פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 216
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, ז' באדר התשפ"ו (24 בפברואר 2026), שעה 14:14
סדר היום:
<< נושא >> סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף השיפוצים - ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ביום 12.05.2025 << נושא >>
נכחו:
חברת הוועדה:
חוה אתי עטייה – היו"ר
מוזמנים:
אביבית אסרף
–
מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה
אריאל פרטוש
–
מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון
שירלי רייסין
–
מנהלת אגף הסכמים בילטרליים, רשות האוכלוסין וההגירה
ישי לוי
–
מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה
קרן גלבוע
–
רשות האוכלוסין וההגירה
ואאיל עבאדי
–
מנהל חטיבה ארצי, איגוד עובדי הבניין, הסתדרות חדשה
נטלי סופר
–
מנהלת חטיבה, איגוד עובדי הבניין, הסתדרות חדשה
אלישע יפרח
–
איגוד לשכות המסחר
רונן בן ציון
–
מנכ"ל, התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה
נטלי שמעון ויינשטיין
–
עו"ד, מנכ"לית, התאחדות קבלני השיפוצים
ערן סיב
–
יו"ר, התאחדות קבלני השיפוצים
גבריאל אלון
–
סגן יו"ר, התאחדות קבלני השיפוצים
יונתן יעקובוביץ'
–
מנהל פעילות, המרכז למדיניות הגירה ישראלית
אייל מוסט
–
מנכ"ל, עמותת דף חדש
ליאור טל
–
חבר ועד הנהלה, עמותת דף חדש
מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו
רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף השיפוצים - ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ביום 12.05.2025 << נושא >>
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שלום לכולם, צוהריים טובים, יום שלישי בשבוע, ז' באדר תשפ"ו, 24 בפברואר 2026. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא סטטוס הבאת עובדים זרים לענף השיפוצים, להבנתי, למרות המאמצים שמתקיימים לגיוס עובדים מקצועיים לענף השיפוצים, ענף שנפגע מאוד מאז פרוץ המלחמה בשל התבססותו לפני המלחמה על כ-15,000 עובדים פלסטינים. כיום רק 1,000 מועמדים עברו את המבחנים המקצועיים בסרילנקה ובהודו. נוכח האמור ממשיך המשבר המלווה את הענף מפרוץ המלחמה וענף השיפוצים ממשיך לסבול ממחסור חמור בידיים עובדות, דבר המשפיע על הקבלנים העוסקים בשיפוצים וכמובן משפיע גם על הציבור הרחב הנזקק לשיפוצים, שמשלם מחירים שעלו דרמטית מאז המלחמה. בנוסף, יש את עניין השב"חים שנכנסים לישראל באופן לא חוקי. לצערי ישנם מעסיקים שמתפתים להעסיק עובדים לא חוקיים.
בדיון קודם בוועדה נמסר לנו על ידי נציגי התאחדות קבלני השיפוצים שכ-79% מהקבלנים מתקשים להתחייב לעבודה בשל מחסור בעובדים. בנוסף לעבודות השיפוצים הרגילים התווספו אלפי משפחות שביקשו לחזור לביתן גם בצפון ובדרום. לפי הפרסומים, מאז ה-7 באוקטובר נפתחו כ-68,000 תביעות נזק ישיר לבתי מגורים, בגינם שולם סכום של כ-2.5 מיליארד שקל. הטיפול בנזקי "עם כלביא" עדיין לא הסתיים. נפתחו לפי הפרסומים 29,000 תביעות בגין נזק ישיר לבתי מגורים.
אבקש לשמוע כמה עובדים זרים בענף השיפוצים נמצאים בישראל, ועל קשיי הגיוס של העובדים המקצועיים. האם מתקיים משא ומתן להסכמים בילטרליים עם עוד מדינות? האם מתוכנתת לצאת משלחת בקרוב לגיוסים נוספים?
נתחיל עם התאחדות קבלני השיפוצים, בבקשה.
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
בוקר טוב, ערן סיב, אני יושב-ראש התאחדות קבלני השיפוצים בישראל. אנחנו נמצאים שנתיים וארבעה חודשים אחרי 7 באוקטובר. הגיעו לארץ 1,000 עובדים זרים בעיקר מסרילנקה, במקום ה-15,000 עובדים פלסטינים שעבדו איתנו בצורה חוקית. ענף השיפוצים חווה טראומה מאוד גדולה כי 12% מקבלני השיפוצים פשוט עזבו את הענף, הרימו ידיים. הם לא יכלו להתמודד עם המחסור בכוח אדם והם עזבו את הענף. היו חלק גדול גם שפשטו את הרגל, סגרו את העסק שלהם, והרבה חיפשו עבודות בוולט, במסעדות, בקיוסקים. אני רואה הרבה קבלני שיפוצים שפשוט עזבו את הענף כי לא היה להם את הכוח להתמודד עם המחסור בכוח אדם ועם המחסור בעובדים.
מצד שני אנחנו רואים שיש 52,000 שב"חים כל יום שנכנסים למדינת ישראל. מדינת ישראל אישרה גם לאזורי תעשייה מבודדים וגם לעסקים חיוניים וגם ליהודה ושומרון להכניס את הפלסטינים לענף השיפוצים, תשתיות, בנייה. בענף השיפוצים, בתוך דירה אף אחד לא ירצה שפלסטיני יכנס לתוכה. אני צריך להגיד את זה. מכיוון שהשב"חים נכנסים כל יום, הם גם גוזלים לנו עבודה, גם הם באים עם תעודות זהות מזויפות ואישורי כניסה מזויפים. קבלן השיפוצים, אין לו את המושג לבדוק בכלל אם האישור מזויף או לא מזויף. אין לו את הכלים, אין לו את היכולות. לצערי חווינו יותר מ-1,000 דוחות בחצי השנה האחרונה רק על עבודה עם שב"חים, כשקבלן השיפוצים לפעמים בכלל לא מודע לזה שהוא מעסיק שב"חים.
אני קודם כל קורא לממשלה ואני קורא לוועדה לעשות משהו בעניין של השב"חים. זה פוגע במדינת ישראל, וחס וחלילה יכול להיות מחר גם פיגוע ביטחוני. אף אחד לא עושה עם זה שום דבר. הם פשוט לוקחים חבל וקופצים עם החבל מעל הגדר בשעה 04:00–05:00. כל אחד שרוצה לבוא מוזמן לגדר לראות את הפעילות של השב"חים. הם יורדים שם. אף אחד לא תופס אותם, אף אחד לא אוכף את זה. אם משטרה או מג"ב תופסים את השב"ח, הם מעלים אותו על ניידת ומחזירים אותו ליהודה ושומרון. שעה אחרי זה הוא חוזר בחזרה, אבל אם הם תופסים קבלן שיפוצים עם שב"ח, זה עבירה פלילית. הוא יכול לשבת בבית סוהר. כל הדברים האלה לא ראויים בייחוד בתקופה כזו של מלחמה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה אתה מציע, שקבלן עם שב"ח לא - - - ?
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
אני מציע קודם כל שאת גדר המערכת ירימו בשלושה-ארבעה מטרים למעלה ויעבו את הקונצרטינה. הם באים עם מספרי פח, מספריים קטנות וחותכים את הקונצרטינה ונכנסים פנימה למדינת ישראל. אלף, לעבות את הקונצרטינה שתהיה יותר עבה, שלא יוכלו לחתוך אותה. בית, שיגביהו אותה. שיעשו על זה אכיפה. אין על זה אכיפה. אף אחד לא אוכף את זה, לא מג"ב, לא משטרה. הם נכנסים. לפעמים המשטרה רואה את השב"חים ולא עושים שום דבר. זה כאילו שהם נותנים להם בכוונה לעבור, בכוונה לעבוד אצלנו וממש לא עושים שום דבר. אין על זה קנסות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מעלימה עין?
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
בדיוק מעלימה עין, אבל אם חס וחלילה הם רואים קבלן שיפוצים עובד עם שב"ח, זה תוהו ובוהו, זה בית סוהר ואני לא בעד זה. מדינת ישראל, איפה את? אנחנו משוועים לכוח אדם. אנחנו רוצים כוח אדם. עד היום הגיעו בשנתיים וחצי 1,000 עובדים זרים בלבד. אני קורא גם למדינה שיפתחו עוד מדינות – וייטנאם, תאילנד. אנחנו נתנו רק לסרילנקה ועכשיו התחלנו לנסוע להודו. זה קודם כל טיפה בים. זה לא מספיק. אנחנו צריכים להציף את המדינה בעובדים. חס וחלילה, לא עלינו אם יהיה מחר בבוקר התקפה מאיראן, מי ישפץ את כל הדירות האלה ומי יחזיר את האנשים מבתי מלון הביתה? יש 4,000 יחידות דיור מ"עם כלביא" שלא סיימו לשפץ אותן עדיין, והכול עניין גם של כוח אדם שאין לנו בנמצא. מדינת ישראל צריכה לשנס מותניים, להגיד, אנחנו ברגע דרמטי, אנחנו במלחמה, ולעשות מעשה בלי יותר מידי ביורוקרטיה.
אנחנו נסענו עכשיו להודו, מיינו 250 הודים. ה-250 האלה יבואו עוד ארבעה חודשים לארץ, ומתוך ה-250 יגיעו אולי 180.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
למה אי אפשר לזרז אותם?
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
בדיוק בגלל זה אני בא לכאן לוועדה לבקש ממך אפס ביורוקרטיה. האנשים האלה בהודו שנבחנים, הם צריכים להביא תעודת יושר, הם צריכים למלא טפסים. לוקח הרבה שבועות עד שמזמינים להם את הטיסה. כל הביורוקרטיה הזאת בשעת מלחמה היא לא טובה לנו. מישהו צריך לבוא, לדפוק על השולחן ולהגיד, אנחנו בשעת מלחמה, אין ביורוקרטיה, אפס ביורוקרטיה, כי חס וחלילה יצטרכו את ענף השיפוצים עוד פעם, עוד שבוע ושבועיים, לא יהיה מי שישפץ בכלל במדינת ישראל. אנחנו בקריסה של ענף השיפוצים. לא נוכל להחזיר את הדירות הנפגעות למצב הקודם. מישהו צריך לבוא ולהרים את הכפפה ולהבין את זה. זה קריסה שיקומית של הענף וגם של השיקום של הדירות במדינת ישראל במצב של מלחמה. אנחנו במצב של מלחמה. במצב של מלחמה לא יכולים להגיד לנו, ביורוקרטיה. צריך לעשות קיצור הליכים ולעזור לאנשים לא לפשוט את הרגל, לעזור לאנשים להביא כסף הביתה ויחד עם זה גם לעבוד, אבל אנחנו לא יכולים לעבוד בלי עובדים. מדינת ישראל בשנתיים וחצי הביאה 1,000 עובדים.
משרד הבינוי והשיכון מנסה לעזור לנו. רשות האוכלוסין אולי מנסה לעזור לנו. באמת אין לי מילה רעה להגיד, אבל מישהו צריך לתכלל את כל האירוע הזה, לדפוק על השולחן ולהגיד, חבר'ה, צריך לעזור לאותם אנשים שעובדים בידיים. אנחנו האנשים האחרונים במדינת ישראל שעובדים בידיים. אנשים כבר לא עובדים בידיים, אז למה לא לעזור לנו? אני חושב שבאמת הגיעה העת שיבוא איזה בן אדם, ירים את הכפפה ויגיד, ענף השיפוצים זה ענף חיוני מאוד למדינת ישראל. אם חס וחלילה בשבוע הבא יש מלחמה עם איראן, אני לא מתאר לאף אחד מה יקרה פה במדינה. אנשים לא יחזרו הביתה וגם לא יהיה מי שישפץ. חברים, עוד חודש פסח. פסח זה עונת השיפוצים. יש לנו ירידה של 25% בענף השיפוצים בגלל שאנשים לא יודעים מה יקרה מחר, בגלל אי-הוודאות, בגלל שאין עובדים. הענף על סף קריסה. למה ריבונו של עולם לא בא מישהו ועוזר לנו? אני שואל את זה פה ואני מביא את הדברים כאן לדיון על השולחן. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רן, יש לי שאלה.
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
בבקשה. יש לי כאן את נטלי, המנכ"לית שלי, וגבריאל, סגן יושב-ראש. הם גם איתי פה. הם ירצו לדבר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה הצפי למשלחות נוספות להבאת עובדים? האם אתם יכולים לפרט על המבנים שנפגעו במהלך המלחמה ועל השיפוצים בהם?
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
אמורה להיות ב-10 במרץ משלחת שתיסע להודו. אם חס וחלילה לא עלינו תהיה מלחמה, בטוח שזה יתבטל. עכשיו בהודו מיינו יותר מ-1,000 איש. 250, מצאנו שהם בעלי מקצוע. מתוך ה-250 עוד שלושה-ארבעה חודשים יגיעו 180. את מבינה כמה שנים זה ייקח להביא עובדים?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה לוקח הרבה זמן.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני אעזור לך. לא יגיע מהם אף אחד כי לא יזמינו אותם. התאגידים לא יזמינו אותם. אף אחד לא יזמין את ההודים האלה שחיכו שנה וחצי לבניין. ישבנו בישיבת ועד שישבו בה 12 תאגידים.
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
לפני שאתה קופץ, זה לא אנשים שהיו בבניין. אל תגיד דברים שאתה סתם לא יודע. עזוב. תמתין עם זה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אריאל, אני לא רוצה להרוס את החופשות שלכם בהודו, אבל אף אחד לא רוצה את העובדים האלה ב-G2G.
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
תודה רבה, אתה מוזמן לנסוע בעצמך לקאנפור. אל תגיד לי חופשה בהודו. תעשה לי טובה. אם אתה רוצה לשמוע על ההודים, אז תמתין. תן להם לסיים לדבר. אתה סתם קופץ ואומר דברים שלא קשורים. אין קשר לעובדי בניין. למה אתה סתם אומר את זה?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
פשוט האוזניים שלך לא מוכנות לשמוע את האמת. זו הבעיה. אין פה עובדים לא בגלל שאין פה מספיק משלחות. אין פה עובדים כי ב-G2G אתם נכשלתם כישלון חרוץ, אתה ושירלי לידך, וזו הסיבה שאין פה מספיק עובדים. בינתיים הסינים לוקחים לו את העבודה שגם אתה אשם בזה שאישרת לו להישאר פה.
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
אני שואל שאלה פשוטה ואתה עונה משהו אחר לחלוטין.
<< אורח >> גבריאל אלון: << אורח >>
גבריאל אלון, סגן יושב-ראש ההתאחדות. אני חייב להגיב לאייל. אני עזבתי בית שלא כייף לי ולא נוח לי ולא טוב לי בכלל לנסוע להודו, לסרילנקה. יש לי פה רשימה של קבלנים שיכולים להגיד כמה עובדים שהבאנו מסרילנקה הם מעולים, שהם מחכים לעובדים וחיכו למיונים שאנחנו כהתאחדות הובלנו עם משרד השיכון ורשות ההגירה והיחידה ללימודי חוץ במתווה שלנו, לא של הבניין. זה לא עובדים שנבחנו בבניין. הם לא קשורים לבניין. אתה רוצה להציג נתונים? תציג אותם. בענף הבניין מכל 100, 70 בערך עברו. הגיעו לפה אנשים גם בלי ידיים לעבוד, אנשים שלא קשורים לכלום. אצלנו הגיעו אנשים שנבחנו, שעברו, וכשאתה מדבר על חופשות בהודו או בכל מיני מקומות, אני מזמין אותך להצטרף אלינו, לעזוב בית לעשרה ימים, להיות מ-08:00 עד 17:00–18:00 ולפרפר סביב מיונים ולעמוד בשמש ובחום של 30 ו-35 מעלות ואחרי זה להגיד ולדבר על חופשות ועל עובדים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
לא דיברתי אליך, דיברתי לאריאל.
<< אורח >> גבריאל אלון: << אורח >>
אריאל במקרה הזה היה איתי בהודו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו שאלנו שאלות. אם אפשר לקבל תשובות לזה ואחר כך נעבור לאריאל.
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
המשלחת שהייתה בהודו, אני הייתי עם יד על הדופק על המשלחת. הייתי כמעט בקשר יום-יומי גם עם נטלי וגם עם גבריאל. מיינו שם בעלי מקצוע בצורה מאוד מדוקדקת ואני הייתי על זה, מה שנקרא. אני יודע שגם מיינו שם משהו כמו 25 או 30 רצפים שהם רצפים טובים, תותחים. אני יכול להבטיח לך, אייל, שהרצפים האלה, אם הם טובים יחטפו אותם. אתה יודע כמה חשוב לנו בעל מקצוע שהוא בעל מקצוע שהוא יודע לרצף?
<< אורח >> גבריאל אלון: << אורח >>
בתור קבלן שיפוצים שעובד בידיים ועובד עם צוותים, מיינו אנשים עם פוטנציאל מעולה, אנשים שיהיו פה אנשים טובים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
המילה פוטנציאל היא בעייתית. אני לא נגדך. בסוף העובדים שאתה ממיין מגיעים אלינו לתאגידים והקבלנים שלך דורשים אותם מאיתנו. נראה לך שאנחנו לא רוצים עבודה? נראה לך שאנחנו לא רוצים עובדים? בוא נדבר על ה-G2G שעשיתם בסרילנקה. כל הנחיתות האחרונות שהגיעו לפה, ויושבת פה נטלי שאנחנו מאחלים לה הצלחה בהמשך דרכה, אמרה לי שהיא ב-G2G בודקת פוטנציאל. אני קיבלתי עובדים בשיפוצים. בוא אתן לך לדבר עם הקבלנים, שהם מפחדים על סולם, שלא יודעים להפעיל כלים חשמליים, שלא יודעים כלום ושום דבר בענף השיפוצים, ועברו שישה ושבעה ושמונה קבלנים בתוך תקופה של חודש וחצי. זה כישלון טוטלי. זו הבעיה. אני לא נגדך, אני איתך.
<< אורח >> גבריאל אלון: << אורח >>
לי יש נתונים אחרים גם מקבלנים שבאים ואומרים ומברכים על העובדים שהגיעו מסרילנקה. יש לנו קבלנים שהם מחכים למיונים הספציפיים שלנו. אנחנו יודעים שאתם מתנגדים להודו בגלל מה שעברתם עם הודו, אבל זה לא רלוונטי. זה לא נכון. אנחנו מדברים גם עם תאגידים שמושכים מסרילנקה, תאגידים שרוצים את העובדים שבאים איתנו, ואני אגיד לך גם יותר מזה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
גבריאל, ב-05.02 פרסמנו חלוקה, 157 עובדי G2G שיפוצים. פרסמנו לכל התאגידים. ב-24 שלחו את אותו מייל עוד פעם. כמה עובדים נלקחו מה-05 עד ה-24? שישה עובדים.
<< אורח >> שירלי רייסין: << אורח >>
שירלי רייסין. לכאורה זה נראה ככה, ולמה? מכיוון שיש לנו מאגר שהוא מאגר נע. כל הזמן יוצאים עובדים, נכנסים עובדים. מתחילת השנה עד מאי יש לנו כל חודש סבב מיונים בהתאם לסטנדרטים שנקבעו בצורה מאוד מצוינת. אני לא סטנדרט מקצועי. יש פה צוות מקצועי, משרד הבינוי והשיכון, נטלי, התאחדות קבלני השיפוצים שעשו פה באמת תהליך מאוד טוב, מובנה. אני חושבת שיהיה נכון שאריאל או נטלי ידברו על התהליך המאוד מדויק שנעשה פה. בסופו של דבר אנחנו כל הזמן דואגים שיכנסו. חמישה חודשים מתחילת השנה, כל חודש סבב מיונים מתוך הבנה של הצורך המאוד גדול של ענף השיפוצים, ותודה גם לאריאל על ההירתמות. ינואר, פברואר, מרץ, אפריל, מאי, כל חודש יוצאת משלחת. המטרה היא שעובדים מגיעים למאגר, מוזמנים, ככה שתמיד יהיו לנו עובדים זמינים להשמה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מתי יקבלו את העובדים?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
ב-19 יום הזמינו שישה עובדים. מה זה הסיפור הזה?
<< אורח >> שירלי רייסין: << אורח >>
זה לא הנתונים. העובדים נמשכו ועובדים אחרים מצטרפים. אני אסביר עוד פעם למי שלא הבין. עובדים מוזמנים, עובדים חדשים מצטרפים. העובדים שסיימו את המבחנים האחרונים שהיו בחודש פברואר, לוקח להם "גג" חודש ימים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
איך מצטרפים עובדים חדשים אם לא היו דיונים בינתיים?
<< אורח >> שירלי רייסין: << אורח >>
אני אשמח להסביר לך את זה באופן פרטי.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
למה? בוא נשמע. אני אשמח להחכים, שירלי.
<< אורח >> שירלי רייסין: << אורח >>
בשמחה רבה. אני אסיים את דבריי. בסופו של דבר אנחנו דואגים כל הזמן שיהיו לנו סבבים של עובדים להגיע, סבבי מיון. כל חודש יש לנו עובדים שמגיעים, כאשר הרעיון הוא שאלה שסיימו את המבחנים בינואר, הם כבר נמצאים בתהליכים. כל הדברים מצטרפים למאגר ועובדים אחרים מוזמנים. כל הזמן יש עובדים זמינים. מזמינים אותם. אחרים מצטרפים. אלה שנבחנו בהודו, סיימנו מבחנים לפי כשבוע-שבועיים, משהו כזה. לוקח להם כחודש ימים עד שהם יצטרפו למאגר.
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
מתי הם יגיעו לארץ?
<< אורח >> שירלי רייסין: << אורח >>
ברגע שמזמינים אותם, "גג" חודש. אנחנו עובדים פה כל הזמן בגלגל, בסרט נע.
<< אורח >> גבריאל אלון: << אורח >>
יש לי רק שאלה לאייל. עשיתם מיונים בסרילנקה לפני שבוע-שבועיים, נכון? איך הם היו?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
היו בסדר גמור.
<< אורח >> גבריאל אלון: << אורח >>
אתה יודע שמי שהיה אצלך זה חבר אישי שלי, רני, שהיה אחראי, שבחן אותם? אותם סטנדרטים. אני והוא כתבנו את המבחנים האלה ביחד עם נטלי. אותו תהליך שהוא עשה בסרילנקה לפני חודשיים, הוא עשה לפני שבוע אצלך בדיוק. אותם בוחנים שהיו בסרילנקה לפני חודש, היו אצלך.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
תקשיב, ב-G2G, בסוף בשורה התחתונה, בוא, אני מזמין אותך לבוא אליי. היום מתוך 1,000 עובדי שיפוצים לי יש הכי הרבה שיפוצניקים בתוך התאגידים. אני מזמין אותך לעשות סיבוב יחד עם שירלי ואריאל. בוא תראה את חומר הגלם שאנחנו מקבלים. בוא תראה כמה קבלנים הם עברו. מה קורה? עובד כזה שעובר ארבעה וחמישה קבלנים, עזוב שהתאגיד מפסיד עליו ערימה של כסף. הקבלן גם מפסיד כי הוא מנסה להכשיר אותו. הוא לא מצליח, הוא עובר לאחד הבא. ברביעי-חמישי הוא בורח להיות פליט וכולנו הפסדנו. כל התהליך הזה, בסוף אנחנו מפסידים את הכסף, כי כשהוא בורח להיות פליט אני ממשיך לשלם עליו אגרות והוא יושב עליי על המכסה, אז מה ביקשנו? לא אכפת לי הנושא של ה-G2G. יש היום הקצאה של 2,000 עובדים בתוך ה-B2B. תנו לנו להביא אותם. תן לנו לבחור לבד. עוד פעם אתם נכנסים לנו ל-G2G. עם כל הכבוד, ה-G2G נכשל כישלון חרוץ, ומי שיספר לך משהו אחר זה פשוט לזרוע חול בעיניים של האנשים.
<< אורח >> גבריאל אלון: << אורח >>
אז למה העתקת את התהליך של ה-G2G?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
לא העתקנו את התהליך.
<< אורח >> גבריאל אלון: << אורח >>
אתה העתקת אחד לאחד את התהליך. אותם מבחנים. אפילו אותם בוחנים שהיו חודש לפני בסרילנקה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
זה העניין כי אנחנו רוצים שאתם תהיו אחראים על המיונים ואתם תחלקו את האנשים לתוך התאגידים. לא התאגידים ילכו לבד. זה מה שאנחנו רוצים לעשות, כי בסוף אתם הכנסתם את זה בנוהל אבל לא סיימת את התהליך כי אין נוהל ב-2B2. אי אפשר להביא אותם בכלל.
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
אייל, קודם כל ב-G2G בהודו עכשיו עשינו מיפוי של העובדים לפני שהם הגיעו למיונים, ואחרי שחיברנו אותם הם קיבלו גם הכשרה, כלומר פעמיים. פעם אחת מיפוי, פעם אחת מיון ובפעם השלישית הכשרה, כלומר הם אמורים להיות הרבה יותר טובים.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
כמה אמורים להגיע מהודו?
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
לפי מה ששירלי עכשיו אומרת, זה ייקח בערך חודשיים, נכון שירלי?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היא אמרה חודש.
<< אורח >> שירלי רייסין: << אורח >>
חודש מהרגע שהם זמינים להשמה. "גג" חודש.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כמה מדובר?
<< אורח >> שירלי רייסין: << אורח >>
עברו 288 ותזכרו שזה היה סבב ראשון, פיילוט. גם הם למדו את התהליך וזה כמו גלגל שלג. בפעם הראשונה זה תמיד רצוף קשיים, אחר כך אנחנו נכנסים. גם התאגידים, בהמשך נפרסם, הם היו יכולים להגיע בהתאם לנהלים שלנו לצפות ולהתרשם מהמועמדים ואפילו לבחור מועמדים בתהליך ה-G2G כפי שקיים בכל המדינות, אז אין מניעה. ברגע שאנחנו נייצב את התהליך, אנחנו כמובן נפרסם. גם הזמנו בסרילנקה לפני כל סבב מבחנים. אנחנו מוציאים הודעה לכלל התאגידים ומודיעים שיש מבחנים ושיכולים לשלוח נציגים שיכולים לבוא ולבחור את העובדים. העובדים יגיעו כמו שאמרתי, "גג" חודש ימים מרגע שיסתיימו המבחנים והם יהיו זמינים להשמה. אנחנו אפילו עשינו מהלך פנים-משרדי על מנת להגדיל את פוטנציאל המועמדים, זה היה רעיון של אריאל וכל הכבוד, בשביל להקל על התהליכים ולהביא אותם. גם תהליך הנפקת האשרה, אנחנו מתכוונים שזה יהיה תהליך מהיר, יעיל, זריז. מבחינתנו אין חסמים. אנחנו מקצים לזה כמו שאמרתי, משאבים, כל חודש מבחנים. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שירלי, חוץ מהודו וסרילנקה יש עוד מדינה?
<< אורח >> שירלי רייסין: << אורח >>
אנחנו מנהלים משא ומתן עם מדינות נוספות. משרד החוץ לא נמצא פה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את יכולה להגיד איזה מדינות?
<< אורח >> שירלי רייסין: << אורח >>
אנחנו נמצאים במשא ומתן עם וייטנאם. יש איזה שהוא כיוון של פריצת דרך משמעותי במשא ומתן איתם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הרבה זמן אתם עובדים על וייטנאם, לא? אגב, עם קמבודיה זה גם לבניין?
<< אורח >> שירלי רייסין: << אורח >>
קמבודיה זה כרגע חקלאות. בסוף יש לנו פה נציג שהוא מבחינתי הסמכות המקצועית. ככל שתהיה דרישה אז נקיים איתם. יש להם רצון, לקמבודים, ולנו אין מניעה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אריאל, בבקשה.
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
אני אתן סקירה קצרה כדי שנבין איפה אנחנו עומדים בענף השיפוצים. אריאל פרטוש, מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון. אנחנו פה כבר הרבה ועדות ואנחנו מדברים על שיפוצים כבר הרבה זמן. המשרד לקח על עצמו פרויקט גם את הנושא של שיפוצים. בנינו ביחד עם התאחדות קבלני השיפוצים תוכנית מאוד מקיפה בשיתוף פעולה עם הסרילנקים ועכשיו גם עם ההודים, תוכנית גם של מבחנים, גם מבחנים מקדימים בתוך המבחנים עצמם וגם הכשרה. המשרד השקיע הרבה בזה. אנחנו אפילו שלחנו משלחת להודו כדי להסביר להם איך לעשות את המבחן המקדים עוד לפני שאנחנו מגיעים למבחן עצמו. שלחנו משלחת כדי שתראה להם את מי כדאי להעביר, מי לא, לראות איזה שהם סטנדרטים של מה כדאי להעביר ומה לא כדי שאנחנו אחרי זה נקבל למבחן הסופי את האנשים הכי טובים שאפשר.
אנחנו יודעים, וזו בעיה שאנחנו מכירים כבר הרבה זמן, שמאוד קשה להם למצוא את האנשים הנכונים לשיפוצים. זה ענף שדורש יותר דיוק, יותר מיומנות. זה מבחנים יותר קשים. זה מבחנים ארוכים יותר. כמו שאמרתי, בגבס ובבניית בלוקים יש מבחן מקדים בתוך המבחנים עצמם, של שבע דקות כדי לראות מי שיש לו סיכוי באמת לעבור את המבחן הסופי, לכן יש פה מערך שלם ומקיף כדי למצוא את העובדים הכי טובים שיש. לא סתם לקחו בפרטי את אותם מבחנים שאנחנו יצרנו בבילטרלי.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
מה אחוז העוברים?
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
אני אתייחס גם לזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
למה בענף השיפוצים יותר קשה מענף הבניין?
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
כי ענף השיפוצים, וזה החבר'ה כבר יגידו, דורש עבודה יותר מדויקת. הריצוף יותר מדויק. הכול צריך להיות יותר מדויק. זה בתוך הבתים של האנשים. זה לא המעטפת, זה לא השלד. זה בנייה באמת יותר מדויקת. אחרי זה אם ירצו התאחדות קבלני השיפוצים, ירחיבו בנושא הזה. בנינו מבחנים מספיק מקיפים וטובים, ובנינו תוכנית הכשרה של חמישה ימים. כל מי שעבר את המבחן, שיוכל להיות הכי מדויק והכי מתאים לעבוד בארץ. הם מבינים מה פחות או יותר מצפים מהם כשהם מגיעים לארץ, והם עוברים את זה חמישה ימים שלמים לפני שהם מגיעים לארץ.
אחוזי המעבר הם בסביבות 30%. התחלנו ב-20% בסרילנקה. בסבב האחרון כבר עלינו ל-40%. אנחנו לא מרוצים במאה אחוז מהעניין, אבל אין לנו ברירה כי המבחנים הם באמת מסננים טוב. הם מביאים רק את האנשים שיכולים לעבוד פה בשיפוצים ולא יזרקו מקבלן לקבלן אחרי יומיים. בגדול, כל מי שעבר בסרילנקה וגם כל מי שעבר עכשיו בהודו, ואני נסעתי במיוחד בשביל לפקח ולראות את זה בעיניים שלי. הייתי שם רק יומיים אמנם, אבל המיונים נמשכו שבוע שלם. היה צוות נהדר. ההודים עבדו מאוד קשה. גם שירלי יכולה להעיד פה. המון זומים לפני, צילומים של איך האתר צריך להיראות, איזה חומרים צריך, איזה מכשור צריך. כל מה שצריך היה באתר. היה פיקס ומצוין וההודים לקחו את זה על עצמם כפרויקט, וגם אנחנו לקחנו את זה על עצמנו כפרויקט. אני רואה עתיד מאוד טוב לעובדים ההודים שיגיעו בשיפוצים. זה כל המעטפת, זה כל מה שעשינו עד עכשיו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
האם אתה יכול להתייחס לטיעונים שהם העלו?
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
הטיעונים לגבי הגדר, אני לא מתייחס. זה לא סמכות שלי. אני אתייחס למספרים. נכון, מספרים נמוכים כי אנחנו באמת מממיינים כמו שצריך, לגמרי, מביאים רק את הכי טובים שיכולים לעבור את המבחנים כי הסטנדרט הוא גבוה. כמו שאמרה שירלי, יש לנו כמעט כל חודש מיונים. ברגע שפתחנו עוד מדינה, את הודו, זה באמת בשורה גדולה לענף כי עכשיו הם יכולים להביא מאגר יותר גדול אפילו מסרילנקה, כי אנחנו יודעים שהמאגר בסרילנקה הוא לא גדול והוא מצטמצם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה עם הבאה פרטית?
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
הבאה פרטית זה פרטית, מה שנקרא. זה אצל התאגידים. לפי מה שאני מבין, לפי מה שאני מכיר הם עושים את אותם מבחנים פחות או יותר שאנחנו יצרנו במסלול הבילטרלי, והם הולכים ומביאים גם כן מסרילנקה ואני לא יודע מעוד איזה מדינות. אולי ישי יתייחס או שירלי.
בחודשים הקרובים אנחנו הולכים להגביר את קצב המיונים עם הכניסה של עוד מדינה. יש לנו ב-10 במרץ עוד סבב מיונים בטלנגנה. חודש וחצי אחרי זה, אחרי החגים עוד סבב בקאנפור איפה שהיינו עכשיו, ואחרי זה עוד סבב בטלנגנה. בבוא הזמן הם מביאים עוד אנשים ואחרי זה יהיה לנו עוד סבבים בעוד מקומות, כלומר אנחנו לא יושבים ולא שוקטים. אנחנו מחפשים ואנחנו יוצאים ושולחים משלחות, ואנשים מגיעים למקומות לא קלים גם פיזית וגם מבחינת אוכל לפי מה שאני מבין, אז באמת אנחנו עושים את כל המאמצים להביא לפה עובדים. זה לוקח זמן אבל זה קורה.
<< אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>
אני אשמח להתייחס. עו"ד נטלי שמעון ויינשטיין, אני מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים. קודם כל אני אגיד שזה היה תהליך. אני מסכמת טיפה אחורה כי גם אני מסיימת את תפקידי בהתאחדות. אני חושבת שליוויתי את התהליך הזה של העובדים הזרים מהיום הראשון. זה תהליך שהוא באמת בדמי ואכפת לי ממנו מאוד כי בסופו של דבר זה מה שמרכיב את הענף, גם כוח האדם והעובדים. זה הלחם ומים של קבלני השיפוצים שצריכים פה את כוח האדם האיכותי. אני כן אגיד שזה עבר תהליך. זה לא היה תהליך מושלם מהתחלה. גם אנחנו למדנו ושכללנו את המבחנים וגם את יכולת ההבחנה בין העובדים ובין היכולות של העובדים תוך כדי המבחנים שעברו, והיו לנו סבבים. הראשון היה סבב שהיה למידה והיה קשה מאוד מכל הבחינות. לאט-לאט ראינו גם איך הסרילנקים מבינים את הצרכים שלנו וגם איך אנחנו מדייקים את האירוע הזה ומרכיבים מבחנים שהם מורכבים יותר ונכונים יותר.
אמר אייל שבהתחלה, נכון, הסתכלנו על פוטנציאל, למה? כי בסופו של דבר הביאו לנו כמות של 1,800 עובדים. באנו ואמרנו, אוקיי, מתוך זה אנחנו חייבים להוציא את הטובים ביותר, את מה שאנחנו נוכל להפיק מהם את המיטב כשהם יגיעו לארץ. היה פה תהליך של למידה והשכלנו לעשות מבחנים באמת מדויקים. אני אגיד שבהתחלה כן רצינו להביא כמה שיותר כוח אדם ומהר, אז הסתכלנו יותר על פוטנציאל וגם התעקשתי בזמנו, אתם זוכרים, עשינו פה דיון, על הנושא שכן תהיה הכשרה. משרד הבינוי והשיכון ורשות האוכלוסין וההגירה כן הסכימו ואמרו, בואו נעשה את ההכשרה הזו. עכשיו אנחנו מדייקים ואנחנו אפילו מגדילים ועושים הכשרה יותר מעמיקה לעובדים שיגיעו מהודו.
יש פה תהליך של למידה מכל הצדדים, גם לצרכים של המדינות המוצא וגם שלנו, אז פה אני באה ואומרת שתבינו שיש פה איזה שהוא תהליך שנעשה. אני יכולה לומר שבסבב האחרון של סרילנקה אחרי שעשינו איתם תהליך מקדים שאני באופן אישי בשבתות, בכל יום בבוקר, 05:00 בבוקר היינו מקבלים סרטונים ותמונות של אנשים שעוברים מבחן מקדים. היינו אומרים להם מה כן עובר ומה לא עובר ומדייקים אותם ואומרים להם, תסתכלו ככה ותסתכלו ככה. סיננו לנו עובדים טובים יותר, לכן גם בסבב האחרון של סרילנקה הייתה לנו הצלחה יותר גדולה מבחינת הבחירה של העובדים, ואחוז המעבר עלה כי קיבלנו עובדים יותר איכותיים.
מעבר לזה אני אבוא ואני אגיד שגם תוך כדי המבחנים עצמם, ביום הראשון כבר ראינו שהעובדים הם טובים יותר, החמרנו את המבחנים. עשינו מבחנים קשים יותר. תוך כדי שינינו והוספנו להם קיר גבס עם שן וקיר בלוק גם כן עם שן. החמרנו את הדרישות שלנו. יש פה תהליך שהוא נעשה, ואני רוצה להגיד לכם שמהבחינה הזאת גם הקשב של משרדי הממשלה תוך כדי תנועה הוא היה מדהים כי שינינו. כל דבר שביקשנו נעשה, ואז התחלנו את התהליך עם הודו.
אני יודעת שהיה פה משבר מאוד גדול בענף הבניין. אף אחד לא מעלים עין ואף אחד לא בא ואומר שזה לא היה. זה היה, אבל יש פה מדינה שאתם גם מביאים ממנה באופן פרטי, אז אתם בעצמכם יודעים שיש פוטנציאל. יש עובדים איכותיים וטובים גם בהודו. נכון שב-G2 G בזמנו היה איזה שהוא כישלון, אבל בואו, אנחנו רוצים לראות איך אנחנו יכולים להצמיח מזה. לא נתנו לנו את 3,000 העובדים האלה של ענף הבניין שלא עברו ונכשלו. ממש לא. היינו במשלחת מקדימה בדיוק כמו שאמר אריאל. זה היה נסיעה של ארבעה ימים לעשות איתם את ההליכים המקדמיים האלה ולהגיע שוב ולבחון אותם. אני יכולה להגיד שגם פה שינינו את המבחנים והם לא קיבלו את המבחנים לפני שאנחנו נגיע. הגענו, עשינו את המבחנים וגם המבחנים האלה בסבב הזה של הודו, החמרנו עוד יותר. קיר גבס הוא נעשה עם פתח לחלון. יש לנו פה דברים שלא נעשו גם ב-B2B. אחר כך עשינו להם גם הכשרה. בוא תראה תמונות של התוצרים של ההכשרות של גבס עם מפתח של חלון עגול, דברים שבאמת לא נעשו במדינת ישראל בענף הבניין ונעשו בענף השיפוצים.
אמרתי את זה גם ללימור ואמרתי את זה לך. אמרתי ואני אומרת את זה לכולם, גם לכל התאגידים שעבדו עם ההתאחדות ועובדים ומזמינים את העובדים. אין 100% הצלחה אבל אנחנו עושים את המקסימום, ואנשים עוזבים בתים ועוזבים את מקומות העבודה שלהם ומגיעים ועושים את העבודה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אף אחד לא מזלזל בזה שאנשים עובדים ועושים את העבודה.
<< אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>
אני לא אמרתי שאתה מזלזל. אני פשוט אומרת את העובדות. אני מציבה אותן כמו שהן.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
נטלי, עניין התקצוב של ההכשרות הסתדר?
<< אורח >> שירלי רייסין: << אורח >>
תקצוב ההכשרות נעשה. גם ההודים וגם הסרילנקים מרגישים מחויבות מאוד גדולה לשלוח עובדים מקצועיים, ולכן התקצוב נעשה על ידי המדינות השולחות. מאחר והאוצר לא הצליח לגייס את הכסף דרך האוצר, אז המדינה שולחת, היא שמתקצבת. צריך לזכור שהסילבוס הוא בהתאם למה שמשרד הבינוי והשיכון והתאחדות קבלני השיפוצים קבעו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את יכולה להתייחס מה קורה לגבי הבתים שנפגעו במבצע "עם כלביא"?
<< אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>
אני אתן לערן תיכף את רשות הדיבור. אני כן אגיד שחוץ מהמבחנים נעשתה גם הכשרה והדרכה של המדריכים המקומיים כדי שילוו את ההכשרה הזו. גם דובר על זה שתצא משלחת מיוחדת נוספת שתלווה את הליך ההכשרה מהתחלה עד הסוף, לראות מה באמת מלמדים אותם, אז להגיד שאין פה ניסיון אמיתי זה לא נכון. אני מאמינה בלב שלם שכן יגיעו לכאן עובדים איכותיים שיוכלו לשמש את קבלני השיפוצים, את התאגידים כמובן, אבל יהיו להם כיד, באמת התמיכה הכי טובה שיכולים לבקש.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה הבקשות שלכם למעשה?
<< אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>
התחושות שלי הן תחושות מצוינות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה אתם מבקשים?
<< אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>
לפתוח מדינות נוספות, לתגבר את הקצב של יציאה למשלחות ולהביא, ולהעמיק את הנושא הזה של ההכשרות. בסופו של דבר גם העובד הטוב ביותר שיגיע, יש לו פערים משמעותיים מאוד בידע המקצועי שלו ממה שיש לו מהודו, לבין מה שהוא נדרש פה בארץ. יש פה קשב ממשלתי מאוד חיובי שמראים לנו איך רוצים שכן הדבר הזה יצליח, ואני באמת מאמינה שעם הקשב הנכון ושיתוף הפעולה בין התאגידים לבין ההתאחדות לבין משרדי הממשלה אנחנו נבנה פה תהליך שהוא יהיה פה לדורות קדימה, לא מהיום למחר. אני לא מדברת על עוד יומיים, עוד שלושה. אני מדברת על דורות קדימה.
ערן יתייחס רק לנושא הזה כי שאלת גבי הנושא של "עם כלביא".
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ערן, בבקשה.
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
אני יכול להגיד לך נתונים של רשות המיסים משבוע שעבר שבדקנו את זה. 4,000 בתי אב עדיין לא שופצו, עדיין תקועים מ"עם כלביא".
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ממה נובע המספר הגדול הזה?
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
אני אגיד לך את האמת, אנחנו מאוד מאוכזבים מהשמאים. השמאים שבאים לדירות, לפעמים הם באים לקבלן שיפוצים ואומרים, אני לא מאשר את הצעת המחיר, תביא עוד שתיים, שלוש, ארבע הצעות מחיר. מביאים להם עוד שתיים, שלוש, ארבע הצעות מחיר, לא, המחיר מופרז, אנחנו לא מאשרים את זה, ואז בעל הדירה מוצא את עצמו פשוט רץ בין קבלן לקבלן, בין השמאי לדירה, לא יכול לחזור הביתה וזה תוקע את המעבר שלו לדירה. פעם השמאים היו רואים את ההצעה, מבקשים עוד הצעה, מאשרים את זה מייד. היום הם לא מאשרים אף הצעה אוטומטית. הם יוצאים מנקודת הנחה שקבלני השיפוצים, אנחנו גנבים, רמאים, שקרנים. אנחנו רק רוצים להחזיר את האנשים הביתה כמה שיותר מהר. מה שקורה, יש הרבה אנשים שלא חזרו הביתה בגלל השמאים ובגלל שגם לא היה לנו הרבה עובדים. אני כבר ציינתי את זה מקודם. זהו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ישי, כמה עובדים נמצאים היום בענף וכמה בקשות לעובדים זרים הגיעו מהתאגידים? כמה בהבאה פרטית וכמה בבילטרלי?
<< אורח >> ישי לוי: << אורח >>
בהבאה פרטית לא הגיע עובד אחד. הגיעו כ-800 עובדים בהבאה בילטרלית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מאיזה שנה, התקופה הזאת, ה-800?
<< אורח >> ישי לוי: << אורח >>
878 אולי. בשביל הדיון אני אגיד דבר כזה. גם אם עכשיו הייתי אומר את הנתון 2,000, זה חסר ערך, ושומעים את סדרי הגודל. לא צריך להכביר במילים. מדובר פה על 4,000 יחידות דיור שזקוקות לשיפוץ, אז צריך להתכנס פה לאירוע שהוא קצת אחר. הדרמה פה, לדעתי אתם קצת ממעיטים אותה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל הבעיה היא של השמאים ורשות המיסים.
<< אורח >> ישי לוי: << אורח >>
שמעתי את הבעיה פה ואני רוצה להגיד משהו שאותי זה הטריד באופן אישי. אני לא יודע איך כולם התעלמו מזה, אבל אותי זה הטריד. אני יודע שהייתה פה מצוקה בענף הבניין בשלהי 2023 תחילת 2024. מייד לאחר ה-7 באוקטובר התאגידים זעקו, הקבלנים רתחו, המדינה בערה. יש פה מצוקה בתחום השיפוצים. אני את הזעקה, לצערי הרב שומע מעט מידי. יכול מאוד להיות שזה בגלל הכניסה של השב"חים. אני מוטרד מזה, אומר את האמת. זה הכול.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הוא פתח את הדיון עם זה.
<< אורח >> ישי לוי: << אורח >>
הוא פתח את הדיון ואני ממשיך את הדיון. יש לנו פה 4,000 יחידות דיור. ענף השיפוצים בקריסה. אני רוצה להבין את מי מעסיקים? נכנסו לפה 2,000 עובדים, לא 1,000, לא 800. יש כל כך הרבה קבלני שיפוצים. את מי הם מעסיקים? אני חושב שזה כן חשוב לקיים את הדיון ולא לייתר את האמירה הזו של ערן בהתחלה. אם נכנסים לפה 52,000 שב"חים זו חתיכת אמירה.
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
זו האמת. אי אפשר להתכחש.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
למה כרגע לא נכנסו בהבאה פרטית?
<< אורח >> ישי לוי: << אורח >>
במכסה הבילטרלית יש כ-3,000 עובדים שניתן להביא. אם מומשו מתוכם 1,000, איפה 2,000 הנוספים? בואו נסיים קודם כל את ה-3,000. שניים, המכסה הממשלתית, נכון שנתנה 2,000 בהבאה פרטית אבל אי אפשר להביא בפרטי כשעדיין יש לנו גם את המודלים במדינות הבטוחות, מודלים שסגרו איתם בהבאה בילטרלית ועדיין לא נכנסו לפה. זה בסגמנט הזה. עדיין לא התקיים בכלל מודל הבאה איך לקיים את זה בכלל. אין שום אירוע שהתכנס לכדי פעולה לכונן נוהל.
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
ישי, מה אתה מציע ברמה העקרונית לשפר את המהירות, את האיכות בהבאת עובדים למדינת ישראל? אתה כבר ותיק בעניין ואתה יודע.
<< אורח >> ישי לוי: << אורח >>
אני ותיק ואת מה שיש לי להגיד אני לא אגיד בוועדה הזו. זה כדי לקיים שולחן עגול במודלים אחרים. זה לא קשור לוועדה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא היו שולחנות עגולים?
<< אורח >> ישי לוי: << אורח >>
אני לא מכיר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא יזמו?
<< אורח >> ישי לוי: << אורח >>
לגבי הבאה פרטית אני לא מכיר.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
לא צריך להיתמם. בסוף השב"חים האלה עובדים. הם עובדים בבניין, הם עובדים במשחטות, הם עובדים בתעשייה, הם עובדים אצל השיפוצניקים. זה שהמדינה מתעלמת מזה, זה קו אדום. אני גם מתנדב משטרה. הם מזייפים את ה-00, הם מזייפים תעודות זהות. מה אתה מצפה מהשיפוצניק הזה שבקושי שורד, עם הטנדר שלו שאוסף את שניים-שלושה הפועלים עכשיו, שהוא גם יהיה שוטר? הוא צריך לבדוק את האמיתות של תעודת הזהות או אם הטופס נכון או לא? אני לא מצדד בו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הוא חייב לבדוק.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אם מראים לך עכשיו תעודת זהות מזויפת, את ואני יודעים להגיד אם זה אמיתי? אני מגן על השיפוצניקים, שלא תתבלבלו. אני חושב ששב"חים צריך להיות פה אפס, אבל מדינת ישראל מעלימה עין, וזה משרד האוצר וגם חברינו סמוטריץ' שנותן להם יד חופשית ביהודה ושומרון. היום עובד בבניין, פלסטיני מעבר לקו הירוק מקבל 200 שקלים על תשע שעות. אתם שומעים את המספר? כשעובד זר, כולנו יודעים כמה זה עולה לו, אז מעבר לקו הירוק יש סוכריות ואחרי הקו הירוק אנחנו אוכלים חצץ?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אייל, המעסיק יודע לבדוק? יש לו דרך לבדוק?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
איך הוא יכול לבדוק? אין לך מערכת. אם אני עכשיו מראה לך תעודת זהות שלי מפלסטיק, מזויפת, את לא יודעת אם זה אמיתי או לא. אין אתר ממשלתי כמו נגיד עם ויזה של עובד זר.
<< אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>
זה לא רק תעודות זהות. זה גם אישורי 00 האלה שמסתובבים איתם, שאני לא יודעת מי המציא את ההמצאה הזו. אתם יודעים כמה קבלנים פונים אליי עם זה?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
00 זה שלושה דברים בלבד: זה משת"פים, זה אנשים של טיפול רפואי ואח"מים ומשחטות וחברה קדישא. לשם זה הקימו 00 בשירות ובמינהל. אתן לכם דוגמה, משהו יותר נחמד. אחרי חצי שנה שאנחנו התחלנו לעבוד, ראינו הרבה פלסטינים ואז מה גילו? שבסוף הויזות ברשות ההגירה היו מתחדשות אוטומטית. אם אתה ממשיך לשלם את הויזה, היא ממשיכה להתחדש באתר. הן היו ממשיכות להתחדש כל פעם לחצי שנה קדימה עד שפתאום הבינו שהשוטרים באים, מסתכלים, רואים שיש לו תוקף והולכים לאתר, אז אמרו, רגע, בואו נחבר את המערכת המשטרתית לאישורים של המינהל שידעו מה נכון, מה לא נכון. זה קרה רק בתחילת 2025.
<< אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>
הרמנו דגל אדום גם לאורך כל 2024.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני רוצה רגע להגיד משהו. שמעתי הרבה דברים. גבריאל, אני לא מזלזל בך. אני יודע שאתה גם שומר כשרות. בטח שזה קשה לנסוע לעשרה ימים, אבל כששירלי אומרת שאפשר במבחנים, ב-G2G לבוא ולדבר עם אנשים, זה נגד התצהירים שאתם שולחים. כשאתם עשיתם שיפוצים בסרילנקה, אני גם התקשרתי על זה לנטלי, ביקשתם מהתאגיד לחתום שמי שרוצה לבוא לראות את השיפוצים צריך לחתום שהוא לא יביא או יביא בעתיד או הביא בעבר B2B מסרילנקה. מי יחתום על דבר כזה ומי יבוא לראות מבחן שיפוצים כשאסור לך להיכנס עם טלפון, אתה לא יכול לדבר עם המועמדים? הכול רשום. יש לך מיילים מהמחלקה שלך. אי אפשר לעוות את הפרוטוקול, גברת שירלי.
<< אורח >> שירלי רייסין: << אורח >>
אני מציעה שתקרא עוד פעם את הנהלים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני אומר לך את האמת, אפס לקיחת אחריות. גם כשאנחנו מקבלים את העובדים בחניון במדינת ישראל זה באשמתך שהפצצת את נתב"ג והפכת אותו לניו דלהי, אז בסוף אני הקשבתי לך. אני רוצה לדבר עכשיו. זכות הדיבור שלי.
<< אורח >> שירלי רייסין: << אורח >>
אני מאוד שמחה שמוטלים עליי אחריויות נוספות.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
גם התשתיות זה כישלון שלך. את אמרת לנו, צריך לעשות להם בר-אור בלבד.
<< אורח >> שירלי רייסין: << אורח >>
אני חושבת שהדיון הולך לכיוונים לא טובים ואני אשמח שהוא ייעצר ברגע זה.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני הקשבתי לה. עכשיו זכות הדיבור שלי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא לגלוש לדברים לא רלוונטיים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
מה זאת אומרת? זה הכי רלוונטי שיכול להיות. אתם באים לספר לנו שזה עבד? זה לא עבד. בסוף אתם צריכים להבין. נטלי, אני לא נגדכם. כשישבנו פה בהתחלה של הוועדות אמרתי לכם, ייקח לכם שנה עד שיבוא העובד הראשון. כולם פה צחקו. לקח שנה. גם המיון הראשון שעשיתם עכשיו בהודו, אם ייפול פה מישהו לפני סוף מאי, אני אתן לך מה שאת רוצה כי באמצע יש לך את פסח. אנחנו כבר בתחילת מרץ. עד שמוציאים דרכון, PPC, כל השטויות שלהם. מעבר לזה אני אומר לכם שיש שם רע לעובדים ההודים. אנחנו עשינו כמה בדיקות. ישבנו 12 תאגידים ביחד. שאלנו, מישהו מכם יביא הודי אחד ב-G2G בשיפוצים? כולם אמרו לא, חד משמעית.
אתה יכול להגיד, גבריאל, שהבחינות היו 200% יותר עם עיגולים וריבועים ומשולשים. בסוף אתה לא מבין את הנזק שנגרם לנו. אנחנו עד היום מלקקים את הפצעים של מאי 2024 ואת כל הסיפור הזה של ההודים ב-G2G, אז אני אומר לכם עוד פעם, זה שעכשיו יש קשב בתוך משרדי הממשלה, זה כי לקחו אתכם עלה תאנה ואמרו לכם, בואו תפתרו לנו בעיה. הרי מיכל אמרה לנו פה בפירוש שיש בעיה מדינית. הם תקועים, 3,000 העובדים האלה שהם לא נכשלו. פשוט אף פעם לא הביאו אותם כי נעצרה ההבאה ב-G2G בבניין. למה לא מביאים G2G בבניין מהודו? יושבת פה שירלי, היא יכולה לענות. כבר שנה שלמה לא מביאים G2G. גם אם תבקש לא יביאו לך, למה?
<< אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>
הפתרון הוא אולי שקיפות. בואו, תגיעו.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
על סמך מה להגיע? אסור לך לדבר עם העובד, אסור לך להיכנס עם טלפון, אסור לך לעשות שום דבר, אז בשביל מה לבוא?
<< אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>
אולי אפשר לנסות להגיע להסכמה. מבחינתי זה שקיפות.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
בסוף אתם צריכים להבין משהו. אנחנו חוזרים פה כל פעם לאותה נקודה. אנחנו כל פעם מתדיינים על אותו סיפור גם בתשתיות, גם בשיפוצים, גם בבניין, בכל המקומות. אם עכשיו היית פותחת משרד רואה חשבון, הייתי אומר לך אני כמדינה, אביא לך את העובדות, את מנהלות החשבונות שאת צריכה. אף אחת מהן לא יודעת מילה באנגלית ולא מבינה גם כלום בהנהלת חשבונות. איך תצליחי? בשורה התחתונה את פותחת משרד לבד, את רוצה לגייס את האנשים שלך. תנו לתאגידים לגייס את העובדים שלהם. זה הוכיח את עצמו ב-B2B שאנחנו עושים בבניין. אין לנו ברחנים, אין לנו אנשים שנעלמים, אין לנו פליטים. את יכולה להרים גבות ולזלזל במה שאני אומר, שירלי, אבל אני מסתכל על הנתונים שלי ושל 151 תאגידים שאני מייצג. מתי דיברת לאחרונה עם תאגיד? מתי יצרת קשר עם מישהו מהקרקע? מתי שמעת את הטענות שלנו? אף פעם לא הקשבת לנו. תמיד היית כזאת אטומה ומזלזלת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה התפקיד שלה. זה משרד הבינוי, לא?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
מה זאת אומרת? היא ראש האגף הבילטרלי. אם יש בעיה עם העובדים שמגיעים, צריך לקחת אחריות. אם עכשיו יש בעיה בוועדה, את תגידי, אני לא אחראית, זה דיקלה? לא, את תיקחי אחריות. מספיק במדינת ישראל לברוח מאחריות. נכשלתם? קחו אחריות. אף אחד לא מעמיד ותולה אנשים ועושה כיתות יורים, אבל כשאתה מדבר ואתה אומר, ב-B2B אין לי ברחנים, אז היא מזלזלת ומרימה עליי גבות ועושה פרצופים לקרן, אנחנו לא בכיתה ד' במקובלים ולא מקובלים, גברת שירלי. בסוף זה עסק כלכלי.
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
אני רוצה רק להבין משהו אחד, אייל, ברשותך. אם נגיד עכשיו בהודו שהיינו במיונים, מביאים את בעלי המקצוע הכי טובים שיש בעולם, אף אחד לא ייקח אותם גם?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני אומר לך שעשינו סקר. אני מוכן לעשות לך סקר עכשיו בתוך הקבוצה שיש בה כמעט 200 תאגידים. תראה מה אנשים יגידו. יש בסוף שם רע. יש בעיה. גם אל תשכח שבסופו של דבר, אני אומר לכם עוד פעם, בתוך ה-1,000 הזה אני 10%. אני כן דוגמה מייצגת. יושב פה ליאור שגם כן יש לו לא מעט עובדי שיפוצים. השיפוצניקים, אני נותן להם שלושה חודשים ראשונים מחיר מאוד נמוך שהם יכשירו את העובדים. גם נטלי יודעת את זה. דיברתי איתה. בניתי את זה יחד בשביל להביא את השיפוצניקים למקסימום. הם לא מחזיקים שלושה חודשים. הם בורחים.
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
אתה אומר במילים אחרות, אל תיסעו להודו.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני אמרתי לכם את זה לפני הנסיעה וגם אמרתי את זה למיכל הרן פה בפרוטוקול.
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
מה האפשרויות שעומדות לרשותנו, אייל, לא להביא בכלל?
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
אני יכול להתייחס על העניין של הודו בכללי?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל שיהיה באופן מסודר. שיח מכובד.
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
זה לא תלוי בי אבל אני אנסה. אני רוצה להגיד משהו על הודו כי דיברנו על הודו כבר הרבה פעמים. אנחנו כל הזמן דנים בהודו. אף אחד פה לא מתכחש שההתחלה בהודו לא הייתה טובה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
כולנו הודינו בזה, כולנו לקחנו אחריות, כולנו עבדנו המון מאוד קשה כדי שזה יתוקן וישונה. היום יש כ-7,000 עובדים הודים בענף הבניין שבאו בבילטרלי ועוד 11,000 בפרטי, אז לבוא ולהגיד שהעובד ההודי הוא לא טוב, ולהכליל ולהחליט שכל עובד הודי שתביאו, אני לא מוכן לשמוע רק כי הוא הודי?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
על איזה ענפים אתה מדבר?
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
שיפוצים עוד לא הגענו עדיין. רק בענף הבניין. 7,000 עובדים כמעט, ותקנו אותי רשות האוכלוסין אם אני טועה. כמעט 7,000 עובדים בישראל בבניין שהגיעו לפני שנה וחצי. לא עשינו מיונים מאז. זה אותם עובדים. אם היו עשרות או 100 או 200 שלא היו טובים, תיקנו ושיפרנו ושינינו את המבחנים קצת בהתאם. הכול נעשה בשביל לנסות להביא כמה שיותר עובדים טובים לישראל.
מתחילת המלחמה סין סגרה את השערים ומולדובה סגרה את השערים. לא היו לנו עוד הסכמים. המדינה היחידה שרצתה ובאה לקראתנו ואמרה, אנחנו נחתום אתכם על הסכם בילטרלי ואנחנו נשלח עובדים במהלך המלחמה, זאת הודו. אנחנו צריכים להכיר תודה לממשלת הודו. הנה ראש הממשלה שלהם הגיע, מודי. היה לנו גם ועדת GCC איתם בשבוע שעבר. ההודים רוצים את זה ורוצים את שיתוף הפעולה הזה, ואנחנו צריכים להודות להם כל יום שהם חתמו איתנו על הסכם בזמן מלחמה והביאו לפה עובדים. זה לא משהו שהוא מובן מאליו, לא משהו שצריך להתעלם ממנו. לבוא בטענות בלי סוף על אותם הודים מלפני שנה וחצי, ולחפור על זה ולהכליל בגלל זה על כל ההודים זה לא נכון.
אנחנו עכשיו עובדים על תוכנית של הכשרה לאותם הודים שעברו מבחנים ואף אחד לא רוצה לקחת. אנחנו נעשה הכשרה והתאגידים מוזמנים לבוא להכשרה ולראות. זאת תהיה הכשרה שהיא תהיה סוג של הכשרה ממיינת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בכמה מדובר?
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
2,000 עובדים הודים שעברו את המבחנים בהצלחה, עובדים טובים שעכשיו יעברו הכשרה כדי להתאים אותם עוד יותר לענף הבניין בישראל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כמה זמן לוקחת ההכשרה?
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
זו תהיה הכשרה של חמישה ימים, שמונה שעות בכל יום. זה ממש הכשרה אינטנסיבית, כל אחד בענף שלו.
<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>
לאחר ההכשרה לוקח חודש עד שהם מגיעים לישראל?
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
אחרי ההכשרה אנחנו מקווים שהתאגידים יוכלו להזמין את ההודים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לפני פסח?
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
לא, זה לא יקרה פסח. זה יקרה קצת אחרי. אנחנו בונים הכשרה שהיא כמו שצריך, שלא יהיה חאפ-לאפ. אנחנו באמת רוצים שיעשו את ההכשרה הכי טובה שיש כמו בשיפוצים שעוברים הכשרה של חמישה ימים אחרי זה. הגיע הזמן להגיד כל הכבוד להודו וכל הכבוד שהם רוצים להמשיך את שיתוף הפעולה. קודם כל שהם רוצים להרחיב אותו. יש עוד ענפים שהבנתי שמרחיבים את שיתוף הפעולה עם הודו. אנחנו צריכים להגיד להם תודה ולא רק כל היום להתלונן ולהתלונן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יונתן, בבקשה.
<< אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >>
תודה, גבירתי היושבת-ראש. יונתן יעקובוביץ' מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית. אני רוצה ברשותך לתת פה איזו זווית שלא מקבלת ביטוי בדיון הזה לפחות עד עכשיו מהזווית הציבורית. קודם כל צריך לומר איזה שהן מושכלות יסוד. בסוף זה לא שאין אנשים שמוכנים לעבוד. אין אנשים שמוכנים לעבוד בשכר המוצע. זה כלל בסיס בכלכלה שאין עליו מחלוקת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
דיברנו בדיון הקודם על נהגי תחבורה ציבורית.
<< אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >>
זה נכון לגבי כל העובדים הזרים. זה נכון שאין פה בכלל מצב של שוק חופשי אמיתי, ביקוש והיצע. יש עיוותים, מדינת רווחה, זאת אומרת המדינה בעצמה יוצרת כל מיני עיוותים אבל הדבר הזה צריך להיות על השולחן.
נקודה שנייה שצריכה להיות על השולחן זה שאם יתנו לאנשים להביא ללא הגבלה עובדים זרים, כולם ירצו עובדים זרים. גם רשות האוכלוסין לא מצליחה לגייס פקחים. אני בטוח שהם ישמחו לכמה גברתנים מזרח אירופיים שיהיו פקחי הגירה. בסוף אם ניתן לכולם להביא, אז כולם ירצו להביא.
הנקודה השלישית שאני רוצה להעלות זה שהשיטה שבה הדברים מתנהלים היא שיטה סובייטית פר אקסלנס. יושבים אנשים, מתכנסת ועדה והיא צריכה להחליט כמה חסרים בכל תחום וכמה להקצות בכל תחום. זו שיטה סובייטית לחלוטין מברית המועצות לשעבר. בסוף מי שיצעק יותר ומי שיש לו יותר כוח, וקבוצות לחץ יותר קטנות מקבלות פחות, זו שיטה שלא יכולה באמת לתת מענה ארוך טווח.
עוד נקודה שצריך לדעת, ההעסקה של עובדים זרים, נכון שהם יותר זולים למעסיקים אבל את כל העלויות החיצוניות והן לא פשוטות, מי שמסבסד את זה זו מדינת ישראל. למה צריך לסבסד למעסיק כזה או אחר עובדים יותר זולים? זו שאלה לא פשוטה בכלל ולא מובנת. האכיפה עולה כסף.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
איזה אכיפה? אפס אכיפה.
<< אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >>
יש אכיפה. האכיפה עולה כסף רב. ההכשרות שלהם על חשבון המדינה עולה כסף.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אתה יודע כמה כסף משלמים אגרות בשנה? זה מופיע באקסל שלך?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון. מה עם האגרות? אותו דבר.
<< אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >>
תן לי לסיים, בבקשה.
אני אוסיף עוד דבר. זה סבסוד לא חד-פעמי. זה סבסוד רב-דורי. ממה שאנחנו רואים מכל העולם, יש אחוז שמשתקע. גם בישראל יש אחוז שמשתקע. האחוז האלה שהולכים ומשתקעים נופלים על כתפי מערכת הרווחה, ולפי המחקרים לא דור אחד, שני דורות ושלושה דורות, זאת אומרת שבשביל לסבסד מעסיק מסוים עכשיו, את העלויות החיצוניות האלה משלם המיסים יסבסד, הוא וילדיו ונכדיו לעתיד לבוא.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אם היה אכיפה אז לא היה פה משתקעים.
<< אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >>
את כל הדברים האלה צריכים לקחת בחשבון.
אני אוסיף עוד נקודה. אחוז המשתקעים רק הולך ועולה גם בגלל משפטיזציה וגם בגלל הרבה מאוד דברים, גם בגלל שאין מספיק אכיפה. רק מסוף 2003 בתחום הבנייה, עלייה של 100% בשב"חים. אי אפשר להתעלם מזה. ריצת אמוק, בואו נביא עוד עובדים. עלייה של יותר מ-100% וגם אלה המספרים החלקיים. מפחות מ-3,000 ל-6,000 לא חוקיים בענף הבנייה. גם את זה צריך לקחת בחשבון.
נקודה אחרונה ואז אני אתכנס. פה אני דווקא מסכים עם אייל שבתוך כל הסובייטיזציה הזאת זה מערכת מאוד לא יעילה, ה-G2G, ואני כן חושב שיכולות להיות סיטואציות שבהן צריכים עובדים זרים. זה צריך להיות B2B. ממשלות הן לא יעילות. מה לעשות? ככה זה. אנשים טובים, כולם רוצים לעשות טוב אבל ממשלה זה אמצעי לא יעיל. היא לא יודעת לעשות עבודה, היא לא יודעת להתוות, היא לא יודעת לבחור את העובדים, ואני אוסיף שהמערכת הסובייטית הזאת גם יוצרת - - -
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
לפי מה החלטת שאנחנו לא יודעים לבחור את העובדים?
<< אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >>
ממשלות הן לא יעילות.
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
ממשלות יעילות. ממשלות שיש להן אנשי מקצוע עובדות טוב מאוד. אל תגיד דברים סתם.
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
בינתיים שמענו רק מה לא. תגיד מה כן.
<< אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >>
מה שאני חושב, ופה זה צריך להיכנס לדיון וזה לא יעבור, ולדעתי בטווח הארוך זה יועיל גם למעסיקים. אנחנו חושבים שצריך להחזיר את היטל המעסיקים שהיה ובוטל על ידי שר האוצר הקודם, לצערנו.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אתה רוצה, יש לי אקדח מופקד פה בכניסה. אתה יכול לירות לי בראש ישר וזהו, ונגמור את העסק, אחי, כי אין ביזנס עם היטל מעסיקים.
<< אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >>
ההיטל הזה, יש לו שתי תועלות. התועלת הראשונה היא שמי שצורך את השירות הזה יסבסד חלק מהעלויות, והדבר השני זה שיהיה איזה שהוא מנגנון שהוא קרוב לשוק חופשי, שבו אתה יכול לתמחר כמה באמת צריך עובדים, כי כמו שאמרתי, כולם היו רוצים עובדים זולים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
עובד זר הוא לא זול למעסיק.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בבניין הוא עולה 23,000 שקל.
<< אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >>
זול יחסית.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
מה זה יחסית?
<< אורח >> יונתן יעקובוביץ': << אורח >>
הייתי יועץ שרת פנים. לא היה תחום אחד שלא הייתי מקבל עשרה טלפונים ביום שהם רוצים עובדים זרים. צריך לקחת את העלויות האלה בחשבון, את הפגיעה במדיניות ההגירה ולמצוא דרך לתמחר את העבודה הזאת כדי שבאמת השוק יוכל להתוות לדרכים היותר יעילות. ישלמו קצת יותר ויקבלו עובדים טובים. תודה רבה, גבירתי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> ליאור טל: << אורח >>
ליאור, עמותת דף חדש. אנחנו רוצים להביא כמה שיותר עובדים. לזה התכנסנו. יש לנו בעיה עם ענף השיפוצים שרוצים שיגיעו עובדים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מעוד מדינות.
<< אורח >> ליאור טל: << אורח >>
נכון. כרגע אנחנו עובדים במסלול אחד שזה G2G. אנחנו יודעים שהמדינה אישרה 2,000 עובדים ל-B2B. מה שאפשר לעשות זה לתת לישי את כל המנדט שהוא צריך ואת כל העזרה שהוא צריך כדי לכנס את האירוע הזה שיהיה מתווה להביא עובדים ב-B2B. בנוסף, ל-G2G והשוק יעשה את שלו. המדינה החליטה להביא 2,000 עובדים לפני שנתיים כמעט במסלול הפרטי. למה אנחנו לא מיישמים את זה? יש שני נתיבים ואנחנו בוחרים לנסוע בנתיב אחד. בואו ניישם את התהליך הזה ואחר כך שהשוק יעשה את שלו. מי שירצה יזמין פה, מי שירצה יזמין שם, אבל צריך לעשות את זה אתמול. אם אנחנו רוצים שעובדים יגיעו מהר, צריך ליישם את זה אתמול.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אריאל, אני רוצה להגיד לך משהו קטן, דוגמה טובה ל-BTB בהודו. ליאור נסע להודו, היה שם לא מעט זמן, הביא המון עובדים מאוד מוכשרים מהודו. תשאל אותו למה הוא הפסיק להביא את העובדים, כי הקבלנים בישראל לא מוכנים לקלוט אותם גם אם הם רמבו. אתם צריכים להבין שבסוף התוכניות שאתה עושה הן מצוינות. הכול טוב. אני לא חושב שאתה עושה משהו במזיד או רוצה לפגוע. כולנו רוצים פה להביא כמה שיותר עובדים וכמה שיותר מהר, אבל למה לא עושים איתנו דיונים? בסוף אנחנו סוג של לקוח שלך. יש לך צד אחד התאחדות השיפוצים, צד שני התאגיד שקולט את העובדים. למה אנחנו לא מוזמנים לשולחנות עגולים? למה לא מדברים איתנו? למה לא שומעים את הדברים שלנו? למה לא שומעים את הטענות שלך ואת החששות שלנו? בסוף מה שאתה מגייס בהודו או בכל מדינה אחרת, מגיע בסוף לצד שני, לפתחינו. אנחנו צריכים לקלוט אותו, לשלם לו ולדאוג לו לעבודה. פעם היה RC קולה ולא היה קוקה קולה. פתאום נכנס קוקה קולה, מי רוצה RC קולה? אף אחד לא רוצה. אני לא יכול לחנך שוק.
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
אם אתה בא עכשיו לשולחן עגול אחרי כל מה שאתה אומר פה על ההודים, על מה הדיון? אתה לא רוצה הודים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני אגיד לך איפה הדיון. אתה רוצה שייקחו אנשים ב-2G2 ושיהיה ביטחון של התאגידים מול רשות ההגירה? תן לנו אופציה. אם הוא לא טוב בבניין, כמו שאני מעביר ארבעה וחמישה שיפוצניקים ובסוף הם בורחים לי לפליטים, תן לי אופציה שאם אני עושה את התהליך הזה, הוא לא טוב? קח אותו לענף אחר. אל תתקע אותי עם עובדים לא טובים.
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
אתה קודם אמרת שאתם לקחתם עובד ובתוך חודש וחצי העברתם אותו שמונה קבלנים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
בוא אני אראה לך.
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
יש לך עובד? אתה לא יכול תוך חודש וחצי להעביר אותו שמונה קבלנים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אם הקבלן לא רוצה את העובד, הוא אומר לך, מחר בבוקר שלא יכנס, עשה לי נזק אתמול, מטורף, אתה תקוע איתו. לאן ללכת איתו?
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
אתה צריך להגיד לקבלנים ולכולם להראות סבלנות.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אני כמה פעמים דיברתי עם ערן ועם קבלנים בוועידות בשביל להשאיר אנשים.
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
אתה צריך להראות סבלנות, להבין שזה עובד שעזב את הבית ועזב את המשפחה ואת החברים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
זה לא מעניין אותו. הוא בקושי שורד. הוא לא משלם משכורות בסוף החודש. אכפת לו שהוא עזב את הבית?
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
אתה לא יכול לצפות מעובד שהגיע לתרבות אחרת לחלוטין, לא רק תרבות של בנייה ושיפוצים אלא תרבות בכלל אחרת, שתוך יום-יומיים בלי הכוונה ובלי הסבר ובלי הכשרה הוא יהיה פתאום איזה רמבו כמו שאתה אומר. אתם צריכים סבלנות. אין סבלנות? אתם תעבירו אותם שמונה קבלנים בחודש וחצי.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
המינימום זה עשרה ימי עבודה.
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
גם עשרה ימים זה לא מספיק.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אריאל, קבלן השיפוצים לא שורד. הוא בקושי משלם את העובד, אז אתה רוצה שהוא גם על חשבונו יכשיר אותו? בסוף אתה צריך להבין משהו. גם את הסינים הוותיקים שהשארתם פה, שזה החלטה בזויה, הם לוקחים להם את העבודה כי בסוף היום אותו ראיס סיני מהבניין לוקח את המצטיינים שלו ושולח אותם לשפץ דירות, אז גם בזה הם נפגעים. כל החלטה שאתם מקבלים, יש לה אימפקט בצד השני.
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
אתה מערבב דברים. מה קשור עכשיו לסינים?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
לא, אני לא מערבב. השיפוצניקים גמורים, אחי. הם לא שורדים. 12% עזבו את הענף, אז אתה רוצה שהוא יהיה סבלני? לקבלנים הגדולים אין סבלנות. אלקטרה בועטת הודים אחרי שלושה-ארבעה ימים לא טובים.
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
אני מדבר על העובדים שאנחנו מביאים במסלול ה-G2G. בינתיים בשיפוצים לא שמעתי שום תלונות. אני מדבר עכשיו על בניין שדיברת.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
דבר איתנו. אנחנו מחזיקים את העובדים. בוא תתקשר לדוד שלי, הוא יגיד לך שיש לו בעיות של שיפוצניקים? הוא לא מכיר את הנושא. תדבר איתנו.
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
איזה בעיות יש לך עם הסרילנקים שהגיעו?
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
הוא לא רוצה לעלות על סולם כי הוא מפחד. הוא לא יודע לחבר כלי חשמלי לחשמל.
<< אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>
אתה עכשיו מכליל על כל הסרילנקים שהגיעו לישראל.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
אחי, אני מחזיק 10% מהשיפוצניקים בישראל. יש 800 שיפוצניקים. לי יש 120.
<< אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>
אבל יש 20 תאגידים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
לי יש 120.
<< אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>
בסדר, אבל יש גם עוד תאגידים.
<< אורח >> אייל מוסט: << אורח >>
מה זה קשור? מדברים מספרים. את רואה את כל התקלות? זה מה שאני אומר לאריאל. בוא, מוזמן אליי, בוא נשב איתך ואראה לך. בוא איתי לאתרי עבודה. תסתובב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> רונן בן ציון: << אורח >>
רונן בן ציון, מנכ"ל התאחדות התאגידים של עובדים זרים. אנחנו מאגדים תחתינו קרוב ל-60 תאגידים. אני רוצה להגיד שה-G2G נכשל. הייתי בשקט, שמעתי את כולכם. זה דיון שבחודשים האחרונים כל פעם הנושא הזה עולה, B2B יחד עם G2G, יד ביד וכו'. בנתונים שיש בידי, בתאגידים שנמצאים מתחתיי, 87%, וזה הנתון שלנו, מכלל התאגידים שהזמינו עובדים זרים מ-G2G, פשוט נכשל הדבר הזה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אתה מדבר על שיפוצים או על בנייה?
<< אורח >> רונן בן ציון: << אורח >>
על בנייה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אבל אנחנו בדיון של שיפוצים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אנחנו לא קשורים לבנייה.
<< אורח >> רונן בן ציון: << אורח >>
שנייה. מה שקורה כאן בפועל כמו שאמר כאן אייל, אני לא אחזור על הדברים שלו. אני באמת מעתיק את הדברים אחד לאחד. בשורה התחתונה האנשים האלה נטשו, נוטשים. הזכרתם את סרילנקה מקודם. זה גם כן מהסוג של הבניין. כל אלה שנמצאים והזמינו מסרילנקה, כולם ביקשו מקלט מדיני. זה הנתונים שיש בידי. זה 100%.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה הדיון הבא.
<< אורח >> רונן בן ציון: << אורח >>
מצוין.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מה מספרם?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מבקשי מקלט יש לנו בדיון הבא.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
4,000.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
4,000 יש בסרילנקה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
נכון לכרגע.
<< אורח >> רונן בן ציון: << אורח >>
אצלנו בתאגידים זה פחות מ-4,000. זה אחוז מסוים. כולם שפנו אליי במהלך החודשים האחרונים אמרו שהאנשים האלה ביקשו מקלט מדיני. בדיון האחרון שהיה לנו שדיברנו על זה שצריך לקחת את המדינות הבטוחות, אז הם יודעים שסרילנקה זה מדינה לא בטוחה. בשורה התחתונה אני רוצה לחזק את ישי לוי בעניין הזה. בנושא של ה-B2B אני עוד פעם אומר, אני לא רוצה להגיד 100%, ככה לזרוק מספרים, אבל באמת אחוזים מאוד גבוהים שנושקים ועוברים את ה-90%. כל התאגידים מרוצים מה-B2B. מי שהביא מ-B2B, נשארו אצלו העובדים בהכשרה מלאה. לא נטשו ונשארו איתם שם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי.
<< אורח >> רונן בן ציון: << אורח >>
בשורה התחתונה, אם אתם לעשות יד ביד, B2B ו-G2G, אין בעיה, אבל להגיד שה-G2G, מה שהיה זה היה מהולל ולא יודע מה, זה לא נכון בכלל.
<< אורח >> ערן סיב: << אורח >>
אתי, אני רוצה רק להדגיש דבר אחד. אותנו זה לא מעניין אם B2B או G2G. אותנו רק מעניין דבר אחד, לקבל עובדים לענף השיפוצים במדינת ישראל. לא מעניין אותנו מאיפה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. למה אין B2B?
<< אורח >> ישי לוי: << אורח >>
גבירתי היושבת-ראש, התייחסתי לזה באמירה הקודמת שלי. אני אמרתי את זה כבר קודם. יש מכסה של 5,000 עובדים זרים, מתוכם 3,000 ב-G2G, בילטרלי, שמתוכם מומש עד 1,000 עובדים כרגע בארץ. יש לנו עוד דלתא של 2,000 עובדים שניתן לממש, ונפתחה כמובן עכשיו האפשרות להביא מהודו. אנחנו שומעים פה אי-שביעות וכו'. המכסה הממשלתית קבעה עוד 2,000 עובדים ב-B2B. כפי שהתייחסתי לזה מקודם, כדי לקיים ולכונן איזה שהוא מהלך של הבאה ב-B2B או כל מודל אחר, צריך לכונן איזה שהוא מודל כדי שבכלל נוכל לכונן נוהל, להתחיל את המהלך הזה. כרגע זה לא בשיח.
רשות האוכלוסין וההגירה, כאמירה, היא לא הולכת להביא את העובדים ב-B2B. איך המודל הזה אמור להיות? אני לוקח עכשיו את הסגמנט של התאגידים במודל הבניין הרגיל. היה פה נוהל. איך הולכים? מי בוחן? מי עושה? ממש תצורה של מהלך. שרשרת חיול אני קורא לזה. במודל השיפוצים זה לא קיים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ישי, מי קובע את המתווה?
<< אורח >> ישי לוי: << אורח >>
כרגע אין מתווה לבניין. יש מכסה ל-2,000. אתם צריכים לקיים שיח גם עם ההתאחדות ומשרד הבינוי והשיכון, התאחדות השיפוצים וכו'.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. אני רוצה לסכם כי אנחנו גולשים לדיון הבא.
1. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וממשרד החוץ עדכון להסכמים המתגבשים עם מדינות נוספות בענף השיפוצים, וקוראת להתקדם מהר ככל הניתן לקראת חתימה עם מדינות נוספות.
2. הוועדה מודאגת מאוד מהנתונים שהוצגו בדיון, של כ-4,000 בתי אב ממבצע "עם כלביא" שעדיין לא שופצו.
3. הוועדה תקיים ישיבה חסויה על כניסת פועלים פלסטינים שב"חים לענפי הבנייה והשיפוצים וליתר הענפים, ופתרון למעסיקים שיוכלו לבדוק אם תעודת הזהות ואישור העבודה שמוצג לפניהם לא מזויף.
4. הוועדה תמשיך לעקוב אחר הבאת העובדים לענף, ותקיים ישיבת מעקב.
תודה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:21. << סיום >>