פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 120
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ו (10 בפברואר 2026), שעה 13:04
סדר היום:
<< נושא >> טראומה, אלימות וגזענות כלפי צעירים ערבים << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
נעמה לזימי – היו"ר
אחמד טיבי – מ"מ היו"ר
עאידה תומא סלימאן
חברי הכנסת:
איימן עודה
אימאן ח'טיב יאסין
סמיר בן סעיד
מוזמנים:
ציקי שטרסברג-דיל
–
עו"ד, מנהלת היחידה לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים
ניר וינטרוב
–
משפטן ייעוץ וחקיקה משפט פלילי, משרד המשפטים
יעל מיזרוחין
–
מנהלת שותפויות ומערכות מידע - תכנית יתד, משרד הרווחה והביטחון החברתי
שירין חאפי נטור
–
מנהלת אגף א', חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך
ורד גיל
–
ממונה אקלים חינוכי מיטבי ומניעת אלימות, משרד החינוך
רפ"ק יונס אבו ליל
–
קצין תיאום קשרי חוץ, חט' החברה הערבית, משטרת ישראל
מורן בייבץ’
–
קצינה בחטיבת החקירות, משטרת ישראל
עימאד אבו סוהיל
–
מנהל מחלקת הצעירים ונציג החברה הערבית ברשת מרכזי הצעירים בשלטון המקומי, עיריית אום אל פאחם
זיאד פיסל
–
יושב ראש, ועד הורים ארצי בחברה הערבית
אימאן גרה אלמלק
–
עו"ד, מנהלת תכנית מישקאה, אלפנאר - תעסוקה, כלכלה וחברה
חנאן ברי-שמאלי
–
מנהלת מכון מנהיגות + ברידוטק, כפר קאסם, אג'יק - מכון הנגב
ביאן חמדאללה בדיר
–
נציגת צעירים ומשתתפת תכנית מנהיגות, אג'יק - מכון הנגב
מרח אגבאריה
–
אשת תקשוב, אג'יק - מכון הנגב
סמאח דרוויש
–
עו"ד, מנהלת המרכז לנפגעי גזענות, התנועה הרפורמית
לורן פוריס
–
מנהלת קשרי כנסת, המרכז הרפורמי לדת ומדינה
אסיא שיבלי
–
נציגה, מועצת התלמידים והנוער הארצית
גאלב סלאמנה
–
עו"ד, רכז בני מיעוטים במטה הצעיר, סיעת העבודה
לילי הלפרין
–
ראש המרכז, מרכז אמת לקידום סובלנות
חליל סבאח
–
נציג החברה הערבית
גאלב סלאמנה
–
עו"ד, רכז בני מיעוטים במטה הצעיר, סיעת הדמוקרטים (העבודה)
משתתפים באמצעים מקוונים
כמאל אבו יונס
–
מנהל בית ספר אבן ח'לדון
מנהלת הוועדה:
דפנה סידס-כהן
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, אלעד גרנות
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> טראומה, אלימות וגזענות כלפי צעירים ערבים << נושא >>
<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>
שלום לכול המשתתפים והמשתתפות בדיון החשוב הזה, דיון מעקב נוסף בהקשר של האלימות והפשיעה, והמציאות הלא פשוטה בקרב צעירים וצעירות מהחברה הערבית. הנושא היום הוא טראומה, אלימות וגזענות כלפי צעירים ערבים, נוכח גם ריבוי אירועים ומציאות לא פשוטה, שגם נהיית דחופה יותר ויותר. והוועדה הזאת שמה לה כמשימה לטפל בתופעה הזאת.
חשוב לי גם לומר, נמצא כאן חבר הכנסת איימן עודה וחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. איימן ישר פנה אלינו אחרי המקרה, שקרה לחליל סבאח שנמצא פה, וכשהוא סיפר לי על המקרה אני הייתי בהלם. אתה התקשרת אליי, בדיוק הייתי בביקור בסכנין, אגב. ואמרתי: אבל לפני כמה שבועות היית אצלנו ודיברת, חליל, כול כך רהוט ויפה ומרגש, כנער. על המציאות של הרצח והפשיעה בחברה הערבית. ואני כול כך מצטערת, באמת מצטערת, שרק בגלל גזענות היכו אותך מחוץ לקניון. ולחשוב שאתה במקום שאתה גר בו חי בפחד מפני ארגוני הפשיעה וכשאתה יוצא אז אתה חושש בגלל גזענות, בגלל שאתה ערבי בישראל.
ואני אומרת: המציאות הזאת חייבת להשתנות.
אבל תודה לך גם על האומץ שאתה בא לכאן. תודה לך, באמת. אני זוכרת אחרי הדיון אנחנו פשוט אמרנו "וואו", אתה ואסיא שגם כאן. איזה נוער, איזה צעירים מדהימים ורהוטים ובאמת התרגשנו מכם ואני ממש מצרה על מה שעברת.
ואי-אפשר גם שלא להתייחס למקרה שקרה ממש ימים לאחר מכן. תלמידי חטיבת ביניים ומורים מסכנין יצאו לטייל בנחל הקיבוצים, שבפארק המעיינות. מצאו את עצמם תחת מתקפה של גז מדמיע, קללות ואלימות פיזית. ו-16 תלמידים ומורים פונו לבתי החולים באותו יום. זה מזעזע, באמת.
הצטרף אלינו היום מרחוק כמאל אבו יונס, מנהל בית הספר אבן ח'לדון, אמרתי נכון?
<< אורח >> כמאל אבו יונס: << אורח >>
כן, בדיוק, מדויק.
<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>
מנהל בית ספר, איש חינוך, שראה איך יום של למידה והנאה בטבע הופך לזירה של פחד ופציעות, רק בגלל שהתלמידים דיברו בשפה הערבית. ואני רוצה להגיד: זאת לא הרוח הישראלית, זאת לא רוח המקום הזה. זו רוח רעה, ששורה פה ופוגשת עוד זירות ועוד מקומות. ואנחנו נאיר על הזירה המופקרת הזאת של המציאות של חברות המיעוט בישראל תחת מה שנקרא בין אם מדיניות ובין אם הלכי רוח לאומניים וגזעניים שפוגשים את כולנו וגם מפרקים את החברה.
חיים משותפים זו לא סיסמה ריקה וזה לא איזו שאיפה אידיאית רחוקה. זה הקיום שלנו כאן. זאת היכולת היחידה שלנו לחיות פה חיים בטוחים וטובים וראויים, חיי כבוד וחיי שגשוג. ואנחנו נוגעים פה כול הזמן בסוגיות מאוד מאוד עמוקות של תקציבי חינוך ורווחה ותעסוקה והשכלה, וכול זה נדמה שהוא הקומה הגבוהה יותר אל קומת הקרקע, שהיא איך קודם כול חיים פה בין בני אדם, בין אנשים לאנשים.
ואני מודה על הדיון הזה, תודה גם על היוזמה של הדיון הזה. גם אני אומרת אנחנו פה לא נרפה. מבחינתי הוועדה הזאת תעשה כמה שניתן ובשבוע הבא אנחנו מקיימים פה דיון על ידיעת השפה העברית הדבורה, שזה גם דיון מעקב שאנחנו עושים פה. ואנחנו נמשיך לקיים פה את דיוני המעקב האלה, כי רק ככה גם מניעים תהליכים ושמים בתוך הכנסת, שזה בית העם, בית כול העם, את כול הסוגיות הללו.
ותודה לכול מי שמגיעים לכאן ומשתתפים.
לפני שאני מעבירה זכות הדיבור, אני מראש מתנצלת שבגלל דיון על הפרדה מגדרית באקדמיה אני אצא ואחמד טיבי ינהל את הדיון במקומי. אבל אני אשתדל גם לחזור, ותודה גם לרשויות וכול מי שנמצאים כאן.
אבל אני רוצה לתת, כמובן, לחברי הכנסת לפתוח את הדיון ומיד נמשיך עם האורחים שלנו פה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תודה רבה, כבוד היושבת-ראש. אני רוצה להגיד, שאנחנו החלטנו לפנות אלייך את, כי נושא כזה, למשל הפגיעה בהתקפה הגזענית הברוטלית נגד התלמידים בסכנין, יכולנו להעביר לוועדת חינוך או לוועדת ביטחון לאומי, למשל. אבל בגלל שאנחנו יודעים מי יושבי-הראש ומי את אנחנו פנינו אלייך את.
גם בפעם הראשונה כשנפגשתי עם חליל סבאח, ביקרתי אצלו בבית, חיבקתי אותו. צעיר מבטיח. התקשרתי אלייך משם ואת, כהרגלך, אמרת לי "נקיים את הישיבה", ואחרי ההתקפה הפיזית הקשה נגד התלמידים והמורים והמדריכים בסכנין - היישר פניתי אלייך ואספנו שני המקרים ביחד.
אני לא מתכוון לדבר בהתחלה, אני מבקש לדבר בסוף. כי אנחנו רוצים לשמוע גם את חליל, גם את מנהל בית הספר אבן ח'לדון, כמאל אבו יונס, וגם יש כול מיני נציגים. יש יושב-ראש ועד הורים, שנשמע ממנו וכול מיני נציגים אחרים. אבל גם נשמע מהמשטרה, שנמצאת פה. גם ממשרד החינוך, שנמצאים פה. ואחרי זה, ברשותכם, אני רוצה לדבר בסוף, בבקשה.
<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>
בהחלט.
בבקשה, אימאן.
<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
צוהריים טובים לכולם, תודה, איימן, ותודה, נעמה, על קיום הדיון החשוב הזה. אני חושבת שהתופעה הזאת ואפשר לקרוא לה תופעה ממש מצטערת שזה המצב, אבל זה המצב. אנחנו רואים הרבה תקיפות פיזיות אלימות על צעירים ערבים בגלל או שהם שומעים אותם מדברים ערבית או שמזהים אותם מהמראה החיצוני שהם ערבים.
ואנחנו ראינו באזור, גם בירושלים וגם בתל אביב, על תקיפות גם על סטודנטיות ערביות בגלל שרואים את הזהות הלאומית והדתית שלהן. ולצערי הרב, אנחנו לא שומעים על הטיפול המתאים בסוגיה הזאת. כאילו לא מספיק לנו מה שיש בתוך החברה מבחינת הפשיעה ואלימות, עכשיו גם מצטרפים מבחוץ. אפילו שזה מיעוט קטן של בחורים יהודים, שמתנפלים על ערבים רק בגלל הזהות הלאומית שלהם. עדיין כמה שזה כאילו מספר קטן - צריך לטפל בסוגיה הזאת בצורה יסודית ובאמת, שיהיה ידוע לכולם: מי שעושה מעשה כזה הוא יקבל את מה שמגיע לו בצורה מאוד מרתיעה.
ואני מאוד רוצה לשמוע את כולם, אבל לצערי הרב, אני חברה בוועדת הכספים ויש דיונים על התקציב וחייבים להיות שם, אז אני אחכה קצת ואצא כי יצאנו להפסקה של כמה דקות.
תודה.
<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>
תודה. אני מתנצלת, אבל שכחתי להזכיר גם משהו שהוא מאוד חשוב. וגם הדיון הזה מתקיים כשבחוץ מתקיים יום שיבוש כללי. השביתה והמחאה של היום של החברה הערבית כנגד הרצח והפשיעה הן זעקה אנושה, קשה, ברורה, כנגד האלימות המשתוללת והפשיעה הגואה בחברה הערבית, נגד אוזלת היד, או ליתר דיוק ההפקרה המכוונת של הממשלה, שפשוט ויתרה על ביטחונם של אזרחיה הערבים.
הסיפור של ריבונות ומשילות זה למגר ארגוני פשיעה, לאסוף נשקים, לטפל בפרוטקשן. לא יכול להיות שיהיה פה מערב פרוע בחלקים שלמים בחברה. לא יכול להיות שארגוני פשיעה ינהלו פה חיים של אנשים. הדבר הזה לא יכול להיות. אז אנחנו פה בוועדה הזאת אומרים, הדיון הזה גם מתקיים לצד יום השיבוש הזה, שבסך הכול אזרחים אומרים "אנחנו רוצים חיים בביטחון, אנחנו רוצים את מיגור ארגוני הפשיעה, תטפלו בפשע, תטפלו באלימות, תאספו נשקים, בואו נתחיל לחיות פה חיים נורמטיביים", שזה הדבר הכי בסיסי שאפשר לדרוש.
חשוב היה להזכיר גם את זה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
נעמה, אני רוצה לציין את השתתפות נעמה בהפגנה בתל אביב, הפגנה ערבית-יהודית משותפת. נעמה השתתפה וגם קיבלת על הראש בגלל שצעדנו ביחד.
<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>
אנחנו מקבלים על הראש כול היום.
<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
היא רגילה.
<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>
אני רגילה, אני רגילה.
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
רק משפט אחד בהמשך לזה, כאילו לפשיעה ולרצח. יותר משליש מהנרצחים הערבים הם צעירים.
<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>
כן, זה גם נתונים שגם עלו פה, בהחלט נכון. זאת אומרת שהוועדה הזאת גם נוגעת בסוגיה שהיא ממש נוגעת לצעירים ספציפית באופן מובחן וקשה.
אבל אני פותחת איתך, חליל. חליל סבאח, נער כריזמטי, חכם ומקסים, שגם עבר ממש מקרה לא נעים ותודה שאתה כאן איתנו, ממש, ואני מצטערת שעברת את זה.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
יאללה, תפדל חביבי חליל.
<< אורח >> חליל סבאח: << אורח >>
טוב, שלום לכולם. אני חליל סבאח, תלמיד בן 18 ונציג ארצי ממועצת התלמידים הארצית. אני אתחיל בזה, שיש צעירים במדינה הזאת, שיוצאים מהבית ולא יודעים אם יחזרו בשלום. יש תלמידים, שמחזיקים תיק אבל הלב שלהם מחזיק פחד. יש דור שלם, שנענש לא על מעשים אלא על זהות.
כשתלמידים מבית ספר אבן ח'לדון מסכנין מותקפים בגז פלפל בטיול בית ספרי בגלל שהם ערבים זה לא אירוע חריג. זאת תוצאה ישירה של הסתה, של שתיקה ושל ממשלה שעצמה עיניים עד שהאלימות הפכה לשגרה. וגם אני, כמו אלפי צעירים, חוויתי על הגוף שלי מה קורה כששנאה מקבלת רוח גבית מהשלטון. לא ארחיב כי הסיפור שלי הוא לא יוצא דופן. הוא הפך לנורמה במדינה, שאיבדה את המצפון שלה.
הממשלה הזאת נכשלה. נכשלה בהגנה על אזרחיה, נכשלה בחינוך, נכשלה במאבק בגזענות ונכשלה שהפכה שתיקה לפשע רשמי. אתם מדברים על ביטחון אבל מי מגן עלינו? אתם מדברים על חוק וסדר אבל כשהערבים מותקפים אתם פתאום לא רואים, לא שומעים ולא חוקרים. וזה לא כי אתם לא יכולים, זה כי לא אכפת לכם.
אבל תשמעו טוב, הבחירות קרובות והדור שאתם מזלזלים בו מתעורר. אנחנו נצא להצביע בהמונים, צעיר אחרי צעיר, שכונה אחרי שכונה, ונזכיר לכם בקלפי את כול מה שניסיתם לקבור בשתיקה.
אומה שלא מגינה על צעיריה בשעות החושך לא תזכה לאור בעתיד.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
יפה, כול הכבוד.
<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
מילים כדורבנות. כול הכבוד. מילים כדורבנות.
(מחיאות כפיים)
<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>
אנחנו נעלה עכשיו בזום את מר כמאל אבו יונס, מנהל בית הספר בסכנין ותודה שיש לנו תלמיד ואת מנהל בית הספר וזה נראה לי גם, כן. רק שיפתח את המצלמה ותודה גם לכמאל שאיתנו.
<< יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >>
אני עכשיו אלך כבר לחינוך, בסדר? אני אנסה לחזור.
(היו"ר אחמד טיבי)
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
את לא חייבת לחזור, אגב.
<< דובר >> נעמה לזימי (יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים): << דובר >>
אין אצלי חופשה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
אני מציע שנמשיך בינתיים. עו"ד גאלב סלאמנה.
<< אורח >> גאלב סלאמנה: << אורח >>
שלום לכולם. אני מבקש מכם רגע אחד לא להיות בעלי תפקיד אלא רק בני אדם. כי היום רבים מדברים על צעירי החברה הערבית במספרים, בסטטיסטיקות, בדוחות, כנראה שחלקם מעולם לא ישבו עם נער בן 14, שמפחד לחזור הביתה בלילה. כנראה מעולם לא שמעו אמא שמרימה טלפון ואומרת "אני לא יודעת אם הבן שלי יחזור בחיים".
זו לא בעיה. זו טראומה לאומית, שמתרחשת מול העיניים שלנו ולצערי, אנחנו מתרגלים אליה מתוך ייאוש. צעיר ערבי בישראל גדל בתוך אלימות שהוא לא בחר בה ובתוך גזענות, שאומרת לו יום-יום "אתה חשוד, אתה נחות" עוד לפני שעשה משהו. ואז שואלים למה יש אלימות.
כי אין מדינה שעומדת מאחוריו וממשלה שמפקירה. כי כשהוא מבקש ביטחון הוא מקבל פחד, כשהוא מבקש שוויון הוא מקבל הסתה וכשהוא מבקש תקווה הוא מקבל ייאוש. ומחדל הממשלה הזאת הוא הפרת אמונים כלפי חברה שלמה, כלפי כול החברה הערבית. יש מי שבחר להפוך גזענות לאסטרטגיה פוליטית ויש מי שמרוויח מקולות של שנאה ויש מי שמחלק את החברה ל"אנחנו" ו"הם" ואז מתפלא שהחברה הישראלית מתפוררת.
אבל בתוך החושך הזה אני חייב לומר משהו ברור. יש גם אומץ רב בכנסת הזאת, החברים שיושבים כאן וגם החברה נעמה לזימי, שבוחרת לראות את הצעירים הערבים לא כנושא שבשוליים אלא כהבטחה לעתיד טוב יותר. היוזמות שלה, ההתעקשות שלה, היכולת להקשיב לכאב בלי לברוח ממנו, זה לא מובן מאליו. זה לא פוליטי, אלא זה הלב הכי אנושי.
בזמן שאחרים צועקים היא דורשת אחריות, בזמן שאחרים מסיתים היא מקרבת את הלבבות ובזמן שהממשלה ואחרים בורחים מהכאב של החברה הערבית היא מסרבת לברוח. ומבינים שזכויות אדם אינן סקטור אלא יסוד של הדמוקרטיה. ואני כמו שאוהב את המדינה והחברה הערבית שלי אני אזעק את האמת. אני לא מוכן להשלים עם מציאות, שבה צעיר ערבי צריך להיות חזק פי שניים רק כדי להגיע לאותו קו זינוק. או שילדים בטיול בבית ספר צריכים לסבול ממתקפה על רקע לאומני או כול תקיפה אחרת.
ילדים לא צריכים שרירים, הם צריכים מדינה שתדאג להם. והבחירה היא או שנמשיך לנהל את הפצע או שנתחיל לרפא אותו. ואני עדיין מאמין, מאמין שאפשר אחרת, מאמין ששותפות יהודית ערבית היא לא סיסמה אלא היא גורל.
ואני כאן כדי להזכיר, אם לא הקיצוניים בכול הצדדים, הייתה לנו אחלה מדינה. העתיד הזה עוד אפשרי אם רק נבחר בו.
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
שוכרן גאלב, תודה רבה.
עכשיו סמאח תדבר. עו"ד סמאח דרוויש, סמאח תפדלי (בבקשה).
<< אורח >> סמאח דרוויש: << אורח >>
שלום, תודה רבה על קיום הוועדה החשובה הזאת. אנחנו הגשנו נייר עמדה בקשר לאלימות וגזענות ותודה רבה לכול מי ששיתף עד עכשיו. ואני אוסיף שיש עוד מוקדי פגיעה. אז כמו שדיברנו כאן יש תקיפות אלימות במרחב הציבורי, כמו שחליל כאן ציין. ריבוי מקרי אלימות קשים בשל מוצאם של הקורבנות בלבד.
יש לנו עוד דוגמאות של תקיפת פועלים באלות וסכינים בתל אביב, תקיפות תלמידי חטיבת הביניים מסכנין כמו שהזכרתם כאן, אבל בנוסף לזה יש עוד מלא תקיפות. יש אלימות נגד נהגי אוטובוס, שזו תופעה מתמשכת של תקיפות פיזיות, קללות, ריסוסי גז מדמיע ואף איומי נשק. יש לנו בנוסף לזה גם פרופיילינג גזעי, שזה תיוג ערבים כחשודים מידיים במרחב הציבורי על בסיס סטריאוטיפים.
ויש לנו עוד תיק כזה, שאנחנו עובדים עליו, של מורה ערביה שעברה תשאול וחיפוש משפיל של שעה וחצי מול מוזיאון בתל אביב ללא שום הסבר. בנוסף לזה יש התנכלויות לקהילת הנוצרים, תקיפת אנשי דת, יריקות, השחתת בתי עלמין ושיבוש טקסים דתיים.
אני יכולה להגיד שמבין התיעודים שאנחנו אוספים בין יולי לספטמבר ב-2025 תועדו 31 מקרים רק בחודשיים.
ונוסיף לזה יש גם את האפליה במתן שירותים, שזו מניעת כניסה למקומות ציבוריים או מתן שירותים על רקע לאום. למשל סירבו למכור לבחור ערבי בקיוסק ואמרו לו "ערבי אתה זבל אנושי", גירשו סטודנט ממעבדת תיקונים בטענה שלקוח נראה מחבל, פקיד בבית החולים ששלח את הילדה שלו ואת האבא ללכת לקבל טיפול בעזה. ולצערנו, וממה שעולה מכול המוקדים האלה זה שלצערי הרב, ואני פונה כאן למערכת אכיפת החוק, שהמענה הוא רפה. מרבית התלונות נסגרות ללא הגשת כתבי אישום, מה שמייצר מסר של "אין דין ואין דיין" ומעודד את המשך הפשיעה.
אנחנו ציינו בנייר העמדה גם המלצות, גם בוועדה הקודמת ציינו אותן ואני אדגיש אותן כאן שוב. על רשויות החוק להציב את הטיפול בתקיפות גזעניות בראש סדר העדיפויות ולמצות את הדין במהירות ליצירת הרתעה. בנוסף צריך לתת הוראות ברורות לשוטרים ולמאבטחים לפעול באופן שוויוני, תוך איסור מוחלט על שימוש בפרקטיקות של תיוג גזעי, מה שנקרא פרופיילינג. בנוסף צריך לקיים הדרכות חובה לשוטרים בנושאי המאבק בגזענות ואיזון בין ביטחון לכבוד האדם. ולבסוף לחייב מוסדות חינוך בכול המגזרים בהעברת תכנים נגד הגזענות ותפיסת אפס סובלנות לאפליה.
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
שוכרן, תודה רבה סמאח. זיאד פיסל, הנהגת ההורים הארצית, יושב-ראש, תפדל.
<< אורח >> זיאד פיסל: << אורח >>
שלום לכולם, תודה שהזמנתם אותנו, תודה על הוועדה המיוחדת הזאת. כמובן אני יושב-ראש ועד ארצי להורי תלמידים בחברה הערבית, הוועד הארצי להורי תלמידים הוא גוף ייצוגי של הורי התלמידים בחברה הערבית. מטרתנו היחידה הצלחת השותפות עם בתי הספר למען קידום התהליך החינוכי והלימודי. אבל במצב של היום אין ביטחון אז אין הצלחה.
כמובן אני איתכם, כנציג ההורים בחברה הערבית, שחיה במצב חירום, פחד וייאוש. אין ביטחון, ואין תקווה, ואין תוכניות לעתיד יותר טוב. הפשע, והאלימות, והגזענות בעלייה חדה כלפינו.
אזכיר לכבודכם כמה מהאירועים: הרצח שהיה בכפר קרע של תלמיד בבית ספר, רצח השומר בכפר יאסיף שהיה אמור להגן על הילדים שלנו, האירוע עם חליל שהוא מתנדב למען ילדינו ותלמידים ואירוע השיא שהיה בסכנין.
כמובן מה שקורה זה מפחיד. כמובן, האירוע האחרון של סכנין בפארק המעיינות כולם מסכימים שהגיעו מים עד נפש. זו לא בעיה תרבותית ולא אלימות מולדת. זו תוצאה של שילוב בין הזנחה, אפליה, חולשה מערכתית ואובדן תקווה. אוזלת יד של המשטרה באכיפה ובטיפול בארגוני הפשיעה.
לכן הפשע אין לו גבולות ורק בעלייה. משרד הרווחה והחינוך הטיפול שלהם הלא מספיק, כן ניסו וכן השקיעו חלקית, אבל לא הנהיגו מהלך עומק, לא התאימו את המענה לעוצמת האלימות ולא הובילו את המאבק אלא רק הגיבו לו.
הצהרות לא רוצים, הודעות גינוי רשמיות לאחר האירועים לא היו ולא רוצים. אנחנו רוצים פתרון. אנחנו רוצים תוכנית ייעודית לאלימות, אנחנו מבקשים תקנים ייחודיים לאנשים, שיטפלו בעניינים. אנחנו רוצים מסגרות חינוך גמישות לנוער בסיכון. אנחנו מבקשים עבודה משולבת עם רווחה, רשויות והורים ורציפות ולא לעצור כול שנה.
השורה התחתונה: לחברה הערבית, ילדים, תלמידים, נוער והורים, זכות לנו לחיות בשקט ובביטחון ועל המדינה לדאוג לזה.
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תודה רבה, זיאד.
רבותיי, הדיון הזה מתקיים בעקבות פנייה דחופה של חברנו, איימן עודה, שביקר בבית ספר יחד עם חברה, עאידה תומא סלימאן. המקרה של תקיפת תלמידים הוא טראומטי, קשה. גם איימן סיפר וגם דיברנו עם המנהל, כמאל אבו יונס, שהטראומה ניכרת וניכרה בתלמידים בזמן אמת.
לכן אנחנו רוצים שיהיו תוצאות, לא רק דיון ברמה ההצהרתית.
עוד מעט נשמע את נציגי הממשלה. בינתיים אני נותן למר עימאד אבו סוהיל, מנהל מרכז הצעירים באום אל פאחם, תפדל.
<< אורח >> עימאד אבו סוהיל: << אורח >>
שלום לכולכם, אני עימאד, קודם כול תודה רבה על ההזמנה. אני קודם כול מנהל מחלקת צעירים בעיריית אום אל פאחם ונציג החברה הערבית ברשת מרכזי הצעירים והשלטון המקומי.
מה שרציתי להגיד, קודם כול, מה נשאר להגיד על הפשיעה והאלימות בחברה הערבית? כלום. כולנו מציגים, כולנו מדברים וכולנו סופרים קורבנות בסופו של דבר. זה מה שמעניין אותי.
והפרויקט בשטח חי ונושם. אתם יודעים על מה אני מתכוון, והמבין יבין.
המקרה של חליל, והאמת היא לפני חמישה חודשים היה לנו מקרה דומה של חליל: צעיר אקדמי מאום אל פאחם, שגם הוא עובד והוא לומד באוניברסיטה ועובד כדי לממן את הלימודים שלו. חבר'ה צעירים מקריות מחיפה דואגים לו למתנה. מה המתנה? הם מגיעים אליו למקום העבודה, הם תוקפים אותו באכזריות עד שהוא נפצע בכול חלקי הגוף שלו עם תפרים, אוקיי? ולתדהמתו, לאחר שהוא פונה מבית חולים, הוא מגיע לתחנת המשטרה על מנת לעקוב אחרי מה שקרה. אז הוא שם מגלה, שאין תלונה בכלל. ופה חומר למחשבה.
מה שרציתי להגיד גם לגבי הגזענות וההסתה, שצריכים לעצור את זה באופן מידי. לא ייתכן שאנחנו נבקש מהצעירים שלנו והצעירות שלנו להיות עם חוסן אישי גבוה כשהם מותקפים. הנה, יש לכם דוגמה, חליל. אני גם מאחל לו בריאות בנפש ובגוף, זה לא רק גוף זה גם הנפש.
לכן מה שאני מבקש ומה שאני רוצה, שממש אנחנו נפעל ביחד. הגיע הזמן שהממשלה תיקח צעד אמיתי כדי למגר את הפשיעה בחברה הערבית. התקיימו שתי הפגנות ענק, אחת בסכנין והשנייה בלב תל אביב, הגיעו לכול הפגנה 100,000 אנשים. השאלה שלי: האנשים האלו למה הגיעו? על מנת לשגר צעקה שדי לאלימות, די לפשיעה. אז המשטרה צריכה גם לקבל החלטה ולאסוף את הנשק מהחברה הערבית, נקודה. אם אתם אוספים את הנשק - האלימות מסתיימת, אני מבטיח לכם.
תודה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תודה רבה. אסיא שיבלי, תפדלי. נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית.
<< אורח >> אסיא שיבלי: << אורח >>
שלום, אני אסיא שיבלי, תלמידת כיתה י"א בבית ספר כדורי, נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית. אני מדברת לא רק מתוך נתונים אלא מתוך חוויה אישית כנערה, שחיה במציאות יומיומית של אלימות, טראומה, גזענות. עבור הנוער הערבי הטראומה אינה אירוע חד פעמי אלא מציאות שמתרחשת, שמלווה אותנו בבית, בבית הספר וברחוב. המציאות הזאת משפיעה ישירות על החיים שלנו.
קשה להתרכז בלימודים, תחושת פחד וחוסר ביטחון נוכחת כול הזמן והיכולת לחיות חיים רגילים נפגעת. יש בני נוער, שנמצאים במסגרות חינוכיות אך מרגישים מנותקים מהן. רבים חווים יחס מזלזל, משפיל וגזעני מצד החברה ומצד המוסדות. פגיעה זאת מחלישה את תחושת השייכות והערך העצמי.
אני רוצה לשתף אתכם במקרה אישי, שהתרחש, שהמחיש את התחושה הזאת מקרוב. הייתי בטיול שנתי לציון יום ירושלים. כחלק מהיום הזה לקחו אותנו לכותל. עברתי בידוק ביטחוני בדיוק כמו כולם והכול היה בסדר, אבל ממש שנייה לפני שנכנסתי עצרו אותי ואמרו לי לחכות בצד עד שיגיע שומר ויבדוק אותי וישאל אותי שאלות. עמדתי בצד עם המחנכת שלי, לידינו הוצב שומר שישמור עלינו כי אוי ואבוי נעשה משהו. בסופו של דבר, אף אחד לא הגיע לבדוק אותי וגם אם היו באים לא היו מוצאים כלום. הייתי בטיול בית ספרי כמו כול שאר הילדים.
הרגע הזה גרם לי להרגיש מסומנת, חשודה, שונה. לא עשיתי שום דבר ובכול זאת הפרידו אותי מהקבוצה שלי רק בגלל מי שאני. החוויה הזאת נשארה איתי הרבה אחרי שהטיול נגמר. אני לכותל כבר לא אחזור.
חשוב לי להדגיש גם את החוסר בחומרים מניעים וטיפולים מותאמים. אין מספיק אנשי טיפול דוברי ערבית, אין מספיק מסגרות בטוחות, שבהן בני הנוער יכולים להיפתח ולשתף ולקבל תמיכה. לעיתים עצם הפנייה לעזרה מלווה בפחד ובושה.
כול עוד לא מתמודדים עם הטראומה והגזענות ולא פועלים לצמצום השפעתם - מעגל האלימות יימשך. אי-אפשר להתמודד עם מציאות כזאת באמצעות אכיפה בלבד. נדרש חינוך, ליווי רגשי ויצירת תקווה.
לכן אני מבקשת לחזק את הליווי הרגשי בבית הספר, להקים מסגרות תמיכה נפשיות לבני הנוער, לקדם חינוך נגד גזענות ולשלב את בני הנוער בתהליכים ובהחלטות שנוגעות לחיים שלנו. כי בסוף זה פוגע רק בנו.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
יעטיכי אל-עאפיה, אסיא. (תהיי בריאה, אסיא).
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אסיא זו אשת פרעה, היא טובה.
(במסורת המוסלמית אסיא אשת פרעה, ונחשבת כסמל לצדק ולאמונה).
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
כמאל אבו יונס, הצלחת? מנהל בית ספר, כן.
<< אורח >> כמאל אבו יונס: << אורח >>
אני מתנצל על התקלה הטכנית.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
מצוין, שומעים אותך. יאללה, אבו ספואת.
<< דובר_המשך >> כמאל אבו יונס: << דובר_המשך >>
תודה. כן חברים, בית הספר שלי עבר השבוע אירוע חריג מאוד ואנחנו פגועים, גם התלמידים עצמם וגם כול בית הספר הצוות, החינוכי בעקבות מה שקרה בפארק המעיינות, כאשר קבוצה של תלמידים מההתנחלויות פגשו תלמידי כיתה ח' שלנו במסלול בטיול השנתי שלהם ועשו מה שעשו. לצערי הרב, אנחנו פעם ראשונה שנתקלים בכזה דבר כאשר התלמידים האלה פוגעים, בועטים, יורקים, מקללים, משתמשים בכלים חדים כמו סכינים וגז מדמיע וגז פלפל. זה גרם לנזק ל-13 תלמידים ושני מורים. תודה לאל, התלמידים פונו לבית חולים וכולם באותו יום בלילה חזרו הביתה אחרי שטיפות בעיניים ואחרי טיפולים.
אבל הטראומה והפגיעה הנפשית זה פצע, שאני לא רואה שזה יגליד בימים הקרובים. אני ביקרתי אצל הילדים בבתים שלהם אתמול, שלשום, ואני שומע סיפורים מאוד קשים מההורים על מה שהילדים עוברים. וכמובן הילדים שהגיעו לבית הספר אנחנו מחבקים אותם, אנחנו מקצים להם שעות עם הייעוץ ועם הפסיכולוגיות, אבל זה תהליך ארוך. אנחנו עדיין באמצע האירוע, אירוע מתגלגל.
אבל אני באמת, עדיין אני לא מעכל מה שקרה, כי מדובר על בית ספר, ישיבה באזור מה שהבנתי בשילה, באזור ירושלים. ואנחנו בית ספר ושייכים לאותו משרד חינוך. האומנם? האומנם זה משרד חינוך וזה משרד חינוך? תלמידים שלנו לומדים, מנסים להנחיל את הערכים, מלמדים ערכים כמו שצריך, אהבת האחר וכבוד לאחר. אבל האם שאר בתי הספר לומדים אותם ערכים? זו השאלה שמעסיקה אותי בתקופה האחרונה.
ועוד שאלה, אני חרד לטיולים הבאים. אנחנו, בכלל התלמידים הערבים בארץ, לא נמצאים במקום - - -
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא רק אתה חרד, לא רק אתה חרד, אבו ספואת. חשוב שכולם יידעו פה. גם המשטרה וגם משרד החינוך, שכול בתי הספר חרדים וגם ההורים עצמם, ההורים בכול מקום ומקום אין להם ביטחון, שהילדים שלהם ייצאו לטיול עכשיו דרך בית הספר. זה המצב בקרב כול האוכלוסייה הערבית עכשיו.
<< אורח >> כמאל אבו יונס: << אורח >>
אתמול סיפרה לי אמא, שהבן שלה בכיתה ה' יש לו טיול ואח שלו עבר את מה שעבר והילד בכיתה ה' לא מסכים לצאת לטיול. אומר לה "אני פוחד, שיעשו לי כמו שעשו לאח שלי", ואנחנו מדברים על תלמיד שהוא יסודי. אז האווירה קשה, ההורים כועסים ואני לא יודע אם יש מישהו בכלל שמעוניין לטפל בסוגיה הזו.
ולצערי הרב, כנראה שיש איזושהי אג'נדה מסוימת וזה רק סימפטום של האג'נדה הזאת. ואני לא ארחיב, אתם פוליטיקאים ואתם יכולים להבין עוד יותר לעומק. אני עדיין ממשיך בדרכי כמנהל בית ספר אופטימי. אני חושב, שערכים נשגבים זה משהו שמתבקש בכול מערכת החינוך, לא משנה מאיזה מקום. אבל מה קורה בשאר בתי הספר כמו בית הספר שפגשנו אני באמת לא יודע.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תודה רבה למר כמאל אבו יונס, מנהל בית ספר אבן ח'לדון בסכנין. הדברים שלך היו נוקבים ונכונים, ואני מקווה שמשרד החינוך והדרגים הגבוהים מאוד בדרג המיניסטריאלי יקשיבו היטב.
תודה רבה לך.
<< אורח >> כמאל אבו יונס: << אורח >>
תודה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
ביאן בדיר, תפדלי יא ביאן. תגידי מי את, תציגי את עצמך.
<< אורח >> ביאן חמדאללה בדיר: << אורח >>
בהתחלה תודה על הכבוד הגדול להיות חלק כאן. אני ביאן בדיר בת 19 משתתפת בתוכנית אג'יק מכפר קאסם. באתי היום להשמיע את קולי ולדבר על התחושות שלי בחברה הערבית, על אובדן הביטחון ועל התפשטות הפשיעה ולזה אני רוצה להתייחס.
צעירים רבים נרצחו בתחילת השנה ואני פונה אליכם ולחברי הוועדה, כדי לספר סיפור קצר על איש מאוד יקר בשם וליד בדאווי, שנרצח בצאתו מהמסגד בשעות הערב, חודש לפני כניסתי לאג'יק. וליד הותיר אחריו שלושה ילדים יתומים, שהבן הקטן שלו בן שנה ואשתו בת 29. וליד בדאווי הוא בן דודי.
את הרצח של וליד בדאווי אנחנו עדיין כואבים ושבורי לב. הוא אחד ממאות שנרצחים בחברה הערבית. עם כניסתי לאג'יק נחשפתי לחברה היהודית במהלך ביקורי ביד ושם. חוויתי את הכאב של העם היהודי, את המראות הקשים גרמו לי לחזור הביתה לכפר קאסם עם דמעות בעיניים. העם היהודי, שעבר גזענות בגולה אמור להיות רגיש כלפי אנשים בחברה הערבית, שחווים מקרים רבים של גזענות ואפליה. המחשבה שלי להגיע כאן היום לירושלים ברכבת הייתה קשה, כי חששתי שבזמן שאני מודיעה לאמא שלי שאני הגעתי "אומי, אנא וסלת" אנשים מסביבי ישמעו את השפה שלי, הערבית שלי.
הדרישה שלי לכם לטפל בזה בדחיפות ולהפסיק לקצץ בתקציבים לחברה הערבית. אני אומרת לכם: ביאן נמצאת כאן. מחר אני לא יודעת אם אני אהיה בחיים. וליד הלך ולא יודעת מי הבא בתור.
ומה שכן אני תוהה ודואגת כלפי העתיד שלי במדינה שלי. ואני אומרת עכשיו לנעמה, חברת הכנסת, אני יודעת ואנחנו יודעים, שאת רתומה ודואגת לחברה הערבית. נשמח שתעזרי לנו לקדם את זה בכנסת כי אנחנו מאמינים ביכולות שלך.
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תודה רבה, הצגת את הדברים בצורה נכונה. שוכרן, ביאן.
<< אורח >> עימאד אבו סוהיל: << אורח >>
הצעיר שדיברת עליו קוראים לו עואד ברבור. עואד ברבור הוא שהותקף בחיפה.
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
נעבור למשרדי הממשלה. גברת שירין נאטור חאפי, נציגת משרד החינוך, מנהלת האגף הערבי. תפדלי, שירין.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
שירין, ברשותך. אני קראתי את ההודעה של משרד החינוך. את יודעת שלא מוזכרת המילה סכנין? לא בית ספר אבן ח'לדון, לא מוזכר. המילה גזענות לא מוזכרת. תקיפה, מי תקף את מי, לא מוזכר. אפס. אני יודע שזה לא את ואני יודע מה את חושבת, איפה הלב שלך אני יודע. אבל זה השר לחינוך, הוא אחראי על זה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
השר לא הוציא הודעה.
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
רגע. קודם כול זה דיון קשה, כי אני מייצגת את משרד החינוך אבל אני חלק מהחברה הערבית המדממת. ואני גאה להיות בשני המקומות האלה דווקא בעת הזו. אני לא מתחמקת לא מאחריות ואני מסתכלת על בני הנוער. ומצד אחד אני כואבת, מצד שני אני גאה. גאה במשפחות שגידלו אותם, גאה במוסדות החינוך שטיפחו אותם, גאה שיש חברי כנסת, שמנהלים כזה דיון. ותכף נגיע לגופו של מקרה.
נתחיל עם סכנין. הנושא בבדיקה. מתוך מקום של אחריות, מה שהשר והמנכ"ל הנחו את מנהלות המחוזות להוביל את הבדיקה. סכנין נמצאת במחוז צפון, מנהלת המחוז אורנה שמחון, והתלמידים שמואשמים בתקיפה הם ממטה בנימין והם שייכים לכרמית הרוש, מנהלת מחוז ירושלים. הנושא בבדיקה של שתי מנהלות המחוזות ועם אגף ביטחון.
אני בדקתי לפני שבעה אם יש תוצאות של הבדיקה, טרם. אני רוצה רגע לדבר באופן מקצועי, קודם כול מקצועי. אז הבדיקה עוד לא הסתיימה ולא הושלמה ומקום של אחריות מקצועית השר ביקש להבין מה המקרה, כי הוא ראה את זה בתקשורת, הוא לא הבין. אז הוא הנחה את שתי מנהלות המחוזות להוביל את הבדיקה. ברגע שתהיה תוצאה של הבדיקה ואני אוכל לשתף אני אשתף. אתם יודעים שאני לא מתחמקת מהאחריות.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אבל למה ראה את זה בתקשורת? זה הגיע לאורנה שמחון היישר, למה לא העבירה? למה לא קיבל דרך מערכת החינוך עצמה?
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
אוסטז (אדון) איימן, אני אומרת את הדברים בשם אומרם כמו שהם. אוקיי? הטיפול באירוע הזה עבר. יש לי הודעה מהמנכ"ל והשר לטיפול של שתי מנהלות המחוזות, כי זה אירוע. מבחינתנו זה לא ערבים נגד יהודים, זה אירוע בטיול שנתי, שילדים פגשו ילדים.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
שירין בבקשה, זה לא ערבים ויהודים וזה לא אני ואת. אבל אם השר היה בכנסת ולא ראה את התקשורת אז לא היה יודע? איפה מערכת החינוך?
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
א' אני אגיד, אוסטז (אדון) איימן, תן לי לסיים את ההשתלשלות.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
בבקשה.
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
זה למקרה עצמו.
עכשיו נבוא, אני יודעת והייתי בקשר ישיר עם מנהל בית הספר בסכנין. המפקחים של מחוז צפון, תאופיק זערורה והמפקחות על הייעוץ תמאדור היו שם כבר מהיום הראשון ופתחו.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
נכון, תאופיק זערורה היה כול הזמן.
<< דובר_המשך >> שירין חאפי נטור: << דובר_המשך >>
אז צריך להבין משרד החינוך זה לא רק שר החינוך יואב קיש. תאופיק זערורה ואני זה אותו משרד חינוך. ואם תאופיק זערורה נמצא שם 24/7 - - -
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אבל זה אירוע ברמה של שר, זה העניין.
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
אוסטז איימן, תאמין לי שילדי סכנין חשובים לי כמו הילדים הפרטיים שלי. אז אני לא אנוח ולא אשקוט.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני יודע. אבל זה עניין של שר. מה שקרה זה עניין של שר ולא של תאופיק זערורה שאני מאוד מכבד אותו והוא חבר טוב שלי.
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
אני לוקחת את אחריות. אוסטז איימן, ברגע שתסתיים הבדיקה שהנחו את שתי מנהלות המחוזות להוביל ותגיע התוצאה של הבדיקה. אני יודעת שיש גם שאילתה ששאלתם את שר החינוך.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
בטח.
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
נכון. אז אנחנו מטפלים. אז אנחנו נדע לענות. ואני עם שר החינוך הגעתי לבאקה - - - .
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
חשוב לעדכן את הוועדה בתוצאות הבדיקה.
<< דובר_המשך >> שירין חאפי נטור: << דובר_המשך >>
אוקי, מעולה. אני אגיד שהגעתי עם שר החינוך הגענו לבאקה כשנרצח מנהל בית הספר. הגענו לטמרה כשנרצח תלמיד בית ספר. הוא באופן אישי הגיע לאירועים האלה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
יש הבדל בין שני המקרים, שירין. פה מעורבים יהודים נגד ערבים. שם ערבים רצחו ערבים.
<< דובר_המשך >> שירין חאפי נטור: << דובר_המשך >>
אז אני אגיד שאני כמו שאני מכירה את הדברים, גם את השר ואת המנכ"ל אני אדאג, אני אבקש שברגע שתהיה תוצאה שיהיה ביקור, אני חושבת שזה חשוב. אנחנו נבדוק את זה, בסדר? בואו תנו לנו רגע. ברגע שתהיה הבדיקה אני אעדכן אותם.
עכשיו לעניין של סכנין ולגבי הגזענות, אני רוצה רגע להגיד משהו. יושבת לידי ורד גיל. מי שחשב שמה שקורה בחברה בכלל לא יחלחל לתוך מערכת החינוך - כולנו יודעים שזה יחלחל. השיח הציבורי, מערכת החינוך היא חלק מהשיח הציבורי. מה שקורה מחוץ לכותלי בית הספר הוא חלק ממה שקורה בתוך בית הספר. אף אחד פה לא מרגיש מוגן. זה לא בעיה שהיא לא מוכרת לנו, אני לא הולכת לייפות את המציאות.
אנחנו עושים מאמץ מאוד גדול, ותכף אני אתן להגיד לוורד במה, כדי לעשות תהליכי מניעה ולתת חוסן לילדים להתמודד עם האירועים האלה ברמה של מערכת החינוך. אנחנו לא משטרה, אנחנו לא אוכפים חוק. אבל התפקיד המרכזי שלנו זה לחסן את הילדים ואת בני הנוער למקרים של גזענות ואלימות כלפיהם במישור חינוכי. וורד תכף תגיד מה אנחנו עושים. איך ילד מסכנין אנחנו יכולים לטעת בו את הביטחון לצאת עוד פעם לטיול שנתי. זו אחריות שלנו בתוך מערכת החינוך דרך היועצות, דרך המחנכים. זה מה שאני רוצה להגיד על המקום שלנו במשרד החינוך.
לגבי האירוע של סכנין אני מבטיחה שכשתסתיים הבדיקה, דיברתי אישית עם כרמית הרוש שהיא מנהלת המחוז שמטה בנימין שייך אליה, והיא אמרה שברגע שתסתיים הבדיקה היא תעדכן אותי ואני אעדכן אתכם. קודם כול אנחנו באופן חד משמעי מגנים כול תקיפה על רקע גזעני לאומני של כול - - -
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
למרות שהמילה גינוי לא הייתה בהודעה של המשרד. לא הייתה.
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
אני מהמשרד ואני מגנה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כן, כן. אבל לא הייתה.
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
אני מגנה באופן - - -
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
שירין, אני רוצה להגיד לך משהו. תשמעי, אני מכיר אותך אישית ואני גאה בך, ואני רוצה שאת תצליחי. אני ממש, זה בשם הסיעה שלנו כולה, לא רק בשמי.
יש אירועים שהשר צריך להתייחס אליהם.
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
אין בעיה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
מה אני לא יודע מה שירין חושבת? אני יודע מה את חושבת.
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
אוסטז איימן, אתם הזמנתם אותי. האירוע הזה לא קל לי כי בגלל המורכבות. אני באה מתוך החברה הערבית, אני הבנתי את כול מה שנאמר פה, לא פשוט.
אבל אני אומרת עוד פעם, התפקיד שלי הוא לא להתחמק, אני לא התחמקתי מהדיון הגעתי לדיון.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
שירין, המשרד בחר בך להגיע.
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
ואני עונה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני גם היה יותר קל לנו, לשנינו, לשלושתנו, לנו, שהשר נמצא שם ואת תראי איך אנחנו נתייחס אליו. את, בגלל שאת שירין חאפי, אנחנו מבינים מה התפקיד שלך, וחשוב לנו שתצליחי. לו היה השר פה, האמת, היינו מכסחים אותו על ההתנהלות שלו.
בבקשה.
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
אני מאוד מעריכה, אוסטז איימן, קודם כול, זה לא מובן מאליו שאתם מעריכים אותי אישית ומקצועית.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
מעריכים אותך. זה באמת.
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
זה הדדי. ואני רוצה רגע לסיים בנימה אישית בכול זאת. הגזענות היא בעיה של מי שגזען, היא לא בעיה של מי שגזענים כלפיו. הוא צריך לחיות עם הגזענות שלו.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
גם וגם.
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
רגע, לא, אני אומרת, קודם כול היא בעיה של מי שגזען. אני אומרת את זה לבני הנוער שיושבים מולי.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
וגם הקורבנות של הגזענות.
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
אז רגע, החלק השני, הקורבנות. אני ראיתי פה בני נוער שיודעים להתמודד, כמו שאני חושבת שכול מי שיושב פה ששייך לחברה הערבית חווה את זה בחייו ובכול זאת גדלנו והתפתחנו והגענו לתפקידים מאוד חשובים. היכולת שלכם להביע את הכאב שלכם, ואני פונה לבני הנוער, זה משהו שאני מאוד מאוד שמחה שיש לכם אותה. יש פה ועד הורים, יש פה חברי כנסת. אתם לא לבד. בגזענות זאת התחושה שאני לבד, אתם לא לבד, אתם רואים שכולנו פה איתכם.
אני מסכמת. אני מאוד חשוב לי, שתדעו מה התפקיד שלנו כמשרד חינוך. התפקיד שלנו זה לעטוף את בית ספר אבן ח'לדון בכול הרמות: מנהל בית ספר, הנהלה, מחנכים, תלמידים, הורים. מחוז צפון נמצא שם, מפקחים נמצאים שם, כולנו נמצאים שם.
הדבר השני זה מה שוורד, אם תרשו לה, מה המשרד עושה כדי לחסן את בני הנוער ואת התלמידים בעידן הזה של גזענות ומה שקורה אצלנו. ולדבר על החוסן, תוכניות שאנחנו מפעילים.
והדבר השלישי לגבי הבדיקה, מבטיחה אישית, אוסטז איימן ואוסטז אחמד, שברגע שתסתיים הבדיקה אני אעדכן אתכם באופן אישי, בסדר?
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תודה רבה. שוכרן שירין.
אני חוזר על מה שחברי איימן אמר, שאנחנו מאוד מעריכים את העבודה שלך ואותך באופן אישי. את כאן נציגת משרד החינוך. יש לנו ביקורת כלפי השר, שאם המקרה היה הפוך ותלמידי סכנין היו תוקפים את תלמידי מטה בנימין – הוא היה דורש לסגור את הקבוצה של בני סכנין, לפחות.
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
חצי דקה, ברשותך דוקטור.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
חבר הכנסת סמיר בן סעיד.
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
קודם כול, מובן מאליו, שירין, את וכול האנשים שהם בתפקיד - אנחנו מכבדים אתכם. אבל חשוב מאוד, אני לא יודע למה עד עכשיו אורנה שמחון מנהלת מחוז הצפון לא גינתה את המקרה, לא הוציאה הודעה. היא לא צריכה לחכות עד שהבדיקות והתוצאות יסתיימו. היא הייתה צריכה לצאת בהודעה מוקדמת ואחר כך אנחנו מחכים לבדיקות. המקרה כמעט יש לו מעל עשרה ימים. וזהו. חשוב מאוד שנשמע למה היא עד עכשיו לא הוציאה הודעה.
תודה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
שוכרן.
חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שביקרה יחד עם איימן עודה, חברנו, בבית הספר.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תודה רבה, תודה לשניכם. גם לחבר איימן, שיזם את הדיון וחבר הכנסת אחמד טיבי, שמנהל אותו.
את האמת, גם כששמעתי על התקיפה, שהייתה וראיתי את הסרטונים דמי רתח. ורק לחשוב על העובדה, שילדים צריכים להיות במצב כזה. בנוסף לכך, כששמעתי ביומיים עד שביקרתי בבית הספר, נפגשתי עם הרבה אימהות והורים, שהעלו את השאלה בפניי: "עאידה זה הזמן הטיולים של בתי הספר והסיורים. את חושבת שכדאי לשלוח את הילדים שלנו? את חושבת שזה בטוח?".
וכמובן, אני עניתי מה שעניתי ואמרתי, שאנחנו חייבים לעמוד על זכות הילדים שלנו להיות פעילים ולהסתובב ולהרגיש, איך אומרים, עם חופשי בארצו. אבל כשביקרתי בבית הספר כאב לי מאוד. ואתם יודעים מה המשפט הכי שכאב לי? שמעתי הילדים מספרים איך הרביצו להם, איך רדפו אחריהם עם סכיני טפט, איך ריססו אותם בגז פלפל. וזה כאב. אבל כאב לי משפט במיוחד של ילד, שאמר "לא רציתי לראות את המורים שלי במצב הזה. לא הייתי מקווה לראות את המורים שלי כאילו במצב של חוסר אונים ולא יכולים להגן עליי". ולשמוע מורה בית ספר אומר "קראתי לילד הכי גדול פיזית כדי לעמוד לצדי ולהגן על הילדים" - זה לא אמור להיות ככה.
ועם כול הכבוד, ושירין יודעת טוב מאוד כמה אני מכבדת אותה וכמה אני מכבדת את העשייה שלה. אבל כנציגת משרד החינוך, אני חייבת לשאול את כול השאלות שהיינו שואלים את משרד החינוך על העשייה שלו. במקרה הזה יש ואנחנו דואגים לילדי סכנין. ואנחנו מתשאלים מה נעשה. אנחנו שמענו בבית הספר מה נעשה ואני יודעת שיש התארגנות מאוד טובה, במיוחד כי את אחראית שמה, אוקיי?
מה עם בית הספר שתקף? אפשר לדעת מה נעשה איתו? אפשר לדעת אילו צעדים ננקטו נגד התוקפים? האם בכלל מנהל בית הספר והישיבה, שהסתובב ביניהם, בין הילדים ושמע מהילדים של סכנין, שישבו על הרצפה והעיניים שלהם היו לא יכלו לפקוח את העיניים ואמרו "אלה, אלה שתקפו אותנו", מה נעשה עם מנהל בית ספר כזה? האם הולכים להביא אותם, לפחות, לדין משמעתי בתוך משרד החינוך? יש דבר כזה?
האם יש תוכנית כבר? לא חשוב, הייתה תקרית. שניהם, בתי ספר, ישיבה ובית ספר - היו מעורבים בה. מה התוכנית של משרד החינוך למנוע מקרים כאלה בעתיד? מה שנקרא לטווח ארוך, האם יש לכם תוכניות איך מטפלים בגזענות, שרווחת במערכת החינוך, מהמורים והמנהלים עד התלמידים? יש תוכנית ברורה מה עושה משרד החינוך בנושא הזה?
ולטווח הקצר מה נעשו, מה ננקטו הצעדים, כדי להרגיע את השטח, כדי להרגיע את הפחדים שקיימים בבתי הספר? וכול זה אני דורשת לדעת, למרות שאני יודעת, שהישיבה או בית הספר השני לא תחת האחריות שלך. אבל אם כבר משרד החינוך חשב שככה יספוג את הכעסים שלנו בלשלוח אותך - ואני לא מקנאה בך על המצב הזה - אני חושבת שאנחנו חייבים לדעת איך בדיוק הולכים לטפל. כי זה לא מקרה אקראי.
כול הטלפונים שמגיעים אלינו, כול הקללות וכול האיומים – מגיעים גם כן מתלמידים במערכת החינוך. ועכשיו אני מדברת אלינו כנציגי ציבור. מה עושים?
הרי אם באמת אנחנו נמשיך לחיות ביחד - אי-אפשר לחיות באווירה כזאת. ואני מאוד-מאוד מקווה שאל תגידי לי על תוכנית כישורי חיים, אוקיי?
תודה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תודה רבה, עאידה.
לילי הלפרין, ראש מרכז אמת לקידום סובלנות.
<< אורח >> לילי הלפרין: << אורח >>
תודה. הערה קצרה ושתי פניות.
לפני 10 שנים, בוועדת החינוך של הכנסת – שעמד בראשה אז והיה אחר כך ראש עיריית חיפה, האלוף במיל' עמרם מצנע – אני זוכרת זה היה ב-2014 אחרי המבצע צוק איתן ורצח שלושת הנערים, והייתה עלייה מדהימה, מהירה, באירועי גזענות בארץ של נוער, צעירים יהודים כלפי צעירים ערבים. ואני סיפרתי לו מעבודתי כראש מרכז אמת ובפעילות עם נוער בסיכון גם, איך שבעבר היו אומרים שהם הצטערו שמישהו האשים אותם בגזענות: "מה פתאום אני?", ופתאום היה מהפך שאמרו: "אני גזען גאה". ואני זוכרת איך הוא אמר לי אז: "זה לא ייתכן, זה לא ייתכן".
ותראו מה קרה, אנשים גאים בגזענות שלהם. אני פה לא מתייחסת במילים שיש על הפשיעה.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא רק בבתי הספר. גם פה.
<< אורח >> לילי הלפרין: << אורח >>
כן, כן. אבל איזה מהפך זה היה, אני זוכרת בעבודה שלי עם אין סוף קבוצות. "אני גזען, לילי? מה פתאום", פתאום כולם הפכו לגאווה להיות גזענים.
הערה שנייה. אני מדברת עכשיו כבתפקיד שלי כראש מרכז אמת אבל גם כחברה בארגון תג מאיר. אני רוצה לבקש מאנשים שנמצאים - - -
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
אגב, ארגון תג מאיר עושה עבודה מצוינת, תודה רבה לכם.
<< דובר_המשך >> לילי הלפרין: << דובר_המשך >>
11 שנים אנחנו בארגון הזה, אנחנו הולכים לבקר קורבנות של גזענות. הדברים שהצעירים מדברים, הצעירים שנפגעים מאירועי גזענות הם זה קורעי לב. הנזק הנפשי שנגרם להם וההרגשה "מה עשינו", כול הזמן היו שואלים אותנו "אבל לא עשינו כלום", הם כול פעם מנסים להבין למה התנהגו אליהם שם. ומהעבודה שלי שנים בתחום הזה הגעתי למסקנה, שאי-אפשר כבר למגר את הגזענות. היא כול כך עמוקה.
בדיוק כמו שדיברתי על מה שקורה עם קבוצת הצעירים האתיופים, שקשה מאוד היום להתמודד מול גזענות נגדם. אבל מה שצריך לעשות זה לחזק את הקורבנות או הקורבנות בפוטנציה. ממש כך, לעבוד על חיזוק הכוחות שלהם. זו שיטה שלמה איך עושים את זה. אני רק מילה אחת רוצה לומר וכאן זה כבר נאמר, שהבעיה היא לא אצלם ולהכניס את זה להם, כדי שלא ייפגעו והנזק לא יהיה מתמשך ולטווח ארוך. ולהביא להם גם חלקים מדעיים על העניין הזה, שמי שסובל הוא בעצם הגזען, מי שבעל הבעיה.
ואמירה שלישית, שנורא התלבטתי אם להגיד אותה או לא, אבל אני כן אומרת אותה עכשיו. תראו, יש אין סוף ארגונים היום למאבק באנטישמיות. באמת, בארץ אין סוף ארגונים, כוח אדם, כספים וכדומה. אני בזמנו פניתי אל אחת מראשי הארגונים בארץ ושאלתי אותה האם הם יכולים לעזור לנו להכריז על סמך דברים שהם עושים כול כך חשובים נגד גזענות בארץ ובעולם, אם הם יכולים להתייחס גם לגזענות כלפי הצעירים הערביים. התייחסתי לצעירים כי הלב יותר נורא נפתח כשאומרים צעירים או נוער, כי יודעים שהם לא עם כוונות זדון בדרך כלל. ואני לא מקבלת מהם התייחסות. אני לא יודעת, אולי לפנות גם אליהם, מכיוון שאנחנו לא שומעים את הקריאה ממי שצריך להעמיד מודל חינוך, מודל נכון למאבק בגזענות. אני פונה גם אליהם מפה: אולי גם הם יקדישו זמן, אולי בתוך המאמץ שיש להם היום, החשוב, אם הם יאמרו התנגדותם לגזענות שללא שום סיבה מופנית כלפי צעירים ערביים – לדעתי, זה מאוד יכול לעזור.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תודה רבה לך.
אני רוצה לעבור למשטרה. מי נציג המשטרה הבכיר כאן שרוצה לענות או נציגה?
<< אורח >> יונס אבו ליל: << אורח >>
טוב, אחר הצוהריים טובים לכולם. שמי יונס, אני קצין תיאום קשרי חוץ של החטיבה הערבית. ביומיום שלי אני מנהל שיח ישיר מול ראשי רשויות, מנהיגים ואנשי דת. מעין ערוץ תקשורתי דו-כיווני גם כלפי המשטרה וגם כלפי חוץ, גם כדי לחזק את האמון וגם כדי לשקף את המצב.
ובסופו של דבר, אין ספק, שמדובר באמת בדיון חשוב מאוד. אני חושב, שכמובן, שלא נדבר על המקרה של סלאח וגם המקרה של סכנין, מקרים מאוד-מאוד חמורים ומצערים.
ויש לי רק אמירה אחת להגיד, באגף שלי בעצם הוא מוביל המון פעילויות של קהילה. האגף שלי פחות נוגע במקרים של החקירות, שתכף תדבר עליהן מורן, היא מהאח"מ (אגף החקירות והמודיעין). אבל אני רק אזכיר ואומר, שאנחנו מובילים המון-המון פרויקטים של חיזוק הקשר מול החברה הערבית כדי לשקף את המצב. אין למשטרה בכלל את המנדט לא לחקור אף אירוע, בטח את האירוע של סלאח, בטח את האירוע של סכנין. אין בכלל את המנדט הזה, משטרה לא יכולה להתעלם מאף תלונה. וכדי שנצלול עמוק אל תוך התלונות האלה בכלל אני אעביר את המנדט למורן, שהיא תסקור את האירוע.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
בבקשה, מורן. האם חקרתם? מה התוצאות?
<< אורח >> מורן בייבץ': << אורח >>
שלום, אחר הצוהריים טובים. לי קוראים מורן בייבץ' מחטיבת החקירות. אני קודם כול רוצה לפתוח ולומר ככה, ששמענו את הדברים ובהחלט הדברים חמורים והם נאמרו כאן, באמת, כול אחד מדם ליבו. משטרת ישראל רואה בחומרה כול מקרה אלימות ופועלת באפס סובלנות נגד עבירות אלו. בהתאם, כול דיווח או תלונה, שמתקבלים במשטרה מטופלים ביסודיות, במקצועיות במטרה להגיע לחקר האמת ומיצוי הדין עם כול המעורבים.
ואנחנו עושים את כול האפשר, בכול האמצעים העומדים לרשותנו, כדי למצות את החקירות האלה. מבחינת החקירות והאירועים הספציפיים שדובר עליהם היום, כמובן, שאני לא יכולה לנגוע ולהיכנס לתוך תיקי חקירה קונקרטיים ובטח כשהם מתנהלים על מנת לא לפגוע - - -
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
החקירה של המקרה הזה של תקיפת תלמידי סכנין על ידי בחורי ישיבה האם נחקרת בעצם הימים האלה? הזמנתם את הנוגעים בדבר?
<< דובר_המשך >> מורן בייבץ’: << דובר_המשך >>
אני לא ידעתי מראש על מה בדיוק ידובר בדיון הזה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
לא. לא ידעת על מה את מוזמנת? לא אמרו לכם?
<< אורח >> מורן בייבץ': << אורח >>
ידעתי את נושא הדיון, כמובן, ויש מקרים ספציפיים, שקיבלנו לגביהם מענים ואני יודעת שהם מתנהלים. גם לגבי התיק הזה יש תיקים שמתנהלים. אני לא מכירה את הפרטים של התיק.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אפשר לדעת כמה מקרים כאלה היו לכם בשנת 2025 ומתחילת השנה?
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
דקה, בדיוק. מיד אני שואל את השאלה הזאת.
בבקשה, תמשיכי את המשפט.
<< דובר_המשך >> מורן בייבץ’: << דובר_המשך >>
אז אני אומרת, לגבי תיקים קונקרטיים אני לא יכולה להתייחס אליהם כרגע. במידה ותרצו משהו נקודתי – כמובן, שנביא את הנציג הרלוונטי שידבר בתיק הקונקרטי. אבל תיקים ספציפיים אי-אפשר להיכנס אליהם כשהם בהליך חקירה, זה לא משהו חדש.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
סליחה, את הוזמנת לפה בנושא הזה. הנושא ידוע לכם מלפני שבוע, נכון? מה קרה? מה עשיתם?
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא, אבל אני אני מאוד מתנצלת. זה כבר ממש הופך להרגל במשטרת ישראל לשלוח את האנשים שלא, אין להם את המידע ואין להם את התשובות ואין להם את ההכנה, המתאימה לדיון, שמתקיים. כדי לא למסור מידע. עם כול הכבוד, זה לא אישי נגד אף אחד מכם, אבל אנחנו כבר רואים את זה, כולל ישיבה שהתקיימה הבוקר היום.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
דקה, עאידה, גם הוועדות וגם הממ"מ לא מקבלים נתוני פשיעה ואכיפה מהמשטרה. מדוע המשטרה לא מפרסמים את הנתונים כמו בשנים עברו? אני גם מצטט, ברשותכם, את המכתב שנשלח אל מפכ"ל המשטרה על ידי פרופסור לימור עציוני וציקי דיל שטרסברג, מנהלת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות ממשרד המשפטים, ופרופסור עציוני היא יושבת-ראש המועצה.
השאלות שנשאלו הן כאלו, ואני מפנה את השאלות שוב: מספר המקרים שנפתחו לחקירה בתקופה האחרונה על רקע גזעני, האכיפה בעבירות אלימות חמורה ממניע גזעני, מספר המקרים שנפתחו לחקירה בתקופה האחרונה, סיווג העבירות והאם נבחן או נקבע מניע גזעני, שלבי הטיפול בתיקים: חקירה, העמדה לדין, סגירת תיקים, צעדי אכיפה יזומים או ממוקדים שננקטו או מתוכננים במרחבים הרלוונטיים.
זה לא רק המקרה הספציפי של סכנין שאין לך או את לא רוצה למסור עליו מידע. שאלות, שכבר הופנו אליכם, למשטרה, על ידי משרד המשפטים. האם יש לכם תשובה?
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
היושב-ראש, אני יכול להוסיף, בבקשה, ברשותך?
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
בבקשה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תודה רבה לך.
סליחה, אני עכשיו חושב על אנשי סכנין, לרבות על התלמידים וגם על בית הספר. כי כשהם שומעים אותך, הם עוקבים עכשיו, עוקבים אחרי הישיבה הזו. את יודעת מה הם מרגישים עכשיו? מה ענית לנו? מה התשובה שקיבלנו?
חשבתי שתגידו שהתחלנו לחקור, פתחנו תיק, התחלנו להזמין. לא צריך, אנחנו מבקשים שמות? אנחנו מבקשים דברים פרטיים? לא. אבל להגיד שהתחלתם, שתוך תקופה קצובה יש תוצאות. אנחנו רוצים לשמוע דברים כאלה.
איך יכול להיות ההצהרה הזו? אני יכול, דרך אגב, אני יכול לדקלם מה שאמרת עכשיו כי אני אני מכיר את הנוסח הזה: אנחנו רואים בחומרה. זה לכול אירוע יש את זה. אבל מה, אבל איפה התשובה הקונקרטית?
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
חסר להם שלא יהיה.
<< אורח >> מורן בייבץ’: << אורח >>
זה נכון, זה נכון. זה נכון לגבי כמובן כול האירועים, זה נכון בוודאי גם למקרה הזה ו- - -
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
מה היה במקרה הזה, סליחה? להערכתך, או למידע שיש לכם. מה היה במקרה הזה ספציפית?
<< אורח >> מורן בייבץ': << אורח >>
שנייה. אני לא עוסקת בהערכות ואני כן - - -, אתה רוצה לענות?
<< אורח >> יונס אבו ליל: << אורח >>
תשובה גם לחברי הכנסת וגם לכול מי שנמצא. אף על פי שאמרתי מראש אני לא איש חקירות, אבל במקרה, אני חייב להציג כמה דברים לפני שאני עונה על השאלה ששאלת כרגע.
המסמך היחיד שקיבלתי אותו, קודם כול לא קיבלנו שום מצע לדיון, אבל המסמך היחיד שקיבלתי אותו לפני הדיון זה המכתב של חבר הכנסת איימן עודה, שאני קראתי אותו בעיון רב. ובגלל שאני קראתי אותו והתייחסתי לדיון כמקרה, שמתייחס אך ורק למקרה של סלאח, נכון, ההיבט הגזעני מאוד בולט במכתב, ולכן צריך לתת לו - - -
<< אורח >> חליל סבאח: << אורח >>
סבאח, לא סלאח.
<< אורח >> יונס אבו ליל: << אורח >>
סבאח חליל, sorry.
ולכן, מאחר וזה המקרה היחיד שעלה במכתב, נכון, הסיפור של גזענות לא מבוטל וצריך להתייחס אליו ומורן ענתה כבר על איזה שהוא מכתב ללשכת מפכ"ל שיש.
היא גם סוקרת את כול המקרים שדומים למקרה שלך. אבל במקרה, כיוון שיש את המכתב של חבר הכנסת איימן עודה, אז אני, למרות שאני לא איש חקירות, אני איש קהילה, התעניינתי במקרה שלו והתקשרתי אישית לפיקוד של תחנת זבולון, כדי לתת תשובות לפחות למקרה שלו.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
מר יונס, זה נושא משולב. הגשתי בקשה גם בקשר למקרה של חליל סבאח וגם בקשר לסכנין.
<< אורח >> יונס אבו ליל: << אורח >>
שאל אבו כמאל לגבי הסיפור של סכנין, אז לפחות יש לי תשובות למקרה של סבאח.
אז אני אומר עוד פעם. קודם כול המקרה, אם אני לא טועה, תקן אותי אם אני טועה. זה קרה ב-22 לחודש, 22 לאוקטובר בסביבות 22:00. מקרה חמור, אנחנו מדברים באמת על בן אדם וכולם פה שמעו אותו, חבר מועצת התלמידים, בן אדם מן השורה מה שנקרא. תקפו אותו מספר נערים, מספר בגירים, אף אחד לא יודע בדיוק מה הגיל שלהם. אבל אני חייב לציין, תחנת זבולון במקרה הזה, במקרים של תקיפה מטפלת בכמעט 1,200 תיקים. המקרה שלך מטופל בצורה ספציפית על ידי קצינת הנוער. הם סקרו ופירקו ובדקו את כול המצלמות בדרך, גם בהלוך וגם בחזור של החשודים. צריך לציין שזה בלילה. היו רעולי פנים.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אתה רואה?
<< אורח >> חליל סבאח: << אורח >>
לא, הם לא היו רעולי פנים.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני רואה בזה באמת התחלה של תשובה עניינית, באמת. אספנו את המצלמות
<< אורח >> חליל סבאח: << אורח >>
אף אחד מהם לא היה רעול פנים, הם היו רק עם כובעים.
<< אורח >> יונס אבו ליל: << אורח >>
אני אומר לך אינדיקציה שקיבלתי. בסדר.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
בבקשה, תמשיך.
<< אורח >> יונס אבו ליל: << אורח >>
בכול אופן, יש בדיקה טכנית למצלמות. יותר מזה. אני יודע שגם פה יקפצו אנשים, שהנקודה שאני הולך להעלות עכשיו, למה לא משתמשים בדברים אחרים. אין לי תשובה לשאלה שהולכת להיות עוד דקה, אבל אני יכול להגיד, לפחות למקרה שלך, שגם החטיבה היהודית בשב"כ מעורבת והם על זה בכול הכוח.
<< אורח >> חליל סבאח: << אורח >>
הם חייבים להיות מעורבים בכול מקרה כזה, לא רק במקרה שלי.
<< דובר_המשך >> יונס אבו ליל: << דובר_המשך >>
נשמע מרוח הדברים שבאמת התיק שלך מטופל בצורה מאוד מיטבית.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
אלה פרטים חשובים מה שיונס מוסר. בבקשה.
<< אורח >> יונס אבו ליל: << אורח >>
כול הסיפור הוא בעצם שבועיים וחצי, לוקח קצת זמן. אבל אני אומר לך שתחנת זבולון, תצטט אותי, תחנת זבולון על התיק שלך בכול הכוח, נקודה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
עכשיו לגבי סכנין. אנחנו נשארנו תלויים באוויר פעורי פה מהעובדה, שיש פה נציגי משטרה והם לא נותנים לנו שום סטטוס לגבי תקיפת התלמידים מסכנין על ידי תלמידי ישיבה. נשאלת השאלה האם אתם יכולים לעשות טלפון למחלקה כלשהי, אגף חקירות, ולבדוק? כי הוזמנתם בגלל המקרה הספציפי הזה, בגלל זה נערך הדיון. מה הסטטוס של התיק הזה ומה עושה המשטרה?
<< דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >>
אי אפשר - - -
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
לא, היא יכולה לתת כותרות. כמו שיונס דיבר ונתן מידע חשוב לגבי המקרה של סבאח, הוא יכול לתת, הם יכולים לתת לגבי המקרה של סכנין.
<< אורח >> מורן בייבץ': << אורח >>
אפשר לבדוק את הדברים ונניח בפני הכנסת את התשובות לכול השאלות. נעשה את זה מיד לאחר הדיון.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אי-אפשר לצאת לרבע שעה ולחזור?
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
מקובל בוועדה, שבדרך כלל, נציגי משרדי ממשלה יוצאים מהדיון, עושים טלפון וחוזרים.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא נציגי המשרד הזה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
לא, היא לא נציגת משרד ביטחון לאומי, היא נציגת המשטרה, יש הבדל. האם את יכולה לדבר?
<< אורח >> מורן בייבץ': << אורח >>
אני יכולה לנסות.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תודה רבה.
תגיד, בבקשה.
<< אורח >> זיאד פיסל: << אורח >>
כבוד היושב ראש, אנחנו כוועד הורים ארצי מתוך אחריות יש לנו מחלקה משפטית אשר מנוהלת על ידי שלושה עורכי דין. באותו יום נשלח מכתב למפקד משטרת בית דן. ביקשנו עדכון שוטף, שבוע ימים לא מצליחים לקבל שום תשובה. מסננים אותנו. אז אין תשובה ולא תהיה תשובה, כמובן.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תיכף נראה. הקצינה יוצאת והיא תחזור אלינו עם תשובות.
בבקשה, עו"ד ציקי שטרסברג דיל, מנהלת היחידה הממשלתית.
<< דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >>
כן. מאבק בגזענות במשרד המשפטים.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
בבקשה. בינתיים עד שהקצינה חוזרת.
<< אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >>
תודה, אדוני היושב-ראש. אני קודם כול רוצה להגיד תודה על הדיון החשוב הזה ולכם, גם סבאח וגם אסיא, שאנחנו מכירות מהכנס שעשינו לחינוך למניעת גזענות והשתתפת בו. ולהצטרף למה ששירין אמרה שאתם לא לבד ויש לכם כתובת לטיפול בתלונות במקרים האלה. וגם אם אתם לא פונים אלינו אז אנחנו פותחים את התלונות באופן יזום ומלווים, ומבקשים לקבל את הנתונים מהמשטרה.
וכפי שקרה, אדוני יושב-הראש, גם אני וגם יושבת-ראש המועצה המייעצת, שמלווה את היחידה פנינו אל המשטרה בבקשה לקבל נתונים. לא כי אנחנו יחידת אכיפה, אלא כדי לבדוק עם מי שאמור לאכוף את המקרים האלה מה המצב, כדי שנוכל לזהות מגמות ותופעות ונוכל להתייחס אליהן ולעלות איתן לפרקליטות ולכול גורם אחר מקביל אצלנו במשרד, כדי לבחון איך אפשר למדוד את היעד לשנה הבאה, כדי שנוכל לראות ב-10% יותר כתבי אישום במקרים האלה.
לצערי הרב, המשטרה לא ענתה לנו. אגב, באמת מגמה מדאיגה. זה לא רק הנושא היחיד שהם לא ענו לנו בו. ואנחנו משקפים את זה ונמצאים בשיתוף פעולה טוב עם המשטרה. אבל במקרה הזה של קבלת נתונים זה יותר קשה.
חשוב לי להדגיש בפני הוועדה שהיחידה, מכיוון שהיא יחידה תיאום, שמנו את ה-underline שלנו תחת הנושא המניעתי. ועלה פה העניין של חינוך למניעת גזענות בבתי ספר. אז חשוב לי שגם אתה, אדוני יושב-ראש ועד ההורים והמועצה, תכירו, שמשרד המשפטים במימון מלא שלו יצר שיתוף פעולה גם עם שירין וגם עם יניב מסינגר ממשרד החינוך. ואנחנו ממתנים סדנאות למניעת גזענות בבתי ספר.
בשנת 2025 נכנסנו ל-27 בתי ספר בפריסה זהותית וגיאוגרפית והשנה קיבלנו תקציב של פי חמישה כדי להתפרס לפריסה רחבה יותר גם בבתי ספר אינטגרטיביים וגם בבתי ספר מכול המגזרים.
בנוסף אנחנו עורכים סדנאות למניעת גזענות גם במועדוני כדורגל. היינו בסכנין והיינו, כמובן, גם בקבוצות שיש בהם שחקנים מעורבים.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
מעניין שדווקא אתם הולכים למקומות איפה שסובלים מגזענות?
<< אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >>
לא, גם וגם. אנחנו גם בבית"ר ירושלים וגם - - -
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
שימו את כול המשאבים שלכם איפה שצריך באמת.
<< אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >>
אנחנו באים לכול האוכלוסייה בפריסה זהותית וגיאוגרפית. אנחנו גם בבית"ר ירושלים - - -
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא, לא כול האוכלוסייה נגועה בגזענות. צריך להיאבק באלה, שיש להם גישות גזעניות ממוסדות בתוך מערכות החינוך.
<< אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >>
אני מסכימה איתך ולכן אנחנו נמצאים השנה, ב-2026, אנחנו נרחיב פי חמישה בתקציב את הפריסה שלנו.
<< אורח >> עימאד אבו סוהיל: << אורח >>
מחלקת צעירים?
<< אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >>
כן-כן. זה בקרב המחלקות הצעירות במועדוני הכדורגל ובקרב התלמידים עצמם.
בנוסף הכנסנו סדנה, שזה ביוזמת משרד המשפטים ומשרד החינוך, למורים. גם למורים, שוב בפריסה ארצית גיאוגרפית וזהותית, שזה מוכר לגמול.
<< אורח >> עימאד אבו סוהיל: << אורח >>
מדובר לא על כולם.
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
לא, לא. זה תקציב עד גיל 18.
<< אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >>
זה תקציב עד גיל 18 בבתי ספר.
וקיימנו גם יום עיון של היחידה למאבק בגזענות בנושא כללי ונרחב של מניעת גזענות כחינוך.
ואני רוצה להגיד שאנחנו מניחים תוכניות וקובעים לצד כול תוכנית מדדי הצלחה. ולכן לפני כול סדנה כזו, שנכנסת לכיתה או למועדון כדורגל, אנחנו מבצעים סקרים של לפני ואחרי הסדנה כדי למדוד את שינוי העמדות בקרב החבר'ה הצעירים. ואנחנו רואים שיש שינוי לטובה.
נכון, הדרך עוד ארוכה אבל אנחנו שם. אז אני שוב מזמינה אתכם תמיד להיות איתנו בקשר ובשיתוף פעולה. ושוב, ככול שאפשר, באמת, לבקש ממשטרת ישראל, תמסרו לנו את הנתונים. המכתב נשלח אליכם ב-17 בדצמבר ומאז עם שתי תזכורות. תשלחו לנו את הנתונים, שנדע - - -
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תפרסמו את הנתונים האלה, כן.
<< אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >>
נכון. שנדע לפלח ולזהות את התופעות אלו ולעשות איתם, לייצר לצד הנתונים האלה את התוכניות הרלוונטיות.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תודה רבה.
עורך דין ניר וינטרוב, משרד המשפטים, בבקשה.
<< אורח >> ניר וינטרוב: << אורח >>
כן, תודה אדוני. תודה גם על הדיון החשוב הזה.
אני מייעוץ וחקיקה ממשרד המשפטים המחלקה הפלילית ואנחנו באמת מתעסקים בנושאים האלה בהקשר החקיקתי וההנחיה של גופי אכיפה בכול הנוגע גם לעבירות אלימות וגם לעבירות הסתה.
הדיון הזה חשוב ואנחנו יודעים, שבסופו של דבר, הסיבה שגם עבירות הסתה למיניהם בין אם זה הסתה לגזענות הסתה לאלימות או הסתה לטרור קיימות בתוך חוק העונשין, כי הסתה שכזאת מובילה, בסופו של דבר, למעשים.
ולכן חשוב, החוקים קיימים. יש היום גם בחוק העונשין סעיף 144 ו' של מניע גזעני, שגם הוא מאפשר במקרים שבהם העבירה בוצעה ממניע שכזה גם להחמיר בענישה. וההנחיה היא גם בפרקליטות וגם במשטרה - - -
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
נראה לך ששני המקרים, גם סכנין, גם סבאח, המניע הוא גזעני? על פניו?
<< דובר_המשך >> ניר וינטרוב: << דובר_המשך >>
שוב, הדבר היחידי שאני ראיתי, גם אם זה בהקשר של חליל זה המכתב של חבר הכנסת איימן עודה וגם את הסרטון, לצערי, כולנו ראינו ברשתות החברתיות. אני לא מכיר פרטים קונקרטיים. ואני אגיד גם בהערה, לא מתפקידי להגן על המשטרה, ולכן באמת המצע לדיון שהיה זה באמת המכתב של חבר הכנסת.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
סליחה, אתה לא צריך להגן בכלל על המשטרה, אני אגיד לך מה. לו המקרה היה שערבים תקפו יהודים - לפני שחוקרים היו שמים אותם בבית הסוהר, לפני שחוקרים. ודרך אגב, זו התנהלות לא נכונה בכול המקרים. אני לא רוצה שיעשו את זה לא לערבים ולא ליהודים, אבל מה שעושים עכשיו זה דבר שמעליב כול אחד מאיתנו. לו ערבים תקפו יהודים על רקע לאומי לאומני - היו מכניסים אותם לבית הסוהר לפני החקירה.
<< אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >>
אנחנו במשרד המשפטים, סליחה, אני רוצה לעזור לחברי, פתחנו את התלונה באופן יזום אצלנו, כדי לייחס לה מניע גזעני מכיוון שבאמת הענישה היא כפולה בעבירות, לפי סעיף 144 לחוק העונשין.
וגם אם לא פונים אלינו, לצערי, כי באמת אנחנו עדיין עושים - - -
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
הכעס עכשיו ברגע הזה מופנה למשטרה. ברגע הזה, בדקה הזאת.
<< אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >>
חשוב לי להגיד, שאנחנו במשרד המשפטים רוצים לשים באמת את הדגש על זה שככול שישנן עבירות ממניע גזעני, והעובדה היא שפתחנו את התלונה הזאת כדי לייחס לעברה הזאת מניע גזעני.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
זה חשוב. תודה רבה.
אני מבקש התייחסות של מנהלת הוועדה, דפנה, לטענות, שהושמעו כאן על הזימון.
<< דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >>
חברים, אתם משמיעים כול הזמן טענה, שבעצם, עלה רק המסמך לפנייה לדיון יזום מחבר הכנסת איימן עודה, ושהוא מתייחס למקרה של חליל בלבד. עם זאת, הכותרת של הדיון מאוד ברורה: טראומה, אלימות וגזענות כלפי צעירים ערבים.
הרי אין פה איזושהי ציפייה שאנחנו נתחיל ונתייחס במצע או בנקודות לסעיף-סעיף או מקרה-מקרה של תקיפה בשנה האחרונה. זה משהו שצריך להיות ברור מאליו כשמגיעים לדיון בכנסת.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
דפנה, יחד עם זאת, אני שלחתי שני מכתבים. מכתב בקשר לחליל סבאח והמכתב השני בקשר לסכנין. ואני דיברתי עם נעמה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
שירין, מה את קיבלת?
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
עשינו הכנה במשרד לגבי המקרה של סבאח.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
רק של סבאח. על סכנין לא קיבלת?
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
לא.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
ולמה הוזמן כמאל אבו יונס, למשל? בגלל שזה לא המקרה של סבאח, זה של סכנין. אז שני המקרים ביחד.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
אוקיי, בסדר.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אפשר לשאול שאלה אחת למשטרה לפני?
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
בקצרה, כן.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
ואני מקווה כשתחזור הקצינה תוכל לענות לזה.
פורסם בעיתונות שהיו - - -
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אז אם המקרה של סבאח אז למה הגיעה שירין? שירין ממשרד החינוך. אז זה בית ספר סכנין.
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
אבל אני לא ידעתי שכמאל פה.
אם הייתי יודעת שמתוך אחריות שאני צריכה להיות פה – הייתי בודקת.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
אוקי. עאידה, בקצרה.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
השאלה שלי מאוד בקצרה. פורסם שהיו מעצרים של חמישה אנשים אחרי המתקפה על ילדי סכנין. ופורסם גם כן ששוחררו. אני מבינה משטרה, בדרך כלל, אם היא עוד לא מיצתה את החקירה מבקשת הארכת מעצר. אם היא משחררת מיידית - או שהיא סיימה את החקירה ויש לה ממצאים או שהיא מצאה אותם לא אשמים. מה הסטטוס במקרה הזה? למה שוחררו במיידי? איך ממשיכים משם?
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> יונס אבו ליל: << אורח >>
שוב, מי שאמור לתת את התשובה המדויקת והמקצועית זה גורמי אח"מ (אגף חקירות ומודיעין). אבל אני גם במקרה משפטן. יש המון שיקולים ברגע שמשחררים. ,בסוף המשטרה בעצם לא נותנת הכרעת דין מי אשם או לא אשם. מי שקובע זה בית משפט. ספציפית למקרה של בית שאן, לאחר שענית על המקרה של סבאח, מורן יצאה לתת בדיקה לגבי זה, לבקשת חבר הכנסת אחמד טיבי ואיימן עודה, תיכף תחזור ותקבלי תשובה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
הייתי פה ואני יודעת ואני אמרתי שנחכה לקצינה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תודה רבה.
עו"ד אימאן גרה אלמלק. תפדלי, ארגון אלפנאר.
<< אורח >> אימאן גרה אלמלק: << אורח >>
כן, עורכת דין אימאן גרה, מנהלת תוכנית משכא במהלך האסטרטגי לצעירים חסרי מעש בחברה הערבית.
אנחנו לא מתפלאים מהתגובה של המשטרה ועל זה אני לא אתייחס. החברה הערבית כואבת והצעירים שלנו במצב כול כך נואש מכול הכיוונים. גם מבחינת ביטחון, גם מבחינת הזדמנויות בעבודה, מכול מקום מבחינת תקציבים, תרבויות. לא חסר להם. והם מחפשים תמיד מפלט להיות במקום בטוח.
השאלה שלי, ואנחנו לא נתייחס למשטרה, זה לא מפתיע אותנו, שאין להם תשובות. אנחנו כבר רגילים.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אסור להתרגל לזה.
<< אורח >> אימאן גרה אלמלק: << אורח >>
רגילים למצב הנוכחי ולזה צריך צעדים של שינוי. שינוי שאני לא רוצה להיכנס אליו כרגע. אבל השאלה שלי למשרד החינוך הלאה.
כאילו אנחנו מדברים על מה היה, מה תוחקר, מה עושים, מה נעשה. בטח כשהמקרה התנהל עם התלמידים של סכנין, משרד החינוך למד ועשה לקחים הלאה. כאילו יש עוד מעט טיולים של אביב, קייטנות, חופשים. אנחנו צריכים לשלוח את ילדינו לטיולים. אז איך אנחנו יכולים להיות בטוחים, שהם יוצאים בבטחה ויש עבורם אבטחה? אני בטוחה כשיש טיולים לבתי ספר יהודיים יש מאבטחים שיוצאים איתם. אז זה שאלה מה - - -
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
נדמה לי כול בית ספר מחייב אבטחה.
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
לא, לא. הנהלים לא קשורים לסוג מגדר או לאום. קשורים למרחק פיזי ולסוג המסלול.
<< אורח >> אימאן גרה אלמלק: << אורח >>
אבל במצב הנוכחי שאנחנו - - -
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
אזור הגיאוגרפי וסוג הטיול.
<< אורח >> אימאן גרה אלמלק: << אורח >>
אבל במצב הנוכחי, שאנחנו רואים מה מתנהל, האם זה לא מעלה את זה יותר - - - ?
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
היה כאן מאבטח בטיול?
<< אורח >> זיאד פיסל: << אורח >>
לא היה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
לא היה.
<< דובר_המשך >> זיאד פיסל: << דובר_המשך >>
סליחה, ברשותך. אתם יודעים שהתלמידים מהבית ספר בשילה הגיעו מצוידים עם גז פלפל וסכין? אז אין אכיפה בקיצור. אין אכיפה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
אוקיי.
<< אורח >> אימאן גרה אלמלק: << אורח >>
אז השאלה גם הצעדים קדימה. האם חוץ מזה שאנחנו לומדים וחוקרים, האם זה מעלה את הכוננות עוד יותר דרגה גם בקרב בתי הספר הערביים, כשהם עכשיו צריכים לצאת לטיולים? גם לחפש מרחב בטוח גם עבור צעירים. אנחנו לא יכולים לדבר על השליטה של סבאח, כאילו, עם מה שהתנהל. אבל תלמידי בית ספר הם מסגרת בטוחה. אנחנו כהורים מחפשים גם את הביטחון עבור הילדים שלנו וזו המסגרת, כביכול, שעכשיו נחשבת הכי בטוחה.
מה עושה משרד החינוך עם אותם תלמידים, שתהיה להם פעילות בשטח ואני צריכה, כאמא, אני לא מסתכלת על זה רק כמישהי בתפקיד. כאמא, שאני צריכה לשלוח את הילדה שלי ואת הילדים שלי לטיולים, ומה עושים במשרד החינוך במצב כזה?
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תודה רבה. שירין, את רוצה לענות על חלק מהשאלות, כולל של עאידה?
<< אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >>
אני רוצה שזה יירשם בבקשה בסיכום, כול השאלות וכול ההערות שנעשו כאן. אני אחזור למשרד.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
נשאלו כאן שאלות, עאידה, שואלת אם תוכלי לענות.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא רק על האבטחה, על מה התוכניות לטווח ארוך למאבק בגזענות?
<< דובר_המשך >> שירין חאפי נטור: << דובר_המשך >>
אוקיי. אז אני רוצה רגע. התוכניות לטווח ארוך, שאנחנו מכינים תוכנית אסטרטגית מאוד משמעותית בנושא חוסן ומניעת אלימות. ורד פה יושבת לידי. זה בשיתוף עם שפ"י, אנחנו אמורים לאשר אותה. אנחנו רוצים לשים על סדר היום את הנושא הזה.
אבל יש פה שאלה ששאלת לא רק על מערכת החינוך הערבית גם על מערכת החינוך היהודית. ולכן, אני חושבת, שברגע שנדע שיש דיון ואנחנו מאוד לוקחים ברצינות את הדיונים בכנסת, צריך לבוא לפה, אני חושבת, נציגים של אריה מור, אבטחה, כול הנושא של ביטחון. אני חושבת שהשאלה הזאת לא צריכה להיות מופנית רק למערכת החינוך של החברה הערבית אלא בכלל. הדיון הוא כללי. מה אנחנו צריכים לעשות בחינוך הערבי ומה צריך לקרות בחינוך היהודי במערכת החינוך.
אני רשמתי את כול ההערות שאמרתם. ואנחנו נתייחס לזה בשיא הרצינות.
לגבי הטיולים יש הנחיות מאוד ברורות. אם צריך עכשיו לאור המקרה של ילדי סכנין לשנות אותם, זו גם סוגיה שצריכים לבחון אותה. אין לי תשובות אבל אני באמת מבקשת, אני רשמתי את השאלות ללא קשר לסיכום. אנחנו נחזור בהקדם לוועדה עם תשובות. בסדר?
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תודה רבה. יש מישהו שביקש לדבר והוא לא נמצא?
<< אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >>
נעים מאוד ותודה רבה על הדיון. שמי יעל מיזרוחין, תוכנית, יתד משרד הרווחה.
קודם כול, חליל, נפגשנו פה לפני שבועיים כשאמרת את הדברים בפעם הקודמת וזה היה מאוד נוגע ללב. אני מצטערת שעברת את מה שעברת.
אנחנו כתוכנית יתד, התוכנית הלאומית לצעירים וצעירות במצבי סיכון, עוסקים בדיוק בנושא הזה. אנחנו רואים את השכבה החלשה ביותר גם בתוך החברה הערבית. צעירים שהם חסרי עורף משפחתי, נמצאים בעוני ובהדרה ועושים הרבה מאוד, ביחד עם השותפים שלנו גם מתוכנית החומש וגם מתקציבי משרד הרווחה, כדי לאפשר טיפול הולם יותר לאותם צעירים.
חשוב לנו להגיד, שאנחנו פה, כולנו ביחד, למען אותה מטרה ואנחנו מלווים גם את העובדים הסוציאליים שלנו וגם את הצעירים בהרבה מאוד התמודדויות, חששות מהגזענות. אם זה, כמו שנאמר פה, במרחב הציבורי, בתחבורה הציבורית, בהגעה למקומות. צעירים שלנו מהחברה הבדואית, שרצו להגיע לקורס עברית בבאר שבע חששו להגיע לאחר המקרים בנגב.
ואנחנו מאוד פועלים ביחד בשיתוף פעולה כדי להגביר את תחושת הביטחון, גם של הצעירים וגם של העובדים שלנו. אנחנו היום נותנים מענה לכ-10,000 צעירים וצעירות. זה הרבה. אבל זו טיפה בים לעומת הצורך המאוד גדול, ולכן אנחנו תמיד מבקשים עוד תקנים לעובדים סוציאליים.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אפשר להבין מה המענה שאתם נותנים? כי מענה זה יכול להיות מפגש פעם בשבועיים, איזה שהוא משחקייה או אני לא יודעת מה, ויש מענה שהוא יותר אינטנסיבי.
<< אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >>
אז המענה שלנו מאוד מגוון ותלוי, בעצם, גם בפריסה ברשויות המקומיות. אני יודע יש את מרכז הצעירים באום אל פאחם. אני חושבת שאין מענה של יתד שלא קיים באום אל פאחם. אני חושבת שאנחנו - - -
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
בחרת את הרשות שהיא - - -
<< אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >>
לא, בסדר. אנחנו כולנו מכירים את המציאות. יש הבדל גדול בין הרשויות ובין המחלקות אז זאת המציאות.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
והם שיאנים ב- - -
<< אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >>
בדיוק, לכן לא סתם אמרתי.
אבל המענה שלנו מורכב, בעצם, מזרוע ביצועית בתוך המחלקה לשירותים חברתיים, שזה עובדים סוציאליים, שמלווים את הצעירים. וממגוון מאוד גדול של מיזמים.
רק אתמול היינו יום שלם במכללה להנדסאים בסכנין אצל מנהל המכללה, מוחמד בדארנה, שאירח אותנו יום שלם, ביחד עם הנציגים של החלטת ממשלה 550. יונתן פאוז ותאופיק אגבריה היו איתנו יום שלם, כדי לשמוע על המענים שלנו. אחד מהם, למשל, והבאתי גם את הדוחות שלנו, אחר כך אוכל לתת לכם ולקרוא. אחד מהם, למשל, הוא צמצום הנשירה במכינה להנדסאים. צעירים ערבים, שהם מגיעים למכינה - אחוז הנשירה שלהם הוא 50%. 50% נשירה מהמכינה להנדסאים.
בזכות התוכנית שלנו תוכנית ינא להנדסאים שמנו רכזים בתוך המכינות, שהתפקיד שלהם לצמצם נשר, לתת להם מעטפת סוציאלית, מעטפת כלכלית. זו דוגמה אחת.
הקמנו תוכנית שנקראת, מידאד (מילה שפירושה דיו, ומשמעותה קשורה לכתיבה, ידע והשכלה), שהיא תוכנית להגברת מעורבות חברתית ומעורבות אזרחית של צעירים ערבים ב-15 רשויות. ואני חושבת, שזה חלק מהאחריות המשותפת של כולנו להגביר את המעורבות האזרחית והחברתית של הצעירים וגם של העובדים שלנו. גם העובדים שלנו, בסופו של דבר, הם צעירים. העובדים הסוציאליים הם בעיקר עובדות צעירות בעצמן, שגם הן צריכות הרבה מאוד תמיכה וליווי.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
התוכנית שלכם נמצאת בכמה רשויות מקומיות ערביות?
<< אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >>
בכול הרשויות הערביות.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
בכול הרשויות? כמה תקנים?
<< אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >>
יפה. יש לנו מתוך הרשויות הערביות יש רשויות, שיש בהן תקן של יתד ויש רשויות שיש בהן רק תקציב פעולה. אנחנו תמיד פונים ומבקשים תקינה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
אז את מבינה על מה שאלתי בעניין המענה.
<< דובר_המשך >> יעל מיזרוחין: << דובר_המשך >>
בוודאי. אנחנו תמיד באים ומבקשים תקינה והגדלה של כמות התקנים, כדי שנוכל לעבוד לא רק בתקציבי פעולה אלא גם בתקנים. אז אנחנו נגיד את זה בכול ועדה ונגיד שוב.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> יעל מיזרוחין: << דובר_המשך >>
תודה לכם.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
דפנה, יש לך הערה? תודה.
<< דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >>
ברשותך, יעל, אם את יכולה להתייחס לדברים של אסיא, שדיברה על יצירת טראומות ועל היעדר מענה נפשי בשפה הערבית לצעירים, שהם זקוקים לאיזושהי כתובת אישית ולאו דווקא קבוצתית כמו שתיארת.
<< אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >>
קודם כול זה חשוב מאוד ובאמת אנחנו, כיתד, בתחום עבודה סוציאלית זה מה שאנחנו עושים. הקמנו השנה את מרכזי אינבאר בשיתוף משרד הבריאות וקופות החולים. מרכזי אינבאר פועלים גם בחברה הערבית. נפתחו השנה בנצרת, אכסאל, מג'ד אל-כרום, אום אל פאחם, ג'לג'וליה ורהט. ואנחנו בדרך להרחבה. אלה מרכזים שנותנים טיפול נפשי לצעירים. גם פרטני וגם קבוצתי. אנחנו מודעים מאוד לצורך הזה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >>
אלו אזוריים או מקומיים?
<< דובר_המשך >> יעל מיזרוחין: << דובר_המשך >>
גם מקומיים וגם אזוריים.
<< אורח >> אסיא שיבלי: << אורח >>
אני יכולה לשאול שאלה רגע?
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
בבקשה, אסיא.
<< דובר_המשך >> אסיא שיבלי: << דובר_המשך >>
הרבה מאוד תלמידים ערבים מרגישים הרבה מאוד בושה, הרבה מאוד כאילו לזה שיש לך טראומה, שיש לך זה, אתה חלש, אתה לא טוב מספיק, אתה לא זה. מה אתם עושים כדי למגר את האשמה הזאת, את הבושה הזאת?
<< דובר_המשך >> יעל מיזרוחין: << דובר_המשך >>
שאלה מדהימה. קודם כול, אני אגיד שאנחנו התוכנית לצעירים, הם מגיעים אלינו כבר בגיל 18, כשהרבה פעמים הפערים והחסמים והאשמה והבושה קיימות הרבה מאוד שנים. הם מגיעים לגיל 18 בלי לדעת עברית, עם פערים התפתחותיים וחסכים מאוד-מאוד גדולים ואנחנו בעצם מתחילים מנקודת פתיחה מאוד-מאוד מורכבת. להתחיל לטפל בצעיר בגיל 18-19 כולנו מבינים שזה מאוחר מדי. אבל אנחנו עושים את זה.
ונסיבות החיים הן מאוד מורכבות. זאת אומרת זה לא רק האלמנט האישי אלא גם נסיבות החיים והמשפחה. אנחנו עובדים הרבה מאוד על מתן כלים של חוסן. אם זה גם באמצעות התוכניות שלנו וגם הרבה מאוד ליווי אישי.
אתמול בסכנין ישבו צעירים ודיברו. אתם יכולים לראות את הסרטונים. זה היה מאוד מרגש. הם דיברו על ה - - -
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
אני לא רוצה שהדיון הזה יתרחב, תודה רבה, כי הקצינה חזרה.
בבקשה, אם יש לך עדכון.
<< אורח >> מורן בייבץ’: << אורח >>
כן. אני אעיר מראש, אני בנושא הזה יצאתי החוצה וכן בדקתי את הדברים, כי, באמת, אני מכבדת את כול היושבים כאן ואני חושבת שזה באמת חשוב. אבל שוב, מדובר בתיק בחקירה ומטבע הדברים יש רגישות מסוימת. התקשרתי למפקד התחנה והיא אמרה לי שכן נעצרו שלושה חשודים, קטינים, ששוחררו בינתיים. ונעצר עוד חשוד נוסף, שגם שוחרר בהרחקה. ולמעשה, רק אתמול הוגשה תלונה, הם ממתינים לתלונות נוספות.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
הרחקה מסכנין?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כנראה.
<< אורח >> מורן בייבץ': << אורח >>
והתיק עודנו בחקירה, אז אני מאוד לא רוצה להיכנס לפרטים.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
הוגשה תלונה אחת? אמרת הוגשה תלונה, מחכים לעוד תלונות? של מי התלונות הנוספות?
<< דובר_המשך >> מורן בייבץ’: << דובר_המשך >>
הם מבקשים מעוד אנשים להגיע. מהתלמידים להגיע. בסדר?
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
אוקיי. תודה רבה לך.
רשום כאן במשרד לביטחון לאומי חנין חאג' יחיא מסארווה. היא פה?
<< אורח >> יונס אבו ליל: << אורח >>
היא לא נמצאת, חבר הכנסת טיבי. אני רק מזכיר כהערה למה ששאלת עכשיו את מורן, כמובן, היו שם מלא פצועות כמו שהוזכרו פה על ידי חברי הכנסת וזה אם יש פצועות, ואני בטוח שיש פצועות מסכנין, הם לא חייבים להגיע לתחנת בית שאן. הם יכולים להגיע גם לתחנת משגב כדי להגיש תלונה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> מורן בייבץ': << אורח >>
כן, זה באמת נאמר להם והם ממתינים.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
תודה.
אם יש מוזמנים שלא דיברו – שיגידו. ואם לא, אני רוצה לקרוא את הצעת הסיכום של הוועדה לישיבה החשובה הזאת.
סיכום והחלטות ועדה מישיבה בנושא טראומה אלימות גזענות כלפי צעירים ערבים, בהתייחס ליוזמה של חבר הכנסת איימן עודה לכינוס הישיבה, גם לגבי סכנין וגם לגבי סבאח.
1. בישיבה נשמעו עדויות קשות בדבר מציאות מפחידה של צעירים ערבים בישראל. אלימות בתוך החברה ומחוצה לה. תחושת ייאוש, גזענות, פחד והיעדר אימון של חברה שלמה. הוועדה מגנה כול גילוי ותקיפה של גזענות ואלימות.
2. בוועדה עלו תקיפות ומקרי גזענות. ביניהן פרופיילינג, תקיפות הולכות וגוברות נגד נהגי אוטובוסים, התנכלויות לקהילה הנוצרית, 31 מקרי תקיפה בחודשיים, מניעת שירותים על רקע לאום ועוד. רצף המקרים מייצר תחושת הזנחה, אפליה, היעדר שליטה ועידוד הפשיעה. בהתאם, הוועדה פונה למשטרת ישראל ולפרקליטות המדינה להעלות את התקיפות הגזעניות לראש סדר העדיפויות, לקדם במשטרה הנחיות ברורות למניעת פרופיילינג, בשילוב הגברת ההדרכות נגד גזענות עד לאפס אפליה.
3. הוועדה פונה למשרד ראש הממשלה לבטל קיצוצים בתוכניות החומש לחברה הערבית ולהגדיל בתוכנית החומש משאבים ייעודיים לטובת יצירת מעטפת אזרחית בטוחה ומצמיחה, המאפשרת ביטחון אישי, חינוך והשתלבות בחברה. ובתוך כך יצירת מקומות עבודה משולבות עם הרווחה, הגדלת מסגרות חינוך בלתי פורמלי, השקעה בתוכניות חוסן, העלאת תקנים ייעודיים בגופי המדינה לרבות בגופי האכיפה.
4. בוועדה נשמעו עדויות בדבר ההשפעות הנפשיות של אירועי גזענות על צעירים והטראומה בעקבותיהם. הוועדה פונה למשרד הרווחה ולמשרד הבריאות למנות עובדי רווחה ובריאות הנפש, שיאפשרו כתובת לעזרה נפשית ורווחתית בשפה הערבית לטיפול בטראומה.
5. באשר לאירועי תקיפת תלמידים מסכנין על ידי תלמידים ממטה בנימין במסגרת טיול בית ספרי, הוועדה פונה למשרד החינוך בבקשה לקבל עדכון לגבי תוצאות הבדיקה וצעדי הטיפול והחינוך, שננקטו מול בית הספר של התוקפים והצוות החינוכי המלווה בפרט, ותוכניות החינוך למניעת גזענות במערכת החינוך בכלל. הוועדה סבורה כי מקרה מעין זה צריך להיות מטופל אישית על ידי שר החינוך ומבקשת את התערבותו ופרסום גינוי מטעמו ומטעם בכירי המשרד ומצירה על היעדר פרסום עד כה מטעמו של השר.
6. הוועדה פונה למשרד החינוך בבקשה לבחון את מדיניות האבטחה ומרכיבי הביטחון בעת יציאת תלמידים ערבים לטיולים מטעם בית הספר ולעדכן בהתאם את הוועדה.
7. הוועדה פונה לשר לביטחון לאומי ולמשטרת ישראל לפרסם, כבעבר, נתוני פשיעה ואלימות ממניע גזעני, מספר המקרים שנפתחו לחקירה בשלוש השנים האחרונות, סיווגי העבירות והאם נבחן או נקבע - -
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כולל הגזענות של השר עצמו.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
- - ממניע גזעני, שלבי הטיפול בתיקים: חקירה, העמדה לדין, סגירת תיקים, צעדי אכיפה יזומים או ממוקדים, שננקטו או מתוכננים במרחבים הרלוונטיים.
8. בכוונת הוועדה הזו לקיים ישיבת מעקב בנושא.
תודה רבה לכולכם.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אם אפשר להציע שדווקא לא הפנייה למשרד ביטחון לאומי, אפשר לפרסם אבל גם שהוועדה תקבל מענה לכול השאלות שעלו.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
בהחלט.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כלומר לא, כי כתוב לפרסם. לפרסם אנחנו יודעים מה.
<< דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >>
אני מוסיפה, אין בעיה.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
ואולי כדאי לפנות לפרקליטות המדינה לבקש את המידע על העמדה לדין ועל הגשת כתבי אישום.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
נכון.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
זה מידע שנמצא אצלם ולאו דווקא אצל המשטרה.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
ונדמה לי שהקצינה אמרה, למרות שיצאה וחזרה, שבהמשך תוכל לעדכן על החקירה ליותר פרטים מאשר נשמעו עכשיו.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
יתקיים דיון נוסף שבו יוזמנו מטה בנימין וכולי.
<< אורח >> מורן בייבץ': << אורח >>
אני אמרתי שתועבר בקשה מסודרת כדי שנוכל להגיב עליה בצורה מסודרת והדברים יעברו גם אליכם דרך לשכות.
<< יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >>
זה כתוב בתוך הסיכום ותתקיים ישיבת דיון מעקב.
תודה רבה לכולם. תודה, דפנה.
הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:42. << סיום >>