החלטות ועדה
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
סיכום דיון
מיום שני, י"ז
,באייר התשפ"ו04.05.2026
:, בנושא
ההיערכות מפני איום טילים ורקטות-
גילוי והתרעה, דוח שנתי70ג
חה"כ אלון שוסטר- יו"ר הוועדה -
יישובי הגדר בגבול הצפון מתמודדים מזה3
שנים עם חוסר
משמעותי באמצעי מיגון ועם זמן התגוננות קטן משמעותית ביחס לשאר יישובי ישראל. ראשי
הרשויות התריעו בפני מפקד פיקוד העורף על כך לא מעט וביקש ו להאריך את זמני ההתרעות
הניתנות בזמן ירי מלבנון לעבר יישובי הגדר. בסבב הנוכחי, כאשר חיזבאללה הורחק מעבר לליטאני
וזיהוי ה
שיגורים הפך למוקדם יותר מבעב ,ר יש מקום להגדיל את זמני ההתרעות על מנת
שלתושבים יהיה יותר זמן לחפש מרחב מוגן. לפני כחודש אכן פיקוד העורף פרסם את זמני
.ההתגוננות החדשים הארוכים יותר
בסופ"ש האחרון התקשורת פרסמה כי צה"ל צפוי להודיע על
.הארכה נוספת של זמני ההתרעה במספר ישובים
חשיבות כינוס הדיון טמונה בעובדה שיש ביכולתנו לשפר את מצב העורף באופן דרמטי בדרך פשוטה
יחסית לביצוע. כפי שהתרגלו התושבים לקבל התרעה מקדימה מירי שמקורו באיראן, כך ניתן
להעניק להם התרעות מוקדמות גם לירי מלבנון, גם אם מדובר בקבועי זמן אחרים של עשרות עד
מאות שנ יות. לדוגמא, כאשר בוצע המערכה האחרונה ירי מלבנון לקיבוץ שלי, מפלסים, קיבלנו
התראה של15
.שניות, על אף שיכלנו לקבל התראה של דקה או שתיים
לצערי דיון זה נדחה לא פעם מסיבות כאלו ואחרות ולמרות שאנחנו מרגישים בהחלט קשב רציני
מצד פיקוד העורף לזעקת התושבים .אני סב
ור , בין היתר גם בשל העובדה כי משרד מבקר המדינה
התייחס בדוחות שלו גם לתלונות תושבים של השהיית זמני ההתרעות וגם בדק את יכולות הגילוי
של צה"ל ומצא פערים מבצעיים ביכולות–
שיש מקום לקיים דיון רציני ומעמיק על מנת לרדת
לשורש הבעיה ולוודא כי כל המערכות פועלות באו .פן תמידי ומסונכרן לשיפור וייעול
נבקש לקבל נתונים על זמני מעוף מרגע הזיהוי הראשוני, כולל סטטיסטיקה על זמן התראה אפשרי
.מירי שבעקבותיו נפגעו אנשים
כמו כן, נשמח לקבל התייחסויות לנושא הכנסת חוות וחוות בודדים
.לפוליגוני ההתראה
נציג משרד מבקר המדינה
, איל זוננ
פלד
.הציג את ממצאי דוח הביקורת
תקופת הביקורת: פברואר2019
עד יוני2019
(השלמות בוצעו עד אוקטובר2019
.)
הגופים המבוקרים: צה"ל / פיקוד העור)ף (פקע"ר ,
)משרד הביטחון (משהב"ט .
:תובנות ועקרי הבעיות שעלו בביקורת בתחום הגילוי וההתרעה
בביקורת שפורסמה ב-
2020
,עלה כי מאז הביקורת הקודמת שיפר צה"ל את יכולות הגילוי
:אולם עדיין קיימים פערים מבצעיים בנושא יכולות הגילוי שטרם ניתן להם מענה
:ביישובי עוטף עזה
לפי הנחיות ההתגוננות במועד סיום הביקורת על התושבים להגיע
למרחב מוגן בתוך15
שניות מרגע מ תן ההתרעה. עם זאת ח"א מסר כי בטווחים קרובים
אל הגבול בחלק מהשיגורים זמן המעוף של הטילים והרקטות יהיה קצר מאוד, ולכן יתכן
.שלא תהיה התרעה שתאפשר את קיום הנחיות ההתגוננות
בגזרת הצפון היו במועד סיום הביקורת פערים מבצעיים בגילוי של ירי טילים ורקטות שאין
להם מ.ענה. דבר שעלול לפגוע ביכולת לתת התרעה לתושבים
"בתוכנית "מגן הצפון/שהכין פקע"ר לקראת מימוש החלטה ב302
נקבעה הקצאה של322
.מיליון ש"ח לשיפור מערך הגילוי וההתרעה
תכנית זו הוצגה כאמור לממשלה ביולי2018
,
אך עד מועד סיום הביקורת (יוני2019) טרם גיבש הצוות הבין-
משרדי את התוכנית, ובשל
כך לא הוקצו תקציבים לתחום הגילוי וההתרעה. התוכנית כוללת, בין היתר, את
המרכיבים הבאים: התרעה בערוצים שונים, רציפות תפקודית של הצופרים והשלמת פערי
.צופרים
2
תלונה שהתקבלה במשרד מבקר המדינה בדצמבר2024
:
השהיית זמן ההתרעה ע"י פקע"ר- זמן
ההתגוננות באזורים השונים בארץ קבוע, ובגזרות מסוימות
קצר מאוד (מידי-
15
שניות). בתלונה נטען כי גם במקרים שבהם ניתן לספק זמן התרעה ארוך יותר
.להתגוננות, פקע"ר משהה את ההתרעה על מנת לעמוד בזמן שנקבע ובכך מסכן חיי אדם
:תשובת פקע"ר
•
מדיניות הפצת ההתרעה, ובתוכה
חישוב הזמנים, נקבעה בהתאם לתהליך חקר ביצועים
.עמוק ומקצועי
•
זמני ההתגוננות יאפשרו עמידה ברמת סמך של לפחות90%
.למתן זמן ההתגוננות שנקבע
•
יש חשיבות לפשטות ואחידות במימוש ההתרעה על מנת לייצר פעולה אינסטינקטיבית מצד
.האזרחים ולבסס את אמון האזרחים במערכת ההתרעה
•
פקע"ר שואף לספק התרעה בזמן ארוך ככל שניתן. לראיה, זמן ההתגוננות בנהריה
וביישובים נוספים עלה ממיידי ל-
15
שניות, ובקצרים עלה מ-
15
ל-
30
שניות. לא ניתן
להאריך את זמן ההתגוננות באופן רוחבי בשל שיקולים מבצעיים, בהם סוג האמל"ח
.והסמיכות לגבול
:משרדי הממשלה
נצי
גת מרכז השלטון המקומי , רעות ויניצקי, ציינה כי לרשויות המקומיות יש אחריות מוניציפלית
לתושביהן. בתקופות חירום ממושכות האחריות הזו מתחדדת, והצורך במענה רחב לאוכלוסייה
גדל. כפי שנאמר, קיים מחסור במקומות מיגון, בעיקר במוסדות ציבוריים שבאחריות הרשויות
.המקומיות מוסדות כמו בתי ספר ומבני חינוך מהווים לעיתים פתרון מרכזי עבור תושבים שאין
.להם מיגון זמין בבתיהם, במיוחד כאשר מדובר במענה שממומן מכספי ציבור
נציגת
מועצה אזורית מבואות החרמון ,, מאי קיסר פיין ציינה כי אף שהתרעה מוקדמת מאריכה את
זמן התגובה, בפועל האתגר הוא הי כולת להגיע למיגון מתאים, ולעיתים התושבים נאלצים להסתפק
,בפתרונות חלקיים. היא הוסיפה כי התרעה שאינה מלווה מיד באזעקה עלולה ליצור בלבול ולחץ
במיוחד בקרב ילדים, שכן היא שוברת את הרצף המוכר של אזעקה ולאחריה פיצוץ. לדבריה, לצד
היתרונות, יש לבחון גם את ההשפעה על
תחושת הביטחון ועל היכולת של הציבור להבין כיצד
לפעול.
נציג מועצה אזורית מטה אשר ,, ישי עפרוני ציין כי התרעה מקדימה יעילה בעיקר באזורים עם זמן
,תגובה, אך בצפון סמוך לגבול, שבו יש שניות בודדות בלבד, היא מוגבלת ואף עלולה ליצור בלבול
במיוחד כשמשווים לאיומים רחו קים. לדבריו, הציבור הורגל לפעול לפי זמן התרעה קצר וברור, וזה
עדיין המודל הרלוונטי. למרות הערך התיאורטי של התרעה מקדימה, יש לבחון את יעילותה בפועל ,
והמציאות כיום היא ש
פיקוד העורף אינו מקיים תקשורת מספקת עם הרשויות.
,משה טנא, בעל חווה בדרום טען כי למרות הבטחות בעבר לשלב את החוות הבודדות בנגב במערך
ההתרעה, בפועל חלקן אף הוסרו ממנו, וכיום רבות אינן מקבלות התרעה כלל. לדבריו, המדיניות
לצמצום פוליגונים והסתמכות על יישובים סמוכים יוצרת מצב שבו תושבים נותרים ללא התרעה
בזמן אמת, גם באזורים עם נכסים אסטרטגיים. הוא
הדגיש כי ללא התרעה אין יכולת לפעול, וקרא
לבחון מחדש את המדיניות כך שתכלול גם את החוות הבודדות.
רס״ן (מיל׳) יצחק שינובר הדגיש כי לצד כשלים מבצעיים קיים גם כשל התרעה, וכי כל שיגור
שאינו מתורגם בזמן להתרעה לאזרחים מסכן חיים. לדבריו, למרות החששות מהתרעה מקדימ ,ה
הציבור מסתגל אליה במהירות, ואין הבדל עקרוני בינה לבין אזעקה רגילה שגם היא אינה מדויקת
לחלוטין. הוא ציין כי הגורם המרכזי הוא זמן התגובה, וכי באזורים שבהם הוא קצר כל שנייה
נוספת קריטית.
,עוד טען כי הפערים הקיימים בין יישובים נובעים מהרגלים וממערכות ישנות ולא מצורך מבצעי
עדכני, וכי יש לבחון מחדש את המדיניות–
במיוחד בצפון–
כדי להעניק לאזרחים זמן נוסף להגעה
למיגון. לסיכום, קבע כי יש לאמץ כל אמצעי שמגדיל את הסיכוי של האזרח להגיע למרחב מוגן
בזמן.
3
,נציג צה"ל
,אל"מ איתי זמיר
הדגיש כי חלה התקדמות משמעותית בתחום
ההתרעה בשנים
האחרונות, אך יש לראות בה חלק ממענה הוליסטי הכולל גם הסברה ומיגון. לדבריו, מערכת
ההתרעה מורכבת ורגישה, וחלקים ממנה אינם ניתנים לדיון פומבי, אך בצד הגלוי ניתן להתמקד
באופן הפצת ההתרעות לציבור,
תחום שבאחריות פיקוד העורף, לאחר שלב הגילוי שמבוצע על ידי
חיל האוויר.
המערכת עברה שדרוגים רבים: הרחבת אזורי ההתרעה, מעבר למגוון פלטפורמות
,הפצה, והגעה להיקפים גדולים של התרעות בפריסה ארצית. החזון הוא לספק התרעה לכל אדם
בכל מקום ובכל זמן, תוך שימוש באמצעים ,מגוונים. לשם כך מתבצעים מחקרים מבצעיים
טכנולוגיים והתנהגותיים, לצד בחינת מגבלות היכולת הטכנולוגית.
קבלת ההחלטות נשענת על
שילוב של שיקולים מבצעיים, מקצועיים והתנהגותיים, תוך איזון בין הצורך להאריך את זמן
ההתרעה לבין השפעות פסיכולוגיות ושמירה על אמון הציבור
. אחד העקרונ ות המרכזיים הוא
אמינות ההתרעה ,מתן זמן תגובה מדויק ואמין, כדי לא לסכן את האזרח במידע שגוי.
יש להתמודד
עם מגוון רחב של איומים ותרחישים מבלי לבלבל את הציבור, ולשמור על רציפות תפקודית של
המשק. לכן, נדרשת מערכת התרעה ממוקדת ומדויקת, שמעניקה זמן תגו בה מספק אך גם שומרת
על בהירות, אמינות ויכולת פעולה של האזרחים.
לא"מ רימז ריבסה כי ההנחיה המקדימה היא כ לי שמטרתו להניע לפעולה מיידית ולא רק להעביר
.מידע, והיא נועדה לאפשר לאזרחים להתקרב למיגון עוד לפני סכנה מיידית, בשונה מהאזעקה
,לדבריו, ההודעות מתוכננות בפשטות ובבהירות, שכן הציבור פועל באופן אינסטינקטיבי בזמן אמת
ויש להתייחס לכלל מסגרות החיים, לרבות בתי ספ
ר.
,עוד ציין כי מאז תחילת המלחמה הוטמעה תפיסת ההתרעה המקדימה, שהוכחה כמצילת חיים
לצד הא
רכת זמני התרעה במקומות אפשריים, כאשר ברוב יישובי ק ו העימות שונו הזמנים
מ"מיידי" ל-
15
שניות ומעלה, ובוצעו כ-
160
עדכונים במערכת. לבסוף הדגיש כי נמשכת בחינה
להרחבת זמני הה
תרעה, מתוך עיקרון של שיפור ההתגוננות והצלת חיים.
פיקוד העורף נמצא ב
שיח הדוק עם ראשי הרשויות בדומה ליום חמישי האחרון ב
פורום ראשי
תויושרה ב .צפון כדי לשתף בשיקולים נציג פיקוד העורף הוסיף כי מתבצע תהליך מתמשך של
הטמעה והרחבה של המענה לחוות הבודדות, לנוכח קצב ההקמה ה גבוה של יישובים וחוות והצורך
לעדכן מערכות מורכבות באופן הדרגתי, טכנולוגית ומבצעית. עם זאת, הדגיש כי אין פער בקבלת
ההתרעה עצמה, שכן גם באזורים ללא צופרים ההתרעות מועברות באמצעים מבוססי מיקום
ומגיעות בזמן אמת.
עוד ציין כי היבטים התנהגותיים-
פסיכולוגיים מהווים חלק מרכזי בתכנון המערכת, תוך ניתוח
תגובות
הציבור לסוגי התרעות, לעומס ולאי-
ודאות. בהתאם לכך מותאמים אופן ההפצה, ניסוח
,ההודעות והיקף המידע, במטרה להבטיח שהאזרח יבין כיצד לפעול ללא בלבול או שחיקה. לסיכום
הדגיש כי הצלחת המערכת נמדדת הן בהגע ת ההתרעה והן ביעילותה בהנעת התנהגות נכונה של
האוכלוסייה.
נציג המטה לביטחון לאומי
, ניצן צוק,
ציין כי מערך הגילוי והתרעה בישראל הוא מהמתקדמים
טכנולוגית ומבצעית, אך בשל כך גם רמת הציפיות ממנו גבוהה ,
ובצדק. לדבריו, לצד ההישגים
וההשקעות המשמעותיות שנעשו לאו רך
השנים, כולל שיפור בתיאום בין-
מערכתי ובמערכות
הפיקוד והשליטה, יש מקום לביקורת ולשיפור מתמיד.
הוא הוסיף כי המערך מעורר עניין גם בזירה הבינלאומית ופותח פוטנציאל לשיתופי פעולה. עם
זאת, הדגיש כי מדובר במעטפת רחבה הכוללת לא רק התרעה, אלא גם צופרים, מערכות דיגיטל ,יות
הסברה, הכשרות ופעילות מתמשכת מול הרשויות, לצד היערכות ארוכת טווח לשיפור מיגון.
לבסוף ציין כי חלה התקדמות גם בתחום המיגון, בין היתר באמצעות החלטת ממשלה לקידום מיגון
הצפון עם תקציב ייעודי, וסיכם כי מדובר במערכת מורכבת שמתפתחת כל הזמן, אך עדיין מחייבת
בח
ינה והתאמה למציאות המשתנה.
4
מסקנות הוועדה
1.
הוועדה מודה על עצם קיום הדיון ועל השיח הרב תחומי שמתקיים בנושא.
2.
הוועדה משבחת את השיפור המתמשך במעטפות הגילוי וההתרעה, ומדגישה את חשיבותן
לחיזוק יכולת העמידה של האזרחים במערכות לחימה מתמשכות.
3.
הוועדה רשמה לפניה את קיומו של קשר ישיר ושיח פתוח בין פיקוד העורף לבין תויושרה
המקומיות.
4.
הוועדה רשמה לפניה כי סוגיית ההתרעה המקדימה מלבנון הונחה על שולחנו של מפקד
פיקוד העורף, ומבקשת לקבל
מפיקוד העורף
עדכון בדבר סטטוס הטיפול בנושא בתוך
חודשיים.
5.
הוועדה תקיים את חלקו השני של הדיון במתכונת סגורה.