חומר רקע

:משכן הכנסת, ירושלים | טלפון02-6408350/692 :| דוא"ל[email protected] הכנסת הוועדה לענייני ביקורת המדינה סיכום דיון מיום שני ,ה' בניסן ,תשפ"ו23.3.2026 :, בנושא מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, דוח מיוחד2026 - מיגון מוסדות חינוך- המשך דיון חה"כ אלון שוסטר- יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה- סוגיית מי נושא באחריות על בניית המיגון ותחזוקת ,המרחבים המוגנים עולה שוב ושוב .ובפרט כאשר זה נוגע למיגון מוסדות חינוך בלשכתי ה תקבלו פניות מהמועצה המקומית ג'ש , המועצה המקומית גזר, מחצור הגלילית ואני מניח שהבעיה נוגעת לעוד מספר של יישובים. היישובים מעלים את סוגיית החסמים התכנוניים, מתן היתרי בנייה אשר תלויים בתנאים אשר קשה לעמוד בהם וכמובן חסמים כלכליים משמעותיים. דיון .זה יתמקד במיגון מוסדות החינוך מבקר המדינה בדו"ח הנוכחי ממליץ כי על הרשויות המקומיות לבנות .מיגון בבתי הספר שאלת האחריות מסתובבת ,בין פיקוד העורף למשרד הביטחון משרד החינוך , משרד האוצר והרשויות . כרגע המצב בשטח מראה כי ב14% מבתי הספר אין .מיגון כלל24% , עם מיגון חלקי24% עם מיגון מלא ו ב- 38% מיגון עודף. נתונים אלו של מרכז המחקר ומהמידע של הכנסת חלקיים מכיוון שביישובים רבים הרשויות דאגו למיגון באופן עצמאי. אבל התמונה העולה גם מממצאי הכנסת וגם ממצאי דו"ח המבקר היא כי יותר מ- 466 אלף תלמידים למדו ללא מיגון תקני. חמורה אף יותר העובדה כי בידי משרד החינוך אין מיפוי מלא של מצב המיגון בגני הילדים ומעונות היום וכי למשרד החינוך אין נתונים על מצב המיגון ביחס לכמחצית מכתות הגן ברחבי הארץ. אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה. מצד אחד ברורה מדיניותם של פיקוד העורף ומשרד החינוך שלא לסכן את ילדי ישראל בשחרורם להגעה למסגרות אולם גם השהייה בבתים רחוקה מלספק את צרכיהם הפיזיים והנפשיים. על המדינה לעשות הכל למען .קידום מהיר של תוכניות הבנייה והמיגון במסגרות על מנת שאפשר יהיה לשחרר בבטחה את הילדים למסגרותיהם חה"כ יוראי להב הרצנו- המרחבים המוגנים בבתי הספר משמשים בפועל פתרון מיגוני לתושב ים רבים שאין להם מרחב מוגן בבית. כיצד פתיחה מחודשת של מוסדות החינוך, ככל שתתקבל החלטה כזו, תשפיע על אותם תושבים .שנשענים כיום על המרחבים הללו, והאם קיימת היערכות חלופית שתבטיח שלא תיפגע רמת המיגון שלהם משרד מבקר המדינה- אתי רוזנברג פרנקו- סגנית מנהל אגף ביקורת השלטון המקומי - נכון לינואר2024 , קרוב לחצי מיליון תלמידים, ולמעלה מ- 25% מהם שוהים מדי יום ב.מוסדות חינוך ללא מיגון תקני ,לגבי תקן המיגון המלצנו בדוחות קודמים שפיקוד העורף יקבע מהו השטח המזערי הנדרש לתלמיד ולמורה בעת חירום, וממנו ייגזר היקף המיגון בכל מוסד חינוכי. בפועל, נכון לספטמבר2024 , תקן כזה עדיין לא נקבע. משרד החינוך מחשב כיום שטח של כחצי מ"ר לתלמיד, בעוד שלפי פקע"ר השטח הנדרש לאדם במקלט ציבורי עומד על כ- 1.25 מ"ר. המלצנו .למשרד החינוך ולפיקוד העורף לפעול לעדכון תקנות המיגון למוסדות חינוך, לאור לקחי המלחמה ביצענו בדיקת עו מק ב -5 רשויות מקומיות, אך ברמה הארצית יש בידינו בעיקר את הנתונים הכל .ליים על פערי המיגון חה"כ גלעד קריב- אני מתקשה לקבל את הנתון שלפיו רק כ- 10% ממוסדות החינוך אינם ממוגנים, משום שזה לא מתיישב עם המציאות בשטח, בעיקר כשמדובר בגני ילדים. אני מביע תמיהה על כך שאין בידי משרד החינוך נתון מצרפי מסודר המבוסס על דיווחי הרשויות המקומיות. ניתן להבין את הרצון שלא להסתמך רק על דיווחים ולהעדיף בדיקות בשטח, אך עד להשלמת הבדיקה, מצופה שיהיה בידי המשרד מידע בסיסי. צריך להציג תמונת מצב מסודרת: כמה גני ילדים יש בכל רשות, כמה מהם ממוגנים וכמה לא; וכן נתונים דומים לגבי בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים. מעבר לחישובים תיאורטיים של שטחי מיגון, הנתון המרכזי והחשוב ביותר הוא מספר מוסדות החינוך שאינם ממוגנים בפועל- .נתון שאמור להיות קיים לפחות על בסיס דיווחי הרשויות מרכז מחקר והמידע של הכנסת- ניצן פייביש - נכון למאי2025, כ - 40% מבתי הספר הם ללא מיגון תקני או עם מיגון חלקי, כאשר החישוב מבוסס על0.5 מ"ר לתלמיד. במבט מקומי, יש רשויות שבהן למעלה משליש מבתי הספר אינם ממוגנים או עם מיגון נמוך, כלומר פחות מ- 50% מהנדרש. כך למשל בנווה מדבר, אל קסום וכסייפה. מצב דומה קיים גם בערים גדולות כמו ירושלים, בני ברק, שפרעם, חיפה ואום אל - פחם. בירושלים, לדוגמה, מדובר בכמעט300 מתוך כ - 800 בתי ספר. בנוסף, למשרד החינוך אין נתונים מלאים על רשויות מקומיות שהוסיפו מיגון ביוזמתן, למרות שיש רשוי.ות שפעלו וצמצמו פערים יש נם גם פערים באופן חישוב המיגון: לצד התקן של0.5 מ"ר לתלמיד, יש התייחסות של פיקוד העורף לשטח קטן יותר להתגוננות קצרה, מה שמעלה שאלות לגבי התאמת התקנים לגיל התלמידים ולצוות. נכון לעדכונים שעלו בדיונים האחרונים, אין כיום תוכנית לאומית כוללת ."להשלמת פערי המיגון במוסדות החינוך, למעט תוכניות ייעודיות כמו "מגן הצפון :משכן הכנסת, ירושלים | טלפון02-6408350/692 :| דוא"ל[email protected] משרד החינוך - אריה מור- סמנכ"ל ומנהל מינהל חירום, ביטחון ובטיחות וסייבר - פיקוד העורף הוא הגורם המקצועי הקובע את תפיסת המיגון בישראל, וכל תקני המיגון במערכת החינוך נגזרים מהנחיותיו ולא מהחלטות משרד החינוך. התקן של0.5 מ"ר לתלמיד נקבע לאורך שנים ומתייחס לשהייה של כשעתיים במרחב מוגן. התקנים הנמוכים יותר שהוזכרו אינם תקן קבוע אלא החרגה נקודתית למצבי חירום, שבהם נדרשת שהייה קצרה מאוד של כ- 10 דקות בלבד, כדי לאפשר קליטה מהירה של תלמידים במרחבים מוגנים. תחום המיגון הוא דינמי ומשתנה לאורך זמן. פערים במיגון נוצרים כתוצאה מגידול במספר התלמידים, שינויים דמוגרפיים והמשך שימוש במבנים .ישנים כבר לפני עשרות שנים היו פערים של כ - 25% – 30%, בעיקר במוסדות שנבנו לפני שנות ה - 90 , לפני החלת תקני המיגון המחייבים. גם כאשר מוקצים תקציבים, הפערים לא תמיד נסגרים; לדוגמה, למרות הקצאה של80 מיליון ש"ח לאשקלון , הפערים עשויים להישאר ואף לגדול עם השנים בשל גידול האוכלוסייה. במקביל מתבצעים תהליכים שיטתיים לצמצום הפערים: כל מוסד חינוכי חדש נבנה כיום עם מיגון מלא, וכל תוספת בנייה למוסד קיים כוללת השלמת מיגון. לעיתים קיימים פתרונות זמניים, כגון כיתות לא ממוגנות, עד להשלמת הבנייה. בנוסף קיימות תוכניות ממשלתיות ייעודיות למיגון בדרו ם ובצפון, הכוללות תקציבים, אך לא כל התוכניות יושמו בפועל במלואן. בתחום חיזוק המבנים הוקצו80 מלש"ח במסגרת תקציבים ייעודיים, כאשר מחצית מהסכום מגיעה ממשרד החינוך ומחצית ממשרד האוצר. באמצעות תקציב זה חוזקו כ - 100 מוסדות חינוך ,וכ- 100 נוספי ם מיועדים להריסה ולבנייה מחדש. מהלכים אלו תורמים גם לבטיחות המבנים וגם לשיפור המיגון. כדי לקבל תמונת מצב מדויקת, הוחלט לבצע סקר פיזי מקיף בשטח ולא להסתמך רק על נתונים מדווחים. הסקר כלל כ- 5,500 ,בתי ספר כאשר תחילה נבדקו כ- 4,700 וכיום הושלמה בדיקה של כלל בתי הספר. בנוסף, ישנם כ- 21,000 גני ילדים , ומתוכם נאספו עד כה נתונים על כ- 14,000 . בשל היקף המשימה מדובר בתהליך מורכב וממושך. כעת מתבצע שלב נוסף עם שיטה משופרת ובשיתוף הרשויות המקומיות: תחילה מבוצעת התאמה בין נתוני הרשויות לנתוני הסקר באמצעות מערכת ממוחשבת חד שה, ולאחר מכן מתוכננות בדיקות מדגמיות בשטח לאימות המידע. ההערכה היא שבתוך כחצי שנה תתקבל תמונת מצב מלאה ומהימנה יותר. לגבי מעונות יום, אין כיום נתונים מלאים, משום שהם אינם באחריות ישירה של הרשויות המקומיות והמידע הקיים מבוסס בעיקר על הצהרות בעת הליך הרישוי. לכן יש צורך בפיתוח מנגנוני בקרה נוספים כדי לקבל נתונים אמינים גם בתחום זה. בהתבסס על עבודה שוטפת מול הרשויות המקומיות, כולל שיח ישיר עם ראשי רשויות, ההערכה הנוכחית היא שפערי המיגון במוסדות החינוך עומדים על כ- 10% בלבד, כאשר עיקר הפערים מצויים ברשויות חלשו ת, ובמיוחד בחברה הבדואית, שם במקרים רבים לא בוצעו פעולות מיגון. עם זאת, נתונים מדויקים יותר צפויים רק לאחר השלמת הסקר בתוך כחצי שנה. קיימת תוכנית רשותית מסודרת למיגון, הכוללת הנחיות וכלים להתמודדות עם פערי מיגון. כאשר אין מיגון מלא, ניתן להפעיל את המוסד באופן חלקי, למשל באמצעות למידה היברידית או חלוקה לקבוצות. אפשרות נוספת היא העברת פעילות לימודית למבנים ממוגנים חלופיים, כגון מתנ"סים או מבנים ציבוריים אחרים, כפי שנעשה ,בתקופות לחימה. ההנחיות להפעלת מוסדות החינוך הן דינמיות ומשתנות בהתאם למצב הביטחוני. בעבר כאשר רמת האיום הייתה נמוכה יותר, ניתן היה לקיים לימודים גם במקומות שאינם ממוגנים לחלוטין לפי עיקרון "הכי מוגן שיש". כיום, במצבי כוננות גבוהים יותר, נדרשת החמרה ולא ניתן עוד להסתמך על עיקרון זה. סגירת כלל פערי המיגון כרוכה בעלויות גבוהות מאוד. לצורך המחשה, מיגונית אחת לכ - 15 אנשים עולה כ - 300 אלף ,₪ ולכן השלמת מיגון מלא בקנה מידה ארצי נאמדת בהשקעות של עשרות מיליארדי שקלים. חשוב להבחין בין שני תחומים שונים: מיגון וחיזוק מבנים. קיימ ,ת החלטת ממשלה לחיזוק מבני ציבור ,בתי ספר מוסדות בריאות, תחנות משטרה ועוד בהיקף ש ל כ- 140 מלש"ח בשנה, שמתוכם כ- 80 מלש"ח מוקצים למשרד החינוך. זהו תקציב ייעודי לחיזוק מבנים בלבד ואינו תקציב למיגון, ולכן אין לערבב בין התחומים. ייתכן שקיימים תקציבים נוספים למיגון בגופים אחרים, אך התקציב של140 מיליון ש"ח מתייחס לחיזוק מבנים בלבד. ,לכן, כאשר דנים בהיקפי התקצוב ובפערים חשוב להפריד בין השקעות במיגון לבין השקעות בחיזוק מבנים, שכן מדובר בשני סוגי עבודות שונים, בתקציבים שונים ובמטרות שונות. חה"כ ואליד אלהואשלה– אני מבקש לקבל התייחסות ברורה לגבי הצו שחתם עליו שר הפנים, שמחייב הצבת מיגון במוסדות חינוך בנגב, ובפרט במרכזי השירותים, מדובר בכ- 10 מרכזים. מאז2024 ועד היום לא ננקטה בפועל .שום החלטה או התקדמות בנוסף, עולה שאלה לגבי תקציב המיגוניות: מתוך כ- 81 מיליון ש"ח, מהו הסכום .המדויק שמיועד לחברה הבדואית בנגב צה"ל- סא״ל יונתן אשליך– רע"ן פרוייקטים - בשנה שעברה לא התאפשר לנו להוציא לפועל את הקול הקורא ,למיגון מוסדות חינוך, למרות שהיו כבר הסכמים חתומים והיערכות מלאה ומתוך230 מלש"ח מומשו90 ,מלש"ח וזאת בשל בעיית תזרים תקציבי. הקול הקורא נועד לתת עדיפות תחילה לגני ילדים ולאחר מכן לבתי ספר. השנה תכננו לקדם את המהלך במסגרת תוכנית העבודה, אך החלטת ממשלה 3304 להקצות תקציב למיגון מוסדות חינוך ,באשקלון שינתה את סדרי העדיפויות. בפועל מתוך התקציב הקיים שניתן של140 מלש"ח , כ- 40 נדרש₪ מיליון ים לכסות גם את צורכי אשקלון, ללא תוספת תקציבית ,. נכון לעכשיו טרם החל יישום בפועל באשקלון מאחר שחוק .התקציב עדיין לא אושר .עד כה בוצעו מיפוי והכנת תוכנית עבודה, כאשר העלויות בפועל גבוהות מהתקציב הקיים :משכן הכנסת, ירושלים | טלפון02-6408350/692 :| דוא"ל[email protected] .בשלב זה אין ודאות לגבי תוספת תקציבית מעבר לסכום שהוצג, וההערכה היא שלא צפוי תקציב נוסף משמעותי בנוסף, התקציב של כ - 81 מיליון ש"ח למיגוניות, שאינו מיועד רק למוסדות חינוך, חלק משמעותי ממנו מופנה .לפזורה הבדואית בנגב, שם קיימים פערי מיגון גדולים במיוחד לגבי סוגיית חמשת המיליארדים: תוכנית מגן הצפון, החלטה302 ב משנת2018 , נוהלה בפועל באמצעות ועדת היגוי ,בראשות פיקוד העורף, כאשר המנהל הוא זה שהסמיך את פיקוד העורף לקבוע את התוכנית. מתוך אותה תוכנית התקציבים שעברו בפועל דרך מנגנון פיקוד העורף ודרך ועדת ההיגוי עומדים על כ- 2.7 .מיליארד ש"ח מודגש כי יתר הסכומים שמוצגים לעיתים כחלק מה-5 מיליארד ש"ח הם תקציבים שהועברו למשרדי ממשלה אחרים, שלא דרך פיקוד העורף, לא בתעדוף שלו ולא כחלק מתוכנית שהוא ניהל בפועל. לכן אין בסיס להתייחס לסכום כולל של5 מיליארד ש"ח כאילו הוא יושם במסגרת תוכנית אחת סדורה, ש כן מדובר בספירה שאינה אחידה .ואף עלולה להיות כפולה משרד האוצ ר- אייל ברוך- אגף תקציבים - בעיית התזרים נובעת מסעיף תקציב הביטחון (סעיף15 ), שממנו אמורים להגיע הכספים לביצוע בפועל בסעיף16 . תקציב הביטחון הוא תקציב מסווג, והוא מתנהל באופן שונה מתקציבי מדינה רגילים, כאשר למשרד הביטחון קיימת גמישות גבוהה יותר בהסטת משאבים בהתאם לשיקול דעתו. לכן, אם חל שינוי במדיניות או בסדרי העדיפויות, ייתכן שהכספים הופנו לצרכים אחרים בתוך התקציב .הביטחוני. כל שינוי כזה נעשה במסגרת הליכים מסודרים ובאישור הוועדות הרלוונטיות בין השנים2018 ל- 2025 הוקצו למטרות מיגון כ-5 "מיליארד ש ח, במסגרת החלטת ממשלה משנת2018 , החלטה302 ב. התקציבים יועדו למספר גופים ותחומים, ובהם פיקוד העורף, משרד החינוך, מערכת הבריאות ומשרד השיכון, הן לצורך מיגון והן לצורך חיזוק מבנים. עם זאת, אין פירוט מדויק של אופן חלוקת התקציב בין המשרדים והתחומים השונים, וברור כי לא כל הסכום הועבר דרך פיקוד העורף. ל שנת2026 ידועים סכומים מפורטים יותר: כ- 200 מיליון ש"ח מיועדים לפיקוד העורף לצורך מיגון וחיזוק מבנים, כ- 80 מיליון ש"ח מיועדים למשרד החינוך, וכ- 81 מיליון ש"ח מיועדים לפריסת מיגוניות במסגרת החלטת ממשלה. בסך הכול מוצע לשנת2026 תקציב של כ- 360 מיליון ש"ח למטרות אלה. חשוב לציין כי גם תקציבים נקודתיים, כגון כ - 80 מיליון ש"ח למשרד החינוך, מוקצים בהתאם לסדרי עדיפויות שנקבעים ברמה הארצית על ידי פיקוד העורף. בנוסף , בהחלטת הממשלה302 ב משנת2018 לא הוגדר מראש מקור תקציבי מלא, והממשלה היא שקבעה לאורך השנים את סדרי העדיפויות והקצתה בפועל תקציבים שונים למשרדים לטובת מיגון. חה "כ סמיר בן סעיד - אני מבקש לקבל התייחסות לסוגיות הבאות: בינואר2025 התקבל צו למיגון של10 בתי ספר בדרום- מאז לא חלה כל התקדמות ומשרד החינוך לא סיפק תשובות. קיימת בעיה בגני ילדים, במיוחד כאלה .הפועלים במבנים פרטיים ללא מיגון, נדרש לברר מה רמת המיגון בהם ומה המדיניות לגביהם מה חלקם של הכפרים הבלתי מוכרים מתוך תקציב של כ- 81 מיליון ש"ח למיגוניות, ומה היקף המענה בפועל. פחות מ - 1% מהמקלטים הציבוריים נמצאים ביישובים ערביים, למרות שהם מהווים כ- 31% מהאוכלוסייה. באזור שבין10 ל - 45 ק"מ מגבול לבנון קיים צורך בכ- 250-300 מיגוניות עבור החברה הערבית. נדרש להבין מה המענה המתוכנן .במסגרת התקציב שאושר, בין היתר על בסיס דוח מבקר המדינה צה"ל- סא״ל יונתן אשליך– רע"ן פרוייקטים - התוכנית למיגוניות (כ- 81 מיליון ש"ח) מעוגנת בחוק התקציב, אך טרם גובשה ואושרה באופן סופי. התוכנית נמצאת כעת בשלבי גיבוש, ולכן אין עדיין פירוט סופי או חלוקה תקציבית. השיקולים המרכזיים בתכנון: פערי מיגון קיימים, רמת האיום, פריסה קודמת מכוח תוכניות עבר (כגון תוכנית3066 ). פערי המיגון מהווים שיקול מרכזי ומשמעותי מאוד בקביעת סדרי העדיפויות, וצפוי היקף משמעותי של מיגון במסגרת התוכנית. לגבי הצפון: הנושא מטופל במסגרת תוכניות העבודה של המחוזות בתוכניות קודמות הוקצו כמויות גד .ולות של מיגוניות לאזור ,אני מבקש להדגיש שפערי המיגון הם תהליך דינמי שאינו מסתיים גם לאחר השלמות מיגון, נוצרים פערים חדשים משום שרשויות ומשרד החינוך מכניסים מוסדות חינוך למבנים ללא מיגון. לכן מדובר באירוע מתמשך שלא ניתן לסגור ללא שינוי מדיניות. אני מציין כדוגמה את אשקלון, שם לאחר ביצוע מיגון עדיין קיימים פערים בהיקף של כ- 70 מיליון ש"ח, בהתאם למיפוי שבוצע. המשמעות היא שגם כאשר מבצעים תוכניות מיגון, הפערים ממשיכים להיווצר. אני מדגיש שיש צורך לעצור את התופעה הזו: כפי שמשרד החינוך בודק תנאים אחרים לפתיחת מוסד חינוכי, כך עליו לוודא גם .קיומו של מיגון תקני ואם אין מיגון, לא לאפשר פתיחה של גן או בית ספר באותו מבנה .בנוסף, אני מבקש מהוועדה לפעול מול משרד הפנים להארכת הוראת השעה שמאפשרת הקמת מרחבים מוגנים הוראה זו אפשרה לפיקוד העורף לבצע בתוך פרק זמן קצר פרויקטים רחבי היקף, כולל הקמת מאות מרחבים מוגנים בצפון ובאזורים נוספים. אני מדגיש כי הארכת הוראת השעה הן במוסדות חי נוך ומבני ציבור והן במיגון .פרטי היא קריטית, ויש להעניק לה לפחות תוקף של שנתיים נוספות, כדי לאפשר צמצום משמעותי של פערי המיגון :משכן הכנסת, ירושלים | טלפון02-6408350/692 :| דוא"ל[email protected] הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב- יובל תורג'מן - מנכ"ל - הרשות אינה אמונה על הביטחון, אך בתחילת המלחמה, יחד עם האגף לפיתוח חברתי ומשרד הנגב והגליל, בוצעה הסדרה תקציבית במסגרת תוכנית חומש קהילתית-חברתית בהיקף של כ- 32 מלש"ח לפעולות מיגון ביישובי הבדואים, כולל במרכזי שירותים ותחנות הסעה בפזורה, והוצבו מאות מיגוניות . התהליך בוצע בשיתוף פיקוד העורף והגורמים המקצועיים. בהמשך, לגבי תקציב של כ- 81 מלש"ח למיגוניות, הפערים במיגון בפזורה הבדואית מהגדולים ביותר בארץ, והומלץ לתעדף אזורים עם פערים משמעותיים ומרכזי שיר ותים. פיקוד העורף מקדם תוכנית להצבת כ- 1,000 מיגוניות ברמה הארצית, ללא פירוט חלוקה לדרום בשלב זה, תוך הבנה בצה"ל ובפיקוד העורף של הצורך לתעדף את האזורים הללו. הרשות שותפה לתהליך ומסייעת ככל האפשר, מתוך הבנה שמדובר בתקופת מלחמה שבה ערך הצלת החיים עליון. משרד הפנים- וחיד חשאן- מנהל תחום חירום מיעוטים - התבקשה התייחסות לשני נושאים: הארכת הוראות השעה בכשנתיים לצורך המשך קידום מיגון במוסדות חינוך, מבני ציבור ומיגון פרטי לתושבים, וכן צו נוסף הנוגע למרחבים מוגנים ולמרכזי שירותים. בנוסף, נתבקשה הבהרה לגבי הסטטוס של הבקשות והתקדמות הטיפול בהן. הנושאים ייבדקו מול הייעוץ המשפטי, במיוחד בכל הקשור לצווים והמשמעויות המשפטיות שלהם, ולאחר השלמת הבדיקה תועבר לוועדה התייחסות מסודרת בהקדם. הנהגת ההורים הארצית - צופית גולן- סגן היו"ר - במשך כשנה וחצי קיימות תוכניות, אך המצב כמעט שלא השתנה, ותלמידים רבים אינם יכולים ללמוד בסביבה בטוחה. מרחב מוגן חייב להיות תקני, תקין, נגיש ויעיל, ויש בתי ספר שבהם אינו מספק הגנה אמיתית. בנוסף, התקשורת במרחבים אינה יכולה להישען על אמצעים מיושנים כמו טרנזיסטור. במציאות ביטחונית מ תמשכת נדרש מעבר מהבטחות לביצוע, כולל בדיקה פיזית של כל מוסד ומרחב על ידי קב"ט רשותי לאימות מיגון, תקינות, נגישות ותקשורת. מרכז סדאד - היערכות לחירום בחברה הערבית - רועי יסוד - פרויקטור הקמה - קיים פע ר מיגוני משמעותי בחברה הערבית, כ20% מהאוכלוסייה מסתמכת על מרחבים משותפים או ציבוריים שאינם מספקים הגנה. הפער נובע .מחוסר יכולת כלכלית של הרשויות ומחסור בקרקע ציבורית, ולכן נדרש מענה ממשלתי ויעד מחייב לצמצומו פתרון אפשרי הוא הסבת כיתות קיימות לממ"דים במקומ .ות ללא קרקע פנויה מועצה מקומית ג'לג'וליה - קאסם אבו זר– מנהל מחלקת הנדסה - התושבים אינם מבקשים תקציבים אלא הקלות תכנוניות שיאפשרו להם לבנות בעצמם. בפועל הוקצו כ-2 מלש"ח מתוך צורך של כ- 4.5 מלש"ח ,להסדרת המתחמים מה שמייצר חסם נוסף. הוראות השעה אינן נותנות מענה לפערים הללו, ולכן נדרש פתרון תכנוני ורגולטורי שיאפשר .התחלה של בניית מיגון בתום הדיון הוועד ה הגיע ה:למסקנות הבאות 1. הוועדה מודה .לכל המשתתפים בדיון 2. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להציג בתוך כחצי שנה תמונת פערים מלאה ומדויקת בנושא המיגון, כולל .בגיל הרך 3. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לשקול , ,ככל שיתאפשר במסגרת התקציב שימוש בנתוני/התרעות קב"טים לצורך קבלת החלטות- .ולא להסתפק בהמלצות בלבד 4. הוועדה מדגישה בפני כלל הגורמים כי יש להתמקד בקבלת החלטות נכונות למיגון, מיצוי תקציבים ויצירת .רגולציה מיטיבה 5. הוועדה מבקשת מרשויות המדינה לתעדף את הטיפול בפערי המיגון בחברה הערבית, ובפרט במרחב הכפרי .הבדואי בדרום יש לבחון פתרונות יצי רתיים, לרבות מיגון חדרים קיימים .כמו שהעלה נציג מרכז סדאד 6. הוועדה מבקשת מאג"ת במשרד האוצר להעביר בתוך שבוע פירוט בכתב של ה -5 מיליארד:₪ כולל .מקורות, משרדים וייעוד התקציבים 7. הוועדה ממליצה לאג"ת במשרד האוצר )להעמיק את שיתוף הפעולה עם פיקוד העורף (וגורמים נוספים .בקביעת סדרי עדיפויות והקצאת תקציבים 8. הוועדה מבקשת מאג"ת ומפיקוד העורף .לגבש ולהגיש לממשלה תוכנית לאומית לסגירת פערי המיגון 9. הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לבחון קידום מנגנון תמרוץ למיגון עצמי, שיכלול החזר למי שממגן החל .ממועד קובע, ולהחיל זאת ברמה ארצית 10 . הוועדה מבקשת ממשרד הפנים להעביר התייחסות לשני נושאים: הארכת הוראות השעה בכשנתיים לצורך המשך קידום מיגון במוסדות חינוך, מבני ציבור ומיגון פרטי לתושבים, וכן התייחסות ל צו נוסף הנוגע .למרחבים מוגנים ולמרכזי שירותים 11 . הוועדה מבקשת ממשרד החינוך .לבחון ולהשיב בנושא תקשורת במרחבים מוגנים חדשים, במסגרת הסקר הוועדה מציינת כי פיקוד העורף .קבע תקן הכולל גם היבטי תקשורת, והנושא ייבחן במסגרת הסקר 12 . הוועדה תקיי ם ישיבת המשך לאחר קבלת הנתונים .