חומר רקע

691 משרד החינו פעולות הביקורת במשרד החינו ובמחוזותיו נבדקה ההתמודדות ע תופעת הבריונות ואירועי האלימות במוסדות חינו. עוד נבדקה במשרד החינו פעילותו של אג בכיר לחינו מוכר שאינו רשמי ) להל מוכש"ר( ,בי היתר בנושאי האלה :רישוי מוסדות חינו מוכש"ר ; פיקוח על מוסדות חינו במגזר החרדי ; בקרה על שכר של עובדי מוסדות חינו מוכש"ר ; הוצאת צווי סגירה ואכיפת . בדיקות השלמה נעשו במשרד הבריאות ,במשרד המשפטי ובמשטרת ישראל. נבדק טיפול משרד החינו בנושא השירות הפסיכולוגי חינוכי . הבדיקה נעשתה בשירות הפסיכולוגי ייעוצי)פש"י (שבמשרד ובהנהלת המשרד . בדיקות השלמה נעשו במשרד המשפטי ,במשרד הבריאות וביחידות לשירות פסיכולוגי חינוכי )שפ"ח (בחמש רשויות מקומיות . נוס על כ שלח משרד מבקר המדינה וקיבל תשובות מ$שאלוני לכל הרשויות המקומיות באר 91% מה . הביקורת עסקה בנושאי האלה :השיר ותי שמספק השפ"ח , הקצאת תקני פסיכולוגי , מת שירות פסיכולוגי ליישובי באזור עוט עזה , מת שירות פסיכולוגי למגזר הלא יהודי , הכללי למת שירות פסיכולוגי משלי , העסקת פסיכולוגי במשרד ,התקשורת של המשרד ע יחידות השפ" ח ברשויות המקומיות ואבחוני לגיל הר. באג תכניות לימודי במשרד החינו נבדק תהלי ההכנה של תכניות הלימודי ונסקרו תכניות לימוד בתחומי דעת נבחרי ובייחוד במדעי ובמתמטיקה. בשישה ממחוזות משרד החינו ובמינהלת חינו ירושלי)מנח"י ( נבדקו היבטי אחדי של הוראת אנגלית בבתי ספר . נבדקו בעיקר נושאי הנוגעי להישגי התלמידי באנגלית ולעובדי ההוראה. נבדקה עבודת הג להערכת תארי אקדמיי מחו"ל . הבדיקה נעשתה במטה משרד החינו ,במחוז תל אביב והמרכז ובלשכה המשפטית של המשרד . בדיקות השלמה נעשו בנציבות שירות המדינה ,במשרד המשפטי ובמשרד האוצר. בעקבות תלונה שהוגשה למשרד מבקר המדינה שעניינה תקינותו של מכרז למשרת מנהל מחוז ירושלי במשרד החינו , בדק משרד מבקר המדינה את הליכי המכרז. 693 המאבק בתופעת הבריונות ואירועי האלימות במוסדות החינו תקציר האלימות היא התנהגות עוינת של אד כלפי זולתו , הכוללת תוקפנות מסוגי שוני , ובתו כ הפרת נורמות חברתיות ודפוסי התנהגות מקובלי . אירועי האלימות במוסדות החינו ,ובכלל פגיעות פיזיות ,פגיעות מיניות והשחתת רכוש , מתרחשי בעת התפרצויות אקראיות , לעתי של תלמידי חריגי , ולא תמיד ה מעידי על התרבות המוסדית) להל אירועי האלימות.( הבריונות היא דיכוי מתמש או אירוע חד פעמי ,המערב הכאבה פיזית ,מינית או פסיכולוגית , של תלמיד חלש פיזית או רגשית בידי תלמיד או קבוצת תלמידי חזקי ממנו) להל תופעת הבריונות .( תופעת הבריונות היא עניי שבשגרה , בעיקר בגילי של בתי הספר היסודיי וחטיבות הביניי. פעולו ת הביקורת בחודשי ינואר אוקטובר2007 בדק משרד מבקר המדינה את דרכי התמודדותו של משרד החינו) להל המשרד (ע תופעת הבריונות והאלימות בבתי הספר . הבדיקה נעשתה במטה המשרד ובמחוזותיו . במסגרת הבדיקה נעשו ביקורי במחוז חיפה ובמערכת החינו של העיר אילת ,המפעילה א ת מודל התכנית"עיר ללא אלימות ." וטיפול לתלמידי שהיו$בדיקות השלמה נעשו בעמותות העוסקות במת ייעו מעורבי בפגיעות מיניות . יצוי שמשרד מבקר המדינה בדק בשנת2000 את" טיפול משרד החינו באלימות בבתי הספר" 1. עיקרי הממצאי במהל השני1999 2006 לא חל שינוי ממש י בשכיחות מעשי הבריונות הפיזית , החברתית והמינית במוסדות החינו. בשני אלו כשליש מהתלמידי היו קורבנות למעשי הטרדות או הצקות בשטח בית הספר . בסקר ארצי שנער בשביל המשרד בשנת הלימודי התשס" ה) 2005 2006 (נמצא שכ 80% מהתלמידי דווחו שקיללו או העליבו אות לפחות פע אחת בחודש שקד לסקר .מבריונות סבלו כ 58.5% מהתלמידי , מהטרדה מינית26.6% , ומאירועי אלימות19.4% ; 6.5% מהתלמידי אוימו בנשק בבית הספר. בקרב כל המומחי העוסקי בחקר הבריונות והאלימות בבית הספר שוררת תמימות דעי ,שתמונת המצב המצטיירת מהממצאי היא קשה ומדא יגה . שכיחות הרבה של תופעות אלה גורמת לשחיקת של כללי היסוד בכל הנוגע להתנהגות בבית הספר , __________________ 1 È˙ ˘ Á„ 51 · ' ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó Ï˘ ) 2001 ( ,עמ ' 40 60 . 694 דוח שנתי58ב ולהבניה של מעשי אלימות קשי יותר . לבריונות ולאלימות שהתלמיד חווה בבית הספר יש השפעה ישירה על רמת הישגיו . המסגרת המינהלית ומדיניות המשרד 1 . בעשור האחרו הוקמו כמה וע דות ממלכתיות משרדיות , בי משרדיות וועדות מומחי להתמודדות ע האלימות ,לרבות אלה :ועדת וילנאי , שהגישה בשנת2001 דוח הכולל תכנית לאומית לצמצו האלימות בקרב ילדי ונוער במערכת החינו בישראל) להל דוח ועדת וילנאי( ;ועדת גימשי , שהגישה תכנית לאומית למאבק ב אלימות ליו" ר ועדת השרי למאבק באלימות ולאכיפת החוק) להל ועדת השרי ( במאי2001 . בדצמבר2005 החליטה הממשלה2 לאשר תכנית ארוכת טווח למאבק באלימות , שגיבשה ועדה בי משרדית בראשות מנכ"לית המשרד דאז ,ח" כ רונית תירוש , בשביל ועדת השרי. עיקר המלצות דוח ועדת וילנא י לא יושמו ; א. לא אחת מהמלצות ועדת גימשי יושמה במלואה ; החלטת הממשלה מדצמבר2005 לא בוצעה , והתכנית המלאה של ועדת השרי לא יצאה לפועל . 2. תפיסתו התיאורטית של השירות הפסיכולוגי ייעוצי שבמשרד) להל . אג שפ"י (היא , שהמפתח להורדת רמת האלימות תלוי בטיב האווירה והאקלי הבית ספרי . בשני1997 2006 לא בח המשרד חלופות לתפיסת האקלי הבית ספרי , .חר נתוני המחקרי שהיו בידיו המעידי שאי שינוי מגמה במעשי הבריונות והאלימות במוסדות החינו ולמרות המלצות הוועדות האמורות . המשרד לא הקי מנגנוני מעקב , לשפ$בקרה והפקת לקחי מחו"י ,כדי לדעת א היו סטיות מהנחות היסוד , מהיעד או מדרכי הפעולה שקבע שפ"י . אי במשרד גו. שאחראי בלעדית להתמודדות ע הבריונות והאלימות . המשרד לא כלל בבסיס התקציב שלו את מימו תכניות המניעה והטיפול השונות , ואי בידיו נתוני בדבר הסכו הכולל שהוצא למטרה זו בשנ י האחרונות . 3. בידי שפ" י אי נתוני באיזו מידה ממלאי בבתי הספר אחר הנהלי והוראות חוזרי מנכ"ל המשרד בתחו המשמעת והאקלי הבית ספרי . המשרד לא הקי מנגנו לאכיפה יעילה של נוהלי ההתמודדות ע תופעת הבריונות והאלימות במוסדות החינו ,ואילו המפקחי במחוזות ,שע ליה מוטלת האחריות לכ , אינ ממלאי את תפקיד בתחו זה כראוי. סמכויות הצוות החינוכי 1. האחריות המשפטית של אנשי הצוות החינוכי ,ובה מנהלי בתי הספר , המורי והגננות , כלפי התלמידי הושוותה בפסיקה לחובות המוטלות על ההורי לדאוג לשלו ילדיה .המשרד לא הקנה לצוו ת החינוכי סמכויות מתאימות למילוי אחריות זו . __________________ 2 החלטה מ ס ' 4502 . משרד החינו 695 בשני האחרונות ,ע התרחבות תופעת הבריונות והאלימות בבתי הספר , חל כרסו יחסי בסמכויות הצוות החינוכי . אמנ המטה הציג תכניות מערכתיות לטיפול בנושא אול נוהלי המשרד לא שונו בעקבות זאת . 2. יש קושי רב לייש את נוהלי המשרד בדבר חובת הכנת תקנו משמעת במוסדות החינו .המשרד לא פרס תקנו לדוגמה , שישמש מודל לבתי הספר לניסוח וליישו של כללי התנהגות מחייבי . 3. נוהלי המשרד אינ נותני בידי המורי אמצעי אכיפה וענישה על הפרת כללי ההתנהגות במוסד החינוכי .בשלושה חוזרי מנכ" ל יש הוראות העוסקות בסמכויות מנהל להשעות תלמידי לפרק זמ קצוב , א יש ביניה סתירות בנוגע למש ההשעיה ,הצעדי המקדימי שיש לנקוט ,הגור המאשר השעיה , ובעניי מת או אי מת זכות ערר לתלמיד המושעה ולהוריו . ה ת ע ר ב ו ת ב פ ג י ע ו ת ת ל מ י ד י ב ת ל מ י ד י 1. חוזר מנכ"ל קובע , כי בריב אלי בי תלמידי חייב המנהל או המורה להתערב " תו הפעלת כוח סביר להפרדה ביניה ." נוהלי המשרד אינ מגדירי מה ה האמצעי הפיזיי שמותר להשתמש בה כדי להפריד בי ניצי , ואשר בגינ יקבל איש הצוות גיבוי מלא מ המשרד. 2. אנשי הצוות החינוכי מתקשי לקיי את ח ובת להפריד בקטטות בי תלמידי , ונמנעי מלהג על תלמידי מפני הצקות , הטרדות ותקיפות של תלמידי אחרי , בשל החשש מתביעות משפטיות של תלמידי והוריה על שימוש בכוח פיזי נגד שלא כדי . היה על המשרד לנסח כללי ברורי להתמודדות אנשי הצוות החינוכי ע מעשי הבריונות והאלימות הנפוצי , ולהבהיר מה ה הפעולות האסורות על פי די , אול הוא לא עשה כ . 3. אירועי חוזרי ונשני של פגיעות מיניות של תלמידי בתלמידי חייבו את מערכת החינו לקבוע נהלי ברורי לטיפול באירועי אלו . המשרד לא העמיד לרשות הצוותי החינוכיי כלי יעילי לטיפול משמעתי בתלמידי תוקפי במגוו אירועי של אלימות מינית . ת ג ו ב ה ע ל"מ צ ב י ה ת נ ה ג ו ת מ ס כ נ ת " המשרד לא קבע בנהלי הנחיות ברורות להתמודדות הצוות החינוכי ע מצבי התנהגות אלימה ומסכנת , וא. לא קבע את גבולות התגובה לצור ריסו התפרצויות של תלמידי .המשרד ג לא קבע נהלי המסמיכי את אנשי הצוות החינוכי לנקוט צעדי ממשיי בתגובה על אירועי אלימות , ולשלב תגובות מרסנות כלפי תלמידי שנוהגי תדיר באלימות. 696 דוח שנתי58ב זכויות התלמיד וזכויות המורה 1. .בנוהלי המשרד אי פירוט של אמצעי ההגנה שמוסמ לנקוט מורה שהותק בידי תלמיד .המשרד לא קבע נהלי המפרטי את זכויות המורה , שיבטיחו את זכותו לעבוד בסביבה בטוחה ומוגנת. 2. רוב המורי והמנהלי במערכת החינו רואי באופ יישו חוק זכויות התלמיד , התשס"א 2000 , דבר שמגביל את סמכויותיה במאבק בבריונות ובאלימות של תלמידי .ג לאחר קבלת תלונות בעניי ז ה , לא פעל המשרד להטמעת הוראות החוק הכוללות את השמירה על כבוד המורה , במוסדות החינו. 3. חוק זכויות התלמיד אוסר להרחיק לצמיתות תלמיד ממוסד החינו , אלא לאחר שניתנו לו ולהוריו זכויות שימוע וערר ; עד לקבלת ההחלטה בערר) להל תקופת הביניי ( לא יורחק התלמיד מבית הספר .ל א נקבע בתקנות ובנוהלי המשרד הסדר מפורש בנוגע למעשי חמורי שבגלל שהייתו של התלמיד בבית הספר בתקופת הביניי מסכנת את שלומו , את שלומ של תלמידי אחרי או את שלו הצוות החינוכי . לפיכ , בתי הספר מנועי מלהרחיק תלמידי המעורבי באופ קבוע במעשי אלימות ו משבשי את החיי במוסד החינוכי עד לקבלת החלטה בערר בעניינ. 4. על פי החוק , החלטה בהלי הערר יקבל מנהל המחוז לאחר ששמע את התלמיד והוריו בוועדת השימוע .מנהל בית הספר ,ועד ההורי של בית הספר , המורה הנפגע או התלמיד הנפגע והוריו אינ רשאי לטעו בהלי הערר , ואי לה זכות להציג את טיעוניה לפני ועדת השימוע .המשרד לא קיי דיו בנושא זה , ולא בח את האפשרות לתק את תקנות ההרחקה ואת הנהלי שנקבעו בעקבותיה בחוזר מנכ"ל , .חר תלונות שהוגשו למשרד ממורי ומנהלי על פגיעה בזכויותיה. ה כ ש ר ת ע ו ב ד י ה ו ר א ה המוסדות להכשרת מורי אינ מכשירי את פרחי ההוראה להתמודד ע התופעה , והמשרד אינו מקנה לעובדי ההוראה כלי מקצועיי לאכיפת כללי משמעת , להתערבות בקטטות בי תלמידי ולאיתור קורבנות אלימות ופגיעות מיניות . מער הניטור הניטור נועד לתת תמונת מצב של היק. תופעת הבריונות והאלימות בבתי ה ספר , ועל גורמי השפעה שנמצאי במרכז פעולות ההתערבות שהמשרד נוקט . המשרד לא הקי"מערכת ניטור לאומית ,אשר תופעל אחת לשנה ,למדידת היק. האלימות , ולבחינת גורמי המשפיעי עליה ."כפי שהמליצה ועדת וילנאי. 1. המשרד לא הקי מאגר נתוני המבוסס על המידע הנצבר ביחידות ה משרד , ולא הפיק ממנו נתוני לצורכי ניטור ארצי של תופעת הבריונות והאלימות . 2. חוק העונשי ,התשל"ז 1977 , קובע מי ה הגורמי המוסמכי החייבי לדווח על ק טי שנעברה בו עבירת מי .חוזר מנכ"ל הרחיב את חובת הדיווח הסטטוטורית , ולפיו על מנהלי בתי הספר לדווח למשטרה ע ל כל מעשה מגונה בפומבי וחשד לסחיטה משרד החינו 697 באיומי ,א המעשה שהקטי נדרש לעשות הוא בעל אופי מיני , המהווה עבירה פלילית .חוזר המנכ" ל אינו כולל סנקציות נגד מי שאינו מקיי את חובת הדיווח האמורה . 3. על פי תיקו לחוק לימוד חובה ,התש"ט 1949 , מדצמבר2005 ,על מנהלי מוסדות חינו לדווח ג על כל מעשה אלימות גופנית בי עובד הוראה לבי תלמיד , ועל כל מעשה אלימות גופנית בי תלמידי ש נגרמה בו חבלה . עד מועד סיו הביקורת לא קבע המשרד את הכללי הנדרשי לקיו החובה האמורה . 4. המשרד לא פעל להקמת מאגר מידע בי משרדי לקליטת דיווחי החובה לרשויות השונות ,לרבות המשטרה ומשרד הרווחה . הקמת מאגר כאמור הייתה חוסכת משאבי ותורמת לניטור אירועי האלימות החמורי במערכת החינו , לרבות אלימות מינית. 5. התוצאות המתקבלות באמצעות כלי לאבחו בית ספרי שפיתח שפ" י במסגרת תכנית התערבות כוללת ,תכנית אקלי חינוכי מיטבי) להל תכנית האח"מ( , ה חסויות ונתונות למנהל בית הספר בלבד . במצב זה אי למשרד נתוני שיכולי לשמש לו לצורכי ניטור .בשבע השני שעברו מאז השקת תכנית האח" מ השקיע בה המשרד שמונה מיליו ש"ח , וא. על פי כ לא גדל שיעור בתי הספר שעברו את תהלי האבחו הראשו ני . המשרד אינו יודע מהו שיעור בתי הספר שאובחנו אבחו חוזר בעקבות תכנית התערבות שהופעלה בה על סמ ממצאי שאלו האח"מ. תכניות מניעה 1. המשרד אינו מקצה לבתי הספר משאבי למימו הפעילות בתחו המניעה , ואי שעות לימוד"צבועות "להפעלת התכניות .שפ" י אינו עוקב אחר הפעולות שנוקט כל מוסד חינוכי במסגרת המאבק בתופעת הבריונות , אינו מנהל רישו של תכניות המניעה המופעלות בבתי הספר ואינו מודד את תוצאותיה . 2. תכנית האח"מ אינה מופצת בכל בתי הספר . בחמש השני האחרונות לא הקצה המשרד ימי הדרכה מספיקי להפעלת התכנית בכל מערכת החי נו .תכנית האח" מ היא עדיי תכנית וולונטרית ,ולמשרד אי נתוני אודות מידת הצלחתה . 3. בתי ספר שיד משגת ומעונייני להתמודד בהצלחה ע תופעות הבריונות ואלימות התלמידי ,יוכלו לעשות זאת באמצעות רכישת תכנית התערבות פרטית , המלווה בפיקוח והערכה שוטפי בידי מומחי בעלי ש .לעומת זאת , בתי ספר שאי יד משגת ומעונייני להתמודד ע בעיית האלימות צריכי להפעיל את תכנית האח"מ בסיוע מדריכי שפ"י . אול רבי מבתי הספר הללו לא יוכלו להפעיל את תכנית האח"מ , בהיעדר תקצוב של מלוא ימי ההדרכה הנדרשי לכלל בתי הספר במערכת החינו .בתי ספר שמתעלמי מבעיית האלימות אינ מחויבי להפעיל תכנית התערבות כלשהי המותאמת לצרכיה , ולכ יש סיכוי קלוש שהאקלי החינוכי ורמת הבריונות והאלימות בה ישתנו לטובה. 4. התכנית"אקלי מצמצ אלימות" ,שהכי מינהל חברה ונוער במשרד , מופעלת בכמה בתי ספר . מינהל חברה ונוער לא אס. נתוני על הפעלת התכנית ואינו יודע באיזו מידה היא מועילה .המינהל לא שית. את אג. שפ"י , המרכז את הטיפול 698 דוח שנתי58ב המערכתי בבריונות ובאלימות ,בפרטי התכנית ובתוצאותיה . הנהלת המשרד לא דנה בתכנית ובאפשרויות להחילה על כל מוסדות החינו . 5. תכנית מניעה רשותית אלימות סמי אלכוהול , היא תכנית מערכתית בי משרדית למניעת התנהגויות מסוכנות בקרב ילדי ובני נוער) להל תכנית אס"א .( בשנת2001 $ החל מינהל חברה ונוער להפעיל את התכנית בשיתו. גורמי מחו למשרד . עד שנת2006 היא הופעלה ב 60 רשויות , ולכל רשות הוקצה ס של100,000 ש"ח לשנה . תכנית אס" א החלה לפעול בלי שהיה בידי המינהל ניטור או מיפוי של אירועי האלימות ביישובי שנבחרו לתכנית . במינהל ובאג. הכספי במשרד אי פירוט של הסכומי שהושקעו בתכנית בפועל . הרחבת התכנית ליישובי נוספי נעשתה בלי שנבדקה יעילותה ותועלתה . 6. מודל"בי ת הספר הבטוח " הוא פרי פיתוח של היחידה לשיטור קהילתי במשטרה שמטרתה הפיכת הסביבה הבית ספרית לבטוחה ומוגנת לקהילתה . במסגרת בניית המודל פעלה המשטרה ע שפ" י להכשרת שוטרי קהילתיי לפעילות חינוכית בבתי הספר ולגיבוש דפוסי עבודה משותפי . חר. הבעיות שנמצאו בהפעלת ה מודל ,המשרד ממשי להתחייב להשקיע ב"בית הספר הבטוח." 7. לא הופצו תכניות למניעת בריונות ואלימות לכל גני הילדי במערכת החינו , על א. ממצאי המחקרי המלמדי כי הפעלת תכניות כאמור בגיל הר עשויה לגרו לצמצו אלימות בגיל הבגרות. 8. בשני2005 2007 החלה לפעול באיל ת התכנית"עיר ללא אלימות " תכנית עירונית מקיפה למאבק באלימות שתוקצבה בכ 12 מיליו ש"ח . באוקטובר2006 החליטה הממשלה3 להפעיל את המודל"עיר ללא אלימות " שנוסה במערכת החינו באילת , ביישובי נוספי , את תכנית$ואול המשרד המשי לדבוק במדיניותו להפי אס" א)ב 60 יי שובי (ואת תכנית האח"מ , א. שעדיי לא נבדקה יעילות. 9. התכנית המערכתית" כישורי חיי" ,המתמקדת בפיתוח כשירות רגשית חברתית של תלמידי ,ועוסקת בי היתר בהטרדה ואלימות מינית , היא תכנית חובה במערכת החינו החל בשנת הלימודי התשס" ח) 2007 2008 .( המשרד לא תקצב שעה ייחודית לצור הפעלתה במוסדות החינו , לא הכשיר את כלל המורי להנחות את התכנית בכיתות ולא הקי מנגנו בקרה על דרכי הפעלתה. 10 . ג. תכניות סיוע ומניעה בשפ" י מטפל בפניות מגורמי שוני המבקשי להציג מיזמי ותכניות לימוד למניעת אלימות ,לש קבלת היתר להפעיל במוסד ות חינו . שפ"י אינו מעביר לבתי הספר שמות של תכניות מומלצות , וא. אינו מקיי מסגרת למת אישור או היתר פורמלי להפעלת תכניות כאמור .המשרד לא הכי אוגד תכניות , ולא פרס קריטריוני לאישור תכניות התערבות שיחידות שונות במשרד וגורמי מחוצה לו מציעי לבתי הספר .בנס יבות אלו , של תכניות התערבות$קיי שוק פרו למניעת אלימות במוסדות חינו שהמשרד אינו מפקח עליו. __________________ 3 החלטה מס ' 575 . משרד החינו 699 תכניות טיפול 1. התכנית לטיפול בבתי ספר בסיכו שהגיש שפ"י להנהלת המשרד לא תוקצבה . 2. באפריל2005 הציג אג. שפ" י לפני הנהלת המשרד תכנית להקמת מרכז לטיפול בתלמידי ה מתנהגי באלימות קשה ,שלא במסגרת מוסדות החינו המיוחד . התכנית הייתה אמורה לשמש דג להקמת מרכזי טיפול כאלה בשנת הלימודי התשס" ז) 2006 2007 (ועלותה בכל מחוזות המשרד נאמדה בכ 4 מיליו ש"ח . תכנית זו לא יצאה לפועל .יצוי שג א הייתה יוצאת לפועל ,לא היה אפשר לכפ ות אותה משו שההשתתפות בה הותנתה בהסכמת התלמידי ובהסכמת הוריה . המשרד הניח לבתי הספר להתמודד לבד ע תלמידי בעלי הפרעות התנהגות קשות , בלי לקבל את הכלי המתאימי והמשאבי הדרושי לש כ. 3. אי טיפול מערכתי , ומקי. בתלמידי בעלי הפרעות התנהגות בכל הגי$נמר לי . המשרד ל יפ א תח תכנית טיפולית מערכתית ולא הקי מסגרות , שבה יי קלטו תלמידי שרמות האלימות ש ל ה גורמות לקשיי רבי לה ולסביבת . 4. אג. פניות הציבור) להל פנ"צ ( הוא הגו. העיקרי האמו על טיפול בפניות ובתלונות של הציבור למשרד .טיפול בתלונות בעניי הבריונ ות והאלימות לפי נוהלי פנ" צ לא תמיד מתאי לצורכי המתלונני .המשרד מפעיל ג את יחידת ה" קו הפתוח " המיועד בעיקר לתלמידי , ואחראי לטיפול בפניות בנושא אלימות ודרכי למניעתה .אי חלוקת אחריות בי פנ"צ ובי ה"קו הפתוח ." אי ניתוב טלפוני של הפוני והמתלונני לאחת ה יחידות האמורות לפי נושא הפנייה , והתלונות המגיעות בכתב אינ מועברות ליחידה המתאימה . הכפילות בעבודת היחידות הללו מקשה על ציבור הפוני והמתלונני , ואינה מספקת פתרו מתאי ויעיל למצוקותיה של התלמידי . 5. למנהלי בתי הספר , ליועצי החינוכיי ולמורי ,האמוני על ריכוז הטיפול בתלמידי נפגעי בריונות מינית ,חסר ידע מקצועי בתחו זה , וחסר ידע בנוגע להתערבות במצבי משבר בשעת פגיעה. 6. פועלי עשרה מרכזי סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית$ברחבי האר) להל מרכזי הסיוע .(מרכזי הסיוע מקיימי סדנאות הסברה מקצועיות בבתי הספר . המשרד מכיר בחשיבות פעילות של המרכזי , א מנהלי בתי הספר נרתעי מקיו סדנאות הסברה במוסדותיה . המשרד לא מיסד קשרי עבודה בי נו ו בי מרכזי הסיוע , שנועדו להגדיל את הזמינות והנגישות של המרכזי לתלמידות ולתלמידי שנפגעו מהטרדה ומבריונות מינית במסגרת המוסד החינוכ י. 7. מערכת החינו עדיי לא פיתחה דרכי טיפוליות לכלל התלמידי שנפגעו ממעשי בריונות מינית . המשרד אינו מספק אמצעי טיפול כלשה לתלמידי שנפלו קרב לתקיפה מינית המצריכה טיפול ארו טווח , א. א התרחשה במוסד חינו. 8. לתלמידי שפוגעי מינית ,ובפרט תלמידי מתחת ל גיל האחריות הפלילית , אי מענה טיפולי במערכת החינו .תכנית אב כוללת לטיפול בילדי פוגעי מינית מתחת לגיל האמור , שהוכנה בידי ועדה בי משרדית משותפת למשרדי החינו ,הרווחה , הבריאות והמשטרה והוגשה לוועדת השרי למאבק באלימות ,לא תוקצבה , ולכ לא הופעלה . 700 דוח שנתי58ב סיכ ו והמלצות בעשור האחרו פעלה מערכת החינו במטרה לצמצ את אירועי האלימות ולשפר את האקלי החינוכי בבתי הספר .מטרה זו לא הושגה . חובת הרשויות להתמודד בהצלחה ע תופעה זו נקבעה בחוק , בהלכה הפסוקה ובנוהלי המשרד .המשרד לא ייש את המלצות הוועדות הציבוריות והמקצועי ות שעסקו במאבק באלימות . התכנית המערכתית המלאה של ועדת השרי , שקיבלה תוק. של החלטת ממשלה בדצמבר2005 ,לא יצאה לפועל . לדעת משרד מבקר המדינה , יש להתמקד בטיפול במעשי ההצקה וההטרדה ובאירועי האלימות לסוגיה ,אשר הפכו להתנהגויות שכיחות ונורמטיביות בבתי הספר ובגנ י הילדי בישראל , כדלקמ: 1. על המשרד לפרס נוהל חדש ,כולל וממצה בענייני משמעת ואקלי בית ספרי שיחלי. את חוזרי המנכ"ל משני קודמות . במסגרת זו עליו להבהיר ולעדכ את הנהלי הרלוונטיי בהתא להוראות הדי ; לקבוע סמכויות ענישה ברורות למנהלי ולמורי ;ולהגדיר חד משמעית את התנאי להתערבות לש הגנה על תלמיד שהותק. ולצור הגנה עצמית . כמו כ , על המשרד להכשיר את פרחי ההוראה ואת הצוותי במוסדות החינו כיצד לפעול להפסקת אירועי אלימות . 2. על המשרד לאג משאבי , כדי שתהיה לו היכולת להערי את תוצאות השקעתו במאבק בתופעה ,לתכ נ את הוצאותיו ולכלכל את מעשיו ביעילות. 3. על המשרד ליזו שינויי חקיקה ברוח ההמלצות של הוועדות שטיפלו בנושא לצור חלוקה ברורה של האחריות בי מחוזות המשרד למחלקות החינו ברשויות המקומיות. 4. על הנהלת המשרד להקי מנגנו לאכיפת נוהלי ההתמודדות ע תופעת הב ריונות והאלימות במוסדות החינו ; על המפקחי במחוזות המשרד למלא כראוי את תפקיד בתחו זה. 5. על המשרד לוודא שמנהלי בתי הספר ממלאי את חובות הדיווח הסטטוטוריות והמנהליות המוטלות עליה , ולהפיק מהדיווחי נתוני על שכיחות אירועי האלימות במוסדות החינו . 6. על המ שרד ליזו הקמת מאגר נתוני , בשיתו. המשרד לביטחו הפני ומשרד הרווחה , שבו ירוכז המידע המדווח על פי חוק ונוהל למשטרה , לפקידי הסעד ולמחוזות המשרד .ראוי שהמשרד ישתמש בתוצאות שאלוני המיצ" ב המורחב) מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית (שברשותו לצור מיפוי בתי הספר ה מתקשי , לפיקוח על התכניות המופעלות במוסדות החינו ולמעקב אחר יישו מדיניותו. 7. על המשרד לקבוע קריטריוני מחייבי לאישור תכניות התערבות חיצוניות במוסדות חינו ; על המשרד לעשות מחקרי הערכה על התכניות שהכי , באופ למנהלי המוסדות וליועצי החינ$שיאפשר לו להמלי וכיי על התערבויות מתאימות ויעילות . 8. $על המשרד לשת. פעולה ע גורמי חו , לרבות עמותות וגופי פרטיי , ולוודא שבכל מוסד חינוכי , ובפרט בגני הילדי ,תופעל תכנית מתאימה למניעת בריונות . משרד החינו 701 התערבות חיצונית מאושרת תותנה בעמידה בתנאי שיקבע המשרד , .בפיקוח שוט על דר הפעלת התכנית בשדה החינו ובביצוע מחקר הערכה על תוצאותיה . על המשרד לאגד את תכניות המניעה המאושרות ברשימת תכניות מומלצות שתישלח לכל מוסדות החינו ותעודכ מדי שנה . 9. על המשרד לבחו את האפשרות לחייב תלמידי בעלי צרכי מיוחדי בתחו ההתנהגות לקבל טיפול ,כתנאי לשילוב במוסדות החינו הרגילי . יש לפעול ללא דיחוי ליישו תכנית האב לטיפול בתלמידי מתחת לגיל האחריות הפלילית שפוגעי מינית . 10 . על המשרד לספק את צורכי התלמידי שנפגעו מבריונות מינית , ולהדק את שיתו. הפעולה ע הגופי המקצועיי המתמחי בכ. ♦ מבוא אלימות היא התנהגות עוינת של אד כלפי זולתו , הכוללת תוקפנות מסוגי שוני , אגב הפרת נורמות חברתיות ודפוסי התנהגות מקובלי . מעשי האלימות במוסדות החינו , ובכלל פגיעות פיזיות ,פגיעות מיניות והשחתת רכוש ,מתרחשי בעת התפרצויות אקראיות , לעתי של תלמידי חריגי ,וה אינ מעידי בהכרח על התרבות המוסדית) להל אירועי האלימות .( אחד המושגי המרכזיי בחקר האלימות במוסדות החינו הוא ה"בריונות" 4 ) להל בריונות או מעשי הטרדה והצקה .(בריונות היא דיכוי מתמש או אירוע חד פעמי ,המערב הכאבה פיזית , מינית או פסיכולוגית ,של תלמיד חלש פיזית או רגשית בידי תלמיד או קבוצת תלמידי חזקי ממנו . מעשי ההטרדה וההצקה בבתי הספר ה עניי שבשגרה , בעיקר בגילאי של בתי הספר היסודיי וחטיבות הביניי .במצב זה בית הספר מתקשה למלא את תפקידו החינוכי והחברתי , וסביבתו אינה בטוחה ,אינה מגינה ואינה מוגנת. לבריונות יש השפעות פסיכולוגיות וחברתיות קשות וארוכות טווח על הקורבנות ,על התוקפי ועל הצופי מהצד . מחקרי מראי שרמת הבריונות והאלימות הפיזית והמילולית בבתי הספר בישראל היא מהגבוהות בארצות המערב) ראו להל.( משרד החינו) להל המשרד ( העלה את המאבק בתופעת הבריונות ואירועי האלימות בבתי הספר לראש סדר העדיפויות שלו משנת1997 ועד היו .המשרד קבע נהלי מפורטי בנושא זה , הקי מער ניטור ,פיתח חומרי לימוד והפעיל תכניות מניעה וטיפול בבתי הספר. בחודשי ינואר אוקטובר2007 בדק משרד מבקר המדינה את דרכי התמודדותו של המש רד ע התופעה . הבדיקה נעשתה במחוזות המשרד צפו ,חיפה ,מרכז ,תל אביב , ירושלי ,מנח"י5 , דרו ובמינהל לחינו התיישבותי . בדיקות נעשו ג באגפי המטה של המשרד ובכלל לשכת סמנכ" לית המשרד ומנהלת המינהל הפדגוגי ; המינהל הפדגוגי השירות הפסיכולוגי ייעוצי) להל א 'ג שפ"י( ; הממונה על השוויו בי המיני ;מינהל חברה ונוער ;האג' להכשרת עובדי הוראה ; הקו הפתוח לפניות תלמידי ;פניות ותלונות הציבור ;וכ הלשכה המשפטית . במסגרת הביקורת נערכו ביקורי במחוז חיפה ובמערכת החינו של העיר אילת , המפעילה את התכנית"עיר ללא אלימות" , ה תקיימו פגישות ע החוקרי החשובי בתחו זה בישראל , נסקרו הספרות המקצועית והמחקרי __________________ 4 המושגBullying תורג מאנגלית ל"בריונות " או"מציקנות." 5 מינהל חינו ירושלי. 702 דוח שנתי58ב שנכתבו בנושא ,ונאספו נתוני מדוחותיה של ועדות ציבוריות , בי משרדיות ופני משרדיות שהוקמו החל משנת1997 . בדיקות השלמה נעשו בשתי עמותות העוסקות במת ייעו( וטיפול לתלמידי שהיו מעורבי בפגיעות מיניות : 1 . על העמותה לנוער במצבי סיכו ; 2 . איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל . יצוי כי בדיקה קודמת של משרד מבקר המדינה נעשתה בשנת2000 בנושא"טיפול משרד החינו באלימות בבתי הספר" 6. המסד הנורמטיבי ה שמירה על חיי ו , גופו וכבודו של אד יא ה זכות יסוד במשפט ,המעוגנת בסעיפי2 ו 4 לחוק יסוד :כבוד האד וחירותו) להל הזכות לחיי.( הזכות לחיי של הילד באה לידי ביטוי זכו ב ית יו ו להישרדות ולהגנה , והיא מעוגנת בחקיקה לת לו הכ הוראות ייחודיות בדבר מניעת פגיעה בקטיני , לרבות פגיע ות נפשיות ,גופניות ורגשיות7. הפסיקה קבעה את טובת הילד ומניעת הסיכו לפגיעה בהתפתחותו כשיקול מרכזי בעת קבלת החלטות שיפוטיות בעניינו8. עקרו התפתחות הילד מוצהר כמטרת של חוקי חינו שוני ,לרבות אלה :חוק חינו ממלכתי , התשי"ג 1953 ) להל חוק חינו ממלכתי( ;חו ק חינו מיוחד ,התשמ"ח 1988 ; חוק לימוד חובה , התש"ט 1949 ) להל חוק לימוד חובה(; ו חוק זכויות התלמיד ,ה תשס"א 2000 ) להל חוק זכויות התלמיד( . חוקי אלו מטילי על מערכת החינו את החובות להביא לידי מימוש את זכותו של התלמיד להישרדות והתפתחות ,ולהג עליו מפני פג יעה בגופו ,בנפשו ,ברגשותיו וברכושו , לרבות מידי ילדי אחרי . 'בנוס , על המדינה מוטלת חובה לממש את הזכות לחינו . הזכות לחינו מוקנית לכל ילד ונער במדינת ישראל מגיל3 ועד גיל18 , והיא מעוגנת בחוק זכויות התלמיד. ההכרה ב זכות לחינו באה לידי ביטוי בהכרזה על הקמת המדינה ובחוקי החינו שנמנו לעיל ,ו חשיבותה משתקפת בפסיקה9. זכות זו כוללת את חובת של ה הורי לדאוג לרישומו של ילד לל י מודי במוסד חינו מוכר , ולביקורו הסדיר בבית הספר; אי קיומה של חוב ת הרישו היא עבירה פלילית10 . הזכות לחינו מטילה על הרשויות את החובה לספק לת למידי תנאי לימוד במוסדות בטוחי ובטיחותיי ,חנ ל כ לדר אר( ולהימנעות מאלימות11 ,ולהג עליה מכל פגיעה12 . מוסדות החינו אחראיי לקביעת כללי התנהגות ולאכיפת כדי לאפשר לאנשי הצוות להג על כל אחד מהתלמידי כשנשקפת סכנה לשלומ ו . ההורי רשאי להניח כי ילד הנשלח למסגרת חינוכית של בית ספר , יימצא בפיקוח המערכת החינוכית בשעות שהוא נמצא בתחו בית הספר13. __________________ 6 È˙ ˘ Á„ 51 · ' ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó Ï˘ ) 2001 ( ,עמ ' 40 60 . 7 חוק העונשי ,התשל"ז 1977 ) סעיפי368 א 368ד.( 8 ת" פ) מחוזי ירושלי ( 113/03 χ¯˘È ˙ È„Ó ' ¯˘ ÍÏ ‰ Á‡Â ' , מובא בתקדי. 9 בג" ) 4363/00 ˙ÈÏÈÚ ‰È¯ÂÙ „Ú Á‡Â ' ' Í ÈÁ‰ ¯˘ Á‡Â ' ,פד"י נו)4 ( 203 ;בג ו" ) 2599/00 „˙È Á‡Â ' ' Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ,פ"ד נו)5 ( 834 , הדני בזכות לחינו. 10 סעיפי3 ו 4 לחוק לימוד חובה. 11 עת" מ)חיפה ( 1341/03 Á‡Â È ÂÏÙ ' ' ¯ÙÒ ˙È· " ‰ ·È " ˘˘ ˙È Â¯ÈÚ ˙È ÂÎÈ˙ ‰·È˘È ÌÈÈ È·‰ ˙·ÈËÁ Á‡Â ˙È˙ ˘ ', מובא בתקדי. 12 זכותו של הילד להגנה מפגיעה בשלומו הפיזי ובכבודו מעוגנת ג בחוזר מנכ"ל תשסא/4 ) ג( , דצמבר 2000 ,ובחוזר מנכ"ל מיוחד ט 'התשנ"ז , מרס1997 . 13 אפשר ללמוד על כ מהאמור בת" א)שלו נצרת ( 2966/01 ‰ " Á‡Â ‡ ' ' ‡ " · ) ÔÈ˘ ( Á‡Â ' , מובא בתקדי . משרד החינו 703 זאת ועוד , המשרד חב חובת זהירות מושגית בנזיקי14 כלפי התלמידי , והוא נושא באחריות להפרתה . חובה זו מטילה על אנשי הצוות במוסדות החינו ,בי היתר , לפקח על פעילות התלמידי ב כיתות ,במתקני המוסד ובחצריו15 ,ולהשליט בה משמעת. הזכות לחינו מוקנית לכל התלמידי ללא אבחנה דתית ,חברתית ,מגדרית או אחרת . הרשויות אינ רשאיות למנוע את שירותי החינו מתלמיד שהפר כללי משמעת או עבר עבירה פלילית .אדרבה , מערכת החינו חייבת לפעול למניעת נשירת תל מידי ממוסדותיה . אחריותה לספק שירותי חינו דורשת התאמה של מסגרות ההוראה ליכולת של התלמידי ולצרכיה , וכ מעקב אחר ביקור סדיר בבית הספר וקיו חובות דיווח על היעדרויות ממושכות16. מערכת החינו צריכה לקיי את מלוא החובות המוטלות עליה בדי ,ג כאשר עלולה להיווצ ר סתירה ביניה , כמו במצבי של התנגשות בי זכותו של תלמיד אחד להגנה לבי הזכות לחינו של התלמיד שפגע בו. היק התופעה חקר התופעה המושג"בריונות "הוטבע על ידי חוקר סקנדינבי ,פרופ ' ד אולוויוס) Olweus ( בשנות השבעי של המאה הקודמת . הבריונות מתבטאת באמירה של דברי מעליבי ;הצגת הקורב בצורה מגוחכת ; קריאת קריאות גנאי לעברו ; בידוד הקורב מחברי ;מת מכות ,בעיטות או דחיפות ; נעילת הקורב בחדר סגור ; הפצת שמועות ומשלוח מכתבי מעליבי . מחקרי נוספי מלמדי שהצקה גורמת לפחד או לחרדה בקרב הילדי שצופי מ הצד .צפייה בה צקה שהמערכת אינה מטפלת בה ביעילות מעלה את הסבירות שבעתיד ייהפכו ג הצופי לחלק מציבור המציקי17 . בעקבות אולוויוס השתמשו חוקרי במושג"בריונות " כדי לאפיי את האלימות השכיחה בבתי הספר .תופעת הבריונות היא חלק מחיי השגרה בבית הספר ,ולכ על פי רוב אי מדווחי ל משטרה על מעשי הטרדה או הצקה . תופעת הבריונות שכיחה בעיקר בגילאי של בתי הספר היסודיי וחטיבות הביניי. מחקרי שעשתה פרופ ' תמר הורובי( מאוניברסיטת ב גוריו בנגב מתחילת שנות השמוני של המאה הקודמת , מראי שיש קשר בי מידת האפקטיביות של בית הספר בהקניית השכלה ובי רמת האלימות בו . רמת האלימות גבוהה יותר בבתי ספר שאינ עקביי באכיפת הכללי ובהקפדה על משמעת .בבתי ספר ששררה בה הרגשה של חוסר פיקוח נמצאה רמת אלימות גבוהה יותר . יתר על __________________ 14 חובת זהירות מושגית חלה א בי סוג המזיקי הפוטנציאליי ,שהנתבע שיי לו , לבי סוג הניזוקי הפוטנציאליי , שהתובע שיי לו קיימי"יחסי קרבה" ,באופ שמעשיו או מחדליו של המזיק הנתבע יכולי להשפיע על סוג הנזקי שנגרמו לניזוק התובע)ראו ע" א243/83 ÌÈÏ˘Â¯È ˙ÈȯÈÚ ' Ô„¯Â‚ , פ"ד לט)1 ( 113 .( לפיכ נקבע בכמה פסקי די)למשל ,ע" א2061/90 Èψ¯Ó ‰ Ïȇ ' Ó " Á‡Â È ' ,פ" ד מז)1 ( 802 ;ע" א310/89 ԉΠ‰Èχ ) ÔÈ˘ ( ' Á‡Â ˘ÂË Ï ¯È‡Ó ' ,פ"ד מו)1 ( 402 ( , כי בי אנשי הצוות החינוכי ובי התלמי די קיימי יחסי קרבה משפטיי , המטילי על מערכת החינו את חובת הזהירות המושגית. 15 ת" א)שלו ת"א ( 27294/03 ÏÈ‚ ÏÒ· ' χ¯˘È ˙ È„Ó Í ÈÁ‰ „¯˘Ó , מובא בתקדי. 16 בג" ) 6671/03 ‚ ÂÓ ' Á‡Â ̇ ‚ ·‡ „ ' ' Á‡Â Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ' ,פ"ד נט)5 ( 577 . 17 מחקרי אלו מצוטטי במאמר של רולידר ומינצר , 2004 ) ראו להל.( 704 דוח שנתי58ב כ , למתרחש בי כותלי המוסד החינוכי יש השפעה על רמת האלימות בו יותר משיש לגורמי מחו צה לו . קיימת סבירות גבוהה שמוסד שיש בו שכיחות גבוהה של מעשי הטרדה והצקה הוא חסר סדר ומשמעת ולא מתקיימי בו תהליכי למידה18. מחקרי שנעשו בעשור האחרו בישראל מראי כי לבריונות יש השפעה שלילית על האווירה הלימודית בבית הספר ,על המסרי החינוכיי שלו ,על הרגשת הב יטחו של התלמידי ועל זכות הבסיסית להגנה ולטיפוח . שכיחותה הרבה של הבריונות גורמת לשחיקה של כללי היסוד בכל הנוגע להתנהגות בבית הספר , ולהבניה של מעשי אלימות קשי .מחקרי שעשו פרופ ' רמי בנבנישתי ועמיתיו מהאוניברסיטה העברית בירושלי בשיתו' ד"ר רו אסטור מאוני ברסיטת דרו קליפורניה , ארה"ב , מלמדי כי לבריונות ולאלימות שהתלמיד חווה בבית הספר יש השפעה ישירה על רמת הישגיו . מחקרי אחרי) ראו להל ( מראי , כי לבריונות יש השפעות פסיכולוגיות וחברתיות קשות וארוכות טווח על הקורבנות ,על התוקפי ועל הצופי מהצד .אצל קורבנות להצקה ניכרות אחת או יותר מ התופעות האלה :אובד ביטחו עצמי , דימוי עצמי נמו ,היעדרות מבית הספר ,דחייה חברתית , הרגשת בדידות ,חרדה , דיכאו ,בעיות בריאות ומחשבות התאבדות . בקרב90% מקורבנות ההצקה הייתה ג ירידה מובהקת בציוני .לעיסוק בבריונות ולהתבוננות עליה יש השפעה שלילית על התפתחות ותפקוד של המציקי ושל המתבונני : המציקי סובלי יותר מהמתבונני מהפרעות אישיות אנטי חברתיות ,ומשתמשי יותר מאחרי בשירותי בריאות הנפש . ממדי התופעה בישראל 1. כשליש מכל עבירות האלימות של בני נוער אשר ידועות למשטרה מבוצעות בי כותלי בית הספר .מנתוני משטרת ישראל עולה , כי בשנת2005 פתחה המשטרה5,651 תיקי לבני נוער שנחשדו בביצוע עבירות אלימות במוסדות חינו , לעומת2,620 בשנת2000 , כלומר עלייה של כ 115% .בעבירות מי הייתה עלייה של כ 30% : בשנת2005 נפתחו268 תיקי לעומת206 תיקי בש נת2000 19 . )א( לפי נתוני סקר ומחקר רב שנתי שעשה ד" ר יוסי הראל מאוניברסיטת בר איל20 , הנוער בישראל חשו' בחיי היומיו לרמה גבוהה של מעשי הטרדה והצקה . לפי הנתוני על שנת2002 , כ 40% מהתלמידי היו קורבנות למעשי בריונות בשטח בית הספר לפחות פע אחת בשנת הלימודי וכ 16% מהתלמידי היו קורבנות למעשי כאלה לפחות שלוש פעמי במהל השנה . הנתוני לשנת2004 מצביעי שהירידה ההדרגתית בהיק' הבריונות והאלימות שנרשמה בשנת 2002 ) לעומת שנת1998 ( ,נבלמה . בשני2004 ו 2006 לא היה שינוי של ממש במצב . כשליש מהתלמידי היו קורבנות למעש י הטרדה או הצקה בשטח בית הספר לפחות פע אחת במהל החודשיי שקדמו למחקר . שיעור התלמידי שהשתתפו במעשי הבריונות בשטח בית הספר שלוש פעמי או יותר במהל החודשיי שקדמו למחקר עלה מ 11.3% בשנת2002 ל 13.3% בשנת2006 . __________________ 18 )תמר הורובי , "בית הספר כזירת אלימות" , ˙ÈΠÈÁ ‰„·ÚÏ ˘‚ÙÓ - ˙ÈχȈÂÒ 23 , יוני2006 ,עמ ' 45 66 . 19 χ¯˘È· ÌÈ„ÏÈ – ÈËÒÈËËÒ ÔÂ˙ ˘ 2006 ,המועצה הלאומית לשלו הילד , דצמבר2006 . 20 הראל ועמיתיו ,ממצאי הסקר הרב לאומי על התנהגו יות סיכו והיפגעות בני נוער , 1994 , 1998 , 2002 , אוניברסיטת בר איל בשיתו/ ע משרד הבריאות , משרד החינו התרבות והספורט וארגו הבריאות העולמי .המחקר נעשה בקרב תלמידי בכיתות ו ,'ח 'ו י ' בשני1994 , 1998 , 2002 , 2004 ו 2006 , בשיטת דגימה זהה כדי לאפשר השוואה בי מאגרי הנתוני . ממצאי הסקרי שנעשו בשני2004 ו 2006 טר פורסמו. משרד החינו 705 )ב( לפי סקר האלימות הארצי ,שעשה פרופ 'בנבנישת י בשביל המשרד בשנות הלימודי21 התשנ" ט) 1998 1999 ( ,התשס" ב) 2001 2002 (והתשס" ה) 2004 2005 ) ( להל סקר בנבנישתי( , לא הייתה ירידה באלימות הפיזית הקשה ובהטרדה מינית . ירידת מה בשיעורי הבריונות הייתה בשני התשנ"ט התשס"ב ,ואילו בשני התשס"ב התשס"ה הייתה יציבות וא ' עלייה קלה בשיעורי האלימות .בשנת התשס" ה נרשמה עלייה ג בחוסר הביטחו של התלמידי בבית הספר והרגשת שבית הספר הוא מקו מסוכ .ג המצב במגזר הלא יהודי ,ובעיקר במגזר הבדואי , לא השתפר ע השני ,והאלימות הקשה ,לרבות שימוש בנשק , עדיי ניכרי. לפי תוצאות סקר בנב נישתי שנעשה בשנת התשס"ה22 ,כ 80% מהתלמידי דיווחו שקיללו או העליבו אות לפחות פע אחת בחודש שקד לסקר .מאלימות מתונה סבלו כ 58.5% מהתלמידי , מהטרדה מינית26.6% מהתלמידי , ומאלימות פיזית חמורה סבלו19.4% מהתלמידי . 6.5% אוימו בנשק בבית הספר . ממצאי הסקר הראו שהירידה הקלה בשיעורי האלימות המתונה בשני התשנ"ט התשס"ב לא נמשכה , וכי קללות ,לעג , עלבונות והשפלה ה כמעט נורמה במערכת החינו. שיעורי הבריונות בבתי הספר בישראל , שבנבנישתי מכנה"אלימות מתונה" ,גבוהי מ אלה ש במערכות חינו אחרות בעול. )ג( במחקר שעשה פרופ 'רולי דר ממכללת עמק יזרעאל בשנת2000 נמצא , כי שיעור ניכר מהתלמידי אינ מרגישי בטוחי בחצר בית הספר) 41% ( , בדר לבית הספר או בחזרה הביתה ) 39% ( , בשירותי) 37% ( ובכיתת) 35% .(לעומת זאת , 63% מהתלמידי דיווחו כי ה מטרידי מילולית לפחות פע בחודש ו 59% מציקי הצק ה פיזית לפחות פע בחודש . שיעור הבני שדיווחו שה קורבנות להצקה גדול מזה של הבנות . 72% מהבני שה קורבנות להצקה ג מציקי לאחרי .ממצאי מחקר שעשה פרופ ' רולידר בשנת2004 23 , בקרב302 ילדי בני4 7 , הלומדי בגני שבפיקוח המשרד במחוז הצפו מראי כי61.3% מילדי ה ג ה קורבנות למעשי הצקה לסוגיה. ‰˘˜ ‡È‰ ÌȇˆÓÓ‰Ó ˙Ï·˜˙Ó‰ ·ˆÓ‰ ˙ ÂÓ˙˘ ÌÈÚ„ ˙ÂÓÈÓ˙ ˙¯¯Â˘ Ìȯ˜ÂÁ‰ ·¯˜· ‰‚ȇ„Ó . Ù¯٠ÂÓÒ¯Ù˘ ¯Ó‡Ó· ' ˙ ˘· ÂÈ˙ÈÓÚ È˙˘È · · 2006 ¯˜Ò‰ ȇˆÓÓ ÌÂÎÈÒÏ ˙ ˘· ¢ڢ Ȉ¯‡‰ 2005 ¯Ó‡ , ÈÎ " Ìȇ¯ ÌÈÓÂÁ˙‰Ó „Á‡ Ïη ËÚÓÎ ˙ÂÓÈχ‰ È٘ȉ Ó Ìȉ·‚ Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓÓ ‰ÙˆӉ ... ˙ȯ·Ȉ‰ ·Ï‰ ˙Ó¢˙ ˙‡ ˙Â Ù‰Ï ˘È˘ ÌÈ¯Â·Ò Â ‡ ˙ÂÁÙ ˙¯ÂÓÁ ˙·˘Á ‰ ˙ÂÈ‚‰ ˙‰Ï Ì‚ - ˙ÈÏÂÏÈÓ ˙ÂÓÈχ , ÌÈÓÂȇ , ˙ÂÎÓ ˙ÂÙÈÁ„ . ˙·¯ ˙ÂÈÏÈÏ˘ ˙ÂÚÙ˘‰ ˘È ‰¯ÂÓÁ ˙ÂÁÙ‰ ˙ÂÓÈÏ‡Ï Ì‚˘ ‡È‰ ÍÎÏ ‰·ÈÒ‰ , Ì‚ ‡È‰Â ' ‰ ÈÎÓ Ú˜¯˜‰ ˙‡ ' ¯˙ÂÈ ‰˘˜ ˙ÂÓÈÏ‡Ï , Ú· ‰ÚÈ‚Ó‰ ˙ÈΠÈÁ‰ ˙¯‚ÒÓ‰ ˙¯گÚ˙‰ ˙·˜ . ‰„·ÂÚ‰ ˙ÈΠÈÁ‰ ˙¯‚ÒÓÏ ¯‚˙‡ ÌÈ·ÈˆÓ ÌÈ„ÈÓÏ˙˘ , ˙È„ÈÈÓ ˙È˙ËÈ˘ ‰¯Âˆ· ‰·È‚Ó ‰ ȇ ÂÊ ' ‰ ÈÓÊÓ ' ˙ÂÈ Ò¯‰ ˙ÂÈ‚‰ ˙‰ ˙ÂÚˆÓ‡· ‰È˙ÂÏ·‚ ˙˜È„·Â ˙ίÚÓ‰ Ï˘ ‰ ÈÁ· ͢Ӊ ¯˙ÂÈ " 24 . __________________ 21 שנת הלימודי מתחילה בספטמבר ומסתיימת באוגוסט בשנה שלאחריה. 22 בסקר שנער בשנת הלימודי התשס" ה השתתפו27,316 תלמידי תלמידי כיתות ד' יא 'מ 526 בתי )ספר ברחבי האר : 10,712 מבתי ספר יסודיי , 10,108 מחטיבות הביניי ו 6,496 מהחטיבות העליונות בפיקוח הממלכתי ובפיקוח הממלכתי דתי ,במגזר היהודי ובמגזר הלא יהודי . לא נכללו באוכלוסיה מוסדות של הפיקוח העצמאי ורשת"אל המעיי" ,וכ מוסדות של חינו מיוחד , חוות חקלאיות ,מפת" ותלמודי תורה .מסגרת הדגימה הייתה מבוססת על קובצי משרד החינו לשנת התשס" ד) 2004 2005 .( 23 עמוס רולידר וליל מינצר , " תופעת ההצקה בגיל הר" , ˙ÈΠÈÁ ‰„·ÚÏ ˘‚ÙÓ - ˙ÈχȈÂÒ 23 , יוני 2006 ,עמ ' 67 82 . 24 רמי בנבנישתי ,מונא חורי כסברי ורו אבי אסטור , "ממצאי מסקר אלימות ארצי התשס"ה" , ˘‚ÙÓ „·ÚÏ ˙ÈχȈÂÒ ˙ÈΠÈÁ ‰ 23 , יוני2006 ,עמ ' 34 43 . 706 דוח שנתי58ב 2. לפי מחקריו של ד" ר תו גומפל מהאוניברסיטה העברית בירושלי ,בר יונות חברתית שמתבטאת בהפצת שמועות נגד הקורב בנוגע להתנהגותו המינית , או הטרדה מינית של הקורב , היא האמצעי הטוב ביותר של התלמיד התוקפ להשיג שליטה ולהגיע לעמדה חברתית גבוהה) להל בריונות מינית .(מחקרי שנעשו ברחבי העול מלמדי שבריונות מינית קיימת ג בחינ ו היסודי וכבר בשלב המוקד של רכישת הזהות המגדרית של הילד . במחקר שעשו ד"ר תו גומפל ופרופ 'ענת זוהר מהאוניברסיטה העברית בשנת הלימודי התשס" א ) 2000 2001 ( 25 נמצא כי כ 35% מהבנות וכ 28% מהבני עברו לפחות הטרדה מינית אחת באותה שנת לימודי26 . יצוי כי בדיו שהת קיי בוועדת החינו ,התרבות והספורט של הכנסת ב 19.6.07 ,אמרה פרופ ' זוהר27 , כי"יש ג קשת שלמה מאוד של תופעות של הטרדה מינית בדרגות שונות של חומרה ... אחוז הילדי שחווה אות בצורה כמעט יומיומית במערכת וג מחו* למערכת ומדובר כא ג על בני וג על בנות כקרבנות זה אחוז ילדי מאוד גבוה . יש מחלוקת במחקרי השוני , זה תלוי אי שואלי , אבל זה בי20 30 במחקרי מסוימי לסדר גודל של85 90 במקרי אחרי." ¯ÙÒ‰ ˙È·· ˙È ÈÓ ˙ Âȯ· Ï˘ ˙¢˜‰ ˙ÂÈÚ·‰ ˙Á‡ ÏÚ „ÓÏÓ ¯‰ÂÊ ÏÙÓ‚ Ï˘ ̯˜ÁÓ . ¯˜ÁÓ‰ ‰˘Ú Ê‡Ó Ìχ , ˙ ˘· 2001 , ‰ ‰˘Ú ‡Ï ÂÓÚËÓ ¯˜ÁÓ ‡Ï ·˜ÚÓ „¯˘Ó ¯˙ÂÈ Ï„‚ Ì‚„Ó ÏÚ ÒÒ·Ӊ , ÌÚ „„ÂÓ˙‰Ï ȄΠ·ˆÓ· ÂÏÁ ÌÈÈÂ È˘ ÂÏȇ ˙Ú„Ï È„Î ‰ÈÚ·‰ . ‰ÏÂÚ ı·Â˜Ó‰ ÔÓ , ˙ÈÊÈÙ‰ ˙ Âȯ·‰ ÈÈÂÏÈ‚ Ï˘ ‰‰Â·‚‰ ˙ÂÁÈ΢· È˙Â‰Ó ÈÂ È˘ ÏÁ ‡Ï ÈÎ , ÌÈ ˘· Í ÈÁ‰ ˙„ÒÂÓ· ˙È ÈӉ ˙È˙¯·Á‰ 1999 - 2006 . „ÓÏÓ ÏÈÚÏ Â¯˜Ò ˘ Ìȯ˜ÁÓ‰ ÌÈ Ì‰È‚ÂÒÏ ˙ Âȯ·‰ È˘ÚÓ· ÏÂÙÈË· „˜Ó˙‰Ï ˘È˘ Ì‚ , ˙ÂÁÈ΢ ˙ÂÈ‚‰ ˙‰Ï ÂÎÙ‰ ¯˘‡ χ¯˘È· ÌÈ„Ïȉ È ‚·Â ¯ÙÒ‰ È˙·· ˙ÂÈ·ÈËӯ  . המסגרת המינהלית ומדיניות המשרד ועדות ציבוריות ובי משרדיות במש השני גברה הכרת הציבור בבעיית האלימות לסוגיה בבתי הספר . הוקמו כמה ועדות ממלכתיות משרדיות , בי משרדיות וועדות מומחי שבחנו את ממדי התופעה , ואת הדרכי למנוע אותה ולטפל בה .להל פרטי על כמה ועדות: 1. È ‡ Ï È Â ˙ „ Ú Â : בנובמבר1998 מינה שר החינו דאז)ח"כ הרב יצחק לוי ( ועדה ציבורית לבדיקת נושא האלימות במוסדות החינו בראשות אלו, במ יל 'מת וילנאי . באוגוסט1999 פרסמה הוועדה דוח ביניי , ובשנת2001 הוגש דוח סופי הכולל תכנית לאומית לצמצו האלימות בקרב __________________ 25 המחקר נעשה בקרב4,882 תלמידי בכיתות ז' י"ב מתשעה בתי ספר , וכ בקרב64 מורי ו 6 יועצות חינוכיות. 26 תו גומפל וענת זוהר , χ¯˘È· ¯ÙÒ‰ È˙·· ˙È ÈÓ ˙ÂÓÈχ - „ " ¯ÙÒ‰ ˙È· ¯˜ÁÓ ÍÓÒ ÏÚ ÌÈÈ È· Á Ú‰ ‰ËÈÒ¯·È ‡‰ Í ÈÁÏ ˙ȯ· , האוניברסיטה העברית בירושלי , )מר2006 . 27 פרופ 'ענת זוהר משמשת , החל בשנת2006 ,יו"ר המזכירות הפדגוגית של המשרד. משרד החינו 707 ילדי ונוער במערכת החינו) להל דוח ועדת וילנאי .( המשרד אימ* את המלצות הדוח והחל לפעול ליישומו. ÏÈ ˙„Ú Á„ ˙ˆÏÓ‰Ó ˜ÏÁ ÂÓ˘ÂÈ ‡Ï ‰Î „Ú È‡ : ˙ÏÏÂÎ ÌÈω Ó ˙¯˘Î‰ Ôȇ ˙ÂÓÈχ ÌÚ ˙„„ÂÓ˙‰Ï , „·Ï· ÌÈÈ¯Ë ÂÏ ÌÈ„ÂÓÈÏ ‡Ï‡ ; Î ÌȯÒÁ - 800 È Èˆ˜ Ï˘ ÌÈ ˜˙ ¯È„Ò ¯Â˜È· ; Èω Ó ˙ÂȯÁ‡· ÈÓ˜Ӊ ÔÂËÏ˘Ï „¯˘ÓÏ Û˙Â˘Ó ¯Â·‚˙ ͯÚÓ ‰ · ‡Ï ˙ÂÊÂÁÓ‰ ; ˙ ˘· 2006 ÎÏ Í¯‰ ÏÈ‚Ï ÌÈ‚ÂÏÂÎÈÒÙ ÌÈÈΠÈÁ ÌȈÚÂÈÏ ÌÈ ˜˙ Âȉ ‡Ï - 50% ˙·Ó ÎÏ ÌÈÈ„ÂÒȉ ¯ÙÒ‰ È - 10% ÌÈÈ È·‰ ˙·ÈËÁÓ . ‰Ï‡‰ ˙ˆÏÓ‰‰ ˙‡ Ì‚ Ì˘ÈÈ ‡Ï „¯˘Ó‰ : ˙È·· ÁΠ‰È‰È˘ ‰˙ÈΉ Í ÁÓ ÏÚ ‰·ÂÁ ˙Ïˉ ‰˙ÈΉ Ï˘ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ÂÚ˘Ó ÌÈ˘ÈÏ˘ È ˘ ˙ÂÁÙÏ ¯ÙÒ‰ ; ÛÈÏÁÓÏ ÈΠÈÁ ˙ˆ ˘È‡ È ÈÓ Â˙¯„Úȉ ˙ÂÚ˘· Í ÁÓ‰ Ï˘ Ú·˜ ; ‰¯ÂÓ‰ ˙ÂȯÁ‡·˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ¯ÙÒÓ ˙ ˘‰ ‰˘ÂÏ˘· ÌÈ·Ï˘ , Ï „Ú - 32 Ò˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ ˘· ÌÈ„ÈÓÏ˙ "Ê ; ÌȯÂÓ Ï˘ ˙·¯ÂÚÓ „„ÈÚ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ÂÚ˘ ȯÁ‡ ˙ÂÈ˙¯·Á ˙ÂÈÂÏÈÚÙ· ; ÌÚ ¯ÙÒ‰ ˙È· Ï˘ ¯˘˜‰ ˙¯·‚‰Ï ˙È Î˙ ÁÂ˙È٠„ÂÒÈÓÏ Ìȯ‰‰ ; ¯ÙÒ ˙È· ÏÎ Ï˘ ˙Ȃ‚„Ù‰ ‰ˆÚÂÓ· Ìȯ‰ È„Ú ȂȈ ÛÂ˙È˘ . בנוגע לאי יישו המלצות דוח ועדת ו ילנאי בדבר הקמת מער ניטור , הכשרת עובדי הוראה והחובה להפעיל תכנית למניעת אלימות בכל בית ספר , ראו להל . 2. È ˘ Ó È ‚ ˙ „ Ú Â : ועדת השרי למאבק באלימות ולאכיפת החוק) להל ועדת השרי ( מונתה בידי הממשלה לנהל מעקב אחר ממדי האלימות והפשיעה , ולהכי"תכנית לאומית כול לת למאבק בנגע האלימות על כל היבטיו" 28 . במאי2001 הוגשה ליו"ר ועדת השרי דאז , מר שמואל אביטל , תכנית שהכינה ועדה בי משרדית למאבק באלימות בראשות תת ניצב ד" ר דני גימשי) להל דוח ועדת גימשי .(הדוח ד בטיפול במגוו תופעות של אלימות , לרבות אלימות נגד ילדי ,נגד נשי ,אלימות במשפחה ואלימות בבתי הספר . בדוח ועדת גימשי צוי שבשני האחרונות פעלו באר* כמה ועדות בנושאי שוני של אלימות ,א חלק ניכר מהמלצותיה עדיי לא יושמו. ˙‡ ˯ÈÙ ˙ÂÓÈχ· ÏÂÙÈËÏ ˙ÂÈ˘ÚÓ ˙ˆÏÓ‰ ‰ÏÏÎ È˘ÓÈ‚ ˙„Ú ‰¯·ÈÁ˘ ˙ÈÓ‡ω ˙È Î˙‰ ÍÎÏ ÌÈ˘Â¯„‰ ÌÈÓÂÎÒ‰ . ‰‡ÂÏÓ· ‰Ó˘ÂÈ È˘ÓÈ‚ ˙„Ú Á„ ˙ˆÏÓ‰Ó ˙Á‡ ‡Ï Û‡ Ìχ , ÂÊ ‚  ÂÁ Ê ˙ˆÏÓ‰‰ ·Â¯Â . 3. Ì È ¯ ˘ ˙ „ Ú Â : ביוני2005 מינה יו" ר ועדת השרי ,השר גדעו עזרא ,את מנכ" לית המשרד דאז ,ח"כ רונית תירוש , לעמוד בראש צוות בי משרדי שיגיש לוועדת השרי המלצות הקשורות למאבק באלימ ות בתחו החינו29 . בנובמבר אותה שנה אישרה ועדת השרי את המלצות הצוות האמור , ועל המשרד הוטל להפעיל תכנית ארוכת טווח למאבק באלימות) להל תכנית ועדת השרי( 30 . על פי החלטת ועדת השרי מנובמבר2005 , תוקצה למשרד תוספת תקציב לתגבור המער המסייע לבתי הספר לצור קי דו הפרויקטי החינוכיי למאבק באלימות במהל השני2006 2011 . באותו חודש הגיש שר האוצר דאז ,ח"כ אהוד אולמרט , ערר על ההחלטה האמורה וטע ,ש" יש __________________ 28 בהחלטה מס ' 47 מיו1.8.99 ובהחלטה מס ' 41 מיו25.3.01 . 29 הצוות כלל נציגי מהמשרד , המשרד לביטחו הפני ,משטרת ישראל ,משרדי הקליטה ,המשפ טי והפני , הרשות למלחמה בסמי , ארגוני המורי ,השלטו המקומי , ארגו המורי ומועצות התלמידי . נציגי מנהלי בתי הספר , שעליה מוטלת האחריות להגנה על התלמידי ולשמירה על שלומ וביטחונ ,לא זומנו כלל לדיוני הוועדה. 30 החלטה מס 'אלמ/ 26 . 708 דוח שנתי58ב להתנגד לקביעה כי מימו כל המער המסייע יהיה חיצוני לתקציב משרד החינו ." זאת" לאור העובדה כי תקציב משרד החינו ,להבדי ל ממשרדי הממשלה האחרי , לא הופחת כלל במהל בניית תקציב2006 , אלא גדל ריאלית מתקציבו בשנת2005 ." בדצמבר2005 קיבלה תכנית ועדת השרי תוק, של החלטת ממשלה , ואול תוספת התקציב לתגבור המער המסייע לא אושרה" עקב ערר שר האוצר "דאז31 . ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ , ˘ ‰‡ÏÓ‰ ˙È Î˙‰˘ ÏÚÂÙÏ ‰‡ˆÈ ‡Ï Ìȯ˘‰ ˙„ÚÂ Ï : ‰ËÓ· Û‚ ̘‰ ‡Ï ‰ÚÈ Ó‰ ˙ÂÏÂÚÙ ÊÂÎÈ¯Ï , ‰ÙÈ·‰Â ÏÂÙÈˉ ; ‰ÚÈ Ó ˙ÂÈ Î˙ Ï˘ ÈÂÙÈÓ Í¯Ú ‡Ï ;  ΄ÂÚ ‡Ï ÌÈÈË ÂÂϯ‰ ÌÈω ‰ ; ¯ÙÒ‰ È˙· Ïη ˙ÂÓÈχ ˙ÚÈ ÓÏ ˙·ÈÈÁÓ ‰ÏÂÚÙ ˙È Î˙ ‰ÚÓˉ ‡Ï ; ÚÈÈÒÓ‰ ͯÚÓ‰ Ô ˜Â˙ ‡Ï ̘‰ ‡Ï , Ï ˙È Î˙ ˙ÂÏÏÎÓ· ‰˘·Â‚ ‡Ï ÌȯÂÓ ˙¯˘Î‰ ‰ÚÙÂ˙‰ ÌÚ ˙„„ÂÓ˙‰Ï 32. עבודת המטה 1. הנהלת המשרד העמידה את המאבק באלימות בסדר עדיפות גבוה החל בשנת1997 , על פי התפיסה שקבע אג, שפ"י .לפי תפיסה זו ,הורדת רמת האלימות תלויה בטיב האקלי הבית ספרי ; אקלי חברתי חיובי בבית הספר כולל בעיקר יחסי הוגנ י בי מורי , תלמידי והורי , כיבוד זכויות הזולת ומילוי חובות , קבלת אחריות לשלומ ולרווחת של תלמידי ואנשי צוות וסיפוק צורכי התלמידי . ˙ ˘Ó 1997 ˙ ˘ ÛÂÒ „Ú 2006 ‰¯ÂÓ‡‰ ‰ÒÈÙ˙· ÌÈÈÂ È˘ ˙Ò Î‰ „¯˘Ó‰ ÔÁ· ‡Ï , Û¯Á ¯ÂÚÈ˘· ‰Ó‚Ó ÈÂ È˘ Ôȇ˘ ‡¯‰˘ ÂÈ„È· Âȉ˘ ÌÈ Â˙ ˙„ÒÂÓ· ˙ÂÓÈχ‰Â ˙ Âȯ·‰ È ÏÈÚÏ Â˯ÂÙ˘ ˙„Ú‰ ˙ˆÏÓ‰ ˙¯ÓÏ Í ÈÁ‰ . בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר2007 ,כתב אג, שפ"י , כי"התפיסה שאקלי בית ספר ... צריכה לשמש בסיס לטיפול באלימות ,לא השתנתה ... העדר ירידה משמעותית לא מעיד בהכרח על בעייתיות בתפיסה". Ï ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„ , Â˙ÒÈÙ˙· ˜Â·„Ï ËÈÏÁ‰ „¯˘Ó‰ ̇ Ì‚ , Ú·˜Ï ÂÈÏÚ ‰È‰ ¯ÙÒ‰ È˙·· ˙ÂÓÈχ‰Â ˙ Âȯ·‰ ȯÂÚÈ˘ ˙„¯Â‰Ï ÌÈ ÓÊ ˙ÂÁÂÏ ÌÈ„ÚÈ . Ìχ , ‡Ï „¯˘Ó‰ ·˜ÚÓÏ ÌÈ Â ‚ Ó ÌȘ‰ , Ù˘ Û‚‡Ï ıÂÁÓ ÌÈÁ˜Ï ˙˜Ù‰Ï ‰¯˜·Ï "È , ‰˙Èȉ ̇  Á·ÈÈ˘ „ÂÒȉ ˙ÂÁ ‰Ó ‰ÈÈËÒ , ί„Ó Â‡ ÌÈ„ÚÈ‰Ó Û‚‡‰ Ú·˜˘ ‰ÏÂÚÙ‰ È . 2. מינהל חברה ונוער במשרד עוסק יחד ע המינהל הפדגוגי הכולל את שפ" י במאבק בבריונות ובאלימות בני נוער . המינהל מפעיל תכניות התערבות מערכתיות) ראו להל.( __________________ 31 החלטה מס ' 4502 . 32 על פ י מכתב מנכ"ל המשרד דאז מר שמואל אבואב מ 27.6.06 , אי אפשר לייש המלצות חשובות בתכנית ללא תוספת תקציב של197.5 מיליו ש"ח . משרד החינו 709 ÔÈ·‰ ˙„Ú‰ Ï˘ ˙ˆÏÓ‰ Ì¢ÈÈ È‡ Ï˘· - ˙ÂÓÈχ· ˜·‡ÓÏ ˙ÂÈ„¯˘Ó , ˙ËÏÁ‰ Û‡ ÏÚ ¯·Óˆ„Ó ‰Ï˘ÓÓ‰ 2005 ‰Ê ÔÈÈ Ú· ÏÂÙÈˉ ÊÂÎÈ¯Ï „ÁÂÈÓ Û‚ „¯˘Ó· ̘ÂÈ ÈÎ , „¯˘Ó· Ôȇ ˙ÂÓÈχ‰ ÈÚ¯ȇ ˙ Âȯ·‰ ˙ÚÙÂ˙ ÌÚ ˙„„ÂÓ˙‰· È„ÚÏ· ÔÙ‡· ˜ÒÂÚ‰ Û‚ . ˙Á‡ ‡È‰ ‰ÊÎ Û‚ ¯„Ú‰Ó ˙‡ˆÂ˙‰ , ‰„ÈÁ‡ ˙È Î˙ Í ÈÁ‰ ˙„ÒÂÓÏ ıÈÙ‰ ‡Ï „¯˘Ó‰˘ „¯˘Ó‰ ˙„ÈÁÈ ÏÎ ÏÚ ˙ÓÎÒÂÓ . אכיפת נהלי לפי תקנה3)א ( לתקנות חינו ממלכתי)סדרי הפיקוח( ,התשי"ז 1956 ) להל תקנות סדרי הפיקוח( ,למנכ" ל המשרד מוקנית סמכות כללית לתת הוראות בענייני פדגוגיי ומינהליי למוסדות חינו רשמיי .סמכויות הפיקוח שהוקנו לשר החינו לפי חוק פיקוח על בתי ספר , התשכ"ט 1969 ) להל חוק פ יקוח על בתי ספר( , נותנות בידיו כוח להבטיח את קיו עקרונות החינו הממלכתי ג בבתי הספר המוכרי שאינ רשמיי . 1. מדיניות המשרד , שהנהלת המשרד הבהירה חד משמעית למחוזות המשרד ולמנהלי בתי הספר , היא"אפס סובלנות לאלימות ."במסגרת זו נדרשו מוסדות החינו לטפח את הא קלי הבית ספרי ,לחנ למניעת אלימות ולטפל כדבעי באירועי אלימות . דרישה זו באה לידי ביטוי בפרסומ של שישה חוזרי מנכ"ל. ˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ ˘· ¯·Î " Ê ) 1996 - 1997 ( , Ï˘ È·Ȃ ‰ÙÈÎ‡Ï ‰ ˘Ó‰ ˙„Ú ‰Ú·˜ ˙ȯÙÒ ˙È· ˙ÂÓÈÏ‡Ï ˙È„¯˘Ó‰ ‰„Ú‰ , Ó‰ ȯÊÂÁ ˙‡ Ô΄ÚÏ ˘È ÌÈÈ˙ ˘· ÌÚÙ ÈÎ Î " Ï ˙ÂÓÈχ ‡˘Â · , Ì˙¯Ù‰ ÏÚ ˙ÂȈ˜ Ò ÌÈω ˙·¯Ï , ÌȇȘ· ¯ÙÒ‰ È˙· È˙ˆ˘ ‡„ÂÂÏ ̉· . ÂÊ ‰ˆÏÓ‰Ï Ì‡˙‰· ÏÚÙ ‡Ï „¯˘Ó‰ ÛÏÂÁ‰ ¯Â˘Ú· Ìχ . 2. תקנה15 ל תקנות סדרי הפיקוח קובעת כי כל אחד מ" המפקחי הכוללי" , הפועלי במחוזות המשרד ,מופקד ,בי היתר , על אישור של מדיניו ת החינו ושל הוראות המשרד במוסד החינוכי , וידוא ביצוע שלה, וכ קיו הערכה ובקרה על המוסד ומת משוב בתחו מי שוני . לפי חוזר המנכ"ל המפקח אחראי לוודא שבתי הספר שהוא מופקד עליה נקטו פעולות לצמצו האלימות. המפקח אחראי לניטור התופעה ולמת משוב על עבודת בית הספ ר , וכל אימת שמתקבלת בו החלטה על השעיה חריגה של תלמיד ,על המפקח לוודא שמוצו כל ההליכי האחרי טר ההשעיה. כדי למלא את תפקיד ,ניתנו למפקחי סמכויות ברורות שפורסמו בחוזרי מנכ"ל . אחד מאמצעי הפיקוח על הנעשה בבית הספר הוא" יומ אירועי" ,שבו מחייב חוזר מנכ"ל ל פרט" מקרי אלימות חריגי "והתנהגויות מסוכנות אחרות .ביומ יירשמו תארי האירוע , תיאור האירוע ודר הטיפול בו .בתשובת פרופ 'בנבנישתי וד" ר אסטור למשרד מבקר המדינה נטע שהמשרד אינו משתמש בנתוני היומני שנועדו לספק מידע מסודר ושיטתי על המצב בכל בית ספר. 710 דוח שנתי58ב ‡‰ Ìȯ˜Ò· ˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ ˘· ÂÈ˙ÈÓÚ È˙˘È · · ¢ڢ ÌÈȈ¯ " Ë ) 1998 - 1999 ( Ò˘˙‰Â " ‰ ) 2004 - 2005 ( ˙ÚÈÈÒÓ ÌÈÁ˜ÙÓ‰ ˙„·ڢ ÌÈ¯Â·Ò Ì È‡ ÌÈω Ó‰ ·Â¯ ÈÎ ‡ˆÓ ˙ÂÓÈχ‰ ˙ÚÈ Ó ÌÂÁ˙· Ì˙„·ڷ Ì‰Ï . ˙ ˘Ó ¯‰ÂÊ ÏÙÓ‚ Ï˘ ̯˜ÁÓ Ì‚ 2002 ˘˘‡Ó ‡ˆÓÓ‰ ˙‡ , Î Ó È¯ÊÂÁ· ‰Ú·˜ ˘ ˙ÂÈ È„Ó‰˘ " ÙÈËÏ ¯˘˜· Ï ‰ ȇ ˙È ÈÓ ˙ÂÓÈχ· Ï ¯ÙÒ‰ È˙·· ˙Ó˘ÂÈÓ . ÈÙ ÏÚ ¯‰ÂÊ ÏÙÓ‚ , ˜¯ 26.6% ¯ÊÂÁ ÌÂÒ¯Ù ÏÚ ÂÚÓ˘ ÌȯÂÓ‰Ó Î Ó " ‡˘Â · Ï , ˜¯Â 13% ¯ÙÒ‰ ˙È·· ÂÈÏÚ ÂÚÓ˘ ÌȯÂÓ‰Ó . „ÂÚ ˙‡Ê , ÈÙ ÏÚ Û‡ Û˜Â˙· ÏÂÚÙÏ „ˆÈÎ Ô‰Ï ‰¯ÂÓ‰ ¯ÂÓ‡‰ ¯ÊÂÁ‰ ÏÚ ˙ÂÚ„ÂÈ ¯ÙÒ‰ È˙·· ˙ÂÈΠÈÁ‰ ˙ˆÚÂȉ˘ ԄȘÙ˙ , ȇ Ô‰ ‰ÚÈ‚Ù ÏÚ Ô‰Ï Ú„Â ˘Î ˘ Ï Ô‰ÈÏÚ˘ ÌÈÎÈω‰ È˯ٷ ÂÈÙÈÚÒ· ˙‡Ș· Ô ‰„ÈÓÏ˙· ‡ „ÈÓÏ˙· ˙È ÈÓ . בעניי זה הסביר שפ" י בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר2007 , שעל א, חשיבותו של מחקר של גומפל וזוהר הוא מבוסס על מדג קט , וכי יש להתייחס במשנה זהירות לנתוני האמור י , מאחר שהמחקר נעשה בשנת2001 . ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ , Ù˘Ï Ôȇ ÌÂȉ „Ú˘ " ¯ÙÒ‰ È˙·· ÌÈÚ„ÂÈ ‰„ÈÓ ÂÊȇ· ÌÈ„ÓÏÓ‰ ÌÈ Â˙ È Î Ó È¯ÊÂÁ ˙‡¯Â‰Â ÌÈω ‰ ˙‡ " Ï . ÌÚ ˙„„ÂÓ˙‰‰ Èω ˙ÙÈÎ‡Ï Ô ‚ Ó ÌȘ‰ ‡Ï „¯˘Ó‰ Í ÈÁ‰ ˙„ÒÂÓ· ˙ÂÓÈχ‰Â ˙ Âȯ·‰ ˙ÚÙÂ˙ , ˙ÂÊÂÁÓ· ÌÈÁ˜ÙÓ‰ ÂÏȇ , ̉ÈÏÚ˘ ˙ÏËÂÓ ÍÎÏ ˙ÂȯÁ‡‰ , ‰Ê ÌÂÁ˙· ̉ȄȘÙ˙ ˙‡ ȇ¯Î ÌȇÏÓÓ Ì È‡ . התכנית המערכתית החדשה במאי2006 החלו לכה שרת חינו חדשה)ח"כ פרופ 'יולי תמיר (ומנכ"ל חדש , מר שמואל אבואב33 . בשלהי שנת2006 הקי המנכ" ל צוות מומחי לליווי תכנית מערכתית חדשה) להל צוות המומחי( 34 .במהל בניית התכנית הדגיש המנכ"ל , כי"האלימות זורעת אימה , האימה זורעת שיתוק ,ובמקו שבו שוררי הפחד והשיתוק אי למידה ואי התחנכות ... התמודדות נחושה ע האלימות במוסדותינו , א כ ,אינה עוד משימה ממשימותינו ,אלא תנאי עבודה ראשוני והכרחי ". בינואר2007 הצי ג המנכ" ל לפני יחידות מטה המשרד" תכנית מערכתית לקידו אקלי חינוכי מיטבי ולמניעה והפחתת האלימות במערכת החינו" ,שתחולתה יועדה לשנת הלימודי התשס" ח ) 2007 2008 .(רכיבי התכנית כוללי את יישו המלצות דוח ועדת וילנאי , המלצות דוח" כוח המשימה הלאומי לקידו החינו בישראל) " דוח ועדת דברת מינואר2005 ( , תכנית ועדת השרי , ומסקנות המחקרי של צוות המומחי) להל התכנית המערכתית החדשה.( __________________ 33 באוקטובר2007 פרש מר אבואב מתפקידו ,ובמקומו מונתה המנכ"לית לשעבר ,גב 'שלומית עמיחי. 34 הצוות כלל בעיקר את החוקרי האלה :פרופ 'תמר ה)ורובי ,פרופ 'רמי בנבנישתי ,ד" ר יוסי הראל ופרופ 'עמוס רולידר. משרד החינו 711 עיו בתכנית המערכתית החדשה מראה , שיש בה חזרה על עקרונות וכללי שמעוגני בחוזרי מנכ" ל קודמי .גולת הכותרת של התכנית היא זיקתה למסמ הסטנד רטי שהוכ במהל ארבע שני) 2003 2007 (בידי צוות הכולל נציגי מיחידות שונות במשרד35 . מסמ הסטנדרטי מעמיד לפני בית הספר דרישות בסיסיות ומחייבות לשיפור מתמיד של האקלי החינוכי)" : 1 (מוגנות ,בטיחות ובריאות ; )2 ( תקשורת בי אישית וקשר בי באי בית הספר ; )3 ( למידה חברתית ולמידה רגשית כישורי חיי וחינו חברתי ; )4 (אקלי לימודי ; )5 ( מת מענה דיפרנציאלי בבית הספר לתלמידי ע צרכי ייחודיי ; )6 ( יחסי גומלי בי בית הספר להורי ומכוונות לקהילה ; )7 (איכות הסביבה הפיזית של בית הספר." ÈȘ˙‰˘ ÌÈ ÂÈ„· ‰ÏÚ‰ ÌÈ˯„ ËÒ‰ ÏÚ „¯˘Ó· ÂÓ , ÌÈ·¯ ÌÈ·Èί ¯ÒÁ ÌÈ˯„ ËÒ‰ ÍÓÒÓ˘ ̉·Â : Úˆȷ‰ Èί„ Ï˘ ˯ÈÙ ; ‰ÏÂÚÙ‰ ÈÚˆÓ‡Ï Ë¯„ ËÒ ; ˜ÙÒÏ „¯˘Ó‰ Ï˘ ‰ÁË·‰ ˙ÈÚˆ˜Ó ‰Î¯„‰ , ıÂÚÈÈ , ¯Á‡ ·‡˘Ó ÏΠ‡ ˙ÂÈ„ÂÚÈÈ ‰‡¯Â‰ ˙ÂÚ˘ ; Ìȯ¯· ÌÈ„„Ó ¯ÙÒ‰ È˙· ÔÂÏ˘ÈÎÏ Â‡ ‰Áψ‰Ï ÌÈÓÎÒÂÓ ; Ó ÌÈÎ¯Ú ÔÈ· ‰˜ÂÏÁ ÏÏÎÏ ÌÈ„ÈÁ‡Â ÌÈËÏÁ „¯Ù · „ÒÂÓ ÏÎÏ ÌÈÓ‡˙ÂÓ‰ ÌÈÎ¯Ú ÔÈ·Ï ˙ίÚÓ‰ ; ‰Î¯Ú‰ È Â ‚ Ó Ï˘ ‰ÚÈ·˜ , ‰¯˜· „ÒÂÓ Ïη Úˆȷ‰ ÍÈω˙ ÏÚ Á˜ÈÙ ; „ÂÚÈ˙ Ï˘ ÌÈ˯„ ËÒ , ˙ÂÙȘ˘ , ‰¯ÂÓ‰ ˙ÂÈÂÎÓÒ Â„ÓÚÓ , ÈÙÏÎ Ìȯ‰‰ ˙·ÂÁ Ï˘Â ÈΠÈÁ‰ ˙ˆ‰ È˘ ‡ ÈÙÏÎ ÂÈ˙·ÂÁ „ÈÓÏ˙‰ ˙‚‰ ˙‰ Ӊ ¯ÙÒ‰ ˙È· Ìȯ . ÌÈ˯„ ËÒ‰ ÍÓÒÓ ˙‡ ÌÈÏ˘È „¯˘Ó‰˘ ȇ¯‰ ÔÓ , ˙‡ ÏÂÏÎÈ˘ ÍÎ ¯ÂӇΠÌȯÒÁ‰ ÌÈ·Èί‰ . איגו משאבי בהחלטת ועדת החינו והתרבות של הכנסת מ 11.12.00 נקבע , כי על המשרד להגדיר משאבי , ה מתו בית הספר וה מתקציב המשרד ,לצור צמצו האלימות . התקציב לטיפול באלימות נועד למימו ימי הדרכה , הכשרת צוותי חינוכיי ומקצועיי , השתלמויות ,פיתוח חומרי לימוד ותכניות התערבות , פעילות במחוזות המשרד וסקרי ארציי . התקציב לטיפול באלימות בשנות הלימודי התשס"ב התשס" ז) ספטמבר2001 אוגוסט2007 ( אינו כולל את הסכומי שהקצו יחידות אחרות במשרד לתחו האמור ,פרט לשפ"י , והוא כמפורט להל )באלפי ש"ח:( __________________ 35 עדות ראשונה לניסיו לבסס את ההוראה במערכת החינו על פי אמות מידה , וא/ לקבוע סטנדרטי לאקלי ולתרבות של בית הספר אפשר למצוא בדוח ועדת דברת . בדוח הובאה שורה של המלצות פדגוגיות ,ארגוניות ,מבניות ותקציביות ,והוצעו שינויי מערכתיי לטיפול בתופעת האלימות , לרבות המלצה לקבוע סטנדרטי ומדדי להערכת בתי ספר לפי מידת הביטחו שה מקני לתלמידיה. 712 דוח שנתי58ב ‰Ò " Î ‰ Ò˘˙ "Ê ‰ Ò˘˙ " ‰ Ò˘˙ " ‰ ‰ Ò˘˙ " „ ‰ Ò˘˙ "‚ Ò˘˙‰ " · ‡˘Â / ‰„ÈÁÈ 17,447 1,635 1,635 1,635 1,544 4,824 6,174 תכנית" כישורי חיי " 8,503 1,226 1,214 1,228 935 1,560 2,340 תכנית" אקלי חינוכי מיטבי " 537 300 50 75 87 25 פיתוח חומרי 6,299 530 1,079 865 690 1135 2,000 השתלמויות כללי 600 600 תכנית" זוגיות ללא אלימות " 2,069 470 389 500 60 150 500 טיפול בפרט 750 250 250 250 פרויקטי של פסיכולוגי 1,476 476 500 אי נתוני 500 מחקר ניט ור 1,977 410 359 408 400 400 טיפול בילדי אלימי 39,658 4,571 5,202 5,211 3,966 8,344 12,364 ÏÂΉ ÍÒ ÌȇÏÓ Ì È‡ ‰Ï·Ë· ÌÈ Â˙ ‰ , ‡ˆÂ‰˘ ÌÈÓÂÎÒ‰ ˙„‡ ÏÚ Ú„ÂÈ Â È‡ „¯˘Ó‰˘ ¯Á‡Ó „¯˘Ó‰ ˙„ÈÁÈ Ïη ‰ÚÙÂ˙· ÏÂÙÈËÏ ˙ÂÓÈχ ˙ Âȯ· ˙ÚÈ ÓÏ , ‰¯·Á ω ÈÓ È„È· ˙·¯Ï ¯Ú  . „ÂÚ ˙‡Ê , ˙ÚÈ ÓÏ ˙ ¢‰ ˙ÂÈ Î˙‰ ÔÂÓÈÓ ˙‡ ·Èˆ˜˙‰ ÒÈÒ·· ÏÏÎ ‡Ï „¯˘Ó‰ ̉· ÏÂÙÈËÏ ˙ÂÓÈχ‰ ÈÚ¯ȇ ˙ Âȯ·‰ ˙ÚÙÂ˙ . ÌÈ·‡˘Ó Ì‚ȇ ¯„Úȉ· , „¯˘ÓÏ Ôȇ ‰È˙‡ˆÂ˙ ˙‡Â ‰ÚÙÂ˙· ˜·‡Ó· Â˙Ú˜˘‰ ۘȉ ˙‡ ÍÈ¯Ú‰Ï ˙ÏÂÎÈ , ÂÈ˙‡ˆÂ‰ ˙‡ Ô Î˙Ï ˙ÂÏÈÚÈ· ÂÈ˘ÚÓ ˙‡ ÏÎÏÎÏ . חלוקת ה אחריות בי המשרד ובי הרשות המקומית סעי7 לחוק לימוד חובה קובע כי המדינה והרשות המקומית נושאות באחריות משותפת להקמת מוסדות חינו רשמיי למת חינו חינ ול ניהול. לפי תקנה59 לתקנות החינו , אחריותה של הרשות המקומית מוגבלת לאספקת השירותי הפיזיי למוסדות הח ינו שבתחו שיפוטה ולתשלו משכורות למורי שאינ עובדי מדינה . חוזר מנכ" ל קובע כי לרשות המקומית אחריות משותפת ע המשרד ליצירת קהילה מגויסת לצמצו האלימות ביישוב בכלל ובמוסדות החינו בפרט .הסמכויות בתחו הפדגוגיה מסורות למשרד , ואילו הענייני המינהליי מסורי לטיפול רשויות החינו המקומיות . כמו כ , " בכל אירוע של אלימות חמורה חייב מנהל ביה" ס ליידע בזמ אמת את מפקח בית הספר ואת מנהל מחלקת החינו ברשות ." משרד החינו 713 Î Ó‰ ¯ÊÂÁ· " ˙¯˙ÂÒ ˙ÂÈÁ ‰ Ï·˜Ó ‡Â‰ ¯˘‡Î ω Ó‰ ÚÓ˘ÈÈ ÈÓÏ ˘¯ÂÙÓ· Ú·˜ ‡Ï Ï ¯˘Ó‰ ÌÚËÓ Á˜ÙÓ‰Ó ˙ÂÓÈχ ÈÚ¯ȇ· ÏÂÙÈËÏ Ô‡ÎÓ „ , Ï˘ Í ÈÁ‰ ˙˜ÏÁÓ Ï‰ ÓÓ ԇÎÓ ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯‰ . סמכויות הצוות החינוכי אחריות המורה וסמכויותיו האחריות המשפטית של אנשי הצוות החינוכי ,ובה מנהלי בתי הספר ,המורי והגננות , כלפי התלמידי הושוותה בפסיקת בית המשפט העליו36 לחובות המוטלות בדי על ההורי בנו גע לשלו ילדיה . הצוות החינוכי נושא באחריות כלפי באי המוסד החינוכי ובראש התלמידי באמצעות סמכויות מינהליות המוקנות לו בחוזרי המנכ"ל . מת הסמכויות לקביעת כללי משמעת מחייבי במוסד ולאכיפת ,וכ להפעלת שיקול דעת מקצועי בנסיבות משתנות , ה הכרחיי לצור עיצוב התנהגות התלמיד כלפי זולתו וסביבתו ,הצבת גבולות מפני פגיעה בזולת וגרימת נזק , הגנה על כלל באי המוסד , וקיו הזכות לחינו. 1. המלצה א 'בדוח ועדת וילנאי קובעת , כי" יש לתת בידי המנהל סמכויות ואמצעי שיאפשרו לו לממש את אחריותו לשלומ ולביטחונ של תלמידיו ."במסגרת יישו המלצות הדוח האמור פרס המשרד בדצמבר2000 חוזר המ פרט את סמכויות הגורמי השוני במערכת החינו להתמודד ע אלימות התלמידי) להל' חוזר סא/4)ג((. בסקר שנער בשנת2003 בקרב600 מורי במערכת החינו37 נמצא , שה מוטרדי מבעיות המשמעת בכיתות ומרגישי שאי לה כלי התמודדות ע בעיות אלה וע תופעת האלימות בבתי הספר . כמו כ , 63.3% מהמנהלי שהשתתפו בסקר הארצי שעשה פרופ ' בנבנישתי בשנת2005 טועני , שהעובדה שהמשרד מגביל את העונשי והאמצעי שה יכולי לנקוט פוגמת ביעילות הטיפול שלה באלימות38. בדיו מיוחד שקיימה ועדת ה חינו והתרבות של הכנסת ב' 3.11.03 הציגה המשטרה נתוני שלפיה מספר התיקי שנפתחו בשנת הלימודי התשס"ג בגי אלימות נגד מורי גדל ב' 54% לעומת מספר בשנת הלימודי התשס"ב .בדיו הוחלט , כי" ראוי לחזק את מעמדו של המורה בישראל ה בהכשרתו ,ה בסמכויותיו וה בתנאי עב ודתו." 2. דוח ועדת דברת מינואר2005 קובע , כי" ישנה שחיקה עצומה במעמדו ובסמכותו של המורה ג אל מול תלמידיו בכל שכבות הגיל ,שמשמעה קושי הול וגובר ללמד ולחנ בני נוער ." עוד קובע הדוח , כי" מעמד המורה בישראל כיו אינו הול את הציפיות החברתיות והלאומיות ממערכת החינו ...בעבודת בבית הספר אי למורי סמכויות מלאות ... המורי נתפסי , שלא בצדק ,כאחראי לחולייה של המערכת , והורי ותלמידי פוגעי בסמכות ובמעמד , כאשר לא __________________ 36 ע" א2061/90 Èψ¯Ó ‰ Ïȇ ' Ó " Á‡Â È ' ,פ"ד מז)1 ( 802 . 37 סקר דעת הקהל בקרב מורי ישראל , ÌÈ Ù 24 , 2003 ,עמ ' 77 88 . 38 בדיו שהתקיי בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת ב 7.5.01 אמרה מנהלת שפ"י דאז , כי " למנהלי קשה ה טועני שהאחריות עליה , אבל הסמכות אינה בדיוק בידיה וה צודקי." 714 דוח שנתי58ב פע ה אינ זוכי לגיבוי הנדרש מהמערכות שחייבות להג עליה) משרד החינו , רשות מקומית ,פיקוח ,מנהל"( 39. Î Ó ¯ÊÂÁ· ÌÈ˯ÂÙÓ‰ ÌÈω ‰ ˙ ÈÁ· " ‰‡¯Ó Ï , ÈΠÈÁ‰ ˙ÂÂˆÏ ˜È Ú‰ ‡Ï „¯˘Ó‰˘ Î Ó ¯ÊÂÁ· ‰Ú·˜‰ ‰·ÂÁ‰ ÈÂÏÈÓÏ ˙ÂÈÂÎÓÒ " Ï " Ï˘ Ì ÂÁËÈ· ˙‡Â ÌÓÂÏ˘ ˙‡ ÁÈË·‰Ï ÂÈÏ˙Î ÔÈ· Ìȇ·‰ , ÏÚ ‰¯ÈÓ˘Ï ¯‚Â·Ó ÏÎ Ï˘Â ‰„ÏÈ ÏΠ„ÏÈ ÏÎ Ï˘ Ì˙ÂÎÊ ˙‡ ˜ÙÒÏ Íη ÌÙ‚ , Ì˘Âί ÏÚ ˙È˘Ù ‰ Ì˙‡ȯ· ÏÚ " . ÔÈ·˘ ÔÂÊȇ‰ ¯ÒÂÁÏ ¯Ú ‰È‰ „¯˘Ó‰ Ì Ó‡ ‰˘ÂÓÈÓÏ ÌÈÏÎ ¯„Úȉ ÔÈ·Â ÈΠÈÁ‰ ˙ˆ‰ ÏÚ ˙ÏËÂÓ‰ ˙ÂȯÁ‡‰ , ÈÂ È˘Ï ÏÚÙ ‡Ï ͇ ·ˆÓ‰ . 3. בשנת2003 הוקמה ועדה משותפת למשרד ולארגוני המורי לצור תיקו הנהלי שפורסמו בחוזר מנכ" ל מפברואר2003 בנושא זה . בנובמבר2004 התקיי במ שרד דיו דחו בנושא אלימות כלפי מורי ,בראשות סמנכ"לית ומנהלת המינהל הפדגוגי ,הגב 'לאה רוזנברג , ובהשתתפות הנהלת שפ"י ונציגי יחידות מטה אחרות ,נציג ארגו מנהלי מחלקות החינו ברשויות המקומיות , נציגת המשטרה ונציגי ארגוני המורי .בתו הדיו גובשו המלצות להנהלת המשרד , בכלל החמרת אמצעי הענישה כלפי תלמידי שהיו מעורבי באירוע אלי , ודרישה מהמחוזות ומהמטה לתת גיבוי לבתי הספר ולא ללחו. עליה להקל בעונשי . יו" ר הסתדרות המורי , מר יוסי וסרמ , פנה בפברואר2004 למשרד והציג כמה וכמה תיקוני לטיוטת החוזר ,והחשוב שבה הי ה בקשר להוספת נוהל שבו ייקבע שתלמיד שהושעה מלימודי בעקבות פגיעה בעובד הוראה יורחק לצמיתות מבית הספר .תיקוני אלה לא התקבלו40 . 4. ¯·Óˆ„Ó ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ËÏÁ‰· ‰¯˘Â‡˘ Ìȯ˘‰ ˙„Ú ˙È Î˙ 2005 ˙˜ Ú‰ ‰ÏÏΠχ· ˜·‡Ó Í¯ÂˆÏ Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ· ÌÈÏÚÂÙ‰ ÌÈÓ¯Â‚Ï ÌÈÓω ÌÈÏΠ˙ÂÈÂÎÓÒ È · ˙ÂÓÈ ¯Ú . ˙ÂÈÂÎÓÒ ˙·Á¯‰ ÔÈÈ Ú· ÌÈω ÂÓÒ¯ÂÙ ‡Ï ‰Î „Ú ÂÊ ˙È Î˙ ڈȷ ‡Ï „¯˘Ó‰ ÌȯÂÓ‰ . ‰ÏÂÚ ÌȇˆÓÓ‰ ÔÓ , Í¯ÂˆÏ ‰ÏÂÚÙ ˙ÂÈÂÎÓÒÏ Â˜˜Ê ÌÈω Ӊ ÌȯÂÓ‰ ˙ ¯Á‡‰ ÌÈ ˘· ÈÎ ˙ÂÓÈχ‰ ÈÚ¯ȇ È·ȯ ˙ Âȯ·‰ ˙·¯˙ ÌÚ ˙„„ÂÓ˙‰ , ̉ÈÙÏÎ „ÂÁÈÈ· , ‡Ï „¯˘Ó‰ Ìχ Ì‰Ï ˜ÙÈÒ ˙ ¯˙Ù . Î Ó È¯ÊÂÁ " ‰Ê ‡˘Â · ˜ÒÚ˘ ˙„Ú‰ ˙ˆÏÓ‰Ï Ì‡˙‰·  ΄ÂÚ ‡Ï Ï , ÌÈ ˘· „¯˘Ó‰ ˙ω ‰ ‰‚Ȉ‰˘ ˙ÂÈ˙ίÚÓ ˙ÂÈ Î˙ ˙·˜Ú·  ¢ ‡Ï „¯˘Ó‰ Èω  ˙ ¯Á‡‰ . ‰Ú˙¯‰‰ ˙ÂÈÂÎÓÒ ˙·Á¯‰˘ Û‡ ÏÚ ˙‡Ê ÏΠ, ÌÈ˙ˆ‰ Ï˘ ‰˘È ډ ‰ÙÈ·‰ ̉˘ÏÎ ÌÈÓÂÎÒ ˙‡ˆ˜‰· ‰Î¯Π‰ ȇ ÌÈÈΠÈÁ‰ . ת קנו המשמעת במוסדות החינו מהמחקרי הידועי למשרד על הטיפול באלימות במערכות חינו במדינות שונות עולה , כי בבית ספר שרמת המשמעת בו נמוכה גדולי הסיכויי להתרחשות מעשי בריונות .כ נמצא , שיש קשר מובהק בי בריונות ואלימות ובי העובדה שאי אמנה או תקנו בית ספרי) להל' התקנו( , __________________ 39 ש ,עמ ' 51 . 40 חוזר מנכ"ל סד/7)א.( משרד החינו 715 המגדירי באופ ברור את סמכויות המורה והמנהל במוסד החינוכי41 . התקנו אמור לקבוע מערכת של ציפיות הדדיות להתנהגות הצדדי בבית הספר באמצעות ניסוח ערכי ,ברור ובר' ביצוע של כללי התנהגות מקובלי .התקנו יוצר שגרת חיי ונורמות התנהגות בבית הספר ,וג ור במישרי להטמעת של סמכויות הצוות החינוכי בתודעת כל באי המוסד .יתרה מזו ,לפי תפיסת המשרד , מערכת ללא תקנו ונהלי ברורי יוצרת תחושת כאוס ומגבירה את חוסר הביטחו בקרב חבריה42 . 1. מסיבות אלה פרסמה הנהלת המשרד במרס1997 חוזר מנכ" ל מיוחד בנושא"סדר , נוהל וא ורחות חיי בבית הספר" 43 ) להל' חוזר נז .( חוזר נז מורה לכל בתי הספר במערכת החינו לפרס תקנו מפורט של כללי ההתנהגות והמשמעת במוסד) להל' התקנו .( לפי חוזר נז , כל בית ספר הוא אוטונומי בניסוח התקנו והתאמתו לצרכיו ואינו זקוק לאישור של גור חיצוני .ע זאת , סעיפי בתקנו"החורגי מעקרונותיו הכלליי של תקנו המשרד" , מותני בהתייעצות ע המפקח"ובאישור היוע. המשפטי של המשרד ." ואול ,חוזר מנכ" ל שפורס ביוני 1999 ) להל' חוזר נט/ 10 )א ( קובע כי הכללי שיקבע בית הספר לעצמו טעוני אישור של הפיקוח . חזרה על הדרישה לפרס תקנו כאמור הציג המשרד בחוזר סא/4)ג ( בעקבות המלצות דוח ועדת וילנאי ,ועל פי התפיסה , שניסוח ברור של תקנו הוא מרכיב מרכזי בהיערכות בית הספר ליצירת אקלי בטוח . ‰˙ÏÚ‰ ‰˜È„·‰ , Ô ˜˙‰ ˙ Ή ˙·ÂÁ ¯·„· „¯˘Ó‰ Èω ˙‡ Ì˘ÈÈÏ ‰˘˜˘ : ‡Ï „¯˘Ó‰ ‰Ó‚Â„Ï Ô ˜˙ ÌÒ¯Ù , ˘Ó˘È˘ ÌÈ·ÈÈÁÓ ˙‚‰ ˙‰ ÈÏÏÎ Ï˘ È·È˯Ù‡ ÁÂÒÈ Ï Ï„ÂÓ ; Ï˘· ‰Ê ÔÈÈ Ú· ˙¯˙ÂÒ ˙‡¯Â‰ , Î Ó È¯ÊÂÁ· ˙‡·ÂÓ‰ " Â Ê Ï - Ë 10 )‡( , ˙ÂÎÓÒ‰ ÈÓÏ ¯Â¯· ‡Ï Ô ˜˙‰ ÈÙÈÚÒ ˙‡ ¯˘‡Ï . ‡ˆÓ ÔÎ , Ì È‡ ‰ÓÚËÓ ÈÓ Â‡ „¯˘Ó‰ Ï˘ ˙ÈËÙ˘Ó‰ ˙ˆÚÂȉ˘ Ò ¯Â˘È‡ ÈÎÈω· ÌȘÒÂÚ Ì È‡Â ÌÈ Â ˜˙‰ ˙ÂȘÂÁ ˙‡ ÌȘ„· ÌÈ‚¯ÂÁ‰ ÌÈ Â ˜˙· ÌÈÙÈÚ ÔÈ„ ÏÎ ˙‡¯Â‰Ó „¯˘Ó‰ ÈÏ‰Â Ó . 2. בשנת2002 פורסמו תקנות זכויות התלמיד) פרסו הוראות והרחקת תלמידי( ,התשס"ב' 2002 , מכוח סעי4 לחוק זכויות התלמיד) להל' תקנות ההרחקה( , ולפיה נקבע שהוראות מוסד החינו בדבר הזכויות והחובות של התלמיד וב דבר כללי המשמעת במוסד וכ" כללי מניעת אלימות והטיפול בה "יוצגו בי כותלי המוסד , במקו בולט לעי ונגיש לתלמידי ולהוריה .עוד נקבע , שעותקי של הוראות אלו יסופקו במזכירות המוסד לפי דרישת התלמיד או הוריו . ÌÂÒ¯Ù‰ ˙·ÂÁ ÌÂȘ ÏÚ Á˜ÙÓ Â È‡Â ÌÈ Â˙ ÛÒ‡  ȇ „¯˘Ó‰ È˙·· ˙ÚÓ˘Ó‰ ÈÏÏÎ Ï˘ ¯ÙÒ‰ . על פי רוב ,התקנוני מנוסחי בצורה כללית ,של המלצות בלבד ,ואינ בני אכיפה . אמנ במחוז דרו של המשרד קיי תקנו מחוזי לטיפוח תרבות ואקלי בית ספרי , שאמור לחייב את כל בתי הספר במחוז . א תקנו זה פורס רק ביוני2007 ,בסו שנת הלימוד י התשס"ז , ובמתכונת של מהדורה ניסיונית , ולכ אי לדעת באיזו מידה הוא הוטמע במוסדות החינו . __________________ 41 ציו שורק ודזירה פז , ‰ÓÈχ ‰·È·Ò ,הסתדר ות המורי בישראל ,תל אביב , 2005 . 42 ד"ר בלהה נוי , מצגת תרבות ואקלי בית ספר שיח בי אקלי וגבולות , 15.2.06 . 43 חוזר מיוחד ט ')התשנ"ז.( 716 דוח שנתי58ב ¯Â¯· ˙ÚÓ˘Ó Ô ˜˙ ÌÈȘ ¯ÙÒ‰ È˙·· ̇ ˜„·  ȇ „¯˘Ó‰ , Úˆȷ ¯·Â Ô·ÂÓ , ÏÚ Û· ‰ „ÒÂÓ‰ ȇ· ÏÏÎ - ÌÈ„ÈÓÏ˙ , Ìȯ‰ , ÌÈ„·ÂÚ ÌȯÂÓ . ˙ˆ‰ ˙ÂÈÂÎÓÒ· Ú‚ÂÙ ÌÈ Â ˜˙ ¯„Úȉ ΠÈÁ‰ ˙ÚÓ˘Ó ˙¯ى ÌÚ Ì˙„„ÂÓ˙‰· È , ¯ÙÒ‰ È˙·· ˙ÂÓÈχ ÈÚ¯ȇ ‰˜ˆ‰ È˘ÚÓ . ˙Ú„Ï ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , ˙ÚÓ˘Ó Ô ˜˙ ÌÒ¯ÙȠ̯„ ÊÂÁÓ ˙ÓÊÂÈ ˙‡ ıÓ‡È „¯˘Ó‰˘ ȇ¯ ‰Ó‚Â„Ï , Ô ˜˙ ˙ Ή· ¯ÙÒ‰ È˙· ÏÚ Ï˜ÈÈ˘ . אכיפת כללי התנהגות 1. הוראות תקנו המשמעת כפופות לחוזרי המנכ"ל הרלוונטיי , הקובעי את המסגרת הנורמטיבית והמינהלית לתוכנ ולאמצעי אכיפת . סעיפי4 ו'7 בחוזר נז מפרטי את התגובות שמותר לנקוט בעת הפרת המשמעת ולאחריה . בתגובה על הפרת כללי המשמעת בבתי הספר היסודיי מוסמ המורה לקיי שיחת הבהרה ע התלמיד ,להזהירו ,לנזו בו ,לשלוח מכת ב אזהרה להורה ,למסור לתלמיד מכתב נזיפה ,להטיל עליו חובת שירות לבית הספר או לקהילה . סעי5 בחוזר אוסר לנקוט עונשי גו ,למנוע הנאה ,להעביר לכיתה מקבילה או נמוכה יותר במוסד , להטיל קנס או להרחיק מבית הספר בגלל חוב כספי ,לרשו נזיפות ביומ הכיתה ולהוריד ציו בש ל התנהגות לא נאותה. בבתי הספר העל' יסודיי המורה מוסמ לנקוט את כל האמצעי המותרי בבתי הספר היסודיי , בתוספת אלה :מניעת הנאה והרחקת התלמיד מהשיעור עד תומו , הרחקה לכמה שיעורי במהל יו הלימודי , העברה לכיתה מקבילה במוסד ליו לימודי או לתקופה קצובה באישור המנהל , שילוח התלמיד הביתה בהסכמת המנהל והעברה לבית ספר אחר. במסגרת סמכויות ההענשה המוקנות למורה באישור המנהל , אשר אינ כלולות בתגובות המפורטות לעיל ,קובע החוזר האמור , כי" עונש צרי להיות מוגדר ומוגבל בזמ . ג בעת העונש היחס אל התלמיד חייב להיות הוג , ובשו אופ אי לפגוע בכבוד התלמיד בעת הענישה ." ממצאי מחקרי שוני מצביעי ,ש" ילדי רבי אינ מוכני לשאת בעונש המוטל עליה , וללא ענישה אי שיפור בהתנהגות האנטי'סוציאלית" 44 . א תלמיד סבור שהעונש שרירותי והוא אינו מסכי לתהלי ההענשה , אי בידי המורי אמצעי כלשהו לאכו עליו את העונש . Ú·˜ ˘ ˘ ÂÚ· ˙‡˘Ï ÌÈ„ÈÓÏ˙ ·ÈÈÁÏ ÌÈÚˆÓ‡ ÌȯÂÓ‰ È„È· ÌÈ ˙Â Ì È‡ „¯˘Ó‰ Èω ÈΠÈÁ‰ „ÒÂÓ· ˙‚‰ ˙‰‰ ÈÏÏÎ ˙¯Ù‰ ÏÚ Ì‰Ï . ¯ÙÒ‰ È˙· Ï˘ Ì˙ÏÂÎÈ· Ú‚ÂÙ ‰Ê ¯·„ ‰ÎωΠ̄ȘÙ˙ ˙‡ Úˆ·ÏÂ Ì‰Ï ÌÈȈ¯‰ ˙ÚÓ˘Ó‰ ÈÏÏÎ ˙‡ ÛÂÎ‡Ï . 2. העונש החמור ביותר בכל בתי ה ספר הוא השעיה מלימודי , דהיינו הרחקת התלמיד מבית הספר לפרק זמ קצוב או לצמיתות .הוראות עדכניות בעניי זה נקבעו בחוזר מנכ"ל ס/2)א ( מאוקטובר1999 ) להל' חוזר ס/2)א(( , הד בטיפול משמעתי וחינוכי בתלמיד שנהג באלימות מינית ;בחוזר סא/4)ג (בקשר להענשת תלמיד המעור ב במעשה אלימות . נוהל ממצה להרחקת תלמיד נקבע בחוזר מנכ"ל סג/2)א ( מאוקטובר2002 ) בעקבות חקיקת חוק זכויות התלמיד והתקנת תקנות ההרחקה .( __________________ 44 ראו אזכורי המחקרי במאמר של אורלי פוקס שבתאי ואורלי אינס קניג , " מניעת אלימות במסגרות חינוכיות עקרונות תיאורטיי וישומיי) " טר פורס.( משרד החינו 717 ÌȯÊÂÁ‰ ˙˘ÂÏ˘ Ïη )Ò / 2)‡( , ‡Ò / 4)‚ ( Â- ‚Ò / 2)‡ (( ˙ÂÈÂÎÓÒ· ˙˜ÒÂÚ‰ ˙‡¯Â‰ Ô ˘È ·Âˆ˜ ÔÓÊ ˜¯ÙÏ ÌÈ„ÈÓÏ˙ ˙ÂÚ˘‰Ï ω Ó , Ì‰È È· ˘È ͇ ‰ÈÚ˘‰‰ ͢ÓÏ Ú‚Â · ˙¯È˙Ò , ˘ Ï ˘È˘ ÌÈÓÈ„˜Ó‰ ÌÈ„ÚˆÏ , „ÈÓÏ˙Ï ¯¯Ú ˙ÂÎÊ ˙ ˙È Ì‡Â ¯Â˘È‡ Ï·˜Ï ˘È ÈÓÓ Âȯ‰Ï ‰Ú˘ÂÓ‰ . ÔÎ ÏÚ ¯˙È , ‚Ò ¯ÊÂÁ ÈÙÏ / 2)‡( , Ú·˜ ͯ„ ·¯ÂÚÓ Â È‡˘ „ÈÓÏ˙ ÏÚ ˙ÈÈÚ· ÂÏ ˘È˘ „ÈÓÏ˙ ÏÚ ÌÈÏËÂÓ‰ ‰Ï‡Ó ÌȯÂÓÁ ÌÈ˘ ÂÚ ÌÈÏËÂÓ ˙ÂÓÈχ È˘ÚÓ· ˙΢Ó˙Ó ˙‚‰ ˙‰ . ג הוראות חוזר ס/2)א( ,בנוגע לטיפול המשמעתי והחינוכי בתלמיד שפגע מינית בתלמיד אחר , אינ עולות בקנה אחד ע הוראות חוזר סג/2)א .( לפי סעי4.15 ) 2 (בחוזר ס/2)א( , " אפשר לשקול השעיה של התלמיד הפוגע מ הלימודי" , ארבעה ימי לכל היותר בלי לקיי הליכי מקדימי . ל עומת זאת ,חוזר סג/2)א ( מתיר להשעות עד שישה ימי בלא אישור מפקח ועד עשרה ימי באישור מפקח ,א ההשעיה מותנית בנקיטת הצעדי המקדמיי האלה : המורה ישוחח ע התלמיד ,היוע. החינוכי ישוחח ע התלמיד והוריו ,התלמיד יוזהר בעל פה , יינז בעל פה ואזהרה בכתב תומצא להורה .תהלי הענישה ילווה בהסבר לתלמיד מהי סיבת העונש ; יש להבטיח שההענשה לא תיראה שרירותית ,במש כל תהלי ההענשה יש לשמור על כבודו של התלמיד , להתייחס לגרסתו ולהתאי את חומרת העונש לעבירה . Î Ó ¯ÊÂÁÓ " ¯‡ ÍÈω ÌÂȘ· ˙È ˙ÂÓ ¯Á‡ „ÈÓÏ˙· ˙È ÈÓ Ú‚Ù˘ „ÈÓÏ˙ ˙ÈÈÚ˘‰˘ ‰ÏÂÚ Ï Í Ï·‚ÂÓ , Ú‚ÂÙ‰ „ÈÓÏ˙‰ Ï˘ ‰˘È Ú‰ ˙ÂÏÈÚÈ·Â Ú‚Ù ‰ „ÈÓÏ˙‰ ˙ÂÈÂÎÊ· Ú‚ÙÏ ‰ÏÂÏÚ . בתשובת הנהלת שפ" י למשרד מבקר המדינה הוטע , כי" השעיית תלמיד שפגע מינית מהלימודי תלויה ג בהלי הפלילי , בעובדה א הוא נחקר כבר ולכ נכנסי שיקולי נוספי שעלולי להאט את התהלי." ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÈÏÈÏÙ ÍÈω Á˙Ù ‡Ï ‰¯Ë˘ÓÏ ‰ ÂÏ˙ ‰˘‚‰ ‡Ï ̇ , ÏÎ Ôȇ Ú‚ÂÙ‰ „ÈÓÏ˙‰ ˙ÈÈÚ˘‰ ˙‡ ·ÎÚÏ ‰˜„ˆ‰ . ÍÎÈÙÏ , ‰Î¯Ή ‰˜Á¯‰· Ôȇ ̇ ÔÂÁ·Ï ˘È ‡Ò ¯ÊÂÁ· ¯ÂÓ‡‰ ÌÚ ‰¯È˙Ò ÌÂ˘Ó ÌÈÓÈ„˜Ó Ìȇ ˙· / 4)‚( , ˘ " ÌÈÚÈ·ˆÓ ÔÂÈÒÈ ‰Â ¯˜ÁÓ‰ ÍÎ ÏÚ , ¯˙ÂÈ ‰Ï„‚ ‰Ú˙¯‰‰ ˙ÂÏÈÚÈ˘ ‰„Âӈ ‰¯È‰Ó ˙ÂÓÈχ‰ ‰˘ÚÓ ÏÚ ‰·Â‚˙‰˘ ÏÎÎ ÚÂ¯È‡Ï ¯˙ÂÈ ." התערבות בעת פגיעה של תלמידי בתלמידי 1. סעי10 ל חוק זכויות התלמיד קובע כי" כל תלמיד זכאי לכ שהמשמעת במוסד החינו תונהג באופ ההול את כבוד האד ובכלל זה הוא זכאי שלא יינקטו כלפיו אמצעי משמעת גופנ יי או משפילי ."על פי ההלכה הפסוקה45 , ענישה גופנית' קלה או חמורה ויהיו נימוקיה אשר יהיו' היא בגדר עבירה פלילית לפי סעי379 לחוק העונשי ,התשל"ז' 1977 ) להל' חוק העונשי( , העוסק בתקיפה שלא כדי46 . __________________ 45 ע" פ5224/97 χ¯˘È ˙ È„Ó ' ¯Â‡ ‰„˘ , פ"ד נב)3 ( 374 . 46 /וכ בסעי2.3.3 ) ג (בחוזר סא/4)ג" :(חל איסור חמור להעניש תלמידי בכל צורה של ענישה גופנית." 718 דוח שנתי58ב )א( חוזר סא/4)ג (קובע ,שכאשר יש ריב אלי בי תלמידי חייב המנהל או המורה להתערב " תו הפעלת כוח סביר להפרדה ביניה." ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , „ÈÓÏ˙ ÈÙÏÎ ˙È Ù‚ ‰˘È Ú Ë˜ Ï ˜ÂÁ· ۯ‚‰ ¯ÂÒȇ‰ ÁΠ, ÌÈˆÈ ÔÈ· „È¯Ù‰Ï È„Î Ìȯ˙ÂÓ‰ ÌÈÚˆÓ‡‰ ̉ ‰Ó ˯ÙÏ ÌÈÎȯˆ „¯˘Ó‰ Èω , ÌÈÚˆÓ‡ ‰Ó „¯˘Ó‰ Ï˘ ‡ÏÓ È·Ȃ ˙ˆ‰ ˘È‡ Ï·˜È Ì È‚·˘ ˙È Ù‚ ‰˘È Ú ÔÈ·Ï Ì È· Ï„·‰‰ . )ב( חוזר סא/4)ג ( מפנה ג לסעי" הגנת הצור " בחוק העונשי .חוזר מנכ"ל סג/6)א( , שפורס בפברואר2003 ) להל' חוזר סג/6)א(( , קובע כי על הפרדה בי נצי יחול סעי"הגנה עצמית " בחוק העונשי .  Íȇ ¯Â¯È·· ÌÈ˯ÙÓ Ì È‡ ÌȯÊÂÁ‰ ÈÎ ‡ˆÓ ‰ ‚‰ Ì˘Ï ÔÈ„Î ÈÊÈÙ ÁÂÎ ÏÈÚÙ‰Ï ¯˘Ù‡ È˙Ó ¯Á‡ „ÈÓÏ˙ ˙ÙȘ˙ È ÙÓ „ÈÓÏ˙ ÏÚ , È˘ ‡ ÈÙÏÎ ˜ÂÁ‰ ÈÙÈÚÒ Ï˘ ˙È˘ÚÓ‰ Ì˙ÂÚÓ˘Ó ˙‡Â ÈΠÈÁ‰ ˙ˆ‰ . )ג( נמצא שמורי רבי חוששי להינזק בעצמ , א פיזית וא בצורה של תביעה נגד על שימוש בכוח נגד תלמיד47 . בפסק די שנית בבית המשפט המחוזי בירושלי ביולי2004 הוער בזו הלשו : " ...בחוזרי מנכ"ל מונחה איש החינו להתמודד ע קשיי התנהגות ע די י ל אמצעי משמעת י כה דברות ,אזהרה ,השעיה וכיו"ב , ואול נקל לשער כי אמצעי אלו אי בה כדי לענות למצבי של גילויי אלימות וסערת רגשות קשה מצד תלמיד ,שעשויי להוות סיכו לתלמיד עצמו , לחבריו או א לאחראי עליו ... הדברי אמורי ביתר שאת כשמדובר בבתי ספר לחינו מיוחד שהתלמידי הלומדי במסגרת סובלי בד"כ מבעיות התנהגותיות קשות" 48. ÌÈω Ӊ ÌȯÂÓ‰ ˙ÙÈ˘ÁÓ ˘˘Á‰ Ï˘· , „¯˘Ó‰ ÌÚ „ÁÈ , Ï˘ ˙ÂÈËÙ˘Ó ˙ÂÚÈ·˙Ï Ì‰È¯Â‰Â ÌÈ„ÈÓÏ˙ ÔÈ„Î ‡Ï˘ Ì„‚ ÈÊÈÙ ÁÂÎ ˙ÏÚÙ‰ ÔÈ‚· , ÌÈ˘˜˙Ó ÈΠÈÁ‰ ˙ˆ‰ È˘ ‡ ÌÈ„ÈÓÏ˙ ÔÈ· ˙Âˢ· „È¯Ù‰Ï Ì˙·ÂÁ ˙‡ ÌÈÈ˜Ï ˙Á‡ ‡Ï , ÌÈ„ÈÓÏ˙ ÏÚ Ô‚‰ÏÓ ÌÈÚ Ó Â ˙˜ˆ‰ È ÙÓ , ÌȯÁ‡ ÌÈ„ÈÓÏ˙ Ï˘ ˙ÂÙȘ˙ ˙„¯Ë‰ . Ìȯ¯· ÌÈÏÏÎ ÁÒ Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ Ú¯ȇ ‰˜ˆ‰‰ È˘ÚÓ ÌÚ ÈΠÈÁ‰ ˙ˆ‰ È˘ ‡ ˙„„ÂÓ˙‰Ï ÌȈÂÙ ‰ ˙ÂÓÈχ‰ È , ¯È‰·‰Ï ÔÈ„ ÈÙ ÏÚ ˙¯ÂÒ‡‰ ˙ÂÏÂÚÙ‰ Ô‰ ‰Ó . 2. באוקטובר1999 פורס חוזר מנכ"ל ס/2)א ( בנושא" התמודדות מערכת החינו ע פגיעה מינית של תלמידי בתלמידי ." החוזר מתמקד בחובת הדיווח הסטטוטורית והמינהלית למשטרה ולפקיד הסעד על פגיעה מינית במסגרת ה מוסד החינוכי . סעי6 בחוזר ס/2)א (ד בהטרדה מינית , שלפי הוראות חוק העונשי ולפי הנוהל אינ טעוני דיווח לרשויות ,ולכ מצריכי טיפול חינוכי'משמעתי . סמכויות ההתערבות והטיפול במעורבי במעשי אלה מוגבלות לשיחות בירור ע התלמידי' הפוגע והנפגע' והוריה .סמכו יות הענישה של המורי זהות לאמצעי הענישה המפורטי בחוזר נז בגי הפרות משמעת , ואי בה ביטוי לחומרת המעשה . __________________ 47 חנה שדמי ,אלה אלגריסי ובלהה נוי , " התמודדות ע אלימות במערכת החינו מדיניות ,יעד י ופעולות" , ˙ÈΠÈÁ ‰„·ÚÏ ˘‚ÙÓ - ˙ÈχȈÂÒ 23 , יוני2006 .עמ ' 138 . 48 ת" פ) מחוזי ירושלי ( 113/03 χ¯˘È ˙ È„Ó ' ÍÏ ‰¯˘ Á‡Â ' , מובא בתקדי . אמנ פסק הדי האמור עוסק בענישה גופנית , א נית ללמוד ממנו ג על הפעלת כוח לצור הפרדה בי תלמידי . משרד החינו 719 ממצאי מחקר של גומפל וזוהר משנת2002 מצביעי שרק26.6% מהמורי שמעו על פרסו חוזר ס/2)א( ,ו' 13% מה שמעו עליו במסגרת בית הספר . לפי דיווחי התלמידי ,הט יפול שה קיבלו )א קיבלו (בדר כלל לא היה מוצלח . פעמי רבות אנשי הצוות א מצדדי דווקא בתוקפי . בנסיבות אלו ,רבי מ התלמידי אינ מדווחי על אלימות מינית ואינ פוני לקבל עזרה . בתגובה לממצאי המחקר האמור כתב אג שפ" י בתשובתו מנובמבר2007 כי" משנת2001 ננק טו הפעולות הבאות' הכשרה שוטפת של יועצי חינוכיי , קביעת שבוע מערכת החינו נגד אלימות מינית והוכנסו מערכי שיעור בנושאי אלו לתכנית' כישורי חיי' ." בדצמבר2006 פרס איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל דוח מיוחד בנוגע לאלימות המינית במוסדות החינו .לפי הדוח האמור , בשנת2005 הגיעו למרכזי הסיוע ברחבי .האר8,970 פניות חדשות ; 12.2% מהפגיעות המדווחות בילדי וילדות עד גיל12 ו' 16.8% מהפגיעות המדווחות בנוער בגיל13 ' 18 מתרחשות במוסדות חינו .ב' 13.12.06 התקיימה בנושא זה ישיבה משותפת של ועדת החינו ,הת רבות והספורט והוועדה לקידו מעמד האישה של הכנסת , ובה דווח , כי במספר פניות הקטיני למרכזי הסיוע בתשעת החודשי הראשוני של שנת2006 היה גידול של כ' 60% לעומת שנת2005 . באותו דוח הוסבר שהנתוני האמורי משקפי פיחות הול וגובר בסמכות המורי וההורי. ˘ ÌÈ„„Ó‰ ÏÎ Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ· ÌÈ„ÈÓÏ˙ ·¯˜· ˙È ÈÓ‰ ˙ Âȯ·‰ ˙Ó¯ Ï , ÌÈ Â˙ ‰ ˙·¯Ï „¯˘Ó‰ È„È·˘ , ‰¯Ë˘Ó‰ Ï˘ ÌÈ Â˙ ‰ , Ìȯ˜ÁÓ ‰Á¯‰ „¯˘Ó· ¯ÚÂ Ï ÔÁ·Ó‰ ˙Â¯È˘ Ï˘ ÌÈÈÓ„˜‡ - ˙ ˘Ó ‰„Ó˙‰· ‰Ï„‚ ˙·Á¯˙Ó ÂÊ ‰ÚÙÂ˙˘ Ìȇ¯Ó ‰Ï‡ ÏÎ 1999 ÍÏȇ 49 . ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , Î Ó‰ ¯ÊÂÁ ˙‡¯Â‰ " ¯ÂÓ‡‰ Ï Âڈ·˘ ˙ÂÏÂÚى , ˯ÂÙÓÎ Ù˘ ˙·Â˘˙· "È , ‰ÚÙÂ˙‰ È„ÓÓ ÌÂˆÓˆÏ ÂÓ¯˙ ‡Ï . ‰Ï‡ ˙·ÈÒ · , ÔÁ·È „¯˘Ó‰˘ ȇ¯‰ ÔÓ Ï˘ ÌÈÚ¯ȇ· ÌÈÙ˜Â˙ ÌÈ„ÈÓÏ˙· È˙ÚÓ˘Ó ÏÂÙÈËÏ ¯˙ÂÈ ÌÈÏÈÚÈ ÌÈÈ˘ÚÓ ÌÈÏÎ Ì ˘È ̇ ÌÈ„ÚÂÓ ÌÈ„ÈÓÏ˙ ȉÈÊÏ ˙È ÈÓ ˙ÂÓÈχ . תגובה ל"מצבי התנהגות מסכנת" ועדת משנה של ה וועדה המשרדית למניעת אלימות בית ספרית משנת התשנ" ז) 1996 ' 1997 ( המליצה על התערבות במצבי התפרצות אלימה , כדלקמ" : בבתי הספר קורה מפע לפע שתלמיד בעל קשיי התנהגות מתפר. בחמת זע ומסכ את עצמו ואת זולתו . המורה או המורי הנמצאי בסביבה ועדי להתפרצות נאלצי לרסנ ו ולהרגיע אותו .במקרי כאלה , יש לגבות את אנשי צוות בית הספר המתמודדי ע תלמידי בעלי התנהגות אלימה ולאפשר לה להרגיע את תלמידיה , בשעת הצור , בעזרת חביקה/ החזקה מרסנת) Holding .(הדבר נכו בחינו המיוחד וג בחינו הרגיל ." היועצת המשפטית של המשרד כתבה למשרד מבקר המדינה ,ש"שיטת ה' Holding ה'חביקה ' היא שיטה ספציפית של צורת אחיזה בתלמיד הדורשת השתלמויות ומיומנות מיוחדת , שלא בהכרח מתאימה לכל עובד הוראה ,ולא בהכרח מתאימה לכל מציאות ספציפית . לפיכ , לא נית לתת בחוזר מנכ"ל המלצה לנקוט בשיטת חביקה מסוימת שיישו לא נכ ו שלה עלול ג לגרו סיכו לעובד ההוראה או לתלמיד עצמו ."בתשובת שפ"י למשרד מבקר המדינה נאמר , כי"שיטה זו , למרות המלצת שפ"י לא אושרה הכנסתה לחוזר המנכ"ל . ההתנגדות העיקרית לכ הייתה ממשרד הרווחה שטענו ששימוש בשיטה זו דורש הכשרה ופיקוח ואי לה כוח אד שיוכל לפקח על כ ." __________________ 49 לפי נתוני המש טרה ,בשנת הלימודי התשס" ו) 2005 2006 ( נפתחו302 תיקי , לעומת252 תיקי בשנה שקדמה לה . 720 דוח שנתי58ב ‰˜È·Á‰ ˙ËÈ˘Ï Ôȇ ÌÂÈÎ / Î Ó È¯ÊÂÁ· ¯ÂÎʇ ˙ Ò¯Ó‰ ‰˜ÊÁ‰‰ " Ï . ÌÈÁÓÂÓ Ìȯ˜ÂÁ ˙Ú„Ï , Ù˘Â ˙È„¯˘Ó ‰„Ú "È , „ÈÓÏ˙ ÔÂÒÈ¯Ï ‰ÏÈÚÈ ‰¯ÂÓ‡‰ ‰ËÈ˘‰ , ˙‚‰ ˙‰ Ï˘ Û˜˙‰· ȯ˘˘ ‰ÓÈχ - ˙ ÎÒÓ , „ÁÂÈÓ‰ Í ÈÁ· „ÂÁÈÈ· . ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÔÂÁ·Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ ˙‡ Ì˘ÈÈÏ Ô˙È Ì‡‰ Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ· ‰ËÈ˘‰ . ביוני1999 פורס חוזר מנכ"ל נט/ 10 )א( , ובו המלצות להתערבות הצוות החינוכי כשמתרחשת התפרצות נשלטת או בלתי נשלטת של תלמיד , המסכנת את עצמו או את זולתו ועלולה לגרו נזק לאד ולסביבה . אירועי אלו מוגדרי בחוזר זה תופעה של"מצבי התנהגות מסכנ ת" , שאנשי הצוות החינוכי צריכי לעצור , כמפורט להל. לפי חוזר נט/ 10 )א( , התערבות אנשי הצוות החינוכי כאמור נועדה"להרגיע ולא להעניש , ועל כ חשוב שההתייחסות אל התלמיד תהיה מבוססת על כבוד ,על הבנה ועל קבלה" ; על איש הצוות להגיב בכל אירוע של התפרצות אלימה'מסכנת של תלמיד , "תגובה שקולה ,מבוקרת ואסרטיבית" ; בכל אירוע של התפרצות אלימה העלולה להיות מסוכנת למתפרע , לתלמידי אחרי ולאנשי הצוות "יגיב איש הצוות הנמצא בשטח בשיקול דעת ." עוד קובע אותו חוזר כי"חשוב ביותר ... להפריד בי הגורמי המעורבי" ,אבל אינו מפרט מה ה אמצעי ההפרדה המותרי , ואינו מנחה באיזו דר אפשר לעצור התנהגות מסכנת. בדיו שהתקיי בנושא זה בוועדת החינו והתרבות של הכנסת ב' 26.7.99 ,טע יו" ר ועדת החינו של מרכז השלטו המקומי דאז ,מר שמואל אבואב ,ש" מורי באי בטענה שאי לה גיבוי לסיטואציה של ילד משתולל . ילד שמתפרע ומסכ את הסביבה שלו ,ואת עצמו , שמאבד שליטה על עצמו ומסכ את הסובבי אותו .בחוזר מנכ"ל כתוב שהמורה צרי לפעול בשיקול דעת , בנחישות ובאסרטיביות . כאשר המורה רוצה לתרג את זה למעשה' המורה שואל : הא מותר לי לאחוז את הילד פיזית ?הא מותר לי לחבוק אותו ?הא מותר לי למנוע את זה ממנו ?אי הגדרה ברורה . הדברי נשארי בערפל , ולכ מורי אומרי :חר הדרישה מאיתנו להתגבר על הסוגיה , אנחנו לא מקבלי גיבוי ומוצאי את עצמנו בתלונות שהורי מגישי נגדנו במשטרה , ואנו צריכי לקחת עורכי די .אני מציע שמשרד החינו יגדיר בצור ה בהירה מה מותר ומה לא , ולסבר את אוזני המורי." בנושא זה העיר ג בית המשפט המחוזי בירושלי בפסק דינו האמור משנת2004 , בזו הלשו : ..."במציאות חיינו ,למרבה הצער , נדרשי אנשי חינו , לא פע , להידרש לצור במת מענה לגילויי אלימות ,סערת רגשות וסכנה הנשקפת מתלמיד ,בי א כלפי עצמו ובי א כלפי הסובבי אותו . ההנחיות הקיימות כאמור ,הינ כלליות ועניינ בצד החינוכי .דא עקא , לא נמצא בה מענה לענייני אלו... לא שמענו הנחיה ספציפית כיצד מתמודדי ע אלימות של תלמיד , כשהוא מהווה סיכו לעצמו או לסביבתו , וככלל' אלו כלי נית נו בידי מורי ואחראי כדי לעמוד בפר. מול גילויי אלימות שלמרבה הצער הפכו לחזו נפר. במקומותינו" 50. ˙‚‰ ˙‰ È·ˆÓ ÌÚ ÈΠÈÁ‰ ˙ˆ‰ ˙„„ÂÓ˙‰Ï ÌÈω · ˙¯¯· ˙ÂÈÁ ‰ Ô˙ ‡Ï „¯˘Ó‰ ˙ ÎÒÓ ‰ÓÈχ , ˙Âȇ¯˜‡ ˙ÂȈ¯Ù˙‰ ˙¯ÈˆÚÏ ˙˘¯„ ‰ ‰·Â‚˙‰ ˙ÂÏ·‚ ˙‡ Ú·˜ ‡Ï ۇ ÌÈ„ÈÓÏ˙ Ï˘ . ÌÈÈÂËÈ·‰ " ‰Ï˜˘ ‰·Â‚˙ , ˙È·È˯҇ ˙¯˜Â·Ó " , ÔΠ" ˙Ú„ ÏÂ˜È˘ " , ÌÈ Â˙ ˙ ÂÂ‚Ó ˙ÂÈËÙ˘Ó ˙ÂÈω ÈÓ ˙ÂÈ ˘¯ÙÏ . ÈÚ¯ȇ· ÈΠÈÁ‰ ˙ˆ‰ ˘È‡ Ï˘ ˙·¯Ú˙‰· ˙ÂÓÈχ - ˙ÈÊÈÙ ‰ ÎÒ ÂÏ ˙Ù˜˘ ˘ „·Ï· ÂÊ ‡Ï ˙ ÎÒÓ , ·˜Ú ˙ÂȯÁ‡· ˙‡˘Ï ÏÂÏÚ ‡Â‰ ‡Ï‡ ‰ÚËÂÓ ˙Ú„ ÏÂ˜È˘ . __________________ 50 ש ,בעמ ' 1640 . משרד החינו 721 התגוננות מורי 1. בס קר שער ארגו המורי בבתי הספר העל יסודיי בשנת2003 דיווחו82% מהמורי שה היו עדי לפגיעה או השחתה של רכוש בבית הספר ,שה מלמדי בו ; 7% חוו אישית אלימות פיזית של תלמיד ו' 59% סבלו מאלימות מילולית של אחד מתלמידיה במהל השנתיי שקדמו לביצוע הסקר ;כמחצית מה מורי הרגישו שה חסרי אוני בהתמודדות ע התלמידי , ורבע מהמורי טענו שבית הספר שה מועסקי בו אינו עושה מספיק להג עליה מפני תלמידי או הורי אלימי51 . לפי סקר בנבנישתי משנת2005 , כחמישית מהתלמידי דיווחו שנהגו באלימות כלפי מורה בחודש שקד לסקר ;כ' 7% מהתלמ ידי בחטיבות הביניי ובתיכוני דיווחו כי פגעו ברכוש של מורה. 2. בפברואר2003 פרסמה הנהלת המשרד את חוזר מנכ"ל סג/6)ב ( הכולל נהלי לטיפול בפגיעה פיזית או מינית בעובד ההוראה .במבוא לחוזר נכתב , כי" במציאות של היו לא קל להיות עובד הוראה .עובדי הוראה מתמודדי ע רמה גבוהה של אלימות בי תלמידי ולעיתי א ע אלימות המופנית נגד כאשר יש כרסו בסמכות ובמעמד .יחד ע זאת , היחסי בי עובדי ההוראה לתלמידיה אינ יחסי סימטריי , בהיות יחסי בי בגירי לקטיני . כל עובד הוראה במערכת החינו' מורה ,גננת ומנהל/ ת' מחויב לשמור על כבודו , על שלומו ועל ביטחונו של התלמיד ולהימנע מכל פגיעה בו ... עובד ההוראה הנפגע עצמו או עובד הוראה אחר הנמצא בקרבת מקו יפעלו להפסקה מיידית של הפגיעה ." · ‰ÚÈ‚Ù‰ ˙‡ „ÈÈÓ ˜ÈÒÙ‰Ï ‰¯ÂÓ‰ ȇ˘¯ ÌÈÚˆÓ‡ ÂÏȇ·Â „ˆÈÎ ¯·Ò‰ Ôȇ ¯ÊÂÁ· Ìχ , · Â˙‡ ‰ÎÊÈ˘ ÔÙ‡· „¯˘Ó‰ „ˆÓ È·Ȃ·Â ˜ÂÁ‰ ˙ ‚‰ . בתשובת שפ" י למשרד מבקר המדינה נכתב כי" אי באי אזכור דר ההתגוננות של המורה בכדי ללמד כי המורה אינו רשאי להתגונ כנגד התלמיד התוק באמצעות שימוש בכוח סביר , ועומדת לו ההגנה הכללית של חוק העונשי . במת היתר'להחזיר מכות 'או להגי ב באופ פיזי קיימת סכנה רבה ליצירת חיכוכי אלימי ששני הצדדי יכולי להיפגע מה במיוחד נוכח העובדה ש'התגוננות ' יכולה לגלוש במהירות ל'חמת זע התקפית' ." ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ‰ÁÂË· ‰·È·Ò· „·ÚÏ ‰¯ÂÓ‰ ˙ÂÎÊÏ ÈÂËÈ· ˙˙Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ Í ÈÁ‰ „ÒÂÓ· ˙ ‚ÂÓ . ‡¯ ÍÎ Ì˘Ï ˙ÂÏÂÚÙ‰ ˙‡ ÌÈ˯ÙÓ‰ ÌÈω Ú·˜È „¯˘Ó‰˘ È „ÈÓÏ˙ È„È· Û˜˙ÂÓ ‡Â‰˘Î ˘ Ï È‡˘¯ ‰¯ÂÓ˘ , · ‰ÚÈ‚Ù‰ ˙‡ „ÈÈÓ ˜ÈÒÙ‰Ï ‰Ê ÏÏη ÌÈÈ˘ÓÓ ÌÈÚˆÓ‡· . זכויות התלמיד וזכויות המורה 1. בדצמבר2000 חוקקה הכנסת את חוק זכויות התלמיד , הקובע בסעי1 כי מטרת החוק היא " לקבוע עקרונות לזכויות התלמיד ברוח כבוד האד ועקרונות אמנת האומות המאוחדות בדבר __________________ 51 אריה דיי , "חשופי בכיתה" , Í ÈÁ‰ „‰ Ú " Á 6 , 2004 ,עמ ' 20 25 . במאמר מובאות דוגמאות לאירועי אלימות כלפי מורי הממחישות את חוסר האוני הכולל מול התופעה ה של המורי וה של מערכת החינו. 722 דוח שנתי58ב זכויות הילד52, תו שמירה על כבוד התלמיד , עובד ההוראה וצוות המוסד החינוכי ועל ייחוד של מוסדות החינו לסוגיה השוני."... בשנת2001 מינתה מנכ"לית המשרד דאז ,ח"כ רונית תירוש , מפקחת ארצית לתפקיד חדש של יישו חוק זכויות התלמיד במערכת החינו) להל' הממונה .( לממונה ,הגב 'טובה ב ארי ,לא נית כתב מינוי ותפקידה לא הוגדר באופ רשמי. מאז חקיקת חוק זכויות התלמיד בדצמבר2000 , התקבלו במשרד תלונות מגורמי שוני , לרבות מנהלי ,מורי והציבור הרחב בדבר השפעת י ישו החוק במערכת החינו על סמכויות המורי והמנהלי ופגיעה בזכויותיה . לטענת מומחי53 , בשני האחרונות שוררת במשרד תפיסה הקובעת שכל התלמידי , לרבות התלמידי התוקפניי , הבריוני והאלימי , ה מיעוט חלש וחסר ישע בהשוואה לציבור המבוגרי .בשל תפיסה זו שולל המשרד ה פעלת כוח סמכותי כלפי תלמידי תוקפני , ג כשכוח זה מיועד לכפות עליה כללי של ריסו הבריונות כלפי תלמידי חלשי מה. ב' 15.7.06 כתבה הממונה למנכ"ל המשרד לשעבר ,מר שמואל אבואב , כי" אנו ערי לביטויי מורי ומנהלי החוששי מהורי שקוראי חוזר מנכ"ל באו"ח54 ,המאיי מי עליה בפנייה למטה המשרד או למקור משפטי' עימותי מיותרי המערערי את מעמדו של המורה והמנהל בביה"ס ." עוד כתבה , כי" השימוש בכלי משפטיי לפתרו סכסוכי בתו בית הספר הופ בשני האחרונות לנפו. יותר ויותר ...הישענות על חוקי ופסיקות של בתי המשפט מאפשרת ליח ידי ולקבוצות לקד את עניינ בדרכי לגיטימיות בתו מערכת החינו ובבית הספר ;ברי , כי נוכחותה של ההתדיינות המשפטית בבית הספר מחריפה מתחי ומעצימה את ההתבצרות והניכור במקרי של קונפליקט .בה בעת , חשופי בתי הספר לתהליכי חברתיי חיצוניי אחרי של התפוררות הסול ידאריות החברתית . כל אלו יוצרי תנאי מקדימי קשי לאקלומ התקי והנכו של זכויות תלמידי בבתי הספר." „ÈÓÏ˙‰ ˙ÂÈÂÎÊ ˜ÂÁ Ì¢ÈÈ ÔÙ‡· Ìȇ¯‰ ÌÈω Ӊ ÌȯÂÓ‰ ȂȈ Ó ˙ ÂÏ˙ ϷȘ „¯˘Ó‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙ Ï˘ ˙ÂÓÈχ·Â ˙ Âȯ·· ˜·‡Ó· ̉È˙ÂÈÂÎÓÒ ˙‡ ÏÈ·‚Ó‰ ¯·„ Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ· . Û‡ ÔÎ ÈÙ ÏÚ , ÂÈ˙¯ËÓÏ Ì‡˙‰· Í ÈÁ‰ ˙„ÒÂÓ· ˜ÂÁ‰ ˙‡¯Â‰ ˙ÚÓË‰Ï „¯˘Ó‰ ÏÚÙ ‡Ï , ÛÈÚÒ· ˙ÂÚ·˜‰ 1 ˜ÂÁÏ , ‰¯ÂÓ‰ „·ΠÏÚ ‰¯ÈÓ˘ ·‚‡ . 2. נוהלי המשרד צריכי להיות מותאמי לחוק זכויות התלמיד , לתקנות ולהלכה שנפסקה מכוח ,א נמצא שאי בה תשתית נורמטיבית אחידה בנושא זה .סע י6 לחוק זכויות התלמיד אוסר להרחיק לצמיתות תלמיד ממוסד החינו ,תהא הסיבה אשר תהא , אלא בכפו למת זכויות שימוע וערר לתלמיד ולהוריו . תקנות ההרחקה קובעות את תהלי קבלת ההחלטה של בית הספר בדבר הרחקת תלמיד לצמיתות ,וכ את המסגרת הדיונית לקיומו של הלי הערר לפנ י ועדת שימוע בראשות מנהל המחוז . סעי6 ) ד (לחוק זכויות התלמיד קובע , כי בפרק הזמ מיו קבלת ההחלטה על ההרחקה לצמיתות ועד להגשת ערר ,וא הוגש ערר עד לקבלת ההחלטה בערר , לא יורחק התלמיד מבית הספר) להל' תקופת הביניי( 55. __________________ 52 משנת1989 . האמנה אושררה בשנת1991 . ראו כתבי אמנה1038 , כר31 . 53 אורלי פוקס שבתאי ואורלי אינס קניג , " מניעת אלימות במסגרות חינוכיות עקרונות תיאורטיי וישומיי) " טר פורס .( 54 אתר המשרד באינטרנט. 55 הוראה זו כלולה / ג בסעי6.6 בחוזר סג/2)א( ,אבל בנוסח שגוי .בחוזר נאמר" : לא יורחק תלמיד עד להגשת ערר ולאחר קבלת ההחלטה בערר" , במקו"אלא לאחר קבלת ההחלטה בערר." משרד החינו 723 ‚Ò ¯ÊÂÁ ˙‡¯Â‰·Â ˙ ˜˙· Ôȇ / 2)‡ ( Ó ¯„Ò‰ ÌÈÈËÚ·˘ ÌȯÂÓÁ ÌÈ˘ÚÓÏ Ú‚Â · ˘¯ÂÙ ÂÓÂÏ˘ ˙‡ ˙ ÎÒÓ ÌÈÈ È·‰ ˙Ù˜˙· ¯ÙÒ‰ ˙È·· „ÈÓÏ˙‰ Ï˘ Â˙Èȉ˘ , Ï˘ ÌÓÂÏ˘ ˙‡ ÌȯÁ‡ ÌÈ„ÈÓÏ˙ , ÈΠÈÁ‰ ˙ˆ‰ ˙‡ ‡ . ˙ÈËÙ˘Ó‰ ˙ˆÚÂȉ ‰ÚȄ‰ ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ ¯Á‡Ï ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ÓÏ „¯˘Ó‰ Ï˘ , ¯·Ó·Â · 2007 , ˘ " ˙˘‚‰· ‰Ï‡ ÌÈÓÈ· ˜ÒÂÚ „¯˘Ó‰ ¯ÈÎÊ˙ „ÈÓÏ˙‰ ˙ÂÈÂÎÊ ˜ÂÁ Ô˜È˙Ï . ‰Úˆ‰‰ ÈÙ ÏÚ , ˜ÈÁ¯‰Ï ‰È‰È Ô˙È ÌȂȯÁ Ìȯ˜Ó· ˘È‚‰˘ ¯¯Ú· ÚÂÓÈ˘‰ ÌÈÈ˙Ò Ì¯Ë Ì‚ „ÈÓÏ˙ ." „ÈÓÏ˙‰ ˙ÂÈÂÎÊ ˜ÂÁ Ô˜È˙Ï ˜ÂÁ ˙Úˆ‰ ˘È‚È ˜ÂÁ ¯ÈÎÊ˙ ÔÈÎÈ „¯˘Ó‰˘ „Ú , ¯ÙÒ‰ È˙· ‰ Á¯Â‡ ˙‡ ÌÈ˘·˘Ó ˙ÂÓÈχ È˘ÚÓ· Ú·˜ ͯ„ ÌÈ·¯ÂÚÓ‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙ ˜ÈÁ¯‰ÏÓ ÌÈÚÂ Ó ÌÈÈÁ ÈΠÈÁ‰ „ÒÂÓ· , ¯¯Ú· Ì ÈÈ Ú· ‰ËÏÁ‰ ‰Ï·˜˙‰ ÔΠ̇ ‡Ï‡ . 3. סעי7 ) ב (לחוק זכויות התלמיד קובע , שאת ההחלטה בהלי הערר יית מנהל המחוז לאחר ששמע את הורי התלמיד ואת התלמיד , א רצו בכ , ולאחר שנשמעו דעות הנציגי שהוזמנו לדיו בוועדת השימוע . לפי סעי7 ) א (וק לח ,נוס על היו"ר , תורכב ועדת השימוע מנציגי של ארגו המורי" שאליו משתייכי רוב המורי במוסד החינו " הרלוונטי ושל ארגו הורי ארצי וכ ראש מועצת תלמידי מחוזית או סגנו. ˘È˘ ˙Ȃ‚„Ù‰ ‰ˆÚÂÓ‰ ˙ËÏÁ‰ ÏÂËÈ·Ï ÌÈ ÂȯËȯ˜ „¯˘Ó‰ Ú·˜ ‡Ï ‰˜Á¯‰‰ ˙ ˜˙· ÈÓÏ˙‰ ˙‡ ˜ÈÁ¯‰Ï Ú‚ÂÙ‰ „ . Ìȇ˘¯ Ì È‡ ˙Ȃ‚„Ù‰ ‰ˆÚÂÓ· ¯·Á ‡ ¯ÙÒ‰ ˙È· ω Ó ˙Ȃ‚„Ù‰ ‰ˆÚÂÓ‰ ˙ËÏÁ‰ ÏÚ ¯¯Ú· ‰ „˘ ÚÂÓÈ˘‰ ˙„Ú· Û˙˙˘‰Ï . ÔÎ ÏÚ ¯˙È , ω ÓÏ ¯ÙÒ‰ ˙È· , Ìȯ‰‰ „ÚÂÂÏ , ÂÈ¯Â‰Ï Â‡ ˜Á¯ÂÓ‰ „ÈÓÏ˙‰Ó ÂÚ‚Ù ˘ „ÈÓÏ˙Ï Â‡ ‰¯ÂÓÏ ) ÔÏ‰Ï - Ú‚Ù ‰ „ˆ‰ ( ‰„ÈÓÚ ˙ÂÎÊ Ôȇ , ÔÂÚÈË ˙ÂÎÊ ‡Ï ۇ ÚÂÓÈ˘‰ ˙„ÚÂ È ÙÏ ‚ˆÈÈ Â‡ . ˙‡Ê ÏÎ ˙Ȃ‚„Ù‰ ‰ˆÚÂÓ‰ ˙ËÏÁ‰ Ì¢ÈÈ· Ú‚Ù ‰ „ˆÏ ˙ÂÈ‰Ï È¢ڢ ÔÈÈ Ú‰ ˙¯ÓÏ , ‰ÚÈ‚Ù‰ Û¯Á ¯„Ú‰· ¯¯Ú· ÔÂÈ„‰ ÌÂÈ˜Ó ‰‡ˆÂ˙Î ˙ÂÈ˙‰Ӊ ˙ÂÈ ÂÈ„‰ ÂÈ˙ÂÈÂÎÊ· ˙ȯ˘Ù‡‰ . בפגישת התאגדות המנהלי שהתקיימה בסו נובמבר2003 בהשתתפות מנכ"לית המשרד דאז, ח"כ רונית תירוש ,מחו המנהלי נגד הנהלי שבחוזר סג/2)א( ,וביקשו מהמנכ" לית לשנות . לטענת המנהלי , נוהל הרחקת תלמיד מונע מה למלא את תפקיד בהתמודדות ע בעיית האלימות . בעקבות אותה פגישה כתב מנהל בית ספר תיכו56 מכתב למנכ" לית בדצמבר2003 , ובו טע כי אי השתתפות של מנהל בית הספר והצוות החינוכי בדיוני ועדת השימוע אינה עולה בקנה אחד ע כללי הצדק הטבעי .בתגובה ,טענה מנכ"לית המשרד ,כי חוזר סג/2)א ( נכתב בעקבות חוק זכויות התלמיד ותקנות ההרחקה ,ולכ אי אפשר לשנותו . זאת למרות שהמשרד יכול היה ליזו שינויי חקיקה. ‚‰ „¯˘ÓÏ ÌȯÂÓ Ï˘ ˙ ÂÏ˙ ˙ÂÈ Ù ÂÚÈ , ˙„Ú· ¯¯Ú‰ ÍÈω ÈÎ Â Úˢ ¯ÙÒ È˙·Â ÌÈω Ó ÚÂÓÈ˘ , ÌÈÙÈÚÒ· Ú·˜‰ 6  -7 „ÈÓÏ˙‰ ˙ÂÈÂÎÊ ˜ÂÁÏ , Èڷˉ ˜„ˆ‰ ÈÏÏη Ú‚ÂÙ , ˙ÂÈÂÎÊ· ÈΠÈÁ‰ ˙ˆ‰ È˘ ‡ , ̉ȯ‰ Ï˘Â ˙ÂÓÈχ ˙ Âȯ· ÈÚ‚Ù ÌÈ„ÈÓÏ˙ Ï˘ ˙ÂÈÂÎÊ· , ¯˘Âη ÈÓÏ˙ ÈÙÏÎ ¯ÙÒ‰ ˙È· Ï˘ ‰Ú˙¯‰‰ ÂÈ„ . ‰Ê ‡˘Â · ÔÂÈ„ ÌÈȘ ‡Ï „¯˘Ó‰ Ìχ , ÔÁ· ‡Ï ‚Ò ¯ÊÂÁ· ̉È˙·˜Ú· ÂÚ·˜ ˘ ÌÈω ‰ ˙‡Â ‰˜Á¯‰‰ ˙ ˜˙ ˙‡ Ô˜˙Ï ˙¯˘Ù‡‰ ˙‡ / 2)‡ .( __________________ 56 מקי/ עירוני על ש רוגוזי בקרית אתא. 724 דוח שנתי58ב הכשרת עובדי הוראה 1. הכשרת המורי בנושא האלימות נדונה פעמי רבות ה במשרד וה בוועדות השונות שטיפלו בנושא , כמפורט להל: )א( דוח הבינ יי של ועדת וילנאי קבע , שיש לבנות יחידות לימוד המסייעות למניעת אלימות ולשלב בתכניות ההכשרה וההשתלמויות של הגננות , המורי והמנהלי . החלטה ליישו המלצה זו התקבלה בסיכו דיו הוועדה הבי' משרדית מאפריל2001 ,בראשות מנכ"לית המשרד דאז ,ח" כ רונית תירוש. )ב( במחק ר של פרופ ' רמי בנבנישתי בנושא"אלימות במערכת החינו בישראל" , שהוגש בשנת 2003 ללשכת המדע הראשי במשרד ,נכתב" : רק כרבע מהמנהלי קיבלו הכשרה לטיפול ולהתמודדות ע אלימות בבית הספר . השיעור נמו במיוחד בקרב מנהלי החטיבות העליונות ) 17.3% ( , והוא גבוה בהרבה במגזר הלא יהודי) 54.5% בהשוואה ל' 18.8% בלבד בקרב המנהלי במגזר היהודי ".( )ג( במסגרת החלטות שנתקבלו בוועדת החינו של הכנסת והובאו לידיעת השרה דאז ,ח" כ לימור לבנת57, בנובמבר2004 , נאמר כי" בידי משרד החינו לא קיימי האמצעי הראויי לצרכי מדידה ,פיקוח והכשרת הסגל ה חינוכי לש התמודדות ע תקריות אלימות." )ד( במחקר שנעשה בשנת2006 58 נמצא , שמורי שקיבלו הכשרה בהתמודדות ע אלימות מסוגלי להתמודד באופ מעשי ע אירועי אלימות בעבודת יותר ממורי שלא למדו את הנושא . ÌȯÂÓ ˙¯˘Î‰Ï ˙ÂÏÏÎÓ· „ÂÓÈÏ ˙„ÈÁÈ ÁÂ˙ÈÙÏ ˙È Î˙ Ú·˜ ‡Ï „¯˘Ó‰ , ˙ ˜Ó‰ ˙ÂÓÈχ‰Â ˙ Âȯ·‰ ˙ÈÈÚ· ÌÚ ˙„„ÂÓ˙‰Ï ˙ÂÈ ÓÂÈÓ . ˙·ÂÁ ˙¯‚ÒÓ· ÏÏÎ ‡Ï ‡˘Â ‰ ‰‡¯Â‰ ˙„ÂÚ˙ ˙Ï·˜ Ì˘Ï „ÂÓÈω . Í ÁÓ ω Ó ÏÎÏ ¯˘Ù‡˙˘ ˙È Î˙ ÔÈΉ ‡Ï Ì‚ „¯˘Ó‰ ¯ÂÓ‡‰ ‡˘Â · ˙ÂÈÂÓÏ˙˘‰ ¯Â·ÚÏ . 2. במסגרת תכנית ועדת השרי)ראו לעיל (נקבע ,כי בכל מכללה תגובש תכנית ל ימודי שתקנה לפרחי ההוראה כלי ליצירת אקלי חינוכי מיטבי ומניעת אלימות והתנהגויות סיכו אחרות . בדצמבר2006 ביקשה סמנכ"לית ומנהלת המינהל הפדגוגי ,הגב 'לאה רוזנברג , מהנהלת האג להכשרת עובדי הוראה דיווח על התקדמות יישו התכנית)שקיבלה ,כאמור , תוק של החלטת ממ שלה בדצמבר2005 ( ,א בקשתה לא נענתה. בעקבות פנייה של משרד מבקר המדינה לאג להכשרת עובדי הוראה נדרשו מנהלי המכללות להכשרת מורי להציג להנהלת האג את תכניות הקורסי בנושאי האלימות . רק8 מ' 27 המכללות שבאחריות המשרד הגישו רשימה של קורסי בנושא המאבק באלימות .ר וב הקורסי ה במסגרת לימודי בחירה ואי חובה על התלמידי להשתת בה . מנהלת האג האמור הסבירה למשרד מבקר המדינה שמש הלימודי מוגבל בזמ ואינו יכול לחרוג ממספר השעות המתוקצבות . לפיכ , אי ביכולת המשרד לכפות על המכללות את הנושאי שברצונו להטמיע בקרב פרחי ההור אה . ‰ÏÂÚ ÌȇˆÓÓ‰ ÔÓ , ˙‚‰ ˙‰ ˙ÂÈÚ· ÌÚ ˙„„ÂÓ˙‰‰ ÌÂÁ˙· ÌÈ„ÂÓÈÏ ·ÈÈÁÓ Â È‡ „¯˘Ó‰˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙ Ï˘ , ˙ÂÓÈχ‰ ÈÚ¯ȇ ˙ Âȯ·‰ ˙ÚÙÂ˙ ÌÚ „„ÂÓ˙‰Ï ÌȯÂÓ ¯È˘ÎÓ Â È‡ ,  ȇ ‡˘Â · ˙ÂÈÂÓÏ˙˘‰ ÏÚ ÌȯÂÓ ˙¯˘Î‰ ÏÚ Á˜ÙÓ . __________________ 57 חברת הכנסת לימור לבנת כיהנה בתפקיד שרת החינו עד ינואר2006 . 58 ד"ר רויטל סלע )שיובי , מכללת דוד ילי והאוניברסיטה העברית בירושלי . משרד החינו 725 בתשובת האג להכשרת עובדי הוראה למשרד מבקר המדינה נאמר , כי בספטמבר2007 נשלחו למכללות הנחיות להגשת תכניות ההכשרה לאישור המשרד , הקובעות שתכניות הלימוד במכללות חייבות להכיל כלי לטיפול בתופעת הבריונות ואירועי האלימות במוסדות החינו .כ נאמר , כי בהחלטת המועצה להשכלה גבוהה) להל' מל"ג ( מנובמבר2006 בנושא"מתווי מ נחי להכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל" ,נקבע , שהכשרת המורה תכלול הבנה וטיפול "בהתנהגויות אנטי חברתיות של התלמידי בסיטואציות חינוכיות . ובהתא לכ נקבע בישיבת הפיקוח ב' 7.11.07 כי על המפקחי להביא לידיעת המכללות כי כל תכנית המוגשת לאישור ... תידרש לה וכיח היכ וכיצד מקנה היא את ההבנה וכלי להתמודדות ע נושא האלימות והנושא ייבדק ג ע" י משרד החינו ." ÏÓ ˙ËÏÁ‰ " ¯·Ó·Â · ‰Ï·˜˙‰ ‚ 2006 , ¯·Ó·Â · ˜¯ Ìχ 2007 , ¯˜·Ó „¯˘Ó˘ ¯Á‡Ï ‰Ê ÔÈÈ Ú· „¯˘ÓÏ ‰ Ù ‰ È„Ó‰ , ‰Ò Î˙‰ " Á˜ÈÙ‰ ˙·È˘È " ‰ËÏÁ‰· ÔÂ„Ï „¯˘Ó· . ÏÚ Û‡ ÔÎ ÈÙ , Á‰ Ú˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ ˘Ï „Ú˘ „¯˘Ó‰ ËÈÏ " ‡ ) 2010 - 2011 ( ˙È Î˙ ‰ Î ÏÚ ¯˙ÂÂÈ˙ ‰‡¯Â‰ È„·ÂÚ ˙¯˘Î‰Ï ˙ÓÈȘ‰ ÌÈ„ÂÓÈω . 3. חוזר ס/2)א( , שעניינו כאמור פגיעות מיניות של תלמידי בתלמידי ,קובע בי השאר , כי על הצוות החינוכי לקבל הכשרה ייעודית להנחיית תכנית מניעה לטיפוח כבוד הד די ושוויו ביחסי בי' אישיי וזוגיי. במחקר של פרופ ' זוהר ודליה טאובר משנת2004 , שנעשה בקרב328 מורי המלמדי בחטיבות ביניי ובחטיבות עליונות , בעניי היק הידע שיש למורי בנוגע לחובות המוטלות עליה ובנוגע לכלי העומדי לרשות כדי לטפל בנושא , נמצא כדלקמ : 7% בלבד מכלל המורי בקיאי בפרטי החוזר או בקיאי חלקית בהוראותיו ; יותר ממחצית המורי דיווחו שאי בידיה כלי לטיפול בהטרדה מינית ולהקניית ערכי בנושא ;לעומת זאת , 82% מהמורי הביעו עניי בקבלת מידע והדרכה בנושא . בעקבות הנתוני על עלייה באירועי אלימות מינית בי קטיני דרשה ועדת הכנסת לקידו מעמד האישה ולזכויות הילד באוגוסט2005 משרת החינו דאז ח"כ לימור לבנת , לגבש תכנית לאומית להתמודדות ע התקיפות המיניות בקרב קטיני , שבמסגרתה תינת הכשרה לכלל המורי במערכת ולפרחי ההוראה לאתר ילדי נפגעי ופוגעי מינית . ÔÓ ‰ÏÂÚ ÌȇˆÓÓ‰ , Ò ¯ÊÂÁ· ¯ÂÓ‡‰ Û‡ ÏÚ˘ / 2)‡ ( ˙‡ ˙ÏÏÂÎ ‰ ȇ ‰‡¯Â‰ ÈÁ¯Ù ˙¯˘Î‰ ˙È ÈÓ ˙ÂÏÏÚ˙‰ ÌÚ ˙„„ÂÓ˙‰‰ ‡˘Â . ÏÙËÏ Ì‰ÈÏÚ ˙ÏËÂÓ‰ ˙ÂȯÁ‡Ï ÌÈ¯Ú Ì È‡ ÌȯÂÓ‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙ ÔÈ· ˙È ÈÓ ˙ Âȯ·· , ÌÈÈΠÈÁ ÌÈÏÎ Ì˙¢¯Ï „ÂÓÚÏ ÌÈÏÂÎÈ˘ ÌÈÚ„ÂÈ Ì È‡ ̉ ÌÈÚ¯ȇ ÌÚ „„ÂÓ˙‰Ï Ì‰Ï ÂÚÈÈÒÈ˘ ‰Ï‡Î . ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÌÈË „ÂËÒ ¯È˘Î‰Ï ‚‡„Ï ÌȯÂÓ ˙¯˘Î‰Ï ˙„ÒÂÓ‰ ÏÚ ˙ÂÓÈχ‰ ‡˘Â ÌÚ ˙„„ÂÓ˙‰Ï ‰‡¯Â‰Ï . ÏÂÏÎÏ ‰·ÂÁ ¯„‚· ˙ÂÈ‰Ï ˙ÂÎȯˆ ‰Ï‡ ˙¯˘Î‰ ‰˙ÈÎ ËÂÂÈ Â ÏÂ‰È ÂÓÎ Ìȇ˘Â ÔÂÂ‚Ó , ÌȯÂÓ‰ ˙ÂÈÂÎÓÒÏ ÌÈÚ‚Â ‰ Í ÈÁ ȘÂÁ ˙¯Î‰ „¯˘Ó‰ Èω ˙¯Î‰Â ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Â . È„·ÂÚ ÏÏÎÏ ÌÈË „ÂËÒÏ ˙ ˜‰Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ ÔÎ ÂÓÎ ˙ÚÓ˘Ó ÈÏÏÎ ÁÂÒÈ Ï ÌÈÈ˘ÚÓ ÌÈÏÎ ‰‡¯Â‰‰ , Ì˙ÙÈÎ‡Ï , ÌÈ„ÈÓÏ˙ ÔÈ· ˙Âˢ ˙˜ÒÙ‰Ï , ˙È ÈÓ ˙ÂÓÈχ ˙ Âȯ· Èڂ٠ȉÈÊÏ ¯Â˙ȇÏ . 726 דוח שנתי58ב מער הניטור הניטור נועד לתת תמונת מצב של היק תופעת הבריונות והאלימות בבתי הספר ,ושל השפע ת פעולות ההתערבות שהמשרד נוקט . הוועדות המקצועיות שעסקו בנושא קבעו שכדי למפות את תופעת האלימות)מבחינת הכמות והאיכות( , לאתר צרכי ייחודיי , ולבנות מסגרת יציבה של מדידה והערכה ,יש לקיי איסו קבוע , שיטתי וממוחשב של נתוני בדבר תופעת האלימות במוסדות החינו .מ ידע זה חיוני כדי לאפשר היערכות מושכלת לפיתוח תכניות התערבות במישור הארצי ,וכדי לקבוע את נקודת המוצא , שתשמש מקור להשוואה ע ממצאי של מדידות עתיות אחרות . פניות ותלונות הציבור מער הניטור שעליו המליצה ועדת המשנה בשנת1997 כלל שימוש במידע הנאס ממילא בידי יחידות המטה המקבלות דיווחי מהשטח ובטיפול בפניות ובתלונות של הציבור בנושאי אלימות , ובפרט יחידת"הקו הפתוח "ואג הבטיחות . ארבע יחידות במטה המשרד מטפלות' כל אחת בנפרד' בפניות ובתלונות שמתקבלות מהציבור הרחב בנושאי חינו בכלל , ובנושא אקלי בית ספרי ואירועי ב ריונות ואלימות בפרט" : הקו הפתוח לתלמידי" ;אג פניות ותלונות הציבור ; הלשכה המשפטית ;והממונה על יישו חוק זכויות התלמיד במינהל חברה ונוער . פניות מהציבור מתקבלות ג בלשכת השרה ובלשכת המנכ"ל . ˙ ˘Ó ‰ ˘Ó‰ ˙„Ú ˙ˆÏÓ‰Ï „Â‚È · ÈÎ ‡ˆÓ 1997 , Â˙ ¯‚‡Ó „¯˘Ó‰ ÌȘ‰ ‡Ï ÌÂÁ˙· ÌÈ ˙È·‰ ÌÈϘ‡‰Â ˙ Âȯ·‰ - ˙ ¢‰ ‰ËÓ‰ ˙„ÈÁÈ· ¯·ˆ ‰ Ú„ÈÓ‰ ÏÚ ÒÒ·Ӊ ȯÙÒ . ˙‡Ê „ÂÚ , ΠӉ ‰¯˘‰ ˙ÂÎ˘Ï È„È· ˙ÂÏÙÂËӉ ˙ÂÏ·˜˙Ó‰ ˙ ÂÏ˙‰ " ˙„ÚÂ˙Ó Ô È‡ Ï , Ôȇ ˙ÂÊÂÁÓÏ ˙ ¢‰ ˙„ÈÁÈÏ Â·˙ ˘ ˙ ÂÏ˙‰ ¯Á‡ ·˜ÚÓ . ÌÈ Â˙ ‰ ˙‡ „·ÚÓ Â È‡ „¯˘Ó‰ ˙‰Â ˙ÂÈ Ù‰Ó ÌÈÏ·˜˙Ó‰ ÂÏω ˙ ÂÏ , ‰˘ÏÎ È˙ίÚÓ Ú„ÈÓ Ì‰Ó ˜ÈÙÓ Â È‡Â . 1. האג לפניות ותלונות הציבור) להל' פנ"צ ( מרכז את הטיפול בפניות לקבלת מידע בנושאי הקשורי להוראות , להנחיות ולנהלי שלפיה פועלת מערכת החינו וכ בתלונות של הציבור הנוגעות לבעיותיו ולמצוקותיו .האג מטפל בתלו נות של תלמידי , הורי ועובדי הוראה בנוגע לפגיעה בזכויותיה .בשנת הלימודי התשס"ה הוא טיפל ב' 105 תלונות בנושאי אלימות . בשנת הלימודי התשס"ו עלה מספר התלונות בנושא האמור ל' 178 59 . לפי הדוח השנתי שפרס האג לשנת הלימודי תשס"ו , "האג רואה את ייעודו ג בהפיכת הי דע הנצבר בו לכלי תומ החלטות ועוזר בגיבוש מדיניות , וכ כמנו לזיהוי נקודות תורפה במגמה להביא לשיפור באיכות השירות הנית ללקוחות מערכת החינו." __________________ 59 פניות ותלונות הציבור ,דוח שנתי התשס"ו. משרד החינו 727 ‰ÏÂÚ ÌȇˆÓÓ‰ ÔÓ , Ù Ï˘ È˙ ˘‰ Á„· ÌÈ‚ˆÂÓ‰ ÌÈÈËÒÈËËÒ‰ ÌȄ·ÈÚÏ Ë¯Ù ÈÎ " ˆ , ‡Ï ÁÂÏÈÙ „¯˘Ó‰ ˙ω ‰ È ÙÏ ‚Ȉ‰Ï Û‚‡‰ ˘¯„ ¯˘Ù‡ ‰È‰È˘ È„Î ÌÈÎ˙Á ÈÙÏ ÌÈ Â˙ ‰ Ï˘ ÌÈ Â˘ ¯ÙÒ È˙·· ˙ Âȯ·‰ È˘ÚÓ ˙ÂÁÈ΢ ¯·„· È ÂÈÁ Ú„ÈÓ Ì‰Ó ˜ÈÙ‰Ï . Ï˘ ‚ÂÂÈÒ‰ Ì ÈÈ Ú·˘ ˙ÂÓÈχ‰ È ÈÈÙ‡Ó ÈÙÏ ÔÈÂÓÓ Â È‡Â È„Ó ÈÏÏÎ ‡Â‰ ˙ÂÓÈχ ‡˘Â · ˙ ÂÏ˙‰ ˙ ÂÏ˙‰ . ˙˜„ˆÂÓ ‰‡ˆÓ Ì ÈÈ Ú· ‰ ÂÏ˙˘ ¯ÙÒ‰ È˙· Ï˘ ˯ÈÙ Ôȇ . ÍÎÓ ‰‡ˆÂ˙Î ‡Ï ¯ÂËÈ ÈίˆÏ Û‚‡· ÛÒ‡ ‰ Ú„ÈÓ‰ ˙‡ ψ Ï Ô˙È - Ȉ¯‡‰ ¯Â˘ÈÓ· Ô‰ , È˙· Ï˘ ¯Â˘ÈÓ· ԉ ̉Èχ ˙ÂÚ‚Â ˙ ÂÏ˙‰˘ ¯ÙÒ‰ . 2. ˙ „ È Á È " Ì È „ È Ó Ï ˙ Ï Á  ˙ Ù ‰  ˜ ‰ " פועלת במטה מכוח הוראות חוזר מנכ"ל , והיא מופקדת על פיתוח נושא זכויות התלמידי במערכת החינו וקידומו .בסמכות היחידה ל קבל כל פנייה' מכל אד או גו בתו המערכת ומחוצה לה' הנוגעת למצוקה או לתלונה של תלמיד . לפי חוזר מנכ" ל8)א ( מאפריל1999 , ""הקו הפתוח " יפנה לבעלי התפקידי השוני במשרד את המסקנות המערכתיות העולות במהל עבודתו והקשורות לנושאי שה מפקחי עליה" . הקו יציע לקו בעי המדיניות דרכי לשינוי מדיניות , וכ נהלי ודרכי אכיפה ובקרה הקשורי לזכויות התלמידי ולשיפור תפקודה של מערכת החינו ."ה"קו הפתוח " משמש כנציב פניות התלמידי ) אומבודסמ( , והיחידה מוסמכת ג לעסוק בניטור מצב של תלמידי במערכת החינו , בכלל זה לדווח על תופעו ת הקשורות לתלמידי , לזכויותיה ולרווחת. לפי פרסומי היחידה ,בשנת הלימודי התשס" ו התקבלו אצלה352 פניות בנושא אלימות תלמידי לפי ההתפלגות הזאת : 267 על אלימות פיזית , 52 על אלימות מילולית ו' 33 על אלימות מינית . בשנת הלימודי התשס" ה היא קיבלה389 תלונות בנוגע ל אלימות תלמידי ,לפי ההתפלגות הזאת : 274 על אלימות פיזית , 89 על אלימות מילולית ,ו' 26 על אלימות מינית . ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ , Ù ˙¢¯·˘ ÌÈ Â˙ ‰ ÈÎ " ‰Â ˆ " ÁÂ˙Ù‰ ˜ " ÂÏ·˜˙‰˘ ÌÈ Â˙ Ï Â¢‰ ‡Ï ¯ÂÓ‡‰ ‡˘Â · ˙˜ÒÂÚ‰ ˙„ÈÁȉ ¯˙ÈÓ , ÏÏÎ Ú„ÈÓ ¯‚‡ÓÏ Â¯·Ú‰ ‡Ï - È˙ίÚÓ , „·ÂÚ ‡Ï ˆÏ ˙ Âȯ·· ˜·‡Ó‰ ˙‡ ˙ÂÏÈ·ÂÓ‰ ˙„ÈÁȉ È„È· È˘ÂÓÈ˘ Ú„ÈÓ ˙˜Ù‰ ͯ , Û‚‡ Ô˘‡¯·Â Ù˘ "È . 3. ÌÈ Â˘ Ìȇ˘Â · ·˙η ˙ ÂÏ˙ ˙ÂÈ Ù ˙Ï·˜Ó „¯˘Ó· ˙ÈËÙ˘Ó‰ ‰Î˘Ï‰ , ˙·¯Ï ˙ÂÓÈχ ˙ Âȯ· ȇ˘Â · ˙ ÂÏ˙ , ÔÈ„ ÈίÂÚ È„È· ˙ÂÓÂ˙Á‰ . ‰ ȇ ˙ÈËÙ˘Ó‰ ‰Î˘Ï‰ Ï˙ ‡ ˙ÂÈ Ù ¯·„· ÌÈ Â˙ ‰ ˙‡ ˙ÊÎ¯Ó ¯ÂӇΠ˙  , ˙„ÈÁÈÏ ˙ ÂÏ˙‰ ˙‡ ‰ ÙÓ ‰ ȇ ‰ÚÙÂ˙‰ ¯ÂËÈ ÈÎ¯ÂˆÏ ˙ÂÈË ÂÂϯ‰ „¯˘Ó‰ . 4. הממונה על יישו חוק זכויות התלמיד במערכת החינו עוסקת בי היתר בטיפול בתלונות תלמידי והורי ואנשי הצוות החינוכי בנושאי אקלי בית'ספרי ,בריונות ואלימות . הממונה הסבירה למשרד מבקר המדינה שהיא אישית בדקה במשרד ובבתי הספר תלונות שהופנו אליה ; היא נתנה הזדמנות לתלמידי להישמע ולהשמיע את דבריה ; ופגשה כל תלמיד שביקש לשוחח עמה בנוכחות מנהל בית הספר והמפקח. בשנת הלימודי התשס"ה ,היא קיבלה כ' 1,000 פניות . ובמחצית הראשונה של שנת התשס"ו ה יא קיבלה797 תלונות , מה41% בנושא נהלי , 32% בנושא ענישה , 15% בנושא אורח חיי בית ספרי , 2% בנושא היעדר טיפול באלימות תלמידי והשאר בנושא התאמה .את המידע שנצבר ברשותה ,לרבות הנתוני שאספה בביקוריה בבתי הספר , היא לא נדרשה לחלוק ע אג שפ"י , "הקו הפתוח" ,פנ"צ והלשכה המשפטית . 728 דוח שנתי58ב ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰Ó , Ú„ÈÓ ‰ÏÈ‚¯‰ Ô˙„Â·Ú ˙¯‚ÒÓ· ˙ÂÏ·˜Ó‰ ˙„ÈÁÈ‰Ó ˙Á‡ ‡Ï Û‡˘ ˙È·‰ ÌÈϘ‡‰ ÌÂÁ˙· ¯Â·Èˆ‰Ó - Ù˘ Û‚‡Ï ‰¯È·Ú‰ ȯÙÒ " ‰˙¢¯·˘ ÌÈ Â˙ ‰ ˙‡ È . „¯˘Ó‰ ˙ Âȯ·‰ ˙ÚÙÂ˙ Ï˘ Ȉ¯‡ ¯ÂËÈ ÈÎ¯ÂˆÏ ÌÈ Â˙ ‰Ï‡ ˙„ÈÁÈ È„È·˘ Ú„ÈÓ‰Ó ˜ÈÙ‰ ‡Ï ˙ÂÓÈχ‰Â , ÈÂÙÈÓ ˙ÂÈÂÙÈ„Ú È¯„Ò ˙ÚÈ·˜Â ‰ÚÙÂ˙‰ ÌÚ „„ÂÓ˙‰Ï ÌÈ˘˜˙Ó‰ ¯ÙÒ È˙· ˙ÂÊÂÁÓÏ ÌÈ·‡˘Ó ˙‡ˆ˜‰Ï , ‰„˘· „¯˘Ó‰ ˙ÂÈ È„Ó Ì¢ÈÈ ÏÚ Á˜ÈÙ ÌÈω ˙ÙÈ· , ˯ٷ ÏÂÙÈˉ ¯Á‡ ·˜ÚÓ . חובות דיווח סטטוטוריות ומינהליות על אירועי אלימות 1. סעי368ד)ד ( לחוק העונשי מטיל על מנהל מוסד חינו ת ה א חובה לדווח לפקיד סעד או למשטרה על עביר ו ת מי המפורטות בסעי שנעבר ו בקטי הנמצא במסגרת המוסד . הפרת חובת דיווח זו היא עבירה פלילית שדינה מאסר .הדיווח נועד ל כמה תכליות : אי הגבלת הטיפול בתופעות של עבירות מי בקטיני לתחומי המוסד ,כדי ש האירוע לא י ישכח בלא נק יטת אמצעי ראויי ; מיצוי בירור עובדות ה אירוע ,זיהוי המעורבי ב ו ו בירור הצור בנקיטת הלי משפטי, ופעולות להבטחת רווחת והגנת של הקטי הנפגע והקטי הפוגע . לפי ההלכה הפסוקה60 ,באירוע אלימות שבו הקטי הפוגע הוא מתחת לגיל12 הוא אינו בר אחריות פלילית ,א יש צו ר ל דווח לכל הפחות לרשויות הסעד כדי להבטיח טיפול ראוי במעורבי באירוע .במקרה כזה נתונה לרשויות הסעד הא פשרות לדווח למשטרה על הא י רוע או להימנע מכ , א ק י בלו אישור מתאי מוועדת הפטור. בעקבות זאת , סעי2.3 בחוזר ס/2)א (קובע , שא בוצע מעשה מגונה בי תלמידי61 , על מנהל בית הספר או מישהו מטעמו לדווח על האירוע לפקיד הסעד בתו15 יו ממועד האירוע , ולתאר את דרכי הטיפול בו באמצעי חינוכיי ומשמעתיי .החוזר ג מרחיב את החובה הסטטוטורית , ומטיל על מנהלי בתי הספר את החובה לדווח למשטרה על מעשה מגונה בפומבי ועל חשד לסחיטה ב איומי שבה המעשה של הקטי הוא בעל אופי מיני ,המהווה עבירה פלילית62 . סעי3.2 בחוזר מרחיב את חובת הדיווח למשטרה או לפקיד הסעד , למצבי מסוימי של פגיעה מינית בי תלמידי מחו. למסגרת החינוכית . עוד קובע החוזר , שמנהל בית הספר חייב ג ליידע את הפיקוח)המפקח הכול ל והיוע. הבכיר במחוז (על הפגיעה המינית .החוזר נות כלי עזר להגדרת המעשי שנדרש לדווח עליה וקובע , .שכל אימת שיש התלבטות בדבר חובת הדיווח אפשר להיווע ,בי היתר , בנציגי היחידה למניעת התעללות בילדי בשפ"י . ÚÈ ÓÏ ‰„ÈÁÈÏ Ì‚ ¯·ÚÂÈ ÏÈÚÏ ÌÈ Ó ‰ ÌÈÁÂÂÈ„‰˘ Ú·˜ ‡Ï Ù˘· ÌÈ„ÏÈ· ˙ÂÏÏÚ˙‰ ˙ "È , ˙ÂÚÈ‚Ù‰ È‚ÂÒ ÏÚ ‰·Á¯ ‰ ÂÓ˙ Ï·˜Ï ‰ ÓÓ Ú Ó Íη . ˙„ÚÂ˙Ó ˙ˆÚÂÂÈ‰Ï ˙ÂÈ Ù‰ ˜¯ Ù˘ Û‚‡ È„È· ˙ÂÈ˙ËÈ˘· "È . __________________ 60 בג" ) 7374/01 ÌÈ ÂÏÙ ' Î Ó " ·‚‰ Í ÈÁ‰ „¯˘Ó Ï ' ˘Â¯È˙ ˙È Â¯ Á‡Â ', פ"ד נז)6 ( 529 . 61 ובלשו החוזר" : במקרה של מעשה מגונה בעל אופי'קל ')נגיעה ,צביטה, נשיקה או התערטלות חלקית , כשהתנהגויות אלה ה חד פעמיות."( 62 /לפי סעי3 ) א) ( 1 (לחוק למניעת הטרדה מינית ,התשנ"ח 1998 . משרד החינו 729 2. להל סיכו מספר הפניות של בתי הספר שבחרו לדווח למדריכי היחידה למניעת התעללות בילדי ,בשנות הלימודי התשס"א'התשס"ו: Ò˘˙‰ "Â Ò˘˙‰ " ‰ Ò˘˙‰ " „ Ò˘˙‰ "‚ Ò˘˙‰ " · Ò˘˙‰ " ‡ 500 329 323 268 254 186 Ò ¯ÊÂÁ / 2)‡ ( ˙ÂÈω ÈÓ‰ ÁÂÂÈ„‰ ˙·ÂÁ ˙‡ ÌÈÈ˜Ó Â È‡˘ ÈÓ „‚ ˙ÂȈ˜ Ò Ú·Â˜  ȇ . ‰Ú˙¯‰ ¯„Úȉ· , Ì˙ÈÓ„˙· ‰ÚÈ‚ÙÓ ˙ȯ·Ȉ ˙¯Â˜È·Ó ÌÈ˘˘ÂÁ˘ ¯ÙÒ È˙· , Ú ÓÈ‰Ï ÌÈÏÂÎÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙ ÔÈ· ˙È ÈÓ ˙ÂÓÈχ ÈÚ¯ȇ ÏÚ Á„ÏÓ . „ÒÂÓ ˙ÂÚÈ·˙Ï ÌÈÙ¢Á Âχ Í ÈÁ ˙ ÁÂÂÈ„ ȇ Ï˘· ÂÚ‚Ù ˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙ „ˆÓ ˙ÂÈËÙ˘Ó . מדור הנוער הוא הגו המקצועי במשטרה האחראי לטיפול הכולל בעבריינות נוער . מדור הנוער אוס ומעבד נתוני בדבר תלונות על עבירות אלימות בכלל ועבירות מי בפרט , ובכלל עבירות שבוצעו במוסדות חינו . אול המשרד אינו מעביר את המידע שברשותו למאגר של המשטרה לצור השוואה בי נתוני , וכדי לוודא שקוימו חובות הדיווח ושנעשה ניטור שוט של התופעה במערכת החינו . 3. בנוגע ליתר אירועי האלימות החמורי קובע חוזר סא/4)ג( , כי ההנהלה של כל מחוז אחראית לריכוז נתוני ע ל מעשי האלימות במחוז , ומטה המשרד אחראי לניטור תופעת האלימות במערכת החינו .ע זאת , אי בחוזר האמור הוראה המחייבת את מנהלי בתי הספר לדווח לגור כלשהו מחו. לבית הספר על אירועי אלימות בי תלמידי , פרט לדיווח למשטרה או לפקיד סעד או לשניה על חשד לעבירות הפלילי ות המנויות בחוזר63 . בשנת2004 הפי. אג שפ" י בקרב המנהלי חוברת להטמעת הנהלי החלי עליה בנוגע לאירוע אלימות חמור . החוברת נועדה" להפיג את העמימות סביב תהלי ההתערבות בבית'הספר באירוע אלימות חמור ."בחוברת נקבע , כי" בכל אירוע של אלימות חמורה חייב מנהל ביה"ס ל יידע בזמ אמת את מפקח ביה" ס ואת מנהל מחלקת החינו ברשות ." המשרד לא קבע אמות מידה לבחינת"אירוע אלימות חמור" , ולא קבע מי ה הגורמי שאפשר להיווע. בה בעניי זה. בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר2007 כתב אג שפ"י ,ש" קביעת אמות מידה לבחינת אירוע אלימות חמור הוא בעייתי , משו שהוא עלול להצביע מראש על סוג מסוי של אירועי , ולהוציא אירועי שלא נחזו מראש ושלא היה לה תקדי . לכ חשבנו להשאיר את השיפוט לצוות בתי הספר ."ע זאת נכתב בתשובה , כי"הדיווח איננו כרו במשאבי להתמודדות , ועל כ איננו מדרב את בתי הספר לדווח דיווח אמת ." Ï ‰„ÈÓ ˙ÂÓ‡ ˙ÚÈ·˜· ͯˆ‰ ˙‡ ˙¯˙ÈÈÓ ‰ ȇ „¯˘Ó‰ ˙·Â˘˙ " ¯ÂÓÁ ˙ÂÓÈχ Ú¯ȇ " , ‰¯Â‚Ò ‰ÓÈ˘¯ ÂÈ‰È ‡Ï˘ , Ì˙Ú„ ÏÂ˜È˘ ÈÙÏ ‚‰ Ï ÈΠÈÁ‰ ˙ÂÂˆÏ Â¯˘Ù‡È . ÏÚ ‰„Ù˜‰ „¯˘Ó‰ ˙‡ ˘Ó˘Ï ‰¯ÂÓ‡ ÁÂÂÈ„‰ ˙·ÂÁ ÌÂȘ , ¯ÂËÈ ÈÎ¯ÂˆÏ Ì‚ , ‰¯„‚‰ ¯„Úȉ· ͇ „Ï ‰·ÂÁ˘ ÌÈ˘ÚÓ‰ Ï˘ ‰¯Â¯· ̉ÈÏÚ Á , ÈÚ¯ȇ Ï˘ ‡ÏÓ „ÂÚÈ˙ „¯˘Ó‰ ˙¢¯· Ôȇ ˙ÂÓÈχ‰ . ÍÎÓ ‰‡ˆÂ˙Î , ȇ¯˜‡ ‡Â‰ „¯˘Ó‰ ˙ÂÊÂÁÓÏ ÌÈω Ó‰ ÈÁÂÂÈ„Ó ˜ÙÂÓ‰ Ú„ÈÓ‰ ÌÏ˘ ‡Ï , ‰ÚÙÂ˙‰ Ï˘ ÔÓÈ‰Ó ¯ÂËÈ ÈÎ¯ÂˆÏ Âψ Ï „¯˘ÓÏ ¯˘Ù‡Ó  ȇ . __________________ 63 בכלל גרימת חבלה חמורה לקטי ,התעללות בקטי בבית הספר , סחיטת"דמי חסות" ,פריצה , גרימת נזק בזדו ,הצתה ,נשיאת נשק או מכשירי מסוכני וסי רוב למסר להנהלת בית הספר , תקיפה גופנית שתלמידי או אנשי צוות נפגעי בה , אלימות בהשפעת סמי או אלכוהול ואלימות קבוצתית שאד נפגע בה. 730 דוח שנתי58ב 4. במסגרת תיקו לחוק לימוד חובה , הוטלה בדצמבר2005 חובה נוספת על מנהלי מ וסדות חינו . סעי12 ג לחוק זה קובע כדלקמ" : )א( מנהל מוסד חינו ידווח ,לפי כללי שקבע השר , למי שהשר הסמיכו לענ י י זה מבי עובדי משרדו , על כל אירוע אלימות שהתרחש במוסד החינו , שהוא אחד מאלה : )1 ( אירוע של אלימות גופנית בי עובד הוראה לבי תלמיד ; )2 ( אירוע של אלימות גופנית בי תלמידי ,שנגרמה בו חבלה . )ב ( מנהל מוסד חינו ידווח על אירוע כאמור בסעי קט)א (מיד לאחר התרחשותו ,וכ על תוצאות הטיפול באירוע , לרבות אמצעי משמעת שננקטו ,ע סיו הטיפול כאמור" . ¯Á‡ ·Â˜ÚÏ „¯˘ÓÏ ¯˘Ù‡Ï ‰„Ú ˙ÙÒ ‰ ÁÂÂÈ„‰ ˙·ÂÁ ÏÂÙÈˉ ÔÙ‡ ˙ÂÓÈχ‰ È˘ÚÓ ÏΠ̉· , ÌÈÁ˜Ï‰ ˙˜Ù‰ ÍÈω˙Ï ÚÈÈÒÏ . ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓ „Ú , ÌÈÓȇ˙Ó ÌÈÏÏÎ ÂÚ·˜ ‡Ï ÂÊ ‰·ÂÁ ÌÂÈ˜Ï ÌÈ˘¯„ ‰ . ÍÎÓ ‰‡ˆÂ˙Î , ˙„ÒÂÓÓ ¯„ÂÒÓ ÁÂÂÈ„ Ï·˜Ó  ȇ „¯˘Ó‰ Í ÈÁ‰ , ÂÏ ÌȯÒÓ ˘ ÌÈÁÂÂÈ„‰ ˙‡ ˙ÂÈ˙ËÈ˘·Â ˙ÂÈ·˜Ú· ÔÈÈÓÓ ÛÒ‡  ȇ . ‡Ï „¯˘Ó‰ ÚÙ ÔÈ· Ú„ÈÓ ¯‚‡Ó ˙Ó˜‰Ï Ï - ˙ ¢‰ ˙ÂÈ¢¯Ï ‰·ÂÁ‰ ÈÁÂÂÈ„ ˙ËÈÏ˜Ï È„¯˘Ó , ˙·¯Ï ‰Á¯‰ „¯˘Ó ‰¯Ë˘Ó‰ . ¯ÂËÈ Ï ˙Ó¯Â˙ ÌÈ·‡˘Ó ˙ÎÒÂÁ ‰˙Èȉ ¯ÂӇΠ¯‚‡Ó ˙Ó˜‰ Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ· ÌȯÂÓÁ‰ ˙ÂÓÈχ‰ ÈÚ¯ȇ , ˙È ÈÓ ˙ÂÓÈχ ˙·¯Ï . ניטור ארצי דוח ועדת וילנאי המלי. על"בניית מערכת ניטור ל אומית ,אשר תופעל אחת לשנה , למדידת היק האלימות ,ולבחינת גורמי המשפיעי עליה ,מערכת זו תהווה מקור להערכה ומעקב ." 1. החל בשנת הלימודי התשנ" ח) 1997 ' 1998 ( מימ המשרד בשיתו ע גופי אחרי , שני סקרי ארציי לניטור תופעת הבריונות והאלימות במוסדות החינו: א (סקרי שעשו ד" ר יוסי הראל ועמיתיו בשיתו ע המשרד ומשרד הבריאות בשביל ארגו הבריאות הבי' לאומי בשני1998 , 2002 , 2004 ו' 2006 . סקרי אלה מספקי נתוני על תפיסת האקלי הבית ספרי ,על רמת האלימות ועל התנהגויות מסוכנות אחרות של הנוער בישראל . ב (סקרי שעשו פר ופ 'בנבנישתי וד"ר רו אסטור ועמיתיה בשנות הלימודי התשנ" ט ) 1998 ' 1999 (התשס" ב) 2001 ' 2002 (והתשס" ה) 2004 ' 2005 ( בשביל המשרד על רמת האלימות במערכת החינו , היקפה ומאפייניה) לעיל ולהל' סקר בנבנישתי .( אחת ממטרותיו של סקר בנבנישתי היא איתור קבוצות סיכו ושינוי י במש זמ מסוי . 2. כלי נוס לניטור רמת האלימות וטיב האקלי הבית'ספרי הוא שאלוני המיצ" ב) מדדי יעילות וצמיחה בית'ספרית( , שפותחו והופצו בבתי הספר עד שנת2006 בידי אג הערכה ומדידה שבלשכת המנכ"ל .באמצעות השאלוני נבדקו תלמידי הכיתות ה ,'ו ,'ז ,'ח ,'ט ' בכל בתי הספר .ברחבי האר . עד שהוקמה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינו)ראמ"ה ( בשנת2006 ,כללו שאלוני המיצ" ב ארבע שאלות בתחו האלימות ושש שאלות בתחו האקלי64 .בשנת הלימודי התשס" ז) 2006 ' 2007 (החליטה ראמ"ה לעדכ את שאלוני המיצ" ב לתלמידי , מורי ומנהלי , ולהגדיל לשמונה את מספר השאלות בתחו האלימות) להל' המיצ"ב המורחב .( בשנת2007 החליטה הנהלת __________________ 64 יצוי שלפי נתוני ראמ"ה ,בשני התשס"ב התשס" ו לא נמצאו שינויי ממשיי בתחומי שנמדדו במיצ"ב . משרד החינו 731 המשרד לעשות ניטור ארצי באמצעות הפצת שאלו נוס ,שלא במסגרת המיצ"ב , אשר ישמש תחלי לסקר בנבנישתי. בי השני התשס" ב) 2001 ' 2002 (והתשס" ו) 2005 ' 2006 (התבסס הניטור הארצי על הסקרי של בנבנישתי והראל , שנערכו לסירוגי ,יחד ע המיצ"ב השנתי .שפ"י ,המדע הראשי וראמ" ה השיבו למשרד מבקר המדינה בנובמבר2007 ,כי הסקרי הארציי ה מדגמיי ונערכי אחת לשלוש' ארבע שני ,ואילו שאלוני המיצ"ב השנתיי כוללי מספר מצומצ של שאלות , ולכ תוצאותיה אינ יכולות לשמש לניטור ארצי . ÌȘ‰ ‡Ï „¯˘Ó‰ " ˙ÈÓÂ‡Ï ¯ÂËÈ ˙ίÚÓ " , ȇ ÏÈ ˙„Ú Á„· ıÏÓ‰ ¯·„‰˘ Û‡ . „¯˘Ó‰ ˆÈÓ‰ ˙‡ˆÂ˙· ˘Ó˙˘‰Ï ÍȯˆÂ ÏÂÎÈ " Ïη ˙ÂÓÈχ‰Â ˙ Âȯ·‰ ¯ÂËÈ ÈÎ¯ÂˆÏ ·Á¯ÂÓ‰ · ÌÈ¯Â˘ÈÓ‰ , Ȉ¯‡‰ ¯Â˘ÈÓ· ˙·¯Ï . אבחוני מקומיי בדוח ועדת וילנאי הומל. לאבח א ת ממדיה ומאפייניה של תופעת הבריונות והאלימות בכל בית ספר באמצעות"שאלו בית ספרי הכולל את המדדי של מערכת הניטור הלאומית ."אבחו כאמור , שהוא למעשה ניטור בכל מוסד חינוכי , צרי לאפשר לברר מה ה הגורמי להתגברות האלימות ולהתאי דרכי טיפול ייחודיות לכל מוסד לפ י סוגי הבעיות שאובחנו בו . 1. בעקבות ההמלצה האמורה פיתח אג שפ" י בשנת1998 כלי לניטור אקלי חינוכי מיטבי )אח"מ (בכל בית ספר , במסגרת תכנית התערבות כוללת) להל' תכנית האח"מ .( לפי הדג שהוכ בשפ"י ,תכנית האח" מ מופעלת בשני שלבי :הראשו אבחו והשני התערבות .ב שלב הראשו מופ. לכל תלמידי בית הספר שאלו המאפשר להנהלת בית הספר לקבל תמונת מצב עדכנית בנוגע לסוגי האלימות שהתלמידי חווי בבית הספר .בשלב השני אמור בית הספר לקבוע תכנית עבודה , את הדברי שהוא מבקש לשנות ואת השותפי שהוא מבקש לגייס לפעולה בנושא זה .צוות בית הספר מכי את תכנית ההתערבות בהדרכת עובדי שפ" י בהתא לתוצאות האבחו) ראו להל .( בתו פרק זמ מסוי בית הספר אמור להיער לאבחו חוזר. לפי פרסומי המשרד , עד לשנת2006 הופעלה תכנית האח"מ בכ' 1,000 בתי ספר ,שה כ' 30% .מכלל בתי הספר באר .ואול לפי דוח מ' 13.12.06 , בשנת הלימודי התשס" ה הופ. שאלו האח"מ ב' 237 בתי ספר ובשנת הלימודי התשס" ו' ב' 226 בתי ספר בלבד . בשנת2006 הוכ שאלו ניסויי למורי , לצור אבחו האקלי בבית הספר מנקודת מבט. Á‡‰ ˙È Î˙ ˙˜˘‰ Ê‡Ó Â¯·Ú˘ ÌÈ ˘‰ Ú·˘·˘ ÈÙ ÏÚ Û‡ " „¯˘Ó‰ ‰· ÚȘ˘‰ Ó 8 ÔÂÈÏÈÓ ˘ " Á , ‚ ‡Ï ‡Â‰ ÚˆÂÓÓ‰ ̯ÙÒÓÂ È Â˘‡¯‰ ÔÂÁ·‡‰ ÍÈω˙ ˙‡ ¯·Ú˘ ¯ÙÒ‰ È˙· ¯ÙÒÓ Ï„ Î- 150 ‰ ˘· „·Ï· ¯ÙÒ È˙· . ¯ÊÂÁ ÔÂÁ·‡ ¯·Ú˘ ¯ÙÒ‰ È˙· ¯ÂÚÈ˘ Â‰Ó ÌÈÚ„ÂÈ Ôȇ Á‡‰ ÔÂχ˘ ȇˆÓÓ ÍÓÒ ÏÚ Ì‰· ‰ÏÚÙ‰˘ ˙·¯Ú˙‰ ˙È Î˙ ˙·˜Ú· " Ó . ÌÈ„ÂÓÈω ˙ ˘· Ò˘˙‰ " Á ) 2007 - 2008 ( „¯˘Ó‰ ÚȘ˘Ó ‰„·Ï 2 ˘ ÔÂÈÏÈÓ " ÂÊ ˙È Î˙· Á . 2. במסגרת תכנית האח"מ , השאלוני שמילאו התלמידי נשלחי למינהל התקשוב שבמטה המשרד לצור עיבוד הנתוני בהתפלגות לפי בית הספר ,השכבה וכל אחת מהכיתות . מנהלי בתי הספר מקבלי קוד וסיסמה אישיי באתר שפ"י באינטרנט כדי שתהיה לה גישה לתוצאות , 732 דוח שנתי58ב שמתקבלו ת בתו שבעה ימי . מנהל בית הספר לבדו מחליט לפני מי יוצגו הממצאי ,מתי , כיצד ולש מה . על המדיניות של חיסיו תוצאות שאלו האח" מ נמתחה ביקורת מגורמי שוני65 .אול אג שפ" י דבק במדיניות זו בטענה שחשיפת תוצאות האח" מ עלולה לסכל את התכנית כולה עקב חשש המנהלי שי ש לה עניי להצניע את ממדי התופעה בבית ספר , מחוסר פופולריות של בית ספר , מירידה במספר התלמידי שיירשמו לבית ספר ומ" .הזמנת לח "של הפיקוח . Á‡‰ ˙È Î˙· ¯ÂËÈ ‰ ·Ï˘ ˙‡ ¯Â·ÚÏ ¯ÙÒ‰ È˙· ˙‡ ·ÈÈÁÏÓ Ú Ó „¯˘Ó‰ " Ó , ˙ˆÏÓ‰ Û¯Á ȇ ÏÈ ˙„Ú Á„ . Á‡‰ ˙‡ˆÂ˙ ÔÂÈÒÈÁ " Ó , Ú ˘ ۯˈ‰Ï ¯ÙÒ‰ È˙· ˙‡ „„ÂÚÏ ¯˜ÈÚ· „ Á‡‰ ˙È Î˙Ï " È¯Ë ÂÏ ÔÙ‡· Ó , ÌÈ ˘· ‡È·‰ ‡Ï 2001 - 2007 È˙· ¯ÙÒÓ· ¯ÎÈ ÏÂ„È‚Ï ˙È Î˙· ÌÈÙ˙˙˘Ó‰ ¯ÙÒ‰ . ÔÂÈÒÈÁ‰ Ô¯˜ÈÚ ÏÚ ‰¯ÈÓ˘Ó ‰‡ˆÂ˙Î , ÌÈ Â˙ „¯˘ÓÏ Âȉ ‡Ï ¯ÂËÈ ÈÎ¯ÂˆÏ ÌȘÈÙÒÓ . בתשובת שפ"י למשרד מבקר המדינה נכתב , כי"האח"מ פותח ככלי ניהולי ולא ככלי ניטור ופיקוח ."ואול המומחי שליוו את שפ"י בתחו הניטור ,סברו אחרת .במכתב ששלח ב' 2.1.07 ד"ר רו אסטור מצוות בנבנישתי למנהלת שפ"י דאז , הוא המלי. לחייב את כל בתי הספר להשתת בתכנית האח"מ ,בנימוק שתכנית במתכונת התנדבותית תמנע את גילוי ממ די התופעה בבתי ספר מרובי אלימות. ✩ ¯Â˘˜‰ Ïη ‰ËÓ‰ ˙„ÈÁÈÓ ‰ÓÎ Ï˘ Ô˙ÂÏÈÚÙ· ‰ÙÈÙÁ‰ Û‡ ÏÚ˘ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ¯Â·Èˆ‰Ó Ú„ÈÓ ˙ËÈÏ˜Ï , Ô‰È È· ̇È˙ Ôȇ , Ô˙ÂÚˆÓ‡· ÌÈÏ·˜˙Ó‰ ÌÈ Â˙ ‰ ˙‡ ÌÈÊÎ¯Ó Ôȇ „Á‡ ¯‚‡Ó· , È˘ÚÓ ¯ÂËÈ ÈÎ¯ÂˆÏ Ô‰· ¯·ˆ ‰ Ú„ÈÓ· ˙˘Ó˙˘Ó ‰ ȇ „¯˘Ó‰ ˙ω ‰Â ¯·‰ ‰ÚÙÂ˙· ˜·‡Ó‰ ÏÂÚÈÈÏ ¯ÙÒ‰ È˙·· ˙ÂÓÈχ‰Â ˙ ÂÈ . „ÂÚ ˙‡Ê , ¯ÂËÈ Í¯ÚÓ ˙Ó˜‰· - ÌÈÈÓ‚„Ó Ìȯ˜Ò Ï˘ , ÌÈÈÓÂ˜Ó ÌÈ ÂÁ·‡Â ÌÈȈ¯‡ ÌÈ Á·Ó - Ìχ ÌÈ·¯ ÌÈ·‡˘Ó ÂÚ˜˘Â‰ ȇ ÏÈ ˙„Ú Á„ ˙ˆÏÓ‰Ï Ìȇ˙Ó Â È‡ ͯÚÓ‰ , ÂÈ„ÚÈ ˙‡ ÌÈ˘‚‰ ‡Ï . ‡Ï Ì‚ „¯˘Ó‰ Á Ô¯˜Ú ÔÈ· ȇ¯‰ ÔÂÊȇ‰ ˙‡ ‰˘Ú Á‡‰ ÔÂχ˘ ˙‡ˆÂ˙ ÔÂÈÒÈ " Ó , Ù˘ ς„ ·˘ "È , ÔÈ·Â ˙ ·Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ ˙ÏËÂÓ‰ ˙ÂȯÁ‡‰ " ˙ÈÓÂ‡Ï ¯ÂËÈ ˙ίÚÓ " , È·Â¯Ó ¯ÙÒ‰ È˙· ˙‡ ˙ÂÙÓÏ ˙ÂÓÈχ‰ , Â˙ÂÈ È„Ó Ì¢ÈÈ ¯Á‡ ·Â˜ÚÏ Í ÈÁ‰ ˙„ÒÂÓ ÏÚ Á˜ÙÏ . ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˙ÂÏ·˜Ó ‰ËÓ‰ ˙„ÈÁÈ˘ Ú„ÈÓ· ˘Ó˙˘‰Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ Ì˘Ï ¯Â·Èˆ‰Ó Í ÈÁ‰ ˙„ÒÂÓ· ˙ Âȯ·‰ ˙ÚÙÂ˙ ¯ÂËÈ . ¯‚‡Ó ˙Ó˜‰ ÔÂÁ·Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ ÔÈ· ÌÈ Â˙ - È„¯˘Ó , ‰¯Ë˘ÓÏ ÂÈÏÚ ÌÈÁÂÂ„Ó ¯ÙÒ‰ È˙· Èω Ó˘ Ú„ÈÓ‰ · ÊÎÂ¯È˘ , ȄȘÙÏ ÌȯÂÓÁ ˙ÂÓÈχ ÈÚÂ¯È‡Ï Ú‚Â · „¯˘ÓÏ „ÚÒ‰ . __________________ 65 לדוגמה Á„· 51 ‰ ¯˜·Ó Ï˘ · ‰ È„Ó ) 2001 ( נקבע כי" משגיבש המשרד באמצעיו המקצועיי החינוכיי והכספיי ערכת אבחו בית ספרי ,המותאמת למחקר שבדק את התופעה ברמה הארצית, עליו לעשות בה שימוש ממשי ולשאוב ממנה את המידע הראוי) "עמ ' 51 .( משרד החינו 733 תכניות מניעה התערבות על בסיס ניטור 1. בעבר שקד שפ"י על פיתוח תכניות מני עה ,ואילו בשני האחרונות , על פי התפיסה שעליה מבוססת תכנית האח"מ , מתמקד המשרד בניסיו ללמד את בתי הספר כיצד להכי תכניות בכוחות עצמ , המותאמות לצרכיה .לפי תכנית האח"מ , תוצאות האבחו הבית ספרי מיועדות לשמש את הצוות החינוכי לצור הכנת תכנית התערבות בית ספרית בהדרכת נציגי שפ"י. לפי נתוני המשרד ,לצור הכנת תכנית ההתערבות ,כל בית ספר זקוק לליווי של מדרי מטע שפ" י בהיק של חמישה ימי הדרכה בשנה . ימי הדרכה כוללי עיבוד של התוצאות והכנת מודל התערבות מותא לממצאי האבחו .לצור ליווי הרוב המכריע של בתי הספר במערכת הח ינו נדרשי אלפי שעות הדרכה בשנה .ואול בכל אחת מהשני התשס"ב התשס" ז הקצה המשרד לתכנית האח" מ בי35 ל 90 ימי הדרכה בלבד . לתכנית המערכתית החדשה בשנת הלימודי התשס" ח) 2007 2008 ( הוקצו100 ימי הדרכה ל 800 בתי ספר. ˙ ˘Ó ÈÎ Ìȇ¯Ó ÌȇˆÓÓ‰ 2000 Á‡‰ ˙È Î˙ ÍÏȇ " Ó „¯˘Ó‰ Ï˘ Ï‚„‰ ˙È Î˙ ‡È‰ ÌÈ·¯ ÌÈ·‡˘Ó ‰· ÚȘ˘‰ „¯˘Ó‰Â ¯ÙÒ‰ ˙È·· ˙ÂÓÈχ‰Â ˙ Âȯ·‰ ˙ÚÙÂ˙· ˜·‡ÓÏ . Ìχ ¯ÙÒ‰ È˙· Ïη ˙ˆÙÂÓ ‰ ȇ ˙È Î˙‰ . Ï˘ ͯ„ÂÓ ÈÂÂÈÏ· ͯˆ ˘È ˙È Î˙‰ ˙ÏÚÙ‰ Ì˘Ï Ù˘ ȂȈ È„È· ¯ÙÒ ˙È· Ïη ÈΠÈÁ‰ ˙ˆ‰ "È . ‰ˆ˜‰ ‡Ï ˙ ¯Á‡‰ ÌÈ ˘‰ ˘ÓÁ· ͇ ÈÓÈ „¯˘Ó‰ Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ Ïη ˙È Î˙‰ ˙ÏÚÙ‰Ï ÌȘÈÙÒÓ ‰Î¯„‰ .  ȇ „¯˘Ó‰˘ ¯Á‡Ó Á‡‰ ˙È Î˙ ˙‡ ÏÈÚÙ‰Ï ¯ÙÒ‰ È˙· ˙‡ ·ÈÈÁÓ " Ó , ‰· ˘Ó˙˘‰Ï ÌȯÁ· Ì‰Ó Ô˘ ˜ÏÁ ˜¯ . ˙‡ÊÓ ‰¯˙È , Á‡‰ ˙‡ˆÂ˙ Ïȇ‰ " ˙ÂÈÂÒÁ Ó , Ï˘ ‰˙Áψ‰ ˙„ÈÓ ˙„‡ ÌÈ Â˙ „¯˘ÓÏ Ôȇ ÂÓ· ˙ÂÓÈχ‰Â ˙ Âȯ·‰ ȯÂÚÈ˘ ˙ ˘‰· ˙È Î˙‰ Í ÈÁ‰ ˙Â„Ò . 2. בשנת1998 פיתח מינהל חברה ונוער את התכנית"אקלי מצמצ אלימות ." התכנית נוסתה החל בשנת הלימודי התשנ" ט) 1998 1999 (בכ 30 בתי ספר ברחבי האר( בהדרכת ד" ר תו גומפל ובפיקוח המינהל . עיקר התכנית היא הכשרת הצוות החינוכי לניהול וניווט כיתה וליצירת א ווירה שגורמת לבאי בית הספר להרגיש מוגני . התכנית שמה דגש ביצירת גבולות ברורי , בקביעת מערכת סנקציות ועונשי ידועה מראש ומותאמת לכל גיל ,באכיפה שוטפת ועקבית , בהשבת סמכות המחנ ,בפיקוח ,בדיווח על אירועי אלימות , במודעות הילדי למצבי אלימות ופגיעה באחר ובהקניי ת התנהגויות דוחות פגיעה והצקה בקרב התלמידי . התכנית כללה בשנת הלימודי התשס" ז) 2006 2007 ( 41 בתי ספר ולוותה בניטור , באמצעות שאלו שהכי בעבר ד"ר גומפל . בניתוח השאלוני ,שנשלח למנהלי בתי הספר , צוי שאי אפשר לדעת מה היו המניעי שגרמו לענות על השאלו ,ולכ א י לדעת א העוני על השאלו היו מדג מייצג. ˙È Î˙‰ ˙ÏÚÙ‰ ÏÚ ÌÈ Â˙ ÛÒ‡ ‡Ï ¯Ú  ‰¯·Á ω ÈÓ " ˙ÂÓÈχ ÌˆÓˆÓ ÌÈϘ‡ " , ‡Ï ¯ÙÒ‰ ˙È·· ÈΠÈÁ‰ ÌÈϘ‡‰ ÏÚ ‰˙ÚÙ˘‰ ÔÙ‡ ÏÚ „ÓÏ . Ù˘Ï ¯ÒÓ ‡Ï ω ÈÓ‰ "È , ÊίӉ ˙ÂÓÈχ·Â ˙ Âȯ·· È˙ίÚÓ‰ ÏÂÙÈˉ ˙‡ ÏÚÂÙ· , Â˙ ˙‡Â ˙È Î˙‰ È˯٠˙‡ ‰È˙‡ˆ . ˙ω ‰ Í ÈÁ‰ ˙„ÒÂÓ ÏÎ ÏÚ ‰ÏÈÁ‰Ï ˙¯˘Ù‡·Â ˙È Î˙· ‰ „ ‡Ï „¯˘Ó‰ . 734 דוח שנתי58ב 3. אחת התוצאות של הפעלת תכנית האח" מ במתכונת חלקית ובלתי מחייבת היא שמספר מצומצ של בתי ספר ברחבי האר( רכש והפעיל תכניות התערבות שהכינו גופי פרטיי) להל התכניות הפרטיות .(התכניות הפר טיות מתחרות באח"מ ,הואיל וכמו האח"מ , ה מותאמות לצרכי בית הספר על בסיס אבחו מצב הבריונות והאלימות שבו . שתי התכניות הפופולריות ביותר כיו הוכנו בידי פרופ 'עמוס רולידר וד"ר יוסי הראל , שמחקריה תרמו לגיבוש מדיניות המשרד בהתמודדות ע האלימות . השניי היו חברי בצוות , שהקי בשנת2007 ,מנכ"ל המשרד דאז , מר שמואל אבואב ,לעדכו מבחני המיצ"ב בתחו האקלי הבית ספרי. תכנית"הרא"ל66 למיטביות ומוגנות" ,שבנה פרופ ' עמוס רולידר) להל תכנית רולידר( , מתמקדת בהצבת גבולות לתלמידי , באמצעות אכיפת מערכת כללי התנהגות ומת תמריצי חיוביי ושליליי .תכנית רולידר ,המבוססת על תכניות אולוויוס למאבק בבריונות , כוללת הכשרת צוותי חינוכיי לניווט יעיל של כיתה , לבניית אמנה בית ספרית ולהתמודדות ע תלמידי מאתגרי , והיא זכתה לתמיכת הסתדרות המורי .תכנית זו פועלת בהצלחה משנת הלימודי התשס"א בב תי הספר שברשות המקומית אלפי מנשה בשומרו ,ומשנת הלימודי התשס" ה בכמה מבתי הספר הממלכתיי באילת) ראו להל .( התכנית" חוס נעורי" ,המתמקדת בקידו רווחה נפשית , חברתית ופיזית של תלמידי ומורי במוסד החינוכי ,נבנתה בידי ד" ר יוסי הראל ופועלת בבתי הספר של רשת"עמל " (ברחבי האר . התכנית עוסקת ,בי היתר , בהדרכת צוותי חינוכיי לשיפור התקשורת ע התלמידי ולהגברת האכפתיות , האמפתיה וההבנה לצרכיה . ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ , ˙ Âȯ·‰ ˙ÂÚÙÂ˙ ÌÚ ‰Áψ‰· „„ÂÓ˙‰Ï ÌÈ ÈÈ ÂÚÓ ˙‚˘Ó Ì„È˘ ¯ÙÒ È˙·˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÂÓÈχ , ˘Èί ˙ÂÚˆÓ‡· ˙‡Ê ˙¢ÚÏ ÂÏÎÂÈ ˙È˯٠˙·¯Ú˙‰ ˙È Î˙ ˙ , ˙ӂ„ Ï„ÂÓ Â‡ ¯„Èϯ ˙È Î˙ " ÌȯÂÚ ÔÒÂÁ " , ÌÈÁÓÂÓ È„È· ÌÈÙË¢ ‰Î¯Ú‰Â Á˜ÈÙ· ‰ÂÂÏÓ‰ Ì˘ ÈÏÚ· . ˙‡Ê ˙ÓÂÚÏ , ˙ÂÓÈχ‰ ˙ÈÈÚ· ÌÚ „„ÂÓ˙‰Ï ÌÈ ÈÈ ÂÚÓ ˙‚˘Ó Ì„È Ôȇ˘ ¯ÙÒ È˙· Á‡‰ ˙È Î˙ ˙‡ ÏÈÚÙ‰Ï ÌÈÎȯˆ " Ù˘ ÈÎȯ„Ó ÚÂÈÒ· Ó "È . ÂÏω ¯ÙÒ‰ È˙·Ó ÌÈ·¯ Ìχ ‡Ï Á‡‰ ˙È Î˙ ˙‡ ÏÈÚÙ‰Ï ÂÏÎÂÈ " Ó , ÏÏÎÏ ÌÈ˘¯„ ‰ ‰Î¯„‰‰ ÈÓÈ ‡ÂÏÓ Ï˘ ·Âˆ˜˙ ¯„Úȉ· Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ· ¯ÙÒ‰ È˙· . ÏÈÚÙ‰Ï ÌÈ·ÈÂÁÓ Ì È‡ ˙ÂÓÈχ‰ ˙ÈÈÚ·Ó ÌÈÓÏÚ˙Ó˘ ¯ÙÒ È˙· ̉ÈίˆÏ ˙Ó‡˙ÂÓ‰ ȉ˘ÏÎ ˙·¯Ú˙‰ ˙È Î˙ , ˙ӯ ÈΠÈÁ‰ ÌÈϘ‡‰˘ ˘ÂϘ ÈÂÎÈÒ ˘È ÔÎÏ ˙˘È ̉· ˙ÂÓÈχ‰Â ˙ Âȯ·‰ ‰·ÂËÏ Â . ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , Á‡‰ ˙È Î˙ ˙ˆÙ‰ ˙ÂÈ È„Ó ˙‡ ˘„ÁÓ Ï˜˘Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ " Ó Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ· , ÌÈ Â˘‰ ¯ÙÒ‰ È˙· Ï˘ ̉Èίˆ ˙‡ ÌÂω˙˘ ÔÙ‡· . ÔÂÁ·Ï Ì‚ ȇ¯‰ ÔÓ Á‡‰ ˙È Î˙ ˙‡ ÏÈÚÙ‰Ï ¯ÙÒ È˙· ·ÈÈÁÏ ˙¯˘Ù‡‰ ˙‡ " ˆÈÓ‰ ˙‡ˆÂ˙ ̇ Ó " ˙Ó¯˘ ‡¯‰ · ‰Â·‚ ̉· ˙ÂÓÈχ‰Â ˙ Âȯ·‰ ‰. התערבות יישובית 1. תכניות התערבות נוסו בעשור האחרו ג במישור היישובי בהתא לחוזר סא/4)ג( , המטיל על המשרד ועל הרשויות המקומיות את האחריות להכי תכניות מניעה וטיפול באלימות הבית ספרית בכל יישוב . __________________ 66 "הרא" ל הבלגה ,הקשבה , ריסו ,רגישות ,איפוק ,אהבה , לא להתנהגויות מסוכנות ." משרד החינו 735 בשנת הלימודי התשס"א יז אג שפ" י תכנית מערכתית יישובית ב 14 יישובי .שפ" י בחר את היישובי האלה :נתניה ,בית שמש ,חדרה ,פתח תקווה , שפרע ,אלפי מנשה ,רמלה ,כפר סבא , חיפה ,פרדס חנה , גבעתיי ,ערד ,מודיעי ותל שבע .לכל יישוב הוקצו כ 20,000 ש"ח . מאז תחילת התכנית בשנת2001 נעשו שינויי ברשימת היישובי האמורה ,שנבעו בע יקר מחוסר התאמת אחדי מה לתנאי הנדרשי. ˙È Î˙Ï ÌÈ·Â˘ÈÈ ˙Âٯˈ‰Ï ÌÈ„„Ó Ú·˜ ‡Ï „¯˘Ó‰ , Ïη ÌÈ„˜Ó ÌÈίˆ ÈÂÙÈÓ ‰˘Ú ‡Ï ·Â˘ÈÈ . Ù˘ ¯Á· ÚÂ„Ó ˙Ú„Ï Ôȇ ÍÎÈÙÏ " ÌÈÓÈÂÒÓ ÌÈ·Â˘ÈÈ· ‰ÏÈÁ˙ÎÏÓ È , ÔÓÊ ¯Á‡Ï ÌȯÁ‡· Ì˙ˆ˜Ó ˙‡ ÛÈÏÁ‰ . Ù˘ " ˙È Î˙‰ ˙Áψ‰ ˙˜È„·Ï ÌÈ„„Ó Ú·˜ ‡Ï Ì‚ È . Ó‡ Ì Ù˘ ͇ ¢ڢ ˙ÂÏÂÚÙ ÏÚ ˙ÂÁ„ Â˘È‚‰ ÌÈ·Â˘Èȉ " ÌȇˆÓÓ‰ ÌÂÎÈÒ ˙‡ ˜„· ‡Ï È ·Â˘ÈÈ ÏÎ Ï˘ ÌÈȯ˜ÈÚ‰ , ‰ÁÈψ‰ ˙È Î˙‰ ̇ ˙Ú„Ï ¯˘Ù‡  ÓÓ˘ ÍÓÒÓ ÔÈΉ ‡Ï , ̇ ÌȯÁ‡ ÌÈ·Â˘ÈÈ· Ì‚ ‰˙‡ ÏÈÚÙ‰Ï È‡¯ . ¯Ú  ‰¯·Á ω ÈÓ ÏÁ‰ ÔÓÊ Â˙‡·˘ Û‡ ÏÚ ‰Ó„ ˙È Î˙ ÏÈÚÙ‰Ï ") ‰ÂÎχ ÌÈÓÒ ˙ÂÓÈχ Ï " ; ÔÏ‰Ï Â‡¯ ( , Ù˘ ̇È˙ ‡Ï " Â˙ÂÏÈÚÙ ˙‡ È Ï‰ ÈÓ‰ ÌÚ ‰Ê ÌÂÁ˙· . 2. תכנית מניעה רשותית אלימות סמי אלכוהול , היא תכנית מערכתית בי משרדית למניעת התנהגויות מסוכנות בקרב ילדי ובני נוער) להל תכנית אס"א .(תכנית אס" א החלה בשנת2001 בשיתו המשטרה ,הרשות למלחמה ב סמי ,מציל" ה)מועצה ציבורית למניעת אלימות בקהילה( , המשרד לקליטת העלייה ,משרד הרווחה ומרכז השלטו המקומי .לפי נתוני המינהל , בשני2001 2004 השתתפו בתכנית10 רשויות מקומיות , 21 רשויות הצטרפו בשנת2005 , ובשנת2006 היא הופעלה ב 60 רשויות .במסגרת התכנית הוקצו ל כל רשות סכו של100,000 ש"ח לשנה , מותנה בתוספת תקציב של50,000 ש"ח לפחות בידי הרשות המקומית .בעקרונות התכנית נקבע , שתופעת האלימות ברשויות תמופה לפי תוצאות שאלו האח"מ . עד מועד סיו הביקורת לא נעשה ניטור ברשויות המשתתפות בתכנית. רק בשנת2004 , שלוש שני לאחר שהותחל בהפעלת תכנית אס"א , הזמי המינהל מחקר הערכה בנוגע לתכנית .המחקר בדק את הטמעת התכנית בשישה יישובי בלבד . החברה שנבחרה לעשות את המחקר)ג' וינט מכו ברוקדייל (התחייבה ,בי היתר , לעבד ולנתח את שאלוני המיפוי היישובי שיוכנו . באוגוסט2006 הוגשו ממצאי המחק ר למינהל ולפיה , " איסו המידע לא נער באופ שיטתי ומובנה ,והיישובי ציינו צור בסיוע באיסו המידע וניתוחו." ˙ÂÓÈχ‰ Ï˘ ÈÂÙÈÓ Â‡ ¯ÂËÈ Ï‰ ÈÓ‰ È„È· ‰È‰˘ ÈÏ· ‰ÏÁ‰ ˙È Î˙‰˘ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ¯Á· ˘ ÌÈ·Â˘ÈÈ· , ‰ÊÎ ÈÂÙÈÓ ÔÈÎ‰Ï Â˘¯„ ‡Ï Û‡ ˙ÂÈ¢¯‰Â . Á‰Ï Í¯Ú ‡Ï ω ÈÓ‰ ˙Ï ˙È Î˙‰ , ˙È· ÈÂÙÈÓ ÔÂχ˘Â È·Â˘ÈÈ ÈÂÙÈÓ ÔÂχ˘ ÔÈΉ ‡Ï - ȯÙÒ , ÔÂχ˘· ˘Ó˙˘‰ ‡Ï ۇ Á‡‰ " ‰Ê Í¯ÂˆÏ Ó . ÍÎÓ ‰‡ˆÂ˙Î , ÌÈÈÂ È˘ ¯Á‡ È˙ËÈ˘ ·˜ÚÓ ˙¢ÚÏ ¯˘Ù‡ ‰È‰ ‡Ï ÂÁÈψ‰ ‰„ÈÓ ÂÊȇ· ˙Ú„Ï ÌÈÏΠω ÈÓÏ Âȉ ‡Ï ÌÈ Â˘‰ ÌÈ·Â˘ÈÈ· ˙ÂÓÈχ Ï˘ ˙ÂÚÙÂ˙· È¯Â‰Ï ˙È Î˙· ÂÙ˙˙˘‰˘ ÌÈ·Â˘Èȉ ˙ÂÓÈχ‰ ˙Ó¯ ˙‡ „ . ÔÎ ÏÚ ¯˙È , ÚȘ˘‰˘ ÌÈÙÒΉ Ï˘ ˯ÈÙ „¯˘Ó‰ Ï˘ ÌÈÙÒΉ Û‚‡·Â ¯Ú  ‰¯·Á ω ÈÓ· Ôȇ ˙È Î˙· ÏÚÂÙ· „¯˘Ó‰ . ‰˙ÂÏÈÚÈ ‰˜„· ˘ ÈÏ· ‰˙˘Ú ÌÈÙÒ ÌÈ·Â˘ÈÈÏ ˙È Î˙‰ ˙·Á¯‰ , ÈÏ·Â ÁψÂÓ ‰È‰ ‰Ó¢ÈÈ Ì‡ ÌÈ„ÓÏÓ‰ ÌȯÁ‡ ÌÈ Â˙  ÌÈÈÙÒÎ ÌÈ Â˙ Âȉ „¯˘Ó·˘ . 3. בשנת2005 הוחל להפעיל באילת ,תכנית עירונית מקיפה למאבק באלימות , ביוזמת ראש העירייה ,מר מאיר יצחק הלוי . התכנית נועדה לצמצ בהדרגה את תופעות האלימות והפשיעה בעיר . התכנית משלבת אכיפה משטרתית מוגברת ע הפעלת פרויקטי בתחו הרווחה והחינו 736 דוח שנתי58ב הלא פורמלי .הסכו שהושקע ביישו " אילת עיר ללא אלימות " בשני2005 2007 היה כ 12 מיליו ש"ח . לצור יישו התכנית רכשה מחלקת החינו של העירייה את תכנית רולידר , והפעילה אותה באחדי מבתי הספר הממלכתיי בעיר , ואת תכנית ההתערבות בגני הילדי"אילנות ." לפי נתוני משטרת מרחב אילת , משנת2004 עד לשנת2006 ירד ב 41% מספר התיקי שנפתחו על עבירות במוסדות חינו , לרבות עבירות מי ,אלימות גופנית וגרימת נזק לרכוש67 . בעקבות נתוני אלה ולאחר דיוני שהתקיימו בוועדת התיאו הבי משרדית הלאומית בנוגע למאבק באלימות ברשויות המקומיות68 ,אימצה ועדת השרי למאבק באלי מות את התכנית" עיר ללא אלימות "בתור מודל ארצי לאומי . בהחלטת הממשלה מאוקטובר2006 69 נקבע כי פרויקט לפי מודל"עיר ללא אלימות " יופעל החל בשנת2007 ג ברשויות המקומיות האלה :טבריה ,נצרת עילית ,עכו ,חדרה ,נתניה ,רהט ,מעלה אדומי , אשקלו , רמלה ובת י . ‰ ‡Ï „¯˘Ó‰ ˙ÂÈ¢¯· ˙ÂÓÈχ· ÏÂÙÈËÏ ˙ÏÏÂÎ ˙È˙ίÚÓ ˙È Î˙ ‰Ï˘ÓÓ‰ È ÙÏ ‚Ȉ ˙ÂÈÓ˜Ӊ , ˙˯ÂÙÓ ·Èˆ˜˙ ˙Úˆ‰· ‰ÂÂÏÓ , ˙ӂ„ " ˙ÂÓÈχ ‡ÏÏ ¯ÈÚ ." ۯˈ‰ „·ÚÈ„· ˘È¯ÙÏ „¯˘Ó‰ " ˙ÂÓÈχ ‡ÏÏ ¯ÈÚ " , „¯˘ÓÏ ıÂÁÓ ÌÈӯ‚ ˙ÂȯÁ‡· ‡ˆÓ ‰ , ¯Á‡Ï ˜¯ ‰Ï˘ÓÓ ˙ËÏÁ‰ Ï˘ Û˜Â˙ ϷȘ ˙Ïȇ· ‰Áψ‰· ‰Ò ˘ . מכוח החלטת הממשלה האמורה הוקמה ועדת היגוי לאומית לצור הפעלת הפרויקט" עיר ללא אלימות) " להל ועדת ההיגוי הלאומית .(לפי ההחלטה , התקציב להפעלת הפרויקט בשני2007 2008 יסתכ בכ 50 מיליו ש"ח , מה20 מיליו ש"ח ממשרד ראש הממשלה , 5 מיליו ש" ח מהרשויות המקומיות ו 20 מיליו ש" ח מגופי פרטיי . ועדת ההיגוי הלאומית החליטה בנובמבר 2006 להקי מטה מקצועי שילווה ,ינחה וידרי את תהלי הפיתוח של הפרויקט , ישמש זרוע ביצועית של הוועדה ויתוו בי הרשויות המקומיות לגופי הארציי . לפי המודל שנוסה באילת ,דרכי הפעולה להתמודדות ע תו פעת הבריונות במערכת החינו ביישובי מתבססי על העקרונות האלה : התמקדות בהשבת הסמכות למחנכי , הצבת גבולות ואכיפת ;שינוי אורח החיי של המסגרת החינוכית כולה ; טיפול וראייה מערכתית של מכלול ההיבטי והנושאי הקשורי להתמודדות ע אלימות במסגרות החינוכיות ;בניית ת שתיות חינוכיות המאפשרות התמודדות יעילה יותר ע הצקה ,אלימות והתנהגות אנטי חברתית . בתשובתו למשרד מבקר המדינה הודיע שפ"י , כי נציגי המשרד חברי בוועדת ההיגוי הארצית של "עיר ללא אלימות "וכי המשרד נמצא בקשר מקצועי שוט ומשת פעולה ע מפעילי הפרויקט . שפ"י הסביר ,ש"תכנית האח" מ יכולה להיות תכנית מתאימה להפעלה בבתי הספר במסגרת עיר ללא אלימות ". ואול לדעת פרופ ' (תמר הורובי , היועצת האקדמית לתכנית"עיר ללא אלימות" , עקרונות התכנית אינ תואמי את תפיסת ה" אקלי "ואת דרכי הפעולה של שפ"י שביסוד תכנית האח"מ . המושג " אקלי "הוא מושג מעורפל ; מושג זה בשונה מ"הצבת גבולות "ו"בניית סמכות " אינו נית לתרגו מעשי ולכ קשה לתלות בשיפור ה" אקלי "את צמצו היק הבריונות ואירועי האלימות . ג מנהלת המטה המקצועי של"עיר ללא אלימות" ,ד"ר אורלי אינס קניג , מתחה ביקורת על מדיניות שפ"י והנהל ת המשרד בטיפול בתופעת הבריונות . במאמר שכתבה ע הפסיכולוגית אורלי __________________ 67 מ 76 תיקי בשנת2004 ל 45 תיקי בשנת2006 . 68 הוועדה הוקמה מכוח החלטת ממשלה מ 26.10.05 ,החלטה מס ' 4320 ) אלמ/ 24 .( 69 החלטה מס ' 575 . משרד החינו 737 פוקס שבתאי נטע ש"המערכת איננה נוקטת בהתערבויות המוכחות כאפקטיביות ,קרי :סובלנות אפס)הצבת גבולות חד משמעית במסגרת החינוכית( , והתערבות קצרת טווח הממוקדת בהצבת ואכיפת גבולות." ‰Ê Ú˜¯ ÏÚ , ¯· ‡Ï Ù˘ ˙·Â˘˙ ‰¯Â " Á‡‰ ˙È Î˙ ˙‡ ·Ï˘Ï Ô˙È „ˆÈÎ È " ˙¯‚ÒÓ· Ó " ¯ÈÚ ˙ÂÓÈχ ‡ÏÏ ." Ï„ÂÓ‰ ˙‡ ÏÈÚÙ‰Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰ËÈÏÁ‰ ¯·„ Ï˘ ÂÙÂÒ· " ˙ÂÓÈχ ‡ÏÏ ¯ÈÚ " ˙Ïȇ· Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ· ‰Ò ˘ , ÌÈÙÒ ÌÈ·Â˘ÈÈ· , Â˙ÂÈ È„Ó· ˜Â·„Ï ÍÈ˘Ó‰ „¯˘Ó‰ Ìχ ҇ ˙È Î˙ ˙‡ ıÈÙ‰Ï " ‡ )·- 60 ÌÈ·Â˘ÈÈ ( Á‡‰ ˙È Î˙ ˙‡Â " Ó , ‰˜„· ‡Ï ÔÈÈ„Ú˘ Û‡ Ô˙ÂÏÈÚÈ . שוק התכניות 1. החובה המינהלית לקיי תכנית למניעת אלימות כללית נקבעה בחוזר סא/4)ג ( בעקבות המלצות דוח ועדת וילנאי .לפי חוזר זה , " על המוסד החינוכי ליצור ולהטמיע תכנית התפתחותית מקיפה ...התכנית תכיל התערבות כוללת לכל נושאי המנ יעה)מניעת אלימות , מניעת השימוש לרעה בסמי ובאלכוהול , מניעת עישו ,מניעת התנהגות מינית סיכונית , מניעת הטרדות מיניות ופגיעות מיניות וכד' ."( ‰ÚÈ Ó‰ ÌÂÁ˙· ˙ÂÏÈÚÙ‰ ÔÂÓÈÓÏ ÌÈ·‡˘Ó ¯ÙÒ‰ È˙·Ï ‰ˆ˜Ó  ȇ „¯˘Ó‰ , ˙ίÚÓ· Ôȇ ˙ÂÈ Î˙‰ ˙ÏÚÙ‰Ï ˙„ÁÂÈÓ‰ ˙ÂÚ˘ „ÂÓÈω ˙ÂÚ˘ . Ù˘ " ˘ ˘ ˙ÂÏÂÚÙ‰ ¯Á‡ ·˜ÂÚ Â È‡ È ˙ Âȯ·‰ ˙ÚÙÂ˙· ˜·‡Ó Ì˘Ï ÈΠÈÁ „ÒÂÓ ÏÎ , ‰ÚÈ Ó‰ ˙ÂÈ Î˙ Ï˘ ÌÂ˘È¯ ‰˘ÂÚ Â È‡ Ô‰È˙‡ˆÂ˙ ˙‡ „„ÂÓ Â È‡Â ¯ÙÒ‰ È˙·· ˙ÂÏÚÙÂÓ‰ . 2. בהמלצות ועדת המשנה לאיסו נתוני של הוועדה המשרדית למניעת אלימות בית ספרית בשנת הלימודי התשנ" ז נקבע כי יש להציע" תק " לתכניות למניעת אלימות)חיצוניות ופנימיות( , כדי שיהיה אפשר לבדוק תכניות חדשות ולסייע בכ למנהלי בתי הספר לבחור את התכנית המתאימה לבית ספר .תק כאמור לא קבע המשרד ,א בנספח לחוזר סא/4)ג ( מובאת סקירה של 40 תכניות מניעה מומלצות . היצע רב זה של תכניות היה יכול לסייע לבתי הספר למצוא תכניות מתאימות לצרכיה . אול אי כיו גו שעוסק באיסו מידע שיטתי בנוגע לתכניות אלה , ושיכול לספק לבתי הספר הערכה אובייקטיבית של התכניות השונות .לדעת פרופ ' (הורובי , " עד היו רק תכניות ספורות נמצאו אפקטיביות והסיבה לכ היא ,שרוב התכניות אינ מבוססות על תיאוריה , אי לה מטרות מוגדרות וה אינ המשכיות" 70. בעניי זה צוי בדוח מבקר המדינה51ב71 , כי לא נעשו בדיקות יישו והערכה של תכניות המניעה . בהערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה54א , מספטמבר2003 , מובא לקט מעקבי אחר ביצוע הח לטות הממשלה ובו נכתב שהמשרד מכי"אוגד תכניות ,הכולל ,בי השאר , פירוט של רציונל התכנית ,נושאי התכנית ,אוכלוסיית היעד ,היכ היא פועלת ,והא עברה תהלי הערכה." __________________ 70 )תמר הורובי , "בית הספר כזירת אלימות" , ˙ÈΠÈÁ ‰„·ÚÏ ˘‚ÙÓ - ˙ÈχȈÂÒ 23 , יוני2006 ,עמ ' 45 66 . 71 Ì˘ , עמ ' 52 . 738 דוח שנתי58ב ¯·Óˆ„· 2006 Î Ó ÏÈˉ " Ù˘ Û‚‡ ÏÚ „¯˘Ó‰ Ï " È " ˙ÂÓÈȘ‰ ˙ÂÈ Î˙‰ ÏÎ ˙‡ ˙ÂÙÓÏ È¯Ú‰Ï ˙ÂÓÈχ· ÏÂÙÈËÏ „¯˘Ó· Ô˙ÂÏÈÚÈ ˙„ÈÓ ˙‡ Í , ˙ÂÈ Î˙ ÂÏȇ· Ú·˜Ï ‰Ê ÈÂÙÈÓ ÈÙÏ ÌÈ„˜Ó˙Ó ." ¯·Â˘‡ „Ú Ìχ 2007 , ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓ , ˙ÂÈ Î˙ Ô„‚‡ „¯˘Ó‰ ÔÈΉ ‡Ï ¯ÂӇΠ, ¯ÙÒ‰ È˙·Ï ˙ÂÚˆÂÓ‰ ˙·¯Ú˙‰ ˙ÂÈ Î˙ ¯Â˘È‡Ï ÌÈ ÂȯËȯ˜ ÌÒ¯Ù ‡Ï . בתשובתו מנובמבר2007 הסביר שפ"י למשרד מבקר המדינה ,כי החלי ט" לא לבצע מיפוי תכניות ואיסופ לאוגד תכניות מאושרות ...משיקול דעת של היעדר כוח אד לביצוע המשימה". Ù˘ ˙ËÏÁ‰˘ ‡ˆÓ " „¯˘Ó‰ ˙ω ‰Ï ‰‚ˆÂ‰ ‡Ï È . Ï˘ ı¯٠˜Â˘ ÌÈȘ Âχ ˙·ÈÒ · ÂÈÏÚ Á˜ÙÓ Â È‡ „¯˘Ó‰˘ Í ÈÁ ˙„ÒÂÓ· ˙ÂÓÈχ ˙ÚÈ ÓÏ ˙·¯Ú˙‰ ˙ÂÈ Î˙ .  ȇ „¯˘Ó‰ ˙‡ Ì˘ÈÈÓ ˙ˆ È„È· ¯˘Â‡È ÂίÚÂÈ˘ ˙ÂÈ Î˙ ¯‚‡Ó ÔÈÎ‰Ï È‡ ÏÈ ˙„Ú Á„ ˙ˆÏÓ‰ ÌÈÈ ÂˆÈÁ ÌÈÈÚˆ˜Ó ÌÈӯ‚Ï „¯˘ÓÏ Û˙Â˘Ó . „ÂÚ ˙‡Ê , ˙·¯Ú˙‰ ˙ÂÈ Î˙Ï ·ÈÈÁÓ Ô˜˙ Ôȇ ˙ÂÓÈχ· ÏÂÙÈˉ ‰ÚÈ Ó‰ ÌÂÁ˙· . ÁÙÒ · Â Ó ˘ ˙ÂÈ Î˙‰ ˙ÓÈ˘¯ ˙‡ ÔÎ„Ú ‡Ï Ì‚ „¯˘Ó‰ ‡Ò ¯ÊÂÁÏ / 4)‚ ( Ô˙ˆ˜Ó ÂÏË· Ô˙ˆ˜Ó˘ „ÂÚ ˙ÂÈË ÂÂϯ Ô È‡ ¯ÊÂÁÏ Ô˜È˙ ÌÒ¯Ù ‡Ï . ˙ÂÈ Î˙‰ ˙˘Èί ÌÂÁ˙· ‰‡ÏÓ ‰ÈӠ¡ ˙ ˙È ¯ÙÒ‰ È˙· Èω ÓÏ . ÍÎÈÙÏ , ¯ÙÒ‰ È˙· Èω Ó , ‡Ò ¯ÊÂÁ ÈÙÏ˘ / 4)‚ ( ̉È˙„ÒÂÓ· ¯ÂӇΠ˙È Î˙ ‚ȉ ‰Ï ÌÈ˘¯„ , ÔÈ·Ó ˙È Î˙ ¯ÂÁ·Ï ÌÈÎȯˆ ÂÏ ‰ˆÂÁÓ „¯˘Ó· ÌÈӯ‚ Ï˘ ‰¯˜· ¯·Ú ‡Ï˘ ˙ÂÈ Î˙ . 3. ביש יבה משותפת של הוועדה לקידו מעמד האישה והוועדה לזכויות הילד של הכנסת שהתקיימה ב 9.8.05 הוצגו נתוני קשי על אלימות מינית שמעורבי בה קטיני . בהחלטה שנתקבלה בישיבה נדרש המשרד לגבש" תכנית לאומית להתמודדות ע התקיפות המיניות בקרב קטיני ." תכנית המניעה"חברות וזוגיות ללא אלימות "הוכנה בידי אג שפ" י בשיתו משרד העבודה והרווחה והמרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה ירושלי ,ויועדה לכיתות י' י"א , כדי לקד יחס של כבוד הדדי בי בני אד בכלל ,ובמערכת הזוגיות בפרט .במחקר הערכה של התכנית , שנעשה בשנת2001 ,נמצא שהיא חשובה ורלוונטית בעיני תלמידי , מורי ויועצי חינוכיי , ועל כ יש מקו להמשי בה72 . תכנית זו אינה מצריכה תקציבי גדולי וכוח אד נוס , שכ המחקר האמור קבע ,שמחנ הכיתה יכול להפעילה .שפ"י הבהיר למשרד מבקר המדינה , שהתכנית דורשת ליווי של כוח הדרכה ובשל קיצוצי בתקצי ב הוחלט להשקיע בתכנית אחרת . · ˙Ò Î‰ Ï˘ ‰˘È‡‰ „ÓÚÓ ÌÂ„È˜Ï ‰„Ú‰ ‰ÓÈȘ˘ ÔÂÈ„· - 6.6.06 ¯¯·˙‰ , ‡Ï ˙È Î˙‰˘ ÌÈÈ ÂÎÈ˙‰ ¯ÙÒ‰ È˙· Ïη ‰ÏÚÙ‰ , ‰·ÂÁ ¯„‚· ‰ ȇ˘ ÔÂÂÈÎ , ·ÈÁ¯‰Ï ˘˜·˙‰ „¯˘Ó‰Â ‰·Èˆ˜˙· ıˆȘ Ú ÓÏ ˙È Î˙· ˘ÂÓÈ˘‰ ˙‡ . בנושא זה מתקיימת פעילות ג במסגרת"שבו ע מערכת החינו נגד אלימות מינית" ,אחת לשנה , החל בשנת הלימודי התשס"ו , " כחלק מחובת לקיחת האחריות המערכתית לצמצו תופעה קשה זו" 73 . במסגרת הפעילות האמורה נדרשי בתי הספר לקיי פעילות בנושא בסיוע חומרי רקע וסדנאות ,שהוצעו באתר האינטרנט של אג שפ"י. __________________ 72 בחינת התכנית'חברות וזוגיות ללא אלימות ' מחקר כמותי , מכו" אדמתיResearch International ", דצמבר2001 . 73 חוזר מנכ"ל סו/1 ומכתב המנכ"לית לשעבר עמירה חיי מ 6.2.06 ,חוזר מנכ"ל סז/1 ומכתב המנכ" ל לשעבר שמואל אבואב מ 11.12.06 . משרד החינו 739 ډ ¯˜ÁÓ Á„ ¯ÂÓ‡‰ Ú·˘Ï Ú‚Â · ‰Î¯ , ¯‡Â¯·ÙÓ 2007 , Î ÈΠڷ˜ - 27% ¯ÙÒ‰ È˙·Ó ‡˘Â · ÏÏÎ ÌȘÒÂÚ Ì È‡ , ÌÈ Ë˜ ¯ÙÒ È˙· ÈΠ, È˙„ È˙ÎÏÓÓ‰ Í ÈÁ‰ Ï˘ ¯ÙÒ È˙· , È˙· ‰Ê ‡˘Â · ¯ÙÒ‰ È˙· ¯‡˘Ó ˙ÂÁÙ ÌȘÒÂÚ Í¯‰ ÏÈ‚‰ ˙Â˙ÈΠÌÈËÂÚÈÓ‰ ȯʂӷ ¯ÙÒ 74 . 4. לפי חוזר סא/4)ג( ,אחריות מטה המשרד והנהלת המחוז ליצירת אקלי בית ספרי בטוח המצמצ אלימות , כוללת פיתוח חומרי לימוד והפצת בשדה וריכוז חומרי מהשדה והפצת . לפיכ ,ג תכניות סיוע ומניעה בשפ" י עוסק בטיפול בפניות מגורמי שוני להציג לפניו מיזמי ותכניות לימוד למניעת אלימות לש קבלת היתר להפעלה במוסדות חינו . עיסוק זה דורש השקעת זמ ועבודה רבה ,לצור פגישות ע יוזמי התכניות , בחינת תיאורטית של התכניות ובדיקת אופ יישומ. Ù˘ " ˙ˆÏÓÂÓ ‰ÚÈ Ó ˙ÂÈ Î˙ ¯·„· ¯ÙÒ‰ È˙· ˙‡ Ô΄ÚÓ Â È‡ È , ˙¯‚ÒÓ ÌÈÈ˜Ó Â È‡ ۇ ¯ÂӇΠ˙ÂÈ Î˙ ˙ÏÚÙ‰Ï ÈÏÓ¯ÂÙ ¯˙ȉ ‡ ¯Â˘È‡ Ô˙ÓÏ . ÔÎ ÏÚ ¯˙È , ‰ ͯˆ ‰‡Â¯  ȇ ‡Â ˙ÂȈÂÚÈÈ ˙ÂÈ Î˙ ‡ „ÂÓÈÏ ˙ÂÈ Î˙ ÌÂȘ· - ‰ÚÈ Ó‰ ˙È Î˙Ó ˙„¯Ù ˙ÂÈΠÈÁ " ÌÈÈÁ È¯Â˘ÈÎ " , ˙ ˘· ËÈÏÁ‰ „¯˘Ó‰˘ 2007 Ò˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ ˘· ¯ÙÒ‰ È˙· Ïη ÏÈÚÙ‰Ï " Á. התכנית" כישורי חיי " יצאה לאור בשנת1996 במהדורה של שלושה ספרי לכיתות א' ו' . בעשור החול פותחו יחידות חדשות ה לתלמידי בית הספר היסודי וה לתלמידי בית הספר העל יסודי . התכנית מתמקדת בפיתוח כשירות רגשית חברתית של תלמידי ,ועיסוק בנושאי מיניות , הטרדה מינית ואלימות מינית כלולי בתכנית כבר שני . התכנית" כישורי חיי "הופעלה בשנת הלימודי התשנ" ח) 1997 1998 (ב 800 בתי ספר יסודיי ובשנת הלימודי התשנ"ט ב 500 בתי ספר .בשנת התשס" ב הנחה המשרד את בתי הספר לייחד את שעות החינו לתכנית האמורה . לפי החלטת הנהלת המשרד מינואר2007 , התכנית תונהג בכל בתי הספר מכיתה א 'ועד כיתה יב ' שעה בשבוע במסגרת שעות המחנ . Ó „Ú ÏÎÏ Í ÈÁ‰ ˙„ÒÂÓ ÏÎÏ ˙ÙÒ Í ÈÁ ˙Ú˘ „¯˘Ó‰ ·ˆ˜˙ ‡Ï ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „Ú ˙ÂÚ˘ ÍÎ Ì˘Ï Ú·˜ ‡Ï ÏÈ‚‰ ˙·΢ " ˙ÂÚ·ˆ " ˙ίÚÓ· . Á˜ÈÙ Ô ‚ Ó ÌȘ‰ ‡Ï „¯˘Ó‰ ˙È Î˙‰ Ï˘ ‰˙ÏÚÙ‰ Èί„ ÏÚ ‰¯˜·Â , ·ÏÂ˘È ÌȯʂӉ Ïη Í ÈÁ‰ ˙„ÒÂÓ·˘ ‡„ÂÂÏ È„Î Ô‡ÂÏÓ· ˙È Î˙‰ ˙„ÈÁÈ , ÌÂÁ˙· ˙·¯Ï È ÈÓ ÏÂˆÈ Â ˙È ÈÓ ˙ Âȯ· ˙ÚÈ Ó . מניעה בגיל הר חוקרי קובעי שהפעלת תכניות מניעה בגיל הר עשויה להשפיע מאוד על צמצו אלימות במש כל החיי .ניתוח עלות תועלת מצביע שחינו בג טרו חובה חס לציבור האמריקני הוצאות ניכרות בטיפול באלימות ובפשיעה בגיל הבגרות75. לפי הספרות המקצועית , אי השקעה במניעה בגיל הג מקטינה את הסיכוי לשינוי ממשי ברמת האלימות הבית ספרית בחינו היסודי והעל __________________ 74 È˙·· ˙ÂÏÈÚÙ‰ ˙È ÈÓ ˙ÂÓÈχ „‚ Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ Ú·˘ ˙¯‚ÒÓ· ¯ÙÒ‰ - „ " ÌÎÒÓ Á , מרטנס הופמ יועצי לניהול בע"מ , יולי2007 . 75 בנבנישתי ,אסטור ומארצ'י , " התמודדות ע אלימות במערכת החינו" , ˙ÈΠÈÁ ‰„·ÚÏ ˘‚ÙÓ - ˙ÈχȈÂÒ 17 , מרס2003 ,עמ ' 9 44 . 740 דוח שנתי58ב יסודי .אי טיפול בילדי הג גור להוצאות סרק מרובות בהפקת תכניות מניעה לילדי בית הספר , שמידת הצלחת מוטלת בספק. בדיו שהתקיי בוועדת החינו והתרבות של הכנסת ב 11.12.00 אמר נציג שפ"י" : יש לנו תכניות למניעת אלימות שמתחילות בגיל ג הילדי . אנחנו פועלי מג הילדי יש לנו תכנית אחת שהיא מקובלת מאד עכשיו ,נפוצה מאד ומצליחה ביותר בש תקשורת לא אלימה , שהיא עובדת בצורה יפה מאד . אי לי מושג בכמה גני ילדי , אולי לפחות40 50 ,א לא יותר ." ‰˙ÏÚ‰ ‰˜È„·‰ , „¯˘Ó‰ È„È·˘ Ìȯ˜ÁÓ‰ È Â˙ Û¯Á˘ , ˙ Âȯ· ˙ÚÈ ÓÏ ˙ÂÈ Î˙ ˆÙ‰ ‡Ï Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ· ÌÈ„Ïȉ È ‚ ÏÎÏ ˙ÂÓÈχ . תכנית"בית ספר בטוח" מודל"בית הספר הבטוח "הוא פרי פיתוח של היחידה לשיטור קהילתי במשטרה ,שמטרתה הפי כת הסביבה הבית ספרית לבטוחה ומוגנת לקהילתה . במסגרת בניית המודל פעלה המשטרה ע אג שפ" י להכשרת שוטרי קהילתיי לפעילות חינוכית בבתי הספר ולגיבוש דפוסי עבודה משותפי . המודל הופעל החל בשנת הלימודי התשס" א בחטיבות הביניי .בשנת הלימודי התשס" ב הונהג המודל ב 300 חטיבות ביניי ,פנימיות וכפרי נוער ,שנבחרו בידי המשרד והמשטרה . כמו כ , במסגרת מודל דומה , "בית ספר משולב" ,התקיימה פעילות חינוכית בכיתות י' יב ' בבתי ספר (תיכוניי ברחבי האר , ובס הכול פעלו באותה שנה בתו בתי הספר560 שוטרי. · ‰¯Ë˘Ó‰ ȂȈ Ï „¯˘Ó‰ ȂȈ ÔÈ· ¯‡Â È 2006 Í ÈÁ· Ï„ÂÓ‰ Ì¢ÈÈ· ˙ÂÈÚ· ‰ÓÎ ÂÏÚ È„ÂÒÈ ÏÚ‰ : ÛË¢ ÔÙ‡· ¯ÙÒ‰ È˙·Ï ÌÈÚÈ‚Ó Ì È‡ ÌÈÈ˙Ïȉ˜‰ ÌȯË¢‰ ; ÌȯÂÚÈ˘‰ ¯ÙÒÓ ÌˆÓÂˆÓ ‡Â‰ ‡˘Â · ˙Â˙Èη ; ÌÈÈË ÂÂϯ Ì È‡ ¯ÂÚÈ˘‰ ÈίÚÓÓ ˜ÏÁ ; ÌÈÈΠÈÁ‰ ÌÈ˙ˆ‰ ˙È Î˙· ÌÈ·¯ÂÚÓ Ì È‡ ; Á‰ ˙È Î˙‰Ó ·Â˘Á ˜ÏÁ ˙ÂÈ‰Ï ¯ÂÓ‡ Ï„ÂÓ‰ ˙È·‰ ˙ÈÎÂ È - ˙ȯÙÒ ÍÎ ÌÈ¯Â·Ò Ì È‡ ÌȯÂÓ‰ ͇ ˙ÂÈ ÂÎÈÒ ˙ÂÈ‚‰ ˙‰Â ˙ÂÓÈχ ˙ÚÈ ÓÏ ; ÈÓÂÁ˙ ˙¯„‚‰ ‰¯ÒÁ ¯Ë¢‰ Ï˘Â ˙ˆ‰ Ï˘ ÏÂÙÈˉ ; ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ȯ‰ ÌÚ ‰„Â·Ú ‰¯ÒÁ ; ÛÂ˙È˘ Ôȇ ÌÈ˙ÚÏ ÌÈω Ó‰ ÔÈ·Â ‰¯Ë˘Ó‰ ÔÈ· ‰ÏÂÚÙ . ÂÓ· ‰˙ÏÚÙ‰ ˙‡ ·ÈÁ¯‰Ï ۇ ˙È Î˙· ÚȘ˘‰Ï ·ÈÈÁ˙‰Ï ÍÈ˘ÓÓ „¯˘Ó‰ ÌÈÙÒ ˙Â„Ò , ͇ ÏÚÂÙ· , Èω Ó Ï˘ Ì˙Ú„ ÏÂ˜È˘Ï ˙È Î˙‰ ˙‡ ÏÈÚÙ‰Ï ÔÎȉ ̇ ‰ËÏÁ‰‰ ˙‡ ¯È˙ÂÓ ‡Â‰ ¯ÙÒ‰ È˙· . ˙ ˘Ó ‰˘„Á‰ ˙È˙ίÚÓ‰ ˙È Î˙‰ ÁΠ ‰Ï‡ ˙·ÈÒ · 2007 , ˙ω ‰ ÏÚ ¯ÙÒ‰ È˙· ÏÚ „¯˘Ó‰ ÏÈÁ‰˘ ÌÈ˯„ ËÒ· ˙„ÓÂÚ ˙È Î˙‰ ̇ ‰Ï‡˘· ÚÈ¯Î‰Ï „¯˘Ó‰ ÌÈϘ‡‰ ÌÂÁ˙· - ȯÙÒ ˙È·‰ , ̇ ˙È Î˙‰ ÁÂ˙ÈÙ· ‰Ú˜˘‰‰ ͢Ӊ ˙‡ ˜È„ˆÓ ¯·„‰ ‰˙ˆÙ‰·Â . משרד החינו 741 תכניות טיפול טיפול מערכתי 1. החלטת הממשלה מדצמבר2005 קבעה , שהמשרד צרי לבנות תכנית התערבות ארצית לליווי והדרכה של בתי ספר שרמת האלימות בה גבוהה במיוחד , המכוני בתי ספר" אדומי ." חלק מאות בתי ספר אותרו במדג של הסקר הארצי שעשה פרופ 'בנבנישתי בשנת הלימודי התשס" ב ) 2002 2003 .(במאמר שפרסמו פרופ ' בנבנישתי ועמיתיו בשנת2006 נאמר , כי לא קשה לאתר את בתי הספר הבולטי לרעה , וכי" סביר להניח שמפקחי ברמות השונות מכירי את בתי הספר החורגי במידה ניכרת מהנורמה". ממס מכי המשרד עולה ,שנתוני המיצ" ב מאפשרי לאפיי בכל מחוז את בתי הספר שרמת האלימות בה גבוהה . עמדת שפ"י ,הנסמכת על מחקרו של פרופ 'בנבנישתי , היא שסיוע מקצועי והקצאת משאבי לבתי ספר במצוקה יאפשרו להקטי במידה ניכרת את האלימות ולדרב את הצוות החינוכי לטפל בנושא. לפיכ ,קובעת התכנית המערכתית החדשה , שהוצגה בידי הנהלת המשרד בינואר2007 , כי" בשנת התשס" ח יוגדרו50 בתי ספר בסיכו ...הפעילות בבתי ספר אלו תכלול ... שילוב מער מסייע ) פסיכולוגי ויועצי( , מדריכי טיפוליי חינוכיי)מדריכי מוגנות( ,הנחיה ליווי ומעקב צמוד , מס גרות טיפוליות לתלמידי' מאתגרי 'לתקופות קצובות ."עוד נקבע בתכנית , כי" הפעילות בבתי ספר אלו תמש שלש שני ." ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ , ÔÂÎÈÒ· ¯ÙÒ È˙·· ÏÂÙÈËÏ ˙È Î˙‰ ˙‡ ‰·ˆ˜˙ ‡Ï „¯˘Ó‰ ˙ω ‰˘ . ¯‡Â¯·Ù· 2007 Ù˘ ˘È‚‰ " ÔÂÎÈÒ ¯ÙÒ È˙·· ÏÂÙÈËÏ ˙ ΄ÂÚÓ ˙È Î˙ „¯˘Ó‰ ˙ω ‰Ï È , ÙÏÂ È‡Ó ÛÂÒ „Ú ‰È 2007 ¯Á·È‰Ï ÌȯÂÓ‡ Âȉ 30 ¯ÙÒ È˙· " ÌÈÓ„‡ " ˙‡ˆÂ˙Ï Ì‡˙‰· ˆÈÓ‰ " ˙ ¯Á‡‰ ÌÈ ˘‰ ˘ÂÏ˘· · . ¯ÙÒ‰ È˙·Ï " ÌÈÓ„‡‰ " ˙ˆ˜‰Ï ¯ÂÓ‡ „¯˘Ó‰ ‰È‰ 30 Ï˘ ˙ÂÏÚ· ‰Î¯„‰ ÈÓÈ 690,000 ˘ " Á , ˙¯‚ÒÓ ˙ÈÈ ·Â ÈΠÈÁ‰ ˙ˆ‰ ˙¯˘Î‰ Í¯ÂˆÏ ¯ÙÒ‰ ˙È· ÍÂ˙· ÌÈÓÈχ ÌÈ„ÈÓÏ˙· ÏÂÙÈËÏ . ˙ ÏÚÂÙÏ ‰‡ˆÈ ‡Ï ÂÊ ˙È Î . 2. סעי3 לחוק חינו מיוחד ,התשמ"ח 1988 ) להל חוק חינו מיוחד (קובע , כי" ילד בעל צרכי מיוחדי זכאי לחינו מיוחד חינ במוסד לחינו מיוחד באזור מגוריו ."בסעי האמור נקבע , כי" ילד בעל צרכי מיוחדי " הוא" אד בגיל שלוש עד עשרי ואחת ע לקות משמעותית , שבשלה מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינו מיוחד" , וכי"לקות "כוללת , בי היתר ,לקות נפשית או רגשית התנהגותית . ההחלטה בדבר השמתו של ילד בעל צרכי מיוחדי במוסד לחינו מיוחד היא בסמכותה של ועדת השמה ,שממונה בידי שר החינו והתרבות , בהתא לסעי5 לחוק חינו מיוחד . סעי7 ) ב ( לחוק קובע , כי" בבואה לקבוע השמתו של ילד בעל צרכי מיוחדי , תעניק ועדת השמה זכות קדימה להשמתו במוסד חינו מוכר שאינו מוסד לחינו מיוחד ." שפ"י והאג לחינו מיוחד במשרד הגו תכנית להקמת מרכז לטיפול בתלמידי המתנהגי באלימות קשה , בשיתו הנהלת בית הספר" ברושי "בתל אביב . לפי תכנית זו) להל תכנית ברושי( , לכל מרכז טיפול הייתה אמורה להגיע קבוצה של עשרה תלמידי בשעות אחר הצהריי לצור אבחו וטיפול התנהגותי ,הכולל סיוע בלמידה ו"פעילות מפיגה ." הורי התלמידי היו אמורי לק בל הדרכה בקבוצה , ובית הספר היה אמור לקבל הדרכה כיצד לשלב תלמידי אלו ולעבוד עימ בשעות הבוקר . התכנית הוצגה באפריל2005 לפני מנכ"לית המשרד דאז , ובה צוי כי בשנת הלימודי התשס" ז) 2006 2007 ( יוקמו מרכזי כאלה בכל מחוזות המשרד בעלות כוללת הנאמדת בכ 4 מיליו ש"ח. 742 דוח שנתי58ב ÏÚÂÙÏ ‰‡ˆÈ ‡Ï „ÁÂÈÓ‰ Í ÈÁ‰ ˙¯‚ÒÓ· ‡Ï˘ ÌÈÓÈχ ÌÈ„ÈÓÏ˙· ÏÂÙÈËÏ ÌÈ˘Â¯· ˙È Î˙ ̉ȯ‰ ˙ÓÎÒ‰·Â ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÓÎÒ‰· ˙È Î˙‰ ˙ÏÁ‰ ˙‡ ‰ ˙ȉ „¯˘Ó‰˘ È ÙÓ , ‡Ï ̷ÂÈÁ· . ‰ÚˆÂ· ‡Ï ˙È Î˙‰˘ ˙¯ÓÏ , ÈÏÚ· ÌÈ„ÈÓÏ˙· ÏÂÙÈËÏ ‰ÙÂÏÁ ÔÈΉ ‡Ï „¯˘Ó‰ ˙¢˜ ˙‚‰ ˙‰ ˙ÂÚ¯Ù‰ . ˙¯ÂÓ‡‰ ˙·ÈÒ · , ÌÚ Ì„·Ï „„ÂÓ˙‰Ï ¯ÙÒ‰ È˙· ÌȈχ ÍÎ Ì˘Ï ÌÈ˘Â¯„‰ ÌÈ·‡˘Ó‰Â ÌÈÏΉ ˙‡ Ï·˜Ï ÈÏ· Âχ ÌÈ„ÈÓÏ˙ . 3. בהיעדר תכנית לאומית לטיפול בילדי אלימי , מופעלות במערכת החינו תכניות טיפול ניסיוניות במספר מצומצ ואקראי של בתי ספר76 . התכנית היחידה שנעשה עליה מחקר הערכה נוסתה ב מש ארבע שני ,התשס"ג התשס"ו ,בתשעה בתי ספר בחמשת היישובי האלה : רמת השרו ,באר שבע ,שדרות , רהט ומעלה אדומי . בכל אחד מבתי הספר שהשתתפו בתכנית נבחרו בי6 ל 12 תלמידי מכיתות ח ,'שבית הספר מצא שה אלימי במיוחד , ואשר הוריה הביעו נכונות להשתת בה באופ פעי ל .בתכנית ,שהיא פרי יוזמה משותפת של שפ"י , האג לחינו על יסודי ועמותת אשלי ,משולבת הנחיה בידי פסיכולוג חינוכי ,מטפל באומנות , מורי מתווכי ויוע( חינוכי .עלות התכנית מסתכמת ב 30,000 ש"ח לכל בית ספר ,והמשרד ביקש להפעילה ב 100 בתי ספר יסודיי וחטיבות ביניי ברחבי האר( בעלות כוללת של3 מיליו ש"ח בשנה . אג שפ"י כתב למשרד מבקר המדינה , כי התכנית" ניתנת להפעלה לתלמידי החינו היסודי והחטיבה העליונה" ,א בפועל היא מופעלת בחטיבות הביניי בלבד . Ìȇ¯Ó ÌȇˆÓÓ‰ , È˙ίÚÓ ÏÂÙÈË Ôȇ˘ , ˙ÂÚ¯Ù‰ ÈÏÚ· ÌÈ„ÈÓÏ˙· ÛȘÓ ȷÈÒ Ë È‡ ‰ ÌÈÏÈ‚‰ Ïη ˙‚‰ ˙ . ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , „¯˘Ó‰ ÏÚ Á˙ÙÏ ˙ÈÏÂÙÈË ˙È Î˙ ¯ÂӇΠ˙È˙ίÚÓ , ÌȘ‰Ï ԉ·˘ ˙¯‚ÒÓ ÈÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙ ÂËϘ ÌÈ È‚ÙÓ Ì‰˘ ˙ÂÓÈχ‰ ˙ÂÓ¯˘ ̉ÈÏÚ „Â‡Ó ˙¢˜Ó ÏÚ Ì˙·È·Ò . ÌÈ„ÈÓÏ˙ ·Ï˘Ï ÔÂÈÒÈ ‰ ¯ÂӇΠÈÏ· ‰ÏÈ‚¯‰ ˙¯‚ÒÓ· ‰ÁÂË· ‰·È·Ò ̉È˙ÈÓÚÏÂ Ì‰Ï ·ˆÚÏ ˙ÏÂÎÈ ‰ÚÈ‚ÙÏ ‰ÚÙÂ˙‰ ˙Ù¯Á‰Ï ̯‚Ï ÏÂÏÚ · ̉ Ì˙·È·Ò·Â 77. טיפול בפרט לפי נוהלי המשרד , מערכת החינו אחראית למת מענה טיפולי למצוקות הפרט ותלונותיו בענייני אלימות בתחו המוסד החינוכי ,בתחו המחוז ובתחו המטה. חוזר סא/4)ג ( קובע כי" לעתי קרובות כשמתרחש אירוע אלי כל תשומת הלב ממוקדת בתוק ובמעשהו ,והקרב עלול להישכח .יש חשיבות רבה לטיפול הפיזי והנפשי בנפגע ." תלונות בגי חוסר טיפול ,טיפול לקוי , בלתי הול או מפלה של הצוות החינוכי בתלמידי נפגעי ופוגעי בבתי הספר מופנות למפקחי הכוללי ולמחוזות המשרד . ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ·È·‡ Ï˙ ˙ÂÊÂÁÓ· , Á Ó ÌÈÏ˘Â¯È " ‰ ÚÓ Ô˙Ó ÏÚ ‰ ÂÓÓ˘ „·ÂÚ Ôȇ È Ô ÂÏ˙ÓÏ ; ÏÂÙÈË ÏÚ ÌÈ„˜ÙÂÓ˘ ÌÈ„·ÂÚ È„È· ‰˘Ú ˯ٷ ÏÂÙÈˉ ˙ÂÊÂÁÓ‰ ¯‡˘· ÌȯÁ‡ ÌÈÓÂÁ˙· . __________________ 76 כגו" :קידו נוער" , "עוצמה" , "עי דוד." 77 שדמי ,אלגריסי ונוי , Ì˘ , 134 . משרד החינו 743 כפי שצוי לעיל ,אג פנ"צ נות מידע לציבור ומפנה להוראות , הנחיות ונהלי שלפיה פועלת מערכת החינו . סמכויות האג מעוגנות בתקשי"ר ,בחוזרי מנכ"ל ובחוזרי סמנכ"ל .בחוזר מנכ" ל סג/2)א (נקבע כי אג פנ"צ מופקד ,בי היתר , על הטיפול במימוש זכויות התלמידי , ובמסגרתו פועל מרכז מידע טלפוני שנועד לסייע ולייע( לתלמידי הסבורי שזכויותיה נפגעו בבית הספר . מנהלת פנ"צ הסבירה למשרד מב קר המדינה , שהאג מטפל בתלונות על אלימות ובריונות כמו בכל התלונות האחרות המגיעות אליו .לדבריה , על האג לדאוג שהגור המקצועי במערכת יטפל בתלונה ,ולחילופי לדאוג שהגור המקצועי יטפל בעניי לפי מדיניות המשרד ; האג אינו מחלי ואינו מתיימר להחלי את הגורמי המקצ ועיי. Ù ˙ω Ó ˙·Â˘˙Ó " ‰ÏÂÚ ˆ , Ù Èω ˘ " ˙ ÂÏ˙· ÏÂÙÈˉ ÈÎ¯ÂˆÏ ÌÈÓ‡˙ÂÓ Ì È‡ ˆ ˙ÂÓÈχ ˙ Âȯ· ȇ˘Â · . ψ‡ ‰ ÂÏ˙‰ ¯Â¯·· ˜Ù˙Ò‰Ï Ôȇ ÌȯÂÓ‡‰ Ìȇ˘Â · ˙ ÂÏ˙· ÈÚˆ˜Ó‰ ̯‚‰ , Â˙·Â‚˙ ‡ Â˙Ú„ ˙ÂÂÁ ˙Ï·˜ Ì˘Ï , È˙Ï·Â ˙È„ÈÈÓ ˙·¯Ú˙‰ ˙˘¯„ ‡Ï‡ ‰ÈÂÏ˙ , Ù ÏÚ ‰¯˜· Ì‚ ˙ÏÏÂΉ ÌÈÈÚˆ˜Ó‰ ÌÈӯ‚‰ ˙ÂÏÂÚ . ÍÎÈÙÏ , Âχ ˙ ÂÏ˙· ÏÂÙÈˉ " ˙¯Á‡‰ ˙ ÂÏ˙‰ Ïη ÂÓÎ " ÌÈ ÂÏ˙Ó‰ ˙¢˜·Ï ‡ÏÓ ‰ ÚÓ Ô˙ „ÈÓ˙ ‡Ï . חוזר מנכ" ל מספטמבר2002 מסדיר את פעילותה של יחידת ה" קו הפתוח לתלמידי ."החוזר קובע , כי ה"קו הפתוח "אחראי לטיפול בפניות בנושא אלימות ודרכי ל מניעתה , ונות תמיכה וסיוע רגשי לתלמידי , להורי ולאנשי חינו במצבי חירו .רוב עובדי ה"קו הפתוח " ה אנשי מקצוע בתחו הייעו( החינוכי . ‡ˆÓ , Ù ÔÈ· ˙ÂȯÁ‡ ˙˜ÂÏÁ Ôȇ˘ " Ï ˆ " ÁÂ˙Ù‰ ˜ " - Î Ó‰ ȯÊÂÁ· ‡Ï " ˙‡ ÌȯȄÒÓ‰ Ï Ô‰È˙ÂÈÂÎÓÒ ˙„ÈÁȉ Ï˘ Ô˙ÏÂÚÙ Èί„ , ÏÚÂÙ· ‡Ï . ÌÈ ÂÙ‰ Ï˘ È ÂÙÏË ·Â˙È Ôȇ ‰ÈÈ Ù‰ ˙Â‰Ó ÈÙÏ ˙¯ÂÓ‡‰ ˙„ÈÁȉ ˙Á‡Ï ÌÈ ÂÏ˙Ӊ , ˙ ÂÏ˙‰ ˙‡ ÌÈ·˙ Ó Ôȇ ‰Óȇ˙Ó‰ ˙·Â˙ÎÏ ·˙η ˙ÂÚÈ‚Ó‰ . ÏÚ ˙¢˜‰Ï ‰ÏÂÏÚ ÂÏω ˙„ÈÁȉ ˙„·ڷ ˙ÂÏÈÙΉ ÌÈ ÂÏ˙Ӊ ÌÈ ÂÙ‰ ¯Â·Èˆ , Ï˘ ˙ÂÈÓÂȘ‰ ̉È˙˜ˆÓÏ È·ËÈÓ Ô¯˙Ù ˙˜ÙÒÓ ‰ ȇ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ . הטיפול בנפגעי בריונות מינית 1. חוזר ס/2)א (קובע ,כי מנהל בית הספר , הפסיכולוג החינוכי או היוע( יעניקו תמיכה קבועה ורצופה לתלמיד שנפגע מבריונות או מאלימות מינית ,וא יפנו אותו לקבלת טיפול . בחוזר לא פורטו מקו הטיפול ולא צרי להפנות את התלמיד הנפגע .חוזר מנ כ"ל התשס"ב/5 ) א ( מינואר 2002 קובע בעניי זה , כי" אפשר להפנות את התלמידי הנפגעי לקבלת עזרה למרכזי הסיוע למניעת תקיפה מינית ... ואפשר ג לשלב את המרכזי כחלק מההתערבות המערכתית הנערכת בבית הספר ." ‰ÏÂÚ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ÓÏ „¯˘Ó‰ ‡ÈˆÓ‰˘ ÌÈÎÓÒÓÓ , ‰ È˙· Èω ÓÏ ÈÎ ¯ÙÒ , ÌȈÚÂÈÏ ÌȯÂÓÏ ÌÈÈΠÈÁ‰ , ˙È ÈÓ ˙ Âȯ· ÈÚ‚Ù ÌÈ„ÈÓÏ˙· ÏÂÙÈˉ ÊÂÎȯ ÏÚ ÌÈ ÂÓ‡‰ , Ú„È ¯ÒÁ ‰Ê ÌÂÁ˙· ÈÚˆ˜Ó . ˙È ÈÓ ÂÚ‚Ù ˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙ ¯Â˙ȇ·Â ȉÈÊ· ‰Ï‡ ÌȄȘÙ˙ ÈÏÚ· Ï˘ ڄȉ „·Ï· ȘÏÁ ‡Â‰ , ‰ÚÈ‚Ù ˙Ú· ¯·˘Ó È·ˆÓ· ˙·¯Ú˙‰ ÏÚ Ú„È ËÚÓÎ Ôȇ . 744 דוח שנתי58ב בישראל פועלי עשרה מרכ זי סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית) להל מרכזי הסיוע .( מרכזי הסיוע עוסקי ,בי היתר , במת סיוע נפשי וליווי אישי לתלמידי בני14 ומעלה , וה מפעילי שני קווי חירו במש24 שעות ביממה .מרכזי הסיוע מקיימי סדנאות הסברה מקצועיות בבתי הספר , העוסקות בהתמודדות ע לח( חברתי קבוצתי לקיי מגע מיני , בהשפעות הרגשיות של תקיפה מינית על הנפגעות והנפגעי ,ובחשיבות הפנייה לקבלת סיוע . לפי דוח איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2006 , פעמי רבות בעקבות הסדנאות פוני תלמידות ותלמידי למרכזי ומדווחי כי היו קרבנות לתקיפה מינית בילדות או בהווה , שבוצעה בידי אד מבוגר מה או בידי בני גיל. לטענת איגוד מרכזי הסיוע , מנהלי בתי הספר נרתעי מלקיי את סדנאות ההסברה במוסדותיה . בישיבה משותפת של ועדת החינו , התרבות והספורט והוועדה לקידו מעמד האישה של הכנסת שהתקיימה ב 19.6.07 ,טענה מנכ"לית האיגוד , כי הפער הגדול בי עמדת האיגוד לעמדת המשרד הוא בנכונות של המשרד" להמלי( לבתי הספר על הסדנאות שלנו ולהכניס אות בצורה מערכתית ומסודרת ." נציגה אחרת של האיגוד אמרה בדיו , כי" התסכול שלי נגר כי אני צריכה להתחנ לרכזות וליועצות שיכניסו אותנו לתו בתי הספר ." שפ"י כתב למשרד מבקר המדינה ,ש" פעילות של ארגוני הסיוע מוצגת בפני התלמידי ותלמידי מופני על ידי מורי ויועצי להיעזר בכל השירותי אות מציעי ארגוני הסיוע לנפגעי תקיפה מינית .המשרד מציע כאחת האפשרויות את הסדנאות , א אינו מחייב ואינו חושב שיש לחייב את בתי הס פר להכניס סדנאות של מרכזי הסיוע לתחומ". ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ȇ¯ Ï˘ „ÂÒÈÓ ÔÂÁ·Ï ÔÈ· ‰„Â·Ú È¯˘˜ „¯˘Ó‰  ÈÊÎ¯Ó ÔÈ· ÚÂÈÒ‰ , È„Î ÂÚ‚Ù ˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙Ï ˙„ÈÓÏ˙Ï ÚÂÈÒ‰ ÈÊÎ¯Ó Ï˘ ˙Â˘È‚ ‰Â ˙ ÈÓʉ ˙‡ ÏÈ„‚‰Ï ÈΠÈÁ‰ „ÒÂÓ‰ ˙¯‚ÒÓ· ˙È ÈÓ ˙ Âȯ·Ó ‰„¯Ë‰Ó . 2. משנת2002 מופ עלת במערכת החינו תכנית טיפולית לילדי שחוו פגיעה מינית בידי תלמידי אחרי בבית הספר ; במסגרת זו מטופלי ג בני משפחות הנפגעי . התכנית היא פרי שיתו פעולה בי משרדי החינו ,הרווחה והבריאות , המוסד לביטוח לאומי וכמה עמותות) להל המיז המשות( 78 . עד שנת2007 הוכשרו במסגרת המיז כ 450 פסיכולוגי חינוכיי לטפל בתלמידי קורבנות פגיעה מינית ב 15 רשויות מקומיות . ועדת היגוי ארצית עוקבת אחר פעילות המיז המשות . ÌÊÈÓÏ ÌÈ Â˘‰ ÌÈÙ˙¢‰ ÔÈ· ˙ÈÊÂÁ ˙¯˘˜˙‰ ÏÚ ÌÈ„ÈÚÓ‰ ÌÈÎÓÒÓ Â‡ˆÓ ‡Ï „¯˘Ó· . ÔÎ ÂÓÎ , ÌÊÈÓ· „¯˘Ó‰ Ï˘ ˜ÏÁ ÔÂÓÈÓ ·Èˆ˜˙‰ ÒÈÒ·· ÏÂÏΠ ȇ Û˙¢Ӊ . ˙ ˘Ó 2003 Î Ó ‰¯˘È‡ ÍÏȇ " ¯·Ú˘Ï „¯˘Ó‰ ˙ÈÏ , Á " ˘Â¯È˙ ˙È Â¯ Î , ÔÂÈÏÈÓ ÈˆÁÎ ‰Ê Í¯ÂˆÏ ¯È·Ú‰Ï ˘ " ‰ ˘ Ïη Á ; „‡ ‰ˆ˜ÂÓ ‡Ï‡ ˙ȷȈ˜˙ ‰ ˜˙· ÏÂÏΠ ȇ ‰Ê ÌÂÎÒ - ˜Â‰ . ϘÂ˯ٷ ¯·Ó·Â Ó „¯˘Ó‰ Ï˘ ˙·ˆ˜‰‰ ˙„Ú ˙·È˘È 2006 Ú·˜ , ÈÎ " ˙ ˘ ˙‡¯˜Ï 2007 ÁÂ˙ÙÏ ˘È ˙È ÈÓ ‰ÚÈ‚Ù· ÏÂÙÈË Ì˘Ï ˙ȷȈ˜˙ ‰ ˜˙ ." ˙ ˘ ÌÂ˙· Ì‚ 2007 ‰ ˜˙‰ ‰Ú·˜ ‡Ï . Î˙‰ ˙‡¯Â‰ ÈÙÏ " Ó 79 , ÌÈ ÂȯËȯ˜‰ Ï˘ È·ÓÂÙ ÌÂÒ¯Ù ˙ ÂÚË ˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ¢¯Ï ˙·ˆ˜‰ Ô˙˜ÂÏÁ ͯ„ Ï˘Â Ô˙Ï·˜Ï . ω ÈÓ ÈÏÏÎ ÈÙ ÏÚ ÌÈÎÈω˙ Ï˘ ˙ÂÙȘ˘ ¯ÂˆÈÏ „Ú ÌÂÒ¯Ù‰ ÔȘ˙ . Ò¯Ó· 2006 ˘ ¯ÒÓ Ù " „¯˘Ó· ˙ÈËÙ˘Ó‰ ‰Î˘Ï‰ ¯Â˘È‡Ï Ú·˜˘ ÌÈ ÂȯËȯ˜‰ ˙‡ È , ˙ ˘· ˜¯ ÌÂÒ¯ÙÏ Â¯˘Â‡ ̉ ͇ 2007 . __________________ 78 שדמי ,אלגריסי ונוי , Ì˘ , 135 . 79 תקנו כספי ומשק. משרד החינו 745 ÌÈ ˘· 2005  - 2006 ÌȷȈ˜˙‰ ‡ÂÏÓ ˙‡ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ÏÂÙÈˉ ÈÊÎ¯Ó ÂÏˆÈ ‡Ï Ì‰Ï Âˆ˜Â‰˘ . Ù˘ ˙˘˜·Ï " ÍÒ· ·Èˆ˜˙ ÈÙ„ÂÚ ˙¯È¯‚ „¯˘Ó‰ ¯˘È‡ È 200,000 ˘ " ˙ ˘Ó Á 2005 ˙ ˘Ï 2006 , ÌÈÙ„ÂÚ ÍÒ· 170,000 ˘ " ˙ ˘Ó Á 2006 ˙ ˘Ï 2007 , ÁÈË·‰Ï È„Î ÏÂÙÈË Ï·˜Ï ÂÏÁ‰˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙· ‰ÚÈ‚Ù Ú ÓÏ ÈÏÂÙÈË Ûˆ¯ . ‡Ï ˙ÂÈ¢¯ ‰Óη Ìχ ·Èˆ˜˙ ¯ÒÂÁ Ï˘ ‰ ÚË· ÌÈÏÂÙÈˉ ÏÎ ÂÓÏ˘Â‰ . ˙ ·˘Á‰ ÔÈ· ¯ÚÙ ‰È‰ ˙ÂÈ¢¯ Ô˙‡· ÏÂÙÈˉ ˙ÂÚ˘ ÏÚ ÌÈÁÂÂÈ„‰ ÔÈ·Ï ÏÂÙÈˉ ˙‡ˆÂ‰ ÔÈ‚· „¯˘ÓÏ Â˘‚‰˘ ÏÚÂÙ· , „¯˘Ó·Â ÏË· ‡ ‰Ú˘Â‰ ̉· ÏÂÙÈˉ˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ¯ÙÒÓ Ï˘ ÌÂ˘È¯ Ôȇ . הזכאות לקבלת טיפול פסיכולוגי במיז המשות , לפי מסמ הקריטריוני , מותנית בי היתר באלה :הפגיעה המינית התרחשה בי תלמידי במסגרת חינוכית ; הפגיעה המינית אינה פגיעה מתמשכת ;הערכות שההתערבות הט יפולית תהיה בעלת טווח קצר)כ 15 פגישות שבועיות בשנת לימודי .( מקרי חריגי שבה נדרש טיפול נוס יובאו לדיו חוזר לצור אישור הארכת ההתערבות עד ל 30 מפגשי . ÌÈ ÂȯËȯ˜Ï ‰ ÂÚ Ì·ˆÓ˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙Ï ˜¯ ˙ÈÏÂÙÈË ˙¯‚ÒÓ ˜ÙÒÓ Û˙¢Ӊ ÌÊÈÓ‰ ÏÈÚÏ ÌÈ˯ÂÙÓ‰ . Ìχ , Ù ‡Ï „¯˘Ó‰ ÂÚ‚Ù ˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ÏÏÎÏ ÏÂÙÈË ÈÚˆÓ‡ Á˙È ˙È ÈÓ ˙ Âȯ·Ó . ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ , „ÒÂÓ· Ì˙‰˘ ˙Ú· ˙¢˜ ÂÚ‚Ù ˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙Ï ‡˜Â„˘ ÁÂÂË Í¯‡ ÏÂÙÈËÏ ÌȘ˜Ê ÈΠÈÁ‰ , Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ· ÈÏÂÙÈË ‰ ÚÓ Ôȇ . הטיפול בפוגעי חוזר ס/2)א (קובע , כי"נוס לטיפול המשמעתי בתלמיד הפוגע יש לדאוג שה וא יקבל טיפול מקצועי להפסקת התנהגותו המינית הפוגעת . לגבי תלמידי עד גיל12 א אי הסכמה של הורי הילד לקבלת טיפול אפשר לחייב לעשות כ באמצעות פקיד הסעד ". לדעת מומחי , אלימות מינית בקרב ילדי שאינה מטופלת כראוי ,הופכת לדפוס התנהגותי ,ואול טיפול נכו מאפש ר לתוקפי לאמ( דפוסי התנהגות נורמטיביי ומונע קורבנות עתידיי. בשנת2005 הגישה ועדה בי משרדית שחבריה היו נציגי של משרדי החינו ,הרווחה , הבריאות ושל המשטרה לוועדה לזכויות הילד בכנסת תכנית אב כוללת לטיפול בילדי פוגעי מינית מתחת לגיל האחריות הפלילית) להל תכנית האב .(תכנית האב נועדה לטפל ב 700 ילדי בשנה , (בכמה מרכזי שייקבעו ברחבי האר .תכנית זו לא יצאה לפועל. בדיו שהתקיי בהנהלת המשרד ביוני2006 צוי שההתמודדות ע תלמידי פוגעי מינית מתחת לגיל12 הוא נושא" (פרו ,כאוב , שאי לו מענה טיפולי מתאי .מד ובר בתלמידי שחלק עלולי כבר בגיל צעיר לפתח התנהגות מינית כפייתית פוגעת ... נכו להיו יש מיעוט גורמי שיודעי להעניק את הטיפול המתאי ."בתשובת שפ" י למשרד מבקר המדינה נאמר כי" הנושא של טיפול בפוגעי מינית הוא נושא לא מוסדר במדינת ישראל . מעצ טבעו הוא שיי לטיפול של משרד הרווחה ." בהיעדר טיפול ממלכתי הקימה עמותת על80 בשנת2001 מרכז למניעה ולטיפול באלימות מינית בקרב ילדי ,בראשות ד" ר טליה אתגר) להל המרכז .(המרכז פועל בליווי אג שפ" י א האג __________________ 80 העמותה לנוער במצבי סיכו)ע"ר.( 746 דוח שנתי58ב אינו מתקצב את פעילותו .המרכז מבצע הערכת מסוכנות , אבחו ,טיפול ,ייע ו( והכוונה לילדי ולמתבגרי ;ייעו( הכוונה והדרכה לאנשי מקצוע , למוסדות ולשירותי ;וכ מקיי קורסי הכשרה , הרצאות וימי עיו .המרכז הפעיל ג קו טלפוני למת תמיכה וייעו( אנונימי , המאפשר לאנשי מקצוע ולציבור הרחב לבחו בדיסקרטיות התנהגויות מיניות חריגות אצל ילדי . לפי דוח עמותת על לשנת2006 , במהל השני2001 2006 טופלו במרכז2,051 פוני בני5 17 . בשנת2006 בוצעו232 הערכות מסוכנות וטיפולי , והתקבלו250 פניות בקו הטלפוני . ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ , ÌȯÁ‡· ˙È ÈÓ ÌÈÚ‚ÂÙ˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙· ÏÂÙÈˉ ÈÎ , ˙Á˙Ó ÌÈ„ÈÓÏ˙ ˯ٷ ÈÏÙ‰ ˙ÂȯÁ‡‰ ÏÈ‚Ï È˜ÏÁ ȯ˜Ó ‡Â‰ ˙ÈÏ ; ‰¯˘Î‰ ‰¯ÒÁ Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ· Úˆ˜Ó‰ È˘ ‡Ï ÌÈÚ‚ÂÙ· ÏÂÙÈËÏ ˙ÈÒÈÒ· , ÌÈ ÓÂÈÓ ÌÈÏÙËÓ ˙ίÚÓ· ÌȯÒÁ ÔΠ. ✯ ˙ÈÊÈÙ ‰„¯Ë‰Â ‰˜ˆ‰ È˘ÚÓ , Ì‰Ó ÌÈ˘ÏÁ ÌÈ„ÈÓÏ˙· ÌȘÊÁ ÌÈ„ÈÓÏ˙ Ï˘ ˙È ÈÓ ˙È˙¯·Á ) ˙ Âȯ· ( Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ· ˙Á¯ ‰ÚÙÂ˙Ï ÂÎÙ‰ . ‰ ȇ ˙ Âȯ·‰ ˙ÚÙÂ˙ ‰„ÈÓÏ ˙¯˘Ù‡Ó ‰ÁÂË· , ‰ Ș˙‰ Ì˙ÂÁ˙Ù˙‰Ï ‰ ÎÒ ‰Â‰Ó ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ È‚˘È‰· ˙Ú‚ÂÙ . ¯˘Ù‡Ó ‰ÓÂȘ ÌˆÚ ÌȯÂÓÁ ˙ÂÓÈχ ÈÚ¯ȇ Ï˘ Ì˙ˆ¯Ù˙‰ ˙‡ , È¯Ú˘· Ìȇ·‰ Ï˘ ÌÓÂÏ˘ ÏÚ ÌÈÓÈȇӉ Í ÈÁ‰ ˙„ÒÂÓ - „Á‡Î ÌȯÂÓ ÌÈ„ÈÓÏ˙ . ȯÂÚÈ˘ χ¯˘È· ¯ÙÒ‰ È˙·· ˙ÂÓÈχ‰Â ˙ Âȯ·‰ Ó Ìȉ·‚ ‰Ï‡ ÂίÚÓ·˘ Í ÈÁ ˙ ˙¯Á‡ · ÌÏÂÚ . ÌÚ ‰Áψ‰· „„ÂÓ˙‰Ï ˙ÂÈ¢¯‰ ˙·ÂÁ ‰˜ÂÒÙ‰ ‰Îω·Â ˜ÂÁ· ‰Ú·˜ ÂÊ ‰ÚÙÂ˙ , ‰ ‚‰Ï ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÂÈÂÎÊÓ ˙Ú·Â ‡È‰Â , ÁÂÙÈËÏ Í ÈÁÏ . ˙ÂÈ˘ÚÓ ˙ˆÏÓ‰ ȯÈ˙Ú ˙ÂÁ„  ÈΉ ‡˘Â ·  „˘ ¯Â·Èˆ È˘È‡Â ÌÈÁÓÂÓ ˙„Ú , ˜ÏÁ˘ ÂÓ˘ÂÈ ‡Ï Ô‰Ó „·Î . ‰ „¯˘Ó‰˘ ˙ÂÈ˙ίÚÓ ˙ÂÈ Î˙ Âڈ· ‡Ï ÏÈÚÙ‰Ï ËÈÏÁ . Ôȇ ÌÂȉ „Ú ·¯ ˷ȉ· ÔÈÈ Ú· ÏÂÙÈˉ ˙Ϸ‰ ÏÚ ˙È„ÚÏ· „˜ÙÂÓ˘ Û‚ Í ÈÁ‰ „¯˘Ó· - ÈÓÂÁ˙ - ÈËÙ˘Ó , Èω ÈÓ , È Â‚¯‡ , È‚ÂÏÂÎÈÒÙ Ȃ‚„Ù . È‚ÂÏÂÎÈÒÙ‰ ˙Â¯È˘‰ - ȈÂÚÈÈ ) Ù˘ "È( , ÊÎ¯Ó˘ ÌȯÁ‡ ÌÈ·¯ ÌÈ ÈÈ Ú· ÏÂÙÈË ÏÚ ÛÒ ˙ÂÓÈχ· ˜·‡Ó‰ ˙‡ , ÏË ‰ ˙Á˙ Ú¯ÂÎ . ÓÏ Ìȯ˜Ò ÏÏÂΉ ¯ÂËÈ Í¯ÚÓ ˙Ó˜‰· ÌÈ·‡˘Ó ÚȘ˘‰ „¯˘Ó‰˘ ˙¯ , ÌÈȈ¯‡ ÌÈ Âχ˘ ÌÈÈÓÂ˜Ó ÌÈ ÂÁ·‡Â , ˙ Âȯ·‰ ˙ÚÙÂ˙ ۘȉ Ï˘ ‰ÓÏ˘ ‰ ÂÓ˙ „¯˘Ó‰ ˙ω ‰Ï Ôȇ ÔÈÈ„Ú . ÌÈ Â˙ ÒÈÒ· ˜ÙÂÓ ‡Ï ¯Â·Èˆ‰Ó ˙ÂÏ·˜Ó ‰ËÓ‰ ˙„ÈÁÈ˘ Ú„ÈÓ‰Ó . ‡„ÂÂÓ Â È‡ „¯˘Ó‰ ÁÂÂÈ„‰ ˙·ÂÁ ˙‡ ÌȇÏÓÓ ¯ÙÒ‰ È˙· Èω Ó˘ ̉ÈÏÚ ˙ÂÏËÂÓ‰ ˙ÂÈω ÈӉ ˙ÂȯÂËÂËËÒ‰ , Í ÈÁ‰ ˙„ÒÂÓ· ˙ÂÓÈχ‰ ÈÚ¯ȇ ˙ÂÁÈ΢ ÏÚ ÌÈ Â˙ ÌÈÁÂÂÈ„‰Ó ˜ÈÙÓ Â È‡Â . ˙ÂÈ¢¯· Í ÈÁ‰ ˙˜ÏÁÓ ÔÈ·Â „¯˘Ó‰ ˙ÂÊÂÁÓ· Á˜ÈÙ‰ ÔÈ· ‰¯Â¯· ˙ÂȯÁ‡ ˙˜ÂÏÁ Ôȇ ˙ÂÈÓ˜Ӊ . ˙‡ÈÎ ÌÈ˘Ú Ì È‡ ¯ÙÒ‰ È˙· ˙ί„‰Â „¯˘Ó‰ Èω ˙ÙÈ· .  ÌÈω ÓÏ ˙ÂÓÈχ ÈÚ¯ȇ· ÏÂÙÈËÏ ˙ Âȯ· ˙ÚÈ ÓÏ ÈÚˆ˜Ó Ú„È Ôȇ ÌȯÂÓÏ . Ì˙¯˘Î‰ ¯ÂÓ‡‰ ÌÂÁ˙· Ú„È ˙ÈÈ ˜‰ ˙·ÈÈÁÓ ‰ ȇ ˙ÈÚˆ˜Ó‰ . È˘ ‡ ˙ÂÈÂÎÓÒÏ Ú‚Â · „¯˘Ó‰ Èω · ·È‚‰Ï Í ÈÁ‰ ˙„ÒÂÓ· ˙ÚÓ˘Ó ÈÏÏÎ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ÏÚ ÛÂÎ‡Ï ÈΠÈÁ‰ ˙ˆ‰ " È·ˆÓ ˙ ÎÒÓ ˙‚‰ ˙‰ " , ÌÈÈÂ˜Ï ÌÈω ̉ . ÎÊ ˜ÂÁ ‰ÎÏ‰Î Ì˘ÂÈÓ Â È‡ „ÈÓÏ˙‰ ˙ÂÈ , ÌȯÂӉ Ì˙ ‚‰ ÈÚˆÓ‡ ÏÚ ̄ÓÚÓ ÏÚ ¯‚È˙ ˙‡È¯˜ ÂÈ˙‡¯Â‰ Ï˘ Ì¢Èȉ ͯ„· Ìȇ¯ . משרד החינו 747 ˙ÂÈÊÈÙ ˙ÂÚÈ‚ÙÏ ÌÂÈ ÌÂÈ ÌÈÙ¢Á χ¯˘È· ¯ÙÒ‰ È˙·· ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Â ˙„ÈÓÏ˙‰ ‰Ï‡ ˙·ÈÒ · Ì‰Ï ˘È˘ ÈÏ· ¯ÙÒ‰ ˙È· ÈÏ˙ÂÎ ÔÈ· ˙ÂÈ ÈÓ " ˙·Â˙Î " ‰¯ÊÚ ˙Ï·˜ Ì˘Ï ‰Èχ ˙ ÙÏ . È˘ ‡ ̉ Ïȇ‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙· ÌÈ„ÈÓÏ˙ Ï˘ ˙ÂÚÈ‚Ù· ˙·¯Ú˙‰Ó ·Â¯ ÈÙ ÏÚ ÌÈÚ˙¯ ÈΠÈÁ‰ ˙ˆ‰ ÌÓÂÏ˘Ï ÌÈ˘˘ÂÁ . ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˙ÚÓ˘Ó È ÈÈ Ú· ‰ˆÓÓ ÏÏÂΠω ÌÒ¯ÙÏ Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ ˙È· ÌÈϘ‡Â - Î Ó ¯ÊÂÁ· ȯÙÒ " ˘„Á Ï . ÌÈω ‰ ˙‡ Ô΄ÚÏ ¯È‰·‰Ï ÂÈÏÚ ÂÊ ˙¯‚ÒÓ· ÌÈÈË ÂÂϯ‰ ÔÈ„‰ ˙‡¯Â‰Ï ̇˙‰· ; ÌȯÂÓÏ ÌÈω ÓÏ ˙¯¯· ‰˘È Ú ˙ÂÈÂÎÓÒ Ú·˜Ï ; „Á ¯È„‚‰Ï - ‰ ‚‰ ͯˆÏ ۘ˙‰˘ „ÈÓÏ˙ ÏÚ ‰ ‚‰ Ì˘Ï ˙·¯Ú˙‰Ï Ìȇ ˙‰ ˙‡ ˙ÈÚÓ˘Ó ˙ÈÓˆÚ . ÔÎ ÂÓÎ , Í ÈÁ‰ ˙„ÒÂÓ· ÌÈ˙ˆ‰ ˙‡Â ‰‡¯Â‰‰ ÈÁ¯Ù ˙‡ ¯È˘Î‰Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ ˙ÂÓÈχ ÈÚ¯ȇ ˙˜ÒÙ‰Ï ÏÂÚÙÏ „ˆÈÎ . Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ ‰Á¯‰ „¯˘Ó ÌÈ Ù‰ ÔÂÁËÈ·Ï „¯˘Ó‰ ÛÂ˙È˘· ÌÈ Â˙ ¯‚‡Ó ˙Ó˜‰ ÌÂÊÈ , Á„Ӊ Ú„ÈÓ‰ ÊÎÂ¯È Â·˘ - ω  ˜ÂÁ ÈÙ ÏÚ - ‰¯Ë˘ÓÏ , ˙ÂÊÂÁÓÏ „ÚÒ‰ ȄȘÙÏ „¯˘Ó‰ . ˙È· ˙ÂÏÈÚÈ È„„Ó· ˘Ó˙˘È „¯˘Ó‰˘ ȇ¯ - ˙ȯÙÒ ) ˆÈÓ‰ " · ( Í¯ÂˆÏ Â˙¢¯·˘ ¯ÙÒ‰ È˙· ÈÂÙÈÓ , ˙„ÒÂÓ· ˙ÂÏÚÙÂÓ‰ ˙ÂÈ Î˙‰ ÏÚ Á˜ÈÙÏ Ì¢ÈÈ ¯Á‡ ·˜ÚÓÏ Í ÈÁ‰ Â˙ÂÈ È„Ó . ˙„ÒÂÓ· ˙ÂÈ ÂˆÈÁ ˙·¯Ú˙‰ ˙ÂÈ Î˙ ¯Â˘È‡Ï ÌÈ·ÈÈÁÓ ÌÈ ÂȯËȯ˜ Ú·˜Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ Í ÈÁ , ÔÈΉ˘ ˙ÂÈ Î˙‰ ÏÚ ‰Î¯Ú‰ ȯ˜ÁÓ ˙¢ÚÏ , Èω ÓÏ ıÈÏÓ‰Ï ÂÏ ¯˘Ù‡È˘ ÔÙ‡· ˙ÂÏÈÚÈ ˙ÂÓȇ˙Ó ˙ÂÈ·¯Ú˙‰ ÏÚ ÌÈÈΠÈÁ‰ ÌȈÚÂÈÏ ˙„ÒÂÓ‰ . Ù‰Ï ·Èˆ˜˙ ¯„Úȉ· ˙È Î˙ ˙ÏÚ " È·ËÈÓ ÈΠÈÁ ÌÈϘ‡ ) " Á‡ " Ó ( ‰ÏÂÎ Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ· , ıÂÁ Èӯ‚ ÌÚ ‰ÏÂÚÙ Û˙˘È „¯˘Ó‰˘ ȇ¯ , ÌÈÈ˯٠ÌÈÙ‚ ˙Â˙ÂÓÚ ˙·¯Ï , Ïη˘ ‡„ÂÂÈ ÈΠÈÁ „ÒÂÓ , ÌÈ„Ïȉ È ‚· ˯ٷ , ˙ Âȯ· ˙ÚÈ ÓÏ ‰Óȇ˙Ó ˙È Î˙ ÏÚÙÂ˙ . ˙·¯Ú˙‰ „¯˘Ó‰ Ú·˜È˘ Ìȇ ˙· ‰„ÈÓÚ· ‰ ˙Â˙ ˙¯˘Â‡Ó ˙È ÂˆÈÁ , ˙ÏÚÙ‰ ͯ„ ÏÚ ÛË¢ Á˜ÈÙ· ‰È˙‡ˆÂ˙ ÏÚ ‰Î¯Ú‰ ¯˜ÁÓ Úˆȷ·Â ˙È Î˙‰ . ‰ÚÈ Ó‰ ˙ÂÈ Î˙ ˙‡ „‚‡Ï „¯˘Ó‰ ÏÚ ‰ ˘ È„Ó Ô΄ÂÚ˙ Í ÈÁ‰ ˙„ÒÂÓ ÏÎÏ ÁÏ˘È˙˘ ˙ˆÏÓÂÓ ˙ÂÈ Î˙ ˙ÓÈ˘¯· ˙¯˘Â‡Ó‰ ‰ ˘· . ˙ÈÏÂÙÈË ˙·¯Ú˙‰ ˙˘¯„ - ˙‚‰ ˙‰ ˙ÂÚ¯Ù‰ ÈÏÚ· ÌÈ„ÈÓÏ˙· ‰ÙȘÓ ˙ˆ¯Ó ˙È˙ίÚÓ , Ó Ì È‡˘ „ÁÂÈÓ‰ Í ÈÁ‰ ˙„ÒÂÓÏ ÌÈ Ù . ·ÈÈÁÏ ˙¯˘Ù‡‰ ˙‡ ÔÂÁ·Ï ˘¯„ „¯˘Ó‰ ÏÂÙÈË Ï·˜Ï ‰Ï‡ ÌÈ„ÈÓÏ˙ , ÌÈÏÈ‚¯‰ Í ÈÁ‰ ˙„ÒÂÓ· Ì·ÂÏÈ˘Ï È‡ ˙Î . ‡ÏÏ ÏÂÚÙÏ ˘È ÌÈÚ‚ÂÙ˘ ˙ÈÏÈÏÙ‰ ˙ÂȯÁ‡‰ ÏÈ‚Ï ˙Á˙Ó ÌÈ„ÈÓÏ˙· ÏÂÙÈËÏ ·‡‰ ˙È Î˙ Ì¢ÈÈÏ ÈÂÁÈ„ ˙È ÈÓ . ÂÚ‚Ù ˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ È߈ ˙‡ ˜ÙÒÏ „¯˘Ó‰ ÏÚ ˙È ÈÓ ˙ Âȯ·Ó , ÛÂ˙È˘ ˙‡ ˜„‰Ï Íη ÌÈÁÓ˙Ó‰ ÌÈÈÚˆ˜Ó‰ ÌÈÙ‚‰ ÌÚ ‰ÏÂÚÙ‰ . ÌÈϘ‡‰ ˙·Ë‰Ï ˙ÂÓÈχ‰ ÈÚ¯ȇ ÌÂˆÓˆÏ ‰Ù Ú ˙ÂÏÈÚÙ ‰ÓÈȘ˙‰ Ô¯Á‡‰ ¯Â˘Ú· ¯ÙÒ‰ È˙·· ÈΠÈÁ‰ . ‰‡ˆÂ˙‰ ÔÁ·Ó· „ÓÚ ‡Ï ˙ Âȯ·‰ ˙ÚÙÂ˙· „¯˘Ó‰ Ï‰È ˘ ˜·‡Ó‰ . Ï˘ ‰‡Â·· Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ ˙Âȉ· ˙‡Ê ÌÈÏÂ˙‰ ˘È ˙Èχ¯˘È‰ ‰¯·Á‰ , Ú‚ ˙‡ ˙Ù˜˘Ó‰ ‰· ‰˘Ù˘ ˙ÂÓÈχ‰ . „ÒÂÓ‰ ˙¯ÂÓ˘Ó· „ÏÈ ˙‡ „È˜Ù‰Ï ‰¯Â‰ ÏÎ ·ÈÈÁÓ‰ ˜ÂÁ‰ Ìχ ÈΠÈÁ‰ , ÔÈÚÓ ÂÈ‰È ¯ÙÒ‰ ˙È·Â ÌÈ„Ïȉ Ô‚˘ ‡„ÂÂÏ ˙‚ÈÂÒÓ È˙Ï· ‰·ÂÁ ˙ÂÈ¢¯‰ ÏÚ ÏÈËÓ Ô‚ÂÓ È‡ .