פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 19 מישיבת ועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009 יום שני, כ"ז באדר התשפ"ו (16 במרץ 2026), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> הצעת צו להארכת תקופת הוראת השעה לפי סעיף 2 לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר המידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן– היו"ר חברי הכנסת: טלי גוטליב איתן גינזבורג מוזמנים: שירה איזנטל – ראש אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, רשות האוכלוסין וההגירה יעקב הרשקו – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה תמי אזרזר – מנהלת אגף מרשם וביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה עירית ויסבלום – ממונה בכירה, רשות האוכלוסין וההגירה נעמה בן צבי – הממונה על היישומים הביומטריים, מערך הסייבר הלאומי ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: אלון דמלה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו להארכת תקופת הוראת השעה לפי סעיף 2 לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר המידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, התחלנו. אנחנו בעניין הצעת צו להארכת תקופת הוראת השעה לפי סעיף 2 לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר המידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה). למרות שאני יושב פה, זו לא ישיבת ועדת החוקה, אלא ישיבה משותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה. אז מי מציג את הצו מצד הממשלה? בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> יעקב הרשקו: << אורח >> שמי יעקב הרשקו, מרשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים. מדובר בהוראת שעה מחודש אפריל 2025. הוראת השעה קובעת כי בתקופה של שנה מיום תחילתו של החוק, אזרח ישראלי שהונפק לו בעבר מסמך זיהוי ביומטרי רשאי להגיש בקשה להנפקת תעודת זהות באופן מקוון בהתאם להוראות החוק. הוראת השעה קובעת בנוסף ששר הפנים רשאי להאריך בצו את תקופת הוראת השעה בתקופה כוללת מצטברת של שנה נוספת לכל היותר. אנחנו סבורים שיש להאריך את הוראת השעה בשנה הנוספת כאמור, שזו התקופה המקסימלית בחוק. המטרה היא לאפשר לציבור להמשיך להגיש בקשות מקוונות להנפקת תעודות זהות בלבד במשך התקופה המקסימלית בחוק על מנת ליתר את הצורך להתייצבות בלשכות האוכלוסין בצורה פיזית. זאת גם, בין היתר, נוכח העומס שמוטל על הלשכות. בהקשר לכך, אני אזכיר שבחודש ינואר 2026 פקעו כ-800,000 תעודות זהות ישנות שאינן ביומטריות. זאת בנוסף לתעודות הזהות הביומטריות שתוקפן פוקע בהתאם למועד הנפקת התעודה עצמה, הביומטרית שהנפיקו. כלומר, יש לנו עומס רב על הלשכות. וזה, בין היתר, גם נוכח הרצון שלנו לאפשר לציבור שלא יצטרך להתייצב בלשכות האוכלוסין על מנת להנפיק את התעודות זהות האמורות. התוקף של תעודות הזהות הללו הוא חמש שנים בלבד. החוק קובע את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רציתי רק לשאול שאלה. אני לא מפריעה לצו, כי הצו בסופו של דבר יאושר פה בוועדה. רציתי להבין רק למה תעודות זהות לא ביומטריות, מכוח מה הן מבוטלות, פוקעות. מכוח איזה הוראת חוק? << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> שמי עורכת הדין עירית ויסבלום, רשות האוכלוסין, הלשכה משפטית. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כן. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> תקנות מרשם האוכלוסין, תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות. ושם בשנת 2012 נקבע תוקף של עשר שנים לכל סוגי התעודות, למעט חריגים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כלומר זה בתקנה? << דובר_המשך >> עירית ויסבלום: << דובר_המשך >> כן. מ-2012. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תני לי להסתכל רגע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין שיש חובת התייעצות בנושא הזה של הממונה על יישומים ביומטריים, נעמה בן צבי. היא פה? היא איתנו בזום? אז תעלו אותה, בבקשה, בזום. << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> שלום וברכה. כן, חובת ההתייעצות קוימה. אנחנו אמרנו שניתן להאריך את זה, במיוחד בנסיבות המלחמה והעומסים הצפויים גם אחרי שהמצב מלחמתי מתישהו יסתיים. זה פרויקט זמני, כאמור. הוא גם מוגבל כרגע בחוק מבחינת התקופות. אבל כרגע זה משהו שאנחנו מבינים שמבחינת השירות לציבור היה נדרש. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רציתי לשאול אותה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, סליחה, תמי. << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> פשוט ראיתי בעמדה בכתב שהועברה שכתוב שההצדקה, מבחינת עמדתכם, המרכזית להערכת הוראת השעה היא מצב החירום שבו נתונה ישראל מאז 28 בפברואר. כלומר זה באמת נסמך על מצב החירום הנוכחי. והשאלה, מעבר לזה, היא באמת למה בעצם אין הצדקה להאריך. מה החששות או מה הבעיות שאתם ראיתם מנקודת מבטכם בהסדר הזמני הזה? << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> קודם כול, כתבנו שהצדקה העיקרית. זה לא אומר שהיא הצדקה היחידה. אבל ההצדקה העיקרית היא באמת מצב החירום. אנחנו רואים בזה פרויקט זמני. מאז שהעלינו אותו האוויר ככה מסתכלים עליו, מכיוון שמה שקורה פה הוא שמאריכים תוקף של תיעוד שמתבסס על תמונת פנים ישנה יותר שמותחים אותה לעוד חמש שנים, את התוקף שלה, את הוולידיות שלה, מאותה סיבה גם שזה נעשה רק לגבי תעודת זהות ולא לגבי דרכונים, כי יש בעיה של תקינה בין-לאומית בנושא הזה, לגבי דרכונים. לכן זה לא הערוץ המרכזי או דרך המלך שהיינו רוצים שהפרויקט הזה יתנהל בו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני בכל זאת רוצה קצת טיפה יותר לשאול על זה. אני יש לי מכאן ועד להודעה חדשה השגות על הפרויקט, אם תרצו. כולל העובדה שאתם עכשיו במידה מסוימת הרגתם את האבא והאימא, ועכשיו אתם מבקשים רחמים כי אתם יתומים. כלומר מי שיצר פה פקיעה מסיבית של תעודות זהות קיימות ובעצם מכריח את האנשים עכשיו להיכנס לעולם הביומטרי במידה כזו או אחרת הוא אתם בתקנות שלכם. אתם יכולים בתקנות להאריך את תוקפן של התעודות האלו, לחסוך את הדבר הזה. אני אומר את זה למשרד הפנים, לא לממונה על יישומים ביומטריים. אבל אתם יכולים להאריך את התוקף של תעודות הזהות הקיימות. אתם יצרתם את הבעיה באמצעות פקיעת התעודות הקיימות. גורמים לכמות גדולה מאוד של אזרחים שמסמך הזיהוי החוקי והתקף שברשותם פג תוקפו. זה גורם להם גם לבעיות מאוד מאוד קשות, אגב, גם אם מסיבות כאלו ואחרות הם עכשיו או שלא יכולים. לדעתי, כל אלו שהיו להם תעודות זהות לא ביומטריות, לא יכולים לבצע את הארכה בדרך הזאת. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אם יש להם דרכונים ביומטריים, הם יכולים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אם אין להם דרכון ביומטרי, הם לא יכולים. זאת אומרת, עכשיו, בזמן מלחמה, במקום שתבואו אליי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הם לא ידעו שיש מלחמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. אבל יש פה עכשיו ארכת צו. הם היו יכולים להביא לי תקנות. אני לא בטוח שזה דורש אפילו אישור שלי. במקום להביא לי צו להאריך את הפיילוט, שמתמודד עם פינה קטנה מתוך האירוע הזה של אנשים שיש להם דרכון ביומטרי ופג להם התוקף של הדבר הזה, הייתם מביאים תקנות, או שהייתם עושים אותן בעצמכם. זה דורש אישור ועדה, התקנות האלו? אז הייתם מביאים תקנות, מאשרים אותן בוועדת הפנים או בוועדה הזאת, מאריכים את התוקף של תעודות הזהות הקיימות, כי עכשיו האנשים האלו לא יכולים להאריך. עכשיו, אני רוצה להגיד לכם סתם מחוויה האישית שלי. אני כן יש לי ביומטרי. היה לי ביומטרי. ואני הייתי אפילו Early adopter. אני חושב שעוד השתתפתי בפיילוט. הייתי אחד מהראשונים. אני תיארתי לעצמי, מה שנקרא, שכבר הפרטיות מתה בכל הנוגע לפנים שלי, לתעודות זהות שלי. גם כל פעם שאני נוסע לארצות הברית לוקחים את תעודות הזהות. אז אני אומר: אוקיי, אם לממשלת ארצות הברית יש, אז שגם לממשלת ישראל יהיה. אני פחות מודאג בהקשר הזה. וגם לא תכננתי במקרה לעשות שום רצח ולהחביא טביעות אצבעות. במקרה יצא שבאותו יום לא תכננתי. אז לא דאגתי. אז עשיתי את זה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל באמת אני חייבת להגיד לך, אדוני היו"ר. יש לך. אתה אדם מאוד מאוד שנון. אבל זה לא שם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, שנייה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. זה שאדם מוציא תעודות ביומטריות זה לא כי הוא הולך לרצוח ולהשאיר את טביעות אצבעות שלו. תפיסות עולם הרבה יותר גדולות מזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע. אמרתי את זה בציניות. זה היה מאוד מאוד ברור. למרות שיש את הנתונים הביומטריים שלי, ולמרות שיש לי דרכון ביומטרי, ולמרות שיש לי תעודת זהות ביומטרית, פג תוקפה של הביומטרית שלי. ביקשתי להאריך, ולא נתנו לי להאריך דרך המערכת. עכשיו, יכול להיות שזו תקלה, גליץ' במטריקס, ויכול להיות שבמקרה הנתונים לא בדיוק או שהתמונה שלי השתנתה או שאיבדתי משקל. אני לא יודע למה. לא נתנו לי. ובכל מקרה לא נתנו לי אישור. עכשיו, התוצאה של הדבר הזה, ובייחוד עם קביעת התורים ועוד עם מצב מלחמה, סתם הבאתי דוגמה, בגלל הדבר הזה, יש מלא גופים פיננסיים, אזרחים מנועים מקבלת שירות. ויכול להיות שבזמן מלחמה עסקים צריכים לקבל הלוואה. הם לא יכולים לקבל הלוואה, כי אין להם תעודת זהות בתוקף. הם לא יכולים. עכשיו, אנחנו נותנים פה איזה צו שפותר איזה פינה קטנה. אבל האזרח שתוקף תעודת הזהות שלו פג ב-1 בינואר 2026, האזרח הזה נפגע אנושות. והצו הזה לא נותן לו שום מענה. אז אני מבקש שתחשבו, לאור מצב המלחמה שאנחנו נמצאים בו, שמצדיק הארכה של ההסדר על הדבר הזה, לעשות הארכה לכלל תעודות הזהות שפג תוקפן בחצי שנה האחרונה, לתת להם עוד שנה. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אז אני יכולה לענות? אני אתייחס? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עירית ויסבלום: << דובר_המשך >> אז, קודם כול, את תעודות הזהות האלה, אנחנו מאריכים את התוקף שלהן, של המסה הגדולה שפקעה בסוף ינואר, כבר תקופה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. אנחנו במלחמה גם תקופה. << דובר_המשך >> עירית ויסבלום: << דובר_המשך >> בסדר. אבל גם יצאנו למהלך של הארכה נוספת של התוקף שלהן. אדוני יקבל מכתב, אולי כבר קיבל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה הולך לוועדת הפנים בטח, לא? זה גם פה? << דובר_המשך >> עירית ויסבלום: << דובר_המשך >> כן. אנחנו הכנו תקנה שדוחה את פקיעת התוקף. אבל אין לנו שר פנים מכהן. לכן היינו צריכים להעביר מהלך של העברת סמכות לראש הממשלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מי יחתום על הצו הזה? << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> ראש הממשלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא קיבל את הסמכות כבר? << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> כן, כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מתי הועברה אליו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בשבוע שעבר. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> בשבוע שעבר הכנסת אישרה את זה, לאחר שהממשלה אישרה את זה גם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בשבוע שעבר זה הועבר. << דובר_המשך >> עירית ויסבלום: << דובר_המשך >> אז אנחנו כן התחלנו מהלך, והממשלה אישרה את העברת הסמכות לתקנות של פקיעת תוקף. אבל הכנסת תקופה ארוכה לא אישרה את זה, אלא רק בשבוע שעבר. לכן אנחנו כן נעשה מהלך נוסף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. אז עכשיו שזה אושר משבוע שעבר, ואני חושב שבגלל מצב החירום, אני מבקש שתביאו את זה בהקדם האפשרי. אני אזיז הכול כדי לעשות את זה, כי אני אומר, תחשבו על בעל עסק שצריך עכשיו הלוואה לתזרים על חשבון קרן השתלמות שלו. הוא לא יכול לקחת הלוואה, בגלל שאין לו תעודת זהות בתוקף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו תקלה בכלל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו תקלה בכלל, אבל זו המציאות. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, שדורשים רק תעודת זהות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, נכון. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אגב, בעניין הזה, יש שאלה לרשות האוכלוסין. בחוק נשיאת תעודת זהות והחזקתו יש חובה לשאת תעודת זהות. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אחרת, זו עבירה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא חייבת להיות בתוקף. שם, דרך אגב, כתוב, בדיוק בחוק הזה של אחזקת תעודת זהות, כתוב: יציג תעודת זהות. לא כתוב בתוקף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אישית צריכה להיות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא. אני רוצה לדעת מאיפה היא את הרעיון הזה, של תוקף של תעודת זהות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא ברור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. לא כדאי לתת פה עצות לאף אחד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, תעודה זהות משתנה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה לעשות? מה לעשות? חוץ בתקנות האלה, שאני אוחזת את מה שהפנתה אותי הגברת, לתקנות הללו של פקיעת תוקף, שהמציאו לי פקיעת תוקף של תעודת זהות בתקנה אחרי עשר שנים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלוקים יודע למה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עכשיו, אני רואה שרק בינואר 2026, כי אני ברובריקה הכי זקנה כאילו של התוכן הזה - - - << דובר >> איל קופמן: << דובר >> הכי צעירה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אין לי בעיה. אתם יודעים, זקני השבט הם מפוארים, בעיניי. לכן אני רואה במילה הזאת פאר, ולא משהו מצער. אז בכלל, רק בינואר 2026 פקעה לי תעודת זהות. על מה ולמה? מה זה השטות הזו? ופה אני באמת אומרת לכם, סליחה, כל הדבר הזה של תעודת זהות לא בתוקף - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. הם אמרו כבר. זה כבר מוסכם. הם אמרו שהם יאריכו לאוכלוסייה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. היא בכלל כופרת בעצם קיומה, שצריך לפקוע תעודת זהות. למה היא צריכה לפקוע? זו שאלה בפני עצמה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> פקיעה. בדיוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב, גם ברישיון נהיגה הבינו כבר שהיא פוקעת רק בגיל 70. כל עשר שנים היינו צריכים לחדש. לפני כמה זמן החליטו עד גיל 70 זה בתוקף. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אשמח לשמוע את רשות האוכלוסין בשתי הנקות הבאות: ראשית, מדוע לא לקבוע שתעודת זהות תהיה בתוקף עד כלות או עד גיל 70 או אני לא יודע מה. גיל 70 אני בין למה ברישיון נהיגה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> - - - הארכת התוקף. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, רגע. והדבר השני, האם תסכימו או האם תעמדו על כך שאפשר יהיה בחוק החזקת תעודת זהות, בחוק נשיאת תעודת זהות והחזקתו והצגתו, הצגתה יותר נכון, להוסיף עוד תעודות רשמיות של המדינה? כי היום בעצם, אם אדם לא נושא עמו תעודת זהות, הוא עובר עבירה. רישיון נהיגה לא שווה. תעודת קצין לא שווה. תעודת חבר כנסת לא שווה. רק תעודת זהות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אגב, לפי חוק תעודת זהות, כוללת בתוכה גם תעודת חבר כנסת. רק שכולם מצפצפים על החוק הזה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא יודע. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רגע. זה לפי חוק החסינות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה מתוך החסינות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> להצבעה אתה יכול. אבל לדברים אחרים אתה לא יכול. יש לי הצעת חוק, אגב, שמדברת על זה שצריך להרחיב את התעודות שחייבים לשאת, אחת מהן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> דקה. חוק החזקת תעודת זהות והצגתה, ההגדרה שם של תעודת זהות כאמור במרשם האוכלוסין, בסדר? כאן כתוב בסעיף 2. לכן אמרתי לכם על התקנות הללו, למה אני תוהה בעניין הרעיון שלהן, בסדר? "תושב שמלאו לו 16 שנים חייב לשאת עמו תמיד תעודת זהות ולהציגה לפני קצין" וכו'. לא תעודת זהות בתוקף ולא נעליים. עכשיו, החוק יודע לדבר בתוקף, כי הוא יודע לדבר על רישיון בתוקף. החוק יודע לדבר ככה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דרכון בתוקף. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז, עם כל הכבוד, להמציא לי תקנות שפקיעת הזה – הרי ברור שמה שעמד בבסיס הפקיעה של תעודות הזהות הוא לחייב בסופו של דבר אנשים לעשות תעודות זהות ביומטריות. אז בואו נקרא לילד בשמו. וזה בסדר, זכותה של המדינה להחליט כך או אחרת. וזכותי לא להסכים עם זה. אבל מאיפה הרעיון שאי-אפשר לתפוס אותו? למה לתעודת זהות צריך להיות תוקף? ואם אמרתם לי שתעודה מזהה, לתמונה יש ערך, אז בכל הכבוד, עובדתית שעד התקנות הללו לא חייבו לשנות תמונה. יותר מזה, היית מביא איזה תמונה שאתה רוצה, איזה תמונת פספורט מיופה כזו או אחרת שלך, בסדר? אפשר היה. כל מה שעומד בבסיס הדבר הזה הוא לשלוט בתעודות הזהות הביומטריות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בנתונים. כן, גברתי, התייחסות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. לפני שתתייחסו, רק שהיועצת המשפטית לוועדה גם תשאל שאלות. אז תתייחסו לכל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי אנחנו רוצים לאחד את ההתייחסויות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כמה הערות ושאלות באמת לצו הנוכחי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל היא רוצה להתייחס על הצו. אני שאלתי על העיקרון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. אז התייחסו קודם לח"כים, ואז היועצת המשפטית. בסדר גמור. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> כשהעברנו את תקנות תקופת תוקפן של תעודות זהות, היו מספר דיונים בוועדת החוקה. הוועדה שמעה. אז אפשר להביא את כל הטיעונים וזה, אין בעיה. אבל אני אומרת שהיו דיונים מאוד כבדי משקל וממצים. אז זה לא שזה הועבר כהרף עין מבלי שאף אחד שמע והתייחס. אני אגיד בקצרה שבן אדם, עד לתקנות האלה, יכול להחזיק תעודת זהות במשך 20, 40, 60, 80 שנה. כמובן שהתמונה באיזשהו שלב כבר לא משקפת את האדם. ואז מי שצריך לזהות את האדם לפי תמונה שהיא לפני 40 שנה, כמובן שלא יכול לזהות אותו. לכן היה ברור שצריך לשנות את המצב הזה. ושר הפנים באותה עת החליט לקבוע תוקף קצוב לתעודה לעשר שנים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז כל עשר שנים? למה? בעשר שנים תמונתך משתנית? אני מבין בגיל ההתבגרות. אבל עד כזה כך? ולמה ברישיון נהיגה לא דיברו על זה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הרי ברישיון נהיגה זה מוצא אוטומטית, אם אין לך הרשאות. אתה לא מחויב להביא תמונה אחרת עד סוף חייך. ברישיון הם משתמשים באותה תמונה. וזו גם אמורה להיות תעודה מזהה. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> רישיון נהיגה, אני לא יודעת. ממשרד התחבורה היו יכולים לענות על שאלות כאלה. אנחנו יכולים לענות לגבי תעודות זהות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בבקשה. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> בתעודות זהות יש גם עניין שבן אדם בסוף יכול להיות שעזב את הארץ. הוא נשאר אזרח. כמובן שהאזרחות לא נשללת ולא נפגעת. אבל מישהו עזב את הארץ והוא לא תושב הארץ, הוא כבר לא זכאי לתעודת זהות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת אומרת? האזרח לא זכאי לתעודת זהות? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת? לא הבנתי. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> לא. תושב ישראל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, דיברתי על האזרח. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אזרח זכאי לתעודת זהות בתנאי שהוא תושב הארץ. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, לפי חוק מרשם האוכלוסין. << דובר_המשך >> עירית ויסבלום: << דובר_המשך >> כן, לפי חוק מרשם האוכלוסין. << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> לפי החוק והפסיקה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אזרח שעזב את ישראל לא זכאי לתעודת זהות. לכן יש טעם גם מהבחינה הזאת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אם הוא חוזר לארץ, הוא עושה אותו. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אם חוזר ומשתקע, אז הוא יכול לבוא לבקש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה העניין של החידוש הזה? << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> השאלה הייתה שאנשים לא יכולים להחזיק עשרות שנים תעודת זהות בלי שהם באו והזדהו. וראינו שהם עדיין בארץ, ראינו שהם עדיין חיים, ושאנחנו עדיין מזהים אותם ושמים תמונה חדשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה זה הדבר הזה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה דיון אחר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה דיון אחר. וגם התשובות האלה לא מספקות את אף אחד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, חבריי חברי הכנסת, אני יותר ממזמין אתכם. בעזרת השם, הם יביאו בהקדם את התקנות, ואנחנו ניפש על זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה עמדתכם לגבי זה שחובת הנשיאה תהיה של התעודות לא בתוקף? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, לא. סליחה, סליחה. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> החוק הוא חוק מרשם האוכלוסין, וזה חל על אזרחים שהם באחריות ברשות האוכלוסין. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, החוק הוא לא חוק משם אוכלוסין. זה החזקת תעודת זהות והצגתה. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> החזקת תעודת זהות והצגתה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, סליחה, חברים, נושא מאוד חשוב. לא עכשיו, ברשותך. אנחנו בלוחות זמנים, ויש לנו דיון שאמור להתחיל, ואנחנו כבר דחינו את תחילתו. נושא מאוד חשוב, נדון בו במסגרת התקנות. רק להגיד לחברי, יש בתקנות סמכות שר הפנים לקבוע על סוגי מסמכים מזהים נוספים. זה הכול. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - את התשובה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מאותתים לי שגם נעמה בזום. אני רוצה להתייחס להערות שלהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> אז ככה. כן להגיד, אנחנו מדברים בעצם על הארכה. אנחנו כבר שנתיים נמצאים בהסדר הזמני הזה. ואני מניחה שנצבר ניסיון גם לגבי התקלות. הרי חששות שעלו פה בדיונים הקודמים זה גם הזיהוי של האדם שנמצא מהצד השני ורוצה להאריך. עד כמה באמת הזיהוי שלו, אני לא יודעת אם היו נתונים לגבי זיופים, תקלות, חששות. גם יכול להיות שהוא מצלם את עצמו, ובעצם בודקים את התמונה שלו מול התמונה שבמאגר. ואם יש התאמה, אז מאפשרים לו. עד כמה באמת אנשים שניסו לא הצליחו. זאת אומרת, עד כמה המנגנון הזה עובד טוב. אחר כך יש לי גם אולי איזשהו חשש במשלוח של תעודות. תעודות עוברות בדואר. צריכות להגיע. גם פה יכול להיות איזשהו חשש של מסמכים. אבל זה משהו, אני מניחה, שקיים בעוד הקשרים. << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> סליחה. תעודות זהות באופן כללי נשלחות בדואר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי. << דובר_המשך >> תמי אזרזר: << דובר_המשך >> ללא קשר אם הארכתי את התעודה עם אותם פרטים, עם אותם נתונים ביומטריים לבן אדם, או שהוא היה בפניי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גם אם הוא בא? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתם שולחים גם הודעות על פקיעה? << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> ברור. הודעות SMS. הזמנו אותם יותר מפעם אחת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה השם והתפקיד רק? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בינואר 2026 פקעה לי תעודת הזהות לפי התקנות, ולא קיבלתי הודעה שהיא פקעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, שנייה. על הפקיעה ועל זה אנחנו נטפל בנפרד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה השם והתפקיד. << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> שמי תמי אזרזר. אני מנהלת אגף מרשם וביומטרי ברשות האוכלוסין והגירה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מאיפה אתה מביא את - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, שנייה. לא עכשיו. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני על זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל לא עכשיו, טלי. אני מתחנן. אני מתחנן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל כשאתה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. אני אומר שחוק מרשם האוכלוסין מדבר על תושב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. היא אומרת שהתשובות שניתנות לא נכונות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה, רגע. אתם מקבלים פה תשובות. כיוון שאני רוצה להאמין שאתם לא מקריצים לי, אבל איך שאמרת לי, חוק ופסיקה, פה חשדתי. אז הלכתי לחוק מרשם האוכלוסין שמדבר מתי יש חובה להיות עם תעודת זהות, להחזיק אותה. זה כשאתה תושב מעל גיל 16, חובתך להיות עם תעודת זהות. מי אמר שמישהו שהוא תושב במקום אחר לא צריך שתהיה לו תעודת זהות? איפה הקרצתם את זה? מאיפה הבאתם את הסעיף הזה? << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> יש הגדרה של תושב. ישנה הגדרה של תושב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הבנתי. אבל זה לא פוקע את תעודת הזהות שלך. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> הסעיף בחוק אומר מיהו תושב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה לא הנושא זה הדיון עכשיו. אני מבקש, תמי, תמי, אני מבקש, סליחה, עכשיו זה לא נושא הדיון. זה לא נושא הדיון. אנחנו נדון בזה כשתביאו את התקנות. תודה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז לענייננו, כיוון שמאריכים הסדר שהוא לא אידיאלי כמו שנאמר פה, ויש גם בצידו חששות, והוא גם לא ההסדר הקבוע שתרצו להביא, אני כן אציין פה שבמסגרת הצעת התוכנית הכלכלית ל-2026 נכלל תיקון שהיה אמור להחליף באופן קבוע, בהסדר קבוע, בהסדר קבע את הוראת השעה, והוא אמור להיות שונה ממה שמוצע פה. כלומר, גם הממשלה לא רואה את זה בתור ההסדר הקבוע האידיאלי בהקשר הזה של בקשות מקוונות למסמכי זיהוי. לכן אני חושבת שחשוב להבין את הנתונים לגבי היישום שלו עד עכשיו, אם באמת הוא משיג את מטרתו ואם היו בו תקלות למיניהן. צריך גם לציין שהוא מאפשר רק למי שיש טביעות אצבעות שלו כבר במאגר לבקש באופן מקוון הארכה של תעודת זהות. אני לא יודעת מה ההיקף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני צריך לצאת, סליחה. חמש דקות הפסקה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על מה עכשיו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לעלות לוועדת הכנסת. אני צריך להצביע. מה לעשות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא צריך, יש אחרים שיצביעו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה לעשות? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בסדר. נעשה הפסקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הפסקה חמש דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:56 ונתחדשה בשעה 13:07.) << הפסקה >> << דובר >> איל קופמן: << דובר >> בואו נחזור. תחדש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חידשנו. איפה היינו, תמי? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז אם נחזור לצו, כן יהיה נכון, אני חושבת, שהוועדה תקבל איזשהם נתונים על היישום של ההסדר הזה עד כה, בדגש על תקלות, אם היו, ביישום שלו. והדבר השני, בעצם מבקשים פה שנה נוספת של הארכה. עכשיו, בדיון שהיה פה לפני שנה דיווח משרד הפנים, אם אני לא טועה, שממש ההסדר, האפליקציה שאמורה להיות הבסיס להסדר הקבוע כבר ממש עוד חודש תהיה מוכנה. לכן הם באו והאריכו בשנה. והשאלה היא מה הסטטוס של כל הפרויקט הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עדכון סטטוס, בבקשה. << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> אנחנו נרצה שתעלי את שירה איזנטל, שהיא מנהלת האגף שלנו, שתסביר על זה. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> כן, שלום שירה. << אורח >> שירה איזנטל: << אורח >> שלום וברכה. אז מבחינת הנתונים שאנחנו יודעים להגיד, הונפקו בשנה האחרונה 73,108 בקשות שהיו, תעודות זהות, כתוצאה מאותה בקשה. היו בקשות נוספות. צריך להבין שחלק כתוצאה מביטול, אי התאמה, נפילות במאגר ודברים כאלה. אבל חלק הן בקשות שעדיין במסלול בחינה או שעדיין תעודת הזהות לא הגיעה מסיבה כזו או אחרת לאזרח, שלוקח איזשהו זמן של הייצור. אז עם השפעה של 20,000 בקשות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שזה מתוך כמה שסך הכול בקשות יש באותה תקופה? מה האחוז בעצם של הבקשות שהן מקוונות פה? << אורח >> שירה איזנטל: << אורח >> 96,000 בקשות מתוך, אני חושבת, משהו כמו 800,000 תעודת זהות בשנה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> משהו כמו 10%. קרוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 36,000, נכון? << אורח >> שירה איזנטל: << אורח >> לא, לא. 96,000. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה אמרת? 76,000? מה המספר מתוך ה-800,000, זה המספר הכולל, כמה מתוכו בדרך המערכת הזאת? << אורח >> שירה איזנטל: << אורח >> הבקשות הן 96,000. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 96,000. אוקיי. << דובר_המשך >> שירה איזנטל: << דובר_המשך >> מתוכן, מה שהונפק, שזה לא כל הכמות, כחלק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 10%. אוקיי. וכמה תעודות זהות פקעו עכשיו ב-1 בינואר? << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> כ-800,000. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עוד 800,000. << אורח >> שירה איזנטל: << אורח >> כן, עוד 800,000, שמתוכן הזכאים שנמצאים בארץ זה משהו כמו 400 ומשהו אלף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. והאפליקציה, הכול עובד, יש תקלות? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש את האפליקציה שהיא בעצם הבסיס להסדר קבע, שביקשו בכלל לחוקק אותו במסגרת חוק ההסדרים, שדיווחו לפני שנה שעוד חודש יהיה מוכן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז תסבירי איפה עומדת האפליקציה. << אורח >> שירה איזנטל: << אורח >> אני יכולה להתייחס. בעצם השירות הזה שנעשה עכשיו, אנחנו קוראים לו "הרכשת מסמכים מרחוק", שזה על בסיס נתונים קיימים בביומטריה, שלכן יש איזשהו רצון - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה על הקיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, כן. << אורח >> שירה איזנטל: << אורח >> זה על הקיים. זה מה שקיים, השירות היום. השירות בעצם העתידי שרוצים לעשות הוא אפשרות להרכשה מרחוק, שכל ההרכשה מסתמכת על ביומטריה חדשה. בפרויקט הזה יש פערים גם טכנולוגיים וגם פערים של אבטחת מידע. אנחנו עובדים בצמוד גם למערך הסייבר בנושא הזה. אנחנו נגיע לפתרון בהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. בסדר. אז אני מעלה את הצו להארכה. צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה), תשפ"ו–2026. בתוקף סמכות שר הפנים לפי סעיף 2 לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), תשפ"ה–2025, (להלן – החוק), שהועברה אליי, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, אני מצווה לאמור: הארכת תקופת הוראת השעה 1. תקופת הוראת השעה כהגדרתה בסעיף 1 לחוק תוארך עד יום כ"ז באדר ב', התשפ"ז (5 באפריל 2027). זו בעצם התקופה המקסימלית, נכון? בסדר גמור. מי בעד אישור הצו? ירים את ידו. אחד. מי נגד? אין מתנגדים. אין נמנעים. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אושר. בבקשה. אני מבקש להביא שני דברים, לפני שאני מסיים את הישיבה. אחד, אני מבקש להביא את התקנות בהקדם האפשרי לאישור ועדת החוקה. << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >> אנחנו מאוד רוצים שזה יהיה בהקדם האפשרי. << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> זה נשלח לוועדה אתמול או היום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אה, נשלחו כבר תקנות? << אורח >> תמי אזרזר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. אז נקבע דיון בהקדם האפשרי בנושא הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נעמה בזום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, תכף ניתן לנעמה גם. זה אחד. שנית, אני מבקש לדיון הזה תבואו ותסבירו למה מה שכתוב בחוק מרשם האוכלוסין, שמה שחל על תושב חל גם על אזרח, מאיפה לקחתם שלאזרח אין תעודת זהות. כי על פניו מה שרשום, מה שרשום בחוק מרשם האוכלוסין, שכל מה שנאמר לגבי תושב נכון גם לגבי אזרח שאיננו תושב. כל החבות, הזכויות והכול, זה סעיף אחת לחוק מרשם האוכלוסין. אז אני מבקש לדעת מאיפה לקחתם שלבן אדם שאיננו תושב אין תעודת זהות. כי לכאורה זה נוגד את החוק. אני מבקש תשובה גם לנושא הארכת המועדים. כי זו שאלה מאוד מאוד רלוונטית להארכת המועדים. דיון בנושא הזה, אני אומר לכם, ייקבע, בעזרת השם, יכול להיות אפילו עוד השבוע. אז קחו את זה בחשבון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, לא. אי-אפשר השבוע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן יכול להיות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> דיון ביום חמישי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני עושה דיונים כל השבוע. אם זה נשלח לוועדה, אני אעשה דיון בנושא הזה, יכול להיות שאפילו עוד השבוע. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> אני אבדוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הממונה על הביומטריים בזום? << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> אני רציתי להתייחס לשאלת חברי הכנסת. אבל אני חושבת שהזמן שלכם כנראה תם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נעמה בן צבי: << דובר_המשך >> אז אני רק אגיד משפט אחד. הנושא הזה של תוקף התיעוד, הלקיחה של הביומטריה, הניהול של התעודות וכו' וכו', זה חלק מפרויקט ואסטרטגיה שמדינת ישראל יצאה אליה ב-2009, ממשלת ישראל וכנסת ישראל. הסיפור הזה של התוקף והתקנות והצו, זה קצה מאוד מסוים של הפרויקט. זה חלק מאסטרטגיה יותר כוללת של ניהול הזהות בישראל. לכן אני חושבת שאם רוצים לדון בהיבטים האלה, אז צריך להקדיש לזה דיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. את הדיון הזה נעשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אם אפשר רק, השאלה שלי מפריעה היא שאם החוק של הכללת נתונים ביומטריים נחקק מכאן ולעתיד, העובדה שנוצר מנגנון הפקיעה, מה שלא היה, נוצר כדי לחייב אנשים כמוני לעשות תעודות זהות ביומטריות, מה שאי-אפשר היה לכפות את זה עליי בחקיקה שהיא לא למפרע. אבל בסדר. << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> אותה אסטרטגיה של מדינת ישראל - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גם אסטרטגיה, צריך להסביר אותה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. אבל גם אסטרטגיה צריכה להיעשות בחוק. << אורח >> נעמה בן צבי: << אורח >> בסדר. נכון. זה חוקק בחקיקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נכון. החוק אמר דבר מסוים, ובאמצעות התקנות הפקיעו את התעודות הקיימות אצל אנשים, וכך יצרו להם חובה לעשות משהו מכוח חוק שלא הייתה לפני התקנות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן השאלה שמעלה חברת הכנסת גוטליב היא בהחלט שאלה במקומה. אבל נדון בזה כאשר נעסוק בסוגיה של הארכת תוקפן של התעודות. תודה רבה לכולם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ישיבה זו נעולה. הישיבה הבאה מתחילה בעוד דקה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:14. << סיום >>