חומר רקע

נושאים מערכתיים 61 עבר יינו וער נ ת וא מב גי ל ההתב גר ות הוא שלב מכ ריע ב עיצוב הז הות האישית ו ההשתלבות החברתית של המתבגר . עבירה על החוק בגי ל זה היא לעתים ביטוי לק יים ש של המ תבגר ל פת ח זהות אישית ולהתאים את עצמו לציפיות החברתיות , ויש שביצוע עבירה הוא ביטוי של קריאה לעזרה . עבריינו ת נ וער היא סטייה חברתית והיא גו ררת אחריה סנקציות ח וקי ות כלפי המבצע את ז םע . , הגישה המק ובלת בספרות המקצועית לעבריינו ע נו ת ר מ ד גישה את העיקרון ח ל ה עש , ברה לקבל עליה לא רק את האחריות לח ינוך , להקניית ערכים ולהשתתת נורמות הת נהג ו ת במסגרות ממוסדות , אלא גם את האחריות ל כישל ונם של בנ י נוער שלא הפנימו ערכים ו נורמות מקובלו ת. בה תאם ל גיש נ ו ה ז חקקו במדינת יש ראל ח וקים ע ש ם די חו מי ניינם הטי פול בקט י נים החשודים בביצוע ר עבי ות פל יליות וב , ו ח : הם ק הנו פו טי ) רע ל והשגחה , ( ה תש " ך- 1960 , העוסק בק טינים נזקקים ובהם קטינים בני פ חות מ- 12 ש נה שעב רו עבי רות ואין להם אחריות פלילית חו ו , ק הנ וע ) ר שפיטה , ענישה וד רכי טיפול , ( התשל " א- 1971 ,ש חל ע ל קט ינים החשודים בביצוע עבירה ה נ ושאים באחריות פליל י נב) ת י12 - 18 (ו הקובע את דרכי פעולתם של הגופים הממלכתיים העוסקים במניעת עבריינות נוער ובטיפול בעבריינים צעירים . תכלית החק יקה היא ליצור הליכי חקירה , טיפול ושפיטה ייחודיי ם לקטיני ם כדי עונ למ את הידר דרותם לעבריינו ת ולאפשר להם להשתלב ב חבר ה. ק הי ף עבר יי נות הנוער בישראל ו מאפיינ יה מס פר התי קי ם הפלילי ים שנפתחו במשטרה לבני נ וער בישראל ה ולך וגדל . כך ל משל , על פי נתונים של המ שטרה1 ,ב שנת 1999 נפ תח ו לק טינים כ- 30,000 תיקים פליליים , לעומ ת כ - 26,500 בשנת1998 ) גיד ול של9% .(ה ג יד ול ב ו ל ט בעיק ר בעבי רו ת מין ל ש ו גיד ) כ ל 41 % - ( , רו בי ע ת סמים )כ24 % - ( ו עבירות כ לפ י הסדר הציבור י )כ20 % - .(ל ע פ י נתו ני שיר ות המבחן לנוער , בש נים 1998 - 1999 גדל ב 14% -מס ה פר קטינים ש הופנו לטיפול . ו מ חקרים בנ ושא עבריינות הנוער מד גישים שב עבור ר וב הקטינים המעורבים בבי ע וע צ בירות פליליות , העבר י ינות אי נ ה בגד ר "דר ך חיי ". ם עוד נמצא במחקרי , ם שקטינים אלה אי נם קבוצה הומוגני ת מבחינה חברתית-כלכלית , אלא הם באים מכל ה רמות החברתיות - כלכליות באוכלוסייה . רו ב העבריינים הקטינים הם בגיל ההתבגרות ה מאוח ) רת 16 - 18 ( ,ו המשו תף להם - סבל ממצוקה אישית , משפחתית או חברתית . קטינים ני ב פח ות מ- 12 הע וברים עבירות אינם בנ י אחריות פלילית על פי החוק , והמשטרה מפנה אותם לטיפולם של פקידי סעד לחוק הנוער ברשויות המ קומיות . על פי נת וני המשטרה נשב , ים 1997 - 1999 נסגר ו יותר מ - 1,600 תיקי חק ירה הנו ג עים לקטינים בני פחות מ- 12 מא ח ר שה ם אינם בני עו נש ין . הנ ש ם תוני ה ובאו לעיל בדבר בני נ וער המ עו רבים בביצוע עבירות פליליות הם נתוני המשטרה ושיר ו תי הרו וחה . מא חר שלא כל הע בירות שעברו בני נ וער ד ווחו ל משט רה או נחשפו יה דיב , יש להניח שהיקף העבריינות בק רב בני נ וער ג דול יותר . כך ל משל , מסקר נוש ב א האלימות בקרב בני __________________ 1 מ שטרת י שר , אל הפשיעה בישראל - דוח סטטיסטי- 1999 . 62 י תנש חוד51 ב נו ער בי שרא ל2 ,ש נעשה ב שנ ת 1998 וכלל ג מד ם של כ - 8,000 ת למידים בני 11 - 16 ) כ יתות ו '-י'( , עולה , ששי עור בני הנ וע המ ר ע ורבים במעשי אלימות א ו סובלים מהם ג ד ול ב יותר : יותר מ50 % - מ תל מי די כיתות ו ' -' י דיווחו שה יו מעורב ים באלימות כלשהי . יותר מ60% - מה תל מי דים דיווחו שהשתתפו ב מעשי בר י ונות כלפי תלמידים אחרים או נפלו קרבן למעשי בריונות . 14 % מהתלמידים דיווחו כ , י נפצעו במהלך קטטות ב ש טח ב ית הספר ונזקקו לטיפול רפואי ו , 15 % -, וחו יו ד כי לפחות פעם בחודש הם באים לבית הספר מצוי דים ב י כל נשק "לה גנה ע כ " תימצ מו סכי ני ם ואלות . בקרב התלמידים בבת י הספר ה ע רביים גדול יותר היקף האלי , ת מו ובייח וד האלימות החמורה . בהשוואה להיקף הבריונות בקרב נוער ב- 28 מדינ ת ש ו ה שתת פו בסקר הרב-לאומי בנושא , דורג ה ישראל במקום גבוה : במ קום ה -8 בין המדינות שתלמידיהן דיו וח יכ ו נפלו קורבן למע שי בריונות בבית הספר , ובמקום ה- 11 בין ה מדינות ש תלמידיהן דיווחו כי השתתפו במ עשי בריונות כלפי אחרים . הג ופים ה מט פלים בקטי נ ים עבריינים הט יפול ב עב ריינות של קטינים נתו ן בידי כמ ה גופים ממלכ תי ים , בהם : יח ידות הנ וער במשטרה , שירו ת המבחן לנו ער ור ת שו חסות הנ וער במשרד הע בודה והר ווחה ו בתי המשפט לנוער : המש טרה עו : סקת בש מי רת הסדר הציבורי ני במ , עת עבר יי נות , בגילוי עבריינים ובהבאתם לדין . פ בטי ול בעבריינות נוער , ש המ טרה מש לבת - הן מכוח הח וק והן מכוח הג יש ה שאי מצה - ענישה עם גי שות טיפוליות שיקומיות שאינ ן עונ ות שי כ , די למנוע מקטינים כניסה למעגל הפשיעה ולצמצם את התוצאו ת השלילי ו ת שעלולות להיות למפגש שלה ם ע ם מערכת אכיפת החוק . הגישה הטיפולית , שלפיה קטין שעבר על החוק מעד מעיד ה חד- פעמית ואפשר לשקמו , שמה ד גש במניע ת תיו גו כעבריין , בין היתר , בדרכים אלה : מניעת רישום פ ליל , ןיט לק י בהתמלא תנאים מסוימים , וגני זת חומר החקירה בעניינו בהליך אי- תביעה ; הפקדת הטיפול בידי ח וקר ים מיוחדים וקיום הליכים נפרדים ומיוחדים לקטיני ם. ש ירות המ ב חן לנוער ש ב משר ד העבודה והרווחה : מט פל בקט ינ ים שה מש טרה מ פנה אליו לאחר שח קירה פלילית העלתה שיש יסוד לה עמי . ןיד ל דם בין תפקידיו של השירות לאבחן את מצבם של קטינים שעבר ו על החו , ק לטפל בהם ולפקח עליהם עב ל . ודה הטי פו לית עם קטינים אלה נ ודעת חשיבות ממדרגה עליו נה , שכ ן היא מו נעת י ת ה א דרדר ותם של רבים מהם לעבריינות . לשירות ה מבחן שלו ש מטרות עיקריות : מניעת עבריינות , טיפו ל ם קו שי ו באמצעות שינוי ההת נהג ות וסיוע בהתא מת ההליכים המשפטיים ל קטין . ב תי המשפ ט לנוער דנ : ים בהל יכים פלילי ים נגד קטינים וב כלל זה במעצרם של קטינים ל פני משפט . אם קבע בית ה מש פ ט שהקטין עבר את העבירה , הוא מחליט א ם להר שיעו ומה יהיו דרכי הטיפול בו . ייחודם של בתי ה משפ עו לנ ט ר הוא ב מגמתם השיקומית : לגבי רוב הקטינים בית המשפט אינ ו נ וקט א מ צעי ענישה אלא מו ר ה על נקי טת א מצעי טיפול מהאמצעים המנויים בחוק , ובהם טיפול ס מכותי בידי קצין מבחן וצ" י ל פ ע מבחן " או החזק ת הקטין במעון . ר שות ח ת סו הנוער שמשרד העבודה והרווחה : תפ קידה ל הח זיק במ ת נו עו קטינים שבית המשפט קבע כי הטיפול המתאים להם הוא טיפול ב מעון או במעון נע ול , וקטינים שמפנו ת אליה לש כו ת לשי רות ים חברתיים ברשויות המקומיו ת וי ח ידות נוספות במשרד העבודה והרו וחה המטפלות בנוער במצוקה מט . רת הטי במ ל פו עונות היא לשקם קט ינים על ידי מ תן שירות סו ציא , לי __________________ 2 ד" ר יוס י הראל " , אלימות בני נ וער בישראל 1994 - 1998 ,ממצאי הסקר הרב- לאומי על התנהגויות סיכון והיפגעות בנ י נוער 1998 " ,אי מ1999 . נושאים מערכתיים 63 חינוכי ו טיפולי הל , וסיף להש כלתם , לשנות א ת דפ וסי הת נה דכ , ם ג ות י שי ול וכ להסתגל חב ל לה ו , רה הל ו ת קנ ם נ ורמ ות ל תפקוד נאות בחיי החברה . הג ופים ה מפ ורטים לעיל אמורים לקיים י בינ הם קשרי גומלין המצריכים שיתוף פע ול ה ותי אום מרביים . כאמור , המשטרה מפנה לשירו ת המבחן ל נוע ני קט ר ים שחקירה העלתה שיש יסוד להעמידם לדין . קציני המבחן לנו ע ר ממליצ י ם לעובדי יחידות הנוער של ש המ טרה אם ל המשיך את ההליך הפלילי או לסגור את תיק ה חקירה . עבודת קציני ה מ בחן לנוער קשו רה ק שר הדוק גם עם בתי ה מש פט לנ וער , ה ן לפני ה הכרעה במשפט , באמצעות המלצותיהם על דר ה כי טיפול המתאימות לקטין , וה ן לאחר מ כן , ל גבי הטיפול בקטיני ם שבית ה מ שפט הטיל עליהם "צו מבחן חה . " לטות בתי המשפט מחייבות גם את רשות חסות הנוער ב כל הקש ור להחזקת קטינים במעונות . פע ולות ה בי קורת מש רד מבק ר המדינ ה בדק בשנים 1999 ו- 2000 ,לסירו גי ן , את דרכי הט יפו ל ה של ג ופים השונים בקטינים המעורבים בביצוע עבירות פליליות וא ת א ופן ש י תוף הפעולה ביניהם . נבדקה מ יד ת ההתא מה של פעילותם של הג ופים האמורים ל גי שות שת ואר ו ל עיל , לחוקים וחד י המ י ם העוסקים בנוער ולהנחיות שקבע כל א חד מה גופים להסדרת עבודתו עם הקטינים ודרכי שיתוף ה פ עול ה ו של עם הגופים האחרים . כמו כן ביקש משרד מבקר המדינה לאמוד את המידה ש בה מצליח כל גוף להשיג את מט רו תיו העיקריות . טי פול המ שט רה בעבירות פליליות של בני נוער 1 . ל פי פ קו דת המשטרה ] נוסח ח דש , [ התשל " א- 1971 ,תפ ה י קיד משטרה הם לעסוק בשמירת הסדר הציבורי , במניעת ע ביר ות יגב , לוי עבריינים ובהבאתם לדין . כאמור , בטיפולה בעבריינות נ ו ער המש ט ר ה משלבת - ה ן מכוח החו ק ו מ ן ה כוח ה ג י ש ה שאימצה - ענישה עם גישות טיפוליות ש י ק ומיות שאינן עונשיות ד נו ע ש , ו למנוע מקטינים כניסה למעגל הפשי עה ולצמ צם את התוצאות הש ליליות שעלולו ת להיות למפגש של הם עם מער כת אכיפת החוק . על פי ה גישה הטיפולית , הר ואה , ד רך כ לל קב , טין שעב ר על החוק עבריין בר-שיקום , ובמיוחד אם מעד מ עידה חד-פעמית , המשטרה משתדלת למ נ וע את תיוגו כעבריין ל די כ ; מנוע רישום פלילי לקטין , בהתמלא תנאים מס וימים , המשטרה נוקטת הליך אי-תביעה , שבו ה יא גו נ זת א ו ח ת מר החקירה בעניינו של הקטין באופן שאינו מו תיר עקבות ברישומים של המשטרה ואינה מגישה תביעה . דו גנ נ ו סף על כך הטיפול בבני נוער מופקד בידי חוק ר ים מיוחדים וה משטרה קב ל ה ה ע יכי חקירה נפרדים ומיוחדים לקטיני ם. א חת מסמ יות וכ יה החשובות ביותר של המשטרה הנ וגעות לקט ינים ש הח ודים בביצוע עבירות פליליות היא ההחלטה אם לפתוח לקטין תיק פ לילי , י דה ינו וח ת פל ב הליכים שת גהל כתב אי שו ול ם העמדת הק טין לדין א , ו לגנו ז את חומר החקירה בע ניינו בה ליך א י- יעה בת , ללא ריש ום פלילי . לא דם שאי נ ו עבריי , ן הליך פלילי שננקט נ גדו הו א טראומתי , בייחוד כשמ ב בר דו קטין שעבר על החוק בשל פיתוי רגעי , ומ עידתו היא חד -פעמית . פתיחת ת י ק פלילי ל קטין וכלילתו במר שם הפליל י עלולות להביא לתיוגו כעבריין בעיני עצמ ו ובקרב הסובבים אותו פג ו ל , ע בדימויו העצמי ולהשפיע לרעה על עתידו מ . חקרים בנושא עבריינות נוער תומכים בתיאוריית הת יוג הי לפ ש , הכנסתו של קטין למערכת אכיפת החוק עלולה לגר ום להידרדר ו תו לעבר ינות י , במקום להרתיעו ול גר ום לו לשא וף 64 י תנש חוד51 ב לחזור ל וטב מ . כדי למנ וע ז את , קבעה המש רה ט , בהתאם לחוק , מערכת של ה נחיות שמטרתן למנוע , בתנאים מסוימ , ים את כניסתו של הקטין למערכת המשפטית ואת כלילתו במר שם הפ .יל לי 2 . ה הוראות ה עיקר יות הנוגעות לט יפול בעבריינים קטינים כ לולות ב ח וק הנוער ) ש פיטה , ענישה וד רכי טיפול ה , ( תשל " א- 1971 ) להלן- קוח הנוער ] ש פיטה [( שעניינו קטינים בני ש עונ ין ובחוק ה נוער ) טיפול וה שגחה ה , ( ך " תש - 1960 שעניי נ ו קטינים שאינם בני עונשין . על פי חוק הע ונ , ן שי התשל " ז- 1977 ,לא יי שא אדם באחריו ת פלילית בשל מעשה שעשה ב טרם מלא ו לו 12 שנים . ב פקודות ה מטה ה ארצי ש ל המשטרה ) להל ן - פקודות המט א ( ר" קבועו ת ה וראות נ וספות בעניין הטיפול בקטינים , הנו ג עות לחקירת קטינים ו מעצרם , לקשר בין המ שטרה לבין שירות המבחן לנוער ) להל ן - שיר ות המבחן ( ועוד . פקודו ת המטא "ר נ ועדו לה סדיר את עבודת המשטר ה בנוגע ל קטינים בשלושה מי שורים ירת קח : בני נ וע ר עובר י חוק בידי שוטרים עובדי נוער ב י חידות הנוער שבתחנו ת ה מ שטר ; ה פ קחנות - פיקוח על מקומות הבילוי של בנ י הנוער לשם ח שיפת עבירות , איתור קטינים הנתוני ם ב ן כו סי והפנייתם לטיפול ; ומניעה - פעולות הסברה ליחידים ול קבוצות המיועדו ת להביא לצמ צום היקף העבי רות של קטינים או למניעתן , ויצירת קשר עם שירותי ה ר ו וחה ועם מוסדות החינוך . 3 . ה טיפול בע בריינות נוער הוא בידי מד ור הנ ו ער שבאגף הח קירות ) להל ן -( ק"ח א במ ביד ו , צי ראה טה דב עו י י הנוער ביחידות הנוער שבתחנות המשטרה . מדור הנוער עוסק בה דרכת עו ב די הנוער , ובהנחייתם המק עית וצ , בתיאו ם עבודתם ובפיקוח עליה . כן מופקד המדור על קיום קשר עם ג ופים מ ע קצו יים העוסקים במניעת עבריינות נ וער ו , על ת כנ ון פעולות בתחום זה ועל ביצוען באמצעות עובדי הנ חי . ר וע ידות הנוער כפו פות מבחינה פיקודית למשרדי החקירות ב תחנות ) חוץ מיח י דות הנוער שבערים הגדול ות הכפופות ישירות למפקדי המרחב או המחוז , ( ומו נחות מבחינה מקצועית בידי ק יני צ הנוער במרחב ובמחוז ובידי מדור הנ עד . ר וע שנת 1998 היו ב יחידות הנוער ברחבי הארץ230 עו בדי , ר וע נ ובאותה שנה הו ספו לתקן היחידות כ - 100 משרות . במועד סיום הביקורת במשטרה - א מצע שנ ת 2000 -תה נ מ מצ כו בת ח האדם ביחידות הנוער ב - 65 תחנות המשט ר ה בארץ 329 עובדי נוער , ס ו נו ף על כך פעלו במחוזות המשטרה חמש יחידות נוער חשיפה3 ש בהן 42 בד עו י נוער . 4 . ל הלן נת המ י נו הר שט על מספר התיקים הפליליים שנפתחו לקטינים ועל מספר התיקים שנגנ זו ב הליך אי- תביעה ) להלן - ת יקי י א-( ה ביע ת בשנים 1997 - 1999 : 1999 1998 1997 13,755 12,525 10,847 ת יקים פל י ליים 15,186 14,019 14,365 ת יקי אי-ת ביעה 5 . בח ודשים ספ טמבר 1999 - מאי2000 בדק משר רק מב ד המדינה , לסירוגין , את פעילותן של יחידות המשטרה המופקדות על הטיפ ו ל בקטינים עוברי חוק . נבדקה פ עילותן ש ל יחידות הנוער ב כל הקשור לחקירת בני נ וער , ח שיפת עבירות ו מניעת עבריינות נוער . הנ ושא נבדק באמצעות מדגם ס טטיסטי מייצג ) להלן - ה מדגם ( של 517 תיקי חקירה - ם קי תי פ ליליים ותיקי אי- תביעה – שנפתחו __________________ 3 י חידות הא חראיות לחשיפת עבירות מהסוג שיפ ור לה ט לן ולטיפול בהן : עבירו ת של סחר ושימוש בסמים בקרב בני ות , רעונ פעות פשיעה חמורות ורי עב ; ת נוער החורגות מתחום השיפוט של תחנת משטרה ; ועבי ר ות הדורשות השקעה רבה מ ל א ש צעי בילוש . נושאים מערכתיים 65 בפרק הז ן מ1.1.98 - 30.6.99 נ גד בני נוער שהיו חש ודים בביצוע עבירות פליליות4 .ה בדיקה נע שתה במדור הנוער שבמטה הארצי , בכל מחוזות המשטרה ) תל אביב , ירושלים , צפון , דרום , מרכז וש ] י" שומר ו ן ו יהודה [( ; ביחידות הנוער שבתחנ ות המש טרה ן יו צ ומוריה בירושלים וביחידת נוער חשיפה של מחוז ירו שלים . כמו כ ן נ עשו בי ר ורי הש למה באגף קהילה ומש מר אזרחי וב מועצה הציבורית לצמצום העבריינות בישר מ ל ב א ש רד לביטחון הפנים . 6 . המ דגם נו עד לה עריך את הטיפול בקטינים החשודים בביצוע עבירות פליליות , שבפרק הזמן 1.1.98 - 30.6.99 נפתחו ל הם תיקים פליליים ותיקי אי-תביעה . במדגם נכללו ת יקים פליל י ים ותיקי אי-תביעה הנוגעי ם לכל סו גי העבירות הפליליות , למעט עבירות נגד בי חון ט המדינה , עבירות כל כל יות ועבירות שהייה בלתי חוקית וריש וי . באו תו פרק זמן נפתחו 21,479 תיקים פליליים ו- 23,985 י א קי תי-תביעה הנוגעים לעבירות אלה ; מהם נכל לו בדגימה רק תיקים שה ט יפול בהם ה סתיים5 .ב מועד ה כנ ת המדגם ה סתיים הט יפול ב- 8,823 תיקים י ליל פ ים וב - 18,305 תיקי י א-תביעה , ובמועד סיום הביקורת , נובמבר 2000 ,ב- 15,115 תיקים פליליים ובכל תיקי האי- תביעה שנפתחו בפרק הזמן הנד ו ן 6 .ה תיקים הפ ליליים שהטיפול בהם הסתיים במועד סיום הביקורת נוג ע ים לכ- 18,600ינים ט ק , ותיקי האי-תבי עה- לכ- 32,600 קט ם יני7. ב מדגם8 נ כללו 400יק ת ים פליליים ו- 200 תיקי אי-תביעה , ומהם בדק משרד מבקר המדינה 350 תיקים פליליים הנוגעים ל - 432 קטינים ו , - 167 תיקי אי-תבי ונ ה עה געים ל - 228 קטינים )50 תיקים פליליים ו- 33 תיקי אי-תביעה ל א אותרו א ו שלא היו בהם כל המסמכים דר ה ושים ל בד יקה (. בבדיקת תיקי החקירה של ה מדגם נבחן אופן ניהול החקירה ומשכה , נבחנו הליכי החקירה ומידת התאמתם לנהלי ם שקבעה המשטרה בעניין חקירת קטינים והקשר שקיי מה המ הר שט עם שירות המבחן ; כן נבדק אם חו מר חק ירה סווג על פי אמות המ ידה שקב ע ה המ ש טרה בעניין זה . ממצאי הביקורת והליק יים ו שהועלו בתי קי החקירה ה ובאו לידיעת המשטרה והתקבלה תגובתה עלי הם ; יצוין , שבעת עיבוד נתוני ה מדגם ה ובאו בחשבון כתיקים הלקויים רק הת יקים שהמשטרה הוד י כ תה היו ב הם לקויים ) רא ו להלן (. ם יקי תב שב מ דגם נבדקו המאפיינים שמ )" תנ ים בי סמ רים ה "( אלה : גי ל הקטין ו עברו פל ה ילי ; א תוצ ות הטיפול בתיק , ו ן נד ) נסגר ועילת הסגירה9 ( ;ח ומרת ה עב ירה10 ) , ו ון ע ; (ע פש סוג העבירה ) גניבה , ה תפ רצות , פגיעה בגוף אדם , הפרת הסדר הציבורי יר בע , ת וא ם מי ס עבירה הקשורה לכלי ר כב ; ( דת הקטין ומוצאו . __________________ 4 ה מדגם ה וכ ן בעב ור משרד מבקר המדינה במדור סטטיסטיקה במטא "ר. 5 ד היינו הת יק נסגר בל שה א ןי קט הועמד לדין ) תיק שנ ( גר ס או ש ה קטין הו ע ל מד דין ומשפט ם ייתסה ו ) תיק שנדון ( או שחומר החקירה בעניינו של הקטין נגנז ב הליך אי-תביעה . תיק אי- תביעה אינו כלול ברישומים המשטרתיים הפנימיים , להבדיל מתיק שנ סגר מחוסר עניין לציבור ) הנושא יידון ביתר הרחבה להלן (. 6 משך ה טיפו ל בתיקים פליליים בו , עיקר בת י קים שבהם מ וגש כתב אישו ךורא , ם יותר מזה של תיקי אי- תביעה , ולכן מספר התיקים הפליליים ו טיפ ה ש ל בהם הסתיים קטן בה רבה ממספר תיקי האי- תביעה שהטיפול בהם הסתיים . 7 ב מדגם ה יח ס בין מספר התיקים הפליל י ים לבין מספר החשודים שאליהם נוגע יק ת ים ים אלה הוא 1.23 , ח והי ס בין מס פ ר תיקי האי- תביעה לבין מספר הח שודים הוא 1.36 . מספר הקטינים חושב כמכפלה של מספר התיק ים הפליליים ותיקי האי-תביעה ביחס שבמדגם . 8 ד גימה מ קר ית עם שיעורי דגימה יד ועים : תיק פלילי שנסגר - 1/31 , תיק פלילי נדון- 1/16 ,ותיק אי- ת ביעה - 1/19 . 9 ח וסר רא ס חו , ת יו ר עניין לציבור או סיבה אחרת . 10 ל פי חוק ה עונשין מסווגות העבירות לפי חומרתן : פשע - עבירה שנק בע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים ; עוון - עבירה שנקבע לה עונש מאס ר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים ; חטא - עב יר שנ ה קבע לה עונש מאסר לתקו פ ה שאינה עולה על שלושה חודשים . 66 י תנש חוד51 ב בב דיקת קים יתה ש ד במ גם מ ו ינו הליקויים ל של וש קבוצות עי קריות : )א( ל יקויים ב סיווג התיקים נפ : תח תיק פ לילי אף שלפי א מות המידה ש קבעה המשטרה היה אפשר לנקוט ה ליך אי-תב יעה ; או נ נקט הליך אי- תביעה אף שלא הת קיימו התנ אים טי נק ל ת הליך זה . )ב( ל יקויי ם ב הליכי החקירה לא : נעשו כל פעולות הח ר קי ה ש נ ד רשו בידי האחראים לחקירה גו כ , ן זי מו ן עדים שהממונה על החקירה דרש ל זמנם ; לא נחקרו חלק מהמעורבים בעבירה ; חקירות נפתחו זמן ר ב לאחר ביצוע העב ירה , נוהלו באופן לא רצוף או התמשכו זמן ר ב בלא סי ינ ע בה ינית לכך וללא הנמקה בתיק החקירה ; החקירה נוהלה ש לא בהתאם ו חי הנ ל ת שק ב עה המשטרה בעני ין חקירת קטינים ; כן ה ועלו ליקויים בהליכי מעצר של קטינים אחדים . למשל , בבקשת המעצר שהוגש ה לבית המשפט לא צוינה עילת המעצר או לא בוצעו הפעולות שלשמן נעצרו הקטינים . ( ג) נש ים וי ק לי וגעים לקשר עם שירות המ חן ב אי : -הפניה ל שירות המבחן ; הפניה חור י בא אי ; -ת קינות ההפניה . תו צאות ע יבו ד נתונ י המדגם - ההיבט הכמותי בט בלה של הל ן מוצגים שיעור התיקים הפליליים11 ו תיקי ה אי-תביעה שנמ צ ב או הם ליקויים , לפי סוג התיק וסוג הלי קוי ) באחוזים (: יק ת י אי- ה יע בת תי קים פ לי ליים או ה מדן המ זערי באוכלוסייה * ש יעור תי ה קים הלקוי ים ה אומדן המ זערי באוכלוסייה * , הם מ תיק ים שנסגרו , הם מ תיק ים שנדונו שי עור תי ה קים הלקויים 27,600 85 15,800 86 86 86 ל יקוי אח לפ ד ת חו 12,800 40 3,000 25 11 17 ל יקוי בס י ווג הת יק 64,000 20 7,400 45 37 41 ל בה יקוי ל יכי החקירה 7,500 24 1,700 10 11 10 ל יקוי הנ גע ו לקשר עם שירות המבחן 16,100 50 ל יקוי בי י שום הנחיות להליך הנוגעות יא-תביעה * מ ספר הק טי נים שאפשר להסיק ברמת ביטחון של 95% ,שבטיפול בהם היה ליקוי מהסוגים השונים , הוא גדול מהמספר שבטבלה או ש . לו ה וו בתיקים הפליליים נעשה החישוב אגב התחשבות בשיעורי הדגימה של תיק ש נדון ותיק שנסגר . __________________ 11 ב עיבוד הנ תונים הובאו בחשבון כל הקטינים שעניינם נדון בתיקים , דהיינו כשמדובר ב תיק " " הכוונה היא לקטין שעניינו ניד ו ן בתיק כלשהו . נושאים מערכתיים 67 מה טבלה ע ולו ת המסק נו ת העיקריות האלה : )פ טי ב ( א ול ב 86% -מה קי תי ם הפליליים וב 85% -י יק מת האי-תביעה , נמצא לפחות ליקוי אחד מהליקויים שפורטו לעיל . משיעורי הליקויים דלעיל , ניתן לה סיק ברמת ביטחון של95% ,שמכ- 18,600 תיקים פליליים וכ- 32,600י ת קי אי-בת יעה שנפתחו בפרק הזמן1.1.98 - 30.6.99 ו הטיפול ב הם ה ס תיים עד מועד סיום הביקורת , מספר התי ים ק ש בטיפול בהם היה ליקוי אחד לפחות היה לא פחות מ- 15,800 ו- 27,600 ,בהתאמה . )ו יע ש ( ב ר הת ים יק הפ םי לי לי שנסגרו ואשר נמצאו בהם ליקויים בהליכי החקירה ובאופן סיווג הת , קי גדול ב אופן מובהק סטטיסטית ) להלן - ב מובהק ( מש יעור התיקי ם שנדונו , שנמצאו בהם ליקויים כאלה . )( ג ו שיע ר הת יק ים הפליליים שנמצאו בהם ליקויים בהל יכי החקירה גדול במובהק משיעור תיקי האי-תביעה שנ , מצ ב או הם ליקויים כאלה . )שי ( ד עור תי קי האי-תביעה שנמצאו בהם ליקויי ם הנוגעי ם לסיווג התיק ולקשר עם שירו ת המבחן גד , ול במובהק מש יע ור התיקים הפליליים ש , נמצאו בה ם ליק יים ו כאלה . )במ ( ה חצית מ תי קי האי-תביעה היו ליקוי ים ביישום הנחיות הקשורות להליך אי- תביעה . 2 . בעק בו ת ני תוח התפלגות הליקו יים מהסוגים הש ו נים בת יקים פ לי ליים ש ומה לצי ן י כמה ק בוצות תיקים בעלות מאפיינים מ סוימים ש , בהן שיעו ר ה ליקויים גד ול במיוחד בהשוואה לשיעורם בכלל האוכ לוסייה . בטבלה שלהלן מוצגים שיעורי הליק ויים בקבוצות אלה לעומת הש יעור שנמצא בכלל האוכלו סיי זים וח בא ) ה (: 68 י תנש חוד51 ב שי עור הל יק ויים בתיקים פליליים יק ל וי בק ש ר עם שירות המב חן ל יקוי ב הל יכי החקירה ל יקוי ב סי ווג התיק ה שיעור בת יקים שנסגרו ה שיעור ב כ לל האוכלוסייה ה שיעור בת יקים שנסגרו ה שיעור ב כ לל האוכלוסייה ה שיעור בת יקים שנסגרו ה שיעור ב כ לל האוכלוסייה ה קבוצה 10 10 45 41 25 17 כ לל האוכ ל וסייה 45 26 ת יקים הנ ם געי ו לקטינים ערבים 26 22 68 53 47 32 ת יקים במ וז ח ירושלים 33 24 87 61 ת של יקים שלא קטינים עברו עבירות קודמות 60 ת יקים שנ ס גרו עניין מחוסר לציב ור 28 ת של יקים קטינים שנדונו ונעצרו מה , הלוע ה ל טב שקבוצות התיקים הפליליים שבהן שיעור הליקויים גבוה במובהק מהשיע ו ר הממוצ ע בכלל האוכלוסייה הן אלה : )( א במחוז יר ושלים נמצא שיעור גבוה במובהק של תיקים שיש בהם ליקויים מכל הסוגים . )( ב בתיק י ה קטינים שלא היו להם עבירות קודמות ובתיקי הקטינים הערבים , נמצא יעו ש במ הו גב ר ו בהק , של תיקים שהיו בהם ליקויים באופן סיווג התיק . )( ג בתיק י ם שנסגרו מחוסר עניין לציבור נמצא שי עו ר גבוה ב מובהק של תיקים שהיו בהם ליקויים בהליכי החקירה . 3 . ג ם מנית וח שי עורי הליקויים מהסוגים השוני ם בת יקי אי-ת ביעה נ יתן לצ יי ן כמה קבוצות שבהן שיעור הלי גדו ם יי קו ל במיוחד לעומת שיעור הליקויים בכלל ה וכל א ו סייה . בטבלה שלהלן מ וצגים ש י עור י הליקויים השונים בקבוצ ות אלה ל עו מת השיעור בכלל האוכלוסייה ) באחוזים (: נושאים מערכתיים 69 שי עור הל יק ויים בתיקי אי-תביעה יק ל וי בק ר ש שירות עם המב חן ל יקוי הל ב יכי החקירה ל ב יקוי יי שום הנחיות הנו געו ת י קי לת יא-תביעה ל יקוי סי ב ווג התיק הק בוצה 24 20 50 40 כ לל האוכלוסייה 80 100 ת הנ יקים ו געים הקשורות לעבירות לכלי רכב 42 71 ת הנ יקים ו געים לקטינים ערבים 40 40 80 ת הנ יקים ו געים לעבירות של הסגת ול גב 60 ת הנ יקים ו געים לעבירות מסוג פשע 48 ת הנ יקים ו געים לקטינים עולים מה טבלה ע , ה ול בין היתר , שבתיקים הנוגעים לקט י נים ערב י ם ובתיקים הנוגעים לעבירות של הסגת ול גב , שיעור התיקים שנמצאו בהם ליקויים ביישום הנחיות הנוגעות לתיקי אי-תביעה וליקויים בהליכי הח קירה , גבוה בהרבה מהשיעור בכלל האוכלוסייה . דוביע ת ו צא תו נתוני המדגם - ה היבט ה ער כי מש רד מבק ר המדינה בחן ונית ח את המשמעוי ו ת הערכי ו ת ה נובעות מהליקויים שהועלו מ ניתוח נת וני ה מדגם , כדלהלן : 1 . על פי חו ק סדר הדין הפלילי ] נוסח משולב , [ התשמ "ב- 1982 ) להלן- קוח סדר הדין הפלילי , ( משנוד ע למשטרה על ביצוע עבירה , היא חי יב פל ת תוח בחקירה ; ואו לם כשמדובר בעבירה שהיא ח ו א א ט עוון , ר שאי קצין משט ר ה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור ב עניינה א , ם ה ו א סבור שאין ב כך עניין לציבור , או אם היתה ר שות אחרת מוס מכת על פי דין לחקור בעניין העביר . ה מאותם שי קו לים , ר שאי תובע משטרתי , באישור קצין מש , ה טר לה ורות שלא ל העמיד חשוד לדין . אם העבירה ה י א פ , עש על המשטרה להשלים ת א החקיר ה ולהעביר את חומר הח קירה לפרקליט המחוז להחלטה בדבר סגירת ה תיק ועילת הסגירה . בפקודות המטא " ר מ פורט ים בעלי הסמכות להחליט אם להפסיק את החקירה בע ניין עבירה מסוג חטא או עוון , מחוסר בור יצ ל ין ענ י , וכן השיקולים שעליהם להביא בחשבון בהחלטתם . שיקולים אלה הם יב , ן ה יתר מ , דיניות ה משטרה , אופיו של ה נא שם והס כנ ה שיחזור לסורו . בנו גע לחשוד שהוא קטין נקבע בפקודות המטא "ר שיש ל ל וקש שיקולים 70 י תנש חוד51 ב נוספים גון כ , , ב איזו מידה יש בקשר של הקטין עם המשטרה כדי להרתי עו עו יצ מב עבירות נוספות , ואם הו א נמצא במסגרת חינ . כית ו ח וק המר שם הפלילי ותק נ ת השבים , התשמ "א- 1981 ) להלן- ה קוח מר שם הפל , (י יל קובע , כי המשטרה תנהל מרשם פלילי ובו פרטים על כל אדם שהו ר שע בדין או שני תנה בעניינו החלט ה אחרת כמפו רט בחוק . על פי חוק המרשם הפלילי , תי ק שנ סג יב ר די המשטרה או בידי הפרקליטות בלי שהוגש ל ביו ג כתב אישום , אינו כל ו ל ב מרשם הפ ילי ל . נוסף על המרשם הפלילי המשטרה מוסמכת , כעניין ש ברשות , ל נהל ר ישומים נוספים הדרושים לה לצרכיה ) להלן - רישומים מש טרתיים פנימיים (. על פי סמ כו ת ה ז ו המשטרה מנהלת , בין היתר , רישו ם ש ל יק תי ם שנסגרו מחוסר עניין לציבור , והיא ר שאית למס ו ר מידע עליהם לגופים הרשאי ם לקבל מידע מהרישומים המשטרתיים הפנימיים , כמפורט בתוספת השלישית לחוק המרשם הפלילי . על פי פק וד ות המטא , ר" תיק ח קיר ה שנפתח לקטין ונסגר מחוס ר עניי ן לציבור , ניתן לסוו גו תיק אי-תביעה כ אשר מ יי תק מים התנאים המפורטים בהן ; תיק המסווג אי-ה ביע ת אינו כלול ברישומים ה מ שטרתיים הפנימיים , ולכן המידע עליו לא יימסר ל גופים חיצוניים , ובכלל זה לגופים הרשאים לפי חוק המרשם הפלילי לקבל מידע מהרישומים המשטרתיים הפנימיים . , ין צו י כי תיק יסווג אי -תביעה רק אם הע ילה ל רי סג תו היא חוסר עניין לציבור , אך לא אם עילת י הסג רה היא חוסר ראיות ; ק תי ים שנ סג ר ו מחוסר ר איות נכללים ברישומים המשטרתיים הפנימיים , אולם המשטרה אינה רשאית , לפי חוק המרשם הפלילי , למסור מידע עליהם לגופים חיצוני . ים הה חלטה אם לסווג תיק כתיק אי- תביעה או לרשום אות קי כת ו פלילי שנסגר מחוסר עניין לציבור קובעת א י יה ם ו לתיק עקבות ברישומים הפליליי , ם על כל המשתמע מכך לגבי הק , ן טי אם ל . או לס יווג ת יק חקירה כתיק אי- תביעה השפעה רבה על אפשרות שיקומו של קטין והשתלבותו המלאה כשווה זכויות וחו בו ת בחברה הלא- עבריינית . לפיכך , ההחלט ה ע וו סי ל ג התיק צריכה להתקבל לאחר שיקול דעת מעמי ק ה מביא בחשבון הן את ההיבט השיקומי והן את ההיבט ההרתעתי . 2 . כד י להבי א לאחידות בקבלת ההחלטות בעת טיפול בקטינים שמעדו ועברו עבירה בפעם הראשונה , הוציאה מחלקת החקיר ות והתביעות ) להלן - מח ( ק" במטא ר ה " נחי ה הק ובעת א ת ה ם אי תנ לג ניזת חו מר חקירה בהליך אי-תביעה , ואלה לק : םה טין אי ן רישו ם פלילי ק ודם ולא נג נז נגד ו בע בר ר מ חו חקי הב רה ליך א י-ת ביעה ה ; עבירה נח קרה עד ת ו מה ; נסיבות ביצוע העבירה קלות ; הק טין הו דה בביצוע העבירה והביע נכונו ת ל התנצל לפ ני קרבן העבירה ; המ מונה ע ל החקירה התר שם ת וב סי מ נ המ עשה נס מ ו יבו תי ו הא ישיות של הקטין הו ש , א ל א יחז ור ויעבור ע .תור בי על פי הנ חי ית מח , ק" בהחלט ה ע ל נקיטת ה ליך אי-ת ביעה בעבירות מסוג פשע ) ל אחר שתיק החקירה נסגר בידי הפרקליטות בשל העדר עניין לציבור , ( על המש טרה להביא ב חש , בון נוסף על ה שיקולים האמורים ל עיל , ל קו יש גם י ם א לה כונ נ : הק ות טין או הורי ו לפצות את הקרבן על ה נזק שנג ר ות ו נ נכ , ו ל ם הקט ין לשת ף פעולה עם המשטרה וה ימ צאות מ ב ו סגרת מס ודרת של לימודים או עבודה . עו ד נקב ע ב הנחיה , כי נקיטת ה ליך אי- תביעה בעבירות מסוג פשע טע ונה אי ר שו של ראש לשכת חקירות ש , נועד ל הב טיח כי הה חל ת טה ואמת את אמות המידה שנקבעו לעניין זה . נס ב יבו רח ת יגו ת רשאי קצין הנו ע ר המרחב י לגנ וז חומר חקירה בהליך אי-ת ביעה ף א , שהקטין אינו עומד בתנאים שנקבעו בהנחיה , ובלבד שינמק את החלטתו בכתב ויצרפה לחומר החקירה הה . נחיה גם קוב עת שבשום נסיבות לא ייג נז חומר חקירה בהל י א יך- תביעה בעבירות מסוימות , ובהן עבירו ת של א ת ימו ל ו בריונות . 3 . מנ וצ ת ח יתו אות עיבוד נתוני המ דגם עולים , ור אמ כ , הממ צא ים האלה : נושאים מערכתיים 71 )( א17% מהתיק ים הפליליים שנפתחו לקטינים , נפתחו אף על פי שעמדו באמות המידה לנק יטת הליך אי-ת ביעה ; שיעור תיקים אלה מהתיקים שנסג רו ףא ה הי גבוה יותר- 25% .עקב כך פרטיהם של קטינ י ב ם ר ים נכללים ברישומים המשט ר תיים נ הפ ימיים , על כל המשתמע מכך חר ב , יגה ממ די ניות המשטרה . במיוחד עלולים להיפגע קטינים שתיקיהם הפליליים נסגרו מחוסר עניין לציבור , שכן לפי חוק המר ש ם הפלילי המשטרה רשאית להעביר את פרט יהם יפ גו ל ם המפורטים בחוק . הדבר עלול לגרום להכתמה של אותם קטינים ולפגוע בסיכו י יהם להש ת לב בחברה . מור אכ המכב , קבוצ ות של תי קי ם פליליים שיעור התיקים שהיה צריך לסווג כאי- תביעה היה גבוה במובהק מהשיעור בכלל האוכלוסייה : )1 (יקי ת ם ש ל קטינים ערבים שנסגרו )45% (ותיקי ם ש נח ו קר ונסגרו במחוז ירושלים ) 47% ( ;מ הנתונ ים עו ש לה בקבוצות אלה יש סיכוי קט ן יותר ש ח ומר החקירה בעניינם של קטינ , ים שצריך ל היות מסווג כאי-תביעה , אכן יסווג כך . )2 ( תיקים הנ וגעים לקטינים שלא היו להם רישומים על ע בירות קודמו ) ת 61% ( - כלומר פעמים רבות סווגו תיק ים של הב א תאם לאמת מידה המבטאת את התפיסה שעבירה ר א ה שונ עשויה להיות מעידה חד-מית עפ , ולכ ן ראוי להימנע מפתיחת תיק לי פ לי כדי ל מנוע את תיוגו של הקטין כעבריין ואת הנזק שהדבר יגרום לו . )3 ( ג ם תיקי ם פליליים הנוגעים לע בירות מסוג פש ע נסגרו מחו סר עניין לציבור ולא כתי קי אי-, עה יבת אף על פי שהקטינים התאימו לאמות המיד ה שנ ק בעו לסיווג כזה . כאמו ר , ס יווג תי ק חקירה כתיק אי- תביעה אינו ת ל וי רק בס וג ה עבירה , אלא בתוצאות השיקולים בדבר התועלת או הנזק שייג רמו מכלילתו ברישומים הפליליים ל . כן אפשר ל סו ו ג גם תיק הנוגע לעבירה מסוג פשע כתיק אי-, הע בי ת ובלבד שנקבע כי יש לסגור אות ו מחוסר ענ ין י ל ציבור . כאמור , בעבירות מ ס וג פשע ה החלטה על סגירת תיק מחוסר עניין לציבור נתונה בידי הפרקליטות ולא בידי המ שטרה ; לאחר ש החליטה הפרקליטות על סגירת התיק מסיבה זו - על המשטרה ל הח ליט אם לגנוז את חומר הח קירה בהליך אי- ה יע תב וממילא לא לכלול אותו בריש ומים המשטרתיים י הפנ מיים . )ב ( מן הצ ד השני , 40% מתיקי ה יא-תביעה לא עמדו באמות ה מידה ש נק בעו בפקודות המטא "ר ובהנח יית מח "ק לנקיט ת ה ליך זה , והיו צריכים להיות תיקים פליליים . בכל הת יקים האלה ל א נמצא נימוק להחלטה לנקוט בעניינם הל יך אי- עה יבת . השיעור הגבוה של הליכי אי-תביעה לא מ ו צדק י ם מעיד , לכאורה , שחוקרי ה נוער נו ט ים להקל עם קטינים החשודים בב יצוע ע בי רות , במקום לייחד הליך זה לקטינים שעברו עבירה לראשונה , בנסיבות לא חמורות , ויש סיכוי סביר שדי בהליך יא-תביעה כדי להרתיעם מביצוע עבירות נו .ת ספו לד עת מש רד מבקר המדינה , חריגה מן הכללים שקב עה המשטרה , המבטאים את מדיניו , הת שיש ל ת ת לקטין שמעד בפעם הראשונה ה זדמנות ל חזור למוטב ולהשתקם , יוצרת חוסר אחידות ויחס של איפה ואיפה כלפי קטינים . היות שלהחלטה על הה ליך שיינקט כ לפי קטין שעבר עבירה , עשויה להיות הש פעה מ תע כר על עתידו , ראוי שהחלטות מסוג זה יתקבלו א ה גב קפדה מרבית על מימוש המד י ניות ומ ט רותיה באופן עקבי ככל האפשר , וכי תקוים בקרה שוטפת על ההחלטות המתקבלות ויופקו ממנה לקחים . 72 י תנש חוד51 ב מי צוי ה ה לי ך ש ל הר תע ת הק ט ין על פי הל נו י המשטרה , כאשר היא מחליטה לגנו ז חומר חקירה הנו טק ל גע ין בהליך אי- תביעה , עליה להזמין את הקטין למשרדי יחידת הנוער , ובנוכ חות א חד מהור י ו או האחראי , לו להעמידו על ח ומרת מ עש , יו להסביר לו שהוחלט לתת לו הזדמנ ות לש נות ממנהג ו ולהזהיר אותו לבל ישוב לסו רו . כאמור ג , ני זת חומר ח קי רה בהליך אי - תביעה מותנה בהודאת הקט ין עו יצ בב העבירה . כדי להרתיע את הקטין מביצוע עבי ר ות נ ו ספות , נקבע בהנחיות המשטר ה כי עלי ו לחתום על "טו פס אז הרת קטין ש , " ב ו יצה יר שהוא מ ודה שעבר את העבירה , יו דע שעבר על החוק , מבין את התנהג ותו ותו צאותיה , מביע חרטה , מוכן להתנצ ל לפני מי שנפגע מהעבירה ומתחייב להימ נע עו יצ מב עבירות נ וספות . א ת הטופס יש לגנו ז בתיק ה . הר חקי כשהקטין חותם על הטופס י ש להביא לידיעת האחראים לו שטיפול מש ה טרה בו ה סתיים , וכי פרטיו יימסרו לשירות המבחן לנוער , וזה רשאי להזמי ן את הקטין כדי לבדוק את ה צור ך לטפל בו . מנ יתוח נ תו ני המדגם עולה , שב50% - מ תיקי י הא -בת יעה נמצאו ליקויים ביישום ההנחיות האמורו לע ת : לי הקטין לא הוחתם על "טופס טין ק תרה אז ל " פני גנ ת יז חומר החקיר ה או הוח תם על הטופס שלא בנוכחות הוריו או האחראי לו . מכלל הנתונים ניתן להסיק ) ברמת הסתברות של 95% ( ,שלפחות ב- 16,100 ת יקי אי- תביעה היו ליקויים שנ וגע יי ל ים שום ההנחיות האלה . לד עת מש רד מבקר המדינה , יש חשיבות רבה להחתמת הקטין ע ל טופס א זהרה במעמד גניזת חומר החקי רה בהליך י א-תביעה . חתימתו על הטופס מטילה עליו אחריות למעשיו , והנוכחות של מבוגר האחראי לו נותנת ל התחייבותו מ שנ ה תוקף . ויתור על החתמת קטין בנוכחו ת ה אח םי רא לו מחליש את ההליך עד כדי הפיכת ו להליך . כני ט הס קת מ סק נו ת מח קריות במח קר הע רכה מקיף וארוך טווח בנושא ט יפ ול המשטר ה בקטינים , שהזמינו המשרד לביטחון הפנים והמועצה לשלום הילד בסוף 1997 ,נבדק ב , ין הית , ר הקש ר בין נ קיטת הליך אי-תביעה כלפי קטינים החשודים ב ביצ וע יב ע רה ראשו נה ובין הסיכויים שיחזרו לבצע ה . ות ר עבי בדיקה נועדה לבחון אם המד י ניות ה א מ ורה לעיל מביאה לתוצאות ר צו . ת יו מכינ י המחקר קבעו שאי אפשר להסיק מממצאיו מסקנות חד-משמעיות בעניין זה . לד עת מש רד מבקר המדינה , נוכ ח הממצ אי ם שעלו במדגם בדבר השיעור הגבוה של תיק ים שסי ווגם היה ל קוי , ספק אם המשטרה יכולה להסי ק מס ק נות בדבר ההשפעה של נקיטת ה ליך אי-ת ביעה על הסיכויים שקטין ה חש וד בביצו ע עבירה ראשו נה י בצע עבירה שני יה , ועל היעילות ש ל נקיטת הליך אי-תביעה ; שיעור הליקויים הגב ו ה שעלה במד ג ם עלול לפגום ביכולת ה משטרה לנתח א ת ת וצא יד מ ות ני ותה . מח ברי ה ה רקחמ יש דג ו את החשיבות שב ק בלת החלטות אחידות וה וגנ ות , ו הצ יעו דרכי ם אח דו ת לשיפ ור התהליך , כמו ה : בהרת אמו ת ה מי ו , דה בעיקר דה מי ה תו אמ ט ו יר פ העמומות ומ תן מדד ים להערכת ה , ן דרכ ת ע וב די הנ וער ת בל ק יין נעב החל טו ת אל תעב ה הסמכ תם במ ו הלך ע בודתם ה ; קפד ה על ים ל נה ם קיו אח יד ים של בקרה פנים-שמ טרתית ע ל ההחלטות י ות ; עוד מ ל ש כלול ה שי ם י קול שש י מש ו לקבלת ה החלטות ה . ממצאים על ה ש ה משרד מ בקר המדינה מחזקים את תוקף המסקנה שעל המשטרה לעשות פעולה מקיפה ומעמיקה בנדון . נושאים מערכתיים 73 הק פדה ה על ליכי חק ה יר 1 . כ אמור פי ל , חוק סדר הדין הפלי , לי ככלל , המשטרה חייבת לפתוח בחקירה משנודע לה על ביצוע עבירה , אם על סמך תלונה ו א ם בכל דר ך א חרת ף יעס . 14 לחו ק ה נ וער )ש פיטה , ע וב ק ( שא ין ל העמיד לדין קטין בשל עבירה אם עברה שנה מיום ביצו עה . הגבלת הזמן נועדה לה סמיך ככל האפשר א ת מועד ה הרשעה או ה זיכוי למועד ביצוע הע ד י כ , רה בי שההחלטה לא תאבד מהשפעתה , וכדי למנוע ה את הפרעה ה עלולה להיגרם מהתמשכו ת ההליכי ם לתהליך ההתבגרות ש ל הקטין ול סיכויו ל השתקם . כד י למנו ע את חשיפת טיפולה של המשטרה בקטין ואת תיוג ו של הקטין כע בריין , נקבעו בפקודות המ , ר" טא נוסף ע ל ה הליכים לגניזת חומר חק ירה הנ ם ג , לים מיוחד ים ולפיהם חקירת קטינים תיעשה ידי ב עובדי נוער , ויחולו עליה הגב ל ות אחדו ת המפורטות בפקודות המטא טין קה : ון כג , ר" יזומן לחקירה באמצעות הוריו ; ככלל יש לחקור קטין בשעות היום ולא בזמן שהוא שוהה במסגר ת חינוכית א ו תעסוקתית ; בעבירות שמעורבים בהן קטי נים רי בג ו ים ייפתח לקטינים תיק משנה וחקירתם תיעשה , דר בנפ ביחידות הנוער . עוד נקבע ב פקודות ה מטא עו ש , ר" בדי נ ו ער ל א ילבשו מדים עב י , דו בח דרים נ פר דים מ חדרי י תר יחידות המשטרה וישתמשו בכ לי רכב בעלי לוחיות זיהוי אז ר חיות ; כן יימנעו ככל האפשר מחקירה וממעצר של קטין במק ומו יים במ פו ת , ויפעלו ב אופן ש ימ נע חש את יפת צי ל ו בור ופגיעה מיותרת בו . מנ יתוח נ ני תו המדגם ע ו לה שב 41% -מה קי תי ם הפליליים ב ו20% -י יק מת האי- תביעה היו ליקויים בהליכי החקירה . ניתן להסיק ) ברמת ביטחון של 95% (שבלא פחות מ- 7,600 תיקי ם פליליים ובלא פחות מ- 7,500 תיקי אי-תבי הי ה עה לפחות ליקוי אחד בהליכי החקירה . ואלה הל י קוי י ם שעלו במדגם : החקירה התמשכה זמן רב ה , חקירה נפתחה באיחור ולא סמוך לביצוע העבירה , או שנעשתה לסירוגין , ובכמה תיקים היו ליקויים בהליכי המעצר . בחלק מהתיקים נמצא שהחקירה נעש תה שלא בהתאם להנחיות המיוחדות הנוגעו ת ל : םי ינ קט קט ינים נחק רו בידי חוק רי משטרה שנכחו ב חנת ת המשטרה כשהובאו אליה הקטינים , אף שחקי ר תם לא היתה דחופה והיה אפש ר לדחותה כ די שייחקרו בידי עובדי נוער כנדרש ; חקירתם של קטינים אח נחש ש , ם די דו בב יצוע עבירה עם בגי רים ל , א הופר דה מ חקירת הב גירים . לד עת משר ד מבקר המד תה , ה ינ משכות חקירה עלולה לפגוע בגורם ההרתעה , וחק ירת קטינים שלא על פי ההנחיות ה מיוחדות בעניין זה אינה עולה בקנה א חד עם ינ מד יות המשטרה , שלפיה יש למנוע ככל האפשר את תיוגם של קטינים כעבריינים . 2 . ב חוק סד ר הדין הפלילי סמ ) כו יות אכיפה - מעצרים , ( הת שנ " ו- 1996 ,וב ח ר וע נ ה וק ) שפיטה ( נקבעו סמכויות המש טרה בכל הקש ר ל ו מ עצר של קטינים החשודים בביצו ע עבירה ו לתנאי המעצר . פקודות המטא ק ר " ובעו י ש ת ש להקפיד הקפ דה יתרה לפנ י הפעלת סמכות המעצר כלפי קטינים . בד יקת הת יק ים העלתה שקטינים א חדים נע צרו ש ף א לא היתה עילה למעצר , או שלאחר המע צר שע נ לא ו הפעולות שלשמן נעצרו קטינים , ומעצרם הי לש ה . וא ו להלן דוגמאות אחדות : )( א ק טין נע צר בחשד לנ יסיו ן הת פר צו ת לד יר ה וה ו ד ה בביצוע העבירה . למרות ה וד אתו נשאר הקטין במעצר עד יום ה מחרת והובא ל בית משפט להארכת מעצ רו ב חמישה י ים מ לצורך השלמת חקירתו והגשת כתב איש ום ב דו נג תוך תקופת המעצר . בית המשפט לא אישר את ה א רכ ת המעצר 74 י תנש חוד51 ב היות שה ק טין ה ודה בזמן חקיר תו ב ביצוע העבירה , והחקירה ה סתיימה . ) יודגש , כי לא היה בכוונת המשטר ה לבקש את מעצרו של הקטין ע ד תום ההליכים ( . ( ב) ש לושה ק ני טי ם נעצרו לאחר ש תקפו נער ולקחו ממנו כמה חפצים המ . שטר הנ טע ה בבית המשפט שמעצרם דרוש כדי לאפשר את חקירתם בעניין אירועים דו מים שאירעו ל אחרונה כ . עבו ר 24 שעות שו חררו הקטינ ים בלא ש נע שו פעולות החקירה ששימשו עילה למעצרם . ) יודג ש , כי גם בעניינ ם של קטינים א לה לא התכ וונה המשטרה לבק ש מעצר עד תום ההליכים (. ( ג) ק טין נעצר מא ש חר נכנס לקניו ן אף שהתחייב לפני המשטרה ל הימ . ךכ ע מ נ המשטרה נימקה את מעצרו בכך שיש לה ב י או לפני שופ ט כדי שישחרר או תו בתנאי ם ש בית המשפט מוסמך להתנותם . באותו לילה שוחרר הקטין בתחנת המשטרה לאחר שחתם על התחייבות שלא להיכנס ל קניון במשך 30 י ו ם , בלי שהובא ל פני .ט שופ 3 .מדו חות שמ י מ ינ צ ק ו סר הנ ר דו וער לא חר ים רוק בי בי חידות הנ וער בשנים 1998 ו- 1999 ע ולה , שלא תמיד נהגו בק טינים החשו דים בב יצ וע עבירות כנדרש בפקודות ב ו ר .ר"אטמה הליקויים המ פורטים ב דוחות נוגעים לאי-הת אמה של מ ה בנים שבהם שו כנות יחי דות ה נו ער לדרישות המיוחדות שקב שמ ה עה טרה לעבודה עם בני נוער . לד וגמה : יחידת נו ח ר ע שיפה של מחוז תל אביב שו כנת בקומ ה ש בה פועלת היחידה המרכזית של המ ו , ז חו משו ך כ ם אי אפשר להפריד ב ין קטי ני גבל ם ירים הממ תינים לח קירתם במסדרונו יבו ; ת חידת הנו ער של מרחב הירקון י ש מצוקת חדרים קשה המכבידה על תפקוד הי ו דה חי פוגעת ביכולת של עובדי ה נוער לחקור קטיני ם אג ב רב מ הר מי ש ית על פרטיות . ם ש , יא ה אה צ התו בתנאים הקיימים אי אפשר לי יש ם את הו ה ראות שקבעה המשטרה לגבי הטיפול בקטינים שנועדו להגן עליהם מפגיעה מיותרת . הק שר עם שי רות המבחן ל ער נו12 קצ ין מבח ן לנו ער ) להלן - קצין מ בחן ע אוה ( ובד משרד העבודה והרו וחה שהתמנה לפי פקודת המבחן ] נוסח חדש , [ התשכ "ט- 1969 ,ותפקי , וד בין היתר , לטפל בקטינים חק ש , ירה יל פל ית העלתה שיש יסוד להעמידם לדין . יעדיו העיקריים של שירות המבחן לנו ער כול לי ם מתן שיר ו תי אב חון , פיקוח וטיפול פסיכו-סוציאלי לקטינים הע ובר ל ע ים החוק . פעילות ו של השירות מ בוססת על התפיסה שלפיה הדרך למניעת עבריינות ולהק ט נת שיעו י ר הפשיעה אצל בני נוער הי , א הפ חתת המגע של הקטינים עם גופי אכיפת החוק , ולצד ענישה - התאמת דרכי טיפול אישיות ל . ו שיר ת המבחן שלוש מטרות עיקריות : מניעת עבריינות , שיקום האוכ ל וס יו מה ת טופלות באמצעות שינוי התנה גותן , וסיו ע לבית המשפט בהתאמת דרכי הטיפול לקטין . 1 . ע ל פי ח וק הנוער ) שפיטה חק ב ם א , ( ירה פל יל ית התגלה שיש יסוד להעמיד קטין לדין , תודיע על כך ה משטרה לקצין מבחן , והוא ה יהי רשאי ל השתמש בסמכויותיו של פקיד סעד . פק ודות המ , ות בע ו ר ק " טא י יח ל שע דות נו ה ער לד ווח לשיר ות ה מב חן על מעצר וכליאה של קטין ע , ל כל פ תי חה בחקי ר ה נגדו ועל סיום ה יר חק עו ; ה תי או צותו ה ד קובע ות ק הפ ודות , שככ לע לל המשטר ה לה מתין ע ד שמ ונה שבוע וחל ות ות דע , ןחבמ ין קצ ל ש ת לפני ההחלט ה בדבר גורל ו ת של יק פלי ; לי בעב ירות ח מורות ן טי קה אם ו א , נתו ן במעצר , או יש אם לק ן טי ת יקי חקירה שטרם נד ונו ה , משטרה __________________ 12 ל ה ע יבט ים נו ספים הקשורים בפעילותו של שירות המבחן ובקשר בינו ובין המשט רה פ ב או ר ה רק בא - על ". ןחבמה רות יש" נושאים מערכתיים 75 רשאית לה עביר ה את תיק לתב ל עה י צורך ה כנ ת כתב אישו ו , דו נג ם לדו ו ח על כך לשירות המבחן ש ; ירות ה מב חן אינו נד ר ש למסור למשטרה חוות דעת על קט נים י שחומר ה חקירה נגדם נ גנז בהלי ך אי-תביעה . דיווח המשטרה לש ירו ת חב המ ן על פתיחה בחקירה נעשה באמצעות "טו פ ס הפ ניי ת קטין ש , " בו יש לר שו ם את פרטי ה , טין ק פרט י ם על ה עבירה שהוא חשוד בבי צו עה ועל א חרים שהי ו מעורבים בה , אם הדבר דר וש . ני תוח תו צא ות עיבוד נתוני המדגם העל את ה הממצאים האלה : )ב ( א10% - מ יק הת ים הפליליים וב 24% -י הא י יק מת-עי תב ה נמצאו ליקויים הנוגעים לקשר של המשטרה עם שירות המבחן : קטינים לא הופנו כל ל לשירות המבחן או הופנו אליו בא ו , ור יח לא סמו ך למועד פתיחת החקירה כנדרש ; וטופסי הפניות של קטינים נוסחו בצורה לאקונית , שאינה מאפש רת לסווגן לפי חומרת הנסיבות של ביצוע העבירות הנת מ . נ ים ונ יתן להסיק שלפחות ב- 1,777 תיקים פליליים ולפחות ב- 7,500 תיקי אי-תביעה נמצאו ליקויים הנוגעים לקשר עם שירות המ . בחן )( ב בכמה קב וצות של תיקים פליליים , שיעור התיקים שנמצאו בהם ליקויים הנוגעים ם ר ע ש לק שירות המבחן היה גבוה מהשיעור הממוצע בכלל האוכלוסייה )10% :( םיק תי ב במחוז ירושלים )22% ( ; בתיקים הנוגעים לקטינים שלא היו להם רישומים על עב י רות קוד ) ות מ24% ( ;בתיקים הנוגע ל ים קט ינים ש נע צרו ונדונו )28% .( בת יקי אי-ת ביעה הנוגעים לעבירות מסוג פשע היה שי עור ה ם יקי ת שנ מצאו בהם ליקויים הנוגעים לקשר עם שירות מבחן )48.6% ( גב ומ ב וה בהק משיעורם בכלל האוכל וסייה )24 % .( לד עת משר ד מבקר המדינה , השיעור הגבוה ש ל תיקי ה ח קירה שהיו בהם ליקויים בקשר ע ם שירו ת המבחן , המעיד על כך שקטינים רבים לא הופנו לשירות מבחן כנדרש , מחטיא את המטרה שלשמה ה ופנו הקטינים לשירות המבחן - טיפול בהם עוד קודם שנכ מל ו נס עגל הפשיעה כדי למנוע מהם להמשיך ולעבור עבירות - הושגה באופן מצומצם בלבד . 2 . ע ל קצין ה מבחן לעשות חקירה פ כו סי-ס וציאלי ) ת לה לן - חקירה ( לכ ל קטין המופנה לטיפולו לאחר שנפתח לו תיק פלילי , ולהזמי קט ן י ן שחומר החקירה בעניינו נגנ ז בהליך אי - תביעה עם הוריו לש יחת ו ר יכ ה ת שמטרתה לא בחן את מצבו של הקטין , לדו ן עמו בעבירה שעבר ולבחון את נסיבותיה , ולהעריך את הצורך בטיפול בקטין ה . פניית קטינים שננקט כלפיהם הליך אי-תביעה לשירות המבחן נועדה לאפשר טיפול בקטינים מוק ד ם כ ל כ האפשר , ובכך ל הבטיח את התפתחותם התקינה ולמנוע מהם לעב ור תו יר עב נ וספות . ככלל , קצין מבחן אינו נדרש לחוות את דעתו על קטין שננקט כלפיו הליך אי-תביעה , שכן החלטת המשטרה לנק וט הליך זה היא ה חלטה סופית . למרות זאת , לעת ים המשטרה מבקשת חוות דעת מקצועית של קצין מ ב ב חן שאלה אם לגנו ז סופית את חומר החקירה בהליך אי- תביעה או ל וח תפ ל קטי ן תיק פלילי ולהעמידו לדין . חוות דעת כזא ת נדרשת בעיקר כשמדובר בתיקי אי-תביעה הנוגעים לעבירות מסוג פשע ולע בי רו ת של החזקת ס מים ושימוש בהם . מנ יתוח נ תו ני המדגם עלה , כי ב 12% -י יק מת האי-תביעה ביק מ ה ה ש שטרה לק בל חוות דעת משירות המבחן ; אך ב37% - מ ל הם א התקבל ו ח וו . תעד ת בתיקים פליליים לא התקבלה חוות דעת לגבי56% מהקטינים שהופנו לשירות המבח ) ן61% בשל עב י רות מסוג עוון ו 56% -רות יבע של ב מסוג פשע (. 76 י תנש חוד51 ב כש המשטר ה א ינה מקבלת משירות המבחן חוות דעת על קטין , נפגעת יכ ולת ה להב יא חש ב בון בין מכלו ל שיקוליה בע ניין העמ דתו או אי-העמ לד ותד י ן של הקט ין את הת מונה הכוללת של מצבו . 3 . י צוין המ ש , שטר ה אינה מקבלת משירות ה מבחן פר ט ים סטטיסטיים על קטינ ים שננ קט כלפיה ם הליך אי-תביעה , וששיר ות המבחן מצא לנכון להזמינם לשיחת היכרות , ובכלל זה מ על ספר הקט ינים שנענו להזמנ ה ועל התרשמו תו של קצין המ בחן מה תע לד . ה שיח משרד מבקר המדינה , נתונים אלה יש בהם כדי לסייע למשטרה בגי בוש מדיניות משות פ ת עם ר שי ות המבחן בכל הקשור ל ט י פול בקטינים . יצוין , שעל פי נ תוני שי רות המ בחן , כמחצית מהקטינים שהופנו אליו בגין תיקי אי -ת ביעה לא הו ז מנו כלל לשיח ה עם קצין מב חן או הוזמנו אך לא ה גי ךא , עו כמסתבר המשטרה אינ ה ערה לכך . לד עת משר ד מבקר המדינה , בתום עשר שנים לנקיטת ה מ דיניות ה משותפת של המשטרה ושי ר ות המ , ן בח שלפי ה גניזת חומר חקירה בהליך אי- תביעה מלווה בהפניית הקטינים לטיפול בשירות ה מבח , ן מן הר אוי שהמשטרה , בשיתוף עם שירות המבחן , תעשה מחקר ה ערכ ףי מק ה לבחינת יעילות הטיפול בקטינים אלה . מחקר כזה יאפשר גם לבחון אם הרעיון הטמון בהליך ה אי- תביעה- גניזת חומר ה חקירה ומתן טיפול מקצועי שנועד לסייע לקטין ולמנוע את חזרתו להתנהגות עבריינית- אכן עו ב מד מבחן המ ציאות . במחקר יש להביא בחשבון כשלים שהיו בטיפול המש טר ה או בטיפול שירות המבחן בקטינים ולאתר דרכי פעולה ראויות . בהתאם לכך גם יעודכנו מדיניות המשטרה ונוהלי עבודתה . עת י מנ עב נו י רי ת נוער תפ קידם ש ל עובדי הנוער הוא , בין היתר , לפעול למניעת עבריינות בקר י בנ ב הנוער . בכלל זה מתפקידם לאתר קטינים בסיכון ולקיים פעול ות הס ה בר ה מכוונות לקטינים ולקבוצות נוער , כדי לצמצם את הפשיעה בקרב בני נוער החשודים ב ביצוע ע ב ירות או ש היו מעורבים ב עברי ינ ות אם כק רבנות ואם כעבריינים . בשנים האחרונ ות מסתמנת כוונה להגביר את הפעילות המ שטר תית בתחום המניעה . הדב ר בא לידי ביטוי , בין הית ר , בשימת דג ש הת ב עצ מק ות הפעילות המשטרתית : הוספו תקני כוח אדם והו קצו עובדי נוער לכל אחד מתחומי ה ט יפול בנ ו ער - ח קירה קח פ , נות ו מנ יעה . לפ י הנחי ית מח "ק מאפרי ל 2000 13 ,ת פקידם ש ל עובדי הנוער המשמשים קציני המניעה , לשמש אנשי קשר ב ין יחידות הנוער לבין ג ופי החינוך וה טיפול ברשויו ת ה ת וי ומ מק ולהשתלב בפעילויות המניעה השונות . עיקר עיסוקם של קציני המניעה הו א בפעולות הסברה ב ב תי ספר ובייזום פר וי קטים למ ני עת עבר יי נות נוער בשיתוף עם מוסדות , ךו חינ גופי רו וחה ו רש ויות מקומיות ; במועד הביקורת הוחל ב הכשרת ם של קציני המנ יעה . מה דיווחי ם שמסרו יחידות הנ וע מל ר דור הנוער במטא "ר בשנים 1998 - 2000 ) עד אוגוסט ( אי אפשר ללמוד על היקף פעילות ה מניעה ה נ עשית ביחידות הנוער . __________________ 13 ה הנחיה ה ו פצה בקרב יח ידות הש טח ביולי 2000 . נושאים מערכתיים 77 י וב ר חידו ת הנ וע ר ציינו בטופסי הדיווח א מס ת פ ר פעילויות המניעה שנעשו - סיורי מניעה , סיורים במוסד ות חינוך וכו ' - בלא לפרט את מהות הפעילות ומשכה יש ; וד חי י ת שדיווחו על מתן הרצאות בבתי ספר בלא לציין פרטים נוספים חשו , ם בי כמו נושאי הה ר צאות , ק פר הזמן שיוחד להן , מי היו המרצים ולמי ניתנו ההרצאות ; יחידות א ת חרו לא דיווחו על פעולות מניעה כלל . בת שובתה למ שרד מבקר המדינה הודיעה המשטרה שבהנחיה בעניין מניעת עבריי נות ר וע נ שהופצה בקרב יחידות הנוער ביולי 2000 נכללו כללים חדשים המחיי ב ים את היחידות ס למ ור דיוו ח מפורט יות ר על פעולות המני עה ש הן ע וש , ות שיא פשר למדור הנ ו ער נתח ל את פעולותיהן . 1 . א חד התפ קי דים המרכזיים של עובד נו ער הוא בתחום הפקחנות - חשיפת עבירו ת על ידי נוכח ות במ ומ קו ת בילוי של בני נוער לצורך איתור עבריינים , גילוי עבירות ו אית ור נערי ם במצוקה ה . חל בנוב מ בר 1998 מונו מקרב עו בדי יח יד ות הנו ער164 פקחנים , שתפקידם ליזום פעילות ל חשיפת עבירות של בני נ וער . קצ ין פקח נו ת ארצי ב מדור הנוער עשה במהלך שנת 1999 ביקורות ביחידות ה , ר נוע צמ ומ איהן הצביעו על מחדלים בתחום הפקחנות : במקצת היחידות פעילות הפ קחנות אינה סדיר ה ואינה מ תוכננת מראש , במקצתן עוסקים ה פקחנים ב עבודה השוטפת של היחידה נ ואי , ם מקצים מזמנם לפעולות מיוחדות בתחום הפקחנות , ובמקצת ן הפקחנים עוסקים אף בעבודות שונות של התחנה שאינ ן ב ה ום תח נוער . משום כך היקף הפעילות של יחידות הנוער בתחום הפקחנות קט ן מהנדרש . מדיווחי ם שהגיעו למדור הנוער עולה שביחידות נוער קטנות , שמספר עובדי הנוער בהן , צם מ מצו עובדי הנוער עסוקים בעבודה השוטפת ביחידה , כגון : טיפול בתיקי חקירה ובאירועים שוטפים , ואינם מתפני ם ל תו יל פע פקחנות סדירה ומתוכננת מראש . ביחידת הנוער שבתחנת המשטרה בבי ת שמש מוצב עובד נוער אחד בלבד , וביחידות הנוער שבתחנות המשטרה במגדל העמק , בבית שאן רת צ בנ , ב , עירון , בראש פינה , בטירת כרמל ובזיכרון יעקב מוצבים שני עובדי נוער בלבד . ביחידות הנוער שבתחנות המשט נצ ב הר רת עילית , בעפולה ובטבריה היקף פעילות הפקחנות מצומצם גם משום י שא ן ברשות היחידות רכב מיוחד המיועד לפעילות זו . 2 . בעק בות הגיד ול החד בשיעור הפשיעה בקרב בני נוער בשנים האחרונ ות , הת חזקה במשטרה ההכרה בחשיבותן של פעולות מנ יעה לצמצום עבריינות הנ וער , והמשטרה מצ אי תא ה הת פיסה שהפתרון לבעיה צריך ל היות רב -מערכתי , וד רו שה פעולה מש ולבת ומתואמת עם ג ו פי טיפו ל נוספים , כגו ן מערכת החינוך , מערכת אכיפת החוק , גופי רו וחה , ת ויו שר מקומיות וג ופים ציבוריים . כדי לגבש מדיניות אחידה בת חום הטיפול בבני נוער , שעל פיה יפעלו כל יחידות ה נ וע ר חת שב נות המשטרה , אימץ מדור הנוער במטא "ר את ילה הק " םג הד-, "הרטשמ ו שם לו למ טרה להביא ליישומו בכל רחבי הארץ . על פי דגם ז , ה נציגי כל ה גופים העוסקים בתחום ז ק ה י ימו ברשויות המקו מיות צוותי היג וי משותפים העוסקים כל אחד בנושא שיו חד לו , והג ופים יפעלו במשותף באחרי ות ר א ר ה ש שו ת המקומית . כפ ועל יו צא של מגמה זו , פיתח אגף קהילה ו משמר אז רח י במטא "ר תכנית מנ יעה לב י ת הספר , שנועדה להגביר את ב יט חונם ש ל התלמידים ושל צוות בית ה ס ב פר אמצעות יצירת אקלים חיובי בבית הספר , התומך בפעילות מ שותפת למניעת עבריינות . האחריות להפעלת התכנית מו טלת ע נה ל הלת בית הספר , ואיש משטרה משמש מנחה ויועץ לתכנית . תכנית המני עה מיושמת בבתי הס פ ר בידי ע ובדי נוער ובידי שוטרי ם מיחידות שיטור קהילתי במשותף . על פי נ תונ י המשטרה , בשנת הלימודים התש "ס הופעל ה ה תכנית ב- 134 בתי ספר ומתוכנן להפעילה בשנת הלימו דים התשס "א ביותר מ- 200 בתי ס . פר 78 י תנש חוד51 ב œ מד יניות המ שטר ה בתחום הטיפול בבני נוער המעורבים בביצוע עבירות פליל ות י מבוס ס ת על גישה טיפולית , שלפיה י ש ל תת לק טי נים שעברו עבירה בפעם הראשונה , הזדמנות להשתקם ולחזור למוטב . כדי למנוע את תיוגם של קטינים כעבריינים ואת הידרדרותם לעבריינות ה , משט נו ג רה זת בהליך אי- תביעה את חומר הח קירה הנוגע להם , אם הם עומדים בתנאים מסוימים שקבעה ב עניין ז . ה כגון : העדר רישום פלילי ת או יק אי-תביעה קודם , נסיבות העבירה קלות , והקטין הודה בביצוע העבירה והביע חרטה . ממ צאי ה ביק ורת הצביעו על שיעור גבוה של תיקי חקירה הנוגעי ם ל םי ינ קט שהיו בהם ליקויים . הועלו ל יק ויים בסיווג תיקי חקירה : נקיטת הליך אי-תביעה אף שלא התמלאו ה תנאים לנקיטתו , ומנגד פתי חת תי קים פ לי ליים לקטינים אף שהנסיבות איפשרו נקיטת הליך אי-תביעה . חריגה מן הכללים שקבעה המ שטרה , שנועדו לאפשר מתן הזדמנות חד-פעמית לקטין ש מעד ב ם פע הראשונה , אינה עולה בקנה אח ד עם מדיניות המשטרה ועלולה להביא ליחס של איפה ואיפה כ לפי קטי . ים נ הב יקורת הע לתה , שהיו יקו ל יים ג ם בהליכי החקירה של קטינים : קטינים נעצרו אף שלא היתה עילה מוצדקת למעצרם , יש שהחק ירה לא מוצתה , ולכן נסגרו תיקים מחוסר ראיות , ויש שח ת רו קי התמשכו זמן רב . על המשטרה ל ר ענן בקרב עובדי הנוער את ההוראות הנוגעות לטיפול בקטי . ים נ בב יקורת הו עלו ליקויים גם בק בי רש ן המש טר ה לשירות המבחן לנוער , שאמור לתת טיפול מקצועי לקטינים שהיא מפנה אליו , לסייע בש יקומם ולמנוע את חזרתם להתנהגות עבריינית : קטינים הו של ו פנ ירות המבחן באיחור או לא הו פנ ו אליו כלל , ויש שהמשטרה מסרה לשירות המבחן רק חלק מ ה פרטים ה ד רושים על הקטינים שהפנתה ליו א . עקב כך לא התאפשר לשירות המבחן לטפל בכל הקטינים הזקוקים לטיפולו . קטינים שלא עברו עבי רות קודמות נפגעים יותר מכול אם אינם מקבלים טיפו ל מ ש , ים תא כן ייתכן שמעידתם לא היתה אל א איתות על מצוקה , וטיפול במועד עשוי למנוע את הידרדרותם . עו ד נמצ ש , א בנוגע ליותר ממחצ ה ת י קטינים ש הפנתה המשטרה לשירות המבחן לאחר שפתחה להם תיקים פליליים , לא נתן לה שירות המבחן חוות דעת בדבר הדרך המומלצת להמשך הטיפול בתיקים אל ; ה יר סד העבודה המשותפים של המשטר ה ושירות המבחן , שלפיהם יש להפנות אליו את כל הקטינים ש חקרה צ יו , רים עומס על שירות המבחן , א והו אינו ערוך ואינו מסוגל לטפל ביסודיות הראויה בכל הקטינים המופנים אליו . על המשטרה ושי רות המבחן לחפש דרכים לשיפור התיאום ביניהם ולקבו ע ב מש ף ות באילו נסיבות חיוני להפנות קט ינים לשירות המבחן , כדי שיסייע במניעת חזרתם למעגל הפשיעה . נושאים מערכתיים 79 ש ירות ה מב חן לנוער שי רות ה ן ח מב לנוער ל ) הל ן - שירות המבחן או השיר ות ( ה ו א שירות ממלכתי הפועל באגף לשירותי תקון שבמשרד העבודה והרו וחה . השירות עוסק באבחון מצבם של קטי נים רב עו ה ים על החוק , טיפול פסיכו-צ סו יאלי בהם ופיקוח עליהם . פעילותו של השירות מבוססת על ה גישה של פ יה עבריינות של קטינים הי בד א ר ך כל ל ביטוי של מצוקה וחוסר הסתגלות אישי ת וחברתית , ו הדרך למניעתה היא , לצד הע נישה , התא מת דרכי טיפול פרטניות לקטין . לשירות המבחן של וש מטר קי ע ות ריות : מניע ת עבריינות , שי קו ם קטינים באמצעות שינוי התנהגותם וסיו ע לבית המשפט בהתאמת דרכי הטיפול לקטין . המ שטרה פנה מ לט יפולו ש ל הש ירות קטינים בני 12 - 18 החשודים ב ביצוע עבירות פליליות לאחר שפתחה בחקירתם14 .בש נ ת 1998 לש ונ ופ ה ת ו יר המ בחן כ- 17,900 קט , ם יני ו שהי כ ב םיברועמ- 30,600 א י רועי ל פ ם יליים ב ; שנ ת 1999ופ ה נו ל שיר ות כ - 20,400 קטינים , שהיו ר מעו בים בכ- 34,400 א י רועים פליליים - גי דו ל של כ 14 % -במ ספ ר המופנים לשיר ות ושל 12.5% במספר האירועים הפליליים שבגינם הופנו . בס וף שנ ת 1999ב ו י ה תקן השי ות ר 159.25 מ שרות ש ל קציני מבח ן לנו לה ) ר ע לן- ק ציני מ ו ( ן בח- 38.25 מ שרות ש ל עובדי מינהל . על קצי ני המבחן הפועלים בש י רות להי פ גש עם הקטינים ; לאבחן את מצ בם ולבדו ק את נסיבות ביצוע העבירה ; להחליט במידת הצורך על דרך ה טיפול המתאימה להם ולשל וח ל משטרה חוות דעת עליהם , הכוללת המלצה בדבר המשך הט יפו ה קי בת ל : הר חקי סגי ר ת התיק או העמדה לדין . ההמלצ ה דרושה כדי ל מנוע מקטינים שאין הצדקה ל נ קוט כלפ י הם אמצעי טיפול או ענישה , את ה תהליך הכרוך במשפט פלילי . ההחלטה הסופית בעניין גורל תיק ה חק ירה נתונה בידי המשטרה או ב ידי פרקל יטות המדינה , ו אולם לחוות הד עת של קצין ה מבח א ל ל קשמ יש ן מבוטל בשיקולים הקודמים לקבלתה . קטין שהוחלט להעמידו לדין נשפט בבית המשפט לנוער ; אם קבע בית המשפט שהקטין עבר את העבירה , שירות המבחן מגיש תסקיר בעניינו , הכולל ה מלצה בדב ר דרכי הטיפול המתאימות לו או ה עונש שרא וי לתת לו . בינוא ר 1998 החלו קציני המב ג ןח ם בהכ תס תנ ק ירים על בני נוער במהלך מעצרם על פי בקשות של בתי המשפ ט ) רא ו להל ן (. כמו כן מטפלים קציני המבחן ב קטינים שבית המשפט החליט להעמידם במבחן . סמ כויותי ו ו תפ קי די ו של שי ר ו ת המבחן ה וגד רו בח וקים ובתקנות ש , העי קרי ים בהם ה ם אלה : חו ק ה נו טה פי ש ) רע , ע ני שה וד רכי טי , (ל פו התש ל" א- 1971 ) ל הל ן - חו ק הנ וער ]ש פיטה הת ו , [( קנות שהותקנ ו על פיו , שהם ה בסיס החוק י לפעולו ת יו של שי רות המבחן בכל הקשו ר לט יפול ב קטינים העוברים על החוק קו פ ; דת המב ונ ] חן סח חד ט " שכ תה , [ ש- 1969 ; תקנות ה עמ דת עברי ינים במבחן ) שירות י מבחן , ( התשי "ט- 1959 ;וח וק ס ד ין דה ר מס) י לילפה כויות אכיפה -עמ צרים ו "נש תה , (- 1996 ) להלן- חו ק המע ים צר (. פ קודת ה מב ונ] חן סח חדש וע , [ סקת , ן בי היתר , בעברייני ם שב ית ה משפט החליט שלא להרשיעם אלא להעמידם במבחן בי . ת המשפ י א ט נו רשא י לתת צו מבחן אלא ל אחר קבלת חוות דעת מב ןיצ מק ; חן ו נ תק ת ה עמ דת עבריי נים ב ) ןח מב ש ירותי מבחן , ( מ ס דירות את פע ה ולות ת ו לי ה מינ ה הנו גע ות ו ל צ המבחן ו קובעות את המבנ ה הארגו נ י של ה שירות ואת תח ומי אח של תם ו רי בע הת לי פקידים . בו על פי ה תקנות ש , ר ה עבו דה והרו וחה ן י קצ הנ ממ מבח ן ראשי , קציני מבחן מחוזיים וקציני מבחן ל נוער שה ם עוב ים ד סוציאליים בה כש . ם רת __________________ 14 ל גבי הט יפ ול בקטינים בני פחות מ- 12 רא ו בדוח זה , בפרק " הטיפול בקטינים עוברי חוק שאינ ם נושאים באחריות פלילית ". 80 י תנש חוד51 ב ע ל פי ה חו ק לת יקון די ני ראי ) ות ה גנת ילדים , ( התשט " ו- 1955 ,מ ינה ש ר ה משפטים ח לק מ י ה ינ קצ מ בחן לשמש גם חוקר ם י יג ש םי לד י של לם עד 14 ,ש נ פלו ק רבן לאלימות הוריהם או היו קרבן לעבירות מין , עדים להן או חשודים בביצוען . בשנת 1998 עשה שי ר ות המבחן כ- 4,000 חקיר ות בו ים דל י של שנ ת 1999 מ ר תו י- 5,000 חקירות . בשנת 1999 ה ו קצו26.5 משרות לחוקרי ילדים . ד חו ב שים מ אי -ו א קטובר 1999 ע שה ד ר מש רק מב המדינ ה ביקורת בשירו ת המבחן . הביקורת נע שתה בהנה לת ה שי רו ת ובארבע ה מ מחוזו : וית מחוז תל אביב , מ חוז , כז רמה זו מח ירושלים ומחוז הדר ום . בפ רק ב םדו הק דוח זה נבחן טיפול המשטרה בעבירות פליליות של בני נוער ; בפרק זה נבדקו ב עיקר וד קפת ו של שי ר ות המבחן ו ק שרי ה עב ודה בינו לב ין המש . ה טר במ הלך ה ב יק ורת התקיימו פגישות עם מנהלת שירות המ בחן ועם ארבע קצינות מ בחן מ חוזיות ר מ ם ינ תו נ חו תונ ; וכזים שה ופקו ממע רכת ה ע ה ד מי בת ש וח ממ של רות יש ה ש נע ו ; תה ב די קה מדגמית ל ש97 קי ית ם ש ק ל טיני ם שכללו 159 הפניות שהעבירה ה משטרה ל א רבעת מחוזות השיר ו ת האמורים . ש ני הפר קי ם יחדיו - טיפול המשטרה בעבירות פליליות ש ל בני נ ו ער ושיר ות המבחן - אמורים ל תת תמונה כוללת ע ל טיפולם המשולב של שני ה גופי ם ב וע נ בני ר ה ח שודים בביצוע עבירות פליליות . חק ירה פס ו יכ-סוציאלית והכנת חוות דעת למשטרה ופ טי לו ש י ש ל רות המבחן בקטינים החשודים בב יצוע ע בי רה פלילית מתחיל עוד לפנ י העמדתם לדין , כאשר המשט ר ה מפנה לטיפולו כל קטין שהיא סבורה שיש יסו ד להעמידו לדין . המ שטרה , הנפמ כאמו , ר לשיר ו ה ת ח מב ן קטינים שנפתח להם תיק פלילי , דהיינו שה וחל בהליכים להגשת כתב אישום נגדם ט וק , ינים שת י ק החקירה שנפתח להם נגנז בה לי ך אי- . עה בי ת על קצין המבחן לחקור חקירה פסיכו- סוציאלית ן ה ל ל)- חקירה ( כל קטין המופנה לטיפולו לאחר שנפתח לו תיק פלילי . לשם ביצוע החקי רה לי יו על צור היכרות מעמיקה עם הקטין וסביבתו באמצעות שיחו ת עמו ועם והור יו ואיסוף מידע על מ צבו האי , יש על יחסיו עם בני משפחתו , על תפקודו בבית הספר או במקום העבודה וכו . ' החקירה נו עדה ל מט רות אלה : 1 . ל מצוא א ת הסיב ות שהביאו את הקטין לביצוע העבירה , לאבחן את מצבו , להעריך את צר כיו ולבחור א ת דרכי הטיפול המתאימות לו ) המשך טיפול של קצין המבחן או טיפול של אחד מגו פ י החינוך והרו וחה האחרים בק לה הי ( כדי ל שפר את תפקודו ול מנוע ממנו להמשיך ולעבור עבירות . 2 . מל הל יץ טר ש למ ה א ו לפרקל י טות על העמדתו א ו אי -עה מדתו לדי ן של הקטין . כ מתח ייב מחו ק , ר וע הנ אי ן ל העמ יד לדין קטין שטרם מלאו לו 13 ים נש , ל א אל אחר התייעצות עם קצין מבחן הב . נחיית מח לקת החקירות של המשטרה ובנ והל ש ירו ת המבחן נק בע ש נדרש ת המ לצ ה של קצ ין מבח ן גם כש מ דובר בקט ינים בני יותר מ- 13 . 3 . כ אשר מ וג ש כת ב אי שום - ל אפשר ל קצ ין המבחן להכי הח סי בס לע ן קירה תסקיר על מצבו של , טין קה הכול ל המ לצה על דרכי הטיפול בו את . התסקי ר מגיש קצ י ן ה מבחן ל בית המ שפ ט לאחר שזה קבע שה קט ין עב ר את ה רה י עב המיוחסת לו בכתב האישום . א ם הופנ ה קטין בש ל תיק אי -תביעה , על קצין המ בחן ל זמן א ותו ואת הו ריו ל שיחת היכרות שמטרותיה ל אבח ן את מ צב ש ו ל הקטין , לדון עמו בעבירה שעבר ולבחון את נסיבותיה ולהעריך אם הו א זקוק להמשך ט יפול של קצין מבחן או לטיפולו של גו ף א חר , ן וי יצ . שקצין מבחן אינו נדרש להגיש חוות דעת כש קטין מ ופנה אל יו בשל תיק אי -תביעה , שכן ככלל , החלטת המשטרה לנקו ט הליך אי -תביעה היא ה ח לט פית וס ה . ו אולם אם ביקשה המשטרה חוות דעת , וכן כשמדובר בתיקי אי- תביעה הנוגעים לעבירות מ סוג פשע ובתיקי אי- תביעה הנוגעים לעבירות של החזקת סמים ושימוש בהם ) ל הלן - תיק אי-תביעה סמים , ( נ דרשת חו ות דע ת של קצין המב חן הכוללת המל צה נושאים מערכתיים 81 למשטרה א ם ל גנו ז סופית את חומר החק יר ה בה לי יא ך - תביעה או לפ תוח תיק פלילי ולהעמיד לדין את הקטין . ב- 100 מ- 159 ההפ ניו ת שבדק מ שרד מבק ר המדינה נדרש ו קציני המבחן לה גיש חו ות דעת למשטרה . 71 ה פנ יות נג ל עו תיקים פ ליל ו ם יי- 29 ל תיקי אי-תביעה ים מס 15 .די ק ב ת פ עו לותיו של שיר ות המבחן לאחר קבלת ההפניות האמ ו רו , התל הע ת ש לעתים היו עיכובים בחקירת הקטינים ובהכנת חוות הדעת ל משטרה ולעתים לא נשלחה חו ו ת דעת כל . ל לה לן הפרטים : עי כובים י ר ק ב ח ה בח וק הנו ער נ ק בע ש "אי ן להע מי ד קטין לדין בשל עבירה אם עבר ה שנה מיום ביצועה אלא בה סכמת היועץ המשפטי לממשלה ה ". וראה ז ו נ ועדה להביא לב מ וע יצ היר של ההליכים הכרוכים בט יפול ב קט ינים עבריינים כ די למנ וע את ההפרעה ה עלולה להיגרם מ התמשכות ההליכים לתהליך התבגרותם ש ל ה קטינים ו לשיקומם י דכ . בש ל ופיט שה יקומו של הקטין ית חיל וך מ ס ככ ל הא פשר וע מ ל ד פ תי חת תיק החקירה ה , משטרה מפ נה את הקטין לשירות המבחן עוד קוד אי שה ם מחליטה אם להעמידו לדין . לו י לפ ח ה ע קב ש ים נ זמ השי ק ,ת רו טין בעל תיק פל ילי שה ל ה טר ש המ הת פנ שי רו ת יוז מן עם ה וריו לפגישה ע ם קצין מב חן סמוך ככל האפשר ל מו עד ה ת ה ל קב פניה ו יא לא ו חר מ- 30 ום י ק ; ד מוע ו אות מ טין בע ל תיק אי-תביעה סמים שהופנה לשירו ת המבחן י וזמן עם יו ור ה ל קצין מבחן לשיחת ה יכר ות ש י א ל הד וע מ אוח מ ר - 14 ם מ וי דע המו שב ו התקבלה ההפניה בשירות . יק דבה ה ה עלת ש , ה בעק ות ב24%ה מ הפניות ש בהן נד רש שירות המבחן להגיש חוות דעת , החל האבחון והטיפ ול לאחר המועד שנקבע בנוהלי הש ירות : בעקבות 4% מההפניות לא הוזמנו הקטינים והור יהם כ לל פ ל גישה ק ם ע צין המבח ן לחקירה פסיכו-סוציאלית ו , הטיפול ב הם החל רק לאחר שהוגש נגדם כתב אישום ; וב עקבות 20% מ ההפ ניו ינים ט הק מנו זו ת ה וה וריהם לפגישה ר אש ונה עם ק צין המבחן באיחור - יותר מח וד ש ועד שב וד ח עה ו ממ ם שי עד קב לת . ה ני פ הה אי-משלוח ח וות דעת או עיכובי ם בשל י ח תן בנ וגע לת יק ים פליליים , נקבע בנוהלי שירות המבחן שקצין המבחן ישלח חוות דעת למשטרה בתו ך שמונה ש בועות מיום קבלת ההפניה של הק טין לש . ות יר כשמד ובר בתיקי אי-תביעה סמים , על קצין המ בחן למסור את חו ו ת דעתו למשטר ה ב תו ך שלוש ה חודשים ממועד קב לת ה הפניה , ועל ב פי קשת ו המנ ת ני תקמו ן להא ריך פ ר ק זמן זה ב חוד ש . מה בדיקה על ה כי בע קבות 43% מ הה פניות שנדרשה בהן חוו ת דעת אל , שלחו קציני המבחן את חוות דע תם למש טר ה או שלחו את חוות הדעת באיחור , כמפורט בטבלה :ןל לה __________________ 15 59 ההפניו ת האחרות נגעו לתיקי אי-תביעה ; מזה 11 לתיקים שנפתח ו ב רו בי ע של ת מסוג פשע . 82 י תנש חוד51 ב פ הה ניות שב עקבותיהן נש לחה חוות דעת באיחור ש מן ז ה ק פר עבר קבלת ממועד עד ההפניה משלוח ח וות הד עת )בחודשים ( מ הה ספר פני ות ושיעורן מס הה פר פני ות לא שבעקבותיהן נש לח וח ה ות דעת ושיעורן מס הה פר פני ות בהן שנדרשה חוות דעת ס התי וג ק ש הופנה בגללו הקטין 3-9 8 ) 11% ( 20 ) 28% ( 71 תי ק פליל י 5- 10 12 ) 41% ( 3 ) 10% ( 29 תי אי ק-בי ת עה סמים 20 ) 20% ( 23 ) 23% ( 100 ס"ה בת שובתו למ שרד מבקר המדינה מיולי 2000 הסביר שירות ה מבחן , כי בעקבות 7 הפניות )מ- 23 ( לא נשלחה חוות דעת למ שטרה ב של הסדרים מקומיים שנקבעו בין מחוזות השירות לבין תחנות המשטרה באותם המחוזות ; השיר ו ת ציין שבמחוז ירושלים למשל , נהוג לשל וח וות ח ד ע עת ל קטין רק אם קצין המבחן ממליץ על סגירת תיקו , ובמחוז באר ש בע ו במחוז תל אביב לא נהוג ל שלוח חו ו ת דעת אם הקטין כבר הופנה לשירות בעבר . לא היה לשירות כל הסבר לאי-משלוח חוות ד עת ל מ שטר ה בעקבות 16 ההפניו ת האחר . ות וין צי יבבש , קורת שעשה משרד מבקר המדינה במשטר ה ב םי דש חו ספטמבר 1999 עד מאי 2000 נבדקו בבדיקה מדגמית517 תיקי חקירה שנפתחו לקטינים בשנים1998 ו- 1999 , מהם 350י ת קים פליליים וע וה , לה כ י בע ניין 196 מ התיקים הפליליים )56 % ( ,שעסקו ב- 241 , ים נ טי ק לא קיבלה המשטרה חוו ת דעת של שיר ות המבחן . שיר ות המבחן , שבדק בבדיקה מדג מי ת 42 מה תיקים האלה , הסביר גם בעניין זה כי העדר חוות הדעת נובע ין ב , היתר , מהסדרים מקומיים שנקבעו ב ין יחידות המשטרה לבין מחוזות ה שירות . אש ר לעיכ וב ים במשלוח חוות הדעת למשטרה י בע , קר בת י קי אי-תביעה סמים , מסר ש ירות המבחן בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הו א אכן מת קש על ה מוד בלוח הזמנים הקבוע בנוהל . אי חור ני כר בהעברת חוות הדעת ש ל שירות המבחן למשטרה אי וא , -ו של מ ח ח וות דעת פו , געים ב יכ ולת ה מש טרה לה בח א בי שבון בין מכלו ל שיקוליה לגבי העמדתו או אי-עה מדתו לדי ן של קטין את התמו נה הכוללת של מצבו כמ . ו כן בה , עדר חוות דעת הנוגע ות אי י יק לת-תביעה סמים , המשטרה אינה יודעת אם הקטין שיתף פעולה בתהליך הטיפולי ששירות המבחן המ ל יץ עליו ומה היו תוצאות הטיפול . שית וף הפעול ה של הקטין בטיפול שניתן לו , אם נדרש כזה , והצלח ת הט י פול הם תנאי לגניזה סופי ת של חומר החקירה בהליך אי-תביעה . נושאים מערכתיים 83 œ מה אמור ל ל יע לה עו ש , שירות המבחן , בכוח האדם הע ומ ד לרשותו , אינו מצליח לעמוד בתפקידים שקבע לעצמו בשיתוף ע ם המשטרה ולטפל כראוי בכל ההפניות הנ של חות אל , יו שמספרן הול ך גדל . קציני המבחן אינם מצליחים להיפגש עם הקטינים שהופנו לשי רות בתוך פרק הזמן שנקבע לכך ואינם מספיקים להעבי ר מש ל ה טר חוות דעת על כל קטין שהופנה א ליהם . בנסיבות אלה נוצרו הסדרים מקומיים , לא רשמיים , בין ש ירות המ ב חן למשטרה ואמות מידה שונות לקביעת ההפניות שבע נ יינן י ש צורך במשלוח חוות דעת . לדעת משרד מבקר המדינה , בהתחשב במ גבלות כוח האדם של שירות המבחן , על השירות והמשטר ה ל וע קב ב משותף סדרי קדימויות לטיפול בקטינים ולמשלוח חוות הדעת בעניינם למשטרה ולעגן זאת בהנחיות . שי תוף פע ול ה ע ם גופי חינוך ור וו חה ב קהיל ה לש ירות ה מבח ן ה נ הלה ארצית בש , ראשה ק דמו ע ו , ישא ר חן במ ן צי ה וא פ ו על בשישה מ חוזות ה נח לקים ל- 26 ות נפ רפ . יס ת הש י דרשמ יר ות בכל רח רא ה בי ץ נועדה , בין היתר , לא פשר רי יצ ת קש ר בין שיר ות המבחן ה לק ילה בה ש מתגורר ה קטין קל . שר זה י ש חשיב ת ו בעיקר מסיבות אלה : 1 . לב שב הח ה ר קי הוא מאפשר לקצין המבחן לאסוף מידע על התפתחות הקטין ומצבו גם מגופי חינוך ו רו וחה בקהילה כמ , ו ל שכו ת לש ירותים חברתיים , יחידו ת ל ם דו קי נוער , בתי ספר ופנימיות דע ימ . זה ד רוש הן כדי לאמת א ת המידע שהתקבל מהקטין ומהוריו והן כדי להש ל ים את תמונת מצבו של ה קטין . 2 . ב של כל הת פקיד י ם המו ט לים עליו , קצין המבחן אינו יכול להיו ת היחיד המטפל בכל מגו ון הבעיות ש ל הקטין ומשפחתו . א ם לאחר סי ום החקירה יש ך ור צ להערכת ו בטיפול של גוף אחר ב קטין , הקשר עם הקה ילה מקל עליו למצוא לקטין את מסגרת הטיפו ל המתאימ ה לו ביותר בסביבת מגוריו ול תא ם עם ה גו ף המטפל א ת המשך הט יפול . שי רות המ בח ן אינו מקיים חקירה יסודית ומקיפה , הכו ללת איסוף מידע מרבי על הקטין , לגבי כלל הקטינים שהו טל ו פנ יפולו : בדיקת הרישומים על פ עו לות האבחון והטיפול של קציני המבחן העלתה הש ש , למת המ יד על ע מצ בו של הק לע ן יט ידי פני יה לגופים א חרים בקה ילה שב קרבה ה י הת ו י ח א ו אום מם ע בכ ל הקשו המ ל ר שך הטי פו ל ב ו אינם חל ק מ בק ו הנ וב וע ב הל יכי ה ה , הר קי ח טיפול והכ נת התסקירים לבית המש פט : בבדיקת 39 תיק ים של קטינים בש יר ות המבחן , הכוללים 71ני פ ה ות של המשטרה בשל מצ נ , ם יי לי פל ם קי תי א שב- 17 ) 43% (מ התיק ים , התבסס המי דע על מצבו ש ל הקט ין ר ק על מ ה ש מסר ו רי הו ו ן י קט ה ו לקצ ין המ קו , בחן ציני חן במה הסתפקו במידע זה ולא פנו םי ספ נו םיפ גו ל בקהילה כ די לבר י אם ר מי ם הל ש דע נוס ף על הקטין ומשפחתו ב . -5 ) כ13% - (יק הת מ ים נמצא , שקצין המבחן לא תיאם עם גוף ט יפולי ב ק הילה את המשך הטיפול בקטין א , ף שמהר יש ומים בתיק ע ולה שהי ה לכאורה צורך בהמשך פול יטה . נו שא זה ה ו עלה גם בישיבת ק ציני המב ה חן יים ז מחו ב פברואר 1999 .בפרוטוקו ל היש יבה " כי ן וי צ קציני המבחן נמנעים מלפ נו ת לבתי הספר באופן גור ף . הפניה של קציני המבחן לבתי הספר מ ועטה בי ו תר וזה פוגע בחקירה הפסיכו-סו ציאלית י . ש צורך בקש עם ר בתי הספר גם לבניית תכניות 84 י תנש חוד51 ב טיפוליות . יש למצוא דרכים לשי תוף פעולה עם ביה " ס ובמיוחד עם היועצות . מוצע לקי ם י ש ן מ יו ד ותף עם מערכת החינוך " . מ עד ועד סיום הביקורת לא הת קיים ון ידה .עצ המו בת שובתו למ שר ד מבקר המדינה מ סר שירות המ בחן , שעד חודש י י ונ2001 הוא י פ על לקיים דיון עם מערכת החינוך לקביעת דרכים לשיתוף פעולה ולהעברת מ ידע על הקטין בלי להפר את חובת החיסיון . הט נים יטק ב ל יפו שהופנו לשירות בשל תיק אי-תב יעה בר אשית 1990 ה חל ו המשטרה ושירות המבחן להפעיל הסדר משות ף שבו המ ש טרה מפנה לשירות המבחן קטינ ים שהוחל ט שלא לנקוט לגביהם הליך פלילי אלא הליך אי-תביעה . ההסדר נעשה מ שום שה ניסיו ן הראה שאצל מ קצת הקטינים ביצוע העבירה הוא בבחינ ת תו אי ל ת ע מצוקה ובעיות בתפקוד , וטיפול מקצועי בהם בש לבים ה רא שו נים ש ל המצוקה עשוי להבטיח את התפ לו ינה קתה ם חות ת מנוע מ הם לעב ור ע בירות בע תיד . 1 .ני ותנ תקידבמ המ ערכת הממ וחשב ל ש ת שיר ות ה מבחן ) להלן - נתוני רות ישה ( כ , הלוע י רק ח המ לק קטיני ה ש ם משטרה הפ נתה לשירות ב ל ת ש יק אי-תביעה ה וזמנו לש יחה עם ק צין המבח ן כנדרש בהנ חיית רות ישה . לד וגמה : בשנ ת 1998 הפנ תה מש ה לש ה טר ות יר המב חן9,525 ק טינים ב- 10,344 הפ ניות תי ן יגב קי א י-תב יעה ךא , המ י ינ צק בח נפ ן גשו ם ע ק ר3,137 ) 33% ( לו יאו , םהמ4,465 ) 47% (מה נו זמ הו א ל ם כל לש ל יח ק עם ה צין המבח או ן ה נ וזמ ו אך לא נים פ מו ה רת לי ר שא . ו בא )20% ( - ת וצאות הט יפול בהם לא הוזנו ע למ רכת ה נתו נים הממו ח שבת של הש רות י וזנ ה או , ו נתונים שגו יי ם פלו , ם ינ ני בע יכך לא נ יתן לדעת אם קציני המבחן יצרו עמ ם קש ר כל . ו שה הב יקורת תה ל הע , שבמחוז המרכז של השי רו ת שיעור הקטינים שלא הו ז מנו ל ה שיח או הוזמנו אך לא באו ה יה 57% , א תל זוחמב ביב הי ה שיעו רם 50% , ב מחוז ה דר ום 31% ובמ חוז שו יר לים 29% .קצ ינות המב חן המחוזיות ש ל מחוז ה מר כז ו מח של וז אב תל יב הסבירו למשרד מבקר המדינה ש , כל ההפ ני ות ב של תיק יא-יעה בת בע מו רות אליהן הן ו , מחל יט ות א ילו קטינ ים , ין מ להז מאחר בש ש וע" ל מס עב א " הדו י אפשר ל הז מין את כל הקטינים המופנים לשירות המבחן ק . צינות המ בחן המ ח וזיות ש ל מחוז הד רו ם וש ל מח ז ו ירו שלים ה סביר ככ ש , ו לל ו ק ח נ ה ו צינ י המ בח ן להזמין לשיחת אבחון את כ ל הקטינים שהופנו למ חוז בגין י א ק תי -, עה י תב וכאש במ ר טב צ ר מ חוז מספר רב ש ל ה פ , ות ני יש שכדי לה תגבר על הע ומס יי מ חדים ש ניים עד ש לו שה ימים מרוכזים לש יחות ע ם קטינים אלה . מנ א ם בד ז ךר ו ה וגדל ש יעור ה קט ינים שנפג שו עם קצ ינ י המבחן ב מחוזות י רו ש לים והדרום , א ולם זה ו פתרו ן חלקי בלבד ל בעיה , שכן גם בש ני המחוזות ה אלה לא הת קיימו פג ישות ע ם כל ה . ים ני קט 2 .כ אמור פנ ה , יית הקטינים לשירות המבחן בשל תיק אי- תביעה נועדה להביא לאיתור הקטינים הזקוק י ם לטיפו ל ולטיפול בהם בשירות המבחן או במסגר ות אחרות ב קהילה מנ . תוני הש ירות צינ קש , ה ול ע חבמ י ה ן המשיכו לטפל רק ב- 24 ) כ רבע אחוז ( מ- 9,525 ק טינים כ אלה ישל ו פנ ו שה רות ת נשב1998 .שירות ה מב חן לא ריכז נתונים על הקטינים שהופנו לטיפול במ סגרות אח רות בק הילה , ולפ יכך לא ת ני ן לדעת הו מ מספרם . נושאים מערכתיים 85 בת שובתו למ שרד מב קר המדינ ה הסביר שירות המבחן , שבגלל עומס העבודה המוטל על קציני המבחן , לא הוזמנ ו לשי רות כל הקטינים שהופנו אליו בשל תיק אי-תביעה , וכי ו מא תה סיבה מספר הקטינים שהשיר ות ממשיך לטפל בהם הוא קטן ביותר ו הטיפול בהם אינו בעדיפות גבוה . ה השירות מסר כי עד יוני 2001 הוא יפעל לקביעת אמות מידה א חידות להזמנת קטינים המופנים אליו בשל תיק אי-תביעה , והורא ו ת בדבר דיווח מעקב על מידת ההיענות של הק טינים ל הז מנות וע ל ר ישום דרכי הטיפול שנקבעו לקטין והג וף ה מטפל בו . œ המ שטרה מ פנ ה קטינים לשירות המבחן בש ל תיקי א י-תביעה במט ר ה ל מ נוע את כניס תם למעגל ה פשע , על ידי מתן טיפול מקצועי בשלבים הראשונים של מעורבותם בפלילים או . לם הפניית הקטינים לשירות ג שי מ הנ אי ה את מטר ב , יה תו ין הי תר מש ום קצ ש יני המ לא ן בח נפגשו כל כ ות חפל עם ל מחצית מה קט ינים . כמו כן הב , עדר ר יש ום מרוכז לא נ יתן לוו ד א שכל הק טינ ים ש נק בע כי הם וקי קז ם ל טי פול אכן קי בלו טי ל פו שי ב רות המ בח ן או חא י לו יפ ט וף גב ר בקהילה . יתרה מז ש , ו ירות המב חן לא ניהל מעקב שיטתי אחר סדרי הטיפו ל בקטי נים אל ו , ה לפיכך לא ניתן להעריך את דרכי הטיפול בה וא ם ת . יו ות צא תו בש ל כל א לה יש להניח שקטיני ם רבים א י נם זוכים ל יפו טל מקצועי בשל ב המוקדם ש עשוי למנוע מהם להמשיך ולבצע עבירות . את מחיר ההידרדרות של הקטינים לחי י פשע עלולים לשלם בהמשך הדרך לא רק הקטין עצמו א ם ג אל משפ חתו , הקהילה שבה הוא חי והחברה כולה . לד עת מש רד מבקר המדינה , בתום עשר שנים להפעלת ההסדר ש ל פיו גני ז ת חומר חק ירה ב ה ליך אי-תביע ה מלווה בה פניית הקטינים לטיפול בשירות המבחן , מן הראוי ששירות המבחן יעשה , רצוי בשיתוף המשטרה , מחקר הערכה מקיף לבחינת היעילות יפ טה לש ול בקט ינים אלו . מחקר כאמור יאפשר גם לבחון אם הרעיון הטמון בהליך אי- תביעה- ג ניזת ח ומ ר החקי ר ה ומתן ט יפול מקצוע י שי ס ייע לקטין ו ימ נע את המ שך התנהגותו העבריינית- א כן משי ג את מטרתו , ואם לא - מהם הכשלים בביצו עו ואילו הן דרכי הפעולה הראויות . בהתאם לכך גם י ודכ ע נו נו הלי העבודה המשותפים של המשטרה והשירות בתחום זה . בעת עריכת המחקר יש להביא בחשבון כשלים בט יפול המ ש טרה בבני הנ וער ) שפורטו בפר ק הקודם וכ ( שלים של שירות המבחן שצוינו לעיל . הט יפול ב תי קי אי-בת יעה ה נוג עים ל עבירות של שימוש בסמים לה לן בטב לה מספר הקטינים שה ופנו לש י רו ת המבחן ) ם מי ס תו יר עב לשב תיקי ם פלי ליי ם תי ו קי א י-יעה בת בש ( נים 1995 - 1999 , שי ו עורם מכ לל ה מו ים פנ לשירות : 86 י תנש חוד51 ב שיעור המופנים בשל עבירות סמים מכלל המופנים לשירות המבחן ) באחוזים ( מספר המופנים לשירות המבחן ב של עבירות סמים השנה 7.2 7.3 11.1 13.6 13.5 1,040 1,163 1,852 2,431 2,761 1995 1996 1997 1998 1999 מה נתונים של ע י ל עו לה שבשנ י ם1995 - 1999 גדל מס פר ל ש ם ינ ופ המ ירות ה מב חן בשל עב ירות סמי ם פי 2.7 ,וש יעורם מכ לל המופנים ל שירות כמ עט הו כ . פל על פי פ קוד ת הסמים המסוכ נים ] נ וסח חדש , [ ה תשל " ג- 1973 ,השימו ש ב סמים מסוכ ם ינ הוא ע בירה על החוק . אולם על פי הנ חי ית היועץ המשפטי לממשלה עש , ודכנה בש נת 1996 והוחל ביישומה ב- 1997 ,קטין שנ פ תחה נגדו ח קירה בשל וש ימ ש " ים מס ת ז ק הח וא מסו כנ ים לצורך שימוש עצמי ל ) מעט הז רק ה והסנפה של סמים י נ ,"( תן טוק ל נ כלפיו הליך של אי -תביעה . כאמור , הח לטת המ טר ש ה על נקיטת ה אי יך ל-יעה בת כלפ י ק ן טי ה ח ד שו בביצוע עבירות , " אי תנ ל ע " יא ה ים סמ עד קבלת חוות דעת קצ של ין ו , ןח מב ב ה המל אם צה לגנו ז ס ופית את חומר הח קירה בה ליך אי-תב יעה ל או העמיד את הקטין לדין ה . ליך זה א מ ור להבטיח שת יקו של הקטין לא ייסגר אלא אם פנ כ ן ה ל ות ר שי ה מב ו ןח שיתף פעולה בעניין הטיפול . ל"ט ופס ה פני ית קטין " שהמ שטרה שול חת לשי רו ת המבחן הי א מצרפ ט " ת ופס אז הרת קטין -י א תביעה סמים " החתום . י ו ור וה ןיט הק י ד יב בטופס האזהר ה הם מאשרים כי ידוע להם יין דעש לא הוח תפ ם ל א לט וח תיק פלילי ולהג יש כתב אישום או לג נו ז את ח ו מר החקיר ה בה ליך א י-עה יבת וכ ; וב ה י א די לי עתם שהודעה על החקירה ת ישל ח לשי רות המבחן , ו המשטרה מ מליצה לה לה ת נו יע לה ם זמנת ה שיר ות ו לש תף עמו פ עולה כי ו ; ר ח לא שתק בל המשטרה את חו ות הדעת של השי רות ה יא תחל יט כיצד לנהוג ו תודיע לה . ךכ על ם מנ תוני הש ירות ע כ , הלו י בשנת 1998 הפ נתה אלי ו ה משטרה 1,180 טי ק נים בשל 1,203יא י יק ת-ה ע בי ת סמים . עוד עולה מה נת ק רש , ם וני עם621 ) כ53% - (מאו תם יני טק ייק ם מו קצ ינ י המבחן שיחת היכרות ם ע ;184 ) כ15% - (מה קט יני ם ל א נוצר כל קשר אם , משום א של הוזמנו לשיחה אצל קציני המבחן ואם משום שהוזמנו אך לא בא ו לשיח לי שר או ; ה תר 375 הקט נים י כ )32% -( , יני קצ המב חן לא הזינו ל מערכת הנתונים הממוחשבת מי דע על ההחלטות שה תקבלו בעני נם י ו א , ים נו נת נו י שהז שגויים או ציי נו כי יק הת " נסגר במשטרה ומ , " כ ם שו א אי ך פשר לד עת כי צד טופלו הקטינים בשירות המב , חן והא ם אמנם ט ופ . לו י צוין , כי רק ל גבי10 מ- 621 ני יטקה ם של הנ יפ הת ים נ תו קיימה עמ ם שיחת היכרות , נר שם כי קצ יני המבחן המשיכו לטפל בהם לאחר רי הש רמ לו כ ; החישה ות נתן טיפול מקצועי רק ל 0.85% -ם יניטק מה שהופנו אליו בשל תיקי אי-תביעה סמים א ; ין נתו ם ני על ההחלטות שהת ק בלו בע ני ין י תר הקטינים שקציני המבחן נפגשו עמם לפ ו , יכך ל א נית ן לדעת לגבי כמה מהם הוחלט כי יש צורך בהמשך הטיפול בהם וכמה הופנו לשם כך לגוף טיפולי ב קהילה . נושאים מערכתיים 87 הל יך אי- תביעה נאי ת לע" " יר ב בע ות י סמ ם אמ ור להב טי ח ששירות המבחן יי תן טיפול ה ולם לקטין כתחליף להליך פלילי נגדו . מהאמור לעיל עולה , שמטרותיו של הליך זה ה ב גו שו פ או ן מצומצ ם בלבד , שכן קציני המבחן לא נפגשו כלל עם שיעור ניכר מ הק טינים שה ופנו אליו , ולגבי חלק נ י כר מהם ין ב א ידי ו מידע מרוכז המ למד אם ה וזמנ ו וכיצד טופלו . אב חון ה ק טי נים המו פני ם ל שי רות 1 . על פי נו הל שיר ות המבחן כ , אשר ה נ ופ מ ין ט ק לשי ת ב ור של תיק יא -תביעה סמ ל ע , ים ה צין ק מבחן לאבחן את מצב ו ו את מי יש ה תד מוש לו ש בסמי לה , ם עריך א ת מידת נכונ ותו לשיתוף פעולה ב ט יפול קלו , בוע את דרך הטיפול שע שויה לגר ו ם לו מו ישה א ת ק י פס הל ש מים סב . מב דיקת תהל יך הא בח ון בנוגע ל- 29 הפ ני ות ש ל קטינים בשל תיקי אי- תביעה סמים שנכללו במד גם עולה , שהע ר כתם של קציני המ בח בד ן בר ת ד מי השי מו ש של הקטין בסמים מת בססת בעי קר על מ ידע ש אול ו . רסו מ ין טקה חו בא ם ן המ בוס ס על מידע כ זה א ינו מאפש ר ק בל ת תמונ ה מלאה ע ל מצב הק טינים ש , מ כן ית רב ם נוטים לת אר את השימוש בסם כא זד מ ע ירו חד וא מן -. מי עפ ךי הל האבחון של קטיני ב ם -6 הפנ יות כ סת ה ם בש יח ה אחת בלבד עם הקטין והוריו טק , ינים ב- 11 ה פניות טו פלו בי די יפ גו טיפול בק הילה א , ולם קצ יני המבחן ל א פנ ו כ לל לגו אל םיפ ב קי לא או ה לו מ הם דיווח בכתב על מה ה לך ות ל פו טי וצאותיו . יש לציין , שבנו גע לס וג עברי ינות אחר - עבריינות מין- פיתח ש ירות המב חן דג ם ידו ייח לא בחון ול פול יט כל ה נ נב ; י אב חוני להע רכת הסי כויים ש הקטין ימשיך ב בי צוע עב יר ות מ , ין ופ ותחה ל ט ש ה ט שי פול י ק בוצתי בקטינים המעורבים בע בי רות כאלה שנ ב . ת 1998ו ש ע נ על פ י הדגם האמור 45 אב חונים וה , ופעלו ש ש קבוצות ט יפוליות בכל ה מחוזות ץוח , מבמ וז ח הדרום . מן הראו שש י ות י ר המבחן י יערך באופן דומה גם לטיפו ל בעברייני סמים וי פתח שא לו ן אבחון אחיד לשימוש קציני המבחן בכ ל המחוזו ש , ת יאפשר לה עריך מה מ ידת הש ימוש בסמ אצ ים ל הקטי , ן ואם יש סכנ ה שיתמכר להם . 2 . אח ד הכלי ם המסייעים לאבחו ן מצבו של הקטין הן בדיקות שתן . יתרו נן ש ל בדיקו ת אלה הו ן מ הש א ש משו ד ד מ ת אוב יי קטיבי לקביעת השימוש בסמים ומאפשרות לאמת או להפריך את דב ה רי גב ל ין קט מי ו םס ב ש מו ישה ם צ י ע דת בד . תו פו י תכ יקות ה שתן אמ ו ר ות לס ייע ת ל ע וח קי בפ ם ג הליך הפסקת השימוש בסמים במהלך הטיפול בקטין . , צא מנ ה יני צק כי מבחן לא השתמשו בכל הא י מור א ב ופן וד סמ ר ועקבי ל קר : -7 ) 24 % ( מ- 29 תש ם ני יטקה הליכי אב חונם נבדקו נעשו בד יקות ש א) תן חת עד חמ ש בדיקות ל קטין ק ר (. בתיקו של אחד הקטינים נמצ א טופס מ יו חד שכ לל את תא ריכי ה בדיקות ותוצאו תיהן . ל דעת מש רד מבקר המדינה ל ע , הנהל ת שיר ו ת המבחן לקבוע בנוהל את ד רכי ה שימוש בבדי הש תוק ן ל ת שם אב ה חון קטי נים ו הטי פול בהם יש הל ו בנ . לק בוע בא ת ו יב נס ו יל יש מקום ל הפנות א ת הקטין לביצו ע הבדיקו ו ,ת כ ן את מס פר הב די קות הנד ר שו ת ו תדי , תן רו הן בשלב האבחון והן בשלב הטיפול בקטין . כמו כן על הנהלת השירות להנחו ת את קציני המבחן בדבר הר ישומים הנ ד רש ים למ א בקע חר ביצו הב ע דיקות . 88 י תנש חוד51 ב הקש ר עם י ופ ג חינוך ו רווחה ב ק היל ה 1 . הנ חיית ה יו עץ המשפטי לממשלה מ גדירה ת את פקידיהם של ה מ שטר , ה שירות המבחן ובת י הספר ב כל הקשור לטיפול בקטינים המשתמשים בסמים ומסדירה את אופן שיתוף הפעו לה ביניהם . הה נחיה מחי יבת לתת לקטין טי פו ל מערכת ול י הכ ב ין עבורו תכ נית טיפולית בשיתוף בית הספר , שירות המבחן , הו א עצמו ומשפחתו , כדי שיינתן לו טיפול עוד ק ודם שנפ ו ל ח ת תיק פלילי וכדי למנוע הי דרדרו ת נ וספת במצבו . על פי הה אם , יה נח הקטין ת למיד ע , ל קצין ה מבחן להתייע ץ עם מנהל בית הספר ש הק טין לו ו א , וב מד עם צוו ת בית הס אתלו פר ם עמם את הטיפול בקטין ה ת וא המ ל צה שתינתן למש טרה בענ יינו מכ . ו כ ן ע ל כל בית ספר למנות ועדה ל נ ושא התל מ ידים המע ו רבים בעבירות סמים ב , ראשות מנ הל בית הספר תת ש , כנס א ל כ ימת שתת קבל ע וד ה ה על מעורבות של תלמיד בע בירות ים סמ לח ות , יט על תכ נית טיפולית ורו בעב י יד ב ר וש א ת ו ו ז , קצי ן ה מבחן . מב דיקת פ רו טוקולים של ישיבות צוות קציני המבחן המחוזיים במהלך שנת 1999 ומסיכו עב י מ ודת המחו זות לאו תה שנה , לה וע שע י די ן אי ן ק שרי ע בודה שוטפים בין קציני המבחן ל הס י בת ן בי , פר ושיתוף הפ עולה ב יניהם בטיפול בקטינים המ שתמשים בסמים ה ח א ו לקי . בכל 29קי תי הק נים טי שנ בדקו ל א נמצא ס מ ו מכים ע המ ידים ש קציני המ בחן דיווחו לבית הספר על הפניית הקטין לשירות המבחן . 2. בכל במ ה נפ חוזות השירות מ ונ ה קצין מ בחן וש נ את ז כרל וה ים מ ה ס א וטל על ין ב , יו השא , ר לפתח קשרים עם גו ב ם יפ ה ה ל קהי מטפלים בנושא הס בו , ם מי כללם " אל -" םס- ל דה גו הא מלחמה בסמ ים , המפעילה תחנות ייעוץ וט יפול בתח ום הסמים לבני הנוער והוריהם יח ו , ידות ע יר וניות לטיפ ו ל בנפגע י סמים , לם או . הוע ל ה כי בע רי ם ש פ ן בה ועל ות תחנות כא לה ל א גיבש ש יר ות המבחן עם כולן נ והלי עב . ה וד גם עם ר ש וי ות מקומיות שפו עלת הן ב י ח יד רו עי ה נית ל טיפול עי פג נב סמ ים עד יין י ג אל בש השי רו ת נו הלי עבודה . י חידות אל ה טיפלו עד כה במבוגרים בלבד ו , כדי שק צי ני המבחן יוכ לו לה פנות אליהן נים טי ק יה לע , יה ן ל ערך למת ן טיפול נפרד לק טינים ו , בכלל ז ל דר נ פ ם יו ע בו ק ה ל בי צוע יק דב ות ל ן שת קטינים . œ נו שאים ש ונ ים בתחום הטיפול בקטינים פנ מו ה ל ים שירות המ בחן ב של ע בירו ת סמ ים עדיין אינם מוסדרים . על שירות ה מבחן לנסח ש ןו אל אב ול חון קבוע ה דימ ת ו אמ ינ הפ ל ית ק בל טין דיקות ש , תן להפנ יי ת קטין ט ף גו ל יפולי מח וץ לשירות ול מתן המלצ ה על ס גירת תיקי סמים בה ליך אי-תב יעה ו כמ . כן על השירו ת ל קבוע נה לים רדס לה ת קשר הע י בו דה ש ים ופ ג ה עם ו ל השונ ים בקהילה העוסקים בנושא ה . ים סמ תסק ירי מ עצר על פי חו עמ ק ה צרים , בדי ון ב שה קב לעצ ור א ד ם לח מישה ימ ומ ים עלה ל או מ עצ ר ע ד תום הל ה יכים הפליליים של מי שה ו ג ש נ גדו כת ב א ישו ר , ם שאי בי ת המשפט לה ורות ל שי רו ת המ בח ן להגיש לו נושאים מערכתיים 89 תסקיר על העצור ן להל)- תס קיר מעצר (. בנס יבות מיוחדות רשאי בית המשפט להורות על הגשת תסקיר מעצר לגבי עצ ור שמבקשים לעצרו לפחו ת מחמישה ימים ל ולכל ר קי סתה על . את נס " יבותיו ה אישיות של ה נאשם , משמעו ת המעצר , החלופות למעצר ולשחרור , או המלצ ה בד בר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עלי ". םה ואר נ בי 1998 ה ח ל תו שיר המב חן בהכנת תסקירי מעצר על פי שו ק ב ת ש ל ב תי המשפט . הת או ב שנ ו ה ה גשו 361 ת סק ירי שבו , רצע מ נת 1999 - 595 תס קירים . כי מס ומי ו מח ה זות שנ עשו בתום ש נה מ מועד החלת חוק המעצרים עול ה שהי ו כ מה ק שיים ב ייש ם ו החוק , כמ פורט : ןלהל 1 . הת פיסה שב בסיס חוק המ עצר ים היא שי ש לצ מצ ם ככל האפש מס ת א ר עמה פר צרים ולמצו א להם ח לופו . ת וא ולם ח ו מע מ ץ יו כ ין א טע כמ , תיב צר ם ח לופות למעצר . בין השאר , חסרה מסגר ת חירום מו גנת ל נערים שיש חשש ש ינ סו לה ת ,ד אב ויש מחס ור ב מקומות במסגרות המ יועד ות לאבחון קטינים . בי שיבת הנה לת האגף לשירות ון תק י שבמשר ד ה עב ודה והרווח ה בי ולי 1998וח ה לט ל ם קי ה צ וות חשיב ה משותף ל שי רות המ בח ן ול רש ות חסו ת הנוער 16 ,יב ש חן ו יצ יע ה קמת מס גר ת ייחודית לקטיני ם שתשמש חל ופה למעצר ב . אוגוסט 1999 ג י בש הצוות את הצעתו ומסר אותה למנהל ה אגף לשיר ותי ת קון לשם ן דיו עם הנהלת משרד העבודה עד . חה ו ו הר ו מועד סי ום הביקורת לא היתה כל התק דמות בעניין זה . 2 . ה ק פר זמן ה עומ ד לרש ו ת קצ ין המבחן ב ין המ ועד שבו ה ו רה בית המשפט על הכנת תסקי ר מעצר ל בי ן מועד הדי ון בבקשה להארכת המעצר הוא בד רך כלל קצר ביו תר ) יום ע ד כמה ימים קש ו , ( ה ל ת ו עש א בו ת כל הפ עולו ת הנ דר ש ות ל ש ם כ ה נת התסק יר ל ר : איין א ת הקטין העצור בבית המעצר , להיפגש עם הורי ו , לקבל ע דע מי פי ו מג ו לי טיפול בק הילה או מקצי נ י מבחן ממחוזות אחרים , לבדו ק חל ופות למע צר ול המליץ עליהן ל בית המשפ . ט במ ועד סי ום הביקורת נמצא שירות המבחן בשלב של לימוד והט ה עמ של וש נ א הכ ה נה של ו , רצעמ יריק תס עדיין חתי פ אל נוהל עב ודה בע ניין ז , ה העוסק ב הכ שרת ינ קצ י המבחן לבי צוע ח וק המעצרים , קיום תורנו ת של קצי נ י מבחן להכנת תסקירים , איסו ף המידע הנ דרש ק ל ע המ ם טיני ו כרים לשי רות ו על קטינים שאינם מו כרים לו , מיר ש ףצר ת הטיפול בקטינים משלב הכנת התסקיר ועד סיום יכ הל ה ים המש פטיים , דם נג פיקוח קצין המבחן על קטין השוהה במעצר בית . ' כד ו הש ירות מ סר בתשובתו למשר ד מבקר המ דינ ה כי ה קים צו ו ת ארצי של מ רכזי ה נו שא במחוז ות כדי לאסוף את המידע המצטבר ולגבש נוהלי עבודה , וכי עד ינואר 2002 יוכן נוהל סופי ו מקיף ב נושא ביצוע חוק המעצרי פו וי ם תחו כל ים לאבחו ן מצבם של קטינים במעצר . הט יפול ב קט ינים תושבי הרשות הפל סטינ ית קט ינים ת וש בי הרשות הפ לסטינ ל ) תי הלן - הרש ( פ" ה נעצרים ונ שפ טים בי שר , אל נידונים על פי חוק הנוער . בשנת 1999 ט י פל שי רות המב חן ב- 458 קט ינים תוש בי הרש "פ . י פ על מסמכי שירות המבחן , __________________ 16 ר שות חסו ת הנוער מופקדת על מתן טיפול מו סדי וטי פול אחר מחוץ לבית לבני נוער שעברו על החוק ולבני נוער במצוקה . 90 י תנש חוד51 ב וב דמ יני טקב ר ם הנכנסי ם לתחו ם מדינת ישרא ל ללא רשות ו נ עצרים ב של ב יצוע עבי רות פליליות , בעיקר עבירות רכ וש . רוב ם קטי נים ממשפחות שמצבן החברתי וה כל כל י קשה , הנ אלצים לסייע בפרנסת משפחותיהם , ובשל השכר הנמוך המשולם להם במ קומותיהם מסתכנים ו עוב רים לישראל בלא היתר כדי ל וד בע בי רמ . ה ב ת הק ני טי ם הא לה ם רי צ נע מו ו חזקים במעצר זמן רב א , ף שעל חל ק מהעבירות המיוחסות להם יש להנ יח שלא ה יו נעצרי ם כלל לו היו תושבי ישראל י הס . בה ה ר יק ע ית לכך היא החשש שאם ישוחררו א ל , יתיי צב ו להמשך החקירה במשטרה או לדיון בבית המשפט מ , אחר ו מק ש ם מג ורי הם הוא ל ץו מח תח ום השיפ וט של . ה ינ מד ה ע ל פי ה חו ק להארכת ת וקפ ן ש ל תקנ ות שעת חירום ) יהודה ו השומרון וחבל עזה - שיפוט בע בירות ו ע זרה משפטית ז "כשתה , (- 1967 ,קצין המ בחן רשאי להסתמך על חוות דעת של רשות מוסמכת ברש " פ לצורך הכנת תסק יר לב ית המשפט . הקש ר עם ג י ופ ה ר ווח פ " רש ב ה נע ב שה אמ ע ות צע ובדת משרד הע בודה והרו וחה המשמשת " מ תאמת רווחה " עם הרש . פ" על פי נוהל שיר ות המבחן ע , ם קבלת ה ודעה מה מש טרה על מעצר קטין תושב הרש צין ק , פ" בח מה פר את ר סומ ן טי הק טין למתאמת הרו וחה כ די שתפעל ל קב דע ת ווח לת ת מה פ" רש . ונ יי נעב בד בבד צור ל , ך ה כ נ ת התסקיר , נפגש קצי המ ן בח ן ע ם הק טין במקו ם מעצרו , מר איין א ו ו ות מ קבל מ מנ ו מידע על מצבו תפ על , שי יאה ו קוד ועל מ שפ חת ופ ו רטים על הע בירה . השע ש מ מסמכי הש ירו ת עולה ש , על א בור פי ין מ תק בלים על םי יר קס ת פ" רש המ ה קטינ , ים והתסקיר ים ה ספורים שמת ק בלים כו ללים מי דע מועט ואינם משקפים ב מ דה מי ספ קת את מצ ב ה נער ומשפחתו . לפיכך התסקירים שמגישים קציני המבחן לבית המשפט )הן ה םיריקסתה מוגשים לצורך די ו ן בבקשה להאר כת מ עצר והן התס קירים ה מוגשים ל צו רך בד הצל המ ה בר פו טי ל הנ אות בקטין לאחר ש ה וגש נ ג דו כתב אישום ו בי ת ה משפ ט קבע וא שה עבר את יב הע רה המיוחסת לו מ , ( בוססים ברובם א ך ור ק על המידע שמסר הקטין לקצין המבחן בריאיון עמו בבית המעצר . מש ום כך המ ידע ה ל ע קטין הוא חלקי וב קר ו , י דא וו ל שאינ ו מ שקף את מצבו של הקט ין לאשו ר . ו ית רה מזו , קציני המב חן אי נם יכו לי ם להמליץ י לב ת המ פט ש על אמצ עי הטיפול הנ דרשים ל דעתם פי ) קוח של ק צין מב חן על ין קט ה או ה שמ , ( עון מב תו מאחר שבש י ה חט יש פ" רש ה רוסחמ ן במסגרות טיפוליות והן ב מטפ , םיל ואין לקצ ה י ינ מב חן ד כל רך ל אד וו שלאחר שהסתיים משפטו של הק וא הו ן טי ח ל זר הת גור ר בשטחי ה רש , פ" הו א אכ ן מקבל א ת הט יפול ם ה ש המל . יו ל ע ו יצ ב דיונים ב נושא שהתקיימו בהנהלת השיר ות הועל ו הצעו מ ת ספר ליי עו ל ה ליכי שיתוף הפעולה עם גו פי הרווח . פ" רש ב ה בין הש אר הוצ ע לק יים קש ר ישיר בין קציני המבחן בישראל ל קציני המבחן ברש " פ לשם קבלת מ ידע על ה קטינים וגיבוש משותף של המלצות בד בר ה טיפו ינ י ש ל תן ל ;ם לה הקים וו צ ת עבודה משותף יי ק שי ם מ ים ש פג תקופתיים ל שם פת ל הח מי דע על מתכונ ת הה ליכים המשפטיים בישראל ו על סגר מה ות לט יפול בנוער הפועלות ברש עד ו במ . פ" סיום הביקורת עדי ין לא ג ובש ו קשר י ע בודה שוט פים ויעיל ים יותר עם יפ גו הרווח מ .פ" רש ב ה תשובת שי ר ות המבחן למשרד מבקר המדינה עול ה שהסיבה העיקרית לכך היא העד ר שיתוף פעולה של ה רש ם פ ע "ש ר וי ות המדינה . כו ח האדם במ הלך הש ני ם נוספו לשירות המבחן תפקידים וגדל במידה ניכרת מספר המופנים א יו ל ) בשני ם 1995 - 1999 גדל שיעורם ב41 % - .(ו א ו לם כ וח האדם ב שירות לא גדל ב התאם לכך : על פי ה חוק לת יקון דיני רא יות ) הגנת ילדים ו "טש הת , (- 1955 , החל ב תנש1984ם שי מש מ קצי ני ה מבחן ג ם חוקרי ילדים . בעקבות זאת ה וספו לשיר ות , ר ק בשנת 1992 , 5.5 משר ות בלבד . בשנת נושאים מערכתיים 91 1999 הש לביק י רות תו ס פת של 20 משרות להק לת עומס הע בודה ו ה ן הוקצו כ ולן לנו שא חקירות ילדים . יצוין שבאותה ש נה הופנ ו אלי ו ל חקירות כ- 5,000 . ים לד י הנ חיית היו עץ המשפטי ל של ממ ה בענ יין ה ט יפול בקט ינים בעלי תיק אי -תביעה סמים , שהוחל ביישומה בשנת 1997 ,הוסיפה לקציני המבחן תפקידים ב כ ל הקשור ל טיפול בקטינים עוברי חוק המ שת משים ב , ים סמ אך לנושא זה לא ה ו קצו משרות נוספות . בשנת 1998 נכנס לתו ק ף חוק המעצרים יחמה , יב הגשת תסקירי מעצר על פי ב בת ת שק י ה משפט , ולצורך ה כ נת ת סקירים כאלה קיבל שירות המבחן תוספת של 23 משרות . ממ כתבים שש לחה בשנים האח רונ ות מ נהלת ש יר ו ת המבחן ל מנהל האגף לש ירותי ת קו ן ול ל"כ מנ משרד העב ודה והרווח ה עולה , שבשיר ות יש מחסור חריף בכוח א , דם ומשום כך מה ינ קצי בחן אינם יכולים לטפל בכל ני טי קה ם ה מופנים אליהם ו , יש פגיעה קשה באיכות עבודתם . הט יפול ב קט ינים החשודים בביצוע עבירות אמור להיות משולב ו מתואם ב י ן שירות המבחן והמשטרה , בין ה יתר מש ום שתחילתו בפעולות החקירה של המשטרה , המשכו בטיפול בשירות המב , חן ולאחר מכן על המש ט ל רה החליט אם לסגור את תיק יר חק ה ה א ו להעמ יד את הק טין לדין , בין היתר בהתחשב בהמלצת שירות המבחן . במסגרת היערכות המשטרה לטיפול בנושא זה הוספו למ ע רך כוח האדם בה בשנים 1998 - 2000 יותר מ- 100 משרות , ונעשה בה ארגון מחדש הן בתחום המניעתי- קהילתי ו הן בתחום המבצעי - שי ח פת ע בירות וחקירות , שנועד בי הל א לגי דול במ ספרן של עבירות הנוער הנחשפות . במ כתב ש שלח ראש האגף לחקירות וללחימה בפשיעה של המשטרה למנכ "ל המ שרד ח יט בל ון הפנים באפריל 1999 נאמר ש , הולך ו גד ל מספר תיקי החקירה שקציני המבחן אינם שולחים חוות דעת בעניי . נם לדבריו אח םינותנ" , רונ ים מצביעים על עיכוב ש מ תר יו ל- 1100 ח וות דעת בכל המחוזות . מדובר על תיקים הממתינים מעל לחודשיים ימים ) פרק הזמן המקסימלי להמתנה ה ". ( וא הוס , יף כי בנסיבות אלה "מש טרת י שר אל תמשי ך ותחשוף בני נוער רבים נוספים אך בשירות המבחן לנוער שבמשרד ה עבודה והרווחה הם לא י קבל ו את מלוא הטיפול , מחוי ה בי מצ יאו ת והמש לים על מ נת לאפשר להם לצאת מהמעגל העברייני אליו נקלעו או נכנסו ד ע ". מועד ס יום הביקורת לא ח ל שי נוי בכו ח האדם בשירות המבחן , והשירו ת אינו מ צל יח להדביק את הקצב המתגבר של ההפניות מהמשטרה . œ בי ן תפקי די ו של שירות המבחן לאבחן את מצבם של קטינים שעבר ה על ו חוק , לטפל בהם ולפ קח עליהם , במטרה לשקמם ולמנוע מהם להמשיך ולעבור ע בי רות . הביקורת העלתה , כי השירות אינו ערוך וא י נו מסוגל לטפל במידת היסודי ות הראוי ה בכל הקטינים שהופנו לטיפולו , וכי בתחומים ע ל פ ש ם יבר ילותו אי ן בידיו נתונים לא על היקף הפעילות ולא על תוצאו . הית בנ וגע ל טי ק נים רבי ם לא אספו קציני המבחן את המידע המרבי לצורך אבחון מצ בם וקביעת דרכי הטיפול בהם , ולא מס ר ו למשטר ה חוות דעת הכוללות את המלצו תי הם בדב ר המשך הטיפול בתיקי החקירה . הנהלת השירות מ הגיה הנ לא ער כת ב קר ה המ אפשרת לעק וב אחר ה התקדמות בהכנת חוות הדעת ל לו ו ה טר שמ ודא שכל ת ו חו הדע ת יי מסרו . 92 י תנש חוד51 ב הש ירות ג ם לא פעל לבחינה מקיפה של הסיבות לאיחורים ב מס ירת ות ו ח הד עת למשטר ו , ה לא נע רך כד ל י עמו לו ב ד ח הזמנים בע קנש ה ז בצמ . פו גע הן בהמשך הטיפול המקצועי של השירות בקטין והן ביכו לתה של המשטרה להחליט על המשך הטיפול בתיק החקיר ב על ה סיס אבחון ו המלצה מק צועיים של שירות המבחן . שי רות המ בח ן לא קיים כל קשר עם לפחות כמחצית מהקטינים שהמשטרה ה פ נתה ו אלי בשל תיקי אי-תביעה . כמו כן א , ין ביד י השירות מידע על מספר הקטינים שבעקבות אבחונם ניתן להם טיפ ול בשירות או במסגרות אחרות בקהילה ועל תוצאות ה . ל פו יט עקב כך המט רה שלשמה הופנו הקטינים לשירות - טיפול בהם עוד קודם שנכ נסו למעגל הפשיעה כדי למנוע מהם להמשיך ו לעבור ע ב ירות - ה ושגה או ב פן מצומצם בל . בד אף שהשי רות אינו מצליח לעמוד במלוא המשימות ל וט מה ות ליו ע , אין הוא נערך לבחון את סדרי עבודתו ולאתר את ואר וצ" ה י וק ב בק ש " מונעים מ מנו לי צור קשר עם כל הקטינים המופנים אליו , לאבחן את מצבם ולטפל בהם . בת י המשפ ט לנוער בת י ה שפ מ ט ע לנו ר ד נים בענייניהם של קטינים ו פועלים ע ל פי שני חוקים : חוק הנ וער ) שפיטה , עניש ה ו דרכי טיפול הת , ( א " של- 1971 ) להל ן- קוח הנוער ] שפיטה , [( וחוק ה נו ער ול פ טי ) והשגחה , ( התש " ך- 1960 . ל פי חוק ה נוער ) שפיטה , ( מתמנים שופטים מבי ן ש ופטי בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט הש לום לשמ ש שופטי נוער . כ אשר ש ופט נ וע ר יושב ב בי ת משפט שלום א ו בבית משפט מחוזי , הם מוגדרים ב מ ית שפט לנוע . ר החוק מחייב , כי בבית משפט שלום ובבית משפט יה י זו מח יה הדיון בע בירה שהו אשם בה קטין , לרבות דיון בער עור , לפני בית משפט לנו . ער קטין , לעניין זה , הוא מי שטרם מל א ו לו 18 שנ י ם ביום הגשת כ תב האישום נ גד ו . עי קר יי חוד ו של בית המשפט לנוער הוא במגמתו ית מ קו ישה ר : ק לגבי הקטינים המסכנים את הציבור או שאינם ניתנים א ו ר יי וא ם לטי פו ל , יעד יף בית ה משפט את הדרך העונשית , ירשיעם בדין ויטיל עליהם מאסר בפועל או מאסר על תנאי ; על רוב הקט י נים מוט ל ות דרכי טיפול שונות . ה חל ב שנת 1996 פועל צ וות בין-משרדי בראשו תה של המשנה לי מ ה ץעו שפט י לממשלה ) להלן - הצוות הבין-משרדי (. בשנת 1999 הכין הצו ו וט טי ת ת ת זכיר חוק לתיקון חוק הנוער שפיטה ) להלן - ט יוטת ה תז , ( כיר שמטרתו לפ ת ור בעיות שהתעוררו ביישום ה חוק במהלך השנים מ א ז חקיקתו , בהתחשב באמנה הבי ן -לאומית ב דבר זכויות הילד , ו בהתאם לחוק יסוד : כבוד הא ד י וח ם רות ו . במ ועד סיום הביקורת , דצמבר 2000 ,טרם גובש ה נוסח ה פי וס ל ט ש יוטת התז . כ יר בה משך ל בדי קה במשטרה ובשירות המבחן ) כמפורט בפרקים הקו דמים , ( בדק משרד מבקר המדינה בהנהלת ב תי המשפ ט ובבתי משפט השלום ל נוער בת ל אביב כפ ב , ר סבא , בעכו , בחיפה ובבאר שבע ) להלן - יתב המשפט שנבדקו ( את טיפול בתי המשפט בקטינים שהובאו לפניהם בחשד ו בר עש עבי רות פליל יות . נבדק ו בעיקר : הכשרת ש ופטי נוער ; זימון הקטין והוריו ל ד יונים ; עיכובים בפתיחת משפטים . הבדיק ה נעשתה ל סירוגין מאפריל 1998 עד מארס2000 . נבדקו491 תי קים שנפתחו נ ג ד קטינים : 283ים י ליל פ ם יקי ת , 47 ת יקי בקשות למעצר עד תום ההליכי ם ו - 161 תיקי בקשו לה ת א ר כת מעצר שהג ישה המשט רה לבית המשפט מ . - 283 התיקים הפליליים שנבדקו : 40 נושאים מערכתיים 93 נפתחו ב תל אביב , 40 בכפר סבא ו- 29 בעכו בשני ם1996 - 1998 ; 71 בחיפה בשנים1997 - 1999 ; ו- 103 בבאר ש בע בשנים 1999 - 2000 . ל הלן הממ ם אי צ העיקריי ם: הכ שרת שו פט י נוער תכ ליתן ש ל הה וראות שעניינ בת ן י משפ ט לנוער ה , יא להבטי ח כי שפיטתם של קטינים החשודים בפלילים תהיה נ תונ ה בידי שופטים המתמחים במאפיינים המיוח ד ים של עב ריינות זו , וע ל ידי כך יובט ח כי משק לו המיוחד של ההיבט השיקומי יבוא לידי ביטוי הן , ב הליכי המ שפט , והן בהליכים שלפני המשפט , ובהם המעצר . יק בב לם וא ורת נמצא , כי מ בנה מערך שיפוט הנוער אי נו יכול להבטיח כי כוו נת המחוק ק ת מומש תמיד . בכל 22 בתי המשפט השלום באר , ץ יש רק 8 ש ופטים ששיפוט נוער הוא חו ת ם התמח ות ם ועיסוקם הבלעדי . עקב כך , אין בשום ב מל , טפ מש תי עט בתל אביב-יפו , שופט נוער היו שב לדין בכל ימות השבוע כ לא א , ל ש ופט דד ונ " מ תי ב ןיב " שפט השלום במחוז . כד י לקיי ם באופן פורמלי את מצוות החוק , הסמיך שר המשפטים שופטים נו ס פים בבת י משפט השלום להיות שופטי נו . ע ר אם יש צ ו רך בהחלטה שיפוטית דחופה בעניינו של ין טק ) למשל : החלטה בעניין מעצר , ( ואין באות ו יו ם בבית המשפט שבו נ הע ן וד ניי ן שופט נוע ר שכל עי סוקו בשפיטת נוער , נהוג להפקיד את התיק בידי ש ופט שיש לו מינוי של שופט נוער . וא ולם ין א , נהוגה בהנהלת בתי המשפט מדיניות , של פיה מק בל ים שופטים אלה הכשרה או השתלמות בשיפוט נוע ד קו ר ם להסמכת ם. ענ יין הע דר הכ שרה בולט עוד יותר בבתי המשפט ה ש , ם יי וז חמ שם אין כל ל שופטי נוער ששפיטת נוער ה יא עיסוקם הבלעדי , וכל ההלי כים הפליליים שבהם מעורבים קטינים נדו נים ב פני שופ ים ט , שקיבלו מינוי של ש ופטי ע ר נו . גם , ן כא אי ן מדיניות של הכשרה א ו השתלמות ע נו ט פו ישב ר קודם ל הסמכתם . יצ וין , ה כי משנ ה ליועץ המשפטי לממשלה הע ה תל את הע ניין של הע דר הכשרה של שופטים בעלי מינוי של שופטי נוער לפני מש ר ד המשפטים כבר בשנת 1996 ; וכי בטיוטת התזכ י ר מוצע ל חייב הכשרה מיוחדת לשופטי נ .ר ו ע זי מון הק טי ן והוריו לדיונים בבית המשפט נו כחות ה ה ו רים בדיונ ים המשפטיים הנוגעים ל ילדיהם חשובה הן לצו רך מתן יו ס ע לקט ין בהליך ו הן לצור ך הגברת מעורב ותו של ההו רה בדאגה לעתיד ילדו . עי סב ף 19 )ל ח ( א וק הנוער ) שפ יטה ( נקבע , בי " כי ת המש פט לנוער ימציא ל הורה הקטין עת ה קים של ה הזמנה לדין ו של כתב האישום עם הודעה שהוא ר ש ל אי היות נ ו כ ח בשעת הדיון , זולת אם קבע בית המשפט , מטעמים מי ם די חו שיי רשמו , שאין להזמין א ת ההו רה א ו שאין להמציא לו את ההעתקים האמורי ם א ו אחד מהם ל ". פי סעי ף 19 )( ג לחוק זה כל " , בקשה שנ אשם ר שאי להגיש לבי ת המשפט , 94 י תנש חוד51 ב ר שאי גם ה ורה הקטין , או אדם שבית המשפט הרשהו , ךכל ל הגיש במקומו , ורשאים הם לחקור עדים ול השמיע טענות במקום הקט ו א ןי יחד אתו ". יק הב ורת הע , ה לת שעד למחשוב בתי המשפט לנוער ביוני 1998 לא ש לחה מזכירות בית המשפט בתל אביב לקטינים ו להוריהם הזמנות לדין והעתקים של כתב י האישום , כ פי שנקבע בחוק , והמשטרה היא ששלחה ל קטיני ם ה ז מנות והעת קים מכתבי האישום . במזכירויות של בתי המשפט האחר ש םי נב דקו נמצא , שנשל חו לקטינ ים ההזמנה לדין וכתב האישום בציון שהם מיועדים ל קטין ולהוריו , אך לא נשלחו להורי הקטין , בנפרד עה , תקים של כתב האישום ושל ההזמנה , כנדרש בחוק . ביוני- ספטמבר 1998 ,לאחר מחש וב כל בת י המשפט לנ וער , צוין בהזמנה לדין , הה" כי ורה א ו ה אפוטרופוס שא ר י להג יש בשם הקטי ן כל בקש ה שנאשם רשאי להגיש לבית המשפט , לחקור עדים ו להש מיע טענות במקומו או יחד אתו א , " ולם גם אז לא נש ל חה הזמנה נפרדת ומפורשת להו רי הקטין ע . וד עלה מהתיקים שנבדקו , כי גם הזמנות ם וני י לד המתקיימי ם לאחר תחילת המשפט נשלחו לקטין הנאשם בלבד , ולא ור צ פה לה ן הודעה להו רים שהם רשאים להיות נוכחים בדיונים . יש שהקט ין אינו נמ צא בבית הוריו אלא במעון של משרד העבודה ו הרווחה א ו בכלא , לאחר שנשפט על תיק . ר אח13 מהתי קי ם שנבדקו בבית המשפט בחיפה היו ש ל נים יטק שלא שהו ב בית הוריהם . הביקורת העלתה , כי להוריו של איש מק ם ני יט אלה לא נשלחה ה זמנה נפר דת . ההזמנה לדין וכתב האישום וההזמנות לדיונים נ שלחו לקטינים באמצעות מנהל המעון או מנה ל בית הכ ל א בלבד . בת שובתה למ שרד מבק ר המדינה מ אוקטובר 2000 ,מסרה הנהל ת בתי המשפט , כי בעקבות הערותיו ש ונתה תוכנת המחשב של בתי המשפט לנוער , ומעתה נ ג חת לש ם ה זמנה נפרדת להורי הק טין או לאפוטרופסו . בי נואר 2001 נח ה תה פרקלי טת המדינה את פרקליטי המחוזות להקפיד יבת לכ רף צל" אי שום המו גשי ם נ גד קטינים א גם , ת פרטי ה ו ריהם ) כה גדרת רה וה" ר וע הנ קוחב " (. .. על ש נת מ ניתן יהיה לזמנם כדין ". עי כובים בפ תיחת משפטים בבאר שבע משפט פ לילי נפתח בהק ראת כתב האישום . את המועד לה קראת כתב האי שום קובעת כי מז רות בית המשפט לפי יומן השופט . הב יקורת ב בית המשפ ט לנוער בבאר שבע העלתה , ב כי - 56 מ- 103 תיקי ם שנבדקו )כמחצית התיקים עבקנ ( ו מוע י ה ד ד יונים להק ראת כתבי האישום כעבור ארבעה חודשים ויותר מיום שת גה כ תבי האישום לבי ת המשפט וב ; - 16 מ- 56 התיקים האמורים לעיל , כעבור שישה ח ו דשים ויותר . לש ם הש וו , אה כ מעט בכל התיקי ם שנבדקו בבתי המשפט בחיפה ובעכו נקב עו מ ועדי ה דיון להקראת כתב ה אישום עד חוד שיים מיום ה גש ת כתבי האיש ום ; בכל התיקים שנבדקו בבית המשפט לנוער בתל אבי וב ב מר בית התיקים בכפ ר סבא נק , בעו מועדי הדיון לח ודשיים עד ארבעה חודשים מ יום הגשת כתב י האישום . נושאים מערכתיים 95 פר ק הזמן ה ממושך שמ מ ועד הגש ת כתב האישום ועד מועד הקראת , ו בבית ה מש פט בבאר שבע , המצטרף לפרק הזמ ן ש עבר ממועד ביצוע העב ירה ועד הגשת כתב האישום , עלול לגרום לדחיית תהל ה ךי שי קום של הקטין . œ בת י משפט ל נוער דנים בענייניהם של קטינים , כשמטרתם העיקרית היא שיקום הקטין . משרד מבקר המדינה בדק חמי ש ה בתי משפט והעלה כלהלן : י פל חוק ) , ר וע נ ה שפיטה , ענישה ודרכי טיפול , ( התשל "א- 1971 רשאים הו רי קטין שהוגש נגדו כתב אישום , להיות נוכחים בדי ה ים נו נוג עים לקטין ואף לפעול ב מקום הקטין . נמצא , כי מזכירויות בתי המשפט לא שלחו להורי הקטין , בנפרד , העתקים מכתב האי ש ום ומהה ז מנה לדין כנדרש בחוק , אף כש הק טין לא ה תגור בב ר . תו י במ חצית מהת יקים שנבדקו בבית המשפט בבאר שבע , מועדי הדיונים להקראת כתבי האישום , נקבעו ל בע רא ה חוד שים ויותר מיו ם הגשת כ תבי האיש ום . פרק הזמן הממושך העובר עד הקראת כתב האישום עלול לגרום לדחיית תהליך השיקום של הקטי ן. רש ות חסו ת הנוער רשו ת ח סות נ וע ה ) ר להל ן - הח סות פ ( ועל ת במסגרת האג ף לשירותי תקו ן ו נוער מנ ותק )ל הלן - אג ף התקון ( של משרד הע בודה והר וו ןל לה ) הח-מ ה שרד ה (. על ת ד פק ו מ ת חסו טיפ ול מוסדי וטיפול אחר מחוץ לבית בבני נוער שע ברו על ה חוק וב בני נו ער במצוקה , ק בעי ר על פי החלטת בית משפט לנוער המ ב ר ו . ב ים פל טו מעונות הם בני 13 - 18 . מט רת הט ש ל יפו עליו מ ופ קדת החסו ה ת יא ל שק ם נערות ונע רים ) להל ן - חניכים ( על ידי ש תן מ ירו ת סו ציאלי , חי נוכי ו טי פולי הל , וסיף להש כלתם הפ ורמלית , לשנ ות את דפ וסי נה הת דכ , ם גות י שי ו כל ו להסתגל ל חב ו , רה להק ל ו ת נ הם נ ורמות ל תפקוד נאות בחיי הח . ה בר ועל פ ות סחה י פל ת חוק הנוער ש ) פיטה ני ע , שה ודרכי טיפול ה , ( תשל " א- 1971 ) להלן- קוח הנוער ] שפיטה ו , [( לפי חוק הנ וע ט) ר יפול והשגחה , ( הת ש " ך- 1960 . לפי ח ו ק ה נוער יטה פש) , ( נ אם שפט קט ין על עבירה ובית המשפט קבע שהוא עבר אותה ת בי , משפט י שא ר להח לי ט על דרכי טיפול בקט , ין ובכלל ז ה החז קת הקטין במעון או במעון נעו ל17 .לפ י חוק הנ וער ו טיפ ) ה ל ו שגחה , ( התש "ך- 1960 ,טפש מ תיב רשאי טו םא , בת הנער דו רשת זאת , ל הוציא את הנע ר ממשמורת ה אחראי לו ו למסו ר א ו תו למשמורת ר שות הסעד , גם אם לא .ה יר עב רבע __________________ 17 מ עון הו א מקום המשמש למגורים או למשמורת של קטינים מחוץ למשפחתם , שהממונה על המעונות הפנה אליו קטין לאח ר שבית משפט לנוער ציווה לפי זה ק חו על החזקתו במעון ; ן מעו נעול ה ו א מעון שחופש המוחזקים . לבגומ וב 96 י תנש חוד51 ב החס ות מט ת פל גם בב ני נ ו ער שמפנות אליה הלשכות ל ש ירותי בר ח ם תיים ב רש ויות המקומיות ל ) הלן - לש כו ת ר ווחה ח וי ( ידות אח רות במשרד המטפלות בנוער במצוקה . בפ יקוח ם ילע פו ות חס ה 47 מע ונות פ ני מייה מ סוגים נים שו , מ הם 10 מעונות ממשלתיים , שהחסות עצמה מפעילה ו , - 37 מעונות לא ממשלתיים מש , פעילים ע מותות ציבוריות וג ופים פרטי ים הקשור ים בהסכם עם ה משרד ) להל ן - ג ופים מפעילים ( והחסות מפק חת עליהם . ה ת חסו מפנה לכל 47 המעונות נערים ו נער מת ל מש , תו את דמי החזקתם , קובעת ל מעונות הנחיות ו נהלים ומפקחת עליהם . כמעט בכל המעונות מתגו ר רים נע רים בלבד או נערות בלב ד. וא לה סו גי המעונות הפועלים במסגרת ה חסות : 1 .מעו נות כ ול ל ניים המכילים יחידה נעולה , ה יינו ק תח א צה בו או יו ר ש ת ח ופ ש החניכים בה מוגבל )ל הלן -י , ( ול ע נ חב ר מ חידת פ ני מייה שאינה נע ולה ) להלן - רמ חב פת ו ( חו מעונית ב קהילה )ל הלן - מע ית ונ (. החניכים במר חב הנעול שהתקדמו ו ה ת נהג ותם ה שתפרה מועברים למרחב הפתוח ו , חניכים ש ה תקדמו עוד יותר מועברים ל מעונית ; 2 .מ עו נות שנ עשי ם בה ם אבחון והסתכ לות ; 3 .הו סטלים בק הילה הקולטי נע ם רי ם ו נערות מהקהילה או ממעונ ות אחרים של החסות ; 4 .מר כזים להת ערבות במשבר ה משמשים ב תים לטיפול קצר מועד לבני נוער מ ח וסר י קו ר ת ג ג ; 5 . "ד ירות ה " ך מש ב קהי המ לה יוע דו ת לבוג רי מעונו ת . נת שב1999ר שו כ הי ה הקל יט ה הכולל של מעונ ו סות חה ת 644 חנ יכים נת שבו , 2000 - 668 ש הו ך ל כ ע ףס נו . ים כ ני ח מו כ - 50 חני שמב ם יכ פחות אמנה . ות חס תונ תק י פל הנוער ) מעונ ו ת , ( התשט " ו- 1955 ,ממ נה ש ה ר עבו דה והרו וחה ממונה ע ל המעונות , העומ ד בראש ה ו ת חס לאו . ה עיק ר תפק יו יד : להקים מעונות ולפ קח עליהם ; להכשיר עובדי מעונות ולפקח על עבודתם ועל רמתם המקצועית ל ; ול פיטל ג דאו בנערים חוסים , לשיקומם ולהכשרתם ל חיי חברה תקינים . ת קציב ות סחה לשנת 2000 , כול ל הוצא ה מו תנ ית בהכנסה ה הי , 73.6. ח"ש ן יו לי מ תקן כ וח האד ם של הח סות ת נ בש1999 מנה152.5 ןהמ , ות ר ש מ18 ור מש ת בה נה לת ה חסות . מספ ר א זה ינ ו משקף את כוח האדם בכלל המוסדות הקשורים רו ש , ת סו חב בו מ וע סק באמצ עות עמות ות וכן על ידי קני ית שירו תי כוח א דם ו שיר ותים קבלניים . בח ודשים י לוי 1999 -פב רואר 2000 ע שה ד מ ר מש בק ר המדינה ורת קיב , ן גי וריסל , בהנהל ת החס ות במ שרד הראשי ב ירו שלי כ . ם מו כן נבדקו 14 מ עו נ ות ש בפ יקוח החס ה ן יב . ות שאר נבדקו תפוס המ ת , ת ונו ע משך ההמתנה למק ום במ נו עו ת וה קו פי ח על ה מעונות ל . הלן יו ו בא הממצאים העיקריים18 . הש מה במע ות ונ מש ך הה מת נה למקו ם ב מעון כד י לשקם ב ני נוער שעברו על החוק או ה נ מצאים בס יכון , חשוב להתחיל בטיפול בהם ובשיקומם מוקדם ככל הא פש ר , ולא - עלולה להימ שך ההידרדר ות שלהם לעבריינ , תו מים סל ולהתנהג ות שמס כנת אות ם ואת הציבור . __________________ 18 ע ל סדרי פ יקוח , סדרי מינהל וכספים במעונות החסות ראו בדוח זה בפרק על משרד העבודה והרווחה . נושאים מערכתיים 97 1 .ב תי המש פט קבעו לא אחת כי קטינים שהובאו לפניהם מסכנים את עצמם ואת ה ציבו וכ ר י יש צ להו יאם בדחיפות מביתם ו לנתקם מס ביבתם . כאשר שופטים קובעים כי יש לעשות אבחון והסת כלות , אך לא נמצא מקום במעונות המקיימים אבחון תכ סהו י , ת לו ש שהם מאריכים א ת מעצרם של בני הנוער בבתי מעצר של המשטרה , שם הם נמצאים בתנאים קשים ללא טיפול , חינוך או תעסוק ה. 2 . מש רד מ ר ה קב מדינה בדק את ה מעו נו ת הממש לת יים האלה : צו פיה ומסילה -נל ערות ; נוו ה חורש , גיל ע ם ומצפה ים - ל נערים הב . יקורת העלתה , כי בני נוע מע ל , ר ב ט ני נ וער במצב חיר , ום נק לטי ם במעונות אלה לאחר שבו עות ואף חודשי ם של המתנה . ( א) ןו מע נ וו ה חור ש מיועד לאבחון והס ת כלות ו י ש בו מ קום ל- 36 נערים . בת חיל ת אוגוסט 1999 ה מתינו למקום במעון נווה חו רש 47 נערים שיוע דו להיקלט בו בתוך פרק זמן של כשלושה ו חצי חודשים גב ל ; י 26 נער ים נ וספים , שב עניין רו בם הוציאו בתי המשפט צווים להחזקה במעון , לא נקבע מועד לקליטה . בש טח מעו ן נו ו ה חורש יש מ בנ ה כו יה ל לש ק ש ל מ ליטת קבוצה נוספת של 12 נע רים א . כל וס המבנה מותנה בשיפוצו ובהקצאת תקן לכוח הא דם ה נדרש להפעלת הקבוצה . בתשובתו מיום 25.9.2000 ה סר מ משר , ד כ י שיפוץ המבנ ה והתאמת ו לייעו דו יסתיימו בסוף שנת 2000 . )ב( מא ב צע ד צמ בר 1999 כללה רש ימת ההמתנה ל מעון מצפה , םי שגם ב ו 36 מקו מות , 27 נערים , שבנ ו ג ע להם הו ציא בית משפט צווים לאחזקה במעון נעול . הצו מיועד להשמה מידית , אך הנע רים לא נקלטו במעון סמוך לאח צא הו ר ת ה . צו נערים אלה ש , בית המשפ ט הפנה למעונות בחודשים אוקטובר - דצמבר1999 , הושמו במעון רק כשמונה חודשי ם לאחר מועד ה וצאת הצ ו וים . נם י עני ב ( ג) יד בב קות שנעשו במ וע דים שונים במהלך שנת 1999 הועלה , כי בין ינואר ליו ני אותה שנה כללה רשי מת ההמתנה להשמה במעון מסיל בו ש , ה48 מק ומות , מהם 24 במרחב הפ תוח ו- 24 במרחב הנעול , ועוד 8 מקומות במעונית של המעון , 37 נערות שלשכ ות הרווחה הפנו ל א ח ת הק צו וב ת במ ה ון ע פתוח . במעון צופיה , שיש בו 36 מקומות , היתה ביולי 1999 רשי מת המתנה של כ- 50 נע ר ות שה מתינו חודשים לקליטה . על פי המסמכים שבתיק מצ , ןהי בן קשה , וחלק גדול מהן במצב של הידרדרות מת משכת . הנימוקים החוזרים ברוב הבקשות של פקידי הסעד להשמה הם : שימוש בסמים , ח הת , תוטט שו ת ברו לחברה עבריינית וביצוע עבירות , חשיפה לאלימות ולני צול מיני וחשש לאבדנות . כך למשל פק , ידת סעד הגישה ב- 1999 למעון צו פיה בקשה ט לו קל נער . ה מתיקה של הנער ה עולה כ , י היא לא תפקדה בבית הספר , ברחה מהבית ושהתה מחוץ לו לילות וי מים שלמים בחברת עבריינים . כעבור ח ו דש ים מספר היא נר צחה . הנער ה הי תה ר שו מה במשך כל א ותם חודשים ברשימת ההמתנה למעון ולא ה ו שמה בו . 3 .ה משרד א ינ ו מקיים אפוא צווים של ב מ ית שפ ט ב עניין נערות ונער , ים שחלקם עברו על החוק , הנמצאים בסיכון , ואשר בתי המשפט קבעו כי מקומם במעונות לאבחון והסתכלות או במעו נ ות נ ם ולי ע של חסות הנוער תו כ . צאה מת ור ארוך של קטינים הממתינים להשמה במעונות , עומדים פ קידי סעד , קציני מבחן ושופטי נוער חסרי אונים ים ינ טקו , נמ צאים ללא מסגרת ט יפולית ו , בינתיים מידרדר מצבם והם ממשיכים לעבור עבירות . המ שרד מס ר בתשובתו , כי כד י לבצע את כל צ ווי י תב המשפט נדרשת תוס פת תקציב . רי ד שה ז ו צו י נ ה בתכניות הע בודה של החסו ת לשנים 2000 ו- 2001 וב תכני ו ת שהו גשו למשרד במסגרת 98 י תנש חוד51 ב התכנית המשרד ית לפי ח ות שי רו ת ים למען ילדים בסי כון , והמש ר ד בדעה שיש ל הקים ועדה משותפת עם משרד האוצר לבדיקת הצרכים בתחום זה ותקצובם . הת פו סה מ ע ב ונות מ מש ל תיי ם מו ל מצוק ת ההשמה ש תו ארה לע יל בדק משרד מבקר המדינה את סדרי ההשמה במעונות ואת אופן ה ניצול של המקומו ת בהם . במעונות הממשלתיים צו בו ק ת ש ל 12 חניכים במרחב ים הפתוח ים ובמרחבים הנעולים , ובחלק מהקבוצות ש ני מקומות נוספים הנשמרים כרזרבה למקרי חירום ן תק . המעוני א הו ת של שמונה חניכים . רבים מהחניכים מתחילים את דרכם במעון במרחב הנעול , ולאחר שיפור בהתנהגותם הם עוברים למרחב הפתוח . לכן תפוסת המר נע ה בח ול קובעת לרוב את יכו לתו של ה מעון לקלוט חניכים חדשים . הועלה , כי להנהלת החסות אין נתו נים נפר דים על התפוסה של כל אחד מה מרח בים - ו הנע ל והפתו ח . לפיכך היא אינה יכולה לקיים מעקב מסודר אחר תפוסת היחידה הנעולה , ש ה וצ" יא ואר וק בקבה ו " שאליה מו פנים תחילה רוב החני הנ ם יכ קלט ים במעון . 1 .שר מ ד מב ה קר מדינה בדק את התפוסה בכמה מעונות ממשלתיים בחודשים נובמבר1998 - אוקטובר1999 .בבדיקה לא נחשבו ל וכח נ מ ם ב י עון חניכים שלא חזר ו אחרי ח ופ , שה שהיו בבריחה ממושכת , במעצר או מאושפזים בבית חולים . הועלה , כי למרות הדרישה של פקידי הסעד לק י נ בנ ט ול וער במעונות החסות ולמרות צווי בתי המשפט , לא היתה תפוסת המעונות מלאה כל השנה . אמנם מספר המקומות הריקים שלא תמי ד נוצל ה י ה ק ן ב ט ה רבה ממספר הממתינים להשמה , אך מילוי אותם מקומות היה מצמצם במידת מה את רשימות הממתינים הארוכות . יש שחניכ ים בורחים מהמעונות ים עמ פ , לפ רק זמן ארוך ללא כ וונה לחז . ור בנ ו הלי החסות מדצמבר 1997 נקבע , ל" כי א חזר הח ניך מבריחה בתוך חוד ש ימים , תכנס הנהל ת המעון ו עדת הערכה לד יון בהמשך הטי פ ול ו החלט ה לג בי החניך . החניך יורד ממצבת המעון ויעלה על מצב ת המפקח על המעון ". ( א) מע ון צו פיה משמש לא בחון וה סתכ לות מר ו כז נ עו ה ל ל תער ב ת בו משב ר לנערות ו , יש כא , בו מור , מקום ל- 36 חניכות מב . דיקת ה רי שום ה יומי במעון לחודשים נובמבר 1998 - י מא 1999 לה וע , חב כי ודשים אל ה שה ו בו 25 - 35ער נ ות , דה יינו תמיד פחות מהתקן גם . יק בד מ ת דוח ו ת נו כח ות חודשיי ם ש הכ ין ו עב ב ון ע המ ר המ שר ד עולה , כי בחוד שי נו ם במבר 1998 -י ולי 1999 לא ה יתה הת פוסה ה חו דשית הממוצעת ב . אה ל מ ו ( ב) ב מצפה י ם נבדקה התפוסה במ הלך שנ ת 1999 ,יש חמ ב תא ה כי רי ם אקראיים ו , נמצא י כ בק ה צ בו הנע ול ה הי תה הת פוס ה מלאה פחות או יות ר - 11 - 13 נערים- וא ילו בש תי הקב וצות ה פת וחות הי ו רק 7-9 . רים ענ ( ג) מס פר הנ ער ים במעונית ה שייכת למ צפה ים והנמצאת בקהילה היה במהלך כל שנת 1999 שלושה-שישה חניכים בלבד , אף שאפשר לקלוט ב ה שמונה דל . םי ניכ ח עת משרד מבקר המדי , נה ניתן לק בל למעונית גם נערים שלא שהו במצפה ים , שכן הת פו סה שהיתה בה בעת הביקורת אינה מצדיקה החזקת צוות ב לא מ מעו . נית בת שובתו למ שר ד מבקר ה מדינה מסר המשרד , כ י בדעתו ליישם את המלצות משרד מבקר המדינה בדרך ש ל קליטת נערים במעונ י ת גם ממ אח ת ונו ע . ים ר ( ד) נ וה ח ורש ו ה א מעו תו פ ן ח לנ ערים ו בו ש לוש ק ב ל . ות וצ רוב חנ יכ יו זהו מקו ם ה מפגש הראשון עם מעונות החסות . ה נערים שוהים ב ל ש ו ם אבח ון והסת כלות , בדרך כל ל לפר ק זמן של נושאים מערכתיים 99 חודש וח צי עד שלושה חודשי ם , ולפי תוצאו ת האבחון הם מופנים למעונו ת אחרים של ס הח ות או ל ס ידור חוץ -ביתי אחר או מ וחזר ים לביתם . כא מור במ , עו ן מקום ל- 36 חניכים מש . רד מבק ר המדינ ה בדק את ה וס פתה במע ד חו ב ן ו שים פברואר 1999 -פברו אר 2000 והע ל וב רל יכ , הל המ ה יה א עון מל הו , א תפוסה הג יעה לעתים ל- 22 נערים בלב ד . ע וד העל תה הב דיקה כ , י בנו ו ה חורש נהו ג לתת לח לק מהנע רי ם ה עומ דים לסיים את ופ תק ת ב תם יי שה מעון על פי צו בית המשפט ח" , ופשת ס ך א , "ם יו המעו ן א ינו מקבל נערים חדשים עד המועד הרש מי שבו ה נע ם יר אמ ורי ם לעזוב אות ו . לדעת מ שרד מב קר המ דינה , כיו ון שחופשת הסיום ידועה מראש ל מעון , מן ה ראוי לראות את הנער ים היוצאים כמי שעזבו א ת המעון ולקלוט במקומם נערים ח דשים . 2 . מ שרד מב קר המ דינה בחן את ה טיפול ברישום הבורחי ם ובמקומות שעשויים ל התפנות עקב הבריחות . הבדיקה על ה תה , כי הנתונים הממוחשבי ם המתקבל ים מהמעונות ובהם נתוני הבו רחים אינם מעודכנים . נוסף על כך רישום הנ וכחות ב מעונות שנבדק שה ע נ וני א ו פ על י הכללים שקבעה החסו : ת נמצא ש המ עונות שנבדקו רש מו נערים שברחו או או שפזו במשך חודשים מספר כאילו הם עדיין במצבת המעון . במ ארס 2000 , ס מ וך ל מועד סיו ם הביקו , רת הפיץ הממונה על ה מעונות ה וראת שעה ולפיה הוקטן פרק הזמ ן לשמירת מקום לחניך שברח א ו נעצר ל - 15 יום בלב ש מי ,ד נמצא במאסר ממושך או ב חו פשת ני סיון בקהילה יישמר מקומו ל - 30 יום , ואם יצא חניך לחופשת סיום - ייקלט חניך אחר במקומו . הפ יקוח ת פ ה על וסה בהו סט לי ם ציבוריי ם ופ רטיים בש לושה ה וס טלים שבבעלות גופים מפעילים הנמצאים בפיקוח החסות שו הים החניכים שנים מספר ג . ם בעניי ן זה העלתה הבדיקה שאף שהיתה ר שימת ה מת נה להשמה בהוסטלים אלה , היו בהם מ קומות פנויים ש לא נוצלו . ב ות כינח מה ק לח אחד ההוסטלים שוה ות בו זמ ק ר פ ן א רוך , אף יותר משנתי , ים וחלקן כבר שהו ש נים אחדות במעונות אח רים של החסות . כמו כן , חלק מהחניכות עובדות במקום עבודה ן לק ח ו רדו מס אף לומ דות בבית ספר בסב . ה יב הועל , ה כי לא הת קיימו דיונים מסודרים כדי לבחון מה הת ועלת שבשהותן הארו כה של חלק מהחוסות במקום . רד שמ עת דל מבק ר המדינה , מן הראוי ה יה לבח ון מה ו פרק ה ז מן המיטבי הדרוש לש ה ותן ום מק ב ה , אם ש הו תן המתמשכ ת הכרחית , ואינה באה על חש ב ון בנ ות אח רות ה זקוקות לטיפול ובשל הע דר מקו ם אינן נ קלטות במעונות החסות . סד רי תפע ול של המע ונות ופיקוח ובקרה עליהם מע קב א חר ה ט יפול בחניכי ב מ ם עו נות ממשל תיים בתק נות הנ ) ר עו שפי ע , טה נישה ו דר כי טיפול ( ) ת נאי אחזקת קטינים במעון ה , ( תש ל " ז- 1976 , נק בע ש עני ינו ש ל כל ח במ ו א ן עו מב סה ו ע ון נעול יובא לפחות פע מיים ועד פני ל ה נ בש ת ה ערכה לשם ה ערכת מצבו וקביעת תכנית חינוכית ורו בעב וע . דות ה הע רכה מורכבות מהצוות הט י ול פי של המעון , ה מפקח הטיפו לי על המ עון , וה עובד הסוציאלי שהפנה את החוסה למעון . החסות מרכזת 100 י תנש חוד51 ב במערכת ממוחשבת נתונים ש מוסר צ ו ות המע ו ן על התקדמות החניך או נסיג ת ו בתחומי ם שונים , כגו ן : ה ישגים בלימודים , תוקפנות , ה סתגלו ת חברתית , הסתגלות ר גשית ויחסי הקטין עם הוריו . 1 . לע , תוסח י ה ל וה נ י פ לע העוב סוצ ה ד יאלי במעון , בין היתר לרכ ז מידע ונתונים על כל חניך לקראת הד יון בו ועדות הה ערכה . כמו כן שי , להצי ג ו בדי ן את התקדמותו או נסי גת ו של חנ ה יך במשך השהות במעון לפ י נתוני המערכת הממוחשבת . נב דקו סד רי עבו דתן של ועדות ההערכה במעון מסי נו ב הל גע ל חניכות בקבוצה נעול ה אחת , בק בוצה פתוחה אחת ובמעונית ו של ועדות ההער כה במעון מכור ה : )א ( מבדיק ת המסמכים הקשורים ל עבודת ו ה ת ה ודע ערכה במעון מסילה הוע , לה כי בר בי ם מדיוני הוועדות לא הוצגו הנתונים הנדרשים מה מערכת הממוחשבת לט . ענת המ ות צו עון יב הס , ה לכך הי תק א לו ת ב מערכת המחשב , ועם זא ת מסרו כ הש י ימוש בנת ונים .ל גד )ב ( הוע ועמש , לה ן מכו לא הר הקפיד ע כי ל נוס ועדו ת הע ל ה רכ פי ה י הל נו , ת חסו דהיינו קי ום דיו ן ראשון בח ני ך בתוך ש לושה חודשים ממועד קליטתו ואחרי כן דיון בעניינ ו פעם בחצי שנה . גם במעון מכורה השימוש בנתונים כת ער מב המ מוחשבת בדיוני ועדות ההערכה לא היה מלא . בדיוני ועדות ההערכה באחת הקבוצות מהמחצית השנייה של שנת1999 ועד ינואר2000 ,נעש אל ה מ שי וש בנתוניה של המערכת הממוחשבת כלל . 2 . ב נוהלי הח סות נקבע , כי על ה עובד הסוצי אלי לקיים שיחה ש בועית עם כל ח ניך וכ ן לקיים עמו נ שר ק וסף לפי הצורך לש . יחה א שי י ת בין הח ניך לב ין העובד סוציאלי במעון המלווה את קבוצתו של החניך חשיבות רבה . החניך יכול לשט ו ח לפני העו ס בד וציאלי את אשר על לבו ו , העובד סו ציאלי יכול לסייע לו בפתרון בעיותיו . השיחה הא ישית מקלה על העובד סוציאלי לאתר מצבים קשים של , ה וק צמ ולק בל מידע מוקדם על ח שש לניסי ונות אבדניים , והיא מאפשרת לו לת מוך בחניך , לעקוב אחריו ולל וו תו . מה תיקים שנ בדקו במעון מ כורה עו , הל ה כי מעון פעל לסירוגין ל לא ליווי ש ל עובד סוציאלי . אף שעובד סוציאלי נעדר מהמעון לפרקי זמן ממושכים - מכמה חודשים ועד חצי שנה- ונ מ אל ה ל ו ממלא מקום . הפ יקו ח ע ל ה ט י פול בחניכי ם ב מעונות ציבוריי ם ופר טיים חנ יכים ש וה ים במעונות בבעלות גופים מפעילים שבפי ק וח החסו ת ב משך שנים , וכדי לעקוב אחר ה תקדמות ם והצלחת הטיפול בהם , על המעון להחזיק במסמכים על הטיפול המקצועי הכולל שיחות עם עובד סוציאלי וד ני וי ם של ועדות הערכה . בכמה מ עונות לא נמצאו המסמכים הדרושים , וב מעונות שבהם נ מצאו המסמכים לא היה מידע מספק . להלן דוגמאות : 1 . ב מסמכי וע דות ההערכה בהוסטל אחד פו רטו בצ מצ ום רב מטרות הטיפול בחניכים והתקדמותם . אין בין המסמכים תיאור מסודר של קליטת החניכים במעון ה כי ינ ח . וסט ל אחר שוהים בו שנתי ים ושלוש שנים , ואחד מהם אף יותר מארבע שנים , אולם עד ספטמבר 1999 לא התכ נסו ועדות הע רכה במעון . בהוסטל שלי א שי ין כלל שימ וש במערכת הממוחשבת לשם הפקת מידע על התקדמות הטיפול בחניכות . כמו כ , ן ממסמכי ועדות הערכה שפעלו בהוסטל עולה , כי הע ה דת בו סוצ יאלית לא היתה מעורב ת בהכנות לדיו נ י הוועדה ובסיכו ם ההחלטות . גם אין תיעוד מסוד ר של החלטות ה וועדות ושל יעד י הטיפול . נושאים מערכתיים 101 על פי לי ה נו ה חסות , על המעון ל זמן לד יו ני ו עד ות ההערכה ולשתף בהם ג ם את העובד סוציאלי שהפ נה את החניך למעון , את החניך , א ת הו ריו וכן עוב ד עק מ ) ב ראו ל הלן (. אולם ברישומי הדיונים של ועדות הה ערכה באחד המעונות אין אזכו ר להזמנתם של א לה לדיוני ם או להשתתפותם בהם . 2 . א חד ההו סט לים מעסיק פס יכולוג ית בחצי מ שרה ב ךא , תיק אי ים ן אסמכ תא ות לדרכי טיפולה בחניכות מ , טרותיו ותי אור ההתקדמות של החניכות המטופלות רו י קי בת . ב ה נער ות יש סיכום פסיכול וגי אחד בלבד , וחלק מהסיכומים בתיקים אלה נכתבו יותר משנה אחרי קליטתן של הנערות במעון . עקב כך ל א ברור מה ה י ה מצב הנערות בעת קליטת , ן מהם יע די הטיפול בהן וה אם הן התקדמו . 3 . א חד המע ו ונ ת שבפיקוח החסות פועל לסירו ג ין ללא עובד ס וציאלי . כך ל , מה ג ד ו ממארס ועד ספטמבר 1999 לא היה עובד סוציאלי במעון זה . כמו כן אין במעון מסמכים בדבר הטיפול המקצועי בחניכים . ומ הת דדות ע ם התנהגו ת חריג ה 1 . )א ( אח ד מה אתגר ים הקשים העומדים לפני עובדי המעונו ת הוא התמוד דות עם ההתנהגות החרי גה של החניכים בחיי יום יום כ , ה על הו . י אף על פי שבמעון מכ ורה התלו ננו חניכים על אלימות ביניהם בהיקף גדול יחסית למעונות א חרים שנבדקו , יומן העבר ת מש ה מרת כו מב רה אי נו מ ונ הל ה י לפ כלל ים הנ ג הו ים סות חב ין א ; בו דיו וח שו טף על הת נהגות הח ניכ ים ו על הא רו י ע ים החריגים ש התרחשו במהל ך המשמרת ע . ו ד הוע לה י כ המ עון אינו מדו וח למפקח על המעון בח סות על כל האירועים ה חריגים כנדרש . ( ב) ת פקיד ה מד ריכים החינוכיים במעונות מחייב אותם ל ה יות ער ניים ב כל שעות היום והלילה צו ל . רך כך על , המשמרות להיות בהיקף שעות סביר . או לם דע במו הביק ורת וא ני , ר 2000 , עבדו ה מדר יכים ה חינו כיים שמ מב רו ת ש ל 24 ואף ש ל 48 . תופ צ ו ר ת ועש לדע ת דר מש מבקר ה מדינה עב , ודה עם נ ערים בעלי רקע קשה כמ במ ם כי ני הח ו קום אי נה לה ו יכ להיעש ת ו כאשר מד ה רי ך החינוכ י עובד שעות מר וב ות ללא ה פו ג ה . מר כזים ל ה ת ער בות ב משבר מר כזים ל הת ער ב ות במשבר ) ל הלן - מר ים כ ז נו ( עד ו לש מש מקלט זמין י ב נ ל די י ומ נ וע ר חס רי קור ת ג ג ו בנ ל י נ וע מ ר ש וטטים ח , לקם שנפל טו מ מק ום מגורים מסודר וממ סגרו ת מס ודרות נה . ערים והנ ער ות ה נקלטים ב מ רכזים א ל ה אמורים ל שהות בהם עד חודש ו חצי , נס וב יבות מיוחדות עד שלושה חודשים , עד שיימצא לה ם סידור אחר . משנ ת 1993 וע ד מארס 2000 נפתחו שלו מ ה ש רכ ז ים בתל אביב , בירושלים ו בחיפה . 1 . ה מרכז ק ול ט מי ד נערים שהגיעו אליו בלא שיש בידו מידע עליהם . לפיכך יש ל הגדיר בפירוט ו בכתב את דרכ י קבלת החניכים ואת דר כי ה התמודד ות עם מי שיש חשש , בין היתר , כי הם סובלים מבעי ות נפשיות , משתמשים בסמים ובאלכוהול או כי הם עב י ינ יר . מין א ולם לחסות אין נוהל בנדון . 2 . מער כות המיד ע שפותחו בחסות הנוער א ינן מו תא מות לעבודה במרכזים , ולפיכך אי אפשר לצבו ר בהן מידע מ ס ודר בדבר הסיבות לקבלת הח ניכים הט , יפול בהם , התקדמותם , המסגרות שאלי הן הופנ ו , משך שהותם במרכז ו עוד . 3 . ב אחד המ רכ זים להתערבו במ ת שב ר 20 מ קומו ת : 10 ל נערים ו- 10 לנער ות , ה שוהים במקום פרקי זמן קצרים . למרו ת האמור בנ והל י החסות , מרכ ז זה אינ ו מדווח לחסות ב כל חודש מי ה נערי ם שנקלטו בו ומה הי ה מספר ה שו הים בו בכל יום או במהלך החו דש כולו . 102 י תנש חוד51 ב שי קום חנ יכ ים לאחר עזיבת ה מעון חו ק הנוע ) ר שפי טה ק ט יכ , עב קו ( ין ששוחר ר מ מעון יהיה בה ש גחתו של קצין מעקב למשך שנה . על פי נ וה לי החסות , לפני עזיבת החניך יש לזמן לדי ון ה אחרון של ו ע ד ת ההערכה בחניך את קצין המעקב , שכן ב די ון נקב עת תכנ ית לשיקום החנ יך לאחר עזיבתו . השתתפות קציני המעקב בדיון חיונית כ די לקשר בינם לבין הח כי ינ ם העו מדים לעזו ב את המעון לאפ שר להם ל ל וות את הבוגרים מחוץ למעון ול סייע בשיקומם . במ עונות ה ממ שלתיי ם צ ופיה ומס ילה וב ארבעה מעו ות נ א םיירוב צי ין מזמ ני ם לקראת עזיב תם של הח ני כים את קציני המעקב לדיון בוועדת ההערכה ו , אין מעקב אחר בוגרי המעונות כפי שנקבע בחוק . הע רכ ת וצא ת ה ו ת של פעילות ה חסות מא חר שמט ה רת חסות היא לשקם את החניכים שחסו במעונותיה , חשוב לאסוף מידע על מידת ההצלחה שלה בשיקום חניכיה . 1 . ה ביקורת ה עלתה כי , אין א יסו ף נתונ שי ים טתי ומ תמ שך שעל פיו ניתן לקבוע את שיעור החניכים שהצליחה החסות לשקם ולהוציא ממעגל העבר . ת נו יי למר ות זא ת בת , כנית עב ה ודה השנתית ש ה ל נהלת החס ות מובא ותנ ים נים על שיעור ה הצלחה בשיקום החניכים שסיימו את שה ותם במוסדות ה ח סות כדל : לן ה במעונות הנעולי ם - 35 % ; ב מעונו ת ה לא- נעולים- 50% ; ובהוסטלים- 75% .הועלה , כי שיעורים אלה נ רש מו שנה אחר שנה בתכניות העבוד לש ה ם ני1998 , 1999 ו- 2000 ,אגב צ יו ן חוז ר ו נשנה כי היעד לשנת הע בודה החדשה הוא הע לאת שיעורי הח ניכים המשוקמים . 2 . נ וסף על סי א וף מידע שוטף על שיקומם של החניכים שע זב ו את ה מע ונות ד רושים מחקרים , סקרים ובדיקות הערכ ה . אולם ככל ש העלתה הבדיקה , בעשור האחר ו ן התפרסם ז ין ינ בע ה ס קר י חיד בשנת 1994 , ובו נסקרה או כ לוסייה של 1,331 חניכים . לד עת מש רד מבקר המדינה , מח קרים ו סק רי הערכה חשוב ים לבחינת מצב ם והצל חת שי קומם של חניכים ששהו במעו כ ן ו , ת נו ינ ח לב ת סוגים ש ונים של מוסדות ש נ פתחו בשנים האחרונות במסגרת החסות כ , ג ון מע ונ י ות , מעו נות נע ל ים לו נע ר ות ומעון ל גמילה מסמים . אי סוף נת ים ונ , ניתוחם ו הצ גת ממצ אי ם באופן עקבי א מורים לאפ שר לקו בע י המדיניות להעריך נכונה א ת י עילות ו של עמב ל פו טי ה ונות . œ רש ות ח סות הנוע ר במשרד העבודה והרווחה מטפלת בקטינים , רובם בני 13 - 18 , שעברו עבירות פליליות או הנמצאים בסי , ןוכ הט יפו ל ניתן במעונות ממשלתיי , ם ציבורי ים ופרטיים . את בני הנוער מפנים למעונות פקידי סעד בלשכות הרווחה של הרשויות המקומיות . כן מופנ י ם בני נוער על פי צווים שהוציאו בתי משפט מכוח סמכותם לפי חוק הנוער ) שפיטה , עני שה ודרכי טיפול , ( התש ל"א- 1971 . נושאים מערכתיים 103 מט רת החס ות היא טפ ל ל בקט ינים , להקנות להם השכלה ול שקם אותם . דרך הטיפול נעשה באמצעות החזקתם במעונות לאבחון וה סתכלו ע במ , ת ונות להתערבות בשעת משבר , במעונות פתוחים או נעולים וכן במסג רו ת שונו ת בקהילה . מס פר הממ תי נים לכניסה למעונות גד ול ומשך ההמתנה ארו , ך ובינתיים ממשיכים חלק מהנע וה ם יר נער ות לעבור עבירות ואף חיים בסכנה יו מיומית של הידרדרות נוספת . למרות מספר הממתינים ה גדו ל ולמ צ ות ר ווים של בתי המשפט להשמתם של נערי ם ונערות במעונות , התפוסה במ עו נות אי נה תמיד מלאה . אמנם מספר המקומות הפנויים א ינו מספיק לכל הממת ים ינ , אולם על החסות לפקח על נו עו מה ת ו לדאוג להגדלת התפוסה , כדי לצמצם את מספר הממתינים ככל האפשר . הפ יקוח על המעונות , הן הממשלתי ה ם ו י ן הציבוריים והפרטיים נ אי , ו מספיק ואינו תואם את הנהלים . על ה חס ות להג בי ר את הפיקוח כדי לוודא שהחניכים מתקדמים ונמצאים בתהליך שיקו ; ם להקפיד לקבל מוועדות ההער ש הכ ל המע ונות נתונים על התקדמות הח ניכים לו ; ודא שקציני המעקב , שתפקידם לעקוב אחר החניכים שע זבו את המעון ולהמשיך בשיקומם , ישתתפו ב דיונים ע ל החניכים לפני יציאתם מהמעון כדי שיוכלו לעקוב אחריהם לאחר שחזרו לסביבה שממנ ה הוצאו . כמו כן על ה משרד לפעול לקיום מחקרים וס כ ים רק די לדעת אם החסות משיגה את מט רותיה וב , ני הנוער שהיא מטפלת בהם אכן הוצאו ממעגל העבריי נות. הט יפול ב קט ינים עוברי חוק ים אשו נ ם ינ אש באחריות פלילית הט יפול ב ני י קט ם בני פח ות מ- 12 שעברו על החוק , אך אינם נושאים ב אחריות פלילית מפאת ג ילם , ני תן מכוח חוק ה נוער ל פו יט) וה ש גחה , ( התש " ך- 1960 ) להל ן-קו ח הנוע (. ר החוק מגדיר קטין כ קק זנ" כ וד סי לע " מה מצבים , ובהם כי , הקט שע" ן י ה מעש ה ש הוא עבירה פ ל ילית ול א הובא בפלילים ". ל פי חוק וע נ ה ר ותקנ , יו ות פקיד הסעד לחוק הנו ער הוא האחרא י לטי פול הסוציאלי בקטין ש הוא סבור כי הוא נ זקק , ובכל ב זה ל חשו ד בביצוע עבירה פלילית שטר ם מלאו ל ו 12 שנה . פקידי הסעד ממונים לתפקידם בידי שר העב ודה וה רו ו חה מ בין עובדי לשכ ות הר ווחה בר שויות ה מ קומיות . תק נות ה ) ר עונ טיפול ו השגחה , ( הת ב " שכ- 1962 ) להלן- נקת ות הנוער , ( קובעו , ת כי אם "נו דע לפ קיד סעד על קטין שנ ר אה נזקק יב . . . ת א ר ר נסיבות ה מקרה ואם אפש ר לת ת לקטין את הטיפול הדרוש לו על ידי האחראי ] בדרך כלל ההור א [ ה ו באמצעות רשות- סעד או בכל דרך אחר רר בי"ו , "ת אם הק טין ו האחראי לו מסכי מי ם לטיפ ול הדרוש , לדעתו ". ב חוק הנ וע ר נקבע , כי אם פקיד הסעד סבור שהק טי ן הוא נז קק והאחראי לו אינו ים סכ מ לט יפול המוצע , או שהוא מסכים אך אין הקטין מציית לו , רש אי פקיד הסעד לבקש מבית משפט השלום לנו ה ר ל ע כיר בקטין כקטין נזקק אם . בית המש פ ט נוכח שהקטין הוא נזקק , א הו רשאי ל תת לו או לאחראי ל ו כל הו ראה הנ ר אית לו דרו שה לטיפול בקטין או ל השגחה עליו ; ובכלל זה להורו שה ת קט ין יהיה בהשגחתו של פקיד סעד או יוחזק במעון . 104 י תנש חוד51 ב המ שטרה פות חת תיקי חקירה נגד קטינים הח שוד ים בב צוע י עבירות פליליות שטרם הגיעו ל גיל האח ר יות הפלילית19 ,ו סו גר ת או תם מש ום שהי לד ים אינם בני עונשין . בהנ חיה מאפריל 1985 בדבר "הט יפול המש טרתי בקטינים מתחת ל יגל12 ) "ל ה לן - הנ חי ית המשטרה ( קבעה המשטרה את הנסיבות שבהן על החוקרים להפנות לפקיד סעד קטין בן פחות מ- 12 , שהמשטרה מייחסת לו ביצוע עבירה פ . ית ליל בח ודשים דצ מבר 1999 - אפריל2000 ע שה משר ד מבקר המדינה ביקורת בשירות לילד ונוער במשרד ה עבודה והרו וחה ) להלן - המשרד ; ( במינהל ל תי ר ו יש ם ח ברתיים בעיריית תל אביב ובשל וש לשכות רו וחה ש ל המינהל : באגף הרווחה בעיריית באר שבע ובשתי לשכות הרווחה של הא גף . נבדק טיפול ן ש ל הלש כ ות ב- 65 קטינים שא ינם בני עונ שין )32 בתל אביב ו- 33 בבאר שבע , ( שהמשטרה ה פנת ה ללשכות בשל חשד לביצוע עבירות פלילי . תו הנוש יק ע ה ם יא ריי ם שנבדקו הם ביצוע בדיקות בי די פקידי הסעד כדי לקבוע אם הקטין נזקק והכנת תכניות טיפוליות לקטינים . בדיקה משלימה נעשתה בשלוש י חידות משטרה : מרחב הירקון , תחנת י פו ותחנת באר שבע : נבדקו כל 163 תיקי החקירה של ק טינים בני פחות מ- 12 ,שנמצאו במועד הב יקו רת בי המ ות דיח שטר ה שנבדקו . מי דע על הי קף הת ופעה נת ונים ב מש טר ה המ שטרה מ נה לת רישום ממוחשב של התיקים שנפתחים נ גד קטינים שאינם בני עונשין מח מת גילם . כדי למנוע את זי הוים של א ו תם קטיני , ם אין ה משטרה רושמת בקובץ את הפרטים המז הים שלהם , את גי לם וכתובתם . לפ י נתו נ י המשטרה ים נשב , 1997 - 1999 נ פתח ו בכל יחידותיה קצ ת יותר מ - 1,600 תיקים לקטינים בני פחות מ- 12 .ברישום ה ממוחשב של המשטרה רשומי ם קטינים שעשו עביר ות קלות כ מו קטינים שעברו עבירו ת חמו . ת רו מב דיקת כל 163 התיקים שנפתחו לקטינים בני פח ות מ- 12 ונמצאו בת חנות המשטרה שנבדקו בעת הבי ול ע , ת ור ק י כ ה 32 ) כ20 % - ( נ הם מ פתחו בשל עבירות ש ספק אם הצדיקו פתיחת תיק והמשטרה ראתה או תן לכאורה בחו מרת יתר . למשל , נפתחו תיקים בשל ש ת טיר רכב , השחתת ת מונה בבית הספר יר עב , ות קלו ת הקשור ות לסכ סוכי שכנים , זר יקת אבנים לל א פגיעה , דח יפת ילד אחר בעת משחק בכדו ר א ו בעת ק ל צה יפ ברי . כה כמ ו כ ן נפתחו לחמישה ילד ים בני 3-6 ת יקים בשל עבירות "אי נו ס ו בעי לה שלא בהסכמה א " ו ביצו ע מעשה מגונה ב קטין . לדוגמה : בתח נ ת יפו נ פ ת ח בספטמבר 1999 תיק נגד יל ד ה בת חמ . ש בטופס ההפניה לפקיד הסעד נאמר כי הילד ה חשודה בביצוע מעשה מגונה בילדה אחרת בג ן הי ופס ט ה פי ל . ם די ל , לא העלתה החקירה ממצאים ממשיים , אך ברישום ה ממוחשב של המשטרה סווג המעשה שהילדה חשודה בו כ "עב ירת א ינו ס ובעילה שלא בהס ן יוו כ ". המכ הע ש בירה היא עבירה מסוג , ע פש הועב ר התיק ל פרקליטות , וזו סגרה א ותו . __________________ 19 ב דבר הט יפ ול בבני נוער בגיל האח ריות הפל ילית ראו בפרק : " טיפול המשטרה בעבירות פליליות של בני נוער ". נושאים מערכתיים 105 אי סוף נ ת ונ ים במשרד העבוד ה והרווח ה וב ל שכות הרו ו ח ה במשר ד הראש י ובלשכותיו המחוזיות מונו פ קיד סעד ראשי ופקידי סעד מחוזיים לעניין חוק הנוער . לפי תקנ ו ת הנוער , על פקיד הסעד הראשי להדרי ך את פקיד י הסעד לעניין חוק הנוער המו עס קים בל שכ ות הר ווחה ול פקח על עבודתם . על פי ה ו ראו ת התע , ס" על פק יד הסעד לדווח בתוך שבו ע ימ ם י לפקי דת הס עד הראשית ולפקידת הסעד המחוזי ת על כל קטין שהופנה לטיפולו . הדיווח מיו עד לאיסוף נתונים על כלל הקטינים שהופנו לפקידי הסעד י לפ חוק הנ ו ער ובהם גם קטינים שעברו עב , ות יר על הג וף המפנ ה ועל סיבת ההפניה וכן על הפ עולות הראש וניות ש נעשו ב עניין של הקטי גו ן כ , ן ח ת יח תפ : קיר ה סוציאלית , נקיטת אמצעי חירום או קבלת החלטת ביניים לפי חוק הנוער . בתום טיפולו בקטין על פקיד הסעד לדווח לפקידת הסעד הראשי ת ולפקידת הסעד המחוזית על ממצאי הבדיקה , על מסקנותיו , ועל צעדים שננ קטו בעניין הקטי ן לפי חוק הנוע ר . 1 .ב בדיקת הת יקים ב תל אביב וב ר אב שב ע ה ועלה , כי בכל המקרים לא מסרו פ קידי הסע ד את הדיווחים הנדרשים . גם לא נמצא בלשכות שנבדקו רישום מרוכז של שמות הקטינים שאינם ב ני עונשין שהפנתה המשטרה ללשכות בשל ב יצ וע עבי רו ת פליליות . 2 .ג ם במש רד אין איסוף נתונים שיטתי בעניין קטינים שהמשטרה הפנתה לפ י יד ק הס עד בכ , לל ועל קטינים שהופנו בשל חשד לביצוע עבירות פליליות בפרט . סד רי העב ר ת מ ידע בר חבי תל א ביב ובאר שבע פוע לות כמה לשכו ת רו וחה . בהנחיית המשטרה נקבע , כי טופס הפני ית קטין ל פ קיד סעד יישלח מיד עם סיום הטיפול בו אך ורק למנה לי הלשכות . מהבדיקה עלה נבש , יגוד לה נחיי ת המש טרה , נשלחים טופסי ההפניה לגופ ים שונים : בת ל אביב נשלחו הטפסים למרכזת לענייני נוער ש ל עיריית תל אביב או ללשכת הרווחה של יר הע ייה ; מהב ד יקה עלה , ששמונה טפסים שה משטרה טענה - לפי מסמכיה- שהיא שלחה לעיריית תל אביב , לא הגיעו ל יעדם . המשטרה אף לא יכל ה ל ד ת ע שטפס ים מס וימים לא הגיעו לעירייה , כי פק ידי הסעד בתל אביב אינם מוסרים למשטרה , בדרך כלל , אילו טפסים הגיעו ואיזה טיפול ניתן לקטין , ן וי יצ . כי גם בבאר שבע פקידי הסעד אינם מדווחים למשטרה על הטיפול הניתן לק טינים . הפגמי ם בסדרי העברת המידע עלולים לפגוע במת ן ה טיפו ב ל קטינ . ים לד עת משר ד מבקר המדינה , על המשט רה ועל פ קידי הסעד במשרד ובלשכות לפעול יחד לבחינת סדרי העברת המידע ביניהם , ועל המשרד לפקח על ר ישום נא ו ת בידי פקידי הסעד . הט יפו קט ב ל ם יני הב דיק ה ש ל פ קידי ה סעד כא מור פ על , י ת קנות הנוער , כ אשר המשטרה מפנה קטין אל פקיד הסעד פ על , ד קי הסעד לברר את מצבו של הקטין ו את המצב של משפחתו , כדי לקבוע אם לדעתו , הקטין הוא קטין נזקק לפי חוק הנוער . ע ל פי ה ור אות תקנו ן לעבודה סוציאלית ) להלן - התע יו חנה לל כו ש , (ס" ת של המשרד למנהלי לשכות הרווחה , על פקיד הסעד לחקור את עניינם של כל הקטי נים המו ני פ ם אל יו בי ן שלקטין 106 י תנש חוד51 ב ולמשפחת ו מנו הל תיק ב לשכה ובי ן שלא . יצו ין , שעל פי חוק הנוער ניתנ ו ל פקיד הסעד סמכויות ייחודיות , שלפיהן מו תר ל ו ל היכ נס ל כל מ קום ש נמצא בו קטין , ולח קור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות ה נו געות לקטין . חק ירה מ ידי ת של פקיד הסעד עם קבלת ה פני ית ה טי ק ן מה מש טרה רצויה , כדי לאפשר טיפול בקטין סמוך ככל האפש ר למועד ביצוע העבירה המיוחסת לו . מ שרד מב קר המדינה בדק את סדרי טיפולם של פקידי הס עד ב- 65 קט י נים שהמשטרה הפנתה ללשכו ת בתל אב יב ובבאר שבע ) להלן - 65 הקטינים מה , ( ם 33 קטינים בבאר שבע ו- 32 בתל אביב . לה לן תוצא ות ה ב : קה די בד יקת מצ בם של ק טינים ש אינם מ וכרים ב ל שכות חל ק מהקט ינ ים שהמשטרה מפנה אל פקידי הסעד אינם מוכרים ללשכות הרווחה , וגם משפחותי הם אינן מ ו כר ות . בנס יבות אלה , על פי ה ור אות הת , ס"ע על פק יד הסעד לחקור בעניין מצבם של הקטין ומשפחתו , ואם יש צו ר ך - להפנ ות ם לגו מ ף טפל בל שכה . מ- 65 הקטיני ם שהטיפול בהם נבד , ק משפחות יהם של 24 לא היו מוכרות ללשכות . בביקורת הועלה , כי מצבם של 11 מקטינים אלה )7 בבאר שבע ו-4 בתל ביב א ( לא נבדק כלל . מנהלי הל שכות ב תל אביב טענו , כי לא קיבלו את אחד הטפ סים ששלחה המשטרה . הועלה , כי לגבי ארבעה קטינים ) ים ספ ונ שנ יים בבאר שבע ושניים בתל אביב ( נעשה בי רור חלקי בלבד : הורי שניים מהם זומנו בידי פקיד הסעד לשיחה אך לא באו ; הוריהם של שני הקט ינים הא ח רים לא זומנו לשיחה , ופקיד הסעד פנה לבית הספר שבו לומדים הקטינים לקבלת מידע עליהם . מכאן שלגבי 15 מ- 24 קטיני ם ש לא ו יה מוכר ים לא נעשה בירור כנדרש , וממילא לא נ יתן להם טיפול . זי מון הו רי הק טין לשיח ה בה וראות ס" ע הת נקבע יכ , על פקיד הסעד לאסוף מידע על כל ק טין המו פ נה אליו . אם יש לקטין המופנ ה ו למשפח תו תיק משפחה בלשכה , פקיד הסעד יכול ל פנות במידת הצורך אל העובד הסוציאלי ה מטפ ל בה אי שם ל , ם סוף המידע . יש חשיב ות לק יום שיחה ב ין הקטין והורי ו ל בין פקיד הסעד בדבר העבירו ת המיוחסות לקטין בטופס ההפניה מהמשטרה : השיחה מאפ שרת לפקיד ה סעד להתר שם התרשמות ראשונית ב דבר נט יו תיו העברייניות של הקטין ולבדוק את הצורך בטיפול בקטין בשיתוף הוריו . כמו כן שיח ז ה ו נח וצ ה ל צורך הרתעה מפני הישנות עבירות , שכן לפי חוק הנוער לפקיד הסעד סמכות חוקית לנקו ט צעדים טיפוליים אף נגד רצונ ם של הקטין וה ו רי ו . מור אכ קדב , מ שרד מבקר המ דינה את טיפ ול פקידי ה סעד ב- 41 קטינים )26 קטינים בתל אבי ב ו- 15 בבאר שבע ( שמשפחותיהם היו מוכ ר ו ת לל שכ ת ו שנבד מב . קו דיקת מסמכי פקידי הסעד והעובדי ם הסוציא ליים המטפלים במשפחות עולה , כי הוריהם של 12 מ- 41 הקטינים האמורים לעיל )7 בתל אביב ו-5 בבאר שב ( ע זומנו לשיחה א צל פקיד הסעד או אצל העובד הסוציאלי המטפל לאחר קבלת טופס ההפניה מהמשטרה . לגבי יתר 29 הקטינים אל , נמצא פק ל צא ידי הסעד ואצל העוב דים הסוציאליים המטפלים , מסמכים המעידים כי הקטינים והוריהם ז ומנו לשיחה בדבר הפניות המשטרה . מנהלי הלשכו ת בת ל אביב השיבו למשרד מבקר המדינה , כי הוריהם של חמישה קטינים נושאים מערכתיים 107 נוספים זומנ ו ל שיחה , אך השי חות אתם לא ת ועדו . עוד ציינו כי פ ניו ת המ טר ש ה בע ין ני שלושה קטינים לא הגיעו ללשכ ה . סד רי הרי שו ם של ה טיפול המ ומלץ לפ י חוק הנ וער , לפקיד הסעד סמכויות רבות . א חת מהן היא כא מור לקבו ע א ם הקטין הוא נזקק . לפי הורא ות התע א , ס" ם ית רר ב לפקיד הסעד שהקטין נזקק , יביא את עניינו לפני ועדת החלטה מקומית בלשכת וחה ורה שב , ה צו ות רב -מקצועי המחליט על דרכי טיפול , ו ימליץ לה על דרכי הטיפול בו . אם הקטין או האחראי לו מתנגדים לטיפול המוצע , בסמכותו של פ קיד ה ד סע לפנו ת ל ב ית משפט השלום ל נוער . אם לדעתו הקטין אינ ו נזקק אך זקוק לטיפול סוציאלי , יעביר את האחריות לה משך הטיפול בקטין לידי ה וב ע ד הס וצ יאל י בלשכת הרווחה . , אן כמ ד ה יקפ של סעד מעמד חשוב בקביעת נזקקותו של הקטין , במתן המלצות טיפוליות לוועדת ההחלטה המקומית , ובקביע צה ת ורך בפנ י יה לבית המשפט . ב תקנות וע הנ ר נ קבע י כ , פקיד הסעד ירשום את תוצאות הבירור ומסקנותיו . או לם מבדיקת המסמכים שביד י פ קידי הס עד ו מב דיק ת תיקי המשפחה בלשכות שנבדקו התב , רר כי רק לגבי מיעוטם , 11 מ- 65 קטינים- כולם בבאר שבע- סיכמו פקידי הסעד בכתב את מסקנותיהם כפ י שנדר ש ו בתקנות ובהורא ות הת ע מכ . ס" י יד קפ ש , אן הסעד לא קבעו בכתב לגבי 54 מאותם קטינים )83 % (אילו מהם הם נ ז קקים כמוג דר ב חוק מ ו יל או , הקט ינים שלא הוגדר ו נזקקים היו זקוק ים ל טיפו ל סוציאלי . הדבר עלול ל פגוע במתן טיפול בקטינים האלה . תכ ניות ט יפ וליות בכ ל לשכת ר , ה ווח על העו ב ד הסוציאלי המטפל במשפחה ו על המדרי ך- ראש צוות המ מונה עליו , להכין תכ נית טיפולית כו ללת לכל משפחה שבטיפול בלשכה ותכני ות ני רט פ ות לבני המשפחה הזקוקים לכך . בנסיבו ת המפורט ות בתע , ס" יכול העו בד הסוציאלי המטפל , באמצעות המדריך הממונה עליו , להביא את עניי נו ק של טין לפנ י ועדת ההחלטה המקומית , שבה צו ות בין-ש ירותי ורב -מקצועי , כדי שזו תדון בק טין ו תקבע את דרכי הטיפול בו . הוועדה יכו לה ל ון ד בענ יי נו של קטין הנמצא בטיפול במשפחתו ול א חלה הת קדמות בהשגת היעדים שנקבעו לו בפרק זמן ש נקבע בתכנית הטיפול . ועדת ההחלטה פועלת על פי תק נות ק הפי וח על מעונות ) אחזקת ילדים במעון רגיל , ( התשכ " ו- 1965 . ל משפחות יה ם של 43 מ- 65 הקטינים ש עניינם שנבדק נ והלו33 תיק י מש חה פ ב י א ב ל תב : נוהלו 18 תיקי משפחה ל- 26 קטינ ים ומשפח ותיהם ; וב באר שבע 15 ת יקי משפחה ל- 17 קטינים ולמשפחתם של שניים מהקטינים נפתח תיק בע תו קב הפניית המשטרה . להלן ממצאי הביקורת : הח ל טות ב דב ר הטיפול בק טינ ים עד מועד הב יקו רת נקטו הלשכו ת שנבדקו צעדים טיפוליים לגבי 19 ם י ינ טק שמש פחותיהם מוכרות ללשכ ו ת : 10 קטיני ם ס ודרו בסידור חו ץ- ביתי בעקבות החלטה של ועדת ההחלטה המקומית ; קטין אחד שובץ במועדונית של ב ה ית ספר שבו למד ; עניינם של שי שה קטינים ה ובא לפ ני ועדו ת החלטה ; ושני קטינים סודרו ב מסגרות בידי גו פים אחרים . 108 י תנש חוד51 ב לג בי יתר 24 ים נ טי קה שמש פח ותי הם מוכרות ללשכות , לא נמצאו מסמכים המעידים שהעובדים הסוציאליים המטפלים במשפחות בחנו את הצורך בהתערבות טיפולית בקטין החשוד ב ו ביצ ע העביר ה. עי כובים ב מ תן הטיפול פו י הט ל ב ני י קט ם עוברי חוק חייב להיעשות סמוך כ כל האפש ר למועד ביצוע העבירה , שכן ככל שה קטין מת רב , רגב ים הסי כויים שדפוסי העבריינות יתמידו גם בבגר ותו . 1 .כ אמור נק נ , טו צעדים טיפוליים לגבי 19 קטינים ; מזה בתל אביב הובא לפני ועדות הח לטה עני י נם של 8 קטינים . מעיון בפרו טו קולים של ועדות ההחלטה עולה כי בנוגע לשי שה משמונת הקטינים התריעה המשטרה לפני גופים קה ב ילה שנ ה ו חצי ואף שנתיים לפני מועדי הדיונים , על בעיו ת התנהגות , כמו אי- ביקור סדיר בבית הספר ושוטטות ועל ביצוע עבירות פליליות . עד תח יל י ת י שומן של דרכי הטיפול שעליהן החליטו הוועדות עבר כמובן פרק זמן נוסף . כתוצאה מכ של , ך ושה יל די ם היו בני 10 - 11 ושלושה כבר היו י בנ 12 - 13 כ שנדון ענ יינם בוועדה , בלי שטופלו ב היותם בג יל צעיר . להלן דוגמאות : )( א ב שנת 1996 דו ו ח ללשכה בתל אביב על אי-ביקור סדיר בבית ה ספר של קטין בן שבע ב . - 1997 הפנתה אותו המ שטרה ל לש כה כמה פעמים בגלל גניבות . כעבור כשנתיים , בשנת 1998 ,ש ולב הקטין במוע דונ ית ל עו ש ת הצ הר יים בידי קצין ביקור סדיר של משרד החי נוך , א ולם ל א ביקר במועדונ ית עקב התנגדו ת אמו . רק בנוב מבר 1998 , כ שה יה הקטין בן תשע , דנה בו ועד ת החלטה ו החליטה שיש לפנו ת לבית המשפט בעניינו , אך גם החלטה זו לא בוצעה . כעבור ש נה נוספת דנה הו ועדה שנית בעניינו ו החל יטה יש ש לפנ ות לב ית המשפט כדי שיכיר בקטין כקטין נ ז קק ויו רה על מסירתו להש גחתו של פקיד הסעד לשישה חודשים , כדי ל חייב את האם ל שלוח את ילדיה ל בי ת הספר ול מועדונית לשע ת הצהריים . בינואר 2000 הו גשה פנייה לבי ת המשפט , וביולי אותה ש נה מ סרה מנהלת הל שכה למשרד מבקר המדינה הד כי , יון בב ית המשפט טרם התקיים . התוצאה היא שבמשך כארבע שנים לא נקטה הלשכ ה צעד טיפולי ממשי לגבי הקטין . ( ב) מ אוגוסט 1996 ע ד ספטמבר 1999 ק יבל ה הל שכה ב תל אבי ב מהמשטרה ו מקצין ביק ור סדיר - המ ופקד בעירייה על ביצוע חוק לימ וד חובה , התש "ט- 1949 - דיווח ים על חא שני ים בדבר שוטט ג ני , ות בות ואי-ביקור סדיר בבית הספר . באבחון ש הזמינה הלשכ ה לגבי אחד מהם ביוני 1996 ,כ שהיה ב ן 8 ,נקבע שהוא ז קוק לטיפול פסיכו-וצ ס יאל י אינטנס . בי י אך במארס 1998 קבע המאב , חן כי הל שכ ה לא דא גה שהמלצותיו יבוצעו ושה ן אכ ן לא בוצעו . ועדות ההחלטה כונסו ב עני ינם ל ש האחי ם לרא שונה רק בנובמ בר 1998 ,כ שנת יים לאח ר האבחון , כשהיל דים היו בני 10 - 12 . )( ג ב לשכה ב תל אביב דיווחה העובדת הסוציאלית המטפלת , בשנת 1997 ,על קיום "דפ וסים קרי מינליים ל צא " ילד ן ב9 .ב דוח סיכום טיפול מאוקטובר 1997 המליצה העובדת הסוציאלית למחליפתה לבדוק אם נע שתה לק טין הבדיקה הניר ולוגית , שהיא ו פקידת ה סעד חייב ו את משפחתו לעשות וא שר התעכבה ז מן רב , וכן לבדוק אם הקטין החל בטיפול הפסיכולוגי שה וחל ט עליו יה . א ציינה בדוח , כי המועדונית שב ה ביקר הילד סירבה לקבלו לשנה נ וספת עק ב התנהגותו הא לימה . רק באפריל 1999 - כעב ור ש ה נ ו חצי מ מסי רת הדוח האמור - פנתה העובדת הסוצי אלית שהח ליפה את העובדת האמורה , לעריכת אבחון . ועדת החלטה התכנסה לדו ן בעניינו רק ביוני 1999 ,כ שהילד היה בן 11 וחצי , ו רק ב נובמבר 1999 הוא נקלט בפנימייה . נושאים מערכתיים 109 )( ד ב ינואר 1996 נ מ סרו ללשכת תל אביב תוצאות אבחון שנ עשה לקט ן י כבן 10ל ש ב התנהגות אלימה בבית ובבית הספר מא . פריל עד דצמבר 1997 הפנתה המשטרה את הקטין ללשכה תשע פעמים בגלל גניבות , אולם עניינו הוב א לפני ו עדת החל ט ה רק באפריל 1998 , יותר משנ תי ים ל אח ר קבלת תוצאות האבחון . 2 . י תר ע , כן ל בתל אביב הועלה , כי בנוגע לשבעה קט ינים אח לא ם יר נק טו פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים ה מטפלים צ עדים טיפוליים וגם לא פנו לוועדת החלטה ; זאת אף שהמשטרה או ג ופים מקצועיים אחרים ב קהילה ) ועדת הש מ ה ל חינוך מיוחד או מנהל בי ת ספר , ו ינ צי ( כי ה ילדים נמצאים בסיכון ג בוה בשל ביצוע עבירות פליליות , שוטטו ת וח שיפה לח ברה עב ריי נית , וכי אחד מהם אף דקר ילד אח ר . œ המ שטרה מ פנ ה קטינים בני פחות מ- 12 החשודים בביצוע עבירות פליליות , לבדיקתם ולטיפולם של פקידי ה ס עד שבלש כ ות הרווחה , במטרה למנוע , וד בע ם בגיל צ עיר מאוד , את המשך הידרדרותם ל עולם העבריינות . או לם בב יקו רת הועלה , כי פקידי ה לא ד עס בד קו את מצבם של רוב הקטינים שהופנו אל יהם ולכן לא ניתן להם כל טיפול מונע כשזה נדרש ; כשהחלי טו הלשכות לטפל בקטינים , ניתן הטיפול מאוח ר ובהיקף לא מספק ; פקידי הסעד לא תמי ד הפעילו א ת סמכויותיהם החוקיות כדי להמל יץ על דרכי ו טיפ ל בקטינים אלה וכדי להביא ליישומ ד של ן רכי הטיפול שעליהן החליטו ועדות החלטה א ו עובדים סוציאליים מטפלים בלשכה . עקב כך לא ניתן לרוב הקטינים שהמשטרה הפנתה לטיפולם של פקידי ה סעד , ו טיפ ל הולם בעוד מועד , למניעת המשך התנהגות העבריינית עם התבגרותם . הע דר מ סג רו ט ת ל יפו יות 1 . ה ת לו לו כ ס" תע ב וראות בדב ה ש ר מת קט ינים בג ילאי בתי ספר במועדוניות טיפו ליות לאח ר שעות ה לימודים ולהשמת ילדים בני שלוש ומעלה במ ועדוניות ביתיות ) שתי המסגרות מיועדות ב י ן היתר ל ילדים בעלי חסכים ניכרים בת הל י ך ההס תג לות ה חברתית (. מט רת הה שמה של ק טינים במו עדוניות טיפוליו ת היא בין היתר לשפר את סי פו ד הת נהג ותם ולמנוע שוטטות בלא להוציאם מב יתם ולסד רם במסגרת חוץ-ביתית . ואולם על פי התע , ס" המסג ת רו האלה אינן מיועדות לי לדים שיש להם עי ב" ות ה הג נת ו ת קשות ". מ נהלי ה לש כות ופק יד י סעד מס רו למשרד מבקר המדינה , כי רו ב ודע המו ניות ן א ינ מסוגל ות לטפל בקטינים שיש להם ב ה ו ת יע תנה ג ות קש ות , ובכלל זה ה תנהגות עבריינית , ולמעשה אין מסגרות קה ילתיות , למעט אחת - בראש ון לציו ן- לטיפול בילדים אלה . בתשובתו למשרד מבק ר המדינה העיר מנהל המינהל ל שירותים חברתיים בעיריית תל אביב , כי יש קושי במי מוש ניות כת ו טיפ ל לילדים שיש ל הם קשיי התנה גות יו בר דל . ה ת , ס"ע הדן במוע דוניות לש עות הצהריי נ , " ון כיסב ם די לי"ל ם ותן למ עש ה ל גיטימציה לכך שילדים שיש לה ם בעיות התנ הגות לא ישולבו במסגרות לשעו ת הצהריי ם. כ ך לדוג מה : בלשכת תל אביב ב יולי 1997 ה מל יצה ועדת ההשמה לחינוך מי וחד כי קטי בן ן עשר וחצי שיש לו בעיות הת נ הגות ק ת וש וא שר עשה מעשי ם פליליים באופיים , יסודר במ ועדונית מטעם 110 י תנש חוד51 ב לשכת הר ווחה . ההמלצה לא בוצעה . בתשובתה מס רה הלשכה , כי במועדוניות לא קיבלו באותה ע ת ילדים מהחינוך המיוחד , וכי הטיפול בילדים אלה הוא באחריות מינהל החינוך היי עיר ב ולא נ המי הל לשירותי ם חברתיים בעירייה י נו בי . 1999 הח ליט ה הלשכה להפסיק את הטיפול האינטנ סיבי בתי , ק והוא סוו ג כתיק המיועד למעקב בלבד . בדיון נ ו סף של ועד ת ההשמה נקבע כי לילד אינטליגנציה תקינה , הוא אינו זכאי לחינ וך מיוחד ומתאים למפתן , שהוא מוסד שי קומי-טיפול ימו י י שמשרד העבודה והרו וחה מפעיל בתוך הקהילה עד יו מו לש יקומם של בני 12 - 15 בעלי קשיי הסתגלות . מסגרת זו מטרתה ל מנוע עבריינות ולמנוע הוצאת ילדים מ מסגרת משפחתית ומסביבתם הטבעית . ביוני 2000 קבעה ועדת ההשמה , שאין מסגרת חי נוך מתאימה לקטין האמור . 2 . ג ם לקטי ני ם ש עבר ו ע בירו ת פל י ליות ויש ל הם בעיות התנ הגות קש ות , ם קי קו ה ז למסגרות פנימייתיות , לא תמיד נמצא מק ום מתאים . במאי וביוני 1999 הפנת ה המשטרה ללשכה בבאר שב ע קטין בן עשר וחצי ממשפחה המוכרת ללשכה . עוד באפ ר יל 1997 , כשהיה בן שמו נה וח , צי קבעה וע דת ההחלטה , כי הילד בסיכון ג בוה וה חליט על ה סידור חוץ-ביתי . בתיק המשפחה צוי ו ף בס ן מא י 1999 ,כי יש לקבל דיווח מהפנימייה ש בה סודר הילד כבר ב- 1998 .כעבור חודש פנתה הע ובדת הסו צי אלית לפנימייה , ו זו הודיעה כי היל ד שהה ב פ נימייה 24 ש עות בלבד וברח . ביולי 1999 פנתה ראש הצוות לשירות לילד ו נוער לצ ורך סי דור וץ ח -יתי ב ; לאחר ש יועצת בית הספר של הי יו ד ד ל וחה בפברואר 2000 על הרעה במצבו של הילד , פנתה ה ל שכה לשירות ל ילד ונוער בשני ת בבקשה לסידור חו ץ- ביתי עבור הילד . יוצ א , כי התכנית ה טיפולית , שעליה הוחלט עוד באפריל 1997 כש היה הילד בן שמונה וחצי ובסיכון , טרם בוצע ה במועד סי ב ם ה ו יקורת מארס 2000 - כשהיה הילד בן 11 וחצי. קט ין אח ב , ר באר שבע , סודר בפנימייה ב שנת 1993 ,כשהי ה בן שבע , אך בינואר 1997 נפלט ממנה בש ל בעיות התנהג ות קשו ת . מבדיקת המסמכים שביד י פקידת ה סעד ובתיק המשפחה עולה , כי מא ז נ פלט מ הפנימייה והוא בן עש ר וחצי אצמ א נ ל , ה לו ר מסג ת טיפולית , אף שלדעת כל הגופים ה ים פל טמ הי ה הקטין "בס כנה מ ייד ית וממשית ע ". ד הג יע ו לגיל 12 - גיל האחריות ה פלילית- באו גוסט1998 ,ש המ יך הקטין להסתבך בפלילים ולא ידע קר וא . וב ת וכ רק מ ש הגיע לגיל 12 נ עשה לו אבחו , ן ונקבע שה וא ז קוק לטיפול תרופתי . לאחר ועי הג לגי ל12ת נפ חו לקטין תיקים פליליים רבים ה ית בב משפ . ט באחד הדיונים ממארס 1999 מסרה פקיד ת הסעד ל בית המשפט כי "הק טין ש הה בבית במשך שנתיים לל א מעשה . שום מסגרת לימודית בתוך הקהילה לא ק יבלה א ו ; ות כל הג ורמי ם המטפלים ידעו ע ל הקטי ן הנמצא בסיכון אך לא היתה שום תר מסג מתאימה מ ". בדיקתם ש ל אותם גופים התברר כי , ין קט ה בג יל 12 נמצא במעצר בית שלושה חוד שים וח . צי ביול י 1999 החליט בית המשפט על החזקתו במעון נעול ל - 18 חודשים . œ בח וק העו נש , ין התשל "ז- 1977 , נקבע גיל האחריות הפלילית לגיל 12 .ל פי חוק ונ ה ער )ט יפול והשגחה , ( התש "ך- 1960 ,ותקנו , וית האחריות לטיפול הסוציאלי בקט ין עש ש ה מ עשה פלילי ולא הובא בפלילים , מוטלת על פקידי ה סעד לחוק הנ ו ער שהם עובדים סוציאליים שמונו בידי שר העבודה והרווחה לעניין חוק הנוער וא ש ר עובדי ם ברובם בלשכות לשירותים החב רת יים של הר שויו ת המ ק ומיות . המשטרה מפנה לפקידי הסעד קטינים עוברי חוק שאינם בני אחריות מ . ת לי לי פ שרד מבקר המדינה עשה בדיקה בעיריות ת ל אביב ו באר שבע וב של וש יחידות במשטרה , והעלה את הממצאים הבאים : נושאים מערכתיים 111 לא יסוף מ יד ע על היקף העבריינות ב קרב קטי נ ים שאינם בני עונשין נודעת חש יבות וה . בה ר עלה , כי במערכת הרווחה - במשרד העבודה והרווחה ולשכותיו המחוזיות ובלשכ ה תו רו וחה ברשויות המקומיות - אין מידע על היקף ת ופעת העב ריינות ב קר ב הקטינים שאינם בני עונשין . הו עלה ט כי , ופסי הפניית קטינים לפקידי סעד שהמשט ר ה טענה ש שלחה , לא הגיעו ליעדם ; פקיד י הסעד ל א דיווחו למשטרה אילו טפסים ה גיעו ואיזה טיפול ניתן . בשל הפגמים בסדרי העברת יד מה ע עלו לים קטינים שלא לקבל את הטיפול הדרוש . חו ק הנו ער קובע איזה קטין הוא נזקק . הנזקקות נקבעת על יסוד מצבים המפורטים בחוק . לפקיד סעד מעמד ח שוב בקב י עת נזקקותו של קטין שעבר עב יר ה פליל ית ולא הובא בפלילים ושהופנה לבדיקתו . כמו כן לפקיד הסעד מעמד חשוב במתן המלצ ות טי ל פול שיינתן לו בלשכת הרווחה ובקביעת הצורך בפנייה ל בית המשפ ט בעניינו . הועלה , כי לגבי רוב הקטינים שהפנתה המשטרה לפקידי סעד , לא נעשה בירו ר כנדרש חוק ב . העדר בירור ראוי עלול לפגוע במת ן טי פ ל ול קטין , בייחוד אם הו א ומשפחתו אינם מוכרים ללשכות הרווחה . על כל ע ו בד צי סו אלי המטפל במשפחה להכין למשפחה תכנית טיפול . ית לגבי יותר ממ חצ ית הקטינים שמשפחותיהם מוכרות ללשכות , לא נמצאו מסמכים המעידים שהעובדים הסוצ י אליים ה מ טפלים בחנו את הצורך בטיפול ב קטין ה חש ע ו ביצ ב וד העבירה . גם לקטי נים המעטים שהוחלט לטפל בהם , ניתן הטיפול בשלב מא הו : רחו עלה כי עניינם של קטינים נדון שנה וחצי וא ף שנתיים לאחר שג ופ ים שונים , ובעיקר המשטרה , דיווחו על בעיות התנהגות קשות שלהם ועל עבירות שעבר . ו יישומן של דרכי הטיפול שעליהן הוח לט ארך פ רק , ףס נו ן זמ והילדים התקרבו לגיל שבו יש להם אחריות פלילית , בלי שניתן להם ט מ ול פי ונע . עוד הועלה , כי פקידי הסעד לא תמיד הפע ילו את ס מכויותיהם החוקיות כדי להמליץ על דרכי טיפול בקטינים וכדי להביא ליישומן של דרכי הטיפול שעליהן ה וחלט בלשכה . בת קנון לעב ודה סו ציאלית כ ו לול ת ה ו ראות בדבר השמת קטי נים בגילאי בתי ספר במועדוניות טיפוליות לאחר שע ה תו לי מוד . ים אולם , על פי התקנון המסגרות האלה אי נן מיועד ות לילדי ם שיש להם בעיות התנהגות קשות . גם לקטינים שיש להם בעיות התנהגות קשות הזקוקים ל מסגרות פ נימייתיות לא תמיד נמצא מקום מתאי ם. ר מ נא המ לעי ל עולה , כי רוב הק טינים שהמשטרה מפנה לטיפולם של פקידי הסעד , אינם קב מ לי ם ט יפול הולם למניעת המשך עבריינותם . לדעת משרד מבק ר המדינה ן מ , הראוי כי פקידי הסעד יגבירו את פעילותם בתחום מניעת העבריינות בקרב קטינים שטרם הג י עו לגיל האחריות הפלילית . œ œ œ 1 .ה גישה ה מק ובלת בספרות המק צועית היא ש החברה אחראית לא רק לחינוך , להקניית כי רע ם ולה שתתת נורמות התנהגות במסגרות ממוסדות א , לא גם לב ני נוער שלא הצליחו להפנים ערכים ו ורמ נ ו ת מקובלות . 112 י תנש חוד51 ב תכ לית הח קי קה הנוגעת לבני נוער היא ל יצור הל י כי חקירה , שפיטה וטיפול ייח וד יים , כד י למנוע את הידרדרותם לעבר יינות ולאפ שר להם להשתלב בחברה . הטיפול בעבריינו של ת ק טינ ים נתון בידי כמה גופים ממלכתיים , ובהם יח ידות הנו ער במשטרה , שירות המבחן ל נוע ר ור ש ות ח סות הנוער שבמשרד העבודה והרווחה , ובתי המשפט לנוע ר. 2 .ב ין הגו פי ם המופקדים על הטיפו ל בקטיני ם יש קשרי גומלין , והם אמור ים לפעול מע כ רכת משולבת ומתואמת ; המשטרה היא הגו הר ף אש ון שבו נתקלים קטינים שעברו על החוק והיא המפ נה אותם ליתר הגופים - שירות המבח ן ל נוער , בתי המשפט לנוער ורשות חסות הנוער . לאחר חקירתם מפנה ה משטרה א ת הקטינים לשירות המבחן לנוער לצורך אבחנה פסיכו-סוציאלית , ובמי דת הצורך ל הת ערבות טיפולית . שירות המבחן אמור לס למ ע יי שטר ה בבואה להחליט אם לסגור תיק חקירה של קטי ן או להע מידו לדין , ולבתי המשפט ל נוע ר בק ב ה לת חלטה על העונש או על דרכי הטיפול המתאימים ביותר לקטין . אחת מדרכי הענישה או הטיפול היא השמת קטינים במעונות של רשות חסות הנוער , אך החלטות שיפוטיות כאמור מושפעות לעתים הע מ דר מק ומות להשמה במעונות עפ . ילותם של גופים אלה כמערכת אמורה להיות מתואמת , לבוא לי די ב טוי י בקביעת מדיניות משותפת , המבוססת על גישות טיפוליות ושיקומי , תו וביישומה , וזאת כדי שתהל יך הטיפו ל בקטינים יהיה עקבי ויושגו מטרותיו ה מר כזיות : שיקומם של הקטינים ומניעת הי ות דר רד ם ל עולם הפשע . הביקורת העלתה שמדיניות מתואמת כאמור ל א נקבעה ; הועלו גם כשלים מהותיים בפעילות ליישום המדיניות שנקבעה בכל אחד מהגופים ובקשר י העבודה ביניהם . 3 .ב טיפול המ שטרה בע בריינו ת נוער משולבות - הן מכוח ה חוק והן מכ וח הגישה שאימצה המשטרה- ענישה עם טי וש ל ופ , ם יקו כדי לצמצם את התוצאות השליליות שעלולות להיות ל מפגש של הקטינים עם מערכת אכ יפת חוק ה . הגישה הטיפולית באה למנוע את תיוגם של הקטינים כע ב ריינים ב , ין היתר באמצעות מניעת רישום פלילי לחלק מהקטינים בהתמלא תנאי ם מסוימים ע , ל ידי גניזת חומר החקירה בעניינם בה אי ך יל-תב יעה . בת י המש פט לנוער נוקטים אף הם גישה שיקומית כלפי קטינים : רק לגבי קטי נים המס נים כ את הציבור או שאינם ניתנים , או ראויים , לטיפול ק נו , ט בית ה מ שפט את דרך העונש , ומרשיעם בד ין ומט יל עליהם מאסר בפועל או על תנאי . לגבי רוב הקטינים בית המשפט מורה על נקיטת א חד א ו י ותר מהאמצעים ומדרכי הטיפול המנויים בחוק , ובהם : טי פול סמכותי של קצין מבחן על פי "צו מבחן או " החזק ת הקטין במעון מב . שטרה הבד יקה המדגמית העלתה ש ש יעור הליקויים בחקירה של ינ קט ים גבו ה עד כדי פגיעה ממשית במימו ש המדיניות ש נקבעה . הבדיקה העלתה ש , 17% - מ יל פל ה ים יק הת יים שנפתחו לקטינים לא היו אמורים להיפתח מש , ום שהתקי ימו התנאים שנקבעו לגניזת חומר ה ה קיר ח בהליך אי-תביעה . לעומת זאת 40% מתיקי אי-תביעה לא עמדו בת נ אים שנקבעו לכך . הדבר מעיד על פגיעה מיותרת בחלק מהקטינים , ולע ומתה - הקל ה לא מוצדקת עם אחרים . בכך מוחטאת המט ש הר ל קבי עת דרכי טיפול שונות לקטינים בהתאם למידת מעורבותם בפלילים ולסיכויי שיקומם ו ה . עלו ל יקו יים בהליכי החקירה , במיצוי החקירה ובהתמשכותה ; ור ע שי התיק י ם הפליליים שבהם נמצאו ליקו יי ם אלה הי ה כפול משיעורם בתיקי אי-ת ביעה , ויש שתיקים פליליים נסגרו ולא הוגשו כתבי יש א ום רק מסיבה זו . בכך יש פגיעה חמורה באכיפת החו ק ובהרתע . ה כמו כן לגבי כמחצית מה קטי נים י תיק ש הם נגנזו בהליך אי-תביעה , לא יושמו הנחיות שנועדו ל הרתיעם מ לחזור ולעבור עבירות , כמו החתמתם והזהרתם בנוכחות הוריהם לבל יע ברו עבירו ת נוספות . נושאים מערכתיים 113 הו עלו לי קו יים בשיעור גבו בק ה שר של המשטרה עם שירות המבחן ; קטינים רבים לא הופ נו לשירו ת המבחן או הופנו אליו ודב , חור יאב ר זה פגע ביכולתו של השירות להזמין קטינים אלה , לאבחן את מצבם ולטפל בהם במקרה הצורך . מתן ט יפול תא מ ים לקטינים שעברו על החו ק חשוב במ יו חד כשמדובר בקטינים שלא היו להם ריש ים מו ע ל ע בירות קודמות , שכן ייתכן מאוד שהעבירה שעברו לא היתה אלא איתות על מצוקה כלשהי ת וה , ערב ו ת טיפולית מבעוד מועד עשויה למנוע את הידרדרותם . יג סו ה נו ת ספ שיש לתת עליה את הדעת היא ה טי פול בק טי נים עוברי חוק שאינם בני אחריות פלילית . מהבדיקה עולה , כי יש לשפר את ה ות רכ עי הר שויות הממלכתיות העוסקות בתחום זה , ובכלל זה סדרי הט יפול המקצועי בקטינים אלה , ולשפר את סדרי העברת המידע בין המשטרה ובין מערכת הרווחה-נ ה הלת משר ד העבודה והרווחה , הלשכות המחוזיות של המשרד ולשכות הרווחה ברש ויות המקו . יות מ 4 .ב מסגרת מש רד העבודה והרווחה וע פ לי ם ש ירות המבחן לנוער ורשות חסות הנוער . שירות ה מבחן עוס ק במתן שירותי אבחון וקיפ , ח וט פול י פסיכו- סוציאלי לקטינים העוברים על החוק , והוא משקף א ת הגישה ה חברתית שלפיה עבריינות של טי ק נים הי א ביטוי למצוקה ולחוסר הסת גלות אישי ת וחברתית , ואינה תוצאה של אורח חיים ל . י ינ רי בע שירות המבחן שלוש מטרות עיקריות : מניעת עבר יינות טי , פול ושיקום באמצעות שי נוי התנ גות ה וסיוע בהתאמת ההליכים המשפטיים לקטין . רשות חסות הנו ע ר מופקד ת על החזקה במעונות של קטינים במטרה לשקמם על ידי מתן שירות סו ציאלי נו חי , כי וטיפולי , להוסיף על השכלתם הפורמ לש , תיל נות את דפוסי התנהגותם , כדי שיוכלו להסתגל לחב רה , ולהקנ ות להם נורמות לתפקוד ת ואנ בחברה . בב יקורת הו עלה , ששירות המבחן אינו מצליח לקיים כראוי את תפקי יו ד- חקירה יסודית ומקיפה ש ל קטינים ש נפתחו להם תיקים פליליים , והתרשמו ת מקטינים שהופנו אליו בשל תיקי אי-וז ה עי תב קוק ים לטיפול . הו עלו ל יקו יים מהותיים בתיפקודו של שירות מבחן ובהם עיכובים , פעמים ניכ , ים ר ב זימון הקטינים לצורך אבחונם ובמשלוח חוות דעת בעניי נ ם למשטר ; ה אי- מיצוי ההליכים המקצועי ים- רק חל ק קטן מהקטינים שהמשטרה הפנתה לשי ר ות בשל תיק אי-תביעה הוזמנו לשיחה עם ן צי ק מבח ן ונפגשו עמו כנדרש בהנחיות השירות ; כמו כן לא מוצו מקורות המידע על מצבו ש ל ה קטין . הו עלו כ שלי ם בטיפול המערכתי המשולב שמקורם באי- יכולתו ש ל שירות המבחן לטפל בכל הקטינים שהפ נת ה אליו ה משטרה : על יותר ממחצית ה קטינים שה ופ נו לשירות המבחן בשל תיקים פליליים יב ק אל לה המשטרה חוות דעת כנדרש , ועקב כך נפגעה יכולת ה להביא בחשבון , בין מכלול שיקו ליה בענ ה ין י עמדתם או אי- העמדתם לדין של הקטינים , את התמונה הכול ל ת של מצ בם. רש ות חס ות הנוער היא חול יה מרכזי ת במערכת הטיפולית-שיקומית , שתפקידה ל שקם את בני הנוער המתחנכים במעונותי וב ה מע ונו ת שבפיקוחה . החסות לא ניצלה בצורה המיטבית א ת המקומו ת במעונות . החסות לא פי קחה די ך צור ה על המעונות כדי לוודא שהחניכים מתקדמים ומשתקמים לו , א נעשה מ עקב אחר החניכים לאחר יציאתם מהמעון . ראוי אפוא לבחון בחינה מ עמיקה את מ ידת השגת המטרות של הטיפול במעונות ון בח לו , אם בני הנוער אכן יצאו ממעגל העבריינות בעקבות שהותם ב מעון . 5 .מ המצב המת ואר לעיל ולה ע , שלא מיושמות דרכי טיפול בקטינים כפי שנקבעו . יש להני ח אפוא ש ק טינים רבים אינם מקבלים טיפ ול מקצוע י בשלב מוקדם שעשוי למנוע את כניסתם ל מעגל הפשיעה . את מחיר הידרדרותם של ני טי קה ם ל חיי הפשע עלולים לשלם לא רק הקטין עצמו אלא גם משפחת , ו הקהילה שבה הוא חי ו החב רה כולה . 114 י תנש חוד51 ב על המשטר ה ושירות המבחן לפעול כמערכת משולבת , ולכן ע ל כל גוף בנפרד ועל שניהם יחד לעשות בד יקה מע רכ תית מעמיקה ולבחון את המדיניות וא ת יישומה , את סדרי שיתוף הפעולה בינ ; םהי את הכ לים העומדים לרשותם ואת הדרך הראויה להפעלתם . יש ליתן תשומת לב מיוחדת לאמ צעי ם הע ו ם מדי לרשות כל אחד מהגופים המופקדים על הטיפול בקטינים לבי צ וע משימ תיו ו , בעיקר נוכח תוספת האמצעים שניתנו למשטרה , שהגדילה את ת פוקותיה ו הט ילה בכך על יתר הגופים עומס נוסף . כ ומכ ן יש לבחון את ההוראות והנהלים שאינם מיושמים כנדרש ולאתר ת הליכים הדורשים שיפור ביא ה י ל דכ , לטיפול מועיל ויעיל יותר בבני נוער .