חוק פתוח חיפוש וקריאה בחקיקת הכנסת

חומר רקע

PDF 73,294 תווים המסמך המקורי ↗
191 מעורבות של רשויות מקומיות בהקניית חינו לערכי לבני נוער תקציר חינו חברתי , ערכי וקהילתי לבני נוער ) להל  חינו לערכי ( נועד לחזק את זיקת של בני נוער לקהילה , לחברה ולמדינה , תו כדי התנסות בתחומי עשייה כמו פעילות התנדבותית , סיוע לאוכלוסיות חלשות , פעי לות והדרכה בתנועות נוער ופעילות ציבורית . הפעילויות להקניית חינו לערכי , חלק מתקיימות במסגרת הבית  ספרית וחלק במסגרות אחרות בתחו הרשות המקומית , כגו מתנ " סי , מרכזי קהילתיי , מרכזי נוער וסניפי תנועות נוער ) להל  מסגרות פנאי מוניציפליו (. ת בשני האחרונות עלה נושא הנוער לשיח הציבורי , בי השאר , בנוגע לדפוסי התנהגות שליליי , כמו אלימות , עבריינות רכוש , שימוש בסמי וצריכת אלכוהול ) להל  התנהגויות סיכו (. התגברות תופעות אלו הביאה את גורמי החינו והקהילה לידי ההכרה שקיי קשר ברור בי היעדר מסגרות פנאי מוניציפליו ת לבני נוער לאחר שעות הלימודי בבתי הספר ובי עלייה בשיעור התנהגויות סיכו , ויש לפעול לחיזוק הקשרי הבי  אישיי בקרב בני נוער ולטיפוח הקשר שלה ע הקהילה , בי היתר , באמצעות פעילויות להקניית חינו לערכי . פעולות הביקורת בחודשי ינואר  דצמבר 2009 בדק משרד מב קר המדינה , לסירוגי , מספר היבטי במעורבות של רשויות מקומיות בנושא הקניית חינו לערכי לבני נוער ואת יחסי הגומלי בינ לבי משרד החינו בתחו זה . הבדיקה נעשתה ב 21 עיריות1 ,ב11 מועצות מקומיות2 ובשתי מועצות אזוריות3 . בדיקות השלמה נעשו במטה משרד החינו ובלש כות המחוזיות של המשרד , בחברה למתנ " סי ובמרכז השלטו המקומי . __________________ 1 אופקי , אריאל , אשקלו , בת י ה , רצלייה , חיפה , יבנה , ירושלי , לוד , מודיעי עילית , מעלה אדומי , נס ציונה , נצרת עילית , סכני , קריית גת , קריית מלאכי , ראשו לציו , רחובות , רעננה , שפרע ותל אביב יפו  . 2 באר יעקב , בית זרזיר , חצור הגלילית , ירכא , כאבול , כוכב יאיר , כפר יונה , פורדיס , קצרי , קדימה  צור ורמת ישי . 3 הגלבוע ומטה בנימי . דוח על הביקורת בשלטו המקומי 192 עיקרי הממצאי נושא הקניית חינו לערכי והפעלת מסגרות פנאי מוניציפליות לבני נוער אינ מוסדרי במלוא , לא ברמת השלטו המרכזי ולא ברמת השלטו המקומי . כמו כ חסרי הסדרי הכוללי תחומי סמכות ואחריות בי השלטו המרכזי לשלטו המקומי ולממשקי ביניה . כתוצאה מכ קיימי הבדלי ניכרי בי רשויות מקומיות שונות הנוגעי לאופ מעורבות ולמידת מעורבות בנושא הקניית חינו לערכי לבני נוער . הבדלי אלה נובעי א% ממצב הכלכלי של הרשויות המקומיות המשפיע על המדיניות ו על סדרי העדיפות שה קבעו לעצמ בתחו זה . משרד החינו על פי חוק חינו ממלכתי , התשי "ג1953 , משרד החינו הוא הגו% הממונה על הבטחתו וקידומו של החינו במדינת ישראל , על תכניו ועל רמותיו . מינהל חברה ונוער ) להל  המינהל ( אחראי מטע המשרד להקניית חינו לערכי לבנ י נוער במסגרת הבית  ספרית , ופועל לקידו החינו לערכי ג במסגרות הפנאי המוניציפליות . 1. המינהל לא גיבש תכנית עבודה מפורטת להקניית חינו לערכי במסגרות פנאי מוניציפליות הנגזרת מהיעדי שהוא קבע לעצמו לשנות הלימודי התשס "ט התש ) ע "2008  2010 ( 4. 2. התקציב שייעד המינהל להפעלת תכנית " הנוער במרכז הענייני "5 במסגרות הפנאי המוניציפליות , לא היה בו די כדי להפעיל את התכנית בכל הרשויות המקומיות שעמדו בדרישות המינהל וביקשו להפעילה . 3. המינהל מקיי פיקוח חלקי בלבד על הרשויות המקומיות בכל הנוגע להעסקת מנהלי יחידות נוער רשות יי6 ומדריכי נוער , ואי בידו מידע מלא ועדכני בדבר היתרי הדרכה7  שהוא הוציא לה , כמו סוג ההיתר , התפקידי שה רשאי לעסוק בה וההשתלמויות שעברו . הרשויות המקומיות מחוק לימוד חובה , התש "ט1949 , וכ מחוק הרשויות המקומיות ) מנהל מחלקת חינו , ( התשס "א2001 ,ומחיקוקי  אחרי עולה כי הרשות המקומית אחראית , למעשה , להפעלת כל מערכות החינו בתחומה , ובידה הסמכות ליזו ולתכנ פעילויות נוספות בתחו החינו , לרבות הקניית חינו לערכי . __________________ 4 שנת הלימודי מתחילה בספטמבר ומסתיימת באוגוסט . 5 תכנית מערכתית  רשותית המאפשרת לרשות מקומית להגדיר כלי המתאימי לטיפול בבני הנוער בתחומה , תו כדי איגו משאבי כוח אד , ידע ותקציב . 6 ש כולל למנהל אג / מחלקה / יחידה / / תחו מדור נוער וקהילה ברשות מקומית . 7 רישיו לעסוק בתפקיד מסוי בתחו נוער וקהילה ברשויות מקומיות . מעורבות של רשויות מקומ יות בהקניית חינו לערכי לבני נוער 193 1. מצב הכלכלי הקשה של רשויות מקומיות רבות8 והקיצו* במענקי האיזו של משרד הפני9 ,מגביל את מעורב ות בהפעלת מסגרות פנאי מוניציפליות , בי היתר , לצור הקניית חינו לערכי לבני נוער . 2.  בכ25%  מהרשויות המקומיות לא מונה מנהל יחידת נוער רשותי שישמש גור מקצועי האחראי לתיאו בי הגורמי השוני העוסקי בבני נוער , ליצירת שיתופי פעולה אִ ת ולבניית מסגרות פנאי מוניציפליות לבני נוער . 3. כמה מהרשויות המקומיות אינ מעסיקות כלל מדריכי נוער שתפקיד , בי היתר , ליזו , לבנות ולהפעיל תכניות להקניית חינו לערכי . רשויות מקומיות אחרות מעסיקות מספר מדריכי שאי בו די כדי לתת מענה ראוי לצורכי הנוער בתחומ . 4. חלק ממנהלי יחיד ות הנוער הרשותיות וחלק ממדריכי הנוער מועסקי על ידי רשויות מקומיות בלי שיש ביד היתר הדרכה , וזאת בניגוד להסכ הקיבוצי10 ולאוגד התפקידי11 שפרסמו משרד החינו ומרכז השלטו המקומי . 5. ברוב הרשויות המקומיות לא פועלות מועצות תלמידי ונוער רשותיות שה הגו% הייצוג י הנבחר של כלל בני הנוער בתחו הרשות . בכמה מ העיריות שפועלת בה מועצת תלמידי רשותית , נציגה אינו חבר בוועדת החינו ו / או בוועדה לקידו מעמד הילד של העירייה , כנדרש על פי פקודת העיריות . 6. רק כ 30 רשויות מקומיות כ)12% מכלל הרשויות המקומיות ( הצטרפו לאמנת תנו עות הנוער הבאה להתוות דרכי פעולה לביסוס הקשרי בי משרד החינו , מרכז השלטו המקומי , מרכז המועצות האזוריות ותנועות הנוער בישראל . 7. היעדר תבחיני מחייבי , אחידי ושיוויוניי לתמיכה כספית ולהקצאת מבני לפעילות של תנועות הנוער הביא לידי שונות בי רשויות מקו מיות הנוגעת לתבחיני שה קבעו בנושאי אלו ובתקציבי שה ייעדו לה . סיכו והמלצות לחינו לערכי השפעה רבה על עיצוב דפוסי התנהגות חיוביי בקרב בני נוער ועל חיזוק זיקת לקהילה , לחברה ולמדינה . על משרד החינו והרשויות המקומיות לגבש ולייש מדיניות לאומית שתעסוק בהקניית חינו לערכי . המדיניות תקבע , בי היתר , ממשקי סמכות ואחריות בי השלטו המרכזי לשלטו המקומי , סדרי __________________ 8 ראו מבקר המדינה , ˘˙ Ï ÈÓ˜Ӊ ÔÂËÏ˘· ˙¯Â˜È·‰ ÏÚ Á„ 2008 ) 2009 ( , בפרק " תכניות הבראה ברשויות המקומיות  תכנו ויישו ' עמ , "3. 9 ראו מבקר המדינה , È˙˘ Á„ 58 · ) 2008 ( , בפרק " הקצאת מענקי איזו לרשויות המקומיות ' עמ , " 985 . 10 הסכ שנחת ביוני1974 ופורס בחוזר מנכ " ל משרד החינו י ) ג " תשל , (ד" אוגוסט 1974 . 11 באוגד הוגדרו תפקידי בתחו נוער וקהילה ונקבעו נורמות אחידות הנוגעות לש התפקיד ולתיאור ו ולדרישות הקבלה לעסוק . בו מהדורה מעודכנת ומורחבת של אוגד התפקידי פורסמה במרס 2009 . דוח על הביקורת בשלטו המקומי 194 עדיפויות ותקציבי . באופ הזה תוסדר מעורבות של הרשויות המקומיות בנושא הקניית חינו לערכי לבני נוער ותצומצ השונות הניכרת ביניה הקיימת כיו . על הרשוי ות המקומיות לפעול לפיתוח מער הפנאי המוניציפל י ולהרחבת הפעילות להקניית חינו לערכי לבני נוער . הכול כדי למצות את הפוטנציאל הטמו בבני הנוער ולטפח אות כדור העתיד . עליה ג לפעול לשיתו% מועצת הנוער הרשותית בהחלטותיה הנוגעות לנוער , לעודד את פעילות של תנועו ת הנוער בתחומ ולתמו בה . ♦ מבוא החינו הבלתי פורמלי ) להל חב  ( פ" הוא תחו חינוכי המקי פעילויות רבות המשלימות את החינו הפורמלי . אחד מתחומי החב " פ הוא חינו חברתי , ערכי וקהילתי לילדי ולבני נוער ) להל  חינו לערכי ( שנועד לחזק את זיקת של בני הנוער ל קהילה , לחברה ולמדינה , תו כדי התנסות בתחומי עשייה שאינ נכללי בתכניות הלימודי הפורמליות של בתי הספר . החינו לערכי מטפח , בי היתר , חשיבה מוסרית והתנהגות מוסרית , אחריות ומעורבות חברתית . לחינו לערכי השפעה חיובית רבה על דפוסי התנהגות של בני נוער , כמו פעיל ות התנדבותית בסיוע לאוכלוסיות חלשות ובארגוני הצלה והגברת הביטחו האזרחי , הדרכה ופעילות בתנועות נוער , חברות במועצות תלמידי ונוער ופעילות למע הסביבה ולמע בעלי חיי . מחקר רב שנתי12 שנער בישראל מראה כי מעורבות בני נוער במסגרות פנאי אלו מביאה אות לידי מודעו ת חברתית גבוהה יותר בבגרות ולעשייה בתו הקהילה שה חיי בה . על פי חוק לימוד חובה , התש "ט1949 , ולפי חוק הרשויות המקומיות ) מנהל מחלקת חינו , ( התשס "א2001 , וחיקוקי נוספי , הרשות המקומית אחראית להפעלת כל מערכות החינו בתחומה ובידה הסמכות ליזו ולתכנ פעילויו ת נוספות בתחו החינו , לרבות פעילויות להקניית חינו לערכי לבני נוער . פעילויות אלו מתקיימות בחלק במסגרת הבית  ספרית ובחלק במסגרות אחרות בתחו הרשות המקומית הפועלות לאחר שעות הלימודי בבתי הספר , כמו מתנ סי " , מרכזי קהילתיי , מרכזי נוער , קבוצות התנדבות וסני פי תנועות נוער ) להל  מסגרות פנאי מוניציפליו (. ת בשני האחרונות עלה נושא הנוער לשיח הציבורי , בי השאר , בנוגע לדפוסי התנהגות שליליי , כמו אלימות , עבריינות רכוש , שימוש בסמי וצריכת אלכוהול ) להל  התנהגויות סיכו (. התגברות תופעות אלו הביאה את גורמי החינו וה קהילה לידי ההכרה שקיי קשר ברור בי היעדר מסגרות פנאי מוניציפליו ת להפעלת בני נוער לאחר שעות הלימודי בבתי הספר ובי עלייה בשיעור התנהגויות סיכו , ויש לפעול לחיזוק הקשרי הבי  אישיי בקרב בני נוער ולטיפוח הקשר שלה ע הקהילה , בי היתר , באמצעות פעילויות להקנ יית חינו לערכי . __________________ 12 ' י הראל פיש  ' ל , קור ' ח , פוגל  גרינוולד ' י , דוד  ב ' ש , נוה " , χ¯˘È· ¯Ú " - ˙‡ȯ· , ‰Á¯ ˙È˙¯·Á ˙È˘Ù , ÔÂÎÈÒ ˙‚‰˙‰ ÈÒÂÙ„Â , È˘ÈÓÁ‰ Ȉ¯‡‰ ¯˜ÁÓ‰ ȇˆÓÓ ÌÂÎÈÒ ) 2006 ( ÁÂ˙È ÌÈ˘‰ ÔÈ· ˙ÂÓ‚Ó 2006 - 1994 ˙ÈÓ‡ÏÈ· ‰‡Â¢‰Â , בר איל , 2010 . מעורבות של רשויות מקומ יות בהקניית חינו לערכי לבני נוער 195 ביולי2005 פרס משרד החינו דוח13 שהדגיש את חשיבות של גורמי בקהילה , כמו מדריכי נוער , מתנדבי שירות לאומי ותנועות נוער , כאמצעי למאבק באלימות בקרב בני נוער . באותו חודש המליצה המועצה הלאומית לשלו הילד על צעדי להתמודדות ע האלימות בחברה היש ראלית14 , ובה " הגברת מעורבות הקהילה ומת פתרונות ג מחו( לשעות הלימודי : תעסוקה לתלמידי בימי שישי ובחופשות והקמת מסגרות פנאי לשעות הערב ". בשני האחרונות הונחו על שולח הכנסת מספר הצעות חוק פרטיות15 שמטרת היתה להסדיר את תחו החב . פ" בדברי ההסבר להצעות החוק ה וצע לעג בחוק את חובת הרשות המקומית לדאוג לקיומ של מסגרות חב " פ לילדי ולבני נוער . בד בבד גיבש משרד החינו את הצעת " חוק החינו הבלתי  פורמלי , התשס "ח2008 " , ולפיה " כל רשות מקומית תפעל , לקידו החינו הבלתי פורמלי בתחומה , על ידי קידו פעילות מסגרות חינוכיות ות רבותיות "ו " המדינה תשתת בתקציבי הרשויות המקומיות , לצור ביצועו של חוק זה , באופ דיפרנציאלי , על פי מצבה הסוציו  אקונומי של כל רשות ". הצעת החוק נגנזה על ידי משרד החינו , עוד לפני שהופצה כתזכיר בי משרדי הממשלה , בשל התנגדות משרד האוצר להקצאת המשאבי הנדרשי . פעולות הביקורת בחודשי ינואר  דצמבר 2009 בדק משרד מבקר המדינה , לסירוגי , מספר היבטי במעורבות של רשויות מקומיות בנושא הקניית חינו לערכי לבני נוער ואת יחסי הגומלי בינ לבי משרד החינו בתחו זה . הבדיקה נעשתה ב 21 עיריות16 ,ב11 מועצות מקומיות17 ובשתי מועצ ות אזוריות18 .בדיקות השלמה נעשו במטה משרד החינו ובלשכות המחוזיות של המשרד , בחברה למתנ " סי ובמרכז השלטו המקומי . __________________ 13 צוות העבודה הבי  משרדי המשות , ˙ÂÓÈχ· ˜·‡ÓÏ ˙ÂÈ·È˯Ù‡ ˙ÂËÏÁ‰ , הוגש לוועדת השרי לקידו פרויקטי למאבק באלימות , 6.7.05 . 14 המועצה הלאומית לשלו הילד , ‰„ÓÚ ¯ÈÈ : ˙Èχ¯˘È‰ ‰¯·Á· ˙ÂÓÈχ ÌÚ ˙„„ÂÓ˙‰ ) ˙ˆÏÓ‰ ÙÏ ˙ÂÚˆ‰Â ‰ÏÂÚ ( , יולי2005 . 15 שלוש הצעות חוק פרטיות זהות שכותרת " חוק החינו% הבלתי פורמלי לילדי ונוער , התשס "ז2007 " הונחו על שולח הכנסת השבע עשרה , עברו קריאה טרומית ולא השיגו את הרוב הנדרש בקריאה ראשונה . שתי הצעות חוק פרטיות זהות לה , שהונחו על שולח הכנסת השמונ ה עשרה טר הועלו לקריאה טרומית במליאת הכנסת . 16 אופקי , אריאל , אשקלו , בת י , הרצלייה , חיפה , יבנה , ירושלי , לוד , מודיעי עילית , מעלה אדומי , נס ציונה , נצרת עילית , סכני , קריית גת , קריית מלאכי , ראשו לציו , רחובות , רעננה , שפרע ותל אביב . יפו  17 באר יעקב בי , ת זרזיר , חצור הגלילית , ירכא , כאבול , כוכב יאיר , כפר יונה , פורדיס , קצרי , קדימה  צור ורמת ישי . 18 הגלבוע ומטה בנימי . דוח על הביקורת בשלטו המקומי 196 תפקידו ופעולותיו של משרד החינו בתחו הקניית חינו לערכי לבני נוער על פי חוק חינו ממלכתי , התשי "ג1953 ,משרד החינו הוא הגו הממונה על קיומו ו קידומו של החינו במדינת ישראל , החל בחינו הקד  יסודי וכלה בחינו העל  יסודי , על תכניו ועל רמותיו . מינהל חברה ונוער ) להל  המינהל  ( יחידת מטה מקצועית המתמקדת בתפקידי ייעו( , הכוונה , הכשרת כוח אד ופרסומי חינוכיי  אחראי מטע משרד החינו להקניית חינו לערכ י במסגרת הבית  ספרית . המינהל פועל לקידו החינו לערכי ג במסגרות הפנאי המוניציפליות . הוא מגבש מגוו תכניות חינוכיות  חברתיות ומציע אות לרשויות מקומיות כדי שיפעילו אות בתחומ . התכניות מאפשרות לבני הנוער לדו , תו כדי פעילות חברתית , בכל מיני סוגיות העולות לסדר היו הציבורי ועוסקות , בי היתר , בתחומי כמו " אזרח פעיל ומעורב " ) תכניות העוסקות בנכונות ובמוכנות לשירות בצה , ל" תכנית גרעיני שנת שירות19 ,שירות לאומי20 ותכנית פרס הנוער הישראלי21 ( , "טיפוח מנהיגות נוער " ) לקראת מנהיגות צעירה , מדריכי צעירי ומדריכי של ח"22 צעי רי "ו ( ע הפני לקהילה " ) מחויבות אישית , שירות לזולת , פעיל בכל גיל (. 1. ‰ „  · Ú ˙ È  Î ˙ : בנובמבר2008  הגדיר המינהל חמישה יעדי עבודה לשנות הלימודי התשס "ט התש ) ע "2008  2010 ( 23 , שארבעה מה נוגעי לנושא הקניית חינו לערכי : מנהיגות צעירה ומעורבות חברתית , הטמעת תכנ יות הליבה החברתיות  ערכיות במוסדות החינו וברשויות המקומיות , עידוד המוכנות והנכונות לשירות משמעותי בצה , ל" בשירות לאומי ובשירות אזרחי וטיפוח מרכיבי הזהות בחברה הישראלית . הבדיקה העלתה כי עד מועד סיו הביקורת , דצמבר 2009 , לא גיבש המינהל תכנית עבודה מפורטת , הכו ללת מטרות מוגדרות , דרכי פעולה ובקרה על הישגי , לצור יישו יעדי אלו במסגרות הפנאי המוניציפליות . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˙ÈȘ‰Ï ˙˯ÂÙÓ ‰„Â·Ú ˙ÈÎ˙ ˘·‚È Ï‰ÈÓ‰˘ ȇ¯‰ ÔÓ ÂÈÏÙȈÈÂÓ È‡Ù ˙¯‚ÒÓ· ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ ˙ ÌÚÙ È„Ó ÂÓˆÚÏ Ú·Â˜ ‡Â‰˘ ÌÈ„ÚÈ‰Ó ¯Ê‚È˙˘ ÌÚÙ· . ˙ ÏÚ ˙¯„‚ÂÓ ˙¯ËÓ ÏÂÏÎÏ ‰„·ډ ˙ÈÎ , ˙Â˯ÂÙÓ ‰ÏÂÚÙ Èί„ , ÌÈÓÊ ˙ÂÁÂÏ ÔÓ¢ÈÈ ÏÚ ‰¯˜· ÈڈӇ . בתשובתו של מרכז השלטו המקומי למשרד מבקר המדינה מפברואר2010 ) להל  תשובת מרכז השלטו המקומי ( נמסר כי הוא מוכ להיות שות בגיבוש תכנית עבודה מפורטת להקניית חינו לערכי  במסגרות פנאי מוניציפליות . __________________ 19 חברי גרעיני שנת שירות ה חברי תנועות נוער שסיימו12  שנות לימוד ודחו בשנה את שירות הצבאי כדי להתנדב לשירות בקהילה ובתנועות נוער ביישובי שוני . 20 המינהל מאפשר לבנות מ החינו% הממלכתי דתי , שאינ מתגייסו ת לצה " ל ובוחרות בשירות לאומי , לשרת במרכזי ההדרכה שלו או להעביר את שירות בתחו של " ח וידיעת האר' . 21 תכנית בי  לאומית התורמת , בי היתר , לניצול יעיל יותר של שעות הפנאי ומציעה ארבעה תחומי פעילות : התנדבות בקהילה , תחביבי , ספורט וסיירות וידיעת האר' . 22 שדה , לאו , חברה . 23 שנת הלימודי מתחילה בספטמבר ומסתיימת באוגוסט . מעורבות של רשויות מקומ יות בהקניית חינו לערכי לבני נוער 197 2. Ì È Î ¯ Ú Ï Í Â  È Á Ï · È ˆ ˜ ˙ : מנתוני משרד החינו עולה כי בסיס תקציב המינהל המעודכ לשנת 2009 הסתכ בכ 255 מיליו ש ח"24 והיווה כ 1% מהתקציב הרגיל של משרד החינו לשנת 2009 שהסתכ בכ 30.3 מיליארד ש . ח" נמצא כי מתו התקציב שיועד לפעילויות ל הקניית חינו לערכי , המסתכ בכ 104 מיליו ש כ) ח "41% מתקציב המינהל , ( רק כ 12  מיליו כ) ח "ש4.7% (יועדו לתמיכה בפעילויות אלו במסגרות פנאי מוניציפליות , והיתרה יועדה לתמיכה במרכזי תנועות נוער , במתנדבי שנת שירות , בחברה להגנת הטבע ובחוגי סיירות . בתשובתו למשרד מ בקר המדינה מפברואר 2010 מסר משרד האוצר כי הוא מכיר בחשיבות החב , פ" א ההחלטה על היק תקציב משרד החינו המיועד למטרה זו צריכה להתקבל במסגרת סדרי העדיפויות של הממשלה בעת אישור תקציב המדינה . משרד האוצר ציי בתשובתו כי למשרד החינו שמורה הזכות להפנות משאבי לטו בת החב " פ במסגרת תקציבו הקיי ועל פי סדרי העדיפות שלו . במאי 2010 הודיע משרד החינו למשרד מבקר המדינה כי בדיוני על תקציב2011 , שהוא מקיי ע משרד האוצר , כלולי מספר נושאי הנוגעי לחב " פ ברשויות מקומיות , ולאחר שיסתיימו הדיוני יוחלט אילו מהנושאי יתוקצבו בבס יס תקציב 2011 . 3. " Ì È  È È  Ú ‰ Ê Î ¯ Ó · ¯ Ú Â  ‰ : " משנת הלימודי התשס ) ז "2006  2007 ( הפעיל המינהל תכנית מערכתית  רשותית בש " הנוער במרכז הענייני " ) להל  התכנית (. התכנית אפשרה לכל רשות " לתפור את חליפתה " ולהגדיר את הכלי לטיפול בבני הנוער בתחומה על פי מאפייניה הייח ודיי תו כדי איגו משאבי כוח אד , ידע ותקציב . בשלב הראשו התמקדה התכנית בפיתוח תשתיות ארגוניות , בהכשרת בעלי תפקידי , באיתור צרכי ובפיתוח תכניות אב . יישומה של התכנית נעשה באמצעות מפגשי ודיוני בי  ארגוניי ובי  מגזריי בי הרשות המקומית , המינהל , תנועות ה נוער , המגזר העסקי והמגזר השלישי25 ובי בני הנוער . במהל שנות הלימודי התשס "ז התשס " ט הופעלה התכנית ב 115 רשויות מקומיות , ובכל אחת משני אלו הקצה המינהל להפעלתה כ 8.5 מיליו ש . ח" סכו זה חולק בי הרשויות המקומיות שהשתתפו בתכנית על פי מפתח הקצאה כדלהל : סכו ה הקצאה ) (ח" בש מספר הילדי ובני הנוער ברשות המקומית 50,000 עד3,000 75,000 מ3,001 עד7,000 100,000 מ7,001 )א( הבדיקה העלתה כי מפתח ההקצאה שקבע משרד החינו התבסס רק על המספר הכולל של הילדי ובני הנוער בכל יישוב ונקבעו בו באופ שרירותי מדרגות שאינ משקפ ות את הפערי הקיימי במספר הילדי ובני נוער ביישובי השוני . למשל , עיריית ירושלי , שבתחומה כ200,000 ילדי ובני נוער , ועיריית מעלה אדומי , שבתחומה כ 7,500 ילדי ובני נוער , קיבלו את אותה הקצאה שנתית בס 100,000 .ח" ש __________________ 24 כולל תקציב מיוחד לתכנית " הנוער במרכז הענייני " בס% 8.5 מיליו ש "ח. 25 גורמי שאינ ממשלתיי כמו קרנות ועמותות . דוח על הביקורת בשלטו המקומי 198 בתשובתה של עיריית ירושלי למשרד מבקר המד ינה ממרס 2010 ) להל  תשובת עיריית ירושלי ( צוי כי הסיוע השנתי בס 100,000, ח" ש שהיא קיבלה ממשרד החינו לצור הקניית חינו לערכי לבני נוער " , זניח ואינו מעיד על חשיבות הנושא בקרב קובעי המדיניות ". עוד העלתה הבדיקה כי מפתח ההקצאה שנקבע אינו תלוי ביכולת של הרשויות המקומיות למצוא מקורות כספיי עצמיי ולגייס כספי מהמגזר השלישי , במצב החברתי  כלכלי ובמיקומ הפריפריאלי . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˙˜ÂÏÁÏ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó Ú·˜˘ ‰‡ˆ˜‰‰ Á˙ÙÓ˘ ȇ¯‰ ÔÓ ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯· ¯Ú ȷ ÌÈ„Ïȉ ¯ÙÒÓÏ Ìω ÈÂËÈ· Ô˙ÈÈ ·Èˆ˜˙‰ , È˙¯·Á‰ Ô·ˆÓÏ - Ïη ˙ÓÈȘ‰ ˙‡ȈӉ ÈÙ ÏÚ ÌÈ·‡˘Ó‰ ˙˜ÂÏÁ È„ÈÏ ‡È·È ÈχȯÙȯى ÔÓ˜ÈÓÏ ÈÏÎÏÎ ˙¢¯Â ˙¢¯ . במרס2010 הודיע משרד החינו למשרד מבקר המדינה כי הוא אימ( את דעתו של מבקר המדינה לעדכ את מפתח ההקצאה ולקבוע מדד נוס הנוגע למצבה החברתי  כלכלי של הרשות המקומית ולמיקומה הפריפריאלי . )ב( ע הפעלת התכנית קבע המינהל מספר תנאי להשתתפות רשויות מקומיות בתכנית ובה , בי היתר , מינוי מנהל יחידת נוער רשותי26 בעל היתר הדרכה ) ראו להל ( וכ נכונותה של הרשות המקומית לממ מחצית מעלות הפעלת התכנית בתחומה . הבדיקה העלתה כי המינהל הפסיק את הליווי והתמיכה הכספית בהפעלת התכנית במספר רשויות מקומיות בשל אי  עמידת בתנאי . לדוגמה , עיריית קריית גת פסקה מלקבל את הליווי והתמיכה הכספית משו שמנהל יחידת הנוער הרשותי לא עמד בדרישות לקבלת היתר הדרכה , ועיריית קריית מלאכי משו שלא העבירה את חלקה במימו הפע לת התכנית ובשל היעדר שיתו פעולה מצדה . „ÓÚ ‡Ï Ô‰˘ ÍÎ ÏÚ È·ÏÓ ˙Èȯ˜Â ˙‚ ˙Èȯ˜ ˙ÂȯÈÚÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó Í¯ÂˆÏ ÂϷȘ˘ ˙ÈÙÒΉ ‰ÎÈÓ˙‰Â ÈÂÂÈω ˙˜ÒÙ‰ È„ÈÏ Â‡È·‰Â ωÈÓ‰ Ú·˜˘ Ìȇ˙· ÔÓÂÁ˙· ˙ÈÎ˙‰ ˙ÏÚÙ‰ , ԉȷ˘Â˙ ˙Á¯· ÂÚ‚Ù Íη . בתשובתה מפברואר2010 מסרה עי ריית קריית גת למשרד מבקר המדינה כי מנהלת יחידת הנוער הרשותית שלה עברה באוקטובר 2009 את המיוני של משרד החינו , והיא נמצאת בעיצומו של תהלי ההכשרה שבסיומו תקבל היתר הדרכה . עיריית קריית מלאכי מסרה בתשובתה מפברואר 2010 כי בקשתה להמשי ולהפעיל את התכנית בשנה ה שנייה נדחתה על ידי משרד החינו ללא כל הסבר לדחייה . באפריל 2010 מסר משרד החינו כי הליווי והתמיכה הכספית בהפעלת התכנית בקריית מלאכי הופסקו לאחר שהמינהל התריע כמה וכמה פעמי בפני העירייה שעליה לעמוד " בתנאי הס ובקריטריוני שנצפו ממנה ". __________________ 26 ש כולל למנהל א / ג מחלקה / יחידה / תחו או מדור נוער וקהילה ברשות מקומית . מעורבות של רשויות מקומ יות בהקניית חינו לערכי לבני נוער 199 )ג( עוד העלתה הבדיקה כ י בכמה רשויות מקומיות שעמדו בתנאי שקבע המינהל , כמו עיריית מודיעי עילית והמועצות המקומיות כפר יונה וקדימה  צור , הפעלת התכנית לא התאפשרה בשל ניצול מל/א התקציב שהמינהל ייעד לתכנית זו . בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2010 מסרה המועצה המקומית קדימה  צור כי בשל מצבה הכספי הקשה היא רואה חשיבות רבה בתקצוב התכנית על ידי משרד החינו , ומ הראוי היה שיקצה לה תקציב להפעלת התכנית , כפי שעשה ביישובי אחרי . Ïη ˙ÈÎ˙‰ ˙‡ ÏÈÚÙ‰Ï ÌÈί„ ‡ˆÓÈ Ï‰ÈÓ‰˘ ȇ¯‰ ÔÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ˘˜·Ó ڷ˜˘ Ìȇ˙· ˙„ÓÂÚ‰ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ‰ÏÈÚÙ‰Ï ˙ . )ד( במהל ינואר  פברואר 2008 ער המינהל סקר בכ 90  רשויות מקומיות שהופעלה בה התכנית " הנוער במרכז הענייני " כדי להערי את היזמה החינוכית ולהפיק לקחי להמש הפעלתה . מהסקר עלה כי הפעלת התכנית ברשויות המקומיות הביאה , בי היתר , לידי הרחבת הפעילות הקי ימת ברשויות המקומיות , בניית תכניות חדשות , גידול במספר בני הנוער המשתתפי בפעילויות השונות ובתהלי קבלת ההחלטות בתחומי הנוגעי לה ואיגו משאבי והקצאת תקציבי חדשי לתכניות נוער . ¯˜Ò‰ ˙‡ˆÂ˙ ÁÎÂÏ , ˙‡ ·ÈÁ¯‰Ï ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ ÈÎ ¯Â·Ò ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙ÂÏÂÚÙ‰ ˙ÈÈ·· ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ Ï˘ Ô˙·¯ÂÚÓ ˙‡ „„ÂÚÏ ̄˜Ï ȄΠ˘Â ‡Â‰˘ Ô‰· ÍÂÓ˙Ï ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ ˙ÈȘ‰Ï ˙ÂÈÏÙȈÈÂÓ È‡Ù ˙¯‚ÒÓ . משרד החינו מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מפברואר2010 ) להל  תשובת משרד החינו ( כי הוא יפעל להרחבת הפעילות להקניית החינו לערכי ב , רמה הארצית והמחוזית , ויעודד את הרשויות המקומיות להשתת בפעילות זו . עוד מסר המשרד בתשובתו כי שר החינו החליט להפעיל שלב נוס של התכנית " הנוער במרכז הענייני ". שלב זה יעסוק בפיתוח תכניות מערכתיות  רשותיות הנגזרות מיעדי משרד החינו , כמו עידוד הגיוס לצה " ל ולשיר ות משמעותי , עידוד פעילות ההתנדבות ועידוד מעורבות ומנהיגות חברתית . ✯ ˙ÂÓ¯Â˙ ¯ÚÂ È·Ï ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ ˙ÈȘ‰ ÌÂÁ˙· ωÈÓ‰ Ï˘ Â˙ÂÏÈÚÙ ÂÈ˙ÂÓÊÈ , ¯˙ȉ ÔÈ· , ‡˘ÂÏ ÈÓ˜Ӊ ÔÂËÏ˘· ˙ÂËÏÁ‰ ÈÏ·˜Ó Ï˘ Ì˙ÂÚ„ÂÓ ˙‡ÏÚ‰Ï , ˙‚‰˙‰ ÈÒÂÙ„ ·ÂˆÈÚÏ ÈÊ ˜ÂÊÈÁÏ ¯Ú ȷ ·¯˜· ÌÈÈ·ÂÈÁ ‰Ïȉ˜Ï Ì˙˜ , ‰È„ÓÏ ‰¯·ÁÏ . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˙‡ ¯È·‚‰Ï ¯˙ÂÈ ˙·ÈÈÁÓ ‰˘È‚ ˙ÂÏ‚Ï ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ ˙¢‰ ˙¯‚ÒÓ· ¯ÚÂ È·Ï ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ ˙ÈȘ‰ ÌÂÁ˙· Â˙ÂÏÈÚÙ Â˙·¯ÂÚÓ , È„Î ÍÂ˙ ωÈÓ‰ Ï˘ ÂÈ˙¯˙È ÏˆÈ - ‰ÒÂÓ ÈÚˆ˜Ó Ì„‡ ÁÂÎ , Èω˜Ï ˙ÂÓ‡˙ÂÓ‰ ˙ÂÈÎ˙ ͯÚÓ È ÔÓ¢ÈÈ·Â Ô˙ÚÓˉ· ÔÂÈÒÈ ÌÈ¢ „Ú . דוח על הביקורת בשלטו המקומי 200 תפקידיה ופעולותיה של הרשויות המקומיות בתחו הקניית חינו לערכי לבני נוער כפי שצוי לעיל , בידה של הרשות המקומית האחריות להפעלת כל מערכות החינו בתחומה והסמכות ליזו ולתכנ פעילויות נוספות בתחו החינו . לפיכ , לדעת משר ד מבקר המדינה , על הרשות המקומית להפעיל במסגרת האחריות והסמכות שבידה ג את מערכת החב " פ בתחומה , לרבות פעילות להקניית חינו לערכי . בתשובת מרכז השלטו המקומי נמסר כי הוא מקבל את הקביעה שלפיה תפקידה של הרשות המקומית להפעיל את מערכת החב " פ כחלק ממער החינו הרשו , תי א לש כ נדרשי " חקיקה ותקצוב תוא ". 1. · Á ˙ Â Ï È Ú Ù " Ù : מהביקורת ברשויות המקומיות ומנתוני שהתקבלו מהחברה למתנ " סי עולה כי בשנת 2008 שיעור השתתפות של בני נוער מקרב האוכלוסיי ה היהודית בפעילות חב " פ כלשהי , לרבות חינו לערכי , פעילויות פנאי ופעילות ספורטיבי , ת היה כ 30% בממוצע , ובמגזרי מיעוטי כ 5% בממוצע . מנתוני מחקר שפרסמה " צפונה "27 באוגוסט2008  עלה כי ביישובי ערביי רבי בצפו האר( אי מתקיימת כלל פעילות חב , פ" לרבות חינו לערכי , וביישובי שהיא כבר מתקיימת , מגוו התכניות בפעילות זו מצומצ מאוד . לדוגמה , ביר כא עומד שיעור ההשתתפות על כ 6% , בסכני כ5% ,בכאבול כ 2% ובבית זרזיר לא נרשמה כל פעילות כזו . בתשובתה למשרד מבקר המדינה מפברואר 2010 מסרה המועצה המקומית כאבול כי למרות הקשיי הכספיי הכבדי שהיא ניצבת מול , היא עושה כל שביכולתה כדי לספק מענה לצורכי בני הנוע ר בתחומה . בנובמבר 2009 הקימה המועצה , בשיתו המינהל , ועדת היגוי יישובי ת וסוכ בה כי בשנת הלימודי התש ) ע "2009  2010 (יקודמו שלושה נושאי הנוגעי לבני נוער : נוער מוביל בחברה , סיורי וטיולי ומאבק באלימות , סמי ואלכוהול . בתשובתו למשרד מבקר המדינה מפברואר 2010 מסר ראש עיריית סכני כי הוא יפעל לפיתוח תכנית ייחודית שתית מענה לבני הנוער בעיר במישור החברתי והערכי ובמסגרות הפנאי המוניציפליות . ✯ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˙·Á¯‰Ï ÏÂÚÙÏ ÌȯʂӉ ÏÎÓ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÏÚ ÔÓÂÁ˙· ¯ÚÂ È·Ï ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ ˙ÈȘ‰Ï ˙ÂÏÈÚÙ‰ . ÏÂΉ χȈËÂÙ‰ ˙‡ ˙ˆÓÏ È„Î „È˙Ú‰ ¯Â„Î Ì˙‡ ÁÙËÏ ¯Ú‰ È·· ÔÂÓˉ . 2. Ì È Î ¯ Ú Ï Í Â  È Á ˙ È È  ˜ ‰ Ï ˙ Â È Ó Â ˜ Ó ˙ Â Ó Ê È : קיימות רשויות מקומיות שפיתחו יזמות מקומיות , לעתי בשיתו המינהל , שמטרת לתת מענה לצורכי בני הנוער בתחומ . יזמות אלו מכוונות להעצמת הנוער ולהעשרתו באמצעות חינו לאחריות ולמעורבות , להכרת __________________ 27 חברה פרטית לתועלת הציבור שהוקמה על ידי יזמי ופילנתרופי ישראלי ויהודי בשיתו ע הסוכנות היהודית כדי להוביל תהליכי תכנו לאומי  אסטרטגי באזור הגליל . מעורבות של רשויות מקומ יות בהקניית חינו לערכי לבני נוער 201 האר( ואהבתה , להעצמת תחושת השייכות ליישוב ולקהילה , לפיתוח כישורי מנהיגות , לעידוד פעילות התנדבותית ולצמצו האלימות והתנהגויות סיכו . להל דוגמאות : )א( " מנהיגות חברתית " ) עיריית מעלה אדומי (: מטרת התכנית למשו בני נוער שאינ פעי לי בתנועות נוער או במסגרות נוער אחרות לתפקידי מנהיגות ולפעילות בקהילה . )ב( " שליחי " ) המועצה האזורית מטה בנימי (: הכשרת מדריכי מקצועיי בתנועות הנוער ועידוד בני נוער לעשייה משמעותית בקהילת ובקהילות אחרות . התכנית מכוונת לחינו בני נוער לאחריות ולמעורבות , להעצמת תחושת השייכות לקהילה ולחברה בקרב בני נוער והרצו לנתינה , לעידוד בני נוער לגלות מנהיגות חינוכית וליזו פרויקטי חינוכיי  התנדבותיי בקהילה . )ג( " יש מ  ." ב.צ. בית ספר למנהיגות נוער יישובי ) ת עיריות אריאל , יבנה ורחובות והמועצה המקומית כוכב יאיר (: התכנית מיועדת לבני נוער המבקשי להשתלב בתפקידי מנהיגות ומעורבות בקהילה . התכנית מכוונת , בי היתר , להרחבת השתתפות של בני נוער במער המנהיגות וההתנדבות בקהילה , לחיזוק תחושת השייכות ולהגברת המעורבות והאחריות החברתית בקרב בני נוער . )ד( " אופק 2011 ) " עיריית בת י (: הת כנית מיועדת לבני נוער יוצאי אתיופיה והיא פועלת למת מענה ערכי , חינוכי ולימודי ולצמצו פערי בלימודי בקרב בני הנוער האלה . ˙ÂÈÎ˙ ˙ÏÚÙ‰Ï ˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ¢¯ ˙¢Â˘ ˙ÂÓÊȉ ˙‡ ·ÂÈÁ· ÔÈÈˆÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ÔÓÂÁ˙· ¯Ú ȷ ·¯˜· ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ ˙ÈȘ‰Ï ˙„ÚÂÈÓ‰ . 3. Â Ú Ó È ˘ È Ï ˘ ‰ ¯ Ê ‚ Ó ‰ ˙  · ¯ : בשני האחרונות מערכת החינו בישראל מאפשרת יָזמ0ת חברתית28 בשורותיה באמצעות מעורבות של גורמי מהמגזר השלישי . תחומי הפעילות של גורמי אלה כוללי , בי היתר , ייזו תכניות חינוכיות29 והפעלת בבתי הספר , תגבור לתלמידי ותמיכה במורי , השתתפות במ ימו הפעילות השוטפת של בתי הספר , תרומת ציוד ואספקת כוח אד לצרכי שוני . ב" סקר מעורבות עמותות , קרנות ופילנתרופיה עסקית במערכת החינו "30 פורטה פעילות של גורמי שאינ ממשלתיי במערכת החינו הפורמלית . מנתוני הסקר עלה כי יותר מ 60% מהפניות של גורמי מהמגזר השל ישי להתקשרות ע בתי הספר נעשות באמצעות מנהלי מחלקות החינו ברשויות המקומיות . עוד נמצא בסקר כי כ 17%  מהתכניות המופעלות על ידי אות גורמי בבתי הספר עוסקות בחינו לערכי . ÌÈ·‡˘Ó ÒÂÈ‚· ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÈÙ· ÌÈ„ÓÂÚ‰ ÌÈÈ˘˜‰ ÁÎÂÏ ¯˜Ò‰ ȇˆÓÓ ÁÎÂÏ È˙Ï˘ÓÓ ‰ÎÈÓ˙ ÂÈÏÙȈÈÂÓ‰ ȇÙ‰ ˙¯‚ÒÓ· ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ ˙ÈȘ‰Ï ˙ ˙ , ¯˜·Ó „¯˘Ó ÌÈӯ‚˘ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ÍÂÈÁ‰ ˙˜ÏÁÓ ÈωÓ˘ ȇ¯‰ ÔÓ ÈÎ ¯Â·Ò ‰È„Ó‰ ̉Èχ ÌÈÂ٠ȘÒÚ‰ ¯Ê‚Ó‰ÓÂ È˘ÈÏ˘‰ ¯Ê‚Ó‰Ó , Ì‚ ‰Ï‡ ÌÈӯ‚ Ï˘ ̉ȷ‡˘Ó ˙‡ ·˙È ‰ ȇÙ‰ ˙¯‚ÒÓ· ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ ˙ÈȘ‰Ï ˙ÂÏÈÚÙ ÁÂ˙ÈÙÏ ÂÈÏÙȈÈÂÓ ˙. __________________ 28 פעילות חברתית הכוללת אספקת שירותי  ציבוריי ל , רבות חינו , שבאופ מסורתי ה מדינתיי או מדינתיי למחצה . 29 ראו מבקר המדינה , ÈÓ˜Ӊ ÔÂËÏ˘· ˙¯Â˜È·‰ ÏÚ Á„ , ‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰Ï ˙„ÒÂÓ·Â ÌȄ‚ȇ· ) 2003 ( , בפרק " ייזו , ניהול וקידו תכניות לימודיות  חינוכיות באמצעות רשויות מקומיות ' עמ , "181 . 30 Ò˘˙ ÌȇˆÓÓ Á„ " Á ,המכ ו ליזמות בחינו , המכללה האקדמית בית ברל )2009 .( דוח על הביקורת בשלטו המקומי 202 בתשובת מרכז השלטו המקומי נמסר כי ועדת החינו של המרכז תנחה את מנהלי המחלקות לחינו ברשויות המקומיות לנתב משאבי מהמגזר השלישי ומהמגזר העסקי כמוצע . ע זאת מרכז השלטו המקומי סבור כי יש לפעול לחיזוק התמיכה הממשלתית ולא להסתמ רק על כספי המגזר ה שלישי והמגזר העסקי . קשיי בהפעלת מסגרות פנאי מוניציפליות רשויות מקומיות רבות בישראל נתונות זה שני במשבר כספי חמור עקב צבירת גירעונות כספיי . המשבר פוגע בתפקוד , מערער את יציבות החברתית והכלכלית ומאיי על רווחת תושביה . נמצא כי מצב הכלכלי הקשה של רשויות מקומיות רבות31 והקיצו( הנמש במענקי האיזו של משרד הפני32 , מגביל את יכולת לתמו ביצירת מסגרות פנאי מוניציפליות להקניית חינו לערכי לבני נוער בתחומ ובהפעלת . להל שתי דוגמאות : 1. „ Â Ï ˙ È È ¯ È Ú : מפאת הפסקת פעילותה של החברה למתנ " סי בעיר ובשל מחסור במסגרות פנ אי מוניציפליות ובמעני תרבותיי הקימו תושבי ועובדי בעיר , בשנת 2004 , את עמותת " אזרחי בוני קהילה " ) להל  העמותה (. העמותה שמה לה למטרה " לקד שינוי משמעותי בקהילת לוד תו התמקדות בקהילת הנוער והצעירי כמפתח להעצמת הקהילה בהווה ובעתיד ". העמותה הפעילה חמישה מרכזי נוער המשלימי את החינו הפורמלי בעיר . בפעילויות במרכזי הנוער השתתפו מאות בני נוער  יהודי וערבי , ותיקי ועולי חדשי , דתי וחילוני . הפעילות כללה , בי היתר , קשת רחבה של חוגי העשרה וספורט , עזרה בלימודי , סדנאות ופעילות התנדבותית בקהילה וכ חינו לד ו קיו וסובלנות באמצעות פעילויות ליהודי וערבי . בתקופה שבי ספטמבר 2007 לאוגוסט2009  התבססה פעילות העמותה על סיוע ותמיכת , בי היתר , של קר רש י"33 והקר לפיתוח שירותי לילדי ובני נוער בסיכו של הביטוח הלאומי34 ) להל  הגורמי התומכי (. בהסכ שנחת בי העמ ותה לגורמי התומכי נקבע , בי היתר , כי התמיכה הכספית תהיה לתקופה של שלוש שני ואת יישו ההסכ תלווה " ועדת היגוי מקומית " ) להל  ועדת ההיגוי למרכזי הנוער ( שבראשה יעמוד נציג העמותה , וחבריה יהיו נציגי הגורמי התומכי ונציג עיריית לוד . · ÔÈÈˆÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙˙ÂÓÚ Ï˘ ‰˙ÂÏÈÚÙ ‰˙ÓÊÈ ˙‡ ·ÂÈÁ " ÌÈ· ÌÈÁ¯Ê‡ ‰Ïȉ˜ " ˙„ÚÂÈÓ‰ „ÂÏ ¯ÈÚ· ¯ÚÂ È·Ï ˙ÂÈÏÙȈÈÂÓ È‡Ù ˙¯‚ÒÓ ˙¯ÈˆÈÏ , ¯˙ȉ ÔÈ· , ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ ˙ÈȘ‰Ï , ˘¯ Ô¯˜ Ï˘ Ô˙Ó¯˙ ˙‡ ÔΠ" ÌÈ„ÏÈÏ ÌÈ˙Â¯È˘ ÁÂ˙ÈÙÏ Ô¯˜‰Â È ˙‡ ÏÈÚÙ‰Ï ‰˙ÂÓÚÏ ‰¯˘Ù‡˘ ÈÓ‡ω ÁÂËÈ·‰ Ï˘ ÔÂÎÈÒ· ¯Ú ȷ ¯Ú‰ ÈÊÎ¯Ó ‰¯ÂÓ‡‰ ‰Ù˜˙· . __________________ 31 ראו מבקר המדינה , ˘˙ Ï ÈÓ˜Ӊ ÔÂËÏ˘· ˙¯Â˜È·‰ ÏÚ Á„ 2008 ) 2009 ( , בפרק " תכניות הבראה ברשויות המקומיות  תכנו ויישו ' עמ , "3. 32 ראו מבקר המדינה , È˙˘ Á„ 58 · ) 2008 ( , בפרק " הקצאת מענקי איזו לרשויות המקומיו ' עמ , "ת 985 . 33 קר פרטית שהוקמה ב 1984  ומפנה את משאביה לסיוע לאוכלוסיות מוחלשות בישראל מתו התמקדות בדור הצעיר ובאוכלוסיות בעלות צרכי מיוחדי . 34 הקר מממנת פעילויות המיועדות לפיתוח שירותי לטובת ילדי ובני נוער עד גיל18 , הנמצאי בסיכו או במצוקה מיוחדת על רקע הזנחה , מצוקה כלכלית , היעדר טיפול או התעללות ) פיזית , מינית או נפשית (. מעורבות של רשויות מקומ יות בהקניית חינו לערכי לבני נוער 203 הבדיקה העלתה כי באמצע שנת2009 , לקראת תו התקופה שהתחייבו לה הגורמי התומכי , נקלעה העמותה לקשיי כספיי וביקשה את תמיכת העירייה להמש הפעלת מרכזי הנוער . העירייה בתגובה התחייבה להעביר לעמותה סיוע בס של כ 500 אל ש , ח" מחצית מכס פי הטיפול הנקודתי35 ומחצית מכספי " עיר ללא אלימות "36. נמצא כי בישיבתה של ועדת ההיגוי למרכזי הנוער מיולי2009 מסרה העמותה כי בשל מצבה הכלכלי הקשה היא לא תפתח את שנת הפעילות ללא " מימו מלא של הפרויקטי ... א העירייה לא תתקצב את פעילות המרכזי לפחות בשליש העלות שלה כ)500,000( ח" ש לא נראה שנוכל להמשי את פעילות המרכזי ". באותה ישיבה ציינו נציגי הגורמי התומכי כי " העירייה לא לוקחת מספיק אחריות על תחו הנוער ... לא סביר שהקרנות והעמותה ישאו באחריות של עבודת הנוער בעיר , " וה מצפי " שהעיר תשי בסדר העדיפות שלה ג א ת הטיפול בבני נוער ושהדבר יתבטא ג ברמה התקציבית ". עוד נמצא כי באוגוסט 2009 נאלצה העמותה להפסיק את הפעילות בחמשת מרכזי הנוער , משו שלטענתה היא הבינה כי " העירייה אינה מתכוונת לעמוד בהתחייבויות עבר או לממש הבטחות מחודשות להעברת כספי למימו פעילות המרכזי ". בתשובתה של העמותה למשרד מבקר המדינה מפברואר 2010  נמסר כי מרכזי הנוער עדיי אינ פעילי . ע זאת החלה עיריית לוד במהל שיאפשר שימוש בכספי שהובטחו כ)500 אל ש ( ח" להפעלת שלושה מרכזי מתו החמישה לתקופה של מספר חודשי עד סו שנת הפעילות הנוכחית , אוגוסט 2010 . בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממרס2010 מסרה מחלקת החינו של עיריית לוד כי התקציב הדרוש להפעלת מרכזי הנוער בשנת הלימודי התש , ע" בס של כ 500,000, ח" ש כבר אושר במהל אוגוסט  ספטמבר 2009 ,ו" למרות האמור , העירייה עדיי לא מצאה את השיטה להעברת הכס ולהפעלת מועדוני ה נוער ". ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÍÂÓ˙Ï ‰˙·ÈÈÁ˙‰ ˙‡ ˙ÂÙÈÁ„· ˘ÓÓÏ „ÂÏ ˙ÈȯÈÚ ÏÚ ‰˙ÂÓÚ‰ ˙ÂÏÈÚÙ· , Ì˙ÏÚى ¯Ú‰ ÈÊÎ¯Ó Ï˘ ˙˘„ÂÁÓ‰ Ì˙ÁÈ˙Ù Ì˘Ï ˙‡Ê . Ôȇ· ˙ÂÈÂÏÈÚÙ· Û˙˙˘‰Ï ˙¯˘Ù‡‰ ¯ÈÚ· ¯Ú‰ È·Ó ˙ÚÓ ˙ÂÈÏÙȈÈÂÓ È‡Ù ˙¯‚ÒÓ ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ ˙ÈȘ‰Ï , ÌÈÙ¢Á Ìȯ˙ ̉ ÔÂÎÈÒ ˙ÂÈ‚‰˙‰Ï . 2. ˙ È Ï È Ï ‚ ‰ ¯  ˆ Á ˙ È Ó Â ˜ Ó ‰ ‰ ˆ Ú Â Ó ‰ : הפעלת הנוער במסגרות פנאי מוניציפליות בתחו המועצה נמצאת באחריות המתנ " ס המקומי . רכז הנוער הרשותי המועסק על ידי המתנ " ס מרכז את פעילות תנועות הנוער , " את מרכז הנוער " ואת מער החוגי . בפעילויות אלו משתתפי כ 1,200 בני נוער וכ 700  ילדי , ובמסגרת מופעלות תכניות העשרה וחינו ערכי הכוללות , בי היתר , פעולות התנדבות , קורסי מדריכי צעירי , קורסי הכנה לצה " ל ומועצת נוער __________________ 35 על פי החלטת הממשלה מספר2264 מיולי2002 והחלטה מספר2116 מיולי2007 מועברי לעיריית לוד תקציבי מיוחדי לטיפול במערכת החינו בתחומה . 36 תכנית להורדת ר האלימות ברשות המקומית המ מומנת על ידי המשרד לביטחו פני )47% ( , הקר לידידות )38% ( והרשות המקומית )15% .( דוח על הביקורת בשלטו המקומי 204 רשותית . הפעלת הנוער נעשית על ידי מדריכי נוער , מדריכי שנת שירות וגרעי נח " ל בפרק משימה37. הבדיקה העלתה כ י ביוני 2009 הפסיקה המועצה את תמיכתה בפעילות המתנ " ס המקומי עקב קיצו( במענק האיזו , כ לטענתה . בעקבות הקיצו( עמד המתנ " ס בפני סגירה , בי היתר , בשל אי  עמידתו בתשלו משכורת של המדריכי והעובדי ואי  יכולתו לממ את הפעלת החוגי והפעילויות להקניית חינו לערכי . נמצא כי המש הפעלת המתנ " ס עד סו שנת 2009 , לרבות פעילויות להקניית חינו לערכי , התאפשרה הודות לסיוע חירו בס 900,000" ש ח שהועבר מקר רש " י ומהחברה הארצית למתנ . סי " ˘¯ Ô¯˜ Ï˘ Ô˙Ó¯˙ ˙‡ ·ÂÈÁ· ÔÈÈˆÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó " ˙ÓÏ ˙Ȉ¯‡‰ ‰¯·Á‰Â È " ÌÈÒ ˙ÓÏ ‰¯˘Ù‡˘ " ˜Ӊ Ò Â˙ÂÏÈÚÙ· ÍÈ˘Ó‰Ï ÈÓ , ˙ÏÏÂΉ , ¯˙ȉ ÔÈ· , ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ ˙ÈȘ‰ ¯ÚÂ È·Ï . במרס2010 השיבה המועצה המקומית חצור הגלילית למשרד מבקר המדינה כי בשל מצבה הכלכלי הקשה , תקצוב מסגרות פנאי מוניציפליות אינו נכלל בסדר העדיפויות שנקבע על ידי החשב המלווה שלה . עוד השיבה המועצ ה כי פרויקטי חינוכיי מופעלי בתחומה במימו המגזר השלישי , וכבר הגיעה העת שהחב " פ יזכה לתקציב המיועד רק לצרכיו , ללא צור בפנייה לגופי שאינ ממשלתיי . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˙Ó· ˙ÓÈȘ˙Ó‰ ˙ÂÏÈÚÙ‰ ˙Â·È˘Á ÁÎÂÏ " Ò , ˙ÈȘ‰ ˙·¯Ï ¯ÚÂ È·Ï ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ , ȇ¯‰ ÔÓ ¯ÂÓ˘˙ ˙ÈÏÈÏ‚‰ ¯ÂˆÁ ˙ÈÓ˜Ӊ ‰ˆÚÂÓ‰˘ , ÏÎÎ Ô˙È˘ , ˙Ó‰ ˙ÏÚÙ‰· ˙ÂÙȈ¯ ÏÚ " ÔÓÊ Í¯Â‡ÏÂ Ò . העסקת מנהלי יחידות נוער ומדריכי נוער ברשויות המקומיות מנהלי יחידות נוער ומדריכי נוער ה אלה המובילי את תחו החינו לערכי ברשויות המקומיות , וה מפעילי במסגרת שורה ארוכה של פעילויות חברתיות , מקדמי ומטפחי אוכלוסיות נוער שונות , כמו נוער עולה ונוער בסיכו , וממלאי תפקיד חשוב בהתפתחות האישית , הערכית והחברתית של בני נוער . בהדרכת נוער משולבי ג בוגרי תנועות נוער במסגרת שנת שירות , בנות בשירות לאומי , מורות ומדריכות חיילות , חי ילי נח " ל קהילתי ומדריכי נוער ני " מד ) ( בתקופת שירות הצבאי . ביוני 1974 חתמו ממשלת ישראל , מרכז השלטו המקומי ושלוש הערי הגדולות  ירושלי , תל אביב  יפו וחיפה  ע הסתדרות הפקידי וארגו מדריכי החינו המשלי על הסכ קיבוצי כללי ועל תקנו להעסקת מדריכי במסגרו ת החינו המשלי ( ) פ" חב ) להל  הסכ קיבוצי לעובדי נוער וקהילה (. ההסכ הקיבוצי והתקנו פורסמו בחוזר מנכ " ל משרד החינו באוגוסט 1974 . __________________ 37 פרק זמ של כשנה המשות לכל חברי גרעי נח " ל ובו ה עוסקי במשימות לאומיות הנקבעות על ידי ראש האג הביטחוני  חברתי במשרד הביטחו ,  בשיתו התנועה שמשתייכי אליה החיילי , יחידת הנ ח" ל ונציגי היישוב שה מגיעי אליו . מעורבות של רשויות מקומ יות בהקניית חינו לערכי לבני נוער 205 בנובמבר1996 פרסמו משרד החינו והתרבות ומרכז השלטו המקומי , בשיתו ע הסתדרות הפקידי , שלוש הערי הגדולות וארגו עובדי חינו , נוער , חברה וקהילה , אוגד " הגדרות תפקידי לעובדי נוער וקהילה ברשויות המקומיות "38 ) להל  אוגד תפקידי או האוגד (. באוגד הוגדרו 34 תפקידי בתחו נוער וקהילה ונקבעו נורמות אחידות הנוגעות לש התפקיד ולתיאורו וכ לדרישות התפקיד  השכלה , הכשרה , ניסיו , כישורי אישיי ורישיו נדרש לעסוק בתפקיד . בינואר 1998 קיבל האוגד תוק מחייב בהסכ שנחת בי מרכז השלטו המקומי ובי הסתדרות הפקידי וארגו עובדי חינו , נוער , חברה וקהילה . ההסכ קבע כי האוגד הוא מסמ רשמי המחייב את כל הרשויות המקומיות בכל הנוגע לקבלה ולהעסקה של עובדי חדשי במערכת , והוא ישמש בסיס לחישוב ולקבלה של גמולי ניהול והדרכה . הועלה כי ע סיו הכנת האוגד גיבש צוות משות למשרד החינו ולמרכז השלטו המקומי הנחיות ונהלי ל " תהלי קבלת עובדי לתפקידי נוער וקהילה ברשויות המקומיות " ) להל  הנהלי לקבלת עובדי לתפק ידי נוער וקהילה ( שמטרת , בי היתר , ליצור מערכת מקצועית לקליטת כוח אד המשלימה את המהל שהחל בהכנת האוגד . 1. ¯ Ú Â  ˙  „ È Á È È Ï ‰  Ó : על פי אוגד התפקידי , מנהל יחידת נוער רשותי39 הוא הגור המקצועי ברשות המקומית האחראי לכל הנושאי בתחו הנוער שבטיפולה . הוא מתא ב י גורמי הרשות העוסקי בנוער ומקיי קשר רצי וחשוב ע בני הנוער . תפקידיו ה , בי היתר , איתור צורכי הנוער ביישוב , גיבוש מדיניות פעולה בנושאי נוער וקהילה , בניית תכניות להפעלת בני הנוער ביישוב , גיוס ושיבו( עובדי בתיאו ע גורמי כוח האד ברשות וע המינהל וכ הנחיה והדרכה של צוות העובדי ואחריות להשתלמות . א שמינוי מנהל יחידת נוער רשותי אינו מוסדר במפורש , משרד החינו קבע כי מינוי של מנהל יחידת נוער רשותי האחראי על כלל פעילות הנוער ביישוב הוא אחד מתנאי הס לקבלת סיוע תקציבי להפעלת תכניות חינוכיות ייחודיות ברשוי ות המקומיות . דרישה זו נובעת מהחשיבות הרבה שמשרד החינו מייחס לצור בגור מקצועי ברשות המקומית שירכז ויוביל את פעילות החב , פ" לרבות הקניית חינו לערכי . מנתוני משרד החינו עלה כי בכ 60 מ252 הרשויות המקומיות בישראל )כ25% ( , כמו עיריות נצרת עילית ושפרע , כלל לא מונה מנהל יחידת נוער רשותי . ‰·Á¯‰ ˙ÂȯÁ‡‰ ˙¯‚ÒÓ·Â È˙¢¯ ¯Ú ˙„ÈÁÈ Ï‰Ó ‡ÏÓÓ˘ ÈÊίӉ „ȘÙ˙‰ ÁÎÂÏ ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯‰ Ï˘ ‰ÏÂÙÈË·˘ ¯Ú‰ ȇ˘Â ÏÎÏ ÂÏ ‰˙È˘ , ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó È˙¢¯ ¯Ú ˙„ÈÁÈ Ï‰Ó Ô‰· ‰ÂÓ ‡Ï˘ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ Ï΢ ȇ¯‰ ÔÓ ÈÎ ¯Â·Ò , ȯÈÚ ÔÏÏη ÌÚ¯Ù˘Â ˙ÈÏÈÚ ˙¯ˆ ˙ , ˘·‚È˘ È˙¢¯ ¯Ú ˙„ÈÁÈ Ï‰Ó ÈÂÈÓÏ ÂÏÚÙÈ ‰Ïȉ˜Â ¯ÚÂÏ ˙Âڂ‰ ˙¢ ˙ÂÈÎ˙ ÏÈÚÙÈ ˙ÂÈÈ„Ó , ÍÂÈÁ ˙ÈȘ‰Ï ˙ÂÏÈÚÙ ˙·¯Ï ÌÈίÚÏ . ȷȈ˜˙ ÚÂÈÒ ˙Ï·˜Ï ÛÒ‰ ȇ˙· „ÂÓÚÏ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯Ï ¯˘Ù‡È ‰ÊÎ ÈÂÈÓ ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÓ . בפברואר2010 השיבה עיריית נ צרת עילית כי היא עומדת לפרס מכרז למינוי מנהל מחלקת נוער . עיריית שפרע ציינה בתשובתה מפברואר 2010 כי היא תאייש משרת מנהל יחידת נוער רשותי . __________________ 38 מהדורה מעודכנת ומורחבת של אוגד התפקידי , הכוללת 44  תפקידי , פורסמה במרס 2009 . 39 ראו הערה26 . דוח על הביקורת בשלטו המקומי 206 2. ¯ Ú Â  È Î È ¯ „ Ó :  על פי אוגד התפקידי , מדריכי נוער40 ה עובדי שטח הבאי במגע יומיומי ע בני הנוער ביישוב , ותפקיד , בי היתר , ליצור קשר ע בני נוער בקהילה ; ליזו , לבנות ולהפעיל , בשיתו ע קבוצות הנוער השונות , תכניות המשלבות מטרות חינוכיות , חברתיות וקהילתיות ; ולטפח קשרי אישיי ע בני נוער כדי לשמש " אוז קשבת " ולסייע לה בהתמודדות ע בעיות ומצוקות . הבדיקה העלתה כי ישנ רשויו ת מקומיות המעסיקות מדריכי נוער במספר ובהיקפי משרה שאי בה די כדי לתת מענה ראוי לצורכי בני הנוער בתחומ . להל שלוש דוגמאות : Ô Â Ï ˜ ˘ ‡ ˙ È È ¯ È Ú : המחלקה לתרבות ונוער ) להל  המחלקה ( באג לחינו ותרבות של עיריית אשקלו ) להל  העירייה ( מפעילה תשעה מרכזי קהילתיי וחמישה מועדוני נוער . הבדיקה העלתה כי בארבעה מתשעת המרכזי הקהילתיי לא מונה מדרי נוער . לכ , בינואר 2009 פנה האג לחינו ותרבות לסמנכ " ל העירייה ודרש תוספת כוח אד של ארבעה עובדי למחלקה , בהיק העסקה כולל של שני תקני וחצי , כדי להעסיק מדרי נוער בכל אחד מהמ רכזי הקהילתיי ומועדוני הנוער שבאחריותו . נמצא כי עד למועד סיו הביקורת , דצמבר 2009 , העירייה לא הוסיפה למחלקה את התקני שביקש האג לחינו ותרבות . לו היתה עושה זאת , אפשר היה ליצור קשר ע בני נוער נוספי ולהציע לה להשתת בפעילות להקניית חינו לערכי . בתשובת ה למשרד מבקר המדינה מפברואר 2010  מסרה עיריית אשקלו כי בשל מחסור בתקני אי היא יכולה למנות מדרי נוער במרכזי קהילתיי אלו , והוראות משרד הפני מקשות עליה לקבל תקני חדשי . העירייה הוסיפה וציינה כי מ הראוי ליצור תק ייעודי ומחייב למדריכי נוער . Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ‰È„Ó‰ ¯˜· , ÏÚÙ˙ ÔÂϘ˘‡ ˙ÈȯÈÚ˘ ȇ¯‰ ÔÓ , „¯˘Ó ÌÚ ÛÂ˙È˘· ÌÈÙ‰ , ÌÈÈ˙Ïȉ˜‰ ÌÈÊÎ¯Ó‰Ó „Á‡ Ïη ¯Ú Íȯ„Ó ˜ÈÒÚ‰Ï Í¯„ ˙‡ÈˆÓÏ , ÁÎÂÏ ˙‡Ê ¯Ú Íȯ„Ó ‡ÏÓÓ˘ „ȘÙ˙‰ Ï˘ ‰·¯‰ Â˙Â·È˘Á , ‰˙ÂÏÈÚÙ ˙‡ ·ÈÁ¯‰Ï ÏÎÂ˙ Íη ÌÈÙÒ ¯Ú ȷ ·¯˜· ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ ˙ÈȘ‰Ï . Ó Â ˜ Ó ‰ ‰ ˆ Ú Â Ó ‰ · ˜ Ú È ¯ ‡ · ˙ È : יחידת הנוער של המועצה פועלת במסגרת המרכז הקהילתי שלה . הפעילות להקניית חינו לערכי נעשית במסגרת " בית הספר למנהיגות צעירה " שהיחידה מפעילה . בשני האחרונות הרחיב בית הספר את קשת פעילויותיו ומספר המשתתפי בפעילויות אלו עלה מכ 60 בני נוער בשנת הלימ ודי התשס ) ה "2004  2005 ( לכ190 בשנת הלימודי התשס ) ח "2007  2008 .( הבדיקה העלתה כי לקראת סו שנת2008 ,במסגרת תכנית התייעלות שיזמה המועצה , פוטרו ששת מדריכי הנוער שהועסקו ביחידה לנוער של המרכז הקהילתי . בדצמבר 2008 הודיע מנהל היחידה לראש המועצה ולגזברה כי כדי לקבל חסות ותקציבי מהמינהל , יש לייש תכנית עבודה שנתית המחייבת הפעלת מספר מינימל י של מדריכי , ויש למנות שלושה מדריכי נוער כדי להמשי בפעילות ביישוב . __________________ 40 ש כולל לרכז נוער רשותי , רכז מד " צי רשותי , רכז נוער , מנחה מועצת נוער רשותי , רכז תנועות נוער רשותי , רכז מחויבות אישית רש ותי ומרכז שבט צופי . מעורבות של רשויות מקומ יות בהקניית חינו לערכי לבני נוער 207 הועלה כי בינואר2009 הודיע המינהל לראש המועצה כי בהיעדר מדריכי נוער ייפגעו " תכניות והזדמנויות " שהוא פית ח ביישוב והופעלו על ידי יחידת הנוער . עוד הועלה כי בעקבות ישיבה שנערכה במרס 2009 בהשתתפות נציגי המינהל ויחידת הנוער מסר מנהל יחידת הנוער לגזבר המועצה , כי המחסור במדריכי נוער גר " לחוסר פעילות היחידה לנוער בישוב " וכי " עניי זה חו( מפגיעתו בבני הנוער המקומיי יוביל ג לגריעת תקציב משרד החינו מבאר  יעקב ". ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˙ÂÏÈÚÙ· ¯Ú ÈÎȯ„Ó ÌȇÏÓÓ˘ ·Â˘Á‰ „ȘÙ˙‰ ÁÎÂÏ ·Â˘ÈÈ· ¯ÚÂ È·Ï , ˜ÈÒډϠ·Â˘Ï Ϙ˘˙ ·˜ÚÈ ¯‡· ˙ÈÓ˜Ӊ ‰ˆÚÂÓ‰˘ ȇ¯‰ ÔÓ Î¯ÚÏ ÍÂÈÁÏ ˙ÂÈÏÙȈÈÂÓ‰ ȇÙ‰ ˙¯‚ÒÓ ˙‡ ˘„ÁÓ ÏÈÚÙ‰Ï È„Î ¯Ú ÈÎȯ„Ó ÌÈ ‰ÓÂÁ˙· . בפברואר2010  השיבה המועצה המקומית באר יעקב למשרד מבקר המדינה כי בשנת הלימודי התש ) ע "2009  2010 ( היא הוסיפה למערכת מדרי נוער אחד והיא תמשי ותוסי כוח אד , וזאת במסגרת המגבלות הקיימות . Ì È Ï ˘  ¯ È ˙ È È ¯ È Ú : בעיריית ירושלי מועסקי מדריכי נוער באמצעו ת המינהלי הקהילתיי בתחומה . נמצא כי חלק מהמדריכי מועסקי על בסיס שעות )26 שעות שבועיות , ( ועקב השכר הנמו תחלופת גבוהה ואי ביכולת להתמיד ולקיי קשר ארו טווח ע בני הנוער . בתשובת עיריית ירושלי נמסר כי כל המימו הוא עירוני , והעירייה מתקשה לתגמל את עוב די הנוער ללא סיוע ממשלתי . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ‰ÚÙ˘‰ ¯Ú Íȯ„Ó Ï˘ ‰¯˘Ó‰ ۘȉÏ ‰˜ÒÚ‰‰ ȇ˙Ï „ȘÙ˙· Â˙„Ó˙‰ ÏÚ ‰¯È˘È . ÌÈÏ˘Â¯È ˙ÈȯÈÚ˘ ȇ¯‰ ÔÓ , ÌÈωÈÓ‰ ˙ÂÚˆÓ‡· ‰ÓÂÁ˙· ÌÈÈ˙Ïȉ˜‰ , ˙Óω ‰„Â·Ú ˙·È·Ò ˙¯ÈˆÈÏ ÌÈ¯È·Ò ‰˜ÒÚ‰ ȇ˙ ˙ÚÈ·˜Ï ÏÚÙ˙ È˘ È„Î ¯Ú‰ ÈÎȯ„ÓÏ ¯Ú‰ È· ÌÚ È˙ÂÚÓ˘Ó ·ÈˆÈ ¯˘˜ ÌÈȘÏ Ì˙„·ڷ „ÈÓ˙‰Ï ÂÏΠ¯ÈÚ· . 3. ‰ Ï È ‰ ˜  ¯ Ú Â  Ì Â Á ˙ · Ì È ˜ Ò Â Ú ‰ Ì È „ · Â Ú Ï ‰ Î ¯ „ ‰ È ¯ ˙ È ‰ ˙ Â È Ó Â ˜ Ó ‰ ˙ Â È Â ˘ ¯ · : סעי2 לתקנו להעסקת עובדי נוער וקהילה קובע , בי היתר , כי העסקת תותנה בהיות בעלי היתר הדרכה זמני או קבוע מאג הנוער במשרד החינו ) כיו מינהל חברה ונוער (. היתר הדרכה הוא רישיו לעסוק בתפקיד מסוי , או בקבוצת תפקידי מסוימי , בתחו נוער וקהילה ברשויות המקומיות , בחברה למתנ " סי ובארגוני נוספי הנמצאי בפיקוחו של משרד החינו . היתר ההדרכה מעיד על כ שהאד המחזיק בו עבר תהלי הערכה מקצועי שבסיומו נקבע כי הוא מוסמ מהבחינה החינוכית לעסוק בתפקיד . על פי הנהלי לקבלת עובדי לתפקידי נוער וקהילה , על הרשות המקומית להעביר למשרד החינו , בנוגע לכל עובד נוער שבכוונתה להעסיק בשליש משרה ומעלה " , הודעה על העסקת עובד נוער " בצירו " שאלו לעובדי נוער וקהילה " הכולל פרטי בדבר התפקיד שהיא מייעדת לו , השכלתו של המועמד והניסיו המקצועי שלו . דוח על הביקורת בשלטו המקומי 208 מועמד לתפקיד מנהל יחידת נוער רשותי העומד בדרישות המפורטות באוגד התפקידי , נדרש על ידי משרד החינו לעבור מבחני מיו במרכז ההערכה הארצי לעובדי נוער שמפעיל המינהל . לאחר שמ רכז ההערכה מאשר את התאמתו של העובד לתפקיד , המינהל מנפיק לו היתר הדרכה זמני לתקופה של שנה שבמהלכה הוא נדרש לעבור קורס הכוו ארצי למנהלי יחידות נוער כתנאי לקבלת היתר הדרכה קבוע . למועמד לתפקיד מדרי נוער העומד בדרישות המפורטות באוגד התפקידי מנפיק משרד החינו היתר הדרכה זמני לתקופה של שנה שבמהלכה הוא נדרש לעבור קורס הכוו מחוזי למדריכי נוער כתנאי לקבלת היתר הדרכה קבוע . נמצא כי למסמכי שדורש משרד החינו לצור קבלת היתר הדרכה אי צור לצר אישור ממשטרת ישראל שאי מניעה להעסיק את המועמד לתפקיד עובד נוער על פי הח וק למניעת העסקה של עברייני מי במוסדות מסוימי , התשס "א2001 . ÌÈ˘¯„‰ ÌÈÎÓÒÓ‰ ˙ÓÈ˘¯Ï ÛÈÒÂ‰Ï ÂÈÏÚ ÈÎ ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó χ¯˘È ˙¯Ë˘ÓÓ ¯Â˘È‡‰ ˙‡ ‰Î¯„‰ ¯˙ȉ ˙Ï·˜ Í¯ÂˆÏ , ˜ÈÒÚÓ‰ ÏÚ ÛÂÎ‡Ï È„Î ˙‡Ê „ÓÚÂÓ‰ ˙˜ÒÚ‰ Ì¯Ë ¯ÂÓ‡‰ ¯Â˘È‡‰ ˙‡ Ï·˜Ï . בתשובת משרד החינו נמסר כי הוא יפעל לאלתר להוסי את האישור ממשטרת ישראל לרשימת המסמכי הנדרשי לש קבלת היתר הדרכה . הבדיקה העלתה כי רשויות מקומיות רבות אינ מפנות עובדי שבכוונת להעסיק בתחו נוער וקהילה למשרד החינו לש קבלת היתר הדרכה מתאי , ובפועל ה מעסיקות עובדי שאי ביד היתר , בניגוד להסכ הקיבוצי ולאוגד התפקידי . להל הפרטי : È ˙  ˘ ¯ ¯ Ú Â  ˙  „ È Á È È Ï ‰  Ó Ï ‰ Î ¯ „ ‰ È ¯ ˙ È ‰ : מנתוני משרד החינו עלה כי  בכ60 מתו כ 190 הרשויות המקומיות שמונה בה מנהל יחידת נוער רשותי )כ32% ( , ובכלל עיריות רחובות ורעננה והמועצה המקומית פורד , יס לא היה בידו היתר הדרכה ממשרד החינו כנדרש . ˙¯ÂÓ‡‰ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯Ï ¯ÈÚÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , ‰گ ˙·ÂÁ¯ ˙ÂȯÈÚ ÔÏÏη ÒÈ„¯ÂÙ ˙ÈÓ˜Ӊ ‰ˆÚÂӉ , ÍÈω˙ ¯·Ú ‡Ï˘ ÌÈÈ˙¢¯ ¯Ú ˙„ÈÁÈ ÈωÓ ÂÈÓ˘ ÏÚ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó È„È ÏÚ ÈÚˆ˜Ó ‰Î¯Ú‰ , ¯„Î ‰Î¯„‰ ¯˙ȉ Ì„È· Ôȇ Ȉ·Ș‰ ÌÎÒ‰· ˘ ÌȄȘÙ˙‰ Ô„‚‡·Â ‰Ïȉ˜Â ¯Ú Ȅ·ÂÚÏ . ÍÎÏ ‚‡„Ï ˙¯ÂÓ‡‰ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÏÚ ˘¯„Î ‰Î¯„‰ ¯˙ȉ ÈÏÚ· ÂÈ‰È ˙˜ÈÒÚÓ Ô‰˘ ÌÈÈ˙¢¯‰ ¯Ú‰ ˙„ÈÁÈ ÈωÓ˘ . בתשובותיה למשרד מבקר המדינה ממרס2010 מסרו עיריות רחובות ורעננה כי בעקבות הביקורת ה פתחו בהליכ י להוצאת היתר הדרכה למנהלי יחידות הנוער הרשותיי שלה . המועצה המקומית פורדיס מסרה בתשובתה מינואר 2010 כי בכוונתה למנות לתפקיד מנהל יחידת נוער רשותי עובד שעבר בהצלחה את מבחני המיו של מרכז ההערכה הארצי לעובדי נוער שמפעיל המינהל עוד העלתה הבדיקה כי רק לכמה ממנהלי יחידות הנוער הרשותיי המועסקי על ידי המינהלי הקהילתיי של עיריית ירושלי יש היתר הדרכה קבוע או זמני . מעורבות של רשויות מקומ יות בהקניית חינו לערכי לבני נוער 209 ÌÈÈ˙Ïȉ˜‰ ÌÈωÈÓ‰Ó ‰Ó΢ ÍÎ ÏÚ ÌÈÏ˘Â¯È ˙ÈȯÈÚÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó È„È ÏÚ ÈÚˆ˜Ó ‰Î¯Ú‰ ÍÈω˙ ¯·Ú ‡Ï˘ ÌÈÈ˙¢¯ ¯Ú ˙„ÈÁÈ ÈωÓ ÌȘÈÒÚÓ ‰ÓÂÁ˙· ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó , ‰Ïȉ˜Â ¯Ú Ȅ·ÂÚÏ ÈˆÂ·È˜‰ ÌÎÒ‰· ˘¯„Î ‰Î¯„‰ ¯˙ȉ Ì„È· Ôȇ ÌȄȘÙ˙‰ Ô„‚‡·Â . ÌÈÈ˙¢¯‰ ¯Ú‰ ˙„ÈÁÈ ÈωÓ˘ ÍÎÏ ‚‡„Ï ÌÈÏ˘Â¯È ˙ÈȯÈÚ ÏÚ ˘¯„Î ‰Î¯„‰ ¯˙ȉ ÈÏÚ· ÂÈ‰È ÌÈÈ˙Ïȉ˜‰ ÌÈωÈÓ‰ È„È ÏÚ ÌȘÒÚÂÓ‰ . בתשובת עיריית ירושלי נמסר כי כל מנהלי יחידות הנוער הרשותיי עוברי תהלי מיו שגובש בשיתו המינהל , שבסיומו ה יחלו בתהלי מקצועי , שהמינהל שות ג בפיתוחו , שיקנה לה היתרי הדרכה . ¯Ú   È Î È ¯ „ Ó Ï ‰ Î ¯ „ ‰ È ¯ ˙ È ‰ : הבדיקה העלתה כי ישנ רשויות מקומיות המעסיקות מדריכי נוער מעל שליש משרה ללא היתר הדרכה . לדוגמה ר , וב מדריכי הנוער בעיריות בת י , הרצלייה ותל אביב  יפו הועסקו בלי שהיה ביד היתר הדרכה . ÌÈ ˙· ˙ÂȯÈÚÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , ·È·‡ Ï˙ ‰ÈÈψ¯‰ - ˙˜ÈÒÚÓ Ô‰˘ ÍÎ ÏÚ ÂÙÈ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó È„È ÏÚ ÈÚˆ˜Ó ‰Î¯Ú‰ ÍÈω˙ ¯·Ú ‡Ï˘ ¯Ú ÈÎȯ„Ó , ¯˙ȉ Ì„È· Ôȇ ˜‰ ÌÎÒ‰· ˘¯„Î ‰Î¯„‰ ÌȄȘÙ˙‰ Ô„‚‡·Â ‰Ïȉ˜Â ¯Ú Ȅ·ÂÚÏ ÈˆÂ·È . ˙ÂÈ¢¯‰ ÏÚ ‰Î¯„‰ ¯˙ȉ ÈÏÚ· ÂÈ‰È ˙˜ÈÒÚÓ Ô‰˘ ¯Ú‰ ÈÎȯ„Ó˘ ÍÎÏ ‚‡„Ï ˙¯ÂÓ‡‰ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˘¯„Î . בתשובותיה למשרד מבקר המדינה מפברואר וממרס2010  מסרו עיריות בת י והרצלייה כי ה פועלות מול משרד החינו להוצאת היתרי הדרכ ה למדריכי הנוער שה מעסיקות בשליש משרה ומעלה . עיריית תל אביב  יפו מסרה בתשובתה ממרס 2010  כי כל עובדי הנוער בתחומה העובדי מעל שליש משרה ישתתפו בקורס שייער בשיתו ע המינהל , ובסיומו יוצא לה היתר הדרכה . עוד מסרה עיריית תל אביב  יפו כי היא פועלת לניסוח נוהל ק ליטת עובדי נוער ברשות , בכפו לדרישות המינהל ובתיאו עִ מו . עוד העלתה הבדיקה כי כל מדריכי הנוער המועסקי על ידי המינהלי הקהילתיי של עיריית ירושלי מעל לשליש משרה עובדי ללא היתר הדרכה . ÈÒÚÓ ‰ÓÂÁ˙· ÌÈÈ˙Ïȉ˜‰ ÌÈωÈÓ‰ ÈÎ ÌÈÏ˘Â¯È ˙ÈȯÈÚÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ÌȘ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó È„È ÏÚ ÈÚˆ˜Ó ‰Î¯Ú‰ ÍÈω˙ ¯·Ú ‡Ï˘ ¯Ú ÈÎȯ„Ó , ¯˙ȉ Ì„È· Ôȇ ÌȄȘÙ˙‰ Ô„‚‡·Â ‰Ïȉ˜Â ¯Ú Ȅ·ÂÚÏ ÈˆÂ·È˜‰ ÌÎÒ‰· ˘¯„Î ‰Î¯„‰ . ˙ÈȯÈÚ ÏÚ ÈÏÚ· ÂÈ‰È ÌÈÈ˙Ïȉ˜‰ ÌÈωÈÓ‰ È„È ÏÚ ÌȘÒÚÂÓ‰ ¯Ú‰ ÈÎȯ„Ó˘ ÍÎÏ ‚‡„Ï ÌÈÏ˘Â¯È ˘¯„Î ‰Î¯„‰ ¯˙ȉ . בתשובת עי ריית ירושלי נמסר כי העירייה מינתה גור מקצועי במחלקה לנוער האחראי מהבחינה המקצועית לקליטת עובדי נוער , להערכת ולהכשרת לתפקידי השוני . עוד מסרה העירייה כי היא החלה , בשיתו ע המינהל , בהלי מקצועי להוצאת היתרי הדרכה למדריכי הנוער . דוח על הביקורת בשלטו המקומי 210 ✯ Ï˘ ‰·¯‰ ˙Â·È˘Á‰ Ï˘· ȇÙ ˙¯‚ÒÓ ÌÈÏÈÚÙÓ ÌÈÏÈ·ÂÓ‰ ‰Ïȉ˜Â ¯Ú Ȅ·ÂÚ ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ ˙ÈȘ‰Ï ˙ÂÈÏÙȈÈÂÓ , ˙È˘È‡‰ Ì˙ÂÁ˙Ù˙‰Ï ‰·Â˘Á‰ Ì˙Ó¯˙ ÁÎÂÏ , ¯Ú ȷ Ï˘ ˙È˙¯·Á‰Â ˙Èίډ , ˙ÂÈ¢¯‰ Ï΢ ȇ¯‰ ÔÓ ÈÎ ¯Â·Ò ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó Îȯ„Ó ˜ÈÒډϠÌÈÈ˙¢¯ ¯Ú ˙„ÈÁÈ ÈωÓ ˙ÂÓÏ ÂϘ˘È ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÓη ¯ÚÂ È ÔÓÂÁ˙· ¯Ú‰ È· ÈÎ¯ÂˆÏ È‡¯ ‰ÚÓ ˙˙Ï È„Î ‰˜ÈÙÒÓ . ¯Ú‰ ˙„ÈÁÈ ÈωÓ ÏÚ ÌÎÒ‰· ˘¯„Î ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÓ ‰Î¯„‰ ¯˙ȉ ÈÏÚ· ˙ÂÈ‰Ï ¯Ú‰ ÈÎȯ„Ó ÏÚ ÌÈÈ˙¢¯‰ ÌȄȘÙ˙‰ Ô„‚‡·Â ‰Ïȉ˜Â ¯Ú Ȅ·ÂÚÏ ÈˆÂ·È˜‰ . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ȇ¯‰ ÔÓ , ÛÂ˙È˘· ¯ˆÂ‡‰ È„¯˘Ó ÌÚ , ÈÓ˜Ӊ ÔÂËÏ˘‰ ÊÎ¯Ó ÌÚ ‰Á¯‰Â ÌÈÙ‰ , Ì„‡ ÁÂÎ „„ÂÚ˙˘ ˙¯‚ÒÓ ˙¯ÈˆÈ Ϙ˘È ¯Ú ˙ί„‰· ˜ÂÒÚÏ ‡·ˆ ‡ˆÂÈ È˙ÂÎȇ , ˙¯Èڈ ÌȯÈÚˆ Ì˙‡ ÏÚ ˘‚„ ˙ÓÈ˘ È„Î ÍÂ˙ ÂÎωӷ ȇ·ˆ‰ Ì˙Â¯È˘ ÈÙÏ ÍÂÈÁ·Â ¯Ú ȷ ˙ί„‰· ˜ÒÚ˘ . 4. ˜ Ò Ú ‰ Ï Ú Í Â  È Á ‰ „ ¯ ˘ Ó Ï ˘ Á  ˜ È Ù Â ‰ ¯ ˜ · ¯ Ú Â  È „ · Â Ú ˙ ˙ Â È Ó Â ˜ Ó ‰ ˙ Â È Â ˘ ¯ · : ההסכ הקיבוצי לעובדי נוער וקהילה , התקנו המהווה חלק בלתי נפרד ממנו ואוגד התפקידי מעניקי למשרד החינו תפקיד מרכזי בפיקוח על איכותו והתאמתו של כוח האד המועסק על ידי הרשויות המקומיות בתחו נוער וקהילה , וזאת באמצעות מת היתרי הדרכה . הבדיקה העלתה כי משרד החינו מקיי פיקוח חלקי בלבד על הרשויות המקומיות בכל הנוגע לקיו הנהלי לקבלת עובדי ולהעסקת בתפקידי נוער וקהילה . בידי המשרד אי מידע עדכני על מספר עובדי הנוער המועסקי ברשויות המקומיות ועל קליטת עובדי נוער חדשי או א עובדי ה נוער עומדי בדרישות כפי שנוסחו באוגד התפקידי , לרבות היות בעלי היתר הדרכה . בתשובת משרד החינו נמסר כי האחריות ויכולת הבדיקה והאכיפה של המשרד מתבצעות מול יישובי " שהביעו נכונות לפעול על פי הנחיות המשרד , " והוא יפעל לשיפור הבקרה והפיקוח על עובדי נוער המועס קי ביישובי אלו . ˙˜ÒÚ‰ ÏÚ ÛȘÓ ȷ˜Ú Á˜ÈÙ ÌÈÈ˜Ï ÂÈÏÚ ÈÎ ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ Ïη ¯Ú Ȅ·ÂÚ , Ìȇ˘ ¯Ú Ȅ·ÂÚ ˜ÈÒÚ‰ÏÓ Ô‰Ó ÚÂÓÏ È„Î ˙‡Ê ‰Ïȉ˜Â ¯Ú Ȅ·ÂÚÏ ÈˆÂ·È˜‰ ÌÎÒ‰·Â ÌȄȘÙ˙‰ Ô„‚‡· ÂÚ·˜˘ ˙Â˘È¯„· ÌÈ„ÓÂÚ . עוד העלתה הבד יקה כי משרד החינו אינו מרכז מידע ברמה הארצית בדבר עובדי נוער שהוא הוציא לה היתר הדרכה  מהו סוג ההיתר שנית לה ) קבוע או זמני , ( מה התפקידי שה רשאי לעסוק בה ואילו השתלמויות עברו . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , È Â·˘ Ȉ¯‡ ÌÈÂ˙ ÒÈÒ· ˙Ó˜‰ ÔÂÁ·Ï ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ Êί ‰Î¯„‰ ¯˙ȉ ÈÏÚ· ¯Ú Ȅ·ÂÚÏ Ú‚Â‰ Ú„ÈÓ‰ ÏÎ . ÚÈÈÒÏ È„Î Â· ˘È ‰ÊÎ ÌÈÂ˙ ÒÈÒ· ¯Ú Ȅ·ÂÚ ˙˜ÈÒÚÓ Ô‰ Ôȇ˘ ‡„ÂÂÏ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÏÚ Á˜ÙÏ ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÏ ÈÓʉ ¯˙ȉ‰ Ï˘ ÂÙ˜Â˙ ‚Ù˘ ¯Ú Ȅ·ÂÚ Â‡ Ì„È·˘ ‰Î¯„‰‰ ¯˙ȉ· ÏÂÏÎ Âȇ˘ „ȘÙ˙· ÂϷȘ˘ . מעורבות של רשויות מקומ יות בהקניית חינו לערכי לבני נוער 211 בתשובת משרד החינו נמסר כי המשרד יפעל להקמת מאגר מידע ארצי כמוצע . בתשובת מרכז השלטו המקומי נמסר כי המרכז תומ בהצעה להקי בסיס נתוני ארצי שירוכז בו כל המידע בדבר עובדי נוער והוא יהיה מוכ לסייע בנושא . הועלה כי במאי 2005 ביקש משרד החינו ממשרד הפני שהנהלי ל " תהלי קבלת עוב די לתפקידי נוער וקהילה ברשויות המקומיות , " שגיבש בשיתו ע מרכז השלטו המקומי " , יגובו " על ידו ויפורסמו בחוזר מנכ " ל משרד הפני . נמצא כי עד מועד סיו הביקורת , דצמבר 2009 , משרד הפני לא מילא אחר בקשתו זו של משרד החינו . משרד הפני מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינ ה מינואר 2010 ) להל  תשובת משרד הפני ( כי את ההנחיות המקצועיות להפעלת עובדי בתחומי נוער מוציא משרד החינו שג אחראי לביצוע , ולכ על משרד החינו לפרס אות בחוזר מנכ " ל שלו . א משרד החינו יפנה למשרד הפני בבקשה לפרס את חוזר מנכ " ל משרד החינו בעניי בחוז ר מנכ " ל משרד הפני , הדבר ייעשה . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˙ÂÈ¢¯· ÌȘÒÚÂÓ‰ ¯Ú Ȅ·ÂÚ Ï˘ ·¯‰ ̯ÙÒÓ ÁÎÂÏ ‰Î¯„‰ ¯˙ȉ ‡ÏÏ ˙ÂÈÓ˜Ӊ , ÎÓ‰ ¯ÊÂÁ· Ô‚ÚÈ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ȇ¯‰ ÔÓ " ˙‡ ÂÏ˘ Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯· ‰Ïȉ˜Â ¯Ú ȄȘÙ˙Ï ÌÈ„·ÂÚ ˙Ï·˜Ï ÌÈω‰ , ÌÈÙ‰ „¯˘ÓÏ ‰ÙÈ ‰˘˜·· ÎÓ ¯ÊÂÁ· ÂÓÒ¯ÙÏ " ÌÈÙ‰ „¯˘Ó Ï . הפעלת מועצת תלמידי ונוער רשותית אחד האמצעי לטיפוח מנהיגות צעירה , לעידוד בני נוער למעורבות חברתית ולגיבוש אישיות להיות אזרחי מעורבי ותורמי הוא מועצת תלמידי ונוער רשותית ) להל  מועצת נוער רשותית (. מועצת הנוער הרשותית ה יא הגו הייצוג י הנבחר של כל בני הנוער ברשות המקומית , המורכב מנציגי של מסגרות החינו הפורמלי והחב " פ הנבחרי בבחירות דמוקרטיות תו כדי שמירה על ייצוג הול ויחסי למספר החברי בכל הגופי המיוצגי בו . מעמדה של מועצת תלמידי והנוער הרשותית הוסדר ב " תקנו על של מ ועצות התלמידי והנוער "41. תפקידה של מועצת הנוער הרשותית עוג ב " אמנה לשיתו פעולה בי הרשויות המקומיות  מרכז השלטו המקומי לבי מועצות התלמידי והנוער בישראל " שנחתמה במאי 1999 ) להל  האמנה (. האמנה קובעת , בי היתר , כי מרכז השלטו המקומי יפנה לכל ראש רשות וי בקש ממנו להכיר במועצת הנוער הפועלת בתחומו כגו הייצוגי הנבחר של בני הנוער ברשות . עוד נקבע באמנה כי יו " ר מועצת הנוער הרשותית ישתת בישיבות הרשות המקומית בנושאי חינו , תרבות ונוער ויציג בפני הרשות את עמדות הנוער ובקשותיו , והרשות תעשה כל שביכולתה להיענות לבקש ות אלו . מנתוני משרד החינו עולה כי ב 143 רשויות42 מתו252 הרשויות המקומיות בישראל )כ57% ( , ובה עיריית קריית מלאכי , המועצה המקומית קצרי והמועצה האזורית הגלבוע , לא פועלת __________________ 41 התקנו פורס בשנת2008  על ידי מועצת התלמידי והנוער הארצית בעידוד משרד החינו ובהדרכתו . 42 16 עיריות , 82 מועצות מקומיות ו 45 מועצות אזוריות . דוח על הביקורת בשלטו המקומי 212 מועצת נוער רשותית , ולבני הנוער אי גו נבחר שייצג אות מול הרשות ויהיה שות להחלטותיה בנושאי נוער . בתשובתה למשרד מבקר המדינה מפברואר 2010 ציינה עיריית קריית מלאכי כי בינואר2010 נבחרה מועצת נוער רשותית והיא תחל לפעול במהל פברואר2010 . המועצה המקומית קצרי מסרה בתשובתה מינואר 2010 כי ע כניסתה לתפקיד של מנהלת יחידת נוער רשותית , באוגוסט 2009 היא הקימה מחדש את מועצת הנוער ביישוב . בתשובתה ממרס 2010 מסרה המועצה האזורית הגלבוע כי היא פועלת בימי אלו להקמת מועצת נוער רשותית על פי העקרונות שנקבעו באמנה . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ‰˙Âȉ Ï˘·Â ˙È˙¢¯ ¯Ú ˙ˆÚÂÓ ˙ÏÚÙ‰· ˙Â·È˘Á‰ Ï˘· ‚ˆÈȉ Û‚‰ È È· Ï˘ ¯Á·‰ ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯· ¯Ú‰ , ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ Ï΢ ȇ¯‰ ÔÓ ÔÓÂÁ˙· ÂÊÎ ‰ˆÚÂÓ ˙Ó˜‰Ï ÂÏÚÙÈ ˙È˙¢¯ ¯Ú ˙ˆÚÂÓ Ô‰· ˙ÏÚÂÙ ‡Ï˘ . בסעי149 ז לפקודת העיריות ] נוסח חדש [ ) להל  פקודת העיריות ( נקבע כי " המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזו ולתכנ פעילות לקידו מעמד הילד ובני הנוער , להג עליה ולהבטיח את זכויותיה ." בסעי 149 ט לפקודת העיריות נקבע כי " המועצה תבחר ועדת חינו שתפקידה ליזו ולתכנ פעילות בתחומי הנוגעי לחינו ." עוד נקבע בכל אחד מסעיפי אלו כי בי חברי הוועדות ייכל " יו ל ר מועצת הנוער הרשותית . הבדיקה העלתה כי ב 36 מ59 העי ריות שפועלת בה מועצת נוער רשותית , ובכלל עיריות קריית גת ותל אביב יפו  , " היו ר שלה אינו חבר לא בוועדת החינו ולא בוועדה לקידו מעמד הילד של העירייה . ·È·‡ Ï˙ ˙‚ ˙Èȯ˜ ˙ÂȯÈÚÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó - ˙È˙¢¯‰ ¯Ú‰ ˙ˆÚÂÓ ÈÎ ÂÙÈ ‰„Ú· ÍÂÈÁ‰ ˙„Ú· ˙‚ˆÂÈÓ ‰ȇ ˙ÂȯÈÚ‰ ˙„˜ٷ ˘¯„Î „Ïȉ „ÓÚÓ ÌÂ„È˜Ï , Íη ˙¢¯· ¯Ú‰ È· Ï˘ Ì˙Ó¯˙ ˙ÚÓ , ‰˙Â·È˘Á· ¯ÈΉ ˜˜ÂÁÓ‰˘ , ‰„Ú‰ ˙ÂÏÈÚÙÏ . בתשובתה למשרד מבקר המדינה מפברואר2010 מסרה עיריית קריית גת כי נציג מועצת הנוער הרשותית מונה כחבר בוועדה לקידו מעמד הילד . עיריית תל אביב י פו מסרה בתשובתה ממרס 2010 כי נציג מועצת הנוער הרשותית ישתת כחבר מ המניי בוועדת החינו העירונית מישיבתה הבאה . שלא כמו בפקודת העיריות , בצו המועצות המקומיות , (א) התשי "א1950 , ובצו המועצות המקומיות ) מועצות אזוריות , ( התשי "ח1958 ) להל  צווי המועצות המקומיות והאזוריות , ( לא נקבעה חובה על המועצות המקומיות והאזוריות להקי ועדת חינו ו / או ועדה לקידו מעמד הילד , וממילא אי ייצוג מכוח החוק למועצת הנוער הרשותית בוועדות אלו . בתשובת משרד הפני נמסר כי " יש להשאיר לרשות המקומית ולמועצת הרשות המקומית את שיקול הדעת אילו ו עדות יש להקי למועצה ואילו גורמי נכו וראוי לשת בדיוני ועדות אלו , וזאת בהתא למספר החברי במועצה , לסדרי העדיפויות ברשות ולשונות הקיימת בי רשות לרשות . לפיכ אי מקו לקביעת חובה מעי זו ויש להשאיר את הסוגיה לשיקול דעת מועצת כל רשות מקומית ". מעורבות של רשויות מקומ יות בהקניית חינו לערכי לבני נוער 213 ˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ‰È„Ó‰ ¯ , ÏÚ ÌÈÏÁ‰ ÌÈÈ„‰ „ÂÁȇ È„ÈÏ ‡È·È ÌÈÙ‰ „¯˘Ó˘ ȇ¯‰ ÔÓ ˙ÂȯÂʇ‰Â ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ˆÚÂӉ ˙ÂȯÈÚ‰ , ˙ÂÈ¢¯‰ ÔÈ· ˙È˙Â‰Ó ‰Á·‰ Ôȇ˘ ÔÂÂÈÎÓ ÂÈίˆÏ ¯Ú‰ ·ˆÓÏ Ú‚Â‰ Ïη ˙¢‰ ˙ÂÈÓ˜Ӊ . ÌÂÊÈÏ Ï˜˘Ï ÌÈÙ‰ „¯˘Ó ÏÚ ‰ÈÈÚ˘ ˙ÂȯÂʇ‰Â ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ˆÚÂÓ‰ ÈÂÂˆÏ ˙ÙÒÂ˙ ˙‡ Û˙˘Ï ˙ˆÚÂÓ‰ Ï˘ Ô˙·ÂÁ ÂÈ " ¯ÚÂ È·Ï ÌÈڂ‰ ÌÈÈÈÚ· ˙˜ÒÂÚ‰ Ô‰È˙„Ú· ˙È˙¢¯‰ ¯Ú‰ ˙ˆÚÂÓ ¯ , ÂÓÎ ˙ÂȯÈÚ‰ ˙„˜ٷ Ú·˜˘ . בתשובת מרכז השלטו המקומי נמסר כי המרכז תומ בהצעת מבקר המדינה להוסי לצווי המועצות המקומיות והאזוריות את החובה לשת את יו " ר מועצת הנ וער הרשותית בוועדות הרשות המקומית העוסקות בענייני נוער . ✯ ‚ˆÈȉ Û‚‰ ‰˙Âȉ Ï˘· ˙È˙¢¯ ¯Ú ˙ˆÚÂÓ Ï˘ ‰˙ÏÚÙ‰· ˙Â·È˘Á‰ ÁÎÂÏ È Ï˘ ¯Á·‰ ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯· ¯Ú‰ È· , ˙ˆÚÂÓ ˙¯ÈÁ·Ï ÂÏÚÙÈ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ Ï΢ ȇ¯‰ ÔÓ ÔÓÂÁ˙· ˙È˙¢¯ ¯Ú , ˙ÂÏÈÚÙ· ÂÎÓ˙È ‰ Ó ‚Ȉ ÂÓÈ ˙˜ÒÂÚ‰ Ô‰È˙„Ú· ¯·ÁÎ ‰ÓÚË ¯Ú ÍÂÈÁ ȇ˘Â· . מעורבות הרשויות המקומיות בפעילות תנועות הנוער בתחומ תנועות הנוער ה מרכיב חשוב במסגרות הפנאי המוניציפליות , מהוות מסגרת מרכזית לחינו לערכי ורואות עצמ כחלק בלתי נפרד מפעילותה של הרשות המקומית . ה פונות לכ ל הילדי ובני הנוער ברשות , עומדות בקשר ע מוסדות החינו הפורמליי והבלתי פורמליי בתחומה ומחנכות את בני הנוער למעורבות חברתית ולהגשמה עצמית . חניכיה ומדריכיה של תנועות הנוער משתתפי בפעילויות של הרשות המקומית וה חותרות להיות שותפות לעיצוב סדר היו החינוכ י שלה . על פי נתוני מועצת תנועות הנוער43, במאי2009 פעלו במדינת ישראל15 תנועות נוער המוכרות על ידי משרד החינו . מספר החניכי בכל תנועות הנוער המוכרות עומד על כ 300,000  ילדי ובני נוער מכיתות ד  יב ופעילות מתקיימת בכ  2,000 ( סניפי ברחבי האר44. 1. ביוני2005 חתמו משרד החינו , מרכז השלטו המקומי , מרכז המועצות האזוריות ומועצת תנועות הנוער על אמנה ) להל  אמנת תנועות הנוער ( הקובעת , בי היתר , כי הרשויות המקומיות " רואות בתנועות הנוער גור מרכזי הפועל בקהילה , ומקד אזרחות טובה ומעורבות חברתית גבוהה באמצעות פעילות הח ניכי והבוגרי ". עוד נקבע באמנה זו כי הרשויות המקומיות יעודדו את פעילות של כל תנועות הנוער בתחומ באמצעות " סיוע ותמיכה בתקציב פעילות של תנועות הנוער , על פי קריטריוני איכותיי וכמותיי שיוויוניי כלפי כל התנועות ... בהתא ליכולתה התקציבית של הרשות ". כמו כ  יקצו הרשויות " , ככל שנית , " מבני ושטחי " למרכזי פעילות __________________ 43 ארגו  העל של תנועות הנוער בישראל . 44 הנתוני הוצגו לשר החינו על ידי מזכ " לי תנועות הנוע ר במאי 2009 . דוח על הביקורת בשלטו המקומי 214 ומקומות מתאימי לתנועות נוער " ויסייעו " במת שרותי אחזקה , תחזוקה ושיפו( מרכזי הפעילות ". הבדיקה העלתה כי עד מועד סיו הביקורת , דצמבר 2009 , ארבע שני וחצי ממועד החתימה על אמנת תנועות הנוער , הצטרפו אליה 30 רשויות בלבד כ)12% מכל הרשויות המקומיות (. ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ , ÈÓ˜Ӊ ÔÂËÏ˘‰ ÊÎ¯Ó , ˙ˆÚÂÓ‰ ÊÎ¯Ó ÙÂ¯ÈˆÏ ÏÂÚÙÏ ¯Ú‰ ˙ÂÚÂ˙ ˙ˆÚÂÓ ˙ÂȯÂʇ‰ Ô ˙Ó‡Ï ˙ÂÙÒ ˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ¢¯ Ï˘ ¯Ú‰ ˙ÂÚÂ˙ . ˙¢¯‰ Ï˘ ‰˙·¯ÂÚÓ ˙‡ ¯È·‚‰Ï ‰ÈÂ˘Ú ÂÊ ‰Ó‡Ï ˙Âٯˈ‰ ˙ÈÓ˜Ӊ ‰ÏÂÚÙ Ô˙‡ Û˙˘Ï ‰˙·ÈÂÁÓ ˙‡Â ‰ÓÂÁ˙· ¯Ú‰ ˙ÂÚÂ˙ ˙ÂÏÈÚÙ Ì„Ș· . בתשובת מרכז השלטו המקומי נמסר כי המרכז יפעל להגדלת מספר הרשויות המקומיות שיצטרפו לאמנת תנועות הנוער . בתשובתו ממרס 2010 מסר מרכז המועצות האזוריות כי הוא פנה לראשי המועצות האזוריות לחתו על " אמנת תנועות הנוער המוסכמת על כול ". 2. מנתוני שפרס משרד החינו בפברואר2009 45 עולה כי שיעור ההשתתפות של בני נוער בפעילות תנועות הנוער עומד ביחס ישר למצב החברתי  כלכלי46  שלה , דהיינו ככל שהמצב החברתי  כלכלי של בני הנוער טוב יותר כ שיעור ההשתתפות גבוה יו . תר הנתוני מרוכזי בתרשי הזה :                        0 10 20 30 40 50 60        __________________ 45 משרד החינו , ÌÈ˘Ï ·ˆÓ ˙ÂÓ˙ χ¯˘È· ¯Ú‰ ˙ÂÚÂ˙ 2005 - 2006 , פברואר2009 . 46 לפי מדד הטיפוח שקבע משרד החינו משנת הלימודי התשס ) ד "2003  2004 .( במדד הוכנסו ג נתוני רקע על התלמיד ומשפחתו . מעורבות של רשויות מקומ יות בהקניית חינו לערכי לבני נוער 215 בתשובתה של הסתדרות הנוער העובד והלומד למשרד מבקר המדינה מפברואר2010 צוי כי " תלמיד שמוכר כזכאי להנחות וסיבסודי מהרשות המקומית בכל הנוגע לחינו הפורמאלי אינו זכאי לה בפעילות תנועות הנוער וסיבסודי החניכי ה באחריות התנוע ות בלבד ". עוד מסרה התנועה כי בשני האחרונות מתקצבות רשויות מקומיות רבות את תנועות הנוער על פי רשימות החניכי המשלמי דמי חבר , ותקצוב מעי זה פוגע בתקציב משו שמצד אחד אי ה גובות דמי חבר מחניכי הבאי משכבות חלשות , ובעצ , מסבסדות אות , ומצד אחר אי ה מק בלות תקציב בעבור מ הרשות המקומית . תנועת בני עקיבא בישראל מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מפברואר 2010 כי התקציב שמשרד החינו והרשויות המקומיות מעמידי לרשות כל התנועות אינו מאפשר לקיי פעילות משמעותית . לפיכ , התנועות נאלצות לגבות סכומי גבוהי יחסית מהורי החניכי , וזאת בלי שיוכלו להתחשב במצב הכלכלי של משפחות החניכי . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ , ¯Ú‰ ˙ÂÚÂ˙ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ¯Ú ˙ÚÂ˙· ÌÈÎÈÁ ˙ÂÈ‰Ï ¯Ú‰ È· ÏÎÏ ¯˘Ù‡˙˘ ͯ„ ˙ÂÂ˙‰Ï , Íη ˆ¯È ̇ , ‡ÏÏ È˙¯·Á‰ Ì·ˆÓÏ ¯˘˜ - ÈÏÎÏÎ . בתשובת משרד החינו נמס ר כי המשרד נער ליישו המלצת משרד מבקר המדינה באמצעות הקצאת חלק מתמיכתו הכספית בתנועות הנוער לסבסוד חניכי ולעידוד פעילות בפריפריה . 3. משרד מבקר המדינה בדק שני היבטי הנוגעי למעורבות של הרשויות המקומיות בפעילות תנועות הנוער בתחומ . להל עיקרי הממצאי : )א( ¯Ú   ‰ ˙ Â Ú Â  ˙ ˙ Â Ï È Ú Ù · ˙ È Ù Ò Î ‰ Î È Ó ˙ : " נוהל תמיכות במוסדות ציבור  על ידי הרשויות המקומיות "47 ) להל  נוהל תמיכה במוסדות ציבור ( נועד להסדיר מת תמיכות מהרשויות המקומיות לגופי הפועלי בתחומיה , בענייני חינו , תרבות דת , , בריאות , רווחה , ספורט וכיוצא באלה , כדי לסי יע לה לשרת את הציבור . בנוהל נקבע , בי היתר , כי התמיכה תינת על פי תבחיני שמועצת הרשות תקבע וה יהיו " ענייניי , שיוויוניי ויתחשבו בצרכי האוכלוסייה ברשות המקומית ובצור במת שירותי לכל חלקי האוכלוסייה ". בחוזר מנכ " ל מרכז השלטו המקומי מיולי 2007 48 הועלתה ה צעה " למודל לחלוקת משאבי לתנועות הנוער ברשויות המקומיות " ) להל  מודל התמיכה או המודל (. בדברי ההסבר לנוהל צוי כי מודל התמיכה , המסייע בהטמעתה של אמנת תנועות הנוער , מציע תבחיני אחידי ושיוויוניי לסיוע ולתמיכה בפעילות של תנועות הנוער ברשויות המקומיות , א צוי ג שהמודל " אינו מחייב ונתו להתאמה מקומית א יידר ". ש הבדיקה העלתה כי היעדר תבחיני מחייבי , אחידי ושיוויוניי לתמיכה כספית בפעילות של תנועות הנוער הביא לידי שונות בי הרשויות המקומיות בתבחיני שה קבעו בנושא ובתקציבי שה ייעדו לכ . שונות זו השפיעה על היקפי פעילות של תנועות הנוער בתחומ . להל דוגמאות : )1( עיריות בת י , הרצלייה , חיפה וירושלי החליטו לתמו בתנועות הנוער על פי היק פעילות ברשות  מספר חניכי או מספר מדריכי או מספר סניפי  ולפי יזמותיה למע __________________ 47 חוזר מנכ " ל משרד הפני 4/2006 . 48 חוזר מספר456 . דוח על הביקורת בשלטו המקומי 216 הקהילה , כמו פעילות למע תושבי השכונה , שילו ב עולי חדשי , השתתפות בפעילות עירונית , פעילות לטובת נזקקי ושילוב ילדי ממשפחות מצוקה . עיריות בת י וירושלי הוסיפו לתבחיני שקבעו ג צרכי הנדרשי לשיפו( מבני ; עיריית חיפה א נתנה דעתה למצב החברתי  כלכלי של החניכי . )2( רשויות מקומיות אחרות , למשל עיריות קריית גת וקריית מלאכי , החליטו להעביר לכל אחת מתנועות הנוער הפועלות בתחומ תקציב זהה ללא קשר להיק פעילות . לדעת משרד מבקר המדינה , מ הראוי שהרשויות המקומיות , הבוחרות לתמו מהבחינה הכספית בפעילות תנועות הנוער בתחומ , יאמצו מודל תמיכה שיבטא את היק הפעילות ש ל תנועת הנוער ואת צרכי המיוחדי של האוכלוסייה המשתתפת בפעילות . גישה זו תרחיב את פעילות ותעמיק את מעורבות של תנועות הנוער בחיי הקהילה . עיריות קריית גת וקריית מלאכי מסרו בתשובותיה כי ה ישנו את מודל התמיכה בתנועות הנוער , והוא יתבסס על מספר החניכי , על ה יק הפעילות ועל הצרכי המיוחדי של האוכלוסיות המשתתפות בפעילות . )3( מספר רשויות מקומיות אינ תומכות כספית בכמה מתנועות הנוער הפועלות בתחומ או בכול . חוסר התמיכה של הרשויות בתנועות הנוער הביא לידי צמצו פעילות , ובמקרי אחדי א להפסקתה . להל דוגמאות : ¯È Ú Ì È ˜ Ù Â ‡ ˙ È È : הבדיקה העלתה כי בשל חוסר תמיכה של העירייה הפסיקה תנועת הצופי את פעילותה בעיר בשנת 2004 . נמצא כי בשנת2008 פנתה העירייה לתנועה בבקשה לחדש את פעילותה בעיר , ובעקבות פנייה זו התקיימה פגישה ובה הציגה התנועה את תנאיה לחידוש הפעילות . בתשובת עיריית או פקי למשרד מבקר המדינה מפברואר 2010  נמסר כי לפי סיכומי בינה ובי תנועת הצופי , עתידה התנועה לחדש את פעילותה בעיר . תנועת הצופי מסרה למשרד מבקר המדינה במאי 2010 כי היא עדיי אינה מקיימת בעיר פעילות " מכל סוג שהוא ". משרד מבקר המדינה סבור כי על עיריית אופקי ותנועת הצופי לפעול בהקד לחידוש פעילות התנועה בעיר , כדי שזו תוכל לשלב בני נוער באופקי בפעילותה החינוכית . ‰  Â È ˆ Ò  ˙ È È ¯ È Ú : הבדיקה העלתה כי התמיכה הכספית של העירייה בתנועת הנוער שהיא הקימה ) להל  תנועת הנוער העירונית ( גבוהה יותר מתמיכתה בתנועות הנוער האחר ות49 הפועלות בתחומה . למשל , בשני 2008  2009 הקציבה העירייה לתנועת הנוער העירונית כ 263 אל ש כ) ח "610" ש ח לחני  וכ ( 278 אל ש כ) ח "560" ש ח לחני , ( בהתאמה . לתמיכה בתנועות הנוער האחרות בתחומה היא הקציבה 72 אל ש כ) ח "96" ש ח לחני ו ( 119 אל ש ח " כ)160" ש ח לחני , ( בהתאמה . בתשובתה למשרד מבקר המדינה מפברואר 2010 מסרה עיריית נס ציונה כי תנועת הנוער העירונית " איננה מקבלת בניגוד לתנועות האחרות מתנועת א תמיכות עבור החברי בה , " ודמי __________________ 49 בני עקיבא , מכבי הצעיר , הנוער העובד והלומד ותנועת הצופי . מעורבות של רשויות מקומ יות בהקניית חינו לערכי לבני נוער 217 החבר הנגבי מחניכי תנועת הנוער העירונית נמוכי באופ משמעותי מדמי החבר הנגבי מהחניכי בתנועות הנוער האחרות . ¯Â·Èˆ ˙„ÒÂÓ· ‰ÎÈÓ˙ ω ÈÙ ÏÚ ÈÎ ‰ÂȈ Ò ˙ÈȯÈÚÏ ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , ÌÈÈÂÈÂÂÈ˘Â ÌÈÈÈÈÚ ÌÈÈÁ·˙ ÈÙ ÏÚ Ô˙È‰Ï ‰¯ÂÓ‡ ˙¢¯‰ ˙ÎÈÓ˙ . ‰ÈȯÈÚ‰ ˙·Â˘˙Ó Ï‰Â‰ ÈÙ ÏÚ ‡Ï˘ ‰˙˘Ú ¯Ú‰ ˙ÂÚÂ˙· ‰˙ÎÈÓ˙˘ ‰ÏÂÚ . È ˘ È ˙ Ó ¯ ˙ È Ó Â ˜ Ó ‰ ‰ ˆ Ú Â Ó ‰ : הבדיקה הע לתה כי תנועת הצופי ברמת ישי הפסיקה את פעילותה בסו שנת 2008 לאחר שתמיכת הרשות המקומית שהובטחה לה בוטלה . בתשובתה למשרד מבקר המדינה מינואר 2010 מסרה המועצה המקומית רמת ישי כי תנועת נוער אחת ) הנוער העובד והלומד ( " מספקת את צרכי היישוב ". ¯ÈÚ‰ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙„ÒÂÓ· ‰ÎÈÓ˙ ω ÈÙ ÏÚ˘ È˘È ˙Ó¯ ˙ÈÓ˜Ӊ ‰ˆÚÂÓÏ ¯Â·Èˆ , ÌÈÈÂÈÂÂÈ˘Â ÌÈÈÈÈÚ ÌÈÈÁ·˙ ÈÙ ÏÚ Ô˙È‰Ï ‰¯ÂÓ‡ ¯Ú ˙ÂÚÂ˙· ˙¢¯‰ ˙ÎÈÓ˙ , ˙¯Á‡ ÈÙ ÏÚ ˙Á‡ ‰ÚÂ˙Ï ‰ÎÈÓ˙ Ô˙Ó ÛÈ„Ú‰Ï ˙ȇ˘¯ ‰ȇ ˙¢¯‰Â . )ב( ¯Ú   ‰ ˙ Â Ú Â  ˙ ˙ Â Ï È Ú Ù Ï Ì È  · Ó ˙ ‡ ˆ ˜ ‰ : הקצאת מבני לפעילות תנועות הנ וער מתבצעת לפי " נוהל הקצאת קרקעות ומבני ללא תמורה או בתמורה סמלית " שפרס משרד הפני בספטמבר 2001 50 ) להל  הנוהל (. הנוהל נועד להסדיר הקצאת קרקע או מבנה על ידי הרשות המקומית , בפטור ממכרז ללא תמורה או בתמורה סמלית , לגופי שוני הפועלי בתחומה , לרבות תנועות נ וער , תו כדי שמירה על עקרונות של שיוויו , חיסכו , יעילות , שקיפות ומניעת פגיעה בטוהר המידות . הקצאת מבני על פי הנוהל יכולה להיעשו ת באמצעות " הסכ שימוש " המעביר את האחריות לאחזקתו ולשיפוצו של המבנה אל הגו שהוא הוקצה לו או באמצעות " הסכ הפעלה " המותיר את האחרי ות לאחזקה ולשיפו( בידי הרשות המקומית . )1( הבדיקה העלתה כי יש רשויות מקומיות המקצות מבני לתנועות הנוער באמצעות " הסכ שימוש , " המכניס את תנועות הנוער להוצאות כספיות בגי אחזקה ושיפוצי של המבני , ולא באמצעות " הסכ הפעלה ". לדוגמה , עיריית ראשו לציו הקצתה לתנ ועת הנוער העובד והלומד שבעה מבני , מה שישה באמצעות " הסכ שימוש " ואחד באמצעות " הסכ הפעלה ". לדעת משרד מבקר המדינה , מ הראוי שעיריית ראשו לציו תשקול הקצאת מבני לתנועות נוער בתחומה באמצעות הסכמי שלא יצריכו את תנועות הנוער לשל עבור אחזקה ושיפוצי של המבנ . י בתשובתה למשרד מבקר המדינה מפברואר2010 מסרה עיריית ראשו לציו כי היא פועלת להקמת תשתיות פיזיות כדי ליצור תנאי ראויי להתפתחות של בני הנוער ולקידומ . העירייה הוסיפה וציינה כי לש כ היא הכינה תכנית פיתוח לשני 2009  2012 שאושרה במועצת העיר __________________ 50 הנוהל פורס בחוזר מס ' 5/2001 ) תשרי התשס "ב ספטמבר 2001 .( תיקו אחרו לנוהל פורס בחוזר ' מס4/2007 ) סיוו התשס "ז מאי 2007 .( דוח על הביקורת בשלטו המקומי 218 ובמשרד הפני ,  ובמסגרתה תשקיע העירייה כ 15 מיליו ש " ח בהקמת מבני לתנועות הנוער . בנוס הקצתה העירייה כ 2.5 מיליו ש " ח לשיפו( מבני קיימי של תנועות נוער , והכול ללא השתתפות של התנועות בהוצאות השיפו( . )2( עוד העלתה הבדיקה כי קיי מחסור במבני מתאימי עבור סניפי תנועות הנוער ברשויות המקומיות , והדבר מקשה עליה לקיי את פעילות כראוי . להל מספר דוגמאות : Ì È Ï ˘  ¯ È ˙ È È ¯ È Ú : בתחו עיריית ירושלי פועלות13 תנועות נוער ולה כ 33,000 חניכי . הבדיקה העלתה שמחסור במבני קבועי המתאימי לפעילות של תנועות הנוער בירושלי הוא אחד המכשול י שהתנועות נתקלות בה כשה מבקשות לקיי את פעילות . נמצא כי כמה מהפעילויות מתקיימו ת במבני לא ראויי , כמו מקלטי , קרווני , דירות שכורות ובתי חניכי , וברחובות העיר . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , מ הראוי שעיריית ירושלי תקצה לתנועות הנוער הפועלות בתחומה מבני קבו עי וראויי המתאימי לפעילות החינוכית . בתשובת עיריית ירושלי נמסר כי העירייה פועלת להקי מבני ראויי ומתאימי לפעילות תנועות הנוער , ולש כ היא גיבשה תכנית אב למבני לתנועות הנוער . בתכנית האב היא מתכננת להקי בחמש השני הקרובות חמישה מבני לפעילות של תנ ועות הנוער . בתשובתה הדגישה העירייה ג את הרחבת הפעילות של תנועות הנוער בתחומה ואת שילוב בבתי הספר . בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממרס 2010 מסרה תנועת הצופי כי בפגישה שקיימה ע ועדת הנוער של עיריית ירושלי הוצגה תכנית מתאר הכוללת הקמת שני מבני לפעילותה , ולהק מת אחד מה א נמצא מימו . Ô Â Ï ˜ ˘ ‡ ˙ È È ¯ È Ú : הועלה כי פעילות תנועת הנוער העובד והלומד בשכונת עתיקות מתקיימת בשלוש השני האחרונות במרכז הקהילתי " חבצלת ". בינואר 2009 פנתה התנועה לעירייה וביקשה לקבל לשימושה הקבוע מבנה הנמצא בשכונה , ששימש בעבר ג ילדי , כדי שישמש מוקד משיכה לילדי השכונה ויביא לידי הרחבת פעילותה החינוכית . בפנייה ציינה התנועה כי המבנה , הנמצא בסמיכות לגני ילדי אחרי ולבית ספר , נטוש והרוס ומשמש מקו מפגש לעברייני . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , Ú·˜ ‰·Ó ˙‡ˆ˜‰ Ϙ˘˙ ÔÂϘ˘‡ ˙ÈȯÈÚ˘ ȇ¯‰ ÔÓ „·ÂÚ‰ ¯Ú‰ ‰ÚÂ˙Ï ‰Èίˆ ÏÚ ‰ÚÈ˘ ˙˜È˙Ú ˙Â΢· „ÓÂω , ·Ï˘Ï ÏÎÂ˙ ÂÊ˘ È„Î ˙ÈÎÂÈÁ‰ ‰˙ÂÏÈÚÙ· ‰Â΢· ¯Ú‰ È· ˙‡ . בתשובתה למשרד מבקר המדינה מפברואר2010  מסרה עיריית אשקלו כי למרות מצוקת המבני בעיר היא הקצתה את המבנה לתנועת הנוער העובד והלומד , א התנועה העלתה דרישה כי ההסכ שייחת בינה לבי העירייה כוחו יהיה יפה לחמש שני לפחות . העירייה הוסיפה בתשובתה כי מאחר שמדובר במבנה המיועד לג ילדי , וייתכ שהיא תצטר בעתיד להחזירו לייעודו המקורי , לא היה באפשרותה להיענות לדרישת התנועה . עוד הוסיפה העירייה כי נכו למועד תגובתה , אי התנוע ה מנצלת את האפשרות שניתנה לה . ˙ ‚ ˙È È ¯ ˜ ˙ È È ¯ È Ú : הבדיקה העלתה כי תנועת הצופי בקריית גת מקיימת את פעילותה במקלט עירוני שאינו ראוי לפעילות חינוכית של תנועת נוער . המקלט חשו , האווי ר בו דחוס ואי מעורבות של רשויות מקומ יות בהקניית חינו לערכי לבני נוער 219 בו מי זורמי . בכל שנה הבטיחה העירייה להקצות מבנה מתאי , א היא ל א מימשה א לא אחת מהבטחותיה . בני הנוער בעיר נמנעי מלהצטר לתנועה מפאת התנאי הפיזיי הירודי במקלט , וזו אינה מצליחה להרחיב את שורותיה . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ‰ÚÂ˙Ï È‡¯ ‰·Ó ‰ˆ˜˙ ˙‚ ˙Èȯ˜ ˙ÈȯÈÚ˘ ȇ¯‰ ÔÓ ‰Èίˆ ÏÚ ‰ÚÈ˘ ÌÈÙˆ‰ , ¯Ú ȷ ·Ï˘Ï ÏÎÂ˙ ÂÊ˘ È„Î ˙ÈÎÂÈÁ‰ ‰˙ÂÏÈÚÙ· ÌÈÙÒ . בתשובתה מסרה עיריית קריית גת כי היא שקלה את בקשת תנועת הצופי שלוותה בהמלצת מחלקת הנוער העירונית , והיא מתכננת להקצות לתנועה מבנה הנמצא לקראת סיו בנייתו ויהיה ראוי לפעילותה . תנועת הצופי מסרה בתשובתה כי מתחילת שנת הלימודי התש ע " פועל השבט במתנ "ס. ✯ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˙‡ Ì„˜Ï „„ÂÚÏ ÂϘ˘È ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰˘ ȇ¯‰ ÔÓ ÔÓÂÁ˙· ¯Ú‰ ˙ÂÚÂ˙ Ï˘ Ô˙ÂÏÈÚÙ , ÌÈÈÂÈÂÂÈ˘ ÌÈÈÁ·˙ ÒÈÒ· ÏÚ ˙‡Ê . ÏÚ ¯Ú‰ ˙ÂÚÂ˙· ˙ÈÙÒÎ ‰ÎÈÓ˙Ï ÌÈÈÁ·˙‰ ˙ÚÈ·˜ ˙Ú· ÈÎ ¯Â·Ò ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó Ï Ì‚ ·¯ Ϙ˘Ó ˙˙Ï ˙ÂÈ¢¯‰ È˙¯·Á‰ ·ˆÓ - ¯Ú‰ ˙ÂÚÂ˙ ÈÎÈÁ Ï˘ ÈÏÎÏÎ , È„Î ˙‡Ê ¯Ú‰ ˙ÂÚÂ˙ Ï˘ Ô˙ÂÏÈÚÙ· ˙¢ÏÁ ˙Â·Î˘Ó ¯Ú ȷ Ï˘ Ì˙ÂÙ˙˙˘‰ ˙‡ ¯È·‚‰Ï Ì·Â˘ÈÈ· ˙ÓÈȘ˙Ó‰ ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ ˙ÈȘ‰Ï ˙ÂÏÈÚÙ· Ì·Ï˘Ï . סיכו ÊÈÁ ÏÚ ¯Ú ȷ ·¯˜· ÌÈÈ·ÂÈÁ ˙‚‰˙‰ ÈÒÂÙ„ ·ÂˆÈÚ ÏÚ ‰·¯ ‰ÚÙ˘‰ ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁÏ ˜Â ‰Ïȉ˜Ï Ì˙˜ÈÊ , ‰È„ÓÏ ‰¯·ÁÏ . ÍÎÈÙÏ , ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ ˙ÈȘ‰· ˜ÂÒÚ˙˘ ˙ÈÓÂ‡Ï ˙ÂÈÈ„Ó Ì˘ÈÈÏ ˘·‚Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰Â . Ú·˜˙ ˙ÂÈÈ„Ó‰ , ¯˙ȉ ÔÈ· , ÔÂËÏ˘Ï ÈÊίӉ ÔÂËÏ˘‰ ÔÈ· ˙ÂȯÁ‡Â ˙ÂÎÓÒ È˜˘ÓÓ ÈÓ˜Ӊ , ÌȷȈ˜˙ ˙ÂÈÂÙÈ„Ú È¯„Ò . ‡· ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ Ï˘ Ô˙·¯ÂÚÓ ¯„ÒÂ˙ ‰Ê‰ ÔÙ ÌÂÈÎ ˙ÓÈȘ‰ Ô‰ÈÈ· ˙¯Îȉ ˙¢‰ ̈Óˆ˙ ¯ÚÂ È·Ï ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ ˙ÈȘ‰ ‡˘Â· . ÏÙȈÈÂÓ‰ ȇÙ‰ ͯÚÓ ÁÂ˙ÈÙÏ ÏÂÚÙÏ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÏÚ È ˙ÂÏÈÚÙ‰ ˙·Á¯‰Ï ¯ÚÂ È·Ï ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ ˙ÈȘ‰Ï . ÔÂÓˉ χȈËÂÙ‰ ˙‡ ˙ˆÓÏ È„Î ÏÂΉ ¯Ú‰ È·· „È˙Ú‰ ¯Â„Î Ì˙‡ ÁÙËÏ . דוח על הביקורת בשלטו המקומי 220 ¯Ú ÈÎȯ„Ó ÌÈÈ˙¢¯ ¯Ú ˙„ÈÁÈ ÈωÓ Â˜ÈÒÚÈ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ Ï΢ ȇ¯‰ ÔÓ , ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÓ ‰Î¯„‰ ¯˙ȉ ÈÏÚ· , ¯Ú‰ ÈÎ¯ÂˆÏ È‡¯ ‰ÚÓ ˙˙Ï È„Î ‰˜ÈÙÒÓ ˙ÂÓη . Ï ¯ÚÂÏ ˙Âڂ‰ Ô‰È˙ÂËÏÁ‰· ˙È˙¢¯‰ ¯Ú‰ ˙ˆÚÂÓ ÛÂ˙È˘Ï ÏÂÚÙÏ Ì‚ Ô‰ÈÏÚ „„ÂÚ ÔÓÂÁ˙· ¯Ú‰ ˙ÂÚÂ˙ Ï˘ Ô˙ÂÏÈÚÙ ˙‡ . ÌÂÁ˙· Â˙ÂÏÈÚÙ Â˙·¯ÂÚÓ ˙‡ ¯È·‚‰Ï ¯˙ÂÈ ˙·ÈÈÁÓ ‰˘È‚ ıÓ‡Ï ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ ˙¢‰ ˙¯‚ÒÓ· ¯ÚÂ È·Ï ÌÈίÚÏ ÍÂÈÁ ˙ÈȘ‰ , ωÈÓ‰ Ï˘ ÂÈ˙¯˙È ÏˆÈ È„Î ÍÂ˙ - ‰ÒÂÓ ÈÚˆ˜Ó Ì„‡ ÁÂÎ ,  ÌÈ¢ „ÚÈ Èω˜Ï ˙ÂÓ‡˙ÂÓ‰ ˙ÂÈÎ˙ ÔÂÂ‚Ó Ô˙ÚÓˉ· ÔÂÈÒÈ ÔÓ¢ÈÈ·Â . È„·ÂÚÏ Ú‚Â‰ Ú„ÈÓ‰ ÏΠ· ÊÎÂ¯È˘ Ȉ¯‡ ÌÈÂ˙ ÒÈÒ· ˙Ó˜‰ ÔÂÁ·Ï ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ ¯Ú . ÂÏ ÚÈÈÒÈ ‰Ê ÌÈÂ˙ ÒÈÒ· , ¯˙ȉ ÔÈ· , ˙ÂÈ¢¯· Ì˙˜Òډ ¯Ú Ȅ·ÂÚ ÒÂÈ‚ ÏÚ Á˜ÙÏ ˙Âί„‰Â ˙ÂÈÂÓÏ˙˘‰ ÈίÚÓ ˘·‚Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ .