פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 897
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ז באדר התשפ"ו (16 במרץ 2026), שעה 9:00
סדר היום:
<< נושא >> תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון), התשפ"ה - 2025 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
דוד ביטן – היו"ר
שלי טל מירון
מוזמנים:
איגי פז
–
עו"ד, המחלקה למשפט אזרחי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
מוזמנים (באמצעים מקוונים):
יערה ברקול
–
מנהלת איגוד, איגוד לשכות המסחר
נמרוד הגלילי
–
סמנכ"ל לאיגודים עסקיים, איגוד לשכות המסחר
אלה תמיר שלמה
–
מנהלת תחום רגולציה פיננסית, לובי 99
ייעוץ משפטי:
אביגל כספי
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
הילה דורון לוי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון), התשפ"ה - 2025 << נושא >>
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בוקר טוב לכולם, תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון), התשפ"ה–2025. מכיוון שהרוב בזום, אני אבהיר גם למשרד המשפטים שנקטנו פה בהליך שונה מהרגיל. עשינו דיון, אפילו שניים, לפי בקשת שר המשפטים. שמענו את כל הצדדים באריכות, עשינו תיקונים, ובסופו של דבר שלחנו לשר המשפטים מה הוועדה מוכנה לאשר. ואכן, הוא אישר אותו לאחר דיון פנימי שנעשה במשרד המשפטים, כך שאני לא רואה מצב שנתחיל את כל הדיון מאפס. ראיתי שלשכת המסחר שלחו לי פתאום. יש סופיות לדיון, וזה לא מצב שאנחנו נתחיל את הכול מאפס. אני רוצה גם להגיד לכל החברות, שבניגוד לעבר, עשינו תיקונים משמעותיים לתקנות שאושרו בוועדה, לאור הטענות ולאור היישום של התקנות וכו'. לכן, אני מבקש מכם לא להתחיל את הכול מאפס. אני יכול גם לא לאשר כלום, ולהשאיר את התקנות הישנות כפי שהן. בבקשה, משרד המשפטים.
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
בוקר טוב, אני מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, באמת זה לא דיון ראשון שלנו בנושא התקנות. קיימנו הרבה מאוד דיונים ואנחנו כבר אחרי תיקון לתקנות שעשינו לפני קצת יותר מחצי שנה. מטרת התקנות האלה היא למצוא את האיזון הנכון לגבי סוג מסוים של אמצעי תשלום, שכולנו מכירים ומשתמשים בו הרבה – תווי קנייה, שוברי מתנה. זה אמצעי תשלום שיש לו מאפיינים מיוחדים, ודיברנו על זה כבר בעבר. מצד אחד, יש בו מאפיינים שהוא דומה לאמצעי התשלום הרגילים כמו כרטיסי חיוב, לדוגמה, ואפליקציות תשלומים, כך שמצד אחד הוא נמצא בעולמות של אמצעי התשלום, ומצד שני יש לו גם מאפיינים אחרים. הוא גם מזכיר כסף מזומן, כלומר הוא לא מיועד למשלם מסוים ואפשר להעביר אותו מאחד לשני, בשונה מכרטיס אשראי, למשל, שמוצמד לבן אדם.
התקנות האלה מנסות למצוא את האיזון בין הצורך להגן על הצרכן, להן על המשלם, לבין הרצון למנוע הכבדה מיותרת ורגולציה מיותרת ביחס לאמצעי התשלום הזה.
בתיקון שעשינו לפני קצת יותר מחצי שנה נעשו כמה צעדים משמעותיים לכיוון הגנה על המשלם, והחלנו חובות נוספים ביחס לאמצעי התשלום הזה מתוך החוק. התקנות פוטרות מהוראות מסוימות מהחוק, והחלנו הוראות נוספות מתוך החוק. בעקבות הערות שעלו פה מצד חברי הכנסת הכנסנו חובת שליחת תזכורות למשלם, כדי שאם יש לך יתרה צבורה, שתפעל לממש אותה כדי שהכספים האלה לא יישארו באמצעי התשלום. מעבר לזה, שהארכנו קצת את ההוראה של התוקף, אבל בסופו של דבר, המטרה היא לעודד את מי שמחזיק באמצעי התשלום לממש אותו, כדי שהכספים האלה לא יישארו סתם, ואחרי זה יעברו בחזרה לנותן שירותי התשלום.
התיקון הזה עבר לפני יותר מחצי שנה, ואחרי שהתיקון עבר נתנו חצי שנה עד לכניסה לתוקף. במהלך התקופה הזאת קיבלנו הערות מכמה גופים שהם נותני שירותי תשלום של אמצעי התשלום הזה, שהעלו כל מיני הערות לגבי יישום התקנות. שמענו את כל ההערות ובעקבותיהן הבאנו תיקון לתיקון, שמדייק קצת את ההסדרים כדי לייצר הקלות מסוימות ברגולציה, בהסדר שקבענו בעקבות אותן הערות.
אני אעבור על עיקרי הדברים. ראשית, לגבי אמצעי תשלום שמיועד למוצר או לשירות מסוים, ואני מדגיש שאנחנו מדברים רק על אמצעי תשלום. כלומר, כשמשלם מגיע לבית עסק, הוא מקבל מוצר או שירות מבית העסק, והוא משלם באמצעות אותו אמצעי תשלום. זה יכו להיות, למשל, שובר לארוחת בוקר, שובר לחופשה. כך שאנחנו מדברים על אמצעי תשלום. אם אנחנו לא בעולמות של אמצעי תשלום, אנחנו לא בחוק הזה. התוקף שקבענו בתקנות לגבי אמצעי התשלום הזה היה שנתיים פלוס שנתיים, ובעקבות ההערות הסכמנו לקצר את התקופה לשנתיים. נאמר שיש קושי במוצר או בשירות מסוים שהערך שלו משתנה על פני כמה שנים, ואמרנו שבמקום שנתיים פלוס שנתיים, נקצר את התקופה אך ורק לשנתיים.
תיקון נוסף בהקשר הזה, הוא שאנחנו מדברים רק על אמצעי תשלום למוצר או לשירות מסוים, שהסכום ששולם עבורו גבוה מ-50 שקלים. מה שנמוך מ-50 שקלים – נתנו דוגמה אזוטרית של סופגניות בחנוכה או דברים כאלה. אנחנו מבינים שזה משהו מאוד נקודתי, אירוע קטן ומוצר שהערך שלו לא מאוד גבוה. אנחנו מוכנים להתגמש בהקשר הזה, ולהחריג את אותו אמצעי תשלום לרכישת מוצר או שירות שהשווי שלו נמוך מ-50 שקלים. זה שינוי אחד.
שינוי נוסף שהחלנו הוא לגבי שליחת תזכורות. החובה לשלוח תזכורות, אישרנו אותה פה בוועדה מלכתחילה על אמצעי תשלום שהסכום שצברו בו עולה על 20 שקלים. גם בנושא הזה קיבלנו הערות שזה מייצר הכבדה מאוד גדולה על החברות, והיינו מוכנים להגמיש קצת. לא רצינו לברוח לגמרי ולעלות לסכומים מאוד גבוהים, אבל אמנו שאם זה יהיה עד סכום של 50 שקלים, זה משהו שהוא בתוך טווח האיזון. זה מה שסוכם בסופו של דבר, אדוני היושב-ראש, ואני חושב שגם בהמלצה שלכם, של הוועדה, שהסכום יעלה מ-20 שקלים ל-50 שקלים.
לגבי הוראות המעבר והוראות התחילה, גם פה היו כמה תיקונים. ראשית, הבהרנו גם בנוסח התקנות שכשאנחנו מתייחסים לאמצעי תשלום שהונפקו לפני מועד התיקון, אנחנו מדברים רק אחורה רק עד המועד שבו התקנות הותקנו מלכתחילה, כלומר, רק מ-14 באפריל 2022. מה שקודם למועד הזה, התקנות לא מדברות על אמצעי התשלום הזה. מבחינתנו זאת הייתה ההבהרה ומבחינתנו אלה גם הוראות הדין, אבל הבהרנו את זה גם בתוך נוסח התקנות.
לגבי חובת שליחת הודעה, גם פה עלו טענות להסתמכות על הדין הקודם. לכן, חובת שליחת ההודעה לגבי אמצעי תשלום שהונפקו בין 2022 ל-2026, במקום 50 שקלים אנחנו מדברים על 100 שקלים, בגלל האיזון עם אינטרס ההסתמכות, כמו שאמרתי קודם. ביחס לאמצעי תשלום שדיברנו עליו קודם, שהוא לרכישת מוצר או שירות מסוים, אמרנו שיחול הדין הקודם. כלומר, מה שחל לפני התקנות, ימשיך לחול ואנחנו לא נוגעים בדין בהקשר הזה.
דבר אחרון, דובר פה על צורך בתקופת היערכות יותר ארוכה. אנחנו נתנו חצי שנה, ועלו פה טענות מצד חברות שלפחות לגבי עניין הביטול – למה הכוונה? נניח שקניתי חולצה באיזושהי חנות ושילמתי בתו קנייה או בשובר מתנה כזה או אחר, ואני לא מרוצה מהחולצה. אני זכאי על פי חוקי הגנת הצרכן להחזיר את המוצר ולקבל זיכוי. לפני התיקון שעשינו, הרבה פעמים אמרו למשלם: אנחנו לא יכולים לתת לך זיכוי לתו קנייה ששילמת ממנו. אתה יכול לקבל זיכוי בחנות, וזה פחות או יותר הייתה האופציה שהציעו למשלם. אנחנו קבענו חובה שנותן שירותי התשלום – אנחנו לא יכולים לחייב בתקנות האלה את בתי העסק כי התקנות מתייחסות רק לנותני שירותי תשלום – חייב לאפשר את המנגנון שיאפשר לקבל את הזיכוי בחזרה לאמצעי התשלום. שבתי העסק לא יוכלו להגיד: מה אתם רוצים, לא מאפשרים לנו לתת את הזיכוי. זה תיקון מאוד חשוב שהכנסנו, אבל אמרו שחצי שנה זה לא מספיק, וביקשו עוד ארבעה חודשים וחצי להיערכות. גם אתה, אדוני היושב-ראש, הסכמת שבהקשר הזה ניתן עוד ארבעה חודשים וחצי להיערכות.
דבר נוסף לגבי התחילה, מכיוון שהתקנות נכנסו לתוקף ב-13 בינואר, לפני קצת יותר מחודשיים, אנחנו עושים פה תחולה רטרואקטיבית, וזה לא דבר של מה בכך. אנחנו לא עושים את זה הרבה פעמים. מלכתחילה חשבנו שזאת תהיה תקופה יותר קצרה, אבל התקופה הזאת התארכה גם בשל מצב החירום שאנחנו נמצאים בו עכשיו, שגרם לזה שהיה עיכוב, וגם בגלל הצורך לקבל אישורים. התקנות האלה דורשות אישור של הרבה גורמים. מעבר לשר המשפטים, יש גם את האישור של נגיד בנק ישראל וגם של שר האוצר. זה לקח קצת יותר זמן ממה שחשבנו, אבל אנחנו עדיין בטווח זמן שאנחנו חושבים שאפשר לאשר את התקנות האלה בנוסחן כפי שהוא הובא לוועדה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
שלי, לא היית פה בהתחלה. אנחנו אישרנו את התקנות האלה בשעתו. לאור טענות שהועלו ביישום, שר המשפטים אמר שקודם כול הוועדה תדון ותיתן לו תיקונים. שמענו את כל הצדדים, שלחנו לו את מה שאנחנו מסכימים לאור התיקונים עם משרד המשפטים. בסופו של דבר הוא קיבל את ההערות שלנו, ואחרי דיונים פנימיים הוא שלח לנו תקנות חדשות. שמענו את כל הצדדים באריכות, ולכן אין לי כוונה להתחיל את כל הדיון מחדש. אנחנו נשמע כמה אנשים. יש סופיות לדיון בסופו של דבר. כן, בבקשה, מי רוצה לעלות בזום? פתאום קיבלתי עוד הערות של לשכת המסחר. אחרי ששמענו אותם בישיבה, פתאום הם שלחו לי שוב כאילו מתחילים את הכול מאפס.
<< אורח >> יערה ברקול: << אורח >>
שלום ליושב-ראש הוועדה, ותודה רבה על הזכות לדבר. אני ראש איגוד הפיננסים בלשכת המסחר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה השתנה מהדיון הקודם? השתנה משהו? יש לך טיעון חדש?
<< אורח >> יערה ברקול: << אורח >>
לא השתנה מה שאנחנו ביקשנו לשנות, ואנחנו עדיין עומדים על זה. דבר ראשון, אנחנו מאוד נשמח שייאמר למען הפרוטוקול, וכפי שהוסכם בינינו לבין משרד המשפטים בשיחות סגורות, כי מערכות סגורות מוחרגות, כמובן, מהנושא הזה. נשמח שזה כן ייאמר לפרוטוקול על ידי משרד המשפטים.
דבר שני, הסברנו את כל הנושא ליושב-ראש הוועדה ולוועדה עצמה, וגם שלחנו הערות לנוסח לגבי שובר למוצר או שירות מסוים, שאין סכום כספי בצידו. אני מזכירה שלא מדובר באמצעי תשלום, גם אם המחוקק רואה זאת אחרת. מדובר בקנייה של הזכות למימוש שובר שנקנה מראש. בעצם כך שהוא מוכנס לתקנות האלה וחלה עליו איזושהי חובה לתוקף, בעצם משנים ומתערבים בחוזים קיימים עם בתי עסק וגם מול הצרכנים. ברגע שיש איזשהו חוזה שצריך לכבד בין הצרכן לבין בית העסק, זה לא משנה אם אנחנו משתמשים בפלטפורמה של מועדוני צרכנות, כן או לא. לכן, שובר למוצר או שירות מסוים, שאין סכום כספי לצידו, צריך להיות מוחרג מהתקנות כי אנחנו בעצם משנים את מהות השוברים האלה, ולא מאפשרים בעיקר לעסקים קטנים שמשתמשים בפלטפורמות האלו, לעמוד בנטל של מימוש במינימום שנתיים. כן מדובר עדיין בזמן מאוד ארוך שקשה מאוד לעמוד בו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, תענה להם, בבקשה.
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
דיברנו על זה בהרבה דיונים, ואני אענה בקצרה על עיקרי הדברים. ראשית, אנחנו מדברים על תקנות – מה נחשב כאמצעי תשלום. אלה הגדרות שנמצאות בחוק, זה ברמה היותר פרוצדורלית. בית עסק יכול למכור מוצרים ושירותים, וזה בסדר, ואם אתה מציע ארוחת בוקר או יחידת אירוח כזאת או אחרת, או סרוויס כזה או אחר – אם אתה מוכר מוצר או שירות, אנחנו לא בעולמות של שירותי תשלום. את זה לא קובעות התקנות; את זה קובע החוק.
אבל אם מדובר באמצעי תשלום שמאפשר לעשות פעולת תשלום, למשל, קיבלתי תו שיש בו 120 שקלים, קיבלתי תו שמאפשר לי לעשות פעולת תשלום במסעדה, לרכוש ארוחת בוקר ולשלם באותו אמצעי תשלום. בסוף זה לא משנה אם אתה קורא לזה כסף או שובר לארוחת בוקר. בסוף, אם מדובר באמצעי תשלום שמאפשר לבצע פעולות תשלום, החוק חל. הלכנו כמה צעדים לקראת הגופים שהעירו. גם נתנו תקופה של שנתיים, ומפה אני עובר לנקודה שבעיניי היא לא פחות חשובה, וזאת סוגיית המהות. נתנו תקופה של שנתיים במקום שנתיים פלוס שנתיים כי הבנו באמת את הצורך, אבל לתת תקופה של חודש-חודשיים – אנשים קיבלו מתנה, בן אדם היה במילואים וכל הכסף ששולם עבור אותה מתנה - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הדרישה שלהם היא פגיעה בצרכנים באופן מובהק.
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
הלכנו לקראתם. הלכנו לקראתם בשתי נקודות: גם בהקשר של הזמן, כשאמרנו שנתיים במקום שנתיים פלוס שנתיים, וגם החרגנו דברים שהם פחות מ-50 שקלים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תודה. עוד מישהו רוצה לדבר בזום?
<< אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>
שלום לכולם, בהמשך למה שאמרה יערה, אני רוצה להבין את התחולה של מערכת סגורה. על פי החוק, להבנתנו, החוק לא חל על מערכת סגורה וגם חוק הסדרת העיסוק ותקנות הפטור בהסדרת העיסוק קבעו שזה לא חל על מי שמנפיק במערכת סגורה, כלומר רק לרכישה באותו מקום. בשיחות שהיו לנו עם משרד המשפטים, והיו לנו שיחות טובות – אני רוצה לברך על השינויים שנעשו פה, כי הם שינויים שמקלים ואני חושב שהם ייטיבו עם הצרכן ועם העוסקים – רק להבין אם זה חל או לא, או האם תצא הבהרה בנושא.
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
גם על הנקודה הזאת דיברנו, אבל אני אגיד שוב. כאשר מדובר במצב שבו נותן שירותי התשלום הוא גם המוטב, לדוגמה חנות בגדים שמוציאה שובר לרכישה באותה חנות בגדים – אם זאת הסיטואציה, אנחנו לא בעולמות של חוק שירותי תשלום. חוק שירותי תשלום מדבר על מצב שבו יש גורם שמתווך בתשלום, שמעביר תשלום מהמשלם לבית העסק, למוטב, לבקשה של המשלם. אם אנחנו במצב שבו גם המוטב וגם נותן שירותי התשלום הם אותו אחד, אנחנו לא בחוק שירותי תשלום. ההבהרה הזאת נאמרת עכשיו לפרוטוקול, לבקשתכם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתה יכול להתחיל לקרוא, בבקשה?
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
טיוטת תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון מס' 2) (תיקון), התשפ"ו-2026
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 48(ב) ו- 54(ב) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 2
1.
בתקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון מס' 2), התשפ"ה- 2025 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 2(ב) -
(1) בפסקה (1), בפסקת משנה (א) המובאת בה, בסופה יבוא " ובלבד שהסכום ששולם עבור אמצעי תשלום כאמור עולה על 50 שקלים חדשים.";
(2) במקום פסקה (2) יבוא:
"(2) במקום פסקת משנה (ב), יבוא:
"(ב) יחדש לבקשת מחזיק אמצעי תשלום, למעט אמצעי תשלום שהוא שובר לרכישת מוצר או שירות מסוים שלא נקוב סכום כספי בצידו, שתוקפו פג- לתקופה נוספת של חמש שנים שיימנו מתום תוקפו של אמצעי התשלום; נותן שירותי תשלום יאפשר את החידוש כאמור באופן פשוט ונוח;"";
(3) בפסקה (3) במקום "20 שקלים חדשים" יבוא "50 שקלים חדשים”.
אני אסביר את התקנה. תקנה 3 קובעת את החובות הפוזיטיביות שיחולו על נותן שירותי התשלום. דיברנו על החובה לאפשר תוקף מינימלי, ובהקשר הזה אנחנו עושים תיקון ובמקום שנתיים פלוס שנתיים, בגלל הקושי שצוין, הכוונה היא לצמצם את התקופה הזאת לשנתיים בלבד. הבהרה נוספת היא שההוראה הזאת מתייחסת רק לאמצעי תשלום שמיועד לרכישה של מוצר או שירות מסוים. אנחנו מבהירים שהתקנות לא עוסקות בכלל בשוברים שהם לא אמצעי תשלום, וזה בהמשך להערה שהערנו קודם. התיקון הוא שחובת שליחת הודעה – במקום 20 שקלים, 50 שקלים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תמשיך לקרוא.
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
הוספת תקנה 2א
2.
אחרי תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא:
"תיקון תקנה 4
2א
בתקנה 4 לתקנות העיקריות -
(1) בכותרת השוליים במקום "תחילה ותחולה" יבוא "תחילה תחולה והוראות מעבר";
(2) אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:
"(ג) על אמצעי תשלום שהונפק לפני יום פרסומן של תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון מס' 2) (תיקון), התשפ"ו-20261 (להלן בתקנה זו- המועד הקובע) תחול תקנה 3(א)(4)(ד) לתקנות העיקריות ובלבד שהסכום הצבור באמצעי התשלום עולה על 100 שקלים חדשים;
(ד) על אמצעי תשלום לרכישת מוצר או שירות מסוים שלא נקוב סכום כספי בצידו שהונפק לפני המועד הקובע יחולו ההוראות שחלו לפני המועד האמור".
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
פה אנחנו מתקנים את הוראות המעבר, ואנחנו מבהירים שהתקנות חלות אחורה, כלומר רק מ-2022, כמו שאמרנו קודם. לגבי חובת שליחת הודעה מהתקופה שבין 2022 ל-2026, במקום 50 שקלים הסכום הצבור, אנחנו מדברים על 100 שקלים. כלומר, רק אמצעי תשלום שיש בו יותר מ-100 שקלים, יחויבו נותני שירותי תשלום יחויבו לשלוח הודעת תזכורת שאומרת: יש לך 120 שקלים שצבורים באמצעי תשלום. וזה רק על אמצעי תשלום שהונפק ב-2024, בתקופה שבין 2022 ל-2026.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
על כל מה שהונפק הרבה לפני זה?
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
בין 2022 ל-2026. אלה בעצם הוראות מעבר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ומה עם מה שהונפק ב-2015?
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
התקנות לא חלו בכלל ב-2015. הן התחילו רק ב-2022.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
שלחו לי ווטסאפ בעניין הזה, ורציתי הבהרה.
<< דובר_המשך >> איגי פז: << דובר_המשך >>
הינה, הבהרנו, וגם הכנסנו את זה לתוך הנוסח. הבהרה נוספת שאנחנו מכניסים בתקנות היא שלגבי אמצעי תשלום לרכישת מוצר או שירות מסוים, שהונפק לפני 2026, יחולו ההוראות הקודמות. אנחנו מחילים את התיקון הזה רק במבט צופה פני עתיד. זה לגבי הוראת המעבר.
אני ממשיך לקרוא.
תיקון תקנה 4
3.
במקום תקנה 4 לתקנות העיקריות, יבוא:
"תחילה
4.
(א) תחילתן של תקנות 1 ו-2, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום פרסומן של תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון מס' 2) (תיקון), התשפ"ו-2026.
(ב) תחילתה של תקנה 3(א)(5) לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 2(ג) לתקנות אלה ביום י"א בסיוון התשפ"ו (27 במאי 2026)."
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
זאת בעצם התחילה הנדחית בעוד ארבעה חודשים וחצי, שדיברנו עליה קודם לגבי הביטול. הם ביקשו עוד תקופת היערכות של ארבעה חודשים וחצי, והחובה הזאת תיכנס לתוקף בסוף מאי.
תיקון תקנה 5
4.
בתקנה 5 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "ובלבד שהונפקו ביום י"ג בניסן התשפ"ב (14 באפריל 2022) או לאחריו"".
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
זאת אותה הבהרה שדיברנו עליה קודם, אדוני היושב-ראש, שאתה ביקשת, שנבהיר שאמצעי תשלום שהונפק ב-2015 בכלל מחוץ לתקנות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני רוצה להגיד שזה תהליך שלא עושים בדרך כלל, אבל שר המשפטים עשה תהליך הפוך ואמר לוועדה: תגידו לי אחרי דיונים איזה תיקונים אתם תהיו מוכנים לקבל ואיזה לא. זה תקדים לא רע, אני חייב להגיד. זה בעצם משתף את הכנסת בצורה יותר רצינית. לובי 99, בבקשה.
<< אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >>
אני מנהלת רגולציה פיננסית בלובי 99. את העמדה שלנו שמה שהיה צריך להיות כאן שונה לחלוטין, ובראש ובראשונה זכות פדיון כמו שיש בהרבה מהשוברים שאנחנו עוסקים בהם גם באירופה – את העמדה הזאת אתם מכירים. בכל זאת, כבוד יושב-ראש הוועדה, אני רוצה להודות לך על העמידה האיתנה על זכויות הציבור. בסוף זה הכסף של הציבור שרוכשים איתו את השוברים האלה ועולה שאלה מה עושים איתם. המסלול שנעשה כאן בחקיקה, התקנת התקנות, התוצאה מאוד מאוד סבוכה ולכן אני ממש מבקשת ממך לדרוש ממשרד המשפטים לפרסם משהו שעושה סדר, שמאפשר לציבור להבין מה חל, על מה חל, מאיזה תאריכים, על איזה סוג שוברים. אם הציבור לא מבין מה מגיע לו, הוא לא יכול לדרוש את זה. אני לא מדברת על הליכים משפטיים, כי בשביל זה יש עורכי דין שיכולים להרוויח הרבה מאוד כסף רק מכל הטענות האלה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
את מבקשת מעין גילוי דעת שיפרסם משרד המשפטים?
<< אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >>
כן, משהו מסודר מאוד כדי שהציבור יוכל להבין מה מגיע לו ומה לא. אני אספר באופן אישי שקניתי בקסטרו, החזרתי מוצרים שנרכשו בשובר וקיבלתי את הכסף בחזרה לשובר ולא כזיכוי. קודם כול, לדעת שיש גופים שעומדים בהוראות כמו שהיו אמורות להיכנס לתוקף. דבר שני, זה היה שינוי מדהים בשבילי, וזה, חברי הכנסת, בזכותכם, שעמדתם על הדבר הזה. ללכת לקנות מוצר ולקבל החזר לשובר ולא זיכוי לחנות ספציפית, זה שמיים וארץ. אז תדעו שעשיתם פה משהו גדול מאוד, אבל חשוב שהציבור יידע מה מגיע לו, כדי שהוא יוכל לדרוש את הדברים האלה ולא יישאר ככה שאפשר לעבוד עליו ולרמות אותו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
קודם כול, תודה רבה על המחמאות לחברי הכנסת וגם למשרד המשפטים. איפה את רוצה שזה יפורסם?
<< אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >>
באתר של משרד המשפטים, דרך רשות הגנת הצרכן. אני אגיד לך את האמת, אני לא יודעת, אבל צריכה להיות כתובת לאנשים שהם יכולים להבין מה מגיע להם בדיוק. יצא נוסח של תקנות מאוד מאוד מבלבל.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
את אומרת שהתקנות האלה מסובכות?
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
התקנות מסובכות כי גם החוק עצמו מסובך, ואני חושב שאלה מתפרצת לדלת פתוחה. בסוף אנחנו לא צריכים שהוועדה תגיד לנו להוציא נייר. בסוף אנחנו קשובים לכל הגורמים שפועלים בתחום הזה, וגם עם לובי 99 יש לנו שיתוף פעולה ושיח טובים. אנחנו שומעים את הקולות שעולים מהשטח, ואכן, בכוונתנו לפרסם מסמך שמתייחס לגדרי התחולה של חוק שירותי תשלום. יש לנו כבר טיוטה כזאת בקנה, וזה נמצא גם בתוכנית העבודה שלנו לשנה הזאת.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
איפה תפרסמו את זה? באיזה אתר?
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
באתר שלנו, כמו שאנחנו מפרסמים חוות דעת משפטיות.
<< אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >>
מעולה, מצוין. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אנחנו יכולים להצביע על התקנות?
הצבעה
אושרו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אנחנו בעד התקנות. תודה רבה לכולם, הישיבה ננעלה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:34. << סיום >>