פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 217 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, ז' באדר התשפ"ו (24 בפברואר 2026), שעה 15:27 סדר היום: << נושא >> מדינות בטוחות לעניין בחינת בקשות מקלט וסדר-דין מהיר – ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ביום 27.01.2026 << נושא >> נכחו: חברת הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: אבי גנון – משנה למנכ"ל, משרד החוץ שרה דיאמנט – משרד הכלכלה והתעשייה תמר ברדה – משרד הכלכלה והתעשייה רינת משה – עו"ד, לשכה משפטית, מינהל אכיפה, רשות האוכלוסין וההגירה רפאל ראובן – עו"ד, המחלקה למשפט בין-לאומי, משרד החוץ שחר סומך – עו"ד, המחלקה למשפט בין-לאומי, משרד המשפטים איציק עמרני – ראש מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה חיים אפרים – מנהל היחידה למבקשי מקלט, רשות האוכלוסין וההגירה ליאור טל – חבר ועד הנהלה, עמותת דף חדש אייל מוסט – מנכ"ל, עמותת דף חדש רונן בן ציון – מנכ"ל התאחדות התאגידים, התאחדות תאגידי כח אדם זר בענף הבניה יונתן יעקובוביץ – מנהל פעילות, המרכז למדיניות הגירה מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מדינות בטוחות לעניין בחינת בקשות מקלט וסדר-דין מהיר – ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ביום 27.01.2026 << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יום שלישי בשבוע, ז' באדר תשפ"ו, 24 בפברואר 2026. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה בנושא מדינות בטוחות לעניין בחינת בקשות מקלט וסדר-דין מהיר – ישיבת מעקב לישיבה שקיימנו ב-27 בינואר 2026. בישיבה שמענו שבשנת 2025 הוגשו 9,000 בקשות מקלט. שני שליש מהן הוגשו על ידי עובדים זרים שהגיעו לעבוד באופן חוקי ומסודר בישראל, והגישו בקשת מקלט כשהגיעו לישראל במהלך תקופת עבודתם החוקית, היקפים גדולים מאוד שלא ראינו כמותם. רשות האוכלוסין העבירו רשימה של 12 מדינות שביקשו להכריז עליהן כמדינות בטוחות. קביעת מדינות בטוחות מהווה כלי אפקטיבי לטיפול בבעיית מבקשי המקלט שהולכת וגדלה מאוד בשנים האחרונות, וצפויה לגדול עוד בשנים הקרובות אם לא ננקוט בצעדים מתבקשים. אבקש לשמוע מרשות האוכלוסין על הפיילוט שביקשה הוועדה, שקובע שעובד זר שהגיע לעבוד בענף מסוים והגיש בקשת מקלט, יוכל להמשיך לעבוד רק באותו ענף, פיילוט חשוב מאוד שימנע מעובדים זרים להגיש בקשות סרק, ימנע נטישת עובדים את מעסיקיהם ויצור סדר בעבודה בענפים. אבקש לשמוע ממשרד החוץ וממשרד המשפטים על ההתקדמות עם המדינות השונות מאז הדיון הקודם, ובמיוחד עם הודו, סרילנקה, ולשקול להודיע למעסיקים של עובדים זרים בענפים השונים על המצב הקיים היום בבקשות מקלט של עובדים ממדינות שבהן מספר הבקשות גדול מאוד וגודל עם הזמן. נתחיל עם משרד החוץ ואחריו משרד המשפטים, לקבל סקירה על ההתקדמות בנושא. בבקשה, משרד החוץ. << אורח >> אבי גנון: << אורח >> שלום, שמי אבי גנון, משנה למנכ"ל משרד החוץ. יחד איתי רפאל ראובן, היועץ המשפטי שלנו. אנחנו עשינו איזו שהיא כברת דרך עם הנושא של אישור מדינות בטוחות. ציינת שתי מדינות, את הודו וסרילנקה, אז עם הודו אנחנו סיימנו את התהליך בשבוע שעבר מול משרד המשפטים. הגשנו להם את התשובה להסתייגויות שהיו להם. לגבי סרילנקה זה בערך אותו דבר. אנחנו הגשנו כבר את חוות הדעת שלנו. היו הסתייגויות למשרד המשפטים בעניין. אנחנו עובדים עליהן, אבל יחד עם זאת היה דיון בשבוע שעבר במשרד ראש הממשלה עם מנכ"לית משרד ראש הממשלה, שבו הוחלט לקבל את חוות הדעת המדינית as is כפי שהיא, לקבל אותה כדבר מוגמר. יחד עם זאת על כל ההסתייגויות אנחנו נעבוד במקביל, אבל קודם כל לשחרר את חוות הדעת. אחרי עבודה אינטנסיבית של הייעוץ המשפטי שלנו, סיימנו. זה לשאלתך לגבי שתי המדינות של הודו וסרילנקה. ישנה סוגיה לגבי דרום אפריקה. ברשותך, אני לא רוצה להעלות את זה כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תאילנד. << אורח >> אבי גנון: << אורח >> תאילנד, אנחנו קיבלנו לדעתי, וידידי מרשות ההגירה יעדכן, בקשה רק השבוע להתחיל להכין את חוות הדעת לגבי תאילנד. מה שאני רוצה לציין וזו נקודה חשובה, המשמעות של להכין חוות דעת מדינית היא משמעות לא פשוטה מבחינת התשומות שהמשרד צריך להשקיע. הכנה של חוות דעת מדינית יכולה לקחת בין שלושה חודשים לחצי שנה במינימום, במיוחד שזה קשה יותר במדינות שאין לנו שם נציגויות או שיש נציגות זמנית או שיש שגריר שהוא לא תושב או שאין לנו שם נציגות. זה דורש מהייעוץ המשפטי שלנו להשקיע מאות שעות על מנת להכין חוות דעת אחת, לכן כל חוות דעת נשקלת בכובד ראש ואנחנו משתדלים לתת את המענה. לשאלתך, אני חושב שעשינו פה כברת דרך. תאילנד, אני יכול להגיד רק שזה בהכנה. קיבלנו רק השבוע את המשימה הזאת, אז אנחנו על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. עמרני, אתה רוצה לתת לנו מספרים? << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> כן. צוהריים טובים, איציק עמרני, ראש מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה. ברשותכם אני אתן איזה שהם נתונים כלליים ואז נצלול לנושא שאליו הגענו לדבר. קודם כל מ-2009 ועד היום הוגשו כ-112,000 בקשות מקלט. היחידה שלנו, ונמצא כאן מנהל האגף, הוא יוכל להרחיב יותר מאוחר, טיפלה וסגרה יותר מ-82,000 בקשות. היום יש לנו על השולחן כ-30,000 בקשות מקלט פתוחות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לפרט את המדינות, מאיפה בעיקר? << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> אני מייד אגיע לזה. היום אנחנו עומדים על 30,000 בקשות מקלט פתוחות. אני יכול להגיד לכם שבשנת 2022 הוגשו 3,959 בקשות. בשנת 2025 הוגשו מעל 9,000 בקשות מקלט, וכמו שאמרתי, אנחנו מדברים על כ-30,000 בקשות מקלט פתוחות כאשר המדינות העיקרית ששם המסה העיקרית והתופעה הזאת של הגשת בקשות סרק, אני אגיד. סרילנקה, אנחנו מדברים על 3,565 בקשות. אנחנו מדברים על הודו, 1,500, תאילנד, כמעט 1,000 והשאר קצת פחות מ-1,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סרילנקה מובילה. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> סרילנקה מובילה אבל לא רק סרילנקה. גם הודו, גם תאילנד. יש לנו עוד מדינות. חלק מהתהליך של טיפול בבקשות הללו זה התהליך אותו ביקשנו ולשמו התכנסנו. זה מדינת מקור בטוחה. אני חייב לפרגן לשני השותפים שלנו, גם משרד המשפטים, גם משרד החוץ. כל אחד מהם למרות המון על הראש, התפנו ובסופו של דבר העבירו לנו חוות דעת. כמו שאמר כאן המשנה למנכ"ל החוץ, כרגע אנחנו נערכים לטיפול בסרילנקה. במקביל נצטרך לקבל את התוספות שלהם. אותו כנ"ל נצטרך לקבל גם את התשובות ממשרד המשפטים לגבי מולדובה, ואז אפשר לומר שהמדינה היחידה שתישאר לנו שעדיין לא קיבלנו לגביה אישור זאת תאילנד. אני חייב לומר כאן, אני אומר את זה בפורום הזה. המהלך שלנו הוא באמת כדי לתת מענה גם לענף הבניין בעיקר, כי שם כמות בקשות המקלט היא לא נתפסת, אבל גם בענף הסיעוד וגם ענף החקלאות. הכוונה שלנו היא לסגור את אותן בקשות מקלט כמה שיותר מהר ולהרתיע את אותם מבקשי מקלט, כשאנחנו רואים את זה כבר בשטח שאלה בקשות סרק. מצד אחד אלה בקשות סרק. מצד שני אנחנו לא יכולים שלא להתייחס לבקשות המקלט בכובד ראש, ונעשית עבודה מקצועית מאוד סיזיפית. פה אני מגיע לשינוי המדיניות שלנו בכל מה שקשור למגישי מקלט מקרב העובדים הזרים. אנחנו במהלך ינואר השנה התחלנו בתהליך אצלנו בבית, שכל מבקש מקלט מגיע אלינו לראיון זיהוי ובמסגרת התהליך אנחנו פותחים את הבקשה. במהלך פתיחת הבקשה אנחנו גם מסבירים לו שמבחינתנו הוא ימשיך לעבוד בענף שאליו הוא הגיע ואנחנו בינתיים נטפל בבקשה שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כבר קורה, איציק? << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> הגבלת הענף זה כבר קורה. זה גם ענף החקלאות. אני מניח שבמהלך מרץ אנחנו כבר מתחילים גם בענף הבניין. אתם תקבלו מאיתנו פנייה לצורך העניין הזה, ואנחנו מבקשים שכן תאפשרו להם להסדיר את המעמד שלהם אצלם. אנחנו בינתיים נסיים את הטיפול בבקשות המקלט. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה כבר אני אומר לך, נקודת חולשה שיכולה להיות. לוקח המון זמן. אם אני היום פונה למישהו מעל 90 יום, לוקח שלושה-ארבעה חודשים לקבל אישור לחזור להעסיק אותו. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> אנחנו מטפלים גם בדבר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם הצעת החוק, תקעו לנו אותה. מ-90 להוריד ל-30 יום, היא נתקעה בוועדת שרים. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> אני יודע. אני מניח שגם כאן יהיו לנו החרגות. אנחנו יושבים גם עם מינהל עובדים זרים על הנושא הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חבל. לפני שנצא לפגרה. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> מתי יוצאים לפגרה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עדיין לא יודעים כי יש את הדיונים על התקציב. אנחנו נשמח אם בוועדת שרים כבר תסיימו. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> אני מניח שאנחנו נתחיל עוד לפני. אנחנו נוציא לכם גם הודעה מסודרת בעניין הזה. אנחנו נצטרך את שיתוף הפעולה שלכם. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הוא נתן בשורה. הוא אמר שסרילנקה והודו, דרורית נתנה אישור להתקדם ובינתיים לבדוק, אז למה אנחנו לא מתחילים איתם מחר? << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> צריך לזכור, אני אומר את זה בדיונים אחרים בנושאים אחרים. יש לנו מגבלות של משאבים. צריך לזכור שכוח אדם, אנחנו עדיין צריכים לדבר הזה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> מספיק שנוציא הודעה בכל השפות שהם נכנסו למדינות הבטוחות, הסרילנקים וההודים. תאמין לי שזה יעשה כבר 50% מהאימפקט. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> אייל, אנחנו על זה. אני חייב לומר שזאת יוזמה שלנו, של היחידה המקצועית, למצוא פתרונות כי אנחנו מבינים את המצוקות. מצד אחד המקבילים שלנו עושים הכול ואתם באמת רוצים כמה שיותר מהר לקבל כאן כוח אדם עובד, ומצד שני עד שהם מגיעים לכאן הם כבר מגישים בקשות למקלט. אני חייב לומר שיש גם איזו שהיא תופעה שלא מעט מהם, בכלל לא יודעים שהם הגישו מקלט, ויש לא מעט כאלה שמגישים במקומם. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אני הייתי בצפון בשבוע האחרון. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> לא, אתה היית כאן ואפילו קיבלת על זה איזו שהיא חוות דעת. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אני אומר לך שגיליתי בשבוע שעבר שיש פה הרבה חבר'ה מהמגזר, חברות כוח אדם שפשוט שתו אותם עם קש, את כל העובדים האלה. רובם עובדים אצלם בניקיון, בניקיון בתים, משרדים. כל אותם מבקשי מקלט, הם מפזרים אותם בסופרים. מגישים בשמם. מבטיחים להם שכר מופרז כזה או אחר שזה לא קורה בשום צורה ועניין, ובסוף גם הם לא משלמים להם, ואז הם חוזרים על ארבע לתאגיד לבקש מאיתנו לחזור. << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> לא הייתי שם את האצבע על מגזר כזה או אחר. אני רק אגיד שיש לא מעט גורמים מכל המינים, מכל הסוגים שבאמת מצאו - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> המדינה ממש נותנת כסף לארגוני הפשיעה. אין פה משהו אחר. הדבר הזה זה ארגוני פשיעה. זה מתוכנן. יש להם עורכי דין שמגישים את הבקשות. אוספים אותם, לוקחים אותם. זה ממש מאורגן. אין פה שום דבר אחר. פשוט מדינת ישראל נותנת בונוס לארגוני הפשיעה. אומרים להם, בואו, קחו מוצר, אנחנו נמיין, אנחנו נביא, אנחנו נשקיע משאבים, נביא את העובד לפה. הוא לא מתאים לבניין, קשה לו, הוא לא רוצה לעבוד בשמש, בגשם, בקור, הוא הולך לעבוד בסופר, הולך לעבוד בכל מקום אחר שיתנו לו. הרי כשהם גובים כסף, הם גם גובים מחירים שאתה לא מבין איך אפשר לעמוד בהם, אז ברור, הם לא משלמים אגרות והם גם לא משלמים את כל המסביב לעובד, וזורקים אותם אחד על השני לא על מיטת קומותיים אלא אחד על השני שישנו, אז העובד עולה לו שקל וחצי ולנו הוא עולה 500. זו בדיוק הבעיה. בסוף מי שמתעשר מזה זה גורמים פליליים. לא ירחק היום, אני אמרתי את זה כמה פעמים, שבסוף נמצא את עצמנו בחקירות. אנשי ביצוע בתוך עולם הפשע שיגיעו מתוך העולם של העובדים זרים האלה. אנחנו שם, שלא תתבלבלו. זה לדעתי יקרה. בגלל זה נורא חשוב. אנחנו מקפידים לבוא לפה. זו באמת יוזמה מבורכת ואתם עושים עבודה טובה, אבל חייב אתמול להכניס את המדינות האלה. << אורח >> אבי גנון: << אורח >> ברשותכם, אני רק רוצה לחזק את מה שאיציק עמרני אמר, ופשוט לחדד את הנקודה שלפנים משורת הדין הגשנו את חוות הדעת שלנו, חוות הדעת המדינית על סרילנקה למרות הסתייגויות של משרד המשפטים שבדיאלוג הרגיל זה היה יכול להימשך עכשיו עוד שלושה-ארבעה חודשים. בישיבה עם מנכ"לית משרד ראש הממשלה התקבלה שם החלטה לקבל קודם כל את חוות הדעת להתחיל להניע את הגלגלים תוך כדי פתירת הסוגיות המשפטיות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> שמח שיש אנשים שעובדים במסגרת מגזר עסקי. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אני רק אתייחס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה, שם לפרוטוקול ותפקיד. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> שחר סומך, משרד המשפטים. דבר ראשון אני רוצה להגיד שאנחנו במשרד המשפטים באמת רתומים לנושא הזה של המדינות הבטוחות. אנחנו מבינים את העומס שהמערכת נמצאת בו. אנחנו מבינים את מה שעל הפרק. מהצד השני חשוב להבין מה עוד נמצא על הפרק מלבד האינטרסים המאוד מוצדקים של המערכת להקל על העומס. אנחנו לכאורה יכולים להפר מחויבות שלנו במישור הבין-לאומי מכוח אמנת הפליטים, אם אנחנו - - - בבקשות מקלט לגופן. סדר-דין מהיר, המטרה שלו זה להקל על המערכת כשאנחנו יודעים שיש מדינות שהמצב בהן תומך בזה שאנחנו לא נדון בבקשה לעומקה, אבל הניתוב של הבקשות האלה בצורה שהיא לא אחראית ובצורה שהיא לא מתוקפת משפטית עלול לעלות כדי הפרה של המחויבויות הבין-לאומיות של ישראל גם מכוח אמנת הפליטים, שזאת אמנה שאנחנו, מדינת ישראל היינו חלק ממי שיזם אותה. אנחנו מאוד גאים להיות חלק ממי שיזם את האמנה הזאת, וגם הפרה של חובות אחרות מכוח האמנה נגד עינויים וגם בדין המנהגי בעצם. העיקרון של - - - הוא לא רק מכוח האמנות. הוא גם כבר התקבל כדין מנהגי. זה כדי להבין את מה שנמצא על הפרק. אנחנו באמת רוצים לעשות את ההליך הזה של ניתוב בקשות לסדר-דין מהיר גם כדי שהוא "יחזיק מים". המוסד הזה של סדר-דין מהיר, מאוד חשוב לנו שבתי המשפט בישראל לא יטילו בו ספק וימשיכו לאפשר לרשות לפי המדינות שכבר אושרו, לפעול לפי הנוהל של סדר-דין מהיר. אני רוצה רגע לתקן טעות. לפי מה שאני מבינה משרד המשפטים לא מכיר החלטה לפעול לפי חוות הדעת כפי שהיא היום. לא קיבלנו שום החלטה כזאת בכתב. אנחנו כן יודעים שהיה דיון בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל רשות האוכלוסין, שבו מנכ"ל משרד ראש הממשלה המליץ לרשות האוכלוסין לפעול לפי חוות הדעת כפי שהיא. אני אגיד שמבחינתנו אין כרגע תיקוף משפטי לחוות הדעת הזאת. צריך להבין, חוות דעת מדינית היא חוות דעת שאנשינו בשגרירויות מביאים לנו עובדות על מדינה מסוימת. ככל שהמדינה יותר מורכבת, ככה כמובן העבודה היא יותר מאומצת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> את מדברת על הודו וסרילנקה או על בכלל? << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אלף, בכלל, אבל אני מדברת עכשיו ספציפית על ההחלטה לכאורה שאנחנו לא מכירים. הודו אושרה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הבעיה היא סרילנקה? << אורח >> שחר סומך: << אורח >> כן. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> ישבו פה שגרירי המדינות ואמרו שהם לא מכירים בסיטואציה הזו של אנשים שלהם מבקשים מקלט. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אני לא סיימתי, אדוני. מזכר מדיני הוא מזכר שמתאר עובדות על מדינה מסוימת. המסקנות המשפטיות של מזכר כזה הן מסקנות שצריך לתקף אותן משפטית כי יש השלכות משפטיות לניתוב של בקשות לסדר-דין מהיר. יש השלכות משפטיות לזה שחוות הדעת האלה בסופו של דבר, ובכלל כל הליך סדר-דין מהיר עלול לעמוד לביקורת שיפוטית. אם משרד המשפטים יתקשה להגן על חוות דעת כאלה בבתי משפט בערכאות, אנחנו מסכנים לא רק את סרילנקה כמדינה בטוחה, אלא בכלל את כל המוסד הזה שעבדנו מאוד קשה כדי להקים אותו כדי שיהיה סדר-דין מהיר. כרגע יש סדר-דין מהיר ואנחנו נתנו התייחסות על מלאווי, על הודו שגם הייתה בעייתית מאוד. ניגריה, אנחנו קיבלנו שתי חוות דעת. גם על מולדובה וגם על ניגריה. בשיח עם רשות האוכלוסין ועם משרד החוץ הם ביקשו מאיתנו לתעדף את ההתייחסות למולדובה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> ברור. כמה אנשים יש מניגריה? בסוף זה מספרית. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אני מבינה גם את העומס שיש על משרד החוץ כרגע, כי אנחנו באמת מנסים לפתור כאן בעיה. זה משהו שאנחנו צפינו אותו כשאנחנו פתחנו את השוק להגירת עבודה בכזאת מסה, שההחצנה השלילית תהיה באמת הגשת בקשות מקלט. כמו שרשות האוכלוסין אמרה, אנחנו צריכים לשקול כמה וכמה כלים. הכלי של מדינות בטוחות, אלף, זה כלי שיש המון עומס על משרד החוץ כי זה חוות דעת שלא קל לגבש אותן. יש גם הרבה פעמים שאנחנו צריכים השלמות עובדתיות כדי לתת תוקף משפטי למסקנה שעולה מחוות הדעת, ויש עוד כלים. אנחנו פתוחים להיות בשיח גם עם משרד החוץ אם צריך לחשוב רגע מחדש על איך מטייבים את התהליך הזה כדי שלא ייפול כל כך הרבה עומס על השגרירויות. ברור שהם עושים עוד הרבה דברים אחרים. אנחנו גם בשיח עם רשות האוכלוסין. יכול להיות שיש עוד כלים בנוהל מבקשי מקלט שנכון לחשוב - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> יש לך עוד כלים. אם תיתני לנו להגיד לך, אז אנחנו נעזור לך. כשעובד מגיע לארץ במסלולי ההבאה הפרטית או ה-G2G, הוא חותם על תצהיר בפני עורך דין בארץ המוצא שאומר שהוא כשיר לעבוד בענף לשמו הוא בא, שיש לו ידע וניסיון, שהוא מבין למה גייסו אותו. בסופו של דבר בתוך ההסכם שהוא חותם עליו, יש מה שנקרא זמן סביר לתת למעסיק. עובדים שנוחתים פה ובורחים בתוך מסגרת של 90 יום ראשונים, אני לא רואה שום בעיה משפטית. אני לא משפטן אבל מאוד קל להוכיח שבן אדם הוא בעצם עשה עיוות דין. הוא בעצם שיקר בתצהיר והגיע לפה באמתלה אחרת כשמראש הוא ידע שהוא הולך לעשות תהליך אחר כי זה מה שסיפרו לו חבריו ומכריו במדינת המוצא. אגב, הוא גם חותם שאין לו אח או אחות או קרוב משפחה מדרגה ראשונה, וקורה לא מעט, גם אנחנו רואים את זה, שפתאום נוחתים פה ארבעה-חמישה קרבה ראשונה ועובדים בארץ ישראל, אז בסוף יש לך עוד כלים. אנחנו נשמח לסייע לך. מעבר לזה, פה בפרוטוקול ישבו השגריר של סרילנקה והודו ואמרו בצורה חד משמעית, המצב במדינה שלנו מצוין, אין שום בעיה. כל הנושא של הפליטים, אנחנו, המוח היהודי המציא פטנט לגייס עובדים כשיש מחסור מאוד גדול בשוק כרגע בכל הענפים. מצאו פטנט להביא לפה עובדים באמתלות. אולי זה לא המקום, אבל השבוע התקבל פסק דין שערורייתנו מבחינתנו. מותר היום גם להביא עובדות לענף הבניין. אני לא יודע אם אתם מכירים את הבדיחה הזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קראנו. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כולנו פה מבינים מה זה אומר. למה לעצום עיניים? זה הביזנס שלי, כן? בסוף יש כסף ויש דרך ארץ. אני אבא לשלוש בנות. זה לא הגיוני בעיניי. שנינו מבינים למה היא תבוא לפה. יהיה פה 100% ברחניות לתוך ענפים שכרגע עוצרים אותם איציק ואנשיו באלף ואחת דרכים בשערי נתב"ג. זה פשוט בדיחה עצובה. אנחנו יושבים פה כולם ומדברים על הנושא. זה בוער. משרד המשפטים בעייני צריך להתנגד לזה נחרצות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אייל, כל עוד יגבילו אותן לעבוד בענף שאליו הן הגיעו - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> היא לא תגיש בקשת מקלט. היא תברח. היא תתחתן פה עם איזה מישהו ישראלי. ייקחו אותן להיות נערות ליווי. לאן הן ילכו? << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אנחנו מכירים את פסק הדין הזה ולהבנתי נדרש מאיתנו בעקבות פסק הדין, לא ישר לאשר הבאה של נשים אלא לחשוב על מנגנונים ולשקול מחדש - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> ברור. אנחנו נשמח לסייע לך בזה כי בסוף את חייבת להבין שכל הלחץ יש על משרדי הממשלה. בסוף מי שנפגע מזה פיננסית בעיקר זה שני מקורות, המדינה שמשלמת את המשכורות לצד הזה של השולחן, שיש פה מיליארדי שקלים שעוברים ב"שחור" ואין אגרות ואין הסדרה, ומצד שני התאגיד שהביא עובד והוא ברח לו, ועכשיו הוא משלם עליו עד סוף השנה והוא יושב לו על המכסה שלוש שנים. יש פה פגיעות משמעותיות בכלכלה. << אורח >> יונתן יעקובוביץ: << אורח >> גבירתי, יש עכשיו כבר נוהל שהממשלה הקודמת, עבר ביום האחרון של הכהונה שלה, שמבקשי מקלט יוכלו לעבוד רק בארבעה תחומים – שלושת התחומים שאז אושרו לעובדים זרים, ומסעדנות. זה תקוע בעליון אבל המדינה עצמה כל הזמן מבקשת דחיות ולא באמת רוצה לאכוף את זה. הנוהל כבר קיים. אולי כדאי להתחיל לאכוף את הנוהל. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל אנחנו רוצים שיישאר באותו ענף. << אורח >> יונתן יעקובוביץ: << אורח >> אני מבין, אבל כרגע האבסורד הוא שמבקש מקלט יכול לעבוד גם בהייטק. הוא יכול לעבוד בכל תחום. יש עוד אבסורד. גם אין עליו פיקדון. מבקש מקלט יכול לעבוד במה שהוא רוצה בלי הגבלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איציק, בקשר למעסיק של עובד זר שהגיש בקשת מקלט, שלא יצטרך לשלם עליו אגרות מהרגע שהפסיק לעבוד אצלו, האם יש התקדמות בנושא? << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> יש מחשבה על הנושא. זה דורש תיקון תקנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא יעבור. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> פשוט להוסיף עילה נוספת לתקנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בשנה הקרובה לא נראה לי שזה יעבור. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> זה דורש מקור תקציבי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא דיברתי על מקור תקציבי. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> כל תיקון התקנות הוא באישור של האוצר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא לא מועסק אצלו, אז מה המקור תקציבי? << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> התקנות קובעות מתי אפשר לתת החזר על אגרות שמשלם מעסיק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא לא מועסק אצלו, אז הוא ישלם על עובד שלא נמצא אצלו? << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> החוק אומר, ברגע שנותנים היתר צריך לשלם אגרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי התקנה תובא? << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> בשביל זה צריך לתקן את התקנות. צריך שר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו יודעים כמו עם שאר התקנות, שמעבירים סמכות לראש הממשלה. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> צריך לעשות דיון קצת יותר רחב וגם לחשוב על ההשלכות של הדבר הזה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> רשום שיש שלושה מצבים שעובד יורד ממך – או שהוא חלילה נפטר או שהוא יצא מהארץ וקיבל את הפיקדון. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> זה לא בנוהל, זה בתקנות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> או שהוא שינה סטטוס. ברגע שהוא מבקש מקלט, הוא מקבל ויזה אחרת, אז זאת אומרת שהוא כן שינה סטטוס. זה לא עניין של לשנות תקנות. זה עניין של החלטה, בהבנה שלנו בנוהל. אולי את רואה משהו שאנחנו לא רואים. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> העילות קבועות בתקנות. בתקנות כרגע זה או שהוא יוצא מישראל לצמיתות או שהוא נרשם כדין אצל מעסיק אחר או שהוא חולה במחלת מקצוע מעל 90 יום או שהוא במעצר או במאסר מעל 30 יום. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> שינוי סטטוס הוא חלק מהתקנות? << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> זה לא כתוב בתקנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> חיים, מתי מתחילים עם הודו וסרילנקה? תן לנו משהו שנצא מפה מחייכים מהיום הזה. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> לחייך אתה תמיד יכול. לגבי הודו, אנחנו בשבוע הבא כבר נתחיל ליישם את ההליך המהיר. יש לנו כל מיני התאמות שלא נלאה את הוועדה פה, מחשוביות וכאלה, אז נתחיל בשבוע הבא. לגבי סרילנקה אנחנו נחכה קצת להשלמות. אנחנו מעדיפים שנעבוד מלא-מלא ואנחנו בתקווה שזה גם כן יקרה כמה שיותר מהר. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה הכי חשוב. כל יום נעלמים לנו אנשים. אין בוקר שאתה פותח את הבוקר, שאין לך ברחן אחד מסרילנקה לפחות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לאן הם הולכים? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> למבקשי מקלט. איך הגעתי לצפון? כי התחלנו להבין איפה הם עובדים. התחלנו לשאול אותם, התחלנו לתחקר אותם. אתה מבין שכולם בסוף זה סיסטם. זה חבר מביא חבר. הוא רק בא, מביאים לו לחתום על טפסים. כמו שאנחנו עושים בנתב"ג, הוא חותם על טפסים. בא עורך דין, מגיש בשבילו, מוציא לו ויזה ובינתיים עד שהוא מקבל את האישור ממך, את ה-35 יום הוא עובד ככה. << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> נכון, אנחנו מכירים את זה וכמו שאמרנו, אנחנו עושים באמת די הרבה פעולות כולל ההליך לעובד זר. איציק לא ציין את זה, אבל רק העניין הזה של ענף החקלאות, אנחנו טיפלנו בחודש בקרוב ל-450 עובדים זרים בענף החקלאות. אתה פוגש את הזר פעמיים, לא פעם אחת. זה תשומות אדירות. זה כולל השקעה בצוותי אכיפה. אנחנו מכירים. רק בגלל שזה באמת דחוף וכולם באמת נפגעים מהתופעה הזאת, מינהל אכיפה וזרים משקיע את כל המשאבים בסיפור הזה, אז אני מקווה מאוד שזה ויחד עם הודו וסדר-דין מהיר, אנחנו נצליח לבלום את התופעה הזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. אני רוצה בבקשה לסכם. 1. הוועדה מברכת את משרד החוץ והמשפטים על ההתקדמות החשובה לחוות הדעת למדינות נוספות ומענה לבקשות הוועדה, ומודה למשרדים על העבודה המאומצת והמקצועית. 2. הוועדה מבקשת ממשרד החוץ וממשרד המשפטים להתקדם ככל הניתן עם העבודה על חוות הדעת לבקשות המקלט מתאילנד, ולעדכן את הוועדה על ההתקדמות. 3. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין עדכון במהלך חודש מרץ 2026 על הגבלת העבודה של מבקשי מקלט לעבוד רק בענף שאליו הגיעו לעבוד, גם בענף הבניין. 4. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וממשרד החוץ להיפגש עם משרד המשפטים ולפעול לתיקוף משפטי של המדינות שהוצגו, במיוחד מסרילנקה. 5. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין את עמדתה במקרה שעובד זר הגיש בקשת מקלט, שהמעסיק לא יידרש לשלם עליו אגרות מהרגע שהפסיק לעבוד אצלו. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:57. << סיום >>