החלטות ועדה
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
סיכום דיון
מיום חמישי ,י"ג באייר ה"תשפ
ו ,
30.04.2026
:, בנושא
ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה, דוח מיוחד2026
-
ישיבת
מעקב
חה"כ אלון שוסטר-
יו"ר הוועדה-
בדיון הקודם, שקיימנו בחודש מרץ האחרון, הוועדה בחנה את
יישום המלצות דו"ח המבקר והתמקדה בצורך להבטיח מנגנון מהיר, שקוף וצודק לתשלום פיצויים
ל
אזרחים ולעסקים שנפגעו ממלחמו
ת . היום נשאף להתמקד בשלושה:נושאים עיקריים
1.
הפיצויים לחקלאים :
נבקש להבין מהם עקרונות הפיצוי שמנחים את רשות המיסים, כיצד
באים לידי ביטוי המסלולים השונים - האדום, הנורמטיבי והוורוד .
ומה מתבצע כדי
.להבטיח שהחקלאים במרחבים שפונו יקבלו מענה מהיר והוגן
2.
פיצויים לענף התיירות :
מדובר בענף
שנפגע באופן מתמשך ועמוק ,
,לא רק בזמן הלחימה
אלא גם חודשים ארוכים לאחריה. הוועדה מבקשת לבחון האם הוסדר מסלול מתאים לענף
.זה, המגלם את מאפייניו הייחודיים ואת התלות הגבוהה בביקוש חיצוני
3.
פיצויים לבעלי מבנים שניזוקו או נהרס :
,נבקש להבין מהו קצב הטיפול בתביעות
האם
הופקו לקחים מהמבצעים הקודמים, ומה רמת התיאום בפועל בין רשות המיסים לב ין
משרד הבינוי והשיכון בכל הנוג
ע
.לשיקום האתרים והמבנים
לאור העיכובים שעלו בהחלטות הדיון הקודם
:עלינו לשאול מדוע הדברים מתעכבים הא ם מדובר
בבעיה של מחסור בכוח אדם, בחוסר בנתונים עדכניים מהשטח,
או אולי בקושי להגיע להסכמות
?בין רשות המיסים, משרד האוצר וגורמים אחרים על מתווי הפיצוי
הוועדה רואה חשיבות רבה בכך שהמענים יהיו לא רק תקינים משפטית אלא גם מהירים, ברורים
ונגישים לאזרחים ולבעלי העסקים ,במיוחד לאותו חקלאי, בעל ע סק קטן או משפחה שפינתה את
ביתה ואיבדה את מקור פרנסתה. מטרת הדיון היום היא לעמוד על מצב היישום בפועל ולוודא
שהלקחים מהמלחמות הקודמות מיושמים כבר עכשיו–
כדי שהמדינה תדע לעמוד לצד אזרחיה
.בזמן אמת, ביעילות ובמסירות הראויה
נציגי משרד מבקר המדינה ,רו"ח מילי פ ריזאנט ורו"ח יריב דנן, אמרו בדיון כי לצד פעילות רשות
המסים וקרן הפיצויים, חלק משמעותי מהליקויים שנמצאו בביקורת טר ם תוקנו ואף התחדדו
בעקבות מבצע"שאגת הארי ."
בביקורת נמצא שבמקרים מסוימים חלפו יותר משלושה חודשים
מהמועד שבו נגרם נזק עקיף לעסק ועד למועד שבו ני ,תן היה בכלל להגיש תביעה לפיצוי. לדבריהם
מצב זה ממחיש שלא ניתן להמשיך להסתמך על פתרונות נקודתיים בכל סבב לחימה, שבהם
.מתקיימים מחדש דיונים ומשאים ומתנים על מתווי הפיצוי
בנוסף ציינ ו כי יותר מחודשיים מתחילת מבצע"שאגת הארי"
, בעלי עסקים עדיין אינם יודעים האם
יקבלו פיצוי על
נזקים עקיפים ומתי, דבר שיוצר אי-
ודאות קשה בנוגע להמשך פעילותם, להתנהלות
.מול ספקים ולקוחות ולהעסקת עובדים, תוך הסתמכות על מקורות מימון יקרים
יש צורך להסדיר
באופן קבוע את מסלולי הפיצוי לנזקים עקיפים באמצעות מנגנון קבוע וגמיש שיאפשר התאמה
.לנסיבות של כל אירוע חירום
חבר הכנסת ,, מיקי לוי ציין כי יש להתחיל בגביית כספים ששולמו שלא כדין, והדגיש כי יש לשלם
פיצוי רק למי שזכאי לכך. ביקש לקבל נתונים על הסכומים שהוחזרו לקופת המדינה ועל יתרת
החובות שטרם נגבו.
עוד ציין כי
קיימת מצוקה קשה בקרב בעלי העסקים בצפון ותחושת ניתוק מהמערכת, והדגיש כי
לצד הפיצוי הכספי יש צורך ביצירת קשר ישיר עם הנפגעים. הציע לקיים בתוך כחודש מפגש בצפון
עם הוועדה והגורמים הרלוונטיים כדי לתת מענה בשטח.
2
:משרדי הממשלה
,נציג רשות המסים שי אוחיון, ציין כי הושלם מתווה חדש לפיצוי נזקים עקיפים, שייקבע בחקיקה
ויחול עד5
."שנים קדימה, במצבי חירום עקב פעולות איבה ובהתאם לעקרונות מבצע "עם כלביא
המתווה חל על עסקים מעוסקים פטורים ועד מחזור של עד400
,מיליון ש״ח, למעט חקלאות
תיירות ועסקים מעל רף זה, וכולל פיצוי על
ירידת מחזורים (ולא אובדן רווחים), לצד תנאים
משופרים לעצמאים ומענה גם לנזק ישיר, עובדים, מעסיקים ומלכ״רים.
המתווה צפוי לחול עד סוף2030
, וכולל מקדמות של עד80%
.)(עם אפשרות לבחור שיעור נמוך יותר
כיום קיימות כ-
6,000
תביעות פתוחות והיקף כספים בבדיקה או השבה עולה על2
.מיליארד ש״ח
רשות המסים פועלת לתגבור כוח אדם ומיכון המערכת, בין היתר באמצעות גיוס כ-
100
עובדים
נוספים. עוד ציין כי בנזק ישיר ניתן להרחיב כוח אדם במהירות מכ-3 ל-
600
,עובדים בעת חירום
אך עיקר העיכובים מצויים בנזק עקיף, במיוחד בענפי החקלאות והתיירות , בשל מורכבות ומחסור
באנשי מקצוע. בנוסף, הטיפול בתביעות נעשה ללא חלוקה גיאוגרפית, באמצעות צוותים ארציים
שתוגברו כדי לשפר את קצב הטיפול.
מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, ציין כ( י יש צורך במתווה ייעודי וקבוע"מתווה מדף"
)
לחקלאות, למרות תמיכה בהחרגתה מה
מתווה הכללי, כדי למנוע ח וסר ודאות. לדבריו, הנזק
מתקופת"חרבות ברזל "
טרם הוסדר גם לאחר כשנתיים וחצי, וקיים מחסור חמור במידע מעבר
לכ-
1,200
תביעות שהוגשו.
עוד ציין כי בדרום קיימות תביעות פתוחות רבות ולעיתים פיצויים שלא
תאמו את המתווה, אף שהמערכת ממשיכה לפעול בין היתר בזכות מקדמות. בצפון הדגיש פערים
חמורים בפיצוי לשטחים שנפגע
ו, מירידה מכ-
77
אלף ש״ח לדונם
לכ-
4,000
ש״ח לדונם, לצד קשיים
תפעוליים. לבסוף קרא להסדרת מנגנון קבוע ולשיפור מנגנון המקדמות.
נציגי מנהלת תקומה,
אסף יצחקי וניר מסיקה, ציינו כי החרגת ענף החקלאות מהמתווה ללא
חלופה ייעודית אינה סבירה, וכי נדרש מתווה מותאם לענף בשל אי־הוודאות הגבוהה בו בתקופות
מלחמה.
עוד ציינו כי קיימת בעיית שקיפות מצד רשות המסים, וכי למרות שיפור וסגירת חלק
מהתיקים, עדיין חסר דיווח שוט ף לוועדה ולציבור על היקף התביעות וקצב הטיפול. בנוסף הוסיפו
,כי אף שהובעה נכונות לסייע במימון תקנים נוספים לרשות המסים, לא הוגשה בקשה לתגבור
והדגישו צורך במעבר לפיצוי נורמטיבי שיאפשר מענה מהיר יותר.
נציגי תיירות בצפון
ציינו כי קיים כשל מתמשך במדיניות הפיצוי ים, בעיקר סביב מתן מקדמות
גבוהות מדי ולאחר מכן דרישות להחזר, מה שפוגע כלכלית באזרחים ובעסקים ויוצר מצוקה אישית
ומשפחתית. עוד ציינו כי קיימת בעיית שירות מול רשות המסים, הכוללת היעדר
מענה וחוסר
שקיפות, המגבירים אי-ודאות וחרדה. לדבריהם, המצב בצפון חמור: עסקים
,רבים אינם פועלים
השירותים מצומצמי
ם, והאזור כולו נתפס כמסוכן ,
דבר שמקשה על חזרת הפעילות. העיכובים
בתשלום הפיצויים מאלצים עסקים ליטול הלוואות ולשאת בעלויות מימון גבוהות, תוך הוצאת
עובדים לחל״ת וקושי בגיוסם מחדש. עוד הדגישו כי חוסר הוודאות בנוגע לפיצויים ול מצב
הביטחוני מקשה על קבלת החלטות וניהול העסק, פוגע בהתאו ששות הכלכלית, ואף מעכב את חזרת
"גלגל הכלכלה" לפעולה, הן ברמת העסק הבודד והן בכלל המשק.
נציגת מינהלת תנופה לצפון,
שלומית שמש, ציינה כי מנגנון הפיצויים המבוסס על סיווגי פיקוד
העורף לפי צבעים ואזורים גאוגרפיים אינו משקף את הפגיעה בפועל, שכן גם לאחר מעבר לסטטוס
"ירוק" אין חזרה אמיתית לפעילות, והציבור ממילא אינו מבדיל בין אזורים בצפון.
עוד הדגישה כי
כתוצאה מכך הפיצויים אי נם נותנים מענה מספק לעסקים. בנוסף ציינה כי יש להפריד את סוגיית
הארנונה מהעסקים ולהסדירה ישירות מול הרשויות המקומיות, מאחר שהמודל הקיים יוצר
פערים בתשלומים ופוגע בהכנסות הרשויות.
נציגת משרד התיירות ,, נירה פישר
נציגת משרד התיירות, נירה פישר, ציינה כי מתקיימי ם מגעים
עם קרן הפיצויים לקביעת בסיס השוואה לפי שנת2023
, כך שהפגיעה בשנת2025
תימדד ביחס
לתקופה שלפני אוקטובר2023
. עוד ציינה כי נעשים מאמצים להרחיב את אזורי הזכאות לפיצויים
מעבר להגדרות הקיימות, וכן מתקיים שיח עם רשות המסים להתאמת מנגנוני הפיצוי לענף
התיי
רות.
בנוסף הסבירה כי חלוקת האחריות בין משרד התיירות למשרד החקלאות בתיירות
הכפרית (מעל ומתחת ל-
11
יחידות אירוח ) יוצרת לעיתים פערים ומקרים של"נפילה בין הכיסאות"
,
ולכן מתקיים דיון להסדרת הנושא.
3
נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת,
,מיכל לרר ציינה כי קיים פער בין החלטות ביטחוניות
.להשפעות האזרחיות, וכי קצב החזרה לשגרה משתנה בין סקטורים ואינו מקבל ביטוי מספק
לדבריה, נדרש לשלב גורמים אזרחיים שיתווכו את מצב ההתאוששות בפועל למקבלי ההחלטות.
נציג
משרד החקלאות וביטחון המזון ,
'ד"ר מועמר חאג- יחיא ,ציין כי בשל מחזורי הי יצור הקצרים
בחקלאות, יש חשיבות קריטית למהירות תשלום הפיצויים, אך בפועל יש חקלאים שטרם קיבלו
את המגיע להם.
לדבריו, למרות הקמת צוות משותף עם מס רכוש לקיצור זמני טיפול, חלק
.מהתיקים עדיין מטופלים במסלולים ארוכים ומורכבים, מה שיוצר תסכול ואף ויתור על תביעות
לכן הדגיש את הצורך בהסדרת לוחות זמנים בחקיקה, כולל תשלום מקדמות בתוך כ־30
יום
והשלמת טיפול בתוך כ-
90
יום.
נציג תנועת האיחוד החקלאי ,, עמוס כהן ציין כי מאז סוף2024
,נותק הקשר עם רשות המסים
ולמרות שהובטח לו בעבר חזרה לפנייה, לא התקבל מענה. לדבריו, המשק שלו ב צפון נפגע קשה
ונדרש להשקיע כ-5
מיליון ש״ח לשיקום בשנת2025, ללא קבלת מקדמות או טיפול בתביעה.
עוד
טען כי תביעות חקלאים מורכבות נדחות לסוף הטיפול, מה שמקשה על ההתמודדות הכלכלית ואף
מביא חלק מהחקלאים להפסיק פעילות. בנוסף מתח ביקורת על ניסיונות פשרה במקום תשלו ם
מלא גם בענפי התיירות, למרות מסמכים תומכים.
נציג תנועת המושבים
, ירון סולומון ,
ציין כי למרות קיומם של מסלולים מהירים, בפועל כל
התביעות מטופלות כמסלול אדום ארוך ומורכב, ללא יישום ההבחנות שנקבעו.
עוד הדגיש כי
,החקלאים נושאים בהוצאות שוטפות לצד נזקים מהלחימה
ולכן יש להבטיח תשלום פיצויים בזמן.
מסקנות הוועדה
1.
הוועדה
מציינת
כי קיימת מצוקה משמעותית בענף התיירות, שאינה רק פיננסית אלא גם
תחושת ניתוק קשה, ולכן יש צורך דחוף ביצירת קשר ישיר עם הנפגעים.
2.
הוועדה מברכת על קידום החקיקה שמייצרת ודאות לעסקים, וציין כי מצופה מהלך דומה
.גם לענף התיירות, בדומה למה שמקודם בחקלאות
3.
הוועדה מבקשת
מרשות המסים לבצע בדיקה ולהעביר דיווח בנוגע לנושאים הבאים:
א.
דיווח מסודר על כספים ששולמו ביתר, כמה הוחזר ומה קצב הטיפול, וכן שיפור
.משמעותי בשקיפות, בנגישות ובמידע לציבור
ב.
גיבוש
מדיניות מקדמות נדיבה יותר, אשר תסייע לעסקים להתמודד ולשרוד
בתקופות חירום, תוך מניעת מצב שבו אזרחים נאלצים להתפשר על זכויותיהם
בשל עיכובים בהשלמת הטיפול בתביעות, וכן לדווח לוועדה על כך.
ג.
מתן מענה נקודתי למקרים שהוצגו בדיון, חיזוק הקשר הישיר עם הפונים ויצירת
תקשורת רציפה עמם, וכן דיווח לוועדה בנושא.
ד.
דיווח סוגיית כוח האדם מהווה חסם מרכזי, ויש למצוא לה פתרון, לרבות גיוס
והכשרה של עובדים מתאימים.
4.
הוועדה מבקשת
מ
משרד התיירות ורשות המסים
לייחד טיפול ממוקד לענף התיירות
ולמצוא פתרונות ייעודיים, בדומה למהלכים שנעשים ב.חקלאות
5.
הוועדה מבקשת
ממשרד התיירות ,רשות המסים ומנהלת תקומה
לקיים מפגשים וכנסים
בצפון עם בעלי העסקים, לצורך מתן מענה ישיר וחיזוק תחושת הנראות והקשר ,
להקים
.קבוצות מיקוד עם גורמי השטח כדי לשמוע בעיות ולשפר את המנגנונים בהתאם למציאות
6.
הוועדה מבקשת
מפיקוד העור
ף
ומכלל משרדי הממשלה לבחון מחדש את ההצמדה בין
הסיווגים הביטחוניים לבין הפיצויים, ולתת משקל גם לזמן ההתאוששות הכלכלי בפועל.
7.
הוועדה מבקש ת
ממשרד האוצר ,משרד התיירות ומנהלת תקומה
לתת גיבוי לרשות המסים
בהיבטי המדיניות והיישום של מנגנוני הפיצויים.