פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 417
מישיבת ועדת הבריאות
יום רביעי, א' באדר התשפ"ו (18 בפברואר 2026), שעה 9:15
סדר היום:
<< נושא >> דיווח שר הבריאות על פעילות משרדו לפי סעיף 123(ז)(1) לתקנון הכנסת << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
לימור סון הר מלך – היו"ר
יאסר חוג'יראת
אחמד טיבי
ירון לוי
טטיאנה מזרסקי
חברי הכנסת:
איימן עודה
יסמין פרידמן
מוזמנים:
שר הבריאות חיים כץ
משה בר סימן טוב
–
מנכ"ל, משרד הבריאות
רביד נבו תלם
–
מנהלת תחום בכיר - תוכניות עבודה ואסטרטגיה, משרד הבריאות
נריה שטאובר
–
סמנכ"ל, תכנון תקצוב ותמחור, משרד הבריאות
אדוה קליין
–
ראשת אגף תקציבים, משרד הבריאות
ד"ר שגית אלון ארבל
–
רופאה ראשית, מנהלת אגף מערך שירותי הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי
יעל שידלובסקי פרס
–
מרפאה בעיסוק ראשית, משרד הרווחה והביטחון החברתי
אליעזר שוורץ
–
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
רוני חיות
–
ממונה קשרי ממשל ותכן, מכבי שירותי בריאות
פרופ' ערן אלון
–
יו"ר, איגוד רופאי אף אוזן גרון, ניתוחי ראש וצוואר
יובל חמו
–
מנהלת איגוד הבריאות, איגוד לשכות המסחר
ד"ר אילנה לח
–
יו"ר, יה"ת - האגודה הישראלית לטיפול באמצעות אומנויות
ד"ר עמיחי תמיר
–
יו"ר, ארגון הנכים זכויות נכים, ועמותת לנפ"ש
שמוליק בן יעקב
–
יושב-ראש, האגודה לזכויות החולה
נעמה כהן
–
מנכ"לית, ארגון מרשם
ד"ר מיקי סולומוביץ
–
רופא, חבר הנהגת מרשם, איגוד המתמחים
ייעוץ משפטי:
נעה בן שבת
סגנית מנהלת הוועדה:
שירה טחן
רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> דיווח שר הבריאות על פעילות משרדו לפי סעיף 123(ז)(1) לתקנון הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
בוקר טוב לכולם, היום ראש חודש אדר. אני מאחלת חודש טוב לכל עם ישראל. משנכנס אדר מרבין בשמחה, וכולנו תפילה שזה יהיה חודש של בשורות טובות וניצחון. אני מתכבדת לפתוח בסיעתא דשמיא את ישיבת ועדת הבריאות. הסקירה היום תתנהל בשני חלקים. בשעה הראשונה נקיים את הדיון עם מנכ"ל משרד הבריאות. במהלך השעה השנייה יצטרף אלינו שר הבריאות חיים כץ. הדיון היום יתמקד בנושאי ליבה של מערכת הבריאות בעת הזו. אלו הנושאים שיוצגו בפנינו: השינויים ברפורמת השב"ן, הרפורמה בהתפתחות הילד, היעדר סנקציות על רופאים תומכי טרור, סוגיה קריטית שאינה סובלת דיחוי, יישום הרפורמה בבריאות הנפש בדגש על בתים מאזנים ופתרונות נוספים בקהילה, התמודדות עם מחסור ברופאים בפריפריה, תקציב המשרד, תוכניות עבודה לשנה הקרובה.
אני מודה לשר ולמנכ"ל על ההגעה לוועדה. השר בעזרת השם יגיע בשעה 10:00. מדובר בנושאים מצילי חיים שנוגעים ממש בליבת מערכת הבריאות של מדינת ישראל, של אזרחי מדינת ישראל. אנחנו נתחיל בעזרת השם. נעשה ונצליח. חברי הכנסת שביקשו לשאול שאלות, אני רק אומרת מראש, אנחנו נאפשר אבל זה יהיה כמה דקות כי אנחנו רוצים לשמוע את הסקירה, בסדר?
חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
בוקר טוב לכולם. היום ראש חודש אדר, אז הוא גם ראש חודש הרמדאן. הרמדאן, אנחנו נקווה שיהיה רמדאן כרים לכולם וחודש טוב עם תקווה חדשה, עם דברים יותר טובים לכל החברה הישראלית. נקווה רק לטוב.
אני חושב שמשרד הבריאות הוא אחד המשרדים שאני כל הזמן אומר, הוא נותן דוגמה למרקם היחסים בתוך החברה הישראלית בין החברה הערבית והחברה היהודית. רופאים וכל מי שעובד בבריאות הציבור וכל מקצועות הבריאות, הם עושים עבודה יפה, עובדים ביחד למען כולם בלי הבדל בין מין, דת, גזע ודעה. אחרי ה-7 באוקטובר הייתה ישיבה במשרד הבריאות. המנכ"ל אז אמר, זה היה לפני שלוש שנים, אני זוכר את זה, שהמשרד ישמור על מרקם זה ולא ייתן לאף צד, אם זה ערבי ואם זה יהודי לקלקל את מרקם היחסים.
יש לי שאלות. אני מקווה שאת השאלות העבירו לכם. בכל ישיבה שהייתה עם השר ואיתך, כבוד המנכ"ל, אני שואל תמיד לגבי כוח האדם ולגבי כוח האדם של הרופאים ובמיוחד רופאים בחברה הערבית. אחת הבעיות היא שיש הרבה רופאים. יש לי נתונים ממרכז המחקר של הכנסת. אנחנו לא מדברים על עשרות, מדברים על מאות רופאים שסיימו את הלימודים שלהם. יש להם היתרים לעסוק ברפואה בישראל. עברו את הבחינה, יש להם את הרישיון והם מתקשים למצוא מקומות להתמחות. בהשוואה לבוגרי הארץ, כמעט פי שניים מבוגרי חו"ל הם לא מוצאים את המקום שלהם בהתמחות, וגם במדינה אין כללים ברורים לגבי התמחות איך מקבלים, מי מקבלים ולמה דוחים, והכול נעשה בתוך בתי החולים, בתוך המחלקות. ביקשתי בזמנו ואני מבקש גם היום. צריך להעמיד אולי קריטריונים ברורים גם לקבלה. כמו שמקבלים תלמיד ללמוד רפואה כללית באוניברסיטה ויש תנאים ברורים, לעשות גם קריטריונים ברורים לקבלה להתמחות. לאפשר לכולם שוויון בזמן הקבלה.
שאלה אחרת. שאלתי לגבי מה עושה משרד הבריאות בשביל לקדם את הנושא של קידום בריאות ופרויקטים בקידום בריאות בתוך החברה הערבית. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
תודה רבה.
חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
גבירתי היושבת-ראש, רשימת השאלות עכשיו לא מולי. אני מבקשת לשאול בהמשך, בסדר?
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
בסדר גמור. בשמחה.
חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
גם אני אשמח לראות את הדברים.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
בבקשה.
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בבקשה.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
(הצגת מצגת)
בוקר טוב, שלום לכולם ותודה על ההזדמנות להציג את הפעילות של המשרד. תודה גם על יחסי העבודה השוטפים והפרודוקטיביים שיש עם הוועדה, ויש פה עכשיו באמת כמה תהליכים חשובים, בראשם הקאפ ונושאים אחרים. אנחנו נציג את הפעילות של המשרד, תוכניות העבודה שלנו, כל עניין השגרה והחירום. השתדלנו לענות במהלך המצגת על כמה שיותר מהשאלות שנאמרו לנו מראש, אבל יתכן שלא ענינו על הכול, אז ננסה מקסימום להשלים בהמשך.
זה שקף שאנחנו מציגים אותו לצערנו הרבה. הוא קצת משקף את תפיסת ההפעלה שלנו בתקופה שבה אנחנו נמצאים. מצד אחד אנחנו תמיד מזכירים לעצמנו ולכולם, מערכת הבריאות קיימת בשביל השגרה, ואתגרי השגרה של מערכת הבריאות הישראלית הם אדירים ממש. אתם מכירים אותם כולם – הזדקנות האוכלוסייה, שבארץ יש לנו גם את האוכלוסייה שגדלה, שזה גם אתגר תפעולי גדול למערכת, הפריפריה והמרכז, כוח האדם והרבה מאוד דברים אחרים.
למערכת הבריאות הישראלית יש עוד רגל מאוד משמעותית והיא רגל החירום. החירום מעסיק אותנו הרבה מאוד, ממש חלק ניכר מהזמן של כל הארגונים במשרד – הנהלת המשרד, קופות החולים, בתי החולים. כולם. אנחנו עוסקים הרבה מאוד בחירום ואנחנו גם מזכירים כל הזמן לעצמנו ולכולם שמערכת הבריאות טובה בחירום כי היא טובה בשגרה. אי אפשר להיות טובים רק בחירום. היכולת לתפקד טוב בחירום נגזר מהתפקוד הטוב שלנו בשגרה, ובין לבין אנחנו גם צריכים להתמודד עם הפוסט-מלחמה. המלחמה כן נגמרה או לא נגמרה, היא בסוף כן יצרה הרבה מאוד אפקטים על מערכת הבריאות, מעולמות בריאות הנפש ושיקום והרבה מאוד דברים אחרים, וככה בסוף בכל הבין לבין הזה אנחנו מנווטים את המערכת.
לישראל יש מערכת בריאות לא מושלמת, אבל אחת הטובות בעולם וממש מהיעילות ביותר שיש בעולם. זה לא אנחנו אומרים, זה אומרים באמת בכל מקום. יש נתון אחד שאנחנו מתגאים בו כי אנחנו חושבים שהוא בסוף מייצג את איכות התפקוד של מערכת הבריאות, וזה מוות מנושאים שניתנים למניעה. ה-OECD בודק את כל המדינות בעולם ואומר כמה אנשים מתו בכל שנה או בשנה מסוימת ממוות שניתן היה למנוע אותו, וזה בראיה שלנו איזה שהוא מדד לאיכות התפקוד של מערכת הבריאות, כי זה שאנחנו מקום רביעי בעולם בתוחלת חיים, יש כאלה שיגידו, טוב, זה לא רק מערכת הבריאות, וזה נכון, ועוד כל מיני פרמטרים אחרים. תמיד אנחנו בין השניים, שלושה, ארבעה מקומות ראשונים, תלוי באיזה חתך אנחנו מסתכלים. אנחנו עושים את זה, ופה זה כן בצער, במשאבים הרבה יותר דחוקים מאשר מערכות בריאות אחרות בעולם, וכאמור, גם תוך התמודדות עם חירום וצורך להשקיע הרבה מאוד משאבים בחירום במקביל. זה לא רק שהמשאבים שלנו יותר קטנים. חלק גדול מהם גם הולך למיגון וחירום ודברים אחרים, דברים שמערכות אחרות לא צריכות להתמודד איתם.
ניסינו להראות לכם איזו שהיא מניפה לא כדי שעכשיו נתחיל לדבר פה על כל נושא, אבל שבאמת תכירו קצת את הפעילות שלנו. אנחנו עובדים עם תוכניות רב-שנתיות למערכת הבריאות, שהן נפתחות במן מניפה כזאת. בליבם יש שישה נושאי ליבה של מערכת הבריאות שהם מחולקים לשני חלקים. החלק הראשון זה החלק התשתיתי. אנחנו מסתכלים על כוח האדם, על התשתיות הפיזיות ועל התשתיות הכלכליות-ניהוליות של המערכת, והחלק השני, אנחנו קוראים לו החלק הנגלה לעין שיש בו כמובן את השירותים הישירים שאנשים מקבלים, את קידום הבריאות ומניעת התחלואה. אנחנו רואים את המערכת גם כאיזה שהוא קטר צמיחה כללי במשק. אנחנו גם מערכת כלכלית מאוד גדולה, ואז הדבר הזה באמת נפתח ונפתח ממש לתוכניות עבודה קונקרטיות. אנחנו כמובן תיכף נעשה פה זום-אין לתוכניות ספציפיות. המטרה של השקף הזה מבחינתי הייתה באמת שתכירו את עושר העבודה ומגוון תחומי הפעילות של המשרד. הוא באמת מאוד גדול.
ביקשתם לדעת על התקציב. זה התקציב שלנו. הביצוע של התקציב הוא בין 99.8% ל-99.9%, לפעמים מעל ל-100%, כלומר זה משקף את זה.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
זה התקציב של 2025?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
צד ימין זה 2026.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
יש עלייה בתקציב.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
התקציב עולה. אני אסביר איך בנוי תקציב משרד הבריאות. הוא בנוי בגדול משני חלקים. דבר ראשון מערכת הבריאות בנויה מהתקציב של קופות החולים. זה המנוע הגדול של התקציב של מערכת הבריאות, כי בסוף קופות החולים הן גם אלה שקונות את השירותים מבתי החולים. אי אפשר להפריד את התקציב של קופות החולים מבתי החולים. זה עיקר התקציב. קופות החולים מתוקצבות בסל שירותי הבריאות. סל שירותי הבריאות מתקדם כל שנה לפי שלושה פרמטרים: הגידול באוכלוסייה, הגידול הנומינלי באוכלוסייה, מדד יוקר הבריאות שזה בעצם מדד המחירים של מערכת הבריאות, ותוספת ריאלית של טכנולוגיות, של תרופות חדשות.
ועדת הסל תסיים השבוע את עבודתה. יש לה תקציב שהוקצה לה. זה בגדול הסל. הסל הוא ממומן משני מקורות: מגביה ישירה מהאזרחים שזה עושה הביטוח הלאומי, והשלמה מתקציב המדינה. לצורך העניין זה בערך חצי-חצי. קצת יותר השלמה מתקציב המדינה. ההשלמה של תקציב המדינה מופיעה פה ומייצרת הרבה מאוד רעש, אז לצורך העניין יש פה כ-40 פלוס מיליארד שהם ההשלמה של עלות הסל, שזה הולך פשוט לביטוח הלאומי ואז הביטוח הלאומי מחלק את זה לקופות החולים, והשאר זה השירותים שמשרד הבריאות נותן. משרד הבריאות הוא גם בעצמו סוג של קופת חולים בפני עצמו כי יש הרבה מאוד מהשירותים שאנחנו נותנים באופן ישיר. טיפות חלב לצורך העניין זה אחריות ביטוחית של משרד הבריאות, גם אם קופות החולים עושות חלק מהפעילות. גריאטריה – אנחנו אחראים על כל המימון של הפעילות הגריאטרית. זה נעשה על ידי המשרד. טיפול בהתמכרויות ועוד כהנה וכהנה פעילויות וגם תוכניות לאומיות וקידום פעילות אחרת שאנחנו מבצעים באמצעים השונים, אז בגדול ככה זה תקציב המשרד.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
הגידול הוא בגלל גידול האוכלוסייה?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
גידול אוכלוסייה, גידול מחירים. זה לבד יכול להביא 5% ויותר בשנה. הדבר השני זה גידולים ריאליים מהתוספת לסל. בסוף אנחנו מגדילים את הסל, מוסיפים תרופות חדשות, דרך תוכניות שאנחנו נציג לכם פה שהן בסוף כן שיפורים ריאליים – תוכנית בבריאות הנפש, תוכנית בגריאטריה, תוכניות כוח אדם, דברים מהסוג הזה.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
יש לי שאלה לגבי התקציב. אתה אומר, זה התקציב שבעצם קיים אבל אני רוצה להוביל את מערכת הבריאות לרמה הכי גבוהה ורמה הכי טובה. איזה תקציב דרוש בשביל להשוות את זה למדינות אירופה?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אין קץ לדרישות של המשרד.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
הוא אמר שגם הגדילה קשורה לתוספות של טכנולוגיות.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
יש את התקציב הזה. אנחנו עדיין רואים היום, נגיד לגבי תורים, אז יש פיגור בתורים. בן אדם שרוצה לעשות תור, לוקח לו חודשים. בשביל לקבוע תור לרופא אוזניים בצפון זה ייקח לך חודש-חודשיים.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני אומר לך שני דברים. בסוף הדבר הזה הוא פונקציה של כמה כוח אדם יש במערכת והיכולת שלנו לנווט אותו, ואני אגיע לזה בהמשך, בין אזורים שונים ובין התמחויות שונות. אנחנו גם מנטרים כמובן את התורים במערכת. יש באתר שלנו ממש פרסום ברמה של תאי שטח במפה, מאוד קטנים שאפשר לראות את תורי ההמתנה להרבה מאוד התמחויות. בקרוב אנחנו נפרסם את זה גם לניתוחים לפי בתי חולים, גם לפי מבטחים, ועוד דברים שאנחנו עושים.
הלב של המערכת הוא כוח אדם. אני חושב שאני אגיע לזה ואז הדברים יהיו קצת יותר ברורים, אבל האם משרד הבריאות צריך יותר כסף? התשובה היא בוודאי ובוודאי.
אני חוזר פה למלחמה. המלחמה הייתה אירוע מאוד משמעותי, מה-7 באוקטובר עצמו שהיה יום דרמטי מאוד במערכת הבריאות בעיקר בבתי החולים סורוקה וברזילי אבל גם בשאר בתי החולים, ומאז הוא ליווה אותנו בהרבה מאוד דברים. הגיעו הרבה חיילים פצועים. בהתחלה אזרחים פצועים, אחרי זה בעיקר חיילים פצועים, כ-24,000 שהגיעו למערכת. זה מספר אדיר. הרבה מאוד מפונים ועקורים מבתיהם, מעוטף עזה ואחרי כמה ימים גם מצפון המדינה. קופות החולים פרסו שירותים באזורים שבהם לא היו מערכת בריאות, אם זה אילת שהיא לא בנויה לעשרות אלפים נוספים שבאים אליה, או ים המלח שלא בנוי בכלל לאספקת שירותי בריאות, אבל גם לתגבר שירותים במקומות כמו ירושלים ותל אביב במלונות של האנשים. היה באמת פעילות מאוד ענפה ומצטיינת של קופות החולים. הרבה מאוד בבריאות הנפש. אנחנו נדבר תיכף על בריאות הנפש.
כל הקליטה של השבים הייתה אירוע מאוד משמעותי עבור מערכת הבריאות. היה את האירוע שהוא ויזואלית נורא בולט, של הקליטה שלהם בבתי חולים, אבל מבחינתנו העבודה מתחילה בבתי חולים אבל נמשכת לנצח בקהילה, בקופות החולים ויש פעילות ממש מאוד אינטנסיבית שמובילה אותה ד"ר שושי גולדברג, האחות הארצית הראשית ביחד עם כל האחיות הראשיות של קופות חולים, מתאמות טיפול לכל שב ובני משפחה, ממש לתת את כל הצרכים. יש גם מטה במשרד שעובד על הדבר הזה, וגם המכון לרפואה משפטית, המרכז הלאומי לרפואה משפטית. גם הוא היה שחקן מאוד משמעותי בעניין הזה. כל זיהוי החללים שהיה בעקבות ה-7 באוקטובר, כל זיהוי החטופים החללים שהיה אצלנו וקביעת סיבות מוות. אלה דברים מאוד משמעותיים. גם תיעוד, שוב, ככל שיכולנו בלחץ העבודה של פשעי מלחמה שבוצעו כנגד החללים ב-7 באוקטובר ואחר כך החטופים החללים. כל הדברים האלה קרו במכון שעובד באמת בתנאים מאוד קשים, ואנחנו נדבר תיכף גם על זה. אנחנו מעבירים אותם למקום טוב יותר. כאמור, אפשר לדבר על הדברים האלה עד אין סוף.
אנחנו התחלנו לעבוד על בריאות הנפש קודם, אבל ה-7 באוקטובר בנסיבות הקשות מאוד שבהן זה קרה, נתן את הדחיפה וההבנה לכולם שאנחנו צריכים פה משהו אחר לגמרי. אנחנו חילקנו את ההתערבות שלנו לשני טווחי זמן. בהתחלה היו מתנדבים אבל מייד אחרי זה בתי החולים לבריאות הנפש פרסו את כל היכולות שלהם במרכזי המפונים, עקורים, ונתנו שם את הטיפול. אותו דבר מרכזי החוסן, אבל ידענו שאנחנו צריכים טיפול מיידי וצריכים תוכנית לאומית.
הדבר המרכזי שבו אנחנו עושים הוא התוכנית הלאומית. אני אמרתי במספר הזדמנויות, אני אומר שוב. נושא בריאות הנפש הוא הנושא החשוב ביותר על סדר-יומה של מערכת הבריאות. זה היה לפני המלחמה, זה התעצם מהמלחמה ומבחינתי זה ילווה אותנו ככה לעוד שנים רבות קדימה.
מה שייחודי ב-7 באוקטובר, גם אם אנחנו מסתכלים על 11 בספטמבר בארצות הברית או דברים אחרים, זה אירוע שהקיף את כל מדינת ישראל. אנחנו מחלקים את זה למעגלים שהם לא בהכרח מתארים את העוצמה אבל יש את המעורבים הישירים, אנשים שחוו את הטראומה באופן ישיר, נפגעו בעצמם, בני משפחה שלהם נפגעו, נרצחו, נחטפו וכו'. הם קבוצה אחת שברור שהיא הכי אינטנסיבית. יש את הקבוצה של המגיבים הראשונים והמטפלים, אנשים שנחשפו לזוועות מזק"א, דרך המטפלים בבתי חולים והרבה מאוד אנשים שעשו מילואים והיו צריכים לאסוף את חלקי החללים שהיו פזורים בשטח.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
לא יודעת אם אתה זוכר, אבל בשבת של ה-7 באוקטובר פניתי אליך. היה מוקד שבעצם הגיעו לשם פניות של המשפחות המודאגות של הנעדרים. שלחנו נציגות שלנו לבתי החולים וביקשנו שבכל בתי החולים יפתח איזה שהוא מידע רוחבי של כל מי שמגיע וכל השמות. אני זוכרת שבערך בשעה 13:00 או משהו כזה, לנו כבר היה כמעט 1,000 שמות של פניות במרכז שלנו, וכשהגענו לבתי החולים והתחלנו לסנכרן את השמות שלנו, בבתי החולים באותו זמן היו 800 מזוהים ועוד 140 לא מזוהים. התחלנו לייצר סנכרונים. היו 20 שמות מסונכרנים בין הנעדרים ואז התחלנו להבין את היקף הזוועה.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
כן, זה נכון.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אני זוכרת שבשבת התקשרתי אליך ובאמת פתחתם את המערכת.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אחת התמונות שטבועות בי, אני הלכתי לסורוקה בלילה, אני לא זוכר אם זה היה ב-21:00 או ב-23:00, והיו שם באמת מספרים אדירים של הורים שבסוף באו לחפש את היקירים שלהם. הם לא היו אצלנו. הם היו בשטח, נרצחים. היו 1,200 שנרצחו בשטח.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
דרך אגב, למוחרת היה לנו 3,500 שמות והרבה מהם היה צריך - - -
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אפשר לדבר עד אין סוף על ה-7 באוקטובר. אני זוכר את הצוותים שהיו צריכים בסוף להיות בקשר עם ההורים האלה ולבשר להם שאין תיעוד באף בית חולים של היקירים שלהם. זה משהו שבסוף מייצר גם אצלם את האתגר הנפשי, ולכן אנחנו מסתכלים עליהם באמת כאיזו שהיא קבוצה בפני עצמה.
קבוצה נוספת שאנחנו מסתכלים עליה זה אנשים שלא היו מעורבים באופן ישיר ב-7 באוקטובר אבל הם סובלים באופן כרוני מאיזו שהיא מחלה נפשית, והאירועים האלה הציפו, היו טריגר עבורם, החזירו אותם אחורה. הם מתמודדים והייתה להם החמרה, וכאמור כלל הציבור. אנחנו כל הזמן מחזיקים את שני המסרים. אנחנו לא מסתכלים על 10 מיליון איש בפוסט-טראומה. אנחנו נגד האמירות האלה. יש כוחות חזקים בחברה הישראלית. אנחנו רואים הרבה מאוד חוסן בכל פרמטר, ויש הרבה מאוד פרמטרים שאנחנו עוקבים אחריהם, ולצד זה צריך את רשת הביטחון ואת המענים כמובן למי שצריך.
קצת מספרים, גם ביקשתם וגם אנחנו מראים פה. כדי לתת יותר צריך לבנות כוח, לכן הפעולות שלנו, גם הפעולות לטווח ארוך הן כאלה שאמרו, בואו נגדיל את המענים אבל גם נצבור יכולות. נבנה את היכולות של המערכת להתמודד עם האתגר הזה לטווח ארוך. אנחנו כבר רואים עלייה מאוד משמעותית בהרבה מאוד דברים, 350 תקנים, 700 מטפלים חדשים בחלקיות משרה שהצטרפו אל המערכת. אנחנו ממש באופן מיידי קלטנו את כל המתמחים בפסיכולוגיה שרוצים לעבוד, ונקלטו קרוב ל-1,100.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
מערכת קופות החולים, נכון?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
זה גם בתי החולים. מתמחים בפסיכולוגיה עושים ממרפאות של בתי החולים, מרפאות של קופות החולים. אנחנו תומכים כלכלית בהתמחות. עשינו עוד כמה שינויים. אין תור להתמחות של פסיכולוגיה. קלטנו את כולם מייד. האתגר היותר גדול זה אתגר הפסיכיאטריים, כי זה אתגרים שהם יותר ארוכי טווח. לשמחתנו אנחנו רואים שינוי מאוד משמעותי ומאוד ניכר. עלינו כבר ב-100. 100 זה ממש עלייה של 20% ומשהו במספר המתמחים. אנחנו רואים עלייה גם בכמות וגם באיכות של המתחמים, וגם ברצון של אנשים לבחור במקצוע הזה. זה אחד המקצועות ששמנו כחשובים ביותר מבחינתנו במשא ומתן עם ההסתדרות הרפואית וגם עם ההסתדרות הכללית. ההסכם של הפסיכולוגים היה מהטובים ביותר שנעשו אי פעם, והוא קורה ובאמת ניכר כבר בשטח.
פה אנחנו מראים לכם איך זה התבטא במה שמרגישים האזרחים בקצה. אנחנו עם קופות החולים ומרכזי החוסן. נראה לכם את שניהם. בקופות החולים יש לנו כמעט חצי מיליון אם אנחנו נסכום גם דברים אחרים של אנשים שקיבלו טיפול. מיד משווים את ה-7 באוקטובר ל-11 בספטמבר שהיה לאמריקאים. האמריקאים טיפלו ב-80,000 איש על פני עשור בעקבות 11 בספטמבר. אנחנו בקשר עם הבחור שתכנן את המענים עבור האמריקאים. הוא בחור ישראלי, פרופ' יובל נריה. הוא מאוניברסיטת קולומביה. אנחנו בקשרים ממש שוטפים איתו. מתייעצים איתו, הוא מייעץ לנו. הם היו צריכים כמובן לתת להם גם מענים פיזיים כי זה אנשים שאין להם שום ביטוח בריאות, לחלקם בכלל, אז הם היו צריכים לתת גם מענים אחרים. הוא אמר, טיפלנו על פי עשור ב-80,000 איש. עוד לא הגענו לכולם. היום אנחנו בפרספקטיבה של 20 ומשהו שנה, אבל הם טיפלו במסה ב-80,000 איש. תבינו רגע את סדרי הגודל. פה רק בבריאות הנפש טיפלנו בכמעט חצי מיליון איש. כמובן הצרכים הם להמשיך ולעלות. יש לנו תוכנית של 1.4 מיליארד ועליה עוד שכבה של הסכמי שכר, פסיכולוגים, רופאים וכו'. אני חושב שאנחנו כבר באזור 1.7 מיליארד שאנחנו מוציאים על הנושא הזה.
עניין נוסף שהיה בדחיפה מאוד גדולה של הוועדה ושל יושבת-הראש זה כל עניין הבתים המאזנים. תפיסת הטיפול שלנו ברפורמה הזאת בבריאות הנפש היא מרכז כובד בקהילה, לא לזנוח את בתי החולים. צריך לעשות גם הרבה דברים בבתי החולים, וגם נציג את זה. מה שהופך את מערכת הבריאות לטובה זה קהילה חזקה. זה נכון בגוף וזה צריך להיות נכון בנפש. גם בבתי החולים אנחנו צריכים לעשות את החיבורים עם בתי החולים הכלליים. נגיע גם לדבר הזה, אבל תפיסת ההפעלה שלנו הייתה לחזק את הקהילה ואת כל הרצף בין הקהילה לבתי חולים ולשפר את בתי החולים. דבר ראשון טיפולים קהילתיים, דבר שני חלופות אשפוז, בית מאזן כחלופת אשפוז, הרבה מאוד מרפאות, הרבה מאוד טיפולי בית, ותפיסה של ריבוד מענים. ריבוד מענים זה אומר שאנחנו לוקחים אנשים עם תואר ראשון בפסיכולוגיה ועבודה סוציאלית ואומרים להם, אתם לא תעשו פסיכותרפיה, אתם תיתנו מענים שהם אלטרנטיביים לזה ביחד עם רופא המשפחה, ביחד עם רופא הילדים. הדבר הזה גם תופס תאוצה. יש לנו עלייה בעניין הזה. לדעתי יש מאות רבות של מאמני חוסן שהוכשרו בקופות החולים, ואנחנו מבינים שזה טוב וגם פועלים להרחבה של הרחבה של הדבר הזה על ציר הזמן.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
שאלה לגבי בתים מאזנים. לגבי התקצוב של יום אשפוז, איך המשרד מתייחס לזה? כי אנחנו יודעים שיש פערים מאוד גדולים בין יום אשפוז בבית מאזן לבין בית חולים פסיכיאטרי או מחלקה פסיכיאטרית.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אמור להיות פער. המודל של בית מאזן הוא אמור להיות מודל יותר קל מבחינת התשומות הטיפוליות שלו. זה יותר שימוש במדריכים ופחות באנשי צוות רפואי.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
עדיין הוא לא עודכן הרבה שנים.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
בפועל זה לא כל כך נכון. יש צוות טיפולי מאוד רחב של הפרא-רפואי.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
השאלה היא אחרת. זו לא שאלה שתבוא למקום של שאלה מכשילה.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
לא, הכול בסדר.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
שאלה שבאה ואומרת, מאחר ואתם וגם אנחנו באותה דעה אתכם להפוך את הטיפול להיות חלק מהקהילה, איך אנחנו מעדכנים את השכר של יום אשפוז בבית מאזן כדי שבאמת יהיה כלכלי ואנחנו נראה עוד בתים מאזנים נפתחים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
בתים מאזנים בכלל מתוקצבים בתקציב הקרוב? כי נכון לכרגע ראיתי את הבקשה מקרן העושר בפעם השלישית.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
כי יש פה משהו אחר. יש את ההתקשרויות של קופות החולים עם בתים מאזנים, שזה אנחנו באמת בשנתיים האחרונות ראינו עלייה מאוד משמעותית בעיניי. הכול יחסי לתנועות שמתרחשות בעולמות האלה של בריאות הנפש. אני זוכרת שכשהייתי יושבת-ראש הוועדה של הקרן לאזרחי ישראל, שם באמת תקצבנו ארבעה בתים מאזנים - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
גם ב-2025 ועכשיו יש דרישה גם ל-2026.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
למשהו אחר, לפרדיגמה אחרת שזה הפרדיגמה של בתים מאזנים בתוך בתי החולים. זה תקצוב למשהו אחר, לא לבתים מאזנים כמו שאנחנו מכירים.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
יש תקצוב של הבינוי והפיתוח שזה מגיע מקרן העושר וזה מאוד חשוב. אני אומר משהו שתדעו. יש עבודה על עדכון המחיר. הוא מתבצע על ידי גורמי המקצוע במשרד ביחד עם משרד האוצר.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
יש דד-ליין מתי זה הולך להתעדכן?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
נריה ואדוה יוכלו תיכף להתייחס אם צריך.
הדבר השני, אני כן אומר לכם, בסוף אינדיקציה. אנחנו אמרנו לקופות החולים, במבחן התמיכה הגדול יש לכם כסף לטיפולי פסיכותרפיה, כסף לאשפוזי בית, כסף לבתים מאזנים, אבל אם אתם צריכים להסית בין פעילויות שונות כי אתם רואים שבפעילויות מסוימות יש יותר ביקוש על פני אחרות, אתם יכולים לעשות את זה בתיאום אישור שלנו. בתים מאזנים זה אחד הנושאים שהקופות העבירו אליהם כסף כי הפעילות שם הייתה יותר גדולה ממה שתוכנן. אותו כנ"ל גם אשפוזי בית, כלומר אנחנו לא מזהים כרגע אינדיקציה לבעיה של התקשרות עם בתים מאזנים, אבל כאמור יש גם עבודה.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
האם שונה תעריף אשפוז בבתים מאזנים?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
מאשר במחלקה?
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
לפני שנה, שנה וחצי ביקרנו בבתים מאזנים. בכולם טענו שהתמחור הוא מאוד נמוך, הוא תת-תמחור, הם בהפסד. האם אתם שיניתם או שמתכוונים שנה הבאה לשנות?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אין מישהו שטוען שהתמחור של השירות שהוא מקבל הוא בסדר.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
באמת הפערים הם משמעותיים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אני אגיד קודם כל שאין לנו תמחור של בתים מאזנים. אנחנו לא מגבילים את המחיר בשונה לשירותים שניתנים בבתי חולים. יש את מה שאנחנו נותנים שיפוי לקופות החולים על כל יום שהן קונות בבתים המאזנים, שזה בין 850 ל-950 לפי השירות. זה שונה, מבוגרים, ילדים.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
מתי זה עודכן בפעם האחרונה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה למעשה עודכן בכל שנה שבה הוצאנו מבחן תמיכה חדש, וגם השנה אפשר לעשות עבודה לעדכן את זה במבחן התמיכה החדש בעדכון שייצא לשנת 2026. יש להם לאן לגדול. יש להם עוד תקציב לנצל, לבתים המאזנים.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
כל קופה קובעת תעריף?
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
כן.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה לפי ההתקשרות.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני רוצה לומר לכם משהו, את המתח שאנחנו חיים בו, לשקף לכם אותו. לנו יש תקציב נתון לבריאות הנפש, 1.4 מיליארד. הוא מתקדם עם המחירים כמובן משנה לשנה. ככל שאני אעלה מחיר של שירות מסוים, אני אקבל פחות פעילות מאותו דבר. את זה צריך להכיר. אם אני אכפיל את המחיר של בית מאזן, אני אקבל חצי מהפעילות של בתים מאזנים, אז אנחנו חיים את המתח הזה. מכיוון שהתקציב שלנו נתון, לצערי אני לא יכול לבוא לאוצר ולומר לו, תשמע, בתים מאזנים, אני צריך להעלות את זה ב-50%, תממן לי את הדבר הזה. הם לא יעשו את זה. הם אומרים, יש לך מסגרת תקציבית, תסתדר איתה, אז המתח הזה הוא קיים.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
יש פה איזו שהיא תנועה הגיונית שלפחות יום אשפוז בבית מאזן יהיה שווה לא בפערים כל כך גדולים, מיום אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. זה פערים מאוד גדולים.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
נבדוק את זה שוב.
מרכזי החוסן זה רגל מאוד חשובה במענים. יש את המרכזים הקבועים ופתחנו את המרכז הארצי בעקבות ה-7 באוקטובר. הפעילות שם היא בהיקף עצום, פי עשרה במספר המטפלים, פי 15 בהיקף המענים. אנחנו קיווינו שאנחנו נתחיל לראות איזה שהוא תוואי ירידה. לצערנו זה לא קורה כי המלחמה וגם עצם זה שיש לחימה בעזה, זה משפיע בסוף על היכולת לעבור פאזה, לכן אנחנו כל הזמן מחזיקים את זה. מרכזי חוסן צריכים להיות מרכזים שאנשים מגיעים אליהם, מקבלים את הטיפול ועוברים הלאה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
היה לנו אתמול דיון על ההתאמות של מרכזי חוסן לציבורים. הדיון היה על הסוגיה של בריאות הנפש אצל יוצאי אתיופיה. אנחנו רואים את מרכזי החוסן ואת מאמני החוסן, ובאמת איזו שהיא פרדיגמה שנבנית שם בבריאות הנפש, מאוד טובה ויפה. אנחנו רוצים שממש יהיה את ההנגשה הזאת, שציבורים שאנחנו רואים אצלם באופן מובהק ביחס לגודלם באוכלוסייה, תופעות של בריאות הנפש, אז באמת לייצר איזו שהיא התאמה, לתת את ההנגשה ואת ההתאמה התרבותית, השפתית לאותן קהילות. רק אני מניחה את זה בפניך.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני אומר מה בעיניי המפתח בכלל באופן כללי להתאמה תרבותית, זה שיגיעו מטפלים מאותה קבוצה תרבותית. זה הבסיס לכול.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
הם אמרו שהם מחפשים. דרך אגב, אתמול עשינו את השידוכים של אנשי מקצוע מהקהילה האתיופית.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
ברגע שיש רופאים מהחברה האתיופית ומהחברה הערבית ומהחברה החרדית, ופסיכולוגים ועובדים סוציאליים, זה מה שמייצר את השינוי ולשם צריך ללכת.
עניין הרופאים. נושא של כוח רפואי, אנחנו עושים בכלל בכוח אדם.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו עכשיו בכללי.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
עברתי מבריאות הנפש לעניין ההון האנושי במערכת הבריאות. גם פה אפשר לדבר במשך הרבה מאוד זמן על הרבה מאוד דברים. אנחנו משרד שמעורב מאוד בתכנון של כוח אדם משלב ההכשרה באוניברסיטה. היא לא באחריותנו אבל אנחנו בקשרי עבודה שוטפים עם מל"ג-ות"ת, התמחות ולאורך כל החיים המקצועיים. אנחנו מסתכלים על זה בהרבה מאוד פרמטרים. אם ניקח את הרופאות והרופאים לצורך העניין, דבר ראשון את המספר הכולל שלהם ודבר שני את הפריסה שלהם, את החלוקה שלהם על פי המקצועות השונים, והדבר השלישי זה כמובן הפריסה הגיאוגרפית.
מאיפה התחלנו ברופאים? אנחנו התחלנו בתמונה מאוד עגומה בסוגיית הרופאים במדינת ישראל ביחס ל-OECD. התחלנו במגמה שאנחנו הולכים ופותחים פער ביחס למדינות במספר הרופאים ל-1,000 נפש. אני אפתח סוגריים ואני אומר לכם, הסיבה שגדלים במספר הרופאים ל-1,000 נפש במדינות ה- OECD היא מאוד פשוטה, זה כי המכנה שם קטן. האוכלוסייה קטנה. כשהאוכלוסייה קטנה אז לפעמים קל לגדול, אבל שוב, זה לא תירוץ. לנו פשוט יש אתגר נוסף שאין למדינות אחרות, כי אנחנו גדלים באוכלוסייה כמעט ב-2% בשנה. יש מיליון ישראלים נוספים כל חמש שנים. זה אירוע מאוד משמעותי.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
נתון של כמה רופאים עזבו את המערכת, יש לך?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
כרגע אנחנו לא רואים דרמה. הייתה קבוצה של פסיכיאטריים שעזבה לאנגליה ולניו זילנד. אני אגיד על מה אנחנו יכולים לעקוב. אנחנו עוקבים אחרי רופאים שיוצאים לפלושיפ או מאריכים את הפלושיפ או נשארים בפלושיפ. ראינו שם אינדיקציות לעשרות. אנחנו מסתכלים על הזרם הנכנס של הרופאים שלמד בחו"ל ומגיע לארץ, שם אנחנו רואים שזה נמצא בעלייה לפי התחזיות שלנו. האם יש עוד הרבה מאוד ישראלים? אין לנו מאגר רישום של ישראלים שלומדים בחו"ל. אנחנו מנסים בכל מיני דרכים – אני אתן לך הטבה בביטוח הלאומי. לא הצלחנו עדיין. אולי נצליח בהמשך. גם פה אנחנו לא רואים דרמה, ואנחנו כמובן רואים גם עלייה מאוד משמעותית. אני תיכף אגיע לדבר הזה. יציאה של קבוצה של אפילו שמונה פסיכיאטרים שעזבו היא משמעות. אני לא מקל בזה ראש. אם אדם נשלח לפלושיפ והוא אמור להיות זה שמפתח תחום מסוים בבית חולים, מייצר אותו בבית חולים ובישראל, זה אירוע שאנחנו לוקחים אותו בקשב רב. בתמונה הגדולה אנחנו לא רואים דברים שהם משמעותיים.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
אתה חוזר לשקף הקודם?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני אחזור. אני רק רוצה להראות לכם איפה היינו, מה עשינו, שתכירו. זה שקף קצת קשה אבל אני אסביר אותו. הוא השקף הנגזרת של השקף הקודם. הוא מראה את זרם הכניסה של הרופאים החדשים לישראל לפי מקום הכשרה, כלומר מאיפה הם הגיעו. הרופאים מגיעים בגדול מארבעה מקומות שונים. הם מגיעים מזה שהם לומדים באוניברסיטאות בארץ, הם מגיעים מזה שהם לומדים באוניברסיטאות מוכרות בחו"ל, הם עולים חדשים והם מגיעים מאוניברסיטאות לא מוכרות בחו"ל. זאת הייתה התמונה לפני ההתערבות. גם התמונה הזאת היא תמונה לפני ההתערבות. אנחנו עשינו הרבה מאוד מהלכים של התערבות, מפעולות להגדלת מספר הרופאים שלומדים בארץ, ותכנון שדות קליניים, ועידוד עלייה, ותכנון להתמחויות והרבה מאוד דברים מהסוג הזה.
פה אנחנו נמצאים היום. שוב, זה הלפני וזה האחרי. ממצב שבו אנחנו מסתמכים כמעט באופן מוחלט על הכשרה של סטודנטים מחו"ל, אנחנו עשינו שני מהלכים שבדרך כלל יש מתח ביניהם, גם מהפיכת כמות והם מהפיכת איכות. שניהם כמובן עדיין בהתהוות אבל שניהם כבר עם יישום משמעותי בשטח.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
אני רואה שלאורך שנים מספר הרופאים העולים זה רק 200. זה בגלל שיש הגבלה בתקנים?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
לא, טטיאנה. בתכנון שלי אני סופר 200. בפועל מגיעים יותר. השנה קיבלו רישיונות קרוב ל-400.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
יש בעיה עם תקנים לקבלת סטאז'. לא מקבלים אותם.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני מוכן לבדוק אם יש משהו שאני לא מכיר. סטאז' למיטב ידיעתי הוא לא הבעיה. האם יש תקני התמחות לכולם? אני תיכף אדבר על זה כי זה גם נשאל.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אני אשמח גם אם תוכל להתייחס באופן נפרד לפריפריות, כי אנחנו מבינים שפריפריות זה עולם אחר.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
בשקף 11 שדילגנו.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אילנות זה לא הפתרון היחיד.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אילנות זה פתרון מאוד משמעותי. אני תיכף אגיע גם אליו.
הפעולה הראשונה היא לטפל במספר הרופאים שלומדים בארץ ובאיכות הרופאים שמתחילים לעבוד בישראל. זה הבסיס לכל. בלי שנעשה את זה, לא נוכל לעשות שום פעולה אחרת. אם העוגה תלך ותצטמצם באיכותה, תלך ותרד, לחלק אותה נהיה פעולה פחות אפקטיבית מטבעה, אז את הדבר עשינו. הוא כבר בעשייה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אתה מתכוון לרפורמת יציב?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני מתכוון גם לרפורמת יציב וגם להגדלת מספר הסטודנטים שלומדים בישראל. ב-2022, אני דווקא מסתכל על כמה התחילו ללמוד. פחות מ-1,000 סטודנטים התחילו ללמוד רפואה בישראל. אנחנו כבר ב-1,450 שהתחילו השנה. נגיע ל-1,700 ב-2027 וב-2030, כלומר אנחנו מכפילים את מספר הסטודנטים שלומדים בישראל. זה פעולה דרמטית באפקט שלה.
פתחנו שלושה-ארבעה בתי ספר לרפואה, תלוי ממתי סופרים. אפשר גם לספור את הגליל, אפשר לספור את אריאל וכמובן את רייכמן, הטכניון וחיפה, שלושה בתי ספר חדשים ממש בטווח של שנה-שנתיים נפתחו, וניהול לאומי של השדות הקליניים. הפקולטות גדלו מאוד במספר הסטודנטים שלהן. גם פה דגש על פריפריה ודגש על תוכניות קצרות. אנחנו מעדיפים לתת יותר עדיפות לתוכניות של ארבע שנים, יש לנו גם תוכנית של שלוש שנים, על פני תוכניות של שש שנים, למה? כי זה כבר אנשים שהם עברו איזה שהוא תואר והם יכולים תוך זמן קצר יחסית להיכנס למקצוע, כמו שאנחנו מעדיפים את זה במקצוע אחיות. אנחנו מעדיפים לקחת אנשים עם תואר ראשון ולעשות להם הסבה אקדמית לאחיות. זה יותר אפקטיבי. זה הדבר הזה. הדבר הזה קרה וקורה. הוא מאוד משמעותי. אם נסתכל קדימה, אני כמובן תיכף גם אחזור על השקפים הבאים, אז אנחנו נמצאים בתהליך תיקון מואץ ביחס ל-OECD, ואנחנו נדביק אותם בשנים הקרובות.
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
האם בסוף יש תקנים לרופאים האלה? האם הם יוכלו להיקלט במערכת כרופאים?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
שאלה מעולה ואני אענה עליה. אני מופתע מהנתון הזה אבל אני כל פעם אומר לבדוק אותו מחדש. במהלך העשור האחרון מספר התקנים במערכת הבריאות הציבורית, בעוד שהאוכלוסייה גדלה ב-2%-2.5%, מספר התקנים גדל ב-6% בשנים האחרונות, כלומר פי שלושה מגידול האוכלוסייה. זה בכמה גדל מספר התקנים.
איך עובדת השיטה? מתמחה הוא לא סטאז'ר. הוא עובד. הוא הולך לבית החולים, הוא עובד. יש שם יחסי עבודה מלאים. הוא נושא בנטל משמעותי מאוד מהעבודה והתפעול של בית החולים, ולכן בסוף מתמחים צריכים להתקבל לעבודה בבית חולים במחלקה. ממנהל המחלקה או מתחת, ה-Chief Resident, הם בסוף אלה שיקבלו אותם לעבודה. בכל רגע נתון יש לנו תקנים פנויים במערכת. אני יכול לומר לכם, יש תקנים פנויים בפסיכיאטריה, יש תקנים פנויים בפריפריה, יש תקנים פנויים במכון לרפואה משפטית. כששואלים האם אנשים מתקבלים לעבודה, אז השאלה היא מה זה להתקבל לעבודה? אם רופאה או רופא אומרים, אני רוצה, אני לא אגיד בכוונה פלסטיקה באיכילוב, אבל אני רוצה פנימית בהדסה או פנימית בשיבא או פנימית באיכילוב, הוא לא בהכרח יקבל את זה כי בסוף יש קפסיטי מסוים. אנחנו רוצים להגדיל את מספר התקנים בפנימית, אבל גם אם נגדיל אותו ב-10% בשנה, הביקוש עולה על ההיצע. אנחנו לא מגדילים באופן פיקטיבי תקנים. אם הוא ילך לברזילי, לוולפסון, שלא לדבר, רחמנא ליצלן על סורוקה, זיו, פוריה - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
גם בברזילי 95% מהצוות זה רפורמת יציב. אנחנו יודעים את זה. יש לנו בעיה עם רפורמת יציב.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
סטודנט שלמד בישראל או למד בבית ספר טוב בחו"ל, לא תהיה לו בעיה למצוא עבודה במערכת הבריאות הישראלית.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
ברור שלא תהיה לו בעיה. הבעיה היא שהם לא רוצים לבוא לפריפריות. הם מעדיפים לא להגיע לפריפריות, וחשוב לי לשמוע איך אתם נערכים מכיוון שרפורמת יציב נכנסת לתוקף. מה עושים?
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
לגבי ההתמחויות אני אתן לך דוגמה מנצרת. שאלתי את מנהל בית החולים. תקן של הרדמה, תקן אחד. אתה יודע כמה הגישו? הוא אומר לי, 100 מועמדים. במקומות אחרים עוד יותר. יש הרבה מועמדים על תקן אחד ויש הרבה שנשארים בחוץ.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
כשעשינו את רפורמת יציב לא רציתי לחכות את שש השנים האלה כדי שמי שלמד יסיים, כי אני ידעתי עם איזו מציאות אנחנו ניפגש. אני לא רוצה להכליל ולדבר על בוגרי יציב כמקשה אחת כי זה לא הוגן כלפיהם. יש שם אנשים מצוינים ויש שם אנשים שלמדו במקומות שסף הפסיכומטרי האפקטיבי אליהם היה 450, אז אני לא חושב שצריך 780 כדי להתקבל לרפואה - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
ועדיין חלקם מנהלים מחלקות בסורוקה והם רופאים נהדרים. צריך לחשוב על משהו באמצע, לעשות איזו הכשרה נוספת.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
פתחתי בלא להכליל. אנחנו גם עושים הכשרה נוספת. אנחנו עושים הרבה מאוד דברים. מדינת ישראל לא יכולה להיות במצב שבו 60% מהרופאים החדשים שנכנסים אליה למדו בחו"ל. אין לזה אח ורע בשום מדינה, לכן אנחנו צריכים לעשות פה פעולה מאוד משמעותית של הגדלת הכמות ושיפור האיכות דפקטו כמו שקורה במחלקות.
אני גם אומר לך משהו כזה, חבר הכנסת. 60% מאלה שלמדו בבתי ספר מוכרים, הם מהחברה הערבית והם למדו בבתי ספר מצוינים והם התקבלו. לא ראיתי מתמחה מצוין שלמד בבית ספר טוב בחו"ל או בישראל שלא מתקבל להתמחות בישראל. אם הוא רוצה פנימית במחלה מסוימת, אמרתי את זה גם בשיחה בינינו, לא יהיה לו. אם הוא יסכים ללכת לברזילי, תביאו לי את הטלפון, אני דואג לו באופן אישי לעבודה.
יש לנו ועדה לתכנון כוח אדם. דיברנו על הרחבת מקומות הלימוד. תוכנית אילנות היא תוכנית מאוד משמעותית. כמו שאתם רואים יש בה כמעט 300 אנשים. זה הרבה מאוד כשאנחנו מסתכלים על זרם חדש של רופאים שבאו מהפריפריה והם מחויבים לעבוד שבע שנים בפריפריה. עוד לא רואים את זה בשטח כי הם עדיין לומדים, אבל יראו את זה. האם מדינת ישראל צריכה להוסיף עוד שכבה של תמריצים? בוודאי שכן.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אבל אין.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
יש.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אין מענקים לרופאים בפריפריה. יש עכשיו חבל תקומה. אין בפריפריה.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני אגיד מה יש ומה אין. יש תוספת שכר בבסיס של כ-25% לרופא שעובד בפריפריה. זה יש. זה מהסכם הרופאים מ-2011, קיים ונשאר.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זה לא עובד.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
יש מספיק רופאים בוגרי הפריפריה, באו משם שצריך להכשיר אותם.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
חבר'ה, באילת אין קרדיולוג. צריך לצאת לשם עם אזהרת מסע.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אילת זה מקרה נפרד. אפשר גם על זה לפתוח צוהר ולדבר הרבה מאוד. אילת נפגעה מאוד.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אתה חייב לדבר על זה. היא לא נפגעה, היא הוזנחה. זה לא שהיא הייתה במצב טוב.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
סליחה, יש לי עוד הרבה נושאים שהם לא פחות חשובים.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני אעבור לנושאים הבאים, יושבת-הראש. רציתם לדבר על גריאטריה. רצינו להציג לכם את התוכנית שלנו. סיכמנו במסגרת הסיכום התקציבי לשנת 2026. יש תוספת משמעותית שהיא נועדה גם להעלאות מחירים וגם לפרמטרים של איכות שירות, גם תמחור ייעודי לאוכלוסיות מורכבות שאנחנו יודעים שמתקשות פחות למצוא ויש פחות מיטות עבורן, וגם לפתוח יותר מיטות, אז יש תוכנית. שוב, אפשר לפרט פה בצורה מאוד מפורטת, ככל שתירצו.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אפשר לשאול שאלה על התמחור?
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
עוד רגע השר צריך להתחיל.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
השאלה אם לחכות לסוף לשאול שאלות או כשיש בנושא, אז לשאול שאלה בנושא?
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
הבעיה היא שכבר אנחנו חרגנו מהזמן של הסקירה. את רוצה לשאול על זה?
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כן, רק אם אתה יכול להתייחס. אנחנו יודעים שיש בעיה בתמחור, אחד, עם הניתוחים באף אוזן גרון, שניים, עם הניתוחים בנושא לב.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
זה לא הנושא. טוב, אתה יכול להמשיך.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
תמחור נעשה לפי עלויות. התפתחות הילד רציתם לשאול.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו רוצים לשמוע.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני אומר לכם על התפתחות הילד דבר כזה. תיראו, המציאות שבה אדם צריך לשלם מכיסו כסף עבור טיפול ולקבל החזר מקופת החולים היא לא מציאות שאנחנו מוכנים להשלים איתה. אין לזה אח ורע. אני לא מדבר כרגע על השב"ן, על הביטוחים המשלימים. אני מדבר על הסל. אין לדבר הזה אח ורע וצריך להכחיד אותו בצורה יסודית ממערכת הבריאות. אנשים צריכים להגיע ולקבל טיפול ולא לשלם כסף.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
אבל אם אין מספיק מטפלים?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
את צודקת. אנחנו לא מסתפקים בעקרונות. אנחנו עושים דברים. במשך שנים אנחנו הכנו את המערכת לאיזו שהיא פעולה מאוד מדורגת שבה אנחנו נבטל לאט-לאט את כל העניין של לשלם כסף ולקבל בחזרה, אלא שבן אדם יגיע ויקבל את מה שהוא צריך. זה אתגר מאוד גדול כי המטפלים לא יגיעו לעבוד במערכת הציבורית אם הם ידעו שהם יכולים לעבוד במערכת הפרטית ולקבל הרבה יותר כסף. מה עשינו עד עכשיו? הרבה מאוד דברים. מספיק? בוודאי שלא. אנחנו ממשיכים לעקוב וממשיכים להוסיף משאבים.
דבר ראשון הוספנו כסף בהסכם השכר למי שיגדיל את המשרה שלו במערכת הציבורית. זה הבסיס. עשינו את זה בפסיכולוגים וזה אפקטיבי. אנחנו עושים את זה כאן וזה אפקטיבי. הדבר השני, נתנו הרבה מאוד כסף, 150 מיליון שקל לקופות החולים כדי שייקחו עוד כוח אדם כדי שיעבדו אצלם ולא במערכת הפרטית, ועוד הוספנו לרשויות והוספנו לבתי החולים, כשבמקביל אנחנו גם מגדילים את מספר האנשים שאמורים ללמוד, שוב, דגש על הפריפריה, והתחלנו פעולה שהיא מאוד מדורגת של העברה מהחזרים להסדרים. לא נגענו באף ילד שהתחיל כבר טיפול. גם אם הוא קיבל את האישור לטיפול ולא התחיל את הטיפול, גם בו לא נגענו. כל הילדים שהתחילו טיפול קודם ימשיכו את הטיפול
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
גם לא הוצאתם את השירותים.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
מה שאני מדבר עליו זה הסל, אבל גם לא הוצאנו שום דבר מהשב"ן. אני אפתח צוהר לשב"ן. אנחנו גם לא רוצים לראות פעולה של החזרים בשב"ן. אנחנו רוצים שבסוף קופות החולים יתקשרו עם ספקים. למה יש לנו קופות חולים? היינו יכולים אנחנו, משרד הבריאות לנהל התקשרויות עם ספקים. זה לא תפיסת ההפעלה של מערכת הבריאות הישראלית. היא אמרה, אנחנו לוקחים קופות חולים, גופים שהמומחיות היסודית שלהם, אחת מהן זה לדעת להתקשר עם ספקים בצורה מצוינת. זה מה שהם אמורים לעשות. הם עושים את זה הרבה יותר טוב ממני ולכן אנחנו אומרים, קחו את הכוח הזה שלכם ותתקשרו עם ספקים בסל, בשב"ן, בהתפתחות הילד, ברכיבה טיפולית, בכל דבר אחר.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
צריך לוודא שבסוף זה גם ישתלם, זאת אומרת לא לשים אותם בסד של בלתי אפשרי.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני מסכים. אמרנו לקופות החולים, אנחנו מצפים מכם לפעול לכך שאתם תפתחו את השירותים בשב"ן בהסדרים ואז אנחנו נעשה שם גם פעולה מדורגת של ביטול ההחזרים, אבל נעשה את זה רק אחרי שנראה שיש לכם הסדרים מספיק טובים לכל האוכלוסייה גם באזורים מרוחקים ובכל מגוון השירותים.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
תוך כמה זמן הם צריכים להציג בפניכם?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
זה עניין של החודשים הקרובים. כרגע מהשב"ן לא יצא שום דבר.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אנחנו מכירים פניות אלינו של כאלו שכבר קופות החולים הודיעו להם שהם מנתקים את ההתקשרויות איתם.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
תביאו לנו.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אנחנו נביא. אני חושבת שצריכה להיות פה באמת הבהרה רוחבית.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני אומר פה את הדברים בצורה רוחבית. אנחנו לא הוצאנו שום דבר מהשב"ן. אנחנו כן רוצים שהשב"ן יעבוד בהסדרים ולא בהחזרים.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
יכול להיות שאנחנו לא מתווכחים, רק אנחנו רוצים לוודא שבאמת יש את התשתית המותאמת כדי שהדבר הזה יפעל בצורה מיטבית בסוגיות שקשורות ממש להתפתחות הילד, זאת אומרת בשנים הכי קריטיות, שלא נראה ילדים מאבדים את היכולת שלהם..
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני לא מתווכח עם האמירה הזאת בכלל. היא מקובלת גם עלינו.
אני חוזר להתפתחות הילד. עשינו את הפעולות המקדימות ועכשיו אנחנו התחלנו תהליך מאוד מדורג. אם אנחנו מסתכלים בסוף על כמה ילדים צפויים להיכנס בפעימה הראשונה, זה כ-8,000 ילדים. זה מעט מאוד.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
11,000.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
4,000 מתוכם בקירוב קיבלו אישור מקדים ואנחנו שחררנו אותם מהצורך לא לעבוד בהחזרים. כמובן נשמח שהם יבואו לקבל טיפול בהסדר. אנחנו גם אותם רוצים להציע בהסדר. אני הייתי מתחיל הפוך. אני הייתי מתחיל עם אוטיזם והילדים הסומטיים. הייתי דבר ראשון דואג שהם יקבלו טיפולים בהסדר ולא בהחזר. זה לא ילד שיש לו איזו שהיא לקות דיבור קלה של צ' ו-ס' או ש' ובשלושה, ארבעה, חמישה טיפולים מסדר את העניין הזה. אנחנו היינו קשובים כמובן גם לכם וגם לציבור, ואת הילדים עם אוטיזם, ילדים סומטיים, הפרעות נוירולוגיות תפקודיות אנחנו דוחים לסוף. אני גם אומר עוד משהו פה. אנחנו לא נעבור בין שלבים לפני שאני באופן אישי אדע שאנחנו מוכנים לשלב הבא.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
נאמר בוועדות בדיונים שקיימנו כאן שגם בפעימה הראשונה וגם בפעימה השנייה לא יוכלו לקצר את זמני ההמתנה הארוכים.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני חושב שזה הישג, אני אגיד לך למה. דבר ראשון, כדי להצליח אנחנו צריכים לשכנע את המטפלים לבוא לעבוד אצלנו. כל העסק מתחיל ונגמר בדבר הזה. אם הם ידעו שאנחנו רציניים, הם יעברו בהמוניהם לעבוד במערכת הציבורית.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
איך אתה מגדיר רצינות? אני מגדיר רצינות עם שכר נכון.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
עשינו את זה.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
העלייה היא לא תגרום להם להגיע.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
היא גרמה לפסיכולוגים.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
כמה מרוויח בהתפתחות הילד מטפל? בכמה עלה לו השכר? מדובר בסכומים קטנים.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
הוא עולה בעשרות אחוזים.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
אני אגיד לך משהו על הרפורמה. אני לא חושב שיש אחד שחושב שהרפורמה הזאת לא טובה מבחינת איך שהיא בנויה. הכעס שלנו הוא גם כלפי משרד הבריאות שלא היה שר ויש שר זמני ועכשיו קבוע. בסוף יש לנו אותך. אתה המנכ"ל ולנו אין כל כך תקשורת איתכם. אנחנו בסופו של דבר רצינו לראות שיש באמת מספיק מטפלים, יש מספיק חדרי טיפול חדשים שמיועדים בקופות החולים לטיפול בילדים. כשלא קיבלנו את הנתונים וכשלא היה לנו ברור בכלל מה קורה, אז אנחנו רק יכולים לכעוס כי אנחנו לא עושים את העבודה שלנו ואתם לא משתפים איתנו פעולה.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני מקבל גם כעס מוצדק כלפינו. אנחנו עוקבים ואני עוקב. ביום שני הייתה לי שיחה עם - - - גם על התפתחות הילד, גם על נושאים נוספים. אנחנו עוקבים.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אנחנו מקדמים בברכה את שר הבריאות חיים כץ.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אנחנו עוקבים אחרי כל הפרמטרים האלה.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו יכולים לקבל איזו שהיא עמדה שבאה ואומרת, תוך שנה-שנתיים אנחנו נוכל לקצר את זמני ההמתנה ובזמן הזה מה אותם ילדים שצריכים ללכת לטיפול, יעשו? אני חושב שהאופציה היחידה זה ללכת לשוק הפרטי.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
לא, לכן הפעולה היא מדורגת.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
אי אפשר להמתין שנה להתפתחות הילד.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
ברור.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
אם זה ברור, מה טווחי הזמן?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אנחנו בנינו את הרפורמה ככה שזרם הילדים החדשים שנכנסים, התוספת שנכנסת להסדר - - -
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
8,000 ילדים חדשים עכשיו נקלטים למערכת.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
לגמרי בכוחה של המערכת לספק את זה.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
איך?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
כי הם קלטו מטפלים.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
140 מטפלים.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
זה לא מעט.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
אני לא מזלזל בזה חלילה. יש לי ילדים וגם אני צריך לחכות להתפתחות הילד. אני יודע שיש קרוב לשנה המתנה לפני הרפורמה. הוספתם 140 מטפלים. האם אנחנו נקצר את זמני ההמתנה? התשובה היא לא כי זה מה שנאמר. לא נצליח לקצר את תורי ההמתנה. מה שזה אומר, שאותם 8,000 ילדים או שיחכו שנה או שילכו לשוק הפרטי וישלמו הרבה מאוד כסף כדי לקבל שירות שהמדינה צריכה לתת.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
למי שיש.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
מי שיכול להרשות לעצמו.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני אשאל אותך רגע מה עדיף. המטרה שלנו היא לקצר את זמני ההמתנה. אם אתה בא ואומר, מה עדיף שיקרה להורים ולילד, יחכו את אותו זמן המתנה וישלמו כסף, או יחכו את אותו זמן המתנה ולא ישלמו כסף? עדיף שיחכו את אותו זמן המתנה ולא ישלמו כסף.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
אני איתך אם היית מבטיח לי שזה יכול לקרות, אבל כל הדיונים, מה שנאמר ממשרד הבריאות, מליאור ומקופות החולים, חד משמעית לא.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
עכשיו אני מדווח לכם. אני באמת מחזיק את הדבר הזה בשיח מאוד קרוב גם עם קופות החולים. אגב, גם עם הארגונים, עם כל הדברים שצריך. הפעימה הראשונה בנויה ככה שהיא תצליח. אם היא תיכשל אנחנו נעשה חשבון נפש. לפני המעבר לפעימה השנייה אנחנו נראה שבאמת אנחנו גם עומדים ביכולת שלנו לספק את השירות. אני כן אצפה ששם כבר נראה איזו שהיא דלתא בקיצור זמני המתנה. זה יקרה לאט-לאט ואז מהר-מהר.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אדוני המנכ"ל, ועדת הבריאות ביקשה בדיון שהתקיים לפני מספר שבועות בנושא של הרפורמה, שהחל מה-01.03 משרד הבריאות ידווח על זמני המתנה בפילוח של השירותים והאזורים לפי מחוזות.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
מה שתבקשו תקבלו.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אני חושבת שזה יהיה גם סוג של מעקב שלנו.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
את הציטוט הזה אני אקח מהישיבה.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, אמרתי את זה בתחילת דבריי, עם הוועדה הזאת.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
זו הייתה בקשה ואנחנו נדבוק בה.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני פה עוד מהימים שהשר חיים כץ היה יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה והבריאות. אנחנו מדברים כבר על כמעט 20 שנה.
עוד דברים על מניעת תחלואה, קידום בריאות. אנחנו בהתפרצות מאוד קשה של חצבת, אתם יודעים, שיש לה שני מחוללים. מחולל אחד זה ירידה בכיסוי החיסוני, והמחולל שגורם בסוף לכמעט כל התמותה זה שאנשים לא מגיעים לטיפול. זה דבר נורא ואיום. היו לנו הרבה התפרצויות. הייתה לנו התפרצות גדולה ב-2018–2019. אני גם הייתי אז במשרד. ההתפרצות הזאת מאופיינת בזה שאנשים לא מגיעים לטיפול. תינוקות וילדים מגיעים לחדרי המיון או בלי רוח חיים או ממש במצב אנוש.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
זה בדרך כלל אנשים שלא התחסנו, נכון?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
כן. לא להתחסן זה משהו שהבנתי אותו. התמותה שאנחנו רואים לא נגזרת רק מאי-ההתחסנות. אי-ההתחסנות לא הייתה צריכה להביא לכזה מצב של תמותה. מה שמביא לזה זה שאנשים פשוט לא מגיעים לבתי החולים. אנחנו עוסקים בזה המון בכל דרך אפשרית, בשיח עם קהילות ורבנים וכל מי שאפשר. יש פה מיקרו קהילות שאנחנו מנסים להגיע אליהן. המון מידע כוזב שמגיע לאוכלוסיות בנוגע לסיכונים שלא קיימים מהחיסונים. זה טרגדיה גדולה. היא טרגדיה בעיקר כי היא בת-מניעה.
בעולמות של קידום הבריאות יש גם פעולות שאנחנו עושים עם הרשויות המקומיות גם בחברה הערבית, ויש מבחני תמיכה שאנחנו עושים, ייעודיים לקופות להתמודדות עם השמנה ועישון. יש בדיון בוועדת הכספים את עניין הסיגריות האלקטרוניות, גם העלאת המיסוי וגם הפיקוח. שני הדברים האלה חשובים והם צריכים לבוא ביחד.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
השמנת יתר זו סוגיה שצריך לטפל.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
סוגיה מאוד גדולה, מעסיקה אותנו גם.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אחת מגורמי התחלואה הגדולים.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
דיברנו על בתי מאזנים. אנחנו מקימים גם "בתים מאזנים" בתוך בתי החולים הפסיכיאטריים במחלוקות הסגורות. הכוונה היא שיהיו מחלקות לאשפוז ראשון שהן קטנות כמעט בחצי בגודל שלהן. מ-37–38 אנחנו יורדים לאזור ה-20 והתנאים שם הם יותר מדמים בית. יושבת-הראש ואני היינו ביחד בכפר שאול. יש מחלקה. זה התחיל מכפר שאול ומבית החולים מזור בעכו. הם היו החלוצים של המודלים האלה. זה מודלים בעינינו מוצלחים מאוד ואנחנו רוצים לפרוס אותם בפריסה ארצית. חוץ מזה אנחנו משקיעים גם הרבה מאוד שיפוץ ובינוי בבתי החולים הפסיכיאטריים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
סליחה רק שאני אתקן אותך, אבל לא השקעתם מיליארד שקלים בסורוקה. שליש מהסכום הזה הגיע מתרומות של תושבי הדרום ואנשים מחו"ל, שליש מהקופה ושליש מהממשלה והוא יהיה מוכן עוד שבע שנים לצערי.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
לאט-לאט נגיע לסורוקה. אני אדבר גם על סורוקה. דיברתי פה על בריאות הנפש ותיכף נדבר גם על סורוקה. אמרתי שהמטרה המרכזית שלנו היא בסוף ליצור איחוד בין בתי החולים הכלליים לבתי החולים לבריאות הנפש. זה פעולות שייקחו עשורים אבל הן פעולות שכבר מתקדמות, כי ברמה הניהולית והקלינית כבר קורים הרבה מאוד דברים בהרבה מאוד בתי חולים.
יש את הבינוי של בית החולים פרס נגב, לאומית, מאוחדת הבעלים. שיבא יעשו את תכנון ההקמה-הפעלה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
עוד שבע שנים גם יהיה מוכן.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני לא יודע להאיץ תהליכים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
ברור לי. אני לא באה בטענות. אני אומרת שרק שצריך לייצר פתרונות ביניים כי כל הדברים האלה יהיו רק עוד שבע שנים.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני תיכף אדבר על סורוקה. אני עכשיו בשנתי ה-50. יש משהו אחד שלמדתי, זה שהזמן חולף, אז עדיף לעשות את הדברים גם כשהם לוקחים הרבה זמן. בסוף הזמן חולף. נגיע לסורוקה.
בסורוקה פגע טיל. אפשר גם פה לדבר הרבה מאוד על הדבר הזה. השר נכנס לתמונה. זה כבר היה גם בקדנציה שלו. אנחנו לא רצינו להיות במצב שבו אנחנו אומרים להם, קחו כסף, תשפצו את מה שנפגע. זה הפעולה הכי קצרה, הכי זולה. אפילו הייתי נותן להם עוד 100 מיליון. לא רצינו לעשות את זה. היה פה מעורבות והובלה של השר. אמרנו, חברים, אנחנו רוצים שאתם תייצרו לכם את התשתית לעשורים הבאים, לא לחמש-שש השנים הקרובות. לא הייתה תוכנית מוכנה וזה בסדר. אנחנו לא אומרים את זה בביקורת. אמרו לנו, פעם חשבנו להקים במגרש הזה איזה שהוא מגדל. אמרנו להם, בסדר, תכננו את המגדל הזה. תגידו לנו בדיוק מה אתם צריכים. לקח זמן. שבע קומות, 11 קומות, שלוש קומות מתחת לקרקע, שתי קומות מתחת לקרקע, כמה ממוגן, כמה לא ממוגן, כן חדרי ניתוח, לא חדרי ניתוח, כן מיון, לא מיון. עשו עבודה הכי מהר שאפשר כדי להיות עבודה יסודית. המגדל הזה עולה כ-1.1 מיליארד שקל. אנחנו אמרנו, הוא ימומן שליש/שליש/שליש. אנחנו גם דאגנו לשלושת השלישים. אני אומר את זה כאן. שליש אחד ישירות מתקציב המדינה, שליש שני מכללית.
אני אגלה לכם סוד. כל המשאבים של הכללית הם מתקציב המדינה. אין לה מקורות אחרים של תקציב. זה לומר להם, בתקציב הפיתוח שלכם אתם תיתנו תיעדוף לפרויקט הזה של סורוקה. גם סילבן אדמס שיש לנו הוקרה עמוקה מאוד עבורו, אנחנו יצרנו איתו את הקשר ואמרנו לו, בוא מר אדמס, ותודה רבה עד אין קץ עבורו, תעשה את הפרויקט הזה ביחד איתנו, והוא נעתר. מכיוון שהפרויקט הזה לוקח, אני מקווה לא שבע שנים, אנחנו עשינו עוד משהו. אנחנו הוספנו שתי קומות לבניין הכירורגי שהוא כבר ממוגן. התווספו לו שתי קומות. אנחנו מקווים שזה ייקח שנתיים. התקציב לא יהיה חסם למגדל ולא לשתי הקומות האלה ולא לשום דבר אחר, אבל הסיבה שהדבר הזה לקח זמן, זה כי אמרנו, אנחנו לא רוצים להחזיר את המצב לקדמותו. זה קל וזה זול, אנחנו רוצים לבנות מחדש.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כמה חדרי ניתוח לא מתפקדים עדיין בסורוקה? האם יש מחלקת שיקום בסורוקה? לא, היא עדיין איננה קיימת. האם מחלקת אף אוזן גרון מחולקת לשלושה מבנים שונים שבין מבנה למבנה יש כמעט 10 קילומטר? כן. האם עדיין יש לנו מצוקת אשפוז מאוד קשה כי עדיין חסרים מיטות בגלל ההרס של הבניין הזה? כן. אני לא באה בטענות. אני לא מצפה עכשיו שתעשה קוסמויות, אבל לא צריך להציג את זה כאילו, וואי, הכול תקין בסורוקה.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
לא אמרתי.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
עדיין אני ממתינה תשעה חודשים ל-MRI עם הטיל ובלי הטיל.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
לא אמרתי שהכול תקין בסורוקה, והמתנה של תשעה חודשים ל-MRI היא לא מקובלת בלי קשר לפגיעת טיל.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אבל היא קיימת. שנה למרפאת כאב, אגב.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
בסדר. מרפאת כאב, אני תיכף אגיד לך מה מציף אותה. את מרפאות הכאב מציפים הקנאביס. זה סיפור אחר שדורש טיפול. הטיל בסורוקה פגע. לא משרד הבריאות שלח את הטיל לסורוקה. האיראנים שלחו את הטיל לסורוקה, אז הטיל פגע. אגב, חלילה יפגע טיל בבית חולים אחר, אנחנו נהיה בסיטואציה דומה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לא, אתם לא.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
בוודאי שכן.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לא, זה לא. אני לא רוצה להגיד לך כמה זמן לקח עד שדברים התקדמו, אבל זה לא העניין. העניין הוא שסורוקה היה במצוקה הרבה לפני פגיעת הטיל, ופגיעת הטיל מאוד החמירה ולכן שאלתי אותך על מענקים לרופאים בפריפריה. שאלתי אותך על הדברים האלה שהם סופר קריטיים עבורנו, תושבי הנגב.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני אנסה לענות לך בצורה כזאת.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
דרך אגב, MRI עכשיו נפתח במרכז בנתיבות, של הדסה, שזה באמת ייתן מענים משמעותיים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
מעניין אם זה מקצר תורים.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
זה יעלה ביקוש יותר מאשר זה יקצר תורים.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
זה לא עניין של לקצר תורים. זה עניין כמה מפענחים יש במדינת ישראל שיצליחו לפענח את הבדיקות של ה-MRI וכמה זמן ייקח התשובות.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
כבוד השר, יש הבחנה טובה למצבים בפריפריה. השאלה איך מטפלים בזה. ההבחנה קיימת. אנחנו מכירים אותה, המנכ"ל מכיר אותה. השאלה שלנו, מה עושים בשביל לקדם את זה?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
הביקוש, נראה לי שאני עכשיו הולך להגזים כלפי מטה. העלייה בקצב הגידול של ה-MRI הייתה בין 7% ל-10% בשנה מאז שהתחלנו להוסיף מכשירים. האם כל העלייה היא מוצדקת? לא. נבכי כלכלת הבריאות וניהול הבריאות הוא תמיד מסובך, אבל הייתי בסורוקה. אני מסכים, המצב בסורוקה לא היה טוב ואני מסכים שזה אפילו תעודת עניות לנו. לא מסתתר מאחורי הדבר הזה. המינימום שאנחנו היינו צריכים לעשות ועשינו אותו, זה לבוא ולומר, מה שהיה הוא לא מה שיהיה. אנחנו רוצים להצעיד עכשיו את סורוקה הרבה מאוד שנים קדימה ולבנות שם את המגדל שגם ייתן 70% או 80% מיטות ממוגנות עם איזו שהיא יתירות נוספת מעבר, ויותר חשוב מזה, ייתן להם בשגרה סטנדרט טיפול כמו שאנחנו רואים במקומות אחרים במרכז הארץ. הדבר הזה עולה כסף ולוקח זמן. אני לא יכול להתעלם מזה, אבל לפחות שניתן את הכסף ונתחיל את ספירת הזמן הזאת, וזה מה שעשינו. המצב שם לא טוב ואנחנו מודאגים ממה קורה בסורוקה כל הזמן.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
מהרגע שנפל הטיל לצערי, והביקור בסורוקה, לקח חודש ימים עד שאושרה ההחלטה לפתוח מיני בית חולים חדש בסורוקה. הטכנולוגיה הכי גבוהה. זה היה מאוד מהר גם בסטנדרטים של עבודה מהירה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אני רק רוצה להגיד לך שעדיין יש פערים ממס רכוש.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
למה היינו צריכים לחכות לטיל בשביל לעשות טיפול בסורוקה?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
השר ואני טרודים לא רק מטילים.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
הפריפריה צריכה טיפול. צריך לטפל לה העדפה ועדיפות בטיפול מבחינת הבריאות. אתם צריכים כמשרד הבריאות לשים בעדיפות עליונה את הטיפול בפריפריה בשביל לצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז מבחינת הבריאות. זה הכול.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
זה לגמרי ככה. אנחנו גם בונים מכון חדש לרפואה משפטית. זה גם מאוד חשוב. התנאים שבהם המכון נמצא היום הם גם לא תנאים ראויים. אנחנו צריכים להיערך גם לרעידות אדמה. החלק המבאס זה שמה שטוב לטילים לא טוב בהכרח לרעידות אדמה, אבל אלה הם חיינו.
קצת תוכנית מיטות. גם שאלתם. זה תוכנית שש-שנתי שבה אנחנו נמצאים, שבעצם אושרה עם תחילת העבודה של הממשלה הזאת, כמעט 1,800 מיטות כלליות, 245 פסיכיאטריות, שיקום. חוץ מזה יש מיטות גריאטריה שאנחנו פשוט לא סופרים אותן כמו שאנחנו סופרים מיטות אחרות, אבל אנחנו צריכים היינו לעשות catch up גדול במיטות של גריאטריה פעילה, כלומר לא סיעוד אלא סיעודי מורכב, שיקום גריאטרי והנשמה ודברים מהסוג הזה, אז גם פה יש תוכנית והיא עובדת.
קצת על הזווית הכלכלית. פה חוקק הקאפ הפסיכיאטרי ופה מחוקק עכשיו הקאפ הכללי. אנחנו כמובן רוצים שהדבר הזה יקרה כמה שיותר מהר כי הוא נותן ודאות למערכת. אם יש משהו שהמערכת לא אוהבת זה חוסר שקט, בעיקר לא ביחסים בין קופות החולים לבין בתי החולים. יש פה הרבה מאוד בשורות. הסיפור של אשפוזי הבית שאנחנו גדלנו בו - - -
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
זו רפורמה בפני עצמה, דרך אגב.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
זו רפורמה בפני עצמה. פה היא תתאפשר ברגע שיוסדרו כללים שיאפשרו אותה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
ועוד פעם התשתית, התשתית.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
כן. זה דברים מאוד חשובים.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
הייתה לי שאלה לגבי קאפ לגבי מחלות נדירות.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
זה קפיטציה.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
קפיטציה, כן.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אנחנו בחודשים הקרובים עם קפיטציה. אנחנו באיזו שהיא תחילת עבודה. יש עוד הרבה מה לעשות עם העניין הזה.
שאלתם אותנו גם לגבי הכפל הביטוחי. זה חוקק פה. אני לא הייתי מעורב בזה, אז מטעמי הסכם ניגוד העניינים שלי, אבל 35% מהמבוטחים הם עברו לביטוחים זולים יותר בעקבות החקיקה שהייתה פה. אני חושב שהיה צריך יותר אבל לצערנו אנחנו עובדים פה גם מול כוחות כלכליים מאוד משמעותיים שמשכנעים אנשים לעבור לביטוחי שקל ראשון.
עוד דברים שרלוונטיים שקרו פה בוועדה. עשינו שינויים גדולים בחוק המזון שאתם מכירים אותם ובתמרוקים. אושר בוועדת שרים ויגיע אליכם הסיפור של ארצות הברית, תיקונים בחוק המזון והתמרוקים להתאמה רגולטורית לארצות הברית. ניוד מידע אושר פה, הוא בהליכי התקדמות, יישום עד שהוא יתיישם.
שאלתם אותנו על AI. יש לנו הרבה מאוד עבודה עם בינה מלאכותית וטכנולוגיה בכלל עוד לפני שזה נהיה באז עולמי.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
זה חקיקה פרטית של היו"ר לשעבר.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
זה של ניוד המידע. זה היה באמת עבודה משותפת ויפה שלנו עם היו"ר ועם הוועדה כולה.
דיברנו על בריאות הנפש, דיברנו על שיקום. בכל אחת מהתוכניות האלה יש כסף שאנחנו נותנים לקופות החולים כדי להטמיע חדשנות ניסויית. אנחנו נותנים להם כסף ומקדמים, אני מקווה באופן אחראי את הבינה המלאכותית.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
לגבי בריאות הנפש הייתה גם שאלה לגבי קיצור תורי המתנה ארוכים שיש למשל אצל פסיכולוג בקופות החולים. יש לך איזו שהיא הערכה?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
בוודאי. אם אני סופר את כול גידול המענים שהיה לנו, אנחנו גדלנו בהיקף המענים שלנו בכ-80%. אני אומר לכם מה הדרך המרכזית לעשות את זה. אם נסתכל על הקהילה, כולם נכנסו לאותו תור וקיבלו את אותו שירות. הדבר הראשון זה לרבד את המענים. התחלנו בפעולות האלה. בעולם האשפוז הסיפור של בתים מאזנים הוא חלק מריבוד המענים, אבל מאמני חוסן זה גם ריבוד מענים.
<< אורח >> ד"ר אילנה לח: << אורח >>
גם טיפול באמצעות אומנויות והסדרת הטיפול באמצעות אומנויות שעליו לא דיברת בכלל.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
הם נכנסים למערכת ואנחנו מעודדים.
<< אורח >> ד"ר אילנה לח: << אורח >>
בחוזר מנכ"ל?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
גם חוזר מנכ"ל יושלם מתי שהוא.
<< אורח >> ד"ר אילנה לח: << אורח >>
מתי?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני פה בין הרבה מאוד משימות אבל גם הוא יושלם. זה אלמנט אחד שבוצע. אלמנט שני שהוא יותר מורכב אבל אנחנו גם נבצע אותו, קוראים לזה ניהול טיפול. כשאנחנו מסתכלים היום על השימוש בפסיכותרפיה, אנחנו רואים שכמעט כל הטיפולים, בוודאי הטיפולים הארוכים - - -
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
דרך אגב, אפרופו טיפול באומנויות, ההסדרה של זה, אנחנו כרגע עובדים ממש באופן משמעותי. יש הרבה מאוד דברים ונתונים.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
הסדרה במקצוע?
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
הסדרת המקצוע וההגדרה שלו, שלא יהיה שם פרצות. אנחנו עובדים על זה מאחורי הקלעים. קיימנו כבר כמה מפגשים כדי לראות איך אנחנו מייצרים הסדרה מאוד ברורה, קריטריונים מאוד ברורים.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני אומר מה החשש שלנו. אנחנו לא רוצים אנשים שלא מתאימים לטפל, שיטפלו. זה כלל אחד מאוד ברור. הדבר השני זה ניהול הטיפול. אנחנו רואים שמרבית הרוחב-פס הטיפולי הולך על המטופלים הכי קלים. בדבר אנחנו גם צריכים להתערב בצורה נכונה, כלומר לדעת לנהל גם את הטיפול שם.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אדוני המנכ"ל, כל זמן שהדבר הזה לא מוסדר, אז הוא פרוץ.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
טיפול באומנות? לא. יש הסדרה בחוזר מנכ"ל.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
נכון, במוסדות ובציבורי, אבל במערכת הפרטית הוא פרוץ ולכן ההסדרה הזאת היא מתבקשת ומחויבת המציאות.
<< אורח >> ד"ר אילנה לח: << אורח >>
יכנסו מטפלים שיוכלו לתת מענה, ואתה מדבר על כמה הוא חשוב, המענה הזה.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
הפסיכותרפיה בכלל לא מוסדרת אבל זה משהו אחר.
ביקשתם על תקומה ותנופה. בתקומה התוכנית היא מתקדמת. עכשיו בדיוק סיים את סבב החתימות שני המרכזים בשדרות ובאשכול. דיברנו על מרכזי החוסן. דיברתם על זה שבאמת נותנים מענקים של כ-600,000 שקל לרופאים שיעברו לחבל תקומה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
מה עם הפריפריה?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אמרתי לך כמה פעמים. האקט הבא בפריפריה יהיה בהסכם הרופאים הבא שאני מקווה - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לא, אני מדברת על מענק.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
היה פעם מענק.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
היה. הורדתם אותו. או לפחות לאילת. באילת המצב כל כך קטסטרופלי.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אילת, הבעיה היא לא כזאת שהיא פתירה במענקים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
תנסה.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
ניסינו מכל הכיוונים. הבעיה של אילת הוחמרה מאוד עם שני שדות התעופה החדשים והביטול של שדה דב והפתיחה של רמון.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
הסיבות ידועות. הבעיה היא מה עושים. אנשים מתים כולל חבר שלנו שמת בגלל התייבשות באילת. מה עושים?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
בית החולים באילת עבר קפיצת מדרגה. דבר ראשון צריך להכיר בזה. נפתח שם מיון ילדים של שניידר שהוא מאוד משמעותי.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אני מעודכנת לחלוטין, אבל מה עושים בכל זאת עם הפער?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני אומר רגע מה אפשר לעשות ומה אי אפשר לעשות. אנחנו לא יודעים לבד כמערכת בריאות לגרום למסה של אנשים לעבור לחיות באילת, שזה בסוף מה שצריך. ההסתמכות הזאת שלנו על רופאים יום-יומיים שקמים בבוקר ונוסעים, היא קיבלה מכה אנושה עם הסיפור של שדות התעופה, כי ברגע שאתה לא עולה בשדה דב ונוחת בתוך העיר ונוסע חמש דקות ליוספטל, אלא אתה צריך ללכת לנתב"ג ואחר כך לרמון - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אגב, גם אז המצב לא היה כזה מזהיר. גם עם שדות התעופה המצב לא היה מזהיר וזה כאילו התדרדר.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
לא ציירתי את המציאות בצורה ורודה. הדבר הזה חטף קושי רב. אנחנו פועלים בתחום אחרי תחום. התחום הבא שיתפתח באילת זה הקרדיולוגיה. אנחנו עובדים על זה ביחד עם שירותי בריאות כללית שתהיה תמיכה, שיהיה לה בתי חולים משלה שם. אני אומר לכם שוב, בכל תקופת החירום אנחנו דאגנו שיהיו צוותים שיהיו בעיר אילת, ודי לחכימא.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כן, אבל אתה יודע, זה לא רק 60,000 תושבי אילת. יש כל הזמן אנשים שנוסעים לאילת ואין קרדיולוג בעיר. זה בלתי נתפס. צריך לנסוע לאילת עם אזהרת מסע.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
מעולה, אז אמרתי שהדבר הבא זה קרדיולוגיה. לצד זה, ולא צריך להקל בזה ראש, יש מדינות שזה כל האסטרטגיה שלהן. יש שם מסוק.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
בוא לא נפתח את זה. היה דיון סופר כואב על המסוק.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני לא יודע מה כואב במסוק. זה עבודה של משרד הבריאות שנעשתה במשך הרבה מאוד זמן והמסוק הזה זמין. בסוף מקרה קרדיולוגי מורכב, שבץ, עוד דברים אחרים, עדיף שאדם יגיע למרכז-על, בין אם זה בסורוקה, בין אם זה בלינסון, בין אם זה שיבא, איכילוב.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אני מניחה שאתה מעודכן על המקרה של רון גושן, נכון? לא עזר מסוק. הוא לפני כמה חודשים נפטר.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני לא בא להגיד שהדברים מושלמים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
התייבשות.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
תודה רבה על הסקירה.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
בוקר טוב, לא הייתי בתחילת הסקירה של המנכ"ל, אבל עם כל האילוצים אני חושב שעובדי משרד הבריאות ועובדי המערכת עובדים מאוד קשה בתנאים לא קלים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אין לי ספק.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
אני הייתי הרבה שנים יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת. הרפורמה בבריאות הנפש נכנסה לדעתי ב-400 מיליון בחסר, הוויכוחים היו?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
פחות מ-400.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
המערכת אמרה, אנחנו רוצים לפתוח ולהתחיל, והתחלנו ב-400 מיליון בניגוד לדעת הח"כים והוועדה. אני לא יכול לאלץ אף קרדיולוג, כלכלית לרדת לאילת. לא יכול.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לאלץ, לא.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
לשלם.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
לתמרץ.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
אבל בקל הוא מקבל יותר במרכז. קל. היו מענקים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
בסורוקה מאוד עזר המענקים.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
כן, סורוקה זה מרכז. סורוקה זה שעה נסיעה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זה לא שעה כבר כל כך הרבה זמן.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
ברכבת?
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
גם ברכבת.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
שעה ועשרה, שעה ועשרים.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני גר בירושלים. להגיע למשרד לוקח לי 40 דקות.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
מבאר שבע לפה שעתיים ורבע.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
בכל אופן אני רציתי להתייחס לכתבות בעיתונים, קצת צהוב אחרי הסקירה המקצועית. לפני כניסתי לתפקיד הקימו ועדה לבדיקת מינהל תקין במערכת הבריאות של הכללית, ועדה שהיא מעין ועדת בדיקה ממלכתית או ועדת חקירה ממלכתית. העובדים מאוד לא אהבו את זה והשביתו את המערכת. הדבר הראשון שנכנסתי לתפקיד, נפגשתי עם יו"ר ועד העובדים ואמרתי לו, תקשיב, אני מאמין ולא אתן שהבדיקה הזאת תפגע במעמד העובדים המאורגנים בכללית. ניסיתי לגשר והיו שיחות בכללית, שזה חלק ניכר ממערכת הבריאות בישראל. לא מתנהל מימשל תאגידי תקין. דירקטוריון שנבחר צריך לפקח, לא לנהל. יותר מידי מנהלים עזבו שם בפרק זמן קצר. דיברתי גם עם יו"ר הדירקטוריון וגם עם נציגו, שופט לשעבר, יורם דנציגר, שיחות ארוכות, ובנינו גם ועדה שתנסה לגשר בין הכללית שהיא חלק ניכר מהמערכת ובין הוועדה שבנה משרד הבריאות. לצערי זה לא עבד כל כך. אנחנו ממתינים היום לוועדת החקירה שמורכבת מאנשי ציבור שאת חלקם הגדול אני לא מכיר בכלל, שתיתן את מסקנותיה לראות איך אנחנו מייעלים ומעבירים את הכללית לניהול תקין, כי מה שמתנהל שם כנראה, אני לא יודע. אם הוועדה תגיד שהכול בסדר, הכול בסדר. אם לא בסדר, אז לא בסדר.
אני קורא כל מיני דברים שאני לא רוצה להיכנס, אבל מערכת הבריאות היא לא מושלמת. במעט שיש לנו אנחנו מנסים לעשות את המרב. אני יודע שחסר כסף ואני יודע שהטיפולים לוקחים ואני יודע שישבתי פה, היו חמישהMRI בישראל. לזיו ופוריה נסעה משאית, שבועיים פה, שבועיים פה, ואני יודע היום שאין בית חולים שאין לו MRI.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
יש למעלה מ-60.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
אני יודע את זה. יחד עם זה הרבה מאוד רוצים MRI, רק את הרישיונות. שאלתי לפני יומיים או שלושה את המנכ"ל. הוא אמר, חיים, לא יהיה בודקים. אנשים היום מבקשים MRI . אומרים, אנחנו נביא את הכסף. אנחנו רוצים רק רישיון. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו משקיעים את הכסף שיש לנו, את המעט שיש לנו, את החסר שיש לנו. אני אומר לך שהושקע בסורוקה, ושיבא בונה עוד בית חולים בנגב.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
סליחה, מה עושים במקרה כזה אם אחד מציע רק רישיון, והוא, ויש לו את הכסף?
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
הכסף לא משחק. אף אחד לא רוצה כסף. היום כשמבקשים MRI, אומרים, עזוב אותך מהכסף. אל תביא לי כסף, תן לי את הרישיון, אבל צריך פיקוח שלא כל אחד יעשה לך בדיקה ותחכה חודשיים לתשובה כי אין בודקים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אין מפענחים.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
אין מפענחים. יש פה אירוע. לפני שבוע פתחנו מיני חדר מיון עם MRI.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
איפה?
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
בנתיבות, ואני מקווה שזה הסדק בקיר להקמת בית חולים נוסף, חדשני ומודרני בנתיבות. אם אנחנו נפתח בנתיבות שיש שם 56,000 תושבים, בית חולים נוסף, עשינו סדק בקיר.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זה יוריד עומס גם מסורוקה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
פה צריך להגיד יישר כוח עצום להדסה על היוזמה ועל הצורך ועל המענים. בעיניי זה בשורה לדרום.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
יש לי שאלה לשר. השר לשעבר אוריאל בוסו הכריז על בית חולים זיו בצפת כמרכז-על, ואחר כך שמענו בחדשות ובתקשורת שהולכים לאחד את שלושת בתי החולים, פוריה, זיו ונהריה למרכז-על אחד. האם זה לטובת הציבור?
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
זה יענה לך המנכ"ל.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
אני רוצה תשובה מהשר.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
מה זה משנה? אתה רוצה תשובה אמיתית. לא משנה מי. קודם כל הוא יותר בקיא ממני. הוא יותר בפרטים ממני, ואם הוא ייתן לך תשובה יותר מדויקת, אז קיבלת את התשובה שאתה רוצה.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
השירותים שהופכים את זיו למרכז-על לטראומה כבר התקבלו בזיו ופעילים. יש שם את שתי המחלקות גם של נוירוכירורגיה וגם של ניתוחי לב-חזה, אז זה קרה. אנחנו חושבים, זה לא משהו שיקרה מחר בבוקר, שכשאנחנו מסתכלים על המערכת, בתי החולים זיו ופוריה הם בתי חולים קטנים מידי במציאות התפעולית של מדינת ישראל. כדי לייצר מצוינות חייבים היום גודל ונפח של פעילות.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
בפוריה מתנגדים ואומרים שאתם ככה תחסלו את פוריה שמשרתת קהל רחב.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אף אחד לא רוצה לחסל אף אחד.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
אצלנו היהודים, ואלה, החשש ממעבר ושינויים הוא דרמטי. ואלה, אני מכיר את הצרות שלי, תן לי להישאר היום בצרות שלי. לא רוצה לעשות צעד קדימה, לא רוצה להתפתח. אני מכיר את זה.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
אצל כולנו, לא רק היהודים. כולם מפחדים משינויים.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
בעוד כעשר שנים יפתח בית חולים נוסף בקריות.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
לא חדש. מעתיקים את כרמל.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
מעתיקים אבל מכפילים ומשלשים את גודלו. בית חולים כזה, אני אומר לך באופן אמיתי, יכול למוטט את נהריה ונהריה יודעים את זה, ופוריה וזיו גם צריכים לדעת את זה. אף אחד לא הולך לפטר אף אחד. להיפך, זה רק לתת להם יותר פעילות ויותר כוח אדם והרבה מאוד דברים אחרים. אם הם יתנגדו ויעמדו על הרגליים האחוריות, הדבר הזה כנראה לא יקרה.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
התייחסת להתמחויות שאנחנו מגדילים את המספרים?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
דיברנו הרבה מאוד על כוח אדם.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
יש לי שאלה לשר. מאחר ואתה מספר רב של שנים כאן ובעבר ניהלת את ועדת הבריאות, בתחילת הדיון אני דיברתי על זה שרפורמת התפתחות הילד, אנחנו למעלה משמונה חודשים ביקשנו נתונים ממשרד הבריאות. רציתי שתיתן לי טיפ בתור חבר כנסת כבר לא חדש, מה קורה במצב שמשרד הבריאות לא מעביר לך נתונים ולא מתייחס לתפקיד שלך בתור חבר כנסת וחבר ועדה כדי להיות זה שמפקח על הרשות?
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
לא מעביר לחבר הכנסת או לא מעביר אליי?
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
לא מתייחס.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
לחבר הכנסת?
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
כן.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
לא בסדר.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
בוא תגשר בינינו.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
היית פונה אליי, אני הייתי המתווך שלך.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
אני לא חושב שאני צריך לפנות אליך כי יש ועדה. אני חושב שמעמד של חברי הכנסת חברי הוועדה, הוא גם צריך להיות שאם נכנסת רפורמה של התפתחות הילד שהיא כל כך משמעותית, אני רוצה לדעת אם היא טובה או לא טובה ואני רוצה נתונים, ומכון המחקר של הכנסת צריך נתונים וההורים צריכים נתונים, ואנחנו במשך שמונה חודשים מבקשים נתונים.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
אמר לך כנראה המנכ"ל שהרפורמה היא רק עתידית.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
היא מיידית.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
לא על ילדים שהתחילו.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
לא ילדים שאובחנו.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
8,000 ילדים הולכים להיכנס למערכת שהיום היא עמוסה בלמעלה משנה.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
רק המקרים הקלים.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
כל ילד בעיניי - - -
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
גם בעיניי.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
8,000 ילדים שנכנסים עכשיו לתור של למעלה משנה והמערכת לא יודעת לקלוט אותם, אז השאלה שלי בתור חבר כנסת, הנה, אני מנצל את המעמד של השר, למה בשמונה חודשים האלה אנחנו לא מקבלים תשובות לשאלות שהורים שואלים? מתי אנחנו מקבלים אותן? דקה לפני הוועדה או שאנחנו קוראים על זה בתקשורת.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
עזוב. קודם כל מה שאתה קורא בתקשורת אל תתייחס.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
זה המנכ"ל שולח. אנחנו מתקשרים דרך התקשורת.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
אני לא מאמין שהמנכ"ל שולח.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
הדוברות של המשרד.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
לא שלחתי לך ד"שים בתקשורת. אני מקבל את מה שאתה אומר. אני גם אמרתי את זה גם לפני שהשר נכנס. בוודאי השר אומר את זה גם עכשיו. אתם צריכים לקבל מאיתנו את הנתונים כדי שתהיה לכם את היכולת לפקח על משרד הבריאות. אני אדאג לזה באופן אישי.
<< דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >>
אוקיי.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
המנכ"ל, אני אמנם נפגשתי איתך ועם השר לפני יומיים. העליתי את נושא הרישיון הזמני של בוגרי סיעוד. התשובה שלך הייתה משביעת רצון.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
אחמד, אני מצטער, אני עוזב כי אני פותח את המליאה ואני עונה שם לשאילתות.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
יש לך עוד עשר דקות.
<< דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >>
השעה עכשיו 10:55. השעון פה לא מדויק. אתכם הסליחה.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
המנכ"ל, שוב, הנושא של מתן רישיון זמני בשנים האחרונות לבוגרי סיעוד. קיבלתי ממך תשובה משביעת רצון. אני רוצה לשמוע אותה ושהציבור ישמע אותה ממך און-ליין בשידור חי.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אמרתי שאנחנו ביטלנו את העניין של הרישיון הזמני. זה נמצא עכשיו בהטמעה במערכות המחשב.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
מתי להערכתך לוח זמנים? זו השאלה שאני נתקל בה.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני פשוט דיברתי על זה אז. אני צריך לדבר שוב עם ד"ר שושי גולדברג כי דיברתי איתה כשדיברנו והיא נתנה תשובה. אני צריך לדבר איתה שוב כדי להיזכר. אנחנו עובדים על זה. זה רק בהיבטים הטכניים-מחשוביים. שום דבר מעבר לזה.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
זה יכנס גם אחורה? כל מי שיש לו עדיין רישיון זמני כבר יהפוך לקבוע?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני אבדוק את זה גם. לא רוצה לענות לכם סתם.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
יסמין, את רצית לשאול שאלות.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
רציתי לדבר על למה גם חשוב להתמקד רגע גם בסורוקה. יש לנו את מעבר צה"ל דרומה כרגע. הוא קורה. אנחנו מדברים על עיר שלמה שעוברת בימים אלה, זאת אומרת העומס על סורוקה הולך להיות גדול. חשוב לנו מעבר צה"ל דרומה. אחד מהדברים שחשובים לאנשים האלו שעוברים, כמובן מעבר לחינוך זה גם מערכת בריאות ראויה.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
גם תושבי הדרום ובוודאי מעבר צה"ל דרומה הוא אירוע, וזה האירוע שבאמת חולל את כל העניין של בית חולים נוסף בדרום. המחשבה הייתה והיא עדיין תקפה שכשיהיה בית חולים שהוא לא בבעלות הכללית לצורך העניין, הוא גם יחולל תחרות גם בשירותים הקהילתיים. הוא יכניס גם את האלמנט הזה. אנחנו הצלחנו לחלץ את הפרויקט הזה מתקיעות שהייתה במשך הרבה מאוד שנים. הדבר הזה כבר קורה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
מי יעבוד בו?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
אני אתן לך תשובה מעולה. המומחים שיעבדו בו יתחילו השנה את ההתמחות בשיבא.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כן, הציגו בפנינו שיבא את התוכנית שלהם.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
יש שמות של אנשים שהם יודעים שהם מתחילים את ההתמחות שלהם בשיבא כדי לעבוד אחר כך בשיבא בנגב.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
כמה מתוכם הם מהנגב?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
ההעדפה שלנו תמיד היא בני המקום, כי בני המקום בסוף הם אלה שנשארים במקום. יש מינהלת כוח אדם שעובדת סביב הדבר הזה של כוח האדם לבית החולים החדש הנוסף.
אני כן אומר רגע מה הצד האופטימי. אמרתי שבעוד חמש שנים, קצת פחות אבל בוודאי בעוד חמש שנים ויותר אנחנו נהיה בעולם של הרבה יותר כוח אדם רפואי במספר שלו באופן יחסי לאוכלוסייה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
אני אשאל שאלה אחת קצרה. אדוני המנכ"ל, לפני שנה באירוע אחיות שקיימתי כאן בכנסת, השר בוסו הבטיח שיש התקדמות לגבי הסדרת מקצוע אחיות. האם באמת יש התקדמות במהלך השנה?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
כן, אכן הייתה התקדמות. יש תזכיר חקיקה של המשרד שיצא להערות הציבור. קיבלנו הרבה מאוד הערות ואנחנו מעבדים אותן, ובהמשך זה כמובן יגיע כאן לוועדה.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
תודה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
אני הייתי רוצה גם התייחסות שנתבקשתם ביחס לסנקציות שמוטלות על רופאים שהתברר שהם תמכו בטרור.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
היה בתחילת המלחמה מספר ביטויים של רופאים שכתבו ברשתות החברתיות דברים מהסוג הזה. אנחנו טיפלנו בהם עד רמת ההשעיה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
יש לכם את הסמכויות?
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
יש לנו שני מערכים של סמכויות, אחד הוא יותר קל להפעיל, אחד הרבה יותר מסובך. הדבר הקל זה פעולתנו כמעסיק. אם רופא עובד בשירות המדינה והוא תומך בטרור, אנחנו יכולים להשתמש בתקנון השירות ובכל ההליכים הפנימיים שיש בשירות המדינה כי הם עובדי מדינה. אם זה קרה בכללית, אנחנו דיברנו גם עם שירותי בריאות כללית ואמרנו להם, אנא שימו לב. היה תקשורת ישירה שלנו עם כולם וכל מעסיק עשה את זה בתחומו.
הסמכות השנייה שהיא יותר מורכבת זה התליית רישיון. זה כבר אירוע שהוא ממש משפטי ועליו תמיד יש גם ערעורים משפטיים. אני לא זוכר אם נקטנו בסמכות הזאת, אבל בסמכות שלנו כמעסיק בוודאי נקטנו. היו פעולות, אני לא זוכר את המספרים. זה היה ממש בתחילת המלחמה. היו כמה אירועים. אנחנו עובדים קשה בלשמר את מרקם החיים התקין במערכת הבריאות ואנחנו רואים בעובדה שמרקם החיים הזה נשאר תקין. במהלך כל המלחמה אנחנו נורא פחדנו מסוג של שומר חומות בכלל בחברה הישראלית במשהו שיתבטא בבתי החולים. היה באמת התגייסות של כולם והדבר הזה לא קרה, לכן טיפלנו ביד קשה במקרים האלה, ולצד זה פעלנו גם לשמר את העבודה המשותפת והקיום המשותף של אזרחי ישראל שכולם עובדים ביחד ומקבלים טיפול ביחד. אנחנו מאוד גאים בזה.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
תודה רבה.
שמוליק בן יעקב, יושב-ראש האגודה לזכויות החולה.
<< אורח >> שמוליק בן יעקב: << אורח >>
צוהריים טובים ותודה רבה על הדיון המעניין. קודם כל למי שלא מכיר אותי, אני באגודה לזכויות החולה בהתנדבות אבל עובד כיועץ של בית חולים אלין שיקום ילדים בירושלים, ושל קופת חולים מכבי בכל הנושא של עבודה עם מיטבי נזק, חברות ביטוח. רציתי שלוש נקודות להעיר. קודם כל אני חושב, ואמרתי את זה כבר פעם באחת הוועדות הקודמות. כולנו מעבירים ביקורת וגם אני אעשה את זה כמובן כמו כולם, אבל אני חושב שיש לכולנו אחריות, גם לחברי כנסת בעיקר אני פונה, לחזק את מערכת הבריאות. אני חושב שאנחנו צריכים רגולטור חזק הרבה יותר. כשאני ראיתי שקוצצו תקציבים וגם למשרד, נצבט לי הלב. חבר'ה, הם עובדים קשה. אם אנחנו רוצים מערכת טובה, לעשות ביקורת זה בסדר, אבל יותר חשוב בעיניי להטות תוספת למערכת, ואנחנו לא עושים את זה מספיק.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
בשביל זה אנחנו פה.
<< אורח >> שמוליק בן יעקב: << אורח >>
יש לכולנו אחריות, כל אחד בדרכו. חבר'ה, אל תגידו אי אפשר. שכל אחד יגיד, אנחנו רוצים מערכת יותר טובה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אמרנו שבשביל זה אנחנו פה. לא שאי אפשר. אדוני, רק חברי כנסת מהאופוזיציה הגיעו לדיון הזה.
<< אורח >> שמוליק בן יעקב: << אורח >>
אנחנו פה בעיקר לשפר בכל מיני ביקורת וגם אני אעשה את זה. אני לא נגד. זו נקודה שבעיניי כן חשוב שיהיה את המסר הזה לכולם.
יש תפקיד שנקרא נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות. הוא מייצג אותנו. הרבה זמן אין לנו מינוי קבוע. שמעון עושה עבודה מצוינת אבל אני חושב שיש מסר במינוי קבוע. אני כן הייתי מבקש לראות איך אפשר לקדם את זה. אני חושב שזה נכון..
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
צודק.
<< אורח >> שמוליק בן יעקב: << אורח >>
מעבר לחשיבות של להעלות מודעות לתפקיד הנציבות, שמענו שיש המון תלונות. זה הגורם שצריך לעזור להם. אני חושב שיש חשיבות לעשות.
נקודה נוספת ואחרונה. אני חושב שאחת הבעיות שלנו שהיא עולה פה, אי שוויון במערכת. היא עלתה הרבה בנקודות האלה. כשאמרת שמערכת הבריאות בישראל טובה בכל המדדים, אני מסכים, אבל אחד המדדים שהיא פחות לעומת ה-OECD למיטב זכרוני, זה אי-שוויון.
<< אורח >> משה בר סימן טוב: << אורח >>
היא טובה, היא לא מושלמת.
<< אורח >> שמוליק בן יעקב: << אורח >>
היא פחות טובה, איך שתגדיר את זה. בוא נגיד שיש הרבה מה לעשות בשיפור אי-השוויון לעומת מדינות אחרות. זה בא לביטוי בנושא תורים שזה עלה פה בהרבה מקרים, ואני חושב שצריך לעשות יותר. אנחנו מלווים מוקד למיצוי זכויות כאן בבית חולים אנגלי בנצרת. הייתי לפני שבוע. שיקום לב מחכים בין שישה לשמונה חודשים. שיקום לב אחרי שישה חודשים, אין לו הרבה תרומה לחולה. המשרד הוציא חוזר שחייב את הקופות במקרים כאלה למצות זכויות גם אם הם לא בהסדרי הבחירה. לא ממשים, לא יודעים, לא מעבירים. אני חושב שיש לכם אחריות לקבוע כללים לזמני המתנה, ולתזכר את הקופות שזה אחריות שלהן, שהן לא ישבו בצד.
<< יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>
תודה רבה.
בסיום הדיון אבקש להודות למנכ"ל משרד בריאות על הדיווח המקיף, וגם לשר שלא היה כל כך דיווח מקיף, אבל על מחויבות לקידום מערכת הבריאות יחד עם הצוותים המקצועיים של המשרד. תודה לצוותים הרפואיים בכל רחבי הארץ הפועלים במסירות ובשליחות יום-יום למען בריאותם של אזרחי מדינת ישראל.
הוועדה בעזרת השם תמשיך לעקוב מקרוב אחר הנושאים שעלו היום, ולקדם את הטיפול בהם. תודה רבה לכולם.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:03. << סיום >>