חומר רקע - גורמים חיצוניים
הפקולטה
למשפטים |
אוניברסיטת בר -
אילן |
רמת גן, מיקוד5290002
|
טל .
03-5318895
|
פקס03-7360499
The Faculty of Law | Bar-Ilan University | Ramat-Gan,
|
2
529000
Tel. 972-3-5318895 | Fax 972-3-7360499
[email protected] | www.rackmancenter.com
לכבוד
4.5.2026
הוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי
שלום רב,
קידום נשים בממסד הדתי– חסמים משפטיים ויישומיים
רקע:
1.
ביום14.7.2025
ניתן פסק הדין בבג"ץ2688/19
אנגלברג
נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל
לפיו נשים יהיו
.רשאיות לגשת לבחינות הרבנות הראשית
2.
אף שככלל בחינות הרבנות מתקיימות בשלושה מועדים מדי שנה,
הבחינות שהיו אמורות להתקיים במועד
ש
לאחר מתן פסק הדין לא התקיימו . הדברים אמנם לא נאמרו מפורשות אך ההבנה בפועל הייתה שהדבר נעשה
.כדי שלא לבחון נשים
בהמשך נקבע מועד לבחינה , כולל בחינ ה לנשים-
.ואולם גם כאן, לא הסתיימה הסאגה
עובר למועד הבחינה נאמר לנשים כי הן תיבחנה בהפרדה מוחלטת מהגברים–
במשרד לשירותי דת ולא בבנייני
האומה ואילו ביום הבחינה, בפועל, לא הגיעו טופסי הבחינה במשך זמן רב, כך שבפועל, הנשים נכנסו לכיתת
הבחינה רק בשעה15:00
במקום בשעה10:30
, וזאת, לאחר שהוגשה בקשה דחופה לבית המשפט העליון ולאחר
התערבות .מחלקת הבג"צים והמחלקה המשפטית במשרד לשירותי דת
3.
עד למועד זה, טרם התקבל
.הסבר מניח את הדעת לעיכוב הבלתי נתפס בבחינות לנשים לאורך היום נאמר כי
מדובר ב"תקלה טכנית" ואולם בתשובת המדינה
.אין כל התייחסות לכך או לכל סיבה אחרת לעיכוב
4.
כפי שיפורט להלן, אין זו הפעם הראשונה שבה נשים נאלצות לפנות לערכאות המשפטיות על מנת לקבל דריסת
רגל .בממסד הדתי ,מעבר לכך למרבה הצער
ו ,כפי שניסיון העבר מלמד, כמו גם האירוע בבחינות הרבנות גם
פסק דין בבית המשפט העליון אין משמעותו סוף המאבק, אלא להפך– תחילת המאבק על יישומו של פסק ה דין
.תוך התמודדות עם ניסיונות סיכול של פסק הדין, בין אם אופן גלוי ובוטה ובין אם באופן נסתר
דוגמאות למאבקן של נשים לכניסה לממסד הדתי ו
המהלכים לאחר שניתן פסק הדין
טוענות רבניות
5.
בשנת1991
נפתחה האפשרות כי נשים תיבחנה בבחינות ההסמכה לתפקיד טו"ר ובשנת1992
נבחנו הנשים
,הראשונות. לאחר אחוזי מעבר גבוהים מאלו של גברים החלו הגורמים המוסמכים בבתי הדין הרבניים ובוועדת
הבחינות להערים מכשולים, בהם
שינוי הקריטריונים לבדיקת הבחינות באופן שהביא לכשלונן של נשים רבות
(ולאחר מכן השמדת טופסי הבחינה באופן שמנע אפשרות לערער על אמינות הבחינה;)
הכפלת היקף חומר
;הבחינה לאלתר
יצירת קריטריונים בלתי מידתיים ל הכרה במוסדות לימוד ועוד. רק לאחר התערבות בג"ץ
הוסרו חלק מהחסמים
, באופן שנתן אפשרות לנשים לקבל הסמכה
.כטו"ר1
ייצוג נשים בבתי הדין הרבניים
6.
מנכלית לבתי הדין :
בשנת7
201
ניתן פסק הדין בעניין
מינוי מנכ"לית לבתי הדין הרבניים (ל בג"ץ8213/14
כהנא
דרור נ' השר לשירותי דת (
נבו15.8.2017
), לפיו אין מניעה כי אישה תכהן בתפקיד מנכ"לית בתי הדין הרבניים ,
ואף
חלה על תפקיד זה חובת הייצוג ההולם.
בפועל עד למועד זה טרם מונתה אישה לתפקיד. לפני שבועות
ספורים
התקבלה החלט ת השר לשירותי דת
בדבר מינויו של כבוד הדיין הרב אייל יוסף לתפקיד, וזאת בשעה
שהוצגו בפני השר שורה של מועמדות בעלות ניסיון ניהולי רלוונטי, מרביתן כלל לא הוזמנו לדיון. עתירה הוגשה
( בנושא בג"ץ34583-04-26
כהן ספראי נ' השר לשירותי דת .)
1 רונן שמיר, מיכל שטראי, נלי אליאס "שליחות, פמיניזם ופרופ
סיונליזם: טוענות רבניות בקהילה הדתית-אורתודוקסית "מגמות
לח3
,
313
328-329
.
הפקולטה
למשפטים |
אוניברסיטת בר -
אילן |
רמת גן, מיקוד5290002
|
טל .
03-5318895
|
פקס03-7360499
The Faculty of Law | Bar-Ilan University | Ramat-Gan,
|
2
529000
Tel. 972-3-5318895 | Fax 972-3-7360499
[email protected] | www.rackmancenter.com
7.
עוזרות משפטיות :בעבר
תפקיד העוזר המשפטי בבתי הדין היה תפקיד אשר המינוי אליו נערך במכרז פנימי. אף
שנכתב במכרז כי התפקיד מיועד לגברים ולנשים, בפועל לא היו בתוך מערכת בתי הדין נשים אשר עמדו בתנאי
הסף. בעקבות הליך משפטי שנ
יהל מרכז רקמן (
)פ"ה (ירושלים28552-11-15
דיין
'נ נציבות שרות המדינה
משרדי ממשלה (
נבו24.10.2018
))
.שונו תנאי המכרז לתפקיד זה, וכעת המכרזים הינם מכרזים פומביים
בעקבות ההליך מונו שתי עוזרות משפטיות, אך כמפורט לעיל, לאחר סיום תפקידן, לא אוישו התקנים מחדש
.עד למועד זה
8.
המצב
כיום: במסגרת
.ההליך בעניין כהנא דרור (לעיל) הוחלט על מינוי סמנכ"לית לבתי הדין זו כיהנה בתפקיד
מספר שנים, אך מאז פרישתה לפני כשלוש שנים–
.לא אויש התפקיד מחדש שני תקנים של
ע
וזרות
,משפטיות
–
;אינם מאוישים כיום, לאחר שהנשים שעבדו באותן משרות סיימו תפקידיהן מזה מספר שנים שאין מבקרת
.פנים לבתי הדין, לאחר פרישתה של מבקרת הפנים .הן בייעוץ המשפטי והן באגף עגונות לא עבדה מעולם אישה
בכל בתי הדין הרבניים מכהנת אישה אחת בלבד כמזכירה ראשית, ו אישה אחת .בתפקיד סגנית מזכיר ראשי
ייצוג נשים באסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים
9.
הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית נבחרים על ידי אסיפה בוחרת שבה יושבים150
.חברים80
חברים
בחלק 'הרבני' ו70
.נציגי ציבור
ב-
14.1.2024
קבע בית המשפט העליון (
בג"ץ7583/22
המרכז לקידום מעמד
האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן באוניברסיטת בר אילן נ' הרבנים הראשיים לישראל )
, כי במסגרת המינויים
המסורים לסמכות ה
רבנים הראשיים ,
,בחלק הרבני
יש לשקול מינויין של נשים ,כ
אשר נקבע כי לצורך הסעיף ,
המונח 'רב' כולל גם נשים בעלות השכלה תורנית והלכתית
מתאימה .
10
.
ביום19.5.2024
קיבלה מועצת הרבנות הראשית החלטה רשמית לפיה
אין אפשרות הלכתית למנות אישה
,לתפקיד זה דהיינו בפועל–
מועצת הרבנות הראשית הודיעה באופן רשמי כי בכוונתה להפר את פסיקת בית
המשפט העליון .
בעקבות הודעת מועצת הרבנות הראשית, אכן, לא מונו נשים כחברות תחת חלק זה, ובפועל
.הבחירות לרבנות הראשית נעשו בהרכב חסר ,בהמשך ביום4.12.2024
תוקן חוק הרבנות הראשית, באופן שמנע
מנשים לכהן( כחברות תחת החלק ה'רבני' באופן מוחלט. עתירה הוגשה כנגד התיקון לחוק בג"ץ52407-12-24
שרבט נ' הכנסת .)
נשים כדיינות ונשים כבוררות
11
.
.כידוע, נשים אינן רשאיות לכהן כיום כדיינות בבתי הדין הרבניים למניעה זו קיים בסיס הלכתי לפיו נאסר על
כהונת נשים בתפקיד שיפוטי, כאשר מדובר בסמכות בכפייה או שררה. ביום23.3.2026
התקבל חוק שיפוט בתי
דין דתיים (בוררות), תשפ"ו-
2026
. בהתאם לחוק הורחבו באופן משמעותי סמכויות בתי הדין הרבניים לדון
בסוגיות אזרחיות .רבות כבוררים בהסכמת הצדדים
12
.
למרות שכאשר מדובר בתפקידי בוררות, בהסכמת הצדדים לסכסוך, אין מניעה הלכתית
כאמור , חוק הבוררות
.לא הביא לכך שנשים תכהנה כבוררות
סיכום
13
.
בעשרות השנים האחרונות יותר
ויותר נשים בעולם הדתי -
אורתודוקסי לוקחות חלק פעיל בעולם התורה, כנשים
למדניות וכמי שעוסקות בעולם התורה. נשים רבות עובדות בבתי הדין הרבניים בתפקידים מנהליים, מתוך רצון
.כן להשתלב במערכת זו ולשפרה נשים אלו נאלצות לסלול את דרכן בממסד הדתי–
צעד אחר צעד, ולעתים, צעד
קדימה ושניים לאחור. בשעה שבית המשפט העליון מעניק לעתים את הסעדים הנדרשים, ומביא בכך לביטול
אפליה ברורה וישירה, גם לאחר קבלת פסק הדין המאבק אינו מסתיים והנשים מוצאות עצמן מול מערכת
המערימה קשיים, בלשון המעטה ולעתים מבקשת מפורשות לס .כל את פסק הדין של בית המשפט העליון