פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 501 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום ראשון, כ"ו באדר התשפ"ו (15 במרס 2026), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025, של ח"כ יעקב אשר << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – מ"מ היו"ר מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: איתן גינזבורג מוזמנים: מתן יגל – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר תמר צ'ין – רכזת פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים, משרד האוצר יעל אסיף – עו"ד, המחלקה המשפטית, רשות המיסים, משרד האוצר כרמית יוליס – עו"ד, משנה ליועצת המשפטית לממשלה, משרד המשפטים בנימין ארביב – סגן יושב-ראש מטה התכנון הלאומי ארבל אלטשולר – סמנכ"ל, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שלום זינגר – עו"ד, נציג מרכז השלטון המקומי משתתפים באמצעים מקוונים: תום פישר – רפרנט תכנון והתחדשות עירונית, משרד המשפטים עפרה כרמון-אבן – מנהלת תחום בכירה תכנון פיזי, משרד הרווחה והביטחון החברתי ימית כהן – סמנכ"לית רגולציה וועדות מקומיות, מנהל התכנון אפרת ברנד – עו"ד, יועצת משפטית, מנהל התכנון מירי כהנא – עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, רשות מקרקעי ישראל גיל בלולו – השמאי הממשלתי הראשי ד"ר איריס פרנקל כהן – עו"ד, יועצת משפטית, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית צביקה ברוט – ראש עיריית בת ים ישי ולנסי – מהנדס העיר, עיריית בת ים עומר זיו – ראש המנהלת להתחדשות עירונית בבת ים גלית שניידר מימרן – גזברית העירייה, עיריית רמת גן לינור גולומב קרזנר – עו"ד, ראש המנהלת להתחדשות עירונית ברמת גן מאיה קרבטרי – נציגת מרכז השלטון המקומי ומנהלת מחלקת סביבה, אקלים ותכנון, פורום ה-15 מירה סלומון – עו"ד, ראש מנהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי אבי ברוקס – מנכ"ל לשכת המארגנים בהתחדשות עירונית נחמה בוגין – יושבת-ראש לשכת שמאי מקרקעין ארז קמיניץ – עו"ד, יועץ המשפטי, לשכת שמאי מקרקעין ניצן פלדמן – עו"ד, משנה למנכ"ל, סמנכ"לית ומנהלת אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ תומר צליח – יושב-ראש אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ישי איצקוביץ' – עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ עינת גנון – דירקטורית, הכשרת הישוב התחדשות עירונית דוד סונינו – יושב-ראש הפורום להתחדשות עירונית ענת מלהאוזן חסון – יושבת-ראש ועדת מדיניות, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ייעוץ משפטי: תומר רוזנר רוני טיסר רעות בינג מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: יונית חגואל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025, מ/1907 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם. אנחנו אחרי לילה פחות שלם אבל עדיין אנחנו מאחלים בוקר טוב. ברוך השם שלא היו פגיעות בנפש. אנחנו חוזרים לדיון. על סדר היום הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025 פ/5929/25, מ/1907 של חבר הכנסת יעקב אשר. ההצעה ממוזגת יחד עם הצעת החוק הממשלתית. סיימנו להקריא עד - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> עד סעיף 25. עמוד 16. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאחר שהיו כאלה שרצו להתייחס לדברים שנאמרו בסוף הישיבה הקודמת, אנחנו נעשה סבב מהיר למי שביקש. עורך שלום זינגר יתייחס ולאחריו הגברת מירה סלומון ממרכז השלטון המקומי. אם יש עוד מישהו שרוצה להתייחס אז נא להודיע בצ'אט. בבקשה, עורך דין זינגר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> בוקר טוב. אני אעשה את זה קצר. יש לי לא מעט הערות אבל אני אעשה אותן קצרות. סעיף 17(1) קובע שהתוכנית תחול על כל אזור השיקום. אני מבין את הרציונל התכנוני של זה אבל אני חושב שהיה צריך להבדיל בין הפקדת תוכנית לכל אזור השיקום לבין האישור. כולנו יודעים שאם יש לך לפעמים חלקים בעייתיים בתוכנית, אתה יכול לעכב את כל התוכנית בגלל החלק הבעייתי שבה. אם אנחנו רוצים, כפי שהבנתי מחבריי מהממשלה, שהתוכנית תראה ראייה כוללת את כל האזור אז צריך לומר שהתוכנית תופקד על כל האזור ושיהיה אפשר להפריד בשלב האישור בין חלקים בעייתיים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשלב האישור או שלב ההיתרים? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> החוק היום אומר שהתוכנית תאושר או תוגש לכל המתחם. אנחנו יודעים שבהרבה פעמים אתה נתקל בחלק מהתוכנית שהוא בעייתי יותר בשלב האישור. אני מבין את הצורך שהתכנון ייקח את כל האזור ויתייחס אליו כאחד מבחינת עומסי הבנייה וכדומה. אני חושב שצריך לאפשר לוועדה, ואולי לכתוב במידת האפשר או דברים כאלה, לחלק את התוכנית בשלב של בין ההפקדה לבין האישור לשני חלקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד באופן אינטואיטיבי את התשובה שלי ואני אשמח לשמוע אחרים. בבורותי, אגיד לך - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אדוני יושב-הראש, זו צניעות מופלגת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שבסוג כזה של חקיקה הדבר בעייתי ואני אסביר למה. אנחנו יודעים שבתוך העניין כרוך גם נושא ההסכמות הפיצויים ו-buyout. אמורה להיות פה בעיניי רוחי איזושהי התנהלות אחת שצריכה לסגור את כל האירוע. אנחנו מדברים פה על סוגי רוב שהם מתחמיים. אתה לא יכול שיהיה מצב שחלק מהמתחם ידע שהולך להיות אישור וחלק לא יהיה לו אישור. בהפקדה כמובן שהכול הוא אחד אבל אם אנחנו נותנים אפשרות כזו ונכון שהיא נכונה כדי לא לעכב אז יעשו את העיכוב לא במתן האישור אלא במתן ההיתרים. אולי אפשר להוציא היתרים לפי אפשרות של לצאת לבנייה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תמיד היתרים אפשר להוציא בצורה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. גם כאן לא צריך למנוע את זה. אני חושב שגם החוק לא מונע את זה. אני חושש שאם נאמר שיהיו אזורים מסוימים שיצאו לאישור וחלק אחר כך, לדעתי, זה לא יתרום לנו למטרה הספציפית שאנחנו מדברים כאן. אני אשמח לשמוע את אנשי הממשלה בעניין הזה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> תמר צ'ין, אגף תקציבים. אני אתחבר למה שאמר יושב-הראש. הכוונה היא שהקנייני והתכנוני יעבדו ביחד. אם בסוף אחרי ההפקדה באישור התוכנית הקו ישתנה אז זה מחזיר את כל הליך ההסכמות אחורה. אנחנו לא רוצים מצב שבו היה כבר רוב ואז משנים את התוכנית ועכשיו כבר אין רוב וכל האירוע צריך להתחיל מחדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור שכיוונתי לדעת גדולות. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> צריך להגיד שההליך הקנייני שאנחנו נגיע אליו הוא כנראה יהיה קצר יותר מההליך התכנוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאנחנו רוצים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הם צריכים לקרות בסוף ביחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו רוצים מאוד שזה יקרה. זו המטרה שלנו בחוק הזה. כן, חבר הכנסת גינזבורג? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לדבר על הבניינים הירוקים, המתחמים והסיפור של 25%. חבל שכרמית לא פה - - - << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> היא תאחר קצת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא תאחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי תחכה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נראה לי חשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה חשוב אנחנו נעשה הפסקה מתודית באמצע ותעלה את הנושא. אתה גם התבטאת על זה במשך הדיונים. עוד לא סיכמנו את הנושא לגמרי אבל נדבר על זה. כן, עורך דין זינגר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> קיבלתי מענה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לך עוד שאלה? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> יש כמה וכמה הערות אבל הן יהיו קצרות. הכול יהיה קצר. בסעיף 19(3) יש מגבלה של 10% לצורכי ציבור שאפשר להפריש. זה נלקח מחלופת שקד. האנלוגיה לחלופת שקד היא לא במקום. סיבה ראשונה, המגבלה הזו תחול גם כאשר זה יעבור לוותמ"ל. גם עליהם לא סומכים? כל הגזרות יהיה לכולם. הסיבה השנייה, בחלופת שקד נתנו לוועדות המקומיות סמכויות עד גובה מסוים של היקף בנייה. כאשר נותנים עד גובה מסוים אז יתכן שלא ארצה להגדיל את הגובה. אין פה מגבלת גובה. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. למה 10% לצורכי הציבור. אם האוצר או חבריי האחרים חוששים שיעשו פה מטלות ציבוריות אז תגבילו את זה בדרך אחרת. למה להגביל את התוכנית רק ל-10%? אתם לא מגבילים. היא יכולה לאשר תוכנית עם אלף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מציע ללא הגבלה? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> תיקון קטן. זה לא חל על הוותמ"ל אלא רק במקרה שהתוכנית הוגשה לוועדה המקומית. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> היא עוברת אחר כך. אנחנו עוד נדבר על זה הרבה. לא עשיתם פה חלוקה. כאשר תוכנית עוברת לוותמ"ל בגלל שהיא לא אושרה בזמן אז לא אמרתם שעל הוותמ"ל לא יחולו אותם כללים שחלים על התוכנית הזו. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> על הוותמ"ל חלים הכללים של הוותמ"ל ומי שמגיש את התוכנית לא חייב להגיש את התוכנית כמו שהיא. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לפעמים זה עובר אוטומטית. אני לא מדבר כאשר מגישים. אם היא לא אושרה בזמן זה עובר אוטומטית לוותמ"ל. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> לא, יש זמן מוגדר להגשה לוותמ"ל. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אם הוועדה המקומית לא אישרה את זה תוך זמן נתון זה עובר לוותמ"ל, נכון? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אנחנו כתבנו שתוך חודשיים זה מוגש לוותמ"ל אם הם מחליטים להגיש. זו תוכנית חדשה והמועדים נספרים מחדש. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תוכנית שלא אושרה? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> לא תוכנית שלא אושרה. יש שלוש אופציות, תוכנית שלא הופקדה - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> בסעיף יש שני דברים. יש תוכנית שלא הופקדה ויש תוכנית שלא אושרה תוך זמן נתון. אני כבר לא זוכר כמה זמן - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> תוך 12 חודשים. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תוך 12 חודשים. אז זה עובר לוותמ"ל ולא מוגש. זה כמו הסעיפים בחוק לתכנון ובנייה. הוותמ"ל נכנסת לנעליה של הוועדה המקומית. לא עשיתם הסדר אחר ולכן המגבלה הזו תחול גם על הוותמ"ל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה צודק. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה נכון לגבי כל מיני הוראות. האנלוגיה של 10% לחלופת שקד היא לא לעניין. עשיתם את זה מסיבה אחרת. אמרנו שזה פינוי-בינוי והכול במשורה. פה זה 15, 8, 30. אני לא יודע כמה אחוזים אבל 10% הם לא רלוונטיים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בני? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שתי הערות. בהמשך למה רוני אמרה, זה באמת לא חל על הוותמ"ל. לגבי מה שאמר עורך דין זינגר, אנחנו הבנו את הנוסח שגם אם התוכנית לא מאושרת תוך 12 חודשים היא עוברת לוותמ"ל. כמובן שלוותמ"ל יש סמכויות כוותמ"ל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי צריך לדייק את זה בנוסח. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אולי צריך לדייק בנוסח. כמובן שהיא לא כפופה ל-10% האלה. זה מובן מאליו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אסביר. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אין בחוק זה לגרוע מחוקים אחרים. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זו לא הכוונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פתרת עוד דבר על הדרך. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לגופו של עניין, כמו שאמר עורך הדין זינגר זה אכן לקוח מחלופת שקד. הכנסת הזו חוקקה את זה ונסביר מה היה ההיגיון. אם חברי הכנסת רוצים לפתוח את זה אפשר לדבר על זה. בתוכנית שבסמכות ועדה מקומית יש חשש שמקצת הוועדות המקומיות ייקחו שטחים מבונים ביד נדיבה לצורכי ציבור ויגרעו מחלקו של היזם. למרות שיש פה צפיפות מינימום ודברים נוספים בסופו של דבר יש גם מטלות שכרוכות בעתודות הבנייה. מדובר פה בקומה ציבורית ולא בשטח קרקע. קומה ציבורית היא סוג של מטלה שהיזם צריך לבצע גם במבנה שכיר וגם בהיקפים ועלויות הבנייה. בשונה מוועדה מחוזית ומוותמ"ל שהן לא מוטות בעניין הזה וחזקה שהן עושות את דברים לפני הצרכים כאן יש חשש. אני לא רוצה להגיד מעבר לזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נורא מה שאתה אומר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יכול להיות אבל הכנסת הזו כבר אישרה את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה? עצם התפיסה מעוותת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אגיד לאדוני שאנחנו שוקדים עכשיו על תיקון 62א ורוצים להעביר סמכויות לוועדות מקומיות וכמעט כל יזם אנחנו מדברים איתו אומר אל תעבירו בגלל הסיפור של מטלות יזם. אני שם את זה על השולחן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם אומר שלוועדות מקומיות יש שיקולים זרים וחזקה על וועדה מחוזית וותמ"ל שיש להן רק שיקולים תכנוניים נקיים. זה מה שאמרת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> היד קלה יותר על ההדק. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> חבר הכנסת גינזבורג, זה אומר שאתה כופר בסעיף 62 ותיקון 101 ואין דבר כזה מדרג בין ועדות. גם היום החוק קובע שיש ועדות עם יותר סמכויות או פחות סמכויות בהתאם לאכיפה, תוכנית מתאר ופרמטרים כאלה ואחרים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תקבע את זה. תגיד שוועדה שעומדת בסטנדרטים מסוימים - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> בחוק הזה אנחנו מאפשרים גם לוועדה שהיא בסטנדרט הכי נמוך ואנחנו נותנים לה סמכות של ועדה מחוזית. זה חריג מאוד-מאוד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה עושה דין אחד לכולם בכל מקרה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש ועדות מצוינות רבות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> נכון. ברור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה קובע דין אחד של 10% לכולן ולא משנה אם הן טובות או לא טובות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ברפורמה שהייתה לפני כמה שנים הייתה היררכיה של ועדות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תקבע ש-10% לא חל בוועדה מקומית עצמאית. זו ועדה מקומית עצמאית שאנחנו לא סומכים עליה כי להם אכיפה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> נשמע לי סביר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אפשר לדבר על זה. מבדיקה שעשינו ונמצאים פה גם נציגי השלטון המקומי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה השלטון המקומי עושה עם השטחים האלה? הוא לוקח את זה לעצמו? הוא נותן לצורכי ציבור. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לא רוצה חלילה להגיד דבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אין היתכנות לפרויקט אז הוא לא יהיה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אנחנו מכירים את הסיפור הזה לא מהיום. זה נושא רחב מאוד. מבדיקה שעשינו גם מול עיריית תל אביב ונמצא פה עורך דין זינגר והוא יכול לדייק את הדברים, הסיפור של 10% מספק ב-99% מהמקרים. לפי מה שהבנו הדרישות של מוסדות התכנון לקומה ציבורית גם בוועדה המקומית לא עולה על 10% ב-99% מהמקרים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה גם קובע לו שהמינימום שלו לא יהיה פחות שהצפיפות שקבעה הממשלה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו לא תוכנית המתאר המקומית שלו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ומצד שני אתה מגביל אותו. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> חבר הכנסת גינזבורג, יכול להיות שמה שאתה מציע הוא פתרון. הוא אומר שכאשר יש לך וועדה עצמאית אל תחיל את המגבלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> חבר הכנסת גינזבורג אומר שאתה עושה פה מגבלה על כולם למרות שיש דיפרנציאציה בין הוועדות. יש ועדות עצמאיות ויש שאינן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא עשינו בחוק את - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> הוא אומר למשל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא עשינו בכלל. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> נכון. אפשרנו לכולם סמכויות גדולות מאוד ומצד שני אמרנו 10%. הוא מציע לא להגביל את הוועדות העצמאיות ב-10%. אני לא נופל מהכיסא מזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתה כבר נכנס לנושא של ההגדרה עצמאיות או לא אז יכול להיות שבעוד דברים אתה צריך להתחשב. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני מסכים שבשביל הפשטות נכון ליישר פה את הקו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> גם היום יש הבדל בין עצמאיות לבין לא עצמאיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 10% לא כוללים כבישים ומדרכות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, בתוך המבנה עצמו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בקומה מבונה? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא כתוב קומה מבונה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב מעל הקרקע. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> היום כאשר אפשר לעשות תכנון רובדי זה גם לא צריך להיות קומה מבונה. אפשר לעשות את זה אחרת. אם אתם תכתבו קומה מבונה - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה מכוון לקומה ציבורית. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תכתבו אפילו 5%. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב על מגרש שלא מיועד רק לצורכי ציבור. כך זה מנוסח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נוריד את זה לאפס. עוד קצת שכנוע שלך ואני מוריד את זה לאפס. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני חושב שזו הצעה נבונה לעשות דיפרנציאציה. אני אומר למה תל אביב היא לא אנלוגיה למרות שתל אביב מיוצגת על ידי במקרים רבים. בתל אביב צורכי הציבור שהם שונים מאשר בעיריות כמו ירושלים או כמו העיר שאדוני גר בה. יש פחות ילדים וצורכי הציבור שלהם הם שונים. זו עיר ותיקה ובתחומים רבים יש לה עודף של צורכי ציבור אבל לא בכול. לקחת אותם דוגמה ל-10% ולעשות אנלוגיה זה לא נכון. זו לא אנלוגיה. גזרה שווה היא גזרה שאינה שווה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש ערים רבות שחסרים להם שטחים לצורכי ציבור. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני לא בטוח מה יהיה בבת ים למשל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאתה תציב את היעד גבוה יותר אז נגיע אליו. אני לא רואה אף ראש עיר שיש לו אפשרות להגיע ל-25% - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המקסימום הוא המינימום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא יגיע ל-10%. מה יקרה? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה יעכב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מנסה כמו חבר כנסת חדש ומחודש שבא לנסות לתקן דברים שאנחנו מלווים אותם שנים רבות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך לתקן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אני אומר שבמרום גילי גם אני הייתי כזה פעם. גם היום אני כזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה עדיין כזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, אבל לא בחוקים כאלה. החוק הזה הוא חוק מוגדר למטרה מסוימת ולדבר מסוים. כל שינוי שאנחנו נעשה עלול או עשוי להפר את האיזון. אני רוצה לחסוך זמן. אני רוצה שהדברים ילכו מהר. זה לא יהיה הכי מושלם בעולם. יכול להיות שאם היה 12% לצורכי ציבור או 15% זה היה עוד יותר טוב. אני אומר דווקא מעיר שבה יש צורכי הציבור רבים. אני חושב שראש עיר אחראי או ועדה אחראית שתראה שיש לה צורך ביותר ויש פה הסתכלות מערכתית יותר יכול להיות שהיא תעביר את זה לוותמ"ל ותעשה את זה בצורה אחרת. אתה לא סגור לגמרי בעניין הזה אבל אם כבר בהתחלה את הפריצה - - - אולי אפשר להחליט על 15%. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא בטוח שזו פריצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולא ניפול מהכיסא. חייבים גג וזה צריך להיות קרוב ל-10%. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לעשות דיפרנציאציה? לאותן ועדות בדרך כלל יש גם תוכנית מתאר עדכנית ונכונה שנכונה ליישוב עצמו מבחינת שטחי ציבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פה אתה פורץ להם את זה. אתה פורץ להם את זה. אתה אומר להם שהצפיפות היא לא פחות ממה שקובעת הממשלה ולא מה שקובעת התוכנית המקומית שלהם. אני חשבתי לקבוע לוועדות עצמאיות את המינימום שזה המקסימום שלהן שהוא תוכנית המתאר שלהן. אני עדיין עומד על הדבר הזה. אני חושב שזה דבר נכון. אתה חייב דיפרנציאציה. במקומות שהם לא מסודרים אז אני מבין. רוצים שהדבר הזה יעשה מפוקח למרות שהמדינה נתנה אמון ואמרה אתם מפקחים טוב, אתם עושים טוב ומהר ועומדים בכל הקריטריונים. זה ילך מהר יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דווקא שם לתת אפשרות ליותר זה לא אומר שמקום שהוא עצמאי הוא גם מקום שצריך יותר צורכי ציבור. הפוך. יכול להיות שאתה מפר להם את האיזונים שלהם. כאשר הם מתכננים שכונה כזו הם הולכים על כמות מסוימת ופה אתה מכתיב להם באיזושהי צורה. יש דברים רבים שאנחנו יכולים לשנות מהדבר הזה ולהפוך אותם גם ליום-יום בתכנון ובנייה אבל אני לא רוצה להתפתות לעשות את זה כי אחרת אנחנו נאבד בסוף את המטרה המרכזית. חלק מהמטרות המרכזיות שלי הן שגם השבוע יעלה למליאה, בעזרת השם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בשבוע הבא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשבוע הבא למליאה וכאן יצביעו על זה. תחשבו על זה שוב. יכול להיות שאפשר לחשוב על 12%. לא לתפוס את 10% כי יש היגיון בחוסר אנלוגיה שקיימת בדברים כי שם זה מוגבל אבל גם פה זה מוגבל. זה דבר נוסף שפתוח קצת ולא פתוח הרבה. בעקרון אני לא הייתי רוצה לגעת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אנחנו רק אומרים שוב למרות שזה כתוב בנוסח, חד-משמעית מדובר פה בקומה ציבורית בנויה ולא על שטח קרקע. שטח קרקעי שהופרש מתחת מקו באיחוד וחלוקה לא קשור ל-10%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. עוד משהו? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> בסעיף 22 היה דיון ארוך בנוכחות חלק מאנשים שאינם היום. הייתה חובה לעשות איחוד וחלוקה בתוכנית הזו. לפני שאדוני הגיע היה פה דיון בין החברים האם איחוד וחלוקה באותה תוכנית מעכב את התוכניות או הפוך, מאיץ אותן. מניסיוני שלי כמי שמלווה תוכניות של איחוד וחלוקה אדירות ממדים – תוכנית איחוד וחלוקה יחד עם התכנון מעכבת את התכנון. בסוף היום היא מעכבת את התכנון כי יש וויכוחים משני סוגים. גם מתנגדים בתוכניות של איחוד וחלוקה לוקחים בחשבון שאפשר להגדיל את המסה ולכן הם מכוונים לזה שאפשר לפתור את זה בהגדלת המסה. הדיון באיחוד וחלוקה הוא לא רק על שוויון כמו שתמיד עושים באיחוד וחלוקה אלא הוא בעצם תפיסה תכנונית שונה. אפשר את הכול לפתוח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איחוד וחלוקה מעכב מימוש. פיצול מעכב מימוש. אני לא יודע מה אתה רוצה לעכב? את התכנון או את המימוש? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הדברים האלה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומר את האמת ואת החצי השני של המטבע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אתה מציע? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> דקה, זה דבר אחד. דבר שני, היה ויכוח גדול בנוגע לאיחוד וחלוקה ובתים משותפים ופגיעה בקניין. אני לא אסתיר שאני ואחרים חושבים אחרת לגמרי. אני רוצה לומר משהו שגם ילווה אתכם אחר כך. יש הבדל ענק בין סמכות שלטונית שהיא איחוד וחלוקה לבין - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה רוצה להמתין לכרמית ותומר כי זה נראה לי נאום חשוב? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> סליחה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה רוצה להמתין לכרמית ותומר כי זה נראה לי נאום חשוב מאוד. זה נאום שמסביר דברים חשובים. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לבין פינוי-בינוי ושיקום. אני אסביר גם למה. כל חוקי הפינוי-בינוי עוסקים דרך שבה מכריע רוב את המיעוט. בדיוק כמו שבחברות ובדברים נוספים אתה צריך לקבל החלטה רובית והשאלה איך רוב מכריע את המיעוט באינטרס משותף. זה הכול הסכמים. ברירת המחדל שצריך טוטאל אבל החוקים בישראל ובעולם כולו לאורך השנים מבינים שאי אפשר כך, אז מגיעים לדרך איך מקבלים החלטה רובית. שם עוסקים באיזונים בין הרוב למיעוט. תכנון ובנייה הוא בהגדרה חוק פוגעני בקניין. זאת בהגדרתו מיום הולדתו. מה שאנחנו עושים בתכנון ובנייה הוא שברגע שבו חוקק החוק נאמר שאתה לא יכול לפעול בקרקע כרצונך. כל החוק כולו הוא חוק כופה. לכן לקחת מערכות חוק שעוסקות בשאלה של הכרעה רובית ולהעביר אותן למערכות חוק שכל כולם הוא כפייה – אני לוקח שטח של מישהו ואומר שעכשיו יהיה פה כביש. אני משלם לו פיצוי אבל יהיה פה כביש. אני לוקח קרקע מושע אדירה ומחלק אותה כרצוני. אני עושה את תמיד בין אם זה בית משותף או לא. לכן האנלוגיה או הניסיון לקשור בין הדברים האלה הוא קשה. יש אכן אינטרסים שצריך להגן עליהם כמו אינטרסים חברתיים, סוציאליים ואחרים גם בהליך כזה. זו לא אנלוגיה לחוק אלא שתי מערכות נפרדות לחלוטין. הדברים האלה חשובים. הדברים האלה חשובים גם לגבי מה שאתם עושים הלאה. צריך לזכור את זה תמיד. זאת לא שאלה של פגיעה בקניין אלא זו שאלה של אינטרסים חברתיים. זו נקודת מוצא שונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו לא נכנסים כרגע לעניין העקרוני - - - הגעת בדיוק בזמן. הצענו לו לחכות לך. אנחנו לא נכנסים לעניין העקרוני בדבר הזה. אני לא חושב שהחוק הזה משליך על העקרון של הכלים הקיימים היום גם אם יש עליהם מחלוקת של פסיקות לכאן או לכאן. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אין פסיקות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא פסיקות, סליחה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> יש מחלוקת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני גם לא בטוח שיש מחלוקת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש גם כאלה שחושבים שאין מחלוקת. אני לא הייתי רוצה להיכנס כאן כדי שאף אחד שלא יצטרך להגיד משהו אחר ממה שאתה אומר. כל מה שקשור לחקיקה אנחנו נשתמש בדברים שנמצאים בחקיקה כאן מבלי להחליט שחבל שלא השתמשנו בעוד כלי שעומד לרשותנו. יצאתי מזה בשלום, חברים? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לחלוטין. לא היה ספק. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> סעיף 22ב שעוסק שבמועד שבו מוסד התכנון צריך להחליט לגבי התוכנית מדבר על זמן ממועד הגשתה. המונח הגשתה בחוק התכנון ובנייה איננו מוגדר. בז'רגון המקצועי שלנו אנחנו מבדילים בין הגשה לבין קליטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תחזור שוב. לא שמעתי, סליחה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> סעיף 22 קובע מועד של 12 חודשים ממועד הגשת התוכנית. אדוני, זוכר היטב שאתה מגיע לוועדה המקומית ומגיש תוכנית אבל נותנים לך תנאי סף להשלים. אני הייתי מגדיר אם יכולתי שזה יהיה ממועד הקליטה. אם מישהו הגיש תוכנית אז הדבר תלוי בוועדות אם כבר עכשיו פותחים לך תיק כבר עכשיו לפני תנאי הסף או אחרי הסף. זה צריך להיות ברור שזה אחרי מילוי תנאי הסף כי אחרת, ודיברתי על זה גם עם בני, מישהו יגיש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה שגם מילוי תנאי הסף יסגרו באיזה שלב. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לחלוטין. זה משני הצדדים. אני מסכים לחלוטין אבל זה לא יכול להיות בהגשה. הרבה פעמים אנשים מגישים ויש ועדות שקולטות את התוכנית. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שלום, אין שום מחלוקת בעניין הזה. יש פה גם סעיף שאומר שכל מונח הוא כהגדרתו בחוק התכנון. סעיף 83א לחוק התכנון אומר - - - יש לנו לא מעט הוראות בחוק התכנון וסעיף 109א אומר שוועדה מקומית תאשר תוך 12 חודשים וועדה מחוזית תוך 18 חודשים ממועד הגשתה וזה אותו מונח שכתוב פה. גם פה וגם שם הכוונה לעמידה בתנאי סף ולא להגשה ראשונית. כך החוק מפורש גם שם וזו הייתה הכוונה גם פה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> בהזמנות הזו, בוא נגדיר את זה שהדבר הוא לאחר מילוי תנאי סף. לא אכפת לי שתקבע זמן למילוי תנאי סף. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יש לנו סעיפים בחוק תכנון ואנחנו לא רוצים שישתמע פה - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני יודע. יש לנו שלושה עמודים בספר שעוסקים בסיפור הזה אבל זה בעייתי. שם זה לא מתעורר. פה זה יהיה קשה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אפילו בהעברה אוטומטית בתוכנית עם 500 יחידות דיור המונח הוא ממועד הגשתה. אין לנו שום בעיה להעביר את זה. הכוונה היא לא להגשה הראשונית אלא עמידה בתנאי סף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך להבהיר את בכתובים? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> השאלה היא אם אנחנו נבהיר את זה כאן מה תהיה המשמעות לחוקים אחרים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כדי שלא יהיה הסדר שלילי. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לפחות שייאמר לפרוטוקול שהכוונה היא לאחר מילוי תנאי סף. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אכן כך. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זו הכוונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בני, נא להגיד לפרוטוקול. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אמרנו שהכוונה כאן היא לא להגשה הראשונית אלא לעמידה בתנאי סף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אנחנו פונים לרשויות אבל שלא ישתמשו בכלי הזה שלא במשורה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> מצד שני, אני אומר לאדוני שאני מכיר ועדות מקומיות – לא מבין הפורום ה-15 החזקות אלא אחרות – שכאשר אתה מגיש תוכנית של שני עמודים אתה מקבל מספר. אני חוזר לסעיף 22ב שדיברנו עליו לפני כן, תוכנית שלא אושרה עוברת לוותמ"ל. צריך להסדיר מהן סמכויות הוותמ"ל במקרה הזה והאם לוותמ"ל מונים מועדים חדשים? לכאורה על פני הדברים, עברו 12 חודשים זה עובר לוותמ"ל ולוותמ"ל יש חודש לאשר את זה. אתם לא מתכוונים לזה? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> הכוונה שהמונים יתאפסו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אז תגידו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הכוונה? הכוונה לא חודש אבל לא נתחיל לא מחדש עוד פעם שנה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> יש לנו מספר אופציות ואולי כדאי שנבהיר את זה. יש לנו 21 ימים שבהם אם הוועדה המקומית לא הודיעה אז הסמכות, לפי ברירת המחדל כמו שאמרנו, היא של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לוועדה למתחמים מועדפים והיא צריך לעשות את זה תוך חודשיים. מהחודשיים האלה נספרים שישה חודשים להפקדה מחדש. מועד נוסף שכרגע קבוע בחודש הוא שישה חודשים להפקדה. הכוונה שאם לא עומדים במועדים התוכנית מוגשת לוותמ"ל על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ואז שוב נספרים מועדים מחדש. יש לה שישה חודשים להפקיד את התוכנית ו-12 חודשים לאשר. האופציה השלישית היא 12 חודשים שבהם לא אושרה התוכנית וכתבנו, כמו שציין עורך דין זינגר, שהיא מועברת לוותמ"ל. השאלה אם נספרים 12 חודשים מחדש שהמחשבה שלנו הייתה שכן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אבל אולי צריך לדייק את זה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> וסמכויות הוותמ"ל. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> היה לנו ברור מהן סמכויות הוותמ"ל. אם צריך לדייק את זה אז נדייק את זה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> בחלופות הראשונות זה די ברור אבל פה זו תוכנית - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> נכון. צריך להבהיר את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך לדייק את הסמכויות. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> השאלה לגבי מועדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מבחינת מועדים, אנחנו נגיע ל-12 ועוד 12. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> כתוב שצריך לדווח לך. בסדר, ידווחו לך. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אתה לא יודע באיזה שלב התוכנית, איך היא עשויה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כמעט בלתי אפשרי לקבוע מועד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה קורה בצורה עד 12 חודשים? כולם מחכים? יכול להיות שהעירייה אפילו לא התקדמה? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא, זה כבר הופקד. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לא, יש אבני דרך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כבר הופקד. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> לכן הצענו שתהיה אבן דרך נוספת של הגשה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> של חודשיים. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> של חודשיים או משהו אחר כדי לוודא שיש התקדמות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אתם רוצים שיהיו 21 יום – הודעה, חודשיים – הגשה, שישה חודשיים – הפקדה ו-12 חודשים לאישור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להבין. אנחנו צריכים להחליט. יש לנו אבני דרך. התוכנית תבוא מבושלת לוותמ"ל. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אנחנו לא יודעים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ככול שהיא בין השלב של ההפקדה לאישור. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אנחנו לא יודעים. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> וגם האם היא מבושלת לדעת הוותמ"ל. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> סביר להניח שברוב המקרים התוכנית תקודם ואני לא יודע אם צריך לכתוב את זה אפילו מהשלב שאליו היא הגיעה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תלוי בהחלטה של הוועדה. כשתוכנית עוברת לוועדה המחוזית היא מחליטה מאיזה שלב היא - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> והרבה פעמים היא פותחת את התוכנית מחדש. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני שואל שאלה שהרגע עלתה בדעתי, האם לצורך העניין התוכנית הופקדה כבר להתנגדויות והתוכנית עוברת לוותמ"ל האם היא צריך להפקיד אותה מחדש? לא בהכרח היא יכולה לאמץ - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה נתון לשיקול דעת הוועדה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בוודאי. אם היא תרצה לא להפקיד - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> יתרה מזאת, אני מתאר לעצמי שפעמים רבות הוותמ"ל ירצה תוכנית אחרת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> חד-משמעית. לכן בהגדרה אי אפשר לתחום לשלושה חודשים כי אתה לא יודע באיזה שלב התוכנית ומה דעתם על התוכנית. הדבר הכי חשוב הוא שאין משמעות למה שנכתוב בחוק כי הסנקציה בחוק על הוותמ"ל היא רק הודעה אז מה זה משנה. היא תעשה הכול בשקידה ראויה וזהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נציע הצעה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> דבר נוסף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> סליחה, אדוני. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אנחנו נציע שככול שהיא מועברת לאחר שלא אושרה אחרי 12 לוותמ"ל אז יהיה לוותמ"ל שישה חודשים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה שישה חודשים? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> שישה חודשים לאשר אותה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אין בעיה אבל אתה מבינים שזה חסר משמעות. תהיה הודעה אבל מה משמעות שלה? היא הודעה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אם היא מבושלת יחסית? למה זה חסר משמעות? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני שואל מה יקרה אם היא לא תעמוד בלוחות זמנים. אין שום סנקציה ולכן זה לא משנה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אתה רוצה להציע סנקציה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> איזו סנקציה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יכול לחשוב על משהו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> להחזיר לוועדה המקומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה חייב להיות ברור. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הוותמ"ל תעשה הכול. אנחנו יודעים איך היא, באיזה קצב ובאיזה לוחות זמנים. אפשר לשדר את האמירה הזו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> צריך לזכור שביולי הבא הוותמ"ל כבר בטלה. הוראת שעה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את אחראית על החלק של הבשורות הטובות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מזכירה שאחרי דיונים רבים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במסגרת חוק ההסדרים פוצל חלק מסוים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת, אבל כל מה שדיברנו היה לריק. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הוותמ"ל תבחן את התוכנית מחדש, בטח כאשר היא לא מוגבלת באחוזי בנייה. היא תעשה תוכנית חדשה במרבית המקרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בני, אני לא יודע איך לקרוא לזה – אמירה או הודעה. אני חושב שאם הוכנה תוכנית ברמה סבירה ולא הצליחה להבשיל עד הסוף, אני לא רוצה שהוותמ"ל יחשוב עוד יותר טוב - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תכתוב שהיא תמשיך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תתפוס את תמימותי התכנונית כדי לקבוע דברים חשובים. אני לא אקשור את הידיים של הוותמ"ל ואגיד שזו תהיה אותה תוכנית בדיוק. צריך לחשוב פה. אני רוצה לקצר את זה לחצי שנה, חד-משמעית כהודעה או משהו אחר. אם אני מוצא משהו שהוא לא סנקציה אבל משהו מחייב אז כן כי הוותמ"ל יבין שהמחויבות שלו בעניין הזה היא לא להביא את הכי טוב בעולם. גם על התוכניות של הוותמ"ל אני יכול להביא עשרה מהנדסים אחרים או אדריכלים שיגידו שגם התוכניות של הוותמ"ל לא טובות. אני צריך כאן להתקדם ולא לשחק בעוד יותר טוב. זה טוב לשיר ולא לתכנון. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אדוני, יש לי הצעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תציע, רק אל תנסה להפיל אותי. אני איש תמים אז תזהר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני לא מנסה. אני באמת מנסה לטייב את זה. אני חושב שאתה צריך לומר שהכלל הוא שזה ממשיך מהמקום שבו הפסיקה הוועדה אלא אם כן היא מצאה טעמים טובים להחזיר את זה אחורה. לעשות את ככלל. תאפשרו לה שיקול דעת אבל הכלל יהיה שאם הם כבר שמעו התנגדויות אז אל תשמעו את ההתנגדויות מחדש. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נשמע סביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בכל מקרה יהיה כתוב חצי שנה, יהיה כתוב הודעה ויהיה כתוב איך שכתוב. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> עדיף לכתוב כמו שכתוב בסעיף 109א שהיא רשאית או אפילו כמו שעורך דין זינגר הציע להמשיך מהשלב הזה. זה לא כתוב פה וזה יכול - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה צריך להיות נחוש יותר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני יודע. אני חוזר אפילו אחורה כי זה כתוב פה ולא שם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי נוסיף את המילה רשאית או משהו מכוון יותר << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> רשאית להמשיך. לא רק רשאית אלא תמשיך אלא אם כן - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מכווין שיקול דעת. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני חושב שיש תקלה בסעיף 24. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> איזה סעיף? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 24. הגבלתם על עשר שנים לא להגיש תוכנית. זה נכון שיש סייג. אין הקלות. אנחנו גמרנו עם ההקלות. תארו לעצמכם שאישרנו תוכנית והיום מישהו רוצה להגיש תוכנית בסמכות מקומית כדי שלא תקבל בנייה. צריך למצוא איזשהו סיכום. המילים אם יש בה כדי לעכב לא מספיקות. אנחנו במקום שבו גם תוכנית בסמכות מקומית של שינוי קווי בניין, של פיצול יחידות דיור ודברים נוספים - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שלום, קווי בניין לא נכנס אבל יחידות דיור כן. כתוב שטחי בנייה ויחידות דיור. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> נכון. זה סיפור. אנחנו רוצה לפצל יחידות דיור. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> לא הבנתי. אני חייבת להודות שלא הבנתי את ההערה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> צריך לאפשר לאחר חלק מהתוכניות כי אין לנו מושג של הקלות. היום כל תקלה שיש לך במעבר בין תוכנית לבין היתר - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אל תפתח את זה. עד שנפטרנו מעולם ההקלות, אתה רוצה להחזיר את זה בדלת האחורית. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> מדובר רק על שטחים ויחידות דיור. כל הדברים האחרים שאתה יכול לעשות לא מוגבלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה לחזור לתכנון בהמשכים. אני לא רוצה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> צריך לזכור שלא מדובר בתכנון רגיל. מדובר פה בהכרזה שקובעת צפיפות מינימלית וסוגי בניינים. אנחנו לא רוצים שתוכנית אחת שתעמוד בכל הכללים האלה תאושר ולאחר מכן כדי לעקוף את הדברים האלה תקודם תוכנית אחרת. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> בסדר. זו הצעת תיקון. איך שאתם רוצים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. שלום, היום הוא יום שלום זינגר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מכיוון שכרמית הגיע אני גם רוצה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> פעם שעברה רציתי להעיר אבל אתם קוראים הרבה ביחד. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> בשמונה שעות קראנו 17 עמודים ברוטו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערותיו חשובות. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תיקון בסעיף 25(1)(ג) - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום, הסעיף הזה ירד. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> בסדר גמור, כי הסעיף לא נכון כי זה לא רלוונטי. סעיף 35 מתחיל בתוכנית - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הגענו עד 25. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלום, תם הטקס. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לעת עתה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> באתי על סיפוקי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה לך. הערות טובות ומחלקן השכלנו ונטייב את הדברים את בהתאם. תנו לי דקה לסיים עם השלטון המקומי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חייב ללכת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה צריך ללכת? בסדר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אחזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חיכינו לך גבירתי שתבואי כדי שאציע הצעה. זו מחשבה ולא צריך להכריע, אדוני, אבל אני חושב שצריך לתת את הדעה ולחשוב על הזה בלי להכריע. הגבלנו את מספר הבניינים הירוקים ל-25% בכל תוכנית כזו כדי לאפשר להם להיכנס לתוך תכנון. אני הייתי מציע להגדיל את האחוז הזה ובתנאי שאחוז ההסכמה באותם בניינים יהיה כאחוז המקובל החוק היום ולא האחוז המיוחד שאנחנו נותנים בחוק הזה. אז התכנון יהיה מיטיבי יותר. מצד אחד אנחנו לא פוגעים בקניין. אנחנו אומרים שאם אתה רוצים להיכנס אז תביאו 66%. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זאת אומרת את היכולת להוסיף בניינים ירוקים ובלבד שהם מסכימים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. אז אתה לא מעכב את התכנון אלא אתה מיטיב עם התכנון ואין לך בעיה קניינית. אנחנו לא דורסים. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אני חייבת להגיד שברובד הקנייני זה פחות מטריד אותנו. הטריד הבניינים הירוקים מתוך הבנה שהאינטרס שלהם הוא אחר וככול שהם לא רוצים את העסקה אז בעצם זהו מנגנון שהוא כופה והרוב פה הוא רוב אחר. אם יחולו על הכללים הרגילים והם מסכימים זה פחות בעייתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר על אלה שלא בתוך הקו הכתום? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אם רוצים להגדיל אותו כדי לעשות תכנון טוב יותר והרשות המקומית רוצה את זה ויש את הרוב הנדרש על פי החוק הרגיל של 66%, אני חושב שצריך לאפשר את זה. אנחנו עושים תכנון ובנייה לעשרות שנים קדימה. כאשר בונים בניין הוא לא ייהרס אחרי שלוש שנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה שוב מגיע למקום - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> השאלה בטכניקה איך זה יהיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי אפשר לפתור את זה. אני לא יודע איך. בסוף אנחנו מדברים על צלחת אחת שיש בתוכה מס רכוש, תקצוב, הטיפול הממשלתי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם לא יקבלו כלום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו לא תוכנית התחדשות. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> ברור שאת ה-buyout הם לא יקבלו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם זה לא היה מובן אז אני רוצה להבהיר את עצמי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי צריך סעיף אחר שהרשות המקומית יכולה במקביל לתכנן – ולא לקשור את זה ביחד – לתכנן עוד חלק מהתחדשות עירונית שיהיה צמוד דופן. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה עלה בדיון הראשון באריכות ועשינו על זה דיון ארוך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בלי דיון ארוך, אני אומר לכם את ההרגשה שלי. ההרגשה שלי שזה בסוף יסרבל. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יהיה ירוק כזה וירוק כזה. מה פירוש? יהיה פה ירוק הכרחי שאני רוצה שהוא יהיה חלק מכל הפרוצדורה הגדולה הזו ויש ירוק שהוא בונוס תכנוני. אני אומר שהחוק הזה לא גורע מהרשות המקומית לקדם תוכנית עצמאית צמודת דופן - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> רציתי להשיב לחבר הכנסת גינזבורג שגם אם מסכימים לתוכנית אצלנו אנחנו מדברים הסכמה ליזם ספציפי. אז גם עולה השאלה האם ההסכמה התיאורטית לזה שהם רוצים להצטרף להתחדשות עירונית – נניח שהם ב-100% הסכמות – האם הם כוללים גם את ההסמכה ליזם השיקום הספציפי. כיוון שהחוק צופה יישום בטווחי זמן מיידים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני עושה הפרדה בין המימוש לבין התכנון. התכנון חשוב יותר מהמימוש. המימוש חשוב לאותם בניינים שנפגעו. הוא חשוב מאוד. אם כבר אפשר לתכנן בצורה מיטבית יותר ונוסיף קו תכנון נורמלי יותר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היה לי מהנדס עיר, ישראל קשטן, שהוא חי וקיים ואני מאחל לו אריכות חיים. הוא לא כבר מהנדס עיר בבני ברק. אתה מכיר אותו, נכון? האינטואיציות שלו היו שהאויב של הטוב הוא הטוב ביותר. כך הרמנו שטח ענק בבני ברק שהיה מוסכים והפכנו אותו למגדלי ב.ס.ר וכל מה שאתם רואים שם. אם הייתי אומר שעוד קצת יהיה טוב יותר ועוד קצת יהיה טוב יותר לא היינו מגיעים לזה. חבר הכנסת גינזבורג, אני יודע את השקפת עולמך ואתה אומר שהתכנון צריך להוביל. זה נכון. יש מקרים שאנחנו אחרי אסון כזה במקום מסוים רוצים למצות תכנון כמה שאפשר אבל ללכת איתו במשהו מסוים, אמיתי, מהיר ככל הניתן וחריג. אם אנחנו עכשיו נתחיל לעשות את זה עוד יותר ועוד יותר זה לא יגמר. כל אדריכל טוב יביא לך עוד מתחם קטן ליד ועוד מתחם קטן ועוד מתחם. פה אנחנו לא רוצים את זה. גם אני לא רוצה ולא רק משרד המשפטים שהקו - - - איזה צבע הקו? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הכתום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כתום. איך הוא יכול להיות כתום? תבחרו צבע אחר. אני לא רוצה שהקו הכתום יתרחב בלי סוף. לא. אנחנו ממוקדי מטרה. אף אחד לא מפריע לעירייה אחר כך, אחרי שהיא עשתה את זה והמדינה סייעה לה, להמשיך את ההשבחה של האזור ולהפוך אותו לריוויירה. אין בעיה. האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומר שצריך להשאיר את הגמישות ולא את החיוב. כאשר יש לך שיקול דעת רחב יותר אתה יכול לשים את הקו איפה שאתה רוצה. ברור שיש כאן מטרה והיא הבסיס של כל העסק הזה. אם אפשר ואין בעיה למה לא לאפשר. זה כל מה שאני אומר. צריך שזה לא יהיה משהו הכרחי אבל אני חושב שצריך לאפשר את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד לך עוד מילה אחת ובזה נסיים את החלק אלא אם כן יש לך עוד משהו לומר. כאשר הייתי ראש עיר ולפני כן יושב-ראש ועדה מקומית היינו באים עם בעיות אמיתיות מול היזמים והקבלנים והיינו פותרים תכנונית את הדברים ועושים תמ"א חדשה. אחרי כל דבר כזה היו מוצאים לי עוד "קונץ" איך לסבך. אל תהנהן בראשך, אדוני היועץ המשפטי. אני חושש מאוד ולא שיעשו בכוונה או משהו כזה אלא כאשר אתה לא שם את הגבולות אז בסוף זה לא ייגמר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מזכיר לך שאתה ואני הסכמנו באחד הדיונים הראשונים שנוריד את המילה הכרח בסעיף כי היא הייתה קשה מדי. מה זה הכרח? צריך לדבר על צורך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הסכמתי אז כנראה שזה היה על משהו שאני יכול - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> לא הסכמנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא זוכר שהסכמתי. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אמרנו שנבחן את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שאדוני אמר שזו מילה קשה מדי. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> צריך לדבר על זה. בסוף פורמים פה את כל האיזונים הקניינים. לא נראה לי שהחוק הזה יעבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא זוכר על איזו נקודה מדובר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה היה בסעיף 11. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה בנוגע לבניינים הירוקים. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> הבניינים הירוקים והאם יכולים להיכנס. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> כרגע זה נכנס גם למגרשים הריקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מנסה להיזכר ואני נזכר. אני רוצה שיהיה ברור שזה יהיה דבר ברור וחלוט. אולי אפשר למצוא חלופה למילה הכרח במשהו שסוגר את זה עדיין אבל לא משהו - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך להגיד צורך ולא הכרח. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> צורך יכול להיות גם לרבע שלם בעיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל דבר הוא צורך. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כל דבר הוא צורך. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> כל דבר הוא צורך אבל אין שום דבר שהוא הכרח. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כמעט כל דבר הוא צורך. בדברי ההסבר הבאנו דוגמאות למה זה יכול להיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם תמצאו משהו באמצע אני אשמח מאוד. אני חושב שזה גם מה שאני אמרתי בפעם הקודמת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא ברור מה זה הכרח. מה זה אין הכרח? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אין הכרח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג, אני רוצה להעלות את זה השבוע ולא בשבוע הבא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> יושב-הראש, אני יכול להתייחס ב-60 שניות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, חבר הכנסת גינזבורג, סיימת? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל תחשוב על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב, אני לא חותך את זה. בבקשה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> תודה. דיברנו בדיון הקודם אבל זה ילווה אותנו לכל אורך הדיון בחוק שהחוק הזה לצד הסדרים רבים שמקלים ברגולציה ומאפשרים הליכי תכנון מהירים הוא גם נוגע לזכויות של אנשים לעיתים בדירה היחידה שלהם. אנחנו לא יודעים על איזו אוכלוסייה אנחנו נופלים. איפה כל הרציונלים שמובילים בחקיקה רגילה, שאדוני חוקק פה בוועדה הזו שנוגעת להליכי התחדשות עירונית, פוגעים בזכות הקניין ואיך אנחנו עושים את האיזונים. בסופו של דבר אנחנו צריכים ללכת עקב בצד אגודל ולהיות זהירים מאוד שלצד האינטרס החשוב מאוד שאין חולק לגביו עם השיקום המהיר, מירב הכלים, לתת לשלטון המקומי, לבזר סמכויות, לוחות זמנים קצרים והמדינה משתתפת בעליות ומכניסה את היד לכיס ולצד שאנחנו שומרים על איזשהן זכויות מינימליות. הדבר הזה פוגש אותנו בבניינים שלא נפגעו ולכן סוגיית ההכרח היא סוגייה שהיא בעיניי היא קרדינלית כדי שהחוק הזה יעמוד בסופו של דבר יעמוד במבחני החוקתיות. אנחנו אמרנו את זה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי לכתוב שעל פי דעת מתכנן המחוז יש לכלול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סיכמנו שהם יביאו הצעה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה בעקרון כבר דיון שעשינו אבל אולי נדבר על זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני כן רוצה להגיד משהו - - -. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה עניין אחד. אני רק מציפה אותו כמורכבות ואני מזכירה את המבחן החוקתי שמדבר על המידתי שפגיעתו פחותה שתמיד תוכל להעלות טענה שאם אנחנו רצינו לשקם את מבני ההרס היינו יכולים לשקם אותם מבלי לכלול את הבניינים הירוקים. בהינתן נניח שהם מסרבים לעסקה למה אנחנו כופים עליהם הר כגיגית. תשאירו אותם. הטיל לא פגע בהם. הם עומדים על תילם. אין להם סכנת קונסטרוקציה. תשקמו את מה שאתם רוצים. תוציאו אותם מהדבר הזה. אנחנו עדיין מייצרים פה מנגנון שפוגע בהם וזה בדיוק יהיה הדיון החוקתי על החוק ועל היישום של החוק. זה לגבי התיבה הכרח שאפשר גם בלעדי אבל זה בדיוק זה. הנושא השני נוגע למה שאמר עורך דין שלום זינגר. זה דיון שהתעורר גם במשרדי הממשלה בחודשים האחרונים. אני מציעה מאוד שהחוק הזה לא יגע בבטן הרכה והמורכבת שלו. אני חושבת שאם תוכניות איחוד וחלוקה הן בוודאי משנות קניין אז התכולה שלהן והיכולת לכפות אותן ולשנות את הקניין בהליכים של התחדשות העירונית כאשר המשמעות שאין שום משקל לכל מה שהכנסת חוקקה ולכל החוקים שעוסקים בשאלה מתי סירוב יהיה סביר. אדם הוא קשיש וצריך להציע לו חלופות. באה תוכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמה וקובעת שזה כבר לא הקניין שלו. התוכנית העבירה אותו למקום אחר. הוא מקבל זכויות מושע במגרש אחר. האם זה סביר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא ייגמר. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אני רוצה רק להגיד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני למדתי איך להנחות. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> עמדתנו בייעוץ המשפטי לממשלה שהדבר הזה לכל הפחות מעורר קשיים משפטיים וחוקתיים כבדי משקל וספק אם הוא אפשרי. אני מציעה שהחוק הזה לא ייגע בסוגייה הזו. היא התעוררה בחודשיים האחרונים. היא טעונה הכרעה. כנראה שהעולם ידע להתנהל בלעדיה עד היום ואישרו תוכניות התחדשות עירונית גם בלי לדקור את העניין הספציפי הזה ואני מציעה להישאר מחוץ לגדרי החוק. השאלה היא מורכבת מאוד שאם אנחנו מדברים על קשיים חוקתיים אני חושבת שהיא מעלה בעוצמה חריפה מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בני ארביב ואחר כך אני מסכם את החלק הזה. אני אסכם אבל אחרי שאסכם אותו בזה זה נגמר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני מסכים עם השורה התחתונה שכרמית אמרה. אנחנו לא חושבים שיש שאלה בכלל ואני אשמח להסביר כי מבחינתנו אחד ועוד אחד שווה שניים. אין פה שום דבר מעבר לאחד ועוד אחד שווה שניים וחשוב שהדברים יאמרו פה. איחוד וחלוקה חל על בתים משותפים. אף אחד לא חולק על זה ולא חלק על זה. זו פרקטיקה, פסיקה, נהלים והחלטות של מפקחים. היו מאות תוכניות אושרו כך. מכיוון שאיחוד וחלוקה חל גם על בתים משותפים אז איחוד וחלוקה משנה את הקניין. זה פשוט אחד ועוד אחד שווה שניים. זה הכול. התעוררה שאלה ומורכבות שאני לא רוצה להכניס את הכנסת. אם אדוני ירצה אני אדבר על זה ואני לא חושב שאדוני רוצה. אני מסכים עם השורה התחתונה שאדוני אמר שהחוק הזה לא גורע, לא פוגע בשום סמכות. זה הכי חשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא גם לא השתמש בדבר הזה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה הדבר חשוב ביותר. אני חייב להגיד עוד משפט. הכלי החשוב ביותר בחוק התכנון והבנייה הוא איחוד וחלוקה ללא הסכמה. הכנסת אמרה את זה בעצמה כאשר היא חוקקה איחוד וחלוקה ללא הסכמה. בלי איחוד וחלוקה ללא הסכמה מחצית מהתוכניות היו אות מתה. איחוד וחלוקה ללא הסכמה נועד להתמודד עם סרבנים. הכנסת אמרה את זה בעצמה. זה נועד להתמודד כדי שהתכנון יהיה מיטבי בהתעלם מזכויות הקניין של הבעלים. חשוב שהדברים יאמרו כי כאילו לקחנו סעיף ש-50 שנים לא השתמשו בו והעלנו אותו מהאוב. איחוד וחלוקה ללא הסמכה לוקח מישהו בחלקתו, בבית העסק שלו, במלון שלו, בפרדס שלו, בבית צמוד הקרקע שלו, במוסך שלו, במכולת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> די, די. כמה אתה יכול לפרט. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה חשוב כי הדברים האלה קורים. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בלי זה כל החקיקה שעשינו הייתה מיותרת. אם ניכנס לדיון הזה לא נצא לעולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. נתתי לך לסיים ואני אתן גם לו לסיים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני חייב להגיד בהתייחס למה שאמרה חברתי עכשיו, יש פה בלבול אטומי ואין לי מילה אחרת בין דיני המשפט הפרטי לבין סמכות שלטונית. אין דרך אחרת להגיד את זה. יש בלבול כי השוק מבולבל אבל מוסדות התכנון לא התבלבלו. מוסדות התכנון, ברוך השם, לא התבלבלו. מוסדות התכנון מאשרים מאות תוכנית עם איחוד וחלוקה לצמודי קרקע, על בתים משותפים. הקניין משתנה. יש כבר עשרות פסקי דין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדוני כבר אמר את זה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לכן הכי חשוב שהחוק הזה לא ייגרע כהוא זה מסמכויות מוסדות התכנון. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אפשר הצעת ייעול? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך אתה קשור לתכנון ואיך אתה קשור לקניין? איפה המומחיות שלך? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני קשור לסעיף 35. אני אשמח שנעבור לסעיף 35. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אשמח שלא תעזור לי בהנחיה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בנושא הקניין והשאלה אם יש פגיעה או לא אז יש כאן גם עניין של העברת הזכויות של ליזם ויש כאן לפעמים שינוי ייעוד מקרקעין. זה קצת שונה מאיחוד וחלוקה בתוכנית רגילה של זכויות בנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה להיכנס לנושא. חברת הכנסת צרפתי הרכבי, תרשי לי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> איחוד וחלוקה חל על כל קניין באשר הוא. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אנחנו ניסינו - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עורכת הדין יוליס, את מבינה את השאלה שלי? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> היו לנו שיחות עם כרמית שאני חושב שהן היו מועילות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מקרה שונה מהפרקטיקה השגורה. אתה מעביר זכויות ליזם. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כיוון שחברת הכנסת שאלה אני אשיב. איחוד וחלוקה ללא הסמכה חל גם על מחוברים, על בתים משותפים ועל צמודי קרקע. אנחנו עוסקים בימים אלה בעשרות שאלות שקשורות לתקן 15 והאם זה ברמת תת-החלקה או החלקה, האם להתחשב בבנייה לא חוקית, האם להתחשב בזכויות שלא נוצלו. יש אלף שאלות. זה לא ברמה התיאורטית. אנחנו עושים את זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. חברת הכנסת צרפתי הרכבי, אני רוצה לסכם ברשותך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לצורך עניין החוק הזה, הדברים שנאמרו גם על ידי המשנה ליועצת המשפטית וגם על ידי המשנה ליושב-ראש מטה התכנון, עורך הדין ארביב - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> החוק בכלל לא עוסק בשאלה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בנינו את הכלים כדי שהחוק הזה יוכל לעבוד איתם בצורה שהוא עובד. אנחנו יודעים שיש עוד כלים. יש כלים שאולי יש עליהם מחלוקת. אותנו זה לא מעלה ולא מוריד ומכאן ואילך הנושא הזה הובהר. אבדוק אם הפרוטוקול שמע את הכול. הוא שמע, נכון? הוא שמע. זה נכתב ונאמר. יכול להיות שבעתיד ללא קשר לחוק הזה יצרכו פעם אחת ולתמיד לשבת בצורה נינוחה ולחשוב על הדבר הזה. אני רוצה להעיר הערה אחת, גבירתי. אמרת שאדוני ישב כאן בוועדה ועשינו שינויים בחקיקה בהתחדשות עירונית בשנים הקודמות. אני בטוח שהתכוונת גם לזה, אומנם עשינו גם שינויים שהורידו את אחוזי ההסכמה במידה ובמשקל וגם הגענו להסכמות על הדברים האלה אבל עשינו דבר נוסף שאף אחד לא לחץ עליי. אפילו לא משרד המשפטים ובטח לא אחרים. שיפרנו ללא היכר את התנאים של קשישים - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> נכון. קשישים ובעלי מוגבלויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תזכירו את כל הרשימה. רעות, את בוודאי זוכרת. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לגמרי. זה לא היה בהצעה הממשלתית והכנסת הוסיפה את זה. אדרבא ואדרבא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הכנסת לצורך העניין היא השולחן הזה. לכן אני אומר שמצד אחד אני חושב איך לשפר ולא לתת יד לכאלה שמשתמשים בזכויות הרוב בשביל מיעוט ולא בשביל רוב אלא בשביל מיעוט אינטרסים. צריך להיזהר מהדבר הזה. את מגיעה לעניין הזה בלב נקי ואומרת שאני רוצה לשמור. לפעמים יש כאלה שעושים בזה שימוש. גם בפעולות שעשינו במהלך שלוש השנים האלה, לפחות כשאני יושב ראש, טייבנו גם את החלק של הרוב הנדרש. יכול להיות שהיינו יכולים לעשות יותר אבל התפשרנו והגענו להסכמות גם בדברים שלא היינו צריכים להגיע להסכמות כאשר דרגנו את מעמדם של נכים וקשישים ונתנו אפשרות לדירה חלופית. התאמנו את זה. אגב כל זה גם נשפך לתוך החוק הזה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה נשמר פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעניין הזה, הסירו דאגה מלבכם. כאשר אנחנו באים לטפל באותם מבנים ירוקים שגם הגבלנו את מספרם ואמרת לך שאני מוכן להבנות ולהתייחס לצורך - - - לא נקרא לזה צורך ולא נקרא הכרחי. ננסה לחפש משהו שיתאים לעניין. אני לא רוצה שיעשו בזה שימוש שלא לצורך. שמרנו פה על זכויות של כולם בצורה הנכונה. אני לא רוצה שיהיו כמה אנשים אינטרסנטים שמישהו ילחש באוזן ויגיד להם שאם אתם עכשיו תתאגדו ותצעקו לא. זאת רק כי קוראים לך בניינים ירוקים למרות שמימינכם ומשמאלכם יהום הסער ולכם קרה נס קטן שאצלכם אפילו לא נפגע תריס. אני לא בטוח שזה יהיה נכון. לכן אני הולך בנחישות ובזהירות בעניין הזה. בזה סיימנו את כל ההעברות לידיעת הפרוטוקול. מירה סלומון, בבקשה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> היא לא נמצאת אבל יש מישהי מטעמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי שלא הספיק לדבר בסעיף הקודם שדיברנו עליו יידבר. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> שלום, בוקר טוב. מאיה קרבטרי ממרכז השלטון המקומי ופורום ה-15. מספר השלמות קצרצרות שלא עלו על ידי שלום כהשלמה. אנחנו מתייחסים רק לסעיף הקודם כמו שהתבקשנו. לגבי סעיף 17(2), אני רוצה להתייחס לגופים שיכולים להגיש תוכנית אם זו לא הרשות המקומית. לדעתנו זה נדון בעבר וזה יראה קצת מנותק אבל כאמור אנחנו מתייחסים עכשיו. ההגדרה פרוצה מדי לטעמנו. כל משרד ממשלתי יכול להגיש בתוכנית מכל סוג גם אם זה משרד ממשלתי שלא עוסק בשום צורה בתכנון ובנייה או בנושאים האלה. לדעתנו צריך לצמצם את זה. אפשר לכתוב משרד השיכון או אפשר לדבר על משרד שעיקר עיסוקו בכך ובכך. זה נראה לנו פרוץ מדי וצריך לדייק את זה. גם לגבי רשות שהוקמה לפי חוק צריך להבהיר שזו רשות שעיקר עיסוקה בנושאים האלה או שעיסוקה בנושאים האלה ולא כל רשות שהוקמה על פי חוק. לצורך העניין גם הרשות הטבע והגנים יכולה להגיש. אנחנו אוהבים מאוד אותה אבל מה היא מבינה בנושאים האלה. לכן צריך לצמצם את ההגדרה ולדייק אותה. אני עוברת לסעיף 18. כתוב שיש להגיש את התוכנית בצירוף הערות המהנדס הוועדה המקומית אבל מדובר בתוכנית שהוגשה על ידי הרשות המקומית לוועדה המקומית אז לא לגמרי ברור מדוע צריך לתת חוות דעת של מהנדס הוועדה המקומית כי מדובר בתוכנית שמגישה הוועדה המקומית או הרשות המקומית או מטופלת בוועדה המקומית. אני עוברת לסעיף 19 שהייתה אליו התייחסות. אני רוצה לחזק את ההתייחסות ולהוסיף על מה שנאמר גם על ידי עמיתי, שלום זינגר ועל ידי חבר הכנסת גינזבורג. הנושא של 10% אינו מספק מסיבות נוספות. מדובר כמו שדיברנו עליו עכשיו במתחם שלא נקבע על ידי הרשות המקומית באמת אלא זה נזק של מלחמה. זו לא התחדשות העירונית המדורגת והמתכוננת של רשות מקומית או של הרשות להתחדשות עירונית המקומית קבעה אלא משהו שנכפה עלינו, לצערנו, בנסיבות טרגדיות ולכן כאן במיוחד יש סיכוי למצוקה ולמחסור משמעותי יותר לצורכי ציבור ושימושי ציבור. אפשרות נוספת להתמודד עם הנושא הזה הוא לא להצמיד את 10% לשטח אלא לתוספת ביחידות הדיור. זה אינדיקטור משמעותי יותר ומייצג יותר לתוספת או לעלייה בצורכי ציבור שתידרש. פחות שטח ומספר רב יותר של משפחות שיגורו במתחם או במבנה לאחר שהוא יחודש. סעיף 21(ב)(3) קובע שהוועדה המקומית תצרף את המלצתה בתוך 30 יום אחרת התוכנית מקודמת בלעדיה. הנוסח לא מספיק ברור או יותר נכון משתמע שהרשות המקומית תאבד את הזכות גם להגיש את התוכנית ולא רק הוועדה המקומית מאבדת את הזכות לדון בה. אנחנו נשמח להבהיר את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> מה זאת אומרת? אנחנו כאן בזכויות הוועדה למתחמים מועדפים. כאן הרשות המקומית לא מגישה. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> על פניו, הבעיה היא לכאורה שלא בהכרח שהתוכנית לא טובה אלא שהיא לא אושרה בזמן או לא הושלם הדיון בזמן. זה לא אומר שהתוכנית לא טובה. מדוע הרשות המקומית מאבדת את זכותה להיות היוזמת של התוכנית? זה לא בהכרח מתבקש. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> מה הכוונה לא משתמע? במקרה שזה יוגש לוותמ"ל הרשות המקומית לא מגישה. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> הבעיה שאנחנו מנסים לפתור היא שהתוכנית לא קודמה מספיק מהר בוועדה המקומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברגע שזה מגיע לוותמ"ל תם הטקס של הרשות המקומית. היא מעורבת בוותמ"ל במסגרת - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אנחנו נבהיר את זה אבל נראה לי שזה ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה לא ברור אז תבהירי את זה עוד יותר. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> יכול להיות שהתוכנית טובה מאוד ויכול להיות שהתוכנית מעולה אבל היא לא אושרה בפרק הזמן שהוקצה ועל פניו רצוי לתת לה בכורה אם היא תוכנית מעולה. הבעיה היא לא בתוכנית אלא שהיא לא אושרה - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> מה הכוונה בכורה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, עצרו. זה מתחבר למה שדיברנו בפעם הקודמת. הייתי רוצה להתייחס למה שהיא אומרת אבל לא בתוך החקיקה עצמה. זה לא אומר שזו התוכנית היחידה ואין בלתה. אם התוכנית תוכננה כראוי והיא עומדת בכל הדרישות אך היא לא הגיעה לשלב הגמר מסיבות שונות וזה עבר עכשיו לאח הגדול, הוותמ"ל, אין שום סיבה שהוותמ"ל שיגרוס את הכול ויפתח את הכול מחדש. אלא אם כן זו תוכנית לא טובה. דיברנו על זה קודם והייתי מכוון. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> נכון. אמרנו שבעצם התוכנית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמשיך מכאן. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> תמשיך מאותו מקום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מכאן הוועדה יכולה לתקן קצת אבל היא צריכה - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> מה שמאיה אומרת, אם הבנתי נכון, שהרשות המקומית תגיש - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני מצטרף לעמדה של רוני. מאיה, פה מדובר על תוכנית שלא הופקדה בזמן. עוד אין תוכנית. הסעיף הזה לא מתייחס ל-22(א) שזה מקרה שבו התוכנית כבר הופקדה ולא אישרו אותה תוך זמן נתון אלא מדובר בתוכנית שלא הופקדה ואז זו תוכנית חדשה. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אנחנו מדברים גם על פרקי זמן. אנחנו רוצים שזה יהיה מהיר ויעיל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאיה, סיימנו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי תוגש התוכנית ללא המלצה אבל אפשר לתת להם פרק זמן להביע את עמדתם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש להם. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> פסקה 3 אומרת שחובה לשמוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאיה, עוד משהו? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> הערה אחרונה לגבי הנושא שהתייחס אליו שלום ואני רוצה להרחיב והוא ההגבלה על הגשת תוכנית נוספת. שלום התייחס למקרה של פרק הזמן הקצר אבל בואו נדבר על פרק הזמן הארוך ביותר. הגשנו תוכנית ואישרו אותה. הבניין נבנה והוא מאוכלס. הכול בסדר. הסיפור נגמר. אחרי זה יש עוד פרק זמן. יכול להיות שסיימנו את הכול תוך חמש שנים. יש עוד חמש שנים שאי אפשר להגיש אף תוכנית משום סוג. זה נראה לנו פרוץ מדי. צריך לדבר על זה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> היא מתכוונת אחרי שהתוכנית כבר יצאה לפועל. הכוונה היא כמובן עד למועד של המימוש. אם אחרי ירצו לשנות אז - - - << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> זו הכוונה אבל צריך לדייק את הנוסח. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה כתוב בנוסח. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> לדעתנו זה לא מספיק. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> קודם כול, את צודקת בהערה. המגבלה שכתובה בסעיף היא כפולה. היא קודם כול בנושאים לעניין שטחי הבנייה ויחידות הדיור וגם במהות זה רק אם יש בה כדי לעכב את התוכנית. ברור שאם התוכנית כבר מומשה אז זה לא חל כי היא לא מעכבת אותה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> רוני, בהמשך למה שאמרת גם אני הבנתי כמו שבני כותב. אם התוכנית כבר מומשה אז אין בעיה לאשר תוכניות אחר כך. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> כרמית, הנוסח אומר כדי לעכב ולא כדי לעכב את מימושה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הכוונה היא כמובן לאישור והמימוש ואם התוכנית מומשה אז אין שום בעיה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אם היא מומשה אז לא צריכה להיות מגבלה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> נבהיר את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם לגבי הגשת התוכנית של כל משרד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להתייחס למה שאמרה מאיה? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> הגבלה על הגשת תוכנית נוספת? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אלא מי המשרדים שיכולים להגיש. לא כל משרד. ממש כמו שנעשה בסעיף 17. משרד ממשלתי, רשות שהוקמה על פי חוק או חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח ובינוי. המשרד הממשלתי והרשות שהוקמה על פי חוק גם הם צריכים להיות עם זיקה לעולם התוכן הזה. האם זה כל משרד? משרד הרווחה? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אני מניחה שרשות הטבע והגנים לא תגיש תוכנית כזו. אין לנו התנגדות לצמצם את זה אבל אני לא יודעת אם צריך להגיד את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זו הייתה ההערה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מירה סלומון איתנו או שיצאנו מידי חובה? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני אגיד שכברירת מחדל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מתכוונת לתכנן את התוכנית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי צריך להגיד את מפורשות וגם זה נכון יותר. רוני, אולי להגיד מפורשות שזו הרשות להתחדשות עירונית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השוטר הגיע. אני הולך לפי הסדר. יושב-הראש לשכת המארגנים, אבי ברוקס נמצא איתנו? בבקשה. << אורח >> אבי ברוקס: << אורח >> אני מנכ"ל לשכת המארגנים ולא יושב-הראש. יושב-הראש הוא אלון ויזברג. בוקר טוב לכולם. אני אתייחס בקצרה לנושא החברתי בלבד. יש לי הצעה לייעול. חשוב לומר שאנחנו שמחים על ההתקדמות של הוועדה בנושא אך יחד עם זאת יש לציין את הניתוק המוחלט בין המערכות. אני אתן דוגמה קלאסית אחת בקצרה על פגיעת הטיל בבת ים. העירייה בכלל הכריזה על מבנים מסוימים להריסה מיידית. עד היום חלק מהמבנים אטומים ובעלי הדירות בכלל גרים בשכירות. מצד שני מס רכוש החליטו לעדכן את בעלי הדירות שהם יקבלו תשלום לשיפוץ המבנה והם יחזרו לגור בו למרות שלא ניתן בכלל לעשות זאת או שהם יחתמו ל-buyout שאין להם בכלל בחירה. יתרה מכך בעלי הדירות מתמודדים יום-יום מול חברת חשמל שעדיין מחייבים אותם על הוצאות גם על החשבון וגם על המינוי עצמו למרות שהבניין אטום וכמו שאתם מבינים אין בו אף אחד. אנחנו מציעים את שירותי לשכת המארגנים. הצענו את זה בעבר ואנחנו מציעים שוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, נכניס את זה בחוק. << אורח >> אבי ברוקס: << אורח >> זה לא ברמת החוק אבל אנחנו מציעים את עשרות המארגנים שחברים בלשכה שייתנו תמיכה לבעלי הדירות במיוחד הקשישים. לצערי, למרות שאנחנו בשנת 2026 עדיין אף אחד לא מתייחס לפן החברתי בכל מה שרשום בחוק ומה שמדברים עליו. יש פה סוגייה אקוטית מאוד שחייבים להתייחס אליה ולצערי זה לא קורה. זה משהו שרצינו לשים על השולחן גם אם זה לא בהתאם לכל מה שקשור לסעיפים עצמם באופן ספציפי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אנחנו התייחסנו לזה בישיבה הקודמת. אני חושב שיש התייחסות לעניין אבל אני לא אתחיל לבנות אלף פרוצדורות נוספות על הדבר הזה כי אז אנחנו רק נחריף את מצבם של אלה שנמצאים ומשלמים כבר. הממשלה תוציא חוק כדי שיהיה אפשר להתקדם הלאה. הרבה מאוד מהחלק החברתי תלוי בעירייה. אני חושב שהעירייה צריכה להבין ולעשות. דיברנו גם עם האוצר והוא צריך לתת לנו תשובה בעניין. נכון, מתן? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי העניין החברתי. אני זוכר טוב בגילי. נחמה בוגין, עוד לא דיברת על הסעיפים הקודמים אלא אם יש כן את רוצה לדבר על סעיף אחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל היא כבר דיברה בפעם הקודמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא רשומה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל כבר אמרה בפעם הקודמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות שהתחרטה. כן? את רוצה להתייחס? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> כן. בוקר טוב. עיקר ההערות שלי הן באמת מתייחסות לדברים בהמשך אבל אני חייבת לומר גם כאן שבעיניי הפתרון של איחוד וחלוקה מחדש הוא לא פתרון חלופי למה שהחוק מציע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו לא רוצים להיכנס לזה. נחמה, תעשי לי טובה. אני סגרתי את הפרימוס. הפרימוס סגור. הפרוטוקול כבר הבין. בואי לא נבלבל אותו. זהו. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> מצוין. נתראה בהמשך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נתראה בהמשך. תודה. תומר צליח, כבר דיברת אבל יש לך משהו להוסיף מעבר למה שאמרת אז? << אורח >> תומר צליח: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בקצרה רבה, אם אתה רוצים את החוק. אם אתם לא רוצים אז אין בעיה. אנחנו נמשיך לדבר. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אני חושב שאחד הדברים החשובים יותר שהוא שהחוק הזה יעבור וכמה שיותר מהר. יש הרבה אנשים שממתינים לו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה שיותר מהר ועברה עוד חצי דקה. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> תודה רבה. אני אתייחס טלגרפית לנושאים שעלו פה הבוקר. נושא התועלות הציבוריות. אם לא יהיה קו מוגדר איפה עובר הגבול ולא יוגדרו התנאים והכמות התועלת הציבורית שיכולה הוועדה המקומית לבקש אז לעולם ראש העיר יבקש את המקסימום האפשרית וזה בסדר וזה טבעי. עם זאת תפקידה של הוועדה הזו הוא לקבוע את הגבולות וכללי המשחק. לגבי נושא האיחוד והחלוקה, חייבים להחזיר את - - - האיחוד והחלוקה. תקן 15 במתחמי בינוי-פינוי הוא לא רלוונטי לחלוטין. הפתרון שהוצע פה בטיוטת החוק שניתנה סמכות לרשות הרישוי כאשר אנחנו מגיעים ל-100% הסכמות לאשר את טבלת האיזון וההקצאה באיחוד וחלוקה הוא פתרון הוגן והוא פתרון שלא כופה על אף אחד שום דבר ב-100% הסכמה. הדבר היחיד שניתן פה הוא הסמכות לרשות הרישוי המקומית לאשר את זה בשלב ההיתר ולא בשלב התוכנית. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה לא הנושא. אם אדוני יכול לעבור לסעיפים הספציפיים. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> כן, אני עובר על דברים שנדונו הבוקר. בנוגע לנושא אבני הדרך לוועדה המקומית לאשר את התוכנית, בני הזכיר את זה שאין סנקציה גם אם יהיו אבני דרך. אני חושב שטוב שיהיו אבני דרך וטוב שתהיה סנקציה בצידן של אבני הדרך. הנושא האחרון הוא נושא הבניינים הירוקים ומספר הבניינים הירוקים. אני מצטרף לחבר הכנסת גינזבורג בעניין הזה. אני חושב שבניינים יש בהם את ההסכמה הנדרשת על פי החוק צריך לאפשר להם להצטרף למתחם. לא הגיוני לא לאפשר להם להצטרף למתחם. זה לא עלה אבל אני גם חושב שהמגבלה של עד חמישה מגרשים ברישוי מהיר זה לא נכון - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> עוד לא הגענו לסעיף הזה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כן, עוד לא הגענו לסעיף הזה. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> עוד לא הגענו אבל גם פה וגם פה יש איזושהי מגבלה שהיא מגבלה מיותר שמעמיסה על המתחם. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה. עינת גנון, יש לך משהו להגיד על הסעיפים הספציפיים? דיברת בעבר. << אורח >> עינת גנון: << אורח >> בוקר טוב. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> בקצרה אם אפשר. << אורח >> עינת גנון: << אורח >> הערה קצרה מאוד. יש סיטואציות שהטילים מאיראן הם לא מונחי רשות מקומית ויכולה להיות סיטואציה שבה יש לנו נפילה ופגיעה משמעותית שיוצרת אזור לשיקום שהוא חל בשתי רשויות מקומיות. אני חושבת שבסיטואציה הזו צריך לקבוע שהתוכנית תוגש ישירות לוותמ"ל ולא תהיה אפשרות לרשות המקומית כדי שלא נהיה בסיטואציה שכל רשות מתקדמת בקצב אחר או שאחת רוצה ללכת לוותמ"ל והשנייה שלא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הערה טובה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> סוגייה מעניינת, נכונה ואפשרית בהחלט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא תישקל. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה על ההערה החשובה. מר ארז קמיניץ, יש לך משהו להגיד על הסעיפים הספציפיים? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> בוקר טוב, אני אתייחס בקצרה. אני לא רוצה לפתוח את הפרימוס ולא אנצל את זה שיושב-הראש לא נמצא. אגיד בקצרה שבעניין הזה דעתי היא כדעת כרמית. בכל העולם של התחדשות עירונית האופן הכופה שבו תוכניות איחוד וחלוקה מתייחסות לחלוקת הקניין אינה תואמת לא את הדין הקיים וגם לא מה צריך להיות. אם צריך להבהיר אז יפה שעה אחת קודמת לעשות כן. ישנם איזונים עדינים בחוק הדייר הסרבן או בחוק פינוי-בינוי עידוד מיזמים. כשמו כן הוא. הוא רוצה לעודד מיזמים על דרך של הגעה להסכמות. אני אומר את הדברים האלה ודיברנו על זה בישיבה הקודמת ואני לא יודע כרגע אם רוצים לדון בסעיף הזה. אני חושב שככול שניתן להגיע להסכמות גם בסיטואציות הקשות של מתחמים כאלה ראוי הדבר עד מאוד. לכן כפי שנאמר על ידי מר צליח אנחנו נצלח היטב מצבים שבהם אפשר יהיה להגיע להסכמות ויש מצבים כאלה אם לא נכפה. אני מפציר בוועדה לא לכפות תוכנית איחוד וחלוקה על תוכנית שיקום אלא לאפשר את האופציה להגיע להסכמות בשלב מתן ההיתר מכיוון שטבלת ההקצאה ממילא לא משקפת היום את הקניין באמת. טבלת האיחוד והחלוקה לא משקפת. אני חושב שצריך להשאיר את האופציה למוסד התכנון לאפשר להגיע להסכמות ולייצר טבלת הקצאה בשלב ההיתר. זה יקל על התהליך המורכב המאוד שנעשה בין הדיירים וזה גם יקל על הליכי התכנון וגם יהיה מהיר יותר בסופו של דבר. אם מוסד התכנון ישתכנע שאין הסכמות במתחם אז שיכפה את רצונו בשלב התוכנית ויעשה תוכנית איחוד וחלוקה שלא בהסמכה או יחייב בטבלאות לא בהסכמה. עם זאת צריך לתת את האופציה הזו והגמישות הזו למוסד התכנון לראות האם המתחם שבפניו הולך להסכמות ואז לדחות את הקצאת הקרקע לשלב ההיתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> דיברנו על זה בפעם הקודמת וסיכמנו את העניין. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> שנייה, זה עלה גם היום לפני שנכנסת, תומר, ורציתי לחזור. לגבי הבתים הירוקים, אני רוצה להמשיך את קו המחשבה של חבר הכנסת גינזבורג ולהגיד שבסופו של דבר לפחות צריכים להיות רגישים לעובדה שיש את מלחמת איראן הראשונה שאחריה כבר יש מתחמים שהגיעו להסכמות כאלה או אחרים. אנחנו לא מדברים על החוק הזה רק לעתיד אלא גם לשיקוף המצב הקיים. במתחמים כאלה שיש בהם הסכמות ואצל יזמים שאני מייצג יש כבר הסכמות. יש בתים ירוקים עם הסכמה מלאה ואני חושב שיהיה חבל לוותר. אני מבין את החשש את יושב-הראש ושל הוועדה שאנחנו נכנסים ללופ בלתי נגמר של טיוב תכנון והכנסה של עוד ועוד מגרשים ירוקים או בתים ירוקים. אנחנו לא בהכרח נמצאים בסיטואציה הזו. אפשר בירוקרטית או פרוצדורלית לתחום את דרישת ההסכמה גם ליזם השיקום וגם לעסקת השיקום למשך תקופה קצרה מאוד שהיא תקופת עבודת הצוות או אפילו 45 יום או פחות מזה כדי לדרוש הסכמות מלאות או הסכמות של חוק פינוי-בינוי רגיל. אנחנו מדברים סך הכול על ההפרש בין 50 פלוס לבין 60. צריך לזכור שבבית משותף שנכנס לתוך מתחם פינוי-בינוי צריך להיות בבית הסכמות של 60. זה בסך הכול עוד עשרה אחוז. בשביל עוד עשרה אחוז אנחנו מגיעים למקום שבו אין פגיעה קניינית שממנה חשש משרד המשפטים שכרמית דיברה עליה קודם ובצדק. אפילו אפשר לדרוש הסכמה מלאה - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני מבקש גם מחבריי ממשרד האוצר לחשוב על הדבר הזה. גם לגבי הבתים הירוקים שבתוך המתחם, כלומר 25% שדובר עליו, אם אנחנו נעלה את ההסכמות הנדרשות - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אם נעלה את הסכמות הנדרשות ל-60% אנחנו נהיה במצב שבו אין פגיעה קניינית כמעט בכלל ואני חושב שני דברים בהקשר הזה. אחד, להיות רגישים מספיק למתחמים שכבר יש בהן הסכמות, היינו שאפשר ממש מחר בבוקר להכניס אותם לתכנון. זה לא יגרע מהתכנון ולא יעכב אותו. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> משפט אחרון. צריך גם לחשוב על הסיטואציה שאפילו בתוך המתחם הכתום להעלות ל-60%. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה. יש קריאה ללמוד מהניסיון הקיים האם נדרש 50. צריך רגע להסתכל על מה שכבר יש לנו מהניסיון שנצבר. זו סוגייה שעלתה גם בדיון הקודם שאני ביקשתי קצת מהניסיון לתת ממצאים ואיך זה מתכתב עם הדברים. תודה רבה. מר ישי איצקוביץ'. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> שלום, ישי איציקוביץ' מהתאחדות בוני הארץ. אני העליתי בדיון הקודם את נושא האיחוד והחלוקה. אני רוצה להוסיף מעבר למה שנאמר פה, כי אין טעם לחזור לדברים שמעבר לעניין התכנוני יש פה עוד היבטים נוספים. יש עניינים שבכל מה שקשור לליווי הבנקאי. אי אפשר להוציא תוכנית לפועל בלי דיירים, בלי יזם ובלי תכנון אבל גם בלי בנק. לכן צריך לכל הפחות להותיר את החלופה של איחוד וחלוקה בהסכמה, כי אם היא לא תהיה אנחנו נתמודד עם בעיה שקיימת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא יהיה פרויקט. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לא יהיה פרויקט כי לא ניתן לשעבד את הקרקע וזה קריטי להוצאת הפרויקט לפועל. דבר נוסף בצד התכנוני יותר הוא שכאשר רוצים לעשות פרויקט בשלבים אז גם אז יש חשיבות רבה להתאמות במסגרת האיחוד והחלוקה בהסמכה ולכן זה כלי הכרחי - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> החוסן הכלכלי הוא סוגייה שכבר עלתה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני מדבר על הבנק. לא יהיה ניתן לשעבד ואז לא יהיו ערבויות. אם לא יהיו ערבויות אז לא יהיה פרויקט. יש לי עוד לא מעט הערות אבל לגבי החלקים הקיימים אנחנו נמתין להמשך הדיון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה מר איצקוביץ'. הגברת לינור גולומב. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> בוקר טוב. אני אבקש להתייחס לסעיפים שנדונו עד כה בהערות קצרות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תציגי את עצמך. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> עורכת הדין לינור גולומב קרזנר, ראש המנהלת להתחדשות עירונית בעיריית רמת גן. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> אתייחס רק לסעיפים שנדונו עד כה. בסעיף 17 סעיף קטן 1 להצעת החוק מלבד הרשות והוועדה המקומית אנחנו מבקשים, וזה נדון גם בישיבה הקודמת, להוסיף את האפשרות להגיש ולקדם תוכנית גם באמצעות תאגיד עירוני. זה נראה לנו משהו חשוב. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה דובר והוחלט שלא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא כרגע. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> לא בשלב הזה. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> הוחלט שלא? זכור לי שנאמר שזה יתקבל התייחסות בהמשך. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> הייעוץ המשפטי אומר שזה לא רלוונטי כרגע. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> בסדר. לגבי סעיף 19, שמעתי שכבר דובר על זה בבוקר אבל חשוב לחדד שיהיה כתוב שזה מהשטח הבנוי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה השאלה? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> בסעיף 19(3)? << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> בסעיף 19(3) צריך להיות כתוב מהשטח הכולל המותר לבנייה הבנוי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה זאת אומרת? אולי לא ימומשו כל זכויות הבנייה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> את יכולה לחדד את ההערה ולהסביר למה הכוונה? את יכולה לומר את המשפט הספציפי. זה בתוך בניין? << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> כן. 10% בתוך השטח הבנוי - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> מה המשמעות? << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> ההתייחסות תהיה לשטח הבנוי ולא המגרש. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אמרנו שהסעיף הזה מדבר על קומה בנויה ולא מדבר על שטח קרקע. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> זה מה שאני מבקשת לחדד בנוסח. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> צריך לחדד בנוסח. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בסדר. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> בסעיף 20, במסגרת הזמנים שמוקצים פה לטובת המלצה של הוועדה אנחנו מבקשים לתת הארכה של יותר מ-30 ימים לזמן של 45 יום. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> סעיף 20 נמחק. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> איזה סעיף? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> 20. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> 20 נמחק. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אולי דיברת על 21(3)? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> היא אמרה 20. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> סליחה, 21(3). כן. צריך לתקן את הסעיף המוצע שיעמוד לרשות הוועדה המקומית פרק זמן של 45 ימים כדי לתת את ההמלצה שלה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כנראה זה יהיה 30 ימי עבודה זה בעצם נותן לך פתרון פחות או יותר ל-45 ימים. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> הקצאת הזמנים בהצעת החוק היא מאוד - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה הרעיון של החוק. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אנחנו רוצים שיבנו מהר. אלה גם תוכניות שהיו קודם ברשות המקומית. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 30 ימי עבודה ייתן לך את המענה ל-45 ימים. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> לגבי סעיפים שעוד לא נדונו אנחנו נבקש בהמשך את זכות הדיבור. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה לגברת גולומב. אם אין שום הערות לנוכחים בחדר הזה אנחנו נמשיך בהקראה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אומר בנושא הפרימוס. בוקר טוב לכולם. אני אזכיר מה שסוכם בישיבה הקודמת בעקבות הצעה שעלתה כאן. במסגרת החובה של הוועדה המקומית או ראש מוסד התכנון לכלול בתוכנית את האיחוד והחלוקה, תיקבע הוראה שהאיחוד והחלוקה יכנסו לתוקף במועד הגשת היתר ראשון במתחם או מתן היתר ראשון במתחם. זה נושא שאנחנו עדיין צריכים ללבן עם נציגי הממשלה. בנוסף תיקבע הוראה נוספת שהשימוש הקיים במתחם יהיה חוקי כל עוד הבניינים לא נהרסו. אנחנו נותנים פתרון לעניין הזה באמצעות דחיית מועד האיחוד והחלוקה או כניסת לתוקף של טבלאות האיחוד והחלוקה למועד ההיתר. השאלה היחידה שנותרה לדיון ועוד לא לובנה עד הסוף היא באיזה מועד אנחנו מדברים. האם אנחנו נדבר על מועד הגשת ההיתר או מועד מתן ההיתר. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אתייחס דקה כי זה נאמר. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> את השם לפרוטוקול. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אנחנו לא נוכל - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> רגע, את השם לפרוטוקול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מי זה אנחנו? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מטה התכנון ומנהל התכנון ולדעתי כמעט כל משרדי הממשלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בבקשה. << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> בני ארביב. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא נוכל להכיר וזה גם לא עובד. אי אפשר להסתיר את הנושא. אנחנו הנחנו את מוסדות התכנון, וכך אכן הם פועלים כדי לצמצם את השינוי הקנייני, לדחות את כניסתה לתוקף של החלוקה החדשה למועד בקשה להיתר ראשון במתחם. זו הנחיה שניתנה זה מכבר לוועדות המחוזיות ולוותמ"ל וכך הם פועלים ברוב המקרים אלא אם כן יש מקרים חריגים שמצדיקים לסטות מהכלל הנכון הזה. הכלל הזה לא נובע ממתח או סתירה בין חוקי ההתחדשות העירונית לבין איחוד וחלוקה ללא הסכמה. דיברנו על זה ואמרתי את דעתי. אני לא יודע מהי העמדה האחרת. אני פשוט לא יודע מהי. אני אשמח להבין אם יש עמדה אחרת. אי אפשר מבחינה טכנית לקבוע שהחלוקה החדשה תהיה בשלב מתן ההיתר מסיבה פשוטה כי מי שזכאי להגיש בקשה להיתר הוא בעל הזכויות לפי החלוקה החדשה. יש פה ביצה ותרנגולת ולכן זה צריך להיות בשלב הגשת הבקשה להיתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי למה אדוני לא הסכים. אמרתי שזה דבר שצריך ללבן. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> טרם הוחלט לגביו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא נוכל להסכים למועד מתן ההיתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמרתי שצריך ללבן את זה ולא אמרתי שיש לנו עמדה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> צריך ללבן את זה. אני גם ארצה להתייחס לזה כאשר נגיע לזה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> תומר, אני אגיד עוד משפט. אנחנו חוששים מאוד לדחות את זה לשלב מתן ההיתר כי זה כסות למשהו אחר שהוא לא צמצום המועד של השינוי הקנייני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הדבר ילובן, כמו שאמרתי. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אני גם ארצה להתייחס לזה כשנגיע לזה בדיון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עוד לא ליבנו את זה איתכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תזכיר את הנקודה שוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי נושא הפרימוס, אמרתי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד פעם הפרימוס? בהסכמה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הזכרתי שהדבר כבר עלה בדיון הקודם. התייחסנו לכך ואמרנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה עלה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנושא שאדוני כינה הפרימוס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גמרנו איתו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הזכרתי שאנחנו אמרתי שצריך להוסיף הוראה שמתייחסת לשני נושאים בהקשר הזה. אחד, לקבוע בחוק הזה – ויכול להיות שיהיה מקום לקבוע בהמשך באופן יותר רוחבי – אבל כרגע בחוק הזה כיוון שאנחנו מחייבים את מוסד התכנון לכלול בתוכנית את נושא האיחוד והחלוקה הוא לקבוע הוראה שאומרת שאיחוד וחלוקה יכנס לתוקף במועד מאוחר יותר. השאלה שלא לובנה סופית באיזה מועד מדובר. האם במועד הגשת ההיתר או במועד מתן ההיתר. זה נושא שצריך ללבן אותו. ההוראה השנייה שצריכה להיכלל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא פותח את הפרימוס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא זה לא. זה מה שאמרנו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> צריך לוודא שזה לא יפתח את הפרימוס. יש חשש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנושא השני הוא שצריכה להיקבע בתוכנית הוראה מפורשת שלפיה השימושים הקיימים במגרשים הקיימים ובניינים הקיימים יהיו חוקיים ולא יהפכו את בעלי הדירות לעבריינים כל עוד הבניינים לא נהרסים בהתאם להיתר החדש שניתן. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> על זה דיברנו. זה קורה ברוב התוכניות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, אבל זה לא קורה בכל התוכניות. אנחנו לא מתייחסים עכשיו לתוכניות באופן כללי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> על זה אין מחלוקת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא שאלתי אם יש מחלוקת או לא. אני אמרתי מה שסוכם בדיון הקודם. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לא בטוח שהחלק הראשון סוכם ולכן הערתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. אנחנו נגיע לחלק הראשון. החלק השני הוא קל יותר. אפשר לעבור להקראה? אני מודיע לכל אלה שנמצאים כאן, אלה שאינם נמצאים איתנו כאן היום וגם אלה שבזום – כל אחד שירשום לעצמו את ההערות על כל מה שיוקרא עכשיו ואנחנו כמובן נשמע את כולם ולא יהיה סיבוב שני. מי שנמצא ויהיה לו מה להעיר יעיר אבל לא יהיה סיבוב שני בעניין הזה. בבקשה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> עמוד 19 סימן ג' : הליכי רישוי באזור לשיקום והתחדשות. תוכנית לאישור מהיר 35. (א) על תוכנית לשיקום והתחדשות שהוגשה לוועדה המקומית, יחולו ההוראות לעניין תוכנית לרישוי מהיר לפי סעיף 145א1 לחוק התכנון (בסימן זה – תוכנית לרישוי מהיר), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) בסעיף קטן (ג), הסיפה החל מהמילים "על עף האמור, שר הפנים" – לא תיקרא; (2) בסעיף קטן (ד), במקום "מגרש אחד או שני" יקראו "עד חמישה"; (3) סעיף קטן (ח) – לא ייקרא. (ב) שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות, הוראות לעניין תוכנית לשיקום והתחדשות שהוגשה לוועדה לקידום מתחמים מועדפים, ושתקודם כתוכנית לרישוי מהיר, ובכלל זה תנאים, סדרי דיון והליכים לגבי קידום מתן ההיתר בידי רשות הרישוי הארצית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תסביר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בחוק התכנון הקיים יש התייחסות למצב שבו אפשר להגיש תוכנית והיתר יחדיו ולזרז את התהליכים. מקורו של ההיתר במה שנקרא חלופת שקד שהיא תוכניות שנועדו להחליף את תמ"א 38. אז החוק מאפשר להגיש את התוכנית וההיתר כדי לזרז את התהליכים. החוק הקיים מדבר על מגרש אחד או שניים וההצעה היא לחמישה מגרשים. לדעתנו, המבחן של מספר המגרשים הוא מבחן לא טוב וצריך להחליפו במבחן שעניינו האפשרות לתת היתר אחד לכל המתחם שבו מדובר. לכן ביקשנו ממנהל התכנון להציע הצעה בהקשר הזה שתחליף את מבחן מספר המגרשים במבחן שעניינו כפול – מבחן של שטח ומבחן שמאפשר מתן היתר אחד. טרם קיבלנו הצעה בהקשר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל מספר יכול להיות בעייתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא מדובר במספר. המבחן צריך להיות שאפשר להוציא היתר למתחם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא רוצה לעשות מינימום כי אתה לא רוצה שזה מגרש אחד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מקסימום. אפשר מגרש אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אגיד כמה דברים. קודם כול, תומר צודק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם רוצים להעיר את ההערות עכשיו - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אולי נסיים את ההקראה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה נושא קצר. אני אגיד שהתוכנית לרישוי מהיר היא לא מתחייבת. לאור העובדה שהחוק מדבר על כך שהסמכות להגיש נתונה רק לוועדה מקומית או לרשות מקומית ולא ליזם פרטי אז זה יהיה תלוי בה והיא תצטרך הרשאה כיוון שהיא לא בעלת הקרקע. האפשרות שתהיה תוכנית לרישוי מהיר לפי נוסח החוק כרגע היא קלושה אבל היא אפשרית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יסביר אדוני. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אסביר. התוכנית לרישוי מהיר לפי החוק היא תלוי בהחלטת מגיש התוכנית. ברצותו התוכנית היא תוכנית לרישוי מהיר וברצותו התוכנית היא לא תוכנית לרישוי מהיר. זה מה שכתוב בסעיף 145א1. רשות מקומית כמובן יכולה להגיש תוכנית אבל כדי שהתוכנית תהיה תוכנית לרישוי מהיר היא צריכה להיות גם במעמד של זיקה לקרקע כדי שהיא תוכל להגיש בקשה להיתר ולכן אם היא לא הבעלים של המגרשים היא לא יכולה לכאורה להבנתי שהתוכנית תהפוך לתוכנית לרישוי מהיר כי אין לה זכויות במגרשים הרלוונטיים. היא תצטרך לקבל את הסכמת בעלי הזכויות – לא את כולם אלא חלקם כי כל בעל זכות יכול להגיש בקשה להיתר. זה קצת עלול לסבך. אני אומר את זה למען הפרוטוקול. אני לא בטוח שיש לזה פתרון אבל אני אומר את זה. לגופו של עניין, לגבי מה שתומר אומר כרגע גם אנחנו מסכימים שהמבחן צריך להיות שטח בדונמים ולא מספר מגרשים. גם בנוסח הקיים היום עולה שאלה האם מספר המגרשים מתייחס למצב הנכנס או למצב היוצא. כל תוכנית כידוע משנה את המגרשים. היא מאחדת ומחלקת. צריך להתייחס למצב היוצא ולא למצב הנכנס להבנתנו והמבחן צריך להיות שטח קרקעי. נמסר לי הבוקר שמנהל התכנון שוקד על העניין הזה ועדיין אין מספר. אנחנו מבינים את הדחיפות ועד יום שלישי אני מקווה שתהיה תשובה סופית מבחינת שטח בדונמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היה עוד חלק שהוא דיבר עליו. שטח ועל מה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היתר אחד. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> פה יש לי הבהרה חשובה שחשוב להגיד אותה בלי קשר. יש חוסר אחידות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חייבים היתר אחד גם אם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא מחייב אלא אם רוצים רישוי מהיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם רוצים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> תוכנית לרישוי מהיר היא תוכנית שמאחדת את הליכי התכנון והרישוי. משמעותה האמיתית שהתוכנית הופכת להיתר אחד. כל הקו הכחול של התוכנית ייכלל בהיתר אחד שיהיה במקביל להליכי אישור התוכנית. למיטב הבנתנו ובדקנו את זה בחודשים האחרונים ונמצאים פה נציגי השלטון המקומי, אין שום מניעה בדין. הסתבר לנו שיש חוסר אחידות בוועדות המקומיות בעניין הזה. אין מניעה בדין שהיתר אחד יכלול כמה מגרשים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ודאי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אין שום מניעה בדין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה עניין שביום-יום. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> במצב החדש. אתה מגיש בקשה להיתר אחד שחל על כמה מגרשים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לעיתים מחייבים זאת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נאמר לנו שיש בעניין הזה חוסר אחידות. בדקנו את העניין את זה יחד עם מנהל התכנון. לא מצאנו מניעה בדין ובחלק מהוועדות המקומית זו אכן הפרקטיקה. אני מסכים עם מה שאמר אדוני היועץ המשפטי לגבי תוכנית אחת, היתר אחד ולדבר על שטח וכולי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש עוד מישהו ממשרדי הממשלה שרוצה לומר משהו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שאלה למר ארביב בעקבות דבריו הקודמים. האם יש מניעה לדעתו לפי הדין המוצע שיזם השיקום כשיוכרז יצטרף לרשות המקומית כיזם של התוכנית? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לא יודע המעמד שלו. הוא יצטרך לקבל הרשאה מבעלי הזכויות בקרקע אבל מבחינת לוחות הזמנים זה לא כל כך מסתדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא יצטרף לאחר שכבר תוגש. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מבחינת הליכי תוכנית לרישוי המהיר צריך להודיע את זה בשלב ההגשה לפי הוראות החוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר לומר את הדברים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אפשר. אמרתי את זה. רמזתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא צריך לרמוז. צריך להגיד. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לא יודע להגיד כרגע אם זה מתכתב באופן מלא עם התקנות. נמצאים פה נציגי מנהל התכנון, ימית וישי. השאלה היא כזו. לאור העובדה שבשלב הגשת התוכנית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה אדוני אומר? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נמצאת איתנו גם היועצת המשפטית של מנהל התכנון. השאלה ששואל הייעוץ המשפטי של הוועדה היא כזו. לאור העובדה שבהתאם להוראות החוק בשלב הגשת התוכנית מגיש התוכנית צריך להודיע אם זו תוכנית לרישוי מהיר בשלב הגשת התוכנית היא אמורה להיות בתוך כחודשיים ממועד ההכרזה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ייתכן שעדיין לא יהיה יזם. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כנראה שלא יהיה יזם שיקום ב-60 יום האלה ולכן לא בטוח שהוועדה המקומית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יכולה לעשות את זה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יכולה לקבל הרשאות מבעלי הקרקע. היועץ המשפטי של הוועדה שואל האם אפשר לתקן את החוק בענייננו כך שאחרי הגשת התוכנית וטרם ההחלטה על ההפקדה או הפקדה עצמה יצטרף יזם התוכנית ויודיע שהוא רוצה שהתוכנית תהיה תוכנית לרישוי מהיר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה היא לא אם אפשר. תמיד אפשר. השאלה אם יש צורך. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי ממנהל התכנון? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אפרת, ימית, ישי. השאלה אם ימית וישי פה כי הם גורמי המקצוע שקשורים לרישוי מהיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שישיבו לאחר מכן. את התייחסויות של השאר אנחנו נשמע בהמשך על הכול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך שאתה רוצה. אני חושב שרישוי מהיר זה נושא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בפני עצמו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן אבל קטן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם מישהו רוצה להתייחס רק לנושא רישוי מהיר שיודיע בצ'ט. אנחנו נמשיך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אסכם. מכל מקום אנחנו נציע את הצעתנו לעניין הזה. אם לא תתקבל הצעה אחרת במנהל התכנון אז כנראה שזו תהיה ההצעה היחידה. אני לא רואה שמוגשת הצעה אחרת. השטח שעליו ידובר יהיה שטח של עד חמישה דונם כאופציה לרישוי מהיר, אפשרות להוציא היתר אחד ואפשרות של יזם השיקום להצטרף לתוכנית ולבקש את הפיכתה לתוכנית לרישוי מהיר גם בשלב מאוחר משלב ההגשה ועד שלב אישור ההפקדה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> על פניו זו הצעה סבירה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש הסכמה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אולי צריך לדייק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הם יציעו משהו אחר - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בהחלט, רעיון הגיוני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הערות לרישוי מהיר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יהיו עוד הערות לרישוי מהיר אנחנו נפתח את זה תיכף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז נמשיך להקריא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה להקריא. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> עמוד 20, סעיף 36. הוראות מיוחדות לעניין גורמים מאשרים וגורמים מוסרי מידע הוראות מיוחדות לעניין ערר שהוגש הוראות מיוחדות לעניין מורשה להיתר 36. (א) הוראות לגבי גורם מאשר או גורם נוסף לפי סעיף 145ב1 לחוק התכנון, יחולו על בקשה להיתר מכוח תוכנית לשיקום והתחדשות שאינה תוכנית לרישוי מהיר, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) בסעיף קטן (א)(1), במקום "15 ימים" יקראו "45 ימים"; (2) סעיף קטן (ה) – לא ייקרא. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות לפי סעיף 145ב1 לחוק התכנון יחולו על תוכנית לשיקום והתחדשות שהיא תוכנית לרישוי מהיר, בתנאים ובשינויים שיקבע. 37. על אף האמור בסעיף 125(ב) לחוק התכנון, לעניין ערר שהוגש על החלטת רשות רישוי לתת היתר מכוח תוכנית באזור שיקום והתחדשות, יקראו את הסעיף האמור כך: (1) פסקה (1) – לא תיקרא; (2) במקום פסקה (2) יבוא: "(2) הוגש ערר, תבחן ועדת הערר ותחליט, אם בנסיבות העניין יש הצדקה לעכב את מתן ההיתר, כולו או חלקו, בשל הגשת הערר, בשים לב להיקף ההשפעה של נושא הערר על ההיתר ולאפשרות השבת המצב לקדמותו אם יתקבל הערר; לעניין סעיף זה, "היתר" – למעט היתר שנתן מורשה להיתר". 38. על אף האמור בסעיף 158נ(א)(1) לחוק התכנון, מורשה להיתר רשאי לפועל לשם הוצאת היתר לפי פרק ה'4 לחוק התכנון, אף בטרם ניתנה הסכמה של כל בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש היתר, ובלבד שהתקיימו שני אלה: (1) במועד העברת הבקשה להיתר לרשות הרישוי לפי סעיף 158נ(א) לחוק התכנון, נתינה הסכמה של לפחות 60% מבעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש ההיתר; (2) התקיים אחד מאלה טרם מתן ההיתר: (א) המורשה להיתר שלח לבעלי הזכויות במקרקעין שלא נתנו את הסכמתם, הודעה בצירוף מסמכי הבקשה להיתר או קישור למסמכי הבקשה להיתר, והתקבלה החלטת רשות הרישוי המקומית בהתנגדויות שהוגשו, אם הוגשו, ולפיה רשאי המורשה להיתר לתת את ההיתר; בפסקה זו, "הודעה" – הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר, שנשלחה בהתאם להוראות שקבע השר לפי חוק התכנון לעניין בקשה להיתר בלא הסכמת כל בעלי הזכויות במקרקעין, ובה מצוינת האפשרות להתנגד לבקשה להיתר תוך 15 ימים ממועד מסירת ההודעה וכתובת רשות המקומית לשליחת התנגדות; (ב) ניתנה הסכמת כל בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש היתר; המורשה להיתר יעביר את ההסכמה כאמור לרשות הרישוי, חמישה ימים לפחות לפי מתן ההיתר על ידו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אוסיף עוד מספר נושאים שלא מופיעים כרגע בנוסח ואנחנו נצטרך להכניס - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תסביר את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אסביר, בהחלט. כאן יש מספר הוראות שמתייחסות לנושא החשת הליכי הרישוי. אחד, אימוץ ההסדר של אישור שבשתיקה של גורמים מאשרים שאומץ כרגע בחוק הקיים לגבי מרחבים מוגנים. גם כאן מחילים את אותו רעיון. אישור שבשתיקה יהפוך להסכמה. לפי אותו הסדר שאומץ לגבי המרחבים המוגנים מאומצת האפשרות למורשה להיתר להגיש את ההיתר הזה גם אם אין הסכמה מלאה של בעלי הזכויות ולאפשר מתן היתר על ידי מורשה להיתר כול עוד בסופו של דבר יגיעו ל-100% הסכמה. זה מתכתב עם הנושאים האחרים שדוברו קודם. למרות שלא מופיעים כאן נושאים נוספים אנחנו מציעים לוועדה לשקול להוסיף מספר עניינים שאנחנו נלמדים עליהם מחוקים שהכנסת חוקקה בעת האחרונה לגבי מתן עדיפות לפרויקטים מסוימים. הוראה אחת מתייחסת להסכמת רשות מקרקעי ישראל לקבוע הוראה בדומה לסעיף 25 לחוק התשתיות הלאומית שקובעת שהסכמת רשות מקרקעי ישראל תינתן בתוך תקופה מוגדרת מאוד. נדמה לי ששם מדובר על 45 יום לכל פעולה הן להגשת התוכנית והן למתן ההיתר. אם היא לא נותנת את החלטתה במועד הזה רואים אותה כמסכימה לאותה פעולה, כלומר תכנון או רישוי. כמובן שזה לא ימנע מרשות מקרקעי ישראל לגבות את אשר מגיע ככול שמגיע לה מבחינת תשלומים. הוראה כזו קיימת כפי שאמרתי בחוק התשתיות הלאומיות ואנחנו מציעים לאמץ אותה גם כאן כדי להחיש את התהליך. כפי שאנחנו יודעים לצערנו בתהליכי בנייה בכלל ובטח בפרויקטים מהסוג הזה בפרט הסכמת רשות מקרקעי ישראל היא חסם שעלול מאוד לעכב את התוכניות וההיתרים ולכן אנחנו מציעים הסדר כזה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> תומר, אני אגיד הערה. אני לא בטוח ששמו לב לזה. הנוסח הממשלתי כרגע שמכיל את הוראות סעיף 145ב1 הוא מחריג רק את סעיף קטן ה', קרי שהוא מכיל גם את סעיף קטן ד'. סעיף קטן ד' מדבר על רמ"י ואומר את הדברים הבאים. חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 145ב1 (ד) על אף האמור בכל דין, לעניין בקשה להיתר להקמת מרחב מוגן שהוא מרחב מוגן דירתי וכולי לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל להקמת המרחב המוגן ורשות מקרקעי ישראל לא תגבה כל תשלום בשל הקמתו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה סעיף שלא צריך לחול כמובן. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כתבו שיש נציגה בזום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עוד לא סיימתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא תדבר. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> יכול להיות שהדיוק המלא מול רשות מקרקעי ישראל לא נעשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הממשלה הציעה פטור מתשלום. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> תומר, דווקא דייקת את זה נכון. העמדת אותנו על טעותנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דווקא. תמיד אנחנו עושים דווקא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כרגע כמו שאמר מר ארביב המצב הקיים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נראה שאנחנו הולכים לאשר עוד יום, יומיים את הנוסח הממשלתי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> מי שקורא את הנוסח הממשלתי ואת הצעת החוק אין לו חשד כזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דווקא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש לו חשש ולא חשד. מכל מקום אני מודה שהממשלה הייתה נדיבה בהצעתה המקורית לקבוע פטור מלא מכל תשלום שהוא לרשות מקרקעי ישראל. ניחשתי שזו לא הייתה כוונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, תפסיקו ליהנות מהדיון יותר מדי. הלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מכל מקום, זו הצעה ראשונה. הצעה שנייה היא לקבוע הוראה שלדעתי כבר קבועה במקום אחר אבל עוד לא הוקראה שקשורה גם לתכנון וגם לרישוי. זו הוראה שדומה לסעיף 26 לחוק התשתיות הלאומית שרשות מקומית וכל רשות אחרת לא תדרוש ביצוע פעולות כתנאי למתן הסכמתה. בעגה העממית זה נקרא מטלות ציבוריות. היא לא תדרוש אלא במסגרת תהליך סדור של מכרז וכולי כפי קיים היום בחוק התשתיות הלאומיות. הוראה נוספת שחשוב לדעתנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, לא הבנתי את ההשלכה פה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> תומר, בסוף החוק זה קיים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> סעיף 69. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז זה קיים? זה נכון בהקשר שאנחנו מדברים בו כאן ולכן ציינתי אותו. הוא קיים כבר בהצעה. מצוין. נושא נוסף הוא קביעת חובת מתן עדיפות למתן מענה לפרויקטים של שיקום על ידי כל הרשויות הציבוריות כפי שקיימת הוראה דומה גם בחוק הרכבת התחתית וגם בחוק התשתיות הלאומיות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חובת מתן עדיפות לגבי פרויקטים של תשתית. פה אנחנו נצטרך לשקול בזהירות ביחד עם נציגי הממשלה להטיל את חובת העדיפות גם על בתי המשפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בעד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נשקול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני כבר בעד. עכשיו אתה יכול לשקול. זה בסדר. אני חושב שכולם צריך להירתם לעניין הזה. אני גם חושב שאנחנו צריכים לייצר בתוך הוותמ"ל, ואמרתי את זה באחת הישיבות הראשונות, מסלול "ותמ"לי" לעניין הזה כדי שיהיה לזה עדיפות לפני כל דבר אחר. נקודה. איך תנסחו את הדבר זה לא מעניין. אותו דבר גם לגבי בתי המשפט. הצוות המשפטי, נדמה לי שדיברנו על זה וניסחנו את זה בצורה כזו. צריך לתת עדיפות לדיונים והליכים נוספים. עד כמה שאפשר להדק אותם נהדק אותם. לא ראיתי שנציגות הנהלת בתי המשפט נמצאת פה אבל אם צריך נביא לידיעתה ונשמע את ההתייחסות שלה. חד-משמעית. אני מגלה ספוילר. מה שאפשר לרתום את כולם לעניין אז נרתום. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אנחנו מדברים על סדרי דין בתביעה לפי סעיף 54? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אני מדבר באופן כלל. יש שיח איתם לגבי הדבר הזה אבל בנוסף לכך צריך לקבוע את ההוראה הכללית שכל רשות ציבורית צריכה לתת עדיפות לפרויקט הזה על פי פרויקטים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולל בתי המשפט. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> זו הוראה הצהרתית שהיא קיימת כיום גם במטרו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ובחוק התשתיות הלאומיות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> תומר, ברוח הדברים האלה, אם אני מסתכל על סעיף 38(1) אז למה העליתם 40% ל-60% בנוגע לכמה הסכמות צריך בשביל מורשה להיתר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא ידוע לי שהציעו 40%. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הממשלה הציעה 40%. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> הממשלה הציעה 40% ואנחנו הצענו להעלות 60%. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> חבל כי רוצים להתחיל ולרוץ. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> הרעיון הוא מעל הרוב. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה רק תחילת התהליך. אני מדייק. הרעיון הוא לא שמורשה היתר יוכל לעבוד עם 40%. אמרנו שאנחנו רוצים שהוא יתחיל לצאת לדרך בשיעור נמוך יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו תחילת הדרך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה ייבחן. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> בדיוק. זו רק תחילת הדרך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תבדקו ותשקלו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נבדוק שוב. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> סליחה שאני מתפרץ אבל אני חושב שבהקשר של מניין בעלי הדירות צריך להחריג את דירות עמידר ודירות עמיגור לכל מניין כזה. הן לא משתתפות בחלק הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך להחריג את הממשלתיות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מי זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ישי איצקוביץ'. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> ישי איצקוביץ' מההתאחדות. אני מזכיר שבחוק פינוי-בינוי – חוק המארגנים החריגו דירות. קח בחשבון בשלב הזה דירות עמידר הן לא בהכרח במשחק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא מבין מה שהוא אומר. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לאיזה עניין צריך להחריג? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור שהן לא במשחק. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לאיזה עניין? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> ישי, להחריג לאיזה עניין? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לעניין 40% ו-60% שדיברתם עכשיו. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> 40% ו-60%? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפוך. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> הפוך. המדינה תסכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם חלק מהרוב. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אם המדינה מחזיקה בדירת עמידר צריך לפנות אליה. היא צריכה לתת הסכמה. יש תהליכים בהתחדשות עירונית רגילה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלא יצטרכו הסכמות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> הכוונה שדירות מדינה יחשבו כמסכימים באופן אוטומטי? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> בדיוק. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אין לי בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מעיר פה הערה טכנית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא רוצה לחסוך זמן. הוא לא רוצה שמדינת ישראל על כל דירה תצטרך לתת על כל דירה מכתב שהיא מסכימה אלא זה יהיה באופן אוטומטית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הייתי מרחיק לכת ואומר, וזה דבר שצריך להישקל, שהחוק יקבע שהסכמתן נתונה מראש. ברגע שהוועדה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאומר איצקוביץ'. לזה התכוונת, איצקוביץ'? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> כן. לזה התכוונתי ותומר ניסח את זה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אפשר על כל יחידות הדיור במתחם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תומר תמיד מנסח את זה טוב יותר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> דירות בבעלות המדינה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל או רשות מקומיות יראו כמסכימות. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> מצוין. אני תומך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קדימה, לחגור חגורות. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תארו לכם שהמדינה לא אוהבת את מורשה ההיתר הספציפי הזה. מה יהיה אז? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> היא כבר אישרה את התנאים שלו והיא כבר קבעה את הקו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> מה זו הסכמה אוטומטית? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הסכמה אוטומטית. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני מציע לעשות הסכמה של 100% גם על - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> להגיד את זה עכשיו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגיד. שאני אגיד? אני עובד אצלך? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קדימה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הוא רוצה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נשמע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה עכשיו? מה הפרוקורטור רוצה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לבקשת יושב-ראש מטה התכנון, הנושא הזה היה בהסדר והוא לא דבר חדש. חבריי מציגים את זה ואני לא רוצה לגזול זמן מהחוק הזה. מבחינתנו הסיפור של מורשה להיתר לא צריך להיות רק פה בחוק השיקום. מה שכתוב בדיוק וגם כתוב בהסדרים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שיש בהסדרים ידון בהסדרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ישנן בקשות לדבר - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אני אשאל לגבי סעיף 37 – הוראות מיוחדות לעניין ערר שהוגש. האם הכוונה שגם במקרה של מורשה להיתר לא תהיה הקפאת היתר? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה השאלה? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לפי הנוסח הכוונה היא להיפך. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> הקפאת היתר בשני המקרים? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה הנוסח. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אני שואלת את הממשלה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה הכוונה בשני המקרים? << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> רוני? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> כן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי זו? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אפרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אפרת. בבקשה. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> אני חושבת שיש פה חוסר דיוק שלא אליו הייתה הכוונה. הכוונה הייתה להחריג מהאמירה שמשהוגש ערר לא יינתן היתר. נכון שזה יימחק למעט לגבי מורשה להיתר. זאת מכיוון שערר שמוגש על מורשה להיתר הוא ערר שמוגש על רשות הרישוי שטוענת לאי חוקיות ואי עמידה בהוראות החוק ולכן כבר מוגש ערר על מורשה היתר נכון שהייתה הקפאה. לכן ההכרזה שכתובה בסעיף 2 צריך להיות כתובה בסעיף 1. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. סיימנו את העניין הזה? לגבי בקשות הדיבור - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני יכולה גם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, מי זו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מרשות מקרקעי ישראל, עורכת הדין - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, יש גם אותך וגם את פורום ה-15 אבל פספסנו קודם את גברת עפרה כרמון אבן, מתכננת משרד הרווחה לגבי החלק הקודם. ניתן לך להשלים, בבקשה. כן, עפרה. << אורח >> עפרה כרמון-אבן: << אורח >> תודה רבה. אני רוצה לחזור לסעיף שעוסק בזמן התגובה של הדיירים לבקשה להכרזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן? << אורח >> עפרה כרמון-אבן: << אורח >> נכון להיום מדובר על שבעה ימים. אני רוצה להציף פה את חוסר הסבירות. המהלך עצמו לקיצור תהליכים הוא חשוב, נדרש וחיוני, כמובן, אבל צריך לעשות הבחנה בין הציפייה מהתנהלות של מוסדות התכנון לתהליכי עבודה מקוצרים לבין הציפייה מתושבים. אני מדברת ספציפית על תושבים בבניינים ירוקים שעברו חוויה מטלטלת והבניין לידם קרס. ברור שהאינטרס של התושב בבניין שנהרס הוא להאיץ ולכן בהקשר הזה אני פחות מוטרדת אבל תחשבו על תושב בבניין ירוק שהבניין שלו לא נפגע ותוך 15 יום מנהל התכנון אמור לעדכן על מתחם ההכרזה. מצופה שתוך שבעה ימים שכלל הדיירים יגבשו עמדה משותפת ולשכור עורך דין. זה לא ריאלי וזה לא סביר בעיניי לצפות שתוך שבעה ימים תהיה התארגנות. במיוחד התהליך צריך לאפשר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמה גבירתי חושבת שזה סביר? << אורח >> עפרה כרמון-אבן: << אורח >> אני חושבת שלפחות שלושה שבועות. לא צריך להיבהל מהמספר הזה. זה מספר שיאפשר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה ימי עבודה? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> צריך לגזור אחורה. צריך להבין שיש כאן תהליך שמתחיל בנזק והוא מסתיים בהכרזה. אם יש 60 אז צריך לראות שכל התהליכים מתכנסים ל-60 ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה שלי היא שהאם שבעה ימים הם שבעה ימי עבודה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הכול יהפוך לימי עבודה. << אורח >> עפרה כרמון-אבן: << אורח >> אפילו לקבל הצעות מחיר מכמה עורכי דין שייצגו אותם בתהליך זה לא ריאלי. זה לא ריאלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. אני אגיד לכם את הכיוון. הייתי מנסה להגיע ליום עד 15 יום עבודה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 15 ימי עבודה הם שלושה שבועות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלושה שבועות, אבל אני רוצה שתראו את ההשלכות - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יכול להיות שזה ייאלץ אותנו לחרוג מ-60 יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. אם תגידו ש-12 ימי עבודה נכנסים טוב יותר - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נבדוק את זה יחד עם מנהל התכנון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנו לנו תשובה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אמרנו שנעביר את הגאנט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מסכים ששבעה ימים הם מעט מדי. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אני מזכירה שזה בכלל לא היה. << אורח >> עפרה כרמון-אבן: << אורח >> כן, אבל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את צודקת. שכנעת אותנו כשהתחלת לדבר. << אורח >> עפרה כרמון-אבן: << אורח >> צריך להתייחס לדיירים לא כאל גורם מעכב עם פוטנציאל להתנגדויות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין ספק. << אורח >> עפרה כרמון-אבן: << אורח >> אלא כאל אנשים שזה הקניין שלהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, על חלק מהדיירים בבניינים הירוקים זה ייפול עליהם כמו מפעל הפיס. << אורח >> עפרה כרמון-אבן: << אורח >> אמן והלוואי אבל בפרט שזה יהיה בהסכמה. אנחנו לא רוצים להיות מדינה שדורסת זכויות באופן ברוטלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חס וחלילה. יש פה מישהי שאחראית שזה לא יקרה. אני מבקש לא להיכנס לנעליה, בבקשה. תודה רבה לך. נחזור לסעיף האחרון שדיברנו עליו. מירי כהנא מרמ"י. אמרתי את השם אז תגידי את התפקיד. << אורח >> מירי כהנא: << אורח >> בוקר טוב. סגנית היועץ המשפטי. אני רציתי להבין את המנגנון שדיברתם עליו. הנושא של פטור מתשלום הוא כמובן בעייתי כי התוכנית הזו מתייחסת לדיירים שהיו להם זכויות בבנייה רוויה והרבה פעמים היו זכאים לבעלות ואין לנו עניין איתם אבל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אסור לך לדבר נגד הצעת חוק ממשלתית, גברתי. << אורח >> מירי כהנא: << אורח >> מה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אסור לך לדבר נגד הצעת חוק ממשלתית. << אורח >> מירי כהנא: << אורח >> אני לא נגד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מוותר לך. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה גם נכון לגבי משרד הרווחה, חבר הכנסת אשר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא לא דיברה נגד. << אורח >> מירי כהנא: << אורח >> חשוב לי שלא תתייחסו לרמ"י כאל גורם מעכב כמו שהחברה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אף פעם הוא לא היה כזה. מעולם לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חלילה. << אורח >> מירי כהנא: << אורח >> אני רוצה להבין כי נושא הפטור מתשלום הוא בעייתי כאשר מדובר בבניינים שיכול להיות שהם בניינים עם זכויות של תעסוקה. מדובר לא רק במגורים בבנייה רוויה. גם מגרשים ריקים כלולים פה בתוכנית. לכן אני רוצה להבין. לגבי המועדים של ההסכמה אני כבר אומרת שברור שאנחנו מבינים את הרציונל של החוק ואת הנושא הזה. האם אתם יכולים לדייק? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נדייק. המנגנון המוצע הוא מנגנון הקיים בסעיף 25 לחוק התשתיות הלאומית. גבירתי, אם תרצי נוכל להקריא לך אותו אבל אני חושב שגבירתי יכולה למצוא אותו לבד. המנגנון אומר שיש תקופה של - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> 45 יום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רואים את הרשות כמסכימה אחרי 45 יום. בניגוד להצעה הממשלתית זה לא פוטר מתשלומים. התשלומים יוסדרו אחר כך. << אורח >> מירי כהנא: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תבחני את זה ואם יהיו לך עדיין הערות תעמדי מול הצוות ותגידו ביחד להסכמה. אני חושב שמה שהיה נכון לתשתיות נכון גם לנו, כי אנחנו באמת צריכים להתייחס לעניין הזה כתשתית לאומית. אזור השיקום הוא תשתית לאומית וחובה לאומית. זה לא משהו פרטי. תודה לך. << אורח >> מירי כהנא: << אורח >> תודה לכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאיה קרבטרי מפורום ה-15, בבקשה. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי. אנחנו רוצים להתייחס להצעה להחיל את ההסדר של מורשה להיתר בחקיקה הזו. אנחנו סבורים שככלל עולות מהיישום של המנגנון הזה, כמו שאתם יודעים ודיברנו על זה, הרבה בעיות. הוא לא מתאים לחקיקה הזו ובוודאי לא בהעדר של הסכמות. אני יכולה גם לפרט על זה. אנחנו סבורים שאין מקום להכניס את זה כאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם הסיבה שאתם לא רוצים מורשה להיתר היא במסגרת העובדה שלא רציתם את זה מאז ומעולם? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אנחנו סברנו שזה מנגנון שדווקא אפשר לבדוק אותו ולהשתמש בו אבל סברנו שהאופן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל לא בבית ספרנו. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> האופן שמחילים אותו - - - בזמנו בחקיקה סיכמנו שהוא יהיה וולונטרי ורשויות מקומיות רבות רצו לאמץ אותו וליישם אותו ונערכו לזה אבל מהר מאוד הוא הפך למחייב. בכל אופן אנחנו סבורים שהוא בוודאי לא מתאים להכניס אותו לחקיקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה הוא לא מתאים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה הוא לא מתאים פה? הבנתי שהוא לא מתאים באופן כללי אבל למה הוא לא מתאים פה? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> הוא לא מתאים פה מאחר שהמסלול הזה מחייב אפס טעויות ופיקוח משמעותי כמה שיותר. הוא בוודאי לא מתאים להיכן שלא ניתנה הסכמה מלאה של בעלי הזכויות. מלכתחילה המנגנון הוא בעייתי כאשר לא ניתנה הסמכה מלאה ועוד רוצים להוריד את זה חזרה ל-40%. אנחנו בפירוש לא מבינים למה לבזבז את הזמן שהמורשה להיתר יתקדם ואחרי זה יהיו שינויים. זה משהו שאנחנו חושבים שזה לא נכון במקרה הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה קשור להסכמה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוא נשמע. לא הבנתי למה זה לא מתאים. << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> אנחנו לא חושבים שזה נכון שמורשה להיתר יתחיל לפעול לפני שיש הסכמה. אנחנו סבורים שזה לא נכון. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני אנסה להסביר את מה שאת אומרת למרות שלא דיברנו ביננו על זה. בשעתו החלטנו שתהיה נדרשת הסכמה של כולם כי מורשה להיתר מקבל סמכויות שלטוניות. הוא הופך למישהו שמוציא היתר על כל המשמעויות של העניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הכוונה כולם? כל הדיירים? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> כן, בעלי הקרקע. בוודאי. זאת הייתה ההבנה כאשר הוועדה עשתה את החוק. ההבנה הייתה שאתה לא קונה זכויות שלטוניות אלא אם כן יש הסכמה. אני אומר עוד יותר מזה. אני לא יודע איך עד היום עובד המורשה להיתר. אני לא בטוח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה לא יודע? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אתה יודע? גם אתה לא יודע. אף אחד לא יודע איך זה עובד. עוד אין מספיק ניסיון. אני לא מתנגד לזה שזה יהיה בחוק. אם המכשיר הזה עובד בוא ננסה אותו גם פה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> רק עכשיו משנת 2026 אפשר להחיל את זה על בניינים גבוהים יחד עם מכוני הבקרה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> יש הרבה סיבות לכך שהמורשה להיתר הוא עדיין לא תופעה רווחת ועובדת עם תוצאות שאפשר לבחון אותן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל שאלה. אם המורשה להיתר הוא באמת מקצר הליכים אז זה המקום שהוא צריך לככב בו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מר זינגר, אני רוצה למקד אותך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה פה בשונה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עזוב את העמדות העקרוניות, אי הוודאות וכולי. מה החשש המעשי שאתה רואה במצבים שבהם מטופלת הבקשה להיתר כאשר יש אי הסכמה מלאה, 60% או 40%. המספר הזה פחות חשוב כרגע. מה החשש כאשר הבקשה מטופלת שלא בהסכמה מלאה? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> מעבר לשאלה העקרונית שאותה אני אעזוב כפי שביקשת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שמענו אותה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> בסדר גמור. יש התנגשות מובנית היום בין מורשה להיתר לבין הוועדות המקומיות. אני מכיר את זה. אנחנו לא יודעים איך העסק עובד. אתה תיתן למורשה להיתר לעבוד ויבואו כאלה ואחרים שהוא לא מייצג וזה לא אנחנו. אתה תמצא את עצמך לוקח את כל התהליך הזה אחרי שהוא היה מזמן מאושר ומושך אותו חזרה אחורנית. זה מה שאומרת מאיה. זה לא תהליך שאנחנו כבר יודעים שיחליקו את הכול. יש ועדות מקומיות שאוהבות מאוד את המורשה להיתר. אני רוצה לומר שאפילו עיריית תל אביב שאולי כשהייתה פה בוועדה הייתה אוהבת את הרעיון, אבל זה עדיין לא חלק וזה עדיין לא עובד. אם אתה תבזבז כמה חודשים של מורשה להיתר בייחוד כשיבואו התושבים ויגידו הוא לא מייצג אותנו אז בזבזת זמן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה חושבת הממשלה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ממשלה, מה אתם חושבים על העניין הזה? עזבו לרגע את עניין 40% או 60%. אני חושב על מספר אחר. לא משנה. אין פה טענה. אם הוא לא יגיע אז ל-100% אז אתה אמור להתחיל את כל הסיפור מהתחלה? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> ההבנה הייתה בסופו של דבר במתן ההיתר תהיה הסכמה מלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה ברור. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לכן השאלה מתי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בגלל זה טוענת מאיה שיכול להיות שכל העסק יתחיל מחדש אם לא יהיה 100% על המורשה להיתר. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> החלופה היא שאם לא, אז ממתינים ל-100% כדי לראות מה מסלול הרישוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאני אומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במקרה הספציפי הזה אני נוטה לדעה שיש טעם בדברים במיוחד כשאנחנו מדברים מצב שבו יש להניח שמגיעים להסכמה קניינית-חוזית עם היזם אז מן הסתם כבר יחתמו על הבקשה להיתר. מכיוון שאנחנו רוצים 100% אז יכול להיות שבמקרה הספציפי ואני לא חווה את דעתי לכל בקשות ההיתר - - - אני רוצה להבין מה ההיגיון שלכם להפחית את הרוב. יש פה טענה משמעותית של מר זינגר לגבי הדבר הזה שנוגעת ספציפית לנושא של התחדשות עירונית. יכול להיות שבהיתרים רגילים יש טעם בהפחתת הרוב לצורך פעולה של מורשה להיתר. יכול להיות שדווקא האופי המיוחד של התחדשות עירונית בדרך של פינוי-בינוי מצדיקה שבקשה כזו לא תטופל לפני שיש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שזה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה אתם אומרים על זה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כמו שאמרתי, הממשלה בכלל הציעה להרחיב את זה לכל התחדשות עירונית ולא רק לחוק הזה בחוק ההסדרים. יש פה ביצה ותרנגולת. נכון שחלק מהוועדות המקומיות לא רואות בעין יפה וחלק כן, כמו שאמר עורך דין זינגר. זה בדיוק חבלי הלידה. זה בסדר גמור. נכון להיום אין שום תוכנית להתחדשות עירונית שהרישוי שלה מתקדם באמצעות רישוי עצמי בגלל משוכת ההסכמות. קיבלנו עשרות פניות, ללא קשר לחוק הזה, בכל התחדשות עירונית לקדם את התיקון שמוצע פה. אני לא מתייחס כרגע לשיעור האחוזים. זה פחות חשוב. זה ברור שיש פה חשש מסוים שאולי לא נגיע ל-100% הסכמות. דרך אגב החוק מציע שתי חלופות. הוא לא מציע רק 100% הסכמות. יש פה מצב שהרשות מקומית תשמע התנגדויות שכנים. יש פה שתי חלופות במה שהקראתם. גם אז באותו מקרה זה לא יהיה. אנחנו סבורים שנכון לפתוח את הפתח הזה. לא רק זה אלא הממשלה הציעה בכל התחדשות עירונית וצריך - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך זה יקרה מעשית? בוא נדבר פרקטית. היזם לא חתם עם כולם. הוא צריך עוד להגיע להסכמות עם אנשים. מה יגיש המורשה להיתר? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> ימית רוצה להתייחס לזה. לדעתי, כדאי לשמוע אותה. << אורח >> ימית כהן: << אורח >> אני אשמח להתייחס. שלום ותודה רבה. סליחה, ניסיתי גם להתייחס בפעם הקודמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שם ותפקיד. << אורח >> ימית כהן: << אורח >> ימית כהן, סמנכ"לית רגולציה במנהל התכנון. ניסיתי להתייחס גם בפעם הקודמת אבל המיוט היה חסום ולא הצלחתי לפתוח אותו. לגבי הנושא של המורשה להיתר אני אתייחס. אנחנו מבקשים גם בחוק ההסדרים להרחיב את זה כי אנחנו רואים שהנושא של התחדשות עירונית ו-100% הסכמות הוא אכן חסם משמעותי בקידום של מורשה להיתר. את זה אנחנו רוצים לפתור רגע לפני חוק השיקום כי זה העיקר. אנחנו מדברים על קידום של תוכניות שצריכות להסתיים ללא כל תנאי מקדים לקידום היתר. אין פה תנאי להכנת תוכנית בינוי ופיתוח ואין תנאים נוספים. התוכנית צריכה לפתור את הכול בתחומה ולכן אני חושבת שיש פה פוטנציאל גדול יותר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עצרי בשלב הראשון. דווקא אמרת דבר מעניין מאוד שהממשלה לא הציעה אותו. האם את חושבת מקצועית שנכון להכניס אותו? האם לקבוע את ההוראה שלא ייקבעו תנאים מקדימים? << אורח >> ימית כהן: << אורח >> אני חושבת שזה היה כתוב באחד הנוסחים. יכול להיות שבנוסח האחרון - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כרגע זה לא קיים בהצעה הממשלתית, למיטב הבנתי. אתה סבורה שזה נכון לכלול? << אורח >> ימית כהן: << אורח >> אני סבורה שזה נכון לכלול. הנושאים של תוכניות בינוי ובפיתוח ותנאים נוספים לפתיחת היתר הם מעכב וחסם משמעותי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בעד. במקרה הזה בוודאי בעד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו בעד. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> תומר, מה הייתה ההצעה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כפי שהציעה גברת דנה מהצעתה מ-2010, שלא ייקבעו בתוכנית הוראות שמתנות מתן היתר או בקשה להיתר בקיום תנאים מקדימים כלשהם, כמו שאנחנו יודעים שלפעמים עושים. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הייתי שותף להצעתה של גברת דנה. אין פה ניגוד עניינים, אבל גם יש לי טיעונים נגד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אתה רוצה להגיד אז תגיד. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה עלה לאחרונה בעניין אחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אכן. << אורח >> ימית כהן: << אורח >> נכון. בסוף החשיבות של מורשה להיתר בהקשר הזה הוא קידום של הליך - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> תומר, יש סעיף כזה. הקריאו אותו. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> הקראתי. סעיף 22א. הוראות מיוחדות לעניין תוכנית לשיקום והתחדשות 22(א) תוכנית לשיקום והתחדשות תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר בנייה מכוחה, בלא צורך באישורה של תוכנית נוספת או באישור של גוף שאינו רשות הרישוי כתנאי למתן היתר. << אורח >> ימית כהן: << אורח >> זה קיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אישור של רשות הרישוי הוא לא מספיק טוב. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> סוכם שזה גם יכלול תיאום או התייעצות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא הוסיף עוד עשרה סנטימטרים משמעותיים מאוד לשמיכה. אני בעד. אני לא יודע אם השלטון המקומי בעד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כפי שעלה בדיונים קודמים, מוסד התכנון נוהג לדרוש אישור של עצמו או של רשות הרישוי לדברים נוספים לפני הגשת בקשה להיתר. למשל, ראינו תוכניות שקובעות תנאי להגשת בקשה להיתר שהוא אישור תוכנית בינוי לשביעות רצונו של מהנדס הוועדה. יפה מאוד. מחכים שנתיים עד שהוא יהיה שבע רצון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא נהיה שבע אבל עם רצון. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תומר, אני אגיד לך איפה הבעיה בעניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא נגד? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני לא נגד כלום אלא אני מביע - - - אני אומר בכנות, היות שזה עולה עכשיו אני מונחה על ידי מרשיי. אני אומר שככול שאתה לא משאיר לשלב היתר דברים - - - עזוב איך תראה תוכנית הבינוי, אם זה היה בתוכנית זה רק יסרבל אותה. הסיבה שהתחילו לפתח את תוכניות הבינוי והפיתוח במידה לא קטנה הייתה כדי לפשט את התוכנית ולסיים אותה ולאשר אותה אחר כך מול הוועדה המקומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אחד הדברים הבעייתיים. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני מסכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז נכנסת לסטטיסטיקה שאישרת כך וכך תוכניות אבל עד שתראה מהן דירות והיתרים לדירות עוד יצמחו קרניים למישהו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני רוצה לומר לאדוני - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאדוני צודק. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה אפריוריטי. it goes without saying. עשינו טכניקות דומות באותו שטח של מוסכים כי הבנו איפה הבעיה והייתה בעיה. אנחנו הולכים לתכנן ולבנות בתוך מרקם בנוי. אין ספק שאתה תרצה להתאים את הבנייה החדשה למרקם סביב בדרך כזו או אחרת גם אם תאציל סמכויות. אני לא רואה את זה קורה בלי נספח בינוי. אני לא מדבר מה רמת הפירוט אלא אני לא רואה את זה בלעדיו. זה לא שטח נקי שבו אתה רגיל לעבוד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך אדוני מציע לפתור את הדילמה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאחר שאני מעריך כמוך שברוב הבקשות מגיש הבקשה תהיה כנראה הרשות המקומית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בקשה להיתר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, התוכנית. ממילא הכול כבר יהיה בפנים. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> צריך לדעת מה המחיר. אם לא תאפשר תוכנית בינוי כזו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אומר אתה תשלם את זה בתוכנית. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה שאומר עורך דין זינגר הוא בוודאי נכון. זו דרך קצרה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נכון אבל גם מה שאנחנו אומרים להיפך יכול להפוך לחרב פיפיות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> גם זה נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך פותרים את שני הדברים הנכונים? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זו שאלת מיליון הדולר. דרך קצרה שהיא ארוכה או דרך ארוכה שהיא קצרה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני אומר לאדוני איפה יכול להיות הפתרון אחרי שאקבל הנחיה של מרשיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו אתה יכול להגיד את זה off the record ואחר כך תשאל. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני חושב שצריך להגביל את המסמכים שגם התוכנית עצמה תכלול. בתכנון ורישוי שעושה משרד הפנים הוא אומר שיש דברים רבים שהתוכניות לא צריכות לטפל בהם וגם לא ההיתרים. יכול להיות שנוכל לומר שיהיה רק תכנון בינוי או נספח בינוי שחייבים להיות מצורפים לתוכנית. אנחנו במתחם במרקם צפוף מאוד ויש לנו את זה גם בתל אביב. היום יש לנו את זה גם בבני ברק. אתה לא יכול בלי נספחים. זה יכול להיות או בתוכנית או בהיתר. צריך לחשוב איפה יהיה טוב יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך אני מגביל לו את הזמן? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אדוני, חשוב שהזמן שקבוע בתוכנית יקבע מתי תאושר התוכנית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כתבנו את זה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא, לא. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אולי צריך לתקן שם משהו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה לא יעבוד. אנחנו מכירים את זה. אני לא רוצה לדבר על זה. זה יזרז אבל זה לא יעבוד. זה לא יעבוד. אי אפשר לתכנן במקום בייחוד כשאתה לא רוצה לשקם אלא אתה רוצה לתכנן. אנחנו רוצים להאציל סמכויות. זו המגמה של החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה לאחד את זה עם הסביבה. אני מסכים איתך. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה לא ילך עם לוחות הזמנים שיש פה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה ההצעה של גופי ההתכנון? להגיד שיש דילמה זה יפה אבל הפתרון? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אי אפשר להכניס כרגע לחוק בלי התייעצות עם חבריי בממשלה. זה תלוי בהיקף התוכנית ובשטח התוכנית. יכול להיות זה שאם זה דונם זה הגיוני לחייב אבל אם זה עשרה דונם אז זה לא הגיוני לחייב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז מה כן? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בתוכניות גדולות כמו שאנחנו יודעים בתוכניות של הוותמ"ל לא מאשרים תוכנית במסגרת התוכנית עצמה מטעמים ברורים ומשאירים את זה לשלב ההיתר. מה שאכן בהגדרה מאריך את תהליכי האישור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> באישור של מי? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> עכשיו צריך לדבר על - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> באישור של מי? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אנחנו מכירים הוראות. לפעמים זה מהנדס, לפעמים זה רשות רישוי ולפעמים זו ועדה מקומית. כל המנעד קיים וצריך לעשות בזה סדר. בזה אדוני צודק לגמרי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין ספק. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> צריך לעשות סדר מי מאשר תוכנית עיצוב ובאילו לוחות זמנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תציעו הצעה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אנחנו נבחן הצעה שקשורה להקיף התוכנית. תוכנית עד שטח מסוים אולי תהיה חובה בתוכנית. זה הגיוני וזה גם תואם את ההנחיות של יושב-הראש המועצה הארצית ומנהל ועדת התכנון הציעו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא כל כך. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא משנה. בתוכניות גדולות יותר צריך לחשוב על מגנון שהוא מסובך יותר. מי מאשר, תוך כמה זמן הוא מאשר ומה קורה אם לא הוא לא מאשר. זה תלוי גם בדיונים שהיו פה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, יש לכם יום או יומיים לחשוב ולבוא עם כיוון. אם לא אנחנו נציע. אני מציע שאל תסתמכו על זה ולא בגלל שאנחנו לא נעשה אלא בגלל שאנחנו כן נעשה את זה. אני לא רוצה לעשות את זה. אני מתחבר לשני הדברים, גם למה שאמרה ימית ואני חושב שזה נכון לעשות את זה בחוק כזה ומצד שני אני רוצה שזה יגרום לדברים שיאריכו לי את החלק הנוסף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה גם ידרוש שתהיה תוכנית דמה שאחר כך תעכב בשלוש שנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. ימית, יש לך עוד משהו לומר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפני שגבירתי מדברת אני רוצה להדגיש שאנחנו לא מתייחסים רק לעניין מה שמכונה בעגה תוכנית בינוי אלא יש לנו שאלות של תוכניות פיתוח. כל התנאים שמדובר בהם נהוג לצערנו לקבוע בתוכניות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו שאלה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמרתי שכאשר הם באים עם התייחסות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נשות הצוות המשפטי אומרות לי שהן צריכות את התשובות עד מחר ב-10:00. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> 11:00. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין מנוס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על כל הדברים. << אורח >> ימית כהן: << אורח >> נעביר התייחסות עד מחר ב-11:00. אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואף שאחרי מחר ב-11:00 הם יוכלו לשבת ולהוציא נוסח מהודק יותר כדי שביום שלישי נוכל לעשות את הסיבוב האחרון ו-fine tuning כדי לראות שלא טעינו. נוכל גם לתקן תוך כדי כתנועה אבל בקטנה. אם אתם שמים לב לתהליך אנחנו עובדים בסינון לאחר סינון ולכן יש צורך שעד מחר ב-10:00 יהיו הצעות לניסוחים מהסוג שדיברנו וביקשנו. אם זה יוכל להגיע עד הערב זה עוד יותר טוב. ימית, תסיימי בבקשה. << אורח >> ימית כהן: << אורח >> אני אשמח להשלים לגבי מורשה להיתר. אנחנו רואים שזה חסם בנושא של התחדשות עירונית ואנחנו יודעים שבהיתרי בנייה במסלול הרגיל ברשות רישוי הדברים מתחילים ללא 100% הסכמות ואנחנו סבורים שכך צריך להתחיל גם במורשה להיתר. בסוף השארתם בחוק את האפשרות לפרסום ולדיון של הוועדה בהתנגדויות להיתר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את לא חושש שההמתנה ל-100% יגרום לעיכוב? << אורח >> ימית כהן: << אורח >> אני לא חוששת. זה המסלול ביום-יום גם ברשות רישוי ואני יכולה לומר לכם שאנחנו יודעים שזה מעכב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, היום לרשות רישוי אין כל כך הרבה ימים שהתהליך עובד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה קורה בהתחדשות עירונית כאשר מגישים לרשות לרישוי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זינגר? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא שמעתי. הרהרתי במשהו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה קורה כאשר בקשות להיתרים בהתחדשות עירונית מוגשות לרשות לרישוי המקומית שלא בהסכמה מלאה? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני צריך לברר. אני באמת לא יודע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו השאלה הרלוונטית. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני לא יודע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי יבדוק את זה? ימית תבדוק את זה? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני חושב שיש להם מידע הרבה יותר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ימית, את יודעת לענות על השאלה הזו? << אורח >> ימית כהן: << אורח >> סליחה, לא שומעים את מי שמדבר רחוק מהמיקרופון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה היא של היועץ המשפטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בפרקטיקה, מה קורה כשמוגשת בקשה שלא בהסכמה בנושא התחדשות עירונית לרשות רישוי מקומית. הבקשה מוגשת שלא בהסכמה כיוון שכנראה אין עדיין הסכמות חוזיות בין היזם לבין בעלי דירות כאשר ואחרים. מה קורה במצבים האלה? << אורח >> ימית כהן: << אורח >> ללא ההסכמה ועם פרסום - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה קורה? המתנגדים אומרים שעוד לא הגענו להבנות עם היזם. אנחנו עוד לא יודעים מה נקבל. הוא אומר שהוא עוד לא יודע מה נותן. מה קורה בפועל? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> תומר, השאלה היא טובה אבל בדרך כלל ההסכמות לא קשורות לבינוי ולא קשור להיתר. ברוב המכריע של המקרים שאלת ההסכמות והבינוי שמתבקש בהיתר לא נפגשים. התוכנית קובעת מספר יחידות דיור, גובה ותמהיל ולכן ההיתר יכול להתקדם גם אם לא כל בעלי הזכויות מסכימים. אכן רוב הבקשות להיתרים להתחדשות עירונית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגיד את זה בשתי מילים. זה לא חסם? זה לא יהפוך לחסם? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא. מה שאמר עורך זינגר שאם לא תהיה הסכמה מלאה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. נו? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אבל הבקשות נידונות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ניתנים היתרים ללא הסכמה מלאה? אני רוצה להבין. << אורח >> ימית כהן: << אורח >> לא ניתנים היתרים ללא הסכמה מלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז גמרנו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הבקשות מוגשות ונידונות. בשלב הגשת הבקשה אין הסכמה ובפרקטיקה בשלב מתן ההיתר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא קורה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת השאלה שחוזרת למר זינגר. השאלה היא שאם זו הפרקטיקה שנוהגת גם ברשויות הרישוי המקומיות מדוע שזה לא יקרה במורשה להיתר. זו אותה פרקטיקה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני אברר מה קורה. אני לא יודע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אתן לך ספוילר. אני לא רואה בזה חסם. אני חושב שזה חלק מהאמירה שהולכים קדימה. לא כל דבר מעכב. אני אומר את דעתי לגבי 40% ו-60%. אני חושב שצריך ללכת על רוב רגיל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מעל 50%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, 51% ולא להמציא מספרים חדשים בעניין הזה. לא סגרנו לגמרי את הנושא. אם תהיה לך תובנה ברורה יותר בעניין אז תעדכן אותנו עוד לפני הישיבה הבאה. זו ההרגשה שלי. מי עוד נמצא בזום? אני מנחה אירוע. תומר צליח, התאחדות בוני הארץ. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> אני אתייחס לנושא של - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בקצרה. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> אדוני לא צריך להזהיר אותי כל הזמן. אני תמיד מתייחס בקצרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מזהיר. אני מזרז את המזורז. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> כן. אני רוצה להתייחס בקצרה לנושא של מורשה להיתר. אני אזכיר שני דברים. גם ברשות רישוי בסוף אנחנו צריכים להגיע ל-100%. מאי נפקא מינה אם זה מורשה להיתר או רשות לרישוי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאמר היועץ המשפטי. הוא מחזק את דבריך. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> הייתי כנראה בממ"ד כאשר הוא אמר את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. תומר, התחלת בטוב אז תסיים גם בטוב ומהר. עוד משהו? << אורח >> תומר צליח: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. ארז קמיניץ. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אדוני, אני מוותר. כבר אמרת את הצעת הפשרה. בסדר גמור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. דוד סונינו, פורום התחדשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להתייחס לסעיפים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להתייחס לסעיפים האלה ובלבד. דוד? הוא יחזור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הייתה אזעקה קודם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הוא פונה שוב אני מבקש להגיד לי. אנחנו נחזור אליו. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> ממשיכים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> עמוד 21, סימן ד'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הדוושה של הגז בצד ימין. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> סימן ד' : אגרות והיטלי השבחה באזור לשיקום והתחדשות. אגרות שיעור היטל השבחה בתוכנית לשיקום והתחדשות 39. סעיף 266(ד)ב לחוק התכנון יחול גם לעניין היתר מכוח תוכנית לשיקום והתחדשות, אף אם אינה תוכנית כאמור באותו סעיף. 40. (א) על אף האמור בסעיפים 3 ו-3א לתוספת השלישית לחוק התכנון, שיעור היטל ההשבחה שיחול בשל אישורה של תוכנית לשיקום והתחדשות (בסעיף זה – היטל בתוכנית שיקום) הוא רבע השבחה לרבות לעניין תוכנית לשיקום והתחדשות, שהיא תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, כהגדרתה בסעיף 15 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות מקומית רשאית, תוך 90 ימים ממועד ההכרזה, לקבוע לעניין אזור לשיקום והתחדשות שבתחומה, כי לא תחול בו חובת תשלום היטל כאמור. סימן ה' : החלת הוראות ותחולה. החלת הוראות לפי חוק התכנון וחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים תחול הוראות פרק ג' לאחר תום תקופת ההכרזה 41. הוראות לפי חוק התכנון יחולו על תוכנית לשיקום והתחדשות שתוגש לוועדה המקומית לפי פרק זה ועל היתר מכוחה, והוראות לפי חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים יחולו על תוכנית שתוגש לוועדה למתחמים מועדפים לפי פרק זה ועל היתר מכוחה, והכול אלא אם כן נקבעה בפרק זה הוראה אחרת באותו עניין. 42. הוראות פרק זה ימשיכו לחול על תוכנית לשיקום והתחדשות, על בקשה לחלוקה חדשה בהסכמה - - - זה לא רלוונטי. אנחנו נדייק את זה. תחולת הוראות פרק ג' לאחר תום תקופת ההכרזה תחולת הוראות חוק המקרקעין 42. או על בקשה להיתר לפי אותו פרק, אף לאחר תום תקופת תוקפה של ההכרזה על אזור לשיקום והתחדשות, ובלבד שהוגשו בתוך תקופת ההכרזה כאמור. 42א. הוראות לפי חוק המקרקעין ימשיכו לחול לעניין ביצוע עבודה, ככול שאינן סותרות את ההוראות לפי חוק זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מבהיר לגבי הסעיף האחרון שמכיוון שההצעה שאנחנו מציעים כוללת הקפאת היתרים ותוכניות לתקופה מסוימת ואפשרות למוסד התכנון להמשיך להקפיא את הדברים. צריך שיהיה ברור שככול שקיימת ההקפאה כזו לא יהיה ניתן להפעיל את הוראות המקרקעין לגבי שיקום הבניין. גם אם תהיה הסכמה של יותר משלושה רבעים של בעלי הזכויות בבניין לשיקום הבניין לפי חוק המקרקעין - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קימום או שיקום? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> קימום. לפי לשון החוק הקיים. האפשרות הזו לא תהיה מעשית - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה סעיף 60 לחוק המקרקעין שאומר שלכאורה הגעתם לרוב משמעותי ואתם יכולים ללכת למפקח כדי לבצע את העבודה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מבחינה קניינית, אבל מבחינה תכנונית הם לא יכולים לעשות את זה כיוון שתהיה הוראת הקפאה שקובעת שכל עוד יש הקפאה אי אפשר לתת היתרים שנוגדים את התוכנית המוצעת. לכן הם לא יוכלו לקבל היתר תכנוני לביצוע אותו קימום. זו הכוונה במקרה הזה. כמובן שככול שהתוכנית פוקעת או לא מתקדמת בתקופה שנקבעה תחזור האפשרות הזו להיות על כנה. לגבי תחולת הוראות, כמובן שזו הוראה פשוטה שאומרת שככול שלא נקבעו הוראות מיוחדות בפרק הזה יחולו הוראות חוקי התכנון הרגילים בין אם זה חוק הוותמ"ל ובין אם זה חוק התכנון עצמו. כמובן שהעדר התחולה יכול להיות גם העדר תחולה שלא קבענו מפורש כמו למשל לגבי המועדים להשלמת תוכניות ואפשרות להעביר תוכנית ממוסד למוסד. אנחנו סבורים שהוראות אלה לא צריכות לחול. זה לא נאמר במפורש לדעתי אבל נצטרך להבהיר גם את העניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות על הפרק הזה? מי שנמצא כאן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סליחה, עניין חשוב מאוד ששכחתי לציין ולהדגיש. בהמשך להצעה הממשלתית אנחנו מציעים שבמתחמים האלה על אף ההוראות המיוחדות שנקבעו בחוק רכבת תחתית לגבי היטלי השבחה, ההוראות המיוחדות האלה לא יחולו במתחמים האלה. היטל ההשבחה יהיה בהסדר הרגיל שנהוג בחוק התכנון והבנייה ולא יחול בנוסף אליו מס מטרו. במקרה הזה מדינה תספוג את העדר ההכנסה של מס מטרו ככול שמדובר במתחמים שנפגעו ואיתרע מזלם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מקדמים בברכה את מזכיר הכנסת. בבקשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במתחמי השפעה של חוק רכבת תחתית ההסדרים הספציפיים שקשורים למס השבחה שנקרא מס השבחת הרכבת התחתית לא יחולו במתחמים האלה ככול שנפגעו במלחמה, כמובן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שתיקה כהודעה? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני חושב שכדאי קודם לתת לרשויות המקומיות להתייחס. אני אתייחס בהמשך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני חושב שקודם כדאי לרשויות המקומיות להתייחס לסעיף. אני אשמח להתייחס בהמשך ואם תרצה גם עכשיו. אין לי בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לסיים את החלק הזה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דבר על הפרק שהוקרא עד עכשיו. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אין בעיה. אני אתייחס להיטלי השבחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא אחזור על זה אחר כך. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> הדרך הכי פשוטה היא להגיד שלא נוגעים בהיטלי ההשבחה הקיימים וגם לא מפחיתים אותם מהרשות המקומות, לא על מס המטרו ולא על הרשות המקומית. ככול שהרשות המקומית רוצה להפחית למרות שבמסגרת חמש השנים במתחמים האלה היא יכולה. בעיניי ככול שהיא עושה את זה יופחת מס מטרו בהתאמה. עדיף להיצמד פה לפשטות. צריך להגיד שמה שיש זה מה שקיים. אם רוצים להפחית יופחת בהתאמה במקומות אחרים ולא להתחיל להיכנס לסוגיות שונות ודברים כאלה. זה הכי פשוט בעולם. זה הכול. אני מוכן שהרשות המקומית תפחית כמה שהיא רוצה ושגם מס מטרו יהיה אפס. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסוף צריך להיות חוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה להשאיר? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> מבחינתי לרשות המקומית יש מנדט להפחית את מס המטרו לאפס. אם היא מפחיתה לעצמה אז שתפחית גם למדינה. אני לא חושב שהמדינה צריכה להרוויח והרשות לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, עזוב את המטרו. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> שמתי בצד. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יש פה שלוש שאלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה ההצעה לגבי היטל השבחה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש רכוש, השבחה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין היטל השבחה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> יש רבע. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> יש רבע ואפשר להוריד לאפס. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> ההצעה הממשלתי אפשרה גם להעלות ל-50%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פה אנחנו לא מאפשרים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תסבירו שוב. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> היום יש רשויות שבחרו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה ההסכמות שהגעתם אליהן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הגענו להסכמות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אין. נסביר את המצב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. אני סוגר את הדיון. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> תחליט. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש היטל השבחה? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כן. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> שימו בצד המטרו. כבר היום הרשויות יכולות להחיל שיעורים שונים של היטלי השבחה בייחוד אם אלה אזורים שהיו מוכווני התחדשות עירונית אפס, 25% או 50%. ברגע שהם קבעו את זה הדבר חל לחמש שנים. זה המצב היום. ההצעה הממשלתית ובני תקן אותי אם אני מפספס פה משהו שיורדים ל-25% ולא משנה מה בחמש השנים קודם לכן ולרשות יש יכולת לעלות ל-50%, להישאר או לקבוע מה שהיא רוצה. בעיניי זה בסדר. אני חושב, ואני שם את זה על השולחן כי הדבר קצת שונה מהעמדה הממשלתית, שגם הרשות קבעה 50% הייתי משאיר את זה 50% ואם הרשות רוצה אז שתפחית. זה שאלה מסדר שני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נשמע אותם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה הפער בין - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. יש שתי הצעות, להוריד ל-25% והרשות תוכל להעלות או להפחית והצעה שנייה להפחית ל-25% והרשות תוכל רק להפחית. בהתאמה זה ילך עם המטרו. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> נכון. אני חושב שלא לאפשר לרשות לעלות ל-50% למרות שהיא הייתה כבר קודם ב-50% זו פגיעה ברשות המקומית שלאו דווקא בצדק. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אם זה מאפשר את בניית התשתיות - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לי זה רק יכול לעלות כסף. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כל הרעיון הוא לאפשר גמישות לרשות. אם הרשות הבינה שזה מה מאפשר את בניית התשתיות כדי לאפשר את ההתחדשות העירונית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואז הם לא יבקשו את זה מהאוצר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה לא השיקול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש פה מערכת אינטרסים ברורה מאוד. אני חושב שאנחנו בחוק כזה מתייחסים להיטל השבחה בדיוק כמו שבחוקים אחרים בהתחדשות עירונית זה טעם לפגם עוד לפני שאני מתעמק בו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד לפי שאני מתעמק בו. אני מותח את כל המערכות - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה לאו דווקא אינטרס כלכלי. הצד השני הוא השלמת כדאיות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה עולה לי כסף. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה יכול לעלות כסף. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אם היטל ההשבחה יעמוד על 50% יש סיכוי שהאוצר ישים יותר כסף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואז אלה שאחראים על קופת האוצר ישבו על מי שצריך לשבת ולהגדיל אחוזים. חבר'ה, תעשו לי טובה. אני חרדי, אני לא מטומטם. זהו. עכשיו עצבנתם אותי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אין בעיה. תחליט מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> החלטתי שאני לא מטומטם. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לא נראה שזה עלה לדיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא שמעתי את השלטון המקומי בעניין הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה בפרוטוקול? אני מתנגדת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמחק. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אדוני יושב-הראש, הבחינה לכאורה כבר נעשתה ב-2022 לחמש שנים. מה שההצעה הממשלתית אומרת וזה שונה מהדין החל זה לאפשר בחינה מחדש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> כבר במסגרת התיקון ב-2022 נקבעה ברירת מחדל של 25% והרשות המקומית יכולה לקבוע ביחס לכל שטח הרשות או לאזורים מסוימים בה 50%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ומה עשו כמעט כל הרשויות המקומיות? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ממש לא. הרבה מאוד קבוע אפס והרבה מאוד השאירו 25%. מה שקורה עכשיו שבמסגרת ההצעה הממשלתי אמרנו שאנחנו חושבים שהבחינה כבר נעשתה אבל אנחנו מאפשרים לכם לבחון מחדש את השיעור. אנחנו פותחים את זה שוב. מה שלא קיים כרגע בתיקון שנעשה ב-2022 ולקבוע מחדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אולי אתם לא יורדים לסוף דעתי. אתם שוכחים את החלקים של כל העסק הזה. אני עמדתי ואני עומד עדיין מול חילוקי דעות קשים בתוך הממשלה על כל דבר ודבר בעניין הזה. זה לא סתם. האינטרס המובהק יהיה להגדיל את האחוזים ולהכליל עוד ועוד. אני לא רוצה. אני אומר דבר אחד. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> שים אפס. שים אפס לכול. אני מוכן אפס לכול. זו עמדת משרד האוצר. אפס. גם למטרו וגם לרשות המקומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אל תאתגר אותי. בסוף אני אקבל את זה ואני אשלח לכל הרשויות את הכתובת שלך. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בגלל זה ההצעה שלכם אומרת רק כלפי מטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אני אומר שצריך להיות 25%. למה? כי זה חוק שיקום. זה לא חוק התחדשות עירונית קלאסי. זה חוק שיקום אחרי טילים. לא יכול להיות שהוא אותו דבר כמו כל חוק רגיל. נקודה. עכשיו אני אשמע את הרשויות המקומיות. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> רציתי להגיד משהו בהמשך למה ארבל אמר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> השינוי המשמעותי היה בשנת 2022 ששם אמרנו שיהיה הסדר חדש בהתחדשות עירונית ביחס להיטלי השבחה. ברירת המחדל תהיה רבע השבחה ובכל אזור יהיה אפשר להחליט אם זה יורד לאפס או ל-50%. המצב התיאורטי יכול להיות שיש רשות שקבעה באזור הזה שבמילא נפל טיל השיעור יהיה 50%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במקרה הזה - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בהצעה הממשלתית אמרנו שהיא תוכל להוריד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במקרה הזה כן. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> ועכשיו אנחנו אומרים לא וזאת בגלל האינטרס הציבורי החזק מאוד שיש פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולם מתגייסים לטובת האינטרס הציבורי. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אם כבר קבעת רבע את יכולה גם לרדת. אבל זה לא יהיה יותר מרגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשנגיע בסוף לבעיה נוספת שקיימת לגבי מי קובע הרשות או גורם אחר - - - אני הולך למתוח את כולם להיות מרוכזים לעניין הזה. בני, התחלת לנתח את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היו לך שלוש שאלות. שאלות מעניינות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני רוצה להסביר מה שכתוב פה. אני כמובן תומך בעמדה הממשלתית. אני לא יודע אם פה יש נציגים של משרד הפנים אבל נשמע גם השלטון המקומי. יש שלוש אפשרויות ושלוש שאלות וסליחה על הסיבוך. הצעה אחת, כמו שנאמר פה הרשות חילקה את התחום שלה לאזורים וקבעה שלוש מדרגות כמו שכתוב בחוק. ברירת המחדל היא 25%. היא יכולה להעלות ל-50% ולהוריד לאפס. החוק שותק. דינה של תוכנית כזו כדין תוכנית להתחדשות עירונית ומה שחל – חל. זו הייתה אפשרות אחת. היא לא אחת מההצעות שלפניכם. ההצעה הממשלתית היא ההצעה השנייה שהיא רואה בזה שינוי נסיבות. היא משאירה את ההסדר הקיים בחוק כאשר ברירת המחדל היא רבע והיא מאפשרת להעלות אותה ולהוריד. היא רואה בדבר הזה שינוי נסיבות ונותנת לרשות הזדמנות נוספת באותו הסדר שקיים בחוק שהיא אחת משלוש המדרגות. זו ההצעה הממשלתית. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לפתוח את החלון של חמש השנים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ההצעה השלישית היא מה שכתוב בפניכם שגם קובעים את ברירת המחדל לרבע בדומה להצעה הממשלתית אבל מאפשרים לרשות רק להוריד ולא להעלות. אלה שלוש ההצעות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא חידשת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד כאן הבנו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה פשוט. עוד לא אמרתי כלום. השאלה הראשונה קשורה לתוכניות שאינן קשורות למטרו כמו שאמרתי עכשיו. יש שלוש אפשריות שציינתי לפני רגע. בתוכניות הקשורות למטרו ההצעה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אין עליהן שאלה אז זה בסדר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אמרתי את שלוש - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוועדה קבעה עמדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוועדה קבעה עמדה. הלאה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בנוגע לתוכניות של המטרו יש פה שינוי מהותי לא רק ממה שהממשלה הציעה אלא גם מהמספרים עצמם. אני אסביר. בשונה מסעיף 3א שאומר שברירת המחדל היא 25% עם אפשרות להעלות או להוריד והוועדה מציעה שפה זה רק להוריד ולא להעלות, בתוכניות המטרו ברירת המחדל היא 50% ולא 25%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מורידים גם את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לשמור על אותה יחסיות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מציעים שכאשר נפל - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני חושב שצריך לשמור על חלק יחסי ולא משנה מהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> העירייה לא תתחלק ב-25% עם האוצר. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> בדיוק. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זו השאלה השלישית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו השאלה וזו התשובה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה לא כתוב פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו יהיה כתוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא חל. אין מס מטרו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בגלל שאין מס מטרו אז אין שני שליש ושליש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ברור. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה לא כתוב. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> זו הייתה הכוונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שזה נורמלי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אם האוצר מסכים לוותר על מס מטרו - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> ברור שלא. אם הרשות רוצה לוותר או מחליטים לוותר באופן רוחבי אז אנחנו מוכנים לוותר על הכול. אנחנו מוכנים לוותר על הכול אבל כמו הרשות המקומית. אנחנו לא רוצים להתחיל לעשות דין שונה אלא לשמור על יחס. היחס יכול להיות זהה באפס, יכול להיות ב-50% ויכול להיות ב-25%. מה שירצה יושב-הראש מקובל עלינו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מציע שבמקרה של 25% לרשות יהיה 15% ולמדינה 10%? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני מציע לשמור על אותו יחס כמו היום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא מציע שזה יהיה 50%. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא הציע את זה בעבר. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לא, הוא מציע שזה יהיה שליש ושני שליש בסכום שיקבע. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לשמור על היחס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מדבר על הוגנות. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> יש שתי אפשרויות מבחינת היחסיות. האם 25% יתחלק באופן יחסי לרשויות המקומיות - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> שליש ושני שליש. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> מה קורה היום? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> או אפשרות נוספת שבמקום שהוא מתחם השפעה, המס הכללי יהיה גבוה יותר באופן יחסי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> על היטל ההשבחה שיקבע? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> על היטל ההשבחה. היטל ההשבחה יישאר 25% ואז עליו יהיה עוד חלק יחס שהוא יהיה מס המטרו. השאלה למה הכוונה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> רוני, לא הבנתי מה אמרת. מה שכתוב בחוק המטרו הוא שכל מספר שלא יהיה, ולא משנה אם הוא 72, 50, 75 או רבע הוא מתחלק שני שליש ושליש. גם הרשות שמוסמכת להוריד מ-50 לרבע, החוק קובע במפורש שזה שני שליש ושליש. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> במתחמי ההשפעה בסופו של דבר יש מס של 72%. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> המטרו לא קשור למתחמי השפעה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> בסופו של דבר מה שמשלמים הוא לא רק 50% אלא הוא יותר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, בתוכנית להתחדשות עירונית ברירת המחדל היא 50% ולא 25%. הרשות מוסמכת להעלות ל-72% או להוריד ל-25% או לאפס. כל סכום שיקבע יתחלק שני שליש ושליש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, תודה. שמענו את כל הצדדים. אנחנו נבדוק את ההשלכות מול חוק המטרו שביליתי חלק מהשנים האחרונות עליו. תנסו להתגבש. אני עומד על הדבר הזה שזה יהיה מקסימום 25%. זו הכותרת. עוד לא שמעתי את עמדת השלטון המקומי. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לפחות למראית עין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. אני די מתלבט ועוד לא שמעתי את עמדת השלטון המקומי. לכן אני אשמח לשמוע. יש לנו את דוד סונינו שפספסנו אותו בגלל התרעה. אחר כך כרמית תאמר שתי מילים ולכן מכן עמדת השלטון המקומי. כן, דוד. << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> שלום לכם. אני רוצה לחזור ולחזק את דבריה של נציגת משרד הרווחה, הגברת כרמון. אנחנו בדעה שצריך להאריך את תקופת ההכרזה של ההודעה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קיבלנו את זה. הלאה. << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> לפחות ל-17 יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ייבחן בחיוב. אם הייתי אומר 17 אז היית 19. אמרתי 15 ולכן אמרת 17. זה בסדר. << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> דבר נוסף, נושא של אחוז ההסכמה של בעלי הדיור הציבורי בתוך המתחמים של הבניינים הירוקים. בהתחדשות העירונית מדובר ב-40%. אני לא יודע איך הדבר הזה ייספר פה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו עוד לא בפרק הקניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו עדיין לא בקניין. כרגע עסקנו בהיבט אחר של רישוי עצמי ולא בקניין. << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> דבר נוסף הוא לגבי סעיף 15, בנוגע להכרזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברת על זה בפעם הקודמת. << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> אדוני יושב-הראש, צריך להבין שהאוכלוסיות שמדובר לגביהן הם לא אנשים עם דיגיטציה שיכולים להסתכל באתרי האינטרנט ולבחון את התוכניות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו על זה. אנחנו נוסיף דברים ככול הניתן. תודה. << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> זו פרשנות רחבה מאוד. צריך לצמצם את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא רוצה פרסום. << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> בסופו של דבר אנחנו נגיע עם זה לבתי המשפט. במקום לקדם אנחנו נעכב פרויקטים. למה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דוד, יש כפתור שנקרא מיוט אם אתה לא מקשיב לי. אתה אמרת את הדברים בפעם הקודמת. אנחנו התייחסנו לזה. ביקשנו ועומלים על זה להביא נוסח כדי לצמצם את הדבר בצורה הנכונה, לחדד אותו ולפרסם בריכוזים. אנחנו נעשה מה שאפשר. עוד משהו? << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה לך. כרמית, בבקשה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> רציתי להפנות את תשומת הלב שיכולה להיות סיטואציה שרשות מקומית בשנת 2022 קבעה במתחם מסוים אפס וכרגע נפל בו טיל. ההסדר יגיד ששיעור ההיטל יהיה 25% ואם היא רוצה שתפחית לאפס. זה מאפשר לחזור למדרגה גבוהה יותר ממה שייקבע מלכתחילה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יכול להיות שיש לה צרכים ציבוריים שהיא לא חשבה עליהם קודם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בהצעה הממשלתי אמרתי דבר דומה אבל אפשר להגיע גם ל-50%. אתם רציתם לקטום את זה באמצע ב-25% אבל צריך לשים לב שיכול להיות שלפני כן זה היה נמוך יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות שאני לא אעשה את זה אם השלטון המקומי ישכנע אותי. מי מדבר מהשלטון המקומי כרגע? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני אדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תתחיל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה לשאול שאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא בנושא ההשבחה אלא 197. יכול להיות מצב שבעוטף של הקו הכתום שתהיה עילה ל-197. אני רוצה לדעת אם נתנו דעתנו על זה או שזה נשאר כמו שזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש עילה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש עילה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אולי היא מתכוונת לשאול מי יממן את כתב השיפוי? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זו שאלה שאלתית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זינגר קפץ כנשוך נחש. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא, לא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה צודק. זו השאלה. מה המשמעות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה עושים בוותמ"ל? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> או במטרו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה השאלה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה לגבי כתב שיפוי בוותמ"ל? היזם הוא לא יזם, אז מה עושים? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כשמגיש התוכנית הוא גוף ציבורי אז אין כתב שיפוי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מגיש התוכנית הוא תמיד גוף ציבורי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא בוותמ"ל. בתוכנית להתחדשות עירונית גם בעלי עניין יכולים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בקרקע פרטית. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כאשר גוף ציבורי מגיש בדרך כלל אין כתב שיפוי. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> בני, כבר התקנתם תקנות לכתב שיפוי? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מצד אחד אנחנו מורידים את ההשבחה אבל אנחנו לא - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אם נרצה דרך החוק הזה לפתור את כל הבעיות של חוק התכנון והבנייה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רגע בכובע של ראש רשות, אם עושים הקלות בנושא של היטל השבחה אז לפעמים יש יד ימין ויש שמאל. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון שהיטל השבחה אמור לממן את 197. זה בהחלט נכון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה חלק מהמנגנון. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון, הערה נכונה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אין להם מטלות ציבוריות פה. אני עוד אעשה להם קופה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשיחות שהיו לנו לגבי מי מממן תוכנית ודברים כאלה, שאנחנו עדיין ממתינים לתשובות, אז בטח גם נושא שיפוי בפנים, נכון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תביעות פיצויים לפי סעיף 197. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ככול שהרשות מעוניינת לקדם לבדה היא יכולה לקדם לבדה. ככול שהיא רוצה תמיכה של הממשלה או רוצה לעשות את זה ביחד עם הממשלה. אז לרשות להתחדשות יש שני מנגנונים שונים איך היא יכולה לתמוך ברשות המקומית לעניין התכנון ולעניין טבלאות האיחוד החלוקה, לרבות השתתפות במימון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא לוקח מהרשות את ההובלה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בני, יוכל לפרט הרבה יותר. היום היטל ההשבחה יכול לממן את האיחוד והחלוקה ככול שהיא רוצה. ככול שהיא מעוניינת לעשות את יחד עם הממשלה, הרשות להתחדשות משתתפת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> המנגנון הוא שונה. בין אם זה בוועדה המקומית לצורך השבחה ושיפוי ובין אם בוועדה המחוזית אז מה מנגנון ההשבחה והשיפוי, כי יכול להיות שבסוף לא יראו את התמונה שרשות מקומית יכולה לראות. אם זה בוותמ"ל אז מה המנגנון של ההשבחה ושיפוי? התסריט הוא שונה בשלושת המצבים האלה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> עוד לא הגענו לזה אבל גם בסעיף 69 אתה מגביל את מטלות היזם. יש רבדים רבים שאתה מגביל את הרשות לעניין הגמישות של מה היא יכולה להביא מהתוכנית. זה הגיע משם ולא מתמריצים. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני מזכיר גם את סעיף 69(12) לחוק התכנון והבנייה והתקנות שתוקנו. ניתן לקבוע גם הוראות במסגרת תוכנית לעניין הוצאות עריכת התוכנית וביצוע ולגבות אותן להוצאת היתר. יש גם מנגנונים בדין לעניין זה. מעבר לזה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם לא מופעלים. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ניתן להפעיל. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אם כבר הוא הזכיר את זה, אני אגיד שבדיון הקודם זה עלה לגבי הוצאות עריכת תוכנית של טבלאות איחוד וחלוקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה היה בדיון הקודם. עכשיו אנחנו עוסקים ב-197. זה שתי שאלות שונות. לגבי סעיף 69(12) - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שתי שאלות עם תשובה אחת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אכן אלה שאלות קשורות. יש סעיף 69(12) – הוצאות עריכת תוכנית ויש פסיקה ויש כפי שנזכר פה תקנה 15 לתקנות איחוד וחלוקה. התקנה מורה במפורש – ותומר, זו גם הפרקטיקה ברוב הוועדות המחוזיות למיטב ידיעתי – שהוצאת עריכת טבלאות איחוד וחלוקה מושתות על בעלי הזכויות מכוח תקנה 15 לתקנות איחוד וחלוקה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא זו השאלה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> עכשיו אנחנו מדברים על 197. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הכוונה בבעלי זכויות לרמ"י? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בעלי הזכויות לפי חלקם היחסי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש קרקע בבעלות רשות למקרקעי ישראל. מי משלם? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה זאת אומרת? כתוב בתקנות לפי החלק היחסי. יש הוראה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש בעלים ויש - - -. מי משלם? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לא יודע. צריך לבדוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא קורה בפרקטיקה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה לא קורה בפרקטיקה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם פותחים לי פרימוסים חדשים בכל רגע. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> החוק הזה הוא מיקרוקוסמוס של חוק התכנון והבנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע, אבל הוא גם מיקרוקוסמוס של מיקרו של שיקום. אני רוצה שיקום. אני לא רוצה מיקרוקוסמוס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא שמעתי מנציגת האוצר תשובה לשאלה. ניתנה תשובה לשאלת איחוד והחלוקה ומימון הרשות להתחדשות עירונית בנדיבותה. מה לגבי שיפוי לתביעות פיצויים לפי סעיף 197, כפי שציינה חברת הכנסת צרפתי הרכבי לגבי מגרשים גובלים? מי משלם? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> חוץ מזה שניתן לדרוש כתב שיפוי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר לבקש מיזם התוכנית? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני לא מכיר שבתוכניות האלה יש כל כך הרבה תביעות לגבי ירידת ערך - - - אבל ניתן לדרוש הורדה של השיפוי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ממי? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני לא מצוי בפרטים אבל ברמת העקרון זה צריך להישאר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, תקשיב לו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני שומע. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> בלי להיכנס לפרטים הקטנים, הרעיון הוא להיצמד למצב היום בשביל הפשטות. יש עניין של יזם והוא מגיש ויש עניין של הרשות להתחדשות. אני לא בפרטים של הדין שחל היום אבל אני אומר מה שחל אז בואו נשאיר את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא המצב, מר יגל. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> למה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא מאפשרים ליזם להגיש תוכנית. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> כתב שיפוי יכול להיות תנאי להיתר ולא לתוכנית. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> מה קורה כשהרשות להתחדשות עירונית מגישה תוכנית? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> היא מממנת הכול. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> היא מממנת את התוכנית. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ואז יכול להיות שהיזם יידרש לכתב השיפוי כתנאי לקבל היתר בנייה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני חושב שמה שקרה אתמול צריך לקרות מחר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אין כזה שבתכנון ביוזמה ציבורית בנסיבות כאלה ובטח כשמדובר בתוכניות משביחות תהיה הפקדת כתב שיפוי על ידי היזם הציבורי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא משנה. בואו ניתן מה שקורה היום. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היום זה לא עובר ישר לוותמ"ל. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> תומר, אני אומר את זה בתפקידי הקודם כי החשב הכללי הוא הגורם היחיד שמוסמך להעמדת כתבי שיפוי מטעם המדינה. אין דבר כזה במקרים האלה של הגשת כתב שיפוי ביחד עם הגשת תוכנית. יכול להיות שבמקרים האלה ואנחנו מדברים על תוכניות איחוד וחלוקה שהן בהגדרה משביחות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אומר שלכל הצורות יש ביטוי בחוק אם זה בוותמ"ל או - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בפרקטיקה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני חושב שכן והפקדת כתב שיפוי יכול להיות תנאי להגשת בקשה להיתר בנייה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> רק אם אלה זכויות לא מותנות. זה יכול להיות תנאי להגשת לבקשת היתר רק אם מדובר זכויות מותנות לפי 197. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכן, מה אדוני מציע? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נאמר פה שאין בעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה אין בעיה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בתוכניות שהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מגישה וגם בתוכניות שהוועדה המקומיות שזה מקרה נדיר יותר אבל גם זה יכול להיות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פה זו ברירת המחדל. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון. תוכניות שהשלטון מגיש ולא משנה אם זה שלטון מרכזי או מקומי לא דורשות כתב שיפוי. זו הפרקטיקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מי ישלם את התביעות האלה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אם לא דורשים כתב שיפוי אז הוועדה המקומית משלמת. זה מה שכתוב ב-197. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם זה כבר נמצא בוותמ"ל או בוועדה המחוזית אז מה קשורה הוועדה המקומית? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אין לנו בעיה לעשות בדיקה ומהיכרותנו זו לא בעיה קיימת. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו לא מתכננים כאן בית סוהר או מתקן לטיהור שפכים. זו לא פרקטיקה רווחת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אדוני מכיר את פרשת הממ"דים? איזו מהומה נולדה בפרשת הממ"דים בנושא כתב השיפוי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> תומר, מה קורה היום אם הרשות להתחדשות עירונית מקדמת תוכנית? מה קורה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אין דרישה להגשת כתב שיפוי. יוזם התכנון הממשלתי לא נדרש להגיש כתב שיפוי בתוכניות. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> היום היא מקדמת ולא דורשים ממנה כתב שיפוי. האם אחרי זה כאשר נכנס יזם יכול להיות שכן נדרשים ממנו כתב שיפוי? זה משהו שצריך לבדוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם אומרים שזה בכלל לא אפשרי. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> מבחינה משפטית לכאורה זה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה ייבדק. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אנחנו נבדוק. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אין הבדל בין זה לבין כל תוכנית שהרשות להתחדשות עירונית מגישה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אם היית הולך על 50% היטל השבחה זה לא היה נותן לך את - - - הרכה בעניין הזה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני מסכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הכול. מה שיש – יש. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני מסכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בצדק. שלטון מקומי באמצעות נציגו, בבקשה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> בתור מי שיושב פה אני אשתמש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כבודו ישתמש במיקרופון. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אולי זה לא לפרוטוקול אבל אשתמש במה שאדוני אמר למרות שגדלתי בחינוך החרדי בלי ליבה אני לא מטומטם. אני אמשיך את הקו. זה מצא חן בעיניי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. ניפגש באמצע. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אתם יוצרים חוק שבו אינטנסיביות הבנייה כפויה על הרשות המקומית. די ברור גם למה. אתם לא הולכים ליצור כינון או שיקום אלא מקור מימון. העניין הזה מקובל. מקור המימון הוא למה שהמדינה הייתה צריכה לשלם בלאו הכי. אין ספק שהתוכניות פה הן תוכניות - - - במקרים רבים זו תוכנית שהוועדה המקומית או הרשות המקומית לא היו תומכות בה אבל היא תהיה כפויה עליהן. אתם אומרים שבנוסף לסיפור הזה לא יהיה היטל השבחה. למה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא אמרתי שלא יהיה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אז יהיה פחות. למה? כדי שהיזם ירוויח. אם אתם הייתם אומרים שמי שניזוק ויגדילו לו את הדירה הוא לא ישלם היטל השבחה אז אני מבין. לא ישלם או ישלם מופחת. הוא ניזוק וסבל. מה קורה פה? יהיו ארבע קומות שניזוקו. תבנו על זה 25 קומות. מי ירוויח מזה שלא יהיה היטל השבחה? אנחנו עוד לא יודעים איך זה ייראה. אין פה תקן 21 ואין פה כלום. אנחנו לא יודעים מה יקבל היזם ומה יקבלו הבעלים. למה שמישהו בעיקר היזם ירוויח ולא ישלם היטל השבחה רגיל? אתם לא פוטרים את בעלי הדירות. בקטע הסוציאלי אני איתכם. מי שניזוק אז הרשות המקומית תתרום את חלקה על 15 המטרים שהוא יקבל. הבנתי. אני לא מייצג אלא רק מעלה הטיעונים. אבל למה שהיזם? די ברור לנו מה עשוי להיות פה אם אנחנו הולכים ל-35 החדשה ותוכניות אחרות שקורות ויהיו פה 30 קומות. למה שהוא לא ישלם? זה גם לא ילך לדיירים. איפה ההצדקה? אני לגמרי אדוני גם מבחינה סוציאלית וגם בחוק שיקום. עם זאת זה חוק שיקום שנותן מכשיר להעצמה מאסיבית של בנייה. איזו הצדקה יש? צריך שהיזם יוציא את הכסף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפעמים זה יכול להוות אילוץ למתיחת התכנון עד למקומות בלתי אפשריים. זה יכול להיות אילוץ לתת פחות לדיירים. זה משליך. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אדוני, זה נכון חלקית. המסה של היקף הבנייה קבוע על ידי הוועדה. זה מה שקבעתם. היא תקבע את המס על הבנייה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הממשלה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> סליחה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הממשלה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה יתחיל בוועדה בכל מקרה ולא משנה מה יהיה בקביעה בסוף. זה נשאר עוד פתוח. זה כפוי. יכולה להיות פה בנייה מאסיבית מאוד ואין סיבה שהיזם לא ישלם את היטל השבחה. יתרה מזאת, אדוני, הרי אמרנו שבין השאר יבחנו את הכלכליות בקביעת המסה וזה כפוי לפי תוכנית מתאר הארצית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מוכן להיות גמיש הרבה יותר בלהגיע ליותר מ-10% בשטחי ציבור לטובת הרשות מאשר בקטע הזה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני סוחר קטן. אני לא יודע איך לסחור עם הדברים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא התכוונתי לכלום. אני מיוצג פה על ידי עורך דין. אנחנו שומרים על יחסי עורך דין-לקוח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכאורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכאורה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אדוני, אני חושב שאוכל לשכנע את מרשיי לוותר על היטל השבחה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה טועה כל הזמן בדברים האלה. אני גם יודע להיות סוחר. ניסיתי להסביר לכבודו, או כמו שאתם אומרים חברי, למה אני לא יודע לחיות עם אותו היטל השבחה רגיל. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> כן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש היום רשויות שהחליטו בעצמן להפחית ל-25%. פה אתה פותח את הכול. אתה הופך את זה בסוף כי יש פה שותפים ממשלתיים שאין בתוכנית רגילה. יש פה מס רכוש, יש פה ברינקסים וכל מיני גופים ממשלתיים. כשאתה בא ואומר שהיטל השבחה יהיה כמו היטל השבחה רגיל שהוא יותר ממה שהם לוקחים היום במקומות אחרים אני בחוק שיקום לא מתקשה לחיות עם זה. לכן הבאתי לך את הדוגמה ולא התכוונתי לסחור בה, חלילה. אני אשקול לסחור בה. פה אני מבין את טובת הציבור, אתה רוצה יותר שטחי ציבור ודברים נוספים. לא הכול כסף. אתם בוודאי לא מתכוונים רק לכסף. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אדוני מכיר את האמירה של האדמו"ר מקוצק? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לו אמירות רבות. הוא היה חריף מאוד. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> כל העולם שלו הוא משל והנמשל הוא כסף. ביידיש זה נשמע טוב יותר אבל נעזוב. חלק מהחששות שאדוני מעלה נעלמות פה. אם אתם אומרים שמה שהן קבעו יחול כלומר, אם הם קבעו לגבי האזור הזה 25% או אפס אז גם במקרה הזה זה יהיה אותו דבר כמו ההסדר הקודם. גם לקבוע 25% ולהעלות ל-50% גם זה בסדר. העובדה שלא יוכלו לקבוע את האינטנסיביות של הבנייה בהתאם להיטל ההשבחה כי זה כפוי עליהם מבחוץ אז ממה שאתם חוששים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם 50% כפוי מבחוץ? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> סליחה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כאשר יש להם 50% זה גם כפוי והם יודעים להסתדר עם זה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> איזה 50%? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא יכול לקבל 50% היתר השבחה? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יפה. במקרה של שיקום, 50% הפכו ל-25%. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אדוני, זה לא שיקום. אתה לא מטיל 25% על השיקום. אתה מטיל 25% על היתרה. אתה מטיל 25% על היתרה. זה לא מוצדק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אין הצדקה בעולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מישהו נוסף מהשלטון המקומי רוצה להגיב? << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> כן, אשמח להתייחס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי זה? << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> ישי, מהנדס העיר בת ים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, ישי. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> אני בסך הכול מתכוון לחזור על מה שנאמר. מה שאמר מתן בתחילת הדברים היא בדיוק העמדה שלנו. הציפייה שלנו שברירת המחדל שקבועה כיום תישאר מכיוון שהמשמעות של להפחית היא בעצם להפחית בהכנסות של העירייה שהן לא פריווילגיה. הן נועדו בדיוק מהמקום של לפתח את המקום. זו לא פריווילגיה. אי אפשר לחסוך עליות לפרויקט כדי שהוא יצא לפועל מכספים שמיועדים לשלטון המקומי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו דיברנו על נושאים של מיסוי והמדינה משתתפת במיסוי. כולם נרתמים. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> המדינה היא זו שצריכה. אי אפשר לבקש הרשות המקומית לסייע במימון של האירוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם קיבלתם החלטה לגבי כמה אתם גובים בהתחדשות עירונית? << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה ההחלטה שלכם הייתה? << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> 50%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מלא. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> 50%. תרצה הוועדה המקומית להחליט שהיא מורידה אז היא תוריד אבל אל תייצרו ברירת מחדל חדשה של 25%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמעתי. הלאה. מי עוד מהשלטון המקומי? << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> אני רוצה את רשות הדיבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> שלום, כבוד יושב-הראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שם ותפקיד. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> גלית שניידר מימרן, גזברית עיריית רמת גן. אני מצטרפת לדברים של בת ים ושל שלום זינגר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מופתע לגמרי. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> אני רוצה לתת דוגמה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> כאשר צודקים אז צודקים. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> לפעמים מהסיפורים ניתן ללמוד הכי טוב. אנחנו אישרו תוכנית בז'בוטינסקי ברחוב המתמיד במקום שנהרסו קרוב ל-80 דירות. ארבעה, חמישה בניינים נהרסו לגמרי ואישרו תוכנית עכשיו בוועדה המחוזית. עבדו מהר מאוד-מאוד. בסוף זה ניצחון של כולם. זו תמונת הניצחון. אם לא היה לנו היטל ההשבחה הראוי, תוכנית כזו לא הייתה קורית תחת החוק החדש אם היטל ההשבחה היה 25%. אני אסביר. בסוף כולם צריכים לראות את תמונת ניצחון. בסוף יהיו שם 350 דירות ו-60 קומות, מס רכישה נוסף ומע"מ נוסף. העירייה צריכה לשים שם בית ספר. לא יכול להיות שהיזם ייהנה מהסיפור הזה. לא ברור לי למה ברירת המחדל לא צריכה להיות, ואני מנסה להבין, מה שהיה קודם. אני מבינה אולי במקרה קיצון שהמכפיל לא יכול להיות יותר ממה שהיה. אם לצורך העניין הוא 1 או 1.5 אני מבינה. מעבר לזה, לא ברור לי למה ברירת המחדל היא לא הברירה הקיימת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קיבלתם החלטתם בזמנו לגבי כל העיר? << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> כן, 50%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמרו לנו שיש רשויות שלא. אולי בית שאן קיבלה החלטה אחרת. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> לא היינו מאפשרים 60 קומות אם זו לא הייתה החלטה. מאיפה היינו מביאים עוד בית ספר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גבירתי אומרת שיש כבר תוכנית שאושרה בוועדה המחוזית ואנחנו מבינים שיש את הרוב הנדרש. אז אל תפעילו את החוק. תלכו לחוק הרגיל? << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> זה מה שאתם רוצים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה לא? אם יש כבר תוכנית ויש רוב נדרש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם את מגיעה לתמונת ניצחון אז בסדר. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> יש לי עוד אזורים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אז אין buyout. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש buyout, יש ערבות של המדינה לכסף - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> היא אומרת אם לא יהיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. כולם נכנסו מתחת לאלונקה הזו והרשויות אומרות אל תגעו במשיחיי אם בכלל. מה שהציג קודם שלום והוא טוב בדברים האלה זה היה נראה שכל החוק הזה בא על הראש של הרשויות המקומיות עוד לפני שפתחתי את הפה על העניין הזה. כאילו עד עכשיו הרשויות המקומיות לא רצו את החוק הזה והמדינה באה וביקשה מהן וכולי. זה היה אחרת לגמרי. זה רצון משותף של כולם. לדעתי, המעטפת הזו נכונה. יש לי בעיה אסטטית בעניין הזה. לדעתי, לא יכול להיות שבקטע הזה תהיה הסכמה כמו בפרויקט רגיל. הכנסנו פה הטבות רבות ודברים רבים שלא קיימים בין אם זה buyout ובין אם זה ערבות ודברים נוספים. עוד לא גמרנו את הוויכוח שתיכף נתווכח עם אמיר דהן על מי הסמכות. אי אפשר לקבל את כל הפריווילגיות תחת המילה שיקום ולהישאר עם מה שיש לי קודם. אני בא מהשלטון המקומי ואני אוהב את ראשי הרשויות. אני פתוח לשמוע את הכול. תהיו אתם קצת פתוחים. ברגע שאתם במקהלה כזו זה מדאיג. המקהלה הזו מדאיגה אותי. שבו אתם פה בזמן כזה ואני עוד צריך לריב עם קצין הכנסת לגבי בעיות בטיחותיות ולשבת פה שעות ולקדם תוכנית. יש דברים נוספים שלרשויות חשוב בחוק הזה ואני אשמח לעשות את זה ואני חושב שאנחנו עושים את זה. לדעתי, לפחות תקשיבו ותגידו נחשוב ונציע משהו. אתם אומרים אל תגעו במשיחיי. אתם רוצים שנביא הכול אבל לא את זה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני אחזיר לאדוני במחמאה. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> אני רוצה להמשיך להגיד, כבוד יושב-הראש. אם אני יכולה לתת במתחם מסוים עוד 100 דירות זה משרת את האינטרס הלאומי. היזם בסוף מרוויח 75% והעיר מרוויחה 25% ואני לא יכולה לעשות בית ספר ראוי וגני ילדים ראויים. בסוף מישהו יפסיד והיזם ירוויח. המדינה ואנחנו נפסיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מחפש שהיזם ירוויח. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> זה מה שיקרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא מה שיקרה כאשר אתה מתכנן כמו שצריך. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> זה בדיוק פועל יוצא. עם 25% השבחה לא נוכל לאפשר את כמות הדירות שמתאימה למקום. לא נוכל. לא יהיה מספיק כסף כדי לייצר את התשתיות הראויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז יהיה קצת פחות. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> זה באוצר וזה פוגע בתמונה הכוללת. תומר אמר לי אל תשתמשי בחוק. המטרה היא לייצר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תומר אמר לך שאם עד כדי כך החוק לא מתאים אז יש אפשרות אחרת. בוודאי שאנחנו לא רוצים שזה יהיה כך. בוודאי שאנחנו רוצים שתשתמשו בחוק. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> לא נשתמש בחוק אם זה יהיה 25%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מציע שתדברו עם עצמכם גם בעניין הזה ונקבל את ההכרעה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או שתציעו הצעה אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או שתציעו הצעה אחרת. אני אשמח שתדברו בינכם. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני רוצה להוסיף הערה אחת שצריך לחשוב עליה. האם צריך הוראת מעבר לתוכנית מאושרת? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא שמעתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא קשור להיטל להשבחה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה קשור להיטל השבחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לפי הנוסח שכתוב כרגע שיעור היטל ההשבחה שיחול בשל אישורה של תוכנית לשיקום והתחדשות היא רבע השבחה. כפי שדיברנו בדיונים הקודמים יש מצבים שיש כבר תוכנית מאושרת. זה חלק מההגדרה כרגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שהיא חופפת בדיוק לקו הכתום? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן, זה מופיע בהגדרות של תוכנית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש תוכניות כאלה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> למרבה ההפתעה יש בפועל תוכניות מופקדות ומאושרות שתואמות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש הבדל בין מופקדות למאושרות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יש גם וגם, כך הבנתי מסיגי. אני חושב שהיא פה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש תוכנית שהולמת את המתחם? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מעניין איך זה קרה אבל קרה. החוק הזה גם צופה פני עתיד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> עולה השאלה האם תוכנית שאושרה לפני נזק מלחמה – תוכנית מאושרת שאולי אפילו היו מימושים – האם החוק מתכוון לשנות את שינוי המס אחרי שנולד אירוע המס? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה דעתו של אדוני? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לדעתי לא. לדעתי שזה בוודאי שלא. יכול להיות שאושרה תוכנית לפני חודשיים והרבה לפני ההכרזה החוק הזה בכלל, מישהו מכר והיום חייבים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש פה שאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שיש גם תשובה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא הכרתי שיש תוכניות שהן בדיוק בקו הכתום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני שומע את זה לראשונה. אולי גברת בארי תשפוך אור על העניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם רוצים לשפוך את התינוק עם המים. אני מבין. לפני שהיא שופכת אור על העניין, עוד מישהו מהשלטון המקומי והרשויות המקומיות רוצה להוסיף? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני רוצה להוסיף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אתה נמצא פה ויש לך פריווילגיה. יש עוד מישהו שרוצה? << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> אני מבקשת להרחיב ולחזק את דבריה של הגזברית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> עורכת הדין לינור גולומב קרזנר, ראש המנהלת להתחדשות עירונית ברמת גן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את לא סומכת על הגזברית שלך שהיא אמרה את זה כל כך טוב. אני סומך עליה. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> חד-משמעית. מדוע שונה הנוסח הקודם שהיה? מה היה הרציונל? הנוסח הקודם בהצעת החוק דיבר על 50%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הנוסח הקודם דיבר על לחזור לברירת המחדל של 25%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה חשף את קו המחשבה של רשויות מקומיות מסוימות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, את רוצה את כל הנוסח הקודם כמו שהוא? << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> לא, אני לא רוצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אני לא. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> אני רוצה שבנוסח הנוכחי תהיה התייחסות ליכולת לרשות המקומית לשנות את גובה ההיטל. זה מה שאנחנו מבקשים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, היא חוזרת על הדברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. עוד מישהו? << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> שתהיה לנו אפשרות להפחתה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. איצקוביץ'? << אורח >> עומר זיו: << אורח >> אשמח גם להגיב. עומר זיו, ראש המנהלת להתחדשות עירונית בבת ים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא מחזק את דברי ישי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מחזק את המהנדס. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> אתה מדבר על מקהלה מסוימת אבל אנחנו שומעים מקהלה אחרת. המקהלה אומרת שאנחנו ניתן סמכויות לרשות המקומית אבל נשללות מאיתנו עוד ועוד סמכויות. אני שומע על רשות המיסים ומשרד האוצר שמנסה לשמור על הכסף ועל הרשות הממשלתית שמבקשת להגדיל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו באמצע מאבק כדי להגיע להבנה. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> זה לא מאבק. כל ההערות שאנחנו שלחנו לגבי החוק הזה זכו להתעלמות מוחלטת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה? << אורח >> עומר זיו: << אורח >> אנחנו מנסים להבין את הרציונל. אנחנו בקשר עם התושבים האלה. אתם דיברתם כל הזמן לעמוד בקשר עם התושבים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא מכירים הערות כאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יכול להגיד לי את ההערות ששלחתם. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> שלחנו גם בנושא היטל ההשבחה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למי שלחתם? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> למי שלחתם? << אורח >> עומר זיו: << אורח >> שלחנו לוועדה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אחרי הדיון הראשון יושב-הראש ביקש שישלחו מהר הערות ותוך שבועיים העיריות שלחו. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> שלחנו הכול והתייחסנו. << אורח >> לינור גולומב קרזנר: << אורח >> גם אנחנו לוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שיעבירו שוב. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> אנחנו רואים התעלמות מוחלטת מכל מה שהתייחסנו אליו. המטרה שלנו היא לקדם את הדבר הזה כמה שיותר מהר עבור אנשים שאנחנו בקשר איתם והם נמצאים בערפל כבר תשעה חודשים אחרי הנפילה של הטיל והם לא יודעים לאיזה כיוון הם הולכים. אני לא מצליח להבין את הרציונל. אם הרציונל הוא לייצר עוד ועוד יחידות דיור אז נעבור לנוסח הקודם של התוכנית. הטיל נפל באזור שהוא מיועד להתחדשות עירונית. אנחנו מקדמים שם תוכנית עם הוותמ"ל. שמס רכוש יקוממו את אותם המבנים שזקוקים לשיקום ואחר כך נעשה להם התחדשות עירונית. המטרה שלנו הייתה לחסוך לכולם זמן ולחסוך לתושבים את הטרטור מבחינה של יציאה וכניסה לבתים, לרשות המיסים על הכסף של קרן הפיצויים וגם לנו במקום מסוים להוריד צפיפות במקומות שהם הצפיפות היא גבוהה מאוד. הלהקה שאנחנו שומעים היא להקה אחרת ששרה בטון אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, כדי שלא נפספס משהו אז תגיד את ההערות שאתה חושב שלא התייחסנו אליהן. הבנו את ההערה לגבי ההיטל השבחה. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> יש הערה אחת לגבי היטל השבחה, הערה לגבי סמכויות מהנדס העיר בקביעת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מול מס רכוש? זה דבר שנמצא על השולחן. עוד לא סיימנו. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> יש פה נושא של תמורה לבעלים ואני מניח שאני נגיע לזה. התמורה עדיין לא כל כך ברורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> Buyout. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> buyout. הוא הולך ומתברר. מה פירוש לא ברורה? << אורח >> עומר זיו: << אורח >> תיכף נגיע לזה. מדברים על זהותו של יזם שיקום ואני לא מבין את ההתנגדות הגורפת שרשות מקומית או תאגיד מטעמה יוכלו להיות מוכר כיזם שיקום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. זו נקודה אחרת והיא קשורה לרוחב. אני גם בעד הדבר הזה אבל אני מבין שיש לזה השלכות רבות במשרד הפנים ומשרד המשפטים. יכול להיות שזה יהיה ניצחון פירוס אם הוא יהיה בכלל. מה עוד כדי שלא אשכח? אני רוצה לראות שאני זוכר הכול. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> אתה לא תשכח. היה נושא של שטחי ציבור, של אותם 10%. דובר על זה קודם לכן. הובהר שאותם 10% מתייחסים לשטחים מבונים בלבד ולא להקצאת קרקע כפי שאנחנו חשבנו זה התייחס לזה. זהו בינתיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז כן התייחסנו להערות. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נשמע מקודם שלא. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> לזה הייתה התייחסות היום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן התייחסנו להערות שלכם גם לנושא של התאגיד העירוני. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> היה נושא של הרכב הצוות המייעץ, היה נושא של סמכויות מהנדס הרשות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתה רוצים את הרשימה בדיוק כמו שביקשתם אז זה בסדר. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> יושב-הראש, שאלת על אילו נושאים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דנו על הנקודות האלה ודיברנו עליהן. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נאמר כאילו לא התייחסו לזה ולא הייתה לזה התייחסות. דיברנו על זה שעות. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> היו שעות של דיון שעמדתנו לא התקבלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה קורה, אגב. פעם כן ופעם לא. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> חבר הכנסת אשר, זה בסדר. מה שעומר אומר, ובצדק, הוא שאתה לא שומע אותנו קופצים בכל סעיף. אנחנו קופצים - - - אנחנו מעירים איפה שיש סוגייה שהיא מרכזית עבורנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בסדר. אני רוצה בזה. ביקשתי מראש העיר שלך כמה פעמים שיגיע לפה וישתתף בדיונים. ביקשתי יותר מאשר הוא ביקש. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> ראש העיר שלו נמצא בדיון ומזועזע ממנו. אנחנו מנסחים הודעת פרישה מהחוק כרגע וזו הסיבה שלא עליתי לדיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> באמת, צביקה. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> סליחה, חבר הכנסת אשר, אין לי טענה כלפי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> באמת. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אני יודע שכוונתכם טובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחרי שהקשבת לכל הדיונים בקשב רב ואחרי שעלית ואמרת את הדברים. שש פעמים חיפשתי אותך לפי הטקס ואחרי הטקס. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> בסדר גמור אבל 100% מהדברים שסיכמנו עם המדינה לא קורים כרגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאיפה אתה יודע? << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אני אומר את זה לא רק כראש עיריית בת ים אלא גם כסגן יושב-ראש השלטון המקומי. אנחנו לא נהיה חלק מהחוק. אנחנו נעשה הכול כדי שהחוק לא יעבור בכנסת הזו במתכונתו הנוכחית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין בעיה. מאה אחוז. אני יכול עכשיו לסיים את הדיון. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> 100% מהדברים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין לי בעיה לסיים את הדיון גם עכשיו. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אני חושב שאתם כרגע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מציע לי לסיים? אני מסיים אותו עכשיו. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אני דואג לזמני ולא לזמנכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגיד לי אם אתה רוצה שאני אסיים אותו עכשיו בשם השלטון המקומי? אתם חלק חשוב מאוד בחוק הזה ולכן אני שואל שאלה. אני לא רוצה להשחית את זמנם של האנשים כאן סתם. אם כבודו במהירות כזו מבין שזה מה שהוא צריך שיהיה אז רק יגיד לי כבודו ואני אקבל ההחלטה שלי. אנחנו בכל מקרה יוצאים תיכף להפסקה. יכול להיות שזו תהיה הפסקה ממושכת ומתמדת. אני לא הולך לעשות משהו שאתם תסירו אותו מסדר היום. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אנחנו מעריכים את הרצון הטוב של כולם, בטח ובטח שלך, יושב-הראש, של מתן וכרמית. אלה אנשים שעבדו איתנו הרבה על זה כי הכוונה רצויה. אבל כאשר משרד הפנים שכרגיל במופע מרהיב של חוסר מודעות עצמית ויד ימין לא יודעת מה יש שמאל עושה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה משרד הפנים? אתה מדבר עכשיו על דיון אחר. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אבל עכשיו הם לא רוצים את זה במקום אחר, דווקא כאשר צריך לקצר הליכים. אני לא רואה טעם להמשיך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על מה אתה מדבר? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הוא מדבר על יזם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל עוד לא דיברתם על זה. עוד לא דיברתם על זה. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> דיברנו על זה לפני הדיונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש דבר שנקרא דיון. עם כל הכבוד, אני לא יודע לעמוד בלוחות הזמנים שלך. העלו את זה בהתחלה כאופציה ואני אמרתי לפני דיון אחד או שניים שיש שתי נקודות שהיו בקשות של הרשויות. צריך לדבר עליהן. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אין לנו טענה עליהן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, צביקה. נעצור שנייה עם כל הכבוד. אני מכבד מאוד ובטח אם אתה ממלא מקום. גם אני הייתי ממלא מקום וסגן יחד עם עוד כמה. עם כל הכבוד יש פה דיונים. אנחנו מדברים ויש דיונים. הנושא הזה עוד לא עלה בצורה רצינית. הנושא הזה עוד לא עלה בגלל שאני כבר שלוש פעמים מבקש ממישהו מטעמכם שיבוא ויציג אותו בצורה הראויה. זה לא מסתדר לכם עם לוח זמנים - - - << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אני פה מהבוקר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. בשעה 9:30 פתחתי את הדיון באיחור והדבר הראשון ששאלתי את מנהלת הוועדה ואת האחראית על הזום שלנו הוא האם צביקה ברוט נמצא על הקו – כן או לא? אמרו לי לא. רציתי שתעלה את הדברים. << אורח >> צביקה ברוט: << אורח >> אני נמצא בשעה 10:00. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מציע כך. אנחנו נצא עכשיו להפסקה שתוכננה בכל מקרה ואם תרצו להעלות ולהמשיך את הנקודות האלה אנחנו נשמע את ההסתייגויות על החלק עצמו למרות ששמענו אותן. ההפסקה תהיה עד 13:35. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> כבוד יושב-הראש, ראש העיר כרמל שאמה הכהן נמצא כרגע בזירות. יש לנו רסיסים בשתי זירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מתי שהוא יעלה נשמח לשמוע אותו. תודה רבה, הוועדה יוצאת להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:55 ונתחדשה בשעה 13:35.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון. איצקוביץ' רצית להוסיף משהו? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אם אפשר להוסיף שלוש הערות בנוגע להיטל ההשבחה. הראשונה, הצענו זאת גם בדיון הקודם. התיקון מתייחס לסעיף 3א בתוספת השלישית שבמסגרתה ניתן למעשה פטור רק על מרכיב המגורים ולא על מרכיב המסחר. כל עוד יש הפחתה כזו או אחרת בהיטל ההשבחה בהתחדשות עירונית בוודאי בנסיבות האלה יש להחיל אותה לא רק על מרכיב המגורים אלא גם על מרכיב המסחר בפרט שאנחנו מכירים את המתחמים שנפגעו בהתקפה הראשונה. זו ההערה הראשונה. הערה שנייה היא לגבי שנאמר פה בכלל לגבי היטל ההשבחה. אני חושב שהתמונה לא מוצגת במלואה. אני חושב שנשמע פה בעיקר קולן של הרשויות המקומיות אבל צריך להבין שהדברים מורכבים הרבה יותר. לגבי הדוגמה שצוינה קודם לפני ההפסקה לעניין התוכנית בז'בוטינסקי ברמת גן, אנחנו מייצגים את בעלי הדירות בפרויקטים האלה. מעבר להיטל השבחה שדורשים 50% זה לא מנע גם לדרוש מהיזמים לבנות 3,000 מטר שטחי ציבור ולקחו דונם כדי להרחיב את התיכון. אני מזכיר שזה מקוזז מההשבחה ולא מהיטל ההשבחה. זאת אומרת זה עולה עדיין 50% ליזם וזה ללא קשר או עם קשר ל-50%. זו בעיה רצינית שקיימת ואנחנו מכירים. צריך להציג את התמונה כולה. שני דברים אחרונים לעניין היטל ההשבחה. אנחנו רואים שאחרי התיקון של שנת 2022 לא מעט רשויות הטילו 50% באופן גורף ואנחנו צריכים גם להכיר את המדיניות הזו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנתי. מה אתה אומר בזה? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני אומר שמציגים שחלק הרשויות באופן אוטומטי בלי להתייחס לאזורים כאלה ואחרים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא שומעים אותך טוב. תשפר מיקום אם אתה יכול. שמענו אותך מקוטע. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> עכשיו יותר טוב? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נקווה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> צריך להכיר את התופעה שבשנת 2022 כאשר ניתנה סמכות לרשויות המקומיות לקבוע אזורים אז חלקן קבעו באופן גורף על כל העיר 50%. צריך גם להכיר את הנושא הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כאשר אתה אומר להכיר למה אתה מתכוון? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> זה במסגרת ההצגה של המצב בפועל. אני בעד הפחתת היטל השבחה בנסיבות האלה ל-25% ולא לאפשר עלייה ל-50%. משם זה בא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צפוי שאתה בעד וצפוי שהם יהיו נגד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הייתי מופתע אם לא היית בעד. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> בעיקר נשמע קולן של הרשויות ופחות נשמע הקול של הצד השני. חשוב לי להשמיע ולהביע את הקול של בעלי הדיור וגם של היזמים בהקשר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מעניין אותי בעלי הדירות. זה מה שמעניין אותי. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לגבי אותה תוכנית שדיברו עליה ברמת גן, ציינו שהעירייה הייתה צריכה לבנות בית ספר אבל מעבר לגביית 50% היטל השבחה הם גם הטילו מטלות ציבורית על היזם והרחבת בית הספר שמעלים קושי משפטי ואני לא אכנס לזה כאן. התמונה מורכבת יותר מאיך שמציגים אותה פה. אני רוצה לחזור להערה בנוגע לעניין היטל ההשבחה. שימו לב שהתיקון ב-3א שניתן ב-2022 קבע שהרשות המקומית קובעת למשך חמש שנים. כל תוכנית שאושרה או נקלטה יחול עליה הדין הזה. מה לעשות שהשנים חולפות ולכן צריך לחדד שלצערנו מרגע אישור החוק, שאני מקווה שיהיה בשבועיים הקרובים, עד מאי 2027 אנחנו די קרובים. צריך לוודא שתינתן ודאות גם לעניין הזה לתוכניות שמוגשות במסגרת החוק הזה. הערה האחרונה בהקשר התכנוני כי אנחנו עוברים לפרק הקנייני, אני חושב שיש לתת את הדעת ועורך דין בני ארביב הזכיר את זה בדיון הראשון, מה קורה עם תוכניות בפרויקטים שקודמו עד עכשיו. אנחנו מכירים מקרים של יזמים שכבר קידמו תוכנית. גם בבת ים יש תוכנית שמקודמת בוותמ"ל. מה דינה? אנחנו יודעים שמאז הסבב הראשון של איראן למעשה לא מקודם שם שוב דבר. עוצרים את הכול כי רוצים לראות מה קורה. חבל. חלפו כמה חודשים. צריך לראות איך עושים את הממשק בין התוכניות הקודמות לבין התוכניות החדשות שלא יפלו בין הכיסאות וירדו לטמיון תוכניות שיכולות להיות ממומשות בקצב מהיר מאוד, לאו דווקא באמצעות החוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה ההתייחסות לעניין הזה? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> הכי חשוב זה עניין היטל ההשבחה למרכיב המסחרי. זה חשוב שזה יהיה כלול שם. זו הערה מהותית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עמדת הממשלה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לאיזו הערה? יש פה כמה הערות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על הערותיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחד, הנושא העסקי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הערות טובות בהחלט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שאלות מעניינות מאוד. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בנוגע להיטל השבחה לחזית מסחרי, השאלה הזו קיימת גם היום בנוסח החוק ולמיטב ידיעתי היא עלתה פה בוועדה כאשר חוקקנו את סעיף 3א. יש למיטב ידיעתי גם החלטות של ועדות ערר בעניין הזה. השאלה שעולה היא שאלה כפולה. אם אני זוכר נכון כרגע אז כתוב בלשון החוק מקרקעין למגורים. גם בסעיף 3א וגם בחוק המטרו. בעניין הזה אין לי עמדה כי לא דיברתי עם חבריי בממשלה אבל הבעיה קיימת בסעיף 3א גם לפי הדין היום. עורך הדין איצקוביץ' אתה מדבר על המצב הנכנס ולא על המצב היוצא? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> נכון. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אתה מדבר על המצב הנכנס כאשר יש חזית מסחרית והשאלה האם לתת את השיעור המופחת לבעל הזכויות בחזית המסחרית. אתה יודע להגיד מה הדין היום? איך ועדות ערר פירשו את סעיף 3א? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> הייתה פרשנות אחת שאם יש מרכיב מגורים אז שום דבר לא חל אבל הפרשנות המקובלת יותר היא שלוקחים רק על החלק של המגורים את החלק של המסחר או הייעודים הנוספים. גובים היטל השבחה מלאה של 50% גם במקום שבו המדיניות הייתה להפחית בהתחדשות עירונית ל-25%. לכן צריך לוודא שאם יש סמכות כזו היא תחול גם על המרכיב המסחרי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בחלופת שקד או בתוכניות - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> זה 25%. נכון. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, שם זה חל רק על מגורים. זה היתר בנייה למגורים. שם זה ממש כתוב. לשון החוק בסעיף 3א אומרת מקרקעין למגורים ועולה שאלה כפולה. האם מתייחסים למצב הנכנס או היוצא ומה דינה של חזית מסחרית בפרט במצבים שהיא עד 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה. היא נחשבת תפלה לפי מבחנים שהתפתחו בייעוץ המשפטי. זו שאלה טובה. אני לא רוצה - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> השאלה אם חייבים להכריע בזה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> השאלה קיימת גם היום. מה שיחול שם יחול שם. אני לא יודע למה נכון לפתוח את זה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אנחנו מבקש לדון בשאלה הכללית בהמשך. בגלל הנסיבות והייחודיות של חוק השיקום - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אתה מבקש שגם איפה שסעיף 3א לא נותן פטור על חזית מסחרית אז כאן יהיה. אתה רוצה להקל פה יותר. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> נכון. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה אירוע. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> הוא אומר שכאן יש תכלית נוספת מעבר להתחדשות העירונית. כאן זה עניין של התחדשות עירונית - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה קשור לשיח שהיה פה לפני שעה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זה שיפור. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני מסכים. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אנחנו רואים את העמדה של השלטון המקומי באופן כללי ועכשיו אם מכנסים מרכיב שאינו מגורים זה בוודאי יעצים את המחלוקת. הייתי אומרת שמה שחל תמיד עם כל מה שיש לגביו חוסר בהירות יחול גם פה וזהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה שחל בסעיף 3א יחול גם פה לפי שהמבחנים שמפתחים בפסיקה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא לגעת בדבר הזה כרגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אנחנו משנים כאן - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש הבדל. כאן אנחנו מדברים על הפלאפלייה שנחרבה במתחם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק על זה אלא אנחנו גם מגבילים את היטל ההשבחה. בהנחה שאנחנו נשארים - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אולי נמחקה ואולי לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא בהכרח כל המבנים פה הם מבנים הרוסים. יכול להיות שחלקם הם בסדר לרבות השימוש של החזית המסחרית. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> כמו שעורך דין רוזנר ציין, לגבי הפלאפלייה שנפגעה עכשיו מן הסתם כדי להחיל את הפטור או את ההקלה בהיטל ההשבחה. אלה נסיבות מיוחדות ולא מקרה רגיל. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זו המחלוקת שהייתה פה בדיון מול השלטון המקומי. זה רק מעצים את המחלוקת. אם יש מחלוקת על מבני המגורים קל וחומר שתהיה מחלוקת על שימושים שהם לא למגורים. בסוף אנחנו חוזרים לאותו עניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם אנחנו יכולים לעשות הבחנה הפוכה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. השאלה הנשאלת ונניח אותה כאן על השולחן האם אנחנו יכולים לעשות הבחנה במסגרת שיעור ההיטל בין מבנים שנפגעו קשה לבין מבנים שלא נפגעו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לעשות הבחנה כזו? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בין מבנים שנפגעו או לא נפגעו או בין שימוש למגורים או לא למגורים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נפגעו ולא נפגעו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חשבתי על שימוש למגורים ולא למגורים. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ההבחנה בין נפגעו ולא נפגעו היא מעניינת יותר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שם באמת צריך את ההצדקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מר יגל, זה בכל מקרה כרוך בשמאי ובהכרעה שלו. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני אומר שוב ואני לא רוצה לחזור על עצמי יש פרקטיקה גם אם יש לקונה. היא תישאר ונתקדם. לא נפתור את כל הבעיות של חוק התכנון והבנייה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו עכשיו אוחזים בשיעור ההיטל. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אם אנחנו עוסקים בשיעור ההיטל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מחדד את הסיפור של שיעור ההיטל. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לא משנה מה שיעור ההיטל, הפינות האלה תמיד תהינה נכונות בין אם זה על המגורים ובין אם זה על התעסוקה. אני לא נכנס לזה עכשיו. אין זה סוף. חוק התכנון והבנייה הוא חוק בעייתי. יש לו אלף פינות לא סגורות שמתבררות בבתי משפט ובוועדות הערר וחלקן לא מתבררות אף פעם וכל רשות עושה משהו אחר. אנחנו יודעים את זה. כולם מכירים את זה. לא נפתור את זה פה. בעיניי, צריך לקבל הכרעה לגבי שיעור היטל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל שאלה אחת מבחינת ההבדל בין מגורים ללא מגורים. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני לא יודע. זה משתנה מאוד בין מתחם למתחם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל באופן כללי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם זה קו המטרו או לא קו המטרו זה משמעותי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מציעים לפתור את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שואל באופן כללי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> חבר הכנסת אשר, מה השאלה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל לגבי ההתייחסות שלנו להגבלת גובה היטל ההשבחה. כרגע לפי ההצעה שדיברנו עליה אחרי ששמענו את עורך דין זינגר ואחרים - - - לא שמענו כל כך את ראש העיר. הוא יותר העביר מסרים מאשר התייחס לעניין עצמו. אני שואל האם יש הבדל לגבי גובה היטל ההשבחה בין החלק המסחרי לחלק של המגורים והאם הוא צריך להיות אחרת. אם אנחנו מדברים על אותה פלאפלייה אז הייתה לו חנות - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> מדובר בפרויקט אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפעמים החלק המסחרי שמעצימים לו זכויות ונתנו הגבלה עד 20% - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> בסוף יש יזם שמשלם היטל השבחה לפרויקט. זה פחות משנה לו אם היטל ההשבחה נובע כתוצאה מדירה כזו או אחרת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. זה משפיע. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות שזה מקום שאתה יותר - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> יכול להיות אבל אני בעד הפשטות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתם מה אני אומר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל אני חושב שמתן צודק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מנסה להסביר את עצמי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבין לגמרי מה שאתה אומר אבל אני חושב שמתן צודק פה. הגישה שלך לא תפתור את כל צרות העולם. הייתי גם שמח לפתור את צרות העולם. אני בעד לעשות את זה. אתה יודע שאני בעד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מדבר על לפתור את צרות העולם. זה לא קשור אם זה כתוב בנוסח או לא. אני לא בא מרקע משפטי וגם היועצים המשפטיים לא עם גישה של ייקוב הדין את ההר לגבי אם זה 50% או לא. החוק היום מאפשר לרשויות למעלה או למטה ואני אאפשר להם למעלה או למטה. באתי עם טיעון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו זה לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע בנוסח זה לא אבל זה דבר שהוא לדיון. אני באתי מעצמי ואני חושב שזה נכון שבסוג כזה של שיקום ובטח כשמתייחסים לדיירים וכולי אז ההסתכלות צריכה להיות אחרת. צריך להיכנס מתחת לאלונקה. יש כאלה שלא אוהבים את זה. אם ישכנעו אז אני יודע לשמוע ולקבל את החלטות. השאלה היא לגבי ההגבלה שאנחנו עושים ומה יהיו השלכות שלה אם ההשבחה תהיה רק לגבי למגורים ולא על המסחרי וינהגו שם כפי שנהגו עד עכשיו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לפעמים זה בכלל לא הנכס של בעלי עסקים שנמצאים בחזית מסחרים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא משנה אבל יש בעל נכס בסופו של דבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שנייה, זה בשכירות. זה בכלל לא קשור לעסק עצמו. זה נכס של מישהו אחר. לכן אני לא בטוח שבהקשר צריך - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם לגבי מגורים זה אותו דבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מדבר על באופן כולל ולאו דווקא פרטני לאדם. כאשר התוכנית משביחה עסקית - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריכה להיות השבחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש יותר מקום לבקש השבחה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני בדעה שצריך להשאיר את 50% ואת שיקול הדעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, אין שיקול הדעת. התברר לנו מסקר קצר שכולם הטילו 50%. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז הולכים לוועדת ערר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין ועדת הערר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אצל היזמים זה תמיד אפס. בסוף עושים עם הכסף משהו כמו הקמת מוסדות ציבור ודברים לטובת הציבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בתהליך השמאות יש קיצורי דרך בחוק הזה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי מה? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> יש קציבת לוחות זמנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בקציבת לוחות זמנים - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אי אפשר לקצר את התהליך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שמאי מכריע. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> דיברתי על השמאי הממשלתי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא על שמאי מכריע? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אי אפשר לקצר את השמאות. כבר היום זה הכי קצר שיש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה זה הכי קצר? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני צוחק. זה באירוניה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה סיוט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא פותח לי פצעים ישנים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה סיוט שלא נגמר. בוא נקצוב זמן לשמאי מכריע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמו שאנחנו מדברים על בתי המשפט שאנחנו רוצים להכניס את זה לסדרי דין מסוימים אז השאלה אם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הבעיה שאתם מעלים במקרה הזה קשורה הן לוועדות הערר והן לשמאי המכריע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה כל כך קשה? אומרים שבאירוע שיקומי יש עדיפות. זה מקפיץ את התיק מעל כולם. הוא צריך להכריע תוך איקס ימים. סיימת את האירוע. התיק הולך מלמטה למעלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו בדיוק השאלה, רק הוא ניסח טוב יותר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ובנוסף יש לעשות זאת תוך איקס ימים. נגמר הסיפור. הוא צריך לדעת שאם הוא לא עושה את זה מתקבלת הכרעה - - - אנחנו נחליט מה ההכרעה. אם לא תקצוב לאנשים זמן הם ימשכו אותו ככול שניתן. ברגע שלאדם יש זמנים קצובים הם יעמדו בזמנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני תמיד נותן הדוגמה הכאובה הקבועה בחוק סדר הדין הפלילי. פסק דין בתיק פלילי יינתן תוך 30 יום מגמר הדיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז כתוב. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה נכון גם להרבה דברים, גם לחוק התכנון והבנייה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תומר, אין המשך לסעיף. צריך המשך לסעיף שאם לא יינתן – האיש יצא זכאי. אז הייתי רואה שאנשים היו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את זה לא יתנו לך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אבל אז הייתי רואה שהיו מתחילים לפסוק תוך 30 ימים. מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שנקרא הסכמה בשתיקה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> או הסכמה בשתיקה או שמרשיעים או שנגיד שזה שופט שלא מכריע ומשחרר את כולם. בני לא אוהב את הרעיון הזה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לא נפתור את כל מנגנוני השמאות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק לשיקום. כרמית תסכים לתיחום זמנים. הם צריכים לעבוד מהר. היום שמאים מכריעים עושים פסקי דין כמו שופטים בבית המשפט העליון. למה? מתחילים לשקול את זה בקילוגרמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם תהיה ועדת ערר מיוחדת לעניין הזה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ייחודית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שיכולה להיות אד-הוק וזה יהיה סדר יום שלה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יגידו לך שתקציבית הם צריכים להקים ועדת ערר, מינויים ועניינים נוספים. עזבו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמעט על כל התחנות ניסינו ואני חושב שאף הצלחנו בחלק מהדברים לקצר את התהליך בצורה משמעותית. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> למטרו יש ועדה כזו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש למטרו אז למה שלא יהיה לזה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפיצויים ולהיטל השבחה ולא לתכנון. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני חושב שבחצי השנה הקרובה אין לוועדת המטרו מה לעשות לגבי 197. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא עוד לא נולדה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> היא נולדה. יש יושב-ראש והוא עובד. יש כבר דיונים. אפשר לעשות את זה בארגון מול מטה התכנון. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> החשש שלי הוא מפני הקמת ועדה. עדיף שיגידו שיהיה תיעדוף. מה שחבר הכנסת גינזבורג הציע היא הצעה לא רעה. צריך להעלות את התיק למעלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו ההצעה הראשונה שהוא הציע והוא גם אמר שאם תוך - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך גם לקצוב בזמנים את ההכרעה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> מה יקרה אם לא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע מה יקרה אם לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בואו נדבר. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> מה הפתרון? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אגיד לך יקרה. אם הוא לא קוצב תוך 60 יום אז יורד 50% מהסכום של השמאי המכריע. מה אתה אומר? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> מהשכר שלו? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, מהשכר שלו. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני בעד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבנת, חבר הכנסת אשר? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני בעד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם הוא לא מכריע תוך 60 יום, 90 יום או כמה שתחליט ישולם לו 50% מהשכר של שמאי מכריע. יורידו לו. הוא לוקח איקס אחוזים על כל שמאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד קצת ואני אגיד להוריד 50% לשופטים. אל תיקח אותי למקומות האלה. אל תשכח שאנחנו שכנים של ועדה כזו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פה אחוזים. הוא מרוויח מכל תיק. השופט לא מרוויח מכל תיק שהוא דן בו. פה הוא מרוויח ויש לו אחוזים. אם אתה רוצה למשוך את הזמן אז ירד לך מהשכר. אם אתה לא רוצה שהוא ירד אז תכריע מהר. למה יש חבות אישית לכל מיני אנשים ברשות המקומית? יש חבות אישית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מהי עמדת הממשלה? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני בעד גם שירד שכר לעובדי מדינה שלא עושים את תפקידם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לשמוע את עמדת האוצר להצעתי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני חושב שצריך להחיל את זה גם על עובדי מדינה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא רעיון רע. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> הוא לא רע אבל אם נעשה את הדברים האלה לא נגמור את החוק עוד שבועיים. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בעוד כמה שנים יקראו את הפרוטוקולים האלה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> גם בעוד שמונה חודשים. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני עומד מאחורי זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם תראו שההכנות יהיה קצרות, לא יהיו פרוטוקולים ויחתכו מהר-מהר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבטחתם בשלוש, ארבע שנים שאני פה לטפל בחוק התכנון והבנייה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האחרונה שעשתה את זה הייתה השרה מירי רגב ואני לא רוצה להגיד לך איך זה נגמר. מחוק של 238 סעיפים עשו רפורמה, וסופר טנקר שכך קרא לזה ראש הממשלה נתניהו, עם 638 סעיפים. זו הרפורמה של תיקון חוק התכנון והבנייה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא קשור לשרה מירי רגב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא הייתה יושבת-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא הייתה בוותמ"ל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא הייתה יושבת-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה מתכוון לשרית דנה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מי היה יושב-הראש ועדת הפנים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא הגיע לדיונים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הגיע ועוד איך. אני הייתי פה. יושב-הראש היה דוד אזולאי או מירי רגב. הייתי פה כסגן ראש עיר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמנון כהן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה כמעט נגמר. זה נפל על פוליטיקה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה נפל בסוף על משהו לא לעניין. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> דוד אזולאי ואמנון כהן היה אחר כך. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> נכון. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> דוד אזולאי היה עד שנפטר ואמנון כהן היה אחר כך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> ומירי רגב הייתה בוותמ"ל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אני הייתי בוותמ"ל. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה נפל על דיור בהישג יד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שבסך הכול זה יצא טוב. כל מה שטענתי לגבי שטחים פרטיים שצריך להכניס בתמהיל מסוים - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> קרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תיקנו את זה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> יושב-הראש, נזכרתי למה זה נפל בשבוע שעבר. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> כל התיקונים שביקשת נכנסו בתיקונים אחר כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. אני לא רוצה להגיד מי מנע את זה כי אני אוהב את זה ברמה האישית. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני לא רוצה להגיד מי זה היה. למה לי להסתבך? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> חברים, פרק ד'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הגמרא אומרת אין אדם משים עצמו ... << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> יושב-ראש, זה נפל על מיצוי כושר השתכרות בדיור בהישג יד. במילים אחרות מי שלא משרת לא יקבל דיור בהישג יד. בימים ההם ובזמן הזה הסוגייה הזו חוזרת לשולחן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך הגעת לזה עכשיו? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> הגיוס רודף אחריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חבר הכנסת אשר, זה רעיון טוב ולך על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לחתוך את הסיפור של השמאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תיכף, השמאי הממשלתי נמצא איתנו על הקו. נשמע מה הוא אומר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם ועדת הערר תקפיץ את התיק למעלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמרנו שנכניס סעיף עדיפות בכל מקרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קיבלת העדפה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו רוצים התחייבות שהם יקימו ועדה מיוחדת. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> ועדה מיוחדת של מה? ועדת ערר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. הרכב מיוחד ולא ועדה מיוחדת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אתה רוצה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה רק מייצר עוד שלב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תקפיץ להם למעלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ועדות ערר קורסות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> השאלה אם זה מקצר או מאריך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו צריך דיון ועוד מינוים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה כרוך במינוי ועדה חדשה - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ימנו ועדה ומי יהיה בה? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> יש היום יושב-ראש ועדה שפרש אחרי שסיים את הקדנציה ומינו אותו לוועדה למטרו והוא מתעסק רק בזה. הוא קובע ישיבות באפס בזמן. יש בעיות אחרות עם המטרו. אפשר לשים בפניו את הדברים האלה. אותו אחד יעשה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יוסיפו לו את הסמכות הזו הוא יטפל זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא צריך להקים שום דבר חדש. זה עובד טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ממשלה, אתם יכולים לבדוק את העניין הזה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זו החלטה מנהלית. לא צריך לכתוב שום דבר בחקיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם יכולים לבדוק את זה לישיבה הבאה? אנחנו רוצים להשתמש בכל עצה טובה כדי לקצר את התהליך. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> ובעיקר שייקחו, כמו במקרה של המטרו, יושב-ראש מנוסה ולא חדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תיכף תבקש גם שמות. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> יש כבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכל מקרה כאשר מוגשת בקשה היא תידון ראשונה מכל התיקים כבר נמצאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אני מתחיל עם הפטיש. בינתיים אני רק מאיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי הצעתו של חבר הכנסת גינזבורג, יש לבדוק את האפשרות להבחין בין נכסים שנפגעו לבין נכסים שלא נפגעו לגבי שיעור היטל השבחה. השאלה אם זה משהו שהוא מעשי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני נגד. צריך פשטות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> השיעור הוא מתחמי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה להיכנס לזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תשאיר את שיקול הדעת לרשויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין לרשויות שיקול דעת בעניין הזה. ראית ששיקול הדעת הוא 50%. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש מקומות שהם כן מורידות. למה להגיד סתם? אצלי בעיר הורדתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלתי. עשינו פה סקר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מקרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלוש רשויות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בעיר שלי, הורדתי מיוזמתי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> רגע, חבר הכנסת אשר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> באשקלון זה אפס. יש הבדל גדול מאוד בין מרכז הארץ לפריפריה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה בדרך כלל אפס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בפריפריה יש הצדקה גדולה לזה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> נכון והם מציעים אפס כי הם מבינים שבלי זה הדבר לא יקרה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> תשאל את אשקלון, תשאל את נהרייה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> הם הורידו לאפס כי אחרת לא יקרו פרויקטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בערים החזקות יותר הם יודעים שאנשים יקנו במחירים גבוהים יותר. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אנחנו נשתדל בדקות הקרובות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שבמקרה הזה הדבר צריך להיות קצת אחרת. השאלה האם בקטע של עסקים יכול להיות שצריך להיות הבדל. אני לא יודע. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ההבדל לא מתאים כי בסופו דבר הקביעה היא מתחמית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הכול אותו דבר. הבנתי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> קדימה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה עוד נשאר לנו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר להתקדם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, גיל בלולו. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> גיל בלולו, השמאי הממשלתי הראשי. שלום, אדוני. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> הוא קיבל צו שמונה מהוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תיכף יהיה לך תפקיד משמעותי יותר, אבל מה אתה אומר על מה שנאמר? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> שמעתי את כל העצות לגבי היטל השבחה. רוב התיקים שמתארכים בהיטל השבחה הם בפעמים רבות מסיבות משפטיות, ראו פסק דין לויתן ואת כל ההתפלפלות המשפטית. אני חושב שבהקשר של התחדשות עירונית זה רחוק מלהיות סגור. אם נקבע לוחות זמנים תמיד יהיו סוגיות משפטיות. בהקשר זה אני הצעתי הצעה והיא לא קודמה. בסוף בכל מה שקשור בהתחדשות עירונית כאשר אנחנו עושים את השומה לפי תקן 21, היטל השבחה הוא הוצאה שמוכרת במלואה ליזם. באופן עקרוני הוא אמור להיות אדיש כי זה מוכר לו במלואו כל עוד שומרים לו על הרווחיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולכן? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לכן מה שאני הצעתי שבשומה לפי תקן 21 – ורצינו לקדם את זה אבל לא בדיוק הייתה ועדה וחקיקה שאפשרו לנו לקדם את זה – הצענו לעגן את הסכום שנקבע בהיטל השבחה לפי תקן 21 כסכום מחייב שלגביו לא יהיו ערעורים. אם נעשה את הדבר הזה נפתור את כל הבעיות ובסוף בשלב השומה, הוועדה והיזם רבים פחות. מכירים את ההצעה. אם הוועדה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנו את ההצעה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אני אסביר. יש לנו צוות שעוסק במנגנון של היטל ההשבחה. זה הייתה אחת ההצעות שעלו על ידי גילי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בני אתה רוצה להסביר? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אם רוצים אז אני אסביר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זו הצעה של השמאי הממשלתי הראשי כמו שהוא אמר. אני אציג אותה בקצרה. יש בה יתרונות אבל יש בה גם קצת חסרונות ואני לא בטוח שזה הזמן ללבן אותה אבל אני אציג אותה בדקה. כדי לייצר ודאות אנחנו יודעים שכמעט כל תוכנית שהיא לא לפי סעיף 23, אלא תוכנית רגילה להתחדשות עירונית, היא בהגדרה לפי תקן 21. יש שורה שבתחשיב שהוועדה המחוזית עושה כדי לדעת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נו? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בתקן 21 כאשר הוועדה המחוזית או מוסד התכנון דן בצפיפות של התוכנית והוא בוחן את הכדאיות הכלכלית אז אחד הדברים שהוא בוחן בהתאם לתקן 21 הוא היטל ההשבחה. יש שם שומת היטל השבחה צפויה. זה חלק מהתחשיב כדי לדעת להביא את הפרויקט לכדאיות כלכלית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היתרונות ברורים. מה החסרונות? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לכן אומר מר בלולו שבעצם את אותה שורה שהשמאי מוסד התכנון - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תהיה מחייבת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שיער לצורה התקן היא תהפוך לשומה מחייבת. זו ההצעה. יש בה יתרונות. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה one stop shop. זה מייצר ודאות וקובע את הכול בשלבים מוקדמים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> והחסרונות? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מבקשת להתייחס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע, קודם מר ארביב יסיים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אגיד כמה חסרונות. מבחינתנו החיסרון המרכזי הוא שזה יאריך את הליכי התכנון בהגדרה. ברגע שאתה מכניס לשלב התכנון עצמו שומה חלוטה, הוועדה המקומית תרצה להגיש ערר ואז יפנו לשמאי מכריע והתוכנית לא תוכל להתקדם עד שתהיה שומה חלוטה. הדרך הקצרה הזו תהפוך להיות דרך ארוכה. הדבר הזה הופך להיות שומת היטל השבחה. אתה מכניס להליכי - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אתה מכריע שם, בני. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה יאריך את התהליך. איך זה מתכנס ב-30 יום שמחויבים בחוק? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הדבר יהיה במסגרת הערר על התוכנית. אין הבעיה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> זו לא השומה הזו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אתה יודע איזה אירוע זה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הוא יציג שתי שומות? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לא, זו שומה שקשורה להיטל השבחה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> דרך אגב, זה רעיון שצריך לדבר עליו אבל אני לא חושב שאפשר להכניס אותו מעכשיו לעכשיו. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> עולה השאלה עד כמה זה בשל לאור הקשיים שיכולים לעלות בהליך התכנון. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מבקשת להתייחס לנושא בשני משפטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי זו? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נחמה בוגין, אני מבקשת להתייחס. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> גם אם אי אפשר לקבע את הרעיון הזה, אני רוצה להגיד שלא השמאות היא הבעיה פה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נכון. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> יש סוגיות משפטיות רבות, בטח בהקשר של התחדשות עירונית. יש סוגיות משפטיות רבות. לקבוע לוחות זמנים לשמאי מכריע לא יעבוד. השמאי המכריע הוא לא משפטן. הוא יודע לעבוד לפי הנחיות משפטיות כל עוד החוק הוא ברור. כרגע החוק הוא לא ברור ובהקשר של היטלי השבחה, לצערנו, יש חורים רבים בחוק ובטח בהקשר של התחדשות עירונית. אנחנו רואים את זה היום בפסק דין לויתן ופסקי דין נוספים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדוני, מה שאתה אומר בעצם – מבלי להתייחס כרגע להצעה שיכול להיות שהיא הצעה מצוינת אבל היא לא בשלה מספיק – אין לנו איך להשתלט על לוח הזמנים הזה, נכון? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לגמרי. זה מה שאני אומר. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> למעט הקביעה שאומרת שכל אחד מהגופים - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני ארצה להתייחס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שנייה, אני אתן לך להתייחס, נחמה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם נותנים לזה עדיפות אז יש לזה משמעות, גיל? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> זה נותן לזה משמעות כל עוד זה לא מושפע מסוגיות משפטיות ולצערי הרב כמעט בכל עולם התחדשות עירונית וזכויות מותנות יש שאלות משפטיות רבות בהקשר של היטל השבחה. אני מעריך, אם יורשה לי, שזה לא בדיוק יקצר. זה לא ייתן פתרון מושלם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נשמע את נחמה ואחר כך את בני. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> רק רציתי להגיד משפט. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> צוהריים טובים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, נחמה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נחמה, אני הולך לעזור לך. הבעיות הקשורות בלוחות הזמנים לפי דוח מבקר המדינה שסקר בפירוט רב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את החלק הזה של השמאות? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> את החלק של היטל השבחה וכל הבאגים שיש שם. אני ממליץ לקרוא את הדוח. הבעיות הן לא אצל השמאי המכריע. השמאי המכריע עומד בלוחות הזמנים שכתובים בחוק. אני ממליץ לקרוא את הדוח. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> גם בוועדות הערר הייתה רביזיה מאז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, נחמה. שם ותפקיד. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נחמה בוגין, יושבת-ראש לשכת שמאי מקרקעין. גילי, תשמור על עצמך במילואים. אני מודה לבני. אני חולקת על שזה שהבעיה היא אצל השמאי המכריע כי היא באמת לא שם. אני חושבת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא דיברתי על השמאי המכריע אלא אני מדבר על התהליך בכלל והאם אנחנו יודעים לקצר אותו. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מדברת על התהליך. אני חושבת שאסור בתכלית האיסור לקבע את השומה של תקן 21 כי גם בשומה הזו בעצמה יש הרבה מאוד בעיות ומחלוקות משפטיות שאנחנו רואים אותן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחמה, זה לא על הפרק. הלאה. מה את יכולה לתרום לחלק הזה מעבר להמשך הדיון שאת מחכה לו. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מתייחסת להצעה שהייתה. אני לגמרי מסכימה שההצעה לא מתאימה בטח לא אגב חוק חירום וכולי. אני חושבת בהחלט שאמירה לתת עדיפות היא טובה, כפי שנאמר. גם אם יש הגדרה של לוח זמנים כולנו סומכים על השמאי המכריע שידע מתי להרים דגל ולהגיד שיש כאן מחלוקת משפטית וצריך לקבל ארכה. גם זה בסדר. בשום אופן לא נראה לי שנכון לקבע את השומה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני שואל את נציגי הממשלה, בדומה למה - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> סליחה, תומר. אני רוצה להזכיר שכולנו רוצים שהחוק הזה יאושר מהר וכולנו רוצים שמאות משפחות שנמצאות ברחוב יקבלו פתרון אבל אי אפשר לקחת מאנשים את הזכות לערר על השומה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה היא שאני שואל את נציגי הממשלה במפגיע - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אתה אומר שלא תהיה שומה של ועדה מקומית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ולא תהיה שומה נגדית אלא ישר תהיה שומה של שמאי מכריע. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מי שיקבע את השומה שהוא שמאי מכריע? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> מתוך הבנה שכל תיק כזה ילך למחלוקת בוודאות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להיפך. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אם זו לא נקודת המוצא אז אתה לא מאפשר לשלטון המקומי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא שומע את שני הצדדים. אתה יכול להחליט שהשמאי הממשלתי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמו שעשיתם במטרו. מה עשיתם במטרו? אין קביעה של הוועדה המקומית אלא ישר - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> ב-197. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> חברים, אנחנו קצת הולכים לאיבוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע. דקה אחת. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני רוצה להיות בוטה. אם הדבר היחיד שהיה מעכב את הדבר הזה היא השומה - - - קצת התבלבלנו, לדעתי. מה שמעכב את התהליך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, תני לי לתקן אותך. כל הדיון הזה נעשה כרגע כי אנחנו ניסינו בכל תהליך לקצר ואני חושב שאפילו גם הצלחנו, לפחות על הנייר. אני מקווה שזה גם יצליח. תוך כדי הדיון אנחנו מחפשים פה דרך לקצר. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אז לתת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע. אני אתן לענות לי עוד שנייה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> סליחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש דרכים שהן עמוקות מאוד וצריכות חשיבה. גם ההצעה שהציע השמאי הממשלתי וגם ההצעה של היועץ המשפטי משנה סדרי בראשית ואני לא יודע אם היא יכולה לעבוד. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> ההליך במטרו בסעיף 197. המציאות מראה שכל התביעות בגין סעיף 197 נדחות. לחכות להכרעה של ועדה מקומית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא מדובר על שווי אלא על נזק. זה משהו אחר. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כאן השאלה היא אם זו אותה הנחת עבודה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על פי מבקר המדינה התשובה היא כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה דבר יומרני. חבר'ה, אל תשתעשעו. המשפטנים אוהבים להשתעשע. התחביב שלי הוא לא שעשועי משפטנות. אני מנסה להיות פרקטי ולא לשנות סדרי עולם. אני שואל איזה - - - כן, גיל? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני אציע הצעה פרקטית. אולי יהיה אפשר להחריג מהחוק - - - הרי החוק לא נותן אפשרות לצדדים להגיע להסכמה ביניהם למעט ללכת לשמאי מכריע. אולי במקרה נעשה החרגה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. חס וחלילה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגיד לך את האמת – אני בעד. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> תקשיבו שנייה עד הסוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גיל, רגע. כל אחד שאני אומר לו שאני בטוח שאני הולך איתו לאורך כל הדרך. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> גיל, זה לא יקרה ובסוף יצטרכו למנות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> הפערים הם של עשרות מיליוני שקלים. זה לא יקרה. הם בסוף יצטרכו לבחור שמאי מכריע. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> שנייה, אני אסביר למה יש לזה סיכוי. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אין לזה סיכוי. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> תנו לי הזדמנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה, תן לי להרגיע אותה למרות שאני מרגיע את שניכם כי זה לא יהיה. בשביל הוויכוח שלכם, מה שהוא מתכוון שתהיה שמאות של העירייה וגורמים נוספים וכמו שעשינו בהצעת החוק עד 90,000 שקל - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני אומרת שכאן זה לא יקרה כי הפערים של עשרות מיליוני שקלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, סבלנות. כמו שעשינו שם נעשה את זה גם כאן. כאן מדובר על שומות גדולות יותר. הרעיונות הם טובים. שני הרעיונות שאמרת - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אדוני, יש לזה סיכוי. אני אסביר למה. בסוף בהתחדשות עירונית אנחנו חייבים ליצור כדאיות כלכלית. אם הוועדה המקומית תגבה היטל גבוה היא תצטרך להעצים זכויות והיא לא אוהבת להעצים זכויות. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> גילי, בפועל זה לא קורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, תנו לי רגע. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אנחנו מתנגדים לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גיל, דקה ברשותך. תאמין לי שאני הבנתי. אני מבין מהר כאשר מדברים לאט. בשלב שאנחנו נמצאים כרגע זה לא יהיה. אני שואל שאלה אחרת. כאשר אנחנו נמצאים באותו מנגנון, איך אנחנו יכולים לשפר אותו, לזרז אותו, לקבוע לו לוח זמנים מסוים? או שאולי אי אפשר ותהיה רק הנחיה של לתת עדיפות לתיקים. רעיון נוסף שעלה פה הוא שיעשו מסלול בתוך ועדות הערר שיהיה מסלול מהיר יותר לדיונים הללו. זה הכול. האם זה ריאלי? אם כן, נכניס את זה בחוק או שנשים את זה בפרוטוקול. אני לא יודע. מהי תשובתכם? אתה תתחיל ואחר כך גברת בוגין. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני בעד מה שאדוני מציע. ניסיתי להציע דברים קצת יותר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גיל, הבנתי. הצעת דברים רציניים יותר אבל מהותיים יותר שאנחנו לא יודעים להכיל בזמן הזה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני בעד מה שאדוני יושב-הראש אומר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בסדר שאתה בעד. האם נראה לך שזה יכול לייעל והאם צריך לכתוב את זה בתוך החוק? אולי תכתוב את הדברים בנוסח או ביחד עם הייעוץ המשפטי שלנו? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אפשר לנסח סעיף שנותן קדימות או ועדת ערר מיוחדת שתיתן קדימות. זה בהחלט יקצר את לוחות זמנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, נחמה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אדוני, ההצעה שלך היא הצעה פרקטית מאוד. הצעות אחרות לא פרקטיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה את אומרת שהן לא פרקטיות? הן פרקטיות מאוד אבל צריך ללבן אותן ולא היום. הלאה. את רוצה להרוג את זה כאשר זה קטן. אני מבין אבל לא אצלי עכשיו. זה לא הדיון עכשיו. תחסכי לי את זמני. זה לא הדיון. אני לא חושב שהן הצעות רעות. עוד לא שמעתי את כל הצד השני ואני מקשיב לך היטב. כרגע זה לא רלוונטי. תתייחסי רק להצעת הייעול שאני הצעתי ותני לנו עוד רעיונות. גיל הרים את הכפפה. אם את יכול לתרום משהו, תתרמי ואם לא אז בואי נמשיך הלאה. לא קרה כלום. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה בדיוק מה שאני אנסה לעשות, אדוני. אני חושבת שההצעה שלך היא הצעה טובה ואני רוצה לייעל ולומר שמי שממונה על השמאות המכרעת הוא משרד המשפטים והם יכולים בהחלט להוציא הנחיה לשמאים המכריעים לתת קדימות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה יהיה בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יהיה בחוק והם יעשו את זה. זה יהיה כבר בחוק. אם יש לך עוד משהו נשמח אם תשלחי נוסח של הצעות כאלה בעניין הזה. גיל, הצוות המשפטי יהיה איתך בקשר. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלום, בבקשה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני רוצה להציע, אולי לא על דעת מרשיי, אבל עדיין להציע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע. תומר רוצה להגיד משהו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי נושא העדיפות, אני מבין שזה מוסכם אבל לגבי נושא של ועדת ערר מיוחדת, אם הממשלה תסכים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא מיוחדת במובן של לבנות אותה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הרכב מיוחד שקיים כבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הרכב אד-הוק לתקופה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תבדקו בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תבדקו אם זה אפשרי, נשמח מאוד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם לא, נצטרך - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא בהכרח יצטרכו מינויים חדשים.. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. אני לא רוצה להגיד את הרעיון של זינגר כי בסוף זה מכוון לאדם מסוים. אתה לא יודע מי זה אפילו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לתת לה תפקיד ייעודי. בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מסלול בתוך הקיים. לא ביקשתי להקים מניין חדש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תחזירו תשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, שלום. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני מציע לאמץ את אותו מנגנון שעשיתם במורשה להיתר ב-158א(ז)(1). יש חובה לוועדה המקומית לתת את השומה תוך זמן נתון. אם לא, מגישים שומה עצמאית שעושה הצד השני. זה המנגנון שקבעתם ב-158 במורשה להיתר. אם לא מצאה הרשות לרישוי את פירוט החיוב בעד היטל השבחה עד מועד כך וכך אז הוא מכין בעצמו. זה מקצר את הדברים כי אחרת, אני אומר שוב, הוועדות המקומיות יכולות לקחת את הזמן עד שהם מוציאים את היטל ההשבחה. זה מקצר מאוד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אדוני, אלא אם כן תאמר לי שזה סעיף שמתעלמים ממנו, אבל למיטב ידיעתי סעיף 145ד קטן קובע - - - << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> זה אכן לא על דעת מרשיו, אם אני יכולה לציין. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה די ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התפלאתי שלקח זמן רב עד קפצתם. הוא די היטב. מה לעשות? << אורח >> מאיה קרבטרי: << אורח >> הוא תמיד מדבר נפלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה קורה לי לפעמים. כשאני מדבר מה שאוהבים אז כולם שרים איתי יחד וכאשר אני אומר קצת אחרת אז לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי מיטב הבנתי לפי הדין הקיים, רשות הרישוי המקומית מחויבת לתת את פירוט החיובים תוך עשרה ימים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם היא לא נותנת אותו מוציאים את ההיתר גם ללא החיובים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אכן. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני לא מדבר על להוציא אלא שהצד השני יגיש - - - תראה את הסעיף לעומת ההסדר הקיים. הסעיף של 158 הוא מצוין. היות שמישהו כבר אמר שזה לא על דעת מרשיי אני אפסיק פה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מהי עמדת הממשלה? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> בני ימשיך אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מיצינו את העניין הזה או שאתם תבואו עם תובנות שלכם לעניין? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה רעיון טוב. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אגיד את הרעיון. זה רעיון שקיים ברישוי עצמי. לרשות המקומית יש זמן קצוב ואני לא זוכר אם זה 45 יום - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הזמן קצוב גם היום. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון. מה שאדוני העיר הוא נכון. אני אגיד את ההצעה. לרשות הרישוי יש זמן קצוב של אולי 45 יום, אני לא זוכר, לפרט את החיובים ובכלל זה היטלי השבחה. אם היא לא מפרטת במועד הזה אז החיובים הם לא תנאי למתן היתר למעט היטל השבחה שתהיה שומה עצמית של המורשה להיתר ויש לה זכות להגיש ערר תוך חצי שנה. זה פחות או יותר ההסדר שכתוב היום בחוק ברישוי עצמי. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> גם כאשר אין היטל השבחה מפקידים ערובה ומתקדמים. מה זה מעכב? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה פחות חסם. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה לא חסם. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה פחות חסם. זה לא יוצר ודאות. החיסרון - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הבעיה העיקרית היא אי הוודאות ושאנחנו לא מתקדמים בלי זה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בדיוק. לכן החיסרון - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> מה הכוונה לא מתקדמים? לא מתקדמים במה? אפשר להוציא את ההיתר למרות שיש מחלוקת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר אבל לא עושים את זה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> כרמית צריכה לתת ערבות על 50% ו-50% במזומן. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> חשבתי להציע - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא על דעת מרשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שנהוג היום, לדעתי. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> היום זה קבוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 50-50. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> מדובר בכסף רב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. כסף של ערבות הוא כסף חי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה גם כסף רב אבל אולי הבעיה הלא פחות קשה היא הבעיה של הוודאות כי היזם לא יודע אם להיכנס לפרויקט ובלי קשר הוא צריך סכום סופי של היטל השבחה כדי לדעת אם ללכת על זה אולי. זו הבעיה במנגנון של הערבות. הבעיה הזו קיימת גם בהצעה של רישוי עצמי. גם שם היזם יוציא שומה עצמית ואין לו מושג אם יוגש ערר והשומה שלו תשונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אני רוצה לרדת מכל הרעיונות האקזוטיים, החשובים, המעמיקים והרוחביים. אני לא יורד מהם לגמרי. אולי ניפגש איתם יום אחד בעוד שנה או חצי ברפורמה של היטל ההשבחה שאתם מבטיחים זמן רב וברפורמה של חוק התכנון והבנייה שמבטיחים זמן רב. אני מנסה להתמקד ולבקש, כמו שביקשתי מהשמאי, את הנקודות שדיברנו עליהן. האחת, איך נותנים עדיפות בתור ומטפלים בזה במהירות עד גבול מסוים. השנייה, מסלול מהיר בתוך ההרכבים השונים שאולי אפשר להשתמש ברעיון של הרכב שעדיין לא במלוא המרץ - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני נבחן את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מר ארביב, מה שאני רוצה שתבחנו הוא את העניין של ועדת ערר כלל-ארצית בהקשר הספציפי הזה ולאו דווקא - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נצטרף לתת לאותו הרכב מינוי לכל המחוזות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אם אפשר לעשות את זה שלא במסגרת חוק אנחנו כמובן נעדיף. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> צריך לבדוק שלא צריך ועדת איתור וכל מיני - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אני מדבר על הרכבים קיימים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בסדר, זה מה שאני אבדוק. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> שלא ישתמע מהנוסח שצריך לכונן הרכב חדש כי זה רק יעכב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר להתקדם בהקראה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אנחנו נעבור כעת לפרק ד' שהוא פרק מורכב מאוד בהיבט הקנייני. מה שאנחנו מציעים, ברשות יושב-הראש, שהפרק יוקרא כולו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוקרא ויוסבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הפרק כולו יוקרא ויוסבר מכיוון שמדובר בהסדרים שלובים ואחוזים זה בזה. כדי להבין את התמונה ולשמוע הערות אנחנו מציעים שנקרא את כל הוראות הפרק ואז נשמע הערות בין אם פרטניות או כלליות לפרק כולו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יהיו גם יהיו. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> עמוד 23. פרק ד' – אישור יזם שיקום ורכישת זכויות בעל דירה במבנה טעון שיקום. הסכם לחלופת יציאה 42ב. (א) בחוק זה, "חלופת יציאה" – הסכם לרכישת זכויות במקרקעין תמורת תשלום. (ב) על הסכם שנחתם בתוך 90 ימים ממועד ההכרזה, ונקבעה בו חלופת יציאה יחולו הוראות אלה: (1) התמורה עבור רכישת הזכויות במקרקעין תהיה בגובה השומה שנקבעה לפי סעיף 48 בתוספת שקלית בסכום של ... (בחוק זה – חלופת יציאה מוגדלת); (2) ההסכם יכלול תניה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני כבר אומר מראש, לגבי ממה מורכבת התוספת השקלית ואיך מחשבים את זה – על הכול נדבר בדיון אחר כך. הלאה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> עסקאות קודמות דיווח על עסקת שיקום ועל הסכם לחלופת יציאה אישור יזם שיקום תוקפם של עסקת שיקום או הסכם ארגון עריכת שומת מקרקעין וקביעת סכום הרכישה השגה על השומה אופן רכישת הזכויות בחלופת היציאה 42ב(ב) (2) ההסכם יכלול תניה לפיה אם אושר יזם שיקום שאינו היזם שהתחייב לחלופת היציאה המוגדלת, יומחה החיוב ליזם השיקום שאושר. 42ג. (א) נחתמו עסקת פינוי ובינוי או עסקה לפי תוכנית חיזוק, לגבי דירה במבנה טעון שיקום לפי מועד ההכרזה (בפרק זה – עסקה קודמת), ובאותו מועד טרם החל פינוי הדירה המקורית יחולו הוראות אלה: (1) יראו עסקה קודמת לעניין חוק זה גם כעסקת שיקום; ואולם אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 1ד לחוק פינוי ובינוי ומהוראות סעיף 5ג לחוק החיזוק; (2) יזם או בעל דירה שהתקשר בעסקה קודמת רשאי, בתוך 45 ימים ממועד ההכרזה, לבטלה, מכל סיבה שהיא, בלי שיראו אותו כמי שהפר את ההתקשרות, ובלבד שאם מדובר בביטול על ידי בעל דירה – הוא התקשר בהסכם לחלופת היציאה לפי סעיף 42ב עם אותו יזם עימו התקשר בעסקה הקודמת; (ב) בעל דירה במבנה טעון שיקום שהתקשר עם מארגן לעניין אותה דירה בהסכם ארגון, לפי מועד ההכרזה, רשאי, בתוך 45 ימים מאותו המועד, לבטלו, בלי שיראו אותו כמי שהפר את ההתקשרות עם המארגן. 42ד. יזם שהתקשר עם בעל דירה בעסקת שיקום או בהסכם לחלופת יציאה יגיש למנהל העתק של העסקה או ההסכם, לפי העניין, מיד לאחר חתימתו; לא הוגש העתק של עסקה או הסכם כאמור לא תיחשב אותה התקשרות בחישוב רוב בעלי הדירות לפי סעיף 43. 43. (א) בסעיף זה, "רוב בעלי הדירות" – אחד מאלה: (1) רוב בעלי הדירות שבאזור לשיקום והתחדשות שבבעלותם רוב הדירות בכל אחת ממרבית הבניינים באותו אזור, ובלבד שכל בניין לפי סעיף 11(ג)(2) הוא בין הבניינים כאמור; (2) בעלי הדירות באזור לשיקום והתחדשות, שבבעלותם ארבע חמישיות לפחות מתוך כלל הדירות שבאותו אזור. (ב) מנהל הרשות יאשר יזם, בכפוף לסעיף 43(ג) לבקשתו, כיזם שיקום לעניין אזור לשיקום והתחדשות לפי סדר קדימויות זה: (1) הוא התקשר בעסקת שיקום או בהסכם לחלופת היציאה המוגדלת לפי סעיף 42ב עם רוב בעלי הדירות; (2) הוא התקשר בעסקת שיקום עם המספר הגבוה ביותר של בעלי הדירות באזור לשיקום והתחדשות, ובלבד שבעלי הדירות שהתקשרו עמו, בצירוף בעלי הדירות שהתקשרו בהסכם לחלופת היציאה המוגדלת עמו או עם יזם אחר, עד 90 ימים ממועד ההכרזה, הם רוב בעלי הדירות; (3) הוא התקשר בעסקת שיקום עם המספר הגבוה ביותר של בעלי הדירות באזור לשיקום והתחדשות, ובלבד שכל בעלי הדירות שהתקשרו עמו או עם יזם אחר בעסקת שיקום בחלופת היציאה המוגדלת, עד 90 יום ממועד ההכרזה, הם רוב בעלי הדירות. (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יאשר מנהל הרשות יזם שיקום שהודיעה כי הוא מעוניין בקבלת הלוואה לפי סעיף 51, אלא לאחר שקיבל אישור ממנהל מס רכוש לכך שהיזם עומד בתנאים לקבלת סיוע שנקבעו לפי סעיף 51(א)(2). (ב2) יזם יציע לכל בעלי הדירות באזור לשיקום והתחדשות עסקת שיקום או חלופת יציאה לפי ההוראות שנקבעו לעניין חלופת היציאה המוגדלת לפי סעיף 42ב. (ג) בקשת יזם לאישורו כיזם שיקום לפי סעיף קטן (ב) תוגש החל מ-45 יום ממועד ההכרזה ועד לתום 90 ימים ממועד ההכרזה (בחוק זה – תקופת ההגשה); לעניין בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (ב)(1) – המנהל ייבחן וייתן החלטה בה בתוך 15 ימים מיום שהוגשה; לעניין בקשה שהוגשה לפי פסקאות (2) ו-(3) בסעיף קטן (ב) – המנהל ייבחן את הבקשה בתום תקופת ההגשה וייתן החלטה בה בתוך 15 ימים מתום תקופת ההגשה. (ד) לבקשה לאישור יזם כיזם שיקום יצרף היזם מסמכים להוכחת התנאים לאישור כאמור, וכן תצהיר לתמיכה בעובדות המופרטות בה; המנהל רשאי לדרוש מהזים למסור לו מידע ומסמכים נוספים הנדרשים לו לשם החלטה בבקשה. (ח) אישר המנהל יזם שיקום, ימסור הודעה על כך ליזם השיקום ולרשות המקומית שאזור השיקום נמצא בתחומה, וכן יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של הרשות. 43א. לא אישר המנהל יזם שיקום לפי סעיף 43 בתום התקופה האמורה בו, יראו את ההכרזה לפי חוק זה כבטלה ולא יחולו הוראותיו. 43ד. (א) אושר יזם שיקום לפי סעיף 43, יחולו הוראות אלה: (1) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל דירה רשאי לבטל עסקת שיקום או הסכם ארגון בלי שיראו אותו כמי שהפר את ההתקשרות עם היזם או המארגן, לפי העניין ובלבד שביטול העסקה או ההסכם נעשה לשם התקשרות בעסקת שיקום עם יזם השיקום או בהסכם לחלופת היציאה לפי סעיף 42ב עם יזם כאמור; ביטל בעל דירה עסקת שיקום או והסכום ארגון לפי הוראות סעיף זה, ימסור על כך הודעה בכתב ליזם או למארגן, לפי העניין ויהיה היזם זכאי לתשלום יזם השיקום בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 1ד(ה) לחוק פינוי ובינוי, בלבד, ויראו לעניין זה כאילו העסקה בוטלה של סעיף 1ד(א)(1) לחוק האמור. (2) חיוב בהסכם לחלופת היציאה של יזם שאינו יזם שיקום יומחה ליזם השיקום שאושר על ידי מנהל הרשות; מנהל הרשות יודיע ליזם השיקום על כל ההסכמים לחלופת היציאה שדווחו לו. (3) יזם השיקום יציע תוך 30 ימים ממועד האישור לכל בעלי הדירות באזור לשיקום והתחדשות שלא התקשרו עמו או שלא התקשרו בהסכם לחלופת יציאה עמו או עם כל יזם אחר, להתקשר עמו בעסקת שיקום או בחלופת יציאה שהתמורה בה עבור רכישת הזכויות במקרקעין היא בגובה שומת המקרקעין שנערכה לפי סעיף 48(ב); ואולם, לבעל דירה שהתקשר בעסקת שיקום עם יזם אחר לפני אישור יזם השיקום, יציע יזם השיקום חלופת יציאה מוגדלת. (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), אושר יזם שיקום לפי סעיף 43(ב)(3) יחולו הוראות אלה: (1) בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), יבחן המנהל האם התמלאו לגבי היזם התנאים לפי סעיף 43(ב)(1) או (2) וימסור הודעה על כך ליזם השיקום ולרשות המקומית שבתחומה האזור לשיקום והתחדשות, וכן יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של אותה רשות. (2) מצא המנהל כי לא התמלאו התנאים כאמור, יפקע האישור ויראו את ההכרזה לפי חוק זה כבטלה. (3) מצא המנהל כי התמלאו התנאים כאמור יציע יזם השיקום לכל בעלי הדירות באזור לשיקום והתחדשות שלא התקשרו עמו בעסקת שיקום או שלא התקשרו בהסכם לחלופת יציאה, בתוך 30 ימים מהמועד בו התפרסמה הודעה על אישורו את האמור בסעיף קטן (א)(3). 48. (א) לא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההכרזה, יערוך השמאי הממשלתי הראשי, ביחס לכל דירה באזור לשיקום והתחדשות וביחס למגרש לפי סעיף 11(ג)(2)(4), שומת מקרקעין; הביא בעל דירה או בעל הזכויות במגרש, לפני השמאי הממשלתי הראשי נתונים הנוגעים לעריכת שומת מקרקעין, בתוך 20 ימים ממועד ההכרזה, יערוך השמאי הממשלתי הראשי את השומה לאחר שבחן את הנתונים. (ב) (1) לעניין דירה שומת המקרקעין תיערך לפי שווי של דירה חדשה באותו אזור, שדומה במאפייניה, ובכלל זה בשטחה, לדירה של בעל הדירה הזכאי, ובהתחשב במאפייניהן של דירות חדשות באותו אזור; השומה תיערך ליום שלפני המועד שבו נגרם נזק המלחמה (בסעיף זה – המועד הקובע לעניין השומה). (2) לעניין חישוב שטח דירה יחולו ההוראות לפי סעיף 3 לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973; השמאי הממשלתי הראשי, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע בכללים הוראות לעניין המאפיינים שיובאו בחשבון בעריכת שומה לפי סעיף קטן זה. (3) השומה שתיקבע לפי סעיף קטן זה לא תפחת משוויה של תמורה שהייתה מתקבלת ממכירת הדירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ערב קרות נזק המלחמה. (ב1) השמאי הממשלתי הראשי ישלח לבעל הדירה את שומת המקרקעין לא יאוחר מ-40 ימים ממועד ההכרזה, ואם לא ניתן לאתר את בעל הדירה בשקידה סבירה, ישלח השמאי כאמור את השומה לרשות המקומית שבתחומה האזור לשיקום והתחדשות ויפרסם הודעה על פרטי הגורם ברשות המקומית שאליו יכולים בעלי הדירה באותו אזור לפנות לצורך קבלת שומת המקרקעין. 49. נקבעה שומת מקרקעין לפי הוראות סעיף 48, רשאי בעל דירה להגיש השגה על השומה לוועדת ההשגות כמשמעותה בסעיף 9א(ב) לפקודת הקרקעות, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו השומה, ויחולו לעניין הליך ההשגה לפני ועדת ההשגות הוראות סעיף 9א לפקודה האמורה, בשינויים המחויבים. 50. (א) יזם שיקום ירכוש את זכויותיו במקרקעין של כל בעל דירה באזור לשיקום והתחדשות שבחר בחלופת היציאה, בתוך 30 ימים מיום שהופקדה תוכנית לשיקום והתחדשות לפי חוק זה או בתוך 90 ימים מהמועדים שלהלן, והכול לפי המאוחר: (1) אישור יזם שיקום לפי סעיף 43(ב)(1) או (2); (2) קביעת מנהל הרשות כי התקיימו ביזם שיקום לפי סעיף 43(ב)(3) התנאים כאמור בסעיף 43ד(ב)(3); (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ביקש בעל דירה לדחות את רכישת זכויותיו בהתאם לחלופת היציאה, ידחה היזם את רכישת הזכויות כאמור ובלבד שרכישת הזכויות תתבצע לא יאוחר ממועד הפינוי הנדרש לצורך תחילת עבודות הבנייה. (ב) היזם ישלם לכל בעל דירה שבחור בחלופת היציאה, תמורת רכישת זכויותיו במקרקעין, את סכום הרכישה שנקבע לפי סעיפים 42ב או 43ד(א)(3), לפי העניין, ואם הוגשו השגה כאמור בסעיף 49 או ערעור על החלטה בהשגה – את סכום הרכישה שנקבע בהחלטה בהשגה או בערעור, לפי העניין; סכום הרכישה שישלם היזם יוצמד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהמועד הקובע לעניין שומה עד מועד התשלום בפועל. (ג) לא רכש יזם השיקום את זכויותיהם של כל בעלי הדירות באזור לקיום והתחדשות שבחרו בחלופת היציאה, בתקופה האמורה בסעיף קטן (א) יהיה המנהל רשאי לבטל את אישורו כיזם שיקום. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> סיוע המדינה לרכישת זכויות המקור להשתתפות המדינה 51. (א) יזם שיקום שרכש את זכויותיו של בעל דירה בהתאם להוראות סעיף 50, רשאי לבקש ממנהל מס רכוש את הסכום שעליו לשלם לאותו בעל דירה לפי אותו סעיף, כולו או חלקו, ולא יותר מסכום הרכישה כאמור בסעיף 50(א) ו-(ב) (בסעיף זה – סיוע במימון); מנהל מס רכוש ייתן סיוע כאמור ליזם בתוך 80 ימים מיום שהגיש את הבקשה, אם התקיימו כל אלה: (2) במועד אישור היזם כיזם שיקום אישר מנהל מס רכוש כי היזם עומד בדרישות שנקבעו בתוספת השנייה שעניינן הבטחת יכולתו להחזיר את סכום הסיוע; (3) היזם עמד בדרישות לפי סעיפים 2 ו-2א לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976; (4) ניתנו ערובות בדבר הבטחת החזרת סכום הסיוע. (ב) (1) קיבל יזם שיקום את הסכום כאמור בסעיף קטן (א), ונבנה בית משותף חדש בהתאם לתוכנית לשיקום והתחדשות החלה על הקרקע שבה נבנתה הדירה שרכש, יהיה חייב להחזיר את הסכום האמור לא יאוחר מ-30 ימים מיום קבלת תעודת גמר לפי הוראות חוק התכנון בתוספת הפרשי הצמדה כהגדתם בחוק מס רכוש, מיום מתן הסכום כאמור עד יום ההחזר. (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי המנהל לאשר, לבקשת יזם השיקום שהוגשה בתוך 30 הימים האמורים בפסקה האמורה, שחלף החזרת הסכום כאמור באותה פסקה, יחזיק היזם את שווי דירת התמורה; היה שווי דירת התמורה נמוך מהסכום האמור בסעיף קטן (א), יחזיר היזם את שווי דירת התמורה בתוספת 20% מההפרש בין שווי דירת התמורה לבין הסכום האמור; בחר יזם השיקום בהחזרת שווי דירת התמורה, לא יוכל לחזור בו מבחירתו; לעניין זה, "שווי דירת התמורה" – השווי במועד המסירה של דירת התמורה אשר היה מקבל בעל הדירה שנרכשה דירתו בהתאם לשווי הממוצע של דירות תמורה שקיבלו בעלי דירות בעלות מאפיינים דומים לדירתו כפי שקבע שמאי מקרקעין מטעם מנהל מס רכוש. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא הושלמה בניית כל הבתים המשותפים באזור לשיקום והתחדשות בתוך חמש שנים מהמועד שבו שולם ליזם השיקום סכום הסיוע במימון, יחזיר יזם השיקום את הסכום האמור לקרן הפיצויים כמשמעותה בסעיף 2א לחוק מס רכוש (בפרק זה – קרן הפיצויים); המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה מנימוקים שיירשמו. (ד) על סכום ההחזר כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יחולו הוראות פקודת המיסים (גבייה) כאילו היה מס, וכן יחולו עליו הוראות חוק קיזוז מיסים, התש"ם – 1980, כאילו היה חוב מס. 52. קרן הפיצויים תממן את כל אלה: (1) סכום הסיוע במימון כמשמעותו סעיף 51, והסכומים שיחזיר יזם השיקום לפי סעיף 51 יצורפו לקרן הפיצויים ויהיה חלק ממנה. (2) השתתפות במימון המיזם, ככול שהיא נדרשת לפי חוות דעת מנהל הרשות, לאחר שערך בחינה כלכלית של המיזם ומצא שהוא אינו בעל כדאיות כלכלית; סכום ההשתתפות לא יעלה על הוצאות שיקום הנזק, כהגדרתן בתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973, על פי קביעת מנהל מס רכוש; << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מהם ההסבר והפערים והאם יש פערים רבים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש פערים רבים. החלק הזה עוסק בשלושה בהיבטים של העסקה שאנחנו עוסקים בה. היבט אחד הוא הרוב הנדרש מבחינה קניינית לצורך התנעת הפרויקט או קידומו. כידוע לפי הדין הקיים, קיים חוק פינוי-בינוי – עידוד עסקאות פינוי-בינוי שלפיו נדרש רוב של 66% במתחם ו-60% בכל בית משותף שמשתתף בפרויקט. החוק ההוא חל רק על בתים משותפים. כאן מוצע הסדר אחר שמתייחס למתחם כולו כולל. כיוון שיש פה היבט ציבורי ייחודי מאוד שאינו קיים בפרויקטים רגילים בדרך כלל וזה האינטרס הציבורי בשיקום של אזור שנהרס או נהרס בחלקו במלחמה. ההסדר מתייחס גם למגרשים שאינם בתים משותפים ומחיל עליהם את ההסדר הקנייני המיוחד. זה שינוי משמעותי אחד מהדין הקיים. לגבי אותם נכסים שנכללים במתחם שהוגדר, כפי שאתם זוכרים, במה שקרוי הקו הכתום במסגרת החלטת הממשלה או החלטה שתתקבל – כפי שאמרתם, מי יקבל את ההחלטה עדיין על השולחן – ניתנו כאן אפשרות שונות. להבדיל מהדין שחל על בתים משותפים בדין הקיים יש כאן שלוש אפשרויות שמתייחסות למצבים השונים שמונעים את ההסכמה הקניינית. כפי שתראו בהמשך, אם קיימת אותה הסכמה ומתגבש אותו רוב נדרש, כפי שיש באחת החלופות שמוצעות כאן, מתאפשר הליך ייחודי של בחינת ההתנגדות של אלה שהם מתנגדים בהליך בבית המשפט. ההליך דומה ביסודותיו להליך שמכונה בעגה העממית הליך דייר הסרבן. כאן הוא הליך שמאפייניו שונים. זה עוד לא הוקרא. זה יוקרא בהמשך. זו המשמעות של קביעת הרוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דייר סרבן מיוחד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הליך מיוחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסרבנות היא לא מיוחדת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. השאלה הראשונה היא שאלת הרוב נדרש וכאן מוצעת מספר חלופות לעניין הזה. הנושא השני שנגזר פחות או יותר מאותו עניין הוא שאלת מיהו יזם השיקום במתחם. גם כאן מוצעות מספר חלופות שהוקראו למצבים השונים שעלולים להיווצר במתחמים מהסוג הזה בין אם יש יזם שנבחר קודם ובין אם יש יזם שנבחר לאחר מכן. בהקשר של בחירת היזם או קביעת היזם, להבדיל מפרויקטים אחרים של פינוי-בינוי, ניתן כאן מעמד סטטוטורי לרשות להתחדשות עירונית או למנהל הרשות להתחדשות עירונית להכריז על היזם הזה. כאן אנחנו סבורים שעדיין חסרים סעיפים. שאלנו את הממשלה ולא קיבלנו תשובה אם הסעיפים נדרשים או לא. למנהל הרשות יש תפקידים הקשורים לבחינת העובדות הרלוונטיות אז נדרש סיוע מירבי של כל הגופים הציבוריים הנוגעים בדבר כולל רשות המיסים שיש בידיה מידע, רשות לרישוי והסדר במקרקעין ורשויות אחרות שיש בידיהן מידע לגבי מצב הזכויות הקנייניות במתחם. אנחנו סברנו שלא ראוי להמשיך ולהידרש למנגנון הקיים בדין שמאפשר פנייה לוועדה לקבלת מידע, בחינת הנושא והעברת המידע לאחר שהוועדה מאשרת ובתנאים שהיא מאשרת. סברנו שנדרשת הוראה מפורשת שתאפשר זרימה מהירה ויעילה יותר של המידע. היינו צריכים לקבל על זה תשובה מהממשלה אם נדרשת הוראה כזו או שאפשר להתגבר על זה שלא במסגרת חקיקה בייחוד בהקשר של רשות המיסים שחלה עליה חובת סודיות מצד אחד ומצד שני יש בידיה מידע בעקבות האירועים הספציפיים שמדובר עליהם כאן שהם נזקי המלחמה. יש בידיה מידע רב על בעלי הזכויות או לפחות חלקם. נשאלה שאלה, שגם היא לא קיבלה תשובה, לגבי אותו מידע. האם הוא יכול לזרום בצורה ברורה, מהירה ויעילה לרשות להתחדשות עירונית כדי היא תוכל למלא את תפקידה בהקשר הספציפי שכאן מדובר בו. זה הנושא השני שמטופל בו והוא בחירת היזם. הנושא השלישי שמטופל בפרק הזה הוא החלופה החדשה שלא קיימת בעסקאות רגילות או במיזמים רגילים של התחדשות עירונית בדרך של פינוי ובינוי והיא מה שקרוי כאן חלופת היציאה מה שידוע בעגה כ-buyout. מוסדר כאן תהליך ראשוני של שומת ערך הדירה הקיימת. זהו תהליך שמובנה כאן בתוך ההצעה באמצעות השמאי הממשלתי הראשי והאפשרות ההשגה עליו לוועדת ההשגות. לאחר מכן מטילים על היזם את החובה להציע את החלופה הזו לכל בעלי הדירות במתחם. כאן נשאלת השאלה כפי שאדוני יושב-הראש כבר ציין במהלך ההקראה איזו חלופה מוגדלת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על איזה בסיס זה מורכב? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הבסיס הוא ערך של דירה חדשה. זה קבוע. השאלה היא מהי התוספת שמגדילה את החלופה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התכוונתי לבסיס של התוספת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במקרה הזה זו חלופה שגם תהנה, אתם תראו בהמשך ההצעה, מפטור ממיסוי להבדיל מהמצב שהיום שאם ניתנת חלופה כזו היא ממוסה במיסוי רגיל ולכן בפועל היא לא קורית. היא אפשרית באופן תיאורטי גם היום. יזם יכול להציע הצעה כזו לבעל זכויות אבל במקרה כזה יהיה מיסוי מלא של העסקה באותו יום ולכן היא לא קורית בפועל. ההצעה בהמשך מבהירה, והבהרנו את זה גם בדיון הקודם, שחלופת היציאה תזכה לאותם פטורים ממיסוי אותם מקבלת עסקה רגילה של קבלת דירת תמורה ולכן היא תהפוך לחלופה ריאלית ומעשית יותר. שאלה נוספת שמוסדרת בפרק היא נושא הסיוע בשני היבטים. מדובר בסיוע של קרן הפיצויים המתנהלת במשרד האוצר למיזמים האלה. כאן יש שני היבטים. אחד הוא נושא מתן סיוע ליזם במימון ביניים של חלופת היציאה. הוא יקבל סיוע מהמדינה בתנאים נוחים, אפשר לומר. בהקשר הזה ביקשנו, ולא קיבלנו לצערנו, את התנאים של קרן הפיצויים למתן אותו סיוע. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> התנאים גובשו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יפה שהם גובשו אבל הם לא הגיעו לוועדה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אתייחס לזה אחר כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לזה צריכים אנשים להתייחס. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אחרי שתסיימו נתייחס להכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תצטרכו להשלים ולא להתייחס. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בשמחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תצטרכו להשלים את מה שחסר פה בגלל שעוד לא העברתם את זה לוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך הציבור ידע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך הציבור ידע לשאול שאלות על משהו שהוא קבוע עדיין? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ביקשנו בהקשר הזה גם התייחסות לפקודת המיסים (גבייה) ולוויתור אפשרי של רשות המיסים על שאלת השעבוד הראשון שמופיע בסעיף 11(א) לפקודה. עמידה עליה תהפוך את ההסדר הזה להסדר תיאורטי מאוד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> את השאלה הזו לא שמעתי מעולם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי ששמעת. בוודאי ששמעת. יש לך יועצת משפטית בשם רחל? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין לנו רחל ברשות המיסים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ממיסוי המקרקעין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> העמידה על דרישת השעבוד הראשון לפי סעיף 11(א) לפקודה תאיין את כל האפשרות לקבל סיוע מימון פיננסי לפרויקט באמצעות המערכת הפרטית ולכן ביקשנו התייחסות לעניין הזה וגם לעניין הזה. לא קיבלנו התייחסות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ביקשנו לבדוק את זה מול המערכת הבנקאית. דיברנו עם משרד השיכון ואיתכם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו נתייחס לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך הוא לא יודע את זה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הוא מדבר על רשות מיסוי מקרקעין ואמיר הוא ממס רכוש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ממש לא. לפי ההצעה, כפי שהוצגה בממשלה וגם הוקראה כאן, ההלוואה נחשבת כחוב מס לפי פקודת המיסים. אני העליתי את זה באחד הדיונים הפנימיים שהיו לנו. משמעות הדבר היא שסעיף 11(א) לפקודת המיסים קובע שחוב מס מהסוג הזה, שהוא חוב על מקרקעין, נחשב כשעבוד ראשון על המקרקעין והוא קודם לכל שעבוד אחר. אם זה יהיה כך אז לא יהיה שום מימון בנקאי לדבר הזה. שאלנו אתכם מה עמדתכם לגבי זה ולא קיבלנו תשובה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> קיבלתם ואני אענה כי היא אולי לא הניחה את דעתכם. דיברנו עם בנקים. הם אמרו שיש יתרונות וחסרונות בפרויקט כזה. יש בו יתרונות גדולים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תענו אחר כך. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> נעביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש היתכנות ואם יהיה משהו בצורה ברורה - - - אנחנו לא רוצים ליצור משהו שלא יעבוד. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ברור. אני חושבת שנגיע לזה עוד מעט כאשר נגיע למה קורה אם יזם מגיע לבעיה של חדלון פירעון. אלה שני צדדים של אותו מטבע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה עוד דבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנושא האחרון, שהוא לא פחות חשוב בעינינו בהקשר הזה וזו הייתה דרישת יושב-ראש הישיבה, הוא נושא של סיוע של רשות המיסים לפרויקטים אם יתברר שאין בהם כדאיות כלכלית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במיוחד באזורים שזה עלול להיות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כאן ניתנה הסכמה וזה נכנס בנוסח שיהיה סיוע כזה בגבול תקרת ההוצאה שקרן הפיצויים הייתה מוציאה לשיקום האזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פר פרויקט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פר מתחם, כמובן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד. זה לא חייב להיות הכול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמובן לפי חוות הדעת. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> זו בעצם חוות הדעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להבטיח את אותם מקומות פריפריאליים ולא רק את אזורי הביקוש הידועים. הטילים מגיעים לכל מקום למרות שיש להם עדיפות למרכז בינתיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עד כאן הצגת הדברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד כאן דברי היועץ המשפטי. עכשיו ההשלמות שלכם ואחר כך נשמע התייחסויות. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אשמח להתייחס. ארבל אלטשולר, סמנכ"ל - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה פרק כבד ומשמעותי כל כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז עדיף לא היכנס לזה. כרמית, אל תיכנסי לזה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ארבל אלטשולר, סמנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. סעיף 42ב לעניין הסכם חלופת יציאה, אנחנו מבקשים לקרוא לו הסכם יציאה. בנוסף חסר בנוסח שלא מדובר בהסכם בין יזם לבעל דירה לרכישת מלוא זכויותיו. אנחנו מציעים לתקן כך שייקבע שמדובר בהסכם בין יזם לבעל דירה לרכישת מלוא זכויותיו של בעל הדירה במקרקעין שאינם מגרש כאמור בסעיף 11(4) ובתמורה לעניין לחלופת היציאה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה שאינם מגרש? הוא גם רוצה לצאת. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו חושבים שלא נכון לכלול מגרשים בהיבט הזה. שוחחנו על כך גם עם השמאי הממשלתי. זה מורכב יותר בגלל שמדובר כאן בשומה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה אנחנו שומעים את ההערה הזו בפעם הראשונה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בגלל שמדובר בשומה שהיא עיקרה פוטנציאל כאשר מדובר במגרש ריק להבדיל מהמקרה שבו שאנחנו מדברים על חלופת יציאה רגילה ששם מדובר בדירה כנגד דירה עם כללים מקובלים. כמובן שאני מזכיר שגם בחלופת היציאה, ועוד נדבר על זה, עורכים שומה לפי שווי דירה דומה בגודלה ומאפייניה אבל מאפיינים של דירה חדשה באזור, כאשר מדובר במגרש זה נראה לנו פחות נכון. בסופו של דבר אלה עסקאות קומבינציה ובדרך כלל במקרה הזה התמורה תהיה מורכבת יותר. היא תכלול מספר דירות או כל מיני היבטים האחרים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו פעם ראשונה שאני שומע. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני מזכיר שעוד לא הגענו לסעיף הזה - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה נוסח של הוועדה שהועלה רק לפני שבוע ואלו הערות לנוסח הוועדה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בהצעה המקורית זה לא נכלל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הייתם צריכים להעביר את הערות שלכם. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הערות שלנו הועברו. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בטח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא משנה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו חשובים שנכון לכלול רק דירות מגורים ומכירה של מלוא זכויות גם כאשר מדובר בתים פרטיים וכידוע שכאשר מדובר בבית פרטי התמורה היא לא דירה כנגד דירה בדרך כלל. יש לזה מענה גם בהגדרה של חלופת היציאה שהיא לא תפחת משווי של מכירה בין מוכר מרצון לקונה מרצון אבל כאשר מדובר מגרש הזה זה נראה לנו פחות נכון בגלל המאפיינים של מגרש ריק ובגלל שבסופו של דבר מדובר בעיקר בשאלה של פוטנציאל. אני ממשיך. לעניין המשך סעיף 42ב, צריך לציין שיכול להיות שהסכום הסופי בסופו של דבר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפני שאתה ממשיך, אני רוצה להבין משהו לגבי ההערה הזו. מה אתם רוצים שכן יהיה במגרש ריק? אולי לא תהיה בכלל חלופת יציאה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לא חלופת יציאה אלא יידרשו להגיע להסכמות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> המטרה היא פשטות. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לעסקה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כן, לעסקה. במגרש ריק היזם מנהל משא ומתן עם בעל המגרש. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> כמו עסקת קומבינציה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חלופת יציאה היא דבר שהוא עובד פר אדם על דירה. זו המצוקה שלו והוא אומר טוב לי כך ואני רוצה את זה. אני לא פותח VIP של עסקים - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> להשבחת נדל"ן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להשבחות ודברים כאלה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו גם לא מסתייגים מחלופת יציאה לחנויות בקומת הקרקע וגם לא לאותו משרד שנמצא באותו בניין. מדובר במגרש ריק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חד-משמעית. אתה צודק. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> צריך להגיד שגם לרוב הוא לא חסם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. אתם צודקים. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני ממשיך. עוד מספר הערות לגבי הסעיף הזה. יכול להיות שהסכום הסופי ייקבע לאחר מועד החתימה על ההסכם. צריך לציין זאת. מכיוון שיש הליך השגה גם על שומת ה-buyout צריך לציין בהסכם לחלופת היציאה שיכול להיות שהסכום הסופי ייקבע לאחריו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם זה לא ימנע - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ועדת ההשגה תקבע סכום אחר. זה בסדר. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> זה כתוב. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו בכל מקרה נציע נוסח גנרי להסכם buyout. הנוסח הגנרי יציין שהוא כולל את השומה של השמאי הממשלתי ובתוספת השקלית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מי זה אנחנו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הרשות להתחדשות עירונית. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ככול שניתן במועד, את הסעיפים הרלוונטיים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הכוונה אנחנו נציע? זה הסכם מחייב? זה הסכם מומלץ? מה זאת אומרת אנחנו נציע? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> מומלץ. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הסכם מומלץ. נציע נוסח של הסכם מומלץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל ה-buyout הוא נוסח - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מומלץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מומלץ. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו חושבים שזה נכון מכיוון שמדובר בהסכם שניתן להיסב אותו מיזם אחד ליזם אחר. על מנת למנוע כל מיני סיטואציות שבהן יזם מסוים הכניס לתוכו סעיפים שלא ניתן להיסב אותם ליזם ולצפות שיעמוד בהם אז נכון שאנחנו נציע נוסח - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> חייבים, כי אחרת ההסבה תיקח שנים. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זה מומלץ או מחייב? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> חייבים לאפשר. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אם אתם חושבים שזה נכון ואתם לא רוצים שיכללו סעיפים - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לכל הפחות שהוראות מסוימות בהסכם הזה תקבענה בחקיקה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אין שום סיבה שהוא לא יהיה מחייב. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אפשר להציע גם נוסח של הסכם מחייב. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ה-buyout נרשם מול יזם רק מבחינה טכנית אבל מהותית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> השמאי הממשלתי קובע את הסכום. הטכניקה של על איזה דף חותמים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין לי בעיה שזה יהיה משהו מחייב. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בדיוק. אם ירצה יאכל. לא ירצה לא יאכל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתי יהיה נוסח? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו נפעל לגבש אותו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היום בלילה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כשהדיון ייגמר אז - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, מר אלטשולר? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> גם מהסיבה הזו כשלוח הזמנים לכתיבתו של ההסכם - - - רצינו שהחוק יעבור בנוסח הסופי ואז אנחנו נוכח לגבש את הנוסח ולפרסם אותו לציבור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי שלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הוא מדבר על הנוסח לוועדה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> נוסח של הסכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. חברים, אתם מתעייפים. אני לא יודע למה. אני גר באזור קו העימות, לא אתם. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו העברנו הצעות לתיקוני נוסח. לצד כל הערה שלנו - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הם היו מצטיינים. באמת הרשות הצטיינה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> כאשר אנחנו מציעים הצעות אנחנו מקפידים להציע גם נוסח לתיקון ולא רק להגיד מה ההסתייגויות או ההערות שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי המועד - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה המועד שבו יפורסם הנוסח המחייב של ההסכם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא לנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא לנו. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בלי לתאם אני אומרת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא לנו. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני מבינה, לציבור. יש תקופה על הכרזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לקונים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יש 60 ימי עבודה של הכרזה ואני חושבת שסביר שעד ההכרזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. זה ממש לא סביר. אנחנו רוצים שהדברים האלה יקרו עוד לפני שיש הכרזה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אנחנו נבין מהרשות מה המועד הכי קצר שאפשר. כולם רוצים שזה יהיה מחר בבוקר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד מחר תנו מועד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תנו מועד. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מחר ניתן מועד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה שיהיה מועד בחוק. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אנחנו גם נרצה לראות את זה כמקובל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי שאתם רוצים לראות את זה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני ממשיך. אנחנו חושבים שנכון לציין במסגרת ההסכם שאם נחתם הסכם שלא כולל אילו מההוראות שמצוינות בחוק אז יראו אותו כאילו הוא כולל אותן. לגבי סוגיית הנוסח, אנחנו מציעים תיקונים לנוסח במסגרת ההצעה שגם שלחנו ביום חמישי בערב לוועדה. לעניין גובה התוספת השקלית - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> ארבל, אחרי שאתה מעיר כדאי שיהיה על זה דיון. הם לא מקבלים את ההערה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמרנו שיהיה נוסח מחייב. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אתם רוצים שנעבור הערה-הערה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, תמשיך. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אתה צריך להעיר את כל ההערות לפרוטוקול. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה מה שאני עושה. אני מעיר את כל ההערות שלנו לפרק לפרוטוקול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר גמור. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> להעיר סעיף-סעיף או על כל הפרק? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> עדיף לפי הסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סעיף-סעיף עד שאתה מסיים את כל הפרק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל בזריזות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי היינו צריכים להתחיל עם רשות המיסים שישלימו את - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין להם מה להשלים. הוא יגיע לזה. הוא כנראה מייצג את כולם. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> יש לי שתי הערות נוספות לעניין סעיף 42ב. לעניין מניין הימים, אני אציין שהיזמים מעלים חששות מסוימים לגבי 90 ימים והם מבקשים 120 ימים. אני מציין שזה עלה לפחות מצידם. לגבי גובה התוספת השקלית, אנחנו מזכירים שהתוספת השקלית היא תוספת תמריצית בסופו של דבר שנכללת במסגרת הסכומים שעל היזם להשיב. אנחנו מציעים תוספת שקלית בסכום אחיד של 50,000 שקלים כתמריץ לחתימה מוקדמת. אני מזכיר שאנחנו מדברים כאן על שווי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> 50,000 שקלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לאיזו מטרה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> תוספת שקלית אחידה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מתכוון למטר מרובע? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> 50,000 שקלים תוספת שקלית אחידה. אני מזכיר שהדבר הזה יכול להכביד על נטל הכדאיות הכלכלית של הפרויקט. אני מזכיר שצריך להשיב את הכספים לקרן מס רכוש. בסופו של דבר זה יכול לבוא גם על חשבון היכולת להשלים לכדאיות כלכלית ככול שהדבר נדרש. מדובר בתוספת תמריצית. ככלל ברירת המחדל מבחינת הממשלה היא לעודד עסקות שיקום. כמובן שאנחנו מציעים כאן חלופה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להבין את הרציונל. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> כן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה לסיים? תסיים את מה שרצית להגיד. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בסופו של דבר ברירת המחדל היא עסקת שיקום כמו בכל פרויקט התחדשות עירונית. במקרה הזה יש כאן הסדר buyout מיוחד. אנחנו נגיע אליו כאשר נתייחס לסעיף הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לדעת ממה מורכב הפלוס הזה? אנחנו דיברנו על הפלוס. הפלוס לא היה סתם. השאלה איך אתה מחשב את הפלוס הזה? על בסיס מה אתה מחשב אותו? אנחנו נשמע בטח הערות כי ראיתי שכתבו על זה. יש עסקאות שעובדות במקומות מסוימים בצורה כזו ובמקומות עם פחות ביקוש בצורה אחרת. יש דברים שנהוגים כמו 12 מטר ויש מקומות שפחות מ-12 מטר ויש שיותר. תל אביב כמעט לא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון להיום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון להיום. אולי מחר כן. איך אנחנו מכמתים את העניין כדי להגיד שהתוספת - - - אנחנו יודעים לכמת את הדירה החדשה מול הישנה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הדבר הזה לבד הוא הבדל של מאות אלפי שקלים אל מול הדירה הישנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור לגמרי. כאשר אתה מסתכל מול השוק של התחדשות עירונית, איך אנחנו מתרגמים את זה בתוכו? צפה שאלות בעניין הזה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אצפה לתשובות. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אקדים את המאוחר כי עדיין לא הגעתי בהתייחסות שלי לסעיף שמדבר על חלופת היציאה אבל אני מזכיר שבסופו של דבר יש כאן חלופה שהיא פשוטה יותר. האלטרנטיבה המוכרת היום בדין היא חלופת היציאה שקיימת לקשיש שאנחנו מכירים את המורכבויות שיש בה שזה לפי שווי של דירת תמורה מהוון להיום עם מחלוקות רבות מאוד מה בדיוק התמורה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יודע שההיוון הרג את האלטרנטיבה הזו. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> גם ההיוון וגם שווי הדירה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההיוון הרג את הקשיש. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מעבר להיוון יש גם שאלות רבות מאוד על מה הוא שווי דירת התמורה, לאיזה מועד, מי מחשב אותו, מה היא כוללת ומה לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את הדברים האלה נצטרך לשמוע. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> עדיין בחרנו בחלופה פשוטה יותר. שווי של דירה כגודלה של הדירה הקודמת אבל בעלת מאפיינים של דירה חדשה. יש בהתחשבות במאפיינים המקוריים של הדירה וגם במאפיינים של דירה חדשה באזור ככול - - - אדוני יושב-הראש, להמשיך? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להמשיך. בוודאי. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בשמחה. הנושאים האלה כבר קיבלו מענה בהגדרה של חלופת היציאה. התוספת השקלית היא תוספת תמריצית שנועדה לעודד חתימה מהירה. לצד זאת אני מזכיר שברירת המחדל היא עסקת שיקום וזו דרך המלך בהתחדשות עירונית. בסופו של דבר היא יכול לבוא על חשבון ההשלמה לכדאיות כלכלית והיא נטל שמכביד על היזם שיידרש להשיב אותה. אני ממשיך לאחר הסעיף הזה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> התמריץ צריך להיות בפרופורציה לערך הדירה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני לא חושבים שזה צריך להיות בפרופורציה לערך הדירה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אחרת זה לא תמריץ. אם הדירה שווה 5 מיליון - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תן לו בבקשה לסיים. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> מאה אחוז. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אמשיך לסעיפים הבאים. לעניין סעיף 42ד לגבי דיווח של עסקת buyout למנהל הרשות הממשלתית, אנחנו מציעים שהסכם חלופת היציאה ידווח לא מייד לאחר חתימתו אלא מייד לאחר חתימתו ובלבד שחלפו 45 ימים. זאת מכיוון שבהתאם לסעיף 42ג ניתן עדיין לבטל גם מצד בעל הדירה וגם מצד היזם שמעוניין להיות יזם השיקום את ההסכמים שהוא חתם עליהם עד כה. אנחנו נתייחס לזה קצת יותר באריכות אחר כך, אבל לגבי הסכמים שלא דווחו, אנחנו מציעים לראות אותו כבטלים. אנחנו נתייחס לזה - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> כרגע שהוא חותם על הסכם יציאה אז הוא לא מבטל אותו. מדובר רק על עסקאות קודמות. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מדובר על עסקאות קודמות וגם היזם יכול לחזור בו מעניין העסקאות הקודמות. מכיוון שכולם יכולים לחזור בהם במשך 45 ימים, אנחנו מציעים שהחל מהיום ה-45 ידווחו לנו באופן שוטף. מיותר שידווחו לי לפני היום ה-45 על משהו שיכול להשתנות ביום הזה. אנחנו מציעים להוסיף אפשרות שגם בעל דירה שהתקשר עם יזם בהסכם חלופת יציאה יוכל לדווח בעצמו למקרה שיש חשש שאותו יזם סבור שהוא לא יגיע לרוב הנדרש ואז לא יהיה מעוניין להגיש את ההסכמים - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> שיתריע בעוד מועד? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, ההסכם הזה לא יהיה בתוקף. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מעבר לתוקף של ההסכם אנחנו מציעים גם אפשרות לאותו בעל דירה לדווח בעצמו על ההסכם כדי אנחנו נכיר אותו ונוכל להראות על כך שההסכם הזה יונחה ליזם שיקום שייבחר. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> בסדר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו מציעים שלא רק שאותם הסכמים לא יבואו בחישוב לעניין רוב בעלי הדירות אלא גם מציעים שהם יבוטלו. כשנגיע לסעיף הרלוונטי אנחנו נציע את הנוסח לעניין הבטלות. לגבי רוב בעלי הדירות - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> איזו בטלות? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אם מישהו לא דיווח אז יראו את העסקה כבטלה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אתייחס לעניין הבטלות בסעיף 43ד כי זו הערה שאנחנו רוצים להכניס בסעיף ההוא. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> הקראנו כבר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> בסדר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אקריא את ההצעה החלופית שלנו לסעיף. הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025 43ד אושר יזם השיקום, יהיו כל עסקה שנחתמה בין בעל דירה לבין יזם שאינו יזם שיקום וכן כל הסכם יציאה שלא דווח למנהל לפי סעיף 42ב(א) וכן הסכם ארגון שנחתם עם אותו בעל דירה בטלים ורשם מקרקעין ימחק כל הערת אזהרה שנרשמה לפי אילו מעסקאות אלו. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אנחנו לא דיברנו על נושא של הסכם ארגון. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> נושא של הסכם ארגון מופיע כרגע - - - אנחנו לא מדברים על הסכם ארגון ביחס לדירות שבסופו של דבר נבחר בין היזם שהוא יזם השיקום. אנחנו מדברים על הסכם ארגון ביחס לדירה שנחתם בה הסכם עם יזם אחר שלא נבחר. יש כאן אי הלימה בין הסכם הארגון לבין הסכם יזם השיקום. זה היה בהצעת החוק כבר קודם. תראו את נוסח סעיף 43ד רבתי. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני ממשיך. אני חוזר חזרה אחורה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> היה מדובר על הסכמי ארגון קודמים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנושא טעון ליבון מעמיק. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו מדברים על הסכמי ארגון לגבי אותן דירות שנחתם בהן הסכם עם יזם אחר. חזקה שהמארגן פעל לבחור ביזם השיקום הרלוונטי. נחתם כאן הסכם עם יזם אחר אז כנראה שיש כאן איזושהי הלימה בין הסכם הארגון לבין הסכם עם יזם השיקום שנבחר. אני חוזר חזרה אחורה לעניין הגדרת רוב בעלי דירות. אנחנו מציעים להעביר את ההגדרה לפרק ההגדרות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> טוב. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לעניין מגרש - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה מקובל. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לעניין מגרש בסעיף 11(ג)(4), כלומר מגרש ריק, מכיוון שהייתה כאן לקונה אנחנו מציעים לעניין חישוב רוב בעלי הדירות לראות אותו כבניין אחד שבו דירה אחת בדומה לצמוד קרקע. לעניין סעיף 43 רבתי, אנחנו מציעים להחזיר את המילים להנחת דעתו. הן מתייחסות לצורך להגיש מסמכים שמוכיחים את עמידת היזם בתנאים. זה בסך הכול נועד למנוע מחלוקות האם הוגשו המסמכים הרלוונטיים. לעניין סעיף 43(ב)(1) אנחנו מציעים להוסיף ובלבד שהתקשר היזם בעסקת שיקום עם בעלים של 20% מהדירות לפחות. החשש לנו במקרה הזה הוא מכיוון שיש כאן סדר קדימויות וקודם כול בודקים את היזם לפי סעיף 43(ב)(1) יכול להיות מצב של יזם שאוחז ב-51% של הסכמי יציאה ולעומתו יזם שאוחז ב-40% של עסקאות שיקום, כלומר כל בעלי הדירות המעוניינים בעסקת שיקום התקשרו עם יזם אחר אבל אף אחד לא התקשר עמו בחלופת יציאה. אולי בגלל שהיזם שהם התקשרו עמו בחלופת יציאה הציע איזושהי תוספת שלא כלולה בנוסח של החוזה הגנרי שאנחנו מדברים עליו. לכן אנחנו מציעים שבמקרה הזה יובטח שאם אותו יזם לא נבחן אל מול היזמים האחרים בתום 90 הימים אז בלבד שהוא התקשר עם 20% מבעלי הדירות. כמובן בסוף התקופה הדבר לא רלוונטי מכיוון שכל היזמים מגישים את כל החוזים שלהם ואז אנחנו סופרים את buyout של כולם לכל אחד. בסוף התקופה המגבלה הזו לא רלוונטית ובמקרה הזה פשוט ייבחר יזם לפי החלופה השנייה בסדר הקדימויות בהתאם לסעיף 43(ב)(2). לעניין 43(ב2), יזם יציע לכל בעלי הדירות באזור לשיקום והתחדשות שניתן לאתרם בשקידה סבירה – אנחנו מציעים להוסיף את המילים בשקידה סבירה – להתקשר עמו בעסקת שיקום או חלופת יציאה. זה עלה גם קודם לכן בנושא איתור בעלי הדירות במסגרת הפרק התכנוני במקרה שיש קושי באיתור בגלל המצב. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> איך מגדירים סבירה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני ממשיך הלאה לסעיף - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> איך מגדירים סבירה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> שקידה סבירה זה עניין שכבר - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה משהו שכבר מעוגן? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> נושא של שקידה סבירה דובר עוד קודם לכן במשלוח ההודעות האישיות. עלולה להיות כאן מורכבות בגלל שיכול להיות מצב שיש קושי לאתר חלק מבעלי הדירות או אולי לאתר יורשים בחלק מהמקרים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שם לא דובר על שקידה סבירה אלא דובר על ככול שניתן. יש הבדל גדול. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני לא כל כך יודעת איך מגדירים שקידה סבירה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בוצעה שקידה סבירה. יכול להיות חשש מפני סיטואציות של יורשים למשל. נזכיר את הנושא הזה בהמשך. לכן כל מיני מקרים שבהם לא ניתן לאתר על אף כל המאמצים לא ימנעו את היכולת שלנו להתקדם במסגרת התהליך ובלבד שאנחנו רואים שנעשה ניסיון לאתר כל בעלי הזכויות הרלוונטי. בגלל שאנחנו מדברים על נזקי מלחמה עלולה להיות בעיה לאתר חלק מבעלי הדירות. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אבל הנפקות של זה נועדה רק לעניין התביעה שבאה אחרי זה. זה משהו שייבחן - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה ייבחן אחר כך בתביעה. אנחנו רוצים לומר שעל היזם לעשות את המאמץ הזה. ככול שהוא לא הצליח לאתר בעל דירה מסוים אז שלא תהיה מניעה מלהתקדם במסגרת התהליך. בסעיף קטן (ד) אנחנו מציעים להוסיף שני דברים. אחד, יצוין במסגרת המסמכים שהוא נדרש להגיש למנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הוא כבר יצטרף אישור ממנהל מס רכוש לעניין בחינת עמידתו בתנאים. אני אשמח להרחיב כאן לנושא התנאים. בנוסף, במקרה שהוא עדיין לא קיבל את אישורו של מנהל מס רכוש לאפשר לו עד חלוף עשרה ימים ממועד ההגשה להמציא את האישור בדבר עמידתו בתנאים. לגבי התנאים ואני רואה קודם לכן שהנושא הזה עלה, אני אגיד - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> תוכל לחזור על ההערה. לא הבנתי. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> יש שתי הערות לגבי סעיף 43 סעיף קטן (ד). אחת, יחד עם ההגשה של המסמכים למנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שמראים שהיזם אוחז ברוב הנדרש שיגיש גם אישור ממנהל מס רכוש לעניין עמידתו בתנאים. הכוונה היא לערוך את הבחינה במקביל ולא לחכות איתה לסוף התקופה כדי לייעל את התהליך. ברגע שהוא כבר מדווח לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית על ההתקשרות הראשונה שלו בהסכם יציאה אנחנו נעודד לפנות למנהל מס רכוש ולהתחיל את תהליך העמידה בתנאים. אם אנחנו רואים שהוא לא צפוי לעמוד בהם אולי הוא ירצה לצרף שותף. עדיף שהוא יעשה את מראש ולא שנגלה את זה לאחר תום 90 ימים. לכן אנחנו רוצים לעודד אותו לעשות את זה מראש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מעולה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בנוסף אנחנו רוצים לאפשר לו ככול שלא התקבלה החלטה בעניינו להמציא את האישור הנדרש עד חלוף עשרה ימים מתום תקופת ההגשה. אני אשלים ואומר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה אתם מציעים? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> יש לכם 15 ימים, אז עד שיהיה לכם חמישה ימים לבחון את זה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> נניח שכבר ביום החמישי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני שואל מה המועד שמס רכוש צריך להחליט? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מס רכוש צריך להחליט - - - לכל המאוחר להגיש לנו את אישור מנהל מס רכוש עד תוך עשרה ימים מתחילת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מקובל על הממשלה שזה גם הזמן של מס רכוש? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בגלל זה אנחנו רוצים להקדים ולומר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בסדר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> שאנחנו נבחן אותו במקביל. אנחנו רוצים לעודד את היזמים לא לחכות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ברור, אבל אנחנו צריכים גם לקצוב את הזמן למנהל מס רכוש, ירום הודו, להחליט בתוך פרק זמן קצוב. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מקובל. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הוא מאשר שזה מקובל עליו. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> הנד ראש לפרוטוקול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה לגבי התנאים, אדוני? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אשלים ואומר שהייתה עבודת מטה משותפת של אגף החשב הכללי, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומס רכוש בנושא גיבוש התנאים לעניין בחינת עמידתו של יזם בתנאים הדרושים לקבלת סיוע במימון מהמדינה וגם לעניין הבטוחות שהוא יידרש להעמיד. העבודה הזו בוצעה. כבר יש רשימה מגובשת של תנאים. היא כרגע בגדר נייר עמדה או תוצר של העובדה המקצועית שנעשתה. לאחר חקיקת החוק הכוונה היא לפרסם את זה כנוהל רשמי מטעם מס רכוש לציבור. בתוך פרק זמן קצר זה יהיה ידוע לכולם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה לא מתקבל על הדעת. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אשמח להרחיב בנושא ככול שתרצו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא אני. הוועדה צריכה לרצות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> תומר, ממה אתה מוטרד? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא מוטרד. אנחנו רוצים ודאות. יש לכם נושאים אז תציגו עכשיו. אנחנו צריכים לשמוע מה עמדתם היזמים. היזמים יגידו לך שהתנאים שאתה מציג הם בלתי אפשריים אז - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> תומר, אפשר להציג את הטיוטה. מקסימום זה ידויק ימינה או שמאלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין בעיה אבל לפחות שיציגו את - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בעיקר רצוי שמי שיישמע את התנאים האלה הם יזמים מצד אחד ונותני מימון מצד שני ויגידו אם זה מקובל. הצגתם את זה ליזמים? הצגתם את זה לנותני מימון? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> גיבשנו את זה בסיוע של גורמים מומחים מהשוק הפרטי וזה נבחן גם אל מול המערכת הבנקאית וגם אל מול גורמים בענף - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מצוין. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ועורכי דין שמלווים יזמים ועושים עסקאות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה דווקא בשורה טובה. בהזדמנות תציגו את זה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אין שום בעיה להציג את זה אבל אני חושב שנכון שנמשיך בהערות על הנוסח ולא נעבור להערות על מסמך התנאים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. רק תציגו אותו כדי שנוכל להציג אותו לציבור. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמובן, כמו שאמר מר יגל, זו טיוטה שידייקו אותה בהיבטים כאלה או אחרים, אם יצטרכו, אבל שסדרי הגודל והדברים המשמעותיים יהיו ברורים. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אין שום בעיה. אנחנו חושבים שנכון שהדבר ייקבע במסגרת ההנחיות של מס רכוש כדי שככול שמבינים שיש קשיים כאלה או אחרים או צורך לטייב משהו שלא נצטרך לחזור חזרה לכנסת בשלוש קריאות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לצורך הגמישות. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> גם לצורך הגמישות וגם אנחנו רוצים להכניס פנימה הוראות גמישות מסוימות שגם אם הוא סבור שאולי היזם עומד ברוב התנאים אבל לא עומד בתנאי זה או אחר עדיין יש שיקול דעת לאשר אותו. דווקא הכיוון שלנו הוא גמישות בנושא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מצוין. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זה נועד להקל. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נראה את הטיוטה. נשמע כמה הון עצמי הם רוצים שהיזם יביא. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> נציג את הכול. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> הוא אומר שמעבר להנחיות במקרים ספציפיים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא יוכל להקל. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בדיוק. אני ממשיך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. לדעתנו והמשפטנים של נציגי הממשלה יגידו - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> המשפטניות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המשפטניות של נציגי הממשלה יגידו האם הכוונה של מס רכוש לא טעונה עיגון במסגרת החקיקה עצמה. אומר מנהל מס רכוש - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> במסגרת הצעת החוק הממשלתית נאמר להנחת דעתו של מס רכוש. זו הייתה הצעה הממשלתית. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> לא, לא. עדיין התנאים היו בתוספת. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> התנאים שהיו בתוספת היו לעניין יזם כשיר ולכן התוספת נמחקה. זה לא היה לעניין הסיוע במימון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עדיין ייקבעו תנאים מסוימים במסגרת כללים, הוראות או הנחיות שיפורסמו. עדיין אתם מבקשים ובצדק, ובעיניי בצורה מבורכת מאוד, לאפשר למנהל שיקול דעת נוסף לגבי אדם שעומד ברוב התנאים שנקבעו. מסיבות כאלה או אחרות סבור המנהל שאפשר "לוותר" תנאי כזה או אחר שאולי הוא לא עומד בו ואתם רוצים לאפשר למנהל מס רכוש את שיקול הדעת הזה. זה מבורך בעיניי. השאלה אם לא צריך בשביל זה עיגון במסגרת החקיקה שיאפשר את שיקול הדעת הזה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אמירה מפורשת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תגידו אתם. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מלכתחילה בהצעת החוק הממשלתית התנאים האלה לא נקבעו בחקיקה וזה היה להנחת דעתו של מנהל מס רכוש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה נכון אבל מנהל מס רכוש הוא רשות מנהלית. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הם אומרים בפירוש. נראה לי שהייעוץ המשפטי של מס רכוש יכול להגיד את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו חושבים שכל מה שבנינו ביחד לא צריך להיות בחקיקה אלא בנוהל שיופץ ולהשאיר את הסמכות במקרים האלה למנהל מס רכוש. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> השאלה היא האם צריך לומר מפורשות בחקיקה הראשית שיש את הגמישות הזו למנהל מס רכוש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדיוק. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה יהיה במסגרת הנוהל עצמו. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> הנוהל עצמו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שהם יגידו. המטרה מבורכת. תגידו אתם אם צריך. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> עורכת דין יוליס רוצה לומר בעניין משהו. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לא, דווקא רציתי לשמוע את התייחסות שלהם. להבנתנו זה יכול להכיל את מה שיש כרגע. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אנחנו לא רואים בעיה שזה במסגרת הנוהל. זה מפנה לנוהל ששם ייקבעו הפרמטרים אז בין היתר גם ייקבע שם שזה נתון לשיקול דעת. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> נעבור על זה שוב לקראת יום שלישי ועל פניו זה נראה לנו בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זכרו שיש יזמים אחרים במשחק. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני ממשיך? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני מדלג על ההערה לסעיף 43ד כי כבר ציינתי את ההצעה החלופית שלנו לעניין ביטול עסקאות קודמות. כמו שאמרנו מדובר בביטול עסקאות שנחתמו עם יזמי שיקום אחרים בעסקאות חלופת יציאה שלא דווחו ואפשרות למחוק כל הערת אזהרה שנרשמה בגינן. אני ממשיך הלאה. לעניין הסעיף 44 המחוק, אנחנו מציעים להחזיר את סעיף 44 בכמה שינויים. מדובר בסעיף שעוסק בפקיעת אישורו של יזם שיקום. מכיוון שמדובר בתרחיש שעשוי להתממש בנסיבות כאלה ואחרות למשל במקרה - - - סליחה, להמשיך? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, תמשיך. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מכיוון שמדובר במקרה שעלול לקרות בכמה תרחישים שונים כמו יכול יזם לפשוט רגל, יכולים בעלי הדירות לבטל את העסקאות עמו בהתאם להוראות שנקבעו בדין או בהוראות שקבועות בחוזה בין הצדדים, אנחנו סבורים שנכון להשיב את סעיף 44 ואת סעיף 45 שעוסק בביטול אישורו של יזם. בנוסף יש לקבוע כמה הוראות נוספות. ראשית, אנחנו מציעים לקבוע נוסף על עילות הבטלות שקבועות בחוק עידוד שככול שלא הוצא היתר בנייה לפי התוכנית לשיקום והתחדשות בתוך שנה ממועד אישורה או שלא התחילו עבודות באזור בתוך פרק זמן של עד שנה ממועד קבלת ההיתר, רוב בעלי הדירות באזור לשיקום והתחדשות יהיו רשאים להחליט על ביטול העסקאות לשיקום שנחתמו עם היזם. לעניין סעיף ,45 שאנחנו מציעים להשיב אותו, מדובר בסעיף שעוסק בביטול אישורו של יזם שיקום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במתחם? בבניין? מה אתם מציעים? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> סליחה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בבניין? במתחם? איפה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> רוב בעלי הדירות במתחם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במתחם. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מטעמי פשטות. לעניין סעיף 45 אנחנו מציעים להשיב - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אנחנו יכולים לדבר על זה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סליחה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אשמח להבין את עמדת - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני מפרט את כל ההערות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו עמדת הממשלה? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> ארבל, הנוסח הוא עמדת הממשלה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> נראה לי ששווה לנהל על זה דיון כי זה אירוע מהותי. אני רוצה להבין מה עמדת הוועדה. אני יכולה להסביר שוב את הבעיה אם נדרש. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אשמח להסביר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא יודע מה עמדת הממשלה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יש פה עמדת ממשלה אחודה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זו עמדת הממשלה. היא עמדה משותפת. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> לגבי מה? הרוב במתחם? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לגבי סעיף 44 וסעיף 45. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> הרוב במתחם זו לא עמדת הממשלה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> כרמית, לא מדובר לגבי הרוב במתחם. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אפשר לחזור לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרמית, לא כל פעם שאומרים מתחם מתכוונים למה שאת חושבת. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני חוזר לסעיף 45 המחוק שעוסק בביטול אישור של יזם שיקום. אנחנו מציעים להחזיר את הסעיף ללא סעיף ג' אלא רק את סעיפים קטנים א', ב' ו-ד'. לגבי סעיף ד', אנחנו מציעים שתהיה תקופה נוספת של 60 ימים לבחירת יזם שיקום חדש ואני אסביר. יכולים לקרות תחרישים שונים שבהם הפרויקט הזה לא יוכל לצאת לפועל עם יזם השיקום שאושר. הוא עשוי לפשוט רגל, הוא עשוי שלא להצליח לסגור ליווי פיננסי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולכן? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הוא עשוי להגיע לסיטואציה שבה רוב בעלי הדירות בוחרים לבטל את העסקאות שנחתמו עמו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הכוונה בוחרים לבטל? אני לא מבין. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> יש עילות בטלות גם בחוק עידוד. לצורך העניין, הוא הוכרז בשל הגעתו ל-51% והוא לא הגיע בחלוף ארבע שנים, אוי ואבוי לנו אם נגיע לשם, לשלוש חמישיות. בהתאם לדין החל רשאים רוב בעלי הדירות לבטל את העסקה עמו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בבניין. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> גם מעבר להוראות שנקבעו בדין יכולות להיות עילות בטלות גם במסגרת החוזה עצמו. אנחנו גם מציעים להוסיף ולקבוע בחוק שככול שלא הוצא היתר בנייה או שלא החלו העבודות בפועל בתוך פרק מסוים תהיה לרוב בעלי הדירות את האפשרות לבטל. אנחנו ציינו עוד קודם לכן, ולא רק בחמישי בלילה אלא גם בשיחותינו הקודמות, שאנחנו חושבים שסעיפים שעוסקים בביטול אישורו של יזם שיקום הם סעיפים הכרחיים בגלל שמדובר בתרחיש שעשוי לקרות. אדוני יושב-הראש, הבסיס כבר קיים. הוא היה קיים בהצעת החוק הממשלתית. אנחנו חושבים שלא ניתן להשאיר את זה כלקונה כי אחרת מתעוררות כל מיני שאלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אף אחד לא רוצה להשאיר את זה כלקונה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> הרעיון בנוסח של הוועדה היה שנותנים מסלול ירוק שאפשר לרוץ איתנו. זה חלק מהתמריצים שמייצרים. זה מסלול שהוא מאפשר. הם חוזרים כל פעם אחורה אז השחקנים יודעים שהם יכולים כל פעם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה לא עניין של תמריץ. השאלה מה יקרה בפועל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו דיברנו על one shot. אם על כל מילה ב-one shot הזה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חוזרים אחורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לנו "אמברקס" מסוג כזה או אחר אז זו בעיה. אני גם מבין מצד שני שאתה לא יכול שלא לצפות דברים שעשויים לקרות. אולי צריך למצוא להם פתרון אחר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אחדד את הקושי. אני מסכימים שלמנגנון שהוועדה הציעה שיש תהליך קצוב אחד ותקופה אחת שבה בוחרים יזם. אנחנו לא חולקים על זה למרות שההצעה הממשלתית אמרה אחרת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> צריך להגיד שכרגע נוצרת לקונה שמהרגע שהיזם נבחר הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. הוא יפגוש אותי עוד חמש שנים אבל אם הוא לא מוציא היתר הוא יכול - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תפתחי את המיקרופון ליועצת המשפטית של הרשות להתחדשות עירונית. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הוא יכול לא לתבוע דייר סרבן, הוא יכול לטוס לתאילנד ונפגוש אותו עוד חמש שנים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איך נוסעים לתאילנד בימים האלה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> עד שיכריזו על יזם שיקום כבר תיגמר המלחמה, בעזרת השם. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> חמש שנים זה משהו רובץ. צריך זמן בשביל להגיע - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אני אסביר. הוא צריך להחזיר את ההלוואה שניתנת לו אחרי חמש שנים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יש שתי בעיות. חמש שנים קדימה כרגע אין לו שום קציבת לוח זמנים. אין לו שום תמריץ כלכלי. במקביל יש לו פטור מריבית על ה-buyout. כרגע המדינה מממנת לו ריבית בזמן הזה שהוא לא עומד בלוח הזמנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מהצד השני, צריך להגיד שאם הוא קורס אין שום פתרון, דבר שהיה בהצעה הממשלתית. יש כמה דברים שההצעה הממשלתית צדקה בהם שבסוף אם יזם קורס וכולם רוצים התחדשות אז כל מה יקרה הוא שלדיירים אין שום אפשרות לבחור יזם אחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שילכו לפרויקט רגיל. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אבל לא יחול כל החוק אומר. לא יחול עליהם הפטור ממס - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אז בעצם אנחנו עושים עוול לדיירים. בגלל זה אנחנו חוזרים למה שאמרנו שחשוב שתהיה יכולת לקבוע תנאי סף ליזם שכבר דיברנו על זה אבל כרגע בהינתן במקרה הקצה אז קודם כול צריך לייצר בעינינו חרב מעל ראשו של היזם. ברגע שהוא נבחר כיזם שיקום חייבת שתהיה לו חרב וכרגע אין. מהצד השני צריך לתת אפשרות אם הוא קורס. זה לא לחזור אחורה ולבחור שוב יזם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אתה לא שומעים. אתם שואלים ולא שומעים. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הבעיה שיש כאן מעשה עשוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אומר היועץ המשפטי שאם הוא קורס אז חוזרים לדין הרגיל. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הבעיה שיש כאן מעשה עשוי. אני מזכיר שהוועדה ביקשה להקדים את חלופת היציאה והמימוש שלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה מעשה עשוי? הכסף? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לאחר אישורו כיזם שיקום, יכול להיות שבמקרה הזה הוא ביצע את חלופת היציאה, כל ההוראות שעוסקות בחלופת היציאה מוסדרות בחוק הזה. אפילו הפטור ממס על רכישת הדירה החליפית על ידי מי שבחרו בחלופת היציאה הוא בחוק הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נו? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> השבת הכספים לקרן מס רכוש היא בחוק הזה. להוציא את המתחם הזה ברגע זה מתחולת החוק מייצר כאן מורכבויות רבות גם בהיבטי מיסוי - - - << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> הדין הרגיל אומר שמדינת ישראל תהיה בעלת לא מעט דירות בתוך הפרויקט ותצטרך לקבל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אתם מדברות ביחד. רוני, תגידי מה שאמרת. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אני אנסה להבהיר. הכוונה היא שמבחינת קידום העסקה, כלומר אם הם רוצים לקדם את העסקה ולפנות לבית המשפט בעניין דייר סרבן הם יצטרכו להגיע לרוב שקבוע בחוק הרגיל – 66%. זאת מכיוון שלא יהיה להם יזם שיקום שיוכל להגיש את התביעה. זו המשמעות. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מה שלא הצליח לקרות עם ההסדרים המיוחדים מצופה שהוא יקרה בדין הרגיל כאשר בינתיים, סליחה שאני אומר, הקופה של מס רכוש שהיא תקרת המימון לטובת המיזם הולכת ונשחקת עם כל חודש שעובר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רצית להוסיף משהו, גבירתי? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אני לא מוסיפה אלא אני רק מחזקת. האמירה שלו הייתה נכונה מאוד. אנחנו חוששים מהמצב. אי אפשר להתעלם מהאפשרות שיזם בסופו של דבר לא יצליח להבקיע ולהשלים את הפרויקט. אנחנו צריכים לעזור לדיירים להגיע למימוש הפרויקט כמה שיותר מהר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שהמדינה תיכנס בעצמה אם הם דואגים מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך היא תיכנס? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המדינה לא רוצה להכניס את היד לכיס. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> כל מה שהצענו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הפתרון שלכם? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אף אחד לא רוצה להגיע לשם – לא היזם וודאי שלא אנחנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מסכים שצריך - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> תומר, יש אפשרות שאם נתקעים המדינה תפקיע את כל השטח. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> באמת? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה יפתור את הבעיה. יש פה בעיה. אי אפשר להתעלם ממנה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש כל מיני בעיות. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> בדיוק. יש כל מיני בעיות שבמסגרתן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דברו על הבעיה הזו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איזו? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> השאלה איזו בעיה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אנחנו מדברים על פשיטת רגל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פשיטת רגל כדוגמה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זו לא רק פשיטת רגל. יכול להיות שיזם יגיד לשלב שבו הוא מנסה להשיג ליווי פיננסי לפרויקט וכל התאגידים המלווים אומרים שלא נסכים לתת ליווי פיננסי לפרויקט. אני מזכיר, אם כבר מדברים על התנאים, אנחנו מתכוונים להקל בתנאים לקבלת סיוע מול מס רכוש. לא בטוח שיזם שיוכל לקבל מאיתנו סיוע במימון יוכל אחר כך להגיע לבנק או לתאגיד מלווה ולהצליח לקבל מקור מימון לפרויקט הזה. זה יכול לקרות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו ביקשנו מהמדינה שתקל עליהם בעניין הזה. יכול להיות שאין קורלציה למה שיבקשו מהם בשוק הבנקאי. השאלה מה הפתרון. הם יוצרים כל מיני פתרונות שאנחנו חוששים שהפתרונות האלה יהיו buyout החוצה מה-buyout. אז מה הפתרון? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> יש כאן שאלה. יש סיטואציות רבות שבהן היזם לא יכול להמשיך בפרויקט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או לא רוצה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> יש דברים שלא תלויים ביזם, כמו שהסיטואציות שהן תיארו וביניהן פשיטת רגל, העדר מימון וכולי - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אפילו לא התקבל היתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או מחירי הדיור ירדו באופן קיצוני. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> צריך לתת מענה לדברים האלה שלא תלויים ביזם. אם היזם לא מצליח להשלים את העסקה אז צריך לתת לזה מענה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> נכון. יש דברים שהם קשורים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם נותנים מענה. הם עומדים פה ומפרטים את המענים שלהם. אנחנו אומרים שהמענים האלה יהפכו להיות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פתח בריחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פתח בריחה. השאלה איך אנחנו מגשרים על הדבר הזה. גם הוא צודק וגם אנחנו צודקים. השאלה אם יבוא השלישי ויצדק - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו לא חושבים שליזם יהיה אינטרס להיכנס לפרויקט שהוא לא יכול לבצע כי ייגרמו להם הפסדים משמעותיים שהוא יקבל עליהם שום שיפוי ושום החזר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נכון. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בסופו של דבר הוא יציע הצעות משמעותיות בקשר עם הפרויקט. גם במסגרת התנאים לסיוע במימון המדינה, הכוונה היא שעד לשלב שבו הוא מתחיל ויוצא לדרך בפרויקט הוא רץ על הון עצמי בלבד. בשלב הזה למעט ה-buyout שהוא מקבל בגינו סיוע במימון הוא לא אמור להידרש למימון חיצוני ולכן הוא לא יוכל לשעבד את אותן דירות buyout. אני לא חושב שיזם ירצה להיכנס לזה ולא להצליח לצאת לדרך אבל זה יכול לקרות. זה קורה במהלך העסקים הרגיל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תסיים ואחר כך כל מי שרוצה להגיב יגיב, כולל אתה מר איצקוביץ'. כל מי שמעוניין לדבר על הפרק הזה יכתוב. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> כאמור, הייתי בסעיף 45. הצענו להשיב את סעיפים א', ב', ו-ד' ולקבוע תקופה נוספת של 60 ימים לבחירת יזם שיקום חדש. בכל מקרה, לא משנה באיזו חלופה אנחנו נבחר אנחנו צריכים לראות שהסדרים מסוימים של מעשה עשוי יקבלו את המענים הנדרשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היועץ המשפטי שואל 60 ימים מאיזה מועד? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ממועד פקיעת אישורו של היזם כיזם שיקום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מפקיעת אישורו. הוא הגיש בקשה לפירוק מרצון או הגישו נגדו בקשה להקפאת הליכים אז מה המועד? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בסופו של דבר המועד הוא המועד שבו מנהל הרשות להתחדשות עירונית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שאלתי אותך שאלה. הגישו בקשה - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני לא יכול לצפות בכל תרחיש שיקרה בדיוק מה יהיה המועד הקובע ברגע זה. אני גם לא חושב שזה נכון שאנחנו נגדיר את זה ברגע זה. אנחנו נאלץ לבטל אישורו כיזם שיקום על ידי מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומאותו מועד תיפתח תקופת - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> יש פקיעה ויש ביטול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> יש שני סעיפים. על הביטול, זה בסדר. יכול להיות שיש אקט שגם אפשר לספור ממנו. על הפקיעה, זה משהו שהוא לא ברור מספיק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איריס, את בהקשבה? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> מה לא ברור? איזו הבחנה ניסיתם לעשות? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בין הפקיעה לביטול. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> בין הפקיעה של האישור שלו לבין ביטול ההתקשרות? ברגע שיש החלטה של מנהל הרשות על כך שהאישור בטל אז מאותו זמן יש פרק זמן של 60 ימים לבעלי הדירות לבחור מישהו אחר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו חושבים שההצעה הפשוטה היא לקבוע מועד קובע. אם אתם רוצים אנחנו נחשוב על זה ונציע מה המועד המדויק שממנו זה נספר אבל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הייתה הפרה יסודית. זו פקיעה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> העילות אמורות להיקבע בחוק. אנחנו הצענו כבר בהצעת החוק הממשלתית שאם כבר חדלו להתקיים בו התנאים לאישורו כיזם שיקום, כלומר באו רוב בעלי הדירות וביטלו עמו את העסקאות והוא כבר לא אוחז ברוב או שהוא פשט רגל והוא בהליך פירוק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז מי יכול לבטל את זה? המנהל? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> המנהל. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> המנהל, כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא יכול גם לא. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לא, יש פקיעה - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הפקיעה היא אוטומטית אם חדלו להתקיים בו התנאים. הפקיעה היא אוטומטית. אז המנהל יבטל את אישורו כיזם שיקום ותתחיל תקופה חדשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם אם זה אחרי שנתיים? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה יכול לקראת אחרי שנתיים. יכול להיות שבעת הוצאת היתר בנייה הוא יגלה שהוא לא מצליח - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לנו פתרון אחרת? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> דקה, בואו נדבר על זה. עכשיו יזם השיקום שלכם קיבל היתר בנייה ואפילו הרס את הבניינים - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אז אני כבר לא חושש כי יש לו ליווי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הסיכוי לכשל בשלב הזה נמוך כי תאגיד המלווה יעמיד גוף חליף שייכנס בנעליו כי הוא כבר מחויב. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> זה רק בהיבט של פשיטת רגל. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הסיכוי לכשל הוא עד לתחילת הליווי בפועל. זו התקופה המסוכנת יותר, התקופה המוקדמת ולא אחרי שהוא כבר הרס את הבניינים. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אגב, אפשר לקצוב גם את המועד המוכר שממנו כבר אי אפשר יהיה לעשות את זה. זה גם בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו כבר התקדמות. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני מצטער שאני מתפרץ ובטח יהיה לנו זמן להגיד את ההערות אבל אתם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אתה חצי יועץ. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אתם מתייחסים לזה כאילו זה עולם של משחק מחשב. אתם יודעים כמה פעמים רוצים לקדם את הפרויקטים והיתר הבנייה לא יוצא תוך שנה לא בגללנו אלא בגלל שהרשות דרשה עוד דרישה או בגלל שהבנקים דרשו שכל בעלי הדירות יחתמו מחדש על ייפוי כוח. אי אפשר לקבוע את זה שרירותית. לכן לא סתם בחוק פינוי-בינוי וחוק עידוד, רוב אבני הדרך התייחסו בעיקר במה שתלוי בדיירים שלא חתמו תוך מועד מסוים. הייתה שם התייחסות לתוכנית שהוגשה ושם זה נגמר מתוך הבנה בדיונים עצמם שיש הרבה אחריות גם לרשות וגם למשרד התכנון לקדם את - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נכון. מה הוא מציע? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין דבר כזה כמו שהם מציעים. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אי אפשר לקבוע שתוך שנה שניתן להוציא - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ישי, אנחנו בתוכנית פלוס היתר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כל המטרה של הצעת החוק הזו ושל כל הפרקים שקראנו עד עכשיו היא להוריד כמה שיותר סרבול בתהליכים היזם צריך לעשות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה זה מוסיף המון. אני יודע. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אתם יודעים כמה זמן לוקח היום להוציא צו התחלת עבודה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או למשל תוכנית בינוי לפי שביעות רצונו של המהנדס. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> יש יזמים שמתחננים להוציא כבר היתרים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> קציבת הזמנים היא לעניין ההטבה. באותה מידה יכולה לא להיות הטבה. כרגע אני מדברים רק על תמריץ שהוא הטבה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אתם אומרים שאפשר לבטל. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ישי, אין כאן היפוך הנטל וביטול. הביטול הוא לא אוטומטי. זו אפשרות של רוב בעלי הדירות שהם סבורים שהם אחוזים כבני ערובה בפרויקט שלא מתקדם בחלוף פרק זמן מסוים לבקש לבטל. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> הם עדיין יכולים. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אתה נותן להם את הרשות הזו ברגע שחלפה שנה לפי ההצעה שלכם אם לא הוצא היתר בנייה. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> גם הם לא יעשו את זה אם לא יהיו משוכנעים שהיזם פועל כמו שצריך. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> אם יש אפשרות לעבור ליזם אחר שאולי יציע להם משהו אחר למה שלא יעשו את זה? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> יבוא יזם שיציע להם יותר תמורות אז ברור שילכו אליו. הם יודעים להגיד אם שנה זה הרבה זמן להיתר בנייה או לא? הם לא יודעים את זה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אם אתם רוצים שתוך שנה יהיה היתר בנייה והעבודות תתחלנה צריך ליווי בנקאי. מה שיקרה בסופו של דבר שרק חברות מסוימות שיש להן הון עצמי גבוה מאוד יוכלו להוציא את הפרויקט לפועל. במסגרת קציבת הזמנים כאשר יש עליהן איום שההסכם הזה יכול להיות מבוטל על ידי בעלי הדירות, הסיטואציה הזו בסופו של דבר תביא לצמצום משמעותי של החברות שיכולות להוציא את זה לפועל. השוק הוא הרבה יותר מורכב. אני יכול להבין שאם הוא לא קידם, ואת זה צריך להוכיח אם זו סיבה שתלויה בו או לא, אבל לא לקבוע באופן כזה כללי שאם תוך שנה לא הוציא היתר בנייה. ברוב המקרים לא יוצא היתר בנייה תוך שנה ולא בגלל היזמים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אבהיר. אנחנו לא חושבים שנכון לתת לדיירים - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> רק מילה אחת. כל ההערות שעלו פה עכשיו - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ישי, אני אומרת לך שצוות הוועדה לא נמצא כרגע בקשב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו עכשיו בדברי תורה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לכן עצרתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמשיכו. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> רציתי להבהיר את כוונת הממשלה כי אולי לא היינו מספיק ברורים. אם יש מחלוקת ואם אני לא ברורה אז תגידו. אנחנו לא רוצים לאפשר לחזור אחורה ליזם אחר אם לא הוציא היתר תוך שנה. ברגע שנבחר יזם הוא צריך להיות יזם למעט אם קרו מקרים קיצוניים מאוד כמו שקבוע בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חד-משמעית. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הדבר היחיד שאנחנו אומרים הוא שאחרי שעברה שנה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, מר איצקוביץ'. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אחרי שעברה שנה אין שום סיבה שהוא יהיה זכאי להטבה שלא לשלם ריבית על ה-buyout. זה הכול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא תלוי בו. הרעיון הוא טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו שהחרב הזו צריכה להיות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא מצוינת. אם זו הכוונה, זו כוונה הרבה יותר טובה ממה שחשבנו. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> שתי הכוונות מופיעות בנוסח שהצגנו, גם עניין האפשרות של הביטול וגם העניין של תוספת ריבית על סכום - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי החלק השני, כתמריץ כלכלי זו הצעה מצוינת וצריך ללבן אותה ולחדד אותה. כפי שאמר עורך דין איצקוביץ', סביר לבקש היתר תוך שנה אם מדובר בסיבות התלויות ביזם אבל במקרים רבים כפי שאנחנו יודעים זה לא תלוי ביזם. פרשת תוכנית הבינוי ששמענו עליה רבות בזמן האחרון בוועדה - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אישור היטל ההשבחה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן או כל מיני בעיות אחרות שלא תלויות ביזם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הוא נתן עוד דוגמה כמו אישור היטל השבחה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, נכון. יש עוד הרבה בעיות. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> חישוב הסכום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי אפשרות הביטול - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אבהיר. אכן הייתה חוסר הבנה בינינו. אנחנו כן מדברים על שניהם. אולי מה שצריך לעשות הוא לדבר על זמנים שונים. זמן אחד שהוא מבחינתנו הזמן הראוי או הרצוי. בחוק הזה עושים דברים רבים כדי לאפשר ליזם היתר מהר מאוד ולכן סביר שהוא יוציא תוך שנה. להיפך, קצבנו זמנים ברורים מאוד-מאוד למערכת התכנון. גם היזמים צריכים להתיישר ללוח זמנים מהיר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אכן. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה ברור. אין הטבה לאחר זמן מסוים. אגב, יכול להיות שזה צריך להיות פחות משנה. מצד שני, עילת הביטול, עקב מה שאומר עורך דין איצקוביץ', יכול להיות שזה צריך להיות זמן ארוך יותר. עדיין לא סביר שהוא יוכל להמשיך לנצח. האם שנה היא זמן שאפתני? אולי צריך יותר ואז שאלת הביטול תהיה רק בזמן שהוא באמת כבר מושך את הדיירים. אנחנו יודעים שיש תרחישי קיצון כאלה וצריך לתפוס אותם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר גמור. זה נשמע טוב יותר. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני רק רוצה להגיד הערה כללית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, ישי. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> תומר, אנחנו מקבלים פניות רבות מדיירים שמנסים להשתחרר מהתקשרויות עם יזמים. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני רוצה להגיד הערה כללית בשם ההתאחדות. אנחנו שומעים לראשונה בדיון הזה את ההצעות של הרשות להתחדשות עירונית. היה מן הראוי לבוא ולהתייעץ עם הארגון היציג של ההתאחדות לפני שמעלים אותם פה לראשנה. אנחנו התייחסנו לנוסח שפורסם ולהבנתנו המחלוקת היחידה שהייתה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני גם לא אוהב את זה, מאוד לא אוהב את זה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> הוא פרק הזמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה חיכיתם לרגע האחרון? לא כדי להתייעץ באופן רשמי איתם? הייתם צריכים גם להתייעץ בין עצמכם ואיתנו. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ככלל הממשלה לא תמיד מתאמת את הערותיה עם צדדים שלישיים אבל בכל מקרה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הכול קרה בין יום רביעי לחמישי וחמישי לראשון. אין פה כוונות רעות. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אבל ליזמים יש הערות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בשביל זה יש דיון. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו רוצים להשלים את ההערות של החלק הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה תשלים ולאחר מכן נשלים את כלל ההערות וננסה לסכם אותן לקראת סיכומים קדימה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בסדר גמור. אני מתקדם קדימה לסעיף 48(ב)(2) שכתבו בו לעניין חישוב שטח דירה יחולו הוראות. יש את ההנחיות שהשמאי הממשלתי נדרש להפיץ אז במקום אישור שר האוצר מוצע להחליף את זה באישור מנהל מס רכוש. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> סליחה, איזה סעיף? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> סעיף 48(ב)(2). << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם כוונת הממשלה היא שיפורסמו תקנות? לפי הנוסח כרגע זה נשמע כמו תקנות. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לא תקנות. אין כוונה לפרסם תקנות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כפי שהבנתי - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לאור המורכבות והעיכוב הצפוי כתוצאה מהצורך להתקין תקנות אנחנו מציעים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מבין, אני רק אומר שלפי מה שהבנו ממר בלולו הדברים האלה כבר נקבעו. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז למה אנחנו צריכים להיכנס לשאלה באישור של מי? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> החוק הזה אמור להיות נכון קדימה לכל מלחמה ולכל מתחם. לכן אחורה זה אכן לא יהיה רלוונטי כי כבר פורסמו ואושרו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, שנייה. לגבי חישוב של שטח הדירה זה נכון גם אחורה וגם קדימה. זה לא תלוי באיזו מלחמה עסקינן. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> נכון. בהצעה הנוכחית כתוב שר אוצר והמטרה הייתה לרדת דרג. חלק מגופי האוצר מוותרים פה על סמכותם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה עניינו של האוצר בקביעת שטח הדירה ואיזו מומחיות יש לו בעניין? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בסוף זה עולה כסף. כל סכום שתשים ב-buyout ועוד מעט נדבר על התוספות עולה כסף גם בריבית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מדובר בחישוב שטח דירה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כבר עכשיו בהנחיות שיצאו היו החלטות שהיו צריכים לקבל כמו האם להכניס את המרפסת או לא. מבחינתנו תשאירו את הנוסח איך שאתם פרסמתם אותו באישור שר האוצר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו הצעת הממשלה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> וזו גם ההצעה של הוועדה. אין לנו שום בעיה שהיא תישאר. זו הייתה הצעת ייעול שעלתה מהרשות שאומרת שבמקום שר שיכול לייצר עוד מגבלה נשאיר את זה במס רכוש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לך ישר למי שאומר לך כמה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בדיוק. בלי שאגף תקציבים יריבו עם חשכ"ל או גורמים אחרים. להיפך, ויתרנו. אם לא רוצים, תשאירו את הנוסח של הוועדה. אין לנו שום בעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השמאי בהתייעצות עם מנהל מס רכוש. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אם השמאי קובע בכללים - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה באישור שר האוצר. זה דורש פרסום ברשומות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תומר אומר לך - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הוא מוריד אותי להתייעצות. אני חושבת שזה לא סביר. באנו להקל. אם אתם רוצים להשאיר אז תשאירו באישור שר האוצר. הכול בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה להבין ממשרד המשפטים. אנחנו לא מדברים על - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> הנוסח המקורי השמיע תקנות. זה יסרבל אותנו מאוד. אנחנו מחליפים במקום שר האוצר בהתייעצות עם מנהל מס רכוש? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> באישור מנהל מס רכוש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא כללים אלא אלה הנחיות. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> צריך להגיד שהוא רשאי לקבוע מאפיינים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא לקבוע אלא להורות. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> משהו שיסביר שזה בעצם קביעה מקצועית שלו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנחיות פנימיות. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> ולא תקנה כמו שכתוב כאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם אומרים שזה לא יהיה בהתייעצות. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה פשוט יהיה הרבה יותר מהיר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה אתה אומר? תחליט. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אנחנו עומדים על הסכמה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שאתה מחליט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רואה את הבעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> טוב, אז בהסכמה. ההסכמה תינתן תוך 21 יום ואם לא ניתנה אז רואים אותה כאילו היא ניתנה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני ממשיך. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אפשר להעיר לגבי הסעיף הזה? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כן, גילי. זה שלך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי זה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> גילי בלולו, השמאי הממשלתי. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> כתוב שהשמאי הממשלתי רשאי באישור שר האוצר ומנהל מס רכוש לקבוע כללים או הוראות לפי סעיף קטן זה. זה לא הכוונה רק לגבי השטח. הכוונה כמו שנאמר האם לכלול מרפסת או לא, האם לכלול חניה או לא. יכול להשתמע שהכללים הם רק לגבי השטח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה אתה מתכוון? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני מדבר על כל העקרונות של ה-buyout. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הכוונה עקרונות? תסביר. הנוסח כרגע לא משמיע את מה שאתה אומר. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> הוא מתייחס לסעיף הקטן הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה אתה מבקש שיהיה כתוב? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לגבי השטח זה די ברור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מר בלולו, תגיד מה אתה מבקש שיהיה רשום. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אני אחדד שהפסקה הזו מתייחסת לכל הסעיף הקטן שמדבר על כל מאפייני הדירה כמו שטח ומאפיינים נוספים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בסדר, זה מצוין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בסדר? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> זה לא רק לגבי השטח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אומר שלא ישתמע שזה רק ספירת מטרים. זה הכול. הוא צודק מאה אחוז. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מלבד באישור מנהל מס רכוש והערות נוסח זה הנוסח מקובל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנוסח לא שונה למעט במקום שר האוצר יהיה בהסכמת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יהיו מספר שינויים. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> צריך להימנע מהביטוי לקבוע בכללים כי אז שזה נשמע חקיקת משנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שזה לא ישמע תקנות? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> כן. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> צריך להורות בהנחיות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להורות בהנחיות וההסכמה תינתן כמו שאמרתי תוך 21 יום - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מסכים. אם זה תקנות אז זה עוד "אמברקס" בדרך. הלאה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני ממשיך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גיל, מתי שאתה רוצה אתה יכול להתערב. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> גילי, אתה רוצה להתייחס לסעיף הזה או שאני אמשיך? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אפשר לחזור אחורה לגבי סעיף 48(א) ולוחות הזמנים. אפשר להעיר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, דבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה הזמן. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> מדברים על 30 יום ממועד ההכרזה מצד אחד ומצד השני מדברים שתוך 20 ימים בעלי הדירות רשאים להמציא בפנינו כל מיני מסכמים שרלוונטיים לגביהם ביחס לשומה. 20 יום זה זמן קצר מדי. אם מבקשים מאיתנו 20 יום אז צריך לתת לפחות - - - אני מציע לקבוע לתת לבעלי הדירות 14 יום להגיש את המסמכים שרלוונטיים לגביהם ואנחנו ניתן 30 יום מיום הגשת המסמכים או 30 יום אם הם לא הגישו מסמכים לפי המאוחר. זאת אומרת שלכל המאוחר זה יהיה 44 יום. אני רוצה שאחרי שהוגשו בפניי כל המסמכים יהיו לי 30 יום לבצע את השומה. אחרת זה מעכב אותי. אני צריך לבחון את המסמכים, להתייחס אליהם, לבדוק אותם ולנמק. כל הדברים האלה לוקחים זמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מציע לתת 14 יום לדיירים. למי שלא הגיש הוא צריך לתת לו שומה תוך 30 ימים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהצעה הממשלתית היה 20 ועכשיו הוא רוצה 30. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> צריך להבין ש-45 ימים האלה משפיעים על כל התהליך. מי שרוצה לבחור ב-buyout - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> חברים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תן לו לייצג את עצמו, שנייה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני את עצמי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הוא את עצמו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> רציתי פעם לייצג את עצמי כדי לראות איך זה הולך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עשית את זה קודם אם לא שמת לב. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא ייצגתי את עצמי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסיבוב הקודם. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הצגתי את מה שמרשיי לא הרשו לי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ייצגת את עצמך. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> כרגע יש 90 ימים לבעלי דירות להחליט האם בוחרים בחלופת היציאה שמתבססת על אותה שומה שאתה אמור להם. ברגע שאנחנו מאריכים את הזמן של השומה אנחנו מקצרים את הזמן שנותר לדיירים לשקול בכבוד ראש את התמורות שמציעים להם. לכן זה בעייתי מאוד להאריך את זה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לזה צריך גם להוסיף את ההוראה שקבענו לעניין עסקאות קודמות שאפשר לעבור מעסקה קודמת ל-buyout כעבור 45 ימים. גם בשביל זה צריך לדעת מה השומה כדי לדעת אם רוצים לעבור או לא. לכן זה גוזר גם על זה וגם על זה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> חוץ מזה גם בממשלתית היו 20 ימים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> חברים, אני מבין את זה. הכול טוב ויפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אומר שטכנית לא אוכל לעשות את זה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אם רוצים שאני אתייחס לטענות שמגישים בפניי צריך לתת לי זמן לבחון את הטענות, להתייחס אליהם ולנמק בשומה את ההתייחסות. לוחות הזמנים אינם סבירים. אני מציע לתת לבעל הדירה 14 יום להגיש את הטענות בפניי. לכל המאוחר 14 יום. אם הוא לא הגיש אני אתן את השומה תוך 30 יום. אם הגיש תוך 14 יום אז אני אתן את השומה תוך 30 יום מרגע שהוגש בפניי המסמך האחרון. זו ההצעה שלי לתיקון. לוחות הזמנים הם לא סבירים. אל תשכחו שיכולים להכריז על כמה מתחמים במקביל. אני אומנם אפעיל שמאים רבים מאוד אבל אני צריך לראות בראייה רוחבית שכל השומות מתבצעות לפי העקרונות ושאין סטיות. לפעמים יש לנו עבודה רבה מאוד וצריך לתת לנו זמן סביר להתייחס ברצינות לכל הטענות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בנוסח הממשלתית היה לך 20 יום. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר מה? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני לא בטוח שמי שכתב 20 יום התייעץ איתי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> בטוח שראית את הנוסח, גילי. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> צריך להיות סבירים. בסוף השומות צריכות להיות רציניות. היה לנו ניסיון קודם מבאר שבע. עשינו סוג של פיילוט של buyout. אני לא אומר שאני לא עומד בלוחות זמנים אבל ברגע שאני תלוי במישהו אחר שיגיש לי מסמכים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גיל, מכובדי. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> צריך לתת זמן סביר להתייחס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גיל, מכובדי. שמענו בקשב רב ואנחנו גם מבינים. נצטרך למצוא פה פתרון. החשש שלנו הוא לא להגדיל את הברוטו של כל התהליך. זו בדיוק הבעיה. השאלה אם אתה יודע להראות איפה להאריך אז אולי אתה יודע להראות לי איפה לקצר בחלק אחר. כנראה זה יהיה מוגזם מבחינתי לבקש את זה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אם תיתן להם שבוע זה בסדר. אם תיתן להם רק שבוע אז זה יאריך את התהליך בשבוע. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תן להם יומיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, זינגר. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> למה שבוע? לא הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש להם היום עשרה ימים? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אולי ניתן להם עשרה ימים לדיירים. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> 20. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אולי ניתן לדיירים עשרה ימים להגיש את הטענות שלהם ואז לכל היותר זה יתארך בעשרה ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה אחת. בוא נרגיע. הם יודעים את הזמן המוקצב להם. הם יאספו את המסמכים קודם. אף אחד לא - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> הם לא יודעים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כאשר יהיה חוק הם ידעו שהולך להיות תהליך כזה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> הם לא יודעים כשנופל להם טיל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> כשנופל טיל. הסיטואציה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מדברת על אלה שכבר נפל עליהם. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> החוק הצופה מבט פני עתיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש להם חודשיים. הם לא מטפלים בזה לבד. לא כל אחד רץ לבד. אני חושב שלתת להם עשרה ימים זה בסדר וניתן לו תוספת של עשרה ימים. אני לא רוצה להגדיל את לוחות הזמנים ולהיות במקום נורמלי יחסית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נעשה כמו שהיה בהצעה הממשלתית – עשרה ימים ו-30 ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עשרה ו-30? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמו בהצעה הממשלתית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עשרה לתושבים ו-30 לגיל? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גיל, ארזתי לך את זה יפה ב-30. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> תודה, כבוד יושב-הראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא בגלל שאתה נחמד אלא בגלל שאתה צודק. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני מסכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי ממשיך? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אמשיך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מר התחדשות. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אהבתי. סעיף 50 - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תזכור מי נתן לך את השם הזה ראשון. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לעניין סעיף 50 ו-51 אני אציין - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> סליחה, לפני סעיף 50. לגבי סעיף 48(ב)(1), השמאי הממשלתי ישלח לבעל הדירה את שומת המקרקעין לא יאוחר מ-40 יום. אדוני, אני לא מכיר את הכתובות ואין לי יכולת להגיע לבעלי הכתובות של כל בעל דירה. אני לא מנהל מינהל קהילתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> כשמאי ממשלתי אני לא יודע - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אדוני, אדוני. מה זאת אומרת? איך אתה לא יודע את כתובת הנכס? אני לא מבין. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הוא יודע את כתובת הדירה אבל לא של בעל הדירה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> מאיפה אני יודע לפי נסח רישום? כתוב לי שם אדם אבל מאיפה אני יודע איפה הוא גר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא צודק. אין לו מרשם אוכלוסין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש לו גישה למרשם האוכלוסין. אני לא מבין. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> כתבנו התייחסות אם אתה לא יכול למצוא אותו בשקידה סבירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אתה צריך לפעול בשקידה סבירה למצוא אותו, כלומר לפנות לרשות האוכלוסין. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אם לצורך העניין הוא הגיש לך הערות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה מפילים את זה עליו? למה לא לתת את זה לרשות להתחדשות? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני אגיד לכם מה אני מציע כחלופה. ייקח לי זמן להתחיל לאתר. זו התעסקות ואני רוצה להתעסק רק בשומות. אני מציע שאני אשלח את כל השומות לוועדה המקומית וזו תפיץ אותה לדיירים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה פתאום. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> יש לה מנהל קהילתי והיא בקשר עם הדיירים. היא יודעת להפיץ להם את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני יכול לשלוח את זה במעטפות חתומות שהם יסתכלו עליהן אבל היא תהיה הכתובת כי אני לא יודע להגיע לכל בעל דירה. אם פינו את בעלי הדירות אז איפה אני אמצא אותם? איך נדע מי הם? אם הדייר הוא שוכר או לא שוכר. אני לא יודע להתעסק עם זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא צודק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שהרשות המקומית תעשה את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אומר שכל מה שיש לו ביד - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> או שהוא יעביר לרשות המקומית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה פתאום? היא תגיד שהכול אצלי ומי שרוצה שיבוא לקחת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסוף הם עומדים מול התושבים. זה בדיוק העניין. אם רשות מקומית הולכת לתת בעיטות לאנשים שגרים שם אז כל החוק הזה לטמיון. ברור שהרשות המקומית מכוונת לייצג אותם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הממשלה הציעה? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> שיפרסמו את זה במשרדים של הרשות המקומית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נו, באמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סתם לפרסם את זה? אם אני מטיל - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אדוני, לא בטוח שהרשות יודעת איפה הם בכלל. יכול להיות שהם עברו לדיור חלופי בעיר אחרת בכלל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם רשות לא יודעת אז הוא בחיים לא ידע גם בגלגול הבא. שנית, אם רשות לא יודעת איפה אנשים נמצאים באותו זמן כשהם מתחילים לרוץ עם כזה דבר והיא מתכללת את העניין הזה אז למה צריך חוק בכלל? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני מזכיר את סעיף 15(א) רבתי לחוק שעוסק במידה רבה בחובות של הרשות המקומית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תכניסו את זה שם. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בכל הקשור לחלופות היציאה ובצורך שלה להיות גורם מתווך של אינפורמציה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אני אעלה להם קצת את היטל השבחה? לפחות שיהיה על מה לשלם להם על העבודה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אני מזכירה שהטלנו כבר חובה - - - הסיכום היה שהם יצטרכו לתת הודעה אישית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ככול שניתן. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> במועד מוקדם ללא קשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על התוכנית? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> גם ההכרזה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> על ההכרזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על ההכרזה. נכון. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> כבר אז הם אמורים למצוא את הכתובות והפרטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הזום פתוח? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> את צריכה לקחת בחשבון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש מישהו מהרשויות המקומיות שרוצה להגיב, בבקשה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> נציגי החשכ"ל העירו שהם לא מצליחים לדבר קודם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהקשר הזה זה פשוט מאוד. יש כתובת במרשם האוכלוסין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי רוצה להגיב? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם הרשות המקומית לא תמצא אותם. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> ישי מבת ים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, ישי מבת ים. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> יושב-ראש, אני ממשיך ממה שאתה אמרת לפני דקה שהרשות המקומית מתכללת את האירוע ומצפים ממנה להכיר לפרטי פרטים את האנשים ואת המרחב. זה באמת המצב. מתוך המקום הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אמרתי גם עוד דבר שיכול להיות שאני אשלם לכם שכר טרחה בתוך היטל ההשבחה. עזוב, דבר איתי על זה. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> בגלל המורכבות של האירוע, כולנו מבינים את החשיבות של פעולה מהירה ככול שניתן. אין מה לעשות, חלק מהצורך לעשות את הדברים בצורה מהירה הוא לצמצם שחקנים. אני מבין את הרגישות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הוא מציע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד עכשיו דיברת מצוין. מה אתה מציע? << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> אנחנו כרשות מקומית רואים את עצמנו כמי שיכולים לעשות את המהלך הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מעולה. גמרנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> ולהיות יזם שיקום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סגור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיב לי, כבוד המהנדס. אני אוהב לדבר ישר וברור. אני חושב שמה שעשיתם היום הייתה טעות פטאלית שלכם בצורה שעשיתם . בכל מקום שמהנדס מתחיל לדבר כמו ראש עיר אז זו בעיה. ראש עיר ידבר כמו ראש עיר. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> לא דיברתי כמו ראש עיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיב לי. תקשיב לי טוב. אולי לא עשיתם גוגל ואתם לא מכירים אותי ואתם לא מכירים את החשיבה שלי. אני בא לדבר הזה באמת הכי - - - אני אמרתי את דעתי בבוקר על היטל ההשבחה כי אני חושב על זה באופן רחב. אני לא אומר שהכרעתי ולא אמרתי שלא אשמע. בינתיים חוץ מזה לא שמעתי דבר מעבר לאיומים שימשכו את החוק. מי שמאיים לא מאיים עליי. אתה איש מקצוע. כאשר יעלה ראש העיר ואני אצפה שהוא יעלה - - - השר שבגללו ראש העיר לא יכול היה להגיע לדיון בבוקר הגיע לסיור אחר הצוהריים. אז למה ראש העיר לא היה בבוקר. חבל. הוא היה צריך לייצג כמה דברים שאני ביקשתי שישים אותו על השולחן. לא בשבילו אלא בשביל הרשויות המקומית בתור אחד מייצג את השלטון המקומי ומבין בעניין. אין כמוהו שמבין כל כך טוב. אני שואל עכשיו שאלה אחרת ויכול להיות שזה גם לא למהנדס העיר. אני לא יודע. אנחנו רוצים לדון בתכלול של הדבר הזה בלי קשר לעניינים האחרים שאתם יכולים לעלות אותם בפני עצמם לדיון ולהחלטות. בנוגע לתכלול, דיברנו אז למשל על נושא הרווחה. מה ענו בעניין הזה? ענו בעניין הזה שלרשות המקומית יש צוות שיסתכל על האנשים וכולי. רשות עירונית שאין לה חברה כלכלית שהיא לא אתם – אני לא יודע אם עוד יש לכם חברה כלכלית אבל נגיד שכן – אם רשות עירונית שאין לה חברה כלכלית לא יודעת לטפל באוכלוסייה והיא רק שותפה בתוכנית וזה הכול אז במקרה כזה כל בסיס החוק, כל הנאומים בהתחלה וכל הרצון הוא אחר. משהו מתפספס לכולכם. חבל שאני צריך להגיד את זה בפומבי. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> אמרנו החוק יאפשר את זה וייתן לרשות המקומית את הזכות הראשונית כפי שהחוק מציע בהליכי התכנון עצמם. לא אמרנו שכל רשות תדרוש את זה בהכרח אבל צריך לתת את האלטרנטיבה לרשות שרוצה לקחת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על מה אתה מדבר? על מה אתה עונה לי? על החברה הכלכלית? על להיות יזם? << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מדבר איתך על זה. אני מדבר איתך בהנחה שאין יזם ושראש העיר הוא היזם של הדבר לא באמצעות חברה שהיא חברה קבלנית או חברה יזמית אלא שהוא היזם בגלל שהוא ראש העיר. ראש העיר מתכלל את כל האירועים אצלו גם אם הוא עובד - - - << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> אנחנו נעשה את ההסכמים עם הדיירים, אנחנו נעשה את תהליך ה-buyout - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא שומע אותך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא מקשיב לי. אולי מנהל ההתחדשות העירונית שלך רוצה לומר משהו? << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> זה מה שאנחנו מציעים. זה מה שיגרום לדברים לזוז בקצב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. הבנתי. רק זה יגרום לדברים לזוז. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> יושב-הראש, זו עמדתנו. אני משקף לך את עמדתנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה משקף לי עוד כמה דברים שאני לא רוצה להגיד אותם עכשיו. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> סוגייה נוספת היא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנייה. אנחנו לא עוסקים בזה אלא אנחנו באמצע בהערות של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. לגבי הנושא של המצאת השומות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נקבע בחוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מציע לכם פתרון. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אתם מקריאים עוד הסוף, כי יש הרבה הערות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מר אלטשולר עוד לא סיים. לגבי הערתו של מר בלולו - - - << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אנחנו כבר איבדנו את - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נעשה את זה בצורה מסודרת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מכל מקום לגבי המצאת השומות, יש כאן שתי אוכלוסיות שתי ברורות – אוכלוסיית נפגעים ואוכלוסיית לא נפגעים של הבניינים הירוקים. לגבי אוכלוסיית הנפגעים, מי שיש בידו את כל המידע – אבל כל המידע – הוא מס רכוש. יש לו את כל מי שהגיש תביעה שנגרם לו נזק. בידי מס רכוש יש את כל הפרטים, איפה הוא נמצא ואיך אפשר לדבר איתו. הוא צריך לעשות את זה. לגבי אלה שלא נפגעו בכלל יש מען רשום במרשם האוכלוסין. הם לא עזבו את מענם ולכן יפנו לפי המען במרשם האוכלוסין. מס רכוש לשמאי הממשלתי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל למי גיל יעביר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השמאי הממשלתי יקבל ממס רכוש את הרשימה של הבניינים הכתומים ויעביר לפי הרשימה הזו. לגבי הבניינים הירוקים הם יפנו לפי מרשם האוכלוסין. פשוט מאוד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לא כזה פשוט. אנחנו יודעים מה הכתובת של הבניינים הכתומים אבל אנחנו לא יודעים לאיפה הם עברו לגור עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם לא הגישו לך תביעה? הם הגישו לך תביעה וכתבו איך ליצור איתם קשר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל הם עברו דירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל הם כתבו לך איפה הם נמצאים כדי שתיצור איתם קשר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא כולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תאמין לי שאתה תדע בכל זמן נתון איפה נמצא מי שהגיש לך תביעה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא יודע איפה הוא נמצא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך אתה מדבר איתו? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מתכתב איתו במייל. אני לא יודע איפה נמצא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז תשלח במייל בכתובת שהוא נתן לך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו לא נצליח לעשות את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה לא תצליח לעשות את זה? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> סליחה, תומר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע. מי מדבר? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> השמאי הממשלתי הראשי. יש לי נסח אישור. בסוף כתוב לי מאן דהו. יכול להיות שהוא נמצא בדיור מוגן. אני לא יודע איפה הוא נמצא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל מנהל מס רכוש יודע. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> צריך דרכי התקשרות. לא צריך לדעת איפה הוא פיזית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי דרכי ההתקשרות שהוא מסר. אנחנו נגיד במפורש, ותקן אותי מר דהן אם אני טועה, בהגשת תביעה למס רכוש ההודעה צריכה להיות מוגשת תוך שבועיים, כידוע. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בתוך השבועיים האלה הוא גם חייב למסור פרטי התקשרות איתו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא, הוא עבר כבר ארבע דירות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה רוצה ליצור איתו קשר. איך אתה יוצר איתו קשר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כרגע אין לי על מה ליצור איתו קשר. שילמתי לו את התכולה בצורה מלאה. אני לא אמור ליצור איתו קשר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא מסר לך פרטי התקשרות, נכון? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> מה עם שכר דירה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שכר הדירה כבר שולם. אני לא בטוח - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה כבר שולם? הוא משולם כל חודש. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא כל חודש. אנחנו נותנים שנה מראש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא משנה. מה זה משנה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא בטוח - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא נתן לך פרטים איך להגיע אליו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אנחנו לא נעשה את הדיון הזה כאן. אני חושב שהפרטים שנמצאים בידי מס רכוש ובידי העירייה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם מספיקים. הם לא ידעו לעבוד ביחד בעניין אז כל הדבר הזה לוט בערפל. אנחנו נקבע בנוסח איך שנקבע. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אדוני, מוטל עליי כשמאי ממשלתי לברר את זה מול - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא לברר. אתה תקבל רשימה מסודרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה תקבל פרטים ותצטרך לתת השומה וזה יעבור הלאה ולא דרכך. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> כרגע החוק מטיל את זה עליי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע זה כרגע ולא עוד שעה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בסדר. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה תראה את הנוסח הסופי ואז אני מקווה שזה ייתן תשובות לדבר הזה. ניצן פלדמן, רצית לומר משהו? << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> כן. רציתי לומר דברים. עברנו כבר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, נשמע עד הסוף . אין לכם סבלנות. אם לי יש אז גם לכם צריכה להיות. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> יש סבלנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התחדשות עירונית, תמשיך. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אמשיך אבל אני אגיד לגבי הנושא הזה. כזכור יש סעיף 15א רבתי להצעת החוק שמדבר על כך שבמסגרת פרסום המידע לציבור הרשות המקומית צריכה למסור לציבור פרטים על המנגנון ה-buyout, גם על האפשרות להגיש השגה לשומה וגם לגבי הזכות להגיש אותה. כל הדברים האלה כבר נמצאים שם. במסגרת הבירורים שהוועדה ביקשה לערוך כבר אמרנו שלרשות המקומית יש נגישות לנתוני המרשם. אני חושב שהמקום לפתור את זה הוא במסגרת הוראות סעיף 15א. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו רוצים את נתוני מס רכוש ולא את נתוני המרשם. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בכל מקרה, אני אשמח להמשיך. אני בסעיף 50. לגבי הרישא של סעיף 50 ולגבי 51, קובעים שם מספר מועדים שונים – 90 יום, 30 יום, 80 יום. כולם אמורים להיות 90 ימים ואני אסביר למה. מדובר בעצם באותו פרק זמן שנדרש מהרגע שברור שצריך לבצע buyout ועד להשלמה שלו בפועל כולל סילוק של שעבודים קודמים למשל אם על הדירה רובצת משכנתא או שהיא משועבדת לצד ג'. יש פה כל מיני פרוצדורת שנדרשות לצורך העברת הכספים ורישום הביטחונות החלופיים לטובת מס רכוש. לכן אין הבדל במקרה הזה בין אותם 90 יום שנדרשים במקרה שבו מדובר בביצוע חלופת היציאה לאחר אישור יזם שיקום ולבין האם זה לאחר הפקדת תוכנית או לאחר מועד אחר. גם לגבי העברת הכספים ממס רכוש, היא לא צריכה להתבצע תוך 80 ימים אלא היא צריכה להתבצע בתוך 90 ימים. זה אותם תהליכים שקורים זה כנגד זה. אפשר להמשיך? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שיסיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תרשמו את הנקודות האלה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני חוזר. אותם 90 ימים שמוזכרים בסעיף 50(א) צריכים להיות 90 ימים בכל המקרים. גם בסעיף 51(א) לא מדובר ב-80 ימים אלא אותם 90 ימים שנדרשים בשביל להחליף את הביטחונות בביטחונות חלופיים ולהעביר את הכספים. הוועדה ביקשה להקדים את מועד ביצוע חלופת היציאה לאחר הפקדת תוכנית וזה כמובן מגביר את הסיכונים שדיברנו עליהם קודם. אני רק מציין את זה. מעבר לזה בסעיף 51(א)(2) כתוב והתייחסנו לזה קודם לכן שבמועד אישור היזם כיזם שיקום הוא צריך להציג את אישור מנהל מס רכוש. כבר אמרנו שנפרסם את התנאים. צריך למחוק את המילים שנקבעו בתוספת השנייה כי התוספת לא רלוונטית. היא התייחסה לאישורו של יזם כיזם כשיר. לגבי סעיף קטן 4 אנחנו מבקשים להחזיר את המילים להנחת דעתו של מנהל מס רכוש. גם הערובות והביטחונות יפורטו באותן נוהל שיפורסם לציבור מיד לאחר חקיקת החוק ואנחנו כמובן גם נשמח להציג אותו עוד קודם לכן. עבודת המטה כבר נעשתה, כמו שנאמר. לגבי סעיף 51(ב)(1), אני חוזר כאן אחורה למה שאמרנו לגבי יזם שמשתהה בהוצאת היתר בנייה או בביצוע הפרויקט בפועל. הוזכר גם הנושא התמריצי של הטלת ריבית. תמר גם התייחסה לזה קודם לכן. אנחנו מציעים להוסיף חיוב של היזם בתשלום ריבית ככול שהוא לא הוציא היתר בנייה בתוך לוחות הזמנים שנקבע בין אם זה 12 חודשים או 24 חודשים. צריך להכריע לגבי סוגיית משך הזמן שנדרש ממועד אישורה של התוכנית. אנחנו מציעים להוסיף חיוב גם אם הוא לא החל בעבודות הבנייה בהתאם להיתר שכבר ניתן לו בתוך פרק זה של שמונה או 12 חודשים כפי שיוחלט ממועד מתן היתר. לכן אנחנו רוצים להוסיף לסעיף על אף האמור לא ניתן היתר בנייה תוך 12 חודשים ממועד אישורה של התוכנית או לא החלו עבודות הבנייה בהתאם להיתר שניתן תוך שמונה חודשים ממתן ההיתר יחזיר היזם את הסכום האמור בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק מס רכוש וקרן הפיצויים החל ממועד חלוף התקופה האמורה ועד מועד תשלום בפועל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתי הוא צריך להחזיר? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לימים כאשר הוא יחזיר את סכום המימון בסוף התקופה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לימים? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> על תקופת האיחור בלבד תהיה צבירה של ריבית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה את כל זה בנוסח? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מוצע להוסיף את זה לנוסח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> טוב. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לגבי שווי דירה התמורה בסיפה של אותו סעיף קטן כתוב כפי שקבע שמאי מקרקעין מטעם מנהל מס רכוש. הייתה כאן בקשה של השמאי הממשלתי. מדובר בשמאי מטעם השמאי הממשלתי. זה מתואם גם מס רכוש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> מטעם השמאי הממשלתי? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> שמאי מטעם השמאי הממשלתי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא קובע את השלב הראשון ועדיף שהוא יקבע את השלב השני. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לגבי סעיף 52, אני מעיר כאן הערה שהמתייחסת להגדרה שהצענו להכניס גם להתחלה בנוגע לתקרת סכום ההשתתפות, וזה נאמר כבר לפרוטוקול גם בדיונים הקודמים, שהיא כוללת את עלות הנזק. עלות הנזק הכוללת כוללת גם את תשלומי שכר הדירה בהתאם לפרק הזמן של משך העבודות הנדרש לפי קביעת מהנדס מס רכוש. בהתאם לכך אנחנו הצענו גם למעלה במסגרת השיקולים שהצוות שוקל בהכרזתו להוסיף שם או בפרק הגדרות הגדרה לעניין עלות הנזק הכוללת שכוללת את הנזק המצרפי שנגרם לכלל המבנים לרבות הוצאות השכירות בגין התקופה שאושרה על ידי מנהל מס רכוש. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אני אסביר מה שרשום פה בסעיף. סכום ההשתתפות לא יעלה על הוצאות שיקום הנזק כהגדרתן בתקנות מס ורכוש וקרן פיצויים משנת 1973. משמעות של הוצאות שיקום הנזק בתוך התקנות היא שהן כוללות את כל ההוצאות כולן או מקצתן. הדבר כולל גם את הוצאות מימון שכר הדירה וכל ההוצאות מכל סוג שהוא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכן לא צריך להוסיף את מה שאמר מר אלטשולר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין בעיה, רק שזה יהיה רשום בפרוטוקול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר גמור. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> זו תהיה תמונת ראי של חוות הדעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההערה ברורה אבל כפי שאמרה - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> שכר הדירה לפי התקופה שהם העריכו. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> פה אין ספק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ברור. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> עד כאן לפרק זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש מעט הערות. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> כל ההערות כולל תיקוני הנוסח המוצעים נמצאים אצלכם גם במייל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. קודם כול, נתחיל מאלו שנוכחים כאן. משרדי ממשלה שנוכחים כאן רוצים להגיב? כרמית? בסדר. בזום? נתחיל עם ניצן. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> רגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ניצן פלדמן? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אדייק תוך כדי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל אם יש לכם הערות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני מדייקת דבר אחד לעניין קציבת לוחות זמנים ליזם. זה צריך להיות עד בקשה להיתר ולא היתר. אז זה מוריד חלק החשש. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לגבי הריבית? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מדובר בבקשה להיתר והתחלת עבודות. אלה שני השלבים הרלוונטיים לבחינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. נתחיל עם ניצן. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> תודה רבה, אדוני. קודם כול אני חייבת להגיד שאני פעם ראשונה שומעת את התיקונים האלה אז אנחנו צריכים ללמוד אותם ולהגיב. יש לי הערה אחת. אני לא מבינה איך חושבים שתוך שנה שאפשר לקבל היתר בנייה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לבקש היתר. גברת פלדמן, הם תיקנו כרגע שהם מדברים על שנה להגשת בקשה להיתר. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> בכל המובנים? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אנחנו קשובים. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> גם לביטול הסכם או רק לעניין הריבית? לא הבנתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כרגע אנחנו מדברים רק לעניין הריבית. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> רק לעניין הריבית כרגע. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> הבנתי. גם לתת אפשרות לבטל הסכם תוך שנה הוא לא להכיר את המציאות. היום המציאות היא שלוקח להוציא היתר בנייה שלוש שנים. אישור תחילת עבודות בין חודשיים לבין חצי שנה. אני אשמח להגיב באופן מסודר אחרי שאנחנו נראה את הנוסחים וכל התוספות, הערות והשינויים שהוצגו עכשיו. אני מנסה להבין אם יש טעם להעיר לסעיפים עצמם אחרי כל השינויים האלה. זו שאלה לוועדה. האם להגיב לסעיפים עצמם כמו שהם פורסמו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להגיב. כל הצדדים מעירים את הערותיהם ובסוף הוועדה תצטרך לגבש העמדה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> מצוין. קודם כול אני אנסה להיות תמציתית בנקודות העיקריות. כל מה שקשור לתמורה מוגדלת ולבדיקת הכדאיות הכלכלית, הכול חייב להיות מסונכרן. יש פה בעיה שכל פעם זורקים לי מועדים אחרים. צריך לראות שהכול מסונכרן מכמה מבחינות. בדיקת הכדאיות הכלכלית חייבת להיות בשלב הראשון. אני מתכוונת שהיזם צריך לדעת אם מס רכוש הולך להשלים פה כסף או לא וזה חייב להיות בשלב מאוד התחלתי של בדיקת הכדאיות הכלכלית. חייבים לסנכרן פה את הכול אחרת יזם יצא לדרך ומס רכוש יגיד אחר כך שזה לא כדאי ואני לא נותן. יהיו פה ויכוחים. אז מבקשת לסנכרן את המועדים איתם. זו הערה עקרונית מבחינתנו. בנוגע לעסקאות קודמות בסעיף 42ג(2), קודם דנו אפשרות להגדיל את היטל ההשבחה. זה לא מה שכתוב עכשיו בנוסח אבל אם במקרה יתקנו את הנוסח, וכמובן שאנחנו נגד, שתהיה אפשרות לרשויות המקומיות להגדיל את היטל ההשבחה הקיים אז חייבים לדעת את זה לפני נקודת היציאה שקיימת בסעיף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע היטל ההשבחה עוד לא נקבע. היה דיון בבוקר - - - << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אמרתי שאם במקרה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו על השינוי באחוז הרגיל. דיברנו שזה יכול להיות רק כלפי מטה ולא כלפי מעלה. אם זה יהיה כך אז מה את מבקשת? << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אני לא מבקשת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה לא יהיה כך אז מה את מבקשת? << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אם זה לא יהיה כך אז זה חייב להיות לפני נקודת היציאה של היזם - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> כלומר לפני 45 ימים. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> בדיוק. לגבי סעיף 53(א), או שלא הבנתי את הסעיף או שלא ברור למה לבטל את ההכרזה ברגע שיזם שיקום - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עוד לא הוקרא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד לא הוקרא. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> סליחה, קפצתי. סעיף 49 הוקרא, נכון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אנחנו מבקשים לתת אפשרות גם ליזם להשיג על השומה שנקבעה ולא רק לבעל הדירה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> למה שיזם שישיג? << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> מה זאת אומרת? בסוף היזם משלם את הכסף הזה. מי שמשלם בסוף הוא היזם. הוא צריך להבין את הכדאיות, מה השווי האמיתי והוא גם חייב שתהיה לו את האפשרות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מוסיף לי עוד כמה ימים? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אני לא חושבת שהיזם - - - << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> זה במסגרת עשרה ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה עניין של בעל הדירה אבל בסוף יש יזם שנכנס לנעלי בעלי הדירות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> והוא משלם את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מקבל ייפוי כוח. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> לא בטוח שיש בשלב הזה של השומה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא יכול לקבל ייפוי כוח לייצג אותו בשומה. אני חושבת שעושים את זה גם היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא אומרת שעושים את זה גם היום. הוא נותן לו ייפוי כוח לייצג אותו בשומה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה משהו אחר. אם הוא נותן לו ייפוי כוח אז הכול טוב. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> זה לא צריך לכתוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הכול טוב. הממשלה, מה עמדתכם לגבי העניין הזה? זו שאלה מעניינת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם שמעתם. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> גם בהצעה הממשלתית לא הייתה אפשרות השגה של היזם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זו שאלה של תהליך וזמנים. זה הכול. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> עכשיו אמרתם שהוא יהיה חייב בריבית ויש מצבים שהוא יהיה חייב להחזיר את השווי הזה בדיוק. צריך לתת לו את האפשרות להתייחס לשומה שנעשתה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> עמדתנו היא שזה לא יכול לתקוע את התהליך. אם זה אומר שזה עכשיו מאריך את תקופה ומייצר עוד מנגנון השגות אז זה מורכב. אכן בהצעה הממשלתית היה יותר זמן ויותר מורכבות. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אנחנו לא מדברים על יזם ספציפי. אנחנו מדברים על עשרות יזמים שיכול להיות שמתעניינים בפרויקט. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה שלב שעוד אין יזם שיקום. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> לדייר יש דירה ספציפית ואז עשרות יזמים מבקשים להוריד את השומה של דירתו? אולי יש להם הרבה יותר כוחות - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אולי אנסה לצמצם את - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שבעל דירה, וקמיניץ תבדוק גם אתה - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הוא גם בעל האינטרס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, במקרה שיש יזם בעל הדירה נותן ייפוי כוח ליזם שייצג אותו לכל דבר ועניין. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אגיד שני דברים. קודם כול, בעל הדירה הוא הנהנה העיקרי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תחשקי אותי. אני רוצה לשמוע מה הבעיה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אבל מהצד השני, המדינה משלמת בעצמה על ה-buyout. היא משלמת את הריבית ולוקחת עליו סיכון. לכן היה לנו חשוב כל כך בסעיפים הקודמים לוודא שיש שם מנגנון שרואה כסף. גם המדינה לא רוצה לפזר buyout גבוה ככול הניתן. אין פה תמריץ לעשות עוול. להיפך. היזם והמדינה מתכוונים לטוב ולא אמור להיות חשש. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> השמאי הממשלתי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אי אפשר לשמוע את כולם. אתה דוהר קדימה. זה לא עובד כך. אתה שומע את עצמך וזהו. קמיניץ, שמעת את מה שאמרתי? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> כן. זו עוד אחת מהערות הנקודתיות כאשר יש הערות רבות אחרות. חייבים לראות קודם את הנוסח כי צריך להסתנכרן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה תראה קודם את הנוסח. אתה מדבר איתך כרגע על המהות. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני אגיד למה זה חשוב בנוגע לנקודה הזו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תגיד נאום. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני מדבר רק הנקודה של ההשגה. בסוף יזם שהוכרז יזם שיקום מחויב לרכוש ולתת את אופציית ה-buyout. הוא מחויב לה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> מעצם זה שהוא מחויב לה הוא גם צריך לשלם את הסכום שיקבע בדיוק. אגב, לא כל כך ברור מתי מוגשת השגה אבל הוא צריך לשלם בדיוק את הסכום שנקבע בשומה או בהשגה ועל זה הוא יהיה חייב בריבית כעבור שנה שעל לא עוול בכפו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולכן? לתת אופציה לכל יזם? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הוא לא יהיה מחויב כי הוא ירוץ לבקש בקשה להיתר תוך שנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תדברי. עכשיו הוא מדבר איתי. איך אתה פותר את הדבר הזה? התעניינו כמה יזמים. זה לא ייגמר. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> מה הכוונה התעניינו כמה יזמים? לפי ה-flow שכרגע יש - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אין עדיין יזם שיקום. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זה לפני שנבחר יזם שיקום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לפני שנבחר יזם שיקום סופי. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> יש מצבים שכבר נבחר יזם שיקום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לא. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כאשר אני אומר בעל דירה הכוונה לבעל דירה עצמו או ליזם שהוא התקשר איתו. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אחרי שנבחר יזם שיקום ואני מסתכל על הרצף - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> כבר יש שומה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כבר יש שומה. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> זה בדיוק העניין. אז הוא כבר מחויב לשומה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> כרגע אמרנו 30 יום מעת ההכרזה - - - << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> חברים, שנייה. בואו נעלה למעלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא קונה את האדם עם השומה שלו. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> בדיוק, יזם השיקום - - - << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> שנייה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שלא יתקשר איתו. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני רוצה לעלות למעלה כי דווקא ההערה הזו אולי היא פחות אקוטית אבל צריך להבין. בסוף עם כל הרצון, המדיניות של buyout היא מדיניות שהמדינה קבעה אותה והמדינה היא שיצרה את הטבה. בסופו של דבר מי צריך לשאת בהטבה הזו אחר כך הוא יזם השיקום. ברוב המצבים כנראה שהמצב לא יהיה כזה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זאת אומרת? לא הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי יישא בה אחר כך? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ודאי שהוא נושא בזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי יישא בה, ארז? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> יזם השיקום מחויב ב-buyout. הוא מחויב. הוא חייב להציע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. ה-buyout הוא תמיד פחות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא רק מחויב. ה-buyout הזה טוב לו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> לא תמיד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תמיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא תמיד אבל ברוב הפעמים. הרבה עסקאות במדינת ישראל היו נגמרות אם היה buyout בפרויקטים רבים. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני לא חושב שתמיד זה יהיה המצב. צריך לתת את האופציה. אם זה מעכב את התהליך, ואני לא רואה למה מעכב, אז אולי לא. צריך לשים לב שככול שאנחנו מקשים על אופציית ה-buyout אנחנו לא נייצר תמריצים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא מקשה. אתה לא מקשה. בסדר, תודה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אפשר להתייחס לנקודה הזו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, נחמה. היית שמח לשמוע את דעתך. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני קולו של הציבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בין היתר. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני קולו של הציבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, את יודעת שאני מכבד מאוד אבל את בין היתר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> ציבור השמאים. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> לא, קולו של ציבור הנפגעים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא אמרתי את זה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני אמרתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשביל זה יש עורכי דין שבאים רק לקלקל כל הזמן. אמרתי את האמת. העבודה שלה היא לשרת את הציבור. מעבר לזה היא משרתת גם את האנשים שהיא מייצגת. זה בסדר. מותר לה. זה מה שהיא צריכה לעשות והיא תמשיך לעשות. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לגמרי. אחרת זו הפרת אמונים. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> קודם כול, נכון. אבל תתחשבו בזה שאני לא באולם אלא בזום אז תנו לי רגע לדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו אף אחד לא מפריע לך. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני חושבת שהתבלבלנו פה קצת. בסופו של דבר ה-buyout הוא עניין של בין המדינה לבין - - - דרך אגב, אתם מדברים על הטבות. לא נשכח שאלה אנשים שחרב עליהם עולמם והבניין שלהם נפל והם נשארו ברחוב ללא דבר. נזכיר לעצמנו למה אנחנו פה בכלל. כל עסקת ה-buyout היא בין המדינה לבין בעל הדירה ולא יעלה על הדעת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מחזקת את מה שאני אמרתי. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, תודה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> לא יעלה על הדעת שפתאום היזם הוא חלק מהעניין מזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> היזם שנכנס אחר כך לעסקה מקבל אותה כחלק מהתנאים ואני מסכימה עם אדוני שבסופו של דבר העובדה שחלק מהדיירים יוצאים החוצה מקלה עליו להתקדם. מה פתאום שהיזם יערער על הפיצוי שהדייר צריך לקבל מהמדינה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חד-משמעית. היה ליקוי מאורות. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> ממש, כן. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> זה לא פיצוי. בסוף היזם משלם את זה. מה זאת אומרת? זה נכנס - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא חייב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אף אחד לא בא עם אקדח לראשו להיות היזם. תהיה לו תחרות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא רוצה שלא ייכנס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה, גברת בוגין. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> תודה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> ברשותך אדוני, יש לי עוד כמה הערות לסעיפים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לסעיפים שהוקראו? << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> כן. דנו גם בסעיף 50, נכון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> בנוגע לסעיף 50, צריך להסדיר את לוח הזמנים לרכישת הזכויות בחלופת היציאה. צריך להסדיר עוד כמה נושאים ולסגור אותם. למשל, את תנאי התשלום ורכישת הזכויות שיהיה חופשיות ונקיות מכל חוב. אם יש עליהן שעבוד או זכות לצד שלישי אז צריך להסדיר את הדבר הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה? << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אלה דברים שלוקחים זמן רב וצריך להסדיר אותם. זה בנוגע לסעיף 50. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הערה טובה אבל צריך לתת פתרון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם רושמים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו רושמים. היא רוצה זכויות נקיות. היא צודקת. יש פה שאלה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> בגלל זה 90 ימים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אי אפשר לסגור את זה ב-90 ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז מה כן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא יודע. צריך לחשוב על זה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> כמה זמן את צריכה? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> כמה זמן צריך בשביל - - - << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אם יש לבעל דירה משכנתא זה לפעמים לוקח חודשים כי צריך לפנות לבנק, לבקש מהבנק נוסח. עד שהבנק מביא נוסח של ערבות בנקאית אוטונומית ואז להמציא את הערבות הבנקאית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, הדברים נשמעו. יצטרכו למצוא לזה פתרון. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> זה לוקח לפעמים חודשים. צריך למצוא לזה פתרון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא צודקת. מה עמדת הממשלה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ממשלה? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> היא אומרת ש-90 יום זה לא מספיק. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> 90 יום לא מספיקים? גם במסגרת ההצעה הממשלתית קבענו 90 ימים להחלפת הביטחונות והשעבודים בשביל לסלק את כל השעבודים על הנכסים ולהחליף אותם בביטחונות הנדרשים לטובת קבלת הסיוע במימון. חשבנו ש-90 ימים זה מספיק. אפשר לעשות כאן שיח נוסף איתכם ועם המערכת הבנקאית – זה בעיקר עם המערכת הבנקאית אבל לא רק – ולבדוק את זה. אבל להבנתנו 90 ימים אמורים להספיק. אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מתי אתה רוצה לנהל את השיח הזה? בעוד שבועיים? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו סברנו ש-90 ימים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנסו עד הערב לראות מה ריאלי ואני שואל שאלה. האם זה מותח לי עוד פעם את כל לוח הזמנים בברוטו? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לא, זה אחרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אחרי. בסדר. הבנתי, תודה. תנו לי תשובות קצרות. עוד משהו גברתי? << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> כן. אני רוצה לחדד. אי אפשר להעביר את הזכויות אם הזכויות לא נקיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, יש הצעת חוק שלי - - - ניצן, אני אפריע לך, כי העוזר שלי מזכיר לי מה שאני לא זוכר. יש הצעת חוק שלי שכבר עברה ועדת שרים. אפילו קריאה ראשונה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עוד לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד לא בגלל השבתה של מפלגה מסוימת. אני לא אגיד שמה כדי שלא אובך. ההצעה מדברת על הסרת שעבוד מ-60 יום לשלושה ימים. יש לי הסכמה של בנק ישראל וכולם. קחו את זה בחשבון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אז זה ריאלי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מדובר על פירעון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מדובר על פירעון אבל זה יכול להיות אותו דבר. בבנק ישראל אמרו לי שזה יכול להיות בהתאמה מקסימום 30 יום. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> זו סתם בירוקרטיה וחוסר סדר במערכת הבנקאית. אין סיבה שזה לא יקרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמשיכי או תסיימי. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אני אשמח שהיא תעבור כמובן. לגבי סעיף 51, בנוגע לסיוע מהמדינה אז אני לא מבינה למה היזם צריך לקחת הלוואת ביניים ורק אחר כך לשלם את ה-buyout ורק אחר כך לקבל את ההלוואה. כמובן שאנחנו מבקשים שזה - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה השתנה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> שינינו את זה. בגלל זה גם קבענו 80 ימים ולא 90 ימים. הסיבה שקבענו 80 ימים היא כדי שיהיו עשרה ימים ליזם מהזמן שהוא מקבל את הכסף כדי שהוא יוכל להעביר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה לא עובד כך. זה back to back. כנגד סילוק של חלק מהשעבודים עוברים כספים אולי לנאמנות, אולי לחשבון כזה או אחר והביטחון הנדרש נרשם. אלה אותם 90 ימים שכולם צריכים בשביל - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זה בד בבד? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> כן. עלתה כאן הטענה ש-90 ימים לא מספיקים. נעשה עוד בדיקה. אני מסמס כרגע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה עוד? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> בכל מקרה אין הלוואת גישור. אין כוונה שתהיה הלוואת גישור. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אמת. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> לגבי בסעיף 51(4), ואם אני זוכרת נכון התייחסו לזה, אנחנו מבקשים שבנוגע לערבויות יוסדר כבר עכשיו מה הערבויות שצריך לתת. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה יפורסם במסגרת התנאים לקבלת הסיוע במימון. כבר הוגדרו הערבויות הנדרשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם תגישו אותם לוועדה? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אפשר לראות את זה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אכן. אתם צודקים, רוצים לראות. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו נפרסם את המסמך. כרגע זה לא מנוסח כנוהל רשמי עדיין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את העקרונות. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אין שום בעיה. נוכל להעביר את זה לוועדה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> הערה אחרונה היא בנוגע לפרק הזה ולסעיף 51(ג). הסנקציה הלא ברורה שאם תוך חמש שנים לא מסרנו דירות אז צריך לקבל סנקציה. אני מזכירה שזמן הבנייה הוא שלוש שנים ושלא נדבר על היתר בנייה ותעודת גמר שלוקחת עוד חצי שנה. אני חושבת שצריך להבין. הסנקציה הזו אולי כתובה כי לא מבינים שהראשון שרוצה למסור את הדירה הוא היזם. הוא מוסר את הדירות ומקבל את הכסף שלו. לא צריך להטיל עוד סנקציות שרק יסבכו וייקרו את הכול. אנחנו מבקשים למחוק את הסעיף הזה. זהו לעכשיו. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את רוצה שהם לא יצטרכו להעביר את הכסף או תוך 20 שנה? << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> כמובן שצריך להחזיר את הכסף אבל ברגע שמוסרים את הדירות לא צריך להקציב בזמן. לא צריך שום תמריץ או שום סנקציה בשביל שיזם ירצה כבר למסור את הדירות שלו. תאמינו לנו. הוא משלם לבנק הרבה יותר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא כתוב מסירת הדירות. כתוב השלמת הדירות. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אתה צודק. שינו את זה להשלמה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהמשך לרעיון של האוצר, אם הוא רוצה אחרי חמש שנים אז הוא צריך לשלם ריבית, בסדר? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הרבה לפני. הוא חייב להחזיר. אין ריבית. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לא רלוונטי. בסוף קופה בקרן שהיא צריכה לשמש לנזקי מלחמה ולאירועים אחרים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, היא צריכה להתמלא חזרה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אי אפשר כל הזמן לרוקן את הקרן בשביל הדבר הזה ולא יהיה כסף לפצות אנשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חד-משמעתית. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה לא סביר. כל החוק הזה רק מקל על התהליך. לא סביר מהצד השני שהוא יימשך יותר מהרגיל. יש בסוף תושבים שפגע בהם טיל ולא חזרו לבית שלהם. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> זה לא קשור למועדים. הסעיף הזה בכלל לא אמור לקצר מועדים. אין לו שום קשר למועדים באמת. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> החוק אמור לקצר תהליכים. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> לגבי סעיף 52, אני הגבתי לזה בהתחלה. בנוגע להשתתפות של מס רכוש, אני מבקשת כמובן שזה יסונכרן עם הכדאיות הכלכלית והחישוב של הכדאיות הכלכלית כדי שנדע באמת שזה יכול לצאת לפועל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי הסנכרון, הדבר נכון. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ניצן, במסגרת השיח שלנו עם הבנקים די ברור שאותן דירות buyout שנחשבות דירות של היזם הן כמו כל דירה תמורה אחרת. הוא יידרש למכור אותה. מכיוון שהוא ימכור את הדירות האלה במהלך תקופת הבנייה כמו את הדירות התוספתיות סביר להניח שגם התאגיד המלווה ידרוש ממנו לפעול להקטנת - - - שלו ולסלק אותן תוך כדי. זה חד-משמעית מה שעלה מהשיח עם המערכת הפיננסית. סביר שהיזם לא יחכה לסוף התקופה עם החזר מלוא החוב. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> לא תמיד הכול תלוי ביזם. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> יש גם סוגיות של הכרזה. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> אפשר להתייחס לשתי הנקודות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי זה? סיימת גבירתי? << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> סיימתי. תודה. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> כבוד יושב-הראש, אני חייב לצאת. ביקשו ממני בעלי הדירות מכיוון יש לנו מנהלת פעילה שנמצאת בקשר עם הבעלים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך הצלחת למצוא את הכתובות שלהם? לפי דקה אמר מהנדס העיר שרק אם הם יהיו היזמים הם ידעו את הכתובות. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הוא אמר שמצאו אותו. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> רגע, קודם כול במקומות שיש בהם התחדשות עירונית אנחנו יודעים טוב מאוד איפה הם נמצאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> הם נמצאים בקשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> יש לנו גם את מס רכוש שיש להם הרבה מאוד דרכים להתקשר איתם. למצוא אותם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מעניין שצדקתי בכל זה. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> כולם צודקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אתה מנמיך עכשיו. אל תנמיך. אל תגביה אבל אל תנמיך. תשאיר את הגובה שלי בגובה שלי. תשאיר אותי בגובה שלי. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> אני אשאיר את זה בגובה העיניים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> אני רוצה להתייחס בבקשה לשלוש נקודות שמטרידות את בעלי הדירות כפי שהם ציינו בפניי. אחת, הם מברכים על התמורה המוגדלת כפי היא צוינה פה אבל כמובן, כמו שציינת בראשית דבריך, שעוד לא ברור - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אני אוציא את שניכם. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> איך, כמה ולמה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אולי תתייחס למה שהממשלה - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אנחנו פותרים לך את עניין האיחוד והחלוקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, תנו לעומר לדבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אולי הוא יתייחס להצעת הממשלה שהציעה 50,000 לדייר. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> אני לא רוצה להקריא את הודעות הווטסאפ שקיבלתי לגבי ההצעה. כמות ה-"חחח" שהופיעו להצעה משולה לתוספת של מטר וחצי בבת ים. רבים מאותם הבעלים נמצאים בתהליכים כאלה ואחרים ובתמורות וכמובן הציפייה היא לעמוד לכל הפחות במדיניות העירונית שהיא תוספת של 12 מטר פלוס כל היתר. דובר על אופי הדירה החדשה. השאלה במה זה מתאפיין. האם זה מתאפיין גם במרפסת, בממ"ד, בחניה? אני חושב שכדי להבהיר גם את הסוגיות האלה. סוגייה אחרונה שהם ביקשו להתייחס אליה היא בנוגע לנושא לוחות הזמנים. מבחינתם לא ברור מהרגע שהם מסכימים למנגנון buyout או חותמים עליו אז מתי למעשה הם מקבלים את הכסף? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש תשובה ברורה מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתי יקבלו את הכסף. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> איפה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מיד ניתן לכם תשובה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה אחד השינויים הכי גדולים מבחינת הממשלה בין הצעת החוק הממשלתית לבין הצעת החוק של הוועדה. הצעת החוק הממשלתית דיברה על זה שה-buyout ישולם רק אחרי שיש 100%, כלומר בסוף כל תביעות דייר סרבן, שעוד מעט נגיע אליהן, שמבחינת המדינה יצר ודאות. אחת הדרישות של יושב-הראש – דבר שיוצר מורכבות בממשלה – אבל זה מה שנוסח הוועדה הציע, אם אני לא טועה - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> סעיף 50(א). << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כן. לאחר אישור היזם יש פרק זמן של 60 ימים, אם אני לא טועה - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> 90 ימים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> של 90 ימים. ו/או הם אחרי הפקדת תוכנית, המאוחר מביניהם כדי לדאוג שהתוכנית תופקד. כלומר, זה הוקדם משמעותית מאוד. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> נדייק. יש לנו שתי אפשרויות לעניין יזם. בשתי האפשריות הראשונות, שזה יזם שמגיע לרוב פלוס התחייבויות buyout, מדובר ב-90 ימים מהיום שהוא אושר כיזם שיקום או 90 ימים מיום שאושר יזם שהתמלאו בו תנאים כאמור. זאת אומרת הוא הגיע לרוב כולל buyout. בנוסף אנחנו הצענו 30 ימים מיום הפקדת התוכנית, וזו ההערה של הרשות להתחדשות עירונית, כאשר הם ביקשו להאריך ל-90 יום מהפקדת התוכנית וזה המועד המאוחר מבין כל אלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בלשון בני אדם כאשר אני מניח שרוב בעלי הדירות הם בני אדם, אנחנו מדברים על תקרה כוללת של פחות או יותר תשעה חודשים מהיום שהתחיל - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> מיום ההכרזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פחות או יותר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מרגע שחותמים על buyout ואפשר לחתום על buyout רק אחרי 45 יום בתוך התהליך כי מחכים לשומות – אז מרגע החתימה זה - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> קרוב לוודאי שההפקדה תהיה המועד המאוחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו עשינו את המקסימום שאפשר לדעתנו. אם יש רעיונות נוספים נשמח לשמוע. לדעתי, מיצינו את הקטע הזה. הסוגייה הראשונה שדיברת עליה היא סוגייה שאנחנו צריכים להבין אותה ולדון בה לגבי מה הפלוס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו שאלה שעדיין פתוחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו שאלה טובה. זה לא טוב שהיא פתוחה. אני ארצה גם לשמוע אחרים. עוררת את הנושא. אני עוררתי את זה במקביל. ברור לי שאנחנו צריכים לדבר על זה. יש לך עוד הערות מעבר לזה. << אורח >> עומר זיו: << אורח >> לגבי יתר ההערות, מהנדס העיר יעיר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. נחמה? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני אשמח להתייחס לשאלת כמה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> היא חיכתה לזה כל הזמן. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נכון. יש לי שתי הערות קטנות חוץ מזה אבל זה באמת ההערה העיקרית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דברי על הכול. בבקשה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בוודאי. אני חושבת שבסעיף 48 צריך לציין בצורה ברורה שהשומה צריכה לכלול כמובן את תוספת השטחים שהמקובלת באותו אזור. יש כבר בחוק הקיים סעיף כזה בדיוק שמתייחס לקשישים. מה שאני מציעה הוא בסך הכול להחיל את הסעיף שכבר קיים גם על כל דיירי השיקום - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא עובד היום כי עם ההיוון זה לא משתלם. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני לא בטוחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאנחנו שומעים בכל מקום. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני יכולה להגיד מהניסיון שלי כמי שמתעסקת באלפים רבים של דיירים שזה בהחלט עובד. זה עובד בשטח. יותר מזה, זה הדבר ההוגן. יש פה דייר שיש לו את הזכות להיכנס לפרויקט של פינוי-בינוי אבל בגלל שהבניין שלו קרס הוא לא רוצה להמתין עוד כמה שנים מעבר למה שדייר אחר בפרויקט רגיל צריך להמתין. אין שום סיבה הוא יקופח. בסופו של דבר היזם יבנה את הדירה המוגדלת ומישהו אחר ירכוש את הדירה המוגדלת. בעצם אנחנו יוצרים פה מצב שהנפגע מקופח לטובת מישהו אחר. זה מצב שהוא לחלוטין לא סביר וגם השמאי הממשלתי וגם השמאים הנגדיים וכל מי שיעסוק באומדן השווי של החלופה הזו יודע מצוין איך לעשות את זה. לא יעלה על הדעת שאדם יקופח במקרה הזה. זה בעיניי הבסיס. זה פתיר. אם היינו שוקלים כל סעיף בחוק הזה לפי אם הוא מורכב או לא ואם הוא מורכב אז לא לקבל אותו אז לא יהיה חוק. דווקא זה דבר שעובד בשטח מצוין ואפשר לעשות אותו מצוין. אני חושבת שאסור לוותר עליו. בהקשר לזה יש לי עוד שתי הערות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפני שתי הערות, דקה. גיל, אתה שומע? אתה איתנו? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> שומע לגמרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה תגובתך? מה אתה אומר? מה שהיא אומרת נשמע לי היגיוני אבל אני מבין שיש מחלוקת הפוסקים אם ההיוון הוא אפשרי או לא. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אנחנו מתעסקים בזה בפורום אחר עם כרמית ועם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לנסות להשמיש את חלופת הקשיש. אולי היא נכונה בתיאוריה ואולי דנים עליה בתיאוריה אבל בכל כנס שאני נמצא ואני שואל אנשים, גם יזמים וגם מארגנים, אני שואל אותם אם אתם מכירים מישהו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא השתמשו בזה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> קשיש שלקח תמורה. תמיד הם אומרים שלא. אולי פעם אחת מישהו אמר לי שכן. אין בעיה לעשות היוון אבל כדי לעשות היוון צריך לקבוע כללים וצריך להבין את זה. גם אם זה מורכב אפשר לעשות את זה אבל אני לא בטוח - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> גילי, באלפי שומות שאתה עושה אתה עושה היוון כל הזמן. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> שנייה, נחמה. אני לא בטוח - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בחקיקה הרגילה של התחדשות עירונית יש לנו בעיה משפטית ומקצועית עם זה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אדוני, אם נעשה היוון של דירת התמורה עם כל התוספת נכון להיום לעומת החלופה כמו שנמצאת בחוק שאומרת שווי דירה חדשה פלוס 50,000 אז אני לא בטוח שדווקא מה שמוצע בחוק הוא לא יהיה גבוה יותר מאשר - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> באמת? 12 מטר לעומת 50,000. אדוני, אני רוצה - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> רגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחמה, תני לו לדבר. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני רוצה להסביר. ברגע שאני מדבר על מחיר מהוון שזה אומר שאני צריך לקחת את השווי העתידי ולהוון אותו לערך נוכחי. זה אומר שאני צריך להפחית לפחות 10% במינימום משווי הדירה העתידית כדי לעשות את אותו ערך הנוכחי. אני לא בטוח שהחלופה כמו היא מוצעת היום היא לא גבוהה יותר מאשר חלופת קשיש. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אדוני, אני רוצה להתייחס ברשותך. קודם כול, אני לא שואלת. אני מטפלת ב-20,000 דיירים ואני יכולה להעיד מניסיוני האישי והשטח. שנית, אם אדוני מדבר על זמנים אז אני אומרת את זה בצורה די מבוססת שאם חלופת ה-buyout תישאר כך היא לא תצא לפועל ואז היא לא תהיה קיימת. אני לא רוצה לחשוב על איזה עיכוב כאן. אומנם התבדחתם קודם אבל כשמאית אין לי שום אינטרס על איזו שומה אני מתווכחת אבל כציבור אני חושבת, וסליחה שאני משתמשת במילה קשה, שזו לא פחות משערורייה. אלה אנשים שנפלו להם הבתים, נגמרו להם החיים וכדי שיהיה קל לחשב מקפחים אותם. גילי, אתה באלפים או בעשרות אלפים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחמה, אני רוצה שתדברי אליי. את אומרת ללכת על חלופת הקשיש בהיוון כמו שכרגע זה קיים בחוק? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נכון. אחרת אף דייר לא יסכים לזה. אף דייר. אם רושמים פרוטוקול, אז אשמח שנקרא את הפרוטוקול הזה בעוד שנה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל שאלה. אולי אפשר לעשות את הגבוה מבין החלופה הזו או חלופה של 50,000 ואני לא סוגר את המספר? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> 50,000 הם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 50,000, 70,000 או 20,000. לא משנה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> הגבוה מביניהם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הגבוה מביניהם. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אין בעיה אם זה הגבוה מביניהם אבל חייבת להיות חלופת היוון דירת התמורה אחרת לא יהיה buyout. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני רק אשאל את השמאי הממשלתי האם זה לא הופך את התהליך למורכב יותר והאם זה טכני? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה לא הופך למורכב יותר. אנחנו עושים את זה כל הזמן. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני רוצה שנבין. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> גילי עושה את זה באלפי שומות. גילי, אתה לא מהוון בשומות שלך? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אין שום בעיה, רגע. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> עוד לא פגשתי את הקשיש שבחר בחלופה של היוון דירתו. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> יש בעיה בחוק הרגיל. כמעט אין מקום לבחור בזה. יש שם בעיה משפטית עם החוק. אני יכולה רגע להסביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משפטית או שלא כדאי לאנשים? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> בעצם - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה לא מדויק. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו לאדוני. כאשר אנחנו מדברים דירת התמורה, מהי דירת התמורה? לפי מדיניות התכנון או לפי מה שהיזם חתם בפועל? מה קורה כאשר היזם הבטיח להם 30 מטר תוספת ומדיניות התכנון היא 12 מטר תוספת? לי אין בעיה לעשות חישוב אבל צריך להגיד מהי דירת התמורה הנורמטיבית והנכונה או הלא נכונה. גם בזה יש פערים. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מסכימה ולכן אני חושבת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את התכוונת ל-12 מטר. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני התכוונתי למדיניות התכנון. בעיניי זה מספיק אבל אם יש עסקה קיימת שיש בשטח אחר אפשר לקחת את זה משם. אם אין עסקה אפשר ללכת לפי המדיניות. זה סביר לחלוטין. מבחינה שמאית אין שום בעיה לחשב את זה. אני אשמח לשמוע מכרמית מה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה קורה שבערים כמו תל אביב שאין את התופסת הזו? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אם אין אז אין. מחשבים לפי מה שמקובל. היום חלופת הקשיש מחושבת אחרי שיש כבר הסכם. אם ההסכם קבע חמישה מטרים אז קובעים חמישה מטרים ואם הוא קבע 17 מטרים אז 17 מטרים. אם התחשיב ייעשה לפני שיש עסקה - - - הרי כל הדבר הזה נעשה במקביל לזה שהמדינה תציע פה הסכם. גילי, אתם תקבעו את התמורה המומלצת. על פי התמורה המומלצת הזו תעשו את התחשיב. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> המדינה לא - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אין הסכם. אין עסקה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זה לא מדויק. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אז לפי מה שמקובל. אני לא מכירה את הקושי המשפטי ועוד רגע אשמח לשמוע אבל אני מתייחסת לנקודה השמאית. גם בחלק גדול מהשומות של השמאי הממשלתי היוון הוא חישוב שמאי פשוט שאנחנו מתחשבים בו באלף ואחד דברים אחרים. זו לא המצאה מיוחדת לקשישים. זה מונח בסיסי מאוד בשמאות שאין בעיה לעשות אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קשה לי להבין. יש פה ויכוח עובדתי אם יש בעיה או אין בעיה בהיוון? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אין בעיה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> השמאי הממשלתי אומר שלפי מה - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> שנייה, כדי לעשות חישוב - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> השמאי הממשלתי אומר שהוא יכול לחשב את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנו לו להגיד. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> היוון היא פעולה שהיא באה מעולם המימון. אין לנו בעיה לעשות אותה. אנחנו עושים אותה בשומות מקרקעין רבות. כדי לקבל את התוצאה של ההיוון אנחנו צריכים את הדברים הבאים. אחת, להניח את השווי העתידי. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, נחמה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> שתיים, להניח את שיעור ההיוון ושלוש, להניח את תקופת הדחייה, כלומר תקופת השנים שלגביה אתה מהוון. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אבל אתה עושה את זה בכל שומה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> רגע. יכולים להיות ויכוחים ואנחנו יכולים להכריע כמיטב שפיטה. לעניות דעתי, אני אומר לאדוני שבסוף תיקח את הזמן הפשוט ביותר ואתה תעשה את ההיוון אתה תגיע להפחתה שהיא מעבר לאותו - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני לא מסכימה. זה לא נכון. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> מחיר. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצעתי הצעה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אדוני, אני לא חושבת שאנחנו צריכים להיכנס פה לשיעור בשמאות. בכל השומות האחרות שעושה השמאי הממשלתי הוא עושה בדיוק את אותו היוון ואם צריך להיות על זה דיון אז יהיה על זה דיון. לא יעלה על הדעת - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> השמאי הממשלתי שהוא אחראי השומות אומר לך שלפי החישוב שלו הוא יגיע למחיר נמוך יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אני הצעתי - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> הוא לא צודק בעניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, נחמה. הצעתי ליתר ביטחון. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> הגבוהה מבין השתיים זה פתרון מצוין. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני רוצה להזכיר שבכל רגע נתון חלופת עסקת השיקום היא תמיד - - - לא נעשה עוול לאף אחד. יש חלופה אמיתית שנקראת לקבל דירות בתמורה במשא ומתן שלא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. זה buyout. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה הכי טוב. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה הכי טוב. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זו דרך המלך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התנאי שלי ל-buyout שהוא יהיה buyout פלוס. עכשיו אנחנו שוברים את הידיים והרגליים איך לתמחר את הפלוס הזה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> 50,000 שקל הם לעג לרש. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אז שייקחו את עסקת השיקום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נלך בשיטת ההיוון שאת אומרת או 50,000 הגבוה מביניהם ושלום על ישראל. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה רעיון מצוין בעיניי. מעולה. בעיניי זה מעולה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרמית, רצית לומר משהו לגבי היוון בכלל? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> חבר הכנסת אשר, לדעתי זה כמו אלף מקומות שאנחנו נפגשים פה. יש בעיות בחוק התכנון והבנייה ויש כנראה בעיות בנושא חלופת הקשיש. אם יש בעיה רוחבית בחלופת הקשיש היא תיפתר בשיח בצוות כזה או אחר וזה גם יחול פה. אם היום יש בעיה איך מהוון או מה מהוונים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא יודע. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני לא יודע. לכן החלופה שאתה מציע, חבר הכנסת אשר - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> רבותיי, אתם מדברים על בעיה שלא - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אתה נותן לו הגבוהה מבין השתיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חברים, אנחנו חושבים - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> שילך לעסקת התחדשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה רוצה שתהיה פה חלופה אמיתית ושה-buyout יהיה אמיתי? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה גם אינטרס של הממשלה שהוא יהיה אמיתי. זה מתגבר על הרבה קשיים בתהליך וזה מה ששמענו מהערים שאנשים רוצים שיקנו מהם את הדירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עם כל הכבוד למה שאומרת גברת בוגין, המציאות מוכיחה שחלופת הקשיש לא מתבצעת למרות שהיא אטרקטיבית - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני חולקת על זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למרות שהיא אמורה להיות לכאורה אטרקטיבית ללא מעט קשישים. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אצל קשישים יש בעיה שהמשפחה לא רוצה - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בדיוק. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> שהקשיש ייפגש עם כסף. לכן היא מעדיפה לא את חלופת ההיוון. זה לא נוגע להיוון ולא נוגע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יכול רק להסכים עם מה שאתה אומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כרמית אומרת משהו אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכרמית יש עוד סיפור. כן? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זו מורכבות מסוג אחר. אולי אני אסביר את מה שגילי התחיל לומר כאשר יש שיח משולש של הרשות להתחדשות עירונית, השמאי הממשלתי ואנחנו. אותה חלופת קשיש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם משוחחים הרבה אבל אני לא רואה פירות מזה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> יש פירות רבים ואולי נשלח לך עדכון. החקיקה בהתחדשות עירונית אומרת שתוצע לקשיש אפשרות לקבל כסף במקום להמתין לסיום הפרויקט וזה בשווי של דירת תמורה מהוונת. לוקחים את שווי דירת התמורה שהוא אמור לקבל במצב היוצא וזו עסקה שאנחנו כבר יודעים בגדול מה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מחשבים לו גם את השכירות שהוא מקבל? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה בדיוק העניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך זה פה? פה אתה נותן שכירות בכל מקרה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> יושב-הראש, אני חייבת להסביר את זה ואיך אנחנו מנסים לפתור את זה. זה מורכב. לפי לשון החוק ניתן להוון את שווי דירת התמורה. זה אומר רק הדירה. שווי העסקה הוא גבוה יותר משווי של הדירה בגלל שבמסגרת העסקה היזם נותן גם ערבות בנקאית ושכירות לכל התקופה מהרגע שאנשים עוזבים את הבית עד שהם נכנסים לבניין החדש. את כל ההיבטים האלה לפי לשון החוק הפשוטה הוא לא אמור להוון. יוצא שמה שאותם קשישים אמורים לקבל בצ'ק בחלופת הקשיש שמדברת על תמורה כספית לא אטרקטיבי כי זה פחות מאשר כל העסקה המהוונת. אנחנו מנסים להתגבר על זה גם כדי להגיע לקווים מנחים שמאיים וגם ללוות את זה באמירה משפטית שאומרת התכלית של החקיקה הייתה להוון את כל שווי העסקה. לכן גם החוק קובע את הביטוי דירת תמורה זו לא הייתה הכוונה. זו פרשנות משפטית שמותחת את הכול לקצה כי זו לא לשון החוק הפשוטה ואנחנו מנסים להגיע לתוצאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו בעיה אחת. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> זה לגבי עסקאות התחדשות עירונית רגילות שבהן כנראה, מעבר למה שאמר עורך דין זינגר ושיצטרפו אליו, יש עוד בעיה שהיא אינהרנטית לחלופה הספציפית הזו. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני רוצה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחמה, אני אתן לך להגיב על הכול. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> האם זה משליך על החוק שלנו ואם כן – במה? כאמור, החקיקה פה לא מדברת על דירת התמורה מלכתחילה אלא היא מדברת על הדירה הישנה. דירה שהיא זהה בגודל לדירה הישנה אבל בשווי דירה חדשה. זה השדרוג של אותו אדם שחלילה הבית שלו נהרס. הייתה לו דירה 60 מטר שנבנתה בשנת 1976 לצורך הדוגמה והוא יקבל שווי של דירת 76 מטר חדשה באותו אזור. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> עם מרפסת וממ"ד. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> מרפסת וממ"ד. זו קפיצת מדרגה משמעותית מאוד. זה בעצם מה שהממשלה שמה על השולחן כחלופת ה-buyout. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> החלופה שרוצה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו דיברנו על זה. הוועדה החליטה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שצריך להיות מוגדל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אי אפשר להתייחס לעסקת התמורה כיוון שאנחנו עכשיו בשלב שהוא שלב מוקדם. אין לנו יזם שיקום. אנחנו לא יודעים עדיין מה תהיה עסקת התמורה. ה-buyout צריך להיות אטרקטיבי כמו שאמר יושב-הראש ולהיות גבוה משמעותית מהערך הדירה כחדשה. מצד שני הוא צריך להיות נמוך במידה מסוימת משווי של עסקת תמורה משוערת. לכן ההצעה של השמאי הממשלתית הייתה ואני שומע שהוא עומד מאחוריה גם כעת היא - - - << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> אני חייבת לשאול למה זו לא נחשבת עסקה אטרקטיבית? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה? << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> ההצעה הממשלתית ל-buyout. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא לא. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> למה היא לא מספיק אטרקטיבית לבעלי הדירות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולם מסתכלים מימינם ומשמאלם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ומה מקבלים השכנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בכל עסקה יוצאים עם עוד 12 מטר. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> חבר הכנסת אשר, מראש בדרך כלל אדם נכנס אליה עם דירה ישנה. אתה נותן לו באותו יום דירה חדשה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל את זה הוא יקבל ממס רכוש מחר בבוקר. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> רגע. לא מחר בבוקר. שולחים אותו עכשיו לגור שלוש שנים בשכירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אבל יש לו שכירות. אנחנו לא חוזרים אחורה בעניין הזה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנו לו להשלים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכן אני אומר שנקודת המוצא צריכה - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מבקשת להתייחס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה, אני אתן לך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נקודת המוצא לא יכולה להיות נקודה אחרת אלא שווי של דירה חדשה ללא קשר לדירת התמורה שעדיין לא ידועה בשלב הזה. אם אנחנו נחכה לשווי דירת התמורה נעכב את כל הפרויקט. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הייתה הצעה על דירות באזור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא מדברים על דירה כחדשה. זה קל. דירות באזור הן קל. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לכאורה עם 12 מטר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> נכון. זו הייתה אחת הסיבות לכך שאנחנו רצינו ללכת לשווי של דירה חדשה באזור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. אנחנו מקבלים. עשיתם נכון בעניין הזה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> ברגע שבו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע, השאלה שחוזרת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפי מה הגיע גילי ל-50 האלה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סתם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סתם נתת מספר? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מדובר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. גיל? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לא, אדוני. זה לא סתם מספר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאומר היועץ המשפטי - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני יודע לחשב כל מספר אחר וזה לא מספר - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה לא עניין של לחשב אלא זה עניין לתת מצד תמריץ ומצד שני לא לתת סכום משמעותי מאוד שיפגע בכלכליות ויכולת של פרויקטים לצאת לפועל. אם יתנו לכל אחד עוד פי שניים או פי שלושה כסף - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ממה? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה בא על חשבון היכולת של הפרויקט לצאת לפועל. אין כסף מהשמיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה ממה? כן, נחמה. תסכמי מבחינתך. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני מוכן. נחמה, חלופת הקשיש נשמעת לי הגיוני מאוד. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> שנייה. סליחה, חבר'ה. הלכתם לאיבוד לגמרי. את הכסף אתה נותן לו רק אחרי הפקדת התוכנית. אתה לא נותן לו היום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא מתחייב היום. אני רק נותן לו אותו - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אתה נותן לו הרבה לפי - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> תנו לי לדבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא מדובר מתי אני נותן לו את הכסף אלא מתי אני קובע את הסכום. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> תנו לי לדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מבקשת לתת לדבר ברצף כי זה קשה מרחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. את צודקת. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני אומרת עוד פעם. מתי שאתה קובע לא מעניין את האדם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ודאי שכן. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> האדם בינתיים תלוי בין שמיים וארץ עד שהוא רואה את הכסף. אם אתה רוצה לקבוע היום ולשלם לו היום זה דבר אחד ואם אתה רוצה לקבע היום מצב נחות מהשלב שבו אתה משלם את הכסף שהוא הפקדת התוכנית זה להרוג את האדם פעמיים. אתה לא יכול לקבוע היום סכום ולשלם אותו בהפקדת התוכנית כאשר המצב השתנה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה לא? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> לחלוטין. זה פשוט שערורייה, רבותיי. אני מצטערת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי למה זו שערורייה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זו שערורייה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> למה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק דקה, גברת בוגין. גברת בוגין, סליחה. רק דקה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> תן לי להשלים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחמה, תני לו לדבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו רוצים לקדם את העלילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו חברותא. תקשיבי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו רוצים לקדם את העלילה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> הקשבתי. אני רוצה להגיד - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הקשבת למה? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> הקשבתי תשע שעות מ-09:00 כל הדיון. לא זזתי מהכיסא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> עכשיו אני מבקשת להסביר לכם מה שאתם לא מבינים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בבקשה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מצטערת. זה חוסר הבנה בסיסי. אני נמצאת בשוק. אני רואה את הדברים יום-יום ושעה-שעה. אני אומרת לכם שאם אתה תקבע היום שווי של דירה במצבה אתה תנצל מצוקה של אנשים שיאלצו לקבל סכום שלא מגיע להם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם לא חייבים. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> רגע, למה אי אפשר לתת לי סיים? למה? למה אי אפשר לתת לי לסיים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להמשיך. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מבקשת לדבר ברצף. ברור שיש את האופציה להיכנס לעסקה וברור שזו האופציה הטובה יותר. לו מחר ישאל אותי דייר מה אני ממליצה, חד-משמעית אני ממליצה להישאר לפרויקט. אבל צריך להבין שכאן לא מדובר בדייר רגיל שממשיך לגור בדירה שלו עם הציוד שלו ועם הדברים ומחכה ליום הוצאת היתר הבנייה ואז הוא מתפנה מהדירה שלו וחוזר בנחת לדירה החדשה. מדובר באדם שנמצא כבר היום ברחוב. הוא יצטרך לחכות עוד שנים עד שהתוכנית תאושר ועד שהיתר הבנייה יתקבל. לא כל אדם מוכן או יכול להמתין את התקופה הזו. זו לא סיבה לערוף לו את הראש. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> חשוב לי לקבול בשם מס רכוש, אף אדם לא נמצא ברחוב. יש חלופה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא קשור. רגע. סליחה, עכשיו צריך לבקש רשות דיבור. מה שהיא אמרה בעניין הזה הוא עניין סוציולוגי וזה נכון. זה עולם אחר מאשר אדם עוזב כאשר העסק מתקדם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> וזה זה לבחירתו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולבחירתו וכולי וכולי. חד-משמעתית. הוא יודע שהוא הולך לגלות קטנה של שנתיים, שלוש עד שבונים והוא מגיע לדירה שלו. פה המצב אחר. השאלה שלי היא אחרת. את זה אני מבין במאה אחוז. כשאנחנו רוצים לקבוע את התמורה כדי שזה יהיה הגון והוגן, מה שניסה היועץ המשפטי לומר קודם ואולי הוא יגיד את זה בצורה נכונה יותר, אנחנו רצינו לתפוס משהו שהוא בין ההיוון של דירת התמורה המשוערת לבין שווי של דירתו כחדשה. הפוך. בין דירתו כחדשה לבין מה שמקבלים בדרך כלל בעסקאות. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> למה צריך בין לבין? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. למה אמרנו את זה? יש טענות. את אומרת שזה לא נכון. צריך לקחת אחריות. בהיוון בחלופת הקשיש זה יוצא לא משתלם. לכן 50 הוא לא המספר הנכון. יכול להיות שצריך ללכת על משהו אחר. כוונת המשורר והמחוקק בהתחלה הייתה כאשר אני צעקתי פה בהתחלה ביחד עם הצוות שלי, דיברתי על buyout שיהיה פלוס שווי הדירה כחדשה. הפלוס הוא פלוס משמעותית. השאלה היא איך מכמתים אותו. פה זו מחלוקת הפוסקים. זו מחלוקת מציאותית. אני לא רוצה להתעורר יום ולהגיד אופס, מישהו פה טעה והטעה אותי. אני לא רוצה לגרום לאדם לעשות משהו שהוא לא רוצה בכוח. הפוך. אני רוצה לבוא עם משהו שהוא הגון והוגן אל מול משהו שמחייב סבלנות, זמן ושנים. הוא יחליט. אני לא מאלץ אותו. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מסכימה עם כל מילה. מה שאני מציעה זה בדיוק מה שאדוני מבקש. אני חושבת שלו ייאלצו אדם להסכים לסכום שרירותי אז יום אחד מישהו יתעורר ויגיד מה עשינו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את לא מציעה לי הצעה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> נחמה, את הצעת את חלופת הקשיש. יושב-הראש אמר אני מוכן לזה ולא רק זה אלא גם כמינימום מתוך שתי אופציות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הסברנו שאי אפשר לעשות את זה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני לא הצעתי את חלופת הקשיש. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> נחמה אומרת ושווה להתעקש על זה שהיא מכירה מקרים שכן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הסברתי שזה לא רלוונטי למקרה הספציפי כי אין עסקה ואין יזם. איך אתה תחשב את עסקת התמורה? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אולי תיתנו לי להגיד משהו במקום להגיד במקומי מה אני אומרת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נתתי את חלופת הקשיש כדוגמה. אני לגמרי מסכימה עם שלום כי לקשיש יש אופציות רבות אחרות. יש לו אופציה לקבל שתי דירות קטנות ואופציות אחרות שלרוב מעדיפים אותן. לא הרבה קשישים מבקשים את החלופה הכספית. אני לא מכירה מקרה שקשיש ביקש חלופה כספית והייתה בעיה לסכם אותה. היה ויכוח, אז מה? יש ויכוח אבל בסוף הוויכוח מסכמים ונותנים לו פיצוי. אני חושבת שהרעיון של אדוני לתת שתי חלופות הגבוהה מבין השתיים הוא טוב כי אז כולם יכולים להיות רגועים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא רגועים מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוודאי לא 50. המספר 50 הוא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה מציע השמאי הממשלתי? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אדוני, אני רוצה להתייחס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי זה, גיל? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> כן. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> תומר, זו לא שאלה שמאית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בטח שזו שאלה שמאית. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> למה זו שאלה שמאית? זו תמריץ וזה כסף. זה לא אירוע משפטי ולא אירוע שמאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה צריך להיות אירוע הגיוני. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני מסכים. אין שאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הכול. אני לא יודע אם הוא יהיה הגיוני על ידי שמאי, על ידי רואה חשבון או סתם על ידי אדם הגיוני. גיל הוא כנראה אדם הגיוני אז בוא נשמע אותו. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה אירוע של צדק ציבורי. זה אירוע של צדק. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אדוני, אני רוצה להתייחס בקצרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תתייחס. תן לי פתרון. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אנסה לתת פתרון. חלק מהחוק הוא לקדם פשטות וודאות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אם הנושאים הם לא פשוטים ולא ודאיים אני לא מציע להיכנס אליה. לגבי חלופת ההיוון של הקשיש, אנחנו לא יודעים מהי דירת התמורה. יכולים להיות ויכוחים. בנוסף, נכון שאפשר לבצע את כל התחשיבים שאפשר אבל אם יש לזה ויכוחים ופרשנויות משפטיות שכרמית נגעה בהן בקצה המזלג ואני יכול להאריך את כל הפרשנויות מה נכון להכניס בהיוון ואם מכניסים את חוק ערבות המכר, דמי שכירות או לא. זה הולך ומסבך מעבר לפרמטרים שלעצמם לא אובייקטיביים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גיל, תן לי נוסחה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אדוני, אני אומר שאפשר להתייחס לחלופה כמו שהיא. אם חושבים ש-50,000 הוא סכום נמוך אולי אפשר להגדיל את זה במעט אבל זה צריך להיות המנגנון. המנגנון לא צריך להיות כל מיני חישובים שלגביהם יהיו ויכוחים רבים ובסוף אנשים ירגישו מקופחים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> חוק כזה לא יעבור מבחן ציבורי. לוקחים אנשים שחרב עליהם עולמם ועושים להם שוב עוול. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> מה מצבם אם אין את החוק הזה? נעשה סדר למען הסר ספק. מצבם רק יותר גרוע. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אתם שוכחים שאלה אנשים שנהרסו להם הבתים? אתם שוכחים שהתפקיד שלנו כמדינה הוא לתת - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מטרתנו היא שהפרויקט יקרה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> בשביל אנחנו עובדים על זה ימים ולילות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כל דבר שמתווסף ל-buyout מוריד את הסיכוי שהפרויקט יקרה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, גבירתי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אפשר לתת גם מיליון שקל ופרויקטים בפריפריה לעולם יקרו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הצעת הממשלה מעבירה את כל הרנטה ליזם. זה לא מוצדק. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אין לנו רצון להעשיר יזם אלא יש רצון שהפרויקט יקרה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה הכול מקבל היזם? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אין לנו שום עניין שהיזם יקבל אבל הצד השני הוא שלא יקרה פרויקט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הפלוס שדיברנו עליו הוא לא מתיישב עם הגיון של - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אדם פשוט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הגיון של אדם שעושה את החשבון שלו. אני לוקח את הכסף. זה טוב לי מבחינות רבות כי אני קובע לעצמי את העתיד ואני קונה סיכונים. הכול בסדר. זה שגיל לא רוצה לזרוק לי מספר אני מבין מאה אחוז. הוא לא רוצה לסתור את חבריו מהממשלה כי הוא רוצה להישאר חבר שלהם. סליחה שאני מדבר במקומך. אני לא מכיר שום חישוב על ה-50 האלה. מצד שני, הקשיש יכול היה להיות דוגמה נהדרת אבל אני פוחד מהסיפור שזה לא עובד בפועל. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> מעט מאוד מבקשים את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אפשר אולי לעשות את זה בצורה אחוזית שתתורגם שקלית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אחוז מערך הדירה החדשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחוז מערך הדירה החדשה שהוא יהיה הפלוס. בכל מקום זה גודל לפי הערך שלו. גם את וגם גיל, שאתם בעצם אנשי המקצוע בעניין הזה, תנסו להביא לי נוסחה שהיא לא נדבקת לנוסחה הלא מנצחת של הקשיש. יכול להיות שעורך דין זינגר צודק וזה מגיע מעוד סיבות. אני מסכים איתך. אני מבין שיש גם בעיות משפטיות. אז מה? נסבך את האנשים? אני רוצה פשוט. מבחינתי 50,000 הם דבר פשוט מאוד אבל אם זה לא נכון זה גזל. גוזלים מאנשים ואני לא מוכן. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני מנסה לומר כבר די הרבה זמן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה תהיה יועץ שלי. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> סליחה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה תהיה יועץ שלי. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> שלך לגמרי. יש פה חלופה אחת. כולם אומרים שיהיו דיונים משפטיים. סעיף 48(ב)(3) אומר בסוף שהשומה שתקבע לא תפחת משוויה של תמורה שהייתה מתקבלת ממכירת הדירה מרצון. כל מה שאנחנו אומרים היום קבוע בסעיף 3. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> לא, לא נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חוץ הפלוס. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> גם הפלוס. אני אסביר לאדוני למה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נעשה כאן - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תני לי לדבר. את זוכרת שאת אמרת שרוצה לדבר ברצף. למדתי ממך. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> סליחה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> בשמאות אתה מניח שכל התועלות לאורך השנים מתגשמות גם היום. בעצם סעיף קטן 3 הוא היוון של הזקן והוא הציפיות מהתוכניות שהן בדרך. ניקח דירה שיש עליה הסכם עם יזם. אם אני הולך למכור אותה היום היא שווה הרבה יותר מדירה אחרת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אתה מציע? תציע לי. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני מציע שתלך רק על סעיף 3. תגיד ששווי הדירה כמחירה בשוק - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה לא מדויק. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה מדויק לגמרי. זה הבסיס של הסמכות שלכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמעתי. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> רבותיי, דירה שנמכרת היום היא לא נמכרת לפי העסקה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גיל, הוועדה מטילה עליך תפקיד אם הבנת את רוח הוועדה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> הבנתי. אני אדון עם חבריי לממשלה ואבוא לאדוני עם הצעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תשמע להם יותר מדי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אל תדאג. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> מי זה להם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלא יפחידו אותך. חברים, אני רוצה להיות אמיתי. אם אנחנו לא אמיתיים בסוף זה ייפול. זה יפיל את הכול. זה יפיל. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> נושא של תוספת אחוזית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> היו לי עוד הערות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אתן לך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עכשיו הוא אומר שזה לא טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה לא טוב? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אמרתי שתוספת אחוזית נידונה מספר פעמים בממשלה ונשללה בגלל שהיא רגרסיבית. בסופו של דבר הסכמה של דירה היא הסכמה של דירה. המשמעות היא שהתוספת האבסולוטית היא הרבה יותר גבוהה על דירה בתל אביב מאשר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, מה לעשות. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לצורך העניין בפריפריה והתוספת על הפנטהאוז - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל גם יחול עליה - - - גם אמרה את זה גברת בוגין. היא מסכימה שאם זה באותו אזור ובאזור הזה לא מקובל 12 מטר כי בתל אביב לא מקובל 12 מטר - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הדירה שווה פי ארבעה בבסיס. אחד יקבל 50 ואחד יקבל 200. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה לעשות. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> התוספת האחוזית היא משווי הדירה. דירת פנטהאוז שווה - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> חבר הכנסת אשר, מה שאתם מציעים מתכתב עם מה שאמר עורך דין זינגר. כאשר אתה קונה מרצון - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> שנייה, נחמה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אתה לא שמאי מקרקעין, אני מצטערת. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> ברור שאני לא שמאי מקרקעין. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> עם כל הכבוד, כולכם מנתחים הערכות שווי ומנתחים אותם בצורה לא נכונה ומטים את - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל אותך שאלה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> קונה מרצון ומוכר מרצון אמור לגלם - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> לא, לא, לא. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> שנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא מגלם buyout פלוס. הוא מגלם עסקה רגילה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אבל עם הפוטנציאל העתידי. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> ברור. עם הפוטנציאל. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> שנייה. בוודאי שקונה מרצון ומוכר מרצון מגלם בתוכו גם את הפוטנציאל. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> רבותיי, אנחנו מדברים פה על סיטואציה מיוחדת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחמה, אני שואל אותך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בזה היא צודקת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחמה, הרעיון שהעליתי בפני גיל - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> כן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ללכת על משהו אחוזי. זה נראה נכון? במבט שלך. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> לא לגמרי הבנתי למה הכוונה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> דירה כחדשה פלוס אחוזים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דירה כחדשה פלוס אחוז שהוא משקף את הפלוס. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בסופו של דבר אם המטרים הנוספים ישקפו את האחוז הזה אז יכול להיות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האחוז ישקף את המטרים הנוספים, חלקם או חלקם הגדול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שאני חושב שהשמאי הממשלתי יכול לתת לנו או לבחון את האפשרות לתת לנו - - - נקודת המוצא היא דירה כחדשה. על כך צריך להוסיף תוספת אחוזית מסוימת וזה מה שיושב ראש הוועדה הטיל על השמאי הממשלתי לבחון. בהקשר הזה לא חייבת להיות תוספת אחוזית כלל ארצית אחידה - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה ברור. זה ברור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא כזה ברור. צריך לחשוב - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> תומר, נשאלתי שאלה ואני מנסה להשיב. מה שאתה אומר עכשיו מקובל עליי. ברור. ברור לגמרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. מספיק להגיד ברור פעם אחת. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה לא יכול להיות אחיד. אני מצטערת, אני חוזרת ואומרת שאני פה בשמו של הציבור ובשמם של הדיירים. אני לא חושבת שהדייר צריך לסמוך מחר על ויכוח או שיקול דעת. אני חושבת שצריך להגן על הציבור ולהגן בתוך הסעיף הזה את מספר המטרים המקובל. אתם שמעתם לפי רגע את עומרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הכוונה מקובל? איך אני כותב את זה? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> לפי המדיניות העירונית. אמר לפני רגע עומרי זיו שמקובל אצלם 12 מטר. אתה שמעת - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נחמה, זה מהוון. נחמה, אם את מכניסה את המדיניות של המטרים את צריכה לעשות את זה מהוון. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> מה הבעיה? גילי, אתה כל הזמן היוון בשומות שלך. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> רגע, נחמה. שמעתי אותך. אנחנו צריכים לעשות מנגנון פשוט שיוצר ודאות. אפשר לעשות חישובים מסובכים. זה לא יוביל לכלום כאשר יש נעלמים רבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, חברים. גיל, תודה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> כמו שאמר יושב-הראש שווי הבסיס צריך להיות דירה חדשה כמו שהיא היום בתוספת משהו. אנחנו נחזור ליושב-ראש הצעה עם אותה תוספת. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני לא מסכימה. אני לא מסכימה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גיל, אנחנו מבקשים ממך אם אתה יודע להגיע לנוסחה כזו. נחמה, אני אתן לך להעיר את ההערות הנוספות. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אתן לאדוני כמה חלופות אפילו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עוד יותר טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אשמח מאוד שתנסה להתייעץ עם גורמים נוספים כולל ראש לשכת - - - מה תפקידך? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> שמאי המקרקעין. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> ראש לשכת שמאי המקרקעין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. זאת כדי נגיע למשהו אמיתי. אני בטוח שגם אתה, גם היא, גם אנחנו ואפילו האוצר רוצים את טובת הציבור. אנחנו צריכים לדעת לתמחר את הדבר הזה בצורה הנכונה. היו לך עוד שתי הערות. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> כן, יש לי עוד שתי הערות. הערה נוספת, ההשגה על השומה על פי הנוסח הקיים אמורה להגיע לוועדת השגות. אני חושבת זה לא הפורום המתאים כי ועדת ההשגות בכלל עוסקת בנושאים של הפקעות ואין לה שום מומחיות בנושא הזה. אני חושבת שהמקום הנכון הוא שמאי פינוי-בינוי. יש גורם כזה שמונה על ידי הרשות להתחדשות. המומחיות שלו היא בנושא פינוי ובינוי ולדעתי, לוועדת השגות יש קונוטציה של פיצויי הפקעה. כאשר אני שומעת הפקעה אני נחרדת. זה הזמן להגיד - - - הוועדה הורידה את החלופה הזו מסדר היום כי באמת היה צריך להוריד אותה. דבר אחרון, אני לא לגמרי הבנתי עד הסוף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הממשלה תיכף תתייחס. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני חושבת שצריך ללכת לשמאי פינוי-בינוי ולא לוועדת השגות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרת. הלאה. מה הדבר השני. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> סעיף 49 מדבר על זה שהזמן להגשת שומה נגדית הוא 30 יום אבל עם כל הדיון שהיה קודם לגבי הזמן של השמאי הממשלתי וכולי אז רציתי לוודא שלא התקצר הזמן של הדייר כי הוא צריך להתקשר עם שמאי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא צריך. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> גם 30 יום הוא זמן כמעט בלתי אפשרי. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> על איזה סעיף את מדברת? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> יש שם בעיה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אי אפשר לתת לו פחות מ-30 יום. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> הבעיה היא שזה תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו השומה. מכיוון שאין לנו מסירה פיזית בהכרח - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> איך אנחנו מבטיחים? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> איך אנחנו סופרים את הימים? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אם אדם קיבל שבוע לפני אז מה הוא יכול לעשות עם זה? לשמאי הממשלתי יש צוות של שמאים מוכן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תני לה רגע לענות לך. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> סליחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא מחדדת את מה שאת אומרת. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אני מחדדת. אני לא בטוחה שאת תאהבי את מה שאני מחדדת אבל את באמת חידדת כאן שיש קושי בסעיף כי הסעיף קובע שהימים נספרים מהיום שנמסרה לו השומה. אין לנו מועד ברור מתי נמסרת השומה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> צריך שיהיה כזה וצריך שיהיו לו 30 ימים ומהיום שנמסרה לו. דואגים פה לכולם חוץ מאשר לדייר שנפגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הוא יכול לעשות תוך 30 יום? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> להגיש השגה לוועדת השגות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא חייב להשתמש בשמאי לצורך הגשת השגה, כמובן. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> סליחה. באמת, חברים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> באמת. הוא יכול אם הוא רוצה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה דייר שהדירה שלו התרסקה והרכוש שלו נהרס והוא צריך לנהל משא ומתן עם המדינה אז אתה אומר שהוא רשאי. סליחה. האוצר דואג לעצמו. כולם דואגים לעצמם. אתם רק שוכחים את הדייר. מה הכוונה רשאי? זו זכותו הבסיסית. אתה חייב לאפשר לו את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין ויכוח אבל הוא לא חייב. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני נמצאת בכנסת ישראל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמרתי שהוא לא חייב. אמרתי שהוא רשאי. זו זכותו הבסיסית. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אתה צריך לאפשר לו את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי שאני מאפשר. אין שאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> פה אתה לא מאפשר ולכן אני אומרת ש-30 יום מיום המסירה זה המינימום שצריך כדי לאפשר לו את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה כתוב שיש לו? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> 30 ימים. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אמרנו שצריך לדייק מה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יום המסירה. כדי שלא תהיה פה בעיה. את מסכימה ש-30 יום מהרגע שזה אצלנו ביד זה בסדר? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה מינימום אבל שלא יהיה פחות מזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו לא רוצים שזה יהיה פחות מזה. לא כתוב שזה פחות מזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מאין הבנת שזה יכול להיות פחות? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> רבותיי, אחזור על מה ששאלתי. קודם היה דיון על מניין הימים של כל התהליך הזה ורציתי להבין שזה לא משנה כהוא זה את 30 הימים שיש לו פה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ודאי שלא. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא משנה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אז בסדר. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני אשמח להתייחס. אני צריך לעבור לישיבה ב-18:00. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אשמח לומר מילה על שמאי פינוי-בינוי שהזכירה נחמה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע, מר קמיניץ רוצה להתייחס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד 18:00 אתה תספיק. כולם עוברים לישיבה ב-18:00. ב-18:00 הישיבה מסתיימת ונשמע גם אותך. יש תשובה לגבי הדבר הראשון שאמרת. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> שמאי פינוי-בינוי הוא הסדר שנקבע כידוע בחוק עידוד. בסך הכול בגלל ניגודי עניינים יש שני שמאי פינוי-בינוי בכל מדינית ישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש רק שניים. זו הבעיה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני מבקש להשלים אותו אחרי זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אתן לך. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לכן מלכתחילה מוצע בכל מקום שמאי ממשלתי. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אבל הוועדה הזו לא - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> רגע. נחמה, דיברת. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ארז, אני רק מתייחס לדברים של נחמה לגבי שמאי פינוי-בינוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא ארז. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מי זה היה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מר בלולו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גיל, תענה אתה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> כאמור, יש בסך הכול שני שמאי פינוי-בינוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כנראה שזה מה שהוא רוצה להגיד. כן, גיל. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> ועדת השגות לפיצוי הפקעות היא אותה ועדת השגות שדנה ברמ"י. זה ועדת השגות באינסטנציה הגבוהה ביותר. יושבים בה השמאי הראשי או סגנו, יושב-ראש שהוא משפטן ושמאי מכריע לפי תיקון 84. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> השמאי הממשלתי יבדוק השגה של השמאי הממשלתי? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> רגע, נחמה. אל תפריעי לי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, נחמה. אני אתן לך לענות. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> המומחיות של האינסטנציה הזו היא לדון ברמות הגבוהות ביותר במחלוקות לעניין שווי. יש לה את כל המנגנון. הם יודעים לעשות את זה בצורה מהירה ויעילה. מה גם שמדובר בפרויקטים קיימים ואם יהיה ערעורים אנחנו נעשה דיון מיוחד לגבי אותו בניין. אני אומר ואפשר לקבוע את זה גם בחוק שאנחנו גם ניתן תיעדוף לטיפול בתיקים הללו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחמה, את רוצה במילה לענות לגיל? את לא חייבת. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אמרתי קודם את מה שיש להגיד. זה לא הפורום המתאים. << אורח >> ענת מלהאוזן חסון: << אורח >> סליחה, אפשר גם להתייחס? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, מי זו? << אורח >> ענת מלהאוזן חסון: << אורח >> ענת מאיגוד העובדים הסוציאליים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. לפי העובדים הסוציאליים - - - << אורח >> ענת מלהאוזן חסון: << אורח >> אני רוצה להתייחס לדברים של נחמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. בקצרה מאוד. << אורח >> ענת מלהאוזן חסון: << אורח >> אני חושבת שמנגנון buyout בא לקדם את התהליך, ונחמה אכן צודקת שברגע שדייר יחשוב ואפילו אם זה לא נכון שהוא לא מקבל את אותה תמורה שהוא היה מקבל אם הוא היה נשאר בתוך התהליך, הוא לא ילך למנגנון הזה. המנגנון בעצם לא יעשה את ייעודו. נחמה גם צודקת שבסופו של דבר הוא גם יפגע בתמורה אבל גם הנראות חשובה פה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנראות היא הכי חשובה. << אורח >> ענת מלהאוזן חסון: << אורח >> אני חושבת שבמנגנון שהולכים לקבוע חשוב שהדייר ידע שהוא מקבל את מה שהוא שהיה מקבל אילו הוא נשאר בפרויקט ולא לוקח את ה-buyout. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא יכול לקבל כמו מי שנשאר בפרויקט. אחרת הוא היה נשאר בפרויקט. << אורח >> ענת מלהאוזן חסון: << אורח >> אפשרות להראות לו את כל התחשיב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גבירתי עובדת סוציאלית. אני מבין. תאמיני לי שאני מבין. אני באתי משם. אמרתי גם לחברים בממשלה וגם הבנתי את נחמה מייד. אנחנו צריכים שזה ישקף את זה בצורה המיטבית. הפלוס יהיה באמת פלוס ולא יהיה עבודה בעיניים על אנשים או ניצול של אנשים. ננסה להגיע לנוסחה הזה. נקווה שנצליח. תודה רבה. << אורח >> ענת מלהאוזן חסון: << אורח >> אני מסכימה מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. תודה. אני צריך לנהל את דיון ויש לי כמה אנשים שעדיין צריכים לדבר. ארז, בבקשה. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני רוצה להתייחס ברמה של הערות עקרוניות כי אני מבקש שנראה את ההערות המוטמעות ואז נוכל להתייחס באופן פרטני. קשה מאוד לעקוב אחרי התיקונים כי לא ברור על מה הסכמתם ועל מה לא הסכמתם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא ברור לגמרי. אני מסכים. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> הפרק הזה עוסק ביזמים ובין היתר גם בזכויות שלהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור לחלוטין. הערות? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני אגיד עוד משפט בעניין הזה, אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אגב חוזים שיכול להיות שהם חתומים עליהם אבל אני לא מדבר רק על זכותם החוזית אלא אני מדבר גם על הרצון לקדם את הפרויקטים כמה שיותר מהר. הרגל שאולי מקדמת את ההסכם כמה שיותר מהר אלה היזמים שצריכים לדעת שהדבר בר-ביצוע וישים. אני רוצה להתייחס ברמה העקרונית שרוב הסעיפים בפרק הזה לא כל כך התייחסו אליו עד הסוף וזה למצבים של עסקאות שכבר נחתמו. יש את סעיף 42ג. אני תיכף אגיד עליו מילה. לגבי עסקאות שנחתמו, אני מדבר על מלחמת איראן הראשונה שלגביה לפחות אצל יזמים שאני מייצג, יש כבר הסכמות. מישהו אמר את זה במהלך הדיון שמחכים לראות את מוצא פיה של הוועדה הנכבדה הזו כדי לראות האם להיכנס למסלול של החוק הזה או אולי לא כדאי. אם אנחנו רוצים לקדם במהירות את הבינוי ואנחנו רוצים שאנשים יבחרו את בחוק הזה אז צריך לשים לב גם למצבים של ההסכמים הקיימים. השאלה היא בסופו של דבר אם יש למשל הסכמים עם בתים ירוקים ולצורך העניין יכול להיות שהם יותר מ-25% ויכול להיות שפחות. אם הם יותר אבל נגיד לצורך העניין שהם כבר נמצאים בתוך ההסכמה ונמצאים בתוך תכנון מתהווה - - - רבותיי, התכנון כבר מתהווה. בסופו של דבר יש ראשי ערים שכבר יודעים איזה תכנון הם רוצים. יותר מזה, ראש ערים בעצמם ביקשו מהיזמים לפנות לבתים ירוקים נוספים כדי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר עכשיו נוספים מעבר לקו הכתום או שאתה מדבר כאלה - - - << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> כן, אני מדבר על סעיף 42. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, תן לי לשאול אותך. איך אתה יודע מה שאני שואל אותך? או שאתה מדבר אלה שבתוך הקו הכתום ויש להם הסכמים ישנים. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני מדבר על גם וגם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלה שתי סוגיות שונות לגמרי. נדבר על סוגיה אחת ואני רוצה לשמוע מה הפתרונות שיש לצוות שנמצא פה אצלי. תן לי לייצג אותך. תן לי להיות מרשך. לגבי עסקאות קיימות, מה ההסדר? מה הפתרונות ומה הבעיות? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> שאנחנו נתייחס? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. את רוצה שהוא התייחס? תתייחסו להצעה שכרגע נמצאת. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אדוני יושב-ראש, אולי כדאי להתחיל בעסקאות קיימות ביחס לבתים ירוקים. קשה להגיד אם המילה הכרחי חלה עליהם או לא, אבל לצורך העניין אם יש בתים ירוקים שחוצים את רף 25% של השטח - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו סוגיה אחרת. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני מדבר על עסקאות קיימות ועסקאות שנחתמו כבר. מה נעשה איתן? נבטל אותן? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ישנה התייחסות בסעיף - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם יש התחייבות שלטונית כלשהי כלפיהם שיהיה תכנון שיכלול אותם? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אין שום דבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אין התחייבות. מה יקרה כאשר ועדה לא מאשרת תוכנית? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הם יוכלו להתקדם בתוכנית אחרת. נדבר על מה בתוך הקו הכתום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מדבר על בתוך הקו הכתום. אתה מדבר על שני דברים. אני עניתי את דעתי. אני אשקול את זה כמובן אבל אמרתי לך שזה נכנס אצלי תחת הקטגוריה שהאויב של הטוב הוא הטוב ביותר. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אדוני, אני לא חושב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא חושב. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני רוצה להסביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסברת את זה קודם מצוין. אני אומר לך שלא השתכנעתי. אולי אני אחשוב על זה לילה ואשתכנע. הבנו, הערנו, כתבנו את ההערה וננסה לחשוב על פתרון. לא אכפת לי אם תרצה שתשלח לוועדה רעיון ממוקד איך לא עולים פה טרמפיסטים שלא צריכים להיות חלק מהטרמפים בעניין הזה ולא יפילו את השאר. אני צריך לדאוג לאלה שנמצאים במתחם עצמו ובתוספות שלו שהחלטנו בדחילו ורחימו להכניס אותם בפנים. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני אגיד על המתחם עצמו. לגבי בתים ירוקים במתחם עצמו, אני חושב שהבתים הירוקים כרגע מייצרים שיח שהוא מייצר עול על השיח כולו. הוא לא עוזר. בסופו של דבר לעניין ה-buyout, גם הבתים הירוקים בתוך המתחם שהם חוסים תחת הגדרה שלא ברורה עדיין הכרחי או נדרש. לא כל כך ברור מהי. גם לאלה להבנתי חייבים להציע buyout. אם החייבים להציע להם buyout אז אנחנו מתחילים להסתבך עם השאלה איזה buyout נמצא להם. אם מגדילים – ואנחנו בבתים ירוקים שיצרו את הבעיה הקניינית המשמעותית ביותר – אבל אם אנחנו מגדילים ולו במעט את הרוב שצריך לדרוש על מנת שהבתים הירוקים האלה גם בתוך 25% יכנסו ל-60% אני חושב שאנחנו לא פוגעים בזכותם הקניינית כמעט בכלל. הדבר הזה יאפשר לא לדרוש מיזם או מהמדינה להציע להם buyout כי מצבם לא מורע יחסית למצב של פרויקט התחדשות עירונית רגיל שבו הם נכנסים פנימה בין אם הם מסכימים ב-100% ובין אם הם מסכימים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. תשובה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> קודם כול, ההסדר הקנייני חל על מתחם. נקודה. לא מפרידים בין דירה לדירה ולא בין בניין לבניין. ההסדר הקנייני לחול ברמה המתחמית כי היזם הוא מתחמי וכל האירוע הוא מתחמי. אנחנו לא מנתחים - - - << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> מה זאת אומרת? אתם מבקשים רוב. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אולי צריך להבהיר את מה שכתוב. הייעוץ המשפטי של הוועדה, תקנו אותי. כל ההסדרים הקנייניים שקראו בפרק הזה חלים על כל המתחם. אין הבדל בין בניין ירוק לבין כתום לבין אדום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. הוא מציע לעשות הבחנה. הוא מבין שזה חל על כל המתחם. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> ההבדל היחידי הוא במגרש ציבורי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני מבינה. ליצור הסדרים קנייניים שונים בתוך מתחם אחד הוא דבר שבעיניי לא יקדם את קידום התוכנית אלא רק ייקח אותה צעדים אחורה. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אתם רוצים את רוב בעלי הדירות בכל מקרה, נכון? כאשר אתה אומרים רוב בעלי הדירות - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אין כאן חלוקה לתתי-מתחמים. אזור אחד הוא מתחם אחד הוא תת-מתחם אחד הוא מקבץ אחד. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> זה לא קשור לתתי-מתחמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו אופציה. הרוב שרוצים הוא אופציה במצב שלא יהיה רוב בנייני בכל אחד. אנחנו יוצאים בנקודת הנחה שיהיה רוב בנייני בכל אחד. זהו. אני לא רוצה לעשות שני סוגי הסדרים כי אז אני מפיל את כל העניין הזה. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני מציע את זה לחבריי מהאוצר כדי שיחשבו על זה. אני חושב שהם עושים טעות בזה שהם לא מתייחסים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההערה הבאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ארז, יש לך עוד הערה? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> יש. לגבי המתחמים מחוץ, ברגע שאנחנו מתייחסים לעסקאות קיימות ואני מדבר רק על עסקאות קיימות ועל מצבים שיש הסכמות אז ברור שאם אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה יש עוד בתים ירוקים שרוצים לרכוב על העגלה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ארז, אני אענה לך. אנחנו נשקול את זה. הלאה, אם יש עוד אז הלאה. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> בסדר. אני רוצה להתייחס לשאלת המועד - - - אלה הערות פרטניות אז אני אנסה לקצר לעניין הזה. שמעתי שרשויות מקומיות רוצות להיות יזמים. אני לא יודע באיזה אופן ובאיזו צורה. אני מזכיר שלפי פקודת העיריות הן לא יכולות להיות כאלה. זה שינוי מהותי ומשמעותי. אני לא יודע על מה זה גוזר. אני עונה להערה שנשמעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> לגבי התמורות ב-buyout - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> רק נסכים שלא להסכים. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> בסדר. לגבי התמורות ב-buyout, רשמתי לעצמי הערות. בגלל שלא ראינו את ההערות רשמתי דברים בצורה אקלקטית ואני מתנצל. לעניין הערבויות, אלה לא רק ערבויות - - - לעניין סעיף 51, יש שני דברים שצריך להבין. צריך להבין את שאלת הדרישות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התנאים והערובות. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> גם את הערבויות וגם את הדרישות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אכן כך. מר דהן, הבנתם? הוא צודק. אתם צריכים לתת את שני הדברים. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> לעניין הערבויות, אני מנסה להבין אם אנחנו נמצאים ממילא בפקודת המיסים (גבייה) עם קיזוז מיסים אז המושג של קיזוז עצמי נשמע לי ערבות הטובה ביותר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ושעבוד ראשון. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> כן, ושעבוד ראשון. אני לא יודע איזה יזם ילך על זה בכלל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שאלתי על זה ואמרו שהבנקים מסכימים. אני סקפטי. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני לא בטוח. גם ערבויות וגם קיזוז מיסים וגם פקודת המיסים (גבייה) נשמע לי גבוה מאוד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא צודק. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני רוצה להתייחס לשאלת התמורה לדיירים. בסופו של דבר, אין ספק. אם אנחנו רוצים לקדם פרויקטים אז יכול להיות שאירוע buyout יעזור בקידום אבל לא צריך להפוך את האירוע הזה למשהו שהיזם צריך לשלם בגינו. לכן אני מבקש שאם תהיה אופציה שאומרת שהיזם משלם את דירת התמורה, את הדירה הקיימת או דירה דומה באזור פלוס אחוז מסוים לפי הגובה מביניהם אז - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. ברור שלא זו תהיה ההצעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו אחת ההצעות שאני הצעתי קודם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא ישלם את דירת התמורה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אמרתי 50,000 שהם לא ריאליים ואופציה נוספת. ברור זה הולך לחלק השני. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> בכל מקרה, בסעיף 51(ב)(2) יש סיטואציה שחשבו עליה שיכול להיות שמחירי דירות ירדו. יש סיטואציה שהיזם מבקש לשלם שווי של דירת תמורה ולא להשיב את מה שהוא - - - כאשר רוצים לעשות הסדרים שהם הסדרים מטיבים עם הדיירים בוודאי ובוודאי כאשר אנחנו מדברים על בתים אדומים וכתומים, ובעיניי בירוקים אין לזה הצדקה, אם מעלים את כמות ההסכמה אז אין הצדקה לדבר הזה. עם זאת אם רוצים לתת הטבה למי שעולמו חרב עליו והוא אדום או כתום ורוצים לתת הטבה כזו אז בסדר גמור שהמדינה תישא בהטבה הזו. זה אומר שיתנו ליזם את האופציה להחליט - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגיד לי איזו מדינה? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> לא שהמנהל יאשר מה הוא מחליט שזה מופיע כרגע - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה להבין, מר קמיניץ. אתה אומר במצב הזה הדירות ש"מתפנות" על ידי זה שנותנים buyout יעברו למדינה? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם יישארו אצל היזם? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> לא אמרתי את זה. אמרתי שהאופציה שנמצאת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אומר במקרה שיהיה צורך. תן לי לתרגם אותך. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> בסוף שזו תהיה החלטה של היזם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ארז, תודה. סליחה שאני חייב לחתוך. התחייבנו - - - << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אנחנו נבקש שתהיה לנו האופציה להעיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. כשיהיה נוסח תעיר עליו את כל ההערות. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה על הדברים. חלק מהדברים אנחנו נשקול וחלק היו עצות טובות. תום פישר? אם התחרטת אז יש לך פה נציגה. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> שמחה לייצג. << אורח >> תום פישר: << אורח >> משהו קטן שהתייחסו אליו קודם לגבי הסנקציות שהוצעו בהערות של הרשות להתחדשות עירונית. אלה סנקציות שמוטלות על יזם שנבחר כיזם שיקום. מדובר קודם על יזם שקרס. אני מקווה שאנחנו מדברים פה רק בניינים שקורסים ולא על יזמים שקורסים אבל אני רוצה להסביר את שני המצבים כי אחר כך התייחסו לזה בצורה לא מדויקת. יש יזם שמתעכב בהוצאת היתרים. כל זמן שהיזם מתעכב במימוש התוכנית המשמעות היא שהמדינה ממשיכה לשלם את דמי השכירות לאותם דיירים שעזבו את ביתם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תומר אומר שילך לרשות רישוי ארצית. אנחנו באמצע חקיקה בעניין הזה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> מה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רשות רישוי ארצית. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> על 80 יחידות דיור. << אורח >> תום פישר: << אורח >> הסנקציה היא באמת במישור הכלכלי במובן שהלוואה שהוא קיבל לצורך רכישת buyout תתחיל לצבור ריביות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. << אורח >> תום פישר: << אורח >> זה דבר אחד. זה רק על עיכוב. דבר שני שיש הוא סמכות למנהל לבטל את האישור על ההכרזה. לא עושים את זה בגלל עיכוב כפי שנאמר פה על ידי התאחדות הקבלנים וזה לא היה מדויק. לא עושים את זה בגלל עיכוב אלא עושים את זה בהתאם לעילות שיקבעו בחוק כפי שהופיעו בהצעת החוק הממשלתית. בעילות האלה המנהל מתרשם שליזם אין סיכוי להוציא לפועל בשל חדלות פירעון או כל סיבה אחרת שאנחנו נמנה בעילות שהמנהל יכול לבטל את ההכרזה בגללה. רק רציתי לדייק את הדברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עורך דין איצקוביץ', רצית להוסיף בקצרה? ביקשת להוסיף או שזו בקשה קודמת? הוא ירד. אפרת ברנד ממנהל התכנון, אחרונה חביבה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני אתכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה רצית? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> שתי דקות. בכל מה שקשור לדיון השמאי, אנחנו מבקשים שהתאחדות תהיה מעורבת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> בנוגע לדיון השמאי באשר לתמורה לבניינים הצהובים והירוקים, אנחנו רוצים להיות חלק מהדיון יחד עם גילי ולא רק חלק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא חלק מהדיון אלא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הוא ירצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הוא ירצה. אני לא מפריע לו להתייעץ עם אף אחד. אני גם לא מנחה אותו. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני אציין שאנחנו בעד הרעיון של האחוזים. זה נראה לנו רעיון טוב ואולי לעשות הבחנה בין שיעור האחוז של בניין אדום לבין שיעור - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא יגיד. תכתוב לו. תתכתב איתו. תכתוב לי. אין בעיה. תכתוב לתומר. הכול בסדר. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> הנקודה הנוספת לסיום היא שצריך לתת הדעת למה קורה לחוזים קיימים שיש בהם הסכמות ופרויקטים בתהליכים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נתנו תשובה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בתוך הקו הכתום? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בתוך התחום הכתום? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לפי הצעת החוק, דייר רשאי לבטל את ההסכם בלי שהדבר יהווה הפרה לא משנה באיזה שלב ההסכם הקיים - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לא, לא. תקרא את הנוסח המעודכן. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> הוא יכול לבטל אם זו עסקה קודמת שהיא לפני ההכרזה ואז יש לו 45 ימים או שאם אושר יזם שיקום והוא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא איתו. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לא איתו אז הוא יכול לבטל כדי לעבור ליזם השיקום. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> לגבי עסקה קודמת הוא יכול לבטל את העסקה הקודמת רק לשם מעבר לחלופת היציאה - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> עם אותו יזם. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> גם העסקה הקודמת עומדת במצב שבו יש תוכנית מאושרת. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אמת. יראו עסקה קודמת כעסקה לפי החוק וניתן לבטל אותה אך ורק לטובת חלופת יציאה עם אותו יזם. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אנחנו נמתין לנוסח ואנחנו נתייחס. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זה מופיע גם עכשיו בנוסח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה קיים ואתה תראה את עוד יותר טוב. תודה רבה. אפרת ברנד, אחרונה חביבה. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> שלום. תודה. ההערה שלי חורגת מדלת אמות החוק הזה אבל היא בהחלט נוגעת למציאות שבה אנחנו נמצאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שכנעי אותי. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> לאור המצב, הוגשו אלינו לא מעט פנינו ולפיהן לציבור יש קושי לעמוד בלוחות הזמנים בכל מה שנוגע להגשת התנגדויות. על מנת שלא לפגוע בציבור במקומות שבהם החוק לא מאפשר מנגנון ארכה מכוחו, פנינו אליך אדוני יושב-הראש וליועץ המשפטי של הוועדה בבקשה שתיכנס דרך החוק הזה הוראת שעה שמקנה ליושב-ראש מוסד תכנון שהפקיד תוכנית סמכות להאריך את המועד להגשת התנגדויות, הערות והשגות. לשמחתנו אתם נעניתם לבקשה. לכן אנחנו רוצים להציע שתוגדר בחוק תקופה קובעת מיום ה-28 בפברואר 2026 שזה המועד שבו הממשלה הכריזה על מצב ביטחוני בעורף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד? << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> עד 31 במאי 2026. במהלך התקופה הזו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני קונה את התהליך הזה. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> אנחנו נתנו גם מנגנון ארכה ככול שיהיה צורך בו ואנחנו מקווים שלא. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> למה עד מאי? << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> אני רק אשלים. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> צריך לשאול איזו שנה. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> במהלך התקופה הזו יושב-ראש מוסד תכנון יהיה רשאי להאריך את המועד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברשותך, אנחנו - - - << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> להגשת התנגדויות מלבד שיתקיימו שני תנאים שבמועד תחילת המצב המיוחד טרם חלף המועד להגשת התנגדויות ושאם ניתנה בחוק סמכות לארכה היא מוצתה, כלומר הארכה שנתונה לפי החוק. יושב-ראש מוסד התכנון יהיה רשאי לקבוע את זה דרך כלל לגבי תוכניות מסוימות. ההחלטה שלו תפורסם באתר האינטרנט של מנהל התכנון ובאתר הוועדה המקומית בתוך שלושה ימים מהמועד שבו התקבלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמו שעשינו בהארכות אחרות בזמנו? << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עם אותם קריטריונים? << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> זה יחול על כל התוכניות ושר הפנים באישור ועדת הפנים יהיה רשאי להאריך את התקופה הקובעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יהיה שר הפנים. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> אנחנו מקווים שזה לא יידרש וגם שיהיה שר פנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואם ואם ואם. << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> יעבירו את הסמכות הזו לראש הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נראה לי שיש סיכוי גבוה יותר שתיגמר המלחמה לפני שיהיה שר פנים, אבל לא חשוב. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> זו ההצעה ותודה לכם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפני שאת אומרת תודה אני אקריא את הסטטוס שהוועדה שמעה. אנחנו נשקול את זה בחיוב כי אני חושב שזה דבר שצריך להיות. הנוסח המדויק יופיע עם הנוסח של שאר החוק שאני מקווה שיופיע בצורה טובה ונוכל לצאת בעניין הזה. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. אמרתי שאת אחרונה חביבה. אני חושב שרגע אין מה לסכם. נכון, אדוני? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מתכנסים פה שוב ביום שלישי בשעה 09:00. רציתי לדחות את זה אבל אני לא אדחה את זה. אני מבקש את כל הדברים שמשרד הממשלה התבקשו אל מול הצוות המשפטי. אם אנחנו נבוא מהודקים עד כמה שאפשר ולאחר הישיבה הזו אני מקווה שנוכל להוציא משהו מהודק בנוסח, אז נוכל לעניין הזה. אני גם אומר שביום שלישי אני רוצה לשמוע את עמדת השלטון המקומי או ראשי הרשויות הרלוונטיים בצורה נורמלית, מסודרת וברורה ולא בכל מיני שיטות שלא אהבתי כמו היום ודי למבין. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אדוני, איך נוכל לקבל את מה שהממשלה הציעה עכשיו כדי לראות את זה כתוב. ארז ביקש וכולם ביקשו. הייתה להם רשימה של תיקונים שם הציעו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להצעה הממשלתית. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> סליחה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להצעה הממשלתית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הישיבה הסתיימה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:45. << סיום >>