשרתי לקול הבריאות. 140 יום, עוד לפני שמטפלים. 140 ימי עסקים אגב, לא 140 יום. הם מבטיחים שאולי הם יתחילו לטפל בזה. ואז לוקח התהליך, שהוא יכול לקחת משהו כמו שמונה חודשים, יש אנשים שיכולים לחכות שנה, שנה וחצי, שנתיים. בתקופה של השיקום, עד שקיבלתי רישיון חזרה, אני הוצאתי 20,000 שקל על מוניות. בדקתי בגט, 20,000 שקל על מוניות, בתקופה של שנה וחצי, כשהפסקתי לעבוד כנכה. למדינת ישראל יש אינטרס שנכים יחזרו לתפקד, יחזרו לעבוד אם הם יכולים, או יתניידו בכוחות עצמם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעצם אתה אומר, איפה אתה חווה את החסם? << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> שם, במרב"ד. אני הייתי צריך באמת בדיקה, הבדיקה הזאת לקחה שתי דקות, חיכיתי לה שמונה חודשים. הרופאה בדקה אותי ששתי הידיים שלי פועלות ושאני יכול לנהוג איתן. אני נוהג עם יד שמאל ועם ההגה ביד ימין. זהו. לקח שתי דקות, לזה חיכיתי שמונה חודשים. כשסיימתי את הרישיון והכול, ובאמת, בזכות ישראל, אפשר להגיד, והקיצור שהם עשו לי אז לוועדת התאמת גודל הרכב, זה היה מהר מאוד. אבל לא כולם כמוני שיכולים לשלוח לו וואטסאפ. למה נכים צריכים להתעסק בזה בכלל? אין היגיון בזה שבן אדם צריך לבוא, להתעסק, שיקבל פרוטקציה בשביל טיפול רפואי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב. עו"ד אורית אמיתי מעמותת איל"ן, בבקשה. << אורח >> אורית אמיתי: << אורח >> תודה רבה, גברתי. אני עו"ד אורית אמיתי מעמותת איל"ן. קודם כל, אני מברכת אותך, גברתי, על קיום הדיון הסופר חשוב הזה. תראי, אני יושבת פה וחשה עוגמת נפש גדולה מכל מה שאני שומעת. בסוף יש אדם עם מוגבלות בקצה. לא מעניין אותו עכשיו צוותים שהוקמו, תקציבים שלא הועברו, מחשבות, עניינים, דיאלוגים בין משרדים, זה לא מעניין. עוד שנה ועוד חודש. תראי, אנחנו מעריכים ביותר את המאמצים הכנים של משרד הבריאות לייעל את התהליכים. אני בהחלט אומרת את זה. למרבה הצער, הצעדים האלה לא ניכרים כמעט בשטח, ואנחנו, במרכז למיצוי זכויות שלנו בעמותת איל"ן, מקבלים פניות חוזרות של אנשים פשוט חסרי אונים, מיואשים, מתוסכלים, שמוכנים לוותר על הזכויות שלהם בגלל העומס הבירוקרטי, וככה נפגעות הזכויות שלהם. אני רוצה רק כמה מילים. אני מאוד אשמח אם תוכלו להעלות את פרופ' דב ציפורי בזום. הוא פשוט אדם עם מוגבלות בכיסא גלגלים, אדם מאוד מבוגר, שעבר ועדת גודל רכב, שהתייאש, אגב, וויתר, וישמח מאוד לדבר ולהציג את הדברים. אבל אני רק אגיד כמה מילים ממה שאמרה מיטל, פונה, שגם לא מזמן פנתה אלינו למרכז. היא אומרת כאלה דברים: אף אחד לא הכין אותנו להתמודדות מול הגוף שנקרא המרב״ד. לפני יותר משנה התחלנו תהליך, לא ידענו שהוא יהיה כל כך קשה ומשפיל. לאחר שבעה חודשים אנחנו מקבלים הודעת SMS עם זימון לבדיקת רופא, כמובן, מעכשיו לעכשיו. אנחנו מגיעים בלי שום יכולת לשנות תאריך או שעה, כי שוב, אין דרך התקשרות. כשהגענו, גילינו עשרות של אנשים בתור. כל קשר בין השעה שנקבעה לנו לבדיקת רופא לבין מה שקורה במשרד הזה, מקרי בהחלט. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לכולם יש פטור מתור בטח. << אורח >> אורית אמיתי: << אורח >> לכולם יש פטור מתור. << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> לא, הם פשוט מזמינים את כולם לאותה שעה וכולם יושבים ביחד. << אורח >> אורית אמיתי: << אורח >> נכון, ומשם לבדיקת רופא שאומר מפורש – אתם פה בטעות. אתם צריכים להגיע לסימולטור שמדמה נהיגה, ושם רופא ימליץ על עזרים לנהיגה. הגברת הזאת ספציפית הייתה צריכה אחר כך את הפרוטוקול כדי להגיש ערעור. נאמר לנו שהיא תגיש בקשה במייל. הגישו בקשה במייל. קיבלה – 'הודעתך התקבלה'. אין דובים ואין יער. שום כלום. חור שחור. אם לא ישראל, לא יהיה פרוטוקול. חד משמעית. אני רוצה לשבח את ישראל שהוא האוויר, האור בקצה האפלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל זה לא עובד ככה. ומי שלא מגיע לישראל? לא יכול להיות שגם אלפי אנשים על איש אחד. << אורח >> שאול גרינפלד: << אורח >> אבל זה מה שאנחנו אומרים. ישראל עוזר, זה טוב, אבל זה לא אמור להתנהג ככה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ישראל עושה באמת את עבודתו נאמנה, זה לא צריך להיות ככה. << אורח >> אורית אמיתי: << אורח >> גברתי, אני מבקשת ממש לסיים את הדברים רק, אנחנו גם כתבנו את זה בנייר עמדה. כל הקשר עם האזרח, אגב, לוקה בחסר, כל מה שתיארתי זה באמת בתמצית, כן? אין עם מי לדבר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, כן. << אורח >> אורית אמיתי: << אורח >> אגב, אני רוצה גם לציין לטובה את ימית, אני לא זוכרת את שם המשפחה, מצבר, שהיא גם מדהימה. אבל אני אומרת עוד פעם, בדיוק כמו שאמרת, אם מישהו לא מכיר את המרכז למיצוי זכויות שלי ועכשיו נמצא בבית וצריך עזרה, למי הוא פונה? אין מושג. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רק משפט אחרון, כי אנחנו רוצים גם להעלות את פרופ' דב ציפורי, וגם יש פה עוד אנשים. << אורח >> אורית אמיתי: << אורח >> אני מאוד אשמח. משפט אחרון שאני רוצה להגיד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ואסתר גם, שכתבה לנו פה נייר עמדה מדהים. << אורח >> אורית אמיתי: << אורח >> אנחנו בהחלט מברכים על המעבר הזה של התחום למשרד התחבורה, זה בהחלט ייעל ויקל על הנטל, אבל לא די בכך. צריך לייעל את התהליך ואת איכות השירות בפועל. גברתי דיברה, וגם אנחנו ציינו את זה בנייר עמדה, SLA מיוחד, ייעודי, לטיפול בגיבנת בנפרד מהטיפול בתיקים השוטפים, מן ערוץ ירוק. אגב, אותם תיקים מבקשים מהם עכשיו, בגלל שחלף זמן, להציג שוב מסמכים, והמסמכים הולכים לאיבוד, וכמו שאמרנו, מגיעים לבדיקות שהן לא רלוונטיות. וגברתי, דבר אחרון, הוועדה במרץ 2025, בראשות חבר הכנסת יונתן מישרקי, אמרה שהנושא לא ירד מסדר היום של הוועדה וייקבעו דיונים דחופים. אני מבקשת בכל בקשה שהנושא לא ירד, ושיהיה מעקב צמוד. אני בהחלט סומכת עלייך, ואני מאוד מבקשת שלא ירד מסדר היום. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא לא ירד, וזה לא משנה מי יישב פה. תודה רבה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> את יכולה להיות רגועה שכשלימור בראש הנושא לא ירד. << אורח >> אורית אמיתי: << אורח >> לא, אני רגועה מאוד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אמרתי, זה לא משנה מי יהיה פה, אני סומכת בהחלט שהדבר הזה יטופל. בבקשה, פרופ' דב ציפורי. << אורח >> דב ציפורי: << אורח >> שלום. את שמי שמעתם, אני בן 78, פרופסור יועץ במכון ויצמן, וגם עוסק באימון אישי לחיים, וכל זה בהתנדבות, כדי לעזור לאנשים. אני נכה, שמעתם מאדם נכה לפני כמה דקות על סוג הקשיים שגם אני נתקלתי בהם, אני לא אחזור על זה. אני נפגע פוליו מגיל שנתיים וסובל מפוסט פוליו, כך שמצבי מידרדר בהדרגה, אבל בצורה מתמשכת. בשנת 2024 הגעתי למצב סיעודי ממש, ולכן פניתי למשרד הבריאות בבקשה לכיסא גלגלים ממונע ורכב מעלון. באו אליי נציגות של משרד הבריאות ואמרו שאין סיכוי, אתה לא תקבל. כיסא גלגלים תקבל, רכב עם מעלון לא תקבל. ולטייל עם כיסא גלגלים בסלון אני לא רוצה, וכיום אני אסיר בבית מחוסר ברירה. אחרי שפניתי לבקש כיסא גלגלים ממונע, אחרי שביררתי גם שמגיע לי, למרות שאמרו לי שלא מגיע לי, אז התחיל מסע שנמשך מתישהו מסוף 2024 ועד סוף 2025, ואני יכול לתאר את זה כמסע של עינויים ותסכול בלתי פוסקים. למעשה הסכמתי לדבר פה לא בשביל עצמי, מי שחושב שהגעתי לוועדה כדי לקדם את העניינים הפרטיים שלי, לא. כמו שכבר שמעתם, הודעתי למרב״ד וביטוח לאומי שאני מוותר על זכויותיי ופורש מהתהליך, משום שאני אדם יצירתי, פעיל, לא מוכן עוד לבזבז זמן במלחמות בירוקרטיות בלתי נגמרות. קיבלתי עזרה עצומה מאיל"ן, כי הבנתי שאני לא אוכל לעשות את זה לבדי, אבל עדיין זה לא עזר. זה פגע בי בריאותית פשוט. זה מוטט אותי נפשית, כל מה שעברתי במרב״ד. הכנתי רשימה שלמה של דברים שרציתי לספר לכם על מה שקרה במרב״ד, אבל אני ראיתי שיש פה קונצנזוס שיש בעיה שצריך לטפל בה. אני שמח שלפחות זה כך, שבאמת מטפלים בעניין. אבל רציתי להגיד רק דבר אחד. לאנשים בריאים בגופם קשה מאוד להבין עד כמה ישיבה במסדרון עמוס בני אדם במשך שעות רבות זה לבדו עינוי בלתי נפסק, וצריך להפסיק את זה. נכים מתקשים לשבת בכל מקרה, ורבים זקוקים לטיפול שישיבה במסדרון צפוף לא מאפשרת. אני אישית קיבלתי בעיה פיזית, אני לא רוצה לרדת לפרטים רפואיים, זה גם לא נעים, גם מגעיל וגם משפיל, וסבלתי נוראות מהשירות במרב"ד. באתי בבוקר, לא מצאו את התיק שלי, את תיק הנייר מצאו רק אחרי צהריים, ואז עברתי בדיקה של 20 דקות והגעתי ב-17:00 הביתה. כתוצאה מזה סבלתי מבעיה רפואית שנפתרה רק אחרי יום. פשוט סבל נוראי. המרב"ד בבגין תל אביב לא מתאים לקבלה של נכים. גם בזה צריך לטפל, לא שמעתי על זה מילה. זה מקום סיוטי. זה לא מתאים למדינת ישראל ב-2026. צריך להחליף את המקום הזה, נוסף לכל הדברים האחרים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעצם, ספי, שלושה סניפים שדיברת עליהם, החדשים, הם באמת יותר מותאמים ומכבדים? << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> כן, סיגל יכולה לספר על הדבר הזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי. פרופ' ציפורי, הייתה התייחסות לנקודה הזאת. אנחנו גם ראינו את זה, וגם ראינו באמת את חוסר ההתאמה. זה לא רק חוסר התאמה, זו הזנחה, זה באמת מה שאנחנו פגשנו. << אורח >> דב ציפורי: << אורח >> תודה על ההקשבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. איתמר לב, בבקשה. בגלל שהזמן שלנו הולך ומתקצר, אני ממש אבקש להתכנס. אני מתנצלת. << אורח >> איתמר לב: << אורח >> שמי איתמר לב, אני סטודנט שנה ג' באוניברסיטה העברית למדעי המדינה והיסטוריה, ובא לפה מטעם ארגון אילן, בהזמנתם. קודם כל, חשוב לי להגיד לכולכם תודה שאתם מקשיבים לנו, שאתם מאפשרים לאזרחים, למשתמשי הקצה, אם נאמר, להגיע לפה ולכל הפחות לשטוח את סיפורנו. זה מרגש אותי מקרב לב. יש לי חברים בגרמניה, נכים, ושם זה לעולם לא היה קורה. אני מדבר כמובן על אזרחים של מדינות אחרות. אני באתי לספר את הסיפור שלי. אני למדתי נהיגה עם הגה חשמלי במימון ביטוח לאומי ובאישור המרב"ד במשך שנתיים. הגעתי לשיעורים עם סבא שלי שהיה מסיע אותי. יום אחד הוא חלה, לא יכול היה להסיע אותי יותר, והפסקתי את הלימודים באמצע כי לא היה לי איך להגיע לשיעורים. עכשיו יש לי את אבא שלי שיסיע אותי לשיעורים, הוא יכול לקחת לזה זמן. ולכן, בגלל שעבר זמן, עצרתי את הלימודים ב-2018. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתה צריך להתחיל הכול מחדש? << אורח >> איתמר לב: << אורח >> צריך להתחיל הכול מחדש, כולל הבדיקה הרפואית. אין בעיה, אני אדם שומר חוק, אין לי שום בעיה לעשות את התהליך. אני הגשתי בקשה לביטוח לאומי למימון לימודי נהיגה, והפנו אותי למרב"ד לבדיקת כשירות רפואית. הגעתי למרב"ד, למה שנקרא ועדה ראשונה, ולא הסתכלו על המסמכים הרפואיים שלי, לא עשו לי בדיקת סימולטור, ולא עשו לי בדיקה תפקודית כלשהי מעבר לבקש ממני להרים את הידיים ככה וככה. מה שעשיתי כרגע מולכם, זו הבדיקה הרפואית כולה. לאחר השיחה שארכה חמש דקות עם הרופאים של המרב"ד, נאמר לי ללכת לסימולטור. הגעתי לסימולטור, היה שם אדם אחד, הסימולטור לא עבד, שמו לי הגה חשמלי על הברכיים. לא על השולחן, לא באיזושהי דרך נוחה, לא באיזושהי דרך שיכולה לבחון. על הברכיים, כשהוא לא מחובר לשום דבר. לצורך העניין זה כמו לנתק את הג'ויסטיק שלי מהכיסא ולשים אותו כמו צעצוע לילדים. אי אפשר לבחון נהיגה ככה, גם הגה חשמלי זה בשתי ידיים. הביאו לי רק את ההגה בלי מנגנון הגז, בלי לדבר, בלי להסביר, בלי להסביר למה הסימולטור לא עובד. גם זה לקח חמש דקות. אני לא רוצה לחזור על הבעיות שכולם כבר דיברו עליהן, שמזמינים את כולם באותה שעה וכו'. זה קורה לכולם. אני רק מדבר על מה שקרה לי, שלא הייתה בדיקת סימולטור, לא היו אינדיקטורים, לא הייתה התייחסות למסמכים הרפואיים. חלק מהמסמכים הרפואיים דרשו ממני להשלים, יום אחרי זה שלחתי במייל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ועברת בסוף? << אורח >> איתמר לב: << אורח >> לא, סירבו לי. שלחתי באימייל למרב"ד תל אביב, לא התייחסו אליהם. בסירוב לא התייחסו למסמכים הרפואיים ולא התייחסו למה ששלחתי לאחר מכן. אמרו לי, אל תדאג, אנחנו נתייחס לזה, יש לך יומיים-שלושה לשלוח. לא שלחו, לא התייחסו. ואז קיבלתי סירוב, הסירוב היה שלוש מילים – לא כשיר לנהיגה. בלי הסברים, בלי התייחסות למצב הרפואי. ובנוסף לסירוב, את כשירות הנהיגה בדקו לי בוועדה להתאמת רכב, החליטו לאחד את הוועדות האלה. אני לא יודע למה. אני מוסע, ויש לי רכב מוסע, ואני לא מועמד להחלפת רכב מוסע. האוטו שלי בן שלוש שנים, אני לא מעוניין להחליף אותו. במכתב הסירוב נאמר לי שאני צריך לכתוב מכתב השגה לביטוח לאומי, שיפנה אותי חזרה למרב"ד, שזה לא התהליך הנכון. מי שמסורב נהיגה אמור להגיע לתל השומר, אבל אף אחד לא אמר לי את זה. ואני כואב, אני כואב את הכאב של החיילים והפצועים החדשים, גיבורי ישראל, שמאחוריי בתור, ובגלל שאני מופנה שלא לצורך שוב פעם למרב"ד, שאין לו סמכות לדון בוועדה שנייה במסורבי נהיגה. וישנו איזה מישהו, איזה חייל נזקק שלא פוגש את הרופאים האלה, שהוא צריך לפגוש אותם. בעקבות המכתב הזה שצורף לסירוב, כתבתי כנדרש, כמו שציוו עליי, לביטוח לאומי, עם ההסברים האלה, כל מה שאמרתי עכשיו על הליך הבדיקה שהיה לא תקין, ולכן סורבתי. ביטוח לאומי הפנה אותי חזרה לוועדת מוסעים. הגעתי לוועדת מוסעים, אמרו לי, אנחנו לא יודעים מה אתה עושה פה. אין לנו סמכות לדון כוועדה שנייה למסורבי נהיגה. אנחנו רואים שהוועדה הקודמת, הוועדה שסירבה נהיגה, לא המליצה על רכב. בוודאי שהם לא המליצו על רכב, כי זו לא השאלה האם אני יכול לנהוג או לא, זה לא עניין של איזה רכב אני זכאי. אז הם לא המליצו על רכב. אז הוועדה השנייה אמרה, טוב, אנחנו נמליץ על רכב, כי לא המליצו על רכב בוועדה הקודמת, והמליצו לי על רכב שלא לצורך. אין לי צורך להחליף את הרכב שלי כמוסע, ואני לא מעוניין לגזול משאבי ציבור ולבזבז עוד יום עבודה לאבא שלי, רופא משפחה בתפקיד, שמתנדב עם יישובי העוטף ונדרש לצאת מעבודתו במערכת הקהילה, כמו שנאמר פה קודם, שקורסת גם ככה. שבוע אחרי הוועדה השנייה הזאת קיבלתי המלצה לרכב כמוסע, שאין לי צורך בזה. ומה יקרה? עכשיו ביטוח לאומי, כמקובל בתהליך, יגיד, אוקיי, תחליף רכב, נעמיד בשבילך הלוואה עומדת וכל מיני דברים שאני לא צריך? זה לא מציאותי, זה לא יעיל וזה בזבוז כספי ציבור. וגם בגלל שהגעתי לוועדה שנייה, שילמתי פעמיים את האגרה למרב"ד. פעם ראשונה בוועדה שסורבתי ופעם שנייה בוועדה שהמליצה לי רכב שאני לא צריך, שזה גם הוצאות כלכליות. ואז אמרו לי, טוב, אתה צריך ללכת לתל השומר, אבל בגלל שהעבירו אותי לוועדה שנייה, נגמר הזמן. יש 30 יום מיום הסירוב של המרב״ד להגיש פנייה לתל השומר. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אפשר לדפוק את הראש בקיר. << אורח >> איתמר לב: << אורח >> ובגלל שהעבירו אותי לוועדת מוסעים שנייה, נגמר הזמן לערעורים. אז מעבר לזה שאני צריך לשלם 1,200 שקל לוועדת ערערים של תל השומר לנהיגה, שזה כואב לי וזה מרגיש לי לא מוסרי ולא נכון, לאור זה שהבדיקה הראשונית הייתה ללא אינדיקטורים וללא סימולטור, אז אני שילמתי את זה, אבל אמרו לי תראה, עבר הזמן, אנחנו לא יודעים, אנחנו ננסה להתחשב. ואני לא מכיר את יניב, ואני לא מכיר את ישראל, ואין לי פרוטקציות, ואני רוצה להאמין. אני מאמין במדינת ישראל. אני מאמין בכם, נבחרי הציבור, שבחרתם להזמין אותנו ולשמוע אותנו. אתם לא יודעים כמה זה מרגש אותי. בלי קשר לתוצאות, ובלי קשר למקרה האישי, זה מצניע אותי, ובשבילי זו השגחה פרטית שאתם איתנו פה ואתם מקשיבים לנו. אין דבר כזה בעולם. אני ראיתי עולם, ואני יכול להבטיח לכם שאין דבר כזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. אבל אני חושבת שבאמת מה שתיארת פה עכשיו נתן לכולנו המחשה על העוול ועל העיוותים שיש בתהליך הזה. << אורח >> איתמר לב: << אורח >> אני רוצה רק לסכם בשלוש מילים. כרגע איפה אני עומד? תל השומר מחכה שהמרב"ד יעביר אליו את הפרוטוקול של סירוב כדי לדון. במקרה שלי עבר מאז חודש, ואני אשמח אם מישהו יכול לעזור בעניין לאחר מכן. וגם יש לי אישור לרכב כמוסע שאני לא צריך, שאני לא יודע מה לעשות איתו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא יודעים אם לצחוק או לבכות. תודה רבה, איתמר. תודה על השיתוף הסופר חשוב הזה. בעיניי, אין כמוכם כדי להגיד מה באמת צריך ומה השטח מדבר ומה האתגרים שאתם עומדים מולם, אז תודה רבה. רות פרמינגר, ארגון נפגעי פעולות איבה, בבקשה. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> תודה רבה. עו"ד רותי פרמינגר, גם בשם ארגון נפגעי פעולות איבה וגם בשם ארגון הצעד הבא של קטועי גפיים בישראל. אני קודם כל מוכרחה להגיד לך שאני שמעתי את מה שאתה אומר ואני פשוט הזדעזעתי, ואנחנו רואים דוגמה אחת מיני רבות של אנשים שרוצים להשתקם. הרכב בשבילם זה השיקום שלהם, וברגע שהם לא מקבלים את מה שמגיע להם, וכל מה שמגיע להם זה פשוט לוחות זמנים מקוצרים, אנחנו רואים עיוות שהוא איום ונורא. עכשיו אני רוצה להגיד משהו, גברתי. אני בתוך התמונה הזאת כבר לפחות 15 שנה. אני בדיונים בכל הוועדות פה הצעתי משהו נוסף. אני מבינה את הקושי, אני מבינה שאנשים כועסים שחושבים שהם לא עושים את העבודה שלהם, אבל כשנכה רוצה לצאת מהחושך לאור ורואה את ההתנהלות הזאת, ותראי מה שקרה לו, אבל יש לו את הכרת הטוב שאני באמת מוקסמת ממנו. אז חבר'ה, יש אפשרות לקצר את התהליכים. אחד, ראינו את שאול, קטוע שתי רגליים. בואו נדבר רק רגע על קטועי רגליים, בסדר? הם פצועים, הם במחלקות השיקום, במחלקות האורתופדיות בבתי החולים. למה רופא השיקום שלהם לא יכול לקצר את כל התהליך ולהסמיך אותו? אני מוכנה לשלוח גם לך את נייר העמדה שהוצאתי. אני ממש מבקשת, יש להם סימולטור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> במקום ללכת עכשיו מחדש. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> בדיוק, למה להתחיל מחדש? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מי שמכיר אותם, מכיר את המצב שלהם, אפילו מכיר אותו ברזולוציות. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> נכון, יותר טוב. מה היתרון של רופא של מרב"ד מרופא השיקום שמטפל בו יום-יום, שעה-שעה, ומטפל בו מאז שהוא נפצע? אני אשלח לכם עוד פעם את הנייר הזה. אני חושבת שזה דבר שראוי, במיוחד לאור התקנות שנותנות עוד פעם הסמכה, שלדעתי יש הסמכה בחוק, זה עניין של פרשנות, אבל לא נדבר על זה. אני אומרת, יש את האפשרות להסמיך את מרכזי השיקום. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מצוין, אוקיי. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> שתיים, אני באמת לא מבינה את משרד המשפטים, אבל זו כנראה משנה סדורה אצלו. אני כנראה אומרת שזו משנה סדורה אצלו, לסבך כל דבר. אני רוצה להגיד לכם שאתמול אנחנו היינו בדיון אחר בוועדת העבודה והרווחה על למשל תקציב של ארגון נפגעי פעולות איבה, ושוב משרד המשפטים מסבך את זה. גברתי, קודם כל אני שמחה שתעשי דיונים שוב ושוב. אני רוצה להציע איזו הצעת ייעול אחת. אנחנו מבינים את הקושי של הנהגים הציבוריים, אבל אנא, טפלו בנושא שלנו בדיון שלנו נטו. נכון שהמרב"ד יצטרך לחזור, אבל זה כאין וכאפס לעומת הנכים שהולכים הלוך ושוב, הולכים ובאים ומתייסרים ייסורים ארוכים של שנה ויותר. עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו באשר לתיקונים. אני מכירה את ספי ואני מכירה את החבר'ה ואת הדיונים, אני מוקירה אותם על כך, אבל זה לא מספיק. אבל אלה שעכשיו נכנסו החדשים, שהכול מקוון, האם אתם שולחים, א', הסבר לכל שלב ושלב, סירוב, אישור וכן הלאה, לאתר האישי? דיברנו על זה בישיבות הראשונות בוועדה לפניות הציבור, האם אנחנו מקבלים את זה אוטומטית לתיק האישי שיש לכל אחד ברשות הממשלתית או באזור האישי? האם זה ככה? << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> למיטב ידיעתי, כן. הנהנתי ליניב, יניב הנהן לי בחזרה. נכון, יניב, אני לא טועה? << אורח >> יניב תייר: << אורח >> כן, הסטטוסים משוקפים באזור האישי. כל סטטוס, כל שלב שאתה עובר, משוקף לך באזור האישי, אתה כבר בשלב הזה ממתין לזימון, ממתין להשלמת מסמכים. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> אז זה נכנס לאזור האישי, אוקיי. << אורח >> ליאת בראשי: << אורח >> יש המון באגים עדיין, סליחה, עם כל המערכת הזאת, חשוב שכולם יידעו פה. לא הכול ורוד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב, חבר'ה, עוד שנייה נגמר, אני רוצה לתת לכם לדבר. משפט אחרון. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> אני רוצה להגיד תודה, שאנחנו נתראה בדיון הבא ואני אשלח לכם את הנייר, והלוואי שזה יקרה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי, תודה רבה. עצות טובות. אסתר קרמר, בבקשה. אחריה, רעות רבקה. אבל בבקשה, אסתר, אני יודעת שאת אלופה בלהיות עניינית ותכליתית, אז בבקשה. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> בסדר. קודם כל, תודה רבה על רשות הדיבור. אני אספר רגע מעצמי, לפני שנה אושר לי כיסא גלגלים ממונע, לפני כן היה לי כיסא ידני, ובשביל זה יש לי רכב עם תא מטען קטן. שנה. אני לא יכולה היום להשתמש בכיסא האחר שלי, אני נופלת ממנו, אני חייבת להשתמש רק בממונע. אי אפשר לצאת מהעיר בלי רכב, כי אין תחבורה ציבורית בין-עירונית נגישה. אתם צריכים להבין, בת אחת שלי התחתנה לפני חודשיים, בת אחת שלי מתחתנת בשבוע הבא. כל הקניות לחתונה, כל ההכנות לחתונה, לא הכול זה בתוך ירושלים. נכון, ירושלים היא גדולה, שבע הברכות של הבת שלי במודיעין עילית, ואני לא יכולה להגיע כי אין לי רכב לנסוע, או שאני צריכה לשלם עכשיו מונית הלוך חזור ב-800 שקל, כי לא אישרו לי רכב. אני כבר שנה, הגשתי את הבקשה לרכב באפריל 2025. נקבעה לי ועדה, התבטלה, כי הייתה מלחמת עם כלביא. קיבלתי זימון חדש. סוף סוף היה זימון, אבל אז יצאו לחופש אוגוסט-ספטמבר. אוקטובר סוף סוף חזרו מהחופש, ואז התקשרו לתת לי זימון לוועדה רפואית. עשו לי גודל רכב, אמרו שאני באמת צריכה רכב, ואז הגעתי לשלב של ועדה רפואית. ספטמבר חופש, אוגוסט חופש, אוקטובר הזמינו אותי לדצמבר. הגעתי בדצמבר לוועדה רפואית. אני ידעתי למה רוצים ועדה רפואית, רצו שפסיכיאטר יראה אותי בוועדה רפואית. אבל לא, הם, בוועדה הרפואית, לא היה להם, אבד להם התיק שלי. למה הוא אבד? לא יודעת. אבל אבד התיק שלי, כנראה במהלך הסריקה הוא אבד. לא היה אותו בשום מקום. ארבע שעות חיפשו את התיק שלי, ואני יושבת במסדרון עם כל מה שסיפרו על המסדרון ועל הקשיים של לשבת הרבה שעות על הכיסא. וגם בגלל שאני מתמודדת, זה אפילו עוד יותר קשה לי. ארבע שעות ישבתי שם על הכיסא. בסוף ארבע השעות מכניסים אותי לפסיכולוגית. היא אמרה לי לא, אני צריכה לבדוק אותך כי היה לך אירוע מוחי. אמרתי לה אחרי האירוע המוחי כבר הייתי במרב"ד וכבר קיבלתי אישור, עכשיו זה בגלל שיש מכתב מפסיכיאטר. "לא. אני יודעת למה באת, לא את יודעת למה באת". עשו לי מבחן ארוך על מחשב של שעה וחצי בערך, בסוף המבחן הארוך על המחשב שנועד לבדוק את האירוע המוחי שכבר בדקו לי לפני ארבע שנים אחרי האירוע המוחי שלי, אז שלחו אותי הביתה אפילו שהתחננתי להיכנס לפסיכיאטר. ולא קיבלתי שום מכתב, לא קיבלתי שום מכתב, לא קיבלתי שום מכתב, הייתי צריכה להיכנס לאזור האישי הממשלתי בשביל משהו שקשור לדיור ולא לרכב, ופתאום אני רואה שם מכתב שנשלח אליי כמה שבועות קודם, שאם תוך 45 יום אני לא מביאה אישור מפסיכיאטר שוללים לי את הרישיון. עכשיו, מישהו שיודע כמה זמן לוקח במדינת ישראל להזמין תור לפסיכיאטר, זה לא 45 יום, אז אני הלכתי לפסיכיאטר באנגליה. לשמחתי יש לי פסיכיאטר באנגליה שמקבל אותי, שאצלם התורים יותר קצרים, עשיתי תור לפסיכיאטר באנגליה, הוא מילא לי את הטופס ושלחתי אותו למשרד הרישוי. אחרי שבועיים כתבו לי שהוא אושר מנהלית, עדיין, עברו מאז עוד שבועיים, אף אחד לא הגיב על זה, אף אחד לא קרא את זה. באמת עכשיו אני מדברת, אני באמת באמת צריכה רכב, אני לומדת, אני עובדת. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> איתמר, אולי תביא לה את הרכב שקיבלת. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> אבל הוא קיבל למוסע, ואני צריכה רכב נסיעה. אני מרצה, אני סטודנטית, אני חוקרת, אני רוצה לעבוד, אני אמא לשבעה ילדים, אני צריכה לצאת מהבית, אני לא יכולה להיות תלויה ברכבת הקלה בדרך לכנסת מהבית שלי, למרות שאני מאוד אוהבת להיות פה, אבל זה לא המקום היחיד שאני צריכה להיות בו. זה לא הגיוני, אני ממש מבקשת, קודם כל שאם אנחנו כבר מגיעים לוועדת גודל רכב, שיעשו באותו יום גם את הוועדה הרפואית. למה אני צריכה לבוא עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, ולשלם גם עוד אגרה ועוד אגרה ועוד אגרה? לקצר את התהליכים, שלא יהיו כאלה בירוקרטיות, ממש אני מבקשת. המשפט האחרון שלי הוא תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בשמחה. ואנחנו מאוד אוהבים שאת באה, אז תיזהרי שלא יהיה לנו ניגוד עניינים. רעות רבקה פימה. << אורח >> רעות רבקה פימה: << אורח >> אהלן. אני מייצגת את חולי הטרשת הנפוצה וחולים של מחלות כרוניות, שזה מחלות אמצע חיים. אנחנו קצת פחות מיוצגים גם בעמותות וגם בכל מיני אגודות, אז חשוב שנהיה מיוצגים כאן. הרבה פעמים אני אספתי הרבה עדויות של אנשים שנתקלו במרב״ד, הם הפכו להיות הגוף המאיים על נכי ישראל. אני אישית רציתי להגדיל את הרכב כי אני בחורה גבוהה, אני אומנם יושבת, אבל אני בחורה גבוהה וקבעו לי קיה פיקנטו. לצערי, אני לא נכנסת ברכב כזה, ורציתי להגדיל את הרכב. פשוט אני יודעת מה החברים שלי עברו, ועד עכשיו, אני שבע שנים מאובחנת וחולת טרשת נפוצה, אני הולכת עם מקל הליכה, מעולם לא פניתי אליהם. אני מעדיפה לוותר על הזכות ולא לעבור את הגהינום שצריך לעבור דרכם. יש לי חברת קהילה עכשיו שהייתה אצלם, ואני באמת שואלת, אני שומעת פה שיש להם המון עבודה. הם נורא עמוסים והם דורשים ייעול. האם הם בדקו את הייעול שלהם מול עצמם? יש לי נכים שהגיעו, ושוב, לא היה סימולטור פעיל, ופשוט פסלו להם את הרישיון, ואז אמרו להם, תחזרו בעוד שלושה חודשים. למה? למה בכלל לפסול למישהו רישיון, אם בסופו של דבר הם עברו את התהליך וקיבלו אותו שוב? אז אולי יש פסילות שהן לא לצורך הדין? אולי יש דברים שהם עושים והתהליך עצמו הוא לקוי? יש לנו נכה שהגיעה עם מסמכים רפואיים, ובגלל הטעות של אחת העובדות שלהם שרשמה שהנכות שלה היא בצד ימין, פסלו לה את הרישיון. היא עומדת עם הצילומים, עם ה-MRI, ואומרת לה אבל אני נכה בצד שמאל, בצד ימין אין לי כלום. כמוני, גם לי יש נכות בצד שמאל, והימני שלי תקין לחלוטין. היא אמרה לה, אני לא יודעת, זה מה שכתוב בדף, הרישיון שלך כרגע פסול. היא אמא לילד עם אוטיזם. היא הייתה פסולת רישיון במשך ארבעה חודשים. ודרך אגב, היא שילמה את האגרה למרב״ד שלוש פעמים. השאלה שלי, האם עומד משהו מאחורי הדברים? האם הם פוסלים את הרישיון כדי שנשלם שוב? האם יש להם איזה דיל אולי עם מורה הנהיגה, שאנחנו צריכים ללכת לעשות שיעורים מיוחדים? אמרו לה הכול, את תעברי למנגנון ידני, ובסופו של דבר גם לא עברה לשום מנגנון ידני. היא לא מצליחה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, היא לא יכולה לבחור את מורה הנהיגה שלה? << אורח >> רעות רבקה פימה: << אורח >> אנחנו יכולים, אבל אישה שנוהגת 25 שנה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז איך יכול להיות שיהיה דיל? כי אני גם עברתי את התהליך הזה, אבל אני בחרתי את מורה הנהיגה שלי. << אורח >> רעות רבקה פימה: << אורח >> אבל למה אישה שנוהגת 25 שנה בצורה תקינה? ולא ביקשה מנגנון ידני, היא ביקשה בסך הכל מעקה שיעזור לה לצאת מהרכב. הם החליטו, בגלל טעות הכתיב בין ימין לשמאל, להעביר אותה לרישיון ידני, ובסוף הם הבינו שהייתה טעות רק אחרי ארבעה חודשים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> דרך אגב, לפני הפיגוע היה לי רישיון על ידני, והאישור שקיבלתי היום הוא רק על אוטומט. << אורח >> רעות רבקה פימה: << אורח >> יש לי 12 אנשים כאן, שזה בודדים מהקהילה שלנו, שהרישיון נפסל במרב"ד והוחזר אחר כך רגיל, אפילו בלי התאמות. ההתאמות היחידות שהיו זה בגודל של הרכב. זאת אומרת, האם הרישיון הזה נפסל בצדק? אם הם כשירים לנהיגה, למה הייתה כל הסאגה הזו? למה להעביר אותנו את מסכת העינויים הזאת? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני לא יודעת, הם לא אומרים למה? << אורח >> רעות רבקה פימה: << אורח >> הם לא אומרים שום דבר, אין עם מי לדבר גם. אנחנו כנכים, אחד, אין לנו שום טלפון שאנחנו יכולים לפנות אליו, אין אף פקידה עם מספיק סבלנות לענות שם לטלפון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> פקידה אין, אבל יש את ישראל. << אורח >> רעות רבקה פימה: << אורח >> נכון. אני חייבת רגע אחד לציין, אני נגד הדברים האלה, עם כל הכבוד. << אורח >> ישראל ישראלי: << אורח >> לא, זה חשוב לי לומר כי זה מתחילת הדיון, וזה לא מקובל עליי. המרב"ד כולו, כולו, כולו, זה לא שאני, אולי אני בפרונט מול האנשים כי אני מנהל שירות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל הפרונט הזה הוא חשוב. << אורח >> ישראל ישראלי: << אורח >> רגע, שנייה. המרב"ד כולו נרתם ועושה את הכול על מנת להוריד את הגיבנת. זה חשוב לי, כי קצת נפלנו בנתונים האלה, חשוב להדגיש את זה. << אורח >> מיכאל סויסה: << אורח >> חבר הכנסת מישרקי, לא ככה, לא בעד העובדים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, הוא לא אמר עליכם. הוא לא דיבר עליכם. << אורח >> מיכאל סויסה: << אורח >> הוא אמר את זה, הוא אמר את זה גם בסיור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא ממש לא אמר, הוא לא דיבר עליכם. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> מה אמרתי? << אורח >> מיכאל סויסה: << אורח >> דיברת על העובדים שהם אשמים והם צריכים לעבוד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, ממש לא. << אורח >> מיכאל סויסה: << אורח >> אמרת את זה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אמרתי שהם לא עושים טובה שהם עובדים. הם עובדים, אבל הם לא עושים טובה. ואני אעמוד על זה, ואני אגיד את זה עוד 20 פעם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת מישרקי, אתה מסכים איתי אבל שהעומס שם הוא בלתי אנושי? << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> כן, מסכים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל אין לך טענה עליהם, על מה שהם עושים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לא, לא אמרתי טענה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל אמרת, זה התפקיד שלהם, זו העבודה שלהם. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> זה התפקיד, נכון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא אומר שהוא מזלזל במה שעושים. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> אבל יש בעיה בביצוע. << אורח >> מיכאל סויסה: << אורח >> אתה היית במקום, ראית את העובדים, ראית את האוכלוסייה, עזוב את המקום, ראית איך הוא נראה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך אפילו יותר מזה, פח אשפה. << אורח >> מיכאל סויסה: << אורח >> פח אשפה, בבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> צריך גם לשפר את השכר, אני אומר את זה ואני צועק את זה. << אורח >> מיכאל סויסה: << אורח >> תן לי בבקשה רגע. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> בבקשה, שלך. << אורח >> מיכאל סויסה: << אורח >> מיכאל סויסה, יו"ר ועד העובדים הארצי של משרד הבריאות. << אורח >> רעות רבקה פימה: << אורח >> אני רק רציתי לשאול שאלה עקרונית. האם מישהו מהיושבים פה בחדר, מלבדך, עבר אי פעם ועדה כזו? אתם יכולים לשפוט אם הרופאים הם נעימים או לא? מישהו מכם עבר ועדה כזו? אז אני יכולה להגיד שלא. ובאמת, מרב"ד הפכו להיות אימת הנכים. זה מה שאני יכולה להגיד. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני זוכרת גם את הבדיקה הזאת כלא נעימה, אבל בסדר. תודה. מיכאל, בבקשה. << אורח >> מיכאל סויסה: << אורח >> גברתי, אנחנו היינו עכשיו במשא ומתן עם האוצר לגבי תקנים חדשים ותימרוץ לעובדים כדי שיעבדו יותר על התיקים, שייתנו יותר תפוקות. ההסכם הזה כבר עומד תקוע חודשיים במשרד האוצר, עוד לא אישרו אותו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מיכאל, אבל אני רוצה לדייק. אבל אתה אומר, זה שאנחנו עכשיו בדיונים, אנחנו ממשיכים לעבוד. << אורח >> מיכאל סויסה: << אורח >> עובדים ורוצים לתת יותר, לסגור יותר תיקים. אבל לא יכול להיות שבמרב"ד עצמו יהיה רופא אחד או אחות אחת או חוסר בעובדים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון, חד משמעית. << אורח >> מיכאל סויסה: << אורח >> אני צריך להאשים לא אותם, לא את המשרד. את משרד האוצר, שלא נותן שם יותר תקנים. וברגע שיהיו יותר תקנים שם, יוכלו לעבוד, ואנחנו לא נצטרך את צבר ולא נצטרך אף אחד כי העובדים שלנו יודעים לעבוד, והם עושים את זה והם עשו את זה במלחמה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא סותר אבל שאתם צריכים עוד כוח אדם. זה לא סותר את זה. << אורח >> מיכאל סויסה: << אורח >> הם לא מוסיפים. כולם באים ומאשימים את העובדים, את המרב"ד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בשביל העבודה שיש פה, צריך גם את מה שאתם דורשים. << אורח >> מיכאל סויסה: << אורח >> יש קונפליקט בין משרד התחבורה למשרד האוצר, למשרד הבריאות, לגבי התקציבים. פה מתחיל ונגמר, לדעתי. לדעתי הבעיה בתקציבים, לאן עובר הכסף. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה, הבנתי. ד"ר עמיחי תמיר מארגון הנכים זכויות נכים, בבקשה. << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> כל שלב במרב״ד עולה באגרות כן, לא, למה לא? מדובר באלפי שקלים לנכה שפרנסתו היא 4,711 שקלים. זה בלתי נסבל. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה. נקודה סופר חשובה. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> באמת סוגיה שצריך להתייחס אליה, הנושא של האגרות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ליאת בראשי, מנהלת חטיבה ארצית, הסתדרות עובדי המדינה. << אורח >> ליאת בראשי: << אורח >> מיכאל יו״ר הוועד דיבר, אבל אני באמת רק אוסיף לעניין הזה שהמקום עדיין נראה פח אשפה, גברתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> גם שלושת המקומות החדשים שנפתחו? << אורח >> ליאת בראשי: << אורח >> לא, אנחנו מדברים על המרב״ד ברחוב בגין, שזה תת-תנאים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שלושת המקומות הם של צבר, הבנתי. << אורח >> ליאת בראשי: << אורח >> נכון. אני מדברת על המקום של משרד הבריאות שהוא עדיין נראה פח אשפה, עם זכוכית שבורה, עם פרקטים שבורים, בלי כוסות אפילו לאזרחים שמחכים שם מ-8:00 עד 17:00. עכשיו, אני אומרת, איפה משרד הבריאות פה? זאת אומרת, הוא מתאר פה באמת איזשהו חלום ורוד, אבל זה לא ככה, גברתי. בשטח זה לא ככה. בואי תראי במשרד עצמו. העובדים מתלוננים, למשל, על כל הדיגיטציה שתיאר פה ספי מנדלוביץ', יש המון באגים. זאת אומרת, הם צריכים ליווי של מערכת מחשוב שתלווה את העובדים אם יש באגים. אין. משום מה הבנתי שמשרד הבריאות קיצץ איזה 4 מיליון שקלים רק על העניין של המחשוב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי. אני אשמח להתייחסות לדברים החשובים שאמרת. << אורח >> ליאת בראשי: << אורח >> אני אתייחס רק להסכם של העובדים, שאנחנו, הסתדרות עובדי המדינה הייתה פה אחראית, אמרה, לא יכול להיות. בסוף האזרחים צריכים לקבל את הטיפול הכי טוב, הכי מקצועי עם עובדים טובים. אבל אם עובדים נמצאים בתת תנאים, גם מבחינת דרגות, חצר אחורית של משרד הבריאות, התכנסנו לאירוע, ובאמת אנחנו שיפרנו את השכר של העובדים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו ממש רוצים את ההתייחסות של משרד הבריאות לסוגיה הזאת שעלתה פה עכשיו. זה יפה שנפתחים מקומות חדשים, השאלה אם המקומות הקיימים הם עדיין ראויים. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> לגבי סוגיית המבנה, תיאורטית, על פי החלטת הממשלה, כל השירותים אמורים לעבור לירושלים. המתקן ברחוב בגין הוא בשכירות. אנחנו מעוניינים בשלב הזה שהמתקן יישאר שם, אבל לפני שאנחנו משלמים כספי ציבור לשיפור המתקן הזה, שזה לא מעט כסף, אנחנו רוצים לוודא שאנחנו יכולים להשאיר את המתקן לעוד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> וכמה זמן ייקח לוודא? << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> לא, זה ממש בתהליכים אחרונים ואנחנו יכולים להשקיע שם כסף, אבל נראה לי, מן ההגינות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אין בעיה, אבל תגיד לי כמה זמן. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> מינהל הדיור אמור להיסגר תוך שלושה חודשים בערך, ההחלטה הזאת. יניב, אתה רוצה להתייחס לגבי התמיכה של המחשוב? << אורח >> יניב תייר: << אורח >> בנושא המחשוב אנחנו דווקא מאוד קנאים, אנחנו במצב מצוין. זאת אומרת, יש לנו מטמיעה מצוינת שנמצאת כל שבוע, ואנחנו על כל תקלה עוברים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בכל המקומות? << אורח >> יניב תייר: << אורח >> לא, לא, אנחנו מדברים אך ורק על מערכת המחשוב, התקלות הן מרוכזות למקום אחד. תקלות מחשוב זה רק לצוות המחשוב. כל תקלות המחשוב מרוכזות, ואני אגיד את זה בעדינות, עוד לא נתקלתי, סליחה, נתקלתי באחת. הייתה תקלת מחשוב אחת, כל השאר נקרא לזה גורם אנושי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי, והגורם האנושי הזה מקבל את הכלים? << אורח >> יניב תייר: << אורח >> מקבל את כל הכלים, את כל הליווי, סרטונים, עזרה, חילוצים. כולם זמינים, כולם נגישים. שוב, זה אתגר, אבל זה חלק מאתגר ההטמעה של תיק דיגיטלי. זה ממש לקחת יחידה של ניירות ולהפוך אותה למערכת דיגיטלית. זה מסובך, אבל זה שם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי, אז שמעתם עכשיו את הדברים ואני מבקשת שתיקחו אותם לתשומת ליבכם ותראו איך אתם כן עומדים מול האתגרים. אולי כדאי להקשיב לאנשים ואז לשמוע את האתגרים. יוני, בבקשה. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> גברתי, שאלה. הוא אמר שהם עוברים מתל אביב, אבל יהיה סניף בתל אביב לאנשים מהסביבה, או יצטרכו לנסוע לירושלים? << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> לא, קודם כל אני לא אמרתי שעוברים מתל אביב. אמרתי שיש החלטת ממשלה שמשרדי ממשלה עוברים לירושלים. אנחנו בשלב שאנחנו לא חושבים שהדבר הזה רלוונטי, אבל ההחלטה היא לא החלטה שאנחנו יכולים לקבל, היא החלטה יחד עם הרבה מאוד גורמים. ובוודאי שלא משנה באיזו קונסטלציה, הציבור צריך מקום לקבל שירות בתל אביב. אין בכלל שאלה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להגיד, ברשותך, להתייחס למה שמיכאל אמר פה וועד העובדים. אין לי, חלילה וחס, שום טרוניה כלפי אף עובד, ואני בטוח שהם עושים את עבודתם נאמנה. אני גם ראיתי את זה בפועל כשהייתי שם בסיור, וחלילה וחס שלא ישתמע מכך שאני מעיר או מלין תלונה על התפוקה של העובדים. הפוך, אני גם רוצה לחזק. אני רוצה לומר לעובדים הללו שעובדים במסירות, הם עובדים באמת מכל הלב, ודורשים את הזכויות המגיעות להם, וזו החובה שלנו גם לדאוג לזה. אבל כשבאים ואומרים לי, תשמע, פלוני עשה טובה, הוא לא עשה טובה, הוא עובד. זה הכול, זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני הבנתי. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> דבר נוסף, המקום באמת מזעזע. אי אפשר להגיע, סליחה שאני אומר, למחסן, ולצפות לקבל חברת הייטק. זה לא עובד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> המקום, לדעתי, מתחת לכל ביקורת. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> אנחנו מסכימים במאה אחוז. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> ואני גם חושב שאמרתי לך את זה. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> לא, לפני שמוצאים מיליון שקל על שיפוץ, צריך לוודא שהוא לא נשפך על כמה חודשים, נראה לי. אבל זו התוכנית. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אוקיי, זו נקודה שאנחנו צריכים גם להניח אותה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אביתר חנן, ראש תחום מדיניות ואסטרטגיה בהסתדרות הכללית. << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> הוא יצא, אני רק אגיד במקומו. אני טלי, מאיגוד עובדי התחבורה בהסתדרות הכללית. שבוע הבא יש דיון בוועדה לעובדים זרים בענייני נהגי רכב ציבורי וכבד. אנחנו מבקשים שזה ירד מסדר היום של הוועדה. אנחנו חושבים שעד שהסיפור של המרב״ד לא נפתר, אין עניין לקיים את הדיונים שם בוועדה. זה לא יעלה על הדעת שעובדים זרים יקבלו יתרון על פני עובדים ישראלים. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> אולי נפריט את הכול לעובדים זרים, ונגמר. זה יביא, וזה יביא, וזה יביא. << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> כן, זה הפתרון, זה הפלסטר לכל דבר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב, את רוצה להתייחס לעוד משהו? אם לא, אנחנו מסכמים. << אורח >> טלי גרינברג: << אורח >> לא, אנחנו פשוט נבקש את עזרתכם, להוריד את זה מסדר היום. כי בסופו של יום מדובר באופן מסורתי בענף שהוא ישראלי כחול-לבן. אנחנו מכירים את זה מענפים אחרים – ענף החקלאות, ענף הבניין, ענף הסיעוד. ברגע שנכנסים עובדים זרים, הענף הופך להיות ענף של עובדים זרים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא רק זה, זה עוד אפילו יותר חמור. אנחנו רואים שהם מגיעים ומנצלים את מה שאנחנו נותנים, ואז הם גם מזהים איפה נוח להם ללכת לעבוד ולא נותנים את המענה שלשמו הם הגיעו. איך אמרת? מה שטוב לתאילנד, טוב לישראל. מה שטוב לישראל, טוב לתאילנד. או מה שלא טוב לישראל, לא טוב לתאילנד. כן, משרד הבריאות, אנחנו רוצים התייחסות לכלל הדברים האלה. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> אני מציע שנדבר באופן פרקטי בהקשר הזה. קודם כל צריך לחלק את שתי הסוגיות, ואני אשמח שבסוגיה השנייה גם יניב יתייחס. בין כל התהליך שהתבצע יחד עם העובדים ומול צבר בהקשר של מה שאני קורא לו 12 ב', וזה התהליכים שאתם שמעתם עליהם. אתה היית בדיון הקודם, אני חושב שאפשר להגיד שיש התקדמות משמעותית בדבר הזה. אני אומר, לא מנסים למכור כאן מצג שווא וחלומות. יש דברים מאוד פרקטיים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל יש נקודות מאוד בעייתיות. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> שנייה, אני אומר, אנחנו הולכים עקב בצד אגודל עם הדבר הזה. נכון לעכשיו, הסחורה שאנחנו יודעים לספק היא פחות או יותר הורדה של כ-1,000 תיקים. זו המציאות עכשיו, אני מקווה שתהיה יותר מהגיבנת. זה המצב. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> מחילה, כמה? << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> תכלס בערך, הייתי אומר 10.5 פחות או יותר, אוקיי? זה פחות או יותר, אני נזהר. חלקם תיקי עיון, חלקם זה. זה התהליך. הדבר הזה, האם הוא מושלם? לא. האם הוא על המסלול? אני חושב שמאוד. ואני חושב שיותר מזה, בהחלט יש הרבה מאוד מחשבה בין מה הולך לשוטף ומה הולך לגיבנת. יניב אישית משקיע בזה הרבה מאוד זמן בלהבין איך מנווטים בין הדברים, ואיך לא מייצרים, זאת אומרת, איך אתה משחק עם הדבר הזה. אתה נותן איזשהו SLA סביר למועמדים חדשים, ואיך אתה מסיט עבודה לטפל עם הגיבנת. עובדים עם הדבר הזה, וכמובן לא מתעלמים מסוגיית הגיבנת. ברור שזו הסוגייה הכי משמעותית. זה בציר הזה. דיברנו כאן על איך שהסניפים נראים, דיברנו על זה וכיוצא. כל הנושאים האלה, כפי ששמעתם, אני חושב שהם בטיפול ובמיקוד קשב ככל שניתן. יש את הסוגייה עם התחבורה שמתקדמת, אני יודע, ליאור והצוותים עובדים על זה באמת כל היום, לנסות להגיע סוף סוף לפתרון. כמו שאני חושב שאת סוגיית 12 ב', אני מרגיש שהעלינו אותה על המסלול, אני חושב שגם הדבר הזה, אין מקום לפלסטרים. צריך פעם אחת להסדיר את הדבר הזה, לייצר גם. והמתווה שאתה הצעת הוא המתווה שמנסים להתכנס אליו דרך הדבר הזה, וזה הולך לשם, ואני אומר, בואו ניתן לזה לעבוד. והתפקיד שלכם הוא לפקח ולקרוא לנו בעוד חודש ולהגיד איפה הדברים עומדים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> ספי, אני מודה לך על הגדרת התפקיד. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> לא, אני אומר, אנחנו לא מפחדים מזה. אני גם קראתי לכם בוועדה הקודמת לבוא ולתת דין וחשבון. אני חושב שעמדנו בהתחייבויות שלנו סביב הדבר הזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> המגמה היא טובה. אנחנו רואים מגמה חיובית, אבל לצד זה עדיין יש פה אתגרים, אני חושבת שזה חסמים שגם אתם עצמכם ניצבים בפניהם. << דובר_המשך >> ספי מנדלוביץ': << דובר_המשך >> אני מסכים, אני חושב שעברנו את קו פרשת המים. זה לגבי הסוגייה הראשונה, שאני מרגיש אני הולך עם תחושה שאנחנו בכיוון הנכון. הסוגייה שהרבה יותר קשה גם לי אישית, וזה הסיפורים באמת קורעי הלב ששמענו כאן, אני רוצה להפריד, בסדר? היא קשורה לוועדות גודל רכב. וכשירות נהיגה, בסדר, אבל הדברים האלה משולבים וחסר כאן שחקן נוסף. אני לא חושב שזה הגון, כאילו. ביטוח לאומי לא נמצא כאן בחדר, אז אני חושב שזה לא ראוי. אני חושב שאפשר להקדיש לדבר הזה דיון נפרד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש לנו פה את ביטוח לאומי. בבקשה, ביטוח לאומי, אני אשמח אם תוכלו להתייחס באמת לוועדת גודל הרכב. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> ואני רק אומר משהו אחד, שכמו שאני חושב שניסינו לגעת, ואני מאמין שהצלחנו לגעת בבעיית השורש במרב"ד, 12 ב', אני חושב שהפתרון כאן הוא לא רק, יש גם פתרונות טכניים. אני לא אלאה אתכם בכל הפרטים, כמו לדוגמה שאין מספיק יועצים טכניים. תכירו, זה שוק שיש יועץ טכני אחד, מספיק שהוא חולה, הוועדות נתקעות. אז המשרד פתח מכרזים חדשים ליועצים. פתחו מכרז, קיווינו שייגשו אנשים, לא ניגשו אנשים, שינינו את התבחינים כדי שייגשו אנשים חדשים, כל מיני חוליות בשרשרת. אני לוקח את מודל העלייה למסלול של 12 ב', שהוא כלל גם סוגיות עקרוניות וגם סוגיות טכניות. בנושא של גודל רכב וכשירות נהיגה יש שם גם סוגיות טכניות כמו להגדיל את מאגר היועצים, אבל יש גם סוגיות יותר בסיסיות שדורשות טיפול עומק בין הנושא של, לדוגמה, יש ועדות שיושבות ביחד ואנחנו רוצים להפריד אותן. במקור התוכנית הייתה להקל, ובסופו של דבר הדבר הזה לא מביא תוצאות. יש כאן טיפול שורש שהוא נדרש בעומק העניין. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל אם אתה מפריד, זה אומר שאתה מאריך את התהליך. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> לא, אבל זו הייתה המחשבה המקורית. חלק מהאנשים לא צריכים את שתי הוועדות, זה העניין. כל מה שאני רוצה להצביע, שאם אני חושב שבציר אחד אנחנו על המסלול, אני מודה, בציר הזה אנחנו לא על המסלול. אנחנו עדיין לא על המסלול, ונדרשים כאן עבודה ושיתוף פעולה. מטבע הדברים, כשהייתה גיבנת של 30,000 איש, בסוף יש גם דבר שנקרא משאב ניהולי. ואני אישית, מה הברומטר שלי? זה לא ה-SLA, זה כמות הפניות האישיות שבסוף המנכ״ל ואני והשר מקבלים, בסדר? ובצדק. ואני אומר את זה בכנות, לא היה מספיק קשב ניהולי. עכשיו אני חושב שיש כבר את הקונסטלציה, אני רק מקווה שהסיפור עם התחבורה עכשיו ייסגר. אין לכם מושג איזה משאבי ניהול הושקעו בפתרון של הדבר הזה. ואני חושב שאת כל משאבי הניהול עכשיו צריך להפנות, ואנחנו מתכוונים להפנות אותם לסוגיה הזאת של גודל רכב, של כל הוועדות והסיפורים קורעי הלב, שאתם שמעתם על הדבר הזה. אני חושב שאנחנו גם עולים על המסלול. וזה דחוף, אנחנו מתייחסים לזה מאוד ברצינות, אני מקווה, כפי שהתרשמתם. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> חייב לומר מילה טובה לספי, לקח את זה כמשימת חייו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני אתן לך, אבל אני כן ארצה התייחסות למה שהעלתה פה רות מארגון נפגעי פעולות איבה, על הרופא בשיקום, למה אי אפשר לקבל את חוות הדעת שלו? ועכשיו באמת אני חושבת שבגלל שההיקפים של הפונים מהאזורים האלה יהיו גדולים, אז זה יכול להיות ממש... << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> מעולה. אני אתייחס, יכול להיות שיניב יידע לפרט יותר ממני. היה ניסיון כזה סביב חרבות ברזל, סביב בעצם מגע עוד ממש במחלקות או במגע הראשון. הדבר הזה, אני יודע, לא הוכיח את עצמו, בין היתר דווקא בשביל ללכת לקראת האנשים, כי בשלבי השיקום הראשונים אתה עוד לא יודע מה כשירות הנהיגה שמגיעים אליה. וזה הרופאים אמרו, אנחנו בתהליך שיקום, אנחנו לא רוצים עכשיו לקבע את היכולות שלנו. בזה המומחיות שלי מתמצה. בסדר? אז אני לא רוצה להגיד דברים לא מדויקים, אם אתם רוצים דברים יותר מדויקים, יניב התעסק עם זה הרבה מאוד, אולי יש לו יותר ניסיון ויותר מה להרחיב בנושא הזה. אבל זה לא שלא חשבנו על הפתרון הזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רות? << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> אני אומרת שאני שוחחתי עם מנהלי מחלקות שיקום. לא רק שהם רוצים, לא רק שהם אומרים שהם יכולים, יש להם גם את הסימולטור. נכון, הייתה שאלה כמה זה יעלה, האם זה יעלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, הוא לא דיבר על הדבר הזה. הוא מדבר על זה שאתה לא הגעת למיצוי היכולת שלהם, ואז כשהם נבחנים שם, יכול להיות שלא יאפשרו להם, או זה יכול לפגוע בהם. דווקא זה משהו שאני כן יכולה להבין אותו. אבל אני יכולה כן לשאול, גם אני עברתי תהליך שיקום כמעט שנה וחצי, אבל אחרי שנה וחצי הגעתי לאיזשהו סוג של מיצוי. השאלה היא אם הרופא מהשיקום יכול לתת בסוף התהליך. << אורח >> רעות רבקה פימה: << אורח >> יש דוח סיכום של שיקום. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> ודיברנו על זה במיוחד, נושא של קטיעות, שזה לא קשור בעוד כל מיני דברים, כמו שעשיתם 12, מה ששיניתם שם, אני חושבת שצריך לשנות קצת את החשיבה, כי הרופאים מסכימים, מנהלי המחלקות מסכימים. << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >> אני מציע את הדבר הבא, כי נראה לי שהדיון צריך להסתיים. אנחנו, כמו שכל מה שהוועדה הציפה, לקחנו ברצינות והשבנו לוועדה, אנחנו נלמד את הנושא הזה ובדיון המעקב הבא אנחנו נחזיר אליכם תשובה מסודרת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> רציתי לפרגן ולומר מילה טובה לספי, כי הוא לקח את זה כמשימת חיים, הוא מלווה את זה כבר במשך כמה שנים ועשה צעדים גדולים מאוד בעניין. רק תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן תודה רבה, ספי. באמת, אני מצטרפת לתודה והכרת הטוב. אנחנו נסכם גם את הישיבה, ובאמת אני חושבת שהמתווים שאתם מובילים הם מתווים מבורכים. המגמה היא טובה. לצד זה אנחנו עדיין שומעים את השטח זועק, והמצוקה עדיין קיימת במלוא עוזה. אני באמת אתייחס לדברים שלדעתי עלו מתוך הדיון הזה, ושאנחנו נרצה לבחון אותם גם בפעם הבאה, בדיון הבא. אנחנו נקיים דיון בעוד חודש. קודם כל, הוועדה מבקשת מהצוות הבין-משרדי להזדרז בעבודתם ולדווח לוועדה בעוד שבועיים לגבי סטטוס גיבוש ההמלצות, ולוח זמנים ברור וקצר להגשת המסקנות. לטווח המיידי הוועדה דורשת ממשרד הבריאות בשיתוף משרד התחבורה למצוא מענה מיידי, אפילו בהוראת שעה, לפקק שנוצר בקרב נהגי רכב ציבורי וכבד הפונים למרב״ד. אולי בדומה לפתרון שנמצא לנהגי המסילות. יצוין כי הוועדה מתנגדת להכנסת עובדים זרים כנהגי תחבורה ציבורית. הוועדה דורשת ממשרד הבריאות לשים את ייעול פעילות המרב״ד בראש סדרי העדיפויות ולפעול ללא דיחוי לקיצור זמני ההמתנה, ליידוע לגבי התהליך, מיצוי הזכויות של הפונים למרב״ד ולהנגשה טובה יותר של המתחם והציוד הנמצאים בו. בנוסף, הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לקבוע SLA ייעודי לטיפול בגיבנת. הוועדה דורשת ממשרד המשפטים לקדם לאלתר את תיקון התקנות בעניין הרופא המוסמך שפורסמו להערות לפני כשנה. ולצד זאת, חבר הכנסת מישרקי ואני נגיש הצעת חוק בנושא. הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד חודש. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:20. << סיום >>