פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 114
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום חמישי, א' בניסן התשפ"ו (19 במרס 2026), שעה 12:20
סדר היום:
<< נושא >> הארכת שהות במלונות למפונים מבתיהם שניזוקו במלחמת "שאגת הארי" << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
אושר שקלים – היו"ר
משה טור פז – ממלא מקום היו"ר
מוזמנים:
אמיר דהן
–
מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים
סיגל כוכבי
–
קרן הפיצויים, רשות המיסים
ד"ר מיכל לרר
–
ראש תחום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
אורטל נח מועלם
–
מנכ"לית, רשת פתאל, ירושלים
בנימין גל
–
דובר הוועדה
מוזמנים באמצעים מקוונים:
כפיר אוחנה
–
רח"ט יעדים לאומיים, משרד הפנים
עופר שושן
–
ראש יחידת משרדי ממשלה
ייעוץ משפטי:
איתי עצמון
מנהלת הוועדה:
אתי שבתאי
רכזת תחום פרלמנטרי:
אתי רז
רישום פרלמנטרי:
מעיין שבתאי, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הארכת שהות במלונות למפונים מבתיהם שניזוקו במלחמת "שאגת הארי" << נושא >>
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה לפניות הציבור, ישיבת מעקב. שקלתי לבטל בהתראה קצרה את הישיבה בגלל עניין אישי. בכל זאת בשעה הזו שאנחנו במלחמה, כל אחד מאיתנו צריך לתת את המרב שלו, אני מבקש סליחה אם אני מבולבל ונסער מעט. היה לנו כבר סיור חשוב מאוד לבחינת מצבם של האחים שלנו, המפונים, היינו השבוע במלון פלאזה בירושלים. בדקנו את המצב של המפונים מבית שמש. איתנו פה מנכ"לית המלון. היו תגובות טובות מאוד ותשבחות. תודה רבה על העבודה הטובה שאתם עושים.
היו פה הירתמות והתגייסות למשימה וזה לא דבר מובן מאליו. גם נושאים שמעבר לתחום האחריות ושלא היו אמורים להיעשות, נעשו וטופלו וראינו את זה בכל התגובות שקיבלנו. אומנם נמצאו גם כל מיני ליקויים או דברים שאנחנו צריכים לתקן ולשפר אותם. אלה אנשים שחוו טראומה, הם ממשיכים לחוות אותה, וגם מצב אי-ודאות מתמשך. אנחנו רוצים להגיע איתם למצב של ודאות מסוימת בנוגע למה שיהיה איתם, גם מבחינת השירות שהם יקבלו מאיתנו, מהמדינה, ממשרדי הממשלה. אתחיל בבקשה מד"ר מיכל לרר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, תעלי בבקשה כמה תובנות ברש ותך.
<< דובר >> מיכל לרר: << דובר >>
בוקר טוב, צוהריים טובים.
(ח"כ משה טור פז נכנס לאולם)
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
שלום לחבר הכנסת משה טור פז קינלי מיש עתיד.
<< דובר >> מיכל לרר: << דובר >>
אציג כמה נתוני רקע שאספנו לקראת דיון שהתקיים בתחילת השבוע בביקורת המדינה ועשיתי בדיקה מסוימת לראות כמה דברים השתנו. כמובן שדברים כל הזמן מתעדכנים. אני אציג את מה שאנחנו יודעים נכון לעד לפני יומיים.
מתחילת המבצע ועד היום יש מעל 3,500 תושבים שהתפנו מבתיהם בשל פגיעות ישירות או שברי יירוט. אירועי הפגיעה קרו ב-27 רשויות מקומיות. המוקדים המשמעותיים הם תל-אביב, באר שבע ובית שמש. החלוקה בין בתי מלון לפינוי בקהילה היא כזו שפחות או יותר 60% מפונים לבתי המלון ו-40% לקהילה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מה זה בדיוק קהילה?
<< דובר >> מיכל לרר: << דובר >>
למשל אם הם מצאו פתרון אצל קרובי משפחה והם מקבלים מענק כספי מסוים מהמדינה. זה מצב דינמי, אנשים זזים, יוצאים ממלונות, עוברים לקרובי משפחה, חוזרים לבתים אחרי שהנזק, אם הוא היה קל, תוקן ויש כל הזמן תנועה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
יש כאלה שהיו בקהילה וחזרו לאחר מכן למלונות, או שעדיין מוקדם לקבוע?
<< דובר >> מיכל לרר: << דובר >>
אולי מס רכוש יוכלו להתייחס. החלטת ממשלה שקובעת את כל הזכאויות של התושבים שביתם נפגע, היא החלטת ממשלה 3940 שמבחינת נושא הדיון שלנו - - -
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
יש החלטה - - - על הזכאויות, זה דיור חלופי?
<< דובר >> מיכל לרר: << דובר >>
על כל המענים המיידיים יותר, שם הוגדר להאריך את המשך מימון השהות במלונות ואת מענקי המחייה עד 31 במרס. זה נותן ודאות כזו או אחרת.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
לא הבנתי.
<< דובר >> מיכל לרר: << דובר >>
החלטה 3940.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
אני לא מכיר החלטה שמחייבת אותנו להשאיר אנשים בבתי מלון.
<< דובר >> מיכל לרר: << דובר >>
לא להשאיר בבתי מלון. נניח שקורית פגיעה היום, עד כמה שאני מבינה נכון לעכשיו, היכולת להמשיך לפנות לבתי מלון נשענת על החלטת ממשלה.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
ממש לא. זה לפי חוק מס רכוש, נוהל שלנו ממשרד התיירות. לא קשור להחלטת ממשלה. הפינוי לא נובע מהחלטת ממשלה. לא קשור לזמנים בהחלטת ממשלה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אמיר, נכון? רגע.
<< דובר >> מיכל לרר: << דובר >>
פה כתוב העניין של 31 במרס.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
אין דבר כזה.
<< דובר >> מיכל לרר: << דובר >>
אני אבדוק את זה אחר כך. מבחינת מענים לטווח הקצר, התושבים שביתם נפגע יכולים להתפנות לבתי מלון או לקהילה ומי שהדירה שלו נפגעה בנזק משמעותי יותר וארוך טווח, מקבל מסלול של שכר דירה חלופי במימון קרן הפיצויים, כאשר הרשות המקומית, כל רשות לפי היכולות שלה, עוזרת. למשל, בשוק הדיור, שבמקומות מסוימים הוא מאתגר יותר, מנסים למצוא פתרונות בכל תחום שיש לרשות המקומית יכולת.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
נתקלנו בתלונות שהמחירים לדיור החלופי באזורים מסוימים האמירו פלאים.
<< דובר >> מיכל לרר: << דובר >>
ראינו גם בעם כלביא שיש בעלי דירות שניצלו את המצב לרעה והעלו מחירי שכירות. פה רשויות מקומיות שיש להן את היכולת, לאו דווקא יכולת כספית אלא גם יותר יכולת ניהולית, נכנסים לעזרת התושבים. יש רשויות עם יכולות פחותות או משאבים פחותים, שם המצב לפעמים מאתגר יותר. נניח בית שמש, רשות שכל המפונים שלה נמצאים בירושלים, נדמה לי שהם אלה שפגשתם בסיור, לא רגילה למצב כזה בניגוד לרשויות במרכז שלצערנו כבר חוו אי אלה ניסיונות.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
איך בא לידי ביטוי הפער הזה?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
סליחה שאני מפריע. זו לא המציאות. אולי כדאי שנסביר את התהליך. אמיר דהן, מנהלת קרן הפיצויים ברשות המיסים. הדברים שהוצגו לגבי המחירים וגם לגבי הפינויים והחלטת ממשלה זו לא המציאות בפועל של החוק ואיך אנחנו עובדים היום ואיך עבדנו בעם כלביא. אין קשר לרשויות בנושא פערים בשכירות. אנחנו משלמים אותם והרשויות עוזרות. יש לנו גם נוהל עם חברת עמידר, עם משרד השיכון. אולי ניתן סקירה כללית.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
תן לה רק לסיים ותעבור.
<< דובר >> מיכל לרר: << דובר >>
אני רק רוצה לתקן. התפקיד שלכם ברור וקבוע בחקיקה. קיבלתם מחמאות רבות על כל העבודה שלכם. יש את מה שקיים בצורה נורמטיבית ויש את מה שקורה בשטח. יש מצבים ברשויות - - -
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
אנחנו מכירים את מה שקורה בשטח. אני אסביר איפה זה עומד.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
תן לה להשלים את הסקירה.
<< דובר >> מיכל לרר: << דובר >>
גם לרשויות המקומיות יש תפקיד והוא לפעמים נראה אחרת.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
הפערים בין הרשויות באים לידי ביטוי, מה לעשות, אם תרצה או לא תרצה. אולי בחלק שלכם לא, בחלקים אחרי בוודאי.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
אנחנו עובדים עם הרשויות, אני לא אמרתי שלא.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אף אחד לא אומר שאתה לא עובד עם רשויות. אם רשות אחת מטפלת א', ורשות שנייה מטפלת ב', הפער יבוא לידי ביטוי גם אם אתם תעשו אותו דבר.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מיכל סיימת? אמיר בבקשה.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
חוק מס רכוש קובע שאם דירה אינה ראויה למגורים, המנהל יקבע פיצוי או פתרון של דיור חלופי כנגד. במהלך השנים באירועים שהיו ממלחמת לבנון השנייה ועוד לפניה, לא נדרשנו לעזרה מגופים אחרים כי הפינויים היו קטנים, לא היו פינויים גדולים. אעשה סקירה כדי שתבינו איך התהליך הזה עובד. בהתחלה עבדנו בשיטה עם משרד הביטחון והשתלבנו על מכרז שלהם ופינינו דרכם לבתי מלון.
לאחר מכן השיטה הייתה שכל דייר שמתפנה לבית מלון יציג לנו הצעת מחיר כמה הבית מלון עולה ואנחנו נשלם לו. עוד לפני מבצע עם כלביא, הבנו שזה עומד להיות אירוע גדול מאוד. הייתה היערכות. אפשר לציין פה את רשות חירום לאומית שהניעו את התהליך. הבנו שהאירוע לא יהיה אירוע רגיל, לא מספר קטן של משפחות מפונות. זה יכול להיות אירוע גדול.
החלטנו לעבוד עם מרכז השלטון המקומי, שנכנס מתחת לאלונקה והוא לא היה מחויב לעשות את זה, לא בתפקיד שלו. הוא מבין שהניזוקים הם לקוחות שלו בעיר וחשוב לו לשמור עליהם. היד הארוכה שלנו הפכה להיות הרשות המקומית. כתבנו איתה נוהל, לפני עם כלביא, שאנחנו מסמיכים את הרשות המקומית לקבל החלטה עבורנו אם הדירה אינה ראויה למגורים.
קבענו מספר כללים בתוך הנוהל, מה זה אינו ראוי למגורים, בכללים שלנו לפי החוק שלנו. הרשות המקומית התייחסה לכללים האלה וכך פינתה את האנשים. בנוהל במבצע עם כלביא, הפתרון היה שגם הרשות תלך לאיזה בית מלון שהיא רוצה. נתנו לה זכות גדולה מאוד להחליט על מחירים מעט גבוהים יותר ולקבוע הסדרים עם בתי המלון.
לא היה הסדר קבוע לבתי מלון. רצינו לתת לרשויות המקומיות יותר גמישות. בעם כלביא היו קרוב ל-15,000 מפונים, 3,500 בתי אב. המדינה שילמה מעל 250 מיליון שקלים עבור בתי המלון. הזרוע הארוכה שלנו זו הרשות המקומית. התשלום מקופת קרן הפיצויים, לא מתשלום של הרשויות המקומיות. זה בחוק מס רכוש. אני אסביר מה עשינו - - -
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אתם עובדים דרך משרד אחר, נכון?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
עשינו הפקת לקחים אחרי עם כלביא. רח"ל, רשות חירום לאומית הניעה תהליך מצוין וזה התפקיד שלה, לעשות את התיאום עם משרדי הממשלה. פנינו למספר רשויות, הפקנו לקחים איתן. הן שמחות שנתנו להן את הזכות ומוכנות להיכנס מתחת לאלונקה, לפנות את הדיירים ולהקים את מרכזי הסיוע הראשוניים בכל אירוע שנגרם.
עם זאת רוב הרשויות אמרו שקשה להן מאוד לסגור בתי מלון וכל בית מלון מושך אותם לכיוון אחר במחיר, גם התשלום קצת קשה להן. ברוב המקרים לא נתנו להם לשלם ונהיה גב לגב, העברנו להן מקדמות לפני. זה היה הסיכום שלנו עם מרכז השלטון המקומי כדי שלא יהיה להן חסרון כיס. לא לכל הרשויות יש כסף.
החלטנו שהפעם נעשה את האירוע קצת אחרת. משרד התיירות נכנסו לתוך האירוע, איגוד בתי המלון. אנחנו, בתור רשות המיסים, חתמנו הסכם מסגרת, הסכם גג עם איגוד בתי המלון וקבענו כללים איזה בתי מלון יכולים להיכנס פנימה. בנוהל הזה קבענו שיהיה חמ"ל משותף של רשות המיסים, משרד התיירות ואיגוד בתי המלון.
כל מלון שאומר רוצה אני להצטרף להסכם, חותם על נספח מול קרן הפיצויים, מעביר אותו אלינו ויכול להיכנס להסכם. המינהלת המשותפת שלנו, החמ"ל המשותף עם איגוד בתי המלון, משרד התיירות וקרן פיצויים, בודקים שאותו בית מלון אמר רוצה אני, ועומד בכללים של ההסכם כי זה הסכם מסגרת. לפני המלחמה היו לנו 15,000 חדרים פנויים. ידענו, כבר חתמו אלינו מראש בתי מלון.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
סליחה שאני עוצר אותך. בסיור התגלו שתי בעיות עיקריות. אחת, העניין של הפער בשכירות. לא מדבר על אנשים. השנייה, זה שעדיין היו בעבר, כשאנחנו בדקנו, בערך 40 משפחות שעדיין לא נרשמו ומבחינתן הן קיבלו הודעת פינוי ואומרות לנו חברים, אמורים לפנות אותנו עוד יומיים. אורטל אמרה, מן הסתם אנחנו לא הולכים לזרוק אתכם, יהיה מקום חלופי.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
לא אמרנו - - - אני יכול להסביר את המכתב.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
הם קיבלו במכתב והיה רשום, אנחנו ראינו. אנחנו רוצים לייצר להם ודאות מסוימת. אני יודע שלא נזרוק אף אחד לרחוב. זה שעדיין גם כשאנחנו בדקנו ביום ראשון ועדיין 40 משפחות לא נרשמו, זה אומר שהמידע לא היה מספיק מונגש להם, למרות כל המאמצים שנעשו. השאלה מה קרה בארבעת הימים האלה, איך המידע הזה הונגש להם?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
אמשיך, חשוב שתדעו. עשינו את הנוהל הזה, עשינו ישיבות עם כל מנכ"ל עם הרשויות המקומיות עוד לפני המלחמה. הצגנו את הנוהל ואת כל הדברים, את כל התהליך. בנינו נוהל מסודר עם נספחים רבים. בזמן הזה גם ממשל מרשות הדיגיטל פיתחה מערכת, את יחד בצורה אחרת, כולל שוברים ודברים שלא היו בעם כלביא. שדרגנו את זה לחלוטין.
יש רשויות שידעו להתמודד עם הנוהל בצורה טובה יותר ויש רשויות שידעו להתמודד עם הנוהל בצורה אחרת. אם תלכו לעיריית תל-אביב לא תראו את הבעיות שתמצאו במקומות אחרים. הפינוי שהיה בבית שמש, אחד הדברים שלנו היה קשה, שהרשות קודם פינתה תושבים רבים שלא גרו שם באזור.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
כמה משפחות עדיין לא נרשמו?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
אני אסביר מה זה לא נרשמו, תבין. המילה לא נרשמו יש בה אפשרויות רבות. אנחנו גילינו שיש לנו משפחות רבות שפונו לבית מלון ולא הגישו תביעה לקרן הפיצויים. אם אתה לא מגיש תביעה, על סמך מה אני מפנה אותך? אני לא יכול לבדוק, לקדם לך את התביעה, לשלם ולבדוק אם אתה זכאי לבית מלון.
נתנו לרשות רשות לפנות. הכנו צוותים שבודקים אחרי זה אם הפינוי היה נכון, כן או לא. גילינו משפחות רבות שההורים היו צריכים להתפנות, הביאו גם את כל הילדים והנכדים, לקחו חדרים רבים. זה כסף של כולנו, זה לא כסף שלי אישית. הייתי בשמחה תורם להם, זה לא כסף שלי, של המדינה. מה שעשינו עם המכתב בלאונרדו לדוגמה בשני מלונות בירושלים, רק להם עשינו את זה, לא עשינו את זה בכל הארץ.
ראינו בניתוח נתונים שלנו שכמעט 60% לא הגישו תביעות. אתם נמצאים בבית מלון ואנחנו לא יודעים עליכם. שלחנו מכתב, לא איימנו "אתם תתפנו מבית המלון". אמרנו, אם לא תבואו לעמדות שלנו ותגישו תביעה שנכיר אתכם, ניאלץ להוציא אותכם כי אנחנו לא יודעים מי אתם. זה היה הפער, זה הפירוש של "לא נרשמו". היום אנחנו כבר במצב שכמעט כולם הגישו תביעות. זו הייתה המטרה של המכתב, לא לפנות אותם.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
סיגל מה אמרת, כמה נשארו?
<< דובר >> סיגל כוכבי: << דובר >>
כולם הגישו, כל התושבים, מלבד, יש כמה עובדים זרים, תושבים זרים, זה בתהליך.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
שמי מטפל בהם?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
אנחנו.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אתם מכירים בהם וזה מטופל?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
עכשיו כשאנחנו יודעים מי כל האנשים שפונו לבית מלון, אנחנו יכולים לנהל איתם את הזמן שהם צריכים להישאר.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
התקדמנו, זה כבר טוב.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
המטרה של המכתב הייתה לזרז את האנשים, להגיד להם שהם לא יכולים לשבת בבית מלון בלי להגיע לפה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
לא באנו בטענות למכתב. אחת המסקנות שהייתה מיום ראשון, לראות איך אנחנו יכולים לזרז את התהליך גם בשביל להקל עליכם.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
לפני שהוצאנו את המכתב שלחנו להם מסרון ראשון, מסרון שני. לא מסרון מאיים בהתחלה. בואו תגישו תביעה, אנחנו רוצים להכיר אתכם, אנחנו רוצים לדעת מה התהליך. לא יכול להיות שיש משפחה שתהיה שבועיים בבית מלון ואנחנו לא יודעים מה הבית שלה, אם הוא ניזוק, לא ניזוק.
היו מקרים בעם כלביא, משפחות שלא היו גרות בישוב מסוים והגיעו גם לבתי המלון. אלה כספי ציבור, חשוב לשמור עליהם ומצד שני להיות מאוד רגישים ולתת להם את הפתרונות שצריך לתת. ברגע שאנחנו יודעים מי האנשים - - -
<< דובר >> מיכל לרר: << דובר >>
את יכול להגיד מה היקף התופעה הזו, של אנשים שביתם לא ניזוק ועדיין הרשות פינתה אותם?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
אני מעדיף שלא לפרט. אנחנו מטפלים בזה ברמה שלנו.
<< דובר >> מיכל לרר: << דובר >>
להבין אם אלה מקרים בודדים או שזו תופעה.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
לא מקרים בודדים. תלוי באיזו רשות.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
המלון נותן להם חדר, לא? או שהם מצטרפים לחדרים ואין לכם שליטה על זה?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
איך זה הולך? מרכז הסיוע לפי הנוהל, הרשות המקומית פותחת מרכז סיוע. למשל עיריית תל-אביב, אתן לכם סקירה על תהליך מושלם מקצה לקצה ואיך עושים אותו. הם פותחים מרכז סיוע ברגע שזה נופל. יש להם ברושורים עם QR. אתה סורק את הקוד, מגיע בתור אזרח וסורק את הקוד, ממלא פרטים, עושה אישור, זה מגיע למערכת של הרשות המקומית.
בזמן שאתה בתור אזרח שותה קפה ומפונה, בשעות הראשונות של הפגיעה הרשות המקומית עם צוותים שלה עוברת על כל הבניינים ומחליטה איזה בניין עומד בתנאים של הנוהל. העובד במרכז סיוע מסתכל, אמיר דהן, - - - מרחוב כלשהו. בודק שהרשות המקומית, המהנדס או במחלקת הארנונה אמרו שהוא זכאי לפינוי, שולחים לו אישור לטלפון, הוא ממלא עוד התחייבות.
זו התחייבות שהוא לא יגרום נזקים בבית מלון, יש גם מקרים כאלה. לאחר מכן הוא חותם שהוא נותן לנו להעביר מידע למערך הדיגיטל כדי שיהיה מידע לאומי כמו שצריך. ברגע שהוא חותם על זה, אוטומטית הוא מקבל שובר לטלפון. בשובר כתוב לו לאיזה מלון ללכת וכמה חדרים מוקצים לו. הכול מגיע. הוא מגיע עם זה לבית מלון, הוא צריך להגיע עם השובר.
בבית שמש חולקו שוברים בחלק מהמקרים בלי שבדקו אם הבית ראוי או לא ראוי. אני לא יכול להאשים את העירייה, זו פעם ראשונה שזה קרה להם והם לא היו ערוכים. עיריית תל-אביב, עיריית רמת גן, שלצערי חווים את זה מספר פעמים, התהליך עובד מקצה לקצה. היום אנחנו מנסים לשדרג אותו, לעבוד עם העירייה בצמידות ולהסביר להן.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
יש לך בקרה על העירייה, אם היא עושה שלא לפי ההנחיות שלכם?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
הכנו צוותים שלנו שיהיה מוכנים אחרי שאנחנו יודעים שהבן-אדם פונה והגיש תביעה, לבדוק אם העירייה פינתה כמו שצריך, כן או אל, ואנחנו אף פעם - - -
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
יכול להיות מצב, אני מדייק, שהעירייה פינתה עכשיו מבנה. אתם מגיעים ואומרים, המבנה הזה כשיר למגורים. סתם פיניתם, אני לא מאשר לכם ואתם מחזירים את התושבים.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
אנחנו עדיין משלמים. התחייבתי לעיריות.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
עד מתי?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
ברגע שאני אומר לדיירים שהיום הם יוצאים מבית המלון, אנחנו לא מחכים.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אתם משלמים, קדימה.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
אנחנו שמחים שמרכז השלטון המקומי, הרשויות המקומיות, נכנסו מתחת לאלונקה. אנחנו מבינים שבשעה שקורה משהו, ובבית שמש קרה משהו לצערי חמור בהרבה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
טראומטי.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
אנשים נרצחו. אנחנו מבינים שיש טעויות וטעויות קורות, אנחנו לא באים בטענות. אבל אנחנו מצפים שהרשויות ישמרו יותר. הם יודעים מי הדיירים שגרים בדירה. כשאנחנו רואים משפחה שפונתה לבית מלון ואנחנו רואים שהם לקחו שמונה חדשים ואנחנו מבינים שזה 15 נפשות, הייתי צריך לראות את זה בחיוב של המים. אף אחד לא מוותר בחיוב על המים על 15 נפשות שהיו גרות בתוך הבית.
בגלל זה אנחנו עושים את הבדיקה. רצינו להכיר אותם, רצינו לבדוק. אנחנו מנסים להיות רגישים מאוד ולתת פתרונות נוספים. זה מתחיל להתיישר עם עיריית בית שמש, אנחנו רואים את זה עובד טוב יותר במלונות רבים. גם אחרי הסיור שאתם הייתם, גם העבודה שאנחנו עושים, זו הדרך לעשות. אתם תראו שיהיו לכם פחות בעיות כאלה מעיריות כמו תל-אביב שזה עובד בצורה מוסדרת, לתל-אביב היה ניסיון לצערי בעם כלביא.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
יש רשויות כמו תל-אביב או אחרות ששמות גם משאבים שלהן באירוע?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
בוא נזכור שיש החלטת ממשלה שאומרת שכל רשות מקומית תיתן לכל מפונה 500 שקלים והרשות תקבל על המשפחה 1,500 שקלים על דברים שהיא עושה מעבר לזה. הרשויות עושות הרבה. גם בבית שמש הם משקיעים משאבים. גם עיריית תל-אביב, עיריית רמת גן. כל העיריות משקיעות משאבים רבים. מרכזי הסיוע עוזרים לאנשים להגיש תביעות. נותנים שירות מלא מקצה לקצה עד הסוף בנושא הזה.
עיריית תל-אביב עשתה משהו שראוי שכל עירייה תעשה אותו. הייתה התלבטות בחוק, בנוהל שלנו, מי יחליט אם הדירה ראויה או לא ראויה. מה שעשתה עיריית תל-אביב, אם הדירה לא ראויה האזרח צריך לקבל פטור מארנונה. הם הקימו צוות גדול בתחום של הארנונה בעירייה. זה הצוות שקובע אם הדירה ראויה או לא ראויה.
לרשות המקומית יש תמריץ שאם הדירה ראויה, לא לפנות, אחרת הוא מפסיד כסף מארנונה. זה תהליך נכון והגיוני ולא רק הנדסי. הנדסי זה לגבי הפגיעות שיש בהן נזק קונסטרוקטיבי. לגבי יתר הפגיעות זה חכם ללכת עם ארנונה. הצגתי את זה לכל הרשויות, כל רשות תחליט איך היא רוצה לעבוד.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
זה יכול להיות פתרון לא רע, גם כלקח חלילה למקרים הבאים.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
הצגנו את זה לשלטון המקומי.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
ליצור מנגנון דרך רח"ל.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
לעיריית תל-אביב כדאי, וגם רמת גן, ללמוד מהדרך שהן עבדו. הן פיתחו מערכות שלהן והן עובדות בצורה מדויקת מאוד.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אני רוצה לעבור לאורטל, מנהלת המלון. אמרתי את זה בפתיחה וחשוב לי לציין את העבודה המשובחת שאתם עושים בהתחשבות, ברגישות.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
עובדים מהלב.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
בסקירה שלנו היינו על 121 חדרים, זה נשאר כך?
<< דובר >> אורטל נח מועלם: << דובר >>
אנחנו כבר ב-100 חדרים מאוכלסים. אני רוצה להגיד משהו לגבי רשות המיסים. לפני שהם שלחו מכתבים הם התריעו כמה פעמים בעל פה והסתובבו שם, אמרו, הוציאו אפילו הסעות. אנשים לא הגיעו.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
בימים הראשונים אמרנו נוציא הסעות מבית המלון לשטח. שיבואו אלינו לדירות, שיראו לנו את הדירות שנפגעו. מחכים בהסעה, מגיעים ארבעה אנשים באוטובוס. זהו. אף אחד לא מגיע, האזרחים לא היו כל כך איתנו באירוע. בגלל זה הגענו למכתב הזה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
עשיתם בדיקה לדוגמה בעניין הזה מול כאלה שנרשמו לשירות מול המשרדים האחרים שלא נרשמו אצלכם? לדוגמה משרד התחבורה משרד הפנים?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
השירות אצלם הוא כל כך קטן. אם האזרח נפגע לו הבית, רוב השירות שהוא צריך - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אתה יורד לסוף דעתי?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
אני יודע, כדי לדעת אם במקרה הוא בא אליהם ולא אלינו.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
הוא בא ורוצה רישיון נהיגה.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
אני עדיין צריך שהוא יבוא אלי כדי להגיש את התביעה. זה לא רלוונטי אם הוא הגיע - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
השאלה אם עשיתם הצלבות מול אותם משרדים וכך איתרתם אנשים שלא היו אצלכם?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
האיתור שלנו היה בסריקות נוספות של השטח. עניין אותנו יותר לא מיפוי של שניים, שלושה אנשים שהגיעו למשרד התחבורה או למשרד אחר. עשינו את זה בדרכים אחרות שלנו כדי ליישר את הקו. גם המלון עזר לנו בכל הדברים, נתנו לנו את כל השירות שאנחנו צריכים. היום אנחנו יודעים מי כל משפחה ויודעים לתת לה שירות כמו שצריך היום ושירות מלא.
עשינו מהלך נוסף עם משרד השיכון. מנכ"ל משרד השיכון והצוות שלו רתמו את חברת עמידר שהיא חברה שעובדת איתם. היום במלונות, גם במלון בירושלים יש לנו נוהל עבודה איתם שמשפחה לטווח ארוך שלא מוצאת דירה להשכרה, הם לקחו מתווכים מטעמם, אנחנו מפנים אותם לשולחן של חברת עמידר ועמידר עוזרת להם לתווך ולאתר להם דירות בכל מיני מקומות בארץ.
צריך לזכור שיהיה כאן קצת קושי. יש אזרחים שפעמים רבות אומרים, אני רוצה רק בשכונה שגרתי בו. אבל אין. בעם כלביא הגענו למצב קשה יותר, היינו צריכים להוציא אותם מהעיר שלהם, לא תמיד היה באותה עיר, ההיקף היה גדול בהרבה. לשמחתנו היום אנחנו לא רואים כשל שוק. יחד עם זאת לא תמיד זה יהיה בדיוק באותה שכונה או באותו אזור כי אין דירות. אנחנו לא יכולים להמציא את הדירות האלה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מבחינת הפערים בשכירויות עצמן בתקציבים?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
פרסמנו באתר רשות המיסים רשום שאנחנו נפצה שכירות לדירה עם מאפיינים דומים לדירה שהייתה לך. אנחנו יודעים שמחירי הדירות עלו. היום מחירי הדירות לא אמורים לעלות כמו בעם כלביא. תזכרו, בעם כלביא היו לנו 3,500 בתי אב לתקופה ארוכה. הדוגמה הכי קריטית, בעם כלביא היו 30 בניינים שנהרסו. פה יש בניין אחד שנהרס בתל-אביב ועוד בית קרקע או כמה בתים. זה אפילו לא אותו אירוע בגודל.
אני לא חושב שאמורה להיות עלייה. אבל גם אם יש עלייה אנחנו מממנים אותה, אם היא בתחום הסביר ולא בתחום גדול יותר. אם מישהו מגזים לגמרי, יש לנו מתווכים שלנו שימצאו לו במחיר סטנדרטי. גם אם הוא יהיה מעל אנחנו נממן את זה, כך מימנו בעם כלביא. אני לא מכיר פערים - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
לאיזה טווח, של שנה? נותנים להם שנה קדימה?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
זה תלוי. אם הנזקים הם בני שיקום של ארבעה, חמישה חודשים אנחנו נותנים להם שנה. קשה למצוא דירה להשכרה לחצי שנה או לשלושה חודשים. אנחנו עושים את השיקול הכלכלי עד מתי להשאיר אותו במלון או לפעמים לתקופה ל-Airbnb, תלוי איזה דירות שמתאימות לטווחים הקצרים. לטווחים הארוכים, בוודאי לשנה, ועוד אנחנו גם משלמים את השכירות לשנה מראש.
אנחנו לא נותנים לו חודש בחודשו, אנחנו נותנים לו תזרים מזומנים. אני לא בטוח שלפעמים זה הדבר הכי נכון, אני מפחד לפעמים עם משפחות שהן אולי מעט חלשות יותר, שתהיה בעיה עם הכסף ולא יהיה להם איך לשלם אותו בהמשך. אנחנו מנסים לראות בכל מקרה לגופו. ככלל, הכלל שלנו לתת שנה קדימה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
תודה. כן בבקשה.
<< דובר >> אורטל נח מועלם: << דובר >>
אורטל נח מועלם, מנכ"לית מלונות פתאל מירושלים. התחלנו עם 150 חדרים, היום יש לנו 100 חדרים מאוכלסים עם מעט יותר מ-200 אנשים בסך הכול במלון. הכמויות הולכות ויורדות. היום יש לנו שלושה חדרים שמפנים אותם, גם מחר וגם בשבוע הבא. פעמים רבות הם מגלים שצריך לפנות מישהו ביום שישי, הם לא מפנים אותו ביום שישי, נותנים לו לעשות את השבת ולא זורקים אותו לפני כן. פינויים רבים קורים ביום ראשון, זה גם משהו לציין.
אחת מהאורחות אמרה לי תשמעי, הקצו לי שמונה חדרים ואני לא צריכה אותם. היא באה מיוזמתה. צמצמנו לה לארבעה חדרים במקום, למרות שהיא קיבלה אישור לשמונה חדרים. אולי הייתה טעות באופן הרישום של האנשים והקצו להם את החדרים. הקשיים שאנחנו מתמודדים איתם זה האירוח ועכשיו הקבוצה הולכת ויורדת. אנחנו כמובן פתוחים לאירוח לאורחים שמגיעים רק לנפוש או לעסקים.
הקושי הוא לשלב בין אירוח של אנשים שפונו מביתם לבין אנשים שבאו למצוא שקט או באו לעסקים. אנחנו מנסים לאזן ככל האפשר. היום המלון נראה מעט שונה ממה שראינו אותו בתחילת השבוע. ביקשנו מבעלי התפקידים להיות יותר באולמות. החברים מבית שמש יודעים שיש את כל נותני השירות והם יודעים לאן לגשת. אנחנו מתאימים את עצמנו יותר לאירוח מלונאי. אנחנו חוזרים לאירוח מלונאי מלא.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
סליחה, אני צריך לצאת שתי דקות.
(היו"ר משה טור פז 12:49 )
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
כן בבקשה, תמשיכי.
<< דובר >> אורטל נח מועלם: << דובר >>
קושי נוסף שיש לנו, אנחנו עדיין חסרי ודאות בנוגע לפסח, אנחנו וגם האורחים. אם כל יום מתפנים חדרים וימשיכו להתפנות וזה בסדר והגיוני מאוד, מה אנחנו עושים? למי אנחנו שומרים חדרים, למי אנחנו לא שומרים חדרים? אם מסתיימת המלחמה, המלונות יהיו מלאים, כולם.
יהיה ביקוש, אנשים ירצו לצאת להתאוורר, אין טיסות לחו"ל, אנחנו די זמינים לזה. אם תימשך המלחמה זה מה שיהיה. עם זאת אנחנו צריכים להכשיר את המלונות. זה לא חג רגיל, זה חג שונה לגמרי. את הסחורות אנחנו צריכים לקנות עכשיו. מה עושים אם המלונות יהיו ריקים?
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
יש לכם סנכרון בין המלונות השונים של לאונרדו בירושלים, אתם יכולים לשחק עם זה?
<< דובר >> אורטל נח מועלם: << דובר >>
לא כל כך. נכון לעכשיו יש לנו ארבעה מלונות של פתאל בירושלים. שניים שהם פתוחים, אחד פלאזה שפתוח גם וגם. יש לנו את לאונרדו בוטיק שהוא רק עבור אורחים ומצאנו פתרונות ביניים להסעדה כדי להיות יעילים מאוד בהוצאות. יש לנו עוד שני מלונות שסגורים עכשיו ואנחנו מתכוננים לפתוח אותם.
אנחנו לא יודעים, אין לנו מושג אם נפתח או שלא נפתח. המלונות מלאים חודשים קדימה. כשאנחנו בודקים עם האורחים אנחנו שואלים אם הם מגיעים, הם אומרים שהם לא יודעים, ושזה תלוי במלחמה. אני צריכה היום להיערך ואתמול לקנות מצות.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
מדינת ישראל לא יודעת להגיד לך. אולי טראמפ, לא בטוח.
<< דובר >> אורטל נח מועלם: << דובר >>
זה קושי. גם העובדים שלנו. יש לנו עובדים רבים בחל"ת עכשיו. מה אנחנו עושים איתם? הבוקר קיבלתי טלפון מאימא מודאגת שיושבת בבית ושואלת אותי מה אני עושה ב-10 באפריל? זה חג, אני אקבל כסף, אני לא אקבל כסף? הם לא יודעים. חוסר הוודאות הזה כלפי העובדים שלנו מטריד מאוד.
גם ברשת שלנו פתוחים מעט מאוד בתי מלון בשאר הארץ. אנחנו אופטימיים ואנחנו חלק מהמדינה. אחד הקשיים הנוספים שיש לנו זה הנושא של בלאי גבוה. המלון שלי, הפלאזה, הוא מלון שמותאם יותר לאוכלוסייה בוגרת. פתאום לראות ילדים מתרוצצים זה קושי.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
בפעם הקודמת היה לכם פיצוי מסוים, נכון?
<< דובר >> אורטל נח מועלם: << דובר >>
המדינה שילמה פיצויים.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
דרך מי זה היה? זה שלכם, זה תיירות?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
זה קצת שונה. היא מדברת על חרבות ברזל כשהיה פינוי צפון-דרום, זה משהו אחר. בוא נזכור, כמו שהסברתי בהתחלה, כל מלון שרצה להצטרף, אמרנו לו שיצטרף. שמנו את כל הכללים בתוך ההסכם. כל דבר אחר, המלון אם הוא בנוי למבוגרים וחשבתם שאתם לא מעוניינים לקבל ילדים, וכדומה, אין לנו דרך, אנחנו לא אמורים לפצות על דברים כאלה. זה המחירים שאנחנו משלמים.
<< דובר >> אורטל נח מועלם: << דובר >>
אנחנו לא מתלוננים. אמיר, לא הייתה פה תלונה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
התאחדות המלונות יכולה לדבר איתכם בסוף האירוע, זה מה שהיה בפעם הקודמת.
<< דובר >> אורטל נח מועלם: << דובר >>
יש הסכם והמדינה הוציאה פיצויים בעבר. אמרתי גם בוועדה הקודמת. לפני שהגעתי לוועדה שאלתי אצלנו בפתאל, אם מישהו רוצה להלין על משהו או להעלות משהו. אמרו לי שלא, ושהמדינה מתנהלת היטב מולם. דיברו קצת על חיות מחמד וכל מיני דברים כאלה. משהו לרשות המיסים בנושא של הפינוי. אנשים רבים מקבלים מאיתנו גם את הודעות הפינוי ומתעקשים שלא לעזוב. זה פתאום הופך להיות מצב של התמודדות שלנו מול האורחים.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
יש לזה התייחסות בהסכם. תסתכלי על ההסכם, יש התייחסות עד מתי אנחנו משלמים לכם. יש התייחסות ספציפית. איגוד בתי המלון ייצגו אתכם בצורה מאוד, יש התייחסות לנושא הזה בהסכם.
<< דובר >> אורטל נח מועלם: << דובר >>
נקרא את זה ונעדכן. זה בגדול מבחינתנו.
(היו"ר אושר שקלים 12:52)
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אני רוצה לצרף בשיחת זום את כפיר אוחנה מרח"ל.
<< דובר >> אתי שבתאי: << דובר >>
כפיר ועופר שושן.
<< דובר >> עופר שושן: << דובר >>
שלום, מדבר עופר שושן מרח"ל. מה השאלה, למה אתם רוצים שנתייחס. אמיר נתן התייחסות - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אנחנו רוצים לשמוע איפה אתם פה באירוע כגוף שבא ויכול לתכלל ולתת לנו מענה לכל הדברים האלה ולכל הפניות.
<< דובר >> עופר שושן: << דובר >>
עוד לפני עם כלביא, רח"ל החליטה לקראת המבצע הנוכחי ללכת בגישה מרחיבה ולהיכנס מתחת לאלונקה כי אף גורם לא טיפל בזה. אנחנו התחלנו ותיאמנו את כל משרדי הממשלה, עם קרן הפיצויים. זו הייתה עבודה משותפת שלי ושל אמיר. כמו שהוא סיפר קודם, הצגנו נוהל ומוכנות מוקדמת לנושא הזה.
היום איך שזה עובד, יש מנגנון תיאום. חוץ ממה שאמיר תיאר, יש דסק לאומי שנמצא ברח"ל שמתואם עם החמ"ל של קרן הפיצויים, עם החמ"ל של תיירות. עם כלל גורמי משרדי הממשלה העיקריים, משרד הרווחה, משרד החינוך, הבריאו, ועם הגורמים שנמצאים ברמה של השטח אל מול הרשויות המקומיות.
יש מנגנון שמהיום הראשון מתקיים ופועל. אנחנו עושים הדרכות לאותן רשויות שעדיין לא חוו את הדברים האלה, כדי להכשיר אותן למצב שבו זה יתרחש אצלן במרחב הרשות. יש מנגנון שכל יום בשעה 11:00 כלל הגורמים מתכנסים ומדווחים על כל הדברים שקורים במלון, לרבות פערים, במנגנון הזה נותנים מענה לנושא הזה.
יש פה עבודה מדהימה של קרן הפיצויים, כלל משרדי הממשלה ומשרד התיירות. גם משרד התיירות נכנס מתחת לאלונקה, זה לא תפקיד שהוגדר לו. מיכאל מנכ"ל משרד התיירות עשה את זה כמו שצריך ונותנים שירות מדהים. נכון לעכשיו אני מסתכל קדימה, יש לנו שני מאמצים עיקריים. א', מאמץ של היערכות לפסח. ב', אמיר בעיקר מוביל אותו, לתת מענה לתושבים ומי שלא צריך להיות במלונות שייצא לכיוון דיור חילופי.
לדעתנו זו התמודדות הכי נכונה, לא להישאר במלון אלא להתחיל ולחזור למרחב המחייה הטבעי של האנשים, בצורה רגישה, מאפשרת וכולי. כל זה בתיאום כלל המשרדים, כלל המשרדים מתואמים כל יום וכל הזמן בכמה מנגנונים בנושא הזה. מה שאנחנו הולכים לעשות בפסח זה כך. יש לנו ארבעה מלונות שיש להם התחייבויות קודמות כמו כפר המכבייה לדוגמה. אנחנו התחלנו עבודת מטה מתחילת השבוע וסיגל שנמצאת פה ואמיר, הוציאו מכתבים לאנשים וזה היה אחרי תיאום עם הרשויות הספציפיות לאן הם עוברים.
אתמול התיאום מול הרשויות המקומיות נעשה. היום יצאו מכתבים לאנשים שביום ראשון הם יצטרכו לעזוב. לדוגמה, יש בכפר המכבייה אנשים מרמת גן, מגבעתיים ורמלה. מי שנסגר עם הרשויות המקומיות שמי שברמלה וגבעתיים הולך למלון ניקס בתל-אביב והאוכלוסייה של רמת גן, שזה מספר מועט של אנשים, של משפחות, יישארו וייצאו משם לקהילה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מההתרשמות שלנו היה שהאירוע פחות או יותר מנוהל טוב. שהופקו לקחים מעם כלביא, ברור שגם מחרבות ברזל. אני רוצה למקד, האם אתה מזהה חסמים בירוקרטיים נקודתיים שאנחנו יכולים לבוא ולסייע לך?
<< דובר >> עופר שושן: << דובר >>
נכון לעכשיו לא. עשינו גם עם דרורית שלשום דיון בנושא הזה, עם מנכ"לית רוה"מ. אנחנו לא מזהים נכון לעכשיו פער מהותי כזה או אחר. כל המשרדים עובדים כמו שצריך, בעיקר גם קרן הפיצויים. מה שאנחנו הולכים לעשות בפסח, מצד אחד את המעברים הקטנים כדי להעביר למלונות שיצטרכו לשהות בהם לאורך זמן אחרי הפסח. ב', לקחנו את משרד התיירות.
משרד התיירות נכנס ויחד איתנו משרד התיירות ורח"ל הולכים לקנות שי לכל משפחה ובערב חג כל משפחה של מפונים במלון תקבל שי מהמדינה של שוקולדים ודברים נוספים כדי להנעים להן ולהעלות להן חיוך קטן. יש את המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן.
ביום ראשון אנחנו מעבירים סקר בכל המלונות, מי המפונים שרוצים להישאר ולעשות את ערב הפסח במלון ועל פי זה המשרד לשירותי דת ידאג לאורחים של סדר בכל מלון ומלון, לרבות להביא הגדות, מצות, כל מה שצריך. יש לנו דברים של מצות שמורות, אלה דברים קטנים, לא צריך לעניין אותך ברמה שלך. אני לא מזהה נכון לעכשיו חסם מסוים או פער מהותי שאני יכול להעלות כאן כדי שתפתרו אותו.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
משהו להוסיף, עופר?
<< דובר >> עופר שושן: << דובר >>
אני זמין לכל שאלה שתרצו לדעת, ומידע.
<< דובר >> כפיר אוחנה: << דובר >>
צוהריים טובים.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
כפיר ממשרד הפנים. מה שלי חשוב לבדוק, אמנם בדקנו בסיור על בית שם. האם אתם מזהים הבדל בין רשות לרשות ששם אפשר לסייע או ליצור משהו מעל? מה ההבדלים בהתנהלות של רשויות מסוימות?
<< דובר >> כפיר אוחנה: << דובר >>
אפרט ברשותך. אני אפתח ואאחל לאביך בריאות איתנה ושהכול יהיה בסדר. משרד הפנים הוא בהתאם להחלטת הממשלה 3940 שהתקבלה ממש בתחילת הלחימה. אנחנו מעבירים שיפוי לרשויות מקומיות בגין פינוי תושבים. כל רשות מקומית מעבירה למשרד דיווח ובגינו היא מקבלת את השיפוי עבור המפונים כש-1,500 שקלים הולכים לשיפוי הוצאות הרשות המקומית ו-500 שקלים בהתאם לדיווח הרשות, הם משולמים לרשות המקומית שמעבירה את אותם 500 שקלים לתושב להוצאות הראשונות.
ראינו את זה גם בבית שמש, אנשים יצאו יחפים, ללא ביגוד חם, זה אמור לתת להם את המענה הראשוני. חייב לציין שם את הגזבר שנתן מעצמו. עד עתה קיבלנו בקשות מ-22 רשויות מקומיות לטובת השיפויים. סך הכול התקבלו כ-3,006 בקשות עבור המפונים. 3,006 אנשים פונו ובגינם קיבלנו בקשות מהרשויות המקומיות. יש עוד שלוש רשויות מקומיות שצפויות להגיש בקרוב. הייתה פגיעה לפני יומיים ברמת גן. זה גם משהו שיתקבל, אנחנו מניחים, השבוע או בשבוע הבא.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
האם כל הכסף עבר לרשויות?
<< דובר >> כפיר אוחנה: << דובר >>
כן, אנחנו העברנו כספים. מאושר תשלום, כ-6 מיליון שקלים. אנחנו צופים שזה יגדל לאור הפגיעות. עוד שלוש רשויות שאמורות להגיש לנו בקרוב.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
זה מכסה את כל המפונים עד כה?
<< דובר >> כפיר אוחנה: << דובר >>
בהתאם למה שהרשות הגישה. המפונה מפונה בהתאם לקביעה של מהנדס הרשות שמקום המגורים אינו ראוי למגורים. לאחר מכן הרשות מגישה אלינו את הבקשה ואנחנו מאשרים אותה בהתאם לכללים והקריטריונים שנקבעו.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר >> מיכל לרר: << דובר >>
אמיר או סיגל, אני אשמח לשאול שתי שאלות. אחת נוגעת לכל הסיפור של התביעות. איך עוזרים לאנשים שהם עם אוריינות דיגיטלית נמוכה יותר? קשישים, אנשים עם מוגבלות, כדי לוודא שהם מגישים את התביעות?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
יש שלוש דרכים. אחת מהן במרכזי סיוע של הרשויות המקומיות. לא כל הרשויות המקומיות דומות זו לזו. הרשויות שכבר הכינו את עצמן ומתורגלות, עוזרות במרכז הסיוע שלהן ועוזרות להגיש תביעה. גם אנחנו, יש לנו במרכזי סיוע נציגים שלנו ברוב המקומות. דרך שנייה היא בתי המלון, אנחנו נמצאים שם. אם האזרח ירד אלינו לבית המלון, נעזור לו להגיש את התביעה. אלה הדרכים בגדול. גם במרכזי הסיוע, אם זו הרשות המקומית או אנחנו, ושלב שלישי, אצלנו בבית המלון.
<< דובר >> סיגל כוכבי: << דובר >>
יש גם את המוקד הטלפוני.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
גם מוקד טלפוני שלנו, אפשר להרים אליו טלפון והוא גם יעזור לך להגיש את התביעה.
<< דובר >> מיכל לרר: << דובר >>
אפשר לומר שרוב התושבים שפונו, כבר במסלול של טיפול?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
בבית שמש אנחנו יודעים שכולם הגישו תביעה. עכשיו אנחנו יכולים להתנהל בדרך מסודרת. זה הרעיון. חשוב לנו שהעיקר שיגישו תביעות כדי שנוכל לנהל את האירוע וגם לתת נתונים לכולם. לדעת כמה ולהיערך לפסח כמו שעופר הסביר. אנחנו צריכים לדעת את הדברים האלה. אם אנחנו לא יודעים מי האנשים, מה הנזק בבית, אנחנו לא יכולים להיערך.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אורטל, אמרת שיש 100 חדרים. כמה משפחות זה בסך הכול?
<< דובר >> אורטל נח מועלם: << דובר >>
אין לי כמות משפחות.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
בערך 50?
<< דובר >> אורטל נח מועלם: << דובר >>
כן, משהו כזה. זה ממשיך לרדת. ביום ראשון אני על 90.
<< דובר >> מיכל לרר: << דובר >>
יש מקרים מובהקים שהנזק נאמד והוערך ואפשר לגזור ממנו את משך הפינוי, ויש מקרים גבוליים יותר שאולי יש ויכוח בין התושב המפונה לבין המדינה. אם אתה יכול קצת לפרט, או אתם, איך התהליך של בירור המחלוקת נראה,.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
על כל בירור מחלוקת שקשורה לקרן פיצויים, לחוק מס רכוש, יש זכות ערר לאזרח ללכת לוועדת ערר. זה בית משפט עם סמכויות של ועדת חקירה. אם הוא לא מקבל את ההחלטה שלנו, הוא יכול ללכת לשם. אנחנו מנסים להיות גמישים, יש גם גבול מסוים. אם יש בית שיש בו חלון אחד שנשבר, הרי גם אם הילד שלי יבעט כדור וישבור את החלון, אני לא אלך לבית מלון עם כל המשפחה באותו בית, אני אאטום אותו בדרך כזו או אחרת ואעשה משהו.
זה כסף של משלמי המיסים. אנחנו מנסים למצוא את האיזון באמצע ואת המקומות האלה. יש לנו מקרים רבים שאנחנו באים עם חברות משקמות שלנו. לדוגמה, אחת החברות שעובדות איתנו במכרז, היא לא קבלנית בעצמה, זו חברת עמיגור. יש לה עשרות קבלנים מתחתיה ובבאר שבע היא הביאה את קבלן האלומיניום, אחד הגדולים במדינת ישראל, לא משנה השם.
אם הקבלן אומר לנו, זה עשרה ימים של שיקום והאזרח אומר אני לא רוצה, אני רוצה שיקום עצמי וחודשיים, כי הקבלן שלי. הוא לא יקבל חודשיים, הוא יקבל את העשרה ימים שקבענו. זה חלק מהוויכוחים שיש. צריך לזכור שיש כאן עוד מעט חד והעלויות עולות ודברים כאלה. בית המלון, אנחנו נותנים שלוש ארוחות, בגדול זה ממש לפנים משורת הדין.
החוק אומר דיון חלופי, הוא לא אומר שאנחנו צריכים לתת ארוחות. הארוחות האלה, אומנם אולי במחיר אחר, אולי היה צריך להוציא את האזרח לבית. נכון לעכשיו הוא לא מוציא אותו. במקומות רבים אני הייתי שמח אם בבית שמש אזרחים רבים יותר היו הולכים לחברת עמיגור, השיקום היה מהיר בהרבה והיו חוזרים הביתה מהר יותר וזה היה הרבה יותר טוב. בבאר שבע הצלחנו להכניס את זה. זה הכול תלוי בשיתוף - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
איפה הרשות המקומית פה בכול הסיפור?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
זה קניין פרטי של האזרח. אף רשות לא יכולה להכריח ולא אנחנו יכולים להכריח את האזרח. יחד עם זאת רשויות כמו באר שבע, שלזכותה, עובדת בצורה מדהימה בכל הפינויים, גם במרכזי סיוע וגם בדרך לתווך, שעדיף לכם לקחת חברה משקמת. אחד היתרונות שבחברה משקמת, שיש בה כמה יתרונות. אנחנו רואים דיירים בבאר שבע שפנו אלינו, תכניסו עכשיו, הקבלן שלי ברח לי, הוא לא רוצה לבוא.
אנחנו יודעים שבשוק הפרטי פעמים רבות הם לוקחים עבודות רבות והוא מגיע כל יום למישהו אחר והזמנים מתארכים מעט. כל אחד מאיתנו שיפץ בזמן כזה או אחר בבית והוא רואה שזה לא פשוט לעבוד. הרשות המקומית בבאר שבע עזרה לנו לתווך את זה בצורה טובה יותר, הגענו אליה גם לבתי המלון.
הסברנו, עשינו הרצאה שם. מנהל האזור שלי הסביר את העדיפות. אנחנו גם מפקחים על העבודה, יש לנו חברת בקרה שבודקת את האיכות של הקבלן. אנחנו משלמים ישירות לקבלן, אתה לא צריך להוציא את הכסף מהכיס. אנחנו מתחייבים על הזמנים ועם בזמנים יש איחור, אנחנו לוקחים את האחריות, אתה תישאר בבית המלון.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אתה אומר, שיש עדיין פער מסוים מול עיריית בית שמש, שאנחנו יכולים לסייע פה?
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
אני לא חושב שזה קשור לעיריית בית שמש. עיריית בית שמש נכנסה לאירוע - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אמרת את זה גם בהתחלה. מכיוון שזו פעם ראשונה וזה טראומטי.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
פעם ראשונה, נכון. אנחנו מנסים דרכם וגם דרכנו, לתווך ככל האפשר חברה משקמת. יש נזקי חלונות רבים, הדף. המטרה שלנו להחזיר את כולם לקהילה, זה הרעיון, תחזרו ליישוב. גם כמדינה אנחנו צריכים להראות את זה בצד הפסיכולוגי או בתוך מדינת ישראל וגם בין-לאומית, להראות שאנחנו משקמים את הדירות מהר. זה חלק מהתהליכים שאנחנו עוברים בקרן פיצויים. ככל שהעירייה תעזור לנו לתווך חברות משקמות שלנו, נוכל להכניס אותן פנימה ולעשות. אנחנו לא יכולים להכריח את האזרח, זה קניין פרטי שלו.
בעיריית באר שבע יש 11 בניינים שפונו, כל בניין הוא שמונה קומות. יותר מ-60% בחרו חברה משקמת שלנו, זה מדהים מבחינתנו. אתם תלכו לראות היום, תעשו סיור, תראו שיש כבר בניינים שיש חלונות וצבעו את הבתים והדיירים מתחילים לחזור. גם בנושא של דירה ארוכת טווח, אנחנו לוחצים אותם ללכת לחפש דירות. יש רבים שמתיישבים במלון ונכון לעכשיו הם לא במקום של ללכת לראות דירות.
אני מבין את המצב שאנחנו עדיין במלחמה. יחד עם זאת אני יכול להתחייב שאם יבוא דייר ויגיד תשמעו, אני פינוי ארוך טווח, מצאתי דירה והדירה הזו תהיה ב-15 באפריל אחרי פסח. בוודאי אנחנו נאשר לו את הטווח עד אחרי פסח להישאר בבית מלון. הרצון שלנו שתמצא את הדירה. אין לנו בעיה לסגור איתך שתישאר עוד שבועיים, עוד שלושה, בבית המלון. תראה לנו נכונות מבחינתך ללכת לעשות את התהליך.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אנחנו יכולים להתכנס לקראת סיכום. אורטל, יש משהו אקסטרה שאתם צריכים מבחינת המלון, מהמדינה, שיכולה לסייע לכם?
<< דובר >> אורטל נח מועלם: << דובר >>
רק הנושא של העובדים שיושבים בבית. יש לנו אלפי עובדים שיושבים עכשיו בבית ולא יודעים מה יקרה איתם. בירושלים 70% מהעובדים הם מהמגזר. יש להם מחר חג שלהם ועדיין הם לא יודעים מה קורה איתם מבחינת משכורות.
<< דובר >> אמיר דהן: << דובר >>
אני יכול לענות על זה מההיבט השני שאני מתעסק בו. אנחנו בקרן הפיצויים גם מטפלים בנזק הישיר והעקיף. אני בצוות עם שר האוצר גם בנושא של חל"ת. כמו שאתם יודעים, הצהירו שיהיה חל"ת מקוצר עם תנאים מקוצרים. אתמול היינו בשיחה עם שר האוצר והרצון שלו לנסות להגיע למצב שיוכלו לשלם אולי את החל"ת לפני החג, הם מנסים לעשות את כל המאמצים.
אני מניח שתעלה חקיקה בשבוע הבא בנושא נזק עקיף לעסקים שנפגעו וגם בנושא החל"ת, המוטב שהולכים לעשות. הייתה מסיבת עיתונאים שהשתתפתי בה לפני שבוע עם שר האוצר שהכריזו על כל הדברים, על חל"ת וגם על פיצויים. אם המייצג שלכם יוכל לפרוש בפניכם את כל הדברים שיהיו, אני חושב שיש ודאות.
יכול להיות שדווקא למקומות חזקים יותר שיוכלו לממן בשלב הראשון ואחרי זה יהיה פתרון ויוכלו לקבל את הכסף בהמשך, זו גם אפשרות. עשינו משהו בחוק מס רכוש, בפיצויים, זה היה כמו בעם כלביא, שאנחנו משתתפים. אם עסק אומר אני לא רוצה להוציא את העובד לחל"ת, אני משאיר אותו אצלי יקבל פיצויים דרך קרן הפיצויים בהתאם לגובה הירידה בהכנסות שלו ב-75% מהשכר שלו. זו המטרה, לשמור על העובד שלא יצא לחל"ת וילך למקומות אחרים.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים והוא: << יור >>
פה אני רוצה לחזק אותך. גם אנחנו עשינו פנייה עבור כמה בעלי עסקים בשבועיים האחרונים. בעקבות הפנייה אותם אנשים קיבלו את מה שמגיע להם עוד מעם כלביא, יישר כוח על זה. אני רוצה להתכנס לידי סיכום. אני רוצה להודות פה לכל הגורמים, מבחינתי זו עבודת קודש מה שאתם עושים. יש פה טיפול מסור, גם משרדי הממשלה, גם המלון, כל מה שרק אפשר. אנחנו בתקופה לא פשוטה ואני רואה שיש פה התגייסות ומשמח לראות את זה.
אמרנו שהאירוע פחות או יותר מנוהל טוב ואני שמח לראות שיש שיפור מתחילת השבוע, זה היה יפה מאוד לראות. אנחנו לא משאירים אף אחד בלי קורת גג או בלי טיפול, על אחת כמה וכמה כשמדובר על תקופת החגים. אין מה לעשות, פסח זה החג המשפחתי ביותר שיש. הוועדה צריכה לוודא שהמפונים לא יחזרו למקום לא ראוי. בעניין הזה מן הסתם אנחנו נמשיך לעקוב. תודה רבה לכל מי שהגיע לכאן. שיהיה חג שמח בהמשך.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:30. << סיום >>