פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 870 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, כ"ב בשבט התשפ"ו (09 בפברואר 2026), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ"ו- 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שלום דנינו – מ"מ היו"ר איתן גינזבורג חברי הכנסת: איימן עודה מוזמנים: ולדימיר סימון – מנהל אגף בכיר פרויקטים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בני שאולי-כהן – לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים דניאל שוורץ – רפרנט תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר דניאל גבאי – צוות תשתיות תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר איתי גת – רפרנט תחבורה, חשכ"ל, משרד האוצר אסף ברזילי – צוות פרויקטים, חשכ"ל, משרד האוצר זוהר קרביץ – הלשכה המשפטית, משרד האוצר רון סולומון – ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי), משרד המשפטים נתנאל אסרף – מנהל איגוד רכב ותחבורה, איגוד לשכות המסחר אביטל גרשון – מ"מ סמנכ"לית חטיבת זכיינות ופרויקטים, חברת נתיבי איילון אסף גרינבאום – שדלן/ית (משרד עו"ד קריספין רובנשטיין בלכר ושות' ), מייצג/ת את דפוס בארי ייעוץ משפטי: אביגל כספי מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ"ו- 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> בוקר טוב. אנחנו פותחים דיון בנושא הצעת תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ"ו-2026. מי מציג את התקנות? << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> בוקר טוב, אני אחראי על הפרויקט מטעם המשרד. אני פה לא לבד, אז מן הסתם יסייעו לי בתשובות ובהקראה הלשכה המשפטית של האוצר, משרד המשפטים, אגף החשב הכללי, חברת נתיבי איילון פה, אגף התקציבים, כל הצוות המקצועי של הפרויקט נמצא פה ואנחנו נעשה כל מאמץ לתת את כל התשובות וכמובן המטרה שלנו היום בשעה טובה ומוצלחת לאשר תקנות בפרויקט כל כך חשוב. כידוע לך, היושב ראש ומי שנמצא, המשרד רואה חשיבות רבה בהפחתת גודש ובנקיטת מגוון אמצעים ופעולות לצורך כך, בין אם זה קידום מערכות הסעת המונים, רכבות קלות, מטרוניות, BRT, נת"צים, ואחד האמצעים הוא קידום פרויקטים של נתיבים מהירים כאשר המהות שלהם, ומכאן התקנות, לתעדף בצורה חד משמעית, לאפשר נסיעה בחינם, קודם כל למי שנוסע בתחבורה ציבורית סדורה ושאטלים חינמיים שיסופקו לציבור הרחב, וכמובן לעודד רכבים רבי תפוסה בפרויקט. אנחנו מדברים על פרויקט נתיבים מהירים שמתחיל אי שם בצפון נתניה, מחלף נתניה צפון, כביש 57, מי שמכיר, ונמשך לאורך כביש 2, נכנס לנתיבי איילון ומדרים עד לחניון באזור ראשון לציון, מבוא איילון. בפרויקט הזה יהיו שני חניונים חדישים עם כל הפסיליטיז המדהימים לרוכבי אופניים, כולל מקלחונים, שירותים, הנגשה, כל מה שאתה רק רוצה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מה זה יהיו? מה התאריך? << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> אני מגיע לזה. חניון אחד, סדר גודל של כ-7,000 מקומות חניה בשפיים והוא זה שייפתח ראשון כבר ב-1 במרץ, והחניון השני במבוא איילון ייפתח בשלב שני, שזה יהיה בסביבות חודש יולי. הכול השנה, כל הפרויקט ייפתח בשני שלבים, השלב המלא בסביבות חודש יולי וההדרגתי ב-1 במרץ בשעה טובה ומוצלחת. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> יש לכם מפה גרפית? אפשר להציג אותה? << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מגיעים לשפיים, חונים, ומי מחכה להם? לאיפה לוקח אותם? << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> אם אנחנו נוסעים מצפון, אנחנו מתחילים בכביש 57, פה זה הצפון, נתניה, עזוב את השלב המקדמי, בסופו של דבר יהיו פה נתיבים מתחלפים לתעדף תנועה בבוקר, לתת יותר נתיבים לכיוון דרום מרכז, בשעה מסוימת באופן סדור ובטיחותי הם ייסגרו וייהפכו לנתיבים מתחלפים לכיוון הצפון כדי בחזרה להוציא אנשים החוצה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אתה מדבר על אנשים שנוסעים עם הרכב - - - << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> מצפון, לצורך העניין חדרה או כל מקום אחר. יגיעו לשפיים, מחנים בחינם, מקבלים חמישה שאטלים ליעדים הכי מבוקשים של אזור תל אביב. אם אפשר השקף של רשימת היעדים של השאטלים, כולל בתי חולים, מרכז תל אביב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר להקרין על המסך כדי שכולם יוכלו לראות? << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> זה ייקח לנו לפחות רבע שעה עד שאנחנו פרוצדורלית נעשה את זה. עושים את הדברים האלו מראש. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> אז עד שיפתרו את הבעיות הטכניות, יהיו לנו חמישה שאטלים חינמיים לחלוטין עם אוטובוסים חדישים, מרווחים בכוונה, מותאמים, אנחנו גם עיצבנו אותם והתאמנו אותם כדי שיהיו שונים טיפה מאוטובוס רגיל. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> סגרתם את המכרז הזה כבר? << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> כן, יש זכיין, הכול מוכן, אנחנו למעשה מוכנים מבחינה פיזית, השלב הראשון מוכן ומתי שבא לך אתה מוזמן להגיע, להתרשם. חמישה השאטלים, כמו שאתה רואה, בורסה, יגאל אלון, קרית בית המשפט, המסגר רוטשילד וקרית עתידים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> וזה אחרי מחקר שעשיתם? << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> כן, הכול בוצע לאחר בדיקת כדאיות כלכלית תחבורתית לפרויקט הזה שלקחה בחשבון תחזיות, התפתחויות אורבניות, שימושי קרקע באזור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לרמת החייל לא? << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> רמת החיים זה קרית עתידים. קרית עתידים ורמת החייל זה כמעט היינו הך, הציר הוא מחובר. וממבוא איילון, מחניון ראשון, יהיו לנו ארבעה יעדים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה החניון השני? << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> החניון השני הדרומי שהביקושים נבעו מתוך החקר או בדיקת התחזיות, כולל סקרים מיוחדים, כמו סקר סלולרי וכן הלאה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> איפה בראשון? << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> מתחם יס פלאנט. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> החיבור בין כביש 431, מבוא איילון, ממש דרומית למתחם האלף שנבנה. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> זה אמור היה להיות מקום שנוח להגיע אליו ממקומות רחוקים, מהדרום נגיד, מקום שמנקז אליו לא מעט כבישים ראשיים. אתה מגיע, רוב הכבישים ראשיים, אין בהם עומס בשעות הבוקר, אתה מגיע עד אליהם ולפני שאתה נכנס לפקקים של המרכז אתה שם את הרכב ונותנים לך שירות ברמה מאוד מאוד גבוהה, כל כמה דקות אוטובוס להמון המון מקומות. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> יש שם חניון בשלבי ביצוע סופיים, גם חניון גדול באותם פסיליטיז, הכול אותו דבר מבחינת המעקב ובקרה וניהול כניסות, שירות לאזרח, הכול אותו דבר, פשוט הוא יותר קטן והוא צפוי לשרת את הבאים מאשדוד, יבנה והסביבה, גם תושבי ראשון יכולים. אנחנו גם משדרגים כביש מראשון לציון לתוך החניון. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> והשאטל לא יעצור בחולון. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> לא, זה כבר קרוב. בסוף אנחנו רוצים לתת הזדמנות מהירה מאוד להגיע למוקדי ביקוש הכי חיוניים בגדול ואם אנחנו נעשה כל שנייה עצירה, אז לא יהיה יתרון פה על רכב פרטי, וזו המטרה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה המחקר שעשיתם לגבי מספר האנשים שישתמשו בזה? כי קורה בהרבה מקומות בארץ שאוטובוסים כמעט ריקים, דווקא פוגעים בגלל שהם כמעט ריקים. אפשר את המחקר הזה, בבקשה? << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> מכיוון שבמקרה הפרויקט הזה, אני מכיר אותו מניירת, לפני כחמש וחצי שנים שימשתי בתפקיד כלכלי בפרויקט הזה, הייתי אחראי על הערכה כלכלית תחבורתית של פרויקטים, אני הובלתי בדיקת כדאיות כלכלית מערכתית לפרויקט הזה שהתייחסה לשימושי קרקע נוכחיים, לשימושי קרקע ותחזית אוכלוסייה גם לעוד 30-20 שנה. אתה עושה תחזיות ואתה משתמש בכל מיני מודלים מתוחכמים שמבוססים כלכלה ופסיכולוגיה וסוציולוגיה וכן הלאה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אתה יכול להגיד את התוצאות, כי הפרוצדורה פחות חשובה. מבחינת נושאים, כמה מכוניות יירדו, כל ה-7,000-6,000 בחניון? והגודל של ראשון הוא כמו שפיים? << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> הפרויקט יצא כדאי מבחינת הכדאיות, הבנפיט קוסט משמעותי, הרבה מעל 1, אפילו הרבה מעל 2. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אפשר להעביר ליושב ראש את המחקרים? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לוועדה, שהיא תעלה את זה לאתר, שכל אחד יוכל לראות. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> דוח בדיקת הכדאיות הכלכלית - - - << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> זה דוח שפורסם, אחרת לא יוצאים לדרך. אם אין דוח בדיקת כדאיות כלכלית, אתם מכירים את זה, בלי דוח - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא, אבל הוא לא נגיש לנו. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אין בעיה, ישלחו לך אותו. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> אין שום בעיה, אני אדאג לזה. שני חניונים שונים בגודל, וזה בין היתר לשאלתך, בגלל הביקושים, האחד הוא קרוב ל-4,000, זה מבוא איילון, 3,800 בערך, והשני, שפיים, בגלל שהוא נמצא במרכז צפון הוא גדול יותר, די כפול, 6,800 בערך. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> לכן בונים את החניונים טיפה יותר גדולים, וכמובן המשתמשים בחניונים זה לאו דווקא מי שחונה, כלומר מישהו יכול לבוא עם אוטובוס בשביל לזכות ברמת שירות יותר גבוהה, כלומר לא כל ההזנה של ה-200 זה רק מרכבים פרטיים, אלא גם טיפה מתחבורה ציבורית. המטרה היא בעיקר הרכבים הפרטיים, זה החלק הארי של השימוש, אבל יש גם הזנה נוספת ב – << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> היושב ראש, לפני שמגיעים להקראה, כל מי שרוצה להשתמש בשאטל יקבל שירות חינמי. כל מי שייסע בתחבורה ציבורית יקבל שירות חינמי, כל מי שייסע ברכב רב תפוסה, שלוש פלוס, שלושה אנשים ברכב, רכב ועוד שניים, גם שירות חינמי. למעשה זו המטרה העיקרית של הפרויקט, למנוע מאנשים עד כמה שניתן, או לתעדף שימוש בתחבורה רבת קיבולת, התחבורה הציבורית, ושאטלים ייצאו בשעות שיא בערך כל חמש דקות, בשעות שפל בתדירות נמוכה יותר, בכוונה כדי לעודד אנשים, להגיע אליהם בצורה יעילה, בעצם להיות אלטרנטיבה מתחרה אמיתית לרכב פרטי. אני קורא לזה נתיב תחבורה ציבורית הכי ישראלי, הכי כחול לבן, הכי מונגש לאזרח עם כל השירותים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> איך מומן הפרויקט הזה וכמה עלה? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> יש כמובן גם תשלום של אגרה שמקזז תשלומים לזכיין. בעצם יש פה זכיין פרטי שהקים את זה, מממן את זה ואנחנו משלימים את התקציב. עלות הפרויקט כ-8 מיליארד שקל. גם האגרה וגם התשלומים הקבועים זה כ-8 מיליארד שנפרסים לאורך שנות הזיכיון שהוא כ-20 שנה עד שהוא מחזיר את זה למדינה. ואז שוב, יש פה את עניין ההפעלה וצריך להמשיך להפעיל את השאטלים האלה, יש לו פה תשלום שוטף שאי אפשר להימנע ממנו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא גם מקים וגם מפעיל? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> הזכיין הנוכחי גם מקים וגם מפעיל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא הקים את כל התשתית? << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> אני אחדד. הפרויקט הזה בסך הכול שלו העלות שלו באזור ה-8 מיליארד שקל כשמחצית ממנו הוקמה על ידי חברת נתיבי איילון שהרחיבו את הנתיבים, את הנתיבים המתחלפים, הם הקימו את התשתית הפיזית, והמחצית השנייה, הכנסנו זכיין שלקח מימון. אנחנו נשלם לו לאורך תקופת ההפעלה שפרוסה על 14 שנים, כולל הקמה, והוא מקים את החניונים, התקין את המערכות והוא גם מספק את השירות, את השאטלים, את האכיפה בנתיב. חשוב להגיד כאן, בסוף מי שיגיע לחניון יחנה בחינם והמטרה היא כדי לאפשר שהשאטלים - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> הוא יחנה בחינם, הוא ייסע בחינם. ואת האגרות מי משלם בסוף? << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> כדי ששירות השאטלים והתחבורה הציבורית יהיו יעילים אנחנו חייבים לשמור על נתיב מהיר שיהיה מהיר. אם ייסעו בו, כמו בפקקים של היום וכל פעם הוא יתמלא, יקבלו שירות איטי ולא יעיל. כדי להבטיח את השירות היעיל הזה אנחנו יכולים לעשות את הפתרון הפשוט, שהוא יהיה נת"צ, אבל בהמשך לבדיקות הכלכליות שנעשו, כמו שוולדי הציג, אנחנו יכולים להזין עוד רכבים ועדיין להשתמש במקסימום קיבולת תוך כדי שמירה על מהירות כל עוד הרכבים שייכנסו. אנחנו מתעדפים כמובן רכבים רבי תפוסה, שלוש פלוס, והם יהיו פטורים, יתר הנוסעים יוכלו להיכנס והם יצטרכו לשלם אגרה שהיא אגרה דינמית בהתאם לגודש בכביש. המטרה של התקנות עכשיו זה בדיוק להסדיר את האגרה. מי שיבצע את גביית האגרה זה יהיה הזכיין, אבל האגרה עצמה היא הכנסה עבור המדינה. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> אני רוצה להדגיש משהו חשוב בהקשר למה שאסף אמר. פונקציית המטרה של הפרויקט היא לא באמת להטיל אגרה ולחפש הכנסות, פונקציית המטרה זה קודם כל לעודד את אלה שרוצים לנסוע בשאטלים ובתחבורה הציבורית. יישאר עודף קיבולת? מותר לנסוע כמובן מן הסתם גם לבודדים או שניים, הם יצטרכו לשלם מחיר, כי זו לא מטרת הפרויקט. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אבל בסוף צריך לשלם לקבלן הזה, אני מניח שיש איזה סף מינימום שלוקחים עליו אחריות ובסוף זה מתגלגל לצרכן. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> זה לא מתגלגל לצרכן. הוא מקבל את הסכום שלו, זה כבר נקבע, זה במכרז כבר וזה לא שהצורך שלנו לשלם לו גורם עכשיו לגלגול על הצרכנים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא, אבל אתם בונים במקורות שלכם, חשוב להבין. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> יש לכם כסף מוכן ל-14 שנה? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> לצורך העניין הלוואי, ואני אומר הלוואי שהנתיב הזה ישמש אוטובוסים וכמות האנשים שירצו לנסוע בו תהיה כזו שלא נצטרך למכור את יתרת הקיבולת לאנשים שנוסעים בו בודדים, וזה בסדר מבחינתנו. אפילו אני אגיד יותר מזה, זו תוצאה עדיפה מבחינתנו ואנחנו נשלם על זה אחרי זה את כל התשלום. אממה, שוב, אם התחזיות מראות שהאוטובוסים ואנשים שנוסעים שלוש פלוס, שגם אותם אנחנו רוצים לעודד ורוצים לאפשר להם לנסוע בחינם, לא מספיקים למלא את הקיבולת, אז למה לא לתת למישהו שנורא ממהר עכשיו ונוסע לבד והוא רוצה לשלם? שוב, זו לא מטרה של הפרויקט, אבל אם יש לנו אז למה למנוע את זה ממנו, ועשינו אגרה דינמית, כמו בנתיב המהיר. הנתיב המהיר בכביש 1 זה פרויקט מאוד מאוד מוצלח, מבחינת הניהול שלו לפחות, שתמיד נוסעים שם וכמעט תמיד אתה נוסע שם מהר. ואם באת באמת עם שלושה אנשים אז אתה רץ, זה מעולה, אתה מגיע לתל אביב הרבה יותר מהר. מי שרוצה לנסוע ולשלם בין 8 לסכום הרבה יותר גבוה שקלים בשביל לזכות בשירות הזה, בסדר, שישלם. אנחנו לא בונים על זה מבחינה תקציבית, ככל שיהיו הכנסות אז כמובן שזה יתקזז למול הזכיין בכסף שאנחנו משלמים לו, אבל, שוב, זו לא המטרה של הפרויקט. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> רק נקודה אחת שלא עלתה, היא הופיעה בדברי ההסבר, שיהיו גם שעות שבהן כניסה לרכב פרטי, גם אם זה שלוש פלוס, תהיה אסורה. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> לרכב משלם אגרה. כמו שאסף אמר, בסוף סדר העדיפות הוא כזה שאנחנו מתעדפים תחבורה ציבורית, רכבי הסעות ובסוף אם יש יתרת קיבולת אנחנו מוכרים אותה לרכבים משלמי אגרה. אם אין יתרת קיבולת, אם המהירות בנתיב קרובה ל-70 קמ"ש, אנחנו לא רוצים שהיא תרד, לא ניתן להכניס רכבים נוספים, אז אנחנו אוסרים את הכניסה למשלמי אגרה לפרק זמן מסוים עד שהנתיב יתפנה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם שלוש פלוס? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> לא, שלוש פלוס אפשר, רק משלמי אגרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלוש פלוס, את רואה אותו פה כאילו זה תחבורה ציבורית? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> שיתופית, כן. היא בתעדוף. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מה השאלה? תדייקי שוב פעם את ההערה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זו לא הייתה השאלה. דניאל הסביר לגבי הכניסה של רכבים פרטיים, יש להם אפשרות להיכנס בתשלום, אבל האפשרות הזאת לפעמים תהיה חסומה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל את אמרת שהכניסה תהיה חסומה גם לשלוש פלוס? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא, רק לפרטיים. אני חושב שהבהרנו. נעבור לקריאה. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> טיוטת תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ"ו-2026 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3, 3א(א), 3ה(ב), 4, 4א(ב) ו-6 לחוק נתיבים מהירים, התש"ס-2000 (להלן – החוק), ולעניין תקנה 20 - לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021 בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה: תיקון תקנה 1 1. בתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התשע"א-2010 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 – (1) בהגדרה "אגרת בסיס" אחרי "בנתיב מהיר" יבוא "או במקטע חיוב"; (2) אחרי ההגדרה "אגרת הבסיס", יבוא: "הסכם המצאה דיגיטלית" – הסכם בכתב, בנוסח שאישרה הרשות הממונה, בין בעל זיכיון להפעלת נתיב מהיר המנוי בתוספת לחוק ובין חייב שאינו מנוי, לפיו בעל זיכיון ימציא חשבון למען דיגיטלי שמסר לו חייב;" (3) אחרי ההגדרה "מועד יצירת החיוב", יבוא: ""מס ערך מוסף" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; "מען דיגיטלי" – כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון לקבלת מסרונים (SMS) או אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה; "מקטע חיוב" – קטע מתוך נתיב מהיר לפי תקנה 2א"; "נתיב מהיר כבישים 2 ו-20" - הנתיבים המהירים לפי תקנה 1(1), (2) ו-(4) לתקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה), התשפ"ו-2025;". << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אני אעיר פה כמה הערות קטנות שהן יותר נוסחיות. אחת, כן צריך איזה שהוא הסבר מה הם המונחים. 'הסכם המצאה דיגיטלית', אנחנו נגיע לזה בסעיפים עצמם, אבל זה מהלך שכבר התחיל בכביש 6 בתקנות שנחקקו ופורסמו לפני שלושה שבועות בערך לגבי קטעים 8 ו-9 בכביש 6 שבהם יש אפשרות להתקשר בהסכם המצאה דיגיטלית. כלומר אם עד היום נסעת בכביש 6 והיית או מנוי שלכביש 6 היו את פרטי התשלום שלך, או משתמש מזדמן, פה יש אפשרות למצב ביניים, שאתה לא מוסר את פרטי האשראי ואתה כן נותן פרטי קשר ואז יותר קל לאתר אותך ביחס לחשבון. צריך להבין שפה הסכם המצאה דיגיטלית הוא רק ביחס למשתמשים בקטעים 2 ו-20. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> את אומרת, אם אתה מנוי אז יש להם את הפרטים שלך, אם אתה מזדמן הם מצלמים את האוטו ושולחים לך, ומה זה הביניים? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> בהסכם המצאה דיגיטלית אתה מתקשר בהסכם שאומר שברגע שנוצר למספר רכב זה וזה חשבון תשלחו אותו לכתובת המייל שלי. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אדוני היושב בראש, אני אשמח להתייחס לזה גם. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני יודע, אתה רשום לי, וגם איתן רוצה לשאול כמה שאלות, אבל ניתן לה לסיים. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הסכם המצאה דיגיטלי אומר שכביש 6, או פה זה המפעיל, יכול לאתר לא רק על ידי הפרטים שרשומים ברשות הרישוי, במקרה של כביש 6, או פה זה בחוק עדכון כתובת, אלא הוא יכול גם לפנות לחייב, למי שנוסע בכביש, דרך כתובת המייל שלו. לפי ההגדרות התקנות האלה מתייחסות לשני סוגי הנתיבים המהירים, גם זה של כביש 1 וגם בקטעים החדשים שאנחנו מדברים עליהם, הסכם המצאה דיגיטלית יהיה רק ביחס למי שמשתמש בקטעים החדשים. כלומר אם אתה נוסע בכביש מספר 1 אין אפשרות להסכם המצאה דיגיטלית. בגלל שיש פה הסכם חדש בעצם אנחנו קצת חורגים מהגדרת מנוי, חוק נתיבים מהירים מגדיר מיהו מנוי והוא כותב שמנוי זה מי שהתקשר בהסכם עם בעל הזיכיון והכוונה הייתה שיש הסכם שכולל גם פרטים לחיוב חשבון. פה יוצרים הסכם חדש ולכן אני חושבת שצריך להוסיף הגדרה של מנוי. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> יש קושי להכניס גם כאן את הדיגיטל שישלחו לו למייל? עם הזכיין. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> נראה לי שהשאלה היא לגבי הזכיין של כביש 1. אנחנו מדברים על פרויקט 2 ו-20. << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> אני אסביר, ברשותך. יש כבר את הפרויקט שקיים היום באמצעות זכיין אחר בכביש 1 והתקנות שקיימות היום מתייחסות לפרויקט בכביש 1. בכביש 1 ההסדר זה שיש לך שתי אופציות, או שאתה נרשם כמנוי ואז כמובן אתה צריך לתת את כל הפרטים המלאים שלך, כולל פרטי אשראי, או שאתה עושה kiss and ride, אתה צריך להיכנס לחניון, במידה שאתה שלוש פלוס אתה יכול לקבל שם פטור, במידה שאתה בוחר לשלם אתה יכול לשלם ולעלות לנתיב. במקרה של הפרויקט שלנו, שבו אנחנו מתלבשים על התקנות האלה ומתקנים אותן, אבל כאן יש אפשרות לא לעבור דרך החניון, כי הפרויקט עצמו הוא יותר ארוך, הוא לאורך כל נתיבי איילון, זאת אומרת אפשר להיכנס באמצע, המשמעות של זה היא שלזכיין במקרה שלנו יש סיכון על הגבייה, מה שבהסדר בכביש 1 לא קיים. בגלל זה אנחנו כאן שמים הסדר נוסף שבאופן וולונטרי יכול להיטיב עם הנוסעים, זאת אומרת יכול להיות שאתה לא תעבור את החניון, כי אתה תיכנס באחד המקטעים האמצעיים, אבל אתה לא רוצה להירשם כמנוי, ואז אתה תקבל את החשבון לדואר. יש לך אפשרות לבקש את זה גם דרך המצאה דיגיטלית, שאתה נותן את הפרטים שלך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך אתה מבקש את זה? << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> אתה נרשם באתר, אתה פשוט לא נותן את הפרטים שלך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ההבדל בין מנוי, שבו אתה נותן את פרטיך, לבין הסכם המצאה דיגיטלית, שבה אתה גם צריך להירשם אבל זה לא מנוי? << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> החיוב. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> כשאתה מתקשר בהסכם אתה חייב לתת אמצעי חיוב, זה ההגדרה של הסכם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה המנוי? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> זה מנוי, שאתה נותן את כל הפרטים שלך לרבות אמצעי החיוב, כרטיס אשראי. כשאתה לא רוצה להשאיר כרטיס אשראי או פרטי חיוב אבל אתה כן רוצה לבקש את החיוב לדואר אלקטרוני ולא בדואר רגיל - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אתה רוצה שכל פעם אתה תקבל אישור על הנסיעה. הוא רוצה לבקר אותם, להיות בטוח שהוא נסע. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> לא הבנתי, יש לנו נהג מזדמן, איך אתם מגיעים אליו? אני רוצה להבין את התהליך. מגיע נהג מזדמן, עולה על כביש האגרה. אתם אומרים שאתם יכולים לשלוח לו בהמצאה דיגיטלית, מה המנגנון? איך אתם משיגים את הפרטים שלו ואיך אתם מקבלים את הסכמתו? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה לא מה שהם אמרו. << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> אני אסביר. הזיהוי והגבייה נמצא עליו, יש מצלמות פרוסות, אנחנו העברנו בהקשר הזה גם בשנה שעברה תקנות הגנת פרטיות לעניין שמסדירות את הכול, מאוד מפורטות, אבל בסוף הוא כמו בכבישי אגרה, צריך לזהות את מספר הרישוי ולפנות לרשות הרישוי לקבל את הפרטים. הוא יקבל את הפרטים שמצויים ברשות הרישוי ובמשרד הפנים, מען. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ומי שרשום ברישיון זה מגיע אליו הביתה. << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> זה מגיע אליו. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אוקיי. מה השאלה? << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> השאלה שלי, זה המנגנון שקיים כבר היום שמגיעים אליך הביתה בדואר רגיל. השאלה היא האם באמצעות המנגנון שמוצע עכשיו בתקנות אפשר יהיה לשלוח לו גם מסרון או דואר אלקטרוני ולא רק המצאה באמצעות דואר רגיל. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> אם משתמש יבחר לבקש פוזיטיבית לקבל את החשבון באמצעות דואר אלקטרוני אז הוא יקבל בדואר אלקטרוני. זה לא ברירת המחדל, ברירת המחדל שיישלח בדואר. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אז זה ייעשה באמצעות אופט-אין? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> ככל שאני באופן וולונטרי מסמן וי שאני מאשר לקבל בדואר אלקטרוני, אז אני אקבל את זה בדואר אלקטרוני. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אוקיי, אז כרגע אני רוצה להבהיר ליושב ראש, מה שמוצג פה לא מופיע בנוסח, לא מוצג שברירת המחדל היא כזו שרק אם הוא פנה באופט-אין, שהוא פנה באופן יזום וביקש לקבל את ההמצאה באופן דיגיטלי היא תישלח אליו באופן דיגיטלי. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> נעבור על הנוסח. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> ההגדרה של הסכם המצאה דיגיטלי, זה 'הסכם בכתב בנוסח שאישרה הרשות הממונה בין בעל זיכיון להפעלת נתיב מהיר המנוי בתוספת לחוק ובין חייב שאינו מנוי לפיו בעל זיכיון ימצא חשבון למען דיגיטלי שמסר לו חייב'. כלומר החייב נותן לו את זה באופן וולונטרי. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> למרות שאנחנו באמת לא רואים את טופס ההתחייבות הזה, את הפורמט שלו, אז יכול להיות שמה שהוא טוען שאין שם את הסימון שאת מדברת עליו, אלא אם כן את מכירה את זה. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> אני מכירה, אבל זה גם מנוסח ככה בתקנות וזה בוודאות מצריך אישור פוזיטיבי של המשתמש, מי שמבקש להיות מנוי – << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> על הדרך לקבלת החיוב. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ומי שחותם על הסכם המצאה דיגיטלית הוא מקבל תעריף פחות? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> הוא לא מקבל דמי גבייה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> ברגע שאני צריכה לזהות אותך באמצעות פנייה בשאילתה אל אגף הרישוי ולקבל את הפרטים נוספים דמי גבייה של 1 שקל עד 2 שקלים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה משתנה או שזה קבוע? אמרתם פה שלושה דברים. א', האם דמי הגבייה קבועים או משתנים? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הם קבועים בתקנות, אנחנו עוד מעט נקרא אותן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שתיים, בכביש 6 יש שלוש דרגות חיוב, יש מזדמן, כמו כאן, יש מנוי, כמו כאן, ויש את האמצע האלה, שאני לא יודע בדיוק מה הקריטריון, שאתה לא מנוי, אבל אתה יכול להירשם. למה לא עושים את זה באותו מודל של כביש 6? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> בכביש 6 יש שלוש דרכי חיוב, יש את המזדמן, שאתה לא יודע מי הוא וזה הכי קשה לברר מי זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם שם יש דמי גבייה? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> דמי הגבייה שכאן אומצו, ההסדר כמו של כביש 6. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> בכביש 6 יש שני סוגי מנויים, יש מנוי שהשאיר את פרטיו ולכן קל מאוד לזהות אותו, לכן אין עניין של דמי גבייה ולכן הוא לא משלם את זה, אבל יש שם גם את העניין של הפסקל. מנוי רגיל מזוהה על ידי מצלמת LPR, שאחוזי הדיוק שלה הם מאוד מאוד גבוהים, אבל הם לא כל כך גבוהים כמו הפסקל. בגלל שיש שם דרך טכנולוגית שיותר קל לזהות אותך, אם יש לך פסקל אתה מקבל תעריף אפילו עוד יותר נמוך, תעריף הכי נמוך. ההבדל בין ה-LPR לבין זה, לאורך השנים, כשרישתו את כביש 6 לפני 30 שנה, אז זה היה יותר משמעותי, היום זה כבר לא הבדל משמעותי, ולכן בכל כבישי האגרה עכשיו שאנחנו עושים אין את העניין של הפסקל, יש רק את ה-LPR ולכן - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי שמשאיר את הפרטים שלו, אתם פוטרים את דמי הגבייה. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> נכון. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> היושב בראש, נאמר פה על ידי אביטל, אם אני לא טועה, שהכוונה שלהם היא שזה יישלח באופט-אין, שהלקוח יבחר באופן יזום לקבל את ההמצאה בהמצאה דיגיטלית. היא אומרת שכך מופיע בטפסים שלהם, אבל אנחנו נמצאים פה עכשיו בהליך חקיקה. בהליך חקיקה חשוב שהדברים יופיעו בנוסח, כי היום זה מופיע בטופס כך, מחר זה יופיע בטופס אחרת. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אנחנו רוצים להתקדם, מה שהבנו הבנו. אביגל, את חושבת שיש צורך לציין שבטופס זו בחירה שמציין המזדמן הדיגיטלי? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אפשר ליצור סעיף שאומר שהחייב יכול להחליט, משהו שמבהיר בצורה יותר חזקה שזה לבחירת החייב. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה דפוס בארי, הם רוצים מכתבים. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לפני שלושה שבועות פורסמו תקנות של כביש 6 שבין השאר נוגעות בעניין הזה של הסכם המצאה דיגיטלי. שם יש ממש סעיף שאומר שחייב להיות באחד מאלה, חייב רשום לפי הסכם, חייב רגיל שיכול להיות לפי – זה קצת יותר – << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> יותר חד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך לדייק את זה. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אני מפנה אתכם לתקנה מספר 6 שעוסקת באופן המצאת החשבונות ושם היא מתייחסת לעובדה אם יש לך הסכם המצאה דיגיטלי או לא. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> יש את תקנה 5 שאומרת דרך המצאת החשבון, מתי אנחנו רואים את החשבון כחשבון שהתקבל ואז אנחנו מתייחסים לאפשרות בחשבון שנשלח לפי הסכם המצאה דיגיטלית, ואחר כך יש את תקנה 6 שמדברת על המען להמצאת החשבון והיא גם אומרת שחייב שאינו מנוי, אז אנחנו מוסיפים פה את האופציה, לא רק שזה יהיה מענו הרשום לפי חוק עדכון כתובת, אלא שזה גם יהיה מען דיגיטלי שמסר. אז יש פה לאורך התקנות את ההבהרה שהחייב מוסר את המען הזה. << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> בדיוק, וגם אני אחדד שבהגדרה כתוב 'לפיו בעל הזיכיון ימציא חשבון למען דיגיטלי שמסר לו החייב'. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אבל זה לא מה שמבקש דפוס בארי. מה שהוא מבקש זה שיהיה ברור שהטופס הזה בחקיקת המשנה שאנחנו עושים בתקנות, שזה יהיה ברור שהטופס הזה לא משתנה, לא פתאום זה הופך להיות קבוע שזאת ברירת המחדל ולהישאר במה שמציינת ה – << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אפשר שהרשות שמאשרת את זה, יתווסף פה גם הסכמה או היוועצות עם הרשות להגנת הפרטיות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> למה לא? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> כי לא, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אביגל, רק אחרי זה תראי אם את יכולה בבקשה לוודא שבפורמט הזה יהיה בחקיקה משנית שהבן מציין איך הוא רוצה לקבל את זה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> יש לנו תקנות שבהן בתוספת אנחנו מצרפים טפסים. אני חושבת שבמקרה הזה זה לא הכוונה שהטופס יהיה בתוספת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תדייקי את זה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> הם לא רוצים שיהיה בתוספת. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אני חושבת שאפשר להבהיר, למרות שלפי דעתי זה כבר כתוב בתקנות, כי הרי אנחנו כותבים 'שמסר לו חייב' כלומר החייב - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מה מסר לו? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> זה עניין של נסחות. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> זה מצוין בצורה די ברורה, אני חייבת להגיד. בסוף העניין הזה שאתה באופן פוזיטיבי צריך לתת את כתובת המייל שלך, לבקש לקבל דואר אלקטרוני, מצוין בצורה ברורה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אפשר להוסיף סעיף. בגלל שיש לנו כבר תקנות שעוסקות באותו נושא אני לא רוצה לסטות יותר מדי כדי שזה לא יתפרש בדרכים שונות. אני חושבת שאפשר לקחת את תקנה 2 מתקנות אכיפת תשלומים של סומך בית העמק, תקנה 2 אומרת: 'חייב יכול להיות אחד מאלה, חייב רשום לפי הסכם או חייב רגיל לפי חשבון על סמך פרטי הרכב והחייב ברישומי רשות הרישוי', פה זה לא רישומי רשות הרישוי, נתקן את זה. 'או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית על סמך פרטים שמסר בהסכם כאמור'. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מצוין. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> רק אם הוא חתם על הסכם כזה. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> אפשר לקרוא עוד פעם את הסעיף ולראות שזה די ברור, זה כתוב מאוד ברור. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אני מסכימה איתך שברגע שאנחנו כותבים ש'מסר לו חייב' – יש אפשרות שלישית. דבר ראשון, ברגע שזה הסכם אז אנחנו מבינים שזה הסכמה בין הצדדים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני חושב שיש פה הצדקה לטענה שלו, כי מה זה הסכם? מי כותב את ההסכם? הם מתייעצים עם כל בעל רכב? הם קובעים את ההסכם ושולחים. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> אבל בעל הרכב צריך לבחור. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני מבין מה את אומרת, אנחנו רוצים לוודא שמה שאת אומרת יישאר לדורות. יש פה חשש, אני מבין את העניין העסקי ואני מבין את העניין של המשק והחיסכון, אבל אם לא כתוב בבירור שאותו נוסע דיגיטלי בוחר איך לקבל את זה, בכתב או בדיגיטל, שתי מילים, ואז אנחנו סוגרים את זה, כי מחר מוחרתיים אתם יכולים לשנות את הפורמט של הנייר הזה, אתם לא מצרפים אותו. לפי תנועות הראש אתם מתנגדים לצרף אותו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> יש לי הצעה. למרות שזה באמת נשמע קצת מיותר, אם אנחנו אומרים שההסכם הוא בין בעל הזיכיון ובין חייב שאינו מנוי, אפשר להוסיף 'שבחר להתקשר עם בעל הזיכיון בהסכם'. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> זה להגיד את אותו דבר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני חושב שאתם מפספסים את הנקודה. זה דבר קטן וצריך לכתוב, למען הסר ספק, הלקוח יבחר באיזה דרך הוא רוצה לקבל את החשבונית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אביגל, הסעיף שקודם הקראת, הוא מצוין, הוא בדיוק אומר את מה שהיושב ראש אומר. מה הבעיה לאמץ אותו? << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אני אגיד גם למה, אם אפשר בחצי משפט. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אבל לא צריך, חבר. אם אנחנו פותרים את הבעיה, לא צריך. << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> אני רוצה לחדד נקודה, לדייק. יש את המצב של מנוי, שזה אדם שמביא את פרטי האשראי שלו ואז אין מאמצי גבייה לזכיין ולכן הוא פטור מדמי גבייה. בהסדרים האחרים, בין אם זה מזדמן דיגיטלי ובין אם זה נוסע מזדמן, עדיין יש מאמצי גבייה לזכיין, יש עליו סיכון, ולכן גם במקרה הזה יש עליו דמי גבייה שהם קבועים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין דמי גבייה, אמרת שאין. << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> בגלל זה אני מחדד. במנוי שאתה מוסר את פרטי האשראי שלך אתה פטור מדמי גבייה, בהמצאה דיגיטלית שאתה לא מוסר את פרטי האשראי שלך, עדיין חל על הזכיין סיכון גבייה ולכן יש פה דמי גבייה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הרגע היא אמרה שאין דמי גבייה. << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> ולכן ביקשתי לחדד את הנקודה ולתקן אותה, כי זה נאמר בטעות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז הוא משלם מחיר רגיל כמו מזדמן? << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> נכון, כי יש עדיין מאמצי גבייה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש לכם פרטים שלו, לא צריך לחפש אותו. << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> בוודאי שצריך לחפש אותו, הוא יכול גם לא לשלם, סיכון הגבייה עדיין קיים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא מסר לכם את המידע שלו. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אין לו את הביטחונות, איתן. << דובר >> קריאה: << דובר >> העלויות מתייחסות לגבייה ולא לאיתור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל עלויות הטיפול פחתו כי הוא מסר את פרטיו. הוא לא צריך לקבל עכשיו את המידע ממשרד הפנים ולהתחיל לחפש איפה הוא עבר דירה וכו', האיש נתן את הכתובת האלקטרונית שלו, את הטלפון הנייד שלו ואת הכתובת שלו, מה זה? << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> דמי הגבייה מראש נקבעו נמוכים, 1 שקל, והמדינה ספגה פה את העלות העודפת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה זה בכביש 6? << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> יישרנו קו בכולם, גם בחוצה צפון, גם במקטעים הצפוניים של 8 ו-9, יישרנו קו בנקודה הזאת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה אינסנטיב יש לאדם להירשם להמצאה דיגיטלית? << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> אם נוח לו לא לקבל את זה בדואר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> הוא לא רוצה לתת את פרטי כרטיס האשראי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה אינסנטיב? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה שלו, זה לא חיצוני. הוא לא רוצה לסכן את כרטיס האשראי שלו. היה אורח מחו"ל, כשהוא ראה איך מתנהגים פה במסעדה, חבר, כזה שמתעסק באשראים, הוא אומר אתם מדהימים אותי, ככה נותנים למלצר את כרטיס האשראי? זה לא מקובל בכלל. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> אחד האינסנטיבים לאזרח, בסוף מה היה לנו? מאיפה זה נולד? זה נולד מזה שחלק מהחשבונות לא הגיעו לכתובת שלהם ואחרי זה הצטברו קנסות ופה ושם. עכשיו אנחנו נותנים עוד איזה שהיא הזדמנות. אזרח, וולונטרי, לא רוצה להשאיר כרטיס אשראי, אבל בסוף הוא שומר חוק, הוא רוצה שהחשבון יגיע ולשלם אותו בזמן, הוא ישאיר את מה שהוא רוצה, את הפרטים שלו, את הדואר האלקטרוני, וואט אבר, כי הוא אחראי, אבל הוא עדיין לא רוצה להשאיר - - - << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> כמה יעשו את זה? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> חברים, אני חושב שהעמקנו בסוגיה. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> זו עוד הזדמנות למזער את אותם כפל קנסות שהיינו, אני חושב שגם לפה הגיעו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם תכתוב הפחתה של דמי הטיפול אז לאנשים יהיה אינסנטיב. אם תשאירו את זה ככה כבחירה, אז א', אני לא יודע כמה יידעו מזה, ו-ב', כמות הנרשמים של זה תהיה נמוכה. ככה זה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> חברים, העמקנו. אתה יכול לחייב את בארי פחות זמן על שעת ה – << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אבל עוד לא ראיתי את הנוסח. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> רק תיקנו את הבעיה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני יזמתי, ממש המצאתי, את הקישור שבין רעננה לבין מחלף שפיים, את כביש 543. זו ממש המצאה, הברקה בשיחה עם קרן טרנר שהייתה מנכ"לית משרד התחבורה ואחרי זה באוצר, אז אני מאוד מאוד מברך את הדבר הזה. השאלה היחידה שרציתי לשאול, איפה זה מחלף מעפילים? כי זה לא מופיע במפה שלכם. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> דרומית למחלף שפיים, כביש 20. מעפילים זה סמוך להרצליה, זה לא בדרום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא כתוב, גברתי. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> אולי לא כתובים שם כל המחלפים, אבל אני אוכל להראות לך על המפה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אשמח לראות על המפה, כי אתם כותבים את זה בתוך התקנות וזה לא מופיע במפה ולא נוכל לראות את זה. בשום מפה ששמתם פה אין את מעפילים. משפיים למעפילים עולה 100 שקל? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> לא. << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> כמו שקיים היום בנתיב המהיר בכביש 1 האגרה היא דינמית, אין לנו מטרה לקבל הכנסות מהאגרה הזאת אלא נטו - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מעפילים זה עד הרצליה? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> אולי הסתכלת על התוספת ועל החלוקה למקטעים, אנחנו ניסינו להגדיר את גבולות המקטעים כי יש פה מספר מקטעי אגרה ולא מקטע אחד. המפה שאתה מסתכל היא מפה להתרשמות, היא לא מפה שמראה את כל מקטעי האגרה, אני אשמח להעביר מפה שכן מגדירה את מקטעי האגרה ולהראות בדיוק מאיפה עד איפה זה מקטע וכמה משלמים על כל מקטע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המקטע משפיים ועד המעפילים בהרצליה יעלה בשיא 100 שקל. << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> לא. כמו שאמרתי, האגרה היא דינמית שהמטרה שלה למכור קיבולת פנויה בכביש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני, אני קורא עברית, כתוב כאן סכום אגרה מרבית. << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> מרבית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במקטע הזה. לכן יכול להיות מצב שאדם שייסע משפיים להרצליה ישלם 104.91 שקלים. זה אפשרי? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> שתחילתו בתוואי שבין מחלף געש למחלף המעפילים וסיומו בתוואי שבין מחלף המעפילים לבין ההלכה. זאת אומרת המקסימום - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר אדם שייסע משפיים ועד מעפילים יכול לשלם 100 שקל. תגידי כן או לא. התשובה היא כן או לא? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> התשובה היא שאנחנו רוצים להגדיר מקטעי אגרה. מקטע האגרה מתחיל באזור שבין שפיים למעפילים ונגמר באזור ההלכה, המקטע הוא לא בין שפיים למעפילים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, אדם שנוסע משפיים עד מעפילים, קצת אחרי מעפילים, משלם 100 שקל בשעות שיא? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מה שאומר חבר הכנסת איתן, שזה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה את לא עונה? אני לא מסביר ברור? תעני לשאלה שאני שאלתי, התשובה היא כן ישלם 100 שקל או לא ישלם 100 שקל? ואת מתחמקת מהתשובה הזאת. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> כי עדיין מתלבטת? או שזה ברור לכם? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התשובה היא שכן, התשובה היא שהוא ישלם 104.91 שקלים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> חברים, זה באמת סכום מטורף. << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> שוב פעם, המטרה שלנו, זה לא כמו כביש 6 שהמטרה היא לממן את הכביש, המטרה היא לווסת תנועה. האגרה היא דינמית, אנחנו קבענו פה מקסימום ואכן יקרה מצב, אבל המטרה שלא ייסעו בכביש הזה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אבל גם בשביל לווסת תנועה הסכום הזה הוא באמת מטורף. אני יודע ש-24 שקל, אני שומע אזרחים שהם באים מהדרום, עובדים ב - - - << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> הם מקבלים שאטלים חינם כדי לנסוע, מקבלים חניה חינם. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> זו בדיוק המטרה, אנחנו לא מחפשים אגרה, לא מחפשים רכב בודד, אנחנו נותנים את מרב האמצעים לנסוע ביחד, בין אם זה אוטובוס, בין אם זה שאטל, בין אם זה רב תפוסתי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ולדי, עוד שאלה. אדם שנוסע משפיים ועד וולפסון בשעות השיא והעומס, ישלם 209 שקלים? << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> כן. << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> או שהוא ייסע בנתיבים הרגילים. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> איתן, ראשית באמת זה לנוסעים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבין, מי שנוסע משפיים ועד וולפסון ישלם 209 שקלים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני עכשיו התייעצתי עם אביגל, כי היו תקנות שאני באופן אישי לא הסכמתי לאשר אותן, בנושא של חידוש תעודה, גם כאן, אנחנו כלואים בתקנות האלה שלכאורה מביאים את זה לוועדת הכלכלה לאישור, ומצד שני אנחנו לא יכולים עכשיו להפוך את אותם הסדרים, הם הגיעו לסיכומים ותחשיבים, ואני מודה, אנחנו מאוד מוגבלים. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> אבל אולי אפשר להסביר שהיום יש לך מקטע כביש שמתחיל במחלף שפירים ומגיע לקיבוץ גלויות, סך הכול שישה או שבעה קילומטרים ואתה משלם את הסכום המרבי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> של 104 שקלים? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> כן, במקסימום, לא בכל השעות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשאני מדבר איתך על 104 שקלים הנחת העבודה שלי היא שזה שעת העומס ושזה מקסימום. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> כאן אתה נוסע מרחק של 20 קילומטר, הוא לא שישה או שבעה קילומטרים, זה מחולק למספר מקטעים ולכן סכום האגרה המרבי הוא לכל מקטע ולא לכל המקטעים ביחד. אולם אתה יכול לבחור, ואנחנו רוצים שתבחר, או לנסוע בשאטל בחינם, להשאיר את הרכב מחוץ למטרופולין, לחנות בחינם, לנסוע בחינם, או שאתה יכול גם לנסוע בנתיבים הרגילים. זאת אומרת הפרויקט הזה נועד לשרת הסעת המונים, נועד לשרת תחבורה ציבורית ורכבים רבי תפוסה וביתרת הקיבולת מי שירצה ישלם. הרציונל של הפרויקט, הדגש של הפרויקט, הוא לעודד פה מעבר לתחבורה ציבורית וויתור על הרכב הפרטי ולא להישאר ברכב הפרטי. מי שיבחר להישאר ויבחר גם להיכנס לנתיב המהיר ישלם הרבה כסף, אתה צודק. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> בסדר. נמשיך. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אני רוצה לסכם את מה שהיה פה. אני מציעה שאנחנו נוסיף הגדרה של מנוי, כי, כמו שאמרתי, בחוק מנוי זה מי שהתקשר בהסכם עם בעל הזיכיון. פה נוצר הסכם חדש עם בעל הזיכיון ולכן לכאורה מי שיש לו הסכם המצאה דיגיטלית נופל בהגדרת מנוי ואנחנו רוצים להוציא אותו מהגדרת מנוי ולכן אנחנו נגדיר פה מנוי, וזה יתנתק מההגדרה שקבועה בחוק, ומנוי יהיה מי שהתקשר בהסכם עם בעל הזיכיון ומסר פרטי תשלום. אני מבקשת שהוועדה תסמיך אותנו אם נצטרך לראות שזה לא פרטי תשלום, אבל להגדיר את המנוי רק כמי שנתן את פרטי התשלום. עוד אפשרות, הייתי מעדיפה להימנע מזה אבל אם רוצים להבהיר בעניין הבחירה להתקשר בהסכם המצאה דיגיטלית, אפשר להגדיר בעל הסכם המצאה דיגיטלית כמי שבחר להתקשר עם בעל הזיכיון בהסכם המצאה דיגיטלית. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ולקבל את זה דיגיטלית למייל או בכתב. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> נכון, זה מה שאני אומרת. אנחנו מוסיפים פה את אלמנט הבחירה. למרות שברגע שזה הסכם, הסכם הוא תמיד הסכם שמגיע מבחירה. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אביגל, הסכמה על פי חוק הגנת הפרטיות יכולה להיות גם מכללא, לכן כל עוד את לא מגדירה בחירה באופן פוזיטיבי זה פותח פתח לכל מיני פרשנויות. למה לא להוסיף אם זה רק מילה אחת או שתיים? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כי כשיש הסכם בכתב זה לא הסכם מכללא. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אבל זה הסכם אחיד ויש פה הסכמה שהיא חשודה, כי בסוף מדובר באנשים שעולים על נתיב תחבורה ומקבלים כל מיני דברים ב-SMS. שזה יהיה מפורש וברור. אנחנו עדיין לא יודעים גם מה תוכן ההסכם הזה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אבל זה לא המצב שבן אדם עלה על הכביש והוא לא מנוי והוא מקבל את דמי הגבייה, פה זה בן אדם שנכנס ובאופן פוזיטיבי חתם על הסכם. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אביגל, יש שתי אופציות, או שמצרפים את הטופס והוא חלק מהחקיקה, או שכותבים שזה לבחירתו. חייבים לסגור את הנקודה הזאת, היא צודקת והוגנת. ואנחנו לא יודעים מה יהיה במעלה הדרך, תחליטו, או לצרף את הטופס או לתקן. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז נוסיף את שתי ההגדרות, הגדרה של מנוי והגדרה של בעל הסכם המצאה דיגיטלית, אנחנו נצטרך לאורך התקנות לראות איפה צריך לעשות שינויים שנובעים מהתיקונים האלה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> סליחה שאנחנו מטריחים אתכם. תמשיכו בבקשה. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> תיקון כותרת סימן א' לפרק ב' 2. בסימן א' לפרק ב' לתקנות העיקריות, אחרי "אמצעי זיהוי" יבוא "מקטעי חיוב אגרה"." הוספת תקנה 2א 3. אחרי תקנה 2 לתקנות העיקריות, יבוא: "מקטע חיוב 2א. (א) בנתיב מהיר כבישים 2 ו-20, יהיו שבעה מקטעי חיוב, לפי המפורט בטור א' בפרט 2 בתוספת הראשונה. (ב) הרשות הממונה תפרסם בהודעה ברשומות לפי סעיף 2 לחוק גם את גבולות מקטעי החיוב כאמור בתקנת משנה (א), וזאת לפי שיקולים תפעוליים ותחבורתיים". תיקון תקנה 3 4. בתקנה 3 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (א) אחרי "בעד נסיעה בנתיב מהיר" יבוא "ובכלל זה במקטע חיוב" והמילים "כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975" - יימחקו. (2) בתקנת משנה (ג) - (א) ברישה, אחרי "בנתיב המהיר" יבוא "ובכלל זה במקטע חיוב"; (ב) בפסקה (1), אחרי "סכום האגרה הכולל בעד הנסיעה בנתיב המהיר" יבוא "ובכלל זה במקטע החיוב ובמקטעי החיוב הנוספים" ואחרי "יחויב בעד נסיעה בנתיב מהיר" יבוא "בכלל זה במקטע החיוב"; (ג) בפסקה (2), במקום "מלבד הנהג" יבוא "כולל הנהג". (3) אחרי תקנת משנה (ג), יבוא: "(ג1) המפקח על התעבורה כהגדרתו בפקודת התעבורה, רשאי לאשר כי המרחק שנקבע להצבת שלט כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה קטן יותר, בשים-לב לתנאי הדרך ולשיקולי בטיחות.". << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה? מה הוא מקטין? איזה מרחב הוא מקטין? << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> בתפקיד השני שלי אני מפקח ארצי על תחבורה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מפקח על התחבורה או ממונה על התחבורה? << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> לא, מפקח. אני אחראי על הסדרים ארציים. הפרויקט הזה, אתה מכיר את הכביש הזה, הוא בליבה של תנועה עוברת ועם לא מעט רדיוסים ובעיות הנדסיות וכן הלאה. במסגרת התקנות אנחנו משאירים לי גמישות מול גורמי ההנדסה של נתיבי איילון ומומחי בטיחות, להשאיר לעצמנו גמישות להתקין שילוט במרחק לא בהכרח מדויק, מה שנקרא דוגמתי, כי זה מאוד קשה בתחום תכנון תשתיות להיות מאוד דוגמתי, להגיד 1,200 ותו לא ואתה לא יכול לזוז. ואם זו בעיה? ואם זו בעיה הנדסית או בטיחותית? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לא כתוב פה מגבלה, כתוב פה 'כאמור בתקנת משנה (ג)', אני לא יודע מה כתוב בתקנת משנה (ג), אתה תספר לנו, אבל אתה יכול גם לקבוע שאין שם מקום פיזי אז אני משנה אותו במטר, אתה גם יכול להחליט שאתה מקדם אותו בצורה דרמטית. אני רוצה להבין מה אתה משנה פה, מה הסמכות שניתנת לך. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> זה בדיוק ההסבר. אני מבקש שהמדינה תשאיר לי כמפקח ארצי סמכות גמישות להתחשב הרבה פעמים במגבלות הנדסיות להצבת השילוט, ואם אני צריך לאשר את זה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ולדי, יש גבול לגמישות הזאת? התשובה היא לא, לפי הסעיף הזה לא. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני מניח שכללי הבטיחות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אין פה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> הם אחראים לקבוע על פי כללי בטיחות והבהרה את הנושא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה שלט מציבים לפי תקנת משנה (ג)? שלט גבייה? שלט מהירות? שלט אזהרה? שלט עצור? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> שלט מסר מתחלף, זה השלטים כמו טלוויזיות כאלה שאפשר לשים שם מסר מתחלף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שמה הוא? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> המסר המתחלף זה סכומי האגרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא רק על סכומי האגרה? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן, זה מה שתקנה (ג) אומרת. האמת שאני רוצה לחזור אחורה לתקנה 3 שהוקראה ולא הוסברה, אז גם כדאי להסביר וגם להקריא. נתחיל מתקנה 2א, הסעיף שנוסף ביחס למקטעי חיוב. כתוב בנתיב מהיר יהיו שבעה מקטעי חיוב לפי המפורט בטור א' בפרט 2 בתוספת הראשונה. נעבור לתוספת הראשונה, יש שבעה מקטעי חיוב ואתם רואים שמקטע החיוב, כתוב שתחילתו בתוואי שבין נגיד מחלף געש לבין מחלף המעפילים וסיומו בתוואי שבין מחלף המעפילים לבין מחלף ההלכה. כלומר אומרים לנו פחות או יותר איפה מתחיל מקטע החיוב ואיפה הוא מסתיים. עדיין יש את זה שצריך להעביר את קו הגבול המדויק, לא תוואי, אלא גבול מדויק. כתוב פה שהרשות הממונה תפרסם את אותם גבולות. מה שרציתי לבקש, שתהיה גם הוראה שהרשות הממונה יכולה לקבוע את הגבולות. כרגע כתוב לי שיש לה רק סמכות לפרסם אותם. אני אבקש שיוּסף סעיף קטן שאומר שהרשות הממונה תפרסם את גבולות מקטעי החיוב לפי שיקולים תפעוליים ותחבורתיים ואחר כך יהיה את סעיף קטן (ב) שיהפוך ל-(ג), שהרשות הממונה תפרסם בהודעה ברשומות את אותם גבולות. רציתי לשאול אם זה מקובל עליכם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לדבר על המקטעים, כי המקטעים נראים לי לא כל כך פרופורציונליים. יש לך מקטע קצר יחסית בין שפיים למעפילים, רואים מה גובה הגבייה, 104.90 אגורות בשעות השיא, ומקטע מאוד מאוד גדול מהמעפילים עד וולפסון, עם אותו סכום. אני לא מבין את הרציונל של הדבר הזה, אני אשמח להבין איך החלוקה נעשתה, למה המקטע למשל הוא לא בין שפיים לקק"ל ובין קק"ל לוולפסון, שזה נראה לי יותר סביר, מקום טוב באמצע. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> באופן עקרוני המקטעים ייקבעו לפי נ"צ מדויק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המקטעים נקבעים פה בתקנות, גברתי. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> המקטעים בתקנות מדברים על איזה שהוא מרחב שהתחילה שלו הוא בין שפיים למעפילים והסוף שלו בין המעפילים להלכה, זה לא יהיה מקטע בין שפיים למעפילים. המקטע באופן עקרוני, כמו שאנחנו רואים אותו, בהתאם לביקושים, יהיה בין שפיים לקק"ל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, על פי התקנה זה יכול להיות גם בין שפיים למעפילים. אתם לוקחים לעצמם, או אתם מבקשים לעצמכם מרחב מאוד גדול, שסוף המרחב יהיה משפיים עד או המעפילים או ההלכה, שזה מרחק מאוד מאוד גדול, ומצד שני יש לך בין ההלכה לבין וולפסון, תראה איזה מרחב אדיר בתוך הכביש הזה, הוא גם לא פרופורציונלי במרחק שלו וגם לא פרופורציונלי בתוואי של שיקול הדעת הזה. זה שיקול דעת מאוד רחב שנותנים למשרד התחבורה או לזכיין או לחברה, לנתיבי איילון, הם קובעים מתי ואיפה ייגבו את הכסף. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אתם יכולים לקחת את ההערה של חבר הכנסת גינזבורג ולחשוב עליה כשתקבעו את זה? אני יכול לבקש עוד בקשה אישית? שתעשו שיח מולו באופן אישי ותעדכנו אותו מה השיקולים, איפה נקבע. זה אפשרי? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> בטח. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מודה לכם. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> משרד התחבורה אומר שהם מתנגדים לזה שהרשות הממונה היא זאת שתקבע את הגבולות של המקטעים. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> מדובר על נוסח שהגענו עם משרד המשפטים בעת שניסחנו את התקנות האלה אחרי שדנו בו לא מעט, בשים לב לסמכויות השרה וסמכויות הרשות הממונה וכן הלאה, לכן היינו מעדיפים במידת האפשר שלא לגעת בדבר הזה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא נעים לי להגיד בפני חבר הכנסת גינזבורג, הוא אחד האנשים החיוביים ביותר בכנסת והיסודיים ביותר והוא מתעמק בדברים, ואני בכל זאת מבקש שלפחות אתם תעלו בפניו את השיקולים שעלו ביניכם לבין משרד המשפטים, מה היו המגבלות. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> את זה אני מבקש שתעשו, תודה רבה. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> אנחנו זמינים בכל עת מתי שצריך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אני. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אנחנו עדיין בסעיף 2א, השאלה היא מה המשמעות של הפרסום וההודעה ברשומות. סעיף 2 לחוק נתיבים מהירים אומר שהשר רשאי לקבוע כי נתיב חדש, באישור ועדת הכלכלה, גם נתיב שאינו נתיב חדש, אחד או יותר, יהיה נתיב מהיר וכו', הרשות תפרסם הודעה על מועד ההפעלה. בעצם הסמכות של הרשות לפרסם ברשומות זה על מועד ההפעלה, לא לגבי מה הגבולות ממש. לכן אני חושבת שצריך לתת סמכות, אנחנו אומרים זה בתוואי הזה והזה, בעצם יש קו גבול שבן אדם עובר – << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> את המקטע, וכמובן גם ספייר עד שהוא לוקח נתיב אחר ואומר עד כאן אני מוכן לשלם, אז לתת לו את ההרצה. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> השרה קבעה את התוואי שבין לבין, הרשות הממונה תוכל לומר איפה זה נמצא לפי שיקולים, כפי שמופיע בתקנות, תפעוליים ותחבורתיים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ואתם תקדימו כמובן התראות, הרצה, עד שזה נכנס לפועל? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אבל בעצם מה שבני אומר, הרשות הממונה היא זו שתקבע את הגבול, נכון? << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> בתוך התוואי שהשרה קבעה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז שיהיה לזה ביטוי בתקנות, כמו שאתה אומר, הרשות הממונה תקבע את הגבול ולכן אנחנו צריכים לכתוב שהרשות הממונה תקבע את גבולות מקטעי החיוב לפי שיקולים תפעוליים ותחבורתיים, זה סעיף אחד, והסעיף השני אומר שהרשות הממונה תפרסם את זה. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> אם אביגל אומרת שכך נראה לה שעדיף, אנחנו מבחינתנו מסכימים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי זו הרשות הממונה? הרשות הממונה זה לא השרה, זו חברת נתיבי איילון. הם אלה שיקבעו, לא השרה תקבע. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> השרה קבעה את התוואי. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> בתוך התוואי, את המרחבים - - - << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אם תסתכלו בתוספת הראשונה אתם תראו את המקטעים, בתוואי שבין מחלף זה וזה ובין מחלף זה וזה. גבול הוא קו, פה כתוב שהרשות הממונה תפרסם בהודעה ברשומות את גבולות מקטעי החיוב. אני אומרת שמעבר לפרסום צריך לתת לה את הסמכות לקבוע את הגבולות, אחרי שהיא קבעה את הגבולות היא יכולה לפרסם אותם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל כשהגבול הוא פס הם ייקחו לעצמם גם טווח מאוד מאוד גדול. בתוואי הזה, מתחיל בשפיים עד המעפילים או ההלכה, במרווח הזה של הסוף הם מחליטים איפה הגבול. זה לא קילומטר, שניים, שלושה, ארבעה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> היא מדברת עכשיו על הסמכות לקבוע ושהם יצטרכו גם לפרסם. זה מה שאביגל מתייחסת. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אני מבינה מה שחבר הכנסת אומר, האם נותנים את הסמכות לרשות הממונה או לשרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שאני רוצה להגיד, שהסמכות כבר יוצאת מהשרה. השרה נתנה כזה ריינג' והחברה תחליט איפה היא רוצה לשים את הדבר הזה. זה חברת נתיבי איילון. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> בוא לא נשכח, בסוף הם כפופים אלינו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם לך נותנים, אדוני, הרבה מאוד טווח ביטחון, תיכף נגיע לתקנת משנה (ג) ששם נותנים לך החלטה איפה לשים את השלטים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> עידית, מנהלת הוועדה, התקשרה אליי הבוקר אמרה שדוד לא מרגיש טוב, צריך להחליף אותו, זה דיון קצר מאוד ופשוט. אז אני מודה לכם שאתם עומדים בציפיות של מנהלת הוועדה. בואו נתקדם. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז פה אנחנו הוספנו סעיף קטן (ב), תיקון ביחס לתקנה 3, זה תיקון נוסחי. כתוב ברישה, אחרי 'בנתיב המהיר' יבוא 'ובכלל זה מקטעי חיוב', זה לא נכנס שם, אלא בסוף הרישה מתווסף. זו טעות נוסח. ואז יש את השאלה העקרונית, של חבר הכנסת גינזבורג, האם בסמכות שניתנת למפקח להזיז את השלט לרדת מ-1.2 קילומטר, האם להוסיף שם, ובלבד שזה יהיה המרחב האופטימלי? גידור של שיקול הדעת. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> לא, אני לא יכול. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני מבין את ההערה של איתן, אבל אני חושב שזה בתחום אחריותו המקצועית והרגולטורית, שזה יישאר ככה. שימי נקודה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> רק עוד הערה אחת לתקנה 3. התיקון פה הוא תיקון של סעיף קטן (ג), שאומר, בנתיב מהיר כאמור בתקנת משנה (ב). בתקנת משנה (ב) אומרים שבנתיב מהיר שבו האגרה נקבעת בחוזה הזיכיון, או שאישרה הרשות הממונה, משתנה לפי גודש התנועה, ישנה בעל הזיכיון את האגרה לפי מהירות הנסיעה בו ומספר כלי הרכב שבו, משך ההמתנה ביציאה ממנו והכניסה אליו וזאת בפרקי זמן ובהפרשי סכומים, והכול כפי שנקבע בחוזה הזיכיון שהרשות הממונה אישרה. לפי מה שהוסבר בדברי ההסבר, במקרה של נתיבים 2 ו-20, בניגוד לכביש מספר 1, פה הסכום לא משתנה לפי העומס באותו רגע בנתיב, אלא זה נקבע שבוע קודם. לכן רציתי לבקש להוסיף שאחרי שאנחנו כותבים לפי מהירות הנסיעה, מספר כלי הרכב שבו, משך ההמתנה ביציאה ממנו ובכניסה אליו, זה יהיה או אומדן ביחס אליהם. כי זה לא נקבע לפי העומס באותו רגע, אלא זה נקבע לפי איזה שהוא אומדן, מסתכלים על השבוע הקודם. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> זה נקבע לפי נתונים מאוד מאוד מדויקים של המהירות בכביש, התפוסה, מספר כלי הרכב. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> איך המנגנון הזה עובד? << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> כבר ניתן יהיה להסביר את זה מנתיבי איילון, אני אוסיף עוד פרט, רשום בדברי ההסבר שזה בדרך כלל לפי השבוע שהיה, אבל יכולים להיות אירועים מיוחדים או זמנים מיוחדים או תקופות שבהן זה לא יהיה לפי השבוע הקודם אלא לפי מועדים אחרים. אפשר יהיה להרחיב על אופן החישוב והמודלים בנושא. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> חברים, הדיון צריך להסתיים ב-11:00. אם אנחנו נמשיך לדסקס ואתם חושבים שיש צורך, אז נעשה דיון המשך, אבל אם אתם רוצים שאולי נצליח היום לסיים את התקנות, בואו נזדרז. תגזרו על עצמכם איפוק, מה שחשוב תעירו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> האישור של האומדן, זה מקובל על הוועדה? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה מנגנון שגם חתום בהסכם, מה אני יכול בכלל להיכנס לזה? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז אנחנו עוברים לתקנה 5. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> הוספת תקנה 3א 5. אחרי תקנה 3 לתקנות העיקריות, יבוא: "דמי גבייה 3א. בעד נסיעה בנתיב מהיר כבישים 2 ו- 20, חייב שאינו מנוי, ישלם, בנוסף על חובת תשלום האגרה כאמור בתקנה 3, דמי גבייה כמפורט בתוספת הראשונה א', בצירוף מס ערך מוסף". תיקון תקנה 4 6. בתקנה 4 לתקנות העיקריות - (1) בתקנת משנה (א), בסופה יבוא: "(3) לעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו-20 - על אף האמור בפסקה (2), לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה." (2) בתקנת משנה (ג) – (א) אחרי פסקה (4), יבוא: "(4א) אם חלים דמי גבייה – סכום דמי הגבייה בשל כל נסיעה;"; (ב) אחרי פסקה (5), יבוא: "(5א) אם יש מקטעי חיוב – מקטעי החיוב שבוצעה בהם כל אחת מהנסיעות;". תיקון תקנה 5 7. בתקנה 5 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (א) – (א) בפסקה (1), בסופה יבוא "או בהסכם המצאה דיגיטלית"; (ב) בפסקה (2), בסופה יבוא "או בדרך אחרת שנקבעה בהסכם או בהסכם המצאה דיגיטלית"; (2) אחרי תקנת משנה (ב), יבוא: "(ב1) בחשבון שנשלח לפי הסכם המצאה דיגיטלית, והוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – יראו כאילו הגיע לתעודתו אם קיבל בעל הזיכיון חיווי או הודעה מאת החייב על כך שהחשבון הוצג לו (בתקנה זו – חיווי על הצגה), או אם התקיימו תנאי פסקאות (1) ו-(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (3) עד (6): (1) בעל הזיכיון ביצע הליך אימות בעניינו של המען הדיגיטלי של החייב בסמוך למסירתו. (2) באמצעי שבו נשלח החשבון נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו (בתקנה זו – חיווי על כשל), ובעל הזיכיון נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי שבחר החייב, שבה מתקבלות הודעות כברירת מחדל, ממען דיגיטלי מוגדר או המזוהה כמען דיגיטלי רצוי; (3) חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון, בלי שהתקבל חיווי על כשל; << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשל יכול להיות רק במייל. ב-SMS אתה לא יכול לראות כשל. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> מען דיגיטלי כולל SMS לפי ההגדרה פה. << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> אני באופן אישי לא כל כך מסכים, היום גיליתי הרבה ספאם SMS'ים שהמערכת עצמה הכניסה לי SMS'ים שהם לא ספאם לספאם. גם זה יכול לקרות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי מה הקשר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> שזה גם סוג של כשל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל האם החברה רואה את הכשל כשהיא מקבלת מייל לא נכון או שהאדם רואה את הכשל? << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> מה קורה אם לבן אדם יש טלפון כשר? איזה חיווי הם מקבלים? << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> הכשל אמור להתקבל אצל ה – << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אצל החברה. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ולכן החברה ששולחת לא יכולה לראות כשל שנכנס לספאם של ולדי. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> יש ספאם ויש כשל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן התשובה של ולדי לא רלוונטית לשאלה שלי. נעזוב את ולדי. מה ביחס לכשל? אין לך יכולת לראות כשל מלבד מייל שגוי וגם לא תמיד בטוח, רק באאוטלוק וכאלה. בתוך מיילים של מנגנונים כאלה כמו בכנסת, אתה יכול להגיד התיבה מלאה וכו', אבל במנגנונים אחרים כמעט אתה לא יכול לראות כשלים, שלא לדבר על טלפונים כשרים של אנשים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מי שיש לו טלפון כשר הוא לא נכנס לקטגוריה כי אין לו מייל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא יכול לקבל SMS. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> עוד פעם, צריך לראות אם הרבנים אישרו את ה-SMS הזה. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> לכן זה אופט-אין והוא יבחר. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא יקבל את החשבון בדואר אלקטרוני. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, אדם יכול להירשם להסכמה דיגיטלית, הדיגיטלי יכולה להיות או במייל או ב-SMS ולכן - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> השאלה שלו, שהגיע מייל בטלפון כשר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אם אני אדם שמחזיק טלפון כשר אני יכול לקבל את זה ב-SMS ולכן אני שואל, חוזר לתקנה הזאת, אין חיווי דיגיטלי באירוע הזה. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אבל זו בעיה בכל המצאה דיגיטלית, זה לא בעיה פה. אז לא נעשה המצאה דיגיטלית? << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> יש פה נקודה שחייבים להבין אותה, אדוני היושב ראש. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> אם אפשר לומר עוד משפט ברשותך, יש דבר כזה שנקרא כשל שהשולח מקבל מסר על כך שיש כשל בהעברת המסר, זה יכול להיות גם בטלפונים וגם במיילים, זה קורה מעת לעת. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> משהו בתהליך לא ברור, עוד לפני שהוא חתם על ההמצאה, איך אתם מקבלים את המייל או את המסרון שלו? איך אתם מעבירים לו בכלל את ההסכם? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> הוא נכנס לאתר האינטרנט, משאיר שם את הפרטים שלו. ואם הוא לא מסר לנו את זה, אז זה לא יהיה. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> זה לא נשלח לו ב-SMS או במייל שאתם מקבלים מרשות האוכלוסין, נכון? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> זה בדיוק העניין של הבחירה. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אבל אתם מקבלים את המייל מרשות האוכלוסין? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה לא רלוונטי, הוא נכנס והוא בוחר איך לעשות את הקשר ויש פה פרוצדורה איך אתה עושה את זה. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אבל אני לא בטוח שזה מה שקורה. השאלה אם הוא נכנס באמת לאתר או ששולחים לו מייל. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אלא מה? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אנחנו מבינים שלדפוס בארי יש את האינטרס פה. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> עזוב, אל תדבר על דפוס בארי, בבקשה, עם כל הכבוד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, אגף התקציבים, גם לך יש אינטרס. כל אחד משרת את האינטרס שלו, הכול בסדר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> חברים, סליחה, להרגיע. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> הוא מדבר על אינטרס - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אבל לא קיבלת אישור דיבור. נמשיך, יש כשל. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> (4) התקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקיימו תנאי פסקה (3); (5) נשלח החשבון כאמור בפסקה (4) והתקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקיימו באחד מהם לפחות תנאי פסקה (3); (6) נשלח החשבון כאמור בפסקה (5) והתקבלו חיוויים על כשל או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב שאינו מנוי ללא הסכם המצאה דיגיטלית. ב-(ב2) אני ואביגל אתמול שוחחנו ואמרנו שנאמץ נוסח שונה שפורסם לאחרונה בתקנות שנוגעות לכביש 6, לקטע הצפוני המתוכנן. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> תקריא את התקנה ונסביר את ההבדל. תקריא את הנוסח שמונח בפני הוועדה. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> (ב2) חשבון שנשלח לחייב לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, יראו כאילו הגיע לתעודתו אם התקבל חיווי על הצגה או אם התקיימו תנאי תקנות משנה (ב1)(1) עד (2) וכן אחד התנאים בפסקאות (1) עד (3): (1) התקבל חיווי על כשל, או חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון בלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקבל חיווי על הצגה; (2) נשלח החשבון כאמור בפסקה (1) והתקבל חיווי על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקבל חיווי על הצגה בלפחות אחד מהם; (3) נשלח החשבון כאמור בפסקה (2) והתקבלו חיוויים על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה, או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב שאינו מנוי ללא הסכם המצאה דיגיטלית; (ב3) על אף האמור בתקנות משנה (ב1) או (ב2) לא יראו בחשבון שנשלח לחייב לפי התקנות האמורות כאילו הגיע לתעודתו, אם הוכיח החייב שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו, ולא בשל סירובו או הימנעותו.". אני בכוונה קראתי את הסעיף הזה ביותר איטיות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תסב את תשומת ליבנו לשינוי. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זו התקנה שמדברת על אופן שליחת החיובים, דרך המצאת החשבון, מוסיפים פה דרך חדשה להמציא חשבון, שזה ההמצאה הדיגיטלית, וקובעים כל מיני כללים מתי אנחנו רואים את ההמצאה כהגיעה ליעדה, מכיוון שזה דיגיטלי. צריך לומר שזו תקנה, כמו שאמרנו, שנכנסה לפני כחודש בתקנות של כביש 6. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם המצאה דיגיטלית? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שם יש מנוי, המצאה דיגיטלית ומזדמן? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> במקטעים מסוימים, לא בכל המקטעים בכביש 6, נכון? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק בצפון. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> חברים, זה לא רלוונטי, מה העניין בהערות האלה? נעשה דיון עכשיו על איזה מקטעים? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> מתי אנחנו רואים את זה שזה הגיע לחייב, יש שתי אפשרויות. אחת, אם יש חיווי על הצגה, אם אנחנו רואים שקיבל בעל הזיכיון חיווי או הודעה מאת החייב על כך שהחשבון הוצג לו. זה מה שנלקח מתוך התקנות של כביש 6. צריך להבין, לפי השיח עם משרד התחבורה, שהחשבון הוצג לו, אין חיווי על זה שנפתח קובץ ה-PDF והוא ממש ראה את החשבון, אלא מבחינתם החיווי זה חיווי לזה שההודעה נפתחה במייל. 'החשבון הוצג לו', רק נסביר את זה שזה בעצם לא הצגה ממש של החשבון, אלא זה שהדואר נפתח. אחר כך כשאנחנו מדברים על סעיף (ב2), שזה מקרים שמקבילים לדואר רשום, שם אנחנו רוצים רמת ודאות יותר גדולה שהחייב ראה את זה כי זה כבר ביחס לחיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, זה יכול להיות סכומים גדולים יותר. במקור, מה שמונח בפני חברי הכנסת, הייתה את החלופה שהתקבל חיווי על הצגה או חלופה שהתקיימה רשימת תנאים מסוימים. פה כן ביקשתי להתאים את זה למה שנקבע בכביש 6, שהתקבל חיווי על הצגה לא יכול לעמוד בפני עצמו, אלא זה צריך גם תנאי שהזכיין עושה תהליך של אימות ביחס לכתובת המייל והוא רואה שזה לא הולך לתיבת הספאם אלא לאין-בוקס, פלוס שהחשבון הוצג לו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך הזכיין יכול לדעת את זה? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> יש להם אמצעים שהם יכולים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לרוב האוכלוסייה יש gmail, באאוטלוק אני יכול להבין, כי שם אפשר לדעת אם פתח או לא פתח, ב-gmail אי אפשר לדעת. איך החברות יכולות לדעת? והאם יש לנו ניסיון כבר מכביש 6? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> ההסדר הזה מתבסס על חוק שנחקק ב-2018. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל מה שאני רוצה להגיד הוא שזו תקנה מתה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> ההסדר הזה הוא לא הסדר שהוא לגמרי חדש, כי הוא כן מבוסס על חוק תקשורת דיגיטלית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא חשוב, זה תקנה מתה, אין דרך לדעת את זה. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> יש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תגידו לי איך, אני רוצה לדעת. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> יש חיווי ש - - - או שמישהו פתח את המייל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יכול לדעת אם שלחת לי מייל ב-gmail אם פתחתי או לא פתחתי? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אני לא, אבל אתה יכול לשלם על זה ולבדוק את הדברים האלה, מול גוגל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש דבר כזה? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> הבדיקה נעשתה מול הזכיינים בכביש 6, מול ההסדר הקיים, והם אמרו שיש להם דרך לקבל חיווי שהמייל נפתח. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> תבררו את זה. אנחנו חייבים להיות תכליתיים, אתם תדברו עם הזכיינים, תראו מה המנגנון, כי זה כבר הוטבע בכמה הסכמים משפטיים פה, אז אני לא רוצה לפתוח את מה שעשיתם. אז רק תגידו לנו ש-א', נלמד, ו-ב', נירגע. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> ההסדר היום מופיע בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים ושם לעניין כתובת דואר אלקטרוני כתוב שהגוף הציבור נקט באמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שהמסר הגיע לתיבת הדואר הנכנס של הנמען, ואנחנו מתייחסים לתיבת הדואר הנכנס כתיבת הדואר הראשית בכתובת הדואר האלקטרוני שבה מתקבלות הודעות כברירת מחדל מכתובת הדואר האלקטרוני שאינה מוגדרת או מזוהה כתובת שאינה רצויה. זה בעצם לומר לא לספאם. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> יש פה שתי מגבלות, אחת זה ברמה גבוהה, שאף פעם אנחנו לא יודעים כמה גבוהה, והשאלה רק אם יש במנגנון הזה ברירת מחדל, הוא לא יודע, הוא לא בטוח שקיבל, ההוא לא שילם, פעם-פעמיים, תשלחו לו הביתה. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> היושב ראש, אני גם אזכיר שהאלטרנטיבה היא לשלוח בדואר פיזי, שגם שם השמועות אומרות שלא תמיד זה מגיע ליעדו, גם כשזה דואר רשום. אנחנו בתקנות מנסים להבטיח כמה שיותר, לוודא שהוא קיבל את זה, שלא סתם תישלח חשבונית לאדם והוא לא יודע והוא בסוף רוצה לשלם והוא לא מצליח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מאז שהדואר הופרט הדואר לא מגיע. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> גם לפני כן. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כשמדובר בחוק תקשורת דיגיטלית, את אותה אפשרות של אין-בוקס מול ספאם, זה רק ביחס לכתובת דואר אלקטרוני. פה זה באופן כללי ביחס לתיבת המען הדיגיטלי, זאת אומרת גם כשמדובר ב-SMS'ים או בכל דרך אחרת שתהיה ואמרו לי שזו הכוונה, שגם אם זה לא תיבת דואר, גם אם זה SMS, צריך להבטיח שזה יגיע ל-SMS'ים ולא ל-SMS'ים שנמחקים כי הם בספאם. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ברור. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה קצת יותר מרחיב מאשר תקשורת דיגיטלית ואמרו לי שזו הכוונה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם את זה אני אומר לך שאי אפשר לדעת, אם זה הגיע לספאם או לא. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אתם תגידו לנו איזה כלים יש לזכיין לדעת. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אנחנו בתקנה 8. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> תקנה 8, בבקשה. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> תיקון תקנה 6 8. בתקנה 6(2) לתקנות העיקריות, אחרי "חוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005" יבוא "או המען שמסר בהסכם המצאה דיגיטלית, לפי העניין". אני עוצר רגע, אביגל, היה לנו כאן עוד שינוי. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> פה זה גם עניין נוסחי, צריך שגם המען שמסר בהסכם המצאה דיגיטלית, תהיה אפשרות לעדכן אותו ולכן או שאנחנו נוסיף את המילים 'נכון ל-', זה יהיה 'או המען שמסר בהסכם המצאה דיגיטלית לפי העניין נכון ל-' וזה יצטרף ל - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אנחנו נאשר לכם לעשות את כל התיאומים של נוסח ביניכם. לא נתעכב עליהם. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן, שהמען הדיגיטלי יהיה המען הדיגיטלי המעודכן ולא זה שנמסר בעבר. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> תיקון תקנה 8 9. בתקנה 8(4) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "נשלח החשבון לפי תקנה 5(ב1)(3) עד (5) או (ב2), ייספר מניין הימים האמור ממועד השליחה האחרונה". תיקון תקנה 11 10. בתקנה 11 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א), אחרי פסקה (1), יבוא: "(1א) "דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי תקנה 18(א)(5א), כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין";". תיקון תקנה 12 11. בתקנה 12 לתקנות העיקריות - (א) בתקנת משנה (א), המילים "כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף" – יימחקו; (ב) בתקנת משנה (ג), במקום "העילה שבתקנה 11(א)(1), פעם אחת בלבד" יבוא "פעם אחת בלבד בשל העילה שבתקנה 11(א)(1) ופעם אחת בלבד בשל העילה שבתקנה 11(א)(1א)". << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> רק אני אעיר פה, יש פה משהו של נוסח, נשמטה המילה 'בשל' ואנחנו נוסיף אותה. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> תיקון תקנה 13 12. בתקנה 13(א) לתקנות העיקריות – (4) אחרי "בתוספות הראשונה", יבוא" "והראשונה א'"; (5) במקום "ההגדרה "המדד היסודי", יבוא: ""המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון – (1) לעניין פרט 1 לתוספת הראשונה וטור ג' לתוספת השלישית – המדד שפורסם בחודש פברואר 2006; (2) לעניין פרט 2 בתוספת הראשונה, התוספת הראשונה א' וטור ד' בתוספת השלישית - המדד הידוע במועד פרסומן של תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)(תיקון), התשפ"ו-2025." צריך להיות 2026, מופיע 2025, זה התקנות הנוכחיות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אתה יכול להתקדם, ברור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכוונה זה 6.99 ולא 7 שקלים? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה מה שנקבע. אני יודעת שהזמן קצר, אבל בכל זאת שיהיה הסבר, אתם מוסיפים את העניין של דיווח שגוי. כמה מילים על מה שמחוקקים. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> אנחנו מדברים על תקנה 11, דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי תקנה 18? על זה מדובר? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> תעבור על התקנות מהר ותסביר על מה חברי הכנסת מצביעים. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> תקנה 11 עוסקת בחובת פיצוי והחזר הוצאות במצב שיש הפרות כאלו ואחרות, וביניהן פה מדובר על דיווח שגוי של מספר הנוסעים ברכב במטרה למשל לקבל אולי פטור על הנסיעה מאגרה, ואז אתה מדווח על מספר שגוי של נוסעים, אבל בפועל יש לך ברכב מספר נוסעים שלא מזכה בפטור מאגרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ועד היום אי אפשר היה לפצות את החברה? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> עד היום זה היה הנתיב המהיר בכביש מספר 1. << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> עד היום בנתיב המהיר בכביש מספר 1 כדי לקבל את הפטור היית צריך לעבור בבודקה בחניון אז היו מסתכלים עליך ורואים אם מגיע לך פטור או לא. פה אנחנו מאפשרים לבן אדם להיכנס ולצאת ולקבל את החשבון בדואר ולכן הוא צריך לדווח. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> יש מנגנון של מצלמות שמצלם את מספר הנוסעים, זה לא בן אדם שיושב ובודק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היום אי אפשר היה לפצות את החברה אם מישהו היה משקר? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא הייתה אופציה לשקר, יושב בן אדם בבודקה וסופר. << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> מה שקיים היום זה רק אם אתה עובר בנתיב המהיר בכביש 1 ואתה לא מנוי ולא עברת בבודקה ואז אתה מקבל, שוב פעם, בהתאם להצהרה שלך. פה יש את הניואנס הנוסף הזה. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> תיקון תקנה 17. 13. בתקנה 17 לתקנות העיקריות - (1) בפסקה (2), במקום "תקנה 18" יבוא: "תקנה 18(א)(1) עד (3), ו-(7) ואוטובוס זעיר פרטי"; (2) בפסקה (3), בסופה יבוא ולעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו- 20 – גם אופנוע, למעט אופנוע המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב האמור". << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה סעיף שאומר למי אסור להיכנס. << אורח >> נתנאל אסרף: << אורח >> יש לי הערה לגבי הסעיף. לגבי האיסור של אופנוע, אנחנו מתנגדים כמובן להכנסה של ההחרגה הזאת של אופנוע כאיסור. אני לא חושב שמדובר פה באיזה שהיא הטבה לאופנועים, אלא זה פתרון תחבורתי ובטיחותי לרוכבים. בשנת 2015 הוזמן על ידי משרד התחבורה ניסוי של הטכניון שבדק את ההשפעות של נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית, בנתיבים מהירים, של דו גלגלי והוא מצא שאין הפרעה, לא לקיבולת, לא לגודש. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> העמדה שלך ברורה. מה אתם אומרים? << אורח >> ולדימיר סימון: << אורח >> אני כמפקח ארצי מתנגד לכך בתוקף, אנחנו לא נאשר זאת. יש לי חוות דעת בטיחותיות. צריך לזכור, הנתיב שלנו, להבדיל מנתיבים סגורים, הוא נתיב פתוח, למעשה עם שערים עם עמודונים גמישים, אנחנו חוששים מהזיגזגים של רכב דו גלגלי. אין שום סיבה תחבורתית לתת להם העדפה לנסוע בנתיב שמיועד לרכב רב תפוסה. מאחורי ההחלטה יש לנו חוות דעת בטיחותיות. אנחנו, משרד התחבורה, ואני כמפקח ארצי, מתנגדים לכך בתוקף. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> סליחה שאנחנו דוחים את הבקשה שלך, רק כל הזמן מהדהד לי בראש, הדו גלגלי שותפים ב-40% בתאונות והקטלניוּת. << אורח >> נתנאל אסרף: << אורח >> אבל אם הסכנה - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני לא רוצה לנהל ויכוח. << אורח >> נתנאל אסרף: << אורח >> הערה, אם הסכנה היא סכנה של דו גלגלי בפקקים, אז דווקא הנתיבים האלה הם פתרון, הם איזה שהוא אי שפיות שיש פחות קיבולת, פחות רכבים נוסעים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני מתנצל שאנחנו דוחים את הבקשה שלך. תודה. בואו נתקדם. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> תיקון תקנה 18 14. בתקנה 18 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א) – (1) בפסקה (4), במקום "שלושה נוסעים לפחות נוסף על הנהג" יבוא "שלושה נוסעים לפחות כולל הנהג"; (2) פסקה (5) – תימחק; (3) אחרי פסקה (5), יבוא: "(5א) רכב שיוך שבו שלושה נוסעים לפחות כולל הנהג, שעבר במיתקן ביקורת במקום שאישרה הרשות הממונה, או דיווח על מספר הנוסעים ברכב בדרך שאישרה הרשות הממונה וכן תועד בידי מצלמה או במיתקנים ומכשירים לזיהוי החייב שנועדו לספירת נוסעים ברכב, אשר אישרה הרשות הממונה כאמור בסעיף 2ג לחוק;" (4) אחרי פסקה (7), יבוא: "(8) רכב שנכנס לחניון חנה וסע שפיים דרך מקטע החיוב המפורט בפרט 2(6)(א) לתוספת הראשונה ואסף או הוריד נוסע בעמדה ייעודית מסומנת שאישרה הרשות הממונה בחניון; הפטור הוא בנוגע למקטע החיוב האמור; << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא פטור? << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> כן, זה סעיף הפטורים מאגרה. (9) רכב שנכנס לחניון חנה וסע שפיים דרך מקטע החיוב המפורט בפרט 2(6)(א) לתוספת הראשונה ושהה בו לפרק זמן של שלוש שעות לפחות; הפטור הוא בנוגע למקטע החיוב האמור; (10) רכב שנסע במקטע החיוב המפורט בפרט 2(6)(ב) לתוספת הראשונה, פטור מתשלום אגרה בעד מקטע החיוב האמור ובלבד שעבר בדרכו לשם בנסיעה דרך מקטעי החיוב המפורטים בפרטים 2(3) עד (5) לתוספת הראשונה." << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תסביר את (9) ו-(10), בבקשה. למה שלוש שעות? << אורח >> אסף ברזילי: << אורח >> אנחנו רוצים להימנע ממצב שבן אדם נכנס לחניון וישר נוסע כדי כאילו לעקוף את תשלום האגרה דרך שהוא נכנס ויוצא מהחניון, אז אנחנו קובעים איזה שהוא זמן מינימלי שהוא צריך להיות שם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אני מבין, אבל שעתיים נגיד? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> זה הלוך חזור. מה שאנחנו רוצים לוודא שזה מישהו שבא, חנה בחניון, השתמש בשאטל, נסע לתל אביב והיה צריך לחזור. זה עניין של שלוש שעות. שוב, האם זה היה יכול להיות שעתיים, שעתיים וחצי? שמנו פה איזה שהוא פרק זמן שנראה לנו סביר. שוב, לא צריך להיות כל היום, לא צריך להיות שמונה שעות שהוא ממש יילך ויעבוד, אלא שהוא צריך להגיע לתל אביב ולחזור, זה 40 ומשהו דקות נסיעה, צריך לעשות שם משהו, אמרנו שלוש שעות, זה נשמע לנו פרק זמן שהוא סביר. שעתיים, מה? עד שהגעת לתל אביב כבר חזרת, כאילו - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> האמת שעכשיו כשאתם מעלים את זה אני חושב ששלוש שעות זה זמן קצר מדי. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> יכול להיות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואם הוא נוסע להרצליה וחוזר? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> שוב, זו הייתה איזה שהיא הערכה שהיא סבירה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני חושב שזה ימנע ממנו, זו מוטיבציה שלילית. מה, אם הוא נוסע לתל אביב אתם מגבילים אותו? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> לא, להיפך, אם חנית יותר משלוש שעות גם תקבל בחינם, לפחות שלוש שעות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אוקיי, זה סביר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל אם הוא נוסע להרצליה, שזה לא רחוק, אז הוא גם צריך להיות שלוש שעות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אין מה לעשות, שיאכל פלאפל. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> פסקה (10) נוגעת למי שנוסע מכיוון דרום לכיוון צפון ונוסע בשלושה המקטעים הראשונים, המקטע הרביעי יהיה פטור מתשלום אגרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יופי. שילם כבר 300 שקל. כל הכבוד לכם, אתם מאוד נדיבים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לארג'ים. אל תגיד שהם מתקמצנים. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> תיקון התוספת הראשונה 15. בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות – (1) בכותרת, במקום "3(3)" יבוא "3"; (2) אחרי פרט 1, יבוא: אני עכשיו בתוך טבלה. אלה המקטעים. נתיב מהיר "2. נתיב מהיר כבישים 20-2 מקטעי חיוב הנתיב השמאלי לכיוון דרום (1) מקטע חיוב שתחילתו בתוואי שבין מחלף געש לבין מחלף המעפילים, וסיומו בתוואי שבין מחלף המעפילים לבין מחלף ההלכה 6.99 104.91 אגב אלה סכומים שהם לפני העדכון, הם היום גבוהים יותר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה הם? 6.99 נקבע במקור? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> כן, ואז יש הצמדה שזה יכול לעלות. מוצמד למדד, כמו שקראנו את המדדים לפני כן. (2) מקטע חיוב שתחילתו בתוואי שבין מחלף המעפילים לבין מחלף ההלכה, וסיומו במחלף וולפסון (3) מקטע חיוב שתחילתו במחלף מבוא איילון, וסיומו בתוואי שבין מחלף תל גיבורים לבין מחלף השלום (4) מקטע חיוב שתחילתו בתוואי שבין מחלף תל גיבורים לבין מחלף השלום, וסיומו בתוואי שבין מחלף רוקח לבין מחלף הרצליה (5) מקטע חיוב שתחילתו בתוואי שבין מחלף רוקח לבין מחלף הרצליה, וסיומו בתוואי שבין מחלף המעפילים לבין מחלף געש (6) כל אחד מאלה: (א) מקטע חיוב בתוואי שבין מחלף נתניה לבין מחלף שפיים לכיוון דרום (ב) מקטע חיוב בתוואי שבין מחלף שפיים לבין מחלף נתניה לכיוון צפון הוספת תוספת ראשונה א' 16. אחרי התוספת הראשונה לתקנות העיקריות, יבוא: "תוספת ראשונה א' סכום דמי הגבייה בש"ח 1. נתיבים מהירים כבישים 20-2 1.17" << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה? << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> זה סכום דמי הגבייה שאליו עוד מצטרף מס ערך מוסף. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אם לא היית מנוי אז אתה צריך להוסיף. דמי הגבייה באמת הם יותר גבוהים, כי כל שאילתה לרשות הרישוי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לקחת לו 100 שקל על מקטע, אתה גם רוצה - - - << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> לא לוקחים לו 100 שקל למקטע, זה בתנאים מאוד מאוד ספציפיים. רוב האנשים גם בנתיב המהיר בכביש 1 לא משלמים את הסכום הזה, רוב הזמן זה 8 שקלים. זה לא שכיח. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> החלפת התוספת השלישית 17. במקום התוספת השלישית יבוא: "תוספת שלישית (תקנות 12(א) ו-(ג) ו-13(א), (א1) ו-(ג) סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות יהיו כמפורט להלן: טור א' טור ב' טור ג' טור ד' פיצוי והחזר הוצאות לפי תקנה מהות העילה לפיצוי והחזר הוצאות סכום הפיצוי והחזר הוצאות בשקלים חדשים בנתיב מהיר כביש 1 מערב סכום הפיצוי והחזר הוצאות בשקלים חדשים בנתיב מהיר כבישים 2 ו- 20 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי קובע את התעריפים, ועדת המחירים? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> לא, זה בתוך המכרז, זה לא ועדת המחירים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האגורות מעניינות אותי, זה הכול. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה ההסכם עם הזכיין. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האגורות מעניינות אותי, איך הגיעו ל-98 אגורות דווקא? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> הם יודעים לעשות חשבון, הם הגיעו בדיוק. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> 1. 11(א)(1) נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות לרבות בלא הסכם שימוש תקף למי שחייב בהסכם שימוש 60 83.93 זה תלוי אם בכביש 1 או בכבישים 2 ו-20. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הסכומים הם זהים, פשוט סכום אחד זה הצמדה מכוח התקנות וסכום אחד, עדיין לא חלה עליו הצמדה, ולכן 60 ו-83.93 זה בעצם אותו סכום. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> 2. 11(א)(1א) דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי תקנה 18(א)(5א), כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין • 83.93 3. 12(ג) (סכום מופחת) (א) נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות לרבות בלא הסכם שימוש תקף למי שחייב בהסכם שימוש, פעם ראשונה; • 27.98 (ב) דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי תקנה 18(א)(5א), כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין, פעם ראשונה. • 27.98 4. 11(א)(2) אי-פירעון חשבון במועד 30 41.96 5. 11(א)(3) חייב בעל פיקדון – חוסר כיסוי לחיוב בפיקדון 30 41.96 6. 11(א)(4) מעשה למניעת זיהוי, חיוב, או אכיפת החוק ותקנות אלה 1,000 1,398.77 7. 11(א)(5) שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם 30 41.96 8. 11(א)(6) כניסה או יציאה מהנתיב שלא במקום שנקבע לכך 200 279.75 9. 11(א)(7) טיפול בעיכוב רכב 75 104.95 10. 11(א)(8) גרירה ופינוי רכב 150 209.82 11(א)(9) יום אחסון רכב שפונה 50 69.94" תיקון התוספת הרביעית 18. בתוספת הרביעית לתקנות העיקריות – (6) בפרט 1, בטור ב', במקום "בתקנה 18(א)" יבוא "בתקנה 18(א)(1) עד (4), (6) ו-(7). (7) אחרי פרט 1, יבוא: טור א' טור ב' נתיב מהיר כלי הרכב הפטורים מאגרה "2. נתיב מהיר כבישים 2 ו-20 (א) כלי הרכב המפורטים בתקנה 18(א)(1) עד (3), (5א), ו-(7); (ב) כלי הרכב המפורטים בתקנה 18(א)(8) עד (10). << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> פה אנחנו נתקן את הנוסח, אין צורך ב-(ב). << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> נעשה את זה ברצף. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה יהיה כלי הרכב המפורטים ואז יהיה (7) עד (10). << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> תחילה ותחולה 19. תחילתן של תקנות אלה לעניין כל מקטע חיוב או חלק ממקטע חיוב כמפורט בתקנה 2א לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 3 לתקנות אלה, לפי יום תחילת הפעלתו כמפורט בהודעה ברשומות שתפרסם הרשות הממונה לפי סעיף 2 לחוק. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> פה יש לי שאלה. תחילה, כתוב לעניין כל מקטע חיוב או חלק ממקטע חיוב. איזה הוראות חלות על חלק ממקטע חיוב? למה אני צריכה לכתוב גם על חלק ממקטע חיוב? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> הפרויקט נפתח בכמה שלבים. אנחנו הגדרנו את מקטעי החיוב, לצורך העניין למשל ממבוא איילון עד לה גרדייה, לה גרדייה קק"ל, קק"ל שפיים, שפיים נתניה. זו בגדול החלוקה בלי הקואורדינטה המדויקת. בשלביות ההפעלה אנחנו נמצאים במצב שאם המקטע, כמו שאמרתי אותו כרגע, הוא לא נפתח במלואו אלא נפתח חלק ממנו, זו הכוונה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז יכול להיות שבתוך מקטע חיוב ייפתח רק חלק? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> לצורך העניין בהפעלה הראשונה שתהיה ייפתח מאזור וולפסון או תל גיבורים עד קק"ל, זה יהיה יותר מהמקטע שהגדרנו עכשיו. זו המשמעות של המקטע החלקי. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> בסדר. הלאה. << אורח >> בני שאולי-כהן: << אורח >> בחינה ראשונה לפי חוק עקרונות האסדרה 20. בחינה תקופתית ראשונה של תקנות אלה לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, תתבצע בתום 10 שנים ממועד כניסתן לתוקף של התקנות. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אבל אז לפי יום תחילת הפעלתו של מקטע החיוב, אתם בעצם תכריזו על הפעלה של שני מקטעי החיוב או רק על מקטע חיוב אחד? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> אנחנו נכריז לפי הקטע הגיאוגרפי שנפתח, אם זה מקטע אחד או שניים. אם ההפעלה היא משלום עד שפיים אז זה שני מקטעים, מהשלום עד קק"ל ומקק"ל עד שפיים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני חושב שמה שהיא שואלת, ממועד הפתיחה תרוצו קדימה? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> התחילה זה המועד שהם יפתחו לתנועה ומתחילים. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז למה צריך חלק ממקטע? זה שני מקטעי חיוב שעומדים בפני עצמם. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> אני אומרת שהמקטע הגיאוגרפי שנפתח לתנועה הוא לא תמיד בהלימה למקטעים שהגדרתי כרגע, שהם המקטעים להפעלה המלאה, כשכל הפרויקט יעבוד. הפרויקט כולו הוא ממבוא איילון עד נתניה, אנחנו פותחים בפתיחה ראשונה חלק מצומצם יותר. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז יהיה חלק שיפעל בלי שהכריזו עליו? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> הכול מוכרז, אבל החלוקה למקטעי אגרה, מקטע האגרה יכול לא להיפתח בשלמותו. לצורך העניין אם המקטע מתחיל בלה גרדייה ונגמר בקק"ל הוא יכול להיפתח רק מהשלום עד קק"ל. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז מכריזים על ההפעלה? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> אנחנו מכריזים על ההפעלה ומפרסמים את מועד התחילה ואת המקטע שנפתח, את הגבולות של המקטעים שנפתחים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ועל כל מקטע יהיה זמן אחר שתכריזו ואז סופרים את עשר השנים? << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> יהיה מועד אחד. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> בעצם תהיה תקופה שבה הגבולות או הרשות הממונה - - - << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> תהיה תקופה קצרה, רק בהפעלה הראשונית, שהמקטע ייפתח לא בשלמותו אלא חלק ממנו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כי אנחנו אומרים שהרשות הממונה תפרסם את הגבולות, אז פה זה בחריגה מ – השאלה אם צריך מין הוראת מעבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, צריך לקבוע שההכרזה על המקטעים, צריך להיות קורלציה. מה השאלה בכלל. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אמרנו שהרשות הממונה מפרסמת את הגבולות של המקטעים, זאת אומרת שתהיה תקופה שבה הגבולות יהיו קצת שונים. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> אנחנו נפרסם בדיוק את מה שנפתח. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא ישלימו את כל הגבולות. << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> אנחנו לא נפרסם משהו שלא נפתח. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> בסדר, הרשות הממונה צריכה לפרסם את הגבול של קטעי חיוב, אז אתם תפרסמו גבולות מסוימים ואחר כך תפרסמו את הגבולות ה – << אורח >> אביטל גרשון: << אורח >> המלאים. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הייתה פה שאלה מנציגה של האוצר, כי היא אמרה שהיא רוצה שהפרסום יהיה פעם אחת בלבד, אבל הפרסום לא יכול להיות פעם אחת. << דובר >> קריאה: << דובר >> נכון, הגענו להסכמה עם משרד המשפטים עכשיו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז אין בעיה. לבי חלק ממקטע החיוב, אם את אומרת שבאותה תקופה הגבולות הם כאלה, אז זה יהיה מקטע החיוב. בסדר, אפשר להשאיר את זה בשביל הבהירות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> סיימנו? נעבור להצבעה? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אפשר להצביע. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> נעבור להצבעה. מתנגדים? אין. נמנעים אין. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני נמנע. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מי בעד? אחד נמנע. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אנחנו מאשרים את התיקונים והנוסחים שתעשו ביניכם. ולהזכיר לכם את ההתחייבות שלכם כלפי איתן. תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:11. << סיום >>