פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 296 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שלישי, ז' באדר התשפ"ו (24 בפברואר 2026), שעה 09:33 סדר היום: << נושא >> ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית - דוח מיוחד 2024 << נושא >> ישיבת מעקב – ישיבה קודמת בנושא התקיימה בתאריך 09 בדצמבר 2024 נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר חברי הכנסת: סימון דוידסון איימן עודה מוזמנים: דניאל ג'ייקובס – מנהל האגף לביקורת טכנולוגיות דיגיטליות ומערכות מידע, משרד מבקר המדינה שרית פלבר – עו"ד, המחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים מירב זרביב – סמנכ"לית ומנהלת מנהל חדשנות וטכנולוגיה, משרד החינוך נועה נוה – מנהלת אגף אקוסיסטם, משרד החינוך מאיה אגמון – מנהלת תחום דעת הנדסת תוכנה, משרד החינוך ד"ר מאיה גורדין – מנהלת אגף א' STEM, מנהל חינוך טכנולוגי, משרד החינוך יוסף גדליהו – מנהל המרכז לרגולציה ומדיניות AI, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה צבי גולצמן – סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, רשות החדשנות תא"ל במיל' ארז אסקל – ראש המטה, המטה הלאומי לבינה מלאכותית ניר ינובסקי דגן – ראש יחידת חדשנות, דאטה ובינה מלאכותית, מערך הדיגיטל הלאומי אלינור אלבוכר – המועצה להשכלה גבוהה דניאל מילבאוור – המועצה להשכלה גבוהה עידו גפני – ראש מנהל מערכות מידע, מרכז השלטון המקומי אבנר גורן – מוביל פורום AI, לשכת המסחר ישראל-אמריקה ליאור ליברובסקי – דובר, לשכת המסחר ישראל-אמריקה סיון נויפלד – מנהלת פיתוח עסקי, איגוד ההייטק הישראלי ד"ר כרמית קלר חלמיש – מנהלת תחום המחקר, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית - דוח מיוחד 2024 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו מציינים בסיפוק שהיום יום שלישי, ז' באדר תשפ"ו, 24 בפברואר 2026, אנחנו פותחים את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית - דוח מיוחד 2024. בחלק השני ניגע מעט בשינויים שנערכו בהיערכות הלאומית מאז הדוח, אבל אני מבקש להתמקד דווקא בנושא שלא הייתה בו התמקדות מיוחדת, אבל בעיניי היא מאוד חשובה, וזה נושא מערכת החינוך. הדוח שפרסם מבקר המדינה בשנת 2024 עוסק בתחום שנכנס לחיינו לפני מספר שנים, עושה קפיצת מדרגה, נעזרים בו יותר ויותר. אני מדלג על הפתיחות הידועות לכולכם. השאלה הגדולה היא כמובן איך אנחנו בסיפור הזה שידענו להיות אומת סטארט-אפ וסייבר, ואיפה אנחנו בעניין ה-AI. אמרתי קודם למירב, אנחנו זוכים להיות בתפר של ציוויליזציות. אני בוודאי, חלק מכם, זוכר ילדות כמעט ללא טכנולוגיה. בקיבוץ שלי ביום רביעי היינו קמים בבוקר עם צליל מנדולינה בלב כי בערב מקרינים סרט. ומאז, איך אמרנו? פעם היו שני סינים, ותראו מה קורה עכשיו. השינוי המשמעותי מאז הדיון הקודם שהתקיים כאן, היעדר גורם ממשלתי מתכלל, הוא הקמתה של מנהלת הבינה המלאכותית במשרד ראש הממשלה. אני מודה לארז שעומד בראשה שהגיע, ואנחנו נשמע על המבנה וכולי, אבל אנחנו נתמקד כרגע בנושא החינוך. אני רק מזכיר את שלוש הנקודות שאני פגשתי כשעסקתי בהכנה לדיון, שתי הערות של המבקר. אני חוסך ממך. מומלץ כי משרד החדשנות, בשיתוף משרד החינוך, ישלבו את תחום החינוך בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית באמצעות הבניית תוכניות לקידום ולחיזוק של אוריינות הנתונים כמקצוע בתוכנית הלימודים, ומומלץ כי לאחר השלמת עבודת ועדת המשנה שמונתה על ידי מנכ"ל משרד החינוך לקידום תחום הבינה המלאכותית. המשרד יאסדר את הנושא באמצעות חוזר מנכ"ל ויגבש תוכנית רב-שנתית להטמעת התחום בתוכנית הלימודים בכלל מוסדות החינוך. וכמו כן, עמדה לנגד עיניי החלטה של הוועדה מלפני שנה וחצי. קיבלנו ממשרד החינוך נייר עמדה מרשים, בעקבות כך באמת קיבלנו את הנייר מהמשרד עכשיו, לפני מספר ימים, שאני מניח שנדבר עליו, שמדבר על הפעולות בתחום הבינה המלאכותית. נציגי המשרד, מירב קודם ואחר כך החברות האחרות, ניגע בנושא שיש בו היבטים תודעתיים, יש בו היבטים פדגוגיים, יש בו היבטים כמובן טכנולוגיים, ויש בו הקשר של אחריות הדור הזה שיושב כאן לדורות הבאים בפתחה של תקופה שצריך להתאמץ מאוד כדי לא להגדיר אותה כהיסטורית. אולי לפני מירב אני אבקש מארז להגיד מילת פתיחה על ההיערכות הלאומית. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> אני שמח להיות כאן. באמת הקמנו מטה לפני קצת פחות משלושה חודשים, בפועל אנחנו עוד בענייני תחתית המאסלו, מתארגנים עם אנשים, גיוסים וכולי, רגע בפרופורציה איפה אנחנו נמצאים. מצד שני - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כיוון שאנחנו באווירה כמעט אינטימית, אני מרשה לעצמי. אתה מרגיש שהמנהלים שלך נותנים את מה שצריך, מבינים את מה שצריך? << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> חד-משמעית כן. אני מקבל גב ומקבל את כל התיעדוף שצריך בכל מקום. אלה תהליכים שטוב שיש תהליכים. אין לי רבע של ביקורת על שום דבר. ואנחנו גם עם הישגים יחסית טובים, אני אפרט מעט מה מצבנו כרגע. המטה הוא מטה מצומצם, אנחנו נהיה 20 אנשים, לא יותר. גייסנו טאלנטים שאני מאוד שמח שהתגייסו מתוך הבנה של המשימה הלאומית, ואנחנו בדרך באמת לסיים את התהליכים הללו. המשימה היא משימה גדולה, לגרום למדינת ישראל להיות מובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, ראש הממשלה נתן לנו יד להיות בשלישייה העולמית. אני פחות רוצה לדבר במושגים של מדדים בין-לאומיים, כי יש בזה הרבה PR, וזה קצת לשחק עם הנתונים. אני פחות שם, אבל כן לוקח את האמירה הזו ומתרגם אותה לשני יעדי משנה. הבינה המלאכותית היא Enabler בהגדרה. זאת אומרת, היא לא מטרה. יש לנו שני יעדים מרכזיים: האחד הוא לחזק את המעצמתיות של מדינת ישראל באמצעות בינה מלאכותית. אם כולם מדברים על בינה מלאכותית כנפט החדש, והוא נפט יציר אדם – מדינת ישראל יכולה להשתמש בו לחזק את ביטחונה הלאומי על כל המשמעויות שלו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו אומרים הרבה מילים שהן מובנות מאליהן. אמרת, ישראל, את המעצמתיות, אתה יכול לחדד את הנקודה הזאת? << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> כן. שוב, אמרתי, אני מדבר כאן על מרכיבים של ביטחון לאומי. המדינות היום נמדדות ומודדות את עצמן, חזרנו בדיוק מהודו בשבוע שעבר מכנס בין-לאומי גדול, 300,000 איש, כל מנהיגי העולם היו שם, ואתה שומע את השיח. חתמתי על הסכם עם האמריקאים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אפשר לעזוב את הודו, אבל הודו לא עוזבת אותנו. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> הודו לא עוזבת אותנו, וטוב שכך. ידידים אמיתיים ופוטנציאל גדול. אמרתי להם, ביחד אנחנו מעל מיליארד איש, יש כאן משמעויות רבות באמת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה הגרוש ללירה. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> אבל באמת-באמת, בלי ציניות, הסיפור שאנחנו מדינת R&D והם מדינת סקייל, יש כאן פוטנציאל אמיתי לעבוד יחד בצורה טובה, ופגשנו ידידים אמיתיים. אבל גם בלי קשר, חתמנו על ה-Pax Silica, וחתמנו על ההסכמים האמריקאים ועם האזרים, אני מניח שכולם מכירים וראו. ואתה מבין שהעולם מודד היום מעצמתיות לפי הסיפור הזה. כולם מבינים שאולי עדיין המהפכה הזו לא השפיעה על כל תחומי החיים, אבל בעוד רגע היא הולכת לעשות את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תחדד את המונח מעצמתיות. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> מעצמתיות מבחינתי זה שלוקחים מדינת ישראל בחשבון כשמקבלים כל מיני החלטות בהקשר שלה משום שהיא מחזיקה חלק משרשרת ערך של המוצר הכי חשוב בעולם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איפה בהקשר הזה? במה אנחנו מחזיקים? << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> אני מייד מפרט את זה. המרכיב השני ביעדים שלנו הוא לשפר את איכות חייהם של אזרחי מדינת ישראל, אני קורא לזה על כל הסטאק של המאסלו. כמובן בהתחלה ביטחון וחינוך ורפואה ותחבורה, וכל הנושאים הללו שכל אחד מהם נוגע בבינה מלאכותית באופן ישיר ואפשר לעשות איתו הרבה. זה מבחינת שני יעדים, אחד מחזק את הביטחון הלאומי, והשני איכות חיים של אזרחי מדינת ישראל. אל מול היעדים הללו, ועדת פרופ' נגל שאל מולה הוקם הגוף שלי דרשה ממני לעסוק בשלושה נושאים: נושא התשתיות, נושא ההון האנושי ונושא הרגולציה. פתחת קודם בכך שב-AI ובשאר ההייטק אנחנו מאוד מצליחים, צריך להבין שבינה מלאכותית היא אחרת, בעיקר בגלל שהיא מחייבת תשתיות שרק מדינה יודעת להביא. בעוד סייבר זה משהו ששוק קפיטליסטי עושה את העבודה, ועוד במאפיינים של ישראל זה מצליח לנו, בינה מלאכותית באמת מחייבת תשתיות שסטארט-אפ לא - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מבחינת חישוב, אנרגיה. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> כן. בשביל להיכנס עם סטארט-אפ לבינה מלאכותית, אני לא מדבר על אפליקציות, אני מדבר על סטארט-אפ באמת בתחום ה-AI, זה מחייב הון משמעותי מאוד, בשביל יכולות החישוב והאנרגיה באמת וכולי, ולכן מדינה צריכה לעזור. סטארט-אפ שרוצה להיכנס לתחום הזה חייב טאלנטים, שהטאלנטים הללו צריכים להיות עם ידע אקדמי רחב. אם בסייבר צריך ילד בן 17 חכם שיודע לעשות קסמים, כאן צריך כבר דוקטורנטים ומאסטר לפחות בתחומים כבדים, מתמטיקה וכולי, אלה דברים שמדינה צריכה לבנות תשתית עבורם. ולכן נכון שהקימו גוף כזה ונכון שאנחנו נפעל ונפעל מהר. כמו שאמרתי, הוועדה דרשה ממני שלושה דברים לעסוק בהם: תשתיות, הון אנושי ורגולציה. אני רץ יחסית מהר. בהקשר לתשתיות, אנחנו עובדים מאוד קשה לאפשר שיפתחו כאן דאטה סנטרים כמה שיותר, במגבלות האנרגיה שיש למדינת ישראל. בסך הכול, אם ראיתם, ביום ראשון עברה החלטת ממשלה שמאפשרת להעביר לציר הוועדה לתשתיות לאומיות דאטה סנטרים. המשמעות היא אישורים הרבה יותר מהירים לבנייה של דאטה סנטרים, כאשר שם הדגש הוא שאנחנו גם נכשיר שטחים בצפון ובדרום כדי לקדם בינה מלאכותית דווקא שם. אבל הוועדה מאפשרת לנו עד עשר תשתיות משמעותיות בשנה, להריץ אותן בציר מהיר כדי שזה יקרה. ישבתי עם רוב היזמים בתחום הזה, ובסך הכול יש היענות. אני אופטימי שכבר השנה אנחנו נראה מספרים משמעותיים מאוד שמתחילים בנייה ומתחילים תהליכים אמיתיים להקים כאן תשתית. אני מנסה שהמדינה עצמה לא תבנה תשתיות, אלא תהיה יוזרית של תשתיות, מתוך הבנה שהשוק הפרטי יעשה את העבודה טוב יותר והמדינה תקבל מחיר תחרותי. זה הרעיון שלי בהקשר הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לחדד. הרי זה קצת אולי כמו, יסלחו לי, תכנון של מרכז מסחרי שיבואו אליו יזמים. האם פה מראש אנשי התוכן חוברים למתקיני הלוגיסטיקה הזו? << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> היות ואין לנו המון זמן ואנחנו רוצים להתקדם מהר וליזמים הללו יש הצעות מכל העולם לבנות, אנחנו מנסים לעשות את האמצע של לשמוע מה הם צריכים ולהתאים את זה לצורכי מדינת ישראל. סך הכול, השיח הזה הוא מאוד חיובי, ואני רוצה להגיד שגופי הממשלה השונים עובדים איתי בצורה טובה, אם זה האוצר, אם זה האנרגיה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא מבין בתחום, מרכז הפיתוח צריך להיות קרוב פיזית? << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> לא. אני לא רוצה להתחיל עם טכנולוגיה יותר מדי, אבל ברמה הכי בסיסית, יש שני שלבים של בינה מלאכותית בהקשר לתשתיות: אחד זה לאמן מודלים, שאז לא משנה, זה יכול להיות בירח מצידי, ויש Inference, שזו כבר ההפעלה ביום-יום. ההפעלה ביום-יום יכולה להיות רחוקה עד 150-100 ק"מ מהנקודה שבה זה מופעל, ולכן במדינת ישראל זה כמעט נון-אישו. עדיין צריך שם כוח אדם איכותי וכולי. היזמים כמובן מנסים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה תשתיות, מאה אחוז. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> זה תשתיות. נושא נוסף בתשתיות, צריך להגיד, אנחנו גם בשיח עם מדינות אחרות לעשות שיתוף פעולה בתחום הזה ולבנות יחד. יש בזה אינטרסים של כולם, ויכול להיות שזה גם יוכל לעזור, בעיקר להביא משאבים, כי אלה משאבי עתק. מדינות משקיעות עשרות רבות של מיליארדי דולרים, מדינת ישראל במגבלותיה מנסה לעשות את זה הכי נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה צועק לשיתוף פעולה בהסכמי אברהם. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> נכון. אני לא רוצה לפרט כאן על המדינות, אבל צריך להגיד, אנחנו כבר חתמנו עם שלוש מדינות, ואנחנו בדרך לחתום עם עוד לפחות עשר מדינות שממש אנחנו כבר בטיוטות, מתוך הבנה שזו הדרך להביא את המשאבים הנכונים. בהקשר ההון האנושי, יש כאן שיתוף פעולה עמוק עם הוות"ת והמל"ג וראשי האוניברסיטאות, ואני רוצה בהזדמנות הזו גם להחמיא להם על עבודה מאוד מהירה. ישבנו לפני חודשיים ודיברנו, וקראתי להם לפתוח תואר ראשון בבינה מלאכותית, וכבר הוות"ת והמל"ג אישרו השבוע עשר תוכניות, מתוכן שבע תוכניות לתואר ראשון והשאר לתואר שני ברוב האוניברסיטאות הגדולות בארץ. אני חושב שזו דרמה, ואני חושב שהם עשו עבודה מדהימה, ולא ביקשו תקציב ולא ביקשו שום דבר, באמת מתוך הבנה של צורך במשימה. הנושא השני הוא, אנחנו מנסים להחזיר לארץ מומחים, פרופסורים שינחו דוקטורנטים, כי זה כרגע צוואר בקבוק. אנחנו עובדים בזה, יש תוכניות אור ובראשית, ויש משאבים נוספים בתקציב המדינה כשיעבור כדי שנוכל לגרום לאנשים, אם אלה ישראלים לשעבר או ישראלים שכרגע בחו"ל, ואם אלה יהודים, ואם זה באמצעים אחרים, לנסות לגרום לאנשים להגיע לכאן ולקחת על עצמם את המשימה הזו. גם בזה אנחנו עובדים קשה מאוד. נושא נוסף שאנחנו עוסקים בו בתחום ההון האנושי, יש בוגרי מדעי המחשב לא מעט, אני שמעתי את המספר בין 8,000 ל-16,000. זה לא נתון שאני מביא, לקחתי משירות התעסוקה, ואני בטוח שהנתון נכון. בוגרי מדעי המחשב ג'וניורים מובטלים, לא מוצאים עבודה בתחום מדעי המחשב. הנושא הזה רק ילך - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני עובד בכנסת. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> אתה מסודר בינתיים עד שיחליפו גם אתכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, אני בוגר מדעי המחשב. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> כולם שואלים אותי, מה הבן שלי צריך ללמוד? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגב, וזה קשור מאוד גם למשרד החינוך, התזה הרווחת היא שעדיף ללמוד מתמטיקה, פיזיקה, ועל זה לבנות אולי תואר שני או להשלים. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> זה די נכון, אבל אני לא רוצה להרוס להם. הבנות שלי לומדות סיעוד ועבודה סוציאלית, אלה מקצועות שאני מתחייב שיישארו. אם מישהו רוצה, אני מזמין אתכם בשמחה. מה שאני אומר זה שיש לא מעט ג'וניורים שלא מוצאים עבודה וזה ילך ויחמיר. אגב, גם במקצועות נוספים כמו משפטים וכולי. יש כאן אתגר, והאתגר ילך ויתעצם, כמו שאמרנו. אנחנו פותחים תוכניות, שוב, בהנחה שתקציב המדינה יעבור כמה שיותר מהר, תוכניות להסבה/השלמה ממדעי המחשב לבינה מלאכותית עם האקדמיה, תוכנית אחת. תוכנית שנייה עם איגוד התעשיינים – שיתוף פעולה מאוד יפה גם של הטמעה שלהם בתוך התעשייה. אני רוצה להגיד שגם ענקיות הטכנולוגיה, גוגל וכולי, שדיברנו איתן, לקלוט יותר ג'וניורים, גם שם יש רצון טוב. כמובן זה עניין של משאבים, אבל אנחנו עובדים מאוד קשה בעניין הזה. זה בהקשר ההון האנושי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני חייב לחדד. אנחנו שומעים הרבה שה-AI יגרום לאבטלה, אתה אומר שיש פה גם פוטנציאל לתעסוקה. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> אחת, אני אופטימיסט חסר תקנה, קחו אותי בערבון מוגבל, בסדר? אבל אחרי שאמרתי את זה, כן, התשובה היא כן. מדינת ישראל חיה טוב עם סביבת אי-ודאות. אנחנו בשנים הקרובות הולכים להיות באי-ודאות גדולה. גם הסברתי את זה בהודו, אנחנו קמים בבוקר, אין לנו מושג מה יהיה מחר, אנחנו גמישים לגמרי בעניין הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כיף גדול. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> ולכן אני אופטימי שמדינת ישראל דווקא תצליח למצות בצורה יותר טובה משאר המדינות. בהקשר הזה של ההון האנושי אני אגיד עוד דבר. אנחנו גם מסתכלים על שוק העבודה הרחב. האתגר ששמנו לעצמנו, שבתוך חמש שנים, 700,000 איש, שזה חמישית משוק העבודה, ישנו באופן דרמטי את המוצר שלהם ואת הדרך שהם מגיעים אליו. אני מדבר על מורים, רוקחים, רופאים, לא על אנשי בינה מלאכותית. ואנחנו חושבים יחד עם משרד העבודה וכולי איך אנחנו מצליחים לייצר מפעל ריסקילינג אחד גדול שבאמת יעשה. אני חושב שמדינת ישראל, בגלל האופי שלנו, יש לנו פוטנציאל להיות Early Adopters ולהוביל בעולם בתחום הזה שאוכלוסייה מטמיעה בצורה הכי מהירה שאפשר. בהקשר הזה גם אנחנו מנסים לפעול עם משרד החינוך, ומירב תפרט. אנחנו במערכת מצוינת של סימביוזה בעיניי בהקשר של איך לוקחים את הילדים בכיתות ז'-ח' וכולי ומתחילים להטמיע אצלם את זה בצורה נכונה, מתוך הבנה שאנחנו צריכים להתחיל מהיסודי ולגמור בשוק העבודה, כבר באנשים שסיימו את לימודיהם וכבר מוטמעים בתוך שוק העבודה וכולי. צריך להסתכל על כל המגרש הזה ולא רק על הטאלנטים, כי טאלנטים זה לא הכול. בנושא הרגולציה וכולי, אנחנו פיתחנו איזשהו רעיון ואנחנו רצים איתו. המטה הוקם בצורה כזו שיש לנו חמישה צוותי עבודה. הבאנו אנשים מאוד חזקים בתחום הטכנולוגיה ובתחום הרגולציה שיעבדו יחד. הכוונה היא לבחור בזמן הקרוב, במסגרת התוכנית האסטרטגית שאני אמור להגיש, תוכנית לאישור הממשלה, לבחור 50 נושאי חיים, בעיות אמיתיות של החיים, ורטיקלים אנחנו קוראים לזה, שאותם אנחנו ננסה לפתור באמצעות בינה מלאכותית. כשאני אומר בעיות חיים אני מדבר לא על חינוך, אלא על איך מלמדים מתמטיקה לכיתות ד', לא על תחבורה, אלא כביש 6 בין 8:00 ל-9:00. נושאים מאוד מאוד קונקרטיים. המפגש הראשון בין הרופא לחולה. מדינת ישראל יודעת, אנחנו אלופי עולם, באתי מהצבא, מיחידות טכנולוגיות בצה"ל, אנחנו פותרים בעיות רק כשיש לנו בעיות קטנות שאנחנו חייבים איכשהו לפתור אותן, ואז כל היצירתיות שלנו יוצאת. את הרעיון הזה לקחתי גם לתוך המטה. הרעיון הוא שניקח בעיות אמיתיות של החיים ופשוט דרכן נתמודד עם הרגולציה, דרכן נתמודד עם הטכנולוגיה. כל צוות ייקח נושא וינסה לפתור אותו. הוא ייתקל בבעיה רגולטורית, הוא יטפל בה קונקרטית, לא עכשיו ינסה לתקן את העולם, אלא ינסה לתקן את הרגולציה הקונקרטית שמפריעה לפתור בעיה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ארז, קודם כול, מקסים. הרי זו רגולציה במובן של להיאבק. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> אני לא חושב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני שואל האם - - - << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> הבנתי את השאלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש את הצד השני. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> כן. אני חושב שמדינות שרצו לעשות רגולציה נפלו. אירופה מכה על חטא. דיברתי עם כולם גם בשבועות האחרונים, הם ממש מכים על חטא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כי זה מעכב? << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> כי זה מעכב, כי זה מוקדם מדי, כי רגולציה לשם רגולציה, זה לא עושה שום דבר. והן סיבכו את עצמן, הענקיות ברחו מהן, ובשורה התחתונה, לאזרחיהן יש בעיה קשה של הנגשה של בינה מלאכותית. ישבתי עם אנשי הרגולציה, לדעתי של רוב הגופים הגדולים בעולם, והתייעצתי איתם, כולם אמרו: תתקן רגולציה כשתיתקל בבעיה, אל תרוץ מהר עכשיו לנסות לעשות את זה, אנחנו עוד לא יודעים לאן זה הולך. יש סוגיות כמו פרטיות וכולי, ואנחנו בקשר גם עם רשות הפרטיות בעניין הזה, שאנחנו צריכים לטפל בהן בצורה יסודית. אחת, לכבד את הערכים שסביבם יש את הרגולציה כמובן, אבל למצוא פתרונות יצירתיים לאיך אפשר לשמור על הערך ועדיין להקפיץ את מדינת ישראל בתחום הבינה המלאכותית. זה אתגר גדול מאוד. הנושא האחרון הוא נושאים שבם מדינת ישראל מובילה שאותם אנחנו רוצים לקחת ולהקים כאן אקוסיסטם. אחד הוא אבטחת סייבר ו-AI. כמו שאמרת קודם, אנחנו חזקים מאוד בתחום אבטחת הסייבר, והרעיון הוא באמת למצות את העניין הזה לבינה מלאכותית. העולם מוטרד מאוד, הרי אף אחד לא באמת סגור עד הסוף מה קורה בתוך המודל, אם מישהו יפגע במודל וישנה את המשקלות שלו, הנזק הוא מטורף. ולפני שמישהו יסכים להכניס לכיתה או לחדר ניתוח בינה מלאכותית, צריכים להיות בטוחים שזה בטוח ב-200%. מדינת ישראל יכולה להוביל את הנושא הזה בעולם, ואנחנו עובדים ביחד עם מערך הסייבר הלאומי ועם חברות ישראליות כדי לחזק את העניין הזה ולהוביל בעולם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, לא רק הבינה המלאכותית תחזק את ההגנה, אלא איך לייצר הגנה על הבינה המלאכותית. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> כן. ובהקשר הזה גם יש עוד דברים, כמו שאתה אומר. לדוגמה, מלחמה בדיפ פייק, ויש עוד נושאים שהם נלווים לעניין הזה ובהחלט צריך לעסוק בהם, בטח אנחנו, אל מול כל מה שאנחנו רואים, אנטישמיות וכולי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל שוב, הסקופ השני, או באמת החידוש המעניין שאתה מעלה כאן כרגע זה לא למהר. אני מניח שיש לכם - - - סייסים שיושבים על האורוות, שהסוסים לא יברחו. זה יכול להיות פתאום. אני לא יודע אם הפתאום הזה הוא ימים או שנים, אבל אתם שם, ואתם אומרים, זו המדיניות. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> כן, תראה, אנחנו יושבים עם ה-OECD מאוד צמוד, וה-OECD מייצרים לא מעט תשתית חשיבתית בעניין הזה. אני מעדיף בשלב הזה להתבסס על תשתית חשיבתית ועוד לא על דברים נוקשים מדי, מתוך הבנה שבאמת אנחנו עוד לא יודעים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כדי לעצור ושמירב תוכל לא להפסיד את הוועידה, רק בשבילנו, להבין את העניין, אם אתה יכול למנות בשמות של שתיים-שלוש מדינות ששווה להתבונן עליהן, שאנחנו רוצים להיות איתן. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> סינגפור, יפן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אסטוניה. << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> אסטוניה היא מודל, אבל הוא לא כל כך מתאים לנו. הוא מודל טוב, הוא לא כל כך מתאים לנו. מי השלישית? שאלה קשה. האמריקאים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וואלה? << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> למרות שהם שונים מאיתנו מאוד, אבל בסוף אין מה לעשות, ההובלה נמצאת שם, ולכן אנחנו נסתכל עליהם. בשורה התחתונה, אני רק אומר, אנחנו רצים, יש הישגים. ייקח זמן כרגע לייצב ולשים תוכנית סדורה שנים קדימה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המשימה שלך כרגע היא תוכנית מחליטים לממשלה, או להציג תוכנית? << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> אני צריך להציג תוכנית לאומית שתאושר על ידי הממשלה, ומתוכה ייגזר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> על שלושת המרכיבים האלו? << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> כן, ומתוכם גם תיגזר תוכנית משאבית רב-שנתית, כי אי אפשר להסתכל על זה כל שנה מחדש. ואני אופטימי. אני חושב שהמהפכה עוד לא באמת השפיעה על העולם מספיק, השנים הקרובות דרמטיות. אני מרגיש אחריות ברמה של, אני מקים את הוועדה לאנרגיה אטומית של שנות ה-60 ומה זה אומר למדינת ישראל, ואנחנו מתכוונים לקחת את האחריות הזו ברצינות רבה. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה לא מפתיע, אני חושב שזה מדויק. רק סדר גודל, מתי אתה מעריך שתהיו מוכנים? << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> אני מתכנן לשים תוכנית לאומית עוד לממשלה הזו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תזדרזו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש לך שבועיים-שלושה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, מאה אחוז. מירב, בבקשה. << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> אני דווקא רוצה להתחיל מהסוף. מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מנהל חדשנות וטכנולוגיה, ואני מנהלת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית במשרד החינוך מזה שנתיים. אני אגיד שברקע שלי, לפני כן ניהלתי במשך תשע שנים את אגף המחקר והפיתוח של משרד החינוך, גם הקמתי אותו, גם ניהלתי אותו. זאת אומרת שכבר לפני קרוב לתשע שנים התחלנו לדבר על בינה מלאכותית במערכת החינוך. זאת אומרת, כשעשינו סריקת מגמות, המגמות שהולכות להשפיע על מערכת החינוך באופן מהותי, שיגרמו לשינוי מאוד מאוד עמוק במערכת החינוך. זיהינו את זה כבר ב-2017, פרסמנו את זה בספר שנקרא "מדיניות מו"פ לפדגוגיה מוטת עתיד", וכבר אז הבנו שבינה מלאכותית הולכת להשפיע על החינוך. שנה אחר כך הקמנו את המעבדה על בינה מלאכותית בחינוך, והתחלנו לחקור לעומק את מה שהיה אז, מה שכבר היה לנו. היו לנו כל מיני רובוטים חברתיים עם אוניברסיטת תל אביב, וכל מיני כלים שכבר היו אז. וכמובן היציאה של ה-GenAI גרמה לנו להבין שאנחנו נמצאים עכשיו בהאצה מאוד מאוד משמעותית בתחום הזה, והקמנו את המכון ליישומי בינה מלאכותית במשרד החינוך, בתוך משרד החינוך, בהבנה שהידע צריך להיות מאוד מאוד קרוב למקבלי ההחלטות. אנחנו צריכים להבין, מכיוון שהטכנולוגיה רצה בקצב מאוד מאוד גדול, ולנו קשה לנוע בקצב גדול, הידע צריך להיות מאוד מאוד סמוך למקבלי ההחלטות, ולכן המכון לבינה מלאכותית יושב אצלנו, אצלי ביחידת המו"פ, ואתם תראו את זה מאוד מאוד עמוק בעשייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מירב, לפני שאת צוללת לפעילות שלכם, תני לנו בקצרה את הקונפיגורציה הלאומית. מיהו ארז עבורך, צביקה קודם? קווים לדמותו של הקשר הפורמלי. << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> ארז עבורי הוא אחד האנשים המדהימים שפגשתי בחיי, החכמים, המדהימים, הצנועים, שמניע שינויים באופן מאוד מאוד מהיר, שותף מאוד מאוד מאפשר. זאת אומרת, הקשר הוא קשר של, בואי תגידי מה את רוצה ואנחנו פה, שזה לא מובן מאליו. זאת אומרת, היינו עכשיו בהודו, חזרנו מהודו, ואני נכנסתי לפגישה עם משרד החינוך ההודי לחצי שעה, וה- General Secretariatאומרת לי, תקשיבי, יש לי חצי שעה, אני חייבת לצאת, אחרי ארבע שעות יצאנו, ואחרי זה אמרנו, חייבים לחתום על הסכם. וארז, אמרנו לו: ארז, מה אתה אומר? רוצי. כשאומרים לי רוצי, אני רצה, ובאמת אנחנו לקראת שיתוף פעולה מאוד מאוד עמוק עם משרד החינוך ההודי, שיש לנו המון מה ללמוד ממנו. אני אגיד שהוא מאוד מאוד התרשם מהתוכנית שלנו, אבל גם אנחנו מאוד מאוד התרשמנו מהיכולות ומהדברים שהם פיתחו, ויש לנו במה להתקדם בפן הזה. אני רוצה שנייה להראות לכם את הכנס שהיה לפני שבועיים במשרד החינוך, פה במדינת ישראל. קרוב ל-26 משלחות מגיעות ללמוד מישראל בעולמות החינוך. לא מובן מאליו בכלל. תבינו, הרי כל יומיים היה "התקפה באיראן, התקפה באיראן, התקפה באיראן". שר החינוך של ה-OECD, אנדריאס שלייכר, כותב לי בווטסאפ: "מירב, לא נותנים לי לצאת". אני אומרת לו: תעלה את איש הביטחון שלנו, אנשי הביטחון שלך, בואו, אתה חייב להגיע. ואז הוא כותב לי: On my own risk, I'm coming. זאת אומרת, המקום הזה של להביא משלחות דווקא בתקופה הזאת היה מורכב, ועדיין הם הגיעו כי הם הבינו שיש פוטנציאל ללמוד בדיוק ממה שארז אומר, היכולת שלנו לנוע יחסית מהר, לנהל את הסיכונים. אני לא אומרת שלא עשינו טעויות, עשינו טעויות, ואני גם אסביר איך אנחנו מתמודדים עם טעויות. רק קצת תחושה. (מוקרן סרטון) אלה המשלחות, מרצים מכל העולם, מסינגפור, לונדון, ארצות הברית, מגיעים מיטב המרצים לכנס מאוד מאוד עמוק, גם בעולמות הידע. אתם רואים את המגוון של המשלחות, וייטנאם, דרום אמריקה, אירופה, מכל העולם הגיעו. אני אגיד שבמקביל לכנס של שלושה ימים, היה לנו יריד של קרוב ל-45,000 צוותי חינוך ותלמידים שמגיעים ללמוד את ה-AI בתוך יריד ענק, קרוב ל-350 מיצגים, כשהמייצגים הם מיצגי התנסות. אתם רואים את העומס בתוך המיצגים, עם שיתופי פעולה עם התעשייה. בכלל לא מובן מאליו, ממש קפיצה של שיתוף פעולה מאוד מאוד עמוק עם משרד החינוך. אני אגיד שאנשים שהגיעו מכנס Bett בלונדון אמרו: היינו בכנס Bett בלונדון, זה יותר טוב. אני אמרתי, אוקיי, אם Bett בלונדון, שנחשב לכנס בחינוך הכי גדול בעולם, אומרים לנו שהכנס שלנו עשה את העבודה. כמובן שהמשלחות גם נהנו מביקורים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תגידי, בשביל הדיוטות, כשמגדירים משהו, תצוגה, כשמזמינים אורח לדבר, או חברה, מיצג, מה תנאי המינימום שהוא ייחשב AI? << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> אתה שואל לגבי היריד? ליריד היו קריטריונים מאוד ברורים: אחד, שהוא מביא לתועלת משמעותית בעולמות החינוך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, אבל כשאומרים AI, זה מוגדר ברור? כי לא התחלנו לעסוק בנושא הקשר בין - - - << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> יש חמש קומות של AI, שבכל קומה יש טכנולוגיות. הראשונה קשורה לתשתיות, פיתוח של צ'יפים, פיתוח של כרטיסים וכולי, Nvidia וכולי. השני הוא פיתוח של מודלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה התנאי או זה התוצר? << אורח >> ארז אסקל: << אורח >> כל הדברים הללו, כשאתה אומר, AI - - - השנייה היא חברות שעוסקות במודלי תשתית, זה כמו OpenAI או כמו גוגל, ובארץ יש לנו חברות כמו Decart או Dream, חברות שממש בונות מודלים שמעליהם בונים את השלב הבא, שהוא אפליקציות. אפליקציה שמבוססת על מנוע, המנוע מוציא API, הוא מוציא איזושהי יכולת עליו לבנות אפליקציה שעושה משהו אמיתי בעולם. והקומה הבאה, והיא הכי מעניינת, בעיניי גם בה אנחנו נוביל בהמשך, היא הרובוטיקה שיושבת על כל הדבר הזה. זאת אומרת, זה לא רק משהו שאתה משתלב בו במחשב שלך, אלא גם רובוט שעושה פעולה בעולם. בכל קומה כזו יש חברות גם בישראל וגם בעולם, ולזה קוראים AI. << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> אני ממש רצה מהר, כי אני צריכה עוד לרוץ לוועידת החינוך במודיעין. סליחה ממש. אני אגיד שבחזון שלנו כמובן אנחנו רואים, כמו שארז רואה, את ההיבט של בינה מלאכותית זה לא יעד, זה אמצעי להשיג מטרות של שגשוג של תלמידים בכל ממדי החיים, כשמושג הפרסונליזציה הוא מאוד מרכזי בעבודה שלנו. אני רוצה להגיד שהתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית בחינוך מתמקדת בארבעה מוקדים מרכזיים, כמובן בהתאמה למדד אוקספורד למוכנות AI, Oxford AI Readiness. כמובן רואים את זה גם בוועדת נגל, הצגתי את זה גם לוועדת נגל. אנחנו ממוקדים בקידום של ההון האנושי, תשתיות, רגולציה וחדשנות. בסוף יש ארבעה מוקדים, ולכל מוקד יש תוכנית עבודה. אני עוברת לתוך ההון האנושי. אפשר גם לראות את ההתקדמות של מדינת ישראל בתחום הזה. כשאנחנו מדברים על הון אנושי, אנחנו מדברים על בניית כשירות בינה מלאכותית מהרמה של הכול. אתם רואים, ב-2.3 מיליון תלמידים, כשהצגתי את זה להודית, היא אומרת: אוקיי, לנו יש 250 מיליון תלמידים, בואו נדבר על זה, על ה-2.3 שלכם. ופה, בתחתית הפירמידה, בתחתית הטקסונומיה, אנחנו מדברים על כשירות בינה מלאכותית לכול. כדי לקדם את מערכת החינוך אנחנו מבינים שלכל תלמיד, לכל מורה, לכל אדמיניסטרטור חייב שתהיה את הכשירות הבסיסית של בינה מלאכותית. וכשאנחנו אומרים כשירות בסיסית של בינה מלאכותית, המכון לבינה מלאכותית בנה את הרובריקס, בנה את השיטה, בנה את ההגדרות, התנסה בהם יחד עם מורים, יחד עם תלמידים, ובנינו את זה כמובן, עם התייחסות לכלים בין-לאומיים, לפריימוורקס בין-לאומיים, אבל גם בהתאמה לשדה הישראלי. אנחנו מדברים על תחתית לכולם. השלב הבא הוא הכנסה של בינה מלאכותית לתוך תחומי הדעת, איך אנחנו מכניסים אותה לתוך תוכניות הלימודים בעולמות ההומניסטיקה. בשתי הרמות הראשונות מדברים בעיקר בשימוש בכלי בינה מלאכותית לטובת קידום הלמידה, הבנה של כלי בינה מלאכותית. עוד מעט אני אראה הצצה לתוך מדד הכשירות. המדרגות הבאות הן מדרגות שלא רק מדגישות את היכולת לקדם כשירות בינה מלאכותית בתוך תחומי דעת, אלא כבר איך הבינה המלאכותית בנויה, ובאמת בשיתוף פעולה מאוד רציני עם הרשות לחדשנות, עוד קודם, שיתוף פעולה בלא מעט ערוצים, הקמנו את המגמה של מדעני הבינה המלאכותית. ארז דיבר על זה, המקום הזה של אנחנו צריכים מומחים, מדינת ישראל צריכה מומחים בבינה מלאכותית. מפא"ת פנו אלינו, פשוט ראינו שמכל מיני מקורות אנחנו מקבלים פניות: אתם במערכת החינוך כבר צריכים למצוא את השכבה העליונה של 1,500 תלמידים, באמת מהמוכשרים ביותר שיכולים להיות העתיד של מדינת ישראל בבניית ה-LLM-ים הישראליים העתידיים. היכולת של זה לחזק באמת ולקדם את עולם הטאלנטים בבינה המלאכותית הוא משמעותי, ויש לזה תוכנית רב-שנתית, גם אתם הצגתם את זה בדוח שלכם. צריך להיות מקצוע, צריך להיות מקום שאנחנו משקיעים בו בקידום בינה מלאכותית. בנינו את המגמה, התלמידים הם מגוונים, מכל רחבי המדינה. זה כבר קורה, השנה הייתה מכינה למגמה, ומשנה הבאה תלמידי כיתות י' עד י"ב ילמדו בתוך מגמת המדענים. יש פה את המפמ"רית של מדעי המחשב, היא תספר על זה בהרחבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל לפני שאת הולכת, אני רוצה דווקא לשאול אותך שאלה אחת מהכיוון האחר. מהם הסיכונים? << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> אני אדבר על הסיכונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בהתלהבות הגדולה, המוצדקת, מה אנחנו עלולים לפספס אם העיניים לא יהיו על עשרת הכדורים שצריכים להסתכל עליהם? << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> אני אגיד שני סיכונים מרכזיים שאני חושבת, אני לא חושבת, אני יודעת שאנחנו מתמודדים איתם. אחת, כל פירמידת הלמידה. כשתלמיד משתמש בכלי AI, זה לא אומר שהוא באמת יודע. ולכן, היכולת שלנו לעשות אינטגרציה של AI לתוכנית הלימודים באופן שבסיס הידע, מה שנקרא ה-Powerful Knowledge שצריך להיות לילד וזה מה שמצמיח אותו בחיים להיות בוגר, עשיר, אחראי וכולי, זה חייב להישאר. הבינה המלאכותית נותנת לנו את האקסטרה מייל, את היכולת לייצר את קפיצת המדרגה בחשיבה יצירתית, את היכולת לייצר מוצר קצת יותר טוב, עם קצת יותר רעיונות וכולי. אם לדוגמה ניקח את מגמת מדעי הנתונים שאתם הערתם עליה בדוח, שממש שינינו אותה בעקבות הדוח שלכם, הבגרות במדעי הנתונים, בחינת הבגרות נבנתה כך, זו הבחינה הראשונה בעולם שנבנתה עם כלי בינה מלאכותית, התלמיד בכל החלק הראשון של הבחינה מקבל בחינה מתוקשבת ללא כלי בינה מלאכותית. זאת אומרת, אנחנו רוצים לבדוק את הידע, המיומנויות, גישות וערכים שיש לו בעולם הזה כשאין לו כלי בינה מלאכותית. כי בסוף, הידע, מה שנקרא הידע האפיסטמי העמוק של מה קורה שמה בכל עולם מדעי הנתונים זה משהו שצריך להישאר. עוד מעט ארז יגיד שלא, אבל לא יודעת. אנחנו החלטנו פה, וגם בהתייעצות עם ה-OECD, אנחנו חושבים שעוד מדינות החליטו כמונו, כן להשאיר את בסיס הידע. אבל מעליו, השלב הבא של הבחינה הוא שלב שבו הבחינה נפתחת, ותלמיד מתנסה עם כלי בינה מלאכותית, עם בוט שהוא מומחה בעולמות ניתוח הנתונים, ואז השאלה הופכת להיות שאלה הרבה יותר קשה, בעיה מורכבת מהחיים האמיתיים שהוא יפגוש אותה, הוא רק יצא ממערכת החינוך והוא יפגוש אותה, והוא יצטרך להתמודד איתה עם כלי בינה מלאכותית, זה העולם האמיתי. אחד זה עולם הלמידה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צריך לקבל אישור מוועדת הלסינקי לעשות קבוצת חקר של ילדים, נערים שילכו אולי בקונספט של ארז. נראה לי שאנחנו מרשים מערכות חינוך יותר שאפתניות או שונות מזו. זאת שאלה מאוד מעניינת. << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> אני אגיד עוד היבט שהוא מאוד מאוד משמעותי ואנחנו שמים עליו הרבה דגש, זה העולם הרגשי-חברתי. אנחנו רואים בעולם כל מיני תלמידים שנקשרים מאוד מאוד לבוטים. תלמידים גם בישראל, מתעוררים בבוקר ושואלים: האם אני לבוש מספיק? כלי הבינה המלאכותית נמצא אצל כולם בטלפון, הוא נגיש, ויש גם סיכונים בעולמות הרגשיים-חברתיים. כמות המסכים בבתי הספר, ודווקא אנחנו רואים במערכות חינוך בעולם קצת הליכה אחורה, וגם בישראל אתם רואים שאסרנו את השימוש בסמארטפונים בבתי הספר בהבנה שאנחנו גם צריכים לנהל את האירוע הזה, את המתח בין עולמות הטבע והיכולת להתחבר למדינת ישראל ולארץ ישראל ולערכים שלה ולתת לזה הרבה מאוד מקום, לבין המקום של המסכים והיכולת של הבינה המלאכותית באמת לטייב את תהליכי הלמידה. וזה רק חלק מהסיכונים. בואו נדבר על הזיות, בואו נדבר על הרבה מאוד דברים, וזה חלק מהכשירות של הבינה המלאכותית. אני מתקדמת, יהיו פה אנשים שיוכלו לענות על שאלות. אתם יכולים לראות את הטקסונומיה, אתם יכולים לראות מה זה אומר מודל כשירות בינה מלאכותית, מה הרכיבים שלה. כמובן שזה מחולק, בכיתות א' לומדים משהו אחר, בכיתות ב', ג', ד' וכולי. הרכיב שדיברת עליו, התפקוד האתי בתחום הבינה המלאכותית, ערכים, דילמות אתיות, הטיות של הבינה, שימוש אחראי, זה חלק מהלמידה שגם תלמידים וגם מורים בתוך מערכת החינוך עוברים כחלק מהשימוש בכלי הבינה המלאכותית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כולל הבסיס הרגשי. << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> כולל הבסיס הרגשי, לגמרי. אני אגיד ששיטת ההטמעה שלנו גם מאוד מאוד השתנתה. (מוקרן סרטון) אתם יכולים לראות שגישת ההטמעה השתנתה. זאת אומרת, הגישה שלנו היא גישה של טופ-דאון ובוטום-אפ. זאת אומרת, אנחנו מאפשרים לא מעט כלים לבתי הספר, כמובן הכלים עוברים אישורים, רגולציה ושמירה על פרטיות של תלמידים וכל מה שרק צריך, מצד אחד. מצד שני, אנחנו מאפשרים הרבה מאוד תחרויות, הרבה מאוד עבודה עם התעשייה. 3,300 מנטורים מהתעשייה הגיעו ללוות בכל בית ספר את המורים שרוצים לקדם בינה מלאכותית. זאת אומרת, הגישה היא גישה שמשלבת בין בוטום-אפ לטופ-דאון. ומצד שני, יש לנו כלי שדרכו נמדד את רמת הכשירות בבתי הספר היסודיים, ועדיין יש לנו גם את הבוטום-אפ וגם את הטופ-דאון. אני מתקדמת הלאה לעולם התשתיות. בעולם התשתיות, אני אגיד שהבוט החינוכי Q2 הוא בוט של סביבה בטוחה, מפוקחת, ידידותית, תוכננה במיוחד לבתי הספר היסודיים. זה בוט שאנחנו פיתחנו עם חברה חיצונית במשרד החינוך לכיתות ד'-ו'. כדרך אגב, בעזרת הבוט הזה אנחנו מפתחים כשירות בינה מלאכותית, אבל התמקדנו בכישורים חברתיים. זאת אומרת, אנחנו מבינים שהבעיה של הבוט היא שהוא מרחיק חברתית, אוקיי, בואו נשתמש בבוט כדי לקרב חברתית. אם תרצו, אפשר יהיה גם לבדוק את זה. מעבר לזה, אני אגיד מה שארז אמר בהיבט הזה, שברגע שאנחנו התקדמנו ואמרנו, השר הודיע, אנחנו מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית, זה יעד מרכזי, החברות הטכנולוגיות איתנו, ולכל תלמיד ולכל מורה במדינת ישראל יש גישה ל-NotebookLM ול-Gemini מכיתה ז' עד י"ב. וכמובן כבר זה נכנס לתוך תוכניות הלימודים ואנחנו מאפשרים. שאלה נוספת, כשמורה צריך להיכנס לתוך ה-Gemini יחד עם התלמידים בסביבה מאובטחת, בטוחה, כמובן שהמידע נשמר, ולהשתמש בזה ביום-יום. אני אגיד שהדוח של ה-OECD האחרון של TALIS שבדק את המורים שלנו בחטיבת הביניים הראה ש-85% מהמורים במדינת ישראל כבר משתמשים בבינה מלאכותית לטובת קידום הלמידה, לטובת הקלת הנטל הביורוקרטי, הכנת מערכי שיעור וכולי. אנחנו בעשירייה הראשונה בעולם בזה. אנחנו פחות טובים בעולם הפרסונליזציה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אפרופו פתיחת פערים, 85% מאילו מערכות לימוד? << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> ממורי חטיבות הביניים. סקר TALIS הוא סקר מורים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בקיצור, הממלכתי, הממלכתי-דתי. << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> הכול, הכול, הכול, כל המערכת. סקר TALIS בודק את המגוון של מערכת החינוך הפורמלית מכל המגזרים, פריפריה, מרכז. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מחדד. נערים ונערות בחינוך החרדי מן הסתם לא זוכים לזה, והפער כנראה ילך ויגדל, אם נקרא לזה ככה. << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> נכון. אני אגיד שהחברה החרדית היא אתגר. פחות אתגריים לנו המורים, כי בממלכתי-חרדי אנחנו כן מצליחים לעשות שם שינוי. האתגר המרכזי הוא התלמידים, ששם אין לנו אישורים של הרבנים להכניס את המערכות שלנו, למרות שיש להם גישה לזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשאלות בהלכה הוא מחמיר מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צריך לאמן אותו, הוא לא מושלם. << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> זה אתגר שנצטרך להתמודד איתו וגם לפתור אותו. 720, כל מדינות העולם שהגיעו, באו לראות את המערכת הזאת. אנחנו פה בעולמות החדשנות. אנחנו מדברים על כלי לפרסונליזציה. זה לא כלי, זו מערכת. אנחנו מדברים על ארבע מערכות שונות שמתפתחות כתהליך מו"פי במשרד החינוך. מה שהמערכות האלה מאפשרות זו מערכת אחודה, הוליסטית, שרואה תלמיד מורה ומנהל בו זמנית. אני אראה את זה דרך הסרטון, אתם תבינו בשנייה. יש פה שיתוף פעולה מאוד מאוד עמוק בין חברות בין-לאומיות, אתם רואים גוגל, מייקרוסופט, AWS, עם חברות ישראליות. אני אגיד שלצד זה יש לנו ארגז חול רגולטורי גם יחד עם הרשות לחדשנות שמאפשר לעוד חברות לפתח תחומים בעולם הפרסונליזציה בחינוך. סרטון קצר, הוא מסביר באמת את הפרויקט הזה מאוד מאוד יפה, של אחת הפלטפורמות. זו מערכת קיימת כמובן. (מוקרן סרטון) << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משתמשים ב-AI לתרגם לעברית. << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> האמת שהכנו את זה להודו, והודו היה לפני יומיים, לא הספקנו. אני אגיד במקביל מה המערכת הזאת יודעת לעשות בגדול. חוסר היכולת של מערכות טכנולוגיות בעולם להשפיע על חינוך היא בגלל פרגמנטציה של מערכות. למורה יש כל מיני כלים – אם אני מורה למתמטיקה, יש לי כלי אחד שבתוכו אני שם את הציונים של התלמידים, אני צריך להקליד אותו ידנית, בכלי שני אני יכול להשתמש במט"ח לצורך קידום נושא המשולשים, בכלי שלישי אני דווקא יכול למשחק את הלמידה. כשיש למורה כל כך הרבה כלים, הוא אומר, תעזבו אותי, אני למדתי באקדמיה ככה, יצאתי די טוב, אני מוותר על כל הכלים הטכנולוגיים. זה קורה כדרך אגב בכל העולם. יש פרגמנטציה של מערכות, ולכן המערכות האלה הן לא אפקטיביות בקידום הלמידה. הגישה בכלל בעולם היום היא גישה של חיבור בין מערכות – מערכת אחת שקונה אותה מנהל בית הספר דרך הגפ"ן, זה תקציב שאנחנו מקצים לו. כרגע היא בפיתוח כמובן, אבל זו תמונת העתיד, עם מודל עסקי ברור לחברות הטכנולוגיות שמשקיעות בפיתוח הכלים האלה. מה שהן עושות, הן מייצרות מערכת אחת שלתלמיד יש Tutory, יש סוג של מורה אישי שמלווה אותו בתהליך הלמידה. התוכן הוא תוכן שנבנה בעשרות ערוצים. זאת אומרת, אם אני רוצה ללמוד במתמטיקה כיתה ז' משולשים ואני חובב ספורט, אני אקבל סרטונים בתחום הספורט, משולשים וכולי. אני יכול להתייעץ כל הזמן עם זה, ואני גם יכול ללמוד עם המורה. זאת אומרת, אני יכול גם להחליט שאני רוצה ללמוד עם קבוצת תלמידים עם המורה, וזה גם בסדר. זה נכון ברמת התלמיד, זה נכון ברמת המורה שמקבל עוזר הוראה אישי שדרכו הוא מנתח מה קורה בכיתה, הוא מקבל התראות וכולי, וכמובן למנהל בית הספר, תמונה בית ספרית מה קורה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להבין, את מדברת על כלי שהוא יותר מעניין, יותר אטרקטיבי, יותר אישי, אבל השאלה אם הוא גם כלי של הכול, האם הוא גם יוצר את האינטגרציה. << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> הוא כלי של הכול. יש חיבור בין האייג'נטים השונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> והכול זה משהו רגיל היום, הכלים שקיימים שמייחדים, או מייצרים כלים ייעודיים חדשים? << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> אלה כלים ייעודיים חדשים ומערכות חדשות. אנחנו כמובן מתנסים במערכות האלה, 15 רשויות, 26 בתי ספר על פני כל המדינה – פריפריה, מרכז, חברה ערבית, חברה יהודית, ברצון לראות תוך כדי, ב-Design Partnership, בעבודה מאוד מאוד צמודה בין בתי הספר, הרשויות, חברות הטכנולוגיה ואנחנו, המו"פ שלנו, בלראות מה מייצר את האימפקט הכי טוב על הלמידה, מה קורה לתלמידים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת כרגע בשלב המו"פי נקרא לזה. << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> זה לגמרי פרויקט מו"פי. אם תשאלו למה זה 720, כי זה 360 מורה, 360 מעלות תלמיד, אנחנו רואים את המורה והתלמיד בראייה הוליסטית וראייה של 720 של בתי הספר. למרות שאין דבר כזה 720, זה יותר מיתוגי. זה בגדול. אני עוברת הלאה, להגיד על עולם הרגולציה. במשרד החינוך, עוד לפני מהפכת הבינה, הייתה לנו ועדה שנקראת ועדת ייחודיים, שדנה בכל העולם של רגולציה שהיא יותר גמישה. אני לא יודעת אם אתם יודעים, במשרד החינוך יש תקנה שנקראת תקנת בתי הספר לניסוי שמאפשרת לשר החינוך להחליט על התנסויות שהן מחוץ לתוכנית הלימודים, ואז זה מאפשר לנו לייצר ארגזי חול, אזורים שאנחנו אומרים, יש בינה מלאכותית, אף אחד לא יודע איך לעבוד עם בינה מלאכותית בשום מקום בעולם, לכן שיתופי הפעולה שלנו עם מדינות בעולם הם קריטיים בהיבט הזה. ואיך הוועדה הזאת עובדת? אני רוצה רק להגיד איך זה לגמרי מתחיל. יש לנו ועדה בתוך משרד החינוך עם כלל בעלי העניין, זאת אומרת שיושבים שם ההורים וארגוני המורים ונציגי מנהלים ויושבות שם כלל יחידות משרד החינוך. הם מקבלים פרויקט, נגיד כמו 720, יש ניתוח של הסיכונים, האתגרים וההזדמנויות והסיכונים, ויש שם עבודה מאוד מאוד עמוקה בלהבין איך מתמודדים איתם. זה יוצא להתנסות בבתי ספר שבוחרים להיות חלק מההליך הזה, אנחנו אוספים נתונים מהשטח, מה עובד, מה לא עובד, ומתקנים תוך כדי, ומייצרים רגולציה תוך כדי. זה תהליך שקורה בשלושה חודשים. זאת אומרת, אם ידברו פה על ה-Q, הבוט של בתי הספר היסודיים, זה שלושה חודשים, יציאה לשטח, בחינה, תיקון, ואז סקיילינג-אפ. וכך אנחנו מקטינים מאוד מאוד מאוד את רמת הסיכון. כל מקום שהסיכון לא מתקבל על חברי הוועדה, אנחנו לא מתקדמים איתו. ובאמת יש פה דיון, לא איך חוסמים, אלא איך מאפשרים. גם הצוות פה יוכל כמובן לענות על שאלות, ובזה אני מסיימת, אני חייבת לרוץ. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה אתגר אחד, שאת הולכת והעולם הוא מסעיר וההתקדמות היא נהדרת, מה? << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> יש מיליון אתגרים. אני אתן לך דוגמה של אתגר שאנחנו שאלנו במגמת מדעי המחשב, האם מלמדים תכנות או לא מלמדים תכנות. חלק מהתעשייה אומרת, רגע, אנחנו עברנו, אנחנו לא צריכים מתכנתים בכלל, הג'וניורים שלהם, אנחנו לוקחים אותם עכשיו ללמד בעולמות ה-STEM כי יש לנו מחסור במורים ב-STEM. והאמירה של התעשייה, אני שומעת כל הזמן, אנחנו עוברים מתכנות לניהול סוכנים, לאדריכלות סוכנים. צריך ללמד תכנות או לא צריך ללמד? יש ויכוח ענק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בשנים הקרובות לא נצטרך לפקח על התוצרים של ה-AI, על הקוד שהוא מייצר? << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> אנחנו צריכים לפקח על הכול, אני חושבת שחלק מ - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא בטוח, ארז יגיד אחר כך. << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> טוב, ארז יודע יותר טוב ממני. אבל אני אגיד שכמות השאלות היא אינסופית. ההתקדמות הטכנולוגית היא מאוד מאוד גדולה ועוד לא עברנו את השלב הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אגיד לך לפני שאת הולכת. הדבר העיקרי שבעיניי צריך לעניין את החברה הישראלית הוא הפערים. אנחנו הולכים ומפשקים את הפערים בינינו. בהקשרים שונים, כן? הבית הזה עוסק רק באחד מהם, קריטי. אבל שאלת ההכשרה לחיים החדשים. זהו, זה הסיפור. << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> אני אגיד שאחת ההפתעות הגדולות שלנו היא החברה הערבית, היא מייד התכנסה לשם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> אני אגיד שאחד האתגרים שלנו הוא ההתאמה לחמ"ד, היכולת שלנו לתת את זה מאוד מאוד מדוד, נכון, מותאם, וגם שם אנחנו עושים הרבה מאוד התאמה לחברה החרדית. יש פה התאמות לגישות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ותחשבו על ההורים, על הסביבה הבוגרת, שגם היא עשויה להישאר קצת מאחור, שלא לדבר על סבא וסבתא. << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מודה לך מאוד על מה שאתן עושות. קודם כול נבקש מדניאל ממבקר המדינה להרחיב, ולאחר מכן מצביקה גולדמן מרשות החדשנות, לתת את הפרספקטיבה של הוותיק בתחום שממשיך לעסוק בו. << אורח >> דניאל ג'ייקובס: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. מכובדיי, שמי דניאל ג'ייקובס, אני מנהל האגף לביקורת טכנולוגיות דיגיטליות ומערכות מידע. בנובמבר 2024 פרסם מבקר המדינה דוח מקיף על ההיערכות הלאומית לבינה מלאכותית, בדוח זה עסקנו במספר נושאים מרכזיים. עמדנו בדוח על היעדר גורם ממשלתי מתכלל, היעדר תוכנית לאומית והיעדר אסטרטגיה לאומית. עסקנו בפיגור בסטטוס של המחשוב עתיר הביצועים, ה-HPC, הפיגור בהסדרת תשתית לאימון מודלים, בפרויקט לעיבוד שפה טבעית, ה-NLP, שהושקעו בו מיליונים, הקשיים בתחום ההון האנושי. הצגנו את האתגרים בהעסקת חוקרים והיקפי המלגות, ובעיקר את המימוש החסר של תקציב הפעימה הראשונה ופיגור במימוש תקציב הפעימה השנייה. ככלל, הדוח מציג פערים בהובלה הממלכתית, הממשלתית המתכללת של הנושא וביישום התוכניות שהועלו. מאז פרסום הדוח משרדנו המשיך לעסוק בביקורת בינה מלאכותית. אנחנו מסיימים כעת ביקורת משותפת עם עוד 11 מדינות בארגון ה-EUROSAI, ארגון הביקורת האירופי, לבניית איזשהו בנצ'מרק על ההיערכות הלאומית לבינה מלאכותית במדינות. הפצנו שאלון באוקטובר 2025 לכ-80 גופים ממשלתיים לבחינת השלב הבא, השלב של הטמעת הבינה המלאכותית בגופים. גם הדוח וגם הנתונים מנותחים בימים אלו ויפורסמו בקרוב. ברמה הממשלתית, מאז פרסום הדוח חלו שינויים מהותיים מהחלטת הממשלה להקים את הוועדה הציבורית, המלצות הוועדה הציבורית, המינוי של המטה הלאומי לבינה מלאכותית בראשותו של ארז אסקל כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה. בנסיבות אלו אנחנו מברכים על הקמת המטה, על התכלול הלאומי של הנושא, בתקווה שהמעבר מתכנון לביצוע יהיה מהיר, כי מרבית התוכניות שארז דיבר עליהן לפני מספר דקות הן נושאים ששמענו אותם גם מד"ר זיו קציר בזמנו, נושאים שהיו בתוכנית, שתוקצבו וטרם יושמו, והטכנולוגיה מתקדמת ומהר. כך שמשרד מבקר המדינה ימשיך להיות עם יד על הדופק, ימשיך בביקורות בנושא על מנת לוודא את המשך האצת הבינה המלאכותית, ולוודא את המובילות של ישראל בטכנולוגיה ולסגירת הפערים הלכה למעשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. צביקה, בבקשה. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> אני קצת תוהה אם להתייחס לחלק של החינוך או לחלק של מבקר המדינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני חושב שכדאי גם וגם. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> אם נחזור לדיון מסוף שנת 2024, כמובן, כמו שנציג המבקר אמר, היו שם גם סוגים של אי-הסכמות, אבל בין אם קיבלנו את האמירות שהיו שם ובין אם לאו, באמת בינתיים הממשלה החליטה בעקבות ועדת נגל להקים גוף מתכלל שהוא המטה הלאומי שאמור לתת מענה לפערים שהוצפו. אבל לצד זאת, חשוב לי מאוד להתייחס לנקודות שעלו עוד בדיון בסוף שנת 2024 בדבר חלק מהטענות שעלו. קודם כול, לגבי מחשוב העל לאימון מודלים גדולים, כמו שנאמר בסוף 2024, במהלך 2025 הוקמה על ידי חברת נביוס בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות והתוכנית לתשתיות מו"פ לבינה מלאכותית. נביוס התחילה לתת שירותים לחברות ישראליות, בימים אלו ממש אנחנו ממש מחלקים שוברים ראשונים לחברות. המחשב הוקם כבר לפני מספר חודשים, היה בתקופת הרצה, ראינו שהכול עובד, ולמעשה ממש בעוד שבוע-שבועיים שוברים ראשונים מחולקים לסטארט-אפים ישראליים בתחום הבינה המלאכותית. הקמת המחשב, חשוב לי להגיד, מעבר לזה שמחלקים שוברים מוזלים לסטארט-אפים שבאים לתת מענה גם על הפער בנגישות וגם על הפער בעלות, זאת אומרת, בגלל הביקושים הגבוהים המשאב הזה הוא מאוד יקר, בטח לסטארט-אפים. אבל גם אם לסטארט-אפ כבר יש כסף, קשה לו מאוד לעמוד. כשהוא ניגש לקבל את המשאב הזה, הוא עומד בתור ומתחרה עם גופים הרבה יותר גדולים שמשלמים הרבה יותר כסף בקווטות הרבה יותר גדולות. אנחנו נותנים מענה לשתי הנקודות האלה, אבל הנענוע הזה של העץ שיצרנו, חשוב להבין שהוא ייצר שינוי שהוא כמעט טקטוני במה שקורה בארץ. אם היום, בנקודת הזמן הנוכחית, אנחנו מדברים אך ורק על שתי תשתיות מחשב על לאימון מודלים גדולים שנמצאות על אדמת מדינת ישראל, אלה 2,000 GPUs שעובדים בבית יהושע, ועוד 4,000, שזו התשתית שהוקמה בשותפות שלנו, אם אנחנו מסתכלים קדימה, אנחנו רואים שגופים פרטיים הולכים להקים פי 20 כוח מחשובי, שהוא מקביל לפי 25 מזה בשנתיים הקרובות. זאת אומרת, עד סוף שנת 2027 צפויים כמעט 100,000 GPUs לעבוד על אדמת מדינת ישראל של גופים פרטיים, לא קשורים למימוש של המדינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה זה GPUs? << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> GPUs הם המעבדים שעליהם רצים האימונים, הבסיס לאימון מודלים גדולים, השבבים שארז הזכיר, זה השלב הכי נמוך בפירמידה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שזה אומר, יחסית לעולם? << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> זה תלוי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לגודל של אוכלוסייה. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> פר קפיטה אני צריך לבדוק. בוא נגיד ככה, בריטניה הקימה לא מזמן מחשב-על שהיא הייתה מאוד מאוד גאה בו בגודל של 5,000 GPUs, אני מזכיר שאנחנו הקמנו 4,000. אנחנו מתכננים עוד בוות"ת, ניתן אולי לנציגים שלהם לדבר על זה, אבל גם מתכננים 5,000 נוספים לשימוש האקדמיה. אבל מעבר לזה, אני מדבר על 100,000. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לתמחר את זה בכסף, מה זה אומר עלות של 100,000, של 50,000? << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> תשמע, זה משתנה. בוא נגיד שהיום, המחשב שהוקם במדינת ישראל, של 4,000 GPUs בסבסוד שלנו, עלה סך הכול, אני מדבר ליזם, כחצי מיליארד שקלים, אולי קצת יותר. הרעיון היה לשים 150 מיליון שקל מכספי משלם המיסים מול 100 מיליון שהוא שם בשביל לקבל 2,000 GPUs. בסוף, מתוך שיקולים של היזם, של נביוס, הוא הגיע למסקנה שעדיף לו להשקיע יותר ולהקים יותר כי יהיה ביקוש. חשוב להדגיש שהסוגיה הזאת היא לא סוגיה פשוטה. זה שיש מחשב על לאימון מודלים גדולים על אדמת מדינת ישראל לא אומר שהוא משרת את הסטארט-אפים במדינת ישראל, בסוף הם נמכרים בשוק החופשי. יש את הקווטה שאנחנו הקמנו, שהיא מחויבת להישאר בארץ. אבל באופן כללי, ניענענו פה את העץ, ואנחנו הולכים ממצב של אלפי GPUs על אדמת מדינת ישראל לעשרות אלפים, בואכה מאות אלפים בשנים הקרובות, שזה שינוי מאוד משמעותי שקרה בזכות כסף יחסית קטן. תחשוב על זה, שמנו 150 מיליון שקל בשביל לקבל 1,000 GPUs, בסוף קיבלנו 4,000 בטווח הקצר, ונקבל 100,000 בטווח הארוך כפועל של כוחות שוק, לא יצא מהכיס של משלם המיסים. זה לגבי מחשוב-על. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לטובת ההדיוטות שבחדר ושצופים, ה-GPUs האלו קשורים בקשר, זו התאמה ישירה לשדות, לפיתוח של התשתיות שעליהן ארז דיבר? << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> אני אעשה קצת סדר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איפה קורה ה-GPUs הזה? << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> ה-GPU לצורך העניין זה המעבד, המחשבים שיושבים בחוות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זו תחתית הפירמידה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה בחוות האלו שמקימים? << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> בחוות, זו התחתית, על זה רץ הכול. על זה רצים המודלים הגדולים, על המודלים הגדולים רצים האייג'נטים וכולי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, באותן תשתיות שהוות"ל יקדם. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> כן, בדיוק אלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שמה, בדונמים האלו. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> זה בדיוק הדבר הזה. אבל אני אומר, עוד לפני, עוד לפני שהוות"ל, עוד לפני ההחלטה שארז דיבר עליה, עוד לפני שהוות"ל אישר, למיטב ידיעתי, אפילו דאטה סנטר אחד, אנחנו צופים שעד סוף שנת 2027 יהיו לנו כמעט 100,000 GPUs על אדמת מדינת ישראל. וראוי לציין גם שיש צוות בין-משרדי בשיתוף פעולה מאוד הדוק בין החשב הכללי לאגף תקציבים, לרשות החשמל, לחברת החשמל, לנגה, לרשות החדשנות, כולל המטה הלאומי לבינה מלאכותית, כולל הגנת הסביבה, ואני מקווה שלא פספסתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תגיד, אפרופו ההשוואה שדיברנו בה, מדברים כבר על מתמטיקה, השיפוע של הגרף של האצת הבנייה הזו, איפה אנחנו מול העולם? << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> אני לא רוצה להגיד סתם מספרים, לא עשיתי - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו במקום טוב? << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> בסך הכול, מבחינת המיקומים בכל מה שקשור לתשתיות AI, היו לנו כמה חוזקות וכמה חולשות. החוזקות שלנו תמיד היו בעולם של הטאלנטים, בעולם של המעבר מפיתוח לייצור ובעולם של החדשנות, של ה-Innovation. החולשות שלנו היו בעולם של התשתיות. התוכנית לתשתיות מו"פ לבינה מלאכותית מבית תל"ם שאותה אני מייצג הגיעה בוטום-אפ, ובנינו ביחד עם מפא"ת, משרד החדשנות, מדע וטכנולוגיה, אג"ת, מערך הדיגיטל, ואני מקווה שלא שכחתי עוד אף אחד. הרעיון היה לטפל בחולשות של מדינת ישראל. אחת החולשות הייתה בתשתיות, ובאמת בדירוג האחרון של אחד המדדים המובילים בעולם שנקרא Tortoise, הם שינו את השם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו זה Observer. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> כן, הם שינו ל- Observerהשנה. הייתה קפיצה מאוד משמעותית בדירוג של ישראל מבחינת המיקום שלה בתשתיות, בערך 30 מקומות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש פה שאלה, פר תושב או פר דונם. אבל זה לא מעניין, אנחנו רוצים להיות מעצמה. אנחנו צריכים באופן מוחלט, ופה מודדים ב-GPUs. תראה, בסוף זה מספרית, כמותית אנחנו צריכים. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> אבל בוא נדבר רגע על התשתיות. צריך שיהיו מספיק תשתיות GPU, תשתיות של מחשב על לאימון מודלים גדולים שמספיקות למשק בישראל. בסוף צריך לזכור שהתשתית שבה חברות ישראליות משתמשות לא חייבת להיות על אדמת מדינת ישראל, בסדר? זה בונוס. זה אחד מהדברים שהצוות שבו אני חבר מתכוון לבדוק, מה היקף התשתיות שחייבות להיות על מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ה-150 ק"מ, על מה הוא דיבר? התנאי של ה-150 ק"מ, הוא לא דיבר על המרחק בין התשתית הזאת, הברזלים, לבין המקום שבו עובדים, מפתחים? << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> בעולמות של בינה מלאכותית יש יישומים מאוד ספציפיים שיש משמעות למרחק ויש כאלה שלא. יש דברים שצריך לעשות בזמן אמת, נניח העולם של הפינטק. יש גם עולמות אחרים, מסיבות של סוברניות. אתה לא רוצה שענן ה-AI הביטחוני שלנו ישב באירופה. יש איזה מינימום שצריך להיות על אדמת מדינת ישראל. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שלום לך. ברשותך, בבקשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, הוא ממש מסיים את המשפט. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> בסופו של דבר, היום יש על אדמת מדינת ישראל מספיק GPUs לשרת את התעשייה במובן של סוברניות, לפחות את המו"פ, זה מה שאנחנו מטפלים בו. ה-100,000 של השנתיים הקרובות בוודאי ייתנו לזה מענה, אבל בסופו של דבר, צריך לזכור, רוב התשתיות שמוקמות, תשתיות פרטיות, הן יכולות למכור את זה למי שבא להן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בלי פרטים, הכול פתוח, המערכות הביטחוניות? << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> אני לא יודע לתת על זה פרטים, אלה דברים שהם בטיפול מפא"ת. אני יודע שהם מטפלים בזה, אבל אלה דברים שעדיף שהם יתייחסו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם מן הסתם צריכים לבדוק את העניין גם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא עסקנו עדיין בצד הביטחוני. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> אני יודע שהם על זה, אני לא יודע מעבר לזה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שוסטר, יש לי בקשה. אני לא הבנתי את כל מה שאמרת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רק עשיתי קולות כאילו, אל תהיה כזה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> למרות שהייתי יושב ראש ועדת מדע וטכנולוגיה במשך שנתיים, אבל באמת לא הבנתי כמה דברים, והרגשתי שמול המצלמות, אם נשאל על דברים, יכול להיות שאנשים יגידו, אלה שאלות מטומטמות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חבר הכנסת עודה, דבר חופשי כאילו אין מצלמות. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לכן החלטתי לשתוק. אבל אני רוצה להציע לך משהו, בבקשה, ותעזור לנו. אם יסכים היושב ראש, שאנחנו, עם חלק מחברי ועדת מדע וטכנולוגיה, בוא תן לנו הרצאה, מחוץ לוועדות. שנשב באולם, נשמע ממך, נשאל אותך, כי זה אחד מנושאי העתיד החשובים ביותר וחשוב לנו ממש להבין. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> אדרבה, בשמחה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בוא נקיים את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תרגיש כאילו נתתי לך חיבוק עכשיו, כל הכבוד, יפה מאוד. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> גם היה בכנסת כנס AI לא מזמן. היה שם את מולי אדן גם, הרבה יותר מכובד ממני, סמנכ"ל אינטל לשעבר, העולמית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סימון, אה תרצה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אני באתי לשמוע. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סימון כמוני, אני מכיר אותו, כמוני בדיוק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> באתי ללמוד. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> גם הכול מוקלט בערוץ הכנסת, אבל מה שתצטרכו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צביקה, אולי תגיד מילה לגבי החופן הביורוקרטי. אמרנו שלא היה, והנה יש לנו כבר גם דוח ועדה וגם התקדמות ניהולית. תחדד עוד פעם מה הקשרים, ההיררכיה, הצוות הבין-משרדי, המטה, אתם, המשרד, המערכות של כל משרד ומשרד. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> כמו שארז אמר, המטה עדיין בהתהוות, רק עכשיו בגיוסים ראשונים, אנחנו בעצמנו עובדים איתם בשיתוף פעולה וצריכים לשרטט את הקווים. מה שמאוד ברור, אנחנו תמיד נמצאים בעולמות המוקדמים של המחקר והפיתוח, שם אנחנו נמצאים, רשות החדשנות. מעבר לזה, דברים אחרים יהיו באחריות המטה, וכמובן הוא משתמש בנו, אנחנו זרוע לגיטימית שלו לשימוש, עובדים בשיתוף פעולה מלא. לא היה משהו שארז ביקש ואמרנו לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, אם יש עוד איזה שולחן משותף שהוא יקים, אתם מן הסתם תהיו שם. יש מדענים ראשיים בכמה וכמה משרדים, אני לא כל כך בקיא בתחום המדענים, האם במשרד המדע המדען הראשי הוא המנחה של המדענים האחרים או לא, והאם ההיררכיה בתחום הזה תהיה דומה למה שקיים פה? << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> שאלה טובה לאן זה ילך, כי אנחנו באמת בימים של גיבוש. אבל בשורה התחתונה אני יכול להגיד שהרוחות לגמרי חיוביות ואין משהו שארז ביקש ואמרנו לו, ולהפך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> החבר לידך רצה להוסיף, להתייחס לעניין? << אורח >> יוסף גדליהו: << אורח >> יוסף גדליהו ממשרד החדשנות. רק רציתי להתייחס לנושא של המדען הראשי. אכן המדען הראשי יושב תחת משרד המדע, והוא מרכז איזשהו פורום ביחד עם כל המדענים הראשיים בכל משרדי הממשלה שבהם הם קיימים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוא מנחה אותם או לא בדיוק? << אורח >> יוסף גדליהו: << אורח >> הוא יוצר קואורדינציה, ובסוף הוא איזשהו גורם התייעצות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אפשר להבין איך זה עובד, כל המערכת? יש את ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, שיושב תחת איזה משרד? << אורח >> יוסף גדליהו: << אורח >> המטה הוקם במשרד ראש הממשלה בהתאם להחלטת הממשלה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, זה סוג של רשות שהיא - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היא מתכללת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> - - - את כל המשרדים ואת כל הגופים, ואין בה כמעט ביורוקרטיה ואין בלמים לרשות הזאת. << אורח >> יוסף גדליהו: << אורח >> צריך להגיד שעד עכשיו הממשלה עבדה באיזשהו מבנה מסוים, הממשלה עבדה במבנה של שותפות. זה היה תחת הכובע של פורום תל"ם. זה פורום התנדבותי של חמישה משרדי ממשלה, זה כולל את רשות החדשנות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אגף תקציבים, מפא"ת ממשרד הביטחון והמועצה להשכלה גבוהה. עבדנו באיזושהי קואורדינציה, לאט-לאט הצטרפו עוד שותפים, וזה היה בנוי בסוג של הסכמים כאלה. החלטות ממשלה קודמות הקנו את הסמכות העיקרית להוביל את התחום הזה למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, וכנגזרת מזה, בין היתר, הדוח התייחס גם למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה למול הפערים שהיו. כרגע הממשלה ברמה עקרונית החליטה להעביר את הסמכויות ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה למטה הלאומי לבינה מלאכותית, והרחיבה את הסמכויות שלו ובנתה אותו כאיזשהו גוף רחב ומשמעותי יותר. וכרגע אנחנו נצטרך, כל הגופים הממשלתיים מתחילים לכונן את עצמם למול המטה הלאומי לבינה מלאכותית שאמור להוביל ולתכלל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כשאנחנו מדברים עם משרד החינוך, האם ראש המטה אחראי על התפקוד של משרד החינוך בנושא הזה? כי אני הבנתי שמשרד החינוך מבקש ממנו עצות ומבקש ממנו עזרה, לא שהוא מעליו ואומר למשרד החינוך איך לתפקד. << אורח >> יוסף גדליהו: << אורח >> כל משרד ממשלתי פועל באיזושהי מסגרת אוטונומית בתחומו. עד כה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משרד החינוך היה בתל"ם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << אורח >> יוסף גדליהו: << אורח >> אבל הוא כן הצטרף לתוכנית הלאומית העדכנית האחרונה שפרסמנו. זאת אומרת, אם במאי שנה שעברה פרסמנו איזשהו מסמך עם תוכנית מסוימת – שכנראה עכשיו תשתנה בצורה מסוימת – כן משרד החינוך קיבל שם איזשהו פרק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לומר, סימון, קודם כול, השאלה שלך בדיוק נוגעת לשאלה שניסיתי להבין. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה שאלת המשך בנושא הזה. למה אני שואל את זה? כי בסוף, מי שמכשיר את המורים, שהם הכלי הכי חשוב בנושא הזה, כי הם יכשירו את התלמידים, ומי שמכשיר גם במל"ג את המרצים בנושא הזה, הם בעצם עצמאיים, נכון? זאת אומרת, ההכשרה של המורים היא תחת משרד החינוך, הם מורים, מסבירים איך להכשיר את התלמידים. ואני בעיניים שלי רואה את הגוף הזה, שהוא צריך להיות מטרייה אווירית מעל כולם, וגם לעבוד עם אותם מרצים ומורים שמכשירים את התלמידים כדי שיעשו את זה בצורה נכונה, שאנחנו נבין שהכול נעשה כמו שצריך, כי אין פה מקום לטעויות. << אורח >> יוסף גדליהו: << אורח >> בגדול זה הרעיון של הקמת המטה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא קורה היום. << אורח >> יוסף גדליהו: << אורח >> אבל אני אגיד ככה. אני לא רוצה להתייחס במקום ארז שלא נמצא כאן. אני אגיד שעד כה המנגנון היה של התייעצות ושיח מתמיד. כלומר, משרד החינוך, או כל יתר משרדי הממשלה אגב בתחומם: משרד הבריאות, משרד התחבורה, משרד החקלאות, כל אחד מהם קיים קשרים עם שותפי תל"ם בתחומם, ונכון לעכשיו אנחנו מדברים על הקמה של מטה חדש שיעצב את מבנה הסמכויות שלו ואת מבנה העבודה שלו והקשרים שלו עם הגופים השונים בהתאם גם למה שהממשלה תחליט להקנות לו במסגרת החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לחדד, כי אני רק שאלתי איך וסימון נוגע בנקודה. אני חושב שאחת השאלות המבניות החשובות שצריך לעסוק, ארז לא נמצא, אנחנו נכתוב את זה בדברי הסיכום, אני מניח שהמבקר ייגע בכך, זה לבחור את המודל, את הקונפיגורציה הנכונה, האם לעסוק בשולחן עגול כזה או אחר, אובלי, שילך ויגדל, או במערכת היררכית מחייבת, כמו שרשמתי לעצמי רק כדי לתת דוגמאות שאני חושב שהן נכונות: רשות התכנון הלאומית, המועצה הארצית, יש לה שלוחות, היא מנקזת כמעט את כל מערכות התכנון; מערכת הייעוץ המשפטי; החשב הכללי עובד עד שלא יהיו שינויים מהבית הזה. זה סוג של מערכת, כמו נוירונים, מערכת עצבית שמגיעה לכל פינה ויוצרת תיאום. הרי ברור שמשרד החינוך הוא מוסד ענק, קריטי, אבל לידו יש את החברות העסקיות, את היוזמה של השוק, נקרא לזה המגזר השני, יש את הממסד הביטחוני, מה שהיה אצלכם. בקיצור, האם יהיה פה ניהול מרכזי קשיח? אני לא יודע, זה לפתחכם, צריכים לקבל החלטה. לכאורה לא בהכרח, אבל זה כל כך קריטי, איך למדנו? על המעצמתיות של מדינת ישראל, גם ליכולת שלה להתפתח בתחומים ולשמור על האינטרסים הביטחוניים, העסקיים והחינוכיים, האתיים, וגם על מקומנו בעולם. אנחנו רוצים להראות. זהו, זה נושא שנשאר פתוח, אני מבין שהוא כרגע באמת בשלבים ממש ראשונים, ובונים שולחן, כרגע בונים שולחן, מטה מנחה אני חושב, אם אני מבין נכון את הסיטואציה, הוא כרגע מטה מנחה, ואם רוצים לעבור שלב, זה ידרוש הרבה יותר. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> אבל סתם דוגמה, מירב הזכירה פה את תוכנית מדעני ה-AI של העתיד, שבמסגרתה הוכשרו 1,500 תלמידים. היינו חלק בצוות שגיבש את התוכנית, חלק לכל דבר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מצד שני, מה ששמעתי ממנה, היא ככה היא אמרה, עד כמה שזכור לי, הייתה איזו שיחה בתוך המשרד, האם להמשיך יחד עם המל"ג, האם להמשיך ללמד מתכנתים, האם ללכת ללמוד את המקצוע הזה בכלל, כי הוא הולך וחולף מהעולם. זאת החלטה שהיא החלטה כבדה, היא החלטה גדולה. אני לא חושב שזה יכול להישאר בידיים של אדם כזה או אחר בתוך איזשהו דיון פנימי. זה חייב להיות מלמעלה, מהמומחה הכי גדול שרואה מה קורה בעולם, לאן העולם הולך. כי כשאתה משנה תוואי של מסלול לימודים, תשמע, מדובר על אלפים רבים שלמדו את המקצוע הזה. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> לגבי התהליך שקרה במשרד החינוך, כמובן משרד החינוך יוכל להגיד, אני יכול להגיד שאנחנו היינו חלק בלתי נפרד מהגיבוש. האם אנחנו מבינים בזה הכי טוב? כן? לא? בטוח שאפשר לעשות שם אגרגציה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כי פה אתה לא יכול לטעות, אתה חייב להיות מאוד מאוד מאוד מקצועי, להבין מה קורה - - - << אורח >> מאיה גורדין: << אורח >> אני רוצה לענות מטעם משרד החינוך. נעים מאוד, ד"ר מאיה גורדין, אני מנהלת אגף STEM במשרד החינוך. למשרד החינוך יש מנגנונים שבדיוק בודקים ומבקרים את המהלכים שקורים. כמו שאתה אומר, לא יום אחד בבוקר יש שולחן עגול עם הרשות לחדשנות והולכים לשנות את תוכניות הלימודים, והמנגנון הזה נקרא ועדת מקצוע. ועדת מקצוע מורכבת ממספר אנשי אקדמיה, יושב ראש הוועדה הוא פרופסור בתחום הדעת, וכיום גם שינינו למקצועות המדעים והטכנולוגיה והמתמטיקה את היכולת להכניס גם מומחים מהתעשייה ולא רק מהאקדמיה, כי אנחנו מבינים שהתעשייה כאן עוברת תהליך מאוד מואץ של שינוי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני חייב רגע, זה משהו שרותח בי הרבה מאוד שנים ואני מנסה לפעול בנושא הזה. זה לא שאתם עושים הכול נכון, ואני אגיד לך למה. כי אם בשנות ה-80 למדו לואו-טק במדינת ישראל, והיו הרבה מאוד מקצועות של לואו-טק, ממכונאות ונגרות ולא יודע מה, והיום כדי למצוא עובד אחד אתה צריך לחפור מתחת לאדמה כדי להוציא אותם מאיפשהו, ומקבלים משכורות יותר מהייטק היום, אני אומר, איפשהו טעינו בשנות ה-80 וה-90. אני לא רוצה שתהיה עוד פעם הטעות הזאת. << אורח >> מאיה גורדין: << אורח >> אתה צודק, ולכן גם אני חושבת שהשינויים שאנחנו עושים – קודם כול, אני לא אתייחס למה שהעלית מאחר שבשנות ה-80 אני רק נולדתי – אבל אני כן יכולה להעיד שהשינויים שאנחנו עושים עכשיו בעולם מגמת מדעי המחשב, ובכלל התוכניות של הבינה המלאכותית שאנחנו מכניסים לתלמידי חטיבות ביניים, אנחנו לוקחים בחשבון את הסיכונים ואנחנו עושים אותם בזהירות המתבקשת. אנחנו גם משאירים את המסלולים הקיימים של הנדסת תוכנה וסייבר כך שאנחנו משנים אותם בהדרגה ואנחנו עושים את זה עם גיבוי של האקדמיה ושל התעשייה. זאת אומרת, החינוך הוא לא Standalone, אנחנו נמצאים בתוך אקוסיסטם ואנחנו כל הזמן בודקים את עצמנו, איפה אנחנו נמצאים עם האקוסיסטם הלאומי שלנו, אבל איפה אנחנו גם נמצאים כשאנחנו בוחנים את מה שקורה במדינות שסובבות אותנו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ואחרי כל מה שאמרת, אני חושב שחייב להיות מישהו מלמעלה, אדוני, שמפקח על האירוע הזה, ואני אגיד לך למה. כי היום את פה, מוחרתיים תקבלי איזה תפקיד במקום אחר, ויבואו אנשים אחרים ויהיו דעות אחרות. ולכן, בגלל שזה כל כך קרדינלי ומדובר פה על עתיד ילדינו ועל מיליארדים שמשקיעים במשך השנים, זה חייב להיות מלמעלה, עם מומחה הכי גדול שיכול להיות שינווט את הספינה הזאת. כי אנחנו רואים היום, המדינה סובלת. לך תשיג היום מסגר, לך תשיג היום, אני לא יודע, כל מיני מקצועות שלמדו אותם בעבר. לא קיימים, אין, אין כאלו. אין, אפילו לזה מביאים עובדים זרים. בגלל זה חייב להיות משהו מלמעלה, איזו מטרייה מקצועית מאוד רצינית. ככה אני רואה את הדברים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. זה בהחלט אחד הנושאים שאני מניח שהוועדה בהמשך דרכה תצטרך להמשיך ולעקוב, והמטה בוודאי ייגע בזה. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> לא סיימתי, אבל אני אקצר, כי אני רוצה לפחות לסיים להתייחס לנושא של דוח מבקר המדינה. בתחום ההון האנושי, כמו שהתחייבנו במסגרת ההתחייבות של ות"ת במסגרת תל"ם, הוגדל מספר המלגות לתלמידי מחקר, והתוכנית הורחבה כך שתכלול גם תלמידי תואר שני, והיא כבר עומדת על 250 מלגות רב-שנתיות. הזמן קצר, לכן לא אפרט, אבל מה שחשוב לי להגיד בשורה התחתונה זה שהגענו לסוף 2024 בנקודה מסוימת אחרי שהייתה התקדמות משמעותית, אבל באמת מאז, בשנה האחרונה, מעבר לזה שהוקם המטה, הייתה הבשלה של כל העשייה שלנו בתוכנית לתשתיות מו"פ לבינה מלאכותית. אחרי הרבה מאוד שנים, שנתיים-שלוש, העבודה של התוכנית הבשילה ועמדה במרביתם המכריע של היעדים שהיו לה. הבאתי פה רק שתי דוגמאות, אבל אפשר לתת עוד. היה סימן שאלה סביב המימוש התקציבי והוא הוסר כמעט לחלוטין. אנחנו עומדים על בין 80% ל-85% מימוש מהתקציב עד סוף הרבעון, עד סוף 2026. הפעילות הענפה של התוכנית באה גם לידי ביטוי במיקום של ישראל באחד ממדדי הבינה המלאכותית המובילים שציינתי קודם. אחרי שנתיים שבאמת הייתה ירידה, התוצרים של התוכנית הבשילו ושוב עלינו למקום שביעי בעולם תוך כדי זה שבכל מה שקשור לסביבה מאפשרת עלינו ממקום 65 למקום 12 בעולם, ובעולם של אסטרטגיה ממשלתית קפצנו מ-32 ל-14, בין היתר בגלל התוכנית שפרסמנו שיוסף ציין. בשורה התחתונה, היעדים של התוכנית כפי שהוצגו, הוצגו במרביתם הגדול, זה ברמה הזאת. מעבר לזה, תכננתי לדבר על הצד של הארגז הרגולטורי בחינוך. אני לא יודע אם אתה רוצה, חבר הכנסת שוסטר, שניגע בזה. מירב הזכירה את זה קודם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אולי בשתיים-שלוש דקות, רק להבין על מה מדובר. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> מירב הזכירה את הנושא. זו דוגמה לשיתוף פעולה שלנו, עוד תוצר של התוכנית שלנו לבינה מלאכותית בשיתוף פעולה עם משרד החינוך. מה שעשינו שם, הקמנו ארגז חול רגולטורי. מערכת החינוך, כמו שאתם יודעים, יש לה הרבה מאוד אתגרים, הטרוגניות בכיתות, עומס מידע, פערים לימודיים, והבינה המלאכותית מאפשרת מימוש של למידה מותאמת אישית, אבל אז יש את השאלות שאתה גם ציינת קודם –מה עם רגולציה, מה עם פרטיות, מה עם פדגוגיה, מה עם אחריותיות, אי-שוויון. הפתרון שלנו בעולם הזה, הייתה תוכנית שיתוף פעולה מאוד יפה, אגב, יש לנו שיתוף פעולה כזה עם הרבה מאוד משרדים, לא רק עם משרד החינוך, אבל בעולם של בינה מלאכותית זה משהו שקרה בשנה האחרונה. הקמנו מה שנקרא ארגז חול רגולטורי שנותן מסגרת ניסוי מבוקרת שמאפשרת לחברות לבחון את הפתרונות החדשניים שלהן בעולמות ה-AI באזור שהוא יחסית מוגן. מצד אחד אנחנו מפחיתים את החסמים הרגולטוריים בשלבים מוקדמים עבור החברות ועושים בדיקת היתכנות פדגוגית, טכנולוגית וארגונית, ומפיקים תובנות תוך כדי ריצה, ומזהים גם את הסיכונים ונותנים מענה. וזה עובד לשני הכיוונים: זה עוזר מאוד לחברות להתאים את הטכנולוגיה, וזה עוזר מאוד לרגולטור, מי שזה לא יהיה, תלוי בתוכנית, פה ספציפית למשרד החינוך, להתאים גם את עצמו. והמהלך הזה מתקיים, חשוב לציין, בשיתוף פעולה מלא בין משרד החינוך אלינו, כחלק מתפיסה מערכתית ולא נקודתית, וזה באמת משתלב בחזון שמירב ציינה, תוכנית 720 של משרד החינוך, ומדבר על חוויית למידה מותאמת אישית ותשתיות מודולריות. במסגרת הקול הקורא שיצאנו, מירב הראתה סרטון של חברה אחת, היו 30 בקשות של חברות Education-tech, בסוף בחרנו ארבע מהן לעבוד בארגז החול הזה עם תקציב כולל של כ-10 מיליון שקלים, והן צפויות להתחיל לעבוד בספטמבר שנה זו במערכת החינוך. אנחנו קצת תלויים באיך שמערכת החינוך עובדת, כך שספטמבר זה התאריך הכי קרוב, אבל בגדול הוועדה כבר התקיימה. הסוגיות שאנחנו מטפלים בהן שם הן גם פרטיות, גם ניטור הזיות במערכת ה-AI שציינת, גם שינוי ארגון הלמידה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הזיות? << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> בעולם של AI יש את הנושא של הזיות, המערכת ממציאה דברים, היא כותבת את זה בביטחון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, נכון לא נכון, דברי בביטחון. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> בדיוק. גם טיפול בנושא הזה. זה גם יאפשר לדון בתפקיד המורה, בהכשרה שלו. מקבלים על הדרך בארגז החול הזה המון תובנות. המהלך הזה, כמו שמירב ציינה, מלווה על ידי שתי ועדות, גם בין-משרדית וגם ייעודית, לבדוק את כל נושא הניהול השוטף של ארגז החול, בדגש על הנושא הרגולטורי. זה מציג גישה אחראית של המדינה: מעבר מניסוי לא מפוקח למדיניות שמבוססת ראיות, צמצום הסיכון לפגיעה בפרטיות ובשוויון הזדמנויות, מחזק את כשירות מערכת החינוך לעידן ה-AI ומייצר תשתית לאסדרה לאומית ולא סתם פתרונות אד הוק. זאת אומרת, תהליך מאוד סדור ומסודר. בשורה התחתונה, יש כאן מודל לשילוב AI בחינוך כאתגר מערכתי ולא רק טכנולוגי, וארגז החול הרגולטורי הוא כלי בקרה ללמידה וגיבוש מדיניות שמאפשר חדשנות תוך שמירה על אחריות ציבורית. והאיזון הזה הוא מאוד מאוד חשוב לנו. למרות שאנחנו רשות החדשנות, גם הצד השני חשוב. הוא מגן על התלמידים והמורים ומאפשר לנו היערכות מושכלת לעתיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חשוב. אני ממשיך לכל האורך להביע את ההוקרה שלי ואת שביעות הרצון מהאיזון הזה שאתה מדבר עליו בין, פעם קראנו לזה סטמינה, האנרגיה לחדשנות, ליוזמה, למעצמתיות, לבין העובדה שאנחנו עוסקים בבני אדם, בחברה, וערכים שלא ישתנו בגלל שום טכנולוגיה שנמציא ושתמציא אותנו. << אורח >> צבי גולצמן: << אורח >> לסיום אני אגיד גם שיש לנו צופים, מסתבר שיש צופים אמיתיים, כבר שולחים לי SMS-ים. חבר הכנסת עודה ביקש הרצאה, כבר יש מתנדבים לעזור לי בהרצאה, רק תזמינו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אשרינו. אני מבקש מהוות"ל והמל"ג, נציגינו פה. << אורח >> דניאל מילבאוור: << אורח >> שלום לכולם, אני דניאל מוות"ת, אני אחראי על תשתיות מחקר וקרנות מחקר, ובאופן ספציפי על התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. נמצאת אלינור אלבוכר מהאגף האקדמי. אנחנו התבקשנו לדבר על חינוך והכשרה לבינה מלאכותית. באופן ספציפי, רק להגיד שוות"ת כבר מעורבת בנושא מ-2018. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> התבקשתם על ידי מי? יש פה איזו מערכת עלומה שנותנת לכם בקשות חוץ ממני, אני צריך להכיר אותה. זה במסגרת ההזיות. << אורח >> דניאל מילבאוור: << אורח >> ות"ת פעילה בנושא של מדעי הנתונים באופן אינטנסיבי משנת 2018, עוד לפני שמונה שנים, עם הקמת מרכזי מחקר באוניברסיטאות. אנחנו תמכנו בצורה תקציבית מאוד רצינית. בשנים האחרונות העניין של איפה לומדים בינה מלאכותית ומה לומדים בדיוק בבינה מלאכותית מאוד מאוד העסיק את האקדמיה. המחלקות הרלוונטיות ביותר מן הסתם היו הנדסת תוכנה, מדעי המחשב, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה וכדומה, כל מקצועות ההייטק, אפשרו לסטודנטים שלהן כבר בתואר ראשון להיחשף לקורסים בצורה משמעותית, ובמיוחד בתואר שני. ממש לבחור מגמה שקשורה לתחומים בבינה מלאכותית, בין אם זה NLP, למידה עמוקה, ראייה ממוחשבת וכדומה. ארז קצת הזכיר בשיחה שלו שבחודשיים האחרונים היה כבר דיון איתו לגבי ירידה ברמה של התואר, ולפתוח תוכניות לתואר ראשון, שזו באמת הדרמה הכי גדולה שקורית כרגע. ממש בשבועות האחרונים המל"ג אישרה בהמלצת ות"ת פתיחה של שבע תוכניות לימוד לתואר ראשון ועוד שתי תוכניות לתואר שני. זאת אומרת, סטודנטים שירצו כבר בתואר ראשון לקחת את זה כמקצוע הכי מורחב, הכי חשוף, הכי עמוק, עם כלים לפיתוח וכדומה, יוכלו כבר בתואר הראשון לקחת את התואר הזה. אנחנו מדברים על 780 סטודנטים כבר בשנה הבאה שיתחילו ללמוד את זה בפריסה גיאוגרפית רחבה. זאת אומרת, היה גם חשוב שהמהלך התכנוני יתבצע כמו שצריך. זה החל מבן גוריון בדרום עד תל חי בצפון, ולא רק במדינת תל אביב יהיה אפשר לקחת את התואר הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם תוכלו לחדד, אולי יחד עם חברתך מהצד הפדגוגי-אקדמי. ברור לחלוטין שהאנרגיה המובילה היא אנרגיה שמצויה במרחבים של המדעים המדויקים. << אורח >> דניאל מילבאוור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל זה אירוע ציוויליזציוני. << אורח >> דניאל מילבאוור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> והוא מחויב באינטגרציה. כל האירוע עצמו הוא אינטגרטיבי. אני חושב שצריך להטמיע, או לחשוב, לפחות ראוי לבחון, שבשלבים השונים של הלמידה תעסקו בהטמעת הדיסציפלינות האחרות. << אורח >> דניאל מילבאוור: << אורח >> זה לחלוטין כבר קורה במשך - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למשל במדעי הרוח. << אורח >> דניאל מילבאוור: << אורח >> בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, סטודנטים שרוצים לקחת חטיבה, שימוש בכלים בבינה מלאכותית שמשפיעה על הדיסציפלינה שלהם, יכולים לעשות את זה. אותו דבר בלימודי משפטים. יש מודלי שפה שהם מאוד מאוד משמעותיים ללימודי משפטים, אפשר לקחת קורסים בבינה מלאכותית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבין מה שאתה אומר, ואני מתכוון גם, זה ודאי נכון, זה הטריוויאלי, אני מדבר על ההשפעה ההדדית, השותפות בפיתוח מתוך הבנה שמדובר פה בכלי, איך אמרנו קודם? השווינו את זה לאנרגיה האטומית, למשהו שיש בו קפיצת מדרגות. ולכן איזושהי עבודה משותפת, אני אפילו לא יודע בדיוק להבהיר את מה שאני חושב או מרגיש באינטואיציה. זה אירוע שהוא חשוב מכדי, איך אמרנו על מלחמה? מלהשאיר את זה לגנרלים. אירוע שהוא ציוויליזציוני מדי בשביל להשאיר אותו רק לפיתוח הטכנולוגי, ולשאול אחר כך איך נוכל להיעזר בו בלמידה, בחינוך או באקדמיה או בחיים האחרים. החיים האחרים צריכים להיות חלק מהפיתוח כל הזמן. אנחנו יודעים את המחשבות האלו, העקרוניות, החברתיות, המוסריות, הפילוסופיות של מפתחי ה-AI בעולם. חלקם פרשו, עברו, ניסו, כי הם מבוהלים עד מבועתים ממה קורה פה, נכון? אנחנו לא. בסדר, אני מציע. זהו, כבר שיקולכם. תודה. את רוצה להוסיף? ויש לנו עוד נציגים, מערך הדיגיטל. << אורח >> ניר ינובסקי דגן: << אורח >> שלום, לי קוראים ניר ינובסקי דגן, אני ראש מחלקת חדשנות, דאטה ובינה מלאכותית במערך הדיגיטל. אני מאוד רוצה להתחיל בפרגון, אני חושב שיש כאן המון גופים שעושים עבודה מאוד מאוד קשה בתקופות לא קלות בתוך הממשלה. נושא כזה היה עלול ללכת לאיבוד, ואני חושב שדווקא בשנתיים האחרונות אנחנו רואים המון עשייה. גם לפרגן למטה החדש לבינה מלאכותית שהוקם רק עכשיו, הוא עובד עם מעט מאוד אנשים והוא מצליח לעשות המון עשייה, גם לדבר עם הרבה אנשים חשובים, גם להגיע כבר עכשיו להצלחות ראשוניות ולרתום גם גופים בין-לאומיים לסיפור הזה. גם לפרגן למשרד החינוך שהרים כאן תוכנית מאוד מרשימה. גם הכנסים מרשימים, אבל גם מאחורי הכנסים יש הרבה עבודת שטח. זה מאוד יפה שהמשרד מצליח לחשוב מחוץ לקופסה ולהגיע להתקדמות בנושא הזה. גם לצביקה וגם לד"ר זיו קציר שעשה עבודה מאוד מרשימה בתוכנית, וחלק מהפירות שלה, אנחנו רואים אותם רק עכשיו. גם למשרד המדע, שאנחנו עובדים איתו מאוד מאוד צמוד, גם בהיבט הרגולטורי, גם בתמיכה במשרדים. יש כאן המון משרדים שמצליחים לעבוד ביחד, וזה לא מובן מאליו, ואני חושב שצריך לשים את זה על השולחן, העלייה במדדים של הבינה המלאכותית היא תוצר של הרבה עבודה של כולם ביחד. אני אסביר רגע על התפקיד של מערך הדיגיטל בתוך הסיפור הזה. דובר כאן קודם על הצורך בהנחיה. יש לנו מנחה, אם אני ממשיל את זה רגע לעולם הסייבר, בעולם הסייבר יש לנו את מערך הסייבר הלאומי, שהוא המנחה הלאומי של תחום הסייבר, אבל יש מנחים מגזריים. את המגזר הציבורי מנחה יחידת יהב, שהיא מערך הדיגיטל. גם בעולם הבינה המלאכותית יש לנו מנחה לאומי. ארז הוא זה שקובע את הדירקטיבה, הוא המומחה שנותן לנו את הרוח הגבית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה מקרב תשובה או אומר תשובה מעניינת לשאלה שהייתה לי קודם. באמת מרכז הסייבר הוא מנחה, עד כמה שאני מבין הוא מנחה, לפחות של הארגונים הציבוריים, של התשתיות הקריטיות. האם זה מה שלדעתך ראוי שיקרה גם בדיגיטל ב-AI? מה קורה בדיגיטל? נגיד ככה. << אורח >> ניר ינובסקי דגן: << אורח >> בעולמות הדיגיטל אנחנו המנחים של המגזר הציבורי בדיגיטל דאטה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מנחים. << אורח >> ניר ינובסקי דגן: << אורח >> אנחנו מנחים. אנחנו לא המפקדים שלהם, אנחנו המנחים שלהם מבחינה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, אני רוצה לרדת לשורש ההגדרה. המשטרה היא מנחה של אוניברסיטה בתחום ביטחון, אבל זה כמו הייעוץ המשפטי, זה לא איזה Nice to have, הוא אומר מה צריך לעשות. << אורח >> ניר ינובסקי דגן: << אורח >> נכון. גם במקרה של דיגיטל, אבטחת מידע, פרטיות ודברים כאלה, ההנחיות שלנו הן הנחיות מחייבות. אני חייב להגיד שמעבר לזה שיש לנו שיניים, אנחנו לא משתמשים רק בשיניים, אלא גם הרבה מאוד בתמיכה, במנטורים, בקורסים, בתוכניות כמו מובילים דיגיטליים שמעצימות את המשרדים ואת העשייה שלהם. כי בלי לזלזל בשיניים, אני חושב שמאוד מאוד חשוב שהדברים האלה ייעשו בהסכמה. קודם נתתם כאן דוגמה לגבי מה צריך ללמוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, יש מדדים, אתם בוחנים, אתם מפרסמים, נכון? יש לכם אנשי קצה שאתם מאמנים אותם וכולי. << אורח >> ניר ינובסקי דגן: << אורח >> אם ניקח למשל את הדוגמה של איך משנים תוכנית לימודים, אני לא חושב שצריך לשנות תוכניות לימודים באמצעות שיניים. אני חושב שהדיאלוג צריך לכלול גם אנשי חינוך, גם אנשי טכנולוגיה, גם אנשי תעשייה, גם אנשי אקדמיה. ולכן, למרות שיש לנו שיניים, רוב העבודה היא עבודה יום-יומית עם המשרדים. אני רק עשיתי את ההפרדה הזאת שבאה ואומרת, יש לנו מטה לאומי לבינה מלאכותית, הוא המנחה, הוא כוכב הצפון שלנו לענייני בינה מלאכותית. אנחנו, צר עולמנו כעולם המגזר הציבורי, התפקיד שלנו שהמהפכה הזאת תוטמע במגזר הציבורי כדי שהיא תשפיע על כל תושב במדינת ישראל, בחינוך, בבריאות, ברווחה, בתחבורה, בתעסוקה, וזה מה שאנחנו קמים בשבילו בבוקר. אנחנו מנחים את המשרדים, המשרדים עצמם מנחים גם מערכות. אם זו מערכת הבריאות למשל, צריך בסוף שהמסר הזה יהיה באחרונת הקופות ובמרפאה הצבאית בפריפריה. גם במשרד הבריאות יש תפקיד הנחייתי כדי שבסוף הדברים האלה יגיעו לתושבים. אני אספר קצת על העבודה שמתרחשת בהקשר הזה. אם אנחנו מדברים על דוח המבקר שהתייחס גם אלינו ב-2024 לא בתור הכינור הראשון, אבל בתור כינור שלישי או רביעי או חמישי, לקחנו את הדוח הזה מאוד מאוד ברצינות. אני חושב שהמבקר עשה עבודה טובה בלבעוט לכולנו בישבן ולהראות לנו כמה המשימה הזאת היא חשובה ודחופה, ובאמת קידמנו המון דברים בעולמות של דאטה ובינה מלאכותית. אנחנו עובדים על ארבעה סוגים של מערכות לאומיות: אחת מהן היא פתיחת הדאטה – כדי שהבינה המלאכותית תעבוד היא לא צריכה רק GPU, שזה באמת תפקיד חשוב, היא צריכה שהדאטה תהיה פה ותהיה איכותית ותהיה זמינה ותהיה נגישה. בפורטל Data Gov כבר יש למעלה מ-1,000 מאגרי מידע כאלה, ויחד עם התוכנית הלאומית ותוכנית נכסי הדאטה אנחנו מוציאים עוד ועוד דאטה לאוויר העולם, שזה האוויר שאותו צורכת הבינה המלאכותית. יש לנו פרויקטים של איגום נתונים ואנליטיקה על הנתונים האלה כדי שבסוף גם ההחלטות שמתקבלות על מפונים, על פצועים במלחמה, על מערכת החינוך ועל עתיד התעסוקה יהיו החלטות שמתקבלות באנליטיקה על נתוני אמת. יש לנו מערכת שנקראת אמו"ן שכבר עושה את זה בחלק מהעולמות. יש לנו מערכות כמו אגם ניצנים, TIMNA בבריאות – תשתית מחקרית לנתוני עתק, שמאפשרות לקבל נתונים על בסיס ביג דאטה באמצעות בינה מלאכותית. הרובד הבא הוא עבודה במערכות מבוזרות. לא תמיד מותר לנו לאגם את הנתונים, יש כל מיני חסמים: סייבר, אבטחת מידע, פרטיות. יש מקרים שבהם לא נרצה לאגם את הנתונים. גם במקרים האלה אנחנו רוצים שבינה מלאכותית תעבור על הנתונים האלה ותשתלב בתוך העבודה. יש לנו מערכת שנקראת רקמ"ה שכבר עברה מכרז, רשת לקידום מדעי הנתונים, שהמטרה שלה היא לאפשר מחקר חוצה בבריאות, חינוך, תעסוקה ביחד, בלי לאגם את כל הנתונים האלה במקום אחד. זה מאוד חשוב, והבינה המלאכותית מאפשרת לנו לעשות את זה. והרובד הרביעי נקרא Gov AI. אנחנו צריכים להביא את כל כלי הבינה המלאכותית להיות זמינים גם עבור עובדי המדינה וגם בתוך המערכות של המדינה. מירב הדגימה את זה בצורה מאוד יפה לגבי חינוך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לשאול שתי שאלות. אחת, האם אתם שותפים פורמלית במטה או יש לכם נציגות? << אורח >> ניר ינובסקי דגן: << אורח >> אנחנו נפגשים עם המטה באופן יום-יומי, אנחנו בדיוק חזרנו מנסיעה משותפת להודו. המטה הוא מאוד מאוד קטן, כך שאני חושב שהמטה עובד היום באמצעות הרבה שותפים ואנחנו השותף המרכזי שלו לתחום המגזר - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם שותף משמעותי. שאלה מהצד – אתם לא יכולים להנחות את המגזר הפרטי, אבל האם אתם רואים את עצמכם כמוקד ידע, או לא צריך, למגזר הפרטי? << אורח >> ניר ינובסקי דגן: << אורח >> זו שאלה מורכבת. קודם כול, המגזר הפרטי הוא הרבה פעמים מוקד ידע עבורנו. בתחום הזה הרבה מהחוכמה נמצאת באקדמיה ובמגזר הפרטי, ולכן יש לנו יחידת אקוסיסטם, ואנחנו נפגשים באופן יום-יומי עם המגזר הפרטי והאקדמיה. לאחרונה אנחנו רואים שאנחנו גם מצליחים לתרום ידע. אבל באמת יש בארץ מומחים בין-לאומיים בתחום הזה, גם במגזר הפרטי, גם באקדמיה וגם בגופים נוספים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, אין צורך. בסדר גמור. << אורח >> ניר ינובסקי דגן: << אורח >> אני רק אסיים את הנושא הזה. מעבר לעבודה על הדברים המרכזיים האלה, ודיברתי על Gov AI, שהוא נותן כלי בינה מלאכותית לעובדי הממשלה ולתוך מערכות הממשלה, איך לגרום לוועדות הממשלה לעבוד עם בינה מלאכותית, איך לגרום לכל מיני תהליכים ביורוקרטיים בתוך הממשלה להתייעל באמצעות בינה מלאכותית. יש לנו תמיכה במשרדים באמצעות קולות קוראים. אנחנו מפעילים אותם יחד עם המטה, יחד עם משרד המדע, שהוא שותף מאוד מרכזי. יש לנו קולות קוראים שמפעילים כבר עשרות פרויקטים של בינה מלאכותית בתוך משרדי הממשלה. אני חושב שאחרי כל הדברים האלה, אנחנו צריכים לעשות דברים הרבה יותר מהר, המהפכה הזאת היא עצומה, ולכן אני מאוד מודה למשרד המבקר על זה שאתם נשארים עם היד על הדופק. אנחנו צריכים את היד שלכם על הדופק כדי שנוכל לעשות את הדברים האלה עוד יותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בדברים שלך גם עשית מה שאתה מצפה, וזה להתקדם מהר. דיברת מהר, אבל גם הוכחת את הקושי. זאת אומרת, קשה לעקוב, העולם הזה מתפתח מהר. אני מודה על כך שאתם פועלים ועוסקים וכולי, אבל בתור מי שלא רחוק נגיד לחלוטין מהתחום, צריך מאוד לשים לב לכך שצריך לחבר, כאקט מנהיגותי, צריך לוודא, כמו כל מפקד, שהוא לא הולך רק עם החוד ושהחברים מאחור מצטרפים. תודה על הדברים, על השותפות בשירות הציבורי, חשוב מאוד. סיון נויפלד, איגוד ההייטק. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> סיון נויפלד, איגוד ההייטק, התאחדות התעשיינים. אני אציין שאנחנו עובדים באופן ממש צמוד, גם עם מירב זרביב בכל הפן של החינוך הטכנולוגי, וגם עם ארז אסקל בכל מה שקשור ל-AI. אני באה לפה מנקודת המבט של איגוד ההייטק, שהוא מייצג חברות טכנולוגיה ותעשייה מתקדמת, הוא מהווה גשר בין תעשייה, ממשלה ומערכת החינוך. ומהשטח אנחנו כבר רואים באופן ברור שהבינה המלאכותית משנה מקצועות. וזה ממש דומה למה שאמרתם במשרד החינוך, שצריך להתאים את המגמות בהתאם לדרישות התעשייה. זה אחד הדברים שאנחנו שמים עליו דגש בהתאחדות ובאיגוד באופן כללי. אני רוצה להתייחס למה שאמרת על המגזר החרדי. הבינה המלאכותית מייצרת הזדמנויות אדירות, אבל במקביל יש סיכון ממש גדול להעמקת פערים ואי-שוויון חברתי אם לא ניערך נכון. ומירב זרביב הציגה פה באמת פעילות מרשימה של משרד החינוך, והכנס שהיה באמת מרשים, נכחתי בו, אבל בפועל, במשרד החינוך, לי יש ילדים שלומדים בד', ה', ו', הם לא משתמשים בבינה מלאכותית. יש באמת כלים מדהימים, אבל הם לא באמת נגישים. אני לא באמת חושבת שמורות היום הן בעלות רמת מיומנות גבוהה ללמד AI, ופה מערכת החינוך וגם ארז אסקל צריכים להבין איך עושים את המורים מיומנים יותר, איך מטמיעים בינה מלאכותית, לא רק מדגמית במספר בתי ספר, אלא בצורה הרבה יותר רחבה. אחד הדברים שהאיגוד עושה, הוא הקים ועדה של חינוך טכנולוגי, יושב בראשה אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים, שהוא גם יו"ר האיגוד, ומה שאנחנו כן רואים מהתעשייה, שהיא מוכנה לקחת חלק בכל מה שקשור לסיוע למערכת החינוך בהעברת תכנים על ידי מנטורים מחברות. הם פותחים את הדלת שלהם ואת המפעלים, שתלמידים יגיעו אליהם פיזית ללמוד AI, וגם מקצים שעות של מהנדסים להגיע לבתי הספר. וזה דבר שמורים באופן כללי צריכים לקחת ולאמץ אותו, כי הידע, כמו שאמרת, נמצא בסוף בתעשייה, אצל האנשים המיומנים, וצריך לקחת ולחבק את זה. אני חושבת שפה, הדבר החשוב, טכנולוגיה קיימת, צריך להשקיע בהון האנושי – מורים ותלמידים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שאני שמעתי ואני שומע גם ממך זה את החיבור, כמעט התלות, המאוד מעניינת בין התעשייה לבין מערכת החינוך, והמוכנות שלכם לתרום למערכת, והציפייה שהתוצרים יהיו רלוונטיים. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> חד-משמעית. בסוף התעשייה היא הצרכן הגדול של התלמידים שייצאו ממסגרות החינוך וירצו את המהנדסים הבאים, והטובים ביותר שיגיעו לאינטל, למיקרוסופט, גוגל ויפתחו את הסטארטאפים הבאים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגב, אני מניח שאחת השאלות שאתם שואלים את עצמכם היא מה זה נקרא "יגיעו". הרי מה, יגיעו בגיל 22-21, או בגיל 16, 17, 18. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> זו אחת השאלות, נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> פעם היו כאלה שהיו מגיעים לאקדמיה לפני הזמן, ואין שום סיבה, בצורה ראויה, לא להיות משולבים. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> נכון, אחד הדברים שאנחנו עוסקים בהם באיגוד זה איך הם מגיעים למהנדסים בשלב הרבה יותר צעיר ולא מחכים לאחרי הצבא, אחרי הטיול, ואז ניגשים לתואר ראשון, ואז בגיל 30 צריך להתחיל לכתוב קוד, כבר מי נמצא בשלב הזה? זה צריך לקרות הרבה קודם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חברים, מי מהנוכחים רוצה להוסיף? בבקשה. << אורח >> נועה נוה: << אורח >> אני אשמח להתייחס. שלום, אני נועה נווה, מנהלת את אגף האקוסיסטם במנהל חדשנות וטכנולוגיה. אני רוצה להתייחס לדברים שהעלית. שאלתי מקודם את מירב אם יש אתגרים, כמובן אתגר ההטמעה, אני חושבת שהוא אתגר שכולנו מתמודדים איתו. אנחנו לא פה באיזו מערכת שמישהו נותן איזה פקודה וכולם מבצעים. זה משהו שאנחנו כמובן צריכים לעבור גם תהליכים של חשיפה, הכשרת לבבות, הטמעה. זה לא קורה בשנייה אחת, ומירב הראתה שאנחנו כמובן הולכים לסקייל הרחב ביותר, 2.3 מיליון תלמידים. הסיפור שהעלית פה לגבי כיתות היסוד, אנחנו יודעים שיש לנו קושי. זאת אומרת, אנחנו לא יכולים להשתמש בכלים של בינה מלאכותית בגילים של בית ספר יסודי, מכיוון שגם היצרן של אותם כלים מעמיד לנו את החוקים, ולא בכל גיל מותר להשתמש בכל כלי. זאת אומרת, כרגע, כמו שמירב הראתה, מכיתה ז' ומעלה משתמשים ב-Gemini, משתמשים ב-NotebookLM, אבל לכיתות א' עד ג' למשל אנחנו בכלל לא מאפשרים להשתמש. מכיתה ד' אנחנו עושים שימוש בכלים של בינה מלאכותית בנוכחות מורה בכיתה, אבל זה לא בכלים של בינה מלאכותית. אנחנו בנינו את ה-Q הבוט, ולמעשה הילד משתמש בכלים האלה כדי שהוא יכיר מה זו בינה, מה זו מלאכותית, מה זו בינה מלאכותית, יתחיל להבין מה זה פרומפט, יזהה כלים. הדבר הזה ייכנס, אבל אנחנו לא מעוניינים – אנחנו יודעים, דיברו פה הרבה גם על ההיבטים הרגשיים החברתיים – אין לנו שום עניין שילד כזה צעיר יתחיל לשוחח עם בוט, בוט ימליץ לו דברים כאלה ואחרים. אנחנו מאוד מאוד צריכים לעשות את הדברים האלה בשום שכל ולחשוב איך הדברים האלה נעשים. ולכן ברור שבכיתות היסוד אין איזה שימוש נרחב בכל הכלים או היכרות עם כל הכלים. יש לנו כמובן מסמכים שאנחנו מוציאים אותם למנהלי בית הספר כדי לשמור על הכללים, ואנחנו עוקבים כמובן על השימוש בכלים, רואים מאיזה גיל אפשר לעשות, ואנחנו כבר רואים שמכיתה ז' עשינו את כל המאמצים להכניס, כיתות א' עד ו' זה סיפור אחר לגמרי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק שהם יודעים יותר טוב מאיתנו לבד בסוף להשתמש בבינה המלאכותית. << אורח >> נועה נוה: << אורח >> נכון, אנחנו מבינים את זה, ובכל זאת אנחנו צריכים לשמור עליהם וצריכים לנהל את הסיכונים, כמו שמירב אמרה מקודם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. תהיו חזקים באיזון. בני אדם פיתחו את ה-AI, לא לוותר להם. יש לנו בזום את אבנר גורן, הוא המפתח של הספר, לא? מתמטיקה. בני. אתם אחים? << אורח >> אבנר גורן: << אורח >> שמי אבנר גורן, אני במקורי הייתי סגן נשיא באינטל בתחום ה-AI, ישבתי גם בוועדת תל"ם כנציג תעשייה וציבור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כבוד. << אורח >> אבנר גורן: << אורח >> כיום אני בלשכת הסחר ישראל-אמריקה בתחום הזה של AI. אני רוצה רגע להרים דגל אחד שאני חושב שאנחנו קצת מתעלמים ממנו. AI הוא תחום מאוד מאוד שונה מתחומי ההייטק הרגילים שהתעסקנו בהם, ובייחוד מסייבר, כי הוא רווי בהשקעות כבדות. אני טוען שאנחנו צריכים להסתכל על גישת דוד ולא גישת גוליית. אני חושב שאנחנו מנסים להתחרות עם העולם בממדים שפשוט גדולים עלינו. והחוכמה לדעתי צריכה להיות למצוא את האיזון בין להיות תחרותי בעולם בהשקעות שלנו, לפחות יחסית לגודל האוכלוסייה, אבל צריך להיות מבינים שאנחנו לא נוכל להגיע למובילות בתשתיות ברמה עולמית. מצד שני, אנחנו צריכים לאתר מהם אותם תחומים או Assets של AI שבהם אנחנו יכולים ליצור ייחודיות עולמית ולהישאר במובילות עולמית בתחומים מסוימים בתוך אותה מערכת AI הכבדה. אני חושב שזה חלק מהאסטרטגיה שחסר כרגע. רוב הדיונים היו על התחום של איך אנחנו משקיעים בתשתיות, איך אנחנו משקיעים בחינוך, איך אנחנו משקיעים בטאלנט, הכול נכון, אני לא חולק על דבר אחד. אני רק טוען שיש ממד נוסף. אני חושב שמטה ה-AI והאנשים שנמצאים פה צריכים לחשוב כל הזמן על במה אנחנו רוצים להתמקצע ב-AI כדי ליצור ייחודיות שתיתן לנו מאחז בתוך תחום ה-AI שאיננו רק ברמת הסקייל. זו רק הערה למחשבה קדימה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הערה מאוד חשובה. אני מבין שאתה אומר שני דברים. אחת, לא להתרסק, אתה מזהיר מפני התרסקות בדרך לאותה יומרת המעצמתיות. ושתיים, אתה אומר, כן, אנחנו צריכים, יכולים לבחון מקטעים, שדות מסוימים, זירות קונקרטיות, שבהם אנחנו יכולים לבוא לידי ביטוי. בוודאי אבל, אתה גם אומר, אנחנו צריכים להיות מובילים פר נפש, פר לא יודע, מטר מרובע. ואני מוסיף עוד, תנאי מינימום לענות על צרכי, נקרא לזה הביטחון, החינוך. זה בוודאי, בכל מזג אוויר. אבל שתי ההערות הראשונות היו במקום. תודה רבה. אנחנו נסיים בדברים של דניאל ואני אסכם. << אורח >> דניאל ג'ייקובס: << אורח >> תודה, אדוני היושב ראש. כפי שפתחתי, מאז פרסום הדוח חלו תמורות משמעותיות בתחום הזה, בהתארגנות הממשלתית, אבל גם בפעילות ועשייה רבה במגזר הממשלתי לקידום הטכנולוגיה. אבל מנגד, בעיקר בתחום התשתיות, ההון האנושי וההטמעה במגזר הממשלתי, יש עדיין פערים. הטכנולוגיה לא עוצרת, היא מתקדמת מהר, וכדי לשמור ולהעצים את מעמדנו ולשמר את המובילות יש חשיבות להמשך שיתוף הפעולה הממשלתי, כיום בראשות המטה הלאומי. משרד מבקר המדינה ימשיך בביקורות בתחום, גם ברמה הלאומית, אבל גם ברמת ההטמעה במגזר הממשלתי, על מנת לנטר את הפעילות הממשלתית בתחום חשוב זה שיש לו פוטנציאל אדיר גם לייעול המגזר הציבורי, אבל גם לשיפור השירות לאזרח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אם כן, אני אסכם, ברשותכם. אני מביע הערכה גדולה, קודם כול להתקדמות, להתייחסות הרצינית לדוח. אני מניח שהמערכות הממשלתיות לא התבססו רק, והאנרגיה לא רק באה מהדוח, אבל הדוח בוודאי היה משמעותי בעניין. הן בניית המטה הלאומי, ההתקדמות המרשימה במערכת החינוך, בבניית התשתיות הפיזיות של הדאטה סנטר. הוועדה רושמת לעצמה שבתוך כשנה אנחנו נקיים דיון מעקב על מספר נושאים שאני מפנה את תשומת ליבכם אליהם. אחד זה המבנה הארגוני ההיררכי שיאפשר שליטה מרכזית לאומית, ויחד עם זה יתמרץ יוזמה, עצמאות, באיזון נכון. הנושא השני הוא כמובן המשך מעקב אחר הפעולה המרשימה במשרד החינוך בערוצי הפעולה השונים. הנושא השלישי הוא אותן תשתיות של דאטה סנטרים. הנושא הנוסף הוא הבחינה, שהיא יותר עדינה, שמבקשת למצוא את האיזון בין חדשנות לבין אחריות חברתית, אנושית, וכן בין הטמעת הכלים לדיסציפלינות התוכן, לבין השתתפות הדיסציפלינות בפיתוח ובמסגור של הכלים. זה מה שדיברנו, הערתי בשיחה עם הוות"ת-מל"ג. אני חושב שזה נכון לכולנו לאפשר את ההפריה ההדדית הזו. אני חושב שצריך לבחון היטב, בעיקר במערכות החינוך, אבל לא רק. יש לזה משמעות. הפער בין מערכות החינוך השונות במדינת ישראל, אותו פער חברתי, יש מין מושג כזה שאתם מכירים אותו, אמיתי, יהיו לו מדדים נוספים ומשמעויות שצריך לנסות לצמצם אותן. ה-AI למען צמצום הפערים. מה שדיברנו בסוף, ההפריה ההדדית בין מערכת החינוך לתעשייה הרלוונטית. ועוד הערה אחרונה שנשמעה, אני חושב שהיא חשובה, לשים על השולחן את היומרה להוביל עולמית, שיש בה תעוזה וחוצפה ישראלית, וזאת אנרגיה מצוינת, אל מול הצורך לדעת את יכולתנו האמיתית בתחום הזה של ה-AI אל מול תחומים אחרים. כלומר, הצטיינות בתחומים נבחרים, אבל בוודאי עמידה בפיתוח פר נפש בהתאם לגודלנו, וכמובן בהתאם לצרכים הלאומיים שלנו. אני מודה לכולם ונועל את הישיבה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:22. << סיום >>