פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 468 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ו (03 בפברואר 2026), שעה 11:05 סדר היום: << נושא >> הצגת התקדמות תכנית תנופה לצפון ברשויות המקומיות שפונו << נושא >> לציון שנה להחזרת אזרחים ליישובי הצפון המפונים ב"חרבות ברזל" מטעם חה"כ יעל רון בן משה נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר יעל רון בן משה – מ"מ היו"ר מוזמנים: איתיאל בירן הרדן – מנהל אגף פיתוח ארגוני ברשויות מקומיות מנהל שלטון מקומי, משרד הפנים דנה יוליוסבורגר – רפרנטית פנים אגף תקציבים, משרד האוצר ניזאר פארס – מנהלת אופק צפוני, משרד הביטחון חיים אביטן – מנהלת אופק צפוני, משרד הביטחון ישי רובין – מנהל אגף בכיר בגליל, המשרד לפיתוח הנגב הגליל והחוסן הלאומי לימור לב – ממונה מחוזית תכלול נושא שיקום מחוז צפון, משרד הרווחה והביטחון החברתי רועי שמחה – מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה תהילה שחר – מרכז המידע והמחקר של הכנסת לי את כהן – מנהלת אגף אסטרטגיה, מנהלת תנופה לצפון עינת שלו – תחום קהילות, מנהלת תנופה לצפון חן גרינברג – אגף לתכנון אסטרטגי, מנהל התכנון מאיה שולמן – מהנדסת, יו"ר מנהלת תקומה, חברת חשמל לישראל אילן פרידמן – מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב אלי חפוטה – מנהל אזור גליל עליון-גולן, קרן קיימת לישראל נמרוד דגני – סמנכ"ל ממשל ושותפויות, תנועת עלינו בקי כהן קשת – עו"ד, הפורום למאבק בעוני משתתפים באמצעים מקוונים: משה דוידוביץ – ראש המועצה האזורית מטה אשר, ויו"ר פורום קו העימות שאול גולדשטיין – פרויקטור שיקום העיר קריית שמונה, לשעבר ראש מועצת גוש עציון ומנכ"ל רט"ג מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> הצגת התקדמות תכנית תנופה לצפון ברשויות המקומיות שפונו << נושא >> << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בוקר טוב, אני פותחת את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא שנה לחזרת האזרחים ליישובי הצפון המפונים בחרבות ברזל. יום שלישי, ה-3 בפברואר 2026, כ"ז בשבט התשפ"ו, עוד אפשר להגיד חג שמח ותודה ליושב-ראש הוועדה שרץ והגיע להיות איתנו בעצמו תושב הצפון, ולא מקרי שהיום, ביום הדיונים הארוך הזה בנושא חזרת התושבים ביישובים המפונים, הרבה חברי כנסת גם מהצפון אבל גם מפריפריה גיאוגרפית אחרת נמצאים, זה באמת נושא שחשוב לכל מי שגר בסמוך לגבולות. אתה רוצה להגיד כמה דברים לפני שאתה צריך ללכת? אוקיי, אז תודה לצוות הוועדה, תודה לכל מי שהגיע מקרוב ומרחוק, ולמי שנמצא איתנו בזום. נגיד שהאירוע ההיסטורי הזה בחיי האומה של פינוי כל-כך הרבה אזרחים, יושב על אירוע בטחוני-משברי חמור ביותר, אבל לא זה נושא הדיון היום. הפינוי היום, שאני חושבת שעוד רבות ידובר ונעסוק בו ונצטרך ללמוד מה היה, מתי היה, למה היה והאם בכלל היה נכון? יצר סיפור חדש לגמרי שהוא איננו ביטחוני, שהוא חברתי, שהוא כלכלי, שהוא שבר שעומד בפני עצמו. באמת לפני שנה – עכשיו אנחנו מציינים שנה – המדינה אפשרה לתושבים המפונים לחזור לבתים שלהם, ובראש ובראשונה צריך להצדיע לאותם תושבים, אזרחים מפונים, ששבו הביתה. אזרחי מדינת ישראל שהתגלו בתפארתם באסון הנורא שקרה לנו ב-7 באוקטובר וגם אחרי שנה וחצי של פינוי גילו חוסן בלתי נגמר וחזרו לגור ביישובים שעוד לא היו כולם ערוכים לקליטה. הדבר השני שזכות בוועדה הזו לציין ולהצדיע זה לשלטון המקומי, לראשי הרשויות שהיו שם לכל אורך המלחמה, גם עם האזרחים גם המפונים וגם אלו שלא היו מפונים, ונמצאים איתם בשטח יום-יום, ופה בדיון הזה אנחנו בעצם נשאל מה הפעולות שהמדינה עשתה במסגרת מנהלת תנופה ובמסגרות אחרות? כשמבחינתי ראש החץ של האירוע הזה היה ונשאר המשרד לפיתוח הנגב והגליל. הוא היה איתנו לפני המלחמה, הוא נמצא איתנו במלחמה, והוא יהיה איתנו אחרי המלחמה. עם כל הכבוד, ויש כבוד, גם לגורמים הנוספים שפועלים וימשיכו לפעול בשטח. הגעתי עכשיו מדיון ועדה אחר בנושא חזרת התושבים, אז הייתה התלבטות של כמה דקות ליו"ר הוועדה האם עוד קוראים לזה מנהלת תנופה או שכבר קוראים לזה תקומה. אנחנו בעצם עוד לא לגמרי יודעים מה האורגן ומה הגוף, אבל את המשרד לפיתוח הנגב והגליל אנחנו מכירים ומוקירים. הוועדה הזו היא תמיד הבית של השלטון המקומי, וכמו שציינתי, הם בוודאי היו כתובת ומהווים כתובת עבור האזרחים. אני מציעה שאחרי שיושב-ראש הוועדה יגיד את דברו, נעבור דבר ראשון לשמוע את נציגי השלטון המקומי, מי שנמצא כאן ומי שבזום. בבקשה. << יור >> יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << יור >> בוקר טוב, תודה רבה. אני מתנצל שתכף אצטרך שוב לרוץ לוועדת הכנסת לפיצולים של חוק ההסדרים. אני רוצה להודות לך לא רק על הדיון הזה היום ולא רק על ההתעקשות להשאיר ולקבע אותו וציון של כל היום, זה לא רק הדיון כאן בוועדה, אלא זה יום שלם שאת מובילה בכנסת בכלל הוועדות ובאמת לא מורידה מסדר-היום את הנושא של הצפון, בדגש, אבל הפריפריה בכללותה. והאתגרים המאוד לא פשוטים שיש ובטח האתגרים שיש לתושבי הפריפריה מאז המלחמה. אבל צריך גם לשים דגש שהמלחמה תמיד מעצימה בעיות קיימות. הפריפריה במדינת ישראל, לצערנו הרב, בהזנחה מתמדת על כל הבחינות, תחבורה, חינוך, רפואה. אני חושב שכמעט בכל נושא שאנחנו נוגעים בו, למעט ההון האנושי, הפריפריה נמצאת שנות אור מאחורי המרכז. אנחנו רואים את זה גם בתוחלת החיים. גם בחשש הגדול שהיה, והיו פה דיונים גם כאן בכנסת אבל גם אצלנו בגולן, של מה המשמעות של פינוי בתחילת המלחמה? יש רשויות שלא נתנו להם את הברירה הזו, אבל אצלנו עוד היה איזשהו דיון, ובאמת היה מאבק מאוד קשה לאן להתפנות ומה קורה כשמתפנים. גם כאן בכנסת, אמרתי שבסוף ביטחונית גורמי הביטחון יחליטו, אבל ההשלכות האזרחיות שבאמת חבר'ה צעירים פתאום יבינו באיזה פער הם נמצאים כמעט בכל תחום, מחוגים לילדים והרמה של החינוך והאפשרויות והגעה והנגשה של רפואה, ויהיה מאוד קשה להחזיר אותם, זה יהיה פרויקט לא של משרד ולא של ועדה, זה יהיה פרויקט שכל הממשלה תצטרך להתכנס אליו ואולי זו גם תהיה הזדמנות לעשות איזשהו יישור קו בהרבה מאוד נושאים ותחומים. אני חושב שקודם כול היום הזה הוא יום משמעותי, זה יום שמציין תאריך מאוד משמעותי, הוא גם מתכנס מיד עם ט"ו בשבט שזה גם חג שמאוד מחובר לפריפריה, גם לצפון, לא רק לנטיעות של קק"ל וליערות ולירוק אלא לחקלאות המאוד ענפה שהיא סמל מאוד משמעותי של תושבי הפריפריה ובמיוחד גם בצפון, בגליל, בגולן. לסיכום, תודה רבה על ההתעקשות של ההובלה של הדיון הזה, הוא המאתגר בתוך היום הזה, גם לרוב צריך להסביר לנוכחים שח"כים שיוזמים ימים מיוחדים בנושא מסוים הם רצים כי יש המון דיונים במקביל, ובאמת באירועים שהצטברו כאן בכנסת עם תקציב ההסדרים היה פה איזשהו אתגר, אבל התעקשת שהדבר הזה לא ירד מסדר-היום, כי בסוף לוועדה הזאת יש הרבה כוח. כמו שציינת במדויק, הוועדה הזו היא הבית של השלטון האזורי, של השלטון המקומי, אנחנו ביחד מובילים הרבה נושאים והרבה דברים חשובים וצריך להגיד את הדברים האלו על השולחן, שבסוף מה שגרם לתושבים לחזור ובאמת לעבור את התקופה המאוד מאתגרת הזו של פינוי, של מלחמה, של מילואים, זה השלטון המקומי, זה השלטון האזורי, זה ראשי הרשויות, אלו המכלולים בתוך הרשויות, שכל הזמן נתנו תקווה, שקיפות, אופק, חיבקו, עטפו את התושבים. יש משרדים שהיו יותר באירוע, משרדים שהיו פחות באירוע. יש משרדים שראינו גם בישיבת הממשלה האחרונה שזה היה הבית שלהם, זאת אומרת, ראשי הרשויות כבר מדברים בעד עצמם כי הם פשוט ראו בשעת המבחן מי היה ומי לא היה וזה דבר שהוא משמעותי, וכאן אנחנו אוהבים להתעסק בדברים הטובים יותר. אני באמת מקווה שהדיון הזה יוביל את הפיקוח על המשרדים שצריכים ממש לעבוד ולעסוק בהחזרה של התושבים, ואלו שחזרו ונשארו – לוודא שהם מקבלים את כל המענים הראויים מממשלת ישראל. אז תודה רבה ונעבור לשמוע את האורחים היקרים שהגיעו. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה. רגע לפני שנעבור לראשי הערים והמועצות, בשונה מהמקובל בכנסת, יושב-ראש הוועדה ואני, חוץ מעיסוק בנושאים הבוערים תרתי משמע שצריכים פתרון כאן ועכשיו, אנחנו גם יודעים להציב לעצמנו חזון ולקדם חקיקה שלא רואים את התוצאות שלה מיד פה ועכשיו. אני מקווה שבימים הקרובים יפורסם הנוסח של חוק פסולת בניין, שמחר כבר יפורסם להערות הציבור, לקראת קריאה שניה ושלישית, נושא שמטריד הרבה מאוד מהאזרחים בכל הארץ, גם בקו התפר, אבל בוודאי אנחנו מכירים את זה מהבית, מהגליל. בהמשך אנחנו נקדם גם את הסדרת משק הפסולת בכלל כולל הקמת רשות פסולת ארצית. אני מציינת את זה כי אלו באמת חוקים לא אופייניים לחברי כנסת שמציבים איזשהו חזון. כשאנחנו מדברים ביום החשוב הזה על הצפון, על חזרת התושבים, חשוב מאוד בכל תחילת דיון להגיד שאנחנו לא רק עוסקים בשיקום, שיקום, עם כל הכבוד, יעשו מי שיעשו בעזה, אנחנו עוסקים באזרחי מדינת ישראל, אנחנו עוסקים בפיתוח, ואנחנו עוסקים בצביון של מדינת ישראל שנים קדימה ופה בוועדה הזאת אנחנו לא מתביישים להגיד שאנחנו גם יודעים לעסוק בשנת ה-100 למדינת ישראל. בשנת 2048 מדינת ישראל תמנה 16 מיליון אזרחים, אפשר לאתגר את המספר הזה, מי שרוצה להגיד לי 18 מיליון אזרחים – שיהיה, ואנחנו צריכים לראות כבר מהיום – ועדיף היה להתחיל את זה לפני 20 שנים – איך תהיה פריסה דמוגרפית שתשרת את כלל הציבורים במדינת ישראל, וכנראה שבגליל יצטרכו לחיות כ-3 מיליון אזרחים, גם בנגב מספר דומה. ועדיין, 10-12 מיליון אזרחים יגורו בגוש הגדול. תארו לכם שאת כל אזרחי מדינת ישראל היום, 9 מיליון אזרחים, נשים בין חיפה לבאר שבע, זה עומס אדיר שגם ככה אנחנו הולכים אליו, גם אם אנחנו נעסוק בזה שהגליל יכפיל את אזרחיו ונהיה 3-4 מיליון אזרחים והנגב יכפיל את כמות אזרחיו, עדיין נהיה בעומס אדיר בגוש המרכזי, כך שהנושא של הצמיחה הדמוגרפית בגליל והפריסה הדמוגרפית בכל הארץ הוא לא נושא שצריך להעסיק רק את המשוגעים האלו שהלכו לגור בגולן או בגליל, זה נושא שצריך להעסיק גם אנשים שחיים ברעננה או במודיעין. אנחנו רוצים שהילדים שלנו יתבגרו ויגורו לידינו ויתפרנסו בכבוד ויקימו משפחות, אבל הם יודעים שהם גם יכולים לבוא לגור ברעננה ובמודיעין, ותארו לכם ש-14 מיליון אזרחים יגורו בגוש הגדול ולא רק 10 מיליון. כדי שבאמת הפריסה הדמוגרפית הזו תשתנה ונצליח להכפיל את מספר האזרחים שגרים בגליל, אנחנו צריכים לדבר על סט של פעולות, זו משימה לאומית. האסון הנורא של ה-7 באוקטובר, הפינוי שבא בעקבות החששות הביטחוניים זה שבר גדול כפי שהצגתי קודם, אבל זו גם הזדמנות לנהל את השיח על מה אנחנו רוצים שיהיה עכשיו בצפון ואיך אנחנו בונים את הדברים מחדש לכדי פיתוח. אני אומרת שוב שכל הנושא של שיקום פחות מעניין אותי, סליחה. אנחנו צריכים לדבר על פיתוח, על יצירת מקורות תעסוקה, על שירותי בריאות כפי שציין חבר הכנסת קרויזר. זה לא רק הבנייה של מבנה המיון הקדמי בקרית שמונה – איך מביאים רופאים מומחים שיעבדו שם? זה לא משהו שאני או חבר הכנסת יודעים לעשות ושזה יקרה מחר, ואלו תהליכים ארוכי טווח. הדיון היום מתרכז באמת בדברים שקרו בשנה האחרונה על ידי המשרדים הממשלתיים אל מול השלטון המקומי וגופי שטח נוספים. בואו ננסה גם לדבר עליו ברמת החזון, איפה אנחנו רוצים לראות את עצמנו בעוד 5 שנים, בעוד 10 שנים ובעוד 20 שנה בלי להתעלם מאותן שריפות שקורות היום בשטח. אם בקריית שמונה שליש מהתושבים עוד לא חזרו, בוודאי שהוועדה הזו עוסקת בזה ואנחנו נעסוק בזה גם היום, אבל אנחנו לא נשאיר את הדיון רק ברמה הזו. אז ככה רציתי להציב גם את החזון בהתחלה. בואו נעבור בבקשה לנציגי השלטון המקומי שיעלו בזום. אני אומרת את זה, אנחנו כתושבי הצפון, אנחנו מבינים שלהשבית יום עבודה שלם כדי לנסוע בערך שש שעות, לפעמים יותר, הלוך חזור, זה משהו שאנחנו בוועדה הזו יכולים לאפשר לו להיות קצת יותר קל ולעלות בזום. בבקשה, משה דוידוביץ', יו"ר פורום קו עימות, ראש המועצה האזורית מטה אשר, ראש המועצה שלי. בוקר טוב. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> בוקר טוב לכולם. כפי שפתחה חברת הכנסת, יעל היא לא רק נציגה של הצפון, היא גם תושבת של מטה אשר אז יש לנו את הכבוד שהנושא החשוב הזה של הצפון, שמים אותו תושבי הצפון על המפה. גם יעל וגם חבר הכנסת קרויזר הם תושבי הצפון, תושבי הגליל, תושבי הגולן והייתי רוצה שיהיו עוד כאלה. אולי פעם נגיע למצב שלא נזדקק ליום שכזה כדי לעקוב אחרי הממשלה מה היא כן עושה ומה היא לא עושה בצפון. אבל זה די לחכימא ברמיזא, נשאיר את זה ליום אחר. אני בהחלט מברך על היום הזה, תודה על העיסוק בצפון. אני אגיד שאני בא עכשיו משיעור אזרחות בבית ספר על יסודי שמדבר על מנהיגות, על ניהול. ובעצם בעיקר על מה שקרה פה בצפון ב-7 באוקטובר. תלמידים חכמים, תלמידים נבונים, תלמידים שיום אחד יהיו מנהיגים והם שואלים הרבה שאלות. למה יש לנו פקקים בפריפריה? למה אנחנו לא מצליחים להגיע בזמן לבית הספר? מדוע אנחנו לא מקבלים את מה שמקבלים במרכז הארץ? מדוע מקפחים אותנו? אז אני עוזב רגע את שיעור האזרחות שיצאתי ממנו ואני נכנס לנושא של לשמו מתקיים הדיון החשוב הזה. שמעתי חבר הכנסת, ידידי, חבר הכנסת קרויזר כמה שהוא צודק. זו הקדנציה הראשונה שלו אבל הוא מבין עד כמה הפריפריה – ואני לא אוהב את המילה הזאת – קופחה, מקופחת וממשיכה להיות נצרכת ונזקקת. אני לא חושב שהיה צריך את ישיבת הממשלה ביום ראשון, בקריית שמונה, אחרי שממשלת ישראל הכריזה על תוכנית הצפון. קריית שמונה, עיר והם במדינת ישראל, עיר בראשה בגליל העליון, נמצאת במצב הרבה יותר גרוע ממה שהיא הייתה לפני עשור ולפני עשרים שנה. מדוע? אפשר אלף סיבות למנות. אני רוצה לדבר על הצמיחה ועל מתן הדגשים הנכונים שצריכים להינתן. אז כן, היו פה במלחמה ציינת, יעל, השר וסרלאוף, חברי הטוב שבא לפה להיות איתנו, היו עוד אנשים טובים. היה גם השר אלקין, שלקח על עצמו את המשימה הלא פשוטה הזאת, עושה עבודת קודש בכל מה שקשור לתת. אבל, ופה אני אומר את האבל הגדול, אנחנו לא צריכים להיות שנתיים ושלושה חודשים אחרי פתיחת המלחמה בתוכנית הצפון. לא רק שהיא לא חוק, היא עדיין לא מיושמת הלכה למעשה במלואה. נכון להיום, מתוך 12 מיליארד שקלים שהוקצו לקו העימות, קצת פחות מחצי נצבעו והוחלטו. האם זה נכון שבפברואר 2026 עדיין משרד הפנים אין לו תוכנית? האם זה נכון שבשנת 2026 עדיין משרד התיירות, ויש לנו את האזור התיירותי – גם אם אני משוחד – הכי יפה עלי אדמות והכי יפה במדינת ישראל, לא בתמונה? האם זה נכון שמשרדים נוספים, בלי למנות את שמותיהם ואת תפקידם, עדיין לא בלופ הזה? האם נכון שבית חולים גליל מערבי צריך להתחנן עדיין לתקציבים שהחלטנו והסכמנו עליהם לפני למעלה משנה? אז אני אומר כאן. באמת, הישיבה הזאת לא צריכה להיות ישיבה של בכי ונהי ורק מעקב אחרי החלטות. הישיבה הזאת צריך לצאת ממנה קול קורא שאומר לממשלת ישראל, אפילו שאנחנו בשנת בחירות, תפסיקו לראות את הצפון כפושטי יד. אנחנו האזור היפה ביותר במדינת ישראל, בעיניי גם החשוב ביותר במדינת ישראל. אנחנו בחג ט"ו בשבט, חג שמסמל פריחה, צמיחה ולבלוב והירוק פה בגולן ובגליל אין יפים מהם. זו הזדמנות גם להודות לקרן קיימת לישראל שתורמת לזה, יש פה את שלי שהיה איתנו במלחמה אני לא יודע אם הוא בזום או לא, ואת כל הצוות של קק"ל שהיו איתנו ועבדו איתנו. אנחנו רוצים שהצפון יפרח וילבלב. כדי שזה יקרה ממשלת ישראל צריכה לשנות פאזה, ולהפסיק לעשות עוד החלטות ספורדיות או מינוריות אלא את החלטת הממשלה, כפי שהוקצו לה 12 מיליארד שקלים, קודם כול ליישם אותה הלכה למעשה ואחרי זה נתייחס נקודתית לבעיות כאלו ואחרות. באמת אני מודה לאותם אלו שעסקו ועוסקים, יש פה את רמי שאני רואה בזום ועוד משרדים שמסייעים, אבל האבל הכי גדול הוא לא במה אמרנו ומה רצינו, אלא במה עשינו. גם ראשי הרשויות שותפיי, ובהכרח אתם, אלו שיושבים בבית המחוקקים, לא תיבחנו רק על הסיסמאות ועל הפוליטיקה, אז אני מבקש את תוכנית תנופה, שכך היא נקראת, שהייתה אמורה להיות מיושמת לפני שנתיים, לפני שהממשלה מתפזרת ונכנסים לעונת המלפפונים ולבחירות – תנו לעזאזל אור ירוק, תיישמו ותחליטו על ה-6 מיליארד שקלים, זה הדבר החשוב ביותר. עוד שלוש נקודות אחרונות, הטבות המס לתושבי הצפון כמו לעוטף עזה. אנחנו לא פחותים מהם, אנחנו לא שונים מהם, אנחנו לא היינו בסיטואציה אחרת מהם. לכל תושבי קו העימות מגיעות אותן הטבות מס כמו לעוטף עזה. לכל תושבי קו העימות מגיע שחוק עידוד השקעות הון ייושם הלכה למעשה. ולכל תושבי קו העימות מגיע לעסקים פה שיקבלו פטור מארנונה בטח בשנה הקרובה. אלה הסוגיות ואני מודה לכם שוב פעם, לך יעל, ולכל חברי הכנסת ויושבי-ראש הוועדות, על קיום היום החשוב הזה. איך אמר בן-גוריון? בנגב ייבחן העם. אני אומר שבצפון הפעם ייבחן העם והממשלה והמדינה. האם חפצי חיים אנחנו או אם אנחנו שוב פעם כסת"חים? תודה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה משה, אם אתה יכול להישאר איתנו רגע. אני מבינה שכאשר אתה אומר שבמשרד הפנים עוד אין תוכנית, אתה מתכוון בעיקר לנושא של הפטור מארנונה, למעשה שיפוי הרשויות המקומיות? << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> שיפוי הרשויות המקומיות, פטור מארנונה לעסקים, ובכלל תוכנית. יש תוכנית שלמה מאושרת, פחות או יותר היא מאושרת עם תקציב מאושר שסוכמה בין תנופה והשר אלקין לביננו, ראשי הרשויות בקו העימות, והיא לא מיושמת. אנחנו לא מבינים למה בפברואר 2026 עדיין לא ניתנים תקציבים מתנופה דרך משרד הפנים? << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אוקיי, אנחנו עוד מעט נשמע גם את נציג משרד הפנים. ציינת גם את משרד התיירות, אני מבינה שגם שם עוד אין תוכנית? << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> לא רק שאין תוכנית, אנחנו רחוקים מקידום תוכנית, רחוקים לדאבוני הרב. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> ולכם כרשויות מקומיות, כפורום קו עימות, יש תוכנית שניתן עכשיו להוציא אותה ולשבת על המספרים עם משרד התיירות ועם שאר המשרדים? << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> אני מניח שבשולחן נמצאים נציגי תנופה שיאששו את דבריי שיש תוכנית לכל המשרדים הממשלתיים, צריך ליישם אותה, להחליט עליה לפני שנכנסים לבחירות, לפני שיסבירו אנשי האוצר והמשפטנים למה אי-אפשר להוציא שקל. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אוקיי, אז עוד לפני שנשמע את נציגי המשרדים שיגידו איפה הדברים עומדים, אני אומרת שכולנו גם פה וגם מי שצופה בנו – ואני מקבלת הודעות תוך כדי – שמענו את דבריו שפעם אחת יוצאים מהלב ופעם שנייה המנהיגותיים של משה. יש תוכניות, אנחנו שנתיים ושלושה חודשים ויותר כבר בתוך האירוע. אנחנו מדברים בסוף בחיים של אנשים, בחיים של חבל ארץ, בחיים של מדינה. אנחנו ניבחן כולנו על המעשים שלנו. אני קוראת מכאן בשם הוועדה להצטרף למשה ולשלטון המקומי, גם איפה שיש מחלוקות זה הזמן להתקדם קדימה, את החשבונות נעשה אחר כך, איפה שצריך להתחשבן המדינה יודעת להתחשבן עם כל ראש עיר, עם כל ראש מועצה וגם עם כל אזרח. תודה רבה משה. נציגת הממ"מ בבקשה. << אורח >> תהילה שחר: << אורח >> שלום, אני אעשה סקירה ממש כוללת על תמונת המצב בצפון. קוראים לי תהילה שחר. נכון לספטמבר 2025, מתוך כ-65,000 תושבים מהצפון שפונו במרחק של עד 3.5 קילומטרים מקו גבול הצפון, כ-87 אחוזים שבו לביתם וכ-9,000 תושבים עדיין לא שבו לביתם. יש כמה יישובים ששיעורי החזרה נמוכים אפילו יותר, כמו למשל מטולה עם 48 אחוזים של שבים, שתולה עם 52 אחוזים, מנרה ומשגב עם. אם נשים פוקוס רגע על קרית שמונה, שהיא עיר מאוד מרכזית כמובן בצפון, עד ספטמבר 2025 כ-76 אחוזים מהתושבים שבו לביתם. אם נסתכל על תקציבים שהוקצו על ידי החלטות ממשלה, מתוכם מומשו כ-68 אחוזים שאם נסתכל ספציפית על סעיפי שיקום, תכנון ופיתוח, המימוש הוא עוד יותר נמוך, 19 אחוזים ו-44 אחוזים וכו'. כשאנחנו מסתכלים בפוקוס על קרית שמונה, אני רוצה להדגיש את ההיבט העסקי. במצגת שמשרד האוצר הציג בינואר לוועדת שרים, עלה שלפי נתוני מע"מ הפעילות העסקית מאוד דומה לטרום המלחמה. לעומת זאת, כשמסתכלים על מה שמנהלת תנופה הציגו ביחד עם משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, עולה שדווקא לפי נתוני צריכת מים וגם לפי נתוני צריכת חשמל – שזה גם הופיע בדברי הסבר להחלטת הממשלה שהייתה אמורה להתקבל אתמול ואני לא יודעת אם היא התקבלה בסוף – עולה שדווקא הפעילות העסקית לא חזרה לקדמותה. אם ננסה להבין את הפער הזה, אנחנו יודעים שנתוני מע"מ מתייחסים בעיקר לעסקים שהם לא כוללים עסקים קטנים, זאת אומרת עם מחזור של עד 120,000 שקלים, וזה גם לא כולל את הרשתות. זאת אומרת, שהם לא נותנים תמונת מצב מלאה. לכן, להבנתנו יכול להיות שצריך לשים יותר פוקוס על העסקים הקטנים שכנראה מרביתם לא חזרו לפעילות. זה ספציפית לגבי קרית שמונה. אם תסתכלו על מסמך שפרסמנו לקראת הדיון היום, סקרנו ממש בקצרה החלטות ממשלה שפורסמו מתחילת המלחמה ועד היום בכל הנושא של פיתוח ושיקום הצפון. אנחנו רואים שחלה השתהות, וזה גם עולה מדוח מבקר, גם בגיבוש של מדיניות ממשלתית וזה גם בהיבט הארגוני מנהלתי ובפרט כשאנחנו שמים דגש על הקמת מטה היישום והאיוש שלו, מה שלימים יקרא מנהלת תנופה, שעכשיו הוא כבר נקרא מנהלת תנופה תקומה וגם בהיבט התכנון האופרטיבי של בניית תוכניות השיקום והפיתוח לצפון. בסופו של דבר הממשלה צריכה גוף שיהיה הכתובת, שיתכלל את כל האירוע, שיבנה ויפקח שתוכניות הממשלה אכן קורות. אם מסתכלים על החלטת ממשלה 2262 על תוכנית לצפון, הייתה שם גם מנהלת שנסגרה אחרי שנתיים מאז תחילת התוכנית, והיו סעיפים שהתייחסו גם לשנים קדימה. אנחנו אישית בממ"מ התקשינו מאוד לעקוב אחרי היישום של התוכנית הזו לאחר שהמנהלת נסגרה. זאת אומרת, עצם קיום המנהלת והדגש הזה על גוף שמתכלל ומנהל את האירוע הוא מאוד חשוב. בהיבט שלנו, רק בסוף מאי 2024, שזה כשבעה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, הממשלה קיבלה החלטה ראשונה כוללת בנושא שיקום הצפון. לאורך השנה וחצי לאחריה אנחנו רואים שינויים שחלו במנהלת עצמה, אם זה בהגדרת גוף מטה היישום, או בהעברה שלו ממשרד ראש הממשלה למשרד האוצר וכו', אם זה במינוי ראש המנהלת. לפני כחודש שמעתי שמונה אביעד פרידמן למנכ"ל מנהלת תנופה תקומה. אנחנו כן יודעים מהניסיון שלנו בממ"מ שכל השינויים האלה במנהלת עצמה מאוד משפיעים ומקשים על ההתנהלות של משרדי הממשלה. אם נסתכל על ההיבט תכנוני אופרטיבי, נראה שהתוכניות הממשלתיות ארוכות הטווח עדיין נמצאות בתהליכי גיבוש ורק בחודשים האחרונים פורסמו שני פרקים מתוך התוכנית הממשלתית הרב שנתית לשיקום הצפון. אחד בנושא חינוך ואחד בנושא חקלאות, מים וסביבה. יכול להיות שאתמול הוחלט גם על נושא אוניברסיטת קרית שמונה, אנחנו לא יודעים באמת אם ההחלטה הזו התקבלה או לא. התקבלה? אוקיי. פשוט לא הצלחנו לקבל מידע מהחלטת הממשלה אם התקבלה באמת או לא. כן חשוב לציין שלאורך כל הדרך עדיין התנהלה מערכה בצפון שהקשתה על הממשלה לקבל החלטות, ולכן זה יכול להיות אחד הגורמים להתמהמהות. זהו בגדול. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה תהילה. לא ציינת, אבל דוח חשוב מאוד של מבקר המדינה פורסם לפני מספר חודשים על הטיפול האזרחי כלכלי, דוח חמור מאוד. לעניין תנופה תקומה שיצר פה אי נוחות סביב השולחן, הנציגות הנכבדות, תכירו שהבלבול הזה קיים. ראיתי את זה בדיון קודם שהייתי בו בבוקר שיושב-ראש הוועדה לא ידע איך להתייחס, אני שומעת את זה עכשיו מהממ"מ, תארו לכם איך מרגישים עם זה בעלי עסקים שאין להם עכשיו צוות שיעשה להם מחקר בדבר הזה. הם אומרים: האם העירייה שלי , האם הרשות המקומית היא תנופה או תקומה? זו ההיא שהייתה? ההוא שדובר עליו, או ההוא שעוד לא מונה? הבלבול הזה קיים, הוא לא טוב והוא לא מקדם את הדברים. הדיון הזה הוא לא על דוח מבקר המדינה ולא על הבלבול, הוא על הדברים שכן מבוצעים וגם על הדברים שתקועים ואיך אפשר לקדם אותם הלאה. טוב שציינת את החלטת הממשלה, אני חושבת שההחלטה היא חשובה. בעיניי היא מעט מדי ומאוחר מדי אבל טוב שהיא קרתה. חנכנו ושמחנו בפעם המאה לדעתי, מהקמת האוניברסיטה בגליל ואנחנו מחכים כולנו להקמת חדר המיון הקדמי, שאני לא יודעת כמה שנים אנחנו כבר עוסקים בזה, כולל אני בקדנציות הקודמות שלי בכנסת, אז אתם יכולים להבין שזה כבר לא מעט שנים, ובסוף השאלה היא באמת איך אנחנו מביאים רופאים לצפון, לא רק איך אנחנו בונים מבנה. כמובן שחשוב גם שיהיה מבנה. הנושא שהעלה משה דוידוביץ' ועולה גם מהממ"מ בנוגע לעסקים הקטנים הוא נושא שלצערי אני עוד לא רואה שיש עליו מענים, אבל אנחנו נשמע מכם. כולנו קראנו ושמענו – לא צריך להיות בשביל זה חבר כנסת או חוקר בממ"מ – על פארסת הארנונה שהייתה סביב החלטת הממשלה, הפטור מארנונה, או ההנחה בארנונה של 40 אחוזים, שבסופו של דבר לא נכנס בכלל. אני חושבת שזה ביזיון ובושה, ויכול להיות שהוועדה הזו ביחד עם השלטון המקומי יוכל לתת בוסט לדבר הזה. אני אציין שביום ראשון אני מעלה לוועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק פרטית שעוסקת בקרית שמונה ושם אני מבקשת להכניס את נושא השיפוי של הרשות המקומית בארנונה, ולפטור אזרחים ובעלי עסקים מתשלום ארנונה לתקופה קצובה. מדינת ישראל יודעת לעשות את זה, יכולה לעשות את זה ויש לזה תקציבים. הצעת החוק הזו כוללת גם את נציבות שירות המדינה, שתאפשר לתושבים שגרים בקרית שמונה עבודה היברידית במשרדי הממשלה, יושבות פה נציגות מהצפון שמבינות כמה חשוב זה להיות עובד במשרד ממשלתי ושמאפשרים לך לא להגיע בכל יום לירושלים. נראה מה נציבות שירות המדינה תגיד על זה בוועדת שרים ביום ראשון. יש שם עוד מספר סעיפים, הטבות, של כאן ועכשיו, כדי לתת זריקת עידוד וצמיחה לקריית שמונה בתקציבים מועטים יחסית בעיניי. אני אשמח לשמוע את נציג משרד הנגב והגליל שכבר התחיל להתייחס בהערות תוך כדי, על החלטת הממשלה ודברים נוספים הנוגעים לתמיכה שלכם ברשויות המקומיות ובכלל. << אורח >> ישי רובין: << אורח >> צוהריים טובים למכובדיי, שמי ישי רובין, מנהל אגף בכיר גליל במשרד הנגב והגליל. אם אנחנו נתמקד בחלק של השנה, מתחילת 2025, נוצרה חלוקה שניתנה למשרד הנגב והגליל יותר התעסקות בשיקום ופיתוח של המרחב העירוני. המרחב העירוני מוגדר כקריית שמונה, שלומי ומטולה, כמובן בהמשך יכנסו כמובן כל הרשויות 0-9 של מעלות ונהריה. הדבר הראשון שקיבלנו על עצמנו ממנהלת תנופה הוא נושא החזרה של התושבים. קיבלנו תקציב של 90 מיליון שקלים לטובת שיקום מידי. ביצענו את זה, היינו צריכים להכין את המקומות שיהיו מוכנים לקליטת תלמידים שחוזרים עד ה-9 במרץ 2025. התקציבים האלו הוקצו כולם לרשויות וברובם הגדול גם בוצעו. בהמשך השנה, בחודש אוגוסט השנה התקבלו תקציבי המשך לאותם תקציבי שיקום, עוד כ-135.4 מיליון שקלים שמתוכם 89 מיליון מיועדים לקריית שמונה. התקציבים האלו הוקצו ואנחנו עכשיו בתהליכים של אישור התוכניות, חלק אושרו כבר וחלק עדיין בתהליכים, אבל הכספים כולם כבר הוקצו. אנחנו עובדים מול הרשויות לקידום נושא השיקום. במקביל, התקבלה החלטה נוספת שמדברת על מה שיושבת-הראש דיברה, על הנושא של מבני ציבור חדשים. לשם כך הוקצו כ-120 מיליון שקלים, 60 מיליון בשנת 2025 ו-60 מיליון בשנת 2026, גם התקציבים האלו הוקצו לשלוש הרשויות המדוברות. אנחנו גם בהם, כאמור, עסוקים בטיוב תוכניות העבודה, חלקן כבר אושרו ובחלקן אנחנו עדיין בתהליך של בנייה כדי לאשר לביצוע. בכל מקרה אני אומר שהעבודה שלנו מול הרשויות היא עבודה צמודה, אנחנו שותפים שלהן ולא רק מעבירים להן תקציבים. אני גם תושב הצפון, כך שאני לא יודע מה יעזור לעבוד מרחוק, דיברת על לעבוד מרחוק, אני אומר מניסיון שזה לא הדבר הכי ריאלי, אתה צריך להיות בירושלים בשביל כל מיני דברים, ואחר כך אתה הופך להיות לא רלוונטי. << דובר >> יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> צריך לעשות פה איזה שהוא שילוב בין המוקד והמרכז של ירושלים, שאין מה לעשות כי בסוף כאן הכנסת והממשלה והמשרדים, לבין זה שתושבי הצפון צריכים להיות חלק. בסוף למה הרבה דברים בפריפריה לא מתקדמים? לא בגלל שאין רצון במשרדים, אלא כי אין נציגות. אתה יודע, בן אדם מטפל קודם כול באיפה שכואב לו. כשאתה מחפש לילד שלך תור לצילום ואתה יודע שהצילום הכי קרוב מהגולן יהיה בכרמיאל ושם זה רק פרטי, אז כשכואב לך אתה רוצה לטפל במשהו. אנחנו לא רוצים להפלות חלילה, אנחנו רוצים שתושבי הפריפריה יהיו חלק משמעותי מהפקידות הממשלתית. צריך לראות איך עושים את השילוב הראוי הזה. << אורח >> ישי רובין: << אורח >> בדיון הבא. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> יש על מה לדבר. << אורח >> ישי רובין: << אורח >> בכל מקרה, בנוסף, אני עובר מהר על הסעיפים שאנחנו קיבלנו עליהם אחריות ממנהלת תנופה. מערכי אבטחה עירוניים יושמו בשתי הרשויות, בשלומי ובקרית שמונה. תקציבי חוסן, בשנת 2025 הוקצו 5 מיליון שקלים ויש עוד 9 מיליון בשנת 2026. כאמור, אתמול התקבלו עוד הרבה מאוד תקציבים לטובת חוסן וצמיחה דמוגרפית. מתחמי עבודה משותפים – יצא קול קורא וזכו 5 רשויות מקו העימות. שווקי איכרים – הקפדנו שכל הרשויות של קו העימות יקבלו את הנושא של שווקי איכרים, והן כבר קיבלו את הודעות הזכייה. הזכרת, יושב-הראש, את נושא המיון הקדמי בקרית שמונה, ואנחנו שותפים שם ב-13.5 מיליון שקלים, אנחנו מעבירים להם כספים, אנחנו שם בתוכו. הצפי הוא שיהיה מוכן באזור אוגוסט או ספטמבר שיסיימו את הבניה של זה. יש הרבה עבודה של מכרזים שבתי חולים ייכנסו וקופות חולים. צריך להשקיע בזה. הפיזי של זה מתקדם יפה וכמו שצריך. כאמור, אתמול הזכירו פה ששלשום הייתה ישיבת ממשלה על עוד 300 מיליון פלוס 100 מיליון, מתוכם 200 מיליון אלו סעיפים תקציביים שמשרד הנגב והגליל מיועדים לבצע. יש שם גם הרבה כספים לנושא של צמיחה דמוגרפית, עידוד משפחות לעבור לצפון, וגם מענקים לתושבי הצפון הקיימים. יש הרבה התעסקות גם בקרית שמונה. הזכרתם את קרית שמונה כעיר ראשה, כעיר מרכזית. יש שם 60 מיליון שקלים רק לטובת הנושא של להפוך אותה לעיר אוניברסיטאית, כי באותה ישיבת ממשלה גם התקבלה החלטת תל חי, אז לראות איך העיר הזאת קולטת את תל חי וזה לא הופך להיות משהו מנותק. יש עוד הרבה תקציבים של נושא של פעילות במרחב, חיי לילה, והרבה מאוד תקציבים שהתקבלה עליהם החלטה ביום ראשון ואנחנו בשעות אלו עובדים להתחיל ליישם אותם. אני מניח שבישיבה הבאה כבר נוכל לדווח על ביצוע של חלק מהם. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> יופי, תודה רבה על הסקירה. << דובר >> יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> רק שאלה, אני לא עברתי על התוכנית אבל למשל בפקולטה לרפואה בצפת שזה דבר שהוא ברכה ומבורך, אבל בסוף החבר'ה שלומדים שם לא נשארים בפריפריה, לא נשארים בצפון אז השאלה אם בכל התוכניות המאוד מושקעות האלה והתקציבים האדירים שבאמת אמורים להגיע, ואנחנו מתחילים לראות חלק מהם שמתחילים כבר להיות ביישום, השאלה אם יש שם התייחסות מאוד משמעותית איך באמת אחרי ההשקעה הגדולה הזאת גם באוניברסיטה, ואיך משאירים את החבר'ה האלה הצעירים בבית בצפון? איך מביאים אותם לצפון? יש יזמים פרטיים כאלה שגם מקבלים תמיכה, דרך אגב מנגב גליל, מאוד משמעותית, של סטרטאפים שעושים חיבור עם התעשייה, עם המפעלים, ופשוט באים עם חזון אבל כדי להישאר בצפון. << אורח >> ישי רובין: << אורח >> אז אני אומר, א' גם בתוך החלטת הממשלה האחרונה וגם החלטת תל חי יש הרבה תקציב לנושא של סטודנטים, גם בשלב הלימודים בתל חי. כמו שהזכרת, המשרד, בלי קשר להחלטות ממשלה, אנחנו גם עושים מיזמים משותפים עם גופים כמו כל תנועות ההתיישבות העירוניות, על מנת ליצור קהילות שיוכלו לקלוט את הבוגרים של המוסדות באזור. למשל, ליצור קהילות רופאים, לייצר להם פעילות ותחומי עניין משותפים. בכל נושא של תחומי הפעילות, אנחנו גם בתוך החלטת הממשלה הזו מתכוונים ביחד עם קרית שמונה, אנחנו כבר היום תומכים במרכז חדשנות בקרית שמונה בכמה היבטים והכוונה היא שבתוך ההחלטה האחרונה שהתקבלה שלשום, להקים שם עוד כמה מתחמים שהתפקיד שלהם יהיה לתת מענה לבעלי שכר גבוה. כולם אומרים הייטק, אבל אני אומר בכלל בעלי שכר גבוה. יש לנו תוכניות דרך הרשות לפיתוח הגליל יחד עם אוניברסיטת תל חי, השמה של סטודנטים בשנה האחרונה שלהם פלוס שנה אחרי זה, שהם מקבלים חלק ממלגת קיום. אותו דבר עם אנבידיה בקרית שמונה, שאנחנו שם שותפים איתם לעודד אנשים לעבוד בשכר גבוה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> א', זה משמח מאוד שאתה אומר את זה, כי בסוף אנחנו גם מבינים, נגיד מאילת שמשקיעים המון כסף בהבאה של רופאים, ובסוף הרופאים מעדיפים לטוס, לעשות כמה משמרות, לקבל את המענקים ולחזור חזרה למרכז. או מורים שמגיעים למענק, מגיעים לאילת לשלוש ארבע שנים וחוזרים. בעצם אולי ההברקה פה תהיה לתפוס את הצעירים, כי כשאתה כבר מיושב, נשוי עם משפחה, מקובע במרכז חזק, קשה להביא אותך לפריפריה. זה כבר משהו שניסו לא מעט פעמים ולא ממש צלח גם במענקים גבוהים. באמת יכול להיות שההשקעה הגדולה היא לקבע את הצעירים ולמקסם את הפוטנציאל. << אורח >> ישי רובין: << אורח >> הם בהחלט קהל היעד. כמובן יש עוד החלטות ממשלה, יש פה את לי את שהיא תדע להרחיב על זה, שזה גם אחד הדברים המרכזיים שם איך בעצם לעודד אנשים, כמו שאמרת, להתגורר ולא רק לתת שירותים, אלא להתגורר במרחב. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> כן, אנחנו התחלנו את היום בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנושא של חדשנות, שזה כמובן משהו שפונה יותר לאוכלוסייה הצעירה. ב-12:30 בוועדה לביקורת המדינה אנחנו נקיים דיון שעוסק ממש במשימה של החבר'ה הצעירים, איך מביאים אותם, איך גורמים להם להישאר. זה בהחלט עולה פה לאורך כל היום ומעסיק אותנו מאוד, האוכלוסייה הצעירה, בלי להזניח את כל הטיפול שמגיע לאוכלוסיות כולן. אבל אם אנחנו מדברים על צמיחה דמוגרפית וזה שצריך פריסה דמוגרפית של כלל אזרחי המדינה, אז ברור ש-3 מיליון אזרחים שיגורו בגליל זה מופנה יותר לחבר'ה הצעירים. אני רוצה בזום בבקשה את חיים גולדשטיין. סליחה, שאול גולדשטיין, פרויקטור בקרית שמונה, עובד עם העירייה, ראש מועצה לשעבר, מנכ"ל רט"ג, בבקשה. << אורח >> שאול גולדשטיין: << אורח >> קודם כול שלום. אני חושב שאמרת חיים, אולי זה יספיק, ייתן לי עוד חיים ארוכים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אמן, בהחלט. << אורח >> שאול גולדשטיין: << אורח >> על מה לדבר? יש הרבה. << דובר >> יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> נתחיל עם האצטדיון. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני אמקד, כי באמת אנחנו ברצף של דיונים ואנחנו נפגשים. אנחנו בדיון בוועדת פנים והגנת סביבה, בעצם בהתקדמות תוכנית תנופה לצפון אל מול הרשויות המקומיות. זה הדגש. נכון שעלה כאן גם הנושא של רופאים או הפקולטה בצפת, אבל באמת הנושא הוא התמיכה של תנופה לצפון אל מול הרשויות המקומיות. מה עובד, מה פחות עובד, מה צריך להוציא מהבוץ? << אורח >> שאול גולדשטיין: << אורח >> טוב, למרות שיש לנו את כל הזמן שבעולם, אבל קודם כול הכי טוב שתבואו לפה ותראו. אני חוגג מוחרתיים חמישה חודשים בתפקיד הזה, וקודם כול אני אגיד שאני לומד המון. המסקנה העיקרית שלי, כמו שישי אמר, היא שהמרחק בין ירושלים לקריית שמונה הוא הרבה מעבר למה שיכולים לחשוב. זה רחוק מאוד. ולהביא לפה אנשים מהמרכז, פקידי ממשלה וכן הלאה, קשה מאוד. מי שמגיע לפה הרבה פעמים, כמו ישי למשל, או הצוות של יוחנן עצמו, מנכ"ל המשרד, מגיעים לפה הרבה, אבל זה היוצא מן הכלל. להביא לפה אנשים בשוטף קשה מאוד. להגיע לפה זה יום עבודה. כשאתה נוסע מירושלים לכאן ואני לא מדבר על הפסקות בדרך, זה לוקח שעתיים וחצי. תוסיף לזה פקקים, תאונות, קפה, שירותים, אתה מגיע לשלוש-שלוש וחצי שעות. כפול שתיים זה הלוך חזור, זה שבע שעות-שמונה שעות. והנה למה הפקיד בצדק רב אומר: אני במשרד יותר יעיל מאשר לנסוע בדרכים, ולכן אנשים לא מגיעים. אבל זה לא מוצדק, כי רק מי שמגיע לפה פעם פעמיים מבין כמה משמעות המרחק הזה לתפקוד היומיומי של העיר. לכל תושב כאן כשהוא רוצה להגיע לכל שירות שהוא, בשבילו להגיד: תגיע בפועל למשרד, אין משרד בקרית שמונה. זה רחוק, לא משנה לאן צריך להגיע, גם לנוף הגליל ששם יש משרדי ממשלה, זה שעה ורבע, שעה וחצי. כרמיאל, כדי לראות סרט זה שעה-שעה ורבע. שירותים יותר רחבים בקריות, בחיפה, זה שעה וחצי. תל אביב זה שעתיים-שעתיים וחצי. ירושלים זה שלוש וגם ארבע שעות. אז לכל כיוון. לכן אני אומר, קודם כול אני לומד על בשרי את המרחק הזה. אני עברתי לגור פה בקריה, אני מאוד אוהב את המקום, אני חושב שזו עיר עם פוטנציאל מטורף, עיר עם תושבים מדהימים, ובאמת אפשר להפוך אותה לבונבוניירה, ליהלום שבכתר. סתם עשיתי לעצמי איזה שהוא תרגיל מספרי, המרחק של קרית שמונה, אם נסתכל על מדינת ישראל ונניח שזו מדינת ישראל וזה הגובה שלה כמו בן אדם, אז יחסית לגובה שלנו, קרית שמונה זה פה בסנטימטר וחצי האחרונים של השכל, של השיער, פחות או יותר. תבינו כמה זה רחוק מהכף רגל. וככה קרית שמונה מרגישה. אני חושב שזה חלק מהסיבה שיש פה בעיות יסוד אובייקטיביות של שנים רבות, עוד הרבה לפני המלחמה. קרית שמונה התחילה את המלחמה מאחור קצת. ואני בעברי גם הייתי קבלן בניין ומפקח בניין, ואני מסתכל על המבנים, על המדרכות, על קירות התמך, ויש פה בעיות יסוד מאוד מאוד קשות שקשורות למלחמה חלקן, ולאו דווקא. זה בא לידי ביטוי למשל בתזוזות קרקע, גם בגלל הקרקע של הנחלים וגם בגלל תנודות ססמיות, אנחנו יושבים ממש בלב השבר הסורי, עם חמישה קווי העתק מאוד מאוד משמעותיים פה בתוך העיר. מה שאומר שהבתים פה נסדקים כל הזמן, שזה קושי אובייקטיבי. כשבאים אנשים אחרי המלחמה, אחרי שנתיים שלא היו כאן, פתאום רואים סדקים בקירות שלהם, ומס רכוש לא מפצה אותם כי הוא טוען שאלו תזוזות קרקע רגילות, אז תבינו שהדברים קיימים פה וזה קיים. זה צד אחד של המטבע. הצד השני של המטבע זה שלקריית שמונה יש המון מה להציע. ואני חושב שבתוכניות שישי הזכיר מקודם, תוכניות שנותנות לנו את האפשרות לתנופה, לקחת את העיר קדימה בהנהגת ראש העיר כמובן, אביחי, שלוקח את הדברים האלה באמת עם חזון גדול לעיר. ואנחנו בעצם עכשיו נמצאים בצומת מאוד קריטית של עבודה. תכף אני אספר לכם קצת על התוכניות של 13,000 יחידות דיור חדשות, בתוכם כ-1,700 פינוי בינוי, על עבודה על הנחל, על שדרוג אזורי התעשייה וכן הלאה, קודם כול מה שאני מרגיש, ואני פרויקטור חיצוני לעיר, אני עובד בתוך העיר תחת אביחי, שמה שחסר פה בעיקר זה כלי עבודה. העירייה קטנה יחסית, המשימות הן מטורפות. יש פה משימות שלא מביישות ערים ענקיות בישראל, ערים גדולות מאוד. אתה הולך לבנות 13,000 יחידות דיור בעיר שבשיא שלה הגיעה ל-25,000 תושבים. 13,000 יחידות דיור תכפילי כפול ארבע חמש בממוצע, אתה הולך לשלש את העיר. אתה צריך לשלש את מחלקת ההנדסה, אתה צריך לשלש את מחלקת החינוך, אתה צריך לשלש את מחלקת הרווחה. כמות מקרי הרווחה במלחמה עלתה מ-7 אחוזים ל-25 אחוזים. והעיר קטנה, אין כלי עבודה. אז חלק גדול מהתוכנית האחרונה שאושרה בממשלה, לא יצא פרוטוקול אבל אמורה לצאת לפרוטוקול בימים הקרובים, זה להגדיל את כלי העבודה דרך מנהלת שתהיה צמודה לעיר. ראש העירייה פה, אביחי שטרן, רוצה - - - שהמנהלת תעבוד בצמוד, ויכול להיות שהיא תשב אולי במקום אחר, אבל שתעבוד בצמוד כדי לספק לעיר כלי עבודה. בעיניי, כלי עבודה בנויים מאנשים שיכולים לתת כתף ומתקציבים. כי עירייה שנמצאת בגירעון מובנה, קשה כי אין תושבים שישלמו ארנונה, אין תושבים שחסרים, לא שאין, ברוך השם שיש, אבל חסרים תושבים שישלמו ארנונה, ועסקים שסגורים ולא משלמים ארנונה, ואין שילוט כי אין מי שיסתכל על השילוט וכו' וכו'. העירייה יש לה בעיה קשה אינהרנטית וצריך בזה לסייע. אני חייב להגיד שהגישה של האוצר בשלושת השבועות האחרונים, אני ראיתי אותה כחיובית מאוד. באמת אנשים עשו מאמץ עליון להגיע לפה, לשבת בישיבות, להבין את המצוקות ולהכניס סעיפים מאוד רלוונטיים לתוכנית החדשה. מול זה בעצם אלו כלי העבודה הראשונים שאיתם אנחנו מתחילים לעבוד. עד כאן סקירה כללית, אם תרצו על האצטדיון אני אשמח לדבר. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> שאול, תודה רבה. בעצם פעם שנייה שאנחנו שומעים פה – עכשיו אתה כבר כפרויקטור – אבל מנציגי השלטון המקומי פה בדיון את הנושא של הארנונה. משה דוידוביץ' דיבר על זה ועכשיו שאול גולדשטיין. אז אני אבקש אחר כך התייחסות נקודתית לזה גם מתנופה, גם ממשרד הפנים, גם מהאוצר שנמצא בזום. שאול העלה גם את הנושא של תקני כוח אדם/מנהלת שתוכל לעמוד בכובד המשימות. אי-אפשר להתבסס על אותם התקנים שהיו עמוסים גם ככה לאתגר הנוכחי, ושיבוא בשנים הבאות עם הצמיחה, אנחנו אנשים אופטימיים, עם הצמיחה שכן תבוא. אז אלו שתי נקודות שאני ארצה התייחסות ספציפית מנציגי משרדי הממשלה. << אורח >> ישי רובין: << אורח >> רק אפשר, על הנושא של התקנים אני רק אגיד שעוד סעיף שנמצא – היו הרבה סעיפים בהחלטה של יום ראשון – זה נושא של מנהלת. בעצם הקצאה של תקנים, לא תקנים בתוך הרשויות אלא חיצוניים, פרילנסרים, לטובת הרשויות לצורך ביצוע השיקום והפיתוח. יש שם כ-20 מיליון שקלים לשלוש שנים, זה סכום מכובד. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> שזה לא למנהלת הממשלתית אלא למנהלות מקומיות? << אורח >> ישי רובין: << אורח >> כן, למנהלות מקומיות. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> זו בשורה ואנחנו נעקוב אחרי הדבר הזה. תודה רבה, הערה חשובה. נציג קק"ל, נשמח להתייחסות שלכם ולאחר מכן תנופה ואז משרדי הממשלה הנוספים. << אורח >> אליהו חפוטה: << אורח >> בוקר טוב, אני אלי חפוטה, אני מנהל אזור גליל עליון גולן בקרן קיימת לישראל. אני אציג פחות או יותר את הפעולה של קק"ל מרגע תחילת המלחמה, וזה ממש רגע אחרי תחילת המלחמה. אז קק"ל, ביום שפרצה המלחמה, ב-7 באוקטובר, כבר התכנס הדירקטוריון ובעצם הקציב בשלוש פעימות לכל הרשויות המוניציפליות כספים לטובת כיתות הכוננות. כל כיתת כוננות קיבלה כ-200,000 שקלים לזיווד, ציוד. אני מדבר על יישובים בין 0-3, זה היה בהתחלה. בשלב מאוחר יותר, כמה חודשים אחרי, זיוודו גם – לא את כיתות הכוננות – את היישובים, את הרשויות המוניציפליות בציוד כיבוי כתוצאה מהשריפות שקרו בעצם כתוצאה מהמלחמה וכל מה שבעקבותיה. הדבר היותר משמעותי, שקרה בחצי שנה האחרונה שהדירקטוריון החליט, זה שבעצם הקצה 260 מיליון שקלים לאותן רשויות מוניציפליות בין 0-10 קילומטר, כולל ברמת הגולן שזה לשיקום תשתיות בתוך היישוב, שזה משהו שהוא לא קשור לפעולה הטבעית של קק"ל שזה כמובן שמירה על שטחים פתוחים ויערות. אז ה-260 מיליון שקלים התפזרו בין רשויות מקומיות, מועצות אזוריות, קיבוצים, כמובן גם רמת הגולן. בסך הכול קק"ל נתנה סל של 307 מיליון שקלים מתחילת המלחמה לרשויות המוניציפליות שלא קשורות לעבודה של קק"ל. בנוסף, לפני שלושה חודשים דירקטוריון קק"ל אישר את השיקום של השטחים הפתוחים שעוטפים את הרשויות המוניציפליות בהיקף של 77 מיליון שקלים. מתוכם, אני באזור הגליל והגולן שנפגענו הכי קשה במלחמה מבחינת השטחים הפתוחים בהיקף של 40 מיליון, וגליל מערבי בהיקף של 30 מיליון לערך. זה בנושא של מה שקק"ל הקצתה. אנחנו היום, בימים האלה, מתחילים את השיקום. גם קק"ל לדעתי קצת איחרה. אנחנו שנה אחרי שחזרנו לבתים וחזרנו לשגרה, ועכשיו אנחנו מתחילים לשקם את כל התשתיות שנפגעו כתוצאה מהנזקים של המלחמה ונזקים של נזקי צבא ששהו בשטחים הפתוחים וזה היה מאד משמעותי. בנוס לזה, אנחנו מדברים פה היום הרבה על קריית שמונה, קריית שמונה היא תחת לא ניהולי כמובן, אבל נמצאת תחת אזור שאני מנהל, האזור הנרחב של השטחים הפתוחים, ובקרית שמונה מתבצעת היום ומתבצע גם בשנים האחרונות עוד לפני המלחמה, סוג של חשיבה ותוכנית כוללנית וקק"ל מעורבת בפרויקטים עתירי ממון, עתירי כספים, של כל מיני פרויקטים שמשני מציאות בקרית שמונה. אני כמובן בקשר עם שאול גולדשטיין, וקק"ל הקצתה לתוך העיר לפרויקטים של קליטת קהל, פרויקטים של תיירות. אנחנו היום עושים תוכניות אב גדולות על כל רכס הרי נפתלי שנפגע הכי קשה במלחמה הזאת, אנחנו איבדנו שם את כל היער, כמעט 100 אחוזים מהיער איבדנו שזה משמעותי מאוד מבחינת השטחים הפתוחים. לקריית שמונה יש תוכניות עתידיות על הרכס הזה, לקליטת קהל, לנופש, טיילות, וקרן קיימת, אנחנו, משתפים פעולה, אנחנו מביאים את התקציבים, משתפים אותם בחשיבה ובסך הכול אנחנו עובדים בקרית שמונה עם קריית שמונה, עם כל קו העימות. מראש הנקרה ועד מטולה יש לנו תוכניות באמת גדולות. לאחרונה, בעקבות בחירתו של יושב-ראש קק"ל חדש, הוא כבר הגיע לאזור קריית שמונה, נפגש עם ראשי הרשויות הצפוניים ביותר, גליל עליו, מבואות חרמון וקריית שמונה וגם בנושא הזה הוא נתן הצהרת כוונות מאוד משמעותית שקק"ל הולכת להשקיע בפריפריה הצפונית, אני מעריך שזה היקף של מאות מיליונים בשנים הקרובות. אני מקווה באמת שכל מה שאתם פה מדברים, ואנחנו, נצליח באמת להרים את האזור הזה. אנחנו מבחינתנו כל מה שצריך. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> הזדמנות להגיד תודה רבה לך, לשלי, מנהל המחוז, לכל הצוותים, לדירקטוריון קק"ל, להנהגת קק"ל, זה באמת מחמם את הלב. אבל אני גם חייבת להגיד שזה גם מאוד עצוב שאנחנו שומעים שמי שהיה צריך לזווד את כיתות הכוננות ולדאוג לציוד לכיבוי שריפות זה ארגון כמו קק"ל ולא המדינה. אני הייתי שם בכפר גלעדי ובמשגב עם כשנלחמו החיילים הגיבורים, חברי כיתות הכוננות, וכיבוי אש פשוט לא הגיעו, ואם לא הציוד שקק"ל תרמו לאירוע, היינו היום במקום אחר לגמרי. אגב, זו לא ביקורת על כיבוי והצלה, הם פשוט היו עסוקים בכל השטח, היה צריך לבחור אם ללכת להציל עיר שנשרפת או יער ליד קיבוץ, והם תיעדפו את זה. בהחלט המדינה בשלבים האלו לא הייתה וטוב שקק"ל היו. הבשורה שקראתי עליה בעיתון אבל אני מניחה שלשם אתה מכוון, על ההשקעות בקרית שמונה, על הרכישה של 120 דירות, היא בשורה אדירה, דירות שיוכלו גם להזמין חבר'ה צעירים, קומונות ומכינות וגם משפחות צעירות, ותארו לכם שמדינת ישראל הייתה קונה את 120 הדירות האלו, אולי אפילו 1,000 דירות בקרית שמונה כאן עכשיו ומאשרת לסטודנטים לבוא עכשיו לגור. אני עוד מאמינה בחוזקתה ובעוצמתה של מדינת ישראל, זה לא פרויקט כל-כך מסובך וטוב שקק"ל מובילים את זה. הלוואי והמדינה איכשהו תצטרף לדבר הזה ותעשה את השינוי, גם בקרית שמונה וגם בקו העימות כולו. נציגות מנהלת תנופה, ואפשר להעלות את המצגת גם. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> אני לי את, אני סמנכ"ל אסטרטגיה ותנופה. תנופה כמו שאמרו הוקמה במאי 2024 בהחלטת ממשלה 1386, ומאז ועד היום, שבעה עובדי תנופה במלואם מגיעים בכל יום לעבודה ומחזיקים את פרץ הדיונים והאתגרים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני רוצה שזה יהיה לפרוטוקול וגם לכל מי שפה, במאי 2024 מוקמת המנהלת ויש לה שבעה עובדים, כשאנחנו במאי 2024 להערכתי עם 60,000 מפונים באופן רשמי. אתגרים אדירים ברמת החינוך, הרווחה, הפרנסה. שבעה עובדים זה מה שמדינת ישראל הקצתה לסיפור הזה ואם יש פה היום ביקורת – וזה התפקיד שלנו ככנסת לפקח על הממשלה, אנחנו מחוקקים ומפקחים על הממשלה זה התפקיד של הרשות הזו – זה בוודאי לא באופן אישי אליכם, גם תושבות הצפון, לי את שכנה שלי בקו עימות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עינת היא מעין יעקב. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אז עוד יותר שכנה שלי, היא מכירה גם את הסוללה מימין וגם את הסוללה משמאל. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> אני הסתפקתי בסוללה במצפה הילה, אבל באמת זה נכון ששבעה עובדים, זה כמו באגדות, אלו שבעת המופלאים, אבל היינו שם בכל הזמן הזה, עשינו כמיטב יכולתנו ועשינו די הרבה. מה שקורה היום במנהלת תנופה, עשינו בעצם מה שהיה צריך לקרות מהתחלה, חברנו למנהלת תקומה באותם מנגנונים שהם מנגנוני מטה, קרי רכש, לוגיסטיקה, משפטים, משאבי אנוש. שאר המערכים המקצועיים היו מינויים נפרדים ובעצם מגדילים את היקף העובדים של תנופה מאותם שבעה מופלאים ל-40 ולכן אנחנו מרגישות גיבורות. (הצגת מצגת) אני לא צריכה לספר למי שגר בצפון, זה חלקנו הגדול פה, אנחנו אחראים על אזור קו העימות, כולל גולן וקצרין בשתי החלטות שונות. 300,00, תושבים, 25 רשויות, שש מועצות, חמש ערים מרכזיות וגיוון דמוגרפי רחב. אם משווים אותנו לתקומה, הם 60,000 תושבים, ארבע מועצות אזוריות ורשות עם 70 עובדים ו-19 מיליארד שקלים למול ה-12 שלנו. אז בכל הנתון של ההשוואה צריך לשים את המספרים האלה נוכחה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> רגע, זו הייתה השוואה למנהלת תקומה? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> תקומה בסוף הם חמש רשויות, 60,000 תושבים בסך הכול בחבל, כולם פונו, כ-70 עובדים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בסדר, נגיד, אני חושבת שאני מאוד מאוד לא בעד ההשוואות האלה. זה פשוט יוצר הפרד ומשול במקום שעדיף שנהיה מאוחדים. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> לכן אנחנו אומרים שהשותפות הזאת היום עם תקומה היא שותפות שאנחנו ייחלנו לה מהיום הראשון, ואנחנו שמחים עליה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> כן, אנחנו סומכים על כל השקעה בתקומה ובנגב המערבי, וזה לא צריך להיות זה על חשבון זה. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> יותר. בסוף האסון הגדול קרה בדרום. הצפון סובל מהזנחה רבת שנים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> נכון. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> אבל אנחנו לא משווים, אני רק משווה את זה לצורך היכולת התפעולית שלנו, לא מעבר לזה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני רוצה ברשותך רגע לקטוע אותך בעניין הזה, וגם שאול גולדשטיין התייחס לזה קודם, למרחק מקרית שמונה. וזה נורא חשוב לי להגיד, אני יודעת שכל מי שהיה פה נסע לקריית שמונה, היה בקרית שמונה. ועדיין אנחנו שומעים: תראו איזה יופי איך זה קורה בנגב המערבי ורק אתם, הדפוקים סליחה על הביטוי לפרוטוקול, למה זה לא קורה אותו דבר? אז תקשיבו, אם עכשיו אתם תשימו בוויז כמה זמן לוקח מפה להגיע, תיקחו את הנקודה הכי רחוקה שאתם מכירים בעוטף עזה, נגיד כרם שלום או סופה, כמה זה יראה לכם? שעה וחצי. כמה זמן ייקח עכשיו להגיע למשגב עם? שלוש שעות דרך כביש הבקעה. וההבדל בין שעה וחצי שאפשר עוד לעבוד אולי בירושלים או לעבוד בתל אביב. << דובר >> יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> יותר מזה, בסוף לגור היום בנגב המערבי, יש שם סיוע שצריך להגיע, ביטחוני, לא פריפריאלי. היום לגור בחלק הצפוני של עוטף עזה, אתה דקה מרכבת בשדרות ובתל אביב. להגיע מניר עם לתל אביב זה עם אופניים ברכבת לשדרות ואתה בתל אביב, להגיע מקרית שמונה ברכבת זה טיול שנתי. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> זה מאוד מאוד משמעותי. אני שמחה ששאול העלה את זה וצריך להדגיש את זה בכל ישיבה. ומי שחושב שיעשה העתק הדבק משדרות לקריית שמונה – שיתחיל להגיע יותר לקריית שמונה. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> יותר מזה אני אגיד לך, האקדמיה בתל חי, ואומרים לנו: לא מספיקה לכם אקדמיה אחת? מראש הנקרה לתל חי בכביש העוטף 140 קילומטר. << דובר >> יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> את יודעת, זה תמיד מזכיר לי שכשאומרים לי בתקשורת: אולי חוץ מלראיין אותך, נשלח לך צלם. אז אני אומר בכיף, אני גר בנטור. אומרים: מעולה, יש לנו צלם בצפון, הוא בעמדה הצפונית שלנו בכרמיאל. סבבה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אנחנו מכירים את זה שאומרים: אנחנו בחרמון, נקפוץ אליכם. אני אומרת להם בכיף, תבואו, שעתיים נסיעה. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> אז אנחנו מדברים על זה כל הזמן. בסוף זה 140 קילומטר גבול צפוני, וקילומטרים בנסיעה מנהריה לתל חי 80 קילומטר. אני נוסעת את זה כדי לבדוק. חזרו נכון לספטמבר, אין לי אחרי כי בספטמבר הפסיקו לספור כמה חזרו, בערך 87 אחוזים מהתושבים. יש נקודות שחזרו פחות כמו מטולה, כמו שתולה, כמו זרעית, כמו קרית שמונה ויש יישובים שחזרו ב-100 אחוזים שלהם ואפילו יותר. כשמדברים על זה שבקרית שמונה חזרו 70 אחוזים או 80 אחוזים מהתושבים, צריך לזכור שלפני המלחמה הם היו 24,000. אז 30 אחוזים פחות זה אומר שהם 18,000. תדמיינו במכולת שלכם או בחנות הבגדים או בכל מקום אחר 30 אחוזים פחות. זאת אומרת שאם אנחנו לא נצליח להגדיל ביקושים, כל כסף שנשפוך על עסקים ועסקים קטנים וכל הדבר הזה, זה כמו הנשמה מפה לפה, לא יעבוד. בסוף, אותו פלאפל שמוכר רק מנה אחת ביום, לא יעזור כמה כסף נשפוך עליו. זה לא הפתרון. ביחד עם זאת, התפיסה האסטרטגית של תנופה כמו שהיא קיבלה אותה מהמדינה, זה לייצר חבל ארץ משגשג במהלך העשור הקרוב. שלושה יעדים שמו עלינו, צמיחה של 100,000 תושבים, כשהנתונים של ה-100,000 מתוקפים גם בצד ההיצע. יהיו לנו מספיק התחלות בנייה ושיווקים ל-100,000 בחלוקה בין הכפרי לעירוני ולמיעוטים. יעד של צמיחה כלכלית, לצמצם את הפער ברמות השכר, וכמובן לטייב את השירותים שלנו בעולמות של חינוך, בריאות ורווחה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> סליחה ליאת, היעד של הצמיחה הדמוגרפית, 100,000 תושבים בתוך עשור ביישובי קו עימות? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כן, בכל ה-0-9. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אוקיי. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> נהריה, מטה אשר. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> ובצמיחה הכלכלית אתם לא מרחיקים לכת ואומרים ביטול הפער ברמות השכר? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> אנחנו לא מרחיקים לכת. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> חבל. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> אבל אנחנו כן עושים עבודה מאוד גדולה כדי לצמצם אותו משמעותית. בסוף צריך לזכור, שכשאנחנו מסתכלים על נתונים של הייטק למשל, אז אם במרכז כמות העסקים שעובדים בהייטק הם 4 אחוזים ובצפון כמות העסקים הם 2 אחוזים, על פניו את אומרת אוקיי 4:2 זה 1:2, לא נורא. אבל כשאת סופרת עובדים, כמות העובדים בהייטק במרכז היא 11 אחוזים ובצפון היא 4 אחוזים. זאת אומרת שהיחס של 1:2 עולה בכמות העובדים ל-1:4 ואז היכולת שלנו לצמצם פערים היא מוגבלת בסופו של יום, ועל זה אנחנו שמים את הדגש. אנחנו מנסים לחזק איים של הצלחות שיש בצפון, ולכן בעולמות הטק למיניהם זה אגרוטק, פודטק, ביוטק, מדטק ואחרים, ולא פתאום בתי תוכנה שאין לנו איזה שהוא ערך מוסף חזק בהם. ואם מדברים על תעשייה, 45 אחוזים מאזורי התעשייה בישראל נמצאים בצפון, ורק 33 אחוזים מתוכם מניבים. אז הרצון שלנו לייצר תנובה גדולה יותר. בסוף בתעשייה יש שכר יחסית גבוה. אבל היום – ואני בתור אחת שגרה בצפון הרבה מאוד שנים והייתי מעורבת בכל כך הרבה תוכניות לפיתוח – כשאנחנו התווכחנו כצפוניים ואמרנו לא יכול להיות שעוסקים רק בתיירות וב-CNC, בואו נכניס גם מקצועות שמרוויחים בהם שכר גבוה, אמרו לנו אתם צודקים וזה ייקח הרבה זמן. אבל אנחנו שהיינו שם לפני 15 שנה ונשארות גם היום, מבינות שה-15 שנה האלה היו סופר קריטיות. ואני מקווה שהיום אנחנו במקום, לפחות בנקודת השפעה, שאנחנו יכולים להשפיע על זה. עקרונות הפעולה שלנו מבוססות על ערי ראשה. ערי ראשה זה מרחבי תפקוד של מנהל תכנון, זה אומר ארבע ערים במרחב שלנו, קצרין וקצרין גולן, קרית שמונה, מעלות ונהריה. להגדיל היצע של בתים, להשקיע רבות בפיתוח כלכלי, תכף נדבר על זה. למשוך אוכלוסיות ייעודיות, אני מסכימה שצעירים אלו האוכלוסיות המרכזיות שלנו, ובכל החלטה יש משהו שקשור לצעירים אם זה מלגות ואם זה סבסוד מעונות יום שתכף נדבר עליהם, ואם זה שיפור של איכות השירותים בהרבה מאוד תחומים, תכף נרחיב. אבל אלה עקרונות הפעולה, ערי הראשה שלנו. הווקטורים שלנו כמובן, אני לא מפתיעה אף אחד, זה כלכלה ותעסוקה, חברה וקהילה, תשתיות דיור. הרצון הוא שמי שגר בנטור יקבל שירותים 30 דקות מהבית שלו, 100 אחוזים של השירותים. שוב, הכול במגבלות כמות האנשים. אנחנו מכירות את זה עוד מהאשכולות, יודעים לתת מענה לממוצע, אנחנו צריכים לדבר על הקצוות שלנו. הכסף שקיבלנו, קיבלנו 12 וחצי מיליארד. 12 מיליארד תקציבי מדינה, 500 מיליון מקק"ל בחילופי הצרחת כספים שעשינו. מתוך ה-12 וחצי, 600 מיליון הוקצו לקצרין גולן, כמעט 7 מיליארד כבר הוקצו בהחלטות, תכף נעבור עליהם ברפרוף ועוד כמעט 5 מיליארד נשארו לנו להשקעה. המון פעמים כשאתם שומעים משרדים מספרים על הכסף שהם השקיעו, זה כספי תנופה. היכולת שלנו להכריח אותם להגיד – בגלל שאנחנו לא גוף ביצוע כמו תקומה וגם בגלל שהיינו רק שבעה – הכספים שלכם זה כספי תנופה הייתה יותר מוגבלת. אבל ישי כספי תנופה, סלעית ומשרד הכלכלה בדיון הקודם זה כספי תנופה, כל ה-7 מיליארד כספי תנופה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אוקיי, רק למען הדיוק, הרובריקה התחתונה שאנחנו רואים כ-5 מיליארד יתרה לחלוקה, זה אותם 50 אחוזים שמשה דוידוביץ' קודם ציין שעוד לא נצבעו, אז אם אפשר על זה לדבר. אתם שבעת המופלאים, אתן גיבורות, בואו נדבר. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> לא לא, אנחנו על זה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> נכון, הוא אמר 6 ונשאר פחות, אז בואו נדבר על 5 המיליארד האלו, איפה זה תקוע? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> זה מה שחילקנו עד היום, 4 וחצי כשהאחרונה שבהם עברה ביום ראשון לאוניברסיטת קרית שמונה בגליל. צריך לזכור, החלטה קיימת 20 שנה, אבל בלי ה-700 מיליון שקלים שאנחנו הקצינו לאוניברסיטת קרית שמונה בגליל פלוס מכון מיגל, זה לא היה קורה. היינו ממשיכים לדבר על זה עוד 20 שנה קדימה. ההחלטה הזו היא החלטה אסטרטגית. הרבה מאוד כסף, כמו שאתם רואים, מיליארד וחצי כבר הושקעו בפיתוח כלכלי במגוון רחב של תוכניות. 1.3 בחינוך, שירותים, צמיחה דמוגרפית, והחלק של שיקום ומענקי ישיבה. 600 מיליון בכלכלה. כדי לראות פחות או יותר את התחומים אני אעשה על זה ככה, אתם תסתכלו. 1 מיליארד צמודי גדר 0-2 בעולם של פיתוח של ביסוס פיתוח ומחסניות קליטה קרי שכונות צמיחה לאוכלוסיות צעירות. 1.4 בחינוך, הרבה מאוד בתי ספר, הרבה מאוד השקעה בחיזוק הון אנושי, מרכזי מצוינות וכן הלאה, תמריצים כמובן. החלטה של חקלאות, מיליארד שקלים בחקלאות, מים והגנת הסביבה. ושלוש החלטות ייחודיות, אחת מהן היא האוניברסיטה שדיברנו עליה. סבסוד מעונות יום, כל הילדים שנמצאים במעונות מפוקחים בצפון, ההורים שלהם מקבלים סבסוד כמעט מלא בשכר לימוד, הדרגה הכי גבוהה שיש. זה אומר 24,000 שקלים חיסכון שנתי לילד ב-0-2, וכמעט 20,000 חיסכון לילד ב-2-9. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני מניחה שאתן מכירות שיש עם זה הרבה מאוד בעיות. אנחנו כחברי כנסת, יודעת שלא רק אני, מקבלים על זה המון פניות. יש בזה פערים. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> תזכרו, כל מי שנמצא פה יודע שהחלטות ממשלה יודעות לתת מענה לעולמות מסוימים. גני ילדים שלא מוכרים על ידי התמ"ת, כי מישהי רצתה להרוויח הרבה כסף ובנתה גן פרטי, המדינה לא יודעת לסבסד את ההורים האלה. היא כן יודעת לעזור במקומות כמו במטה אשר בגנים היישוביים שעכשיו מכשירים אותם כדי שיהיו מוכרי תמ"ת. היא כן יודעת למצוא פתרונות למשפחות עם בעיות חריגות בגנים שהם מאושרי תמ"ת. היא לא יודעת לסבסד ילדים במעונות שהם מעונות פרטיים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני מבקשת שכן נשוחח על זה אחר כך. הפניות שקיבלתי הן דווקא מנהריה וממעלה יוסף, כולל מהיישוב שלך, שזה פשוט יגרום לסגירת הגן, צריך להבין. בעין יעקב יש מפעילת גן שאומרת: הגן ייסגר. אז אנחנו צריכים לדבר. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> נכון, אנחנו דיברנו על זה עם המועצה. עכשיו המועצה צריכה למצוא לזה פתרון. המדינה לא יודעת למצוא לזה פתרון בכלים הקיימים היום. המדינה יודעת לשחרר כסף מהרשויות באמצעות סבסוד דברים אחרים, והרשות יכולה לעשות מה שהיא רוצה עם הכסף שמשתחרר. אבל מה שהיא יודעת היא יודעת. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בסדר, בואו נעבור, אני רוצה להגיע ל-5 המיליארד שעוד לא. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> יום ראשון, צמודי גדר, 300 מיליון שקלים, ישי דיבר על זה קודם. הרבה מאוד דברים של צמיחה דמוגרפית, הרבה מאוד דברים של פיתוח כלכלי, מתוך הבנה שאין מה לעשות ואלה המקומות שצריך להשקיע בהם. אנחנו היום בתהליך של גיבוש של ההחלטה הרב שנתית, אותה החלטה של ה-5 מיליארד פלוס ה-600 של קצרין גולן. בהחלטת הממשלה ביום ראשון ראש הממשלה הנחה אותנו לשים החלטה בתוך 45 יום לרב שנתית, ובתוך 30 יום לקצרין גולן. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> זה ה-600 מיליון? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> ועוד 90 אחוזים בערך מזה? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> לא, ה-50 אחוזים של... << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> לא, אני אומרת שבשורה התחתונה פה יש 5.5 מיליארד, מתוכם 600 מיליון לקצרין גולן. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> - - - הרב שנתית של קו עימות 45 יום, זאת אומרת לפני פסח אנחנו אמורים להעביר את ההחלטה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> שם גם דוידוביץ' וראשי הרשויות יראו את הנושא של משרד הפנים, השיפוי בארנונה, התוכנית של משרד התיירות? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> שיפוי בארנונה אין, ידברו חבריי ממשרד הפנים. אני רק יכולה להגיד שבעולם העסקי חייבים לשים משהו מאוד ברור על השולחן. שכשמס רכוש פיצה את העסקים, הוא נתן להם פיצוי בגין ארנונה. הטעות של הרשויות הייתה שהיא לא גבתה את הארנונה הזאת בזמן אמת, והעסקים השקיעו את הכסף במקומות אחרים ועכשיו המדינה משלמת פעמיים על אותו דבר. זאת לא החלטה שלי, אבל אנחנו צריכים כאנשי מקצוע להבין שזאת המשמעות. כסף שיצא מהחלטה לשיפוי ארנונה שילם משהו שהם כבר קיבלו פעם אחת. אני גרה שם, את יודעת, נחמד יהיה לי לקבל הנחה בארנונה, אבל צריך לחשוב על זה לעומק לפני שמחליטים משהו אחר. כן השבחת הון אנושי ממשרד הפנים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אנחנו חלוקות על מה צריך לעשות. אני אומרת שטעינו טעות מרה באופי הפינוי ועכשיו צריך להרחיב ולא לצמצם כדי לתקן. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> שילמנו את הכסף הזה פעם אחת ועכשיו אתם דורשים שאנחנו נשלם על זה בפעם השנייה. זו לא החלטה שלי, מי שיחליט לשלם אותו יחליט לשלם אותו. אנחנו רק יכולים להגיד שזה שולם פעם אחת. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בסדר. << אורח >> לי את כהן: << אורח >> בכל הנושא של פיתוח כלכלי, הרבה מאוד כסף הושקע עוד בהוראות של משרד הכלכלה ובהוראות של רשות החדשנות, בעולמות של אנרגיה תיירות ותקשורת, יש טיוטות של סעיפי ההחלטה האלה ואנחנו צריכים להגיע להסכמות ולגבש אותם. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אז את זה אנחנו נראה בתוך 45 ימים? << אורח >> לי את כהן: << אורח >> בעזרת השם. בריאות, רווחה, תרבות וספורט. גם הסעיפים הנוספים צריך לקבל עליהם החלטות. בסוף, כמו שאנחנו יודעים, תהליכי ההסכמות ביחד עם המשרדים, ניסוח הסעיפים, הצדקות משפטיות, כן עדיפות לאומית לא עדיפות לאומית, אלו דברים שלוקחים זמן. אנחנו עובדים על זה בקשר ישיר עם פורום קו עימות ועם משה, הם מכירים את כל הנוסחים. הוא עושה את התפקיד שלו נאמנה גם כשהוא מעלה קול, כי בסוף כולנו רוצים את אותו דבר שההחלטה הזאת תעבור. צריך לזכור, באמת פחות כסף ממקור אחר, 12.5 מיליארד שקלים זה עדיין הרבה מאוד כסף, חלקו התחיל להיות מושקע רק בינואר 2026. אני מאמינה, בתור אחת שמכירה את כל ההחלטות שכבר נכתבו ואת אלו שעתידות להיכתב, שהן החלטות טובות, הן מדויקות, הן מהודקות ואנחנו יודעים שאם היינו יכולים לדרוש כמה כסף שאנחנו חושבים שנכון לדרוש לקו העימות, היינו דורשים מעל 100 מיליארד, עשינו את המספרים האלו. אבל בתוך ה-12 הם מנוצלים בקפידה. והשאיפה היא שבאמת תנופה, אחרי שכל ההחלטות יעברו, תמצא את המנגנון הנכון שיתמוך ביישום של ההחלטה הזו בכל הרשויות כדי להבטיח 100% מיצוי ולא רק 100% - - - << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה. בואו נעבור לסקירה של משרדי הממשלה. משרד הפנים? << אורח >> איתיאל בירן הרדן: << אורח >> שלום, אני איתיאל, אני ראש אגף חדשנות ופיתוח ארגוני רשויות במנהל השלטון המקומי. ברשותך, אני אשתדל להתייחס לארבעה דברים, ראשית אני אשתדל להציג את תפיסת העבודה של המשרד בהקשר למה שגם תנופה הציגו פה. אני אתייחס למה המשרד עשה לאורך השנים האחרונות, אני מבין שזה פחות המיקוד, אז אתייחס לכך בקצרה. אני אתייחס לתוכניות שלנו קדימה, כפי שציינה פה נציגת תנופה. ואני אתייחס בקצרה גם לנושא הארנונה שכבר די דיברנו עליו את הדבר המרכזי. אני אתחיל ואגיד שכפי שציינת בתחילת הוועדה, המשרד וכל גורמי המקצוע בתוך המשרד רואים במנגנון הרשותי את החזית האמיתית של כל ביצוע החלטה, של כל העשייה שאנחנו ושהמדינה רוצה לבצע דרך משרדים שונים ודרך תוכניות שונות, אנחנו מסתכלים על המנגנון הרשותי כחזית של זה וכמנגנון היישום האמיתי של זה גם לאורך זמן, וזו נקודה שאני חושב שהיא קריטית לציין פה בוועדה כי בתוך העשייה שלנו עכשיו אנחנו מסתכלים על זה מאוד – בעוד רגע אני אתייחס למה שקורה בתקומה כהשוואה מסוימת – שעכשיו צריך וכו' ובסוף המשרד ואנחנו כזרוע פיתוח בתוך המשרד מסתכלים הרבה שנים קדימה, אנחנו מסתכלים לראות שלא מבוצעת פה, מה שאקרא לו בשם כזה של קללת המשאבים, שאנחנו משקיעים המון, ויש המון יועצים עכשיו והמון תוכניות והמון כספים, ונפגשים בעוד שלוש או ארבע שנים עם תוכניות הבראה. ונפגשים בעוד שלוש, ארבע שנים וחמש כשהיה הרבה מאוד כוח והוא יצא החוצה, ואני חושב שזו נקודה מאוד חשובה. אני פה כנציג המשרד וגם כאחראי מטעם המשרד על רגל הפיתוח של הרשויות בתור סקופ מרכזי של המשרד, ובתוך הדבר הזה, אני אגיש שאנחנו לאורך השנה האחרונה פיתחנו ביחד עם תנופה תוכנית מאוד מקיפה שאליה אתייחס. זו תפיסת העבודה וחשוב לי להציג אותה פה בהסתכלות הזאת. כשאני מסתכל על תמיכה ברשויות ובמנגנון הרשות, ברגע שנבין שזה נוגע גם למה שהיה בעבר וגם למה שאנחנו מתכננים קדימה, בגדול אנחנו מדברים על תמיכה בהון האנושי ברשויות וגם על תמיכה בדיגיטל, ביכולות הטכנולוגיות ובקפיצת המדרגה הנדרשת כדי לתת שירותים. אנחנו מתייחסים למנגנונים כלכליים-ארגוניים בתוך הרשות ומתייחסים לאסטרטגיה רלוונטית. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> סליחה שאני קוטעת אותך, כשאתה אומר מתייחסים, האם המשמעות היא שהרשות המקומית מקבלת עוד משאבים - - << אורח >> איתיאל בירן הרדן: << אורח >> תמיכה תקציבית ייעודית לדברים האלה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> - - כדי להעסיק עובדים שיוכלו לעמוד? כי על רשות מקומית נופל עכשיו תקציב של 500 מיליון שקלים שהם לא בשוטף שלה. צריך איכשהו להתחיל להוציא מכרזים. << אורח >> איתיאל בירן הרדן: << אורח >> כן, ממש מבחינתי פתחת לי את הדלת. אני אגיד בהתייחסות קטנה שאפילו אם אני מחמיר, מנהלות זה דבר מאוד חשוב אבל אנחנו נמצאים בדיונים האלה לא מעט גם עם תקומה וכשאנחנו באנו, ולטובת העניין בתקומה הושקעו 138 מיליון שקלים בתוכניות חיזוק רשויות שהן בדיוק המקבילה שאמורה לתמוך בדבר הזה, ואנחנו התעקשנו לאורך העבודה עם רשויות תקומה מאוד להסתכל על איך זה נכנס ומוטמע בתוך הרשות. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אז מה אתה יכול להגיד לנו על הצפון בהיבט הזה? << אורח >> איתיאל בירן הרדן: << אורח >> אני רק במילה אומר מה היה עד עכשיו כי אלו בעיקר תקציבים וצריך שוב לציין את זה. אני אגיד שלאורך שלוש השנים האחרונות, החל משנת 2023, הושקעו 430 מיליון בשיפוי רשויות מפונות. 219 מיליון שקלים בשיפוי ארנונה למגורים ושיפוי קו העימות עוד 180 מיליון שקלים מטעם המשרד, מענקי קליטה בסך 62 מיליון שקלים והון אנושי כפעימה ראשונה מאוד קטנה בשנה שעברה של 11 מיליון שקלים לרשויות. רוב ההשקעות הן לרשויות בטווח של 0-3.5. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> זה נושא הדיון, אנחנו מדברים על המפונים. << אורח >> איתיאל בירן הרדן: << אורח >> כן, בסדר, אבל יש חלק שזה גם בטווח 0-9. אז אלו הדברים שהושקעו עד כה. לגבי התוכנית, אנחנו בדיונים עם מנהלת תנופה החל ממרץ שנה שעברה, דיונים מאוד אינטנסיביים לבנות את התוכנית. התוכנית שאנחנו רואים מול עינינו שהיא דומה מאוד ולקחה השראה משמעותית ממה שבנינו לתקומה, היא מסתכלת לאורך זמן והיא מתקצבת מטעם המשרד ארבעה דברים עיקריים. אחד, תקציב שוטף שהוא תקציב תמיכה לרשויות לניהול וסוברני של הרשות בהחלטתה. הדבר השני הוא תקציבים לפיתוח כלכלי של הרשות במטרה לייצר עוגנים כלכליים משמעותיים. אנחנו פוגשים את זה בכמעט כל החלטת ממשלה, שזה בסוף אחד הדברים המרכזיים כדי להחזיק את הרשות. הדבר השלישי הוא פיתוח ארגוני שזה מה שציינתי עכשיו, שזה ממש השקעות מוגדרות בתוכניות עבודה מוגדרות שמוכוונות לדברים האלה. מימון משרות במימון פוחת לרשות, מימון במיקור חוץ, מימון של תהליכי הכשרה, מימון של תוכניות דיגיטליות. ואנחנו, הוועדה שמנהלת את הדבר, שיש לנו ניסיון גם בתקומה אבל גם לפני מהרבה החלטות שונות, מורכבת ממומחי תוכן בממשלה, אם זה מערך הדיגיטל או בקרת הון אנושי במשרד הפנים שיושבת איתנו וכו'. אני לא רוצה להלאות. אז זו התוכנית שבעיקר בנינו. אני כן אגיד ששמנו בתוך התוכנית בעבודה עם תנופה גם מענים רוחביים. לדוגמה, עידוד צוערים להגעה לצפון, עידוד הכשרות מרוכזות, עידוד מכרזים מרכזיים לנתונים. אלו דברים שאנחנו כמשרד יודעים להוביל דרך היחידות המקצועיות שלנו. אני אגיד שהתוכנית כתובה מבחינתנו כבר, צריך לומר את האמת, קרוב לשנה, ואנחנו בסיג ושיח עם תנועה בעבודה משותפת מאוד אינטנסיבית. נכון לנקודה זו אנחנו מחכים, וגם ציינת את זה בפתח הוועדה, לאיזושהי בהירות. יש פה אמירה שנאמרה לנו שצריך לחכות כי בודקים את התוכניות מחדש ואז יחזרו אלינו. השיתוף פעולה היה מצוין לאורך הדרך, ואנחנו ממש מחכים לזה, היחידות המקצועיות. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה על הסקירה. אני אגיד, איתיאל, שזה נשמע לי מאוד מאוחר. אני מבינה שתוך 45 יום לאור החלטת הממשלה אנחנו צריכים לראות בזה התקדמות. אבל כשאני שומעת את דבריו של יו"ר פורום קו העימות שאומר שבמשרד הפנים אין כרגע כלום, אותי זה מאוד מדאיג אותי. יכול להיות שהתוכניות כתובות ומסוכמות איפשהו, אבל אם משה דוידוביץ' מתבטא כך אז תבדקו את עצמכם היטב ותראו איך אתם פותרים את הדבר הזה. אנחנו כבר שנתיים וכמעט ארבעה חודשים מפרוץ המלחמה, וכמעט שנה מאז שהתושבים חזרו ברשויות הללו, וזה לא מספיק טוב. בבקשה, נציגת משרד האוצר. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> שלום, דנה, נציגת אגף תקציבים במשרד האוצר. אני אהיה מאוד קצרה כי כולנו רוצים לעבור לוועדה לביקורת המדינה. כשאנחנו מסתכלים קדימה על איך אגף תקציבים מתכונן, אנחנו תומכים בקידום החלטת ממשלה גדולה על כלל הסכום הנותר ולא לפרוס את זה להחלטות קטנות. אנחנו חושבים שבמאמץ ממשלתי נוכל לקדם את זה עוד במרץ 2026. מבחינתנו אנחנו נירתם ונקדיש את כל הזמן ותשומת הלב הנדרשים לכך. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> לא הבנתי מה אמרת עכשיו. את אומרת רגע לעצור את מה שהוצג? << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> לא, אנחנו גוף מתכנן, זאת אומרת שאני לא אחראית על הביצוע. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> ברור. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> אז כשאני חושבת מה הלאה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> ב-5.5 מיליארד? << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> בדיוק. << אורח >> לימור לב: << אורח >> משרד הרווחה מחכה לאישור על זה. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> אנחנו חושבים שנכון לעשות את זה בהחלטה אחת. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני הבנתי שבתוך 45 יום אנחנו צריכים לראות החלטה על כל ה-5.5 מיליארד של ה-600 מיליון. מה שונה במה שאמרת? שעושים פרוסה-פרוסה, משרד-משרד. << אורח >> איתיאל בירן הרדן: << אורח >> במעלה הדרך הייתה מחשבה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו הייתה הדירקטיבה של השר, ויכול להיות שעכשיו זה משתנה לאור הנסיבות. << אורח >> לימור לב: << אורח >> המשמעות היא שמשרד הרווחה בהמתנה כי אנחנו כבר מוכנים להחלטה וזה עוד לא קורה. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> אנחנו מתכווננים בתוך 45 הימים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> יפה מאוד. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> זה בגדול. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> זה נשמע לי שאם אנחנו הולכים עכשיו לבחינה של מסלול אחר ולא ההחלטה שרק שלשום התקבלה על ה-45 ימים, אז תתקנו אותי. אבל בתוך 45 ימים אנחנו צריכים לראות החלטת ממשלה אחת. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> על כלל הסכום. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בסדר. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> מבחינתנו מה שמאוד חשוב, כפי שאמרת בפתח הישיבה, זה פיתוח כלכלי וצמיחה דמוגרפית. מבחינתנו הדברים שלובים זה בזה ולא יהיה פיתוח כלכלי אמיתי ללא הגדלת האוכלוסייה באזור ויצירת יתרונות לגודל. שיקפנו את זה למנהלת תנופה ולרשויות המקומיות, שבעינינו חלק משמעותי מההחלטה שתגיע עכשיו צריך ללכת לשתי התכליות הללו. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. בבקשה, נציגת משרד הרווחה. << אורח >> לימור לב: << אורח >> אני אגיד שמבחינת משרד הרווחה, גם הפעולות הרבות שנעשו במלונות ובתקופת החזרה לרשויות וכן הלאה, הוגשה תוכנית, לצערי החלק התקציבי של משרד הרווחה פחות בהרבה ממה שהיינו רוצים. כרגע מתוכננים 300 מיליון שקלים מתוך הסך של היתרה התקציבית, ותוך זה אנחנו נעשה את המיטב בכיוונים שרצינו. רוב הכסף יגיע לרשויות, למחלקות, לתוכניות תוספתיות. תהיה השקעה רבה בהון אנושי כמה שאנחנו יכולים בתוך זה וכמובן פיתוח וחדשנות. באמת נבנתה תוכנית, אני חושבת, מאוד משמעותית, ומתוך אמונה שלצד הצמיחה הדמוגרפית יבואו גם אוכלוסיות מוחלשות והרשויות צריכות להיערך לכך עוד לפני הגעתן. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> כן. זו הזדמנות לומר תודה לכל עובדי ועובדות הרווחה מהטראומה הגדולה של ה-7 באוקטובר דרך מרכזי הפינוי ולאחר מכן גם בניהול של זה לאורך שנה וחצי ועם החזרה ליישובים. באמת, תארו לכם את עצמכם גרים בחדר אחד עם כל הילדים למשך תקופה ארוכה בבית מלון, זה יוצר סיטואציות משפחתיות ואישיות מאוד מורכבות, והרבה מאוד ספגו העובדים והעובדות הסוציאליים. << אורח >> לימור לב: << אורח >> זה משמעותי שאת אומרת את זה ואני אנסה להעביר את זה גם לעובדים, כי ההערכה הזאת חשובה והבעיות הן מורכבות. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> והבעיות גם לא נגמרו, כי בעיות מורכבות, גם כשחוזרים הביתה, הבעיות נשארות. אז באמת כל הכבוד ואני מקווה שהמדינה תדע איך לתגמל אתכם על כל העבודה הטובה שלכם. נציגים של משרדים נוספים, משרד הביטחון, רחל. << אורח >> ניזאר פארס: << אורח >> משרד הביטחון, אנחנו אופק צפוני. היו שלושה מאמצים עיקריים שעסקנו בהם. אחד כבר היה במעלה הדרך, הכנת כיתות הכוננות והצטיידותן, וזה כבר תם. המהלך השני הוא מרכיבי ביטחון, וכל מה שקשור סביב היישובים, זה גם נמצא בתהליך מאוד מתקדם. ומיגון, שזה עולה בוועדות אחרות, המעקב, יש קצת קשיים עם המיגון הפרטי והמימוש העצמי של 1-5, אבל זו גם תוכנית שקיימת ומתוקצבת שתלויה הרבה גם ברשויות ובאזרחים. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> לגבי המיגון צריך להגיד שהחלטת ממשלה, לדעתי, עברה בשנת 2018 על מיגון הצפון. מאז חלק קטן בוצע. ה-7 באוקטובר פגש אותנו כך והמנהלת נכנסה בעבודה אינטנסיבית ב-0-1 אחד ויישר כוח על זה. יש עוד פערים בטווח, עד כמה שידוע לי, גם ב-1-5., ובטווח של 5-9 בכלל עוד לא טופל, ופגש אותנו עם כלביא וגילינו שצריך מיגון גם בחולון ובת ים ואזורים נוספים בארץ. האיום הצפוני עוד קיים, האיום מחיזבאללה, יש להם כנראה עוד יכולות רקטיות וגם עוד רצון להשמיד אותנו אז צריך לראות איך המנהלת שלכם, או בפורמטים אחרים ממשיכה לדאוג למיגון הפרטי שהוא חשוב מאוד. אני אומרת שוב, שאותה משפחה שגרה בחדר במלון והייתה מפונה ועם כל הבעיות, חוזרת עכשיו לבית שאין בו ממ"ד ביישוב שנמצא 3.5 קילומטרים מהגבול, ושומעת את הסוללה הארטילרית ממשיכה לעבוד. תארו לכם איך זה נראה באותו בית אצל אותה משפחה. אז תודה על העבודה החשובה שאתם עושים. בנושא המיגון, אני לא יודעת אם בוועדה הזו או בוועדת חוץ וביטחון לעשות. << אורח >> ניזאר פארס: << אורח >> זה עלה בוועדת ביקורת המדינה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> אפשר שאלה קצרה? << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> את המיקרופון ושם לפרוטוקול. יש פה עוד נציגי משרדי ממשלה? << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> ממש בקצרה. בקי כהן קשת, פורום מאבק בעוני, יש לנו גם מרכז זכויות בקריית שמונה. אני רוצה לשאול על המיגון, יש בעיה מאוד קשה עם המימוש העצמי אבל זה פרויקט שקיים. בעצם המבנים הרוויים, להבנתי, כמעט ואין להם מענה. אני אשמח לשמוע אם יש תוכניות הלאה? אנחנו רוצים להביא אוכלוסיות חדשות, רוצים אוכלוסיות חזקות, אך אי-אפשר לזנוח את האוכלוסיות היותר מוחלשות שאין להן בית פרטי. אני אשמח לשמוע איך זה מתקדם? היה מדובר על פיילוט אחד אך מה קורה עם זה? << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> גברתי, זה נושא חשוב אבל כמו שאמרתי הוא נושא גדול ואנחנו בקוצר הזמנים. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> רק אם יש תקציב או תכנון כלשהו? << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> את מדברת ספציפית על קריית שמונה? << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> אדוני יכול לענות. << אורח >> ניזאר פארס: << אורח >> - - - בקרית שמונה על הפרטי, על זה יש בעיה ואני אדבר איתך על זה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> בסדר. אנחנו נבקש גם כמובן ששאול גולדשטיין יהיה בתמונה וראש העיר, ולראות איך אפשר לפתור את הנושא הזה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> נשמח שיהיה עוד דיון אצלך ולא רק בביקורת. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> ברור. בבקשה, נציגת מנהל התכנון. << אורח >> חן גרינברג: << אורח >> חן גרינברג, אגף אסטרטגי במנהל התכנון. מנהל התכנון גם השנה המשיך ופעל בכמה רבדים, גם במענה בטווח המיידי, אם זה כל תחום המיגון והקמת מבני חינוך זמניים, תחום הבריאות, וגם בטווח הבינוני והארוך. חייבים להסתכל גם קדימה. אנו מסתכלים היום על תפקודיות של אזורים, על ראייה מתכלל,. גם קידום של מנועי צמיחה, זיהוי של מנועי צמיחה, קידום תכנוני. בעצם מצד אחד לאפשר, וביחד עם זה שהתכנון יאפשר הוא גם ימנף עם זיהוי של אותם מנועי צמיחה שמקודמים. אנחנו מקדמים היום תוכניות אזוריות במרחבים הללו ונמצאים בקשר לגבי כל יוזמה ותכנון שמקודם, וגם מעודכן כמובן למנהלת תנופה לתוך מה שיילקח, אני מקווה, בחשבון. במקביל גם דגש על הערים ועל היישובים העירוניים, על ההתחדשות שנדרשת, על המתחמים החדשים שיש. מקדמים את התוכניות בתיעדוף, בתוכניות שנמצאות בטווח. וגם במרחב הכפרי ככל שנדרש לתת מענה מקומי, אנו עושים סיורים בשטח ובודקים, קשר ישיר, נמצאת פה בזום גם נציגת לשכת התכנון המחוזית ואנחנו נמצאים בקשר מסונכרן מלמעלה למטה כדי לוודא שהמענה התכנוני ניתן כמה שיותר מוקדם בראייה למינוף קדימה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה, חן. האמת שלא ידעתי שאת כאן. אני חושבת שמנהל התכנון הוא אחד הגופים החשובים בטח כשאנחנו מדברים, אמרתי בפתח דבריי שמבחינתי נכון שהדיון הוא על הדברים שצריך לעשות כאן ועכשיו, אבל אנחנו בתוך דיון חזוני ואסטרטגי על איך אנחנו רוצים שמדינת ישראל כולה תיראה, ובתוכה הגליל ובוודאי שמנהל תכנון הוא גוף מאוד משמעותי. אני שמחה שהגעת לכאן, אנחנו נמשיך את השיח הזה, באמת בגלל קוצר הזמנים, בפורמט אחר. מנהל התכנון הוא בהחלט גוף שצריך להיות חלק מוביל בתכנון של איך הגליל יראה בשנים הבאות. תודה רבה. בבקשה, נציג המשרד להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אגב, המשרד להגנת הסביבה שלח מצגת מראש, הספקתי לראות אותה, תודה על זה. היא כבר באתר הוועדה וגם אחד המשרדים הראשונים לדעתי, עם משרד החקלאות, שכבר הספיקו להתחיל לבצע את התוכנית. << אורח >> רועי שמחה: << אורח >> אני גם אסביר למה, יש תירוץ טוב. רועי שמחה, המשרד להגנת הסביבה. יש לנו שלושה מקורות תקציביים. אחד זה קרן הניקיון שאנחנו יודעים להפעיל אותה, השני הוא תקציב המדינה והשלישי הוא תקציבי תנופה. את תקציבי קרן הניקיון זה התקציבים הראשונים שהצלחנו להפעיל, כבר אנחנו נכנסנו לתהליך מואץ עם האסבסט בצפון, בעיקר במועצות האזוריות אך גם בעירוניות יש המון אסבסט שחייבים להסיר אותו, כי הטילים הקטנים והגדולים מפיצים את האסבסט וזה חיי אדם. גם בנושא של פינוי פסולת שהצטברה מלא פסולת, וזה חלק מזה אפילו של הצבא היה, שכבר הפעלנו את התקציבים של קרן הניקיון וגם התקציב של חינוך סביבתי לחוסן ומקומיות שאנחנו חושבים שהוא חשוב מאוד בעיקר לאור הפינוי, שגם לי יש דעה מאוד בעייתית שחושבת על הפינוי. אז אנחנו רוצים לחזק חוסן סביבתי ומקומי של תושבים וילדים. שני נושאים מרכזיים שגם השר אלקין עזר בהם, הנושא של אתר תאנים, אתר פסולת בגליל שמהווה בעיה סביבתית וזו הזדמנות לפתור אותה. אני אלך ממש עכשיו לשני היעדים הרחוקים שאנחנו עוד לא רואים שאנחנו מצליחים להביא למימושם התקציבי. אחד זה הנושא של שיקום שטחים פתוחים, נחלים. דיבר כאן ידידי גם על יערות וחורשות. אנחנו רוצים להקים מנהלת ברמה של איגוד ערים שמשרד הפנים ייתן לנו את האישור לזה, שתנהל את כל אזור הנחלים של אצבע הגליל. שבדומה למנהלת הכנרת תהיה לנו מנהלת הנחלים. יש לנו שם 184 קילומטרים של גדות נחלים שצריך לנהל אותם וזה לא מנוהל מספיק. אנחנו רוצים לייצר כאן ביחד עם המועצות המקומיות איגוד ערים. הנושא של תקצוב מרכזים מקומיים לפסולת חקלאית. האזור הוא אזור שמאוד עמוס בעשייה חקלאית והנושא של פסולת חקלאית זה מה שמעיב עליו. זאת אומרת, אם אתה רוצה לבנות צימר שלידו יש לול שלא מטפל בפסולת שלו, אין מצב שהצימר הזה יצליח. אנחנו חייבים פתרון גם בטווח הארוך אבל גם בקצר לנושא של פסולת חקלאית וגזם. אנו מעלים את זה גם לקרן הניקיון שהיא שלנו, וגם לתנופה כדי שהדברים האלה יגיעו במהרה ויאפשרו לחלק גדול מהאזור החקלאי הזה ללכת הלאה ולא להיות חצר אחורית של הפסולת החקלאית ש-60% מהחקלאות מתקיימת בצפון. אז אלו שני היעדים לטווח הרחוק. אנחנו שוב פעם מודים באמת לכל הארגונים, אנחנו מצפים לאיזושהי האצה של הדברים כי בדברים האלה מה שלא רץ קדימה, הוא באמת הולך אחורה. זאת אומרת נחל לא מחכה שישקמו אותו, הוא מתחיל להיות מזוהם וצריך יותר זמן לנקות ולתכנן עם מנהל התכנון כמובן. אנו קוראים פה לכל השותפים ביחד איתך, להאיץ את העשייה ואת התקצוב. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה על ההתייחסות, זה מוביל אותי ישירות לסיכום. << אורח >> נמרוד דגני: << אורח >> אפשר להתייחס בבקשה? << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> ממש בקצרה, כי אנחנו כבר באיחור. רק להגיד שלא הייתם רשומים בדוברים. << אורח >> נמרוד דגני: << אורח >> שמי נמרוד דגני, מתנועת עלינו. נרשמתי, ביקשתי. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> אני לא ראיתי את זה. << אורח >> נמרוד דגני: << אורח >> מימוש התקציבים לצפון הם חשובים, אבל אם אנחנו רוצים שהצפון יהפוך להיות מקום שאזרחים מכל הארץ נוהרים לגור בו, להתפרנס, לחנך את הילדים שלו, עוד תקציבים בדרך הזו שמנוהלים מירושלים, זו לא הדרך. אם אנחנו רוצים צפון חזק אנחנו צריכים שיהיה שם שלטון מקומי חזק, רשויות מקומיות שיש להן גמישות וכוח והן לא סמוכות על שולחן הממשלה. שלטון מקומי חזק הוא שלטון שלא תלוי ברגולציה של משרד הפנים, ב-1,000 אישורים ובירוקרטיות על כוח אדם ותקציבים. שלטון מקומי חזק זה שלטון שמנהל מערכות חינוך שיודעות לשלם יותר למורים טובים, שמנהלות בתי ספר בלי אישורים ממשרד החינוך ורגולציה ובירוקרטיה שהורגת אותם. רווחה שמקבלת משאבים מכל המשרדים, גם דיור ציבורי, גם משרדי לווין, גם תוכניות תעסוקה שהרשויות המקומיות מנהלות אותן באופן מותאם לצרכים של התושבים שלהם בלי שיש סדרה של 30 משרדים שצריכים להחליט על החלטת ממשלה ולוקח להם שנתיים לגבש את זה. מה היה קורה אם היינו מעבירים את כל הכסף או חצי מהכסף של תוכנית הצפון בינואר 2024 לרשויות המקומיות? היינו כבר רואים כבר רווחה, שגשוג ומימוש של 98% מהתקציב. אז אני חושב ששלטון מקומי חזק הוא צו השעה ומשם תגיע הבשורה לגליל, לרמת הגולן, לקריית שמונה ובהמשך גם לכל הארץ. אני יודעת שיושב-ראש הוועדה מאמין בשלטון מקומי חזק ועצמאי ופועל לקדם את זה, ואני חושב שכל אזרחי המדינה וכל מי שיושב פה מבין שאחרי ה-7 באוקטובר אנחנו כבר לא מאמינים שעוד פלסטרים הם הפתרון וזה מה שאנחנו צריכים במדינת ישראל, אנחנו צריכים שינויים עמוקים, יסודים, כאלו שדורשים מאיתנו לשלם מחירים. ואני מצפה מכל מי שיושב פה לדרוש את הדבר הזה. זה עלינו. תודה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה לך. בבקשה. << אורח >> מאיה שולמן: << אורח >> שלום, אני מאיה שולמן מחברת החשמל. אני יושבת-ראש מנהלת תקומה בחברת החשמל. כבר מסוף שנת 2023 אנו בקשר ועובדים בתאום עם מנהלת תקומה. אז אני גם שמחה על הדיון הזה, ועכשיו יש לי איש קשר במנהלת תנופה. קודם כול, למרות שלא הייתה תוכנית, חברת חשמל טיפלה בכל הפניות, גם בצפון וגם בדרום. כל מה שנדרש אנחנו עשינו. אנחנו הגשנו בתחילת ינואר תוכנית מפורטת לרשות החשמל להתאמת רשת חשמל לאיומים ביטחוניים לפי הקריטריונים שקבעו לנו רשות החשמל, שבעה קילומטרים בדרום וחמישה קילומטרים בצפון. הגשנו תוכנית ואנחנו נקבל אישור של רשות החשמל למימון של 500 מיליון שקלים לחמש שנים. מה חשוב כאן הוא לעבוד בתאום עם הרשויות וגם עם מנהלת תנופה. חוץ מהטמנת הרשת שזה קודם כול בשביל שהרשת תהיה מותאמת לאיומים, אנחנו רוצים לקבל נתונים לגבי הפיתוח של היישובים, כי אני כבר שמעתי כפול ופי שלוש. אנחנו בטח שלא רוצים להטמין את הרשת ואחר כך בעוד חמש שנים לבוא ולפתוח הכול מחדש ולהוסיף מערכות. אנחנו רוצים לקבל נתונים כבר היום, של פיתוח, כולל בניה חדשה, אזורי תעשייה, וגם התאמת הרשת לחוסן אנרגטי, שזה בעצם גם אנרגיות חדשות, אגירות. אנחנו רוצים לקבל פוטנציאל בשביל לתאם ולתכנן את הרשת כבר לעתיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעל רון בן משה: << יור >> תודה רבה גברתי. הדברים שאמרת עכשיו היו כאילו בהזמנה, כי תראו איך נציגה שממונה מחברת החשמל על הנושא הזה פוגשת פה היום לראשונה את אנשי תנופה שהיא צריכה להיות איתם בקשר. אז אני שמחה על המפגש אבל אני עוד יותר מודאגת יותר ממה שהייתי קודם. אפשר להגיד שאתם שבעת המופלאים ואתם רק שבעה, אבל זה מאוד מדאיג וזה לא מצב תקין. אני לא יודעת מי אחראי להגיד לגופים השונים בשטח: אנחנו פה, אנחנו נמצאים. את גם לא יודעת, אני בטח לא יודעת, אבל אני מבקשת שזה יטופל. זה לא משהו שהכנסת צריכה לעסוק בו, סליחה, יש בעלי תפקידים שעובדים כבר שנה וחצי? פחות או יותר. לא יכול להיות שנציגת חברת חשמל לא מכירה עם מי היא צריכה להיות בקשר, זה פשוט לא ייתכן. אבל זה הסיפור כולו. כל אחד עושה את עבודתו הכי טוב שאפשר. באמת, ברמה האישית אני מורידה בפניכם את הכובע, זה לא עובד, בשורה התחתונה זה לא עובד. בקריית שמונה חסרים שליש מהתושבים. כששואלים חבר'ה צעירים שהם במקור מהצפון האם יחזרו לצפון? שמענו את זה בדיון קודם בכנסת, ונשמע את זה עכשיו בוודאי בביקורת המדינה, הם שואלים: למה שנחזור? כשאנחנו מדברים על משיכה של אוכלוסיות חדשות, הם שואלים: למה? אז יכול להיות שהתוכניות לא יצאו לפועל, יכול להיות כי אין הנגשת מידע, אני לא יודעת. אבל בשורה התחתונה זה לא עובד. יש איים של דברים שעובדים שהם תקווה גדולה. הוצגה כאן פעילות של המשרד להגנת הסביבה, וקק"ל הציגה ומשרד הנגב והגליל, אך זה עוד לא הדבר הגדול שכולנו כל-כך מחכים לו, שכל-כך מגיע למדינת ישראל, שכל-כך מגיע לצפון, ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתרכזים בדבר הזה. אם עד לפני ממש כמה ימים אמרתי שכל מה שקשור לנושא החטופים, אני מוכנה להיות פה בכל שעה לעסוק בזה, להיפגש עם כל מי שצריך ,להפוך כל אבן. אז אני אומרת שסיימנו את הפרק הנוראי של עסקת החטופים, המלחמה לצערנו עוד לא תמה. אני, ואני גם יודעת שחבר הכנסת קרויזר וחברי כנסת נוספים נהיה פה בכל שעה לראות מה עושים כדי לממש את החזון שאני חושבת שאנחנו מסכימים עליו לגבי הצפון והצורך לפתח אותו ולהחזיר אותו לגדולתו ולהפוך אותו למנוע צמיחה כולל עוד יותר עבור מדינת ישראל. אז אנחנו רתומים פה בוועדה הזו ואני באופן אישי, אני מאוד מתחברת לדברים שגם נאמרו לקראת הסוף על השלטון המקומי, יושב-ראש הוועדה מחויב לכך, ואני שגדלתי בשלטון המקומי, בתפקיד של מנכ"לית ברשות מקומית, בוודאי מאמינה בזה. הוועדה הזו היא הבית של השלטון המקומי, ראשי ערים, ראשי מועצות אזוריות יודעים שפה הכתובת שלהם לכל דבר. בהחלט אנו חושבים שצריך לפרק את הריכוזיות של משרדי הממשלה ולתת לשלטון המקומי יותר כלים, יותר כוח. זה נכון לגבי כל המדינה ובוודאי נכון למקום במשבר כמו הצפון, ציינתי את זה בפתח דבריי. השלטון המקומי הוא שהולך יד ביד עם התושבים מרגע המשבר ב-7 באוקטובר דרך הפינוי וגם בחזרה הביתה ובוודאי שאנחנו מסכימים על הדבר הזה. אנחנו נעקוב כוועדה אחרי החלטת הממשלה שכבר צריכה לבוא בעוד 45 ימים פחות יומיים. נראה שיש תוכניות שמוגשות ומאושרות. אם יש קושי או משרד שלא מצליח לדבר עם משרד, אנחנו בסוף מקבלים את זה מראשי הערים, אני אומרת לכם שתדברו איתנו. אנחנו פה כל הזמן ונראה איך אפשר לעשות את הדברים. לא להכול צריך לכנס ועדה, להפעיל את כל עובדי המשכן, להזמין אזרחים. ניפגש פה מאחורה, נראה את הדברים שאפשר לקדם. גם ככה אתם צריכים להגיש את זה בתוך 43 ימים, ובוודאי אם זו החלטת ממשלה. אז נראה בעוד 45 ימים שהדברים אכן מבוצעים. תודה רבה לכולם, נמשיך לדיון הבא. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>