פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 152
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום ראשון, כ"ו באדר התשפ"ו (15 במרס 2026), שעה 13:00
סדר היום:
<< נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2026 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל - עידוד תעסוקה בנגב ובגליל - ישיבת המשך
<< נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
ניסים ואטורי – היו"ר
יסמין פרידמן
חברי הכנסת:
יוראי להב הרצנו
מוזמנים:
איתן טי
–
סמנכ"ל תקציבים ואסטרטגיה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
נתנאל יהושוע קופראק
–
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
מוזמנים באמצעים מקוונים:
אליה וינטר
–
ראש המועצה המקומית מצפה רמון, מרכז השלטון המקומי
סלעית לב
–
מנהלת אגף גיוון גאוגרפי, רשות החדשנות
כפיר דניאלי
–
עו"ד, מנכ"ל המועצה המקומית ירוחם
אתי כהן
–
פרויקטורית רווחה, המועצה המקומית ירוחם
אדי תורג'מן
–
סגן ראש המועצה, מועצה אזורית בני שמעון
ליאת אביאלי
–
מנכ"לית מכון רימון, מנהלת את מרכז ג'ו אלון, מועצה אזורית בני שמעון
אלון קובסי
–
מנהל פיתוח עסקי בחברה הכלכלית, מועצה אזורית בני שמעון
חנה רדו
–
מייסדת Group19
ארנון קולומבוס
–
מנכ"ל חממת InNegev
ייעוץ משפטי:
אמיתי כהן
מנהלת הוועדה:
נטלי שלף
רישום פרלמנטרי:
אתי רוקח, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2026 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל - עידוד תעסוקה בנגב ובגליל - ישיבת המשך
<< נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא הצעת התקציב לשנת הכספים 2026 – סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל – עידוד תעסוקה בנגב ובגליל, ישיבת המשך. אני רוצה להגיד שיש כוונה השנה לעשות תיקון נרחב וזה הסכום הכי גבוה שהוקצב אי פעם מהקרן לתעסוקה בנגב ובגליל. סכום שהוא מספר שתיים רק אחרי תנועות נוער.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
30 מיליון?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא, קצת יותר.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כרגע מדברים על כמה?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
57 מיליון. זה חשוב לעמוד גם מבחינת החוק וגם בכלל. המחויבות שלנו המוסרית זה לתת כמה שיותר תעסוקה, נגב וגם גליל.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
57 מיליון זה גם הנגב וגם הגליל? אני רוצה לדעת מה החלוקה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כמובן. מניסיון העבר של שנה שעברה, אנחנו רוצים לראות כמה שיותר חלוקה, גם שיגיע כמובן לנגב. שלא יהיה לנו מצב כמו שנה שעברה, שהיה פרויקטים שדי נעלמו, אבל אתם יודעים לעשות את זה, כנגב וגליל. לחצנו שתקבלו את זה, לכן אנחנו רוצים שיתוף פעולה מכם, כדי שזה קודם כל יתנקז לאזורים האלה שאנחנו רוצים שיגיע. כי אתם לא יכולים להשקיע באזור אחר פרט לנגב וגליל.
אנחנו שמים דגש על זה ואנחנו רוצים לעקוב, להיות שותפים ולראות את כיוון ההתקדמות. כדי שזה יהיה ישים, אנחנו רוצים שתשתמשו בכסף. זה לא מעט כסף. יש משרדים שלא יודעים להתמודד עם 30 מיליון ולהגיע עם זה לשטח. אנחנו רוצים שזה יגיע לשטח, לראות את הפעולות האופרטיביות שיגבירו את התעסוקה באזורים האלה. כי זה א'-ב' ליישוב האזורים האלה חזרה ולטיפוח וחיזוק. יסמין פרידמן, בבקשה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
מה שפספסנו בשנה שעברה ולא ידענו ורק אחר כך הבנו, שהכסף הוקצה גם לקילומטרים מסוימים מקו עימות. זאת הייתה הבעיה. בגלל זה חלק מהקולות הקוראים בנגב - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
זה לא היה איתם.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זה נגב וגליל.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
נגב וגליל זה סיפור אחר לגמרי. התקציב הזה שהולך לנגב וגליל - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זה היה וזה הגביל אנשים מלהגיש קולות קוראים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מאחר שמטרת החקיקה היא עידוד תעסוקה איכותית בנגב, השאלה איך מודדים תעסוקה איכותית בנגב. כלומר, האם התוכניות שלכם, כשאתה תציג לנו אותן, יש בהן איזושהי אינטגרציה לרשות החדשנות, למשרד העבודה. זאת אומרת, לוודא שזה לא רק נקי מתשתיות פיזיות שבאיזשהו שלב יהפכו להיות ריקות, כי לא יהיה את שילוב הזרועות הזה בין כל משרדי הממשלה, שנועד בסופו של דבר לפתח משרות איכותיות. כי בסופו של דבר, נכון, צריך משרדים, צריך האבים, אבל צריך שהם יהיו שוקקים בפעילות. השאלה היא איך הקשר הזה מבוצע בפועל.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
איתן טי, סמנכ"ל תקציבים ואסטרטגיה בנגב ובגליל. אני אתחיל קודם כול בתודה לחברי הוועדה וליושב-ראש הוועדה על האמון שאתם נותנים לנו שנה נוספת כדי לבצע פרויקטים חשובים בנגב ובגליל. זה לא מובן מאליו, ואנחנו מעריכים את זה.
במישור האישי אני נמצא בתקופת מילואים כרגע. הוקפצנו לים המלח, הודיעו לנו שביום רביעי אנחנו הולכים לרפיח. מצאתי בין לבין זמן להיות פה, מכאן ברכה שלוחה לכל חיילי צה״ל שיצאו לשלום ויחזרו לשלום. וכל הכבוד למשפחות.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אמן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אמן.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
קצת על הפרויקט שלנו. אנחנו קיבלנו בהקצאה השנתית, או בהקצאה מהקרן לאזרחי ישראל, תקציב שכתוב כך בהחלטת הממשלה. יש לכם את ההסבר לחסמים, והמשרד יפרסם קול קורא לגופים מקומיים, חברות עסקיות, לצורך שיתוף פעולה לטובת יצירת תשתית להגדלת היצע המשרות על ידי בינוי, שיפוץ והתניידות, שתאפשר תשתית פיזית והעסקה איכותית.
בהחלטת הממשלה נתבקשנו לאפשר לנגב ולגליל, ששם כוחות השוק פחות חזקים מאשר במרכז, לייצר את התשתית ואת החיבור למעסיקים ולהייטק, כדי שיבואו עסקים וייפתחו גם עסקים מקומיים וגם שלוחות שייפתחו בנגב ובגליל. זו המשימה שנתבקשנו לעשות בהקצאה השנתית.
המטרה היא באמת להקים או להרחיב מתחמי עבודה משותפים, רק בנגב ובגליל, לשאלת מי ששאל, רק בנגב ובגליל, זו החלטת הממשלה. ולמעשה הוקצו לנו 30 מיליון. אם היושב-ראש ירצה לעדכן, יש עדכון לגבי הסכום שיכול להיות שיצמח עוד, אבל כרצונכם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בואו נמשיך כך.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
אנחנו מציעים, בשונה משנה שעברה, שגם רשויות מקומיות יוכלו לגשת ולהציע הצעות. כשמה שקרה בשנה שעברה, היו למעשה רק 10 מיליון. היו 20 מיליון סך הכול. 10 מיליון נתבקשנו לעבוד באמצעות רשות החדשנות להגדלה של מרכזי חדשנות, ו-10 מיליון אנחנו ביצענו להקמה של האבים. ב-10 מיליון האלה לא פנינו לכל הרשויות המקומיות, כי זה הרבה מאוד רשויות על כסף קטן, ופנינו רק למרכזי חדשנות. אמרנו למרכזי חדשנות בנגב ובגליל שהם יכולים להגיש. למעשה הגישו רק שלושה מהצפון, שניים מתוכם זכו ב-10 מיליון שקלים.
השנה, בגלל שהתקציב באופן משמעותי גדול הרבה יותר, אנחנו פותחים את זה. כל רשות מקומית תוכל להגיש באופן שוויוני לחלוטין, וככל שהם יציעו הצעה טובה בשיתוף פעולה עם גוף עסקי או פילנתרופי, אנחנו חייבים לפעול באופן שוויוני. נשמח גם מהנגב וגם מהגליל לבחור ברשויות או במרכזי חדשנות הפעילים. זה ייתן מענה – בטח אם הסכום יגדל – גם לרשויות בנגב, שיוכלו להגיש הצעות ולזכות.
ליבת העניין זה הקמה של מתחמי עבודה. מתחמים בסטנדרט גבוה שמושכים חברות הייטק ויזמים. אנחנו מצפים ממי שמציע, לתמוך מהצד שלו בחיבור למעסיקים, בהכשרות, בליווי אישי. כלומר, אנחנו בעיקר מממנים את הבינוי ואת ההצטיידות ואנחנו מצפים ממי שמציע, שישתתף בעצמו וייתן מאצ'ינג.
שנה שעברה, 10 מיליון שקרן העושר הקצתה לנושא הזה, המאצ'ינג, כלומר, הכסף שמרכזי החדשנות גייסו – עוד 11 מיליון נוספים. המאצ'ינג הזה כמעט מכפיל את התקציב ומביא גם ערך. אנחנו יכולים לתת את הבסיס של הבינוי והם יכולים להמשיך את זה לאורך שנים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לצורך העניין, אם אני חברת הייטק, למה שאני לא אתיישב ביוקנעם, ואזכה להטבות מס שהן הרבה יותר מפליגות מאשר השכירות של חללי עבודה?
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
זו שאלה מעולה, כי באמת יש לנו אתגר עם זה. יש יתרונות לנגב ולגליל באלמנטים רבים אחרים. אחד, יש שם טאלנט, כוח אדם, שהוא לא מנוצל. חברות הייטק מחפשות את הכישרון הייחודי ואת האנשים שיביאו להם את ההצלחה. זה ליבת העניין.
כשמרחב הוא רווי, במרכז, ביוקנעם, הם מחפשות את האנשים המוכשרים שגרים בקריית שמונה, במטולה ובשלומי. לא סתם אנבידיה, יש להם גם שלוחה בתל חי. כי אנבידיה, כחברה שבנתה את עצמה דווקא בגליל, מבינה שיש הרבה אנשים מוכשרים גם במקומות מרוחקים גיאוגרפית.
יש לזה את היתרונות האלה ויש חברות שמחפשות את הייחודיות בירוחם או בדימונה או בתל חי, וזה מביא חברות טובות. באמת אתגר, כי מבחינת הטבות מס, הם מקבלים באופן די זהה, מי שביוקנעם ומי שבצפון.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה?
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
מבחינת המעסיקים, הטבות המס זהות ביוקנעם ובירוחם-דימונה. וזה באמת אתגר.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זה בשיתוף עם רשות החדשנות?
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
אנחנו בדרך כלל משתפים פעולה עם רשות החדשנות. שנה שעברה זה היה בשיתוף מלא עם רשות החדשנות.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כן. כי הם מכירים את התחומים האלה הרבה יותר טוב מנגב-גליל, עוסקים בזה יותר.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מעולה עם רשות החדשנות.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
מן הסתם, אם יש 30 מיליון, וזה גם לנגב וגם לגליל, האם אתם מראש מחליטים שזה יחולק שווה בשווה?
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
אני לא חושב שמשפטית אנחנו יכולים לעשות את זה. זה קול קורה שהוא שוויוני לכל מי שזכאי לגשת.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אוקיי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אולי כן נצטרך לחלק את זה. כי מה שקרה בשנה שעברה, בחוק כתוב – תעסוקה בנגב, ומה שקורה זה יהיה רק בצפון. אני בעל אינטרס בצפון, אני גר בצפון, אני נציג הצפון גם בכנסת. לא אכפת לי שזה יהיה רק שם, אבל כן צריך להיות מן ההוגנות ועל פי הדין והחוק, שזה יהיה בנגב. אולי מראש כבר נפצל את הסכום חצי-חצי.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
פה זה היה שדימונה לא יכלו לגשת, בגלל שהיה את העניין של קילומטרים - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
גם בצפון זה היה טבריה לדעתי, נכון? ונהריה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
נכון.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אנחנו נרצה שזה יהיה בנגב, שתהיה חלוקה שווה.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
אני אבדוק משפטית אם אני יכול להקצות סכום לכל מרחב.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אל תקצה, ואם תשאל משפטית, אני אומר לך חייב להיות בנגב? תגיד, 15 מיליון לנגב, אם זה 30. אתה מבין? אנחנו חייבים, על פי החוק של הקרן, כתוב סעיף – אני לא זוכר אותו פה עכשיו, אתה יכול לבדוק את זה ואז נציג אותו – שמדבר על השקעה בתעסוקה בנגב ויש לזה סיבה. אם מדובר על ים המלח ופוספטים וכולי. אלה דברים שיש לנו אותם כרגע, בוא נראה מה יקרה בעתיד.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא סתם שאלתי אם יש איזושהי אינטגרטיביות בעבודה הממשלתית בהקשר הזה. ביוקנעם חברות משלמות משמעותית פחות מס בגלל שהיא מוגדרת כאזור פיתוח א' במסגרת חוק עידוד השקעות הון. זה לא קיים, לא במקומות אחרים בארץ.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
לא, יוקנעם וצפונה, בוודאות. כמו שהגדרת, אזור עדיפות א' זה קו יוקנעם וצפונה. אנחנו כמשרד חושבים שכבר מזמן יוקנעם שייכת יותר למרכז ויש שם ביקוש - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
ודימונה גם אזור פיתוח א'?
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
גם.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
זאת אומרת, בכל המקומות שבהם אתם פועלים יש זכאות למס?
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
כן, הטענה אומרת שצריך לקחת את הקו טיפה יותר צפונה ודרומה כי כבר שדרות, נתיבות - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
זה כבר בתיקון אחר, אבל, יש להם את אותו הקלות מיסוי.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
נכון.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מעולה.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
לעובדים עצמם יש הבדלים. ככל שאתה יותר פריפיאלי, יש הבדל בעומק - - אבל זה לא משפיע על החברה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
כן, זה ברור. אני מדבר על החברה עצמה. כי המטרה היא באמת למשוך חברות לעשות שימוש במרחבים שאתם בונים.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
לשאלתכם, איך אנחנו מוודאים שההאבים האלה לא יישארו ריקים לאחר כמה שנים ובאמת יהיה ביקוש. אנחנו מחייבים שותפות עם גוף עסקי, שמוכן לשים כסף על הדבר הזה ותוכנית עסקית מפורטת, ואנחנו נבדוק אותם גם על היקף ההשקעה העצמית. כשגופים שמים הצעה ושמים גם כסף והשקעה שלהם, זה אומר שהם באמת מאמינים בה ומתחייבים להביא תוצאה טובה.
לוחות זמנים. אנחנו רוצים לפרסם את הקול קורא מייד לאחר הפסח. תקציב המדינה יעבור, אנחנו רוצים שהקול קורא יצא מייד. מבחינתנו, הלקח המרכזי משנה שעברה זה לתת כמה שיותר זמן למציעים שיוכלו להגיש הצעה טובה. אחת הסיבות ששנה שעברה היה מיעוט הצעות, הכל היה לקראת סוף שנה, נתנו חודש למציעים להציע הצעות וזה לוקח זמן להציע.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
היה מאצ'ינג של משקיעים, נכון?
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
היה מאצ'ינג של משקיעים, כן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
השאלה אם יש כאלה שלא השיגו את המשקיע הזה?
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
בגלל קוצר הזמן חלק לא השיגו וחלק אפילו ויתרו קצת מראש.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
האבים זה משהו שאני העליתי אותו שנה שעברה והתלהבתי מאוד. אני חושב שזה פרויקט מאוד יפה, כי אני גם בא ממקום שיש בו הרבה האבים, יחסית, לאחוז האוכלוסייה. והשאלה אם לא כדאי לעשות גם השקעה בחמות טכנולוגיות.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
בחברות?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא, לא.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
בחממות אתה מדבר?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
חממות, יותר בגזרה של רשות החדשנות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתם עושים פרויקטים בשיתוף מרכז חדשנות.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
כן, נכון, אבל חממה זה ממש רמה אחת מעל מרכז חדשנות. כלומר, יש ממש משקיעים פרטיים שהם שותפים בחממה והם מלווים סטארט-אפים ומשקיעים בהם כסף. זה לא רק מרכז חדשנות שהוא נותן מקום, הדרכה והכוונה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
ברור. רצינו להרחיב את הדברים האלה, הם קראו לזה, "פופקורן של תעסוקה", אז אתה מתחיל, לוקח איזה פיתוח שהוא לקראת סיום והקמת מפעל, ושם אתה מרים את זה, אתה יוצר לו תעסוקה באופן ישיר.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
נכון. אנחנו מצפים לצאת לפרסום מיד אחרי פסח ולתת זמן להגשה ולבחור זוכים לקראת הרבעון הרביעי. מקווים שיהיו הרבה מאוד הצעות גם מהנגב וגם מהגליל. אנחנו מאחלים לעצמנו שיהיה לנו קשה לבחור מתוך כל ההצעות הטובות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לפני שאתם יוצאים החוצה עם קול קורא, רק תבואו לוועדה ונראה שזה מה שהתכוונו. לפני שאתם סוגרים קול קורא ויוצאים איתו, אנחנו צריכים לאשר אותו בוועדה. בסדר?
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
טוב.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הפתענו אותך? עשינו את זה. גם בפעם קודמת עשינו, בודדים פספסנו ואנחנו רוצים להיות מעורבים גם בקולות קוראים.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
בסדר גמור. התוצאה בשנה שעברה הייתה טובה. אנחנו מאמינים שגם השנה היא תהיה טובה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן, אבל זה היה מעט, שתי נקודות.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אבל אם יש תוספת ל-30 מיליון על פי ההצעה החדשה של האוצר, האם אפשר לשים חלק בהאבים, 30 מיליון להשקיע בהאבים ואת התוספת להשקיע בחממות טכנולוגיות? והחממות הטכנולוגיות לעשות את זה בשיתוף עם רשות החדשנות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן. אני מקבל את מה שאת אומרת. אני רוצה לחלק את זה, כי שנה שעברה עם 10 מיליון אתה אומר שבקושי היו הצעות. עכשיו שאתה בא עם 30 מיליון.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
לא, אבל עשינו שני שינויים. אחד, נותנים הרבה יותר זמן להגשה. שנית, פתחנו לרשויות המקומיות. בשנה שעברה זה היה רק מרכזי חדשנות. יש תשעה מרכזי חדשנות בארץ. בנגב ובגליל יש מעל 100 רשויות. יש הרבה יותר אפשרויות. זה השינוי המשמעותי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יהיה ביקוש להאבים לדעתך?
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
יהיה ביקוש ענק.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
אני חושב שאם אנחנו נצא מוקדם ואנחנו מאפשרים לרשויות המקומיות להגיש – יהיו הצעות מעולות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בסדר גמור. אני אומר עוד פעם, נראה לי שאתה התפלאת, אבל אנחנו רוצים להיות במעקב אחר הקולות קוראים לפני שהם יוצאים. אנחנו רוצים להבין לאן זה מגיע, שזה מגיע למקומות הנכונים. אליה, בבקשה.
<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>
שלום לכולם. שתי נקודות. הנקודה הראשונה, בהתייחסות הקרן – בשנה החולפת הוקצו כספים לנושא של התייעלות אנרגטית וכולי. אם אתם זוכרים, אני השתדלתי לדבר על זה בכל מפגש שלנו. מה שקרה בסוף, שחילקו כסף להמון רשויות, שבפרקטיקה נתנו לנו סדר גודל של 300,000 שקלים. הפרויקט שאנחנו מדברים עליו זה קירוי של מגרשי ספורט, שהעלות שלו היא מעל מיליון שקלים. היכולת עם סכום הכסף הזה הוא נחמד, אבל היכולת להניע את הפרויקט - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אבל הם היו פה מקודם והם אמרו שזה לא נכון.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הפרויקט עולה 1,300,000 בערך והרשויות היו צריכות לגייס מעצמן 300,000 שקלים לפרויקט הזה, זה יחד עם משרד האנרגיה, ואתה מקבל הלוואה של מיליון שקלים. זה היה פרויקט של משרד האנרגיה, אתה יכול לבדוק את זה במשרד, אני אפילו אעשה שיחה איתך ביחד בוועידה איתם, ומה שהיה חסר לרשויות כדי להגיע לפרויקט הזה, זה ה-300,000 שקלים האלה, או 450,000 או 400,000, תלוי במגרש. לכן הסכומים נעו בסכומים האלה, ואנחנו השלמנו את העסקה כך שהרשות לא צריכה להשקיע כסף מכיסה.
<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>
אנחנו נדבר על זה באופן נקודתי, אבל מה שאתה מתאר זה שהרשות כן צריכה לקחת עכשיו איזושהי הלוואה שהיא מאוד-מאוד גדולה. יש רשויות שיותר קל להן לקחת כזאת הלוואה ויש רשויות שקשה להן יותר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הלוואה מחזירה את עצמה. הפרויקט עצמו מחזיר את ההלוואה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, יש פה איזו אי-הבנה. אני חייבת להבין. בדיון הקודם הם ישבו כאן ואני שאלתי – כמה מגרשים, כל מגרש עולה לקרות אותו 300,000? היא אמרה לי שלא, זה עולה בערך מיליון לרגיל, ו-1,200,000, 1,300,000 לכפול. היו 10 מיליון, חילקנו ל-10 רשויות, כל רשות קיבלה מיליון. סליחה, 800,000.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
את עוד פעם מבלבלת בין שני פרויקטים. יש פרויקטים של בתי ספר, קירוי מגרשים של בתי ספר, 10 מגרשים זה היה, 10 מיליון שקלים, זה סיפור אחר לגמרי.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
ועל מה הוא מדבר?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אנחנו מדברים על הפרויקט של משרד האנרגיה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
שזה גם קירוי?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
של כמעט 80 מגרשים זכו, זה קירוי מגרשים. קירוי עולה בערך פלוס מינות 1,200,000. ההלוואה שאתה לוקח על מיליון שקלים זה מוחזר - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
הבנתי, זה יתוקצב משני משרדים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הפרויקט, אתה צריך לעשות אותו יחד עם משרד האנרגיה. אתה מקבל הלוואה, החשמל שאתה מחזיר מכסה את זה ועוד נשאר לך עודף. זה מה שאני מבין.
<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>
אני מבין ויחד עם זאת, אני מבחינת הרשות ומבחינת עומס - - - וכולי, אני לא אלאה אתכם בכל הנקודות שקשורות למצפה רמון, אבל היכולת שלי לממש את הפרויקט הזה היא לא גבוהה ולכן אני הייתי מעדיף שלא ייתנו ל-30 רשויות. אני מוכן גם לוותר בשנה הזאת ולחכות לשנה הבאה או לשנה שאחריה, ולקבל סכום שהוא משמעותי, והוא חלק הארי של הסכום, ולא חלק שהוא פחות משליש מהעלות של זה.
אני אומר את זה לגבי זה, ואני אומר את זה גם לגבי ההחלטות שלכם על פרויקטים הבאים, לראות איך בעצם יכול להיות שמספר הרשויות הנהנות ממנו יהיה קטן יותר - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כל הפרויקטים מהקרן הם במימון מלא. בפרויקט הזה הציגו משרד האנרגיה איך להגיע למקסימום רשויות, כאשר אתה לא מוציא שקל מהכיס שלך, אתה מקבל את הקירוי מגרש. אל תבנה על שנה הבאה, כי אנחנו לא עוברים עם תקציב משנה לשנה, בדרך כלל, 99% מהמקרים.
עכשיו אנחנו נמצאים פה עם משרד נגב-גליל. בדיון על האנרגיה אני אעלה אותך. אבל עכשיו כאן אנחנו מדברים על האבים שזה 5 מיליון שקלים, אתה קובע את ההקמה, כולל יזם עצמאי שייכנס ויפעיל את זה.
<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>
נכון, אני מבין, ולכן מה שאמרתי זה בעצם הכנה למה שאני אומר עכשיו, כדי שבנושא של האבים אנחנו לא נפגוש את אותה בעיה, שבעצם נותנים לנו איזשהו סכום שהוא יחסית לא גבוה ואת היתר לכו תגייסו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא, פה זה 5 מיליון לפרויקט ויש לך עוד יזם שנכנס. זה עבד יפה מאוד בצפון ואני רוצה עכשיו שזה יגיע גם אליכם. תהיה מוכן לקול קורא כזה.
<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>
מעולה, אני מוכן. בהמשך למה שאמר יוראי, וזו שאלה מאוד-מאוד נכונה. זאת אומרת, בסוף איך אנחנו יודעים שכשהממשלה, המדינה, הקרן, הקצו כספים, באמת זה בא לידי ביטוי. יש אנשים שבאים לאייש את המקומות האלה.
את מצפה רמון אנחנו ממתגים כעיר החלל של ישראל, ויש לנו האב שהוא מלא. אגב, הזמנתי את יוראי, ויסמין אפילו כמעט הגיעה ובסוף זה התבטל. ניסים ראה את ההאב שלנו. האב שלנו מלא, אין בו חדר אחד עכשיו לשכירות של עבודה מרחוק.
כשאנחנו ממתגים את מצפה רמון כעיר החלל של ישראל, יש לנו יזמים, גם חברת אינבידיה בתוך העניין במצפה רמון, זו הרשות השלישית שהחברה נכנסת. הדרך להיות על הנתיב הקריטי של אותו תחום שרוצים לעלות עליו. לא אלאה אתכם, רק אדבר קונקרטית.
מצפה רמון, אנחנו ממתגים אותה כעיר החלל של ישראל, לכן הצגנו סדר גודל של 6.75 מיליון דולר מ-JNFUSA. במצפה רמון אנחנו הולכים לבנות מן מרכז קונגרסים, שבתוך הדבר הזה תהיה מעבדת חלל. והרעיון הוא שכל סטארט-אפ וכל מי שמתעסק בחלל במרחב הזה, במדינת ישראל ובכלל, יהיה חייב לעבור דרך - - - הנתיב הקריטי שלו, יהיה המעבדה הזאת במצפה רמון. כך אנחנו יודעים שלצורך העניין, אינטל כנראה לא יעברו ולא יפתחו סניף במצפה רמון, אבל אנחנו נדע לתת פה תעסוקה ולאייש את המשרדים בהאב הזה שאנחנו הולכים לבנות.
לכן, אני חושב שזאת הדרך. יותר קל לסטארט-אפ לפעול מהרצליה, ופחות נוכל לשנות את זה, אבל כן נוכל לייצר מוקדים שהם בעצם הנתיב הקריטי בכל תחום שיש, אם זה בכל תחומים בעולם הזה של ההייטק, לייצר אותם, לעשות אותם בפריפריה ובעזרת הדבר הזה לייצר עוד תעסוקה איכותית ומתגמלת ביישובי הפריפריה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. אני אשלים למה שאמרת עכשיו גם. אנחנו רוצים לבוא אליך לסיור, גם נציג לך את הדברים של תקציב 2026. בהמשך למה שאמרת עכשיו, יש איזה פרויקט יפה מאוד שאנחנו הולכים לצאת איתו השנה – כיתות חכמות, בתי ספר של AI וסייבר וטכנולוגיה מתקדמת, תוכל להכשיר את הילדים כבר לעתיד בסכום לא מבוטל.
לא סכום שצריך להביא כסף מהבית יותר מדי. משהו יפה מאוד. תעלה לדיון כשנדון גם על זה. אנחנו נשמח שהנגב גם יזכה בפרויקטים, כי שנה שעברה זה לא היה בדיוק ולכן יכול להיות שאנחנו נעשה איזושהי חלוקה או שנתנה את זה בסכום מסוים לנגב.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה להגיב לדברים שאמר ראש המועצה. כספי הקרן, לא נכון לצפות שרשויות שהן לא חזקות בצורה מובהקת יעשו מאצ'ינג.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא ביקשנו מאצ'ינג מאף רשות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני מדבר על הקירוי מגרשים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אין מאצ'ינג, אין מאצ'ינג של רשות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אתה צודק כשאתה אומר שההשקעה מחזירה את עצמה. זה נכון לעיריות שיכולות לקחת, שיש להן תזרים מספיק גדול כמו חיפה, כמו תל אביב, כמו להבדיל באר שבע שיכולות לעמוד בזה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
רגע, זה הסדר של משרד האנרגיה, זה עובד יפה מאוד. אני יכול לעשות פגישה שוב. כשנדבר על הקירויים, נבקש מהצוות שעשה את זה גם שנה שעברה, שיגיעו לפה והם יסבירו את זה שוב ונעלה אותך בזום.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
זה צריך להיות פתוח לכל המועצות, לכל הרשויות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
ברור, תדאג להם למקסימום, בנקים ישתתפו בזה, החשמל שיוצרים מהפוטו-וולטאי, מחזיר את זה. מקבלים את הקירוי מגרש.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני יודע איך זה עובד. אני רק אומר שהציפייה ממועצות מקומיות - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אין שום ציפייה מרשויות ומי שאומר שיש פרויקט שרשות מסוימת לא יכולה לגשת בגלל כסף – אנחנו נעצור את זאת בקול קורא.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
זה מה שאני חושב שצריך לקחת מהדברים של ראש המועצה ולוודא שבפעמים הבאות זה לא יקרה. ודאי במקומות שהם שטופי שמש, כמו מצפה רמון, שצריך להפוך את הברכה הזאת לאנרגיה שמניבה כספים לרשות לשיפור פני העיר, לשיפור החינוך, להגברת סובלנות, תנועות נוער וכולי.
<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>
בהמשך לדברים שאמר חבר הכנסת יוראי, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו יכולים לקחת את האנרגיה הזאת ולהביא אותה לתושבים ולא להחזיר הלוואה בעוד 8, 10 שנים, לראות איך אנחנו יכולים לקבל מזה משהו, אלא הקרן יכולה לתת לנו איזושהי דחיפה, וכבר מההתחלה אנחנו יכולים להחזיר את הכסף לטובת התושבים. תודה רבה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
נכון. הם כספים משמעותיים שיכולים לעשות רק טוב לעיר, לתושבים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אליה, אנחנו ננסה להגיע אליך כל הוועדה ואז נראה מה הפרויקטים לעתיד, תראה לנו בתי ספר, פוטנציאל.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני מגיע ביוני, אפשר לעשות את זה סביב.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אליה, אני אגיע לפני כנראה.
<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>
כולכם מוזמנים. ליבנו איתכם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
נטלי, תתאם פגישה אצלך.
<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>
אצלנו אין אזעקות, אם אתם רוצים לישון איזה לילה בשקט. - - - הקמפיין שאנחנו עושים בשבוע האחרון - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
היינו פעם אחת. אני רוצה להגיע שוב עם תקציב 2026 אליכם ולרוב הרשויות בדרום.
<< דובר >> אליה וינטר: << דובר >>
אם תגיעו עם שיקים, יהיה אפילו יותר משמח. חברים, תודה רבה על ההזדמנות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה לך, אליה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אדוני יושב-ראש הוועדה, לגבי ההצעה שהציעו משרד נגב-גליל, אני אשמח שתעלו אם אפשר את סלעית בזום. אני רוצה להבין את החיבורים, כי יש הבדל כשזה לא רשות אחת, אלא שיש שיתוף פעולה בין מספר רשויות במקום מסוים. אם אפשר לראות איך משלבים את זה גם וגם. אני אשמח לשמוע את ההערות של סלעית.
<< דובר >> סלעית לב: << דובר >>
קודם כל תודה רבה לחברי הוועדה, שמעתי את הדיון. אני מזכירה ששנה שעברה באמת היה לנו שיתוף פעולה יחד עם משרד נגב-גליל ואנחנו הקצינו חלק מהתקציבים גם לטובת הקמת חברות, כדי שיוכלו גם להעסיק עובדים בתעסוקה בשכר גבוה, וגם לפרויקטים של תעסוקה. היו מספר פרויקטים כאלו.
חשוב לי לציין שאנחנו עובדים בצורה של מרכזי חדשנות אזוריים, דווקא כדי לסייע ולגשר על הנושא הזה של רשות כזו או אחרת. מרכז חדשנות יכול לעבוד מול כלל הרשויות והוא לא מוגבל אפילו לא לאשכול, אנחנו עובדים הרבה יותר רחב, ואז המענים שאנחנו נותנים הם קצת יותר רחבים מרשות או מאשכול כזה או אחר, ככה מרכז חדשנות יכול לעבוד מול מספר רשויות.
לכן הפרויקטים שאישרנו ומימנו אותם יחד וגם הצגנו אותם בישיבות הקודמות, כוללים מספר רשויות, מספר ערים, גם בדרום, גם בצפון. לשאלת חברי הוועדה, אנחנו תמכנו גם בחממות. אנחנו תמכנו גם בזה וגם בזה.
הפעילות כבר מבוצעת כרגע ואנחנו עוקבים וסוקרים כדי גם ללמוד מהפעילויות שאישרנו. אישרנו מספר פרויקטים שונים ומגוונים כדי ללמוד לטובת הפעם הבאה, אבל כרגע אין לנו איזשהו שיתוף פעולה, לפחות לגבי החלק של השנה הזו עם נגב-גליל.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
שנה שעברה זה היה 10 מיליון ו-10 מיליון.
<< דובר >> סלעית לב: << דובר >>
שנה שעברה, נכון.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
סלעית, אנחנו מכירים היטב ומדברים קבוע, זה לא נכון שאין שיתוף פעולה, יש שיתוף פעולה.
<< דובר >> סלעית לב: << דובר >>
לא, לא. דיברתי רק לגבי ההצעה של הקרן השנה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אנחנו עכשיו מדברים עליה. הנה את כאן.
<< דובר >> סלעית לב: << דובר >>
לא דיברתי על השיתוף פעולה. בוודאי, נגב-גליל יש לנו שיתוף פעולה הדוק, מרכזי חדשנות ותוכניות שהן הרבה מעבר. אמרתי שהתוכנית השנה לא הוגשה בצורה משותפת.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
עדיין לא אושרה הצעה סופית בממשלה. היא תגיע לכאן, יהיה סכום יותר גבוה, תוכל להתקדם עם ה-30 לתוכנית – מה שעשיתם שנה שעברה – והחצי השני יהיה לחדשנות. כמו שעשינו בשנה שעברה, זה מה שהבנתי מהחבר'ה שלכם.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
לא יודע, אני צריך לבדוק.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אנחנו נשב על זה עוד. טוב, סלעית.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
סלעית, המטרה שלנו היא לתקצב גם וגם – גם האבים וגם מרכזי חדשנות וכל מיני דברים חשובים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה. נתנאל.
<< דובר >> נתנאל יהושוע קופראק: << דובר >>
יש תקציבים גם להכשרה? להכשיר עובדים שיוכלו להיות בתעסוקה?
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
אנחנו קיבלנו שהכללים של הקרן זה לא לתפעול. ולכן אנחנו מתגברים על זה באמצעות זה שהמאצ'ינג הולך לאזורים שהקרן לא יכולה לסייע.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אפשר לעשות את זה, הגברת התעסוקה גם מעבר להאבים, דרך מרכז חדשנות.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
כן. יש בכל מקרה גם תוכניות משלימות של עידוד במרכזי החדשנות, שהם גם הכשרה תעסוקתית. המאצ'ינג שהגופים מביאים פותר גם את זה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אדי תורג'מן, מועצת אזורית, סגן ראש מועצה אזורית בני שמעון.
<< דובר >> אדי תורג'מן: << דובר >>
קודם כל, תודה רבה על הוועדה. מועצה אזורית בני שמעון, מתכללת באזור תעסוקה נרחבת. אנחנו עם הרבה מאוד אזורי תעסוקה. אנחנו רוצים להציג שני פרויקטים, ממש בקצרה. שניהם גם מחוללי תעסוקה וגם בהאב. נמצאים איתי גם אלון קובסי, מנהל אגף בחברה הכלכלית שלנו וליאת, מנכ"לית מרכז ג'ו אלון.
<< דובר >> אלון קובסי: << דובר >>
שלום. שמי אלון, מנהל פיתוח עסקי בחברה הכלכלית שלנו. אנחנו אזור חקלאי מאוד-מאוד גדול, והקמנו אזור תעשייה חקלאית פה באזור צומת בית קמה, נתיב מאוד מרכזי באזור שלנו, על כביש 6. באזור הזה כ-16 מפעלים שמאפשרים לחקלאים להפוך לתעשיינים, מה שאמור לחזק אותם ולשפר את מצבם.
על אחד המגרשים בתוך אזור התעשייה רכשנו אנחנו, החברה הכלכלית, מגרש על מנת להקים האב לתחומי המזון והחקלאות, בדגש על פודטק ואגרוטק. יהיו במקום מטבחים משותפים שיאפשרו ליצרנים בכל הרמות, החל מיצרנים ביתיים והמשך בקטרינג, להיכנס למטבחים, לקבל תעודת כשרות, לקבל רישיון יצרן בתוך המטבחים שלנו. מאוד קשה להשיג לבד, בטח באזור שלנו.
חוץ מזה, יהיו גם מעבדות שיאפשרו את ההכשרות ופיתוח של חברות סטארט-אפ, בעיקר בתחום של פודטק ואגרוטק, שכבר היום הנגב והאזור שלנו בבני שמעון די מצטיין בזה.
כמות המשרות הישירות שיהיו, סדר גודל של 50 עד 70, ובמעגלים השניים 200 ויותר. אנחנו מאוד מאמינים, כבר רכשנו את הקרקע בעצמנו, כבר התחלנו קצת לתכנן. אנחנו מאוד נרצה בהמשך להתמודד על תקציבים שיאפשרו תכנון והצטיידות.
יש לנו מספרים מאוד מדויקים וכוונה מאוד מאוד ברורה לעשות את זה. אנחנו מאוד מאמינים בפרויקט ומאמינים שתמיכה, גם שתהיה חלק שהוא לא 50% או משהו כזה, יכול להיות דחיפה מאוד משמעותית לפרויקט ולייצר פה דברים מאוד טובים. תודה על ההזדמנות ועל הוועדה שעוסקת בכך ונשמח בהמשך להתמודד ולהציג את שאר הפרטים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו מדברים פה גם על כלכלה מקומית מקיימת בנגב. זאת אומרת מדובר בחקלאים מהנגב, שאנחנו עושים איזושהי כלכלה מקומית מקיימת. גם תעסוקה, גם בילוי, גם כל מה שקשור לפודטק. אני חושבת שהפרויקט יכול להיות דוגמה ומופת לכל הארץ ולדעתי אחר כך בצפון הם צריכים לעשות אותו דבר.
לזכותם ייאמר, שמדובר ברשות איתנה שיודעת להרים פרויקטים, הרימה הרבה מאוד פרויקטים גם בשיתוף כל הקהילות מסביב, שזה משהו שהוא חשוב מאוד. הם כבר קנו את הקרקע, כבר יש את התוכניות, יש הכול, אם אנחנו נעזור להם בשלושה וחצי מיליון - - - דרך משרד נגב-גליל, אגב, אני חושבת שזה צריך להגיע.
<< דובר >> אלון קובסי: << דובר >>
לא יכולנו להתמודד, הקול קורא של נגב-גליל - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לא, אני מדברת על משהו חדש.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
שנה שעברה למה הם לא הצליחו לגשת?
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
שנה שעברה לא היה שום קול קורה שהוא קשור לזה.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
הרשות פה מדברת על קול קורא אחר.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כן, זה קול קורא שהם לא יכלו לגשת. אני מדברת על הקול קורא הזה, שייצא.
<< דובר >> אלון קובסי: << דובר >>
הלוואי, כן.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כן. זה צריך, לדעתי, לעבור דרך נגב-גליל, סביב חוסן קהילתי. אני יודעת שאתם לא יכולים לעסוק בעידוד תעסוקה, אבל כל מה שקשור לחוסן קהילתי בנגב, זה חוסן קהילתי מבחינתי. תעסוקה, חקלאות, כל האנשים שנפגעו הכי קשה. אני הייתי רוצה לראות את המשרד שלכם מוביל פרויקט כזה כדוגמה ומופת ואחר כך להעתיק אותו לצפון. אני עפה על הפרויקט הזה. באמת.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
אני לא קראתי אותו למערכת, אבל אם הוא - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אני אראה לך, זה נקרא מיקסר. מדהים.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
כן, ראיתי בחומרים לוועדה. להבנתי אתם מבקשים תקציב לתכנון ולא להקמה. אנחנו מדברים על תקציבי הקמה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אתה מדבר על תקציבי הקמה בהאבים, זה לא קשור. אני לא מדברת על ההאבים, אני גם לא מדברת על התקציב שלכם. אני מדברת על משהו אחר. מה שעשינו, זה לא קשור. אנחנו מדברים כרגע על תקציבים שקשורים לתעסוקה בנגב, לא קשור לתקציב שאתה הצגת.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
צריך לשלב.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לשלב, אבל זה לא שעכשיו אנחנו רוצים להוריד את זה ממשהו שהוא הציג, זה לא קשור.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
קודם כל הם רשות מקומית והם יכולים להתמודד כמובן. ההצעה שלהם טובה, הם יכולים לזכות. אבל לפחות מה שראיתי בתוכניות, הם ביקשו תקציב לתכנון, לא לביצוע.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
התקציב שאתם מבקשים הוא לתכנון או ביצוע?
<< דובר >> אלון קובסי: << דובר >>
אנחנו כרגע הגשנו את התקציב ואת בקשת התקציב לכל מה שקשור לתכנון והצטיידות. כי ככה חשבנו שנכון מבחינתנו לפצל את הדברים. אם אנחנו נדע בדיוק את פרטי הקול הקורא ועל מה להתמודד, אם אפשר הצטיידות אבל אי אפשר דברים אחרים, אנחנו נדייק את עצמנו, כמובן.
כרגע לפני ביצוע, אנחנו חייבים תכנון, אנחנו עדיין בלי היתר. אנחנו לפני התכנון המפורט, שהוא סכום די משמעותי של 2.6 מיליון שקלים, כולל הכול, מקצה לקצה של התכנון. כשנסיים את זה, נוכל לצאת לביצוע. אם אנחנו נדע שהקול הקורא מחייב התמקדות בדברים אחרים, כמובן נדייק את עצמנו.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
הם חממת חדשנות. זה יכול להיכנס גם תחת חממות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מה שהם מדברים הוא על פיתוח תעסוקתי, נכון?
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
גם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני עם משרד נגב גליל. זה לא נכנס פה בתחום הזה של האבים. האב זה האב. זה מההתחלה עד הסוף, 50 מיליון שקלים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לא, זה לא נכנס בהאב.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא, אז אני אומר איך אנחנו עושים כזה דבר, זה פיתוח יותר תעסוקתי. פיתוח תעסוקתי.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זה חממה טכנולוגית. זה פיתוח תעסוקתי וזה חוסן קהילתי.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
רשות החדשנות ומשרד העבודה, נראה לי שהם הגורמים הרלוונטיים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כן. אבל אנחנו רוצים להעביר הכול דרך נגב-גליל.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
השאלה אם אפשר להקים מרכז חדשנות נגיד שם.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
אנחנו מזכירים שתמיד אנחנו צריכים קול קורא תחרותי. אין לי דרך להעביר ישירות.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
ברור לנו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא, לא אמרתי לך אליהם. אני שואל אם יש פרויקטים כאלה, כי יש כמה רשויות שביקשו לעשות פיתוח תעסוקתי באזור שלהם, ביישוב שלהם.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
אין לנו קול קורא. חוץ מתקציבי קרן האושר, אין לנו פעילות נוספת בתחום התעסוקה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
טוב, אנחנו נבחן את זה, איך אנחנו עושים את הדבר הזה גם לפרויקטים כאלה.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
יש לנו מנועי צמיחה כלכליים. כלומר רשות יכולה לקבל מזה הכנסות. לא רק תעסוקה, שזה חשוב בפני עצמו, יכולה לקבל הכנסות, לזה יש קול קורא מעולה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
יש סעיף כזה, מנועי צמיחה?
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
כן, מנועי צמיחה כלכליים לרשויות. קול קורא מעולה.
<< דובר >> ליאת אביאלי: << דובר >>
שמי ליאת, עובדת במועצה האזורית בני שמעון, מנהלת את מרכז ג'ו אלון, מרכז שקיים כבר מעל 50 שנה. במקום יש את המוזיאון היחיד בארץ, מוזיאון התרבות ומורשת הבדואים. בשנתיים האחרונות בעצם אנחנו עומדים בפני התחדשות מאוד משמעותית במקום הזה. אנחנו נמצאים כידוע לכם בנגב, במקום משמעותי מאוד, בתוך המועצה ולא ליד שום יישוב.
המועצה השקיעה מעל 8 מיליון שקלים כבר היום בפיתוח הנופי. זה הופך להיות פארק אולי בין המשמעותיים בנגב. עד היום היה שם בית ספר תיכון. בית הספר בעצם התפנה למקום חדש שהמועצה אפשרה לו מבנה חדש, שטח חדש, ובעצם נשארנו עם נדל"ן ריק, שאנחנו עכשיו מבצעים בו השקעות.
הנדלן הריק הזה בעצם יהפוך לשימושים מסחריים, הן ברמת בית קפה, חנות אופניים, גלריות למכירה, קליניקות. יש לנו ביקוש מאוד גבוה וגדול מקרב מילואימניקים, אנשי צבא, חיילים שהיו במלחמה הארורה האחרונה, לכל מה שקשור לחללי ריטריטים ולקליניקות, וכל מה שקשור לתחום הזה של התרפיה והטיפול. יש לנו פרוגרמה מאוד מאוד מפורטת, מבחינת מה אנחנו הולכים להכניס במקום, אנחנו רוצים גם לפתוח שם מעבדות של מייקרים ומעצבים.
מבחינת מקומות עבודה, בקלות אנחנו מעל 50-60 מקומות עבודה, וכבר היום יש שם צוות שעובד. חשוב לציין שיש שם צוות שהוא מעורב, אנחנו עובדים שם גם מהחברה היהודית וגם מהחברה הבדואית. חשוב מאוד לציין את זה, שזה מקום שגם החברה היהודית וגם החברה הבדואית בנגב מרגישים בו נוח וטוב, אבל אנחנו רוצים להשקיע בו הרבה-הרבה יותר ולהפוך אותו לעוגן כלכלי-חברתי משמעותי שהוא לא היה שם עד היום, ויש לנו את כל הפוטנציאל. תודה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לגבי תעסוקה, את יכולה להרחיב לנו קצת מבחינת פיתוח תעסוקתי, איך זה יעזור?
<< דובר >> ליאת אביאלי: << דובר >>
מעבר לזה שאנחנו רוצים לפתוח גם במקום שלנו האב, השתמשתם הרבה במילה הזאת, אבל אנחנו רוצים אצלנו את אחד החללים לאפשר לאב לחללי תעסוקה - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אני לא יודעת אם את שמעת, אבל התוכנית היא שהולכים לצאת קולות קוראים נוספים להאבים בסכום של 5 מיליון. זה משהו שתוכלו לגשת אליו גם.
<< דובר >> ליאת אביאלי: << דובר >>
כן, שמעתי דרך נגד-גליל. אנחנו בעד. ברור שאנחנו ניגש אם תהיה לנו אפשרות. מעבר לזה, יש לנו שמה גם בית קפה שייפתח, משאיות אוכל, חנות אופניים, גלריות למכירה. יש אנשים שצריכים להחזיק את הדבר הזה, לתפעל אותו. יש לנו מרחב של ODT ומרחב של חינוך יער וכל הפרויקטים והפעילויות יער, אלו מקומות עבודה במלוא מובן המילה. בנוסף להאב שאנחנו רוצים לפתוח ולחממות יזמות של הייצוא והמייקרים שנמצא שם.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
והולכים להיות שם סיורים של בתי הספר. מן הסתם יהיו מדריכים ויהיו אנשים שיעבירו - - -
<< דובר >> ליאת אביאלי: << דובר >>
בדיוק. זה משהו שכבר היום - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כמה מקומות תעסוקה אנחנו צופים שם בערך?
<< דובר >> ליאת אביאלי: << דובר >>
אני צופה בקלות בין 50 ל-60 מקומות עבודה. בקלות.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
גם תיירות, גם תעסוקה, גם תרבות.
<< דובר >> ליאת אביאלי: << דובר >>
בדיוק. מבחינת ההגדרות, ג'ו אלון, מקום של – חינוך, תרבות ויזמות. התיירות נכנסת בכל דבר, ויש לנו כבר היום את החינוך ואנחנו בעצם רוצים להרחיב ולהגדיל בזכות זה שעכשיו טיפחנו ופיתחנו את המקום.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אמנם יש לי חיבה גדולה לג'ו אלון, זכרו לברכה, במיוחד בימים אלה שבהם חיל האוויר עושה חיל באיראן, אבל איפה מקומות התעסוקה האיכותיים? תוכלי לחדד רק את ההיבט הזה, כי משאיות אוכל זה מצוין, אבל מבחינתי זאת לא תכלית הקרן לוודא שיש לאנשים מקומות תעסוקה במשאיות אוכל.
<< דובר >> ליאת אביאלי: << דובר >>
נתפסת על משאיות האוכל, זה נאמר בהקשר של גם הפן התיירותי שהולך להיות במקום. מקומות תעסוקה איכותיים, אם אתה מסתכל רק על העניין של שכר גבוה מאוד, זה כנראה לא המקום, אבל מבחינת מקומות תעסוקה איכותיים, זה גם כל מה שקשור בקבוצות וחינוך שמגיעות, והדרכות.
גם המסחר, הוא מסחר של פנאי ותיירות ומבחינתי זה מקום עבודה ראוי. הוא כנראה לא ירוויח כמו בהייטק, אבל זה מקום שעכשיו שמים עליו הרבה תשומות של פיתוח, של התחדשות מאוד משמעותית, וזו זכות לקחת חלק ולעבוד במקום כזה, בעיניי, כך אני מסתכלת על זה. בטח אם יהיו שם מעבדות שאין - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. בדיון הבא אני מבקש לחשוב על דרכים איך לעשות פיתוח תעסוקתי ברשויות. כל רשות באה עם איזו תוכנית אחרת.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
יש החלטת ממשלה שמגבילה אותנו בנושא של לעסוק בתעסוקה. בנושא של הייטק אנחנו מוחרגים, אבל בשאר התחומים יש החלטה בממשלה שמשרד התעסוקה צריך להגביל אותנו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אנחנו צריכים את משרד העבודה והרווחה. תודה רבה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אנחנו עם ירוחם.
<< דובר >> כפיר דניאלי: << דובר >>
אני רוצה לספר לכם שאנחנו עובדים כבר למעלה משנה עם פתחון לב. הקמנו מרכז סיוע קהילתי שמשרת מאות משפחות שמקבלות על בסיס שבועי מענה למזון, ביגוד, הנהלה, מכולת חברתית שהם בנו לנו פה, מנגישה, הרבה מאוד אוכל במחירים מאוד טובים, בהתייחס היום ליוקר המחיה. מגיעים לכאן אנשים ויוצאים עם סל מזון מאוד זול.
בעזרת המרכז הזה אנחנו יודעים לתת הרבה מאוד לתושבים שלנו, ולעזור להם בקשת רחבה מאוד של דברים. זה מאוד מאוד חשוב. הגיע הזמן, שהמדינה תתעורר ותיתן יד למקומות האלה כי הם באמת עושים עבודת חסד.
אני קודם כל רוצה לשבח את אלי, המנכ״ל, שהוא, אני קורא לו לב, לא בן אדם, הוא לב.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
נכון לב. כולנו מסכימים איתך.
<< דובר >> כפיר דניאלי: << דובר >>
כשמתקשרים אליו, וכל מה שמבקשים ממנו, גם אם זה לא קשור למסגרת העמותה, ואפילו אם צריך להכניס יד לכיס הפרטי שלו, הוא עושה את זה. יש לו צוות נפלא שעובד סביבו, יש את הילה, מהממת, שהיא מגיעה לפה על בסיס קבוע פעם, פעמיים בשבוע, ודואגים שהכול יתנהל כמו שצריך.
את אבי בן זיקרי. אפילו שהייתה לנו בעיה של ההקצאה של המקום, וייעדתי לזה עכשיו מקלט, והמקלט הזה נפרץ פעמיים, וגנבו סחורה, ועדיין הם באו ותמכו ואמרו שהם ישלימו את הסחורה ולא יסגרו את המקום. שאפו גדול.
ואטורי, הגיע הזמן שהמדינה ממש תיתן יד לעמותות האלה ותעזור להן עם תקציב קבוע. נמצאת איתנו כאן בזום אתי, היא הפרויקטורית של הרווחה שלנו, היא הייתה מנהלת מחלקת הרווחה בבאר שבע, גם לה יש מה להגיד בעניין.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אתי, מה שלומך?
<< דובר >> אתי כהן: << דובר >>
מעולה. אני רוצה להוסיף על כפיר, אני יועצת הבכירה שלהם ומלווה את הרווחה כאן בירוחם. כל המרכז של פתחון לב עשה שינוי בכך שאנשים מרגישים יותר ביטחון תזונתי, והנגישות של אחת לשבוע בצורה מכובדת וראויה.
כרגע אנחנו נעשה הרחבה גם למרכז זכויות, שהוא התממשק כמובן עם שירותי הרווחה, ובכלל לפתוח שירות שהוא זמין, שהוא מאוד נגיש, מכבד, ועוזר לאנשים ביום-יום, ובטח בשעת חירום, ובטח בשוטף, וביום-יום.
אני חושבת שזה מאוד חשוב למצב את זה כחלק משירותי הרווחה, כדי לאפשר לאנשים לעשות את הפיתוח האישי שלהם. יש כאן את שלי נורדהיים, שיש לנו את מרכז ההזדמנות בירוחם, שכרגע אנחנו בתנופה איתו, כי הנושא לתת שירותים מכלילים לאוכלוסייה, לראות באופן מערכתי גם את היכולת הפיתוח והצמיחה שלהם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
סליחה שאני קוטע אותך. אנחנו כרגע בדיון פה עם משרד נגב-גליל בנושא תעסוקה בנגב ובגליל. לגבי פתחון לב, מחר נעלה אותם והם ידברו ויספרו על הסיפור שלהם, מחר זה הצעות שונות. מי שנמצא פה כרגע לא יכול לתת תשובות, הוא עוסק בנושא תעסוקה נגב-גליל.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אתם גם מדברים על הפרויקט, אבל לא הציגו לנו עדיין בכלל את הפרויקט. אנחנו לא יודעים איך זה נראה, איך זה בנוי - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בגלל זה מחר נעלה את הילה, ואז תוכלו לעלות גם ולדבר. תודה רבה, נשמח לראות אתכם בפעם הבאה. לדעתי מחר זה יהיה.
<< דובר >> אתי כהן: << דובר >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן, קולומבוס.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
שלום, ארנון. החבר הוותיק שלנו בקרן האושר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן.
<< דובר >> ארנון קולומבוס: << דובר >>
שלום. מצטער שאני לא איתכם שם, הייתי בא בשמחה. אני אנסה לתמצת את הקשר שלנו לתעסוקה. למי שלא מכיר, אני מנכ״ל חממת InNegev. לצערנו הרב, זו החממה היחידה שיש בנגב היום, שפועלת כחממה. אנחנו החולייה המקשרת בין כל הגופים שהם האבים או מרכזי חדשנות, או שעוסקים בשלבים המוקדמים של התשתיות, אם זה תשתיות פיזיות או תשתיות הון אנושי, לבין השוק האמיתי והיכולת להקים חברות ולייצר בסופו של דבר תעסוקה פעילה בנגב.
בשנה האחרונה ראינו 1,500 חברות שברובן הגדול לא היו מגיעות, לא לנגב, ולא לראות את הנגב, או שהנגב יראה אותן, בחלק גדול מהדברים. החלק החשוב שאנחנו עושים – פותחים חלון פתוח לרווחה להרבה מאוד יזמים, מיזמים לראות, להגיע לנגב ולהימשך מסיבות של כוח שוק אמיתי.
אלה לא רק תמריצים ממשלתיים שאנחנו חייבים אותם ונעזרים בהם, אלא באמת לייצר את הרצון של המיזמים להגיע לנגב, כי יש בנגב הרבה דברים טובים שקורים ושאנחנו יכולים לרתום אותם, למנף אותם לטובת סטארטאפים בנגב. ובשביל זה צריך הרבה מאוד עבודה.
היום צריך לעבוד פי שמונה, פי תשעה, פי עשרה יותר קשה על כל סטארטאפ שצומח בנגב. על כל בן אדם שרוצים להצמיח בנגב, עובדים הרבה יותר. כל דבר שאנחנו עושים, צריך כרגע להשקיע בו הרבה יותר, כי כוחות השוק לא מושכים לשם באופן טבעי. החממה יחסית צעירה בסך הכול, בתוכנית של החממות אומנם חמש שנים, אבל פעילה, ואחרי קורונה ומלחמה וכל מה שהיה זה שלוש וחצי, ארבע שנים של פעילות ממשית.
החברות הבוגרות שלנו מעסיקות, חלקן כבר, עשרות אנשים, בודדות, אבל כשמכפילים את זה בעשרות חברות ועשרות אנשים, אנחנו מייצרים פה את התעסוקה הכי כדאית מבחינת המשק הישראלי, לפתח את ההייטק בנגב. זה הבסיס של הבסיס של הקטר הכלכלי של המדינה.
זה מה שאנחנו מנסים. אנחנו אגנוסטים לאיפה, אם זה צומח בסופו של דבר, יש לנו מעבדות וחברות שעברו והעברנו, עזרנו להם לעבור לעוטף עזה, יש לנו חברות שעכשיו הקמנו להן מעבדות דווקא ברהט, יש לנו חברות שצומחות ברובע החדשנות בבאר שבע.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מה קרה בשנה שעברה? למה לא הצלחנו לעזור לקולומבוס?
<< דובר >> ארנון קולומבוס: << דובר >>
לא, למה? הגיע. שנה שעברה, התהליך הזה עבר. אמנם עבר בכספים יחסית קטנים ואנחנו נעזרנו בזה מאד.
<< דובר >> סלעית לב: << דובר >>
הרבה פחות ממה שרצינו וקיווינו.
<< דובר >> ארנון קולומבוס: << דובר >>
זה היה קריטי שזה הצליח שנה שעברה.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
השנה תתמודדו בקול קורא על המבנים ולא רק תמיכה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
מה זאת אומרת על המבנים? זה לא האב.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אבל זה לא האבים, האבים זה יותר רשויות.
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
הוא יכול גם לייצר - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אפשר לתת לו יותר כסף לחממה עצמה, אנחנו רוצים פה משהו שיקפיץ את התעסוקה. זאת אומרת, אם יש לו כל מיני סטארט-אפים. אבל מרכז יש לך, אני מבין, נכון?
<< דובר >> ארנון קולומבוס: << דובר >>
יש לנו משרדים. אין לנו מרכז מעבדות בכלל. בדרום אין היום מרכז מעבדות. בונים עכשיו, גם בעוטף עזה, בשער הנגב, סארטאפ, זה דברים שיקרו בעוד שנה, שנתיים, שלוש. גם באופקים מתקדמים כל מיני דברים. גם ברובע החדשנות בבאר שבע, אבל לא - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
צריך תקציב גם למעבדות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הוא קיבל 2 מיליון.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אבל צריך תקציב גם למעבדות טובות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מה העלות של מעבדות כאלה?
<< דובר >> ארנון קולומבוס: << דובר >>
אנחנו ניסינו להקים עכשיו איזה מרכז מעבדות גדול בשנתיים האחרונות, יחד עם רובע חדשנות. רובע חדשנות היה צריך לגייס בסופו של דבר 20 מיליון שקלים כדי להקים ולתפעל. יש פה הפסד תפעולי בשנים הראשונות. השנים הראשונות לא רווחיות, מכיוון שאין הרבה פעילות בנגב, אז אנחנו מנסים לייצר את שני הווקטורים – גם פעילות שאנחנו מביאים סטארט-אפים, וגם מעבדות שיקומו.
מבחינתנו, אם הם קמים באופקים או בבאר שבע, זה פחות משמעותי, אבל צריך להיות האב רציני ותומך של תשתיות, וצריך גם לשים לב שלא מפזרים יותר מדי תשתיות על פחות מדי סטארטאפים. אחת הבעיות זה שבסוף אין מספיק פעילות ולכן חברות שצריכות לקום ולנהל את התשתיות האלה, אם הן לא נתמכות ממשלה, הן לא מסוגלות לחיות, כי אין מספיק סטארטאפים בנגב.
צריך לגרום לסטארטאפים להגיע, זה מה שאנחנו מנסים, לגרום להון האנושי הבכיר, הטוב, האיכותי להגיע, כמו שקבוצת 19 עושים, וכשיהיו סטארט-אפים ויהיה הון אנושי, גם יהיו מספיק חברות שישתמשו בתשתיות האלה. זה חייב להיות המשולש הזה. אם רק נבנה תשתיות ולא נביא חברות, זה יהיה הפסד תפעולי שמתמשך על פני הרבה מאוד חודש.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
חד-משמעית. תודה, ארנון.
<< דובר >> ארנון קולומבוס: << דובר >>
תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
החשיבות של מרכזי החדשנות זה בגלל הסטארטאפים האלה, שזה באמת ממקד את ההתפתחות ונותן לנו עתיד.
<< דובר >> ארנון קולומבוס: << דובר >>
יושב-ראש הוועדה, אני רוצה רק עוד פעם לחדד, יש פה שתי שכבות שונות. יש פה שכבה של האבים, מרכזי חדשנות, אקסלרטורים, תוכניות נהדרות שבלעדיהם באמת אי אפשר לתחח את האדמה, אי אפשר לייצר פה משהו פורה שעליו אפשר באמת להנביט סטארטאפים, חייבים את זה. בסוף צריכים את הגופים העסקיים שיקימו סטארטאפים ויזניקו אותם במשך שלוש, ארבע, חמש שנים.
יש לי הרבה סיפורים, אין זמן כרגע. כל חברה כזאת שצמחה בנגב והתחילה להוציא שורשים ולגדול ולצמוח ולהעסיק עשרות אנשים, אלה סיפורים מרגשים מאוד, וכל אחד מהם זה היריון של פילים, ונובטות פה חברות נהדרות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חנה רדו.
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
שלום. תודה שהזמנתם אותי. אני ב- Group19, מקימה ומובילה ומטפחת עסקים בנגב ובגליל. אני אתן דוגמה לפעילות שלי מעבר לזה. חברה שרוצה להקים מרכז מידע במצפה רמון, שזה פרויקט מטורף. אני מקווה שהוא יצא לפועל. אני סומכת גם על אליה וגם על החברה השנייה. יכול להיות שהוא כן יצטרך עזרה כדי שזה יתממש. יש לנו חברה בירוחם לרחפנים שעבדה קצת עם הרשות לחדשנות, עם DCIC, עם אחד ממרכזי החדשנות מטעם הרשות לחדשנות. אין כאן כבר אנשים מירוחם, נכון? חבל.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לא.
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
החברה הזאת מטפחת עובדים בצורה יוצאת מן הכלל, מוציאה אותם ממעגל העוני. אנחנו יכולים להוציא הרבה יותר אנשים ממעגל העוני ולספק להם תעסוקה איכותית, חשוב לי להגיד. אחד המקצועות שאנחנו מפתחות שם זה אנליסטיות של תמונות.
אנחנו עובדות עם חברת הלוויינים הכי גדולה בארץ, וכאן יש לנו הזדמנות נהדרת. אם הבנתי נכון מנגב-גליל, אני לא יכולה לעשות כלום בלי רשות מקומית. זאת אומרת אם אני רוצה לפתח את תעשיית ה-AI בלוויינים, בשדרות או באופקים או בבאר שבע או בירוחם, אני חייבת את ראש העיר או ראש המועצה. אני צודקת?
<< דובר >> איתן טי: << דובר >>
לא, אפשר גם ישירות דרך מרכז חדשנות וגם דרך חממה.
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
אני רוצה להקים מרכז תעסוקה. מי שמכיר אותי יודע, אני בן אדם מאוד פרקטי. אני רוצה לספק משרות איכותיות לאנשים בנגב ובגליל. בבאר שבע יש לי קורות חיים של 50 מתכנתים מעולים שרק רוצים לעבוד אצלנו.
כמו שאנחנו מבינים, את תעשיית ה-AI, את המתכנתים הרגילים עלולה להחליף או עשויה להחליף. אנחנו עובדות על דיפ-טק. יש לנו מעסיק, יש לנו חברה, ISI, זו חברה שעובדת איתנו. המנכ"ל של ISI רוצה לפתח את ISI בנגב. עד היום לא הצלחנו להביא תמיכה עסקית לזה. מכללת ספיר איתנו בפיתוח של ה-AI בנגב המערבי, וכן אנחנו צריכים הון ראשוני שאתם יכולים לתת.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
חנה, איפה זה יקום? נניח שקיבלת את ההון הראשוני, לא הבנתי איפה פיזית זה יקום?
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
זה יקום כנראה בשדרות.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
במכללה עצמה?
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
לא, לא. ההאבים בשדרות די ריקים. אנחנו רוצים להקים את זה בהאב בתוך שדרות. אני מאמינה שאנחנו צריכים להיות בתוך העיר, חלק מהעיר, שבני הנוער יראו אותנו, שהצעירים יראו אותנו וירצו להיות חלק מזה. אנחנו רוצים להקים את זה בתוך העיר שדרות. עכשיו בונים אזור כזה, אזור טק בין ספיר לשדרות. רוצים שנהיה שם. אני חייבת להגיד שזה לא העדיפות הראשונה שלי. אם לא תהיה ברירה נהיה שם, זה בסדר. וההחלטה היא להעסיק את הבוגרים של ספיר במגמות הבינה המלאכותית.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
וגם לעשות הכשרה.
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
אני אף פעם לא עושה הכשרה לשם הכשרה, תמיד ההכשרה היא לשם תעסוקה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לא, ברור לי. המטרה של ההקמה של החטיבה הזאת היא גם להכשיר את תושבי המקום, את תושבי הנגב, כי גם מבאר שבע יוכלו לבוא מן הסתם. הכשרה מתקדמת בתחום ה-AI, נכון?
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
AI ולוויינים, זו תעשייה עולמית שהולכת וגדלה. וגם ISI, נועם, שהוא איתנו לגמרי, בגלל המלחמה, לצערי, הפגישות עם דוידי ועם ספיר - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו יודעים כמה זמן בערך תיקח הכשרה כזאת? זו הכשרה של שנה, של חמש שנים?
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
של שנה עד שהם יוכלו לעבוד ולהרוויח את לחמם. ככל שנתקדם, נתקדם. אנשים שיוכשרו חמש שנים יהיו כבר מייסטרים בתחומם. זה בדרך כלל כמו בכל מקום עבודה אחר. ויש לידינו את ספיר שתוכל כל הזמן לתת upgrade.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
נכון. ובעצם בשביל להקים את זה, את מבקשת 900,000 שקלים.
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
אני מבקשת 3 מיליון. ביקשתי אחד לשדרות ואחד באופקים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אחד לשדרות ואחד לאופקים?
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
כן. באופקים זה לא דיפ-טק, בשדרות זה דיפ-טק.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אוקיי.
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
באופקים זה להכשיר מטמיעות AI בארגונים בינוניים וקטנים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לגבי ההאבים שריקים כרגע בשדרות, יש לך מושג למה הם ריקים וכמה זמן מדובר? זה בגלל המלחמה?
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
הם של עיריית שדרות. אני שוכרת שם חדר קטן, וכל פעם שאני באה רק החדר הקטן שלי מלא. אולי סטארטאפיסטים מגיעים לשדרות, אבל הם מגיעים מתל אביב וחוזרים לתל אביב, אז הם מגיעים פעם בשבוע, פעמיים בשבוע. אני מקפידה להעסיק, את תושבי הנגב. עובדים אצלי רק אנשים שביתם הוא בנגב והם ישנים בנגב. זה מבדיל אותי מהרבה מאוד מקומות אחרים. אני לא אעסיק אנשים מוכשרים מתל אביב, או מראשון, או מחולון וכולי, אפילו שיותר קרוב להם להגיע לשדרות או יותר מהיר להם להגיע לשדרות לעומת תל אביב.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לגבי ההצעה של ה-900,000 שקלים, אני רק מעיר שרוב הסעיפים פה לא יכולים להיות ממומנים על ידי הקרן, כמו שכר עובדים - - -
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
כן, ראיתי, בגלל זה התייחסתי לשני.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בינה מלאכותית, תוכניות הכשרה וכל זה אנחנו לא יכולים, אנחנו משקיעים רק בתשתיות.
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
כן, אני הבנתי את זה. בגלל זה התייחסתי לשני. בשני יש שם השקעה גם בתשתיות. לא סידרתי את המסמך לפי - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
תשתיות וגם רכש, הצטיידות, זה יכול להיות גם. מחשבים - - -
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
תחשבו, לוויינים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
גם בהצעה השנייה שלך – שכירת חלל עבודה – יכול להיות, התאמת תשתיות מחשוב – יכול להיות, העסקת מנהל מקצועי – לא, סבסוד שכר לעובדים הראשונים – לא, הכשרות והדרכות מקצועיות – לא. אנחנו נותנים בדרך כלל בתשתיות, לא בעובדים, לא הכשרות, לא משהו שהוא רב-שנתי.
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
בסדר, אני בעסקים שלי צריכה את החלק הכי יקר– תשתיות. ואני יודעת לייצר הכנסה. היתרון במיזם של 3 מיליון בשדרות הוא שכבר יש לנו חברה עסקית מאוד מבוססת, גלובלית.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מציג את 3 מיליון, מה שאת יכולה לקבל זה רק 600,000 שקלים, התאמת תשתיות מחשוב.
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
בסדר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
את כבר ותיקה אצלנו.
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
לא קיבלתי אף פעם שום דבר. כנראה זאת הסיבה שאני לא מגישה נכון.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא, הקבלה תלויה בהגשה, לא להפך.
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
אתה צודק, אבל ראיתי שיש לי זמן להגיש את זה כמו שצריך.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן.
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
עשיתי את זה מהר-מהר וככה זה נראה, וגם במלחמה בין האזעקות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יכול להיות שזה בתחום של מרכזי חדשנות.
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
אני מבינה שרצוי שראש העיר יהיה איתנו, שדוידי ואיציק דנינו. אני אגייס אותם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אין בעיה, רק תעבירי עם יסמין אחרי זה על ההצעה. בהפסקה של הדיון, בסדר?
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
בסדר גמור.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
עד הדיון הבא.
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
ההצעה צריכה להיות מושלמת היום, או יש עוד זמן?
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זה הדיון האחרון היום.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
איתם יהיה עוד דיון בטח, יחד.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
בסדר. חנה, אני איתך בקשר, אל תדאגי.
<< דובר >> חנה רדו: << דובר >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כל האנשים של פתחון לב מכל הארץ מתקשרים, רוצים להקים סניף של פתחון לב, הדיון הזה יהיה מחר. אלה דברים שלא נדונו ולא קשורים לנגב-גליל כרגע. אפשר לסגור? כולם מסופקים? ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:40. << סיום >>