חומר רקע - גורמים חיצוניים

3.5.26 לכבוד ח"כ קטי שטרית ועדה לזכויות הילד הנדון: התרחבות תופעת האלימות בקרב ילדים ובני נוער בצל המלחמה ארגון העו"ס הלאומי מבקש להביא בפני הוועדה את עמדתו המקצועית ביחס להחמרה בתופעת האלימות בקרב ילדים ובני נוער בישראל. נייר עמדה זה מבקש להדגיש כי תופעת האלימות אינה רק תוצר של התנהגות פרטנית, אלא תוצאה של שילוב בין טראומה, מחסור במענים, עומס מערכתי והיעדר תיאום מספק בי ן גורמי רווחה, חינוך ואכיפה. רקע גיל ההתבגרות הוא שלב מרכזי בעיצוב הזהות האישית והחברתית של בני הנוער. עבריינות נוער .היא סטייה חברתית המשקפת קשיים בגיבוש זהות, ולעיתים אף להתפרש כקריאה לעזרה האחריות אינה מוטלת רק על המתבגר עצמו , ,אלא גם על החברה, הנדרשת לספק חינוך ורווחה הקניית ערכים ונורמות, ואף להכיר בחלקה בכישלון של בני נוער שלא הצליחו להפנים את .הנורמות המקובלות ילדים ובני נוער הגדלים בתנאים העלולים לפגוע ברווחתם הגופנית או הנפשית, כגון הזנחה ואלימות הורית, או היעדר מסגרת תומכת ומענה לצרכים בסיסיים הדרושים להתפתחותם, עלולים להתקשות בהשתלבות נורמטיבית במערכת החינוך ובחברה, ולפגוע בתהליך הבשלה נפשית וגיבוש זהות, ולה .יות בסיכון מוגבר לעבריינות נוער במהלך השנה הראשונה למלחמת "חרבות ברזל" נרשמה עלייה חדה בפניות למוקד118 בנושאי אלימות כלפי ילדים, כאשר87% מן הפניות עסקו באלימות בתוך המשפחה. במקביל, חלה עלייה של4.7% במספר הילדים שהוגדרו בסיכון, ועלייה במספר הילדים המוכרים לרווחה. נתונים אלה מצביעים על החרפה ממשית הן בהיקף הפניות והן בעומק המצוקה, ומחייבים תגובה מערכתית שאינה מסתפקת בטיפול נקודתי., אלא מחזקת מניעה, איתור מוקדם והגנה מתמשכת היעדר מענים קהילתיים וחוסר במסגרות בקהילה עבור בני נוער בסיכון ( דוח מבקר המדינה2025 ) מצביע על כשלים מערכתיים משמעותיים בתחום הטיפול בנוער בסיכון בישראל, ובעיקר על פערים מבניים ומחסור חמור במסגרות ייעודיות בקהילה. ממצאי הדוח מעלים כי משרד הרווחה טרם הגדיר סל שירותים מחייב או הנחיות מקצועיות אחידות באשר לאופי המענים שע ל הרשויות המקומיות לספק. בהיעדר סטנדרטיזציה, נוצר מצב של שונות ניכרת ברמת השירותים בין רשויות, כאשר בחלק מהמקרים השירותים הניתנים הם מינימליים ואינם נותנים .מענה מספק לצורכי האוכלוסייה ,הבעיה מחריפה על רקע העלייה החדה בדיווחים על מצבי סיכון בקרב בני נוער בשנים האחרונות אשר אינה מלווה בהגדלה אפקטיבית של המענים הקהילתיים. אף כי קיימים תקציבים ייעודיים לטיפול בקהילה, הדוח מצביע על היעדר ניצול שלהם, הנובע בעיקר ממחסור חמור בכוח אדם מקצועי וכ ן מהיעדר תקצוב ממשלתי ייעודי להקמה ולתחזוקה של תשתיות פיזיות להפעלת ,מסגרות טיפול (מבקר המדינה2025 .) אחת ההשלכות המרכזיות של כשלים אלו היא ירידה דרמטית של כ- 52% במספר בני הנוער המטופלים במסגרות אינטנסיביות בקהילה, כגון מפת"ן ומית"ר. מגמה זו עומדת בניגוד למדיניות ,המוצהרת של מערכת הרווחה, השואפת להעדיף טיפול בקהילה ושימור הנער בסביבתו הטבעית על פני הוצאה ל מסגרות חוץ- ביתיות. בפועל, הפער בין המדיניות לבין היישום פוגע ביכולת לספק התערבות מוקדמת, רציפה ומותאמת, ועלול להוביל להחמרת מצבי הסיכון ולעלייה בצורך ,בהתערבויות קיצוניות ויקרות יותר בהמשך (מבקר המדינה2025 .) :מחסור במסגרות שיקום לנוער עובר חוק מותיר קטינים ללא טיפול ופיקוח תור המתנה למעון נעול לנוער עובר חוק היחיד בארץ, עומד על כשנה. תהליך אבחון כולל בתוכו זמני המתנה נוספים של חודשים רבים. תהליך ההשמה דורש לרוב מעורבות של בית המשפט, והתמודדות עם המתנה ועומס במערכת בתי המשפט. עובדים סוציאליים המטפלים בבני נוער בסיכון עומדים כ מעט חסרי אונים מול התנאים והאפשרויות, בניסיון למנוע את התפתחות העבריינות ולסייע לנער בשלב אקוטי בחייו– .להשתקם ולעלות על דרך המלך קושי בגיוס כוח אדם ושימור עובדים מקצועיים במערכת הרווחה משפיע על תהליכי ההתערבות מול משפחות ובני נוער, ומצמצם את היכולת להציע חלופות טיפוליות יעילות. כאשר בני נוער אינם משתלבים במסגרות מתאימות, הסיכון להעמקת דפוסי אלימות, הידרדרות לפשיעה והתרחקות ממסלול שיקומי גובר. אלימות כלפי עובדים סוציאליים ואיומים, בפרט בסביבה עבריינית, מקשים עד מאוד את ההתערבות ומסלילים בני נוער אל דפוסים עברייניים– לא ניתנת להם הזדמנות אחרת, ותמיכה .לחולל שינוי בחייהם ובעתידם המלחמה המתמשכת הינה גורם נוסף המשפיע לרעה על הרווחה הנפשית והקהילתית במדינת ישראל, ומביאה להחמרת היקף תופעת האלימות בתוך הבתים, וממילא גם מחוץ להם. הורים רבים מתמודדים עם לחצים גוברים בכל התחומים (כלכליים ורגשיים) ולא מקבלים כלים חיוניים להבנת הטראומה, השפעותיה, ודרכי ה תמודדות עימה, על מנת לטייב את ההחזקה וההובלה ההורית בעת .הזו המלצות 1. חיזוק העובדים הסוציאליים במערכת הרווחה: שכר, תנאי עבודה, הפחתת עומס כדי .לאפשר מענה מקצועי ויעיל למשפחות ולקהילות 2. תקצוב ייעודי למענים קהילתיים לבני נוער בסיכון, כגון מנטורינג, חונכות וספורט טיפולי. 3. הרחבת מסגרות שיקום וטיפול לבני נוער עוברי חוק, כדי למנוע הידרדרות לפשיעה ולהישנות אלימות. 4. הקצאת תקציב חירום לטיפול בטראומה עבור משפחות – .הדרכת הורים וטיפול משפחתי סיכום אנו מציגים בפניכם את תיאור החמרת מצבי הסיכון בקרב ילדים ובני נוער בישראל בתקופת המלחמה, לצד כשלים מערכתיים מתמשכים. יש צורך דחוף בחיזוק המענים הקהילתיים, בהרחבת ,מסגרות טיפול ושיקום ובהשקעה משמעותית בכוח אדם מקצועי. ללא התערבות מערכתית רחבה קיים חשש להעמקת מצבי הסיכון ולהשלכות ארוכות הטווח על בריאותם הנפשית והחברתית של ילדים ובני נוער בישראל. ,בברכה ועד מנהל ארגון העו"ס הלאומי, הסתדרות לאומית עו"ס ירדן אליאסי, חברת ארגון העו"ס הלאומי