פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 419 מישיבת ועדת הבריאות יום שני, ו' באדר התשפ"ו (23 בפברואר 2026), שעה 09:07 סדר היום: << נושא >> הכנסת תוצרת חקלאית נגועה בשאריות הדברה מהרשות הפלסטינית לישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: לימור סון הר מלך – היו"ר חברי הכנסת: עמית הלוי מוזמנים: ד"ר זיוה חממא – מנהלת המחלקה לניהול סיכונים, משרד הבריאות דורית האוס – מנהלת אגף יבוא מזון, משרד הבריאות ד"ר יוסף חסקין – ראש תחום מזהמי מזון, שירות מזון ארצי, המחלקה לניהול סיכונים, משרד הבריאות עמוס זוארס – מתאם בריאות איו"ש, משרד הבריאות שרון גוטמן טרודלר – סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות חנוך יחיא – מנהל תחום אכיפה ומידע, משרד החקלאות וביטחון המזון ד"ר לילא שיני חג' יחיא – מנהלת אגף בכיר כימיה ובריאות הציבור, משרד החקלאות וביטחון המזון צהיה ימטה – מרכזת פרויקטים, יחידת הפיצוח, משרד החקלאות וביטחון המזון ניר מוקוטוב – רח"ט פיקוח ובקרה, משרד הביטחון סמיר מועדי – קמ"ט חקלאות, משרד הביטחון רס"ן יקיר גולדברג – רמ"ד כלכלה, משרד הביטחון אבישג שוורץ – עו"ד, ארגון לביא יעקב סלה – התנדב בעבר בארגון לביא, כיום עובד עם חה"כ לימור סון הר מלך ישראל שור – אח שכול, אחיו אבידע שור נפל לפני שנים רבות מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הכנסת תוצרת חקלאית נגועה בשאריות הדברה מהרשות הפלסטינית לישראל << נושא >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בוקר טוב לכולם. היום יום שני, ו' באדר. אני פותחת בסיעתא דשמיא את ישיבת ועדת הבריאות. הנושא שעל סדר יומנו היום הוא נושא קריטי שנוגע לביטחון הבריאותי של כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. הכנסת תוצרת חקלאית נגועה בשאריות הדברה מהרשות לשווקים שלנו. עוד לפני שנצלול לאירוע אני מבקשת לומר את דעתי בצורה ברורה ביותר. אני סבורה שאסור לנו להכניס תוצרת חקלאית מהרשות. אני לא סומכת על האויב שלי שיגדל עבורי את המזון שלי. אנחנו מדברים כאן על מוצרי יסוד. על פירות וירקות, מזון שאפשר בקלות להרעיל אותו. אני קוראת מכאן לכל מי שידו משגת, הקפידו לרכוש חקלאות ישראלית. יש לנו חקלאים מצוינים, יש לנו תוצרת נפלאה, טרייה יותר, בריאה הרבה יותר. וחשוב מכל, ציונית הרבה יותר. כשאנחנו קונים כחול לבן אנחנו יודעים מי עומד מאחורי הגידול ואנחנו מחזקים את האחיזה שלנו בארץ. הנתונים המונחים לפנינו מציירים תמונה של הפקרות בריאותית של ממש. הסחורה שמגיעה מהרשות נגועה בשאריות חומרי הדברה בשיעורים גבוהים ביותר. הצרכן הישראלי רוכש פירות וירקות מבלי שיש לו יכולת לדעת האם הוא מכניס רעל לביתו. על פי הנתונים המקצועיים בדיקות שנערכו בשנים האחרונות גילו כי ב-27% עד 40% מהדגימות של תוצרת צמחית פלסטינית, המכונה פלסטינית, נמצאו שאריות חומרי הדברה חריגות. משנת 2018 ואילך קיימת עלייה מתמדת בשיעור החריגות הללו. לשם השוואה, שיעור החריגות בתוצרת של הרשות גבוה פי כמה מונים מזה שנמצא בתוצרת שמקורה בישראל. למשל בשנת 2021 הוא היה גבוה פי 5.3. משרד הבריאות בעצמו מזהיר כי חשיפה למזהמים כאלו עלולה לגרום למחלות קשות, כולל סרטן, פגיעה בכבד ובכליות ופגיעה קשה בהתפתחות ילדים, תינוקות ועוברים. מהמסמכים שלפנינו עולה שרשרת של מחדלים. בשדות ברשות מבצעים רק בדיקות מסוג GC, בעוד שבמעברים נדרשות בדיקות של LC כדי לזהות מנעד רחב יותר של חומרי הדברה. המשמעות היא שסחורה מאושרת בשטח למרות שהיא עלולה להכיל רעלים שפשוט לא נבדקו. למרות שהנוהל קובע שיש להשהות סחורה במחסנים עד לקבלת תוצאות מעבדה בפועל התוצרת מופצת לשווקים באופן מיידי, עד שמגיעות התוצאות המדאיגות כעבור מספר ימים. אלפי טונות של סחורה נגועה כבר נמצאים בתוך הצלחות של אזרחי ישראל ואי אפשר לאתר אותם. מתברר שהסיבה לאי השהיית הסחורה היא עמדת המינהל האזרחי שמעדיף למנוע פגיעה בחיי המדף של הסחורה וכלכלה של הרשות על פני שמירה על בריאות הציבור בישראל. אני אבקש במהלך הדיון הזה לקבל תשובות ברורות מהנציגים שנמצאים כאן. ממשרד הבריאות אני אבקש לשאול, להבנתי בחודש האחרון זה השתנה וישנם מחסני השהייה. אני מבקשת לדעת, האם הנוהל המחייב השהייה במחסנים נאכף? דבר נוסף, אני אבקש שהמינהל האזרחי יתייחס לשאלה הבאה: האם יתכן שיציבות כלכלית ברשות הפלסטינית, המכונה פלסטינית, ושיקולי חיי מדף של הירקות שלהם קודמים למניעת מחלות סרטן ופגיעה בעוברים של אזרחי מדינת ישראל? מיחידת הפיצוח אבקש לשאול כיצד קרה שאלפי טונות של תוצרת עוברות לישראל ללא היתר מגדל בתוקף, כפי שתועד בשנים האחרונות. משרד החקלאות, מדוע לא מוטלות סנקציות חריפות על משווקים ישראלים מורשים שמייבאים שוב ושוב סחורה נגועה? אני רוצה לומר, אנחנו לא נסתפק היום בתשובות על תוכניות עתידיות. הציבור בישראל זכאי לדעת שהאוכל שהוא קונה בסופר לא מסכן אותו ואת ילדיו. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> אפשר בבקשה לחזור על השאלה למינהל האזרחי? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני חוזרת, בבקשה, בשמחה רבה. האם יתכן שיציבות כלכלית ברשות ושיקולי חיי מדף של הירקות קודמים למניעת מחלות סרטן ופגיעה בעוברים של אזרחי ישראל? תודה רבה. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> חה"כ לימור סון הר מלך, אפשר לומר כמה מילים? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, הנה עכשיו אני נותנת לך ישראל. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בסדר. בבקשה, ישראל שור, אח שכול. חבר שלנו ממש של הוועדה. ובאמת, אומר בעיקר דברים שיוצאים מן הלב. ללב שלנו הם נכנסים. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> בוקר טוב. אחרי שהרמת לי ככה, אז אכן יש לי דברים מהלב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עוד פעם, לא תמיד אנחנו מסכימים. לרוב לא. אבל זה לא משנה את זה שניכר שהדברים נאמרים מתוך הלב. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> אני מודה לך שאת מאפשרת לי לדבר, למרות שאנחנו לא מסכימים ואת תכף תראי עד כמה. בוקר טוב, קוראים לי ישראל שור, אני אח שכול כפי שאמרת. אני רוצה לשאול את חברי הקואליציה שאלה: למי אתם מחויבים? לציבור, לנופלים, למשפחות השכולות? או רק לבייס, לראש ממשלת המחדל ולכיסא? כמו שאמרתי, אני אח שכול 53 שנים. אחי נפל בלבנון. אני אומר לכם דבר אחד בוודאות, משפחות שכולות, ואת יודעת את זה, לא שוכחות מלחמות. הן לא שוכחות את יקיריהן, הן לא שוכחות את מי שהיה אחראי ומעשר במחדל. אפשר לשנות ניסוחים, אפשר להחליף מילים, לקרוא לטבח אירוע, לתבוסה תקומה, להזיז מועדי זיכרון ולנסות לטשטש אחריות בסיסמאות. אבל אי אפשר לשכתב את המציאות. הפקרה היא הפקרה והתעלמות היא התעלמות ואחריות היא אחריות. אתם פוחדים מהזיכרון. כל המדינה רואה את זה. אתם בפאניקה מהשאלה הזו שתעלה ביום הבחירות. כתם האחריות יהיה על גבכם תמיד. גם בעוד 10 שנים, בעוד 20 וגם בספרי ההיסטוריה. לעולם לא תשלטו בזיכרון, הוא לא שייך לכם. הוא לא בידיים של הקואליציה, הוא בידיים של העם. למעלה מ-80 שנה אחרי השואה מדינת ישראל עומדת כל שנה כדי לזכור, הזיכרון לא נמחק, הוא רק מתחדד. כך יהיה גם כאן. אנחנו נזכיר, נכתוב, נלמד את הדורות הבאים, נקים אנדרטאות, קירות זיכרון, ימי עיון, נכתוב ספרים, נביא את סיפורי הגבורה ומולם את סיפורי ההפקרה. נרשום את שמות הגיבורים ומולם את שמותיכם. איך הפקרתם חיילים ואזרחים למותם. לא נעשה זאת מתוך נקמה, אלא מתוך אחריות. השאלה איננה רק מה קרה ב-7 באוקטובר, השאלה היא מה עשיתם אחרי. מי מכם שיקום היום ויאמר כפי שאמר מנחם בגין 'אינני יכול עוד', ייקח אחריות, ישים את טובת המדינה מעל טובתו האישית, יזכה להבנה. מי שלא – יישא את כתם אותה משמרת לעד. הילדים שלכם ישאלו, הנכדים שלכם ישאלו מה עשיתם כאשר אלפים נהרגו ונרצחו במשמרת שלכם? ואנחנו נוכל לומר לילדינו ונכדנו לא שתקנו, לא שיתפנו פעולה עם טשטוש, לא נתנו למחוק. לא נסלח על ההפקרה, לא נשכח את האחריות ולא נשחרר את הזיכרון אפילו ליום אחד. כי מדינה שלא לוקחת אחריות מאבדת את נשמתה. ואנחנו לא ניתן לזה לקרות. ממשלת ישראל וקואליציית הדמים איננה ראויה לקורבנותיה. אנחנו נהיה כאן כל יום, תמיד, כדי שהמדינה תהיה ראויה למשרתיה, לקורבנותיה ולאלו שמסרו נפשם כדי להגן עליה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אולי אני אפתיע אותך. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> רגע, שאלה אחת קטנה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עם חלק מהדברים אני מסכימה. קשה מאוד להגיד אני אבקש למחוק ולטשטש זיכרון. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> אמרת שלחלק מהדברים שלי את מסכימה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עוד פעם, חלק מהדברים שאמרת. אם תרצה, אני אדבר איתך ויש דברים שאני מסכימה איתך. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> אני שמח לשמוע את זה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בפתח הדברים אני חושבת שצריך לקרוא לדברים בשמם. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> חשוב מאוד לשמוע את זה. אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה. בשבוע שעבר כשביקרת בעזה, אם חס וחלילה לאחד מהחיילים שהגנו עלייך היה קורה משהו, או הגרוע מכול? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני אספר לך. בניגוד לדיווחים שנאמרו שם, אני לא נוהגת לומר לשקר, אבל לומר אמת, אמת לא הייתה שם. הייתי שם, בשטח שדרך אגב, אם הצלחנו להיכנס לשם בדרך המלך זה אומר שכנראה מסוכנות של השטח היא לא ממש האירוע. אבל מעבר לזה, אני באמת ראיתי את הלוחמים שהגיעו, שאי לא יכולה לתאר את ההתרגשות הגדולה שהייתה שם. שראינו את החיבוק העצום שקיבלנו מהלוחמים על המהלך הזה. כי אתה יודע מה? מי שנמצא שם רואה את המפלצת הזאת, מבין שאין לנו סיכוי אם המפלצת הזאת נשארת שם. היא לא תשנה, לא את המגמות שלה, לא את המטרות שלה. היא תשתקם כל פעם מחדש. לכן הדרישה הזאת שלנו, אתה יודע, אני במסגרת תוכנית ההתנתקות גורשתי מביתי בצפון השומרון. וכשאנחנו הובלנו את התהליכים לפני כבר 20 שנה, את התהליכים של השיבה. כי אני הייתי הבית האחרון בגירוש. גוש קטיף, צפון השומרון, הבית האחרון זה היה הבית שלי. ואנחנו ידענו שמשם, זה גם מה שאמרנו, זה הבית האחרון ומפה תצא הבשורה. אנחנו נחזור. 18 שנה נלחמנו כדי לחזור לצפון השומרון. וכשהגעתי לפה לכנסת, ונלחמנו ככה. הגענו עוד פעם ועוד פעם והכינו בסלע, עוד פעם ועוד פעם. ברוך השם היום בצפון השומרון אנחנו רואים שיש התיישבות. דרך אגב, לאורך כל הדרך זעקנו שבמקום שלא תהיה התיישבות, נכון, שילמנו גם שם מחירים כבדים. אבל היה ברור לנו שהמפלצת רק תתעצם, רק תתחזק, רק תגדל. התאווה שלה, היא תפרש את הבריחה שלנו, את הגירוש הזה כחולשה. וזה מה שהיה. לצערי הרב ידענו לראות את הדברים מראש. לא הייתי צריכה זיכרון, זכרתי טוב מאוד. לכן אני אומרת לך, אני יודעת לקרוא לדברים בשמם. אני לא מנסה לטשטש. מה שהיה זה מה שאתה, זה טבח. חד משמעית. ולצד זה אני אומרת, אנחנו צריכים לדרוש היום תיקונים. אני מיום שאיבדתי את בעלי זה מה שאני מבקשת. תיקון. תיקון של המציאות, שלא יהיה עוד מי שיסבול. ביטחון למדינה הזאת, ביטחון לעם הזה. העם הזה ראוי ומגיע לו שיחייה בארצו לבטח. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> את מדברת כאילו שכל הבעיות בתוך העם הזה נפטרו. כאילו שאין חיכוך בתוך העם הזה ואז אנחנו הולכים לחפש חיכוך במקומות אחרים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תקשיב, עוד פעם. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> להוביל למלחמות דמים שלעולם לא תיגמרנה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני אומר לך, אני חושבת שהרבה ממה שאתה מתאר פה זה קשור לתפיסת עולם. אני עוד פעם, אני מסתכלת על העם הזה על שלל גווניו ודעותיו. יש בי הערכה עמוקה לעם הזה. יש בי הערצה לעם הזה. אני חושבת שהעם הזה מתגלה במלוא תפארתו וגבורתו. ועוד פעם, אנחנו בוחרים איזה חלק לתת לו במה. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> בואי נדבר שנייה אחת על הממשלה ועל הקואליציה, לא על העם הזה. אנחנו לא חלוקים על ההסכמה על העם הזה. אבל מה שקרה ב-7 באוקטובר זה לא העם הזה, זה הממשלה. לכן אנחנו יושבים כאן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> גם להנהגה יש דרך. גם ההנהגה צריכה לעבור, עוד פעם, הנהגה לדורותיה. לא, הנהגה לא קמה באירוע הזה. באסון הזה. היא לא קמה. יש, אתה יודע, כדי להגיע לאסון הזה אנחנו זעקנו, ראינו שזה עומד להיות. זעקנו את זה לפני 20 שנה. אבל לצערי הרב אף אחד לא היה בקשב. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> חה"כ סון הר מלך, למה אתם, את יודעת, את המילה וואטאבאוטיזם, זו מילה שהומצאה בעקבות הממשלה הזאת, שלא לוקחת אחריות על שום דבר. מה היה לפני 20 שנה ומה היה לפני 30 שנה. במשמרת של הממשלה הזאת קרה הטבח הגדול ביותר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני יודעת לומר מה עשיתי. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> ומהמקום שאני באתי ומהחינוך שאני קיבלתי, כאשר דבר כזה חס וחלילה קורה, בן אדם שעומד בראש קם ולוקח אחריות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני רוצה לומר, אני יודעת מה אני עשיתי ופעלתי בשביל המדינה הזאת ובשביל העם הזה. אני מאוד כואבת את המציאות. לצד זה אני יודעת לומר שכאשר אני אעצום את העיניים שלי, לא יודעת מתי זה יהיה, אני יודעת שעשיתי כל מה שאני יכולה כדי לעשות הכי טוב בשביל המדינה הזאת והעם הזה. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> אני מאחל לך שתאריכי ימים. אבל אני חושב שאת ואני לא דיברנו מספיק. את ממשיכה כל הזמן לדבר על העם הזה ולא מורידה עיניים אל השולחן - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כי ככה אני חיה. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> אל מה שקורה עכשיו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ככה אני חיה. אני בוחרת לחיות ככה. כי אם הייתי בוחרת להסתכל כל הזמן על השולחן הייתי פשוט, לא הייתי פה, לא הייתי מנסה לשנות. הייתי במקום של ייאוש. באמת. ואם אני רוצה, באמת לפעול ולייצר שינוי, אני חייבת להרים עיניים. אני חייבת להרים עיניים לעם הזה. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> תרשי לי רק שאלה אחרונה. בממשלה הזו, שהטבח הזה קרה במשמרת שלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שאלה אחרונה, כי יש לנו - - - << אורח >> ישראל שור: << אורח >> כן, כן, שאלה אחרונה. אני יודע, גם אני רוצה לאפשר לדיון הזה להתקיים. גם הדברים שאת מעלה כמובן תמיד חשובים. אף אחד מהממשלה הזאת לא קם ואמר זה קרה במשמרת שלנו, אני אחראי, אנחנו אחראים. אנחנו מתפטרים, אנחנו מוכנים לשלם את המחיר. אנחנו מוכנים לעשות משהו, אנחנו מוכנים לגשת למשפחות השכולות. את משפחה שכולה, איך את לא פותחת דיונים ואומרת אני רוצה קודם כל לדבר על המשפחות השכולות, שעדיין יושבות הלומות כאב בבתיהם? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני מכירה אותם, אני פוגשת אותם, אני יושבת איתם. אני בקשר עם חלקם. לא מעט מהם. אני מכירה את הכאב הזה על בשרי. אני מכירה. וזה באמת כל פעם, כל משפחה כזאת, ויש אין סוף, אלה מים שאין להם סוף. לצד זה אני גם שומעת את אותן משפחות שאומרות עכשיו אנחנו צריכים כוח כזה שמוביל, שמשנה, שמייצר את השינוי המיוחל. כדי שזה יקרה לקום וללכת זה בעיניי פשוט להגיד לאויב שלנו ניצחת. כי זה בדיוק מה שהוא רוצה. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> לא, צריך להגיד, האויב ניצח. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא רוצה שאנשים כמוני יקומו וילכו. תאמין לי, אני יודעת את זה. יום יום אני שומעת את זה מהם. זהו. כי אנחנו מביאים משהו שמאוד מטריד אותם. אבל סליחה ישראל, אני מוכרחה לחזור לדיון. תודה על הדברים. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ד"ר זיוה חממא, מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במשרד הבריאות. גם זיוה, את תציגי לנו את המצגת שהכנתם. דרך אגב, כמה שחשבתי לפני, אחרי שראיתי את המצגת אני מבינה כמה זה חמור יותר. חשבתי שזה חמור. כן, בבקשה. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> בוקר טוב לכולם. מה שאני אציג במצגת זה איזה שהיא סקירה רוחבית של המצב. אני אשתדל לא להלאות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני רוצה לומר תודה על העבודה שעשיתם שם. רצינית ובאמת זה ניכר. הרבה פעמים זה לא קורה, אז תודה רבה. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> (הצגת מצגת) תודה. קודם כל, הבאה של מזון מהאזור, זה נקרא הבאה, זה מקביל לייבוא. פשוט כך זה נקבע בחוק, בגלל שזה מהרשות הפלסטינית יש לנו סמכות חוקית בחוק המזון, חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון). כאשר לפי סעיפים 140 ו-142 ו-143 קובעים את המסגרת החוקית שמי שמביא מזון מהאזור צריך להיות משווק רשום. וכל הפרוצדורה היא מקבילה לייבוא של מזון לישראל בשינויים הנדרשים. כאשר יש מגוון שיקולים שנכנסים גם לפרוצדורות הפרקטיות וגם להסדרה, מבחינת שיקולים בריאותיים מזון מיובא לישראל מחולק למזון רגיל ומזון רגיש. כאשר יש חלוקה לתתי קטגוריות בהתאם לניהול סיכונים. יכולת הפיקוח היא גם נגזרת מהתנאים בשטח. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יכולת פיקוח אפקטיבית מוגבלת. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> נכון. כאשר מדובר בפירות וירקות טריים שנמכרים בעיקר בתפזורת אז לא תמיד יש עקיבות מלאה עד הקצה. לפעמים יש יכולת פיקוח יותר אפקטיבית ולפעמים קצת פחות, כאשר המוצרים מגיעים כבר לשווקים. זאת הכוונה. מבחינת ניהול סיכונים, כמו שאמרתי, החוק מאבחן בהתאם לניהול סיכונים מאפיינים שונים של סוגי המזון כרגיל או רגיש. לענייני פירות וירקות טריים זה מזון רגיל. בהתאם נקבעו הפרוצדורות. יש שיקולים נוספים שהם לא רק שיקולים בריאותיים ויש גם גורמים נוספים, מחוץ למשרד הבריאות, שמעורבים בתהליך הזה. לדוגמה המתפ"ש, ששוקל שיקולים ביטחוניים. פיצוח שזה יחידת הפיקוח והאכיפה של משרד החקלאות שהמפקחים שלהם הם אלה שנמצאים במעברים בפועל. יש מגוון של מזונות, קטגוריות שונות, שמובאים לישראל מהאזור. כאשר בכל קטגוריה יש פרוצדורה שהיא קצת אחרת, שמפורטת כאן. אני לא אכנס לפרטים, כי אנחנו מתמקדים בדיון הזה בפירות וירקות. כמו שאמרתי, יש מגוון רחב, מגוון לא מצומצם לפחות של גורמים מחוץ למשרד הבריאות שמעורבים בתהליך. אם זה משרד הביטחון עם מתאם פעולות בשטחים, יחידת המעברים, קמ"ט בריאות איו"ש, קמ"ט חקלאות, משרד החקלאות עם יחידת הפיקוח וכמובן מערך מזון ותמרוקים, שזה אנחנו, ממשרד הבריאות. אחד התנאים שקבע החוק להעברה של מזון מהאזור זה שהגורם שמקבל את התוצרת בצד הישראלי צריך להיות משווק רשום. זה נקרא משווק מהאזור. נכון להיום רשומים כ-90 משווקים, כשכאן ניתן לראות את עיקר המוצרים מבחינת פירות וירקות, בקטגוריה הזאת שאנחנו מדברים עליה שמובאים על ידי אותם משווקים מהאזור. המוצר העיקרי הוא מלפפון. תמונת מצב, נכון להיום לא ניתן לראות בדוחות המפורסמים. אנחנו בחנו את הנתונים של 2024-2025 בהתבסס על תוצרת חקלאית של פירות וירקות טריים שמובאים מהאזור. אז מבחינת מה שמובא בהיקפים היותר גדולים זה בעיקר הירקות שמפורטים כאן: מלפפון, חציל, קישוא, פלפל חריף ועגבנייה. מבחינת תדירות הדיגומים ביחידות דיגום ל-100 טון, ניתן לראות את זה כאן. חציל, עגבנייה וקישוא ופלפל חריף נדגמים יותר. זה מבוסס על נתונים. בממוצע הדיגום הוא של חמש דגימות ל-100 טון תוצרת. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> אפשר לשאול? חמש מה? משאיות? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> לא, חמישה דיגומים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לוקחים שלושה מלפפונים ל-100 טון? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> זה לא מדויק. יש הגדרות של איך דוגמים תוצרת. אבל זאת דגימה אחת, כי משלוח יכול להיות לדוגמה הוא יכול להיות - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> היא אומרת שזה בתפזורת. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> נכון. משלוח יכול להיות של 10 קילו והוא יכול להיות של 100 קילו. אבל ממשלוח אחד לוקחים דוגמה אחת. לכן החלטנו לנרמל את זה לכמות משקלית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה עוד יותר גרוע. כן, מה זה אומר. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> מתוך לא יודע כמה משאיות, יש - - - << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אני רק רוצה לציין שדיגום פר הגדרה הוא תמיד מדגמי. אי אפשר לדגום הכול כל הזמן. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אני יעקב סלה, התנדבתי בארגון לביא הרבה שנים ועסקתי בתחום. היום אני עובד עם חה"כ לימור סון הר מלך. כשיש ממוצע של 45% זה אומר שכמות דיגום שאת אומרת, אני לא יודע על כמה אחוזים, זה אומר שצריך להגיע ל-100% דיגום כדי להראות מתי אנחנו יכולים לשחרר את הרסן. אי אפשר שכאשר יש כמעט חצי מהסחורה נגועה בשאריות של הדברה להגיד טוב, אז חצי אנחנו נדע להתמודד. זה נראה לי לקחת שלושה מלפפונים מ-100 טון, עם כל הכבוד, זה כלום. וגם שם אנחנו רואים את הממוצע הנורא הזה. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> תודה יעקב על ההערה הזאת. אני אבהיר שוב. לא מדובר בשלושה מלפפונים ל-100 טון. אם היו כאן נתונים של מספר משלוחים שאני אחרי זה אעביר את הבמה לנציגי פיצוח שיבהירו כמה משלוחים יש, פשוט לנו לא היו את הנתונים האלה, אז אולי זה יסבר את האוזן קצת יותר טוב. הדיגומים שנעשים היום, כפי שאמרת וכפי שניתן לראות, גם הם כשלעצמם מציגים תמונה שהיינו רוצים שהיא תשתפר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל בינתיים אנחנו רוצים שתשתפר, ובינתיים אזרחי ישראל בעצם - - - << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> את מסכנת את אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל בואו נמשיך. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אני נציגת משרד הבריאות. אין מישהי כמוני שהייתה רוצה שתוצרת - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו בדיוק נבדוק. אנחנו נבדוק מה מונע בעצם את האפשרות הזאת שאזרחי ישראל יקבלו, לא יקבלו מזון מורעל. כן? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני רק אומר, ההערה הזאת היא מוזרה לומר אותה בפרלמנט. אנחנו, הממשלה פועלת מכוח אמון הכנסת. זה התפקיד של משרד הבריאות. החוק שציינת קודם במצגת הראשונה מחייב אותך, מחייב את משרד הבריאות לדאוג לזה שאזרחי ישראל לא יאכלו מזון רעיל. התמונה שאנחנו מקבלים כאן אומרת מרעילים את אזרחי ישראל. כשיש על הדגימות האלו, כמו שאת יודעת אני מכיר את זה גם מבדיקה שלי. וזה לא רק על פירות וירקות. מרעילים את אזרחי ישראל במשך שנים. איפה משרד הבריאות? מה זה את היית רוצה? זה לא עניין, זה לא וולונטרי. את לא עובדת אצל המתפ"ש. הזכרת קודם מתפ"ש, את לא עובדת אצלם. את עובדת אצל אזרחי ישראל. את צריכה לומר פירות וירקות, יש חוק במדינת ישראל, זה לא יעבור. זה לא יכול לעבור. לא במחסומים ולא בשום דבר. פשוט לא מרשה. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> חד משמעית אנחנו עובדים עבור מדינת ישראל, עבור אזרחי מדינת ישראל. התפקיד שלנו במשרד הבריאות זה להגן ככל הניתן על בריאות הציבור. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז איך את מאשרת דבר כזה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אני אסביר מה בדיוק אנחנו עושים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> היא אמרה שיש עוד גורמים שמעורבים בזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל הגורמים לא נוגעים אליה. יש משרד הבריאות, יש חוק. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> לכל אחד יש את הסמכויות שלו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן? מה הסמכויות? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> לכל אחד יש את הסמכויות שלו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עוד מעט נשמע מי מעכב - - - << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אני אבהיר בהמשך מה בדיוק אנחנו עושים ואיפה המגבלות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אוקיי. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אז כמו שכבר איתם ונאמר, אחוזי חריגות גבוהים, חד משמעית. ואם ניכנס קצת יותר לעומק לנתונים המטרידים אז גם כאשר לא מסתכלים רק על חריגות, אלא בעצם על הנוכחות של שאריות חומרי הדברה, בכ-13% מהדוגמאות אנחנו מצאנו חמישה חומרי הדברה שונים או יותר. גם אם הם לא חריגים, אנחנו לא רוצים שהציבור יצרוך קוקטייל של חומרי הדברה יחד עם הסלט שלו. וב-18% מהדגימות נמצאה חריגה ביותר מחומר אחד. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אפשר להבין מה זה האסורים לגידול? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אני מגיעה לזה. כשאנחנו מסתכלים על איזה חומרים היו בהם חריגות, רק כדי להסביר, החוק מגדיר איזה חומר מותר לשימוש באיזה גידול ועד איזו רמה מקסימלית. אז יכולים להיות, יש חומרים שמותרים לדוגמה במלפפון אבל לא מותרים בפלפל. ומה שאני מציגה כאן, 40% מהדוגמאות נמצאו שאריות חומרי הדברה שאסורים באותו גידול שבו מצאנו אותם. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> את מדברת על הדגימות הנגועות או על כלל הדגימות 40%? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> 40% ממה שדגמנו. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> ממה שדגמתם. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> נכון, 40%. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> לא מהנגוע. יש 45% נגוע - - - << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אנחנו יכולים להתייחס רק למה שנדגם. מה שלא נדגם אין לנו נתונים. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> לא זו השאלה. השאלה שלי האם כשאת מדברת על 40% זה מכלל התוצרת? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אוקיי, הבנתי את השאלה שלך. אני מצטערת, כן. זה 40% מהחריגות. ב-15% מחומרי ההדברה שנמצאו הם בעלי פרופיל טוקסיקולוגי משמעותי. מה זאת אומרת? לא כל חומרי ההדברה הם בעלי פוטנציאל השפעה בריאותית זהה. יש כאלה יותר חריפים ויש כאלה פחות חריפים. הבאתי כאן רק שתי דוגמאות, לא ניכנס יותר מידי לנתונים הטוקסיקולוגים שלהם, אבל chlorpyrifos ו- Dimethoate שניהם זרחנים אורגניים. chlorpyrifos כבר לפני מספר שני נאסר לשימוש בכלל במדינת ישראל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא יאומן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כמה זמן אזרחי ישראל אוכלים את הזרחן האורגני? כמה אנשים חלו בסרטן בגלל, לא משנה אם זה מתפ"ש או מישהו אחר? כמה אזרחי ישראל חלו בסרטן בגלל ההרעלה הפלסטינית? כולם שותקים פה, זה לא שנה אחת. את יודעת שזה מ-2015 לפחות. זה מתחיל מהסכמי אוסלו, מגיע ל-2015 ומאז אזרחי ישראל חולים בסרטן בגלל הרעלה פלסטינית וכולם שותקים. מה זה הדבר הזה? למה היא צריכה לכנס את הדיון הזה עכשיו? מה קורה פה 10 שנים? מרעילים את אזרחי ישראל, מכניסים לצלחות זרחן אורגני וכל ממשלת ישראל שותקת. כל הפקידים שותקים. מה קרה עד עכשיו? למה זה הגיע לכאן עכשיו? באמת אני שואל. זה מטריף את הדעת הדבר הזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כי אני הגעתי. זה הגיע עכשיו כי אני הגעתי לכאן עכשיו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן. מה זה זרחן אורגני? תסבירי לאנשים מה זה זרחן אורגני. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אני אשמח להסביר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מרעילים את אזרחי ישראל מתחת לרדאר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> פשוט לא יאומן הדבר הזה. איך קשר השתיקה נמשך? מי ראש מתפ"ש כל השנים? מה הוא עשה רסאן עליאן כל הזמן? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> שאלות למתפ"ש אני מציעה להפנות למתפ"ש, לא למשרד הבריאות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בוא, אתה עוד רגע תשמע. גם בתוך, יש פה עוד נתונים מדאיגים בתוך הזה ביחס לאיך המתפ"ש מתנהל פה. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> שותקים אני לא חושבת שזה מתאר את המציאות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז רגע, זיוה, רק אני אומר, אלמלא הדיון הזה כנראה שהסוגייה הזאת לא הייתה עולה. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אוקיי, אז אני אציין שהיו אין ספור דיונים מקצועיים בפורומים שונים, רחבים יותר ורחבים פחות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, אני דיברתי על הבמה הציבורית. הבמה הציבורית, אזרחי ישראל לא ידעו להיזהר מהתוצרת שמגיעה מהרשות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הם לא יכולים להיזהר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הם לא ידעו להיזהר. הם לא ידעו כי הם לא ידעו את הנתונים באמת המזוויעים האלה. המדאיגים האלה, המסוכנים האלה. זה פשוט בלתי נתפס. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> גברתי יושבת-הראש, הם לא יכולים להיזהר. פירות וירקות בניגוד לייבוא אחר לא מושהים במחסן. לא נעשות באופן שזה - - - << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> נשמח מאוד להגיע לחלק הזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זיוה, נעשה סקר. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> כפי שאתה זוכר - - - שהייתה לנו לפני מספר שבועות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל נעשה סקר. מיכל, את ידעת שמרעילים את אזרחי ישראל בזרחן? האם הכרת את הנתונים האלו? לא הכרת. יפה. איך קוראים לך? את ידעת את זה שפירות וירקות שנכנסים לכפר סבא בהיקף עצום, למרכולים בכפר סבא, הם מורעלים? את ידעת מזה? לא ידעת מזה. הנה, יש לך שתי אזרחיות. לא ידעו מזה. זה נקרא קשר שתיקה. הן אוכלות, יכול להיות שהן יחלו, חס ושלום כמובן, כן? וכל זה בגלל מה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> מיכל, האם את מכירה את הדוחות לאורך השנים שמשרד הבריאות מפרסם באתר שלו בצורה ברורה ושקופה לציבור על מצב שאריות חומרי הדברה בשווקים? השאלות - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מי רואה את זה אבל, זיוה? מי רואה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא נורא. עכשיו הציבור יתחיל לשמוע ולדעת על זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא אוכלים את הדוחות, אוכלים את התפוחים, אוכלים את המלפפונים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עכשיו הציבור יתחיל להבין את האירוע. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אוקיי, בואו נתקדם. אני רק אציין ש- chlorpyrifos - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא בדוחות בתוך אתר משרד הבריאות שאף אחד לא קורא. כן. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> Chlorpyrifos הוא זרחן אורגני שאסור בישראל מאז 2022, משהו כזה. אמצא 2022. אבל Dimethoate זה זרחן אורגני שמותר לשימוש. אמנם באופן מצומצם, אבל מותר לשימוש גם בישראל. יחד עם זאת, החריגות שמצאנו בחומרים האלה בהחלט זה לא תקין ואנחנו פועלים ככל הניתן במסגרת הסמכויות של משרד הבריאות כדי לצמצם את זה. כאשר אחד הכלים שאנחנו הולכים להפעיל זה את מערכת האכיפה של עיצומים כספיים שיש לנו מכוח החוק. זו מערכת שהוקמה בחוק מאז ינואר 2024 והחל מינואר 2026 הכנסנו למיקוד האכיפה חריגות בהבאה של מזון מהאזור, כאשר יוטלו עיצומים כספיים משמעותיים על משווקים מהאזור שבתוצרת שלהם - - - << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> על משווקים, לא על מגדלים. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> המגדלים הם לא, אין לנו גישה למגדלים. צריך להבין איפה הסמכויות שלנו נמצאות. אבל עוד מעט אני אעביר את רשות הדיבור לפיצוח שיוכל לתת מענה לעניין הזה. נמשיך. תמונת המצב עד היום ובעצם מעכשיו ואילך. איך פרוצדורת העבודה או תהליך העבודה הולך להשתנות. אז איך התהליך עבד עד היום? עד היום בשדות שנמצאים ברשות הפלסטינית או באזורי B ו-C. בוצעה בדיקה של תוצרת החקלאית שהייתה מיועדת להבאה לישראל בשיטה אחת ועל בסיסה נוצרה רשימת חקלאים מורשים. הדבר הזה נעשה על ידי קמ"ט חקלאות. כאן הולך להיות שינוי. בדיקת התוצרת בשדה תיעשה על ידי שתי שיטות: גם GC וגם LC. פשוט כדי להבין, זה נותן תמונה טובה יותר לגבי נוכחות של שאריות חומרי הדברה בתוצרת. ואישור רשימת החקלאים ייעשה על ידי יחידת הפיצוח. לאחר מכן התוצרת מגיעה למעבר, המשווק הרשום מהאזור מקבל את התוצרת כאשר זה צריך להיות מחקלאי שנמצא ברשימה. יש ניהול רשימה של משווקים מורשים מהאזור על ידי מערכת ממוחשבת שלנו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> איך את יודעת שהוא קיבל מהחקלאי? אני אומר לך שהוא לא מקבל מהחקלאי. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> יחידות הפיצוח, מפקחי הפיצוח שנמצאים במעברים - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מי זה? מי פה נציג הפיצוח? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל איך הם יודעים לעקוב? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כמה מפקחים יש לכם? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> משאית עולה בג'נין, לא, אני אומר לך את זה גם לגבי הבדיקות. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> יש שליטה על החקלאים לגבי - - - << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אני בעוד רגע אעביר, זו השקופית האחרונה, אני מבטיחה. בעוד רגע אני אעביר את רשות הדיבור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זו השקופית הכי מדאיגה. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> כן, לפיצוח, שיוכלו לענות על כל השאלות האלה שהן בתחום האחריות והסמכות שלהם. במעבר התוצרת עוברת. מה שהולך להיות זה שוב ניהול רשימת חקלאים מורשים על ידי פיצוח. זה משהו שייבדק במעבר. בדיגום במעברים. הדיגום נעשה על ידי פיצוח, הבדיקה נעשית בשתי שיטות בדיקה כבר היום. מה שאנחנו הולכים לעשות שינוי זה שתוכנית הדיגום תתעדכן על בסיס ניהול סיכונים בצורה תדירה יותר. מבחינת אמצעי אכיפה, אז כמו שציינתי אנחנו הולכים - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל לא הבנתי. אם הפירות והירקות, שנייה, תעצרי שנייה. בדיגום, אם הפירות והירקות, כמו שהסברת קודם, הם בתפזורת, אין שום משמעות אם את לא משהה אותם במחסנים - - - << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אנחנו עוד שנייה מגיעים לזה. סבלנות, רק עוד חצי דקה. אנחנו נפעיל אמצעי אכיפה של עיצומים כספיים שזה משהו שהוא מאוד מקובל בעולם בטיחות מזון וידוע כדבר מרתיע. עכשיו אנחנו מגיעים לשיהוי במחסנים. הנושא של שיהוי במחסנים מה המשמעות שלו? תוצרת שנגדמת כל המשאית כולה אמורה, כל התוצרת מאותה משאית או התוצרת שנדגמה אמורה ללכת למחסן של המשווק הרשום מהאזור ולהמתין שם עד לקבלת תוצאה תקינה של התוצרת ורק לאחר מכן להיות משווקת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רק התוצרת שנדגמת הולכת? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> רק התוצרת שנדגמת, כן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> וטורקיה, באות עגבניות מטורקיה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> זה משהו אחר, זה ייבוא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני שואל על ייבוא. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה הבאה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני יודע שלא. אני שואל על ייבוא אבל. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> כשאנחנו מדברים על ייבוא אכן המנגנון הזה קיים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שמה? שרק התוצרת שנדגמת או הכול? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש הקלות על המנגנון כשזה מגיע מהרשות, אתה לא מבין? עוד רגע. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, כן. לכן אני שואל. אני שואל בטורקיה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הקלות עד כדי העלמת עין. כן. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> כאשר תוצרת מיובאת לישראל והיא נדגמת היא הולכת לשיהוי עד לקבלת תוצאה תקינה ורק אז - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רק המשלוח הנדגם? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> כן. כי אם זה לא נדגם מה המשמעות שעושים את זה בשיהוי? שיהוי לצורך מה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הדגימה רלוונטית להכול הרי. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> עמית, אתה שואל על מחסני שיהוי, אבל אין בישראל מחסני שיהוי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, על טורקיה יש. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> יש מחסני שיהוי. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> לא, מחסני שיהוי מהרשות הפלסטינית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, הרשות לא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, בואי תסיימי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שאלתי רק אם על טורקיה משהים את הכול. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> דרך אגב, לא, לא, בוא. עד עכשיו, שנייה, שנייה. גם אם יש וגם אם אין, זה לא משנה. כרגע מה שהיה עד עכשיו אני לא יודעת מה קרה וממתי, אני לא הצלחתי להבין בדיוק. עד עכשיו מתפ"ש התנגד לשלב הזה של מחסני השיהוי. אז בואו, הם לא, זה הגיע לפני שבעצם תוצאות הבדיקות הגיעו אזרח בישראל כבר אכל את המלפפון המזוהם הזה. כרגע זה לא משנה אם יש או אין, לא אמרתי אלייך. כי הייתה שם מישהי שאמרה יש מחסני שיהוי. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> לא, לא, האמת שאת לגמרי עוזרת לי. זה בדיוק החלק הזה של סוף המצגת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> השלב של שיהוי במחסני שיהוי שהם מחסנים של המשווק הרשום מהאזור שהוא גורם ישראלי, אגב. השלב הזה בנוהל לא יושם עד כה, כפי שאמרה יושבת-ראש הוועדה, בגלל התנגדות של מתפ"ש. השינוי שאנחנו הולכים להחיל זה ששלב השיהוי, ההשהיה ושחרור לגבי תוצרת שנדגמת תחול החל משנה הזו אנחנו קיבלנו עמדה, אני לא יודעת, יש כאן נציג של מתפ"ש? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> חייב להיות. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אוקיי, אז אני כאן סיימתי. זה המצב שהיה עד היום והמצב שיהיה מהיום ואילך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי אבל מה המצב? מה זה לקראת אוקטובר 2026? מה הכוונה? לא הבנתי מה כתוב. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אני אסביר. עד היום בגלל התנגדות של גורמים ביטחוניים כדוגמת מתפ"ש השלב הזה של שיהוי במחסני שיהוי לא קרה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה האירוע. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> מה ההשלכות אבל? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רגע, ומעכשיו? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> עכשיו אנחנו נתחיל ליישם את השלב הזה של שיהוי במחסני שיהוי. אנחנו החלטנו לאחר - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זיוה, אבל מה ההשלכות של מה שקרה? אני מבינה באמת - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל קודם כל מה השינוי? אני לא מבין מה השינוי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני אסביר לך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה זה אוקטובר? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אני אסביר. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> זה עוד למעלה מחצי שנה. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אני אסביר. אנחנו עדכנו את הנוהל של הבאה מהאזור בינואר. מתישהו באמצע ינואר או תחילת ינואר, אני לא זוכרת איזה תאריך כרגע. החלטנו לאור כל הממצאים ולאור האחריות והסמכות שיש לנו למשרד הבריאות, על אף ההתנגדויות, שאנחנו מעוניינים ליישם את השלב הזה של שיהוי במחסנים. קיימנו פגישות ודיונים גם עם מתפ"ש וממש לפני מספר ימים עודכנו על ידי מתפ"ש שעמדתם השתנתה, אבל אני חושבת שמן הראוי שנציג מתפ"ש יציג את העמדה של מתפ"ש. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל מה המשמעות של לקראת? מה הולך להיות? מה זה עם קבלת תוצאות תקינות לקראת אוקטובר 2026? מה הכוונה? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> נכון. זה מצריך התארגנות. אני לא יכולה מהיום למחר להפעיל את השלב הזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז אולי, לא, לא, אני מבינה שזה מצריך התארגנות. אבל עד שזה קורה, חצי שנה אזרחי ישראל לא יאכלו רעל. זהו. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> לכן ככל שניתן יהיה, זאת אומרת אוקטובר זה היה המקסימום. היות שעמדת מתפ"ש השתנתה והיות שאנחנו פועלים במרץ כדי ליישם את השלב הזה שאנחנו כמשרד בריאות רואים בו שלב קריטי כדי להגן על בריאות הציבור, אנחנו ניישם אותו מהר ככל הניתן. אלא אם יש שאלות נוספות אליי אני אעביר את זכות הדיבור. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> אני אשמח לשאול שאלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני אתן לך עכשיו. עכשיו ואחרייך חה"כ עמית הלוי. באמת, עו"ד אבישג שוורץ מארגון לביא, בבקשה. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> שלום, בוקר טוב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני רוצה להודות לכם על זה שהבאתם את הסוגייה הזאת לקדמת הבמה ולא אפשרתם את קשר השתיקה שהיה סביב הנושא הזה. אני באמת רוצה להודות לכם על כך. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> תודה רבה. זה דיון חשוב, אז תודה על הדיון הזה. אני קודם אתן קצת את הרקע. אנחנו באמת ראינו את דוח מבקר המדינה ואת הממצאים שלו ובהתאם אליו, בנובמבר הגשנו מיצוי הליכים לגורמים הרלוונטיים, למשרד הבריאות, לפיצוח במשרד החקלאות, למינהל האזרחי מתפ"ש. הגשנו מיצוי הליכים בנוגע לממצאים האלה של דוח מבקר המדינה. קיבלנו תשובה מיחידת הפיצוח בתחילת חודש דצמבר לפיה באמת התקיימו פגישות והתקבלו החלטות בכמה מישורים: החלטה ראשונה שנכתב שהתקבלה זה שמינואר 2026 יערכו בדיקות LC בשדות, כלומר חוץ מבדיקות GC שכבר ערכו לערוך גם בשדות בדיקת LC כתנאי למתן ההיתר. מינואר ייושם נוהל מחסני השהיה שלא יושם עד עכשיו. עכשיו אנחנו מבינים שבכלל הגיע ינואר וזה לא קרה, למרות ההתחייבות שלכם אלינו שזה משהו שייכנס כבר מינואר. גם נכתב שמשרד הבריאות יעביר תוכנית דיגום שתעודכן אחת לחצי שנה, שזיוה גם אמרה. כמו שאמרת. ושייבחנו דרכי פעולה נוספות בעניין מדיניות החמרת הענישה והטלת סנקציות על מגדלים חוזרים. כלומר, מגדלים שנמצאים אצלם חריגות חוזרות. חוץ ממה שבעצם העדתם במכתב שכבר קורה שזה חסימה ופסילה לשלושה חודשים, שזה לא מספק בעליל. בסוף חודש ינואר, כמו שציינת, הנוהל תוקן וממה שאני ראיתי וקראתי את הנוהל השינויים העיקריים בו זה שהסמכויות בנוגע למגדלים הועברו מקמ"ט חקלאות לפיצוח והוסיפו בעניין האכיפה כלפי משווקים שהאכיפה תחול בהתאם למדיניות הכללית של מערך המזון כלפי משווקים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא כלפי המגדלים. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> לא כלפי המגדלים. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> צריך להבין שאין לנו סמכות על המגדלים. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> כן. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אני יכולה להפעיל סמכות רק איפה שיש לי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, אבל הם המקור להרעלה. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> ברור שסנקציות כלפי המגדלים צריכות לקרות וזה צריך להיות מעוגן. אני אומרת שזה מה שראינו, בעצם השינויים שנכנסנו בנוהל הזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> גם עוד פעם, גם כשאתה מדבר על סנקציות אתה צריך לבחון האם הסנקציות האלה לא בסוף, ישתלם להם לקבל את הסנקציות. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> הסנקציות צריכות להיות מרתיעות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מאוד מרתיעות. זה נכון, לא מספיק שאומרים שיש סנקציות כלפי המשווקים. כי אם בסוף הם יעשו את החשבון שלהם ויראו שיותר משתלם להם להמשיך - - - << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אני חושב שהמספרים הגבוהים, ש-45% של הדגימות מעידות שהסנקציות לא מתאימות, לא זה. כי אם הסנקציות היו משמעותיות לא היו 45% של תוצאות דיגום. וכשדיברנו פה על מחסני השהיה, אני בהתחלה חשבתי שמחסני ההשהיה זה הפתרון, אבל כל עוד אנחנו באמת נמצאים בכמות סחורה שאנחנו בכלל לא יודעים מה המספרים שלה ורק הדיגום, רק אותו דיגום יישאר במחסנים, אבל לא 100% מהסחורה תידגם, אנחנו נמשיך ככה שיהיה הרבה יותר משתלם להכניס לפה את הסחורה הזאת ומקסימום לקבל סנקציות מאשר לא - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מי דוגם, דרך אגב? מי דוגם? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> הפיצוח. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> פיצוח? תודה. ככה שיערתי. כן? << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> באמת אני מסכימה עם יעקב שהשינויים האלה שננקטו והרפורמה שבעצם קורית פה בעקבות הפניות שלנו היא לא מספקת בעליל. נוכח כמובן הסכנה לבריאות שאין עליה עוררין, כמו שראינו מהמצגת של משרד הבריאות. סכנה לעוברים היה כתוב, לתינוקות, לילדים, מחלות, סרטן לא עלינו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> פרקינסון. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> אלה דברים נוראים וחמורים. וכמובן נוכח שיעור החריגות הגבוה בצורה כל כך קיצונית לעומת סחורה אחרת שמיובאת לישראל או סחורה ישראלית, באמת השינויים האלה לא מספקים. ואני אפרוט את זה בכמה נקודות שצריך לשים עליהם את הדגש. הנקודה הראשונה זה כמו שנאמר פה, שיעור הדגימות שנלקחות. שיעור הדגימות חייב להיות בצורה מספקת. אם יש לנו 40%, עכשיו אנחנו רואים בנתונים שזה יותר מ-40% חריגות, ואם בהנחה שזה משקף את הסחורה, זה אומר שכמעט חצי מהסחורה היא פגומה. היא סחורה נגועה. סחורה מורעלת. זה אומר שאם אנחנו לא עושים דגימות שהן מספקות בוודאות אנחנו יודעים שנכנסת סחורה, הסחורה הזאת, הדגימות חייבות להיות בשיעור שהוא מספק. אני גם אשמח לשמוע תשובות. גם במכתב שכתבתם לנו, אני לא יודעת אם זה כבר נעשה. את ממשרד הבריאות? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני אומר, זה לא רק שיעור הדגימות זה גם היקף ההשהיה. דגימות מן הסוג הזה שמגיע ל-50%, זיוה, זה אומר שבתורת ניהול סיכונים רגילה את אומרת אני לוקחת אחוז מסוים, אני לוקחת לפי משלוחים, אולי ממגדל חשוד, אולי מאזור מסוים בטורקיה שיש עליו חשד. אולי פה, אולי שם. את מנהלת את זה באופן כזה שאת לא משהה את כל ה-100% עגבניות וכו'. כשאת מגיעה לשיעור דגימות כזה, כמו שאומרת אבישג, של 50%, אז ברור לגמרי שאם כל מלפפון שני הוא רעל לצורך העניין אז ברור שאת לא יכולה להשאיר את היקף ההשהיה רק ל-10%-20%. הרי את לא משהה 50%, נכון? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אני אסביר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> דרך אגב, זה האירוע. שלפני שתוצאות הדגימות מגיעות כבר זה יוצא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, היום אין מחסנים היום, לימור. אז לכן ברור שהיום זה כן. אבל אני אומר, ברגע שהם ישהו הם ישהו רק את המשלוח שאותו הם דוגמים. אז אני אומר, בהמשך לדברי אבישג, לא רק ששיעור הדגימות חייב להשתנות ולכאורה הנתונים, זה לא דגימה רגילה. בואו ניקח ככה: כמה דגימות ממדינות אחרות, כמה שיעור הדגימה יוצא? מה שיעור הדגימה ומה התוצאות הרעילות? אני מניח שזה אחוזים הרבה יותר קטנים. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אז אני רק רגע רוצה להתייחס לדברים שאמרת. אין משמעות להשהיה של תוצרת שלא נדגמה. כי נשהה אותה לטובת מה? עד מתי נשהה אותה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כשתדעו אם היא מורעלת או לא. מה זה עד מתי? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> רגע. אם התוצרת לא נדגמה אין משמעות להשהיה. זה דבר אחד. דבר שני, ככל שיש - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> מה המהות של ההשהיה? מה המטרה של ההשהיה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, זה שאלה של סוג המשלוחים, זיוה. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> רגע, שנייה. המטרה של ההשהיה זה כדי שהתוצרת שנדגמה לא תגיע לשוק לפני שאנחנו יודעים שהיא תקינה. נכון? תוצרת שלא נדגמה אין לנו למה להמתין, כי אני לא אקבל תוצאה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זאת אומרת שאני מעבירה אותה אוטומטית? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אבל אתם טוענים את זה כלפי הגורם - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה עוד יותר חמור מה שאת אומרת עכשיו, זיוה. זאת אומרת שתוצרת שלא נדגמת היא מועברת באופן אוטומטי לשוק. זה לא נורמלי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מדינות אחרות יש היגיון סטטיסטי של ניהול סיכונים. אבל תחשבי שנייה רגע. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אני מנסה לענות לך על זה בדיוק. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני מבין. אני אתייחס רגע למה שאמרת. תחשבי על ג'נין. נניח שיש שם X קילומטר רבוע. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתם יודעים את הנתונים, שהשם ישמור. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> בוא אני אחסוך לך. ככל שיש אפשרות במעברים לדגום 100% מהסחורה אנחנו יודעים לספק תוכנית - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> של דגימות. אבל אני אומר לך משהו אחר. הבנתי, אני אומר לך משהו אחר, לא קשור אלייך. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אז אני מציעה להפנות את השאלה למה האפשרות של דיגום במעברים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לאחרים, הבנתי. הבנתי, זה ברור. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> למי שבפועל דוגם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> א' אני רוצה לומר לך, זה לא משנה מה מתפ"ש יאמרו. אנחנו בכנסת אחראים על הבריאות של האזרחים, אנחנו אחראים שמיכל לא תאכל רעל ולא מעניין את הסבתא שלנו כלום. זאת האמת. לא מעניין את הסבתא שלנו. ושמתפ"ש יעמדו על הראש ושראש מתפ"ש יעמוד על הראש ושראש מתפ"ש החדש יעמוד על הראש וזה מעניין את הסבתא שלנו. אזרחי ישראל לא יאכלו רעל פלסטיני רק בגלל שלהם אין מחסן. אין להם מחסן, שהם יאכלו, שמתפ"ש יאכלו את האוכל הזה. שמתפ"ש יפזרו את כל הפירות והירקות למתפ"ש. זה יהיה במטבחים של מתפ"ש, זה יהיה ארוחת בוקר של מתפ"ש, צוהריים וערב של מתפ"ש. הם לא יגרמו, מתפ"ש, להרעלת אזרחי ישראל בגלל שאין להם מחסנים. זה קודם כל שתדעי. דבר שני, אני אמרתי לך משהו סטטיסטי. בטורקיה שאת אומרת ממדינה נניח, טורקיה היום גם כבר מה שנקרא הולכת על הציר של האחים המוסלמים. לא בטוח שהדגימות, את יודעת שבהברחות אמל"ח טורקיה ב-2023 מספר אחת בישראל. הברחות אמל"ח דרך נמל אשדוד, דרך נמל חיפה, מספר אחת בישראל. אז גם טורקיה מה שנקרא צריכה דגימות בסדר גודל אחר. אבל הרשות הפלסטינית שאת אומרת, תחשבי על ג'נין, נניח שבאו, חקלאי מג'נין. ואת בודקת משאית מסוימת או משלוח מסוים. ואת מוצאת בו 50%. סביר להניח, בגלל שזה עניין תרבותי ובגלל שזה עניין כלכלי או בגלל שהם רוצים את ההדברה כדי לגדל בשיטות כאלה ואחרות מבחינתם יותר הופכות את זה ליותר גם מהיר, גם נראה יותר. אז מה שבמדינה נורמלית או במקום נורמלי הסטטיסטיקה לא מחייבת אותך לבדוק את כל השדות האחרים, פה אם את מוצאת 50% בשדה אחד זה ללא ספק מעיד גם על המרחב האחר. לכן יש מקום לעשות חישוב של ניהול סיכונים אחר בכל הנוגע לרשות הפלסטינית. הרי אותו נחל מזוהם, אותו ביוב שזורם בגלל שהם מתעקשים לא לטפל במת"ש, אותו ביוב שזורם לשדה של מוחמד זורם לשדה של מוחמד 2. זה אותו ביוב שמזהם לצורך העניין. לכן בעיות היסוד שיש ברשות הפלסטינית של זיהום, של תרבות. אגב, הם מרעילים את הילדים שלהם בעצמם כמובן גם. אבל אותן בעיות הן בעיות שלא נעצרות בשדה מסוים. לכן בניגוד למדינות אחרות פה צריך להיות ניהול סיכונים אחר. ועוד דבר אני אומר. בניהול סיכונים יש דבר כזה, את יודעת, סיכון זה מכפלה של הסיכוי בתוחלת. אנחנו עושים לפעמים כשיש סיכון קטן אבל המשמעות שלו היא סרטן או כמו שאמרה פה אבישג פרקינסון או עוברים שמתים, אז זה גם חישוב בניהול סיכונים. כלומר, כשיש סיכוי קטן אבל התוחלת שלו אם הוא יתממש הוא עצום, זה המקרה שלנו. את יודעת, אני פניתי אלייך במקרה. הרי אני פניתי לפני כמה חודשים למשרד הבריאות, גברתי, בגלל שהתקשר אליי יצרן טחינה והראה לי סרטון איך ברשות הפלסטינית, זה נוגע לא לפירות וירקות, אבישג, זה נוגע למזון רגיל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> היא אמרה שיש גם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ולוקח סיד, גברתי יושבת-הראש, לוקחים סיד בשכם. דליים של סיד, כדי שהטחינה תהיה יותר לבנה, ושופכים לתוך הטחינה. הטחינה הזאת נמצאת אצלכם בסופרים. אתם אפילו לא יודעים שהיא באה משכם. אין לכם מושג שהיא באה משכם ואין לכם מושג שאתם מרעילים את הילדים שלכם. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> רשום עליהם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> וכל מה שאמרה פה אבישג על עוברים, מחלות שאחר כך מצטברות לאורך שנים, זה מתחיל משם. לכן אני אומר, גם מבחינת ניהול הסיכונים, הרשות הפלסטינית נמצאת במקום אחר לגמרי. לכן אנחנו צריכים באמת לא להסתפק, כמו שאמרת, בדגימות של אחוז קטן. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> כמו שאמרתי, ככל שלא תהיה מגבלה של ביצוע בדיקות במעברים - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> את בעד. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אנחנו במשרד הבריאות כבר שנים סוג של נאבקים כדי ליישם את הנוהל שלנו. הנוהל שלנו בשיתוף עם פיצוח בצורה מלאה, על כל חלקיו. עכשיו אני אשמח להעביר את זכות הדיבור לפיצוח. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> אני אשמח להשלים, יש לי כמה שאלות. אני מבינה את הדברים שאת אומרת. אבל באמת זה משהו שצריך, משרד הבריאות צריך לקבוע מבחינה בריאותית מה אחוז הדגימות הנדרש, שבמקרה הזה הוא חייב להיות גבוה. וצריך להתאים בהתאם את המעברים לבצע את הדגימות האלה. זה לא הגיוני שמטעמים טכניים או טעמים כלשהם שבמעברים אנחנו חוסכים בבדיקות. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אני אאפשר לפיצוח לענות על זה. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> זהו, אני לא מפנה את זה אלייך. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> את מומחית לבריאות הציבור? << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> אני לא צריכה להיות מומחית לבריאות הציבור, זה לא התפקיד שלי. יש פה את הגורמים המקצועיים. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> לא, היא כן. לא, היא הציעה לה להגדיל וכו'. שאלתי אותה אם היא מומחית בבריאות הציבור. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> אני חושבת שזיוה תסכים איתי שצריך להגדיל את הדגימות. לא? << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אני יודע כשאני ניהלתי דיר כל יום היינו שולחים מבחנה לבדיקת מעבדה כדי שאם חלילה יתברר שקרה והיה משהו, אז נדע לעלות על זה בזמן. אנחנו מדברים פה על סחורה שלפי הממצאים של משרד הבריאות, לא שלנו, קרוב ל-50% מורעלת. ושם, בגלל שזה לא מגדל מגבעות עולם שמנהל דיר אלא מישהו משכם, אז שם אנחנו יותר רגישים לנושא הזה שחלילה ימצאו את ההרעלה שם. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> גם בנושא למחסני ההשהיה, אני מקווה בעזרת השם שהדבר הזה יקרה בקרוב, המחסנים הם מחסנים של המשווק. איך אנחנו מפקחים על זה שהסחורה נשארת שם? יש פיקוח על המחסן? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> בוודאי. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> אז אני אומרת, אלה דברים שצריך - - - << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> זה מחסנים ישראלים. לא הבנתי את השאלה. מחסנים ישראלים בדיוק כמו בייבוא. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> אני יודעת שהמשווק הוא ישראלי. אני אומרת שעדיין צריך להיות פיקוח על הסחורה הזאת. אוקיי, בסדר גמור. הנקודה השנייה, וזה גם משהו שיעקב נגע בה. הסנקציות כלפי המגדלים. אני מבינה שמשרד הבריאות זה לא הסמכות שלו, זה צריך להיות סמכות. ואין דבר כזה. בעצם יש פה מציאות אבסורדית שאנחנו נוקטים בסנקציות כלפי המשווקים וזה טוב וזה נכון וזה צריך לקרות. אבל המגדל הוא העבריין, הוא זה שבפועל השתמש פה בחומרי ריסוס או שהם אסורים ורעילים כמו שראינו, או שהם בהיקפים שהם אסורים. והסנקציות חייבות להיות כלפיהם בהתאם. סנקציות שהן מרתיעות. סנקציות שלא יהיה פה שיטת מצליח של מה הבעיה, אז אני אעשה. אין כלפיי סנקציות. יפסלו אותי לשלושה חודשים, אני אחזור ואת היבול הבא אנחנו כבר נמכור. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אבל גם אם עלי נתפס, אוקיי? עלי נתפס אז הוא מעביר את זה, אותו דבר, גם אצל המשווקים הסחורה מגיעה דרך אותם חקלאים משווקים למשווק אחר. ואז אחרי שלושה חודשים - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אם יש פה מישהו שבונה על זה שאנחנו לא נבדוק את הדבר הזה, אז אני אומרת לכם- - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה רק לשאול את זיוה. הדיון שלנו עד עכשיו היה על פירות וירקות. ההפקרה היא ברורה של אזרחי ישראל וצריך לטפל בזה. את אומרת את מוכנה לעשות דגימות ככל הניתן. יש פה את שאלת המחסנים והפיקוח. מה לגבי מזון אחר? מה לגבי מזון רגיל? הרי מזון רגיל היום אם אני הולך לסופר ואני לא יודע שהמזון הזה בא מג'נין או מטול כרם, איך אני יכול להתגונן? איך הן יכולות להתגונן? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> אבל רשום עליו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> כל מזון רשום מאיפה הוא יובא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא נכון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא נכון. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> שזיוה תענה. לא אני. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז בוא נראה. אני אשמח, כמה משווקים יש? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שוק מחנה יהודה לא רשום שום דבר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש לי תרגיל טוב. אני אשמח, כי אני בדקתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא מסומן ולא שום דבר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש 89 משווקים, זיוה. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> של פירות וירקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רק של פירות וירקות? כמה משווקים יש לך לא של פירות וירקות? כמה משווקים מהרשות הפלסטינית יש לך לא של פירות וירקות? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> סליחה, 89 משווקים סך הכול. משווקים רשומים מהאזור. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כמה מתוכן, יש כאלה שמשווקים רק פירות וירקות? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> כן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז נניח כמה? 20 משווקים רק פירות וירקות לצורך העניין? לא משנה, נניח שיש 50 משווקים. << אורח >> דורית האוס: << אורח >> סליחה, דורית האוס, מנהלת אגף ייבוא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> דורית, נניח שיש כמה עשרות שהם משווקים מזון. רגיל, לא פירות וירקות. טחינה, כמו שהזכרנו. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> פחות מ-20. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> פחות מ-20 נניח. איזה מוצרים יש לך, את יכולה להציג לנו? יש לך איזה מוצרים מה-20 הללו, אתה, איך קוראים לך אדוני? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> סמיר מועדי, קמ"ט חקלאות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> סמיר, יש לך את הרשימה של כל משווק? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא זה שעושה את הפיקוח, תקשיב. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא מדבר על החקלאות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא עושה את הפיקוח עד עכשיו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אתה מפקח על טחינה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא עשה את הפיקוח עד עכשיו. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> על טחינה אפשר לפקח - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> על טחינה אתה מפקח או לא? לא, שנייה. אתה יודע על טחינה? אתה יודע מי משווק טחינה? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> - - - מגיעה לכל מקום ומקום ואנחנו יכולים לפקח. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא שאלתי אם אתם יכולים. שאלתי האם יש לך את הרשימה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא אחראי על הפיקוח. תקשיב, עד עכשיו הוא היה אחראי. זה עכשיו רק עבר לפיצוח. עד עכשיו אתה היית אחראי על הפיקוח. אתה היית אחראי על הבדיקות. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> מה שקורה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, אתה היית אחראי על הבדיקות? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> על הבדיקות אנחנו מבצעים. עושים את הבדיקה של ה-GC. כן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> למה לא עשיתם LC? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> זה עד שקיבלתי עכשיו הנחיה ממשרד הבריאות אמרו, הם עשו את זה במעבר. מעכשיו אנחנו נגיע - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> למה עד שתוצאות הבדיקה לא הגיעו אתם המשכתם להרעיל את אזרחי מדינת ישראל? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> לא. אני אומר שוב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כי זה בדיוק מה שעשיתם. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> לא, לא. אני לא מסכים לזה, כבודה. אני חושב, סך הכול אנחנו חקלאים שהבדיקות שלהם היו לא בסדר, חד משמעית לא אפשרנו להם לשווק לישראל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רגע, עוד שנייה נשמע. אני חוזר לשאלה שלי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל מה זה 45% האלה? זה בסדר מבחינתך שכמעט - - - << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שמחצית זה? זה בסדר? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז מה אתה אומר לי שחקלאים שהתוצרת שלהם הייתה מורעלת? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> מה שאני בודק בשטח. מה שאנחנו בודקים טרום קטיף או טרום שיווק - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. אבל אתם לא אפשרתם. אתם הוצאתם את התוצרת לפני שקיבלתם את התוצאות של הדגימות. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> לא נכון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן נכון. זה מה שאמר לנו משרד הבריאות. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> סליחה, או, תקשיב. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> אנחנו עושים בדיקה טרום שיווק. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לפני הבדיקה הטרומית שלך, אני אשלים את השאלה שלי רק. יש את הבדיקה בשדה, הוא אחראי על הבדיקה בשדה. וגם היא, כדאי שנשמע, סמיר, כמה בדקת, כמה אצלך היה, גם כשעשית בבדיקה הראשונה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, אבל חבר הכנסת, אני רוצה לומר לך משהו. אצלם מונח האירוע הזה שעוד טרם מגיעות תוצאות הבדיקות התוצרת כבר יוצאת. כבר האזרח הישראלי כבר אוכל את הרעל. זה אצלכם מונח. כתוב בפירוש, אוקיי? שלא הוחל שלב השיהוי במחסנים. "שלב השיהוי במחסנים לא הוחל בשל התנגדות גורמים ביטחוניים" – וזה אתם. זה אתם. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> אבל אנחנו אישרנו את זה עכשיו. עכשיו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עכשיו. ומה כל השנים האלה? מה כל השנים האלה שהיה לכם נוח להתעלם מזה? מה כל השנים האלה? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> שנייה. אני פקיד, עושה את העבודה שלי. יש מעלינו ממונים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מזל שבאמת יצרנו את הדיון הזה רק לפני ארבעה ימים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שכדאי לשמוע גם מסמיר מה היה בדיוק, כדי שנפיק לקחים גם לעתיד, סמיר. נבין מי נתן את הפקודה. אגב, יכול להיות שהרבה אנשים שחולים בסרטן יתבעו את האדם הזה שנתן את הפקודה הזאת, להמשיך להזרים את הפירות והירקות. יש סיכוי כזה. אני שומע קולות כאלה. אני רוצה לשמוע ממך, אנחנו צריכים לשמוע ממך בכנסת מי נתן לך את הפקודה. נשמח לשמוע. אבל אני חוזר צעד אחורה. אני שואל על אותם 20 משווקים שהם משווקי מזון לא פירות וירקות. האם אתה יכול להציג לנו את הטבלה, כל משווק איזה מוצרים הוא משווק. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> זה לא חונה אצלי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אמרת שכן. אבל אתה אמרת שיש לכם את זה, לא? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> אני קמ"ט בריאות, הוא קמ"ט חקלאות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לך יש את כל הרשימה? << אורח >> קריאה: << אורח >> יש לי את כל הרשימה של המשווקים המורשים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, את כל המוצרים שלהם. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> קוראים לי עמוס, אני מתאם הבריאות של איו"ש. יש לי אפס סמכויות סטטוטוריות וכל המהות שלי זה באמת לתאם את הדברים האלה מול הרשות הפלסטינית. יש את הנוהל שכפי שציינת נקרא משווקים מורשים. כל משווק מורשה בעצם מצהיר מה מותר לו להביא מהאזור. אם עכשיו מישהו ממשרד הבריאות - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עמוס, אחרי שאתה רואה את הנתונים האלה, איך אתה לא מזדעק? איך אתה לא מזדעק כשאתה רואה את קשר השתיקה הזה, כשאתה רואה איך זה מתנהל? נותנים לחתול לשמור על השמנת. איך אתה לא מזדעק על הדבר הזה שאזרחי מדינת ישראל, זה לא מתאים לך, באמת. אני אומרת לך. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> א', אנחנו מזדעקים כל יום על כל דבר. וסמיר הוא מהמזדעקים הראשיים. אני אחזור שנייה לגבי - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא שמענו את הזעקות הרבה שנים. אבל בוא נדבר עכשיו, מה קורה עכשיו? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> אני מדבר לגבי המשווקים המורשים של תוצרת מזון רגילה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> כשאמרה ד"ר זיוה חממא לגבי ההבדל בין מזון רגיש לרגיש, יש הבדל בין הפיקוח הרגולטורי שנעשה על מזון רגיל ומזון רגיש. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני שאלתי על רגיל. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> אין יותר מידי דרישות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת? אתה צריך לדעת, כל משווק צריך להציג את רשימת המוצרים שהוא משווק מהאזור. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> אבל יש. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תביא לי את הרשימה הזאת. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה הרשימה, איפה? בוא תשלח לנו. אתה עד סוף הישיבה תביא את הרשימה. אני אומר לך מניסיון. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> שנייה, ברשותך חבר הכנסת. אני עובד על פי הנחיות של משרד הבריאות ומתפ"ש. וכל מה שתדרוש יש דרך להעביר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז אני שואל, האם אתה מכיר, האם אי פעם החזקת במחשב שלך רשימה של כל המוצרים של כל המשווקים? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> התשובה היא כן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הבנתי. טוב, אז אני אשמח לראות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו נשמח לקבל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ואז ממילא, אתה אומר ככה: נניח ואנחנו נמצא שב-20 משווקים שיש מוצר רגיל, כל אחד משווק 10 מוצרים, יש 200 מוצרים כאלו בשוק היום, נניח. או 1,000 מוצרים כאלה בשוק. המוצרים האלה עוברים דגימות מידי פעם? כשאתה יודע שהם באים מהאזור. למשל הטחינה המורעלת. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> התשובה היא לא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא. למה לפי דעתך? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> כי אנחנו לא נדרשים לזה במזון רגיל. אחרי מה שד"ר זיוה אמרה, שירקות ופירות זה כן - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> פה לא עושים גם דגימות בשוק על מזון רגיל. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> שום דבר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הבנתי. זה חידוש, אני לא מכיר את זה. << אורח >> דורית האוס: << אורח >> אנחנו עושים דגימות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא יאומן. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> דגימות כמו כל דבר אחר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מזון שמגיע לאזרחי ישראל מישות אויב ואתם לא חושבים שצריך לעשות בדיקה של הדבר הזה? וכשאתם בודקים את זה, אתם מקבלים נתונים - - - << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> שנייה אחת. לגבי הדגימה של המזון בישראל - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> של הרעלה מכוונת של אזרחי ישראל. << אורח >> דורית האוס: << אורח >> אני אשמח רגע להסביר. אנחנו מדברים פה על כמה מעגלים. קודם כל, כל משווק שהוא נרשם ברשם המשווקים מצהיר בעת הרישום איזה סוגי מזונות הוא מתכוון לייבא. משם אפשר לקחת את רשימת המזונות שהוא מתכוון לייבא. כאשר עמוס אומר, עמוס אומר נכון, אנחנו מחלקים - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם הוא מייבא משהו שלא רשום ברשימה לפי דעתך, מה קורה? << אורח >> דורית האוס: << אורח >> אני תכף אענה על זה. כמו שעמוס התחיל להגדיר יש שני סוגי מזונות. מזון רגיש ומזון רגיל. מזון רגיש ומזון רגיל, כמו בכל הייבוא למדינת ישראל, לא ספציפית רק הבאה מהאזור. בהבאה מהאזור אין אפשרות להביא מזון רגיש, למעט מה שנמצא בהסדר, שנכון להיום זה מים מינרליים ועוד שני הסדרים ישנים, יותר ספציפי, אחרים שאני לא אכנס אליהם. היא הציגה את זה ברשימה. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> שנייה, תן לה רק לסיים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, לא, מהם? אנחנו רוצים לדעת מהם. << אורח >> דורית האוס: << אורח >> יש הסדר שנקרא גלידה ממזרח ירושלים, זה הסדר שהוא מעבר לרשות הפלסטינית. זה הסדר בתוך, זה לא הסדר שנכנס לישראל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה השני? << אורח >> דורית האוס: << אורח >> זה לא תוצרת שמגיעה לישראל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אמרת גלידה מאזור מזרח ירושלים ומה עוד? << אורח >> דורית האוס: << אורח >> דברי חלב וגלידות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מוצרי חלב וגלידה? << אורח >> דורית האוס: << אורח >> שמוכרים במזרח ירושלים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי, מזרח ירושלים. << אורח >> דורית האוס: << אורח >> אבל ההסדר של מים מינרליים קובע גם שנדרש להפיק בעבור אותו מוצר גם אישור - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> איך את יודעת שזה נעצר במזרח, אין דבר כזה, אני גר במזרח. מה זה מזרח ירושלים? איך את יודעת שזה נעצר במזרח ירושלים? ארמון הנציב, שכונת ארמון הנציב. באיזה רחוב? את מכירה את הרחוב? נעצר - - - << אורח >> דורית האוס: << אורח >> לא, אבל אני לא נכנסת. אני רוצה רגע להסביר את העיקרון הכללי. לגבי מזונות רגילים, כמו ששאלת לגבי הטחינה, שזה מזון רגיל. לגבי מזונות רגילים אחרים, סוכריות וכדומה. המוצרים האלה הם מוצהרים על ידי המשווק מהאזור כשהוא מביא אותם לישראל. ובנוסף אנחנו מפעילים פיקוח בדרכי השיווק בישראל, שבו אנחנו דוגמים מסופרים, ממכולות, משווקים, ומכל מקום מכר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז מה הסטטיסטיקה? עד היום כמה דגמתם? א' כמה מוצרים יש כאלה מהאזור? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, זה מאוד קשה. זה לא נכון בעיניי לבדוק ככה. כי בעצם אתה דוגם את כלל התוצרת. אתה בכלל לא, זה לא ספציפית. תקשיבי, אני באמת, הערבובים האלה לא פה בבקשה. << אורח >> דורית האוס: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה. אנחנו שאלנו באופן מפורש על דגימות שמגיעות מהתוצרת של הרשות. וזה שתנסי להגיד לי שאתם דוגמים מתוך מרכולים זה לא - - - << אורח >> דורית האוס: << אורח >> אנחנו לא דוגמים במעברים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז זה חמור מאוד. זה עוד יותר חמור מה שאת אומרת עכשיו. זה חמור מאוד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן. אז עכשיו אני רק אומר, אני חוזר על הערתי קודם לזיוה, לגבי הרשות הפלסטינית, בגלל בעיות היסוד שם, ראוי לשנות גם את זה. יש שם בעיות יסוד של זיהומים. זה לא רק זיהום מוסרי ואינטלקטואלי. זה גם זיהום ביולוגי והזיהום הזה הוא מחייב אתכם ביחס אחר גם לגבי מזון רגיל. אבל אני שואל, נניח שאתם הולכים לפי הפורמט הקיים, מזון רגיל. כמה מוצרים היום, הרי טוען עמוס שהוא יודע, הוא מכיר. אני חושב שאתה לא מכיר, אגב. אבל נניח שאתה טוען שאתה מכיר את כל מאות המוצרים שנמכרים כאן בישראל. אני חושב שאין לך רשימה כזאת. אני מוכן לאתגר אותך. רגע, שנייה. אני בדקתי כמה פשוט. בדקתי כמה מוצרים, אף אחד לא ידע שזה מהרשות הפלסטינית. אבל נניח, נניח שאתה יודע הכול, ואתה יודע הכול, אז אדרבא, בואו נציג לציבור. קודם כל, זה חשוב מאוד נוכח הנתונים. מה הרשימה שיש לכם של נניח אותם 89 משווקים כפול X מוצרי מזון. מה רשימת מוצרי המזון שבאים מהרשות הפלסטינית? את עלית בסקר אצלי כי את האזרחית. את האזרחית, את מבינה? הם כולם פה עובדים בממשלה, מתפ"ש, זה, פיקוח, פיצוח. אבל מה שמפצחים פה זה את הראש שלך. אז כדאי שאת תהיי ערנית. אני אומר, מה רשימת המוצרים מהרשות הפלסטינית, זה אחד. דבר שני, אם דגמתם כל השנים תנו לנו איזה סטטיסטיקה. הנה, הצגתם סטטיסטיקה מאוד חשובה 45%-50%. מה הסטטיסטיקה של, לא חשוב אם זה סוכריות, טחינה או דברים אחרים. מה הסטטיסטיקה? לא יעלה על הדעת שלא נמצא שם דברים. זה נשמע לי לא הגיוני. טחינה במקרה אני בדקתי באופן אישי, אז אני מכיר את הזיהום. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, במעט שבדקו הנתונים - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא בדקו. לא הציגו לנו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, את הפירות והירקות. נכון. אבל במעט שדגמו הנתונים פשוט מזוויעים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה את אומרת, דורית? אני שואל את זה מאוד ברצינות. כמה מוצרים יש ומה הייתה הסטטיסטיקה? << אורח >> דורית האוס: << אורח >> אין לי כאן נתונים, אני צריכה להוציא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הבנתי. אז אני מציע, גברתי יושבת-הראש, שנבחין לפנינו שלוש קטגוריות: קטגוריה אחת היא פירות וירקות, המצב הוא זוועה. ממש רחמנות, בפרט תושבי כפר סבא, רעננה. רחמנות. אנשים לא יודעים אחרי זה שהם חולים בסרטן. אבל זה נושא אחד, פירות וירקות. גם הנוהל החדש, למה הוא לא קורה? למה הוא קורה באוקטובר? מה זה באוקטובר? אז שבעה חודשים ימשיכו להרעיל את אזרחי ישראל? כל נושא הפירות והירקות, זה נושא אחד. << אורח >> קריאה: << אורח >> יכול להיות שהוא כתוב ישראל מהרשות הפלסטינית? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא. דבר אחד זה פירות וירקות. << אורח >> קריאה: << אורח >> בפירות בתפזורת זה לא רלוונטי, מעולם לא ראיתם הרשות הפלסטינית. ואני מוכן להתערב על זה. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> דווקא פירות וירקות, לא, על ירקות ופירות? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש, יש. עבר פה, אצל דוד ביטן עבר. עבר בוועדת הכלכלה, עבר בכנסת, יש חוק כזה. כן, נו, איפה כתוב בדוכן עגבניות מהרשות? כתוב ג'נין? ראית פעם בסופר ג'נין? << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> לא. וזה חייב להיכנס. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> ראיתי פעם, לפני ה-7 באוקטובר שרשום. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לפני ה-7 באוקטובר. אחרי זה אנחנו ב-7 באוקטובר אכלנו את זה באופן ישיר. אני רוצה לומר ככה, גברתי. יש לנו מזון רגיל, מזון רגיש ופירות וירקות. פירות וירקות זה האירוע שדיברנו קודם, צריך לדבר עליו מה קורה במחסנים. אני חושב, גם אני אשמח לשמוע מסמיר, אני חושב שמאוד חשוב לדעת מה התהליך. כי אנחנו פה בכנסת לא רק מפקחים על התוצאה, גם על התהליך. אנחנו לומדים מזה על תהליך אחר. אם בא ראש מתפ"ש נניח והעריך הערכה מודיעינית, כמו ראש שב"כ אמר חמאס מורתע. ושגה. אם ראש מתפ"ש אמר אנחנו אסור לנו לבטל את הפירות והירקות, זה 70% מהכלכלה הפלסטינית, חס ושלום זה ייפול, תהיה מלחמת עולם שלישית. הוא אומר על חשבון אזרחי ישראל, יאללה, בקשיש, לא נורא, מערוף. נלך. יאכלו קצת. מיכל תאכל קצת רעל, זה, אבל הכלכלה הפלסטינית, רווחת הפלסטינים חס ושלום לא תיפגע. אזרחי ישראל ייפגעו, זה בסדר. זו מחשבה מסוימת, אנחנו חייבים להבין אותה עד הסוף. להבין אותה עד הסוף, את הדוגמה הזאת, את המחשבה הזאת של מה גופי הביטחון, איך הם חושבים. וממילא, אם צריך שינוי, צריך שינוי קודם כל במחשבה, לא רק בפעולה. זה קודם כל נשמח לגבי פירות וירקות. דבר שני אני אומר לגבי מזון רגיש, אני חוזר פה על הערתו של יעקב, שהיא הערה חשובה. אנחנו אחראים על כל האזרחים והתושבים שלנו, כולל אנשים שגרים בג'בל מוכבר, כולל אנשים שגרים בכל ירושלים, בבירה שלנו. לכן העובדה שגלידה, אני מזכיר לך לא מזמן היה, את זוכרת את הסרטון הזה עם הגלידה? שהוא אמר שהוא יורק בפנים, שהוא עושה עוד כמה דברים לתוך הגלידה? אם הגלידה הזאת אוכלים ילדים ממזרח ירושלים, לא חשוב, עיר דוד, סילואן, במקום אחר, זו אחריות שלנו. זו המדינה, אנחנו אחראים. אז אני אומר, גם לגבי מזון רגיש, חוץ ממים מינרליים גברתי, גם גלידה - - - << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> מוצרי חלב זה בכלל, מי יודע כמה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> וחלב, כן, לגמרי. מה זה מזרח ירושלים? אני לא מכיר מה זה מזרח ירושלים, אני מכיר מה זה ירושלים. לא מכיר מה זה מזרח ירושלים. יכול להיות, היא אמרה שיש שני מוצרים. זה לגבי מוצר רגיש. צריך לראות מה עושים לגבי חלב וגלידה, מזרח ירושלים מה שנקרא. בלתי מתקבל על הדעת שאנחנו מרעילים. גם אני רוצה לומר, פעם ירושלים הייתה מחולקת, היא לא מחולקת יותר. היכולת לומר גם זה עובר, גם אם נניח את היית אומרת דבר שהוא מזעזע בעיניי 'אני לא אכפת לי מאזרחי מזרח ירושלים', לי אכפת. ואני חושב שהם תחת אחריותנו. אבל גם אם הייתה אמירה כזאת של משרד הבריאות 'לא אכפת לנו מתושבי מזרח ירושלים, אנחנו לא בודקים באותה רמת בדיקה לתושבי מזרח ירושלים'. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> זה לא נאמר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא, מה זה לא נאמר? היא אמרה זה לא משנה, כי זה לא מגיע לישראל. אז אני אומר - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> איך הם נבהלו, באמת. חבר הכנסת, תראה איך הם נבהלו כשאמרת את זה. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> היא לא אמרה את זה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הם לא נבהלו כמו שאמרנו שהם מרעילים את אזרחי מדינת ישראל כמו שאמרת עכשיו על תושבי מזרח ירושלים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> דורית, אני מניח, יכול להיות שבאופן אישי אכפת לך. אבל הנורמה הזאת של לומר - - - << אורח >> דורית האוס: << אורח >> זה לא נורמה, זה פשוט, אתה מתפרץ לדלת פתוחה, בדיוק. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אוקיי. אז נושא שני. בוא ניכנס אליו עוד מעט, אני לא יודע מה הזמן של יושבת-הראש. תכף נדבר על זה. אבל אי אפשר להתעלם מזה. אי אפשר להתעלם שהרשות הפלסטינית מעניקה גלידה ומוצרי חלב שהדובדבן מה שנקרא על הגלידה הזאת הוא רעיל. ואני אומר שוב, כל מי שראה את הסרטון של אותו אדם במפעל הגלידה מסביר באריכות איך הוא יורק לשם ועושה עוד כמה דברים, אני חוסך פה מהציבור, לתוך הגלידה. וזה הולך לילדי ירושלים. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. וגם אני אומר לך, זה לא נעצר במזרח ירושלים. ואני דואג למזרח ירושלים כמו למערב. הדבר השלישי הוא קטגוריה בפני עצמה, זה המזון הרגיש. אני מחכה שעמוס ייתן לנו את כל הרשימה. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> רגיל, לא רגיש. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רגיל, צודק. אני אומר על זה שתי הערות, דורית. הערה ראשונה במקרה של מזון רגיל אי אפשר להסתפק בהקשר של הרש"פ בדיגום בדרכי השיווק. למרות שאני בדרך כלל בעד זה, אגב. באופן כללי אני בעד זה. אנחנו חיים בכפר גלובלי ואפשר לדבר על דיגום בזה וליצור סנקציות מאוד חריפות אם באמת המשווק עובר על עצמו. במקרה של הרשות הפלסטינית דיגום בדרכי השיווק הוא לא מתקבל על הדעת, זה לא הגיוני. זה דבר אחד. דבר שני, אני אומר שוב, אני רוצה איזה שהיא סטטיסטיקה. אתה אומר אתה מכיר את המוצרים, דוגמים אותם כמו שאתה אומר. מה קרה בחמש שנים האחרונות, גברתי, במזון הרגיל? כמה בחמש שנים האחרונות? לא יודע, אפשר חודשיים. כמה מזונות רגילים נדגמו? מה תוצאות המעבדה במחוזות השונים של המזונות שנדגמו. בואו נפרוש את היריעה. לפי זה, לכן יש שלוש קטגוריות נפרדות: רגיל, רגיש ופירות וירקות. ובכולם צריך שינוי. זה אני אומר לפני ששמענו פה את המתפ"ש. אז אם תוכלי להציג לנו סטטיסטיקות על מזון רגיל זה יהיה מצוין. << אורח >> דורית האוס: << אורח >> קודם כל, כן. אנחנו נשמח - - - סטטיסטיקה, בסדר? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו נבקש את זה. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אנחנו רק נציין לפרוטוקול שהדיון הוגדר כדיון על תוצרת חקלאית טרייה ולכן לא הגענו עם נתונים שאתה מבקש. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, זיוה, הכול בסדר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אין בעיה. אבל בערך, 20%? מה בערך? במזון רגיל מה בערך? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תקשיב, אתה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אין לי תלונות על זה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתה מעלה פה נקודות חשובות. בסיכום אנחנו נדרוש את זה. לא נבקש, נדרוש. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בערך זה 20%? 30%? מה קורה במזון רגיל לפי דעתך? 20% מזוהם? << אורח >> דורית האוס: << אורח >> אנחנו לא נעשה, אנחנו נביא את הנתונים. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> זה ספקולציה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, למה ספקולציה? בערך כמה? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> כי זה ספקולציה, אין לה את הנתונים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, מהזיכרון שלך. כמה זה? 10%? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> זה ספקולציה. כל מספר שתזרוק - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מהזיכרון. << אורח >> דורית האוס: << אורח >> הזיכרון שלי יש בו הרבה נתונים, אז קשה לי לשלוף דווקא את הדברים האלה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הבנתי. טוב. זה לא 2%, נכון? << אורח >> דורית האוס: << אורח >> אני לא יודעת, אני אבדוק. אני מבטיחה שאני אבדוק ואני אחזיר את התשובה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> טוב. << אורח >> דורית האוס: << אורח >> אני רק רוצה לציין שוב, וזה חשוב להדגיש, מזונות רגילים שמגיעים לישראל יש להם חובה להיות מסומנים בהתאם לסימון הישראלי ולכן חייב להיות מסומן עליהם גם המקור שלהם. לרבות חברון, שכם, ג'נין. זה מופיע ואתם תבדקו את האריזות, זה מופיע על גבי האריזות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, בסדר. << אורח >> דורית האוס: << אורח >> לכן הצרכן שמקבל את האריזה הוא יכול לדעת מאיפה הוא קונה את המוצר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תראי, אני אומר לך משהו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, אבל כשזה מגיע בתפזורת זה לא רלוונטי. << אורח >> דורית האוס: << אורח >> דיברתי על מזון ארוז. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא, היא מדברת על ארוז. אבל אני אומר לך גברתי, את יודעת שהיה פה, זה החוק 100% שומן? המדבקות האדומות. זה חוק. הרשות הפלסטינית צריכה לפחות מדבקות בגודל הזה. על כל מוצר. טחינה, סוכריות, דורית את שומעת? << אורח >> דורית האוס: << אורח >> כן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> את מכירה את המדבקות האלו, שומן? << אורח >> דורית האוס: << אורח >> בוודאי, זה חובת סימון, כן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה המסקנה של הדיון הזה, צריך להיות מדבקה. סיכון זיהום גבוה, מגיע מהרשות הפלסטינית. זה מה שצריך להיות בכל מוצר כזה. לא שכתוב באות הקטנה שגם לא רואים בעין. שכתוב אולי חברון, אחרי שכתוב היבואן ואחרי שכתוב השם ואחרי שכתוב טחינה לא יודע מה, זה, ואז בסוף בארכה. זה הכול ברכה כמובן, אבל בסוף למטה מופיעה הקללה באותיות הקטנות. זה לא ככה. שזה עשינו בחוק החוזים האחידים. יש כללים בכנסת. צריך לשמור על האדם, לשמור על האזרח, לשמור על הצרכן. לכן אני אומר צריך לעבור על הרשימה הזאת. אני מציע שהוועדה תעבור על הרשימה, גם אם זה 300 מוצרים, גם אם זה 500 מוצרים. תעבור על הרשימה, נביא אותם לכנסת. זה יהיה על חשבוני, לימור. אפשר לקנות על חשבוני את כל המוצרים האלה פעם אחת. 500 מוצרים? את יכולה לקנות על חשבוני את כל המוצרים האלה. נסדר פה את כל המוצרים של הרשות הפלסטינית. עמוס יטעם, בכל זאת נכבד אותו בטעימות, בהתחלה, וסמיר. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> אני לא אוכל לא כשר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> עמוס וסמיר יטעמו. מי אמר שזה לא כשר? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> למה? הם כשרים. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> אני לא אוכל לא כשר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מי אמר שזה לא כשר? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> ואי אפשר לחייב אותי לאכול. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מי אמר לא כשר? אני חושב שהרוב כשר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מיכל גם לא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מיכל לא. אנשי המתפ"ש. נביא את מתפ"ש. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אפשר את כל מי שפה - - - << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> לא שומר כשרות. << אורח >> דורית האוס: << אורח >> רק חשוב להדגיש, ככל שיידרשו בדיקות במעבר צריך אנשים שיבדקו את זה במעבר. כן? שזה החצי השני שעוד לא שמענו אותו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כל אלה ששתקו. << אורח >> דורית האוס: << אורח >> כי בדיקה במעבר מחייבת מישהו שיבדוק במעבר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון. << אורח >> דורית האוס: << אורח >> אז ככל שנדרשות בדיקות במעבר אנחנו צריכים שתהיה אפשרות לבדוק במעבר, כמו שאתה ציינת. אשדוד, חיפה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> את מדברת עכשיו על מזון רגיל? << אורח >> דורית האוס: << אורח >> כל המזונות שנרצה לבדוק. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם נרצה שיהיו בדיקות במעבר. << אורח >> דורית האוס: << אורח >> כל מה שנרצה לבדוק כמובן שיידרשו כוח אדם שיבדוק אותם. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> כוח אדם לא גובר על בריאות. << אורח >> דורית האוס: << אורח >> אבל זאת שאלה שאני מציעה להעביר אל הפיצוח. זו שאלה לפיצוח. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> לא לייבא אם אין מי שיבדוק, מה השאלה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו רוצים לשמוע עוד. יש לנו פה את חנוך יחיא ממשרד החקלאות, בבקשה. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> - - - כשנה וחצי מנהל מידע ואכיפה ביחידת הפיצוח, מנהל חדש ליחידה מזה כשנתיים זה משה אחרק. כל שדרת ההנהלה של הפיצוח כבר כמעט לא קיימת כבר שנתיים, החבר'ה הקודמים. כל השדרה היא חדשה. היחידה כיום מונה כ-65 משרות סך הכול, כולל כולם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> פיצוח? ראשי תיבות? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> פיקוח צומח וחי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי. כן. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> מאז שמשה נכנס לתפקיד הניף את הדגל של דוחות מבקר המדינה. בעניין הזה גם במיוחד שכבר כמעט כשנה מנסה להוביל את הנוהל שדיברו עליו כרגע פה עם משרד הבריאות ולעשות שינוי דרסטי ועמוק משמעותי בנושא של העברת תוצרת חקלאית מיו"ש לישראל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה עושים? מה זה נקרא מנסה להוביל? אני עבדתי בממשלה. תסביר לי שנייה בבקשה. מה הכוונה מנסה להוביל? הוא קם בבוקר, שתה קפה. מה הוא עשה? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> אני לא יכול לתת. תשאל אותו מה הוא עושה. יש פה נוהל של משרד הבריאות, מנסים להעלות אותו ביחד שזה, אנחנו שלושה גופים עיקריים שזה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נו, איך לא מצליחים? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> קמ"ט חקלאות יו"ש, משרד הבריאות ופיצוח. כאשר מה שקורה נכון להיום זה שמנהל היחידה גם כנראה בגיבוי חזק של המשרד. פועל כרגע בשני מישורים: אחד הוא עיבה באופן משמעותי את הפעילות בכל מעברי התפר. כיום יש לנו כ-30-31 עובדי קבלן שעושים בידוק לכל רכב שמגיע מהשטחים שנושא תוצרת חקלאית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כל רכב? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל זה רכב של תוצרת חקלאית שהיא לא מאושרת, זה משהו אחר, זה לא נושא הדיון. זה מצאתם ביצים שלא מאושרות. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> זה כן הדיון, כי הם בודקים הכול. כי כאשר אנחנו כרגע פוסלים, כבר מזמן פוסלים, פוסלים מגדלים פלסטינים מלשווק בגלל חריגות. אז יש עלייה, ניסיון להבריח את הירקות האלה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אין בעיה. לא, לא, בגלל חריגות לא פוסלים. אף אחד לא פוסל בגלל חריגות. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> ועוד איך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רגע, בסדר, מה לא מורשה? המשווק לא מורשה, אם הוא הביא, מי לא מורשה? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> למה עוצרים אותי? לאשר תוצרת חקלאית פלסטינית, מגדל מסוים הגידול שלו נפסל והוא יורד מהרשימה של המגדלים שמעבירים את התוצרת לישראל אז מן הסתם יש מוטיבציה להבריח את התוצרת שלו בכל מקרה לישראל בהברחות, בהלבנות וכל מיני שיטות של זיוף תעודות וכו'. לכן המעברים כרגע מעובים ב-30 עובדי קבלן וצוותי פיצוח שיושבים בין המעברים 24/7 כדי לתת מענה. זה המענה שלנו להברחות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ממתי זה ה-30 האנשים האלה? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> כמעט שנה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה התוצאות בינתיים? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> למעלה מ-4,000 רכבים שנבדקו. יש לנו כ-500-600 תפיסות של בשר, ביצים וירקות. גם מה שהוסיף המנהל, שכל הברחה כזאת הרכב לא משתחרר, הרכב יושב בבית דגן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש חילוט של הרכבים? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> חלק מהרכבים הולכים לחילוט וחלק מהרכבים משתחררים רק בתנאי שהוא שילם את כל ההוצאות, את הקנסות ואת כל העלויות של ההשמדה, התפיסה והגרר, כל הדברים האלה. שזה מאוד משמעותי לעומת מה שהיה אז. לגבי נושא של העברת תוצרת חקלאית. אני רוצה לומר ככלל שקמ"ט חקלאות יו"ש, סמיר מועדי, שאנחנו עובדים כבר המון שנים ביחד, מייצר לנו רשימה של מגדלים מאושרים שעברו את הבדיקות על פי הנוהל, דיברו, אני לא אחזור עליו. אנחנו עובדים על פי רשימות במחשב. כל משווק מורשה ישראלי - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חנוך, אני יושבת-הראש, יכולה לשאול אותך ולעצור אותך באמצע. כשאתם רואים את הנתונים ביחס לפירות וירקות, ששם יש לנו את הנתונים על חומרי ההדברה. באחוזים שלהם, איך אתה יכול לסמוך על מה שמגיע ממנו? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> שאלה שקשה לי, באופן אישי זה לא נראה טוב. אבל אנחנו מחויבים לתהליכים ולדברים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שנים הרעילו פה נשים הריוניות, שנים הרעילו פה ילדים. שנים הרעילו פה את אזרחי מדינת ישראל. גרמו לתחלואת סרטן, לפרקינסון, תחלואות נוירולוגיות. שנים, במשך שנים הם עושים את זה בשקט, בהשתקה מכוונת. ועדיין זה נמשך באופן כזה שמי שהיה שם ופיקח ולא הביא את הנתונים כפי שהיה ראוי להביא אותם, הוא זה שממשיך לשבת שם על הברז ועדיין להכניס פנימה מזון מורעל לאזרחי מדינת ישראל. פירות וירקות. אנשים שמבקשים לאכול אוכל בריא בסוף אוכלים, מכניסים לגוף שלהם רעל. רעל. אני אקרא מפה לכל אזרחי מדינת ישראל לשים לב על תוצרת שמגיעה מהרשות. להתבונן, לבדוק. תדעו לכם, מרעילים אתכם באופן מכוון. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> אין להם איך לדעת, זה מה שחמור. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> פירות וירקות הם לא יכולים לדעת. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> אין להם איך לדעת, זה בתפזורת. כתוב ישראל. הם חושבים - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז לפחות מה שארוז, מה אני אגיד לך? דרך אגב, יש לי שאלה למשרד הבריאות ונראה לי שלך, דורית, זה אמור להיות מופנה אלייך השאלה. מה הכמות? באיזה היקפים? כמה טונות מגיעים לישראל של פירות וירקות? בשנה, כמה רעל אנחנו מכניסים למדינת ישראל? כמה? באיזה היקפים אנחנו מרעילים את אזרחי מדינת ישראל? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> תעלה את המצגת למעלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ל-100 טון, כמה? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> רשום היקפים. << אורח >> דורית האוס: << אורח >> הנה, ירקות ופירות עיקריים, את רואה למטה, סך הכול? העיקריים האלה: מלפפון, חציל, קישוא, פלפל חריף ועגבנייה – ב-2024-2025 בממוצע של 14,000 טון לשנה. אבל שוב, לפיצוח יש את כל המידע הזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> 14,000 טון, זה לא יאומן. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> על פי בדיקה שעשיתי אתמול זה היה ב-2025 כ-16,000 טון סך הכול. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> 16,000 טון. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> אבל מחציתם זה מלפפונים לתעשייה, אם לא יותר. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> יש מגוון של תוצרת חקלאית שהולכת לתעשיית החמוצים, מלפפונים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה ההבדל? מה, זה שהוא הגיע לתעשייה והפך להיות מלפפון חמוץ הוא פחות מורעל? להיפך. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> אני רק נותן את הנתונים, אני לא מנתח מה שאת מתכוונת. לגבי הנושא של מעבר תוצרת בפועל, אנחנו נעזרים גם בר"מים במעברי גב אל גב. התוצרת מגיעה מאדום לכחול, ככה אנחנו קוראים לזה. המשאית עוברת בידוק ביטחוני מלא לפי הנהלים של משרד הביטחון. כאשר המשאית עוברת את הבידוק הביטחוני ומגיע למשטח של גב אל גב, מפקח שלנו בודק שכל האריזות מסומנות. זה תווית, זה מדבקה של מגדל פלסטיני עם תעודת הזהות שלו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כמה מפקחים יש לכם ביחידה? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> אמרנו, 65 משרות סך הכול היום. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> 65 מפקחים או סך הכול היחידה? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> סך הכול ביחידה. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> לא, כמה מפקחים? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> אני מעריך כ-55. המפקח לפי תוכנית דיגום שאנחנו מתואמים עם משרד הבריאות דוגמים את הדגימות האלה לפי נוהל. נכנס למקרר עם שם המגדל, מדבקה והכול. משם למחרת זה מוסע עם קבלן למעבדות של משרד הבריאות והתשובות מגיעות. כאשר התשובות מגיעות וזה חריג המגדל הזה יורד מיד מהרשימה עד סוף הגידול או שלושה חודשים, תלוי מה בא קודם. והוא לא רשאי לשווק. למה אי אפשר לשים את זה על שם של מישהו אחר? כי הרשימה של קמ"ט חקלאות יו"ש, שבתיאום איתנו כבר מזמן, אז כל מגדל נקבע לו גודל השטח שלו ואת המכסה היומית שלו. כך שאם הוא רוצה, אם הוא נפסל היום ורוצה להעביר את זה על השם של סבתא שלו אז הוא לא יכול. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אלא אם התוצרת של השכן שלו לא טובה ואז - - - << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> ספקולציה. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> לא. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> ראינו בדוח מבקר המדינה שמשחקים עם זה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בינתיים הספקולציות, אנחנו רואים בדיוק מה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> דווקא לפי הדיגום, חנוך, קודם כל עצרנו אותך קודם במשפט חשוב. אמרת שאתם מאוד רוצים, לשאלת יושבת-הראש, ואמרת שאתם מנועים. אולי אתה תסביר לנו. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> אנחנו לא מנועים, לא אמרתי דבר כזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אמרת מוכתבים, אמרת את המילה "מוכתב", מישהו מכתיב לכם. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> בוודאי. אנחנו לא עובדים לבד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מי מכתיב לכם? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> אנחנו מזמן, זה לא מהיום, עוד מזמנו של המנהל הקודם, רצינו ליישם את התוכנית של מחסני שיהוי, שאני חושב שזה היה קריטי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז מי מנע את זה? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> אני לא יודע, אני לא בא - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מי מנע? אתה פנית, למי פנית? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מי מנע? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> לא פניתי. יש מנהל יחידה שהוא כבר לא נמצא. הוא פעל מול הגורמים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מי הגורמים? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מי הגורמים? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה זה, יש פה אח גדול במדינה שאנחנו לא יודעים? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה זה, אנחנו פה בוועדה בכנסת ישראל. ועדת פיקוח. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> את רוצה שאני אדבר במקומו, אני ארים אותו מהקבר - - -. כנראה מול הרשויות של המתפ"ש או - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי, אפשר להגיד מתפ"ש. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> ומשרד הבריאות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כולנו מבינים שהם אלה שמרעילים אותנו. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אפשר להקריא מדוח מבקר המדינה שעונה בדיוק על השאלה הזאת? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> תקריא. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> עמדת המינהל האזרחי שאין להשהות את התוצרת, שכן שיהוי של תוצרת - - - במשך כ-48 שעות תגרום לקיצור של כמחצית מחיי המדף של התוצרת ופגיעה באיכותה. לכן יישום תוכנית השיהוי צפוי לפגוע בביקוש עבור תוצרת מאיו"ש וכן לפגיעה בכלכלה הפלסטינית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה זה לפגוע באיכותה? כל תוצרת. מה זאת אומרת, לא הבנתי? << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> משרד הבריאות, לעומת זאת, כפי שנאמרה גם פה, כתובה עמדת משרד הבריאות שיש חשיבות בהשהיית התוצרת לשם מניעת הפצת תוצרת שבה נמצאו תוצאות חריגות בבדיקות אשר עלולה לפגוע בבריאות הציבור. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לומר לך משהו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הם אמרו את זה מפורש, ד"ר זיוה אמרה את זה בצורה מפורשת. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> המינהל האזרחי לא אמרו את זה מפורש, שהם אלו שאמרו שחיי המדף יותר חשובים להם מבריאות הציבור. שזה הבעיה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני אומר לך עכשיו כעובד ממשלה. עזוב, כבן אדם אני אומר לך. אין דבר כזה שאתה אומר מישהו הכתיב לי, אין דבר כזה. אנחנו בחוק שמנו אותך כאחראי. אתה צריך לדאוג שזה לא יעבור לאזרחי ישראל. אז מה אם מתפ"ש אמר לך בניגוד לנוהל, בניגוד לחוק, אגב, של הגנה על מזון הבריאות. מה זה? מה זה העבריינות הזאת? נניח שבא מישהו במתפ"ש, מאן דהוא החליט שאזרחי ישראל ימשיכו להיות מורעלים ולא יהיו מחסני שיהוי. למה אתה צריך לשמוע לו בכלל? מי הוא בכלל? מי הוא בכלל? מי זה המינהל האזרחי? מה, אנחנו תחת ממשל צבאי? מה, מיכל או זאת תחת ממשל צבאי? למה אתה צריך לשמוע להם בכלל? אני לא מבין איך הממשלה עובדת. אין חוק במדינת ישראל? מה אתה מחויב למתפ"ש? נניח בא הבוס שלך הקודם, פנה למתפ"ש אמרו לו לא, אנחנו ממשיכים. תאמר להם כל הכבוד לכם, תודה רבה. אתם תוכלו מקסימום, איך אמרתי קודם? נפנה את המשאיות רק למשרד שלכם. איך אתה שומע למתפ"ש? באיזה עולם אתה שומע למינהל האזרחי? אתה עובד ממשלת ישראל. מה, אתה חייל? הם איימו עליך עם נשק? איך זה עובד? אני לא מבין את הדבר הזה. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> אני לא יכול להתייחס באופן אישי לעניין הזה. אני אומר לך שאני לא בין מקבלי ההחלטות בדבר הזה והפיצוח לא עובד בשום מצב לבד. אמרתי לך שיש פה עוד גורמים. אלה החלטות של מספר גורמים, לא החלטות שלי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אני לא מקבל את זה. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> זו התשובה שלי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני לא מקבל את זה ואני מציע לפנות לשר החקלאות. עוד הגדלנו את זה לשר החקלאות וביטחון המזון. אין בושה למשרד? שר החקלאות וביטחון המזון. הוא אחראי על ביטחון המזון, ידידי. אבי דיכטר, מה זאת אומרת? איך עובדי משרד החקלאות בגלל מאן דהוא במינהל האזרחי אומרים אנחנו נמעל בתפקידנו, נפר אמונים לאזרחי ישראל, נמשיך להזרים פירות וירקות, כי מישהו במינהל האזרחי אמר להם? מה זאת אומרת? איפה יעלה דבר כזה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו צריכים להניח את זה בפני שר החקלאות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, איך זה יכול? העבודה הממשלתית לא עובדת ככה. אין דבר כזה. אם הוא איים עליך באופן אישי, חנוך, איים עליך, תפס אותך בצד, איים עליך. איים על סמיר, בסדר? אז אולי צריך, לא יודע, אז משהו אחר. עשה פרוטקשיין, עשה, אין דבר כזה. איך אתה שומע לו בכלל? מה אתה קשור למינהל האזרחי? יש לך שר אחד בלבד, חנוך, קוראים לו אבי דיכטר. אין לך אף אחד אחר שאתה מקבל ממנו הוראות. חוץ מהחוק והממשלה שמוסמכת על פי חוק. מה זה המינהל האזרחי? מי הוא בכלל? אתה נותן לאזרחי ישראל לאכול רעל בגלל שמישהו במינהל האזרחי חשב אחרת? סתם, מבחינת תקינות עבודת הממשלה. זה לא יכול לעבוד ככה הדבר הזה. אם אתה אומר זה הגיע לראש הממשלה או הגיע לשר דיכטר והם קיבלו החלטה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> דרך אגב, אותו דבר משרד הבריאות. אותו דבר משרד הבריאות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אין דבר כזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שהם גם מקבלים את ההוראה משם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> דורית וזיוה, אתן לא עובדות אצל המתפ"ש ואצל המינהל האזרחי, אתן עובדות אצל - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אצל הרשות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה לא עובד ככה. זה לא יכול לעבוד ככה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לעבוד אצל הרשות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם זה הגיע לממשלה, פניתם לממשלה והממשלה, גם הממשלה אם היא עוברת על החוק היא עבריינית, אגב. פניתם לממשלה? באתם לממשלה ואמרתם לממשלה? מה זה הדר הזה? איך זה מתנהל ככה? איך פקידי ממשלה מתנהלים ככה, סליחה? באמת, אתם מקבלים משכורת כמוני, מהציבור. ממי אנחנו מקבלים משכורת? מה זה, משרד פרטי של מישהו? מה, אתה עובד פרטי, יש לך משרד פיצוח? אתה עובד ציבור. אתה לא יכול שזה יעבוד ככה, חנוך, אני אומר לך ברצינות. אתה לא יכול להמשיך לעבוד באופן הזה. זה לא יעבוד ככה במדינה, אנחנו לא נאפשר את זה. אתם עובדים אצל אזרחי ישראל. אתה לא עובד של רסאן עליאן. מה, אתה עובד פרטי שלו? הוא איים עליך עם נשק? מה זה הדבר הזה בכלל? איך זה מתנהל ככה בכלל? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> אולי אפשר שמתפ"ש ישיב? תוקפים אותם באופן אישי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, כן, לא, זה לא, אני לא תוקף אותו. אני אומר את מה שהוא אמר. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> אני אומר, בסוף - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הוא אמר אני מוכתב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עמוס, תקשיב, אני חושבת שמה שקורה פה עכשיו זה לעשות להם הנחה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה זה מוכתב? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> יש פה נציג מתפ"ש. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, הם לא צריכים לתת דין וחשבון לאף אחד. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> כי אני לא יודע, אני חושב שראשי התיבות של מתפ"ש זה תיאום פעולות הממשלה בשטחים. כלומר, לייצג את כל משרדי הממשלה ומה שקורה בתווך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון. אבל כנראה שהם לא עשו - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא נגד החוק. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> אולי שווה שהם יתייחסו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, ברור שהם יתייחסו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עמוס, במו אוזניך אתה שומע שהם אלה שמונעים את האפשרות להשהיה במחסנים. שהם אלה שיודעים שנכנס - - - << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> לא מסתירים שמתפ"ש התנגדו להחלת חוק המזון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל למה אתם - - - << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> אז אולי תשאלו את מתפ"ש. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בוודאי שנשאל אותם. אבל קודם כל אני אומר לחנוך, אתה עובד מדינה. אז מה אם מתפ"ש אמר לך משהו? מי הוא בכלל? סליחה, מה זה? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> ואני חוזר רגע למושג הזה מתאם פעולות הממשלה בשטחים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז תלך לשר, רגע, סליחה, הוא מחויב לשר החקלאות. הוא היה צריך לבוא לשר החקלאות. לא אתה, הבוס שלך הקודם, מי שזה לא יהיה. ללכת לשר החקלאות, לומר לו תראה חביבי, אנחנו פיצוח. מרעילים פה בפיצוח הזה מפצחים את הראש ואת הלב של אזרחי ישראל. אני לא מוכן לזה. לא מוכן לזה. אתה יודע, היה עובדיה בנינו, הוא היה מנהל מחוז במשרד הפנים. הוא גילה שאת תעודת הזהות שהוא נתן של הגברת הזאת ממוכבייה, התפוצצה את מקסים, פוצצה את מקסים בחיפה. אתה יודע מה הוא עשה? הוא הלך לאריק שרון, הוא היה אז ראש ממשלה. נסע, לקח את האוטו, נסע עד משרד ראש הממשלה. אמרו לו אתה לא יכול להיכנס. אמר אני נכנס. אמר לראש הממשלה זה לא יימשך ככה. לא יימשך ככה איחוד המשפחות הזה, שזה פירוק משפחות ישראליות. יש לכם אחריות, אצל מי אתם עובדים? בסדר, אני אומר לך שהמינהל תקין. אנחנו נשמע את מתפ"ש. יש פה. אבל לא יעלה על הדעת, יש מינהל תקין. משרד הבריאות ומשרד החקלאות לא עובדים אצל מתפ"ש. לא עובדים אצל מתפ"ש. ואם מישהו במתפ"ש נתן הנחיה, הוא צריך להיות מטופל. זה נושא אחד. אבל אתם לא עובדים אצלו, לא משנה מה הוא אמר. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> אפשר לשאול את הפיצוח לגבי הסנקציות. אתם אחראים על רשימת המגדלים. אמרת שהפסילה, ההוצאה מהרשימה היא לשלושה חודשים. אחר כך הוא חוזר לרשימה? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> הוא עושה דגימה מחדש - - - << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> ואם הוא נפסל שוב, יוצא מהרשימה שוב ויכול לחזור ככה חוזר חלילה? << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> אם הוא חוזר אז הוא ייפסל לתמיד. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> פעם שנייה הוא נפסל לתמיד? << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> יש נוהל שהוא נפסל לתמיד? << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> מתי הוא נפסל לתמיד? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, זה לא יאומן. זה לא יאומן. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> כרגע הם יוצאים ונכנסים, יוצאים ונכנסים? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא יאומן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שלושה חודשים הוא משווק מקומית ואחרי זה הוא ממשיך הלאה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא יאומן. אם לפני כן דאגתי, עכשיו אני פי אלף יותר מודאגת. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> יש נוהל. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> תראו את הנוהל שבו הוא נפסל לתמיד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כמה מגדלים נפסלו, סמיר, עד עכשיו? כמה מגדלים נפסלו? נו? 45%, הרי הדגימה לא השתנתה. 45% אומרים לך זה רעיל. כמה מגדלים פסלתם ואכן חנוך הוציא את, איך הוא אמר? מחזיר את המוצרים. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> אני מסתכל על הרשימות שאנחנו מכינים, למשל בשנת 2025 דגמנו קרוב ל-2,000 דגימות. טרום קטיף או טרום שיווק בשטח. מתוכם היה לנו איזה 12% חריגים. אלה לא יכולים להיכנס בכלל. ואלה מקרים שאני יכול להעביר לכם, אין שום בעיה, הכול רשום. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> למה? הוא אומר לשלושה חודשים אבל. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> כלומר 45% מגיעים אחרי הדיגום מהשטח, יש עדיין - - - << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> חברים, אבל זה הולך, אנחנו הולכים - - - << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> עכשיו ביחד, אבל קודם זה היה. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> אבל אנחנו הולכים לתקן את זה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה היה עד עכשיו? למה מנעתם - - - << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> שנייה ברשותך. אני בסמכות שלי קמ"ט חקלאות שאנחנו מנסים בסופו של דבר גם, חלק מהפעילות שלנו, ואני יכול לחזור, לא יודע בני כמה אתם, לפני 34 שנים התחלנו עם כל נושא הדיגום מול משרד הבריאות, אז בזמנו הייתה ד"ר ורסנו. אז התחלנו, הרי צריך להבין, אנחנו עובדים על פי הסכמי פריז הכלכליים מבחינת סמכויות. ואנחנו חייבים בשלושה דברים: שמירה על החי והצומח, מה שנקרא המשך שיווק הדדי בין הצדדים. גם צריכים להבין, אנחנו פה מדברים הכול על מה שקורה מבחינת שיווק של הרשות הפלסטינית לישראל. אבל גם צריך לשאול את השאלה כמה נכנס מישראל. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> למה? את מי זה מעניין? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> אתה יכול להגיד את מי זה מעניין. מחר הרשות הפלסטינית תקבל סנקציות. אומרים אנחנו יותר לא מכניסים פירות. חברים, תבינו, אתם מדברים פה על 220,000 טון של פירות מישראל. מישראל ליו"ש. אם זה ייפסק אז אתם אומרים פשוט - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה, מחקלאים מישראל? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> גזר דין מוות לענף הפירות בישראל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> 220,000 טון? כן? מחקלאים ישראלים? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> כן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא משנה. אין שום צידוק גם זה שיקול. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> זה נתונים, הכול רשום גברתי, הכול רשום. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אני לא מבין, בכנות, אני אומר לך סמיר, בכנות, אני לא מבין מה אתה אומר. אתה אומר לי שבעצם אנחנו מסתכנים פה במות הכלכלה הישראלית, החקלאות הישראלית ולכן אנחנו נהרוג את אזרחי מדינת ישראל? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> לא. אני מעלה סיטואציה מסוימת שיכולה. אבל תעזוב, תשכח מזה. עוד פעם, אנחנו מ-1994 התחלנו בתהליך של הנוהל של דיגום תוצרת חקלאית על פי דרישת משרד הבריאות. ואז התבקשנו לדגום תוצרת לפגם מיקרו ביולוגיה וגם מה שנקרא חומרי הדברה. ובדקנו לפי, אני אפילו לא מכיר את זה, אני ממש לא מומחה. ממש רק לא מזמן הבנתי שאנחנו דוגמים את הבדיקה של ה-GC. זה מה שאנחנו מדברים במעבדה בישראל שנקראת בקטוכם. אנחנו לוקחים מהשטח תוצרת חקלאית, כמובן של חקלאים שאנחנו רושמים אותם, מכינים רשימת מגדלים מורשים שאנחנו בודקים אותם. אני מקבל את התוצאות מהמעבדה, את התוצאות אני מעביר לפיצוח שיאשרו לי אותם אם הם בסדר או לא. מה שבסדר, נכנס לרשימת המגדלים המורשים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תגיד לי סמיר, אבל ה-12.5% שפסלת, בממוצע, 12.5%. כמה זה מבחינת מספר מגדלים. נניח יש לך 100 מגדלים? כמה מגדלים יש לך היום ברשימה? בערך? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> אני מדבר פה על אלפי מגדלים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בערך כמה? 5,000? כמה יש? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> יש לנו בערך איזה 3,000. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 3,000 מגדלים, יפה. אז אם נפסלו 350 בערך, 12% דגימות אתה אומר. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> כל מי שרוצה נבדק. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא, אין בעיה. עמוס אומר 4,000. אתה אומר אותם נתונים בערך. 4,000, מתוכם 500 נמצאו זה. גם אתה אומר בערך אותו דבר, 12%-13%, בערך שמינית. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> לפי הבדיקות שלנו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יפה. אז אני אומר שמינית, זה אומר ששמינית מהמגדלים הללו יצאו מהרשימה, נכון? בערך. אלא אם כן זה אותו מגדל אולי בחלק מהמקרים. אבל נניח ששמינית. כלומר 300 איש יש לנו רשימה, יושבת-הראש תוכל לקבל רשימה של 300 איש שנפסלו ב-2025? זה הנתון? אותו דבר ב-2024, אותו דבר 2023. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> אפשר להגיד לך את כל הרשימות ממש מי נפסל ומי מאושר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הבנתי. אבל אני אומר, מדובר במאות לפי מה שאתה אומר. אם זה 12%-13% זה מאות. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> כן, כן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> וכל המאות האלו חוזרים אחרי שלושה חודשים, כמו שחנוך אמר? חוזרים עוד פעם? נותנים להם שלושה חודשים הפסקה? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> אם הם רוצים. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> זה תלוי בהם? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> תלוי אם הם רוצים להמשיך לשווק או לא. אם הם מבקשים לשווק אנחנו דוגמים אותם אחרי כמה חודשים. זה היה בסיכום עם משרד הבריאות דאז. בסדר? אבל עכשיו היום, היום אנחנו מדברים, אחרי שהתחלנו עם כל הנושא חוק המזון, באמת וכמו שאמר התקבלה החלטה סופית שמתפ"ש אישר את כל החוק על כל שלביו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני אומר לך מה מוזר לי. אני אומר, לכאורה היו צריכים להיות פה השמטה מהרשימה כל שנה של מאות אנשים. אז או שהם באמת חזרו מיד לרשימה. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> חברים, הרבה לא חוזרים. הם מדברים על 16,000 אתם צריכים להבין שב-1994, 1995, 1996 אנחנו היינו מדברים על 60,000, 70,000, 80,000 טון של תוצרת חקלאית שנכנסת לישראל. אפילו 100,000. היום אנחנו על 14,000. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> בסדר, יש עוד מרכיבים. גם אנשים מתעסקים היום פחות בחקלאות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, 14,000 חוקי. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> אני לא נכנס. זה לא נכנס - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תדע לך כלל בהברחות: מה שתופס עמוס, מה שתופס הפיצוח, חנוך, זה 20%. ככה זה בעולם ההברחות. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> זה פה שיתוף פעולה מדהים בין ישראלים לפלסטינים. בבתי אריזה, לא משנה איפה. שמגיעה תוצרת על שם אחמד ותוצרת על שם עמוס. זה קורה ואנחנו כל הזמן מתריעים על זה. אני וחנוך - - - << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אני חושב שעכשיו אמרת, וסליחה מהפוליטיקלי קורקט. אמרת בעצם את מה שמסתתר מאחורי עמדת המתפ"ש. של איזה יופי שיתוף פעולה שנכנס אחמד ויוצא עמוס. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> לא, לא. לא נכון. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אנחנו לא רוצים אחמד ויוצא עמוס, אנחנו רוצים בריא ויוצא בריא. אם זה אחמד, אם זה עמוס, אנחנו רוצים בריא. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> זה לא אמרתי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> סמיר, סמיר. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> אני גם לא נכנס לזה, גם זה לא תחום אחריותי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל סמיר, יש פה משהו. אתה אומר, זה דבר שבאמת חנוך צריך לתת את הדעת. חנוך, אתה שומע? אומר פה סמיר משהו מוזר. בשנות ה-90 היו 100,000 טון. היום יש 14,000-16,000 טון. יכול להיות מאוד, בכל זאת, לא השתנה הרבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הנתונים של הדגימות לא כל כך השתנו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, כן. אבל אני אומר מבחינת כמות, קודם כל כמות ההיקף - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> השתנו לרעה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הפירות והירקות שנכנסים לשוק, זה כאילו ירד במאות אחוזים. זה קצת לא מסתדר. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> מה השאלה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> השאלה יכול מאוד להיות כמו שסמיר רמז פה, שזה בעצם נכנס אחמד יוצא עמוס. כלומר, יכול להיות שעדיין לא הגיוני, יש פה איזה שאלה שצריך לדון בה. לא הגיוני שכמות התוצרת ירדה במאות אחוזים, בהיקף כזה. זה לא הגיוני. צריך לחשוב על זה, או שב-1000%. צריך לחשוב האם זה מדובר בתוצרת, אתה יודע, טבע האדם. זה לא השתנה 5,000 שנה. יש טבע האדם. אז יכול להיות שהם מוצאים ערוצים אחרים להזרים את - - - << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> נו, ברור, ההלבנה. אתה יודע מה זה שיטת ההלבנה? שיש בתי אריזה בהתיישבות הישראלית שמקבלים את התוצרת שלהם משטחים פלסטינים. אורזים אותה כמשווק ישראלי. שלא מעניין אף אחד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז איך זה קורה? באיזה היקף זה? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> היקף נרחב לדעתי. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> אנחנו לא שאננים ויודעים את זה. אנחנו פועלים ובודקים כל משאית, כולל את הבדיקה של תעודת משלוח. מדברים עם המגדל הישראל, מוודאים שזה אכן הוא. אנחנו גם בקשר עם הוועדות החקלאיות בבקעת הירדן. זה אחד. שתיים, אנחנו בודקים כמעט כל משאית עם ירקות, כמעט כל משאית. אני גם רוצה להגיד לך שכמות המגדלים הרשומים אצלנו הולכת ופוחתת עם השנים. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> לדעתי כבודו, הפתרון הוא אם החוק הזה גם ביו"ש חל על הישראלים אני חושב שאתה באותו רגע אתה - - - כל ההגבלות האלה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> למה החוק לא חל עליהם? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> לא חל עליהם. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> מי בודק אותם? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> על חוק המזון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת? ישראלי מאריאל יכול לשווק? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> יכולים להוציא תוצרת, אף אחד לא שואל אותם. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> בסדר, אבל עדיין אנחנו מדברים על תוצרת פלסטינית נגועה. אז מה? אז יש עוד - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא, שנייה אבישג. אבל הוא עובר על החוק. מה זאת אומרת? לא, אבישג, זה אירוע - - - << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> יש גם, יש עוד אירוע. אבל להגיד - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל זה אירוע ענק. סביר להניח שמ-100,000 לא ירדנו ל-10,000 ככה סתם. סביר להניח ש-90,000 טון חלק מהם עוברים איכשהו. אז אם הם עוברים בהלבנות האלה. אבל למה אזרח ישראלי לא מחויב לחוק? מה זאת אומרת? אזרח ישראלי שמשווק מזון שהוא בעצם ממגדל אסור, זיוה, איך זה עובר? << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> זה הברחות, אחריות של פיצוח. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> כמה יש לכם? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז החור הגדול, גילינו את החור הגדול רק עכשיו, לימור. את החור הגדול. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> אבל סליחה, זיוה, ישראלי לא נבדק במעברים, נקודה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה מטורף לחלוטין. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> לא נבדק, לא שואלים אותו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז חנוך, עד שאנחנו רבים על ה-10,000 - - - << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אני שיווקתי ביצים והייתי נבדק במעברים, בכל המעברים. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> שיווקת ביצים לישראל? << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> כן. בגבעות עולם, חוות גבעות עולם. עבדתי בחוות גבעות עולם והיינו נבדקים. כל משאית שהייתה נכנסת לשטח ישראל הקטנה הייתה נבדקת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ביצים. ביצים זה משהו אחר. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> ביצים, חלב. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, ביצים וחלב זה משהו אחר. אנחנו מדברים על פירות וירקות. אנחנו מדברים על 90,000 טון - - - << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> הכול נבדק. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> פירות וירקות. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> הכול נבדק. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> הכול נדגם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה, ישראלי? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> הכול נבדק, לא נדגם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, בסדר, נבדק זה לא בעיה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, נבדק ביטחוני זה לא, לא. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> לא, לא, סליחה, סליחה. אני לא יודע מה סמיר אומר, תכף נשמע אותו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הנה, שמענו. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> כל משאית שנושאת טובין חקלאי מכל סוג, מכל מעבר, מוסטת הצידה, נבדקת. אנחנו בודקים את זהות התוצרת, נקודה. זהות התוצרת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, זהות התוצרת כן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זהות התוצרת, אבל את כל הדגימה, זה האירוע. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> הנהג מציג תעודת משלוח. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> משלוח, בדיוק. << אורח >> חנוך יחיא: << אורח >> לא דוגמים בכל המעברים. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> נקודה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נקודה. זה בדיוק, הוא צודק. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> שאף אחד לא יתווכח איתי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הוא צודק, הוא צודק. סמיר צודק. בא נהג מאזור התעשייה ברקן, לצורך העניין. הוא בא עם תעודת משלוח מאזור תעשייה ברקן, מאריאל, מברקן, איפה שזה לא יהיה. מגיע למעבר, יש שם יחידת פיצוח. הוא מראה, זה הסחורה שלו. הסחורה שלו, איך הוא אמר? הניילון והתווית מאזור תעשייה ברקן, הוא עובר הלאה. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> יש פה שני אירועים, לקחת להסיט את האש מאירוע - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא מסיט שום אש, אבל זה 90,000, יעקב. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> לא. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> אתה לא יכול להתעלם מזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא צריך להתעלם מזה. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> זו עובדה, אתה לא יכול להתעלם מזה, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה רצית לשאול? << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אז תביאו נתונים, נדון גם על זה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> סליחה, יעקב, אני רוצה להבין מה שאלת, כי אני לא הצלחתי לשמוע, הם צורחים. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> סמיר טוען שמה שקורה זה שחקלאים ישראלים - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא חקלאים, בתי אריזה. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> סליחה, לא חקלאים, משווקים ישראלים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> לוקחים סחורה של אותם מגדלים פסולים או לא פסולים, מהרשות הפלסטינית, ומשווקים את זה מהרשות, מכניסים את זה לתוך שטחי ישראל הקטנה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ישראל, נכון, נכון. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> והדבר הזה לא עובר דיגום. יכול להיות שזה קיים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה זה, יכול להיות שזה קיים - - - << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> לא יכול להיות, זה קיים. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> תביא לי נתונים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל רגע, יעקב, יעקב. יעקב, במחילה. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> הדוח שלי נגיש. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אני רוצה להילחם בזה לא פחות ממך. אוקיי? אבל הדיון כרגע הוא, אתה מסיט את האש כלפי המשווק הישראלי במקום להגיד, להסביר לנו למה משנת 2018 ועד שנת 2023 - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 2015. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> לא, שנייה אחת. על פי דוח המבקר היה שם עלייה מ-26% ל-40% ולמה אתם סירבתם למחסני שיהוי. ולמה הסכמתם למחסני שיהוי רק אחרי העלייה של הסכם ב-425. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> סמיר, על זה לא ענית לנו עדיין. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אתם לא התייחסתם לזה. למה עד עכשיו סירבתם לאותם מחסני שיהוי, גם כשהיה ברור לכולם שיש עלייה מטורפת בחומר המורעל שקוראים לו עגבנייה או מלפפון ונמצא על השולחן שלנו. אתם לא אומרים מה הבדיקות הביטחוניות שעוברים אותם מגדלים. יכול להיות שיש מגדל עוין ואם אני - - - << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> א' כל, אין מגדלים עוינים אצלנו ברשימות, כי אנחנו גם בודקים אותם ביטחונית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הרשות זה ישות אויב. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> בודקים אותם ביטחונית חד משמעית. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אוקיי, אז בוא תפרט מה הבדיקות. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> אבל שאל חה"כ הלוי לגבי איך הייתה הירידה, איך אנחנו מסבירים את הירידה של מאות אחוזים בתוצרת וסמיר הסביר לו. זה לא שניסינו - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, אבל יש עלייה בכמות אחוזי ההרעלה. זה, לא, אז זה לא עוזר לי, הסיפור הזה אנחנו צריכים לבדוק. זה לא אומר שהוא עשה דיגום טוב. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> הוא פרש את היריעה פשוט. הוא נתן לו את כל התמונה. הוא לא הכחיש. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> זה קצת זלזול באינטליגנציה להגיד ש-80% מוברח דרך שטחי ישראל ואין לכם נתונים. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> לא אמרנו מוברח. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אתם דיברתם על ירידה שמ-80,000 טון ל-14,000-16,000. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> שאל חה"כ הלוי ב-30 שנה מה קרה. זה המידע שיש לנו. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> 63,000 טון מוברחים לישראל ואתם לא מתריעים? לא כותבים על זה דוחות? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בדיוק. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> לא נותנים לנו נתונים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא יאומן. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אז יכול להיות שנוח לכם. יכול להיות שנוח לכם שהסחורה הזאת נכנסת. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> לא, זה ספקולציה. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> ואז זה שוב חוזר עליכם. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> תסלח לי, בדוחות אנחנו - - - << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> אני לא חושב שהוא נמצא במעברים הרכובים והם מקפידים - - - << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> יעקב, בדוחות שלנו אנחנו מציינים גם על פי מה שאנחנו רואים. ובגלל הירידה יש שם קרוב ל-30% משם, כל הזמן זה עולה. 40%. << אורח >> אבישג שוורץ: << אורח >> אני קראתי את הדוח שלך - - - << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> 35%, אתה דיברת איתי עכשיו על 700%, אתה מדבר איתי על 30%? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> לא, עוד פעם, אני מסביר לך. עכשיו היום, כשאני מסתכל על הדוח הזה. חנוך מציג 16,000 טון, זה כמעט ירידה מ-60,000-70,000 טון ל-16,000 טון. תחשוב על זה. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> עמית, יכול להיות שיש. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל זה לא הדיון והם מסיטים ובינתיים אתה עוזר להם לברוח מהנושא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לא עוזר. אני, שנייה יעקב. אני נבחרתי בשביל דבר אחד, כדי שמיכל לא תאכל רעל. זה מה שמעניין אותי. לא מעניין אותי שום דבר אחר. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> גם אנחנו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מצוין. עד עכשיו סמיר, בכל הכבוד, בוא נאמר, אני התוודעתי לנושא הזה רק לפני כמה חודשים. מאז אני מנסה להבין, לתהות מי האנשים. כמו ששאלתי את חנוך מי מאיים על מי? למה מחייבים אותנו לאכול רעל? אבל אני אומר, יעקב, יש פה אירוע, אתה יכול לומר נקיים על זה דיון נוסף, אין שום בעיה, בסדרי הדיון. אבל יש פה אירוע שמ-100,000 טון הגענו ל-14,000-15,000 טון. יש פה אירוע שאני גם מכיר אותו. ואני אומר לך, חוץ מביצים וחלב לא בודקים משלוחים מיהודה ושומרון. לא מדגמים, בודקים רק את תעודת המשלוח. צודק סמיר שזה לגמרי באחריות משרד החקלאות והפיצוח. אנחנו צריכים בדרישת נהלים, נשמח לשמוע התייחסות של משרד הבריאות. אבל שיהיה גם דיגום לתוצרים האלה. גם אם באה משאית עם משלוח מאזור תעשייה ברקן ובסופו של דבר היא לוקחת תוצר ממקומות שהחשד לזיהום הוא חשד גבוה היא גם צריכה להיות מדוגמת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש פה רמ"ד כלכלה, רס"ן יקיר גולדברג. בבקשה, אנחנו נשמח להתייחסות שלך. << אורח >> רס"ן יקיר גולדברג: << אורח >> ההתייחסות של סמיר זו התייחסות שלי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה זה התייחסות שלך זה התייחסות של סמיר? אתה אמור להתייחס לסוגיות הכלכליות של הסיפור הזה. סליחה? אתה בוועדה ואתה צריך להביע את עמדתך. לא הוזמנת לכאן סתם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, מה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, לא, אני יודעת למה אני מבקשת. כן, בבקשה. << אורח >> רס"ן יקיר גולדברג: << אורח >> אין בעיה. אז עמדת המתפ"ש, כמו שסמיר גם נגע, היא לתמוך בשמירה על בריאות הציבור בישראל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי, אתה עובד מתפ"ש? << אורח >> רס"ן יקיר גולדברג: << אורח >> אני מנהל - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, הוא רמ"ד כלכלה. << אורח >> רס"ן יקיר גולדברג: << אורח >> קצין מינהל אזרחי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אה, רמ"ד כלכלה במתפ"ש? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, במינהל האזרחי. בבקשה. << אורח >> רס"ן יקיר גולדברג: << אורח >> כמו שסמיר נגע, עמדת המתפ"ש, המינהל האזרחי, היא שמירה על בריאות הציבור בישראל. - - - כל החוקים שמצריכים את זה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ואיך זה מתכתב עם מה שקורה פה? עם הנתונים האלה? איך זה מתכתב עם הנתונים האלה? ועם הסירוב שלכם להשהות את זה במחסני השהייה? עד שהבדיקות, התוצאות? << אורח >> רס"ן יקיר גולדברג: << אורח >> זה כבר לא רלוונטי. יש עמדת מתפ"ש חדשה ומעודכנת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ומה קרה עד עכשיו? למה היה סירוב? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני אחדד את השאלה, יקיר. צריך איזה שהוא רציונל, מה חשבתם אז. זה בסדר גמור שאנשים משנים עמדה. אבל מה הייתה העמדה? היא הייתה מבוססת על משהו. דוח מבקר המדינה מופיעים שני נימוקים. מה הייתה העמדה בהתחלה, שאמרתם אנחנו נגד זה כי אחת, שתיים, שלוש. ומה השתנה? או בחשיבה או בנתונים. כי יכול להיות מחר בבוקר ישנו עוד פעם. בסוף האחריות שלנו כאן. אנחנו מנסים להבין, לתהות אחרי, בגלל שזה בנושא כל כך חמור, מה חשב ראש מתפ"ש הקודם או אנשי מתפ"ש ומה השתנה עכשיו? עכשיו זה לא מסוכן, זה כן מסוכן? מה היה ההבדל? << אורח >> רס"ן יקיר גולדברג: << אורח >> בחשיבה נוספת, בדיונים שביצענו בתוך היחידה עמדת המתפ"ש השתנתה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה קרה? << אורח >> רס"ן יקיר גולדברג: << אורח >> ביצענו דיונים מסוימים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה קרה? מה הנתונים? אתה בוועדה בכנסת ישראל, אתה לא עונה תשובות? << אורח >> רס"ן יקיר גולדברג: << אורח >> אמרתי דיונים, לא נתונים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה עלה? << אורח >> רס"ן יקיר גולדברג: << אורח >> עלה בדיונים שעמדת המתפ"ש צריכה להשתנות והיא אכן שונתה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כי מה? למה עלה בדיונים? מה הייתה הסיבה שעמדת המתפ"ש הייתה צריכה להשתנות? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, בוא נאמר ככה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אחרי שבמשך שנים הרעלתם את אזרחי מדינת ישראל. מה הייתה העמדה? מה היה? מה עלה שם? מה היו הטיעונים? << אורח >> רס"ן יקיר גולדברג: << אורח >> אני אומר שוב. שנים, לא יודע מה היה פה לפני שנים. עמדת המתפ"ש העדכנית, מה שנאמר פה על ידי סמיר ועל ידי עמוס ועל ידי גם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו יודעים מה העדכנית. אני רוצה לשאול למה שנים הרעלתם את אזרחי מדינת ישראל? << אורח >> רס"ן יקיר גולדברג: << אורח >> גברתי, אני לא שנים נמצא בדבר הזה. נכון לעכשיו אני נמצא כאן - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז אני אשמח לשמוע מה היו הטענות לשינוי שהחלטתם להחיל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תראה יקיר, יש מחדלים, אתה חייל בצה"ל. יש מחדלים שהם מחדלים קטנים. אדם שכח, לא יודע מה, שכח את המחסנית באיזה מקום. פה אנחנו מדברים על תופעה שמתחילה כבר 30 שנה אחורה, מאז כמו שהזכיר פה סמיר, הסכמי אוסלו, הסכמי פריז. ונמשכת משכבר משרד הבריאות התעורר, זה 2015 החוק, חוק המזון? בא המחוקק ואמר חוק המזון, כאילו גם אנחנו, למרות שזה דברים שהם מובנים מאליהם. בכל זאת בא המחוקק ואמר זאת הנורמה ואין בילתה. ובכל זאת, מ-2015 עד 2026 צריך להבין, אנחנו גדלים פה במרחב בין הים לירדן, שהוא מרחב אחד. קשה מאוד אחרי זה, זה שעמוס או חנוך ירוצו במעבר, זה קו ההגנה לעולם ייפרץ. אין מה לעשות. אבל כאשר מדובר על אירוע כל כך חמור, אז המינימום של המינימום מה שנקרא, לעשות מחסנים, צריך להיות לזה צידוק. כמו שאמרתי קודם, צריך לראות את התוחלת של הסיכון לעומת, אתה מבין? אז יש פה בעיה. יש מחדלים. אתה אומר הגדר היא תעזור. פה אתה מדבר על זרחן שהוא פי כמה בעשרות אחוזים. זרחן אורגני שהוא בעשרות אחוזים. זה דבר נוראי ואיום. אז אתם לא צריכים להבין בבריאות, אבל כאשר בא משרד הבריאות ובאה זיוה ואומרת לכם זה מסוכן - אתם לא יכולים להתעלם מזה תשע שנים. זה נשמע לי, זה משהו בלתי סביר. ובטח לא, אם היית אומר לי תשמע, אני לא אחראי. אני העליתי את זה לשר, כמו שאמרתי לחנוך. אני העליתי. אני אשאל את השר, אגב, הוא נמצא פה היום, אני אשאל אותו, את אבי. אני העליתי את זה לשר, השר קיבל החלטה. אני לא יודע, זה הציבור מחליט. אבל לא יכול להיות דבר כזה. אני אומר שוב, אני נחשפתי לזה לפני כמה חודשים. הזדעזעתי כולי. אמרתי זה לא יכול להיות שמתפ"ש העבירו את זה הלאה. אתה מבין? השאלה פה היא שאלה אמיתית. אנחנו צריכים להבין איך זה התגלגל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> דרך אגב, אני חושבת, אנחנו חברים בוועדת חוץ וביטחון שנינו. אני חושבת שזה גם משהו שצריך להציף אותו שם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, צריך לאסוף. אנחנו נעשה חוץ וביטחון וביטחון המזון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא לתת לזה לרדת מסדר היום. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אתה מבין? מה שיקול הדעת? אולי האדם הזה שהחליט ככה? אני באמת תוהה אחרי זה. עכשיו הוא אחראי על דבר אחר. מה שיקול הדעת הציבורי שלו? מה שיקול הדעת שלו? כאילו, מה אמות המידה שלו לבחון - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא לא ענה לשאלה שלי. כשהוא יענה לשאלה הזאת אז כולנו נבין. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן. אגב, מי היה אחראי? זה החלטה של רסאן? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> באופן מכוון הוא לא עונה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> החלטה של מי? של ראש המינהל? מי אחראי אצלכם? איך זה הולך התהליך? מי אחראי במינהל? אתה כאילו? << אורח >> רס"ן יקיר גולדברג: << אורח >> אתה מדבר על עכשיו או לפני 10 שנים? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, כל השנים. מ-2015, מי אחראי? זה החלטה של מי? << אורח >> רס"ן יקיר גולדברג: << אורח >> נצטרך לבדוק את זה ב-2015 את הנתונים האלה ולהביא לכם אותם. כרגע אין את הנתונים של 2015. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל שנייה. כשיש דיון, יקיר, כשיש דיון בדרך כלל אם רוצים לשנות עמדה אז יש טענות לשינוי העמדה. מה היו הטענות לשינוי העמדה? זה הכול. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> השינוי לעמדה הנוכחית. השתכנענו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יקיר? << אורח >> רס"ן יקיר גולדברג: << אורח >> ענה לך עמוס. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה? << אורח >> רס"ן יקיר גולדברג: << אורח >> השתכנענו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בטענות. עמוס, בבקשה. זה ממש זילות של הוועדה. ממש. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> שמה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה שאמרת עכשיו. השתכנענו? אני, אני שאלתי אם השתכנעת? אני שאלתי אותו - - - << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> אם ירשה לי יקיר לענות אני אענה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> סליחה, אני שאלתי מה היו הטענות שעלו בתוך הדיון כדי לשנות את העמדה. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> גברתי, אפשר יקיר? היה רמ"ח אזרחי, הוא כבר לא איתנו. הוא סיים את תפקידו. שהוביל בעצם את התהליך מול שירות המזון האם להחיל או לא להחיל את הסיפור של מחסני שהייה. היו לו שיקולים, שכמו שיקיר אמר - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני, עוד פעם, אתה - - - << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> ברשותך. רגע, ברשותך חברת הכנסת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה היו השיקולים? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> השיקולים התבססו על שיקולים כלכליים. ובקונסטלציה הביטחונית איך זה משתלב בכל הסיפור של לשמור על שגרת חיים סבירה. השיקולים האלה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מצוין, אתה מאוד עוזר לי. כן. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> השיקולים האלה השתנו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני עכשיו מבינה למה הוא לא רצה לדבר, כן. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> אני עובד מדינה, מותר לי להגיד מה שאני - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה השתנה? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> השיקולים האלה השתנו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> גם לו, דרך אגב. הוא גם עובד מדינה. כולם פה - - - << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> השיקולים האלה השתנו מאוד אחרי ה-7 באוקטובר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> למה? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> אתה חבר כנסת, אתה מבין יותר ממני. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לכאורה הפוך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, לא. עמוס, אתה צריך להגיד את זה. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> ברשותך, השיקולים האלה השתנו מאוד. הוצגו לנו הנתונים של הדיגומים של 2024-2025. הם לא היו בפנינו. דוח מבקר המדינה מדבר על הדיגומים עד 2023. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> נכון, אבל הוא של 40%. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> אתה רואה, אני בקיא בפרטים. וכשהוצגו לנו הנתונים של 2024-2025 הבנו שבריאות הציבור, וזה מצוין בעמדה שתועבר, העמדה המעודכנת שתועבר, בריאות הציבור גוברת. אני חושב שעד פה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל הנתונים לא היו בפניכם לפני כן, עמוס? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> של 2024-2025? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, של השנים, כל השנים האלה. כל השנים האלה, כל תשע השנים האחרונות. << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> זה הפרש של 5%. מ-40% ב-2023. מה ששבר אתכם זה ה-5%? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> שנייה אחת, רק תרשה לי לענות לחה"כ סון הר מלך. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> עמוס, צריך להוסיף משהו. << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> בבקשה. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> באמת, זה תהליך שאנחנו כבר מלווים אותו לא מעט זמן. באמת, אנחנו הלכנו מול משרד הבריאות בשיח, ממש שיח בונה שאנחנו מציגים את הדברים. מה שאמר עמוס כאן. משהו שהוא כלכלי, ביטחוני. זה קשור אחד בשני. ועל זה אני חושב שאנחנו לא מתווכחים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> על הגב, סמיר, על הגב של מי? על הגב של הבריאות? על החיים שלנו? על התחלואה שלנו, על הגב של מי עשיתם את כל השיח וההידברות הזאת? << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> אני לא יכול לענות על השאלה הזאת. אני לא חושב. אני לא יכול לענות על השאלה הזאת, כי אני - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ברור שאתה לא יכול לענות, כי אין לך תשובה טובה. כי אין לך תשובה טובה. כי זה מה שעשית כל השנים. ואתה יודע את זה. ואתה יודע, בגלל זה אתה יושב פה בחוסר נוחות. אבל בסדר. אנחנו, אני חושבת - - - << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אפשר לשאול למה הוחלט על ספטמבר 2026 ולא להכניס, אוקטובר 2026 ולא להכניס מיד לתוקף? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> היא אמרה, זה זמן מקסימום להיערכות לוגיסטית. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> זה הזמן מקסימום - - - << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> אני אגיד לך שבמענה ללביא אמרתם שייקח לכם עד ינואר. במענה לארגון לביא אמרתם שייקח לכם זמן התארגנות עד ינואר 2026 ופתאום זה צמח לספטמבר. בכנות, אני די משוכנע לפי ההתנהלות עד עתה שזה גם ייקח עד ספטמבר - - - << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> אני אציין חד משמעית שמשרד הבריאות כבר מספר שנים, כי הנוהל המקורי יצא ב-2020, מוכן ורוצה ליישם את מלוא הנוהל. כולל מחסני שיהוי. העמדה השתנתה - - - << אורח >> יעקב סלה: << אורח >> ברצון של משרד הבריאות אין חולק. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> העמדה המקצועית של מתפ"ש השתנתה בימים האחרונים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בימים האחרונים, מזל שיש כנסת ישראל. << אורח >> זיוה חממא: << אורח >> ואנחנו פועלים כדי לשנות את תוכניות העבודה שלנו ולהסיט כוח אדם מפעילות מסוימת לפעילות אחרת, כי זה מה שזה מצריך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, חה"כ עמית הלוי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני אשמח שני דברים. << אורח >> ניר מוקוטוב: << אורח >> זה כבר סיכום? כי לא כולם התייחסו. שמי ניר ואני מרמים, רשות המעברים. משרד הביטחון. אני ממש אעשה את זה בקצרה. לנו יש שלושה מעברי סחורות מרכזיים ביהודה ושומרון שמיועדים לסחורות פלסטיניות. אתם בטח מכירים: גלבוע, שער אפרים ולכיש. לכיש זה תרקומיה, אנחנו קוראים לזה בשמות עבריים. ועוד 10 מעברי רכב שמיועדים לישראלים, כולל לסחורות ישראליות. אני רוצה לחזק את מה שחנוך אמר במעברי הרכב הישראלים אנחנו ביחד עם יחידת הפיצוח, מלחמה יום יומית. המטרה העיקרית היא לאתר שם סחורות פלסטיניות שמנסות לדלג או לעקוף את מעברי הסחורות, כי כנראה שם הם לא היו עוברים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ניר, אתה יודע שהסטטיסטיקות מראות שזה 20% אתם מצליחים. כאילו, זה אומר - - - << אורח >> ניר מוקוטוב: << אורח >> לא, אני רוצה דווקא בנושא הסחורות החקלאיות לחזק. האכיפה הרבה יותר משמעותית. כי אני יודע, הוא שם שם 30 מפקחים עכשיו בשנה האחרונה. בדק מעל 4,000 כלי רכב. עובדים 24/7. אם ב-2:00 אני מוצא משאית עם פירות וירקות אני יודע לדבר עם המוקד שלו, הוא יודע לשלוח צוות. וזה לא נכון שנאמר שהוא בודק רק את תעודת המשלוח, הוא סוגר מעגל. הוא מדבר עם המגדל. האם זה מגדל ישראלי שהוא מכיר אותו, האם הוא שלח - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, סחורות ישראליות איפה הן עוברות? << אורח >> ניר מוקוטוב: << אורח >> סחורות ישראליות. לוודא שזה באמת ישראלי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> סחורות ישראליות איפה עוברות? << אורח >> ניר מוקוטוב: << אורח >> כל המעברים הישראלים, 10 מעברים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא בשלושה מעברים. << אורח >> ניר מוקוטוב: << אורח >> לא, לא, לא. מעברי הסחורות זה בדיקה מאה אחוז ביטחונית, פיצוח, הכול, מכס, כל העולם נמצא שם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז סחורות ישראליות. בא מאזור תעשייה ברקן? << אורח >> ניר מוקוטוב: << אורח >> הפרצה היא במעברי הרכב הישראלים. הדוגמה שנתת דרך אזור תעשייה ברקן. אגב, דוגמה יותר טובה זה חקלאי בקעת הירדן. בברקן אין כל כך ירקות. לכן יחידת הפיצוח נמצאים במעברי הרכב הישראלים. זה החידוש שהם עשו בשנה אחרונה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, אבל הם לא דוגמים שם. << אורח >> ניר מוקוטוב: << אורח >> הם לא דוגמים, אבל הם בודקים אם מקור הסחורה הוא ישראלי או פלסטיני. והם לא בודקים רק תעודת משלוח, זה לא נכון להגיד את זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, תעודת המשלוח, נניח שבתעודת המשלוח כתוב המגדל הפלסטיני. << אורח >> ניר מוקוטוב: << אורח >> לא, מגדל פלסטיני הוא בולם אותו. הוא לא ייכנס לישראל, אנחנו מחזירים אותו. הוא גם נותן לו סנקציות ומחרים לו את הסחורה ואת המשאית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הבנתי. אז באזור התעשייה, אתה אומר ככה: במעברים הישראלים עובר מבקעת הירדן משאית שהיא אומרת אני מיישוב פלוני, לא חשוב. << אורח >> ניר מוקוטוב: << אורח >> והוא מגלה שלא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> איך הוא יכול לגלות? << אורח >> ניר מוקוטוב: << אורח >> הוא בודק מול המגדל הישראלי, האם הוא שילח את אותה משאית. הוא מכיר אותו. זה לא רק התעודה. לכן אמרתי, זה לא נגמר רק בתעודה. יש תחקור של הנהג, יש אריזות, יש כתוביות על הסחורה. הוא בודק לו את הזה, את ה- - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> חצי משאית היא אולי, כמו שסמיר אומר, חצי משאית עם המגדל הישראלי. אבל חצי משאית אחרת - - - << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> מתקשר לצד השני - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עמוס, יש לי שאלה. רגע, שנייה. << אורח >> ניר מוקוטוב: << אורח >> אני לא באתי פה לסנגר על הפיצוח, אני רק הצגתי את שיתף הפעולה ואת העבודה המשותפת שלנו במעברי הרכב הישראלים. בהחלט יש שם אכיפה. אגב, יש מעברים נוספים שהם לא שלנו וצריך להכיר אותם. אתם מכירים, זה מעברי עוטף ירושלים. מהניסיון שלנו רוב ההברחות או ניסיונות ההברחה מתבצעות במעברים האלה שהם לא מאוזרחים. אין שם כוח אדם מקצועי כמו שיש לנו. זה חיילים ושוטרים. זה דבר נוסף ששווה להכיר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש שם סחורות, עוברות סחורות? << אורח >> ניר מוקוטוב: << אורח >> עוברות שם סחורות, בוודאי. כמו כל מעבר ישראלי אחר. מעבר המנהרות - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא אומר שאין להם את היכולות פיקוח שלהם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> פיצוח לא שם? חנוך, אתה שם, לא? בירושלים. << אורח >> ניר מוקוטוב: << אורח >> כן, לא, אני מתכוון אלינו ככוח אדם מקצועי שיודע להפעיל מעברים ויודע לקרוא לפיצוח ולבלום משאיות כאשר הפיצוח לא נמצא וכו'. במעברי הסחורות יש לנו ביום כ-2,000 סחורות ואנחנו צופים לגידול מאוד משמעותי. אני לא אלאה אתכם עכשיו בכל הסיבות, אבל אחת מהן זה כל הסיוע ההומניטרי לעזה שעובר דרכנו. השיקום של עזה אם יהיה, שיקום עוטף עזה, שיקום הצפון. הכול, כל מה שיוצא מיהודה ושומרון מתנקז לשלושת המעברים האלה. מפה אני רוצה להגיע לשורה תחתונה. היום לא ניתן להוסיף למעברים תהליכים נוספים. אני שמחתי לשמוע שמחסני ההשהיה האלה יהיו בצד הכחול ולא במעבר, במחסנים של המשווקים. במעברים לא ניתן היום, אלא אם כן עושים הסדרה סטטוטורית ודברים שייקחו זמן. בצד הישראלי לעשות במחסנים כל מה שרוצים, יבורך, תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. עמוס, יש לי שאלה. האם אחרי שראיתם את הגידול ואת הדוח שמראה באמת על העלייה בנתונים המדאיגים של ההרעלה, האם בדקתם אחרי ה-7 באוקטובר איזה שהוא כיוון של הרעלה מכוונת? << אורח >> עמוס זוארס: << אורח >> אני לא בדקתי. האמת אנחנו מאוד נעזרים במשרדי הבריאות הפלסטיני ומשרד החקלאות הפלסטיני לקבל מהם נתונים על הרעלות, על בדיקות מזון שהם עושים. על אישורים שנותנים, אישורים רגולטוריים. אבל האם שירות ביטחון כללי בדק? קטונתי מלהגיד. התשובה היא לא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני צריך גם לצאת, אז אני אומר, הדברים שעלו כאן, גברתי היושבת בראש, אני חושב שהם צריכים לקבל התייחסות מיידית. זה אומר אחד, באמת לבחון ולשאול את המתפ"ש, לקבל את הפרוטוקולים של הדיונים. מי התנגד למחסני השיהוי, למה התנגד. מה השיקולים לעניין הזה. דבר שני, אני אומר כמה פעולות מעשיות שצריכים לעשות באופן מיידי. דבר ראשון, אני מציע למשרד הבריאות ואני חושב שאנחנו צריכים להתעקש על זה, לשנות את נוהל הדיגום מבחינה סטטיסטית. כל מה שאתם דוגמים לגבי, ירדן אגב, גם ירדן, אבל כל מה שאתם דוגמים לגבי מדינות אחרות, נקרא לזה ככה, צריך להיות סטטיסטיקה שונה לגמרי מבחינת הדיגום. בפרט נוכח התוצאות האלה שאנחנו רואים. אם את רואה על כל ארבעה מלפפונים ששניים מזוהמים, זה מחייב אותך לשנות את הדיגום מבחינת הסטטיסטיקה של המשלוחים. כי בסוף זה רק במשלוחים שהיא דוגמת אלו התוצאות. אבל היא דוגמת X משלוחים על פי תורת ניהול סיכונים מסוימת. תורת הסיכונים הזאת רלוונטית כשאת לוקחת מקניה פירות, לא מהרשות הפלסטינית. שוב אני אומר, בעיות היסוד, הזיהום העמוק ברשות הפלסטינית הוא לא מתחיל משדה מסוים. זה בעיות עמוק של זיהום שאנחנו מכירים אותו כבר. שזה זיהום של אקוויפר ההר, של ביוב שנשפך לתוך הנחלים, של תרבות שהיא מזוהמת מכל הבחינות, בטח בכל מה שנוגע לישראל. לכן אני אומר, דבר ראשון מעשית צריך לשנות את נהלי הדיגום מבחינה הסטטיסטיקה. דבר שני, גם לגבי מגדלים, מה שנוגע לסמיר. צריך לשנות את הנוהל. העובדה שמישהו נפסל פעם אחת והוא חוזר, אני אשמח לראות את כל אלפי המגדלים שנפסלו, 300 בשנה לפי הסטטיסטיקות כאן. אני מעריך שזה לא ככה, אבל בכל מקרה, מי שנפסל פעם אחת לא חוזר אחרי שלושה חודשים בדלת מסתובבת לשווק רעל. הוא צריך להיפסל לתמיד. בוודאי מי שנפסל פעמיים, סמיר. צריך להיפסל לתמיד. צריך לפקח בצורה הרבה יותר הדוקה על מעבר סחורה ממגדל למגדל. אז מגדל אחד נפסל בשלושה חודשים האלו, נניח לצורך העניין אם זה עונה של, אם זה שלושה חודשים שממילא אין כלום, אז מה עשית בזה? צריך להוציא אותו עונה. << אורח >> סמיר מועדי: << אורח >> לא, אתה מדבר על עונות חקלאיות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז אני אומר, אם אתה פוסל אותו לעונה חקלאית זה לא לשלושה חודשים. זה תלוי באיזה סוג של גידול. נניח שפסלת אותו לעונה. מה אתה חושב, באותה עונה הזאת הוא ישב בבית? הוא העביר את זה דרך מגדל אחר. ולכן צריך להגדיל גם את הפיקוח. דבר נוסף, אני אשמח שנקבל לוועדה את הטבלאות ממשרד הבריאות שעמוס פה אמר שיש לו, אז נשמח לקבל היום אפילו את כל הטבלה של כל המזון הרגיל וגם את הסטטיסטיקה של הדיגום והתוצאות. מה היה הדיגום בחמש שנים האחרונות. דבר נוסף, עלתה פה נקודה, גם אם זה לא היה נושא הדיון, מה שאמר פה סמיר ובצדק, צריך להיות דיגום של סחורה של ישראלים שבאה מיו"ש ובעצם זו סחורה פלסטינית שלפי הסטטיסטיקה היא מזוהמת. ואם זה נכנס דרך תעודת משלוח ואתם ברמים, פיצוח, חנוך ואחרים, רק בודקים את תעודת המשלוח ולא בודקים את הסחורה – זה דבר שצריך להיכנס פה לנוהל. ממש, לא לוותר על זה, להיכנס לנוהל. לגבי מעברי ירושלים, אז כמו שנאמר כאן על ידי ניר, שם יש פחות פיקוח כיוון שאיך אמרת? צריך לבלום משאיות שהפיצוח לא נמצא ודברים כאלו. אז אם יש חור, ובסוף יהיה חור. לכן אני חוזר לעיקר. העיקר זה הקונספציה, חברים ממתפ"ש. קונספציה שהייתה כל השנים, כאילו מי שחתמנו איתו על הסכם אז ההסכם שינה את עורו ואת חברבורותיו. זה לא המצב. זה נכון לעזה, זה נכון לרמאללה. ולכן הקונספציה הזאת צריכה להשתנות. צריך להתייחס לאויבים לפי האידיאולוגיה שלהם, לפי התרבות שלהם. לפי הרעיונות שהם מחזיקים. במובן הזה אין הבדל בין חבורת אבו מאזן לחבורת יחיא סינוואר. הם רוצים להשמיד אותנו, רוצים להשמיד את המדינה, יקיר. לכן צריך להתייחס בהתאם. וכל הנהלים וכל היחס של משרדי הממשלה צריכים להיות בהתאם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. אני מבקשת לפנות מכאן לאזרחי מדינת ישראל. אני רוצה לומר לכם, מרעילים אתכם. מרעילים אתכם במודע, למרות 45% דגימות מורעלות בחומרים שגורמים לסרטן, פרקינסון, סיכון לנשים בהיריון, להתפתחות עוברים, לקשישים, לילדים. יש מי שמתעדף את הפרנסה של האויבים שלנו על פני הבריאות של אזרחי מדינת ישראל. אני רוצה לומר, אזרחי מדינת ישראל, אני קוראת לכם לבדוק היטב את התוצרת החקלאית שלכם ולבדוק תוצרת שמגיעה מהרשות. לבדוק טוב מאיפה הם הגיעו. הירקות והפירות שאתם מכניסים לפה שלכם. נכנסתי פסימית לדיון הזה, יצאתי עוד יותר פסימית. אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל, הוועדה מביעה זעזוע גדול לנוכח הנתונים הקשים שהוצגו בפניה על הפגיעה בבריאות הציבור בישראל והכנסת תוצרת חקלאית נגועה בשאריות הדברה מהרשות. מצב שלא יכול להימשך כך. הוועדה דורשת ממשרד הבריאות להעלות מודעות בקרב הציבור על הסכנות שבצריכת תוצרת חקלאית נגועה בשאריות הדברה שמגיעות מהרשות. אני חושבת שצריך להיות פה קמפיין הסברה פומבי. לא יכול להיות שמרעילים את מדינת ישראל ומשרד הבריאות שותק. להעביר לוועדה, וזה לא מספיק, זה לא מספיק לפרסם באתר של משרד הבריאות. אזרחי ישראל לא נמצאים שם, זה לא מספיק. כבר אינו את זה במהלך המלחמה בהרבה תחומים אחרים. הוועדה דורשת להעביר את רשימת המזונות המגיעים מהרשות ונתונים לגבי כמה מזונות רגילים נדגמו במהלך חמש השנים האחרונות ומה היו תוצאות הדיגום. דבר נוסף, לפעול לחייב סימון ברור בדומה למדבקות האדומות על מוצרים המגיעים מהרשות. להפעיל את מלוא הסנקציות הקבוצות בחוק כלפי משווקים ולהעביר לוועדה דיווח רבעוני לגבי מספר העיצומים הכספיים שהוטלו מרגע הפעלת הנוהל. הוועדה מבקשת לקבל התייחסות כתובה ומפורשת ממתפ"ש מדוע עד היום לא הושהו תוצרת חקלאית במחסני השהיה ובפועל הוכנסה תוצרת חקלאית מסוכנת לבריאות הציבור לאורך שנים. הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:26. << סיום >>