פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 193 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום רביעי, כ"ב באדר התשפ"ו (11 במרץ 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> מצב העסקים בגולן ובגליל בצל מבצע שאגת הארי << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר טטיאנה מזרסקי מוזמנים: עמית גולדמן – רפרנט כלכלה ותעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר ד"ר ניר בן אהרון – ראש יחידת המחקר, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים משתתפים באמצעים מקוונים: רס"ן גיא טוברי – רמ"ד הסברה, פיקוד העורף, צה"ל רמי יצקן – סגן מנהל קרן הפיצויים, רשות המסים בישראל ענבר בזק – חברת כנסת לשעבר אסף לנגלבן – ראש המועצה האזורית גליל עליון, מרכז השלטון האזורי רועי כהן – נשיא, להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל דדי סוויסה – מנכ"ל, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות יעל יששכר – עצמאית מקריית שמונה, סטודיו תמר, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות דובי אמיתי – יו"ר, נשיאות המגזר העסקי ציפורה נטל – בעלים, מלון אסטוריה טבריה, איגוד לשכות המסחר אסתר גרימברג – מנהלת איגוד בתי המלון והתיירנות, איגוד לשכות המסחר אביב מזור – מוביל צוות תעסוקה ותמריצים, מצפינים ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מצב העסקים בגולן ובגליל בצל מבצע שאגת הארי << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, היום 11 במרץ 2026, כ"ב באדר תשפ"ו. אנחנו בעיצומה של מלחמת שאגת הארי, ובתוך המלחמה הזאת, הצפון, שהובטח לו שלדורות הסרנו את האיום והחיזבאללה כבר לא מאיים על גבול הצפון, הצפון הפך להיות אחת החזיתות אולי המרכזיות במלחמה הזו עבור העורף. יישובי הצפון וקו העימות סופגים פה מכה קשה, באמת בצורה יוצאת דופן, ומי שנושא בנטל שם אלה בעלי העסקים בצפון. אני ביקשתי לקיים את ישיבת החירום הזאת נוכח המשבר הזה של בעלי העסקים שלא קיבלו שום מסלול מיוחד, ולפי ההנחיות הם בחזרה לשגרה כאילו אנחנו נמצאים במרכז. הדבר הזה פשוט לא מתכתב עם המציאות. אבל אני חייב לומר לממשלה, כשאני קורא הבוקר שקוצצו 150 מיליון שקל מהתקציב של הצפון, אני מבין עד כמה הניתוק הזה גדול. וההודעה שקיבלנו הרגע ממשרד האוצר, יושב לידי נציג האוצר, אתם יכולים לראות אותו, זה נציג האוצר שמחליט שהוא מגיע לוועדת החירום הזאת. הם בחרו לברוח מהוועדה הזו כמו שהם פשוט בורחים מהמצב. הדבר הזה הוא בלתי נתפס, אבל הוא מפגין את היחס של משרד האוצר לצפון, את היחס של משרד האוצר לקו העימות, את היחס של משרד האוצר וממשלת ישראל לבעלי העסקים ולציבור שנמצא שם. אנחנו נתחיל את הישיבה לא עם נציגי הממשלה, אנחנו נתחיל את הישיבה הזאת עם נציגי השטח. אני רוצה לתת לרועי כהן, נשיא להב, לפתוח, ואחריו לדדי סוויסה, בבקשה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> בוקר טוב לכולם. ראשית כול, אני רוצה לברך אותך, חבר הכנסת עודד פורר, על הכינוס המהיר של הוועדה, ולציין שעדיין ועדת הכספים לא קיימה דיון שעוסק במתווה הפיצויים. שוב פעם התעוררנו ב-28 בפברואר בשעה 8:30 בבוקר למציאות שבה מדינת ישראל יחד עם ארצות הברית החלה לתקוף באיראן, וכבר משעות הערב הבנו שאין שום מתווה פיצויים שהוכן במגירה לטובת ציבור העצמאים ובעלי העסקים. ושוב פעם, הנושא של מה יעשו ביום ראשון עם העובדים, עם המלאים, עם השכירויות, עם הארנונה, אתה מכיר את זה שנים רבות מהפעילות שלך כחבר ועדת כספים וכחבר כנסת, ושוב פעם מצאנו את עצמנו במציאות שבה הכול בערפל אחד גדול, בלי מתווה פיצויים. לאחר כמה ישיבות, אחרי דרישה שלנו, התחילו לצאת כל מיני כותרות ואמירות שזה יהיה כמו עם כלביא, אבל חוץ מהבטחות וכותרות אין כרגע שום מתווה פיצויים. ומרגע שנכנסה המערכה גם עם לבנון, עם החיזבאללה, הנושא של הצפון, וזו הסיבה שגם כינסת את הוועדה, מקבל משנה תוקף ומשנה חשיבות. מדובר פה על אירוע מאוד מאוד קשה, שגם ככה העסקים שם היו בתהליך של התאוששות בעקבות מלחמת חרבות ברזל, והמציאות הזאת תפסה אותם לא מוכנים ובלי כלים להתמודד. ולכן אני חושב שעצם זה שלא מגיע היום נציג האוצר לבוא ולהגיד מה בכוונתם לעשות עם אותם עסקים בצפון, ובכלל, האם יהיה חל"ת או לא יהיה חל"ת. תדע לך שיש כרגע מתח מאוד גדול בין העובדים לבין המעסיקים. יש פה מעסיקים שכרגע לא מחויבים לשלם את אותם ימי היעדרות של העובדים, ועובדים מנגד שמצפים לקבל שכר ולא להיפגע בשכר. כרגע יש ערפל שלם בנושא. אני יודע שנשיאות המגזר העסקי ודובי אמיתי נמצא כאן, אנחנו מנהלים מאבק על הנושא הזה של חל"ת. אבל אני חושב שהעסקים בצפון צריכים לקבל מתווה אחר לגמרי, שגם ההשוואה שלהם למרץ 2025 לא רלוונטית, וגם הצורך שלהם כרגע. שלחנו לכם לפני הדיון נתונים קשים מאוד על מה שקורה בצפון, אין תיירות, אין מסעדות, 70% רק מהתושבים חזרו, יש שם מציאות קשה מאוד של אפס זמן התגוננות. כלומר, אי אפשר לצפות מאנשים שיגיעו לעבודה, ולכן כל הניסיון הזה להגיד שמי שיש לו ילדים מעל גיל 14 יכול להגיע לעבודה, זה לא רלוונטי בכלל לאזור הצפון. עודד, היום אתה צריך לצאת פה בקריאה שכרגע מדינת ישראל תשפה כל עובד שלא יגיע לעבודה באזור הצפון ולא תכניס את המעסיק מול העובד לאיזה מתח מיותר. מעבר לזה, אני חושב שמהר מאוד צריך להביא ודאות לעסקים בצפון ולתת להם את התחושה שהמדינה עומדת מאחוריהם ולא שוב פעם לגרור אותם. לא אני אמרתי את זה, תבקש שיגיע נציג מבקר המדינה, הוא הוציא את הדוח האחרון על חרבות ברזל וקבע שזה מחדל של המדינה שהכסף הראשון שהגיע לציבור העצמאים והעסקים הגיע לאחר 92 יום. מה מצפים עכשיו מאותם בעלי עסקים, שמי ישלם את השכירות, את הארנונה, את ההלוואות, את הסחורות, את הצ'קים שבחוץ? מי מצפים שישלם את זה, שייקחו הלוואות בריבית של פריים פלוס דו-ספרתי כדי שישלמו את זה? אני באמת מנסה להבין למה אין פה נוהל שנותן מקדמות, נותן לאנשים האלה את היכולת לכלכל את צעדיהם. זה פשוט מחדל שפעם אחר פעם האנשים האלה מוצאים את עצמם. תאר לך, ואתה מכיר את זה, עודד, תאר לך עובד מדינה אחד שלא יקבל בראשון לחודש את השכר שלו. אני רוצה לדעת מה יקרה פה במדינה ואיך יתנהלו. אבל כשזה נוגע לציבור העצמאים והעסקים באזור קריית שמונה, באזור מטולה, אין בעיה, שיספגו חודש, שיספגו חודשיים, שיריבו עם העובדים שלהם, שיריבו עם הספקים, שהצ'קים יחזרו, שהבנקים לא יכבדו להם התחייבויות, הכול בסדר, אפשר לחכות. זהו, שלא. אנחנו הפסקנו להיות אזרחים סוג ב', זה למעלה ממיליון בתי אב, ציבור העצמאים, מספיק עם זה. ואני קורא לך, עודד, היום לצאת בקריאה ובהחלטה של הוועדה שלך שמקדמות ייכנסו בעיקר לעסקים בצפון כדי שלא תקרה שם קריסה של העסקים. תודה רבה, ואני מאוד מעריך את המהירות הזאת שכינסת את הוועדה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רק אגיד לגבי המקדמות, ואנחנו נשמע את זה עוד בהמשך הדיון, תכף יעלה פה בעל עסק שלא רק שהוא קיבל את הכסף באיחור, כבר שבעה חודשים, על עם כלביא, את המקדמות שהוא קיבל עכשיו מבקשים ממנו חזרה כי החליטו שירידת המחזורים לא קשורה, זה משהו טבעי. שזו הזיה לחלוטין כמובן בעסק תיירותי שהיה מלא לפני יוני והתרוקן כתוצאה מעם כלביא וחזר לפעילות אחר כך, את מה שמגיע לו על עם כלביא הוא לא קיבל. דדי סוויסה, ואחר כך דובי אמיתי, בבקשה. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> בוקר טוב, תודה רבה קודם כול על הדיון הדחוף הזה. אני חושב שגם הגבת הכי מהר שאפשר יחסית לכנסת ולקצב הפעילות שלה. הדיון הזה היה אמור מאוד מאוד מאוד להתחיל בכלל בוועדת כספים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חד-משמעית. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> אנחנו רק אתמול שאלנו שאלה, איפה יושב-ראש ועדת הכספים? אני לא מבין מה הוא עושה. אנחנו יודעים שהם עושים אתמול דיון ומדברים על עוד 6 מיליארד שקל שמנסים להעביר מפה לשם ולעשות כל מיני הסכמים קואליציוניים בזמן שאנשים לא שורדים בעסקים שלהם ונמצאים בתוך מקלטים ותחת צבע אדום בגבול הצפון. ואני שואל שאלה, עד כמה הניתוק הזה אמור להיות במשכן? ובסוף, המשכן, אני קורא לו עדיין, אני עושה כבוד ואני קורא לו משכן הקודש של מדינת ישראל, אבל אם העיסוק של ועדת הכספים הוא 6 מיליארד קואליציוני במקום לחשוב לרגע על מה שקורה בגבול הצפון כרגע ואיך אנשים מנהלים את החיים שלהם, זה ניתוק הכי מוחלט שראיתי בחיי. גבול הצפון זה אזור של אנשים שעושים ציונות, אלא אם כן ויתרנו עליה, אלא אם כן החלטנו שזו כבר לא ציונות ולשבת בצפון זו כבר לא אמירה ולעבוד את האדמה ולשבת על הגדר זה כבר לא ערך עליון. אני חונכתי על ערכים אחרים לחלוטין. בשבילי הם הגיבורים של עם ישראל. הם הגיבורים לא רק על מדים, והם לא גיבורים רק בזמן מלחמה, הם גיבורים דה פקטו יום-יום, מבוקר עד ערב, כשהם יושבים ומעבדים את האדמה ויושבים על הגדר. ומה שקרה לעסקים שם זו פשוט טרגדיה. נתון שאתם חייבים לדעת אותו – גבול הצפון הוא האזור השלישי במדינת ישראל במספר העסקים. קודם כול זה תל אביב, אחרי זה מחוז מרכז כמחוז, והאזור השלישי במדינת ישראל הוא גבול הצפון, שם הם היצרנים השלישיים. הם לא נטל והם לא פריפריה והם לא אומללים, הם יצרנים, הם מספר שלוש בייצור. הם מביאים כסף למדינת ישראל במהלך כל השנה. ואגב, אני אגיד לך גם יותר מזה. יש שם גם כמות אנשים משכילה אדירה שפשוט לא מוצאת מספיק מקומות עבודה שיכולים לבוא לידי ביטוי ולכן הם הופכים להיות יזמים ועובדים ומייצרים והופכים להיות עצמאים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לסיכום, דדי. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> ומה אנחנו עושים להם? אנחנו נבוא אליהם עם מתווה? עזוב שלא נותנים להם. חבר'ה, עוד שלושה שבועות פסח, חג. אנשים לא הולכים לחנויות, אנשים לא קונים, העסקים שם סגורים, הם נמצאים במקום שיש להם כמעט נוכח נפקד ליד החנויות, ומדברים איתם על מתווה שאולי הם יקבלו הוצאות מזכות? ממה הם יחיו אם זו הוצאה מזכה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. תודה, דדי. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> לא, ולכן אני מבקש, אנא ממך, הוועדה הזאת צריכה לבוא ולהחליט שאתם מחתימים עכשיו את כל חברי הכנסת ועושים דיון חירום על הצפון, גם במליאה, וגם ועדה משותפת יחד עם ועדת הכספים. האנשים האלה צריכים כסף ומייד. ואם לא, אני חושב אגב שזאת בגידה בציונות שקוראים לה גבול הצפון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי וגם תושב מטולה. בבקשה, דובי. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> בוקר טוב, אדוני היושב ראש. אני לא רואה אילו חברי כנסת נמצאים, אם ישנם, גם לחברי הכנסת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> תודה על הדיון שאתה מקיים, אני חושב שהוא דיון נכון. אנחנו מדברים על הצפון, גליל גולן. במילה אחת מה הסטטוס שלנו כרגע בכלל מבחינת הממשק שלנו מול האוצר כמגזר עסקי, בגדול, אנחנו די סגורים על תוכנית המענקים לכלל הארץ. נשאר פתוח הנושא של החל"ת, שעדיין אין הסכמות, והדבר הנוסף שנשאר פתוח הוא עסקים מעל 400 מיליון שאנחנו חושבים שכרגע הם מחוץ לתוכנית המענקים, אנחנו לא חושבים שזה נכון. יש להם תרומה ענקית לכלכלה ולמשק. זה בהיבט הזה. לגבי הצפון, שזה המיקוד שלנו היום, הצפון בלחימה, בלחימה לא פשוטה. הורדתי את החולצה עם המדים בשביל להופיע כיושב ראש המגזר העסקי ולומר לך, המצב פה לא טוב, הוא לא טוב משני כיוונים. אחד, כמי שהיה שר החקלאות, אנחנו הולכים לשנה שנייה של בצורת, שהגליל מושתת על שתי רגליים, אחת זו החקלאות, שתיים זו התיירות, ויש קשר ביניהן. וכשאני נכנס לשנת בצורת, ושנה שעברה השבתנו 30,000 דונם פה בצפון והשנה כנראה נצטרך להשבית עוד יותר, אני לא רואה את הסיוע באמת של הממשלה לטובת החקלאות בצפון, ובוודאי לא לתיירות שמושתתת גם על כל מה שקשור לזרימת הנחלים וכל מה שמסביב לזה. אני רוצה להאמין שבדיונים הקרובים, שיהיו היום, מחר, לצפון יהיה מסלול ייחודי. אמר שר האוצר שזו כוונתו, כרגע הדברים לא באו לידי מימוש. זה בהיבט של התיירות והחקלאות. בהיבט של המסחר, כרגע עסקים חיוניים עובדים, מעבר לזה, כל העסקים האחרים לא מכסים את רמת ההוצאה שלהם, ואין סיבה לפתוח את העסקים לאור המצב הביטחוני הלא פשוט, הייתי אומר אפילו מורכב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש כרגע בכלל דיון על מתווה ספציפי לקו העימות, למה שקורה בצפון? הרי החזרה לפעילות, שחזרו חלקית במרכז הארץ באופנים כאלה ואחרים, אתה יכול להגיד להם לחזור לפעילות בצפון? אי אפשר לקיים פעילות כזו בצפון כרגע. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> קשה מאוד לקיים פעילות כזאת. אני יכול לתת לך דוגמה. ספר שיושב במספרה ואמר, אולי אני אצליח לספר כמה אנשים, גם שם אין תנועה. העסקים הקטנים והבינוניים באפס פעילות, וגם אם הם פתוחים, הם לא מחזירים את ההוצאה, לא של השכירות, לא של הארנונה, ואין פה בכלל כרגע פעילות עסקית. מה קורה בעניין הזה בינינו לבין משרד האוצר? לא קורה הרבה, עדיין לא קורה הרבה. כן יש הנחיה של שר האוצר לבנות מתווה לטובת העסקים בצפון, אבל אנחנו עדיין בשלב הדיבורים ולא בשלב המעשים. אחד הדברים שחשובים, ואתה מכיר את זה לא פחות טוב ממני, זה לייצר את הוודאות שמי שיושב בקריית שמונה, מטולה ועד מנרה ולא משנה איפה ידע בדיוק מה הולך להיות, מה הממשלה מעמידה לו, ומסתכלים על דברים אחרים שקורים וזה לא מוצא חן בעינינו. לכן, אני חושב שאתה בתפקידך ומניסיונך צריך לעשות את כל המאמץ בדרכים שאתה מכיר לטובת הצפון. אני יודע שהצפון הוא קרוב ללבך. ואני כמובן אעדכן אותך באופן אישי לאורך כל הדרך, ובוודאי איעזר בך עם היכולות שלך והניסיון שלך. תודה רבה על מה שעשית היום ונהיה בקשר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני שמח שנציג האוצר אחרי המחאה שלנו הצטרף לדיון הזה באמצעות הזום. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אגב, אני רוצה להוסיף עוד מילה אחת. ראיתי שיש נציג של מס רכוש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> של קרן הפיצויים, לא מס רכוש. מנהל קרן הפיצויים. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> כן, מנהל קרן הפיצויים של מס רכוש. נדמה לי שראיתי כאן את רמי יצקן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נכון. דובי, האינטרנט שלך נעצר. נחזור אליך ככל שנצטרך. אני רוצה לתת קצת לבעלי עסקים. אני אתחיל עם יעל יששכר, עצמאית מקריית שמונה, ואחריה ניתן לציפורה נטל מטבריה. בבקשה, יעל. << אורח >> יעל יששכר: << אורח >> שלום לכולם, נעים מאוד. קודם כול, אני רוצה להגיד תודה על הדיון הדחוף הזה. אני נשואה עם שלושה ילדים, בעלת עסק עצמאי בקריית שמונה, חנות למתנות ולדפוס. נכון לרגע זה אני לא יכולה לפתוח את העסק בעקבות המצב ובעקבות זה שיש לי שלושה ילדים קטנים, הגדולה מביניהם בת שמונה. וכמו שהקודמים לפניי דיברו ואמרו, אנחנו באמת כרגע נמצאים במצב קיצון, אנחנו במצב אחר. אנחנו לא יכולים לחכות למתווה שיהיה בעוד כמה חודשים כמו עם כלביא או כמו בשום דבר אחר. אני עוד לפני המלחמה השכרתי את החנות שלי, לאורך כל המלחמה אני שילמתי ארנונה, שילמנו כל מה שהיה צריך, ההוצאות המשיכו לרדת בזמן שאנחנו בכלל לא היינו בעסקים, גם על הבית, גם על העסק. חזרנו בסך הכול בחודש אוגוסט לקריית שמונה, רצינו לתת הזדמנות לעיר, בחודש אוקטובר פתחנו מחדש את העסק לאחר שיפוץ, כי גם העסק שלנו קצת נפגע, וזה היה פשוט להתחיל מההתחלה. אני יכולה להגיד שיש ימים שאנחנו לא סוגרים אפילו 100 שקלים בקופה. וכמו שאנחנו ככה רצינו לנסות ולהצליח, עכשיו שוב העסק שלנו סגור. כרגע אין לי כסף לבוא ולכלכל את הילדים שלי. כל מה שאני צריכה, כל הוצאה שאני צריכה זה קודם כול לחשוב עליהם. גם אם אני רוצה ללכת להתאושש לכמה ימים בגלל המצב שאנחנו חווים פה, זה לא אפשרי. אנחנו כל היום סופגים פה טילים, אזעקות, יירוטים, כל בום מקפיץ אותנו, הילדים בחרדות. עוד לפני המלחמה אני יכולה להגיד לכם שגם בחורף כשהיו רעמים הילדים בבית הספר נכנסו מתחת לשולחנות כי חשבו שאלה שיגורים. איזו מציאות אנחנו חיים? באמת, אני לא מצליחה להבין. נכון, אנחנו בחרנו לחזור לפה, אנחנו בחרנו לתת ניסיון לצפון, שוב, גם כבעל עסק, גם כמשפחה, גם כתושבי העיר, אבל אנחנו לא יכולים בכל מחיר. הוועדה צריכה לבוא ולתת לנו מענה מיידי, מענה עכשווי, מתווה מסוים להחריג את הצפון. הצפון הוא לא כמו כל המרכז, אנחנו לא יכולים לבוא ולחזור לפעילות, לא כ-50 אנשים בתוך שטח ולא כבן אדם אחד. גם אני, אם אני נמצאת עם לקוח, אני לא יכולה לדעת אם תתפוס אותי אזעקה. אין לי זמן התגוננות, אפס התגוננות. ואני יכולה להגיד שגם אין לי ממ"ד בבית, המקלט הכי קרוב שלי הוא שלוש דקות הליכה, איך אני יכולה ללכת? עם הטילים מאיראן עוד הלכתי למקלט, עכשיו אין אופציה כזאת. אנחנו יומיים קודמים לא ישנו, אנחנו עם אפס שעות שינה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. תחזיקי מעמד, אבל לצערי, אני באמת אומר, וחשוב פה שנציגי האוצר יבינו את זה, האירוע שעוברים בקו העימות לא דומה לשום דבר אחר שקורה כרגע בשאר רחבי מדינת ישראל. והעובדה שהם נמצאים כאילו תחת אותה הגדרה היא פשוט בלתי אפשרית, בלתי אפשרית. ציפורה נטל מטבריה, ואחר כך שלום אלבז, אני לא יודע מאיפה הוא, אבל הוא גם מהצפון, עצמאי מהצפון. בבקשה, ציפורה. << אורח >> ציפורה נטל: << אורח >> אני בעלת מלון בטבריה. יהיו לי הרבה הערות גם. לנו יש בית מלון בטבריה, וכאשר לשכת המסחר, הארגון שאנחנו תחתיו נמצאים, באו ודיברו על הפיצוי הקרוב, אמרתי להם, אבל עוד לא קיבלנו 40% מהפיצוי הקודם של עם כלביא, הם די הופתעו. אתם מדברים על הפיצוי הבא ועוד לא קיבלנו את ה-40%. ואז פתאום, ב-5 במרץ, כלומר, עכשיו, לפני כמה ימים, אני מקבלת מכתב החלטה שמבקשים ממני החזר של ה-60% שכבר שילמו. ומה כתוב במכתב ההחלטה? "מבדיקת דיווחי החברה למע"מ עולה כי ישנה ירידה טבעית בחודשים לפני כן, ינואר עד מאי". ולמה ירידה טבעית? כי אין מה לעשות, אנחנו עסק, בית מלון שעובד עם תיירות נכנסת. ונכון, אין תיירים, התיירים לא חזרו. מכיוון שגם לפני כן אנחנו סבלנו, לא קיבלנו מענקים כל התקופה הזאת, אין מענקים מיוחדים לתיירות, עכשיו הם מענישים אותנו וגם ביוני, כשכבר נותנים מענקים למשק, הם גם לא נותנים. אגב, שתבינו, יוני הוא חודש שהוא כבר קיצי. ביולי ואוגוסט דווקא הייתה לנו עלייה לעומת 2023, הישראלים הגיעו לטבריה בעקבות זה שב-2024 גם לא יכלו להגיע, והמחזורים יותר גבוהים מ-2023. אבל הם בחנו את ינואר ומאי. אגב, התיירים בדרך כלל מגיעים במרץ, אפריל, מאי, זו התקופה של התיירות הצליינית במיוחד. עכשיו הם מענישים אותנו והם מבקשים את הכסף בחזרה. והם מספרים שנותנים לעסקים מיידית. אגב, הייתה לנו ירידה ביוני של 52%. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ומה המצב בטבריה כרגע? << אורח >> ציפורה נטל: << אורח >> כרגע? כרגע אין בכלל אורחים. אגב, גם באותו חודש ביוני יש לנו דוח ביטולים, אבל הם לא ביקשו ניירות, הם הלכו וביקשו החזר. יש לנו דוח ביטולים עצום, של יותר מהסכום שהייתי זכאית במענק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תכף אנחנו נבקש את ההתייחסות של קרן הפיצויים. אני מבין שבטבריה, קיימנו על זה גם דיון, גם העלו לכם את הארנונה בנוסף, נכון? << אורח >> ציפורה נטל: << אורח >> בנוסף גם העלו לנו את הארנונה ב-30%. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 30%, יופי. << אורח >> ציפורה נטל: << אורח >> אגב, בהוצאות המזכות הארנונה לא באה בחשבון, וכמובן המלונות הם עתירי שטחים. אני רוצה לציין שבאומיקרון, שזה מקרה מקביל, קיבלתי את אותו מכתב דחייה, אבל אז הייתה התערבות של אמיר דהן שישר טיפל בנושא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. שלום אלבז? לא נמצא. אני אתן לאביב מזור, ואחריו מנשה תמיר. << אורח >> אביב מזור: << אורח >> בוקר טוב. שלום, אדוני היושב ראש, חברי הוועדה. ברשותכם, רשמתי משהו קצר. אני אביב מזור, בן 25, נולדתי וגדלתי בנהריה, סטודנט למשפטים בשנה שלישית באקדמית נתניה, מתמחה בבית משפט מחוזי בתל אביב. היום אני עומד בצומת דרכים לפני קבלת החלטה משמעותית מאוד, האם באמת לבנות את מרכז החיים שלי בגליל או לעבור למרכז. במקביל אני מוביל את צוות הון הצפון במסגרת ארגון מצפינים ותנועת ישראל 2050, ואני מגיע לכאן היום גם כבעל עסק קטן. לפני ארבעה חודשים פתחתי עסק בנהריה, עסק של פרחים ומתנות. עשיתי את זה גם באמת מתוך החלטה מודעת להשקיע בגליל דווקא בתקופה שהרבה רוצים לעזוב והרבה בוחרים לעזוב. בעקבות פרוץ מבצע שאגת הארי הפעילות העסקית כמובן נעצרה. אנחנו כמובן תומכים במלוא העוצמה במאמץ המלחמתי, אבל חשוב לומר דבר פשוט. המלחמה היא מול אויבי המדינה, לא מול בעלי העסקים הקטנים, ובטח שלא מול בעלי העסקים הקטנים בצפון. הבעיה היא שמתווה הפיצויים הנוכחי אינו מותאם למציאות בצפון, ובוודאי שלא לעסקים חדשים. במקרה שלי, העסק קיים ארבעה חודשים בלבד, ולפי הקריטריונים הקיימים של המתווה שמבוססים בין היתר על מחזורי פעילות משנים קודמות, אני בכלל לא עומד בתנאים. כלומר, העסק נפגע מהמצב הביטחוני, הוא לא נפתח, אבל מבחינת המדינה הוא פשוט לא קיים. אני בטוח שאני גם לא היחיד. צעירים הם העתיד של הגליל. ההחלטות שלהם היום יקבעו איך האזור הזה ייראה בעוד עשר או 20 שנה. נתונים שהוצגו גם בפני הוועדה בינואר האחרון מראים כי 83% מהצעירים בגליל שוקלים לעזוב את האזור, בעיקר בגלל היעדר הזדמנויות תעסוקה. כאשר עסקים קטנים מתקשים לשרוד תקופות משבר, המשמעות היא פשוטה, המשמעות היא ברורה – פחות תעסוקה, פחות יזמות ופחות צעירים שבוחרים להישאר בגליל. חשוב להזכיר ולהבין דבר אחד. הצפון הוא אינו רק פריפריה גאוגרפית, הוא גם קו עימות ביטחוני. לכן המדיניות הכלכלית שצריכים להפעיל פה חייבת להיות דיפרנציאלית. לכן באמת גם לצד הביקורת חשוב להציע שני כיוונים מרכזיים לפתרון, וזה באמת במטרה ליצור איזשהו יתרון כלכלי אמיתי לפעילות עסקית בצפון ולא רק איזשהו פיצוי בדיעבד. הראשון הוא באמת התאמת מתווה פיצויים כך שיכלול גם עסקים חדשים שהוקמו בשנתיים האחרונות, כי דווקא מי שבחר להשקיע בצפון בתקופה הזאת, אני לא רואה סיבה שהוא לא יקבל רשת ביטחון בסיסית. השני הוא באמת יצירת יתרון כלכלי אמיתי לפעילות עסקית בצפון באמצעות כלים כמו פטור ממע"מ ביישובי קו העימות, תמריצים לעסקים חדשים והטבות מיסוי מותאמות. כי בסופו של דבר, אם המדינה רוצה שצעירים יבחרו לבנות את החיים שלהם בגליל, להישאר בגליל, היא חייבת לייצר תנאים כלכליים שמאפשרים את זה. וההחלטות שיתקבלו כאן היום יקבעו האם הדור שלי, הדור הצעיר, יבחר להישאר בגליל ולבנות אותו או לעזוב אותו. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. יש איתנו ראשי רשויות מהצפון, הם נמצאים בזום, אסף ותמיר? ענבר בזק בזום? בבקשה, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, ואז ניתן לענבר בזק. אגב, פה מהסוכנות לעסקים קטנים, אתה רוצה לדבר, ניר? אני שואל רק אם תרצה או לא. << אורח >> ניר בן אהרון: << אורח >> אני אוכל לדבר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך קודם כול שאתה מקיים את הדיון. אני לא הייתי בתחילת הדיון כי הייתי בוועדה אחרת, אבל אני מכירה את מה שחווים בעלי עסקים בצפון, אני מגיעה מהצפון, אתה יודע, ואני שומעת את השכנים שלי וחברים שלי ובעלי עסקים בקו העימות, במיוחד בקו הצפוני, גם חקלאים, גם בעלי עסקים, ועכשיו שמעתי כמה עדויות. חייבים לעבוד על מתווה דיפרנציאלי, מתווה מיוחד לבעלי עסקים בצפון, גם לקחת בחשבון שיש חדשים. וכשמחשבים את הנוסחה לחישוב פיצויים, איך לפצות, מה הבסיס לנוסחה? תקופת הקורונה? תקופת חרבות ברזל? תקופת מלחמת איראן הראשונה? מה הבסיס? לא מאפשרים להרים ראש לעסקים האלה. צריך לחשוב על הפוטנציאל, מה היה הפדיון בתקופה נורמלית, בשנה נורמלית, כי אנחנו לא מגיעים לתקופה נורמלית, לשגרה שתאפשר לצמוח ולתפקד כמו שצריך לעסקים האלה. גם לחדשים, וגם לבדוק נוסחה לחישוב פיצויים. אם אנחנו לא נחזק את בעלי העסקים שמחזיקים על הכתפיים שלהם את הכלכלה בצפון, אנחנו פשוט נאבד את האזור הזה, האוכלוסייה פשוט תעזוב. לא כולם חזרו מאז הפינוי שחווינו. לפני שנה התחילו לחזור אנשים, ולא כולם חזרו עד עכשיו, ולא כולם רוצים לפתוח עסקים שם. מי שכן אמיץ וכן רוצה להשקיע לפיתוח האזור, אנחנו צריכים לחזק אותו, לתת לו מענקים, לא רק פיצויים, מענקים. זה מה שיחזק את הכלכלה של האזור ואת הכלכלה של המדינה כולה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. ענבר, בבקשה. אחריה אני ארצה לתת התייחסות גם לאגף תקציבים וגם לקרן הפיצויים. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> בוקר טוב. קודם כול, באמת תודה, עודד, שאתה עושה את הדיון עכשיו. הדבר הראשון, באמת אי אפשר להאמין שאנחנו אחרי שנתיים וחצי של מלחמה ועדיין כל פעם צריכים לעשות דיונים על מתווים. הייתי מצפה שכבר יהיה מנגנון אוטומטי, ואנחנו צריכים ללמוד מזה, כי זה לא אירוע החירום הראשון וכנראה, לצערי, גם לא האחרון. צריך להיות מתווה מוסכם שברגע שמוכרז מצב חירום פשוט מפעילים אותו, כי עסק צריך ודאות להתנהל, ומה שאנחנו רואים בשנתיים וחצי האחרונות זה היעדר ודאות מוחלטת. אנחנו כל פעם, לאורך השנתיים וחצי האלה, המתווים השתנו, וכל פעם, גם המתווים שנקבעו, המסלול האדום, המסלול הירוק, המסלול הצהוב, כל הזמן שינו אותם. זה יצר כאוס, עסקים לא ידעו אם להעסיק עובדים, להוציא אותם לחל"ת, לא ידעו אם יקבלו פיצויים, לא יקבלו פיצויים, ואי אפשר לנהל עסק במצב כזה של חוסר ודאות. עודד, אתה עשית הסיור שהשתתפתי בו לפני כמה חודשים בקריית שמונה, אתה ראית את התוצאות המאוד קשות של ההתנהלות הזאת. אנחנו היום מדברים על משהו כמו 30% מהעסקים בקריית שמונה שעדיין לא חזרו לפעילות, וגם עסקים שכן חזרו לפעילות מדווחים על סדר גודל של 40%-50% ירידה בהכנסות. וזו תוצאה, שוב, של פשוט חוסר ודאות, חוסר היערכות של המדינה. כמו שאמרו כאן לפניי, וכולנו מבינים שחלק מהשיקום של האזור הזה, חלק מאוד מרכזי בשיקום של האזור הזה הוא היכולת לשקם את העסקים ולשקם את הכלכלה. אני רוצה להגיד עוד משהו לגבי הסיפור, אמרה את זה גם ציפורה. ציפורה מהמלון בטבריה דיברה על זה, על זה שהיא הגישה מענקים ואז חזרו אליה ואמרו לה שהיא לא זכאית. אני רוצה לתת דוגמה מהחברה הכלכלית שאני ניהלתי בשלוש השנים האחרונות, חברה בת של המועצה שעוסקת בבנייה של הרחבות קהילתיות ובתיירות, שני תחומים שכל בר דעת מבין שבזמן מלחמה הפעילות נעצרה, שלא הייתה פעילות בתיירות, וכל מה שקשור להרחבות ולשיווקים של מגרשים חדשים, הדבר הזה נעצר. ועדיין מצאתי את עצמי הלוך ושוב, הלוך ושוב, מתמודדת עם רשות המסים, הייתי צריכה לשכנע אותם ולנסות להביא הוכחות למה המלחמה פגעה בחברה ולמה המלחמה פגעה בשיווקים של שכונות קהילתיות. זה פשוט היה מסע בלתי סביר ובלתי אפשרי לשכנע ולהסביר למה ההפסדים של החברה נובעים מהמלחמה. אגב, עדיין לא קיבלו את המענקים של 2025-2024. זאת אומרת, אנחנו כבר מדברים על מלחמת שאגת הארי כשאנחנו מחכים לפיצויים של עם כלביא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חיים מפיצוי לפיצוי, זו הבעיה. זה נראה כאילו חיים פה מפיצוי לפיצוי, זה נהיה משהו בלתי אפשרי, האירוע הזה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> חיים מפיצוי לפיצוי ואי אפשר לנהל עסק כשאתה עוד מחכה לפיצויים על מלחמה אחת ומחכה למלחמה הבאה. אני רוצה להציע חמישה דברים שאפשר לעשות ברמה המיידית, זה בנוסף לדברים המאוד נכונים שגם אמרה חברתי טטיאנה מזרסקי על זה שצריך להשקיע בעסקים, ולפני כן דיבר בחור על לשקול את הנושא של פטור ממע"מ אפילו כהוראת שעה, אבל בואו נדבר על דברים מיידיים שצריך לעשות כדי שעסקים כרגע יוכלו, זה אפילו לא להצליח, זה לא לטבוע. קודם כול, צריך להיות פיצוי במנגנון אוטומטי. כמו שהיה בקורונה, לפתוח את האתר, העסקים ידווחו על הפסדים והכסף נכנס מיידית. בקורונה זה עבד די טוב. כמובן שאחר כך היו את הבעיות שהיו צריכים להחזיר, זה סיפור בפני עצמו, אבל צריך קודם כול לדאוג שהעסקים יקבלו תזרים. להתעלם מהמיקום של העסק. אחת הבעיות הכי גדולות שהיה במתווה של המלחמה של חרבות ברזל זה שייצרו מתווים שונים לעסקים במרחקים שונים. המפונים קיבלו מתווה אחד, קו עימות שזה 9 ק"מ מתווה שני, ועסקים מעבר ל-9 ק"מ לא קיבלו כלום. צריך להבין שהפגיעה הכלכלית בעסקים בצפון היא הרבה יותר נרחבת. הנה, דיברה פה בעלת עסק מטבריה, זה בכלל לא קו עימות ולא באזור ועדיין יש פגיעה כלכלית. הדבר השלישי הוא לעשות דחיית תשלומים למדינה. כל הנושא של ארנונה, מע"מ, ביטוח לאומי, מס הכנסה, לעשות הקפאה לפחות לחודשיים, לשחרר מיידית את הכספים לעסקים שהגישו במסלול האדום. והדבר האחרון הוא להנחות את הבנקים שיתנו אשראי בערבות מדינה לעסקים שיזדקקו ויבקשו. תודה, עודד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, לתיירות ועסקים בתחום התיירות צריך להיות מתווה מיוחד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אסתר גרימברג, מנהלת איגוד בתי המלון. אחרי זה אני אתן לאסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית גליל עליון. << אורח >> אסתר גרימברג: << אורח >> בוקר טוב, יושב ראש הוועדה. קצת אין לי קול לזעוק את זעקתם של המלונות, אבל אני אנסה. אני אסתר גרימברג, מנהלת איגוד בתי המלון והתיירנות באיגוד לשכות המסחר. האמת שנאמרו פה המון דברים שרציתי להגיד, אבל אני אפתח ואגיד. ענף התיירות, ענף המלונאות בצפון לא מתמודד עם משבר נקודתי, אלא עם מציאות מתמשכת של חירום לחירום לחירום. במצב הזה, מנגנוני הפיצוי שאנחנו כרגע מדברים עליהם לאירועים חד-פעמיים, זה לא מתאים למציאות הכלכלית שלהם, זה לא מתאים. צריך להבין שכשאנחנו עוברים ממצב חירום הם לא מספיקים להתאושש. ענף התיירות וענף המלונאות, אגב, בכלל, מלונות קטנים מהווים כ-50% מהמלונות בישראל, אין להם גב כלכלי של מלונות גדולים, ועדיין הם נדרשים לשלם תשלומים קבועים גם במצבי חירום. יש להם תשלומי תחזוקה, עובדים, ארנונה, שלא נדבר באמת על הארנונה שעלתה ב-30% בטבריה, שרשויות מקומיות יכולות להעלות את הארנונה לפי מה שמתחשק להן, לפי מה שמתאים. הם הופכים להיות הכיס העמוק של הרשויות, ובמצבי חירום הם נשכחים מאחור. הפיצויים לא רלוונטיים כמו שהם כרגע בנויים, זה לא רלוונטי כרגע למלונות. צריך להבין, המודלים לא מתאימים לתקופה מקבילה אשתקד באמת, אי אפשר להשוות. שכחתי נושא חשוב. המדינה ידעה לפנות למלונות, להעביר מפונים כשהיה את חרבות ברזל, המלונות פתחו את הדלת, פתחו את הלב, לא שאלו שאלות, לא שאלו איך יהיו הפיצויים, לא שאלו מה יהיה, לא שאלו כלום. המלונות היו הקו הראשון לקבל את המפונים, לתת להם בית, לתת להם מקום, אבל עכשיו כשהמלונות נפגעים אנושות, המדינה נותנת להם גב. רשות המסים קובעת פרמטרים שהם לא רלוונטיים, שהם לא יכולים לקבל פיצויים לפי הפרמטרים של רשות המסים. ולכן אני באה ואומרת, צריך לעשות מתווה מותאם למלונות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור, חד-משמעית. << אורח >> אסתר גרימברג: << אורח >> ולתיירות אגב ככלל, גם אטרקציות, הן בסוף הלב של הפעילות בצפון. בסופו של דבר תיירים מגיעים למלונות ולאטרקציות ואז הם הולכים גם לבתי עסק מסביב, הם הולכים למסעדות, הם הולכים לחנויות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. אסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית גליל עליון. אחריו אני רוצה לתת לאוצר, כי מאוד חשוב לי שנספיק לשמוע גם את תגובתם. נתחיל עם רמי ואחרי רמי יהיה עמית. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> בוקר טוב. אני נוסע עכשיו ממש קרוב לגבול, עוד מעט יכול להיות שלא תשמעו אותי, כי אגב, זה חלק מהבעיה של מדינת ישראל, שאין לנו כיסוי סלולרי. אם אני לא יכול לדבר איתכם, תדעו שאני עדיין במדינת ישראל, אבל אני מקווה שאיכשהו לא נתנתק. הנושא העסקי, התחלתם בתיירות, אני אמשיך אותו. אגב, הם לא קיבלו פיצויים עדיין מחרבות ברזל, גם במלונות הגדולים. אני שם את זה בצד ואני אומר בקצרה, אנחנו חזרנו למערכה שלא תכננו, גם לא העסקים שלנו, עסקים חדשים שצמחו ונפתחו גם לאחר המלחמה. באו, קראו לקול שלנו, שלכם, של המדינה ופתחו את העסקים שלהם. אין להם מחזורים, הם רק התחילו את ראשית הדרך והם עכשיו צריכים לחזור, לקבל את האנרגיה לפתוח את העסקים. חלקם נערכו לחג פסח הקרוב, קנו מלאים, והם מתקשרים אלינו, מה לעשות עם הדברים? מה לעשות עם עובדים, שוב חל"ת? יש פה אתגרים מאוד מאוד משמעותיים. אגב, חוסר הוודאות של האין מתווים לא פחות יוצר קושי מנטלי לאנשים האלה. הם לקחו הלוואות, הם מחויבים לפרנס את המשפחה שלהם, את התא המשפחתי שלהם, יש להם את הצרכים שלהם. ולכן המערכה הזאת היא מערכה שאולי במובן מסוים היא כלל ארצית, אבל לי חשוב להדגיש את הנושא של קו העימות שהוא שוב ושוב תחת מגבלות, וגם לנסות להאיץ את אותן השלמות לאותם גופים שלא קיבלו בחרבות ברזל. אין להם סבלנות. אם אנשים לא יראו אמון, ואני לא יודע איך המערכה הזאת תסתיים, עד כמה היא תסתיים בהכרעה צבאית מלאה, זה גם האות לאנשים שצריכים להקים פה את העסקים פה בגליל ביום שאחרי המלחמה. כפי שנתנהג מול העסקים עכשיו שהיו פה, זו תהיה קריאת כיוון לתעשייה, לכלכלה כולה, כמה באמת הממשלה רואה אותם, תומכת בהם, ואם יהיה לצערי סיבוב נוסף, היא תהיה שם בשבילם. זה בעיני חלק מהסיבות למה אנשים עוד היו על הגדר גם בחצי השנה האחרונה ולא באו לכאן. לסיכום, אני קורא כמה שיותר מהר ליצור מתווה פיצויים, לתת ודאות, להאיץ את מי שלא קיבל כי הוא עוד יותר נכנס עכשיו למצוקה, ולתת ודאות לעסקים החדשים שזה עתה נכנסו למעגל העבודה פה, העסקים והיזמים בצפון, כל הסקטורים כמעט. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אסף, אתה יכול לתאר לנו איך עבר עליכם הלילה קצת? << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> כמו כל לילה, היה לילה קודם שהוא הרבה יותר מורכב. צריך לזכור שאנשים שנמצאים פה שומעים הדי פיצוצים גם של הפעילות האינטנסיבית של צה"ל. ילדים, משפחות לא ישנות בלילה גם בגלל הפעילות הזאת. אנחנו מחזקים את צה"ל, אנחנו סומכים על צה"ל, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שבחזית שומעים את זה, זה משפיע על איך נשמע הלילה שלהם, הארטילריה שנשמעת כל העת - - - לכן אנחנו עושים כל מאמץ להשאיר את החוסן, שאנשים לא יתפנו. זה דורש חבילה של סיוע וגם של ליצור באמת הרבה מאוד הפגה, ובעיקר הגב שלכם. אני כל הבוקר מתעסק בנושא של הקיצוץ או לא קיצוץ לשיקום הצפון. אנחנו צריכים רק רוח גבית חיובית בעת הזאת מהמדינה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. רמי יצקן, מנהל קרן הפיצויים, ואחריו עמית גולדמן, רפרנט כלכלה ותעשייה באגף התקציבים. אני אומר לכל שאר הדוברים שממתינים, הזמן של הישיבה הזאת מוגבל עד 11:00, כי ב-11:00 נפתחת מליאה ואנחנו חייבים לסגור את הוועדה. לכן אני רוצה לתת פה קודם כול לנציגי האוצר לדבר, ואם יישאר זמן, אני אתן לשאר הנציגים. בבקשה, רמי יצקן. הוא לא מגיב. בואו נעבור לעמית בינתיים ואחרי זה נראה מה עם רמי. עמית גולדמן, בבקשה. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> מה נשמע? בוקר טוב. עמית גולדמן מאגף תקציבים. כן, גם שמענו את מה שנאמר פה, אנחנו גם בשיח מתמשך. אני רואה אגב שרמי כאן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עמית, תתחיל ואחרי זה רמי, בבקשה. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> כפי שנאמר, אנחנו נמצאים באירוע מאוד מורכב, אירוע ביטחוני שמתפתח כל הזמן. אנחנו כל הזמן עם אצבע על הדופק מבחינת מה יהיה בדיוק המתווה שיוצג, אני מקווה כבר בימים הקרובים. בסופו של דבר, מה שחשוב - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רגע, זאת אומרת שיוצג מתווה מיוחד לצפון בנפרד משאר חלקי הארץ? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אני אפריד את זה. יש קודם כול מתווה כללי, שהגיבוש שלו והמענה שלו יהיה כנראה דומה למתווים שנעשו גם במלחמות הקודמות, אם זה בעם כלביא או אם זה בחרבות ברזל, על אותם עקרונות. לשאלה לגבי הצפון, אנחנו כן רואים שיש פגיעה בפעילות ספציפית גם בצפון. אנחנו נותנים מענה, ככל שנצטרך לתת מענה אחר, אנחנו בסוף ניתן מענה שהוא מבוסס על נתונים. כלומר, מעבר למה שגם נאמר פה בוועדה, אנחנו כל הזמן עושים עבודה גם מול פיקוד העורף וגם מול פיקוד צפון וגם לגבי נתונים כאלו ואחרים, אם אלה הוצאות כרטיסי אשראי ונתונים שאנחנו מקבלים גם מרשות המסים, ועל בסיס זה אנחנו נקבל את ההחלטות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, אתם לא רואים כרגע, בלי קשר, מבחינתכם, ההחלטה גם לפתוח ולחזור לסוג של שגרה במרכז, הורה לילדים עד גיל 14 יכול לצאת לעבודה, אין בעיה ולא יינתן חל"ת, זה נכון גם בצפון. זאת אומרת, בצפון אין שום בעיה. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> לא, אני אגיד שוב. ברור לנו שיש פגיעה בפעילות העסקית בצפון, שיש פגיעה שהיא שונה בעיקר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, אבל ההנחיות כרגע למרכז ולצפון לא תואמות את המציאות. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אני מבין, בסדר, אבל ההנחיות ניתנות על ידי פיקוד העורף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, ההנחיה שאתם נתתם בהקשר של החל"ת היא לא של פיקוד העורף. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> נכון, אבל כל ההחלטה שאנחנו מקבלים במשרד מתקבלת על בסיס ההנחיות שיוצאות מפיקוד העורף. אנחנו לא מקבלים החלטה על דעת עצמנו בלי שאנחנו עושים קודם הבנה מה הדרישות של פיקוד העורף לגבי התנאים של כלל האזרחים. ברור לנו אבל שבצפון, בעיקר בהקשר של ההתרעות, שאין את ההתרעה המקדימה, הם נמצאים בסיטואציה אחרת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם מבחינת עוצמת הפעילות כרגע בצפון. זה ברור לכם שעוצמת הפעילות ועוצמת המלחמה בצפון כרגע לא דומה למה שחשים, סתם נניח, בקיבוץ עין יהב בערבה. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> כן, ברור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הדין לא יכול להיות שווה, הדין פשוט לא יכול להיות שווה. ואתם חייבים לייצר פה קודם כול גם איזושהי ודאות לאירוע הזה אם אנחנו רוצים שיחזרו לצפון. תראו, אנחנו בילינו את חצי השנה האחרונה בניסיונות כל פעם לייצר, איך אנחנו מחזירים את האנשים לצפון ואיך חוזרים לצפון ואיך חוזרים לצפון. האמון של הציבור היה מאוד נמוך, קריית שמונה נמצאת במשבר, לא חזרו, למרות שמספרים בממשלה שחזרו 70% מהתושבים, לא חזרו, העסקים שם קרסו לפני המלחמה. אם הממשלה מחליטה לוותר על קריית שמונה ועל יישובי גבול הצפון, זאת החלטה. אני רק אומר לכם, אם אתם ממשיכים באותה דרך, גם אם לא תגידו, זאת המשמעות, המשמעות היא שוויתרתם על גבול הצפון. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אני מבין. אני אגיד גם, זה לא קשור לדיון הספציפי הזה, אבל לאחרונה עברה גם החלטת ממשלה ספציפית לצפון כשאחד המענים המרכזיים שרצינו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כדי לפצות על מה שהיה במלחמה הקודמת כשהגיעה המלחמה הזאת. תראה, זה גם פחות קשור אליכם, יש פה קודם כול את הממד הביטחוני. הבטיחו לתושבי הצפון שהוסר האיום של החיזבאללה, תחזרו, הבטיחו להם לפני מספר חודשים. מי שחזר מוצא את עצמו היום תחת האש. אתם חייבים לייצר מתווה ספציפי. ובלי שום קשר, חייב להיות פה גם מתווה מיוחד לענף התיירות. רמי יצקן, מנהל קרן הפיצויים, אני אשמח שתתייחס גם לדברים שעלו פה בהקשר של הפיצוי. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> בוקר טוב לכולם. רק לדייק, אני סגן מנהל קרן הפיצויים. מנהל קרן הפיצויים זה אמיר דהן, אני סגנו. כפי שאמר עמית, גם הקדים אותו דובי שהסביר שקיים שיח הרי גם עם המגזר העסקי, כבר בשבוע שעבר, עוד בתחילת המלחמה ממש. בשבוע הראשון כבר קיימנו שיח עם המגזר העסקי מתוך הבנה שהמציאות באמת מחייבת אותנו להתייחס להשבתה של הפעילות העסקית בכל מדינת ישראל, וכמובן להתייחס לשינוי שנעשה בימים האחרונים בצפון. אנחנו בהחלט מבינים את הדברים, כמו שאמר עמית, אנחנו בשיח גם עם גורמי הביטחון, פיקוד צפון, פיקוד העורף, מקבלים את הנתונים, ובהתאם לנתונים האלה כמובן שיינתן מענה למאפיינים של האירוע הזה בהתייחס להנחיות הביטחוניות בכל מקום ומקום. זה יקרה בימים הקרובים. זה מעסיק אותנו יום-יום, אנחנו פועלים כדי באמת לייצר את המתווה המתאים. עוד פעם, העלו פה שאלה למה לא אוטומטי. לצורך העניין, אפשר להגיד שזה קיים, זה אוטומטי. אם אנחנו מתבססים בסופו של דבר על מתווים שכבר הפעלנו באירועים קודמים, המתווה קיים, ההתאמות שלו הן מחויבות המציאות. אם אנחנו מסתכלים על חודש כזה או אחר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ראית דוגמה לעסק שלא קיבל את הפיצויים על עם כלביא, הוא כבר נמצא בתוך שאגת הארי ועכשיו גם מבקשים ממנו להחזיר את הפיצויים של עם כלביא, שזה בכלל. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> יש קושי כרגע להתייחס לתיק כזה או אחר. הם דרשו ממנו להחזיר, כלומר כבר טיפלו בו. יש מציאות גם שאנשים נדרשים להחזיר כספים. אני לא יכול כרגע להתייחס ספציפית לתיק כזה או אחר, אין לי את הנתונים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הבחינה שעל סמכה אתה מבקש ממנו החזר כשאתה רואה את ירידת המחזורים, שהיא ברורה בין יוני ליוני, בוודאי בעסקים של תיירות, היא פשוט לא ריאלית כשאומרים לו, בחודשים הקודמים הייתה לך ירידה. בוודאי שיש ירידה בתיירות בינואר-מאי, אין על זה שאלה. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אוקיי, צריך לבחון את התיק כשלעצמו, היא יכולה להגיש השגה כמובן, ערר. אם היא תרצה, אותה גברת, להעביר את הפרטים, אני אשמח להסתכל על התיק הזה מחדש ולבחון את ההחלטה שלנו. אם שגינו, כמובן נתקן. אבל אני חושב שהדיון פה הוא לא לבדוק עכשיו תיק כזה או אחר ספציפית, אלא לדבר על מכלול הדברים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, זו דוגמה אחת. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> דבר נוסף שהעלו פה הוא נושא של עסקים חדשים. בכל מתווה שהגשנו והצגנו באמצעות ועדת הכספים ניתן מענה לכל סוג עסק שהוא עסק חדש. גם בעם כלביא ניתן מענה לעסק חדש, אני מאמין שגם במתווה הנוכחי יינתן מענה לעסק חדש. אנחנו לא נבחן אותו על תקופות שהוא לא קיים, נבחן אותו על התקופות שהוא כן קיים והתחיל לפעול, בהתאם לזה הוא יקבל את הפיצוי המגיע לו. כולם יקבלו מענה, כל אחד לפי עניינו ולפי סוג העסק שלו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני בקצרה רוצה לתת עוד לנציג פיקוד העורף כדי שיסביר לנו האם מבחינתם אין פער בין מה שקורה בצפון למה שקורה בשאר חלקי הארץ, האם יש דיפרנציאציה. רס"ן גיא טוברי. << אורח >> גיא טוברי: << אורח >> צוהריים טובים לכולם. מבחינתנו, מדיניות ההתגוננות בכל הארץ מדיניות מצומצמת, כאשר מקומות העבודה יכולים לפעול בתוך מרחב מוגן תקני או בסמוך למרחב מוגן תקני. אני לא מדבר על המשק החיוני, שלו יש את ההחרגות ואת ההגבלות שלו, אבל מקומות עבודה, במידה ויש מרחב מוגן תקני, כמובן אנחנו רוצים שייפתחו. צריך להגיד שאנחנו נמצאים במלחמה שהיא מסוג אחר, זו לא רק זירה אחת, ולכן במנעד של קביעת מדיניות ההתגוננות אנחנו תמיד תמיד מסתכלים על הצלת החיים כמשקולת הכבדה ביותר ועל זה אנחנו מכניסים את שגרת החיים ככל הניתן. ובמצב המבצעי היום זה פשוט בלתי אפשרי לפתוח או לתת לאנשים לקיים עבודה בלי שיש להם מרחב מוגן תקני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עוד פעם, השאלה היא, מבחינת גם מה שאתם רואים ברמת האיומים. האיומים על קו העימות זהים לאיומים על שאר חלקי הארץ? זאת אומרת, אין איזושהי דיפרנציאציה? << אורח >> גיא טוברי: << אורח >> אני לא אפרט יותר מדי מפאת ביטחון מידע, אבל יש איום ברור מאוד שהוא האיום המוביל בקביעת מדיניות ההתגוננות והאיום הזה יכול לפגוש את כל קצוות הארץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה ברור, אבל עוד פעם, גם רמות הסיכון, אני מניח, עוד פעם, אנחנו כמי שרואים פשוט את מפת האזעקות והנפילות והאיומים, גם קצרי הטווח, נראה לי שלצאת לשחק בגן משחקים בקריית שמונה זה קצת יותר מסוכן, ולנסוע באזורים האלה, לצאת לקניות, למרכז מסחרי, קצת יותר מורכב מאשר ב - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בין מודיעין לירושלים. << אורח >> גיא טוברי: << אורח >> אבל אנחנו לא מאשרים לשחק בגן משחקים. אנחנו מאשרים לקיים פעילות בלתי פורמלית בתוך מרחב מוגן תקני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, אני מדבר על אימא שיוצאת עם הילד שלה. << אורח >> גיא טוברי: << אורח >> זה אני מבין, אבל פה יש את האחריות האישית של האימא עם הילד, שהיא אמורה להבין את האיום. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הכוונה שצריך להיות מתווה מיוחד לעסקים בצפון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היכולת לצאת לספר, להחליט שאני הולך להסתפר בקריית שמונה, או להחליט שאני הולך להסתפר בירושלים, היא שונה. ההשלכה המיידית היא לבעל המספרה. זאת אומרת, אם אני בעל מספרה ואני פותח את העסק כי אלה ההנחיות של משרד האוצר, כי לא מקבלים פיצוי ותבוא לעבודה, ואתה פותח את העסק, והעובדים שלך לא באים, כי גם אין עבודה, גם אין קליינטים, בירושלים כנראה שאנשים ילכו להסתפר. זאת הדיפרנציאציה שאליה אני מנסה להגיע וזאת הדיפרנציאציה שממנה אני מצפה. אני חייב לסכם את הדיון עד השעה 11:00, ולכן אני אתחיל עכשיו סיכום. כל מי שלא דיבר, אני אומר לכם עוד פעם, זה לא דיון אחרון, לצערי, כי זה לא שקיבלנו פה תשובות. המטרה בדיון הזה היא קודם כול להעלות לסדר היום אל מול הממשלה את העובדה שחייבים לייצר מתווה ייעודי ייחודי לגבול הצפון. אי אפשר להתייחס לקריית שמונה במקרה הזה בהכרח כדין ערים אחרות, משני טעמים: אחד, בגלל מה שהיה, שתיים, בגלל מה שקורה כרגע. אנחנו באירוע בעצימות שונה לחלוטין כשאנחנו מסתכלים על הצפון. ללא שום קשר, מתווה הפיצויים לעסקים לא מייצר להם ודאות. אנשים נכנסו לאירוע הזה, זה לא אירוע של יומיים-שלושה, וזה אירוע שאנחנו גם לא יודעים את משך הזמן שלו, נכנסו לאירוע הזה במשבר מוקדם עוד, בעלי העסקים בגבול הצפון היו במשבר עוד לפני האירוע הזה. עכשיו אנחנו נמצאים במשבר על משבר, ועד עכשיו ועדת הכספים לא קיימה שום דיון שעוסק במתווה הפיצויים, אפילו כדי לתת את הכיוון. בראש הדברים זה סיפור החל"ת. החל"ת הוא חלק ממה שהעסקים סופגים. יש כמה דברים שחייבים לתת להם מענה. הארנונה – אני לא מצליח להבין איך ראש הממשלה ושר האוצר חתמו על צו ארנונה בטבריה שמעלה לבתי המלון את הארנונה ב-30%. מצד אחד מעלים לבתי המלון את הארנונה ב-30%, מצד שני עכשיו הם נמצאים במלחמה, הם לא מקבלים שום פיצוי, מצד שלישי מבקשים מהם חזרה פיצויים על מקרים שהיו. אפשר פשוט לקבל החלטה שרוצים לסגור את הענפים האלה, יותר פשוט. תגידו לאנשים, חבר'ה, תסגרו ותישאו בהפסדים ובזה נגמר האירוע, נסגור את התיירות על הצפון, אבל נראה לי שזאת לא הכוונה. ואם זאת הכוונה, זה חמור מאוד, כי זה פשוט לוותר על הצפון. אנחנו חייבים לייצר פה מתווה ברור לעסקים בצפון, חייבים לייצר פה מתווה ברור לעסקים חדשים, וצריך להבין, ואת זה חייבים להבין באוצר, הסוגיה המרכזית שהעסקים האלה מתמודדים איתה היא תזרים. החובות שלהם ממשיכים להיות משולמים, ההלוואות שלהם ממשיכות לרדת, ההתחייבויות שלהם למדינה ממשיכות להיות משולמות, אבל ההכנסות נעלמו ונעלמו באבחה. זה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו. אנחנו דורשים מממשלת ישראל לייצר מתווה ודאי לכלל העסקים, ובראש ובראשונה מתווה ייחודי לעסקים בגבול הצפון. מבחינתי, כשאני מסתכל היום, ואני חייב לומר שאחרי הלילה הזה ואחרי שאנחנו גם רואים את הקיצוץ של 150 מיליון שקל בסיוע לצפון, זה נראה שממשלת ישראל החליטה לוותר על קו הגבול הצפוני, על יישובי הגבול הצפוני, על היישובים הסמוכים לגבול ועל קו העימות. פשוט אין דרך אחרת להגדיר את ההחלטות שמתקבלות שם. מצד אחד בהעלאת מסים, מצד שני בשלילת מתווים מיוחדים, הדבר הזה הוא לא מתקבל על הדעת. אנחנו נקיים ונדרוש דיון נוסף בוועדת הכספים. ככל שהוא לא יתקיים בוועדת הכספים, אנחנו נקיים עוד פעם את הדיון הזה פה, אבל ועדת הכספים חייבת להידרש לעניין הזה ולהידרש לעניין הזה בדחיפות. הדבר המרכזי שחסר כאן הוא ודאות. בעל העסק רוצה לדעת איך הוא מקיים אותו, אם בכלל. ולא תצליחו להחזיר תושבים לצפון אם לא יהיו שם עסקים שפועלים שמהווים גם מקור פרנסה לכל מי שנמצא שם, מעבר לעובדי מדינה, או שאלה יהיו מקומות שבהם רק מי שעובד ברווחה יוכל לחיות שם. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>