פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 301 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שני, כ"ז באדר התשפ"ו (16 במרץ 2026), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה, דוח מיוחד 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר מיקי לוי מוזמנים: חנן פוגל – רו"ח, מנהל אגף ביקורת, משרד מבקר המדינה רמי יצקן – מנהל קרן הפיצויים, רשות המיסים גרמן קונסטנטינובסקי – חשב בכיר בחשכ"ל, משרד האוצר יוסי עדס – הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים -מנהל תחום בכיר מימון, משרד הכלכלה והתעשייה ג'מיל איוב – צוער באגף נכסים וחברות, משרד הבינוי והשיכון מרגנית לוי – עו"ד, רפרנטית ביקורת מנהלית וביקורת שיפוטית, משרד המשפטים ישראל מדן – עו"ד, ייעוץ וחקיקה המחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים מיכל לרר – מרכז המחקר והמידע, הכנסת משתתפים באמצעים מקוונים: מיכל צדוק שטרנברג – סגנית מנהלת אגף נכסים, משרד הבינוי והשיכון אמל אבו דולה – מנהל אזורי, משרד החקלאות וביטחון המזון צביה סעדון – רו"ח, חשבת העירייה, עיריית באר שבע אסף יצחקי – ראש מערך חקלאות ותיירות, מנהלת תקומה ידין עמיאל – כלכלן ראשי, איגוד לשכות המסחר טיראן ששון – סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, איגוד לשכות המסחר חיים אזולאי – בעלים למנהל מחלקת ייבוא, לין שון ספנות בע"מ דובי אמיתי – נשיא ההתאחדות ויו"ר נשיאות המגזר העסקי, התאחדות האיכרים בישראל דדי סוויסה – מייסד הפורום, פורום העצמאים והפרילנסרים אורי בארי – רו"ח, סגן נשיא להב, יו"ר מרחב ת"א לשכת רו"ח, להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אלי מנטבר – חבר הנהלת להב, להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל ירון סולומון – אגף המשק וההתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי עמוס כהן – מנהל חברת חקלאות, תנועת האיחוד החקלאי ירון בלחסן – מנכ"ל, ארגון מגדלי הפירות אורי זלינגר תבור – ראש תחום מימון וכלי סיוע, התאחדות התעשיינים בישראל דיאנה בארון – מנהלת מדיניות ציבורית, קו לעובד מזל טוב ביסמוט – ממונה על הפרט וסגנית יו"ר, אגודת מורי הדרך בקי כהן קשת – עו"ד, הפורום למאבק בעוני מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: טלי רם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה, דוח מיוחד 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום רב. היום יום שני, כ"ז באדר תשפ"ו, 16 במרץ 2026. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא: ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה. זאת ישיבת מעקב, הישיבה הקודמת בנושא התקיימה ב-9 בפברואר. דוח זה שפורסם השנה מתייחס כמובן למלחמה הקודמת, או אם תרצו לפתיחתה של המלחמה הנוכחית, אולם בשל העובדה כי המדינה נמצאת שוב במצב חירום אקוטי בו היא נדרשת להפעיל את קרן הפיצויים ומס רכוש מאז תחילת מלחמת שאגת הארי או מבצע שאגת הארי, וככל שנזקי המלחמה הנוכחית הולכים ומצטברים, אנחנו מכנסים את הדיון כדי לבדוק היכן אנחנו עומדים בהקשר לדוח המבקר, מסקנות הדיון הקודם של הוועדה וההצטברות של האירועים החדשים. אני אזכיר בקצרה את הבסיס לדיון הזה. המבקר המליץ לדבר על חקיקה שתסדיר מסלולי פיצויים בגין נזק עקיף, אשר תאפשר לגורם הרלוונטי לקבוע בחקיקת משנה מסלולי פיצוי ותקופות בהתאם לנסיבות ולמיקום הפגיעות. יש כאן אמירה עקרונית – האוצר, הממשלה כולה, לא מתקדמת, מסרבת להכיר בעובדה שאנחנו מדינה שצפויה לאירועי חירום ביטחוניים, רפואיים, אקלימיים, ססמולוגיים וכן הלאה, ואין שום סיבה שלא לקבוע עקרונות בחקיקה. נושא נוסף שהועלה על ידי מס רכוש וגם על ידי מקבלי הפיצויים זה אותם גורמים, עסקים, שקיבלו פיצויים, ששולמו ביתר או ללא זכאות, כיצד משיבים אותם לקופת המדינה או כיצד מתנהלים כדי למנוע את הסיטואציה. תיקון חקיקה שיסמיך את ועדות הערר במשרד המשפטים לדון בערעורים על החלטות קרן הפיצויים בתביעות לתשלום פיצויים מקרן הפיצויים כדי למנוע ניגוד עניינים ולקצר לוחות זמנים, דיברנו על זה בישיבה הקודמת. הסדרת נוהל עבודה של רשות המיסים ומשרד השיכון לגבי עקרונות השיקום, תהליכי העבודה וחלוקת האחריות והסמכות בין קרן הפיצויים למשרד השיכון. מעניין האם הייתה התקדמות בחמישה שבועות הללו. הסדרה משפטית של מעמד הקרן, השימוש בכספים והנכסים המצטברים בה לטובת הפיצויים, ולא לצרכים אחרים שקיימים. בדיון הקודם ביקשה הוועדה מרשות המסים להכשיר מערכת ממוחשבת לפיצויים לחקלאים וליידע אותם על זכויותיהם. היום אנחנו מבקשים לקבל עדכון ממר יצקן, נציג מס רכוש, כמה תביעות הוגשו על ידי המגזר החקלאי במסלול האדום והנורמטיבי, כמה תביעות נסגרו, מהו הסכום ששולם בפירוט ענפי. נתונים שבידינו מעלים שאלות לגבי תביעות שנסגרו ללא פירוט, בעוד שבשטח עדיין קיימות מאות תביעות פתוחות. לכן נבקש לדעת באמת כמה פתוחות, מה הערכת הנזק והאם יש צפי לסיום הטיפול או מהו הצפי לסיום הטיפול בהן, ונבקש לראות אם גובש מתווה לפיצוי עתידי מהיר של החקלאים בהקשר למה שאמרתי קודם. הוועדה התחייבה להתייחס בדיון המעקב גם לתפיסת הסדרי הקבע לפיצויים, נוסחאות קבועות לביטחון אל מול מהירות התשלומים ושמירה על גמישות הפעולה. עלינו לבחון את ההבנות שהושגו מול האוצר ברמת המקרו, אל מול היישום ברזולוציות הנמוכות. בנוסף, עלינו לדון בקריטריונים המדויקים לפיצוי לעובדים, נושא שנמצא כרגע בסערה, הייתי אומר בסערת רגשות מוצדקת. כרגע נוצר מצב שבו עובדים שנאלצו להיעדר בימים הראשונים למצב החירום עקב הנחיות פקע"ר וחזרו לעבודה משום האחריות שהם גילו לאחר חמישה ימים, אינם זכאים לתשלום מאחר שלא עמדו בתנאי הרצף של 14 ימי חל"ת. אנחנו חוזרים עוד פעם לאותו סיפור, לאותה דילמה שבה נקלעים העובדים והעסקים אל מול עמדה שלא לובנה ולא זוהתה, בוודאי לא קיבלה גיבוי, של האוצר. זהו נושא שחייב לקבל מענה. ואחרון הוא מבנה קרן הפיצויים, הסכום, ההרכב לנוכח תרחישי איום עתידיים, גובה הריבית של כספי הקרן מול ריבית חשכ"ל. מכיוון ששמענו את פרטי הדוח בישיבה הקודמת, אני אבקש ממך, רואה חשבון חנן פוגל. מנהל אגף ביקורת? << אורח >> חנן פוגל: << אורח >> כן. האגף שעשה את הדוח הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז בקצרה תזכיר לנו ואנחנו לאחר מכן נשמע את חבר הכנסת – במידה ואתה רוצה, מיקי – ואולי נציגים נוספים לפני שנשמע את נציגי מס רכוש והמשרדים. בבקשה. << אורח >> חנן פוגל: << אורח >> בוקר טוב. הדוח בנושא היערכות הפעילות של רשות המיסים בגין נזקי מלחמה נסקר בדיון הקודם בצורה מפורטת, אבל אנחנו קודם כול מברכים על קיום הדיון הזה שבאמת מראה את חשיבות הנושא, וגם מזכירים שחלק גדול מהליקויים שהוזכרו בדוח הזה עדיין קיימים, עדיין רלוונטיים. אם אנחנו מדברים על נושאים של פיצוי בגין נזק ישיר, כל מה שקשור לפעילות ועדות הערר, כל מה שקשור לבחינת מנגנון הביטוח הקיים, שהוא כמעט ולא מנוצל, עדיין רלוונטי, עדיין קיים, אנשים כמעט לא מנצלים אותו, ובכלל הסכומים שם, לא בטוח שהם עדיין רלוונטיים מבחינת התממשות הנזק. עסקנו גם בנושא של ניהול הכספים בקרן, בהיבטים שקשורים להערכת גובה היתרה הנדרשת בקרן, השימוש בכספים, הנושא של התשלום ביתר, מיליארדי שקלים. רק בתקופת הביקורת ראינו שני מיליארדי שקלים ששולמו ביתר ועדיין לא נגבו, ויש עוד מיליארדים מתקופת הקורונה. נושא שהוא גם מאוד רלוונטי, הנושא של הסדרת תנאי הזכאות לפיצויים עקיפים בחקיקה בעלת תוקף קבוע. אנחנו ראינו בתקופת הביקורת מעל 20 חקיקות משנה, הוראות שעה. בגלל שאין חקיקה קבועה שקובעת מסלולים, לא מדברים על הקטע של גובה הסכום או על האזורים עצמם, אבל הדבר הזה מאוד רלוונטי, גורם לחוסר ודאות, גורם להתארכות התהליכים ולפגיעה בעסקים, וזה דבר שהוא מאוד רלוונטי, בטח בימים האלו. אלה הדברים העיקריים. אנחנו נשמח לשמוע מה התקדם מאז הדיון הקודם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברשותכם, אני ארצה להתחיל עם איגוד לשכות המסחר, ידין – אלה אנשים שנמצאים בזום, אנחנו נשמע אתכם. ידין, בבקשה. << אורח >> ידין עמיאל: << אורח >> אני בקו, אני אעביר את הזכות לטיראן ששון, הוא יציג את הטענות שיש לנו בנושא, הוא גם כן בזום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טיראן ששון, הסמנכ"ל שלכם. שלום, טיראן. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> שלום. אני אשתדל להיות כמה שיותר קצר אבל לגעת בכמה נקודות שבחלקן לא נגענו גם בדיון הקודם וגם עד עכשיו. נתחיל מהנושא הבוער ביותר והדבר שאנחנו נמצאים במאבק הכי גדול בו, וזה כל נושא החל"ת. המדינה, כמו שאמרת בפתיחה, יצאה למבצע, יצאה לימי לחימה, פעלה במתכונת של משק חיוני ולמעשה אמרה לעשרות אלפי עסקים, ואפילו מאות, לא להגיע לעבודה ולא לעבוד. במצב הזה המדינה חייבת, חייבת לתת פיצוי לאותם עובדים שלא הגיעו לעבודה. לא יכול להיות מצב שעובד שלא הגיע שישה ימים לעבודה, יקוצצו 25% מהשכר שלו בגלל שהמדינה יצאה למבצע, זה דבר בלתי אפשרי ובלתי מתקבל על הדעת. נראה לי פה תהיה הסכמה גורפת, אבל אשמח לשמוע את רשות המיסים והאוצר בעניין הזה. מעבר לזה, עוד סוגיה שקשורה לחל"ת – דיברו על זה בתחילת המבצע – זו הסוגיה של הורים לילדים מתחת לגיל 14. חייב להיות פתרון של חל"ת לסירוגין להורים לילדים מתחת לגיל 14, זאת אומרת לא יכול להיות מצב ששני ההורים יצטרכו לבחור מי מהם לא מגיע לעבודה ולא שומר על רציפות תעסוקתית. במצב ששני הורים עובדים, צריך לאפשר להורים האלה להגיע לסירוגין לעבודה, ועדיין להיות זכאים לחל"ת על אותם ימים שהם נשארו עם הילד בבית. זה נושא שני שמאוד חשוב לי לדבר עליו, החל"ת, שהוא לא ממש בליבה של רשות המיסים, אבל עדיין בגלל שמדובר בנושא כזה בוער, רצינו להעלות אותו. מעבר לזה, כמה נקודות לגבי הפיצויים. בסוגיית הפיצויים לעסקים מעל 400 מיליון שקל אני בכלל לא אגע פה, זה ברור שלא צריך להיות עונש על זה שאתה עסק גדול, צריך לפתור את הדבר הזה, במבצעים קודמים פתרו אותו וצריך לעשות את זה גם פה. נקודה נוספת בנוגע למתווה הפיצויים זה הצמדה של מחזור הייחוס למדד המחירים לצרכן. היינו בדיון ענף על זה בפעם הקודמת, אמרו שזה בלתי אפשרי בגלל העיתוי שבו זה נקבע, אבל הייתה הסכמה כללית שזה נכון, זאת אומרת להצמיד את המחזור של שנת הייחוס, בהקשר שלנו שנת 2025, למדד המחירים לצרכן כדי לא ליצור עיוות בשאלה האם העסק נפגע במעל 25% או לא. זה נושא נוסף שהוא באמת אקוטי כי הוא מוציא אנשים ממעגל הפגיעה. סוגיה נוספת שלא מקבלת מענה במתווה, לא קיבלה במתווה הקודם ולא דובר על זה שהיא מקבלת מענה במתווה הנוכחי זו סוגיה של עסקים בצמיחה. עסק שהמחזור שלו גדל ב-100% בין שנת 2025 לבין שנת 2026 זה עסק פעיל, תקין, שבדרך כלל בצד הגדילה במחזור הגדיל את ההוצאות שלו בהתאם. לעומת זאת, גם אם ירד לו במצב שאני מתאר ב-50% המחזור, התוצאה היא שלמעשה הוא לא יהיה זכאי לפיצויים. אני אציין רק שהפוך, אם המדינה חושבת שהפיצוי מגיע שלא בצדק, זאת אומרת ש-25% ירדו לא בגלל המלחמה, היא יכולה לעשות ערר על הזכאות ובעצם לא לאפשר זכאות, זו סיטואציה מקוממת שאין לה מקום. עוד שני דברים קטנים. בחודש מרץ, שלפי זה נקבע מתווה הפיצויים הנוכחי, הייתה הלחימה אבל היא התחילה בחודש פברואר, היא התחילה ב-28 בפברואר. היום הזה צריך לבוא לידי ביטוי גם בזכאות לפיצויים, זאת אומרת לא יכול להיות שנישאר על 25% זכאות לפיצויים, כשהתחלתי בחודש פברואר את המבצע, שזה יום שלם בחודש פברואר. הזכאות צריכה לרדת בהתאם לחלק היחסי לכ-21.5%, זה עוד נושא שרלוונטי דווקא למתווה הנוכחי. שני נושאים נוספים אחרונים, אני באמת משתדל להיות קצר ומהיר אבל אני אשמח להתייחסות רחבה. הראשון הוא תקרות הפיצוי. תקרות הפיצוי שהיו בעם כלביא היו למבצע שנמשך 12 ימים, תקרה של 600,000 לעסק עד 100 מיליון, ו-1.2 מיליון בין 100 מיליון ל-400 מיליון. תקרות הפיצוי האלה נקבעו בעם כלביא למערכה שנמשכה 12 ימים, היום אנחנו במערכה שכבר נמשכת שבועיים וחצי והיא צפויה להימשך עוד, ובמצב הזה תקרות הפיצוי צריכות לגדול בהתאם. נושא אחרון, נושא אולי ספציפי אבל הוא נושא חשוב, זה מתווה ספציפי לענף התיירות. ענף התיירות סובל באופן מתמשך מהמצב הנוכחי, נראה לי שאני לא מחדש לאף אחד פה, הוא לא חוזר לשגרה כשהמשק חוזר לשגרה, הוא ממשיך לסבול מהמלחמה גם חודשים ואפילו לפעמים שנים קדימה, לא יכול להיות שהמתווה יסתיים כשמסתיים מצב החירום כי ענף התיירות ממשיך לסבול. לכן המדינה צריכה להמשיך וליצור מתווה ייחודי לענף התיירות, יש אלף דרכים לעשות את זה ואנחנו נכונים לכל שיח כדי למצוא מתווה ספציפי לענף התיירות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טיראן, תודה, ותודה על הפירוט. אני מבקש שתישאר בקשב ובמידה ולקראת סוף הדיון אתה לא מקבל תשובה, אז תלחץ אותנו לקבל תשובה, אתה זכאי לתשובה לכל השאלות ששאלת. אני אשתדל לעקוב, אבל תעשה את זה גם אתה. אני מבקש כרגע מדובי אמיתי, התאחדות האיכרים ונשיא המגזר העסקי. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> בוקר טוב לכולם. כמי שעובד באופן ישיר מול רשות המיסים ומול מס רכוש, אני חושב שזה המקום שלי לציין את העבודה המסורה מתחילת המלחמה, מתחילת חרבות ברזל, דרך עם כלביא, דרך שאגת הארי, עבודה בממשק מאוד צמוד, וגם לאחרונה אישרנו את מתווה הפיצויים של שאגת הארי. אז מגיע להם שאפו, חבורה נהדרת. ועל אף כל זאת, ישנן עדיין בעיות. אני אתחיל בכך, נדמה לי שאתה נגעת, כבוד היושב-ראש, בנושא ועדת הערר במשרד המשפטים. אני חושב שזה גם אינטרס של מס רכוש, רשות המיסים, ובוודאי גם שלנו, קיצור הליכים. לא תמיד יש הסכמות, לא תמיד מגיעים לעמק השווה, וועדת ערר של משרד המשפטים זה הליך מאוד קצר ואני לא מצליח להבין עד היום למה אנחנו לא מפעילים אותו, זה אינטרס של כולנו. איפה נמצא הפקק שחוסם את התהליך הזה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נבדוק את העניין הזה, דובי, מאה אחוז. יש פה נציג, נציגה, ממשרד המשפטים? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני מאוד הייתי שמח לשמוע למה משרד המשפטים עוצר את זה, מאוד הייתי שמח לשמוע כי זה היה פותר לכולנו פה, אני אומר, 90% מהבעיות, ושוב, זה מקובל גם על מס רכוש. אני חושב שהמתווה שבנינו הוא מתווה שנותן מענה ראוי בכל הארץ. מדובר על הוצאות מזכות, זאת אומרת סוג של החזר, השתתפות יותר נכון בהוצאות, ובימים האחרונים – בהסכמה של כל הגורמים – כל היישובים המפונים בצפון, קיבלנו מחזור להשוואה לשנת 2023, כשכאמור 2024–2025 הייתה לחימה ואין מקום להשוות לשנת 2025. ויותר מזה, קיבלנו מסלולים, שזה למעשה פיצוי על אובדן הרווח מלא, בניכוי הוצאות נחסכות, ומסלול אדום למי שחושב שיש לו נזק מעל הדבר הזה. גם פה אני חושב שהמדינה הלכה לקראת היישובים המפונים, ומגיעה באמת הערכה מלאה על העניין הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דובי, בתור מי ששותף להסכם, אנחנו נשמע כמובן את מס רכוש, אבל קיבלתי תגובה לפני הישיבה מהרצועה שמעבר למפונים, כלומר נגיד מעבר ל-5 קילומטר, שהחיים לא היו חיים תקינים וההשוואה ל-2024–2025 לא הוגנת לדעתם. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> בדיונים שהיו, ביישובים המפונים היה אפס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה ברור. ברור לגמרי. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אפס. ביישובים הלא מפונים, אני לא יכול להגיד שהם עבדו ב-Full Capacity, אבל אם אנחנו פותחים את זה, אז אנחנו צריכים לפתוח להרבה מקומות אחרים, ומשרד האוצר לעניין הזה התנגד כי כל מי שלא היה מפונה, הייתה לו אפשרות לעבוד תחת באמת איומים כאלו ואחרים, זה לא היה פשוט, אבל לא מצאנו פתרון ראוי מהזווית גם שלי, לאור מה שהציגו והונח על השולחן. אם הוועדה חושבת אחרת, אז איך אומרים, כמו שאני אומר בצבא – איחלתי לחייל בהצלחה. אני לא מצאתי פתרון לעניין הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת, הדרך הקיימת היא המסלול האדום למעשה, להוכיח. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> מסלול אדום הוא אך ורק ליישובים המפונים. רק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי. מה שאמרת, שני הדברים הם רק למפונים. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> רק למפונים. זה מסלול מחזורים, פיצוי על אובדן הרווח, בניכוי נחסכות, או מסלול אדום. לדוגמה במסלול אדום, לעסקים שהיה מלאי והמלאי הלך לאיבוד, זה לא נמצא במחזורים ולכן הוא יכול ללכת למסלול אדום. זה הפתרון שמצאנו ליישובים המפונים שעדיין כמובן כרגע מתמודדים עם אתגר לא פשוט, לא נדבר עליו, אבל אני חושב שפה יש התקדמות מאוד גדולה. אין ספק שאחד האתגרים שלנו שעדיין לא סגורים – אגב, תהיה הצמדה, הדבר הזה ייסגר כאשר זה יגיע לוועדת הכספים, זה ברור לי כמו שהשמש זורחת במזרח, תהיה הצמדה. לגבי הסכומים, האם נעשה שינויים? אנחנו במאמץ כן לעשות שינויים, לא להישאר באותם סכומים שהיו בעבר, זה כנראה גם יהיה בוועדת הכספים. הבעיה המרכזית כרגע מחולקת לשניים. מבחינתי, אני מדבר כרגע על מבצע שאגת הארי. אחד, נושא החל"ת, עדיין לא הגענו להסכמות על אותם חמישה ימים ראשונים. פה אנחנו בוויכוח מאוד קשה, אני מניח שהוויכוח הזה יגיע גם לוועדת הכספים, דיון לא פשוט. הדבר השני זה עסקים מעל 400 מיליון שקל, שעדיין אני לא מצליח להבין למה להם לא מגיע. למה? כי הם עשירים? הרי אלה התורמים הכי גדולים למיסים במדינת ישראל. מה, הם צריכים להחזיק את כל המדינה על הגב? אני חושב שזה לא נכון. אני הצעתי מספר פתרונות ואני מקווה שנגיע להסכמות בעניין הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דובי, מכיוון שאתה בקי בפרטים, ההערה של טיראן בעניין ה-28 בפברואר, שבת. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אנחנו נמצא לזה פתרון. כאמור, גם לשכת המסחר חברה בנשיאות המגזר העסקי, אנחנו עורכים דיונים, יש לנו צוות מקצועי שמוביל אותו אצלנו ירון גינדי אל מול רשות המיסים, הדלת שם פתוחה 24/7, אני לא מגזים, 24/7, דנים, נדון. אלון, מי כמוך יודע שלא כל הדברים נסגרים במתווה, לעתים דברים נשארים לוועדת הכספים, אני לא רוצה להרחיב בעניין הזה. הדבר השלישי, אני פונה אליך עכשיו ברמה – באמת, הייתי קורא לזה אישית – מה שלא הופעל נכון להיום, בניגוד למה שהפעלנו בעבר, זה את הקרן בערבות מדינה. עד שאנחנו זזים קדימה, עד שאנשים יקבלו את מה שיקבלו – אני מזכיר, אם אנחנו מדווחים את חודש מרץ בחד-חודשי, או שהדיווחים הם דו-חודשיים, מרץ ואפריל, זאת אומרת רק ב-15 במאי ניתן לזהות מה הפער בירידה במחזורים או הגשת הדוחות למע"מ, עד אז הקרן בערבות מדינה חייבת להיכנס, חייבת להיכנס בתנאים מיטיבים. לצערי, אני אומר, אני לא הצלחתי עד עכשיו לדאוג שהקרן תיכנס לעבודה. יש לה קריטריונים, צריך קצת להגמיש את הקריטריונים, אבל אין סיבה שהקרן הזאת לא תתחיל לפעול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הקרן הזאת יושבת איפה? מס רכוש? חשבות? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> הקרן הזאת יושבת בחשב הכללי, ועשינו את זה בעבר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. יש לנו פה נציגה, נכון? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא משנה, האוצר יכול לתת תשובה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש פה את החשבות, גרמן קונסטנטינובסקי. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אלה הדברים העיקריים. כמובן, יש עוד דברים קטנים, אבל סך הכול זה נמצא בעבודה, ושוב אני רוצה לסיים במילה – אני רואה שנציג מס רכוש פה זה רמי יצקן – בשמי, בשם המגזר העסקי, על כל העבודה הנהדרת שהם עושים, עומס בלתי רגיל, וכמובן ביחד כולנו ננצח ותודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דובי, אליכם, אנשי הצפון – אתה איש הצפון קודם כול, בבסיס – איזה דור? רביעי בטח. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני דור רביעי במטולה, מגויס מהיום הראשון כסמח"ט חטיבה 769. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז גם בכובע האזרחי שלך וגם בכובע הצבאי, שכולנו נחזיק את הכובעים בכבוד, ונצליח, נצליח ביחד. תודה על ההשתתפות, דובי. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש רשות דיבור. אני הולך לכלכלה, יש לי שם בעיות עם הבנקים. אני לא אתן להם לברוח, לא אתן להם לברוח על הרווחים המצרפיים האלה, החזיריים, שלא מחזירים לציבור. אז אני מתנצל למפרע. אני מבקש מהאוצר ומרשות המיסים יחד – בימים טרופים אלה של מחסור חמור בתקציבים, המלחמה אוכלת הכול, והעומס על הציבור, אני מבקש לדעת כמה כסף ניתן ביתר בתקופת הקורונה, כמה נגבה, כמה עדיין לא נגבה, אם מדובר במיליארדים, וכמה כסף בתקופת המלחמה ניתן בעודף וכמה לא נגבה. במצרפי כמה שניהם, אני יכול לעשות את זה כבר לבד, אבל אנחנו חייבים לדעת מה הסכומים האלה ומה אתם מגדירים אותם, חובות אבודים? מה האוצר ורשות המיסים עושים יחד כדי לגבות את הכסף הזה, שהוא כסף ציבורי? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מיקי, אתה רוצה את התשובה כרגע או שהם ייתנו לנו אחר כך? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה שנוח לאדוני, יש לי ארבע דקות. אם הנתונים נמצאים, אז אני אשמח כי זה מאוד מדאיג. מאוד מדאיג שלוקחים – 5.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בואו נשמע את הנציגים. גרמן, בבקשה. << אורח >> גרמן קונסטנטינובסקי: << אורח >> קודם כול, אני חשב רשות המיסים. אני אומנם עובד החשב הכללי, אבל עניינים פנימיים של ניהול הקרן וקרן הלוואות, מה שדובר פה, אני לא יודע להתייחס. אני חשב רשות המיסים, אני אחראי על תפעול תשלומים של מערכות – יש לי נתונים פשוט מהראש לגבי הקורונה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מכירים את זה. << אורח >> גרמן קונסטנטינובסקי: << אורח >> יכול להיות שיש טעות קטנה לפה או לשם, אבל אני שולף מהראש. בגדול, נכון ל-2023 כשהסתיימו כל המענקים של הקורונה, היה חוב של בערך 650, אולי 700 מיליון שקל, לא היו מיליארדים, זה מה שאני זוכר מהראש. נכון לעכשיו, היתרה היא כ-200 מיליון, גרוסו מודו, לפה או לשם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, שבשלוש שנים המדינה הצליחה לגבות סדר גודל - - - << אורח >> גרמן קונסטנטינובסקי: << אורח >> סדר גודל של 400 מיליון, אולי קצת יותר. אני יודע בוודאות, שנה שעברה נגבו 130 מיליון, והגבייה ממשיכה, כל חודש בערך בין 10 ל-12 מיליון וגם השנה זה ממשיך. קרן הפיצויים בעצם מוציאה מכתבים לחייבים. כיוון שרוב החייבים הם מעסיקים ועסקים פעילים, הגבייה היא די בטוחה. אין לי נתונים מה החוב האבוד, אבל כנראה שהרוב המוחלט של הכספים לפי קצב הגבייה, נכון לעכשיו, יוחזר והוא אפילו לא יורד, הוא נשאר בסדר גודל של 10–12 מיליון לחודש, 120, 140 מיליון בשנה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> דיברת על קורונה. יש כבר כספים בעודף מבחינת - - - << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> הנזק העקיף, בהתייחס בעיקר לחרבות ברזל, זה עיקר ההוצאה העודפת שהייתה שם, סדר גודל של כמיליארד שקל, אבל כמו שהזכיר חברי מהחשבות, הסכומים האלה, הוצאה להם כמובן דרישה. זה נחשב כחוב מס, ממילא הגבייה קיימת, לא נצטרך לעשות פעולות אחרות מעבר לחיוב בכל תיק ותיק בפקיד השומה. תיקים כאלה נגבים במשך כל התקופה באופן שוטף. אני מאמין שכמו שהזכיר החשב, רובם ככולם של הסכומים האלה יוחזרו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> חלק מהחובות נוצרו מכיוון שהנישום או העצמאי, לא משנה איך נקרא לו כרגע, קבע בעצמו מה מגיע לו, התחלת הדרך. האם הופקו לקחים ורשות המיסים עשתה צעדים כדי למנוע מצב? 1.4 מיליארד זה לא כסף קטן, הייתי שמח לקבל אותו, אבל האם רשות המיסים / משרד האוצר עשו תחקיר קטן, לא צריך מי יודע מה, כדי להגיד איזה צעדים אנחנו צריכים לעשות כדי למנוע את המשך המצב הזה? המדינה בחסרון כיס, זה שעשיתם גבייה יפה בתחילת השנה, אנחנו שנינו יודעים על מה זה, וגם העתיד, לפחות הכלכלי של שנה זו לא צופה גדולות, וזה כסף גדול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש מפוגל להגיב. << אורח >> חנן פוגל: << אורח >> אני אומר שהסכומים שאנחנו קיבלנו במהלך הביקורת דיברו על 2 מיליארד שקלים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל הם גבו. הוא הדגיש שהם התחילו בגבייה. << אורח >> חנן פוגל: << אורח >> הגבייה לכאורה שעברה לתהליכים בתוך משרדי השומה הייתה יחסית מהחודשים האחרונים, רוב הכסף עדיין נשאר, נכון ל - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הוא אומר, נשאר 1.4 מיליארד, מיליארד ו-300 ומשהו. גבו כמעט 400 מיליון, שזה יפה. זה לא מספיק. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> העלינו את זה גם בדיון הקודם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא אעזוב אתכם, זה כסף ציבורי. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אנחנו נסביר. זו תוצאה מאיזון מסוים שביקשו מאיתנו. גם הממשלה, גם ועדת הכספים של הכנסת קבעו נורמה מסוימת שכל תיק שמוגש, לא יאוחר מ-21 יום תשולם לו מקדמה בסדר גודל שיעור של 60%. ממילא גם תיקים שבהם יש בעיות שמתגלות בבדיקה, הוא כבר קיבל את המקדמה בשיעור של 60%. האפשרות למנוע את המקדמה, זה מחיר שאנחנו נצטרך לדעת איך מתעלים אותו במקרים האלה. לנו אין סמכות להגיד, אדוני, אתה לא מקבל מקדמה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. לא בא אליך בטענות כשומר סף, אני בא למקבלי ההחלטות. האם זה ירד מ-60%? גם ב-50% אפשר להסתדר, לתפיסת העולם שלי. האם מישהו טיפל בזה? כי מיליארד ו-700 מיליון שקל, אלוהים ישמור, בעודף, אלוהים ישמור. וצריך לעשות מעשה, זה לא יכול להימשך כך. הטענות שלי לא אליכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תחזור בבקשה, רמי, בהערכה שלכם. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> האמירה הייתה ברורה, מצד כל הגורמים – קודם תשלמו, אחר כך אם יהיה צריך לגבות, נגבה. זה מה שקורה בפועל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני איתך, אני רק רוצה לעשות חשבון עכשיו. אם יש לנו מיליארד פלוס, מיליארד וחצי חוסר בגבייה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> 1.4 מיליארד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 1.4 מיליארד. הקשבתי קודם למספר 10–12 מיליון. << אורח >> גרמן קונסטנטינובסקי: << אורח >> לא, אני דיברתי על הקורונה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק על הקורונה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מיליארד שקל רק חרבות ברזל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז מה המצטבר, המצרפי? << אורח >> גרמן קונסטנטינובסקי: << אורח >> תוך שנתיים גבינו בערך 70%. כיוון שזה עסקים, אז הסכום פה לא - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. ומה לגבי חרבות ברזל? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אמיר הדגיש בדיון הקודם שהקמנו צוות לפני כשלושה חודשים, הוא פועל ליישם את כל נושא הגבייה של כל אותם תיקים שיש בהם החזר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם אתה יכול להגיד תג מחיר בזמן, כמה זמן זה ייקח בערך? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> הפעולה עצמה של החיוב זה עניין של כמה חודשים, בהתחשב בתקופות הקשות שאנחנו עוברים היום, אבל בוא נאמר, סדר גודל של חצי שנה יהיה ניתן לבצע את החיובים. הגבייה עצמה, היא תלויה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שנים, מספר שנים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מציע לך בבקשה, לא חשוב מי מאיתנו יהיה בוועדה, לא יהיה, שמנהל את הוועדה, תרשום לקיים דיון במרץ 2027. זה כסף ציבורי שאי אפשר להקל בו ראש. אז במרץ 2007, תעבירו למנהלים שלכם, שימו לכם את זה בת"ת. אתם יודעים מה זה ת"ת? תיק תזכורת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הם לא צריכים, פלורינה תשלח להם בפברואר, זה בסדר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, שהם יהיו מוכנים כדי שמי שיהיה פה יוודא שהכסף הוחזר או שנעשו פעולות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מצוין. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל הטענות הן לא אליכם, הטענות למקבלי ההחלטות, ולכם רק תודה רבה על העבודה, אני יודע להעריך אותה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מיקי, קדימה הסתער. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כן, אני הולך על הבנקים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ירון בלחסן, קדימות לגיבורי הצפון ועובדי האדמה. אהלן, שלום, איש יקר. << אורח >> ירון בלחסן: << אורח >> בוקר טוב. אנחנו בסדר, חבר'ה, לא להיכנס ללחץ. אנחנו אומנם על הגבול, אבל אנחנו חזקים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רמות נפתלי. << אורח >> ירון בלחסן: << אורח >> מעבדים את המטעים, עם כל הקשיים והכול בסדר, כמעט הכול בסדר, ונקווה שצה"ל ינצח שם. קודם כול, בוקר טוב לכולם. אלון, אני מאוד מודה על ישיבת עדכון או בחינה החשובה הזאת. אני רציתי בעיקר או בפרט לדבר על הנושא של החקלאות, המטעים. ראשית, אני רוצה להצטרף למה שאמר דובי ובאמת להודות באופן אישי לחבר'ה ממס רכוש, גם לאורן, גם לרמי. אנחנו עברנו תקופה מאוד ארוכה עם המון המון דילמות, ובסופו של דבר נחתמו מסלולים, גם בדרום, גם בצפון, עם דגש ליישובים מפונים. בסך הכול הרבה מגדלים קיבלו את מה שמגיע להם, אבל, אבל – ופה אני מגיע לאבל – יש לנו עדיין לא מעט מגדלים. לפי מידע שאני קיבלתי – כי בעצם התביעות הן אישיות ואתה לא חשוף לכל מגדל וההתנהלות שלו מול רשות המיסים, מס רכוש – אבל לפי מה שאנחנו יודעים, יש כ-219–220 תביעות פתוחות, ואני רוצה להתמקד בעיקר על התביעות במסלול האדום. בחקלאות אנחנו חתמנו על מסלולים שנקראים מסלולים ורודים, גם בצפון וגם בדרום, כפי שציין דובי, המסלול האחרון נחתם ב-2025. רוב החקלאים תבעו באמצעות המסלולים האלה, אבל עדיין יש חקלאים שאצלם הנזקים היו הרבה יותר גדולים – יושב איתנו אפילו אחד המגדלים פה, עמוס כהן ממושב נטועה, הייתי מאוד שמח לשמוע אותו, ששם הדברים לא נגמרו והם נמשכים הרבה מאוד זמן. אנחנו מדברים על חקלאים שזה בעצם מטה לחמם, המטעים האלה, שהם עדיין לא סיימו את התביעה מחרבות ברזל, והעסק הזה לוקח המון המון זמן ובאמת הייתי רוצה לשמוע. אומנם אנחנו לא חשופים לכל ההתנהלות הפרטנית שמתנהלת בין הנישום לבין רשות המיסים, התביעות שנמצאות פתוחות ולא נסגרו, מדובר בחקלאים שחלקם לא יכלו להגיע למטעים, והמטעים, חלקם אפילו נכחדו, נשרפו או שלא טופלו והם היו צריכים לעקור אותם ולשנטע אותם מחדש. אנחנו צריכים לנקודות האלה, לבעיות האלה פה פתרון דחוף, מאוד מאוד דחוף כי אלו חקלאים שממש זועקים יום יום והם לא קיבלו פתרון. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אני מבקש כרגע שימשיך אותך ירון סולומון, האיחוד החקלאי, ולאחר מכן אנחנו נחזור ללהב. ירון, בבקשה. << אורח >> ירון סולומון: << אורח >> קודם כול, תודה על הזכות לדבר בוועדה המכובדת שלך, אני חושב שזה מתבקש ואנחנו מרגישים שיש לנו מי שדואג לנו, מכל הבחינות. אני לא אחזור על הדברים, אבל כפי שירון בלחסן אמר, יש איזושהי רשימה שאנחנו יודעים עליה של 219 תביעות, ומאחר וזה באמת פרטני לחלוטין, אנחנו היינו רוצים לדעת בגדול כמה תביעות הוגשו על ידי המגזר החקלאי, בפרט במסלול האדום, וכמובן גם במסלול הוורוד הנורמטיבי, כמה תביעות נסגרו ואיזה סכום שולם בפירוט ענפי. כמה תביעות עדיין פתוחות ומה הערכת הנזק? כמה תביעות פתוחות במסלול אדום וכמה פתוחות במסלול הנורמטיבי? האם יש הערכה מתי יסתיים הטיפול בכל התביעות הפתוחות? אומנם זה הרבה מאוד שאלות. סך הכול, קצת קשה לחקלאים שלמעשה הגישו את התביעות האלה, הם כמובן צריכים איזשהו הון חוזר בכדי מה שנקרא להמשיך בניהול המשקים שלהם. אני מודע לעניין שאנחנו לא היחידים, החקלאים הם לא היחידים, אבל מאחר ואנחנו אחראים על ביטחון המזון של מדינת ישראל, היה רצוי, א', שנקבל את התשובות, ו-ב', שנקבל מה שנקרא טיפול קצת יותר מהיר ומסור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה, ירון. << אורח >> ירון סולומון: << אורח >> תודה לכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כעת אני מבקש מאורי בארי, מלהב, בבקשה. << אורח >> אורי בארי: << אורח >> תודה רבה. קודם כול, בוקר טוב לכולם ואנחנו מאוד מוקירים את הדיון הזה, אנחנו חושבים שהוא מאוד חשוב. אני בהחלט מצטרף לדברים החשובים שנאמרו לפני כן ואני לא אחזור עליהם, חבל על הזמן של כל החברים, אבל באמת דברים בסלע. אני רק רוצה להוסיף את התוספות הספציפיות שלנו. קודם כול, החשיבות של נוהל לחיצת כפתור היא מעל ומעבר. אני חושב שזה חייב להיות נוהל אחיד, שאנשים ידעו איך להיערך אליו, מה לעשות, איך לפעול – כן חל"ת, לא חל"ת, אנחנו כבר שבועיים בתוך המערכת הזאת. דבר נוסף, הנושא של החברים ממס רכוש, עושים עבודת קודש, לא רק במערכות האחרונות, אנחנו כבר מדברים על שש שנים של עבודת קודש כי גם בתקופת הקורונה הם עבדו בטירוף ועשו באמת דברים בלתי רגילים, והם כבר חמש-שש שנים נמצאים בתוך עבודת לחץ בלתי פוסקת. לגבי התהליכים, המקדמה בהתחלה זה בסדר, אבל עד שנגמר הטיפול לוקחים חודשים רבים ואז בסוף הטיפול פתאום מסתבר שצריך להחזיר כסף, בלי שום קשר האם זה מוצדק או לא מוצדק. התהליכים הם כל כך רחוקים שכבר העסקים, גם אם צריכים להחזיר סכומים קטנים, הם מתקשים מאוד. כשמנסים להבין מה קורה בתהליך במשך החודשים האלה, התשובה היחידה שמקבלים, זה בטיפול. זו תשובה לא מספיקה. צריך לעשות משהו יותר מדויק. כמו שהמערכת השתמשה בקבלני משנה לצורך שמאויות, לצורך עבודות שונות, אני חושב שגם בנושא התביעות ניתן להשתמש בקבלני משנה, פשוט לעשות על זה אאוטסורסינג כדי לדאוג שהנושאים ייגמרו תוך חודש, חודשיים, שלושה חודשים, ולא כל כך הרבה חודשים אחרי, עם מפח נפש לעתים קרובות כשמקבלים כעבור חצי שנה או יותר תשובה שצריך להחזיר כספים, כשאין מאיפה. דבר נוסף, נושא טכני אבל כשנמצאים בהליך ההגשה הוא מאוד מאוד חשוב. אני מניח שברוב המקרים, מי שיגיש את הבקשות האלה הם המייצגים, רואי חשבון וכמובן גם יועצי מס. התהליך של הגשה הוא קשה, הוא מורכב, הוא דורש המון המון המון מידע טכני – אם העסק חד-חודשי, אם העסק דו-חודשי, חשבון בנק, הכתובת – הדברים האלה נמצאים במערכת. אנא, תקלו עלינו בהליך ההגשה. הליך ההגשה הוא מאוד מאוד קשה, הוא מחייב אותנו למאמץ מאוד גבוה לזמן קצר ולא לעשות טעויות. כמה שאפשר, שהמידע של הליך ההגשה כבר יהיה קלוט בתוך המערכת של ההגשה, כי הרי הוא כל כולו נמצא ברשות המיסים, ורק אם צריך לתקן, שנתקן, אבל כל מה שידוע ומוכר ומובן לרשות המיסים, שיהיה. למשל, המחזור החודשי. במקום שנחפש מחזור חודשי, מחזור שנתי, הכול נמצא במערכת, הכול כבר מדווח. רק אם צריך לעשות תיקון, שייתנו לנו לתקן. כמה שיותר אוטומציה, כמה שיותר לקצר הליכים ולמנוע טעויות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה לך. אני מבין שאלי מנטבר גם מטעמכם, בנושא תעשיית התרבות והפקות הבמה, נמצא איתנו. שלום רב. << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >> בוקר טוב לכולם ואני בהחלט מברך את הוועדה ואת הישיבה החשובה הזאת. אדוני היושב-ראש, חברי ועדה יקרים, שמי אלי מנטבר, אני מפיק אירועים ומופעים למעלה מ-30 שנה ואני מבקש להביא בפני הוועדה את מצוקת תעשיית התרבות, הכנסים והפקות הבמה, ענף שמעסיק אלפי עובדים ומייצר פעילות כלכלית משמעותית למשק ולמדינה. התעשייה שלנו ספגה בשנים האחרונות פגיעות קשות מאוד, החל ממשבר הקורונה, דרך סבבי הלחימה, ועד ביטול כמעט מוחלט של אירועי פורים והפעילות המתוכננת לחודש מרץ השנה, שהם עוגן עבודה מרכזי בענף. חשוב להבין כי בענף שלנו אירועים מתוכננים ונבנים חודשים רבים מראש, ובמסגרת זו מבוצעות עבודות הפקה מוקדמות והתחייבויות כספיות לספקים, אומנים ואולמות, עוד לפני קיום האירוע. כאשר אירוע מתבטל עקב מצב ביטחוני או הנחיות הרשויות, הנזק הכלכלי כבר נגרם בפועל, אך במקרים רבים ההכנסה מהאירוע טרם נרשמה במחזור העסקאות. אנחנו מבקשים להבהיר כי אין לנו כל כוונה לשנות את המתווה שבנה האוצר, שגובש על ידי האוצר ורשות המיסים וקרן הפיצויים, אבל הבקשה שלנו היא פשוטה, לא לשנות, אלא להוסיף שבמהלך בדיקת התביעות בקרן הפיצויים ישולבו הנחיות וכללים שיאפשרו להביא בחשבון גם ביטול אירועים מתוכננים והתחייבויות שנוצרו בעקבותיהם, כאשר הביטול נובע מהמצב הביטחוני או מהנחיות הרשויות. כך ניתן יהיה לבצע חישוב נכון וצודק של הנזק והפיצוי בענפים מבוססי אירועים מבלי לשנות את המתווה, אלא רק להתאים את יישומו למציאות הכלכלית של הענף. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, ותודה על ההערה הזאת. אני מבקש, יצקן, תשים לב גם לנקודה הזאת שנשמעת רלוונטית. אני מבקש מחיים אזולאי, הינה נשמע ענף שהוא לא מבקר אצלנו באופן קבוע, בבקשה. אתה בענייני דגים. קצת מוקדם כדי להיות רעב, אבל מספיק חשוב כדי לדבר על זה עכשיו. << אורח >> חיים אזולאי: << אורח >> קודם כול, תודה על הזכות שנתתם לי באמת, תודה גם על המאמץ של כולם. ראשית כול, נברך את חיילי צה"ל שישובו בשלום, לפני הכול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אמן. << אורח >> חיים אזולאי: << אורח >> אני יבואן דגים, דגים טריים, ובמסגרת כל המתווה שיש היום, בעצם אנחנו, נכפתה עלינו מלחמה, ובעזרת השם שננצח, עם זה אין לנו בעיה, אבל יש לזה השלכות. את התוכניות שלנו לא מודיעים לנו מראש, מתי תהיה מלחמה ודברים כאלו, אנחנו בעצם מזמינים דגים, מזמינים טיסות. הדגים הם דגים טריים, הספק מבחינתו דג אותם, ארז אותם, הביא אותם לשדה תעופה, ובעצם נוצר מצב, השמיים סגורים, אין טיסות, הדגים נשארים בשדה, אי אפשר להחזיר אותם לספק כי זה כבר באקספורט, ובעצם נגרמים לנו נזקים כמעט של 300,000 יורו רק בתקופה הזאת מדגים שהושמדו. בעצם אין איך להחזיר אותם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אין ביטוח שמכסה? << אורח >> חיים אזולאי: << אורח >> לא. חברות הביטוח, ברגע שזה מגיע לישראל ולענייני מלחמה, מרימות את הידיים ואומרות: חבר'ה, אתם, כל שני וחמישי יש לכם מלחמה חדשה, אנחנו לא יכולים להיות בזה. אנחנו יכולים לתת ביטוח למטען אם הוא נפגע, אם מטוס התעכב ויש לו תקלה, וכיוצא בזה. נגד המלחמות של ישראל, לא כולם, אתה יודע, ערים לזה ולא מוכנים להיכנס לזה בכלל. במתווה הנוכחי למשל נשארו לנו שלושה מטענים, אחד בשדה תעופה בדובאי שגם אותו הפציצו דרך אגב, וגם את המטען שלנו הפציצו, אחד נשאר לנו ביוון, אחד נשאר לנו בקפריסין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, לא נפתור כרגע את העניין הקונקרטי כי יש פה שאלה עקרונית, אני מבין, נכון? תכף נשמע מיצקן. תודה שאתה מעלה את הנקודה הזאת. דדי סוויסה, מפורום העצמאים והפרילנסרים. שלום דדי, בבקשה. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> אני רוצה ברשותכם קודם כול להגיד תודה רבה לך, יושב-ראש הוועדה, על זה שאתה מתמיד ואכפת לך ואתה לרגע לא מרים ידיים, למרות שלפעמים המערכת יכולה לעייף. אני רוצה להשתתף, בראש ובראשונה קודם כול להודות, מעבר כמובן, כמובן לחיילי צה"ל וכל מה שהם עושים, גם לרשות המיסים על העבודה האדירה שלהם, ואני חושב שהגיע הזמן שגם נפריד בכלל כולנו בין עובדי המדינה לבין נבחרי הציבור. אני מצטער שאני אומר לך את זה, אבל אני רוצה שנפריד. עובדי המדינה עושים בסך הכול את ההנחיות שהם מקבלים, ובסוף הבעיה שלנו חוזרת ולא נגמרת עם כל מה שקשור לנושא של מקבלי ההחלטות. הרי היו אצלך דיונים גדולים מאוד לגבי הסוגיה של נוהל לחיצה על כפתור בזמן חירום, איך אנחנו פועלים בזמן חירום, איך אנחנו יכולים לנוע, אבל אני רואה שאין עם מי לדבר, הם לא מזיזים את זה ולא כלום. מכיוון שזו לא ועדת הכספים, וזו ועדה לביקורת המדינה, אז אני רוצה בבקשה להעלות מהר מאוד מאוד מאוד מאוד חמש נקודות, אבל אני לא אפרט אותן כי כולם מבינים אותן. אחת, אני מתבייש בזה שוועדה לביקורת המדינה מתכנסת ולא ועדת הכספים, כדי לאשר את התקנות. לא יכול להיות דבר כזה. אני לא ראיתי מדינה נורמלית שוועדת הכספים והאוצר אמורים לפצות, ובמקום שהם יתכנסו ויביאו מתווה, ועדה לביקורת המדינה צריכה לבוא ולשאול, תגידו, מה קורה פה? זה בשבילי, אגב, תעודת עניות לכל הכנסת והממשלה. דבר שני, אנחנו נמצאים ערב חג בעוד שבועיים, עוד שבועיים פסח. אנשים צריכים למלא את השולחן, עזבו את זה שאנשים לא באים לחנויות והן ריקות ויש פחות רכישה, ואפשר לבדוק את זה אגב אצל חברות האשראי. אנשים לא יודעים מה קורה איתם לגבי הפיצוי שלהם, עדיין לא אושר המתווה. אדוני היושב-ראש, רק כדי שנבין. אם בשבוע הקרוב לא יאשרו את המתווה, סבירות גבוהה מאוד שזה יהיה רק אחרי יום הזיכרון כי אנחנו יוצאים לחופשת פסח, ועד הרגע שיגישו את זה, זה אומר שאנחנו מבחינתנו, במקרה הטוב עם דוחות המע"מ וכדומה, – ויאשרו, כן אחורה, לא אחורה, כן קדימה – אנשים על ה-28 בפברואר לא יראו את הכסף גם במאי. אז זה כבר לא סיוע, זה נדבה. זה לא שיקום של עסקים, זה כבר וידוא הריגה על עסקים. לכן, אני משתגע, אני לא מבין איך יכול להיות שבמדינה נורמלית מדברים על מתווה עסקים, רוצים לעזור כדי שהם יעמדו על הרגליים, אבל הם בכלל לא מביאים את התקנות. ומי עושה דיון? הוועדה לביקורת המדינה, במקום ועדת הכספים שאמורה לאשר את זה. אין בכלל תקנות של משרד האוצר, הם לא הניחו כלום מכלום, חוץ ממסיבת עיתונאים. אנחנו סתם מדברים באוויר על מתווים שלא קיימים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דדי, תודה. ההערה שלך היא מאוד חשובה כי אנחנו פה בינתיים בעיקר משבחים את עצמנו, אבל צריך לסיים. אנחנו נשמע בוודאי מאנשי משרד האוצר, כולל רשות המיסים, איפה הדברים עומדים, אז תודה על ההערה החשובה הזאת. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> יש לי ברשותך עוד שני דברים שהם חשובים מאוד מאוד, כבוד היושב-ראש, ואני אעשה אותם מהר, לא ארחיב. הנושא של חל"ת שמדברים, 14 יום, לא 14 יום, כן עשרה ימים, אני רוצה לשים דגש מאוד חשוב בעיקר על העובדים שהם עובדים שעתיים ולא על העובדים שהם קבועים, הם לא עובדי מדינה, עובדי רשויות מקומיות וגם לא עובדים אגב באסם. מה קורה עם אותה מנקה או מה קורה עם אותו שומר או מה קורה עם אותה סייעת שהיא עובדת שעתית, והיא מבחינתה אין לה קביעות או אין לה איזה מעסיק קבוע וכדומה? מי ישלם לה את הימים שהיא לא עבדה? כשאומרים חל"ת 14 יום, מי אמור לשלם לאישה הזאת את הכסף או לאותו שומר? הם הרי לא מוגדרים בכלל כעובדים שאמורים לקבל את השכר על פי 14 יום או לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דדי, רשמתי ואנחנו נבקש את התשובה על השאלה החשובה הזאת. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> הדבר האחרון שאני מבקש ממך, יש לי עוד מלא דברים – אני לא רוצה לדבר על המכה האנושה על התיירות והתרבות, שזה דיון נפרד שאמור לדעתי להיות אצלך, שני ענפים שרוצחים אותם במדינת ישראל, רוצחים אותם, זו המילה, רוצחים את שני הענפים האלה. אני רוצה בבקשה ממך, אדוני היושב-ראש, לעשות משהו שאולי הוא יישמע כגימיק. יש מצב שהוא יישמע כגימיק, אבל אני רוצה שהוא ישמש כגימיק. אני הייתי רוצה מאוד שתתקין שעון עצר אצלך כמו שיש באו"ם על מכירת נשק, שיהיה שעון עצר פעם ראשונה בהיסטוריה שיעבוד מהיום או מה-28 בחודש, שיעמוד בתוך הוועדה לביקורת המדינה, ויזוזו השעון והזמן והשניות עד הרגע שאתה תראה שכל עצמאי במדינת ישראל קיבל את הפיצוי מהמדינה. אני מתחנן אליך שתשים את שעון העצר הזה, וזה יהיה שעון שכל מדינת ישראל תצטרך לבוא ולתעד כמה זמן עבר מרגע שפרצה המלחמה עד שהמחוקק נתן, ריבונו של עולם, את האפשרות לתת כסף חזרה לעסקים לעמוד על הרגליים. כשאתה תראה את השעון הזה, הוא יזעזע את כל המשכן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. תודה, דדי. התאחדות התעשיינים, אורי זלינגר נמצא בזום. שלום, אורי, בבקשה. << אורח >> אורי זלינגר תבור: << אורח >> שלום, תודה רבה, אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה לציין באמת את העבודה המאוד מאוד קשה שעושים אנשי קרן הפיצויים, אמיר דהן והצוות שלו, רמי שנמצא עכשיו בדיון. באמת כבר אמרו, מאז הקורונה כבר שש שנים, שנתיים וחצי מתוכן במלחמה, ובאמת חשוב לי לציין את הדבר הזה. דבר ראשון שאני רוצה לדבר עליו זה העניין של החל"ת שהזכירו קודם. בעצם במבנה הנוכחי יש איזושהי אפליה של עובדים ועסקים שבחרו דווקא לחזור יותר מהר לעבודה. דיברו קודם על חמישה ימים, השבוע הראשון, בסוף צריך לקצר את המתווה הזה של ה-14 יום כי באמת יש פה תמריץ דווקא לא לחזור לעבודה, שהוא תמריץ מאוד שלילי למשק. נושא שני זה העניין של העסקים הגדולים מעל 14 מיליון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מעל 400 מיליון. << אורח >> אורי זלינגר תבור: << אורח >> יש פה עסקים שמן הסתם יש פגיעה במחזורים שלהם, בהכנסות. יש פה גם פגיעה בשרשרת הערך, כל מי שהוא ספק של העסקים האלה והם מספקים לו, זו גם פגיעה שהיא מתגלגלת. נקודה אחרונה זה העניין של לוחות הזמנים. העובדים של קרן הפיצויים באמת עובדים בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית כבר המון זמן, יש פה חוסר ודאות לגבי לוחות הזמנים ובאמת יש צעדים שאפשר לבצע, לא מבחינת העבודה השוטפת רק של קרן הפיצויים אלא מבחינת היערכות מוקדמת של המדינה, של התקנות, של כל הדברים האלה, כדי לקצר את הזמן. לוח הזמנים העסקי ממש לא תואם את לוח הזמנים של הכנסת ושל כל התקנות שמתקינים, ובעצם לוח הזמנים שמדברים עליו ומה שהזכירו פה קודם הדוברים לפניי, רק ההמתנה עד לפיצוי, גם אם בסוף מקבלים את כל הסכום, היא בעצמה עושה נזק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה לך. אני מבקש מצביה סעדון, שהיא תושבת באר שבע, תציגי את הנושא בקצרה. צביה, בבקשה, אנחנו מזהים אותך, אם את שומעת תפתחי את המיקרופון. אנחנו אולי נחזור אלייך. דיאנה בארון, מקו לעובד. שלום דיאנה, בבקשה בקצרה. << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> שלום לכם, בוקר טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על דיון המעקב בנושא החשוב הזה, שלמרבה הצער חוזר ועולה יותר ממה שאנחנו היינו רוצים. אנחנו כאן כדי להציג את הסוגיה של העובדים שהוזכרה כבר קודם, אבל חשוב באמת לשים עליה זרקור מכיוון שמרגע שהמבצע התחיל, אנחנו שוב מקבלים פניות, שוב מקבלים שאלות לגבי מה ישולם לעובדים. עד עכשיו אין מתווה שהוגש לוועדת הכספים, אין דיונים, וזה שוב מחזק את החשיבות של נוהל לחיצת כפתור, תוכנית מגירה שתיכנס לפעולה בשעת חירום ותיתן איזושהי צפיות וודאות לשוק העבודה. מצד אחד, שהעובדים ידעו איזה שכר יהיה להם, איזו הכנסה תהיה להם בתקופה הזאת, ומצד שני, שהמעסיקים באמת ידעו שמקבלים פיצוי על השכר שהם נדרשים לשלם לעובדים. אני רוצה להתייחס לאיך המתווה הזה מסתמן, נכון לעכשיו, והבעיות שמופיעות בו. בדיון הקודם אמיר מרשות המיסים אמר שהוא לא רואה צורך באימוץ נוהל כפתור כזה וכל פעם הם מגבשים את המתווה הזה בהתאם למה שעולה מהשטח, אבל המתווה הזה שמגובש, המתווה הזה שמסתמן עכשיו, שוב מסתמך על זה שהמעסיק יגיש את הבקשה לפיצויים בשם העובדים. המעסיק צריך לשאת קודם כול בעלות של תשלום השכר לעובדים, לא לקבל שיפוי מלא, ואז אחרי זה לקבל החזר מהמדינה. אני רק אגיד שזה לא טוב מספיק, צריך לקבוע את הזכות לשכר אחת ולתמיד, וחל"ת זה לא פתרון קסם ולא מהווה תחליף לשכר. תודה, ואני רצה למקלט. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תתמגני. תודה רבה. אני ארצה לשמוע עכשיו את אסף יצחקי מתקומה. בבקשה, אסף. << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, תודה על הדיון, אכן דיון חשוב. בסך הכול הדברים בנוגע לחקלאות, שזה התחום המרכזי שאני אמון עליו, נאמרו. אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה לשקיפות, להבין בדיוק איפה עומדת רשות המיסים בטיפול בתביעות שקיימות וגם לוחות זמנים להשלמת תשלום הפיצויים. מעבר לזה, אני קצת מתחבר לדברים שנאמרו קודם בהקשר של חקלאות. לייצר מסלולים פשוטים, מהירים, בין אם זה נורמטיבי או בין אם זה מסלול שהוא חצי אוטומטי שמבוסס על נתונים שכבר קיימים ברשות המיסים, כדי שבסוף הפיצוי ייצא לחקלאים בפרק זמן קצר ככל הניתן, עם ודאות גבוהה ככל הניתן. אלה הדברים החשובים, דיברנו עליהם גם בישיבה האחרונה שקיימת ואני אשמח לשמוע איך רשות המיסים נערכת לנושא הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מצוין, תודה רבה. משרד החקלאות, אם יש נציגות נוספת. אמל אבו דולה. שלום. << אורח >> אמל אבו דולה: << אורח >> משרד החקלאות מלווה את החקלאים מבחינה מקצועית להגיש תביעות למס רכוש. מינינו פרויקטור להגשת בקשות לפיצוי למגדלי הטלה, ארבעה סבבים, והחקלאים קיבלו פיצוי 45 מיליון שקל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. אתה מרוצה, אני רואה. << אורח >> אמל אבו דולה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. טוב לדעת. טוב לשבח כל רגע שאנחנו מרוצים. בסדר, אנחנו נמשיך לעקוב. תודה, אמל, שניפגש בשמחות. נציג משרד הכלכלה, שלום. אתה גם מבסוט. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אני רואה, אנחנו לא מוזכרים בדוח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עזוב את הדוח. הדוח הוא רק נקודת מוצא. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אנחנו פועלים מול משרד האוצר, רשות המיסים. השר שלנו גם מאוד מוביל את הדיונים האלה מול נציגי הארגונים העסקיים. לגבי האמירות שכן היה נכון לשפר את התהליך שיהיה הרבה יותר קל ופשוט לעסקים, אנחנו גם כן מצטרפים לזה – הליכים יותר אוטומטיים עם הנתונים הקיימים. זאת אומרת, ברוב המקרים מה שהעסק צריך לעשות זה רק לאשר שאלה הנתונים וזה מה שהוא רוצה לבקש כמענק, זה יחסוך הרבה תהליכים והרבה מאמצים או כספים שעסקים צריכים לתת למייצגים על מנת שיבצעו עבורם את התהליך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. היו מספר הערות שנאמרו, שבוודאי אתם יכולים לתמוך או לשים אותן בפרופורציה. אבל סיפור העסקים של ה-400. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> גם בסיפור של העסקים מול 400 מיליון, העמדה של המשרד שלנו הייתה שצריך לסייע להם גם כן, ככה גם השר הביע את העמדה שלו בדיונים. אני אציין שבשנה האחרונה כן עשינו עבודה וכן הממשלה מתקצבת נושא של מיצוי זכויות לעסקים בצפון, דרך הבית לעסקים זה נקרא באשכול גליל מזרחי ואשכול גליל מערבי, ככה שכל עסק שרוצה לקבל סיוע בתהליכים מול רשות המיסים או מול כל תוכנית אחרת, ממשלתית או לא ממשלתית, או גם חוץ-ממשלתית, גופים פילנתרופיים או פרטיים, הם יסייעו לו ויכולים ללוות אותו בתהליך הזה וממש לסייע לו למצות את התהליכים, בפרט העסקים בצפון, שגם כעת אם אני מבין נכון אמור להיות להם שוב מסלול אדום שזה דורש הרבה עבודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. היו הערות ששמענו פה, כמו למשל נושא הביטוח או ההחזרים עבור סחורות שלא מגיעות, זה חלק מהדברים שאתם עוסקים בהם. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> סוגיית הביטוח היא סוגיה של רשות שוק ההון. אני כן אגיד, אנחנו מכירים את הנושא שחברות ביטוח, המדינה מכירה בזה שחברות ביטוח בדרך כלל לא מבטחות אירועי מלחמה ולכן יש את קרן מס רכוש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה בסדר, אנחנו נגיע. אני מדבר על לבחון מה קורה מהצד של העסקים. בסוף יכול להיות שהביטוח הוא בכלל ביטוח של הפרטנרים שלהם בחוץ-לארץ, וזה עניין בכלל שקשור ביחסים בין-לאומיים. יש בוודאי יותר מלספוק כפיים אלא לנסות לבדוק איך פותרים את הבעיה הזאת. הדגים שהיו צריכים להאכיל את בני ישראל לא מגיעים. זו סתם דוגמה. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אני חושב שהדברים האלה אמורים לקבל מענה תחת המתווה של הוצאות. במסגרת ההוצאות והתשומות שהעסק נפגע בהן והפסיד אותן, אמורים לקבל שם מענה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב, בואו נשמע. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אני לא יודע אם זה יהיה המתווה הסופי, אני יודע שלפחות במתווים של אזורי לחימה זה כן קיבל מענה. במתווה הארצי זה נעשה על פי נוסחה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו לאט לאט מתקרבים. אתה בסוף, אתה גם עונה וגם מסכם, ככה נעשה את זה הפעם. אנחנו נעבור אם כך למשרד המשפטים. הייתה שאלה אחת קונקרטית, נושא הוועדה לעררים. שלום. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> שלום, בוקר טוב, עורכת דין מרגנית לוי ממשרד המשפטים. אמרתי גם בדיון הקודם, אני אגיד עוד פעם, שבעצם לפי המודל של בתי הדין המנהליים, בית דין מנהלי, אני מזכירה, וועדת ערר, אלה מונחים נרדפים. בית הדין המנהלי פועל תחת המשרד הממשלתי הנוגע בדבר. זה קיים בעשרות בתי דין מנהליים שפועלים ברשות המבצעת במדינת ישראל. זה לא משהו שהוא זר או מיוחד רק לרשות המיסים, ומשרד המשפטים לא מתפקד כהנהלת בתי המשפט בהשאלה עבור כל בתי הדין המנהליים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תסבירי לי בפשטות. מה שאת אומרת, בעצם זה צריך להיות בתוך משרד האוצר, מחוץ במקרה הזה למס רכוש. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> או משרד האוצר או רשות המיסים, וגם אמרנו בדיון הקודם והצענו לרשות המיסים לקדם חקיקה. יש דרך לפתור את הבעיות האלה שהם מעלים כאן. צריך לקדם חקיקה מסודרת שתחיל על ועדות הערר האלה את חוק בתי דין מנהליים, שתעשה את זה בצורה מסודרת, למנות ראש בית דין מנהלי שם, שידע למנות את ההרכבים בתיקים השונים ולחלק תיקים. יש דרכים לפתור את זה, אבל הדרך שמוצעת בדוח מבקר המדינה היא לא בהכרח הדרך היחידה והיא גם לא דרך המלך המשפטית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, אבל אנחנו מדברים איתך, אתכם, משום שאתם המומחים. אתם לא רק שותפים, אתם לא רק חלק מהשולחן האובלי הזה אלא אתם גם המומחים לעניין. יש אומנם יועצים משפטיים ודאי גם באוצר, והציפייה שלנו לפני חודש הייתה שתעסקו בסוגיה הזאת. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> חד משמעית, אני מסכימה. אני אגב אחראית על התחום הזה מאז 2012 ואני מסכימה לגמרי, אבל בסופו של דבר זו לא חקיקה של משרד המשפטים, זו חקיקה של משרד האוצר, כך קובע תקנון הממשלה, יש חלוקת אחריות. אנחנו הצענו לרשות המיסים ללוות אותם, אני גם מוכנה לסייע בכתיבת ההצעה, אבל בסוף זה לא חקיקה שלנו, אלא אם כן שר האוצר יסמיך את שר המשפטים לקדם את החקיקה בהסכמה ביניהם, אבל בסוף יש חלוקת תחומי אחריות בתוך הממשלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לי זאת נשמעת תשובה הגונה. תודה. אנחנו נרצה לשמוע את משרד השיכון. << אורח >> ג'מיל איוב: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אין לי הרבה מה לומר, פשוט אנחנו מזהים שיש פחות אנשים שצריכים מענה מאשר במבצע הקודם של עם כלביא. מהנוכחות שלנו בשטח אתמול בסיור באחד המלונות אפשר לזהות – יחד עם העבודה עם מס רכוש – שיש אנשים בבית שמש שהם צריכים יותר מענה ועזרה, יותר ממקומות אחרים. אפשר לשבח את ההגינות של השלטון המקומי, שהוא נותן פשוט מענה מאוד מאוד טוב למפונים, לאנשים שרוצים עזרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בדוח נדמה לי דובר על הסדרת נוהלי עבודה בין רשות המיסים ומשרד השיכון לגבי עקרונות שיקום, תהליכי עבודה, חלוקת אחריות, סמכויות. אתה מכיר את זה? גם את זה אנחנו נעביר ליצקן? זה שטח שלכם. רשות המיסים הם שותפים משמעותיים, אבל אתם באי הכוח של הצורך בשטח, כלומר להסדיר את העבודה, את הפעילות. << אורח >> ג'מיל איוב: << אורח >> אני יכול להגיד שאני יחסית חדש בעבודה במשרד. המנהלת הממונה שלי בזום, מיכל, היא יכולה להתייחס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אשמח. מיכל, איזה יופי שאת איתנו. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> סליחה, אני פשוט בממ"ד. יש לנו אזעקה, אבל אשמח לדבר אתכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו נרגשים איתך, טוב שאת איתנו. אנחנו בענייני הסדרת העבודה של רשות המיסים למשרד השיכון, הופיע בדוח המבקר, דיברנו על זה לפני חודש פלוס. האם במקרה את מכירה את הנושא, ואם כן, האם אתם עוסקים בזה? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אני אגיד שאנחנו משתדלים מאוד לעזור למס רכוש בכל דבר שאנחנו יכולים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מיכל, מה תפקידך? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> שמי מיכל, אני סגנית של ראש אגף בכיר נכסים וחברות, אנחנו מנהלים את הדיור הציבורי ואת נכסי המדינה שמיועדים לכך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם עסקתם בנושא הנפגעים בעם כלביא. את יכולה לסכם מנקודת המבט שלכם האם זה הסתיים, מה הסטטוס שם ומה קורה כרגע? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> גם בעם כלביא וגם כרגע בשאגת הארי אנחנו עוזרים מאוד, אני מקווה, למס רכוש לעזור לכל אותם מפונים שנמצאים בבתי המלון ומתקשים למצוא דירות בשכירות בשוק החופשי. אנחנו מעמידים באמצעות חברת עמידר פול מאוד גדול של מתווכים וסיוע ומעקב אחרי המשפחות, לראות שכולן מוצאות דירות בשכירות. כמובן שמדובר במפונים שצריכים תקופת שכירות ממושכת מאחר שהפגיעה בבית שלהם לצערנו היא קצת יותר מורכבת ודורשת תקופת שיפוץ קשה. במהלך עם כלביא, המספרים הם זכורים היטב, פחות או יותר מצאנו כ-200 דירות מתוך 400 פונים שביקשו סיוע. אנחנו הסקנו מסקנות ביחד עם מס רכוש מאותה תקופה וגם הפעם אנחנו מפעילים בדיוק את אותו שירות. יש לנו נציגים משותפים שיושבים בבתי המלון, יש לנו יכולת דיגיטלית להגיע למפונים ולעזור להם למצוא דירות בשכירות. הפעם, המצב הוא מעט שונה מהפעם הקודמת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מיכל, תני רק אולי איזה לקח אחד מעניין שאתם לקחתם לעצמכם לקראת המבצע הזה. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אני אגיד שיש שונות מאוד גדולה ברמת הרשות המקומית, גם מבחינת הצורך של האוכלוסייה. לא דומה אוכלוסיית בית שמש לאוכלוסיית תל אביב ולא דומה יכולת התארגנות של רשויות מקומיות שונות בתוך המקום הזה. הרשות המקומית היא קריטית פה ומנהלת מאוד חשובה בתוך התהליך. זו אחת המסקנות המרכזיות שלנו מהאירוע הזה, ושאין תחליף לטכנולוגיה טובה שיכולה לאפשר ניהול נתונים טוב, אני חושבת שזו גם מסקנה חשובה שכדאי לומר אותה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הייתי אתמול במרכז ההפעלה של נתניה וראיתי את מערכות ההפעלה שקיימות בכל הארץ, יש התקדמות. זה אומנם לא הנושא שאנחנו עוסקים בו כרגע, אבל אני מניח שברשויות שמצבן יותר קשה ונפגעו, נדרשת התערבות או של שכנים או של המדינה. הרי אנחנו לא נשאיר את מי שמצבו פחות טוב מבחינה ניהולית להתבוסס לבדו. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> חד משמעית. בהפוך על מה שאמרת, המדינה צריכה לעזור מאוד ברשויות שקצת יותר קשה להן להתארגן, וקצת פחות ברשויות שכבר לצערנו הרבה מאיתנו צברו ניסיון ויודעים איך להתנהל בתוך הדבר הזה, ולכן צריך להבדיל בין אלה שצריכים לאלה שפחות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. מיכל, עוד דקה תהיי איתנו, נציג מבקר המדינה רוצה להתייחס בעניין. << אורח >> חנן פוגל: << אורח >> אני רק אמקד. בדוח התייחסנו פחות בהקשר של הטיפול במפונים אלא יותר בהקשר של שיקום תשתיות, שיקום רחובות שלמים שנפגעים בעת מלחמה, והצורך להסדיר בנוהל עבודה ביניכם לבין רשות המיסים. זה דבר שלהבנתנו לא קודם, זה דבר שעלה עוד בוועדת נזק ישיר מ-2017 והדבר הזה כרגע להבנתנו לא מקודם. יש דברים מסוימים כשיש רחוב שלם שנפגע, תשתיות שלמות, וצריך לתכנן דבר כזה כמעט מחדש, שרשות המיסים, שם כנראה זה לא בתחום התמחותה, יותר קשה. הדוח דיבר על הנושא של הסדרת תהליכי העבודה, קבלת האחריות, חלוקת אחריות בין הגופים, ונשמח להתייחסותכם כי להבנתנו זה לא קודם מאז 2017. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> זה לא החלק שלי במשרד. אני כן אגיד שאנחנו נסייע למס רכוש בכל מה שצריך ואנחנו עומדים לצד הרשויות המקומיות בכל מה שצריך. אני לא מכירה שזה בתחום אחריותנו אבל אנחנו כמובן נעזור בכל מה שאפשר לעזור לכל מי שצריך. << אורח >> חנן פוגל: << אורח >> מדובר פה על היערכות מראש, לא היערכות בדיעבד, מלכתחילה שתהיה ההסדרה הזאת כדי שכשיקרה דבר כזה ורחוב שלם יושמד, שהגופים יידעו מה כל אחד צריך לעשות, ולא בזמן אמת לנסות להיזכר מה אפשר לעשות. זו הייתה הכוונה, להיערכות מראש, וזה המיקוד שלנו שזה גם מופיע בדוח וזה נשלח אליכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יכול להיות שיש אגפים באמת אחרים אצלכם, מינהל החירום או תשתיות, אבל ברור שזה המשרד המרכזי יחד עם משרד הפנים, כלומר הרשויות שצריכות להתארגן לקראת מצבי חירום, פעם אחרת זה יכול להיות רעידת אדמה וכן הלאה. מיכל, אני מודה לך, תודה על ההשתתפות. רמי, אתה קיבלת זמן, רשמת את הכול, גם ההערות מהפעם הקודמת, גם מה שעלה תוך כדי. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> עלו הרבה סוגיות, אני מקווה שאני אתן מענה על כולן או על רובן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, תנסה לא לשכוח שום דבר. תודה. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אולי נתחיל מהסוף, מה שהנציגה דיברה כרגע. קיימת הרי חקיקה חדשה בוועדת הפנים של הכנסת, של שיקום באמצעות מתחמי פינוי בינוי. זה משהו שקשור כמובן להיערכות כזאת כשיש נזק גדול, הרס גדול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי מוביל את החקיקה הזאת? זה ממשלתי? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> ועדת הפנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוועדה עצמה יזמה את זה? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> ועדת הפנים, כמובן בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים, ביניהם גם אנחנו מופיעים שם, משרד הבינוי והשיכון, והמטרה היא לשקם אזורי פגיעה גדולים באמצעות מתחמי פינוי בינוי. זה די מקודם, רק אתמול היה דיון נוסף בוועדה, וככל שהחקיקה הזאת תתממש, כמובן יהיה לה פתרון חשוב בנושא הזה של הקמת מתחמים של פינוי בינוי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. הערה חשובה. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אני אעלה את הנקודות שרשמתי לי. אם אדוני יזכיר לי דברים שרוצים התייחסות, כמובן אני אתייחס. דיברו פה על נושא החקלאות – רצו לקבל קצת פרטים – דיברו על המסלול האדום בפרט. הוגשו לנו בעקבות מלחמת חרבות ברזל סדר גודל של כ-1,700 תביעות במסלול אדום, זה מחולק כמובן דרום-צפו, סדר גודל של 700 תיקים בדרום ו-900 בצפון. בדרום, רוב הנזקים נבעו כתוצאה מההשבתה המסוימת, כל אחד בהתאם לאזורים שלו, השבתה משמעותית ונזקים של הרס מכוון בחקלאות. הפסקת ההשקיה, כל מערכות החשמל שקרסו במקומות מסוימים בעקבות ההרס של המחבלים, זה הסתמן שם באזור הדרום. בצפון, בעקבות נטישה למעשה של כל האזור, הנזק התבטא לא מעט בדרישה לעקירה של מטעים, יש לנו סדר גודל של קרוב ל-3,000 דונם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עקירה ונזקי אי טיפול של מי שנשאר. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> כמובן, אי טיפול או שריפות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לפעמים המטע נשאר, אבל הוא נפגע בפריון שלו. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> יש שריפה בפועל כתוצאה מנפילה של טיל, שדומה לשריפה בפועל, ויש נטישה של המטעים שגרמה באמת להתייבשות של המטעים, שנאלצו אותם מגדלים לעקור את המטעים, סוגיות מאוד מורכבות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מתעקש שנייה. יש שריפה, יש עקירה מסיבות שונות, ויש פשוט פגיעה בפריון. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> יש פגיעה באי קטיף או באי טיפול שגרם לנזקים, גם עכשוויים וגם עתידיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גם בזה אתם עוסקים. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> גם בזה אנחנו עוסקים. אלה התיקים המורכבים ביותר. התיקים המורכבים ביותר נוגעים במסלול האדום של החקלאות בעיקר, גם הנזקים הם עתידיים, אנחנו צריכים לדעת איך להתייחס למטע למשל שנעקר, אז יש את העקירה עצמה, יש את הפסד היבול לשנים הבאות, מה גיל המטע, יש לזה גם השפעה, כל האלמנטים האלה נבדקים ונבחנים. לכן התיקים יהיו קצת יותר מורכבים. אני יכול לומר שמתוך 1,600 תביעות במסלול האדום, אנחנו נמצאים כרגע רק עם 400 תביעות, כלומר מרבית התביעות כבר טופלו וסוימו, חלקן במסלול הוורוד, שזה סוג של מסלול אדום שפתחנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רמי, אני רוצה לשאול בהקשר הזה. שלא נדע ושעד פסח נגמור את כל המלחמות, אבל לו ניפגש שוב עם אירוע דומה, האם יש איזשהם, אולי זה לא חוקים ותקנות שעברו פה, אבל איזשהם הסדרים מוצקים שתוכלו להפעיל מייד ולא להיכנס בכלל לסדרה של דיונים אקדמיים, באמת אקדמיים, של מה סוג הנזק, מה הנזק הלגיטימי וכו', כל מה שעשיתם בשנתיים האחרונות? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> בוא נעשה הבחנה בין מסלול ירוק, מה שנקרא, מסלול ירוק ארצי, או מסלול אדום. במסלול האדום, זו תביעה פרטנית של כל עסק ועסק, כל אחד בהתאם לנזקים שנגרמו לו, אין איזה מתווה קבוע שאפשר לבנות למסלול אדום. מה שכן הצלחנו לעשות, במסגרת המסלול האדום הצענו מסלולים חלופיים פשוטים יותר, שקראנו להם המסלול הוורוד, עבור כל מיני מגדלים בצפון, בדרום. במסגרת המסלול הארצי יש לצורך העניין מתווה מגירה, מה שנקרא, וההפעלה שלו תלויה בתקופות הרלוונטיות, בהתארכות הלחימה, כמו שהתבטא גם שר האוצר בהודעה לעיתונות. הוא הסביר שהמתווה הקיים שהפעלנו אותו בחרבות ברזל ובעם כלביא יהיה המתווה שיופעל גם באירוע של שאגת הארי, וצריך לעשות את ההתאמות שלו. לצורך העניין, לו ועדת כספים תקבע דיון, יש לנו יכולת תוך 48 שעות להציג חקיקה שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בוא נקפוץ ישר לנושא שעלה מספר פעמים. מה הסטטוס? דובי אמיתי בירך, אתה שובחת, אבל הם צודקים, עד שלא נועלים את העניין, עד שלא קונים כרטיס פיס, אי אפשר לצפות למשהו. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אני אסביר. כבר בשבוע הראשון – לא סתם דובי אמר את מה שאמר – כבר בשבוע הראשון, יום שבת התחילה המלחמה, ביום חמישי בשבוע לאחר מכן כבר התכנסנו יחד עם כל המגזר העסקי ודנו בנושא של המתווה המוצע. התקבלו הסכמות באותו שבוע כבר, כלומר הדברים כבר התגבשו לגמרי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה יודע להסביר למה ועדת כספים לא דנה בתקנות? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אני לא מכיר את לוח הזמנים של ועדת הכספים. עד כאן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה קשור בוועדת הכספים או באוצר? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> האוצר כבר אמר את האמירה שלו. שר האוצר אמר בפירוש שהמתווה המוצע, הוא מסתמך על מתווים קודמים, אין מבחינתנו שום מניעה לקיים דיון בוועדת כספים ולהציג את הדברים. כמו שאמרתי, אנחנו מבחינתנו תוך 48 שעות יכולים להציג חקיקה של אותן תקנות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> קחו בחשבון, שמאחר והמתווה מבוסס על דיווחים למע"מ, ממילא הדיווחים למע"מ – נגיד אפילו מישהו מדווח חד-חודשי, אני לא מדבר על מישהו שמדווח דו-חודשי, שהנתונים שלו יהיו רק במהלך חודש מאי 2026, אבל גם מי שמדווח בדיווח חד-חודשי הדיווח שלו של מרץ, הכי מהר שאפשר זה ב-1 לאפריל. עד התקופה הזאת, ממילא גם אם ירצו להגיש תביעה, לא ניתן להגיש תביעה. אני מאמין שבימים הקרובים המתווה הזה כבר יוגש ויעמוד בדיונים בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז הוא לא מוגש. אני מכיר מצב – או שהאוצר הניח על שולחן הוועדה, מזכירות הוועדה, ועדת הכספים, או שלא הניח. הם לא יכולים לדון על מה שלא הונח. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> כמו שאמרתי, מבחינתנו, לוח הזמנים להציג את הדברים, לא יותר מ-48 שעות, ברגע שוועדת הכספים תתכנס, תגיד יש דיון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הם יודעים את זה? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אני מניח שכן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למה שלא תגישו? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אני לא יודע בדיוק את ההתקשרות, מי צריך להרים את השלטר ראשון. מבחינתנו, אנחנו ערוכים. כמו שאמרתי, בנושא של תביעות פתוחות בחקלאות, סך הכול יש לנו 400 תיקים במסלול האדום, רובם התיקים המורכבים – עקירות ונזקים מורכבים. לגבי כולם, בלי יוצא מן הכלל, גם אלה שטוענים שעדיין לא קיבלו את המענה המושלם, כולם בלי יוצא מן הכלל מקבלים מקדמות נכבדות. כשאנחנו סוגרים תיק, 80%, 70% מהתשלום כבר בוצע במהלך כל התקופה, כלומר הוא לא נמצא בחסרון כיס של אפס. אנחנו מקדמים, כל תקופה, יצרנו אפילו קשר – כמו שאתם יודעים, קיימנו כנסים רבים בצפון, בדרום, נפגשנו פיזית עם אותם מגדלים, כל אחד הציג לנו את הצרכים שלו והתקיימו דיונים כדי לקדם נושא של מקדמות כדי לאפשר להם תזרים וקידום העסקים שלהם עד להשלמת התביעות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דובי הזכיר את החשש שעד אחרי החגים הלאומיים אנחנו לא נוכל להתקדם. המונח שהוא הציג כאן, קרן בערבות מדינה, למה הוא התכוון והאם יש צורך והאם אתם בוחנים את זה? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> לא נוגע למס רכוש, עד כמה שאני יודע. קרן בערבות מדינה זה לא שלנו, יכול להיות של האוצר. לא מכיר, לא דרכנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני חוזר ואומר לטובת מי שעוקב אחרינו ולטובתנו, שמבחינתכם אתם ערוכים להחלטות של ועדת הכספים. אגב, ועדת כספים יודעת להתכנס גם בפגרה. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> בהחלט. עוד נושאים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קודם כול, הקרן עצמה – זה עוד מדוח המבקר והערנו על זה גם בישיבה הקודמת – איך שומרים על הקרן? אני מכיר את העמדה העקרונית של האוצר, מופיע גם אל מול שאלות של קרן הביטוח הלאומי: מה אכפת לכם, זה אנחנו, זה אחריות של המדינה, יש פה מדינה גדולה. << אורח >> גרמן קונסטנטינובסקי: << אורח >> זו אותה התייחסות, אני אתייחס. הקרן היא קרן פיזית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה מבהיל עכשיו את המאזינים והצופים כי הם בטוחים שיושבים על איזה שקים עם כסף. << אורח >> גרמן קונסטנטינובסקי: << אורח >> הקרן היא לא פיזית, הקרן היא רישומית. היא מתבססת על גבייה של מס רכוש ומס רכישה. בהתאם להחלטה בתקנות שמותקנות, שיעור מסוים מאותו המס מועבר לקרן לרישום להתחייבות. זו ההתחייבות. בשנה שעברה זה היה 100% הפרשה, שזה סכום של בערך 13 מיליארד שקל שהועבר בשנה שעברה, השנה הורידו את זה חזרה ל-25%, אבל כנראה שיתקנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תגיד עוד פעם את המספרים. נגיד בקרן, תיאורטית, רישומית, כמה יש? << אורח >> גרמן קונסטנטינובסקי: << אורח >> בקרן, תיאורטית רישומית היום יש כ-13 מיליארד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מתוך זה כמה יש במרתפים? כמה יש פיזית? << אורח >> גרמן קונסטנטינובסקי: << אורח >> אין במרתפים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, אז מה כן? << אורח >> גרמן קונסטנטינובסקי: << אורח >> שוב, הקרן היא רישומית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כולה רישומית. אוקיי. << אורח >> גרמן קונסטנטינובסקי: << אורח >> אני אסביר את המנגנון, להבנה. רשות המיסים גובה את המס, ונגיד שההחלטה שבאותה שנה מס רכישה מועבר ב-100%, הסכום הזה מועבר במזומן לחשב הכללי, החשב הכללי משתמש באותה הגבייה במזומן לצרכים השוטפים, במקום לגייס עכשיו אגרות חוב ולשלם עליהן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לעצור כאן כי אני מכיר את העמדה ואני מניח שזה המצב, רק שאלה. משרד המשפטים, אתם לצורך העניין הגורם האובייקטיבי כאן בשולחן הזה. אני מקווה, מניח, שההליך הזה הוא הליך חוקי, אבל צריך להגיד, הוא מפתיע מאוד תושבים, אזרחים רבים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זאת שאלה שישראל, הנציג השני של משרד המשפטים, צריך להשיב עליה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תוודאי שהוא עולה ואז אנחנו נענה על זה. אני מבין את העניין הזה, אנחנו נעצור פה, זה נושא ענק שלא נוכל לגמור אותו כרגע. הוועדה לניגוד עניינים. שוב, משרד האוצר – אומרת החברה ממשרד המשפטים, אנחנו נתמוך, אבל המשרד צריך לרצות לקדם את המהלך. הוא צריך לרצות, לא להניח את מס רכוש במצב של ניגוד עניינים ולייצר ועדה מנהלית תחת ההנחיות, החקיקה של בית דין מנהלי. << אורח >> גרמן קונסטנטינובסקי: << אורח >> אנחנו מתנגדים אגב לעמדה הזאת של משרד המשפטים, קיימנו דיונים ויצא מכתב של מנכ"ל רשות המיסים למשרד המשפטים. רשות המיסים נמצאת בניגוד עניינים מוחלט בנושא הזה. לא יכול להיות שאנחנו נקבל החלטות, שאנשי קרן הפיצויים יקבלו החלטות לגבי מישהו שהוא צריך להיות מפוצה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי, אני שואל: האם המשרד עצמו – המשרד, לא הרשות – יכול לעשות? אני מניח שזאת הכוונה אולי של משרד המשפטים, שמשרד האוצר יקים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אפשר כך ואפשר כך. זה מודל שקיים משנת 1992, חוק בתי דין מנהליים. עם כל הכבוד לרשות המיסים ולמשרד האוצר, הם לא ישנו מודל שקיים משנת 1992 ופועל גם במקומות אחרים במשרדי הממשלה, למשל ועדת ערר של הרשות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש בתכנון, ועדות התכנון יש להן, רשות התכנון. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> יש בתכנון ובנייה, יש בארנונה, יש ברווחה, יש בחינוך, יש המון ועדות ערר. יש דרכים לפתור את זה. בחוק בתי דין מנהליים יש מנגנונים שאמורים לפתור את הקשיים שהועלו כאן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז בואו נשמע. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אגב, אתם לא קיימתם איתנו שום שיח בנושא ההתנגדות שלכם. חבל. << אורח >> גרמן קונסטנטינובסקי: << אורח >> אז אני אומר שמנכ"ל הרשות הוציא מכתב למנכ"ל משרד המשפטים, ואני מניח שיהיה המשך השיח, אבל העמדה העקרונית שלנו היא שאנחנו נמצאים בניגוד עניינים מוחלט ולא יכול להיות שאנחנו נמשיך. יכול להיות שזה יועבר למשרד האוצר כפעולה ולא רשות המיסים, אבל נכון לעכשיו, קרן פיצויים צריכה לטפל בעררים של עצמה ולקבוע סדר דיונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> על זה הסכמנו, הסכמנו שזה לא בסדר וצריך לשפר את המצב. << אורח >> גרמן קונסטנטינובסקי: << אורח >> אז אנחנו טיפלנו בזה והוצאנו מכתב מפורט. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוועדה הזאת, היא לא אוהבת להגיד – איך נגיד, אני נשמע כמו אימא שלי, היא לא אוהבת להגיד פעמיים. אמרנו פעם אחת, המבקר אמר. יותר מזה, אתם אומרים, אז כל מה שנשאר זה בין אזעקה לאזעקה לקדם את המהלך הזה. זה יושב אצלכם, אתם מבינים את זה, אני מרגיש שזה מטריד אתכם, בצדק, אז פשוט לבצע. בסדר, אנחנו נעקוב אחר הסוגיה הזאת. << דובר >> פלורינה הלמן לוין: << דובר >> הנציג ממשרד המשפטים הגיע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לך. << אורח >> ישראל מדן: << אורח >> שלום, אפשר לשאול שוב את השאלה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לגבי הקרן רציתם לשאול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש קרן שאני מניח ש-98% מאזרחי המדינה היו בטוחים שבאיזשהו מקום משקיעים את הכספים של מס רכוש שהם משלמים, ולא יודע מאיפה עוד מגיעים המקורות, והכסף שם מחכה לזמן חירום. העמדה של האוצר, של החשבות, היא אחרת, גם לגבי ביטוח לאומי – בקיצור, חבר'ה אל תדאגו, יש פה אבא עשיר, אנחנו נדאג לכם, יתרון הגודל. אין כסף. בקיצור, יש התחייבות, יש אבא גדול שיש לו התחייבות, אבל אין כסף, אין כסף ייחודי. << אורח >> ישראל מדן: << אורח >> ישראל מדן, משרד המשפטים. שימוש בכספי הקרן צריך להיעשות על פי הייעוד שלהם בחוק, וכל סטייה מכך מחייבת בחינה משפטית באשר למנגנון המתאים לזה, ואם בעבר נעשה שימוש כזה או אחר, כמובן צריך לבחון את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, זאת לא השאלה. אני מבין. אין פה טענה שמשתמשים בכסף – או אולי כן. מה שמוחבא במחשבה זה שהכסף בכלל לא קיים. אז הוא קיים רישומית, אבל לך תוכיח איזה כסף יצא על פעולות חשובות ברווחה או באיכות סביבה. איך אתה מבטיח שהכסף הזה יהיה? הרי אם אתה שם אותו בצד כדי להבטיח שהוא יהיה, או שהמנגנון הוא אחר לגמרי – של נוסח, אני לא רוצה להגיד יהיה בסדר, כי אני לא רוצה להאשים אתכם חס וחלילה בזלזול – אבל קודם כול רוצים לוודא שהמהלך הזה הוא חוקי והוא מאושר, הוא עמד בבחינה משפטית. << אורח >> ישראל מדן: << אורח >> כפי שאמרתי, הייעוד של הכספים האלה הוא קבוע בחוק, וכל סטייה מזה צריכה חוות דעת משפטית. את שאר השאלות אני חושב שצריך להפנות לגורמי האוצר ולא למשרד המשפטים << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מסכים איתך. כל מה שאני מבקש ממך זה להיות זה שמתבונן ועדיין מנחה את הייעוץ המשפטי אולי של המשרד. אני מוטרד בעיקר, קודם כול, בראש ובראשונה, מהשאלה האם ההליך הזה הוא הליך חוקי. כשאתה אומר הכסף הזה, איפה הכסף הזה? זאת השאלה הראשונה שהדיוט כמוני בתחום שואל: האם יש כסף, איפה הוא נמצא? ואני מניח שהתשובה היא לא, הכסף לא נמצא, אבל הוא בהתחייבויות. כמו שיש התחייבויות להחזיר כספים ללווים אחרים, גם פה אנחנו שומרים ובטוחים ביכולתנו להחזיר, לייעד את הכסף בזמן החירום. הנושא לא סגור, אני לא יודע. רמי בוודאי לא צריך לעסוק בזה. אני לא מקבל תשובה לעניין. אתה רוצה להתייחס? << אורח >> חנן פוגל: << אורח >> השאלה באמת בעינה עומדת. גם בדוח עצמו ראינו שהדבר הזה לא סגור, לא מבחינת ההשקעה, לא מבחינת הריבית שמוצמדת אליה, והכסף שבסופו דבר אפילו מבחינה רישומית עמד בפתח המלחמה, הוא לא הספיק לצרכים שעלו באותה תקופה, והדבר הזה לא נסגר במשרד האוצר, גם משרד המשפטים כנראה נדרש לעניין. << אורח >> גרמן קונסטנטינובסקי: << אורח >> עובדתית הוא הספיק, תשלומים לא נעצרו, הכול שולם. אתם צריכים להפריד בין המזומן לבין ההתחייבות. כמו כל תקציב המדינה, לצורך העניין, יש תקנה תקציבית, ממנה אנחנו משלמים, זה המזומן. ההתחייבות לזה היא חוקית, כמו שהמדינה מתחייבת בכל דבר לשלם שכר לצורך העניין, אין איזושהי קרן אבל כל עובדי המדינה מקבלים את השכר שלהם. << אורח >> חנן פוגל: << אורח >> מה שאתה אומר, שבעת קרות אירוע אתם יודעים לגייס את הכסף הזה ממקורות אחרים. השאלה אם הדבר הזה עומד משפטית. << אורח >> גרמן קונסטנטינובסקי: << אורח >> נכון. בדיוק כך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בדיוק כך. מה אתה אומר? << אורח >> גרמן קונסטנטינובסקי: << אורח >> שבכל עת, מדינת ישראל יודעת לגייס את המזומן. ההבדל הוא בין התחייבות לבין התשלום המזומן. בכל עת מדינת ישראל יודעת – עד עכשיו לפחות ידעה – לגייס את סכומי הכסף הנזילים בשביל תשלומים שוטפים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רושם לעצמי שזאת העמדה, וזה בסדר. קודם כול חשוב לומר שיש פער בין התפיסה נגיד של האזרחים, התושבים, לבין אופן הפעולה, זה לגיטימי לחשוב ככה. ארגונים גדולים עם צי רכב גדול לא תמיד עושים ביטוחים כמו שעושה אדם פרטי, בגלל יתרון הגודל. זה סוג של אלגוריה על העניין. אני עוצר כאן את הסוגיה הזאת. בואו נמשיך, מהדברים הגדולים לדגים שלנו בדובאי. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> ברגע שייקבע המתווה, הוא מתווה כללי, אין מתווה פרטני. הסוגיה שהוא העלה נכונה אולי למי שיש לו זכאות למסלול אדום, ואז הוא יכול להעלות כל טענה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רמי, אבל אנחנו יכולים להיתקע עם יבוא שלא יכול להגיע או עם יצוא שלא יכול לצאת, וזה ברור, זה מצב חירום. מצב חירום זה שניתקים קווי התקשורת, בין היתר של סחורות. אז בזה צריך לעסוק מראש. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> יש מענה מסוים. במתווה הארצי – אם נחזור רגע לחרבות ברזל או עם כלביא – יש מענה מסוים, כלומר עצם זה שלא מגיעה סחורה, ממילא היא לא נמכרת, זה מקטין את המחזור, מעלה את ההוצאות. זה המתווה שבסופו של דבר בא לתת פתרון. אין פתרון חליפה לכל אחד ואחד, זה ברור לנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. אירועים מתוכננים. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> עלתה סוגיה, העלו את זה בנושא של 28 בפברואר. היינו בדיוק בערב פורים, והרבה עסקים, הפקות וכיוצא באלה, דיברו על זה שתכננו כל מיני מופעים ואירועים ובסופו של דבר זה לא בא לידי ביצוע. דיברנו עם המגזר העסקי, הזכירו פה את דובי אמיתי, גינדי. הסוגיה הזאת עלתה, הצענו איזה פתרון מסוים, אני מקווה שזה גם יקרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר. כן, הוא אמר שהם יעבדו על זה. סוגיית העובדים השעתיים. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> זה בסוגיית החל"ת. אנחנו פחות בנושא של החל"ת, זה יותר אגף התקציבים. אני פחות מכיר את הנושא הזה. החל"ת זה לא בסמכות מס רכוש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אגב, במתווה ניתן מענה כמובן לתשלומי שכר. לא העלו את זה, אבל כל עובד – בין שבא לעבודה, בין שהוא לא בא לעבודה, אבל המשכורת שולמה לו – המתווה נותן פיצוי של 75% מהשכר ששולם בפועל, כלומר עובד שנעדר או עובד שכן הגיע לעבודה, שכרו כמובן לא יימנע, הוא יקבל את זה במסגרת אותו מתווה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. עוד משהו רשום לך? אם לא, יש לנו עוד זמן ואני רוצה לנסות להעלות את עמוס כהן, החקלאי שמבקש להיות איתנו בקשר, ואני אחר כך אדבר בשם מילואימניק, אורן, שהוא בדרך למילואים ומבקש שנעלה נקודה. עמוס כהן. גם אתה מילואימניק. << אורח >> עמוס כהן: << אורח >> אני מילואימניק, כן. אני בצו שמונה מתחילת המלחמה הזו וכל המלחמה הקודמת של חרבות ברזל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאיפה אתה, עמוס? << אורח >> עמוס כהן: << אורח >> אני ממושב נטועה בגבול הצפון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תתחיל מזה קודם כול. נטועה, מטרים מהגבול, ואתה בכיתת הכוננות מן הסתם. יפה. << אורח >> עמוס כהן: << אורח >> נכון, והמטעים שלי נמצאים ממש ממש על הגבול, לאורך כל הגבול מול הכפר הכי עוין שנקרא עייתא א-שעב. במהלך המלחמה הקודמת – אני כרגע לא מדבר על המלחמה הזו – נמנע מאיתנו להגיע לשטחים. אני בכל אופן ניסיתי להגיע לשטחים כי יש לי את המשק חקלאי, הדובדבן, רבים בארץ מגדירים אותו כמשק הכי מתקדם, הכי טוב, הכי רווחי בארץ, שבניתי אותו במשך 40 שנה לאורך הגבול. ולמרות כל הניסיונות שלי, המשק חרב, חרב ומס רכוש בשנת ה-24 - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה קורה בפיקוד צפון? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אני יכול להשלים אותו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו נמתין רגע לעמוס, ואנחנו ננצל בינתיים, ניתן שירות לאיש מילואים אחר שהוא בדרך לפעולתו, הוא בעלים של חברת ברים כבר 11 שנים. הוא קיבל מקדמה של 60% בעם כלביא, אבל מאז הוא לא קיבל את היתרה. הוא ניסה לדבר עם ארבעה נציגים ולא קיבל מענה, יש לו בעיית חמצן. דבר שני, הוא אומר באופן כללי על מצב של גדילה: בחברה שלי באופן אישי, סגרתי עסקה שהבטיחה לי בערך פי שניים הכנסות במרץ 2026 לעומת 2025. תכננתי את עצמי, וכמובן היו גם הוצאות, וזה כמובן יירד לטמיון. הוא לא בהאזנה אבל בשביל הפרוטוקול ובשבילנו, מה סוג התשובה? ענית חלקית אבל תחזור. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> פרטים לגבי כאלה ששילמו 60% והשלימו את התביעה, אני מוכן לאחר הישיבה לקבל את הפרטים שלו, לנסות לראות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מצוין. אנחנו נחבר. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> הזכרת שהוא משרת מילואים. למשרתי המילואים יש מסלול ייחודי, מסלול משרתי מילואים, שגם בו אנחנו מטפלים יחד עם משרד הביטחון. אנחנו מסייעים להם בכל התחשיבים ובהוראת הביצוע שנרשמה, שיתוף פעולה מלא איתנו. אנחנו בסופו של דבר מפעילים את המסלול הזה, נמצא אצלנו, אז ככל שהוא עושה שירות מילואים ויש לו גם את האפשרות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו נעשה חיבור. מה לגבי העסקאות? הוא כותב – אני לא יודע, אולי אפשר להוכיח את זה. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> הנושא של צמיחה עלה בכל הדיונים. אנחנו לא נוכל לתת מענה של צמיחה לעסקים, בסוף זה חישוב נומינלי, תקופה מקבילה שנה אשתקד מול התקופה הנוכחית, כך נעשה בכל האירועים. אין מענה ייחודי לנושא הזה של צמיחה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תשובה כואבת כי יש בה חוסר הוגנות של מדינה כלפי האזרחים, היצרנים שלה. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> צריך להביא בחשבון שכנגד צמיחה יש גם במקרים אחרים ירידה משמעותית בעסקים, אז ככל שאנחנו לא נוקטים בשיטה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, אבל אפשר לומר שבממוצע אנחנו בסדר. אני חושב שאלו הנקודות שהיו מועלות, ואנחנו ניתן פתחון פה. עמוס, אתה איתנו? אני מקווה שאתה בסדר, מה קורה שם? << אורח >> עמוס כהן: << אורח >> אני לא יודע עד איפה שמעתם, אבל אני אומר שבמהלך 2024 מס רכוש ליווה אותנו, אורן ורמי, בצורה מופלאה ואני רוצה לשבח אותם על כך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יישר כוח. << אורח >> עמוס כהן: << אורח >> אבל – וזה האבל הגדול – מ-2024 יש נתק, נתק. איך שנגמרה המלחמה התחלתי את השיקום, ההוצאות אדירות. אני לא יכולתי לראות את העצים שלי שנבלו חרבים כך, ומייד התחלתי עקירות ונטיעות מחדש. השיקום של המשק שלי זה עשרות מיליונים, והתהליך הוא עד 2032. ההוצאות שלי, רק ב-2025 הוצאתי 5 מיליון שקל. אני מבקש, התחננתי לפגישה – תנו מקדמות לפחות על מה שמסכימים, וגם אם נתתם יותר אתם אמורים לתת לי עד שנת 2032, יש לכם איפה לקזז. למה לא נפגשים? אני מתחנן, הולך לפגישות, שום דבר. זה פתאום נהיה מקצה לקצה, כנראה שהם עובדים קשה מדי, רמי ואורן, אני לא יודע, תסייעו להם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עמוס, בוא נעצור. אתה מכיר את הנושא, רמי? ודאי. אז מה שאתה יכול להגיד, זה לא דיון פרטני, אבל תיתן תשובה כללית. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אנחנו עושים מאמץ כמובן לסיים את כל הטיפול, כל התביעות. נגיע גם אליו, אנחנו מכירים אותו טוב מאוד, התלווינו אליו, למטעים שלו, מכירים את המטעים שלו, מכירים את הצורך בסיום הטיפול בתביעות שלו. מקווה שקצת נשתחרר מהלחץ הנוכחי, נמשיך את העשייה שלנו גם מול תביעות הצפון והדרום במסלול האדום. << אורח >> עמוס כהן: << אורח >> מה עם המקדמות? לפחות מקדמות. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> יכול לבוא בחשבון. נבדוק את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עמוס, יכול להיות שתהיה תמורה לאגרה על זה שעלית. << אורח >> עמוס כהן: << אורח >> אני שמח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם רמי אמר יכול להיות, אני רואה בזה פתח. אתה יודע לדבר איתו. << אורח >> עמוס כהן: << אורח >> אנחנו מכירים טוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עמוס, תודה. << אורח >> עמוס כהן: << אורח >> תודה לכם. תודה לרמי, תודה לכולכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תהיו חזקים ושיהיה דור חדש ממשיך. << אורח >> עמוס כהן: << אורח >> יש לי, יש לי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איזה כיף. זה כיף גדול, זה מצוין. << אורח >> עמוס כהן: << אורח >> אבל תנו לו תקווה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הינה, עכשיו אנחנו מגייסים אותה. רמי, בזמנו דיברנו יחד עם החקלאים קצת לגבי תקומה על תוספת כוח אדם. יש אנשים שעובדים, בסוף לא כולם מגויסים, ואתם זכאים לסיוע, אתם בוודאי זכאים לסיוע – אתם חיל אוויר, פיקוד עורף ומס רכוש. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> כרגע הסיוע הוא מתוך הרשות, למרות שאנחנו גם עושים מדי פעם מכרזים חיצוניים וקולטים לא מעט עובדים לתקופות של שנתיים ויותר. יש חשיבות אבל כמובן, לדוגמה בתיקים הללו, מי שלא מכיר את המערכת ואת הניסיון בתחום החקלאי, לא כל כך יעזור לנו כנראה. צריך ניסיון, צריך אנשים בעלי מקצוע בתחום, וזה קצת כנראה חסר יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מכיוון שמדובר בכסף גדול אז צריך אחריות גדולה מבחינתכם, זה כסף של כולנו, אבל מדובר באנשים שנשלחו, נשארו על קו הרכס, תרתי משמע, והם מייצגים אותנו ואת האתוס הלאומי. תודה. מזל טוב ביסמוט. אני לא מברך את יושב-ראש הוועדה השכנה, אלא זה השם של הנציגה. מזל טוב זה שם פרטי? << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> מזל טוב זה שם פרטי. רוצה לשמוע את הסיפור למה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בטח רוצה, בשביל מה באנו. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> אימא שלי הייתה חלק מחמישה אחים במשפחה. לכולם נולדו רק בנים זכרים. אמרו: מה זה, מתי תיוולד הבת הבכורה? וכשנולדתי, אמרו מזל טוב, נולדה בת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נהדר. יופי, אז אנחנו שמחים שנולדת ואת בריאה ואת איתנו, ועכשיו בואו נטפל בעניין. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> של מורי דרך. אני הממונה על הפרט וגם סגנית יושב-ראש ואני מתעסקת רק בלספק מידע ולהשיג כספים מרשות המיסים וביטוח לאומי לכל האנשים, אני כמעט לא מנהלת את עצמי, כל יום אני מקבלת איזה עשר שיחות טלפון. ביטוח לאומי למשל, עד היום אני מחכה לתשובות, אני לא מקבלת. למשל, אצלנו אנחנו שכירי יום, גם העצמאים וגם השכירים, ולכן גם אלה מעל גיל 67 – כי אצלנו בענף עובדים עד גיל 85. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> מה שקורה זה שמקבלים, למשל דוגמה חיה, מישהו כבר התעצבן שמאוגוסט על עם כלביא החליטו שמשלמים 134 שקלים כפול עשרה ימים, החישוב קל, 1,340 שקלים. מורה הדרך מקבל תשובה, אתה לפי צו סיווג מבוטחים והנוסחה מאוד מורכבת. מה, זה פיזיקה גרעינית? אמרתי לו, מישהי פנתה לרדיו ותוך ארבעה ימים היא קיבלה את הכסף. הוא פנה לרדיו והוא רצה יותר מידע. הוא פנה אליי, דיברתי עם גילי תמיר, נתתי לה את כל המידע, את כל האנשים, היא מחכה ממני לעדכון. דיברתי עם כל מנכ"ל שאפשר, ועדיין לא קיבלתי תשובה. איש אחד למשל, הוא בן 75, נתנו לו בחרבות ברזל מענק 1,800 שקלים. לפני שבוע הוא קיבל מכתב שהם רוצים את הכסף בחזרה. למה? הם לא כתבו גם את הסיבה, אין עם מי להתמודד, אין עם מי לדבר וצריך להעלות את הבעיה הזאת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בואו רגע נתעכב על עניין אין עם מי לדבר. נגיד אזרח מן השורה, בוודאי נציגה. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> הבנתי ביטוח לאומי, לא הבנתי שזה קשור אלינו. היא דיברה על מתווה של ביטוח לאומי. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> אבל זו ועדת ביקורת המדינה, אז מה, אי אפשר לדבר על זה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, אני שם את רמי ב-hold. אני חשבתי שזו הייתה דוגמה והתכוונת גם אליו. תמצאי את המספר שלי, ונדבר. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כרגע לא קשור, אבל נגיד שאזרח רוצה לדבר, איך הוא עושה את זה? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> יש לנו את מערכת CRM שלנו, מערכת פניות שנותנת מענה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה הקצב? מה ההגדרות? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> קצב מהיר מאוד. כמעט אין לנו פניות פתוחות, כלומר כל פנייה נענית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני כותב, אתם לא יודעים מי אני, תוך כמה זמן אני אקבל תשובה? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> 24 עד 48 שעות, לכל היותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כבר יוצרים איזשהו קשר. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> יוצרים קשר, אפילו מפעילים את מי שצריך להפעיל, אם זה קשור לחוליה מסוימת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. תודה רבה. אחרונת המבקשות לדבר זאת בקי כהן. שלום, בקי. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> שלום לך, חבר הכנסת, יש לי כמה שאלות אבל אני יודעת שזמננו קצר אז אני אתמקד בשאלה הכי חשובה לי, וזו פנייה למס רכוש. אני מהפורום למאבק בעוני ואנחנו מדברים על אנשים שאין להם כסף פנוי לתקן דברים בעצמם, והשאלה שלי היא לא לתקן ולקבל החזר כספי, אבל מבקשים שהתיקון יהיה שבעצם מס רכוש יעשה את זה. אני אשמח לשמוע טיפה הסבר איך זה אמור לקרות. הניסיון שלנו – יש לנו מרכז זכויות בקריית שמונה, וגם כשמדובר במבנה שלם עם בית משותף שזה המצב הקלסי שבאמת בעייתי יותר שמישהו אחד יתקן, אנחנו מקבלים פניות שאומרות שיש עם זה קושי מאוד גדול. שולחים קבלן, אבל אחר כך מצפים שאנשים לבד ינהלו מולו משא ומתן, אז אני לא רוצה להיות במצב של תלונות אלא במצב של לשמוע איך זה אמור להתנהל ומה אמורים לעשות אם זה לא מתנהל ככה עם מס רכוש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, בקי. בקצרה, ואני מסכם. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> יש שלוש דרכים להגשת תביעה בנזק ישיר. תביעה אחת נקראת תביעת מסלול מהיר, הפעלנו אותה כבר בעם כלביא, היא ממשיכה גם היום. תביעות נזקים של עד 30,000 שקלים, יכול האדם להגיש בעצמו את התביעה ללא צורך בהתערבות שלנו, ללא שמאי, תוך שבעה ימים הכסף גם בחשבון. מה שהוא צריך לעשות זה לתעד את הנזקים, צילומים, ולאחר התיקון להגיש את החשבוניות. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> אבל הוא צריך לשלם קודם ולקבל חשבונית. אין לבן אדם כסף. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אם זה נעשה תוך שבעה ימים אני חושב שכל קבלן יסכים לקבל צ'ק דחוי להשלמת המלאכה שלו עד שאתם תקבלו את הכספים. כך זה נעשה דרך אגב גם בתיקוני רכב – אנשים משלמים, נותנים צ'ק דחוי לחודש עד שהביטוח כבר משלם את הכסף, כך גם אצלנו. שבעה ימים אני חושב שזה משהו שהוא נכון ופשוט. אופציה שנייה זה כמובן שאנחנו שולחים שמאי שלנו, מעריך את הנזקים, אדם מקבל תשלום עבור אותם נזקים לפי הערכת השמאי שנבחנה והוא מתקן בעצמו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, הוא מקבל כסף ומתקן. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> כן. הוא בוחר לעצמו את הקבלן, כמובן בהתאם להערכת הנזק שלנו. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> זה לא עובד. ומה האופציה השלישית? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אופציה שלישית, במקרים מסוימים – זה לא אופציה מומלצת אצלנו, אבל זה אופציה קיימת – כמו שנתת דוגמה, לאנשים שאין להם יכולת, מבוגרים, או נגיד רכוש משותף של כמה דיירים, אז האופציה היא במסגרת הפעלה של חברת עמיגור שלנו, שהיא מבצעת את התיקונים בהתאם להנחיות שלנו, בהתאם להערכות שלנו, והם לא צריכים להוציא שום שקל, למעשה האדם לא מוציא כספים, הכספים משולמים ישירות מאצלנו לעמיגור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בקי, זאת למעשה תשובה פשוטה, לא? << אורח >> בקי קשת: << אורח >> אני רק רוצה לשאול למי אמורים לפנות כשבעצם - - - << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> כשבא נציג שלנו, להגיד לו: אנחנו רוצים לבצע לא בשיקום עצמי אלא בשיקום של חברה משקמת, למנות את עמיגור לצורך התיקון. ככל שהדברים באמת מתאימים ונכונים, אנחנו נפעיל את אותה חברה משקמת. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> מה זה מתאימים ונכונים? מה התנאים? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> לא כל מקרה. אם בן אדם צריך להחליף חלון, אנחנו לא נפעיל בשביל זה את החברה המשקמת. יקבל כסף, יפנה לזגג קרוב ויבצע את התיקון, אבל אם מדובר סתם לדוגמה על אנשים מבוגרים שאין להם יכולת לפנות לקבלן, לנהל את כל הדברים האלה, אנחנו בהחלט מתחשבים ומפעילים את החברה המשקמת, החברה המשקמת עומדת מולנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאה אחוז. תודה. תחדד עוד פעם את המסלול השני. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> המסלול המהיר, של עד 30,000 שקל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, זה הראשון. והשני? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> זה המסלול הקלסי, הרגיל. מגיע שמאי, נותן הערכת נזק, אומר סתם לדוגמא 20,000 שקל הנזק, מועבר הכסף לחשבון הבנק והבן אדם מתקן בעצמו. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> הבעיה היא כמובן שהקבלנים בצפון לא מסכימים לעבוד בסכום שמאשרים להם ולכן בעצם האופציה היחידה שנותרת היא לבקש לפי המסלול השלישי, שמס רכוש ימצא את הקבלן שמוכן בכסף שהם נותנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה בדיוק הרעיון. הרעיון שאם עמיגור מבצע - - - << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> בסוף אנחנו עובדים עם ערכים ריאליים כמובן. אין מציאות שממציאים סכומים שהם לא קיימים בשטח, בסופו של דבר זה ממצה את הנזק. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רמי, תודה בקי. אני מסכם. קודם כול אני רוצה להביע תודה לכל מי שהיה איתנו כאן ומי שהיה בזום. אני רוצה להוקיר את הפעולה של בעלי העסקים, העובדים, החברות, החקלאים, אזרחי ישראל, שנושאים בנטל האזרחי, וכמובן לכם, אנשי מס רכוש, על המחויבות, המקצועיות. לפי בקשת חבר הכנסת לוי, במרץ 2027 יתקיים כאן דיון מעקב על קצב גביית המענקים שניתנו ביתר, ואם אתם לא מאמינים, תבואו ותראו. בהמשך להסכמות אליהן הגיעו רשויות המדינה ובעלי עסקים, הוועדה מצפה מוועדת הכספים לסייע בנקודות הבאות לכשהנושא יגיע לדיון. אחד זה כל סוגיית החל"ת, הפיצוי על חמשת הימים הראשונים, סוגיית ה-28 בפברואר, תקרות הפיצוי, חברות מעל 400 מלש"ח, עובדים שעתיים, אירועים מתוכננים, כל מה שאפשר יהיה לשפר גם אחרי שהגיעו להבנות – פה אני מדבר בתוך הבית הזה – אני חושב שוועדת הכספים יכולה לשפר. ואני מבקש, דורש, ממשרד האוצר להיות פרואקטיבי, לא לחכות שיקראו לו, אלא להניח את התקנות על שולחן ועדת הכספים באופן מיידי, זו הציפייה ותלחצו אותם. אנשי מדינת ישראל מחכים למהלך הזה. אני חוזר פעם נוספת, אחרי המבקר ואחרי הישיבה הקודמת, על חשיבות מה שקוראים נוהל לחיצת כפתור, חקיקה שתקצר תהליכים, שתיתן גמישות או תשאיר גמישות, אבל תקבע עקרונות ידועים ותקטין אי ודאות על בסיס נורמות מוסכמות. סוגיית בית הדין המנהלי, רשות המיסים. האוצר, זה יושב אצלכם, אתם מודעים לקושי, לניגוד העניינים, ואתם תקבלו את הסיוע המקצועי כדי לקדם את החקיקה. צריך בהחלט להסדיר את הנקודה הזאת. והסדרת שיקום אתרי הרס, התיאום בין משרד הבינוי והשיכון למס רכוש, המשרדים השונים, אבל בראש ובראשונה משרד השיכון, מתבקשים לסייע לחקיקה שמתנהלת כעת בוועדת הפנים, לתהליכים של פינוי בינוי, ואני מקווה שלא נעסוק עוד בעניינים האלו. תודה רבה למגיעים ואנחנו נועלים את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>