חומר רקע

1 הדוח השנתי של המועצה לגיל הרך 2025 לשנת 2026 ניסן התשפ"ו | מרץ 2 כתיבה: ד"ר סמדר מושל, מנהלת מרכז מידע ומחקר, המועצה לגיל הרך עריכת לשון: גיא רונן עיצוב גרפי: דויד רוס . 2025 ). דוח שנתי2026( ,לציטוט הדוח: המועצה לגיל הרך https://preschool-council.education.gov.il 3 הדוח השנתי של המועצה לגיל הרך המוגש בזאת משקף עשייה לאומית חשובה, המדגישה כי השקעה בשנות החיים הראשונות היא הבסיס להתפתחות החברה כולה. הגיל הרך הוא תקופה מכרעת בעיצוב יכולותיו של האדם, והשפעתה מלווה אותו לאורך כל חייו. אנו רואים בהשקעה זו נדבך אסטרטגי בחיזוק חוסנה החברתי והכלכלי של מדינת ישראל. עם חידוש פעילותה של המועצה, פעלנו לביסוס מעמדה כגוף המתכלל והמוביל את המדיניות הלאומית בתחום. המועצה מתווה כיום מפת דרכים אסטרטגית המבקשת לחבר בין כלל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, במטרה להבטיח רצף מענים איכותי ומבוסס ידע לכל ילד ומשפחה בישראל. משימתנו היא ליצור מערכת אחודה המציבה סטנדרטים גבוהים של איכות וטיפול בכל נקודת מפגש עם הגיל הרך. הדוח שלפניכם מציג נתונים ותובנות המהווים כלי חיוני בקבלת החלטות מושכלת. הצלחתנו בתחום זה תלויה בשיתוף פעולה מתמשך בין הממשלה, השלטון המקומי והחברה האזרחית. רק עבודה משולבת ומתואמת תבטיח לכל ילדה וילד בישראל התחלה טובה ושוויונית. אני גאה לעמוד בראש המועצה ומודה לכל השותפים על מחויבותם למשימה לאומית זו. נמשיך לפעול יחד, מתוך תחושת שליחות עמוקה, למען עתיד ילדינו ועתיד המדינה כולה. בברכה, יואב קיש שר החינוך ויו"ר המועצה לגיל הרך דבר יו"ר המועצה, שר החינוך יואב קיש 4 . הדוח השנתי2025 אנו מתכבדים להגיש את דוח המועצה לשנת מניח על שולחן מקבלי ההחלטות תמונת מצב עדכנית ומבוססת . ניתוח 6 נתונים על מצב הילדים בגיל הרך בישראל, מלידה ועד גיל זה מהווה נקודת מוצא למדידה מתמשכת ולמעקב רב שנתי, במטרה לבחון התקדמות, לשפר את איכות המדדים הכמותיים ולהעריך באופן שיטתי את השפעת התוכנית הלאומית לגיל הרך, מיד עם כניסתה ליישום. , הושם 2025 עם חידוש פעילותה המלאה של המועצה בחודש יוני דגש מרכזי על בניית תשתית אסטרטגית כוללת למערך הגיל הרך. עבודת המועצה התבצעה באמצעות ועדות משנה מקצועיות וכללה ניתוח נתונים מעמיק, לצד בחינה השוואתית של מודלים בינלאומיים ותהליך רחב של שיתוף ציבור ובעלי עניין. תהליך זה הבשיל לכדי גיבוש תוכנית לאומית רב שנתית, המעגנת תפישה מערכתית בשלושה מעגלים טיפול. התוכנית מגדירה יעדים לאומיים, מדדים וכיווני -משלימים: הורים ומשפחה; קהילה; ומסגרות חינוך פעולה, במטרה לשמש מסגרת מתואמת למשרדי הממשלה, לרשויות המקומיות ולגורמי המקצוע. זוהי תוכנית שנועדה ליצור שינוי עומק בסדרי העדיפויות הלאומיים ולהציב במרכז את ההשקעה והמענים בגיל הרך. יעדנו המרכזי הוא קידום אישורה ויישומה המיידי של התוכנית, תוך העמקה מתמדת בתחומי הליבה ופיתוח תוכניות יישום אופרטיביות. כדי להבטיח שהתכנון מבוסס על צורכי השטח, הקמנו את מרכז המידע והמחקר של המועצה והובלנו סקר נועד לתמוך בעבודת הדרג המקצועי 2025 הורים נרחב שתמך בגיבוש התוכנית הלאומית. הדוח לשנת והמדיני כאחד ולהוות בסיס לדיון, ללמידה ולפעולה. תודות והערכה אני מבקשת להביע הערכה עמוקה לכל השותפים שתרמו לגיבוש הדוח והתשתית האסטרטגית: טיפול, מידע ומחקר), על -לחברות וחברי המועצה וועדות המשנה (הורים, קהילה, מסגרות חינוך תרומתם המקצועית והמסורה לכל אורך הדרך. סומך חייקין, הצוות הירושלמי לעיצוב מדיניות, צוותי KPMG לשותפים המקצועיים, ובהם חברת העבודה וכלל השותפים שנטלו חלק באיסוף הנתונים, בניתוחם ובגיבוש האסטרטגיה. לשר החינוך ויו"ר המועצה לגיל הרך, יואב קיש, על הגיבוי המלא ושיתוף הפעולה. תקוותנו היא כי דוח זה יהווה בסיס מוצק להחלטות מושכלות ולשיתופי פעולה רחבים, למען הבטחת התחלה מיטבית לכל ילדה וילד ולעתידה של החברה בישראל. בברכה סימה חדד סגנית יו"ר המועצה לגיל הרך אי שוויון מתחיל הרבה לפני בית הספר – ולכן גם הפתרון חייב להתחיל שם פרופ׳ ג׳יימס הקמן, חתן פרס נובל לכלכלה " " דבר סגנית יו"ר המועצה, גב' סימה חדד 5 תוכן עניינים 9...............................................................................................................................................תקציר מנהלים 10......................................................................................................תפקיד המועצה ומנדט הפעולה 11..............................................................................................התוכנית הלאומית לקידום הגיל הרך 12..............................................................................................................................................עיקרי הדוח 15.................................................................................המועצה לגיל הרך – מחזון למדיניות לאומית 17..............................................................................................התוכנית הלאומית לקידום הגיל הרך 19.........................................................................................................מטרות, יעדים ומדדי ההצלחה 21.................................................................................2025 דצמבר-פעולות המועצה לגיל הרך, יוני 25................................................................................חברי המועצה לגיל הרך וחברי ועדות המשנה 31................................................חלק א – תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות 32.....................................................................................................................................................הקדמה 33.................................................................................................................................................דמוגרפיה 35....................................................................................................................................הורים ומשפחות 36.....................................................................................יעדים ומדדים כפי שהגדירה המועצה 38.............................................................מערך התמיכה המדינתי בהורים לילדים בגיל הרך 47........................................................................................................................................................קהילה 48.....................................................................................יעדים ומדדים כפי שהגדירה המועצה 49................................................................................................................................רשויות מקומיות 51.................................................................................................................שירותי בריאות בקהילה 58..........................................................................................................................ילדים במצבי סיכון 62................................................................................................................ילדים החיים במצבי עוני 63............................................................................................................................טיפול-מסגרות חינוך 64.....................................................................................יעדים ומדדים כפי שהגדירה המועצה 65..................................................................................................................3 מסגרות לידה עד גיל 77...........................................................................................................................6-3 גני ילדים לגילי 85..............................חינוך מיוחד ומסגרות לילדים עם פערים התפתחותיים ומוגבלויות 89.........................................................................................................................................................סיכום 91...............................................חלק ב – ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בגיל הרך 92.....................................................................................................................................................הקדמה 94...................................................................................................תקצוב הגיל הרך במבט השוואתי 98.................................................................................................................תקציב הגיל הרך בישראל 111.................................................................................................................תקציבי הרווחה והבריאות 115........................................................................................................................................................סיכום 116............................................................חלק ג – מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 117.....................................................................................................................................................הקדמה 118..............................................................................החירום האקוטי ושלבי הפינוי הראשונים 120........................................................................................................מעני המדינה בזמן החירום 122.....................................................................תפקיד הרשויות המקומיות בתקופת החירום 123.............................................................................................החברה האזרחית והפילנתרופיה 6 123.....................................................פערים ואתגרים מרכזיים שהתגלעו בתקופת החירום 125...............................................תקופת הביניים: התגבשות שגרות חירום והיערכות לחזרה 127.................................................................................................מעני המדינה בתקופת הביניים 129.....................................................................תפקיד הרשויות המקומיות בתקופת הביניים 129.............................................................................................החברה האזרחית והפילנתרופיה 130....................................................הפערים המרכזיים שהתגלעו במהלך תקופת הביניים 132........................................מעבר משיקום לצמיחה, וצמצום נזקי הטראומה לטווח הארוך 133..................................................עיקרי המדיניות הממשלתית במעבר משיקום לצמיחה 134...............................................תפקיד הרשויות המקומיות בתקופת השיקום והצמיחה 135......................................................................................................פילנתרופיה וחברה אזרחית 135............................................................................פערים מרכזיים במעבר משיקום לצמיחה 137........................................................................................................................................ריכוז המלצות 147...........................................................................................................נספח: פירוט וביסוס להמלצות 163....................................................................................................................................מקורות   7 רשימת תרשימים 34.......................................................................... 2023- ו1995 בשניםOECD- – שיעור פריון כולל במדינות נבחרות ב1 תרשים 34..................................................................................2023-2002 – לידות חי בישראל, סה"כ ולפי קבוצות אוכלוסייה2 תרשים 38........................................... 2025 , – משך הזכות לחופשה הקשורה לילדים, מיועדת וניתנת לשיתוף, בשבועות3 תרשים 39...........................................2024-2014 ,) במחירים שוטפים₪ – התפלגות ההוצאה על גמלאות אימהות (אלפי4 תרשים 39............................................ 2021 , OECD- במדינות הPPP – הוצאה ציבורית על חופשות לידה והורות במונחי5 תרשים 41.......................................................................................................)2025 , – חזרה מחופשת לידה לפי מגזר (סקר הורים6 תרשים 41..............................................................)2024 , – שיעור תעסוקת אימהות לפי מגזר וגיל הילד הצעיר ביותר (למ"ס7 תרשים 42...................................................)2025 , – הבדלים מגדריים בשינוי היקפי תעסוקה בעקבות הורות (סקר הורים8 תרשים 43.............................................................................................. )OECD, 2024( שעות בשבוע50 – שיעור העובדים מעל9 תרשים 43............................................................................................................... )OECD, 2024( – שעות פנאי וטיפול אישי ביום10 תרשים 44........................................)2025 , – דיווח הורים על תחושת הצלחה באיזון בין הורות לתעסוקה (סקר ההורים11 תרשים 44..............................................)2025 , – דיווח הורים באשר לאתגרים באיזון בין הורות לתעסוקה (סקר ההורים12 תרשים 45...............................................................................)2025 , דיווח הורים על גמישות במקום העבודה (סקר ההורים- 13 תרשים 46..................................................................................................)2025 , – שביעות רצון מכישורי ההורות (סקר ההורים14 תרשים 46..........................................................................................)2025 , – תחומי ידע וייעוץ החסרים להורים (סקר ההורים15 תרשים 52.................................)2026 – "טיפות חלב" לפי גופים מפעילים (נתוני משרד הבריאות, תחנות פעילות ינואר16 תרשים 52.................................................., נתוני משרד הבריאות2023-2016 ) בשנה הראשונה לחיים%( – שיעורי הנקה17 תרשים 53.....................................................................2023-2016 , – שיעור הפעוטות בני שנתיים עם עודף משקל והשמנה18 תרשים 53................................................., נתוני משרד הבריאות2022-2018 , – שיעור המתחסנים בחיסוני שגרה נבחרים19 תרשים 55...................., נתוני משרד הבריאות2024 יוני-‏ 2023 – חודשי המתנה לאבחון ולטיפול בממוצע ארצי, יולי20 תרשים 55................, נתוני משרד הבריאות2024 יוני-‏ 2023 חודשים לאבחון וטיפול, יולי3 – שיעור הממתינים מעל21 תרשים 56.........................................) (נתוני משרד הבריאות2020-2016 – עיכוב לפי תחום התפתחות – מגמה שנתית22 תרשים 57.......................................................)" (נתוני "בטרם2026-2008 , – מקרי תמותה בלתי מכוונת בילדים בגיל הרך23 תרשים 59.................................., נתוני משרד הרווחה והביטחון החברתי2023-2020 ,6- – דיווחים חדשים על בני לידה24 תרשים – שיעור בני הגיל הרך המאופיינים במצבים שונים מתוך כלל הילדים המקבלים מענים במימון 25 תרשים 60...................................................................., נתוני התוכנית הלאומית2024 מרץ-‏ 2022 , ספטמבר360 תוכנית 65......................................... OECD (או העדכני ביותר), נתוני2022 ,טיפול- במסגרות חינוך2- – שיעור בני לידה26 תרשים 68............., נתוני למ"ס2024-2023 , – ילדים במעונות (מתוך אלף) לפי גיל, בעלות על הגן וקבוצת אוכלוסייה27 תרשים 68.......................................................................) (ממצאי סקר ההורים3-טיפול בגילי לידה- – שילוב במסגרות חינוך28 תרשים 73...........................................................................................)2025( : שביעות רצון של צוותי חינוךTALIS – נתוני סקר29 תרשים 74..................................................................(TALIS, 2025) ,3- – תחלופה והיעדרות של נשות צוות במסגרות לידה30 תרשים 75.....................................................)2025 , (סקר ההורים3 – הגורמים החשובים להורים בבחירת מסגרת עד גיל31 תרשים 76...........................................................................................................)2025 , – שביעות הרצון מהמסגרת (סקר ההורים32 תרשים 77...................................................................................................................)OECD, 2021( – גיל ההתחלה בחינוך החובה33 תרשים – ילדים בחינוך הקדם יסודי לפי בעלות על גן, גיל הילד וקבוצת אוכלוסייה, נתוני למ"ס 34 תרשים 78......................................................................................................................................................2024-2023 , לאלף ילדים 79........................................)תשפ"ד (אתר שקיפות בחינוך, משרד החינוך- – הגידול במספר גני הילדים, תשע"ה35 תרשים 80....................................)תשע"ה (אתר שקיפות בחינוך- – הגידול במספר התלמידים בגנים לפי פיקוח, תשפ"ג36 תרשים 83..........................................)OECD, 2024 באלפי דולרים (נתוניPPP , – שכר שנתי של גננות בחינוך קדם יסודי37 תרשים 86........................................, נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת2024-2019 , – מספר מעונות יום שיקומיים38 תרשים 86....................................................................................................2024-2019 , – מספר פעוטות במעונות יום שיקומיים39 תרשים 87................................)2023 , – מספר סייעות השילוב שהושמו במעונות היום ובמשפחתונים (משרד הרווחה40 תרשים 88......................................................................................................) – מספר הגנים בחינוך המיוחד (נתוני משרד החינוך41 תרשים 88.............................................................2024 – מגמות בהרשמה לגני החינוך המיוחד לפי מגזר וסוג פיקוח, נתוני42 תרשים ‏ 8 94.......................................2022 , כאחוז מהתמ"ג5-3 לבין הוצאה בגילי2- – יחס בין הוצאה בחינוך בגילי לידה43 תרשים 95........................................................... 2022 , כאחוז מהתמ"ג5-3 – סך הוצאה ישירה על חינוך קדם יסודי בגילי44 תרשים 95....................................................................................................................... PPP, 2022 – הוצאה על חינוך לילד בדולר45 תרשים – השינויים במספר הילדים הרשומים, בהוצאה הממשלתית על מוסדות החינוך ובהוצאה 46 תרשים 96..........................................................................................2023-2015 ,)6-3( , חינוך קדם יסודיPPP לילד בדולרים 97.........................................2022 , במבט השוואתיPPP בדולרים6-3 – הוצאה פרטית וציבורית על חינוך בגילי47 תרשים 98......................................................)2022 – הוצאה ממשלתית בגיל הרך לפי תחומים מרכזיים (מלש"ח, במחירי48 תרשים 99.................................)2022 – הוצאה ממשלתית בגיל הרך, תקציב מקורי מול ביצוע בפועל (מלש"ח, במחירי49 תרשים 100........................................................................................ – הוצאה בגיל הרך, תקציב מקורי לאחר הסטות ושינויים50 תרשים 101........................................................................, תקציב מקורי מול ביצוע, במלש"ח6-3 – השינוי בתקצוב גני ילדים51 תרשים 102.................................) (בניכוי אינפלציה6-3 – השינוי בביצוע בפועל בסעיפי התקציב השונים של גני ילדים52 תרשים 103......................................................................, תקציב מקורי מול ביצוע6-3 – השינוי בתקצוב הפעלת גני הילדים53 תרשים 103..........................................................: בינוי, סייעת שנייה, רכישות6-3 – השינוי בתקציבים משלימים לגני ילדים54 תרשים 104................................................................... – השינוי בתקצוב רפורמת הסייעת השנייה, תקציב מקורי מול ביצוע55 תרשים 105................................................................ – השינוי בתקצוב בנייה חדשה של גני ילדים, תקציב מקורי מול ביצוע56 תרשים 106..................................., תקציב מקורי מול ביצוע, משרדי החינוך והעבודה3- – השינוי בתקצוב מסגרות לידה57 תרשים 107......................................................... לפי סעיפים, משרדי החינוך והעבודה3- – השינוי בתקציב למסגרות לידה58 תרשים 108................................................................, תקציב מקורי מול ביצוע3- – השינוי בתקצוב הסבסוד למסגרות לידה59 תרשים 109......................................................................... 3- – השינוי בתקצוב ההדרכה והפיתוח המקצועי במסגרות לידה60 תרשים 110......................................................................................................................... – השינוי בתקצוב הבינוי של מעונות היום61 תרשים 111..................................................................... – השינוי בתקצוב משרד הרווחה בגיל הרך, תקציב מקורי מול ביצוע62 תרשים 112.............................................)2022 – סך תקציב הרווחה המופנה לגיל הרך לפי הסעיפים המרכזיים (במחירי63 תרשים 112...................................... – השינוי בתקצוב החזקת ילדי רווחה במעונות יום ובמשפחתונים, מקורי מול ביצוע64 תרשים 113.................................) בגיל הרך, מקורי מול ביצוע360( – השינוי בתקצוב התוכנית הלאומית לילדים בסיכון65 תרשים 114.........................................................................) (נתוני החשב הכללי2025-2016 ," – השינוי בתקצוב "טיפות חלב66 תרשים 137...................................................................................... – מודל למדיניות הגיל הרך בחירום בראי הגישה האקולוגית67 תרשים רשימת טבלאות 66..................................................................................................................................3-טיפול לגילי לידה- – סוגי מסגרות חינוך1 טבלה 67........................................................................................................................ – מספר מסגרות מפוקחות וילדים משתתפים2 טבלה 69...................................................... – עלויות חודשיות של המסגרות הציבוריות וסכומי השתתפות המדינה, תשפ"ו3 טבלה 70...................................................................................... – זכאות לסבסוד מסגרות לגיל הרך ומימוש הסבסוד, לפי מגזר4 טבלה 70.......................................................... – גודל קבוצה מקסימלי לגילי שנתיים ויחס בין צוות לילדים במדינות נבחרות5 טבלה ילד במעונות היום בישראל, על פי תקנות חוק הפיקוח על מעונות היום - – תקני תפוסה ויחס מבוגר6 טבלה 71............................................................................................................................................................................. לפעוטות ובפועל 80..........................................................................)OECD, 2025( ויחס בין צוות לילדים4 – גודל קבוצה מקסימלי לגילי7 טבלה 81.....................................................................................................) – תקני צוותי החינוך בגני משרד החינוך (נתוני המשרד8 טבלה 9 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח תקציר מנהלים 10 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח ,במעגל ההורים והמשפחה הגורם המשפיע ביותר על התפתחות הילד: .אימהות ואבות בעלי תפישה חיובית של הורות ומוכנות לתפקיד יכולת של ההורים להשקיע זמן ומשאבים בילדים ולאזן בין בית ועבודה. אפשרות לכל משפחה לקבל מענה מתאים לצרכיה ולמאפייניה, תוך התייחסות לשונּות בהיבטי מגזר ורקע תרבותי וחברתי, בהעדפות ההורים ובצרכים האינדיבידואליים של הילד. ,במעגל הקהילה הכולל את שירותי הבריאות, הרווחה והתשתיות העירוניות וכן את ארגוני החברה האזרחית: .מגוון שירותים אוניברסליים זמינים על ידי כלל גורמי המקצוע יכולת איתור מוקדם של מצבים חריגים והתגייסות של כל גורמי הקהילה למתן מענים מותאמים ומהירים. קהילה אקטיבית, תומכת, יוזמת ומגובשת של אנשי מקצוע, ארגוני חברה אזרחית ומשפחות. ,במעגל מסגרות החינוך והטיפול : 6 המקיף את המערך המוסדי מגיל לידה ועד גיל .מגוון מענים מוסדרים בתחום הטיפול והחינוך גמישות ואפשרויות בחירה בין המענים, בהתאמה לצרכים השונים של ההורים. מענים התואמים סטנדרטים בינלאומיים והמופעלים על ידי אנשי מקצוע שעברו הכשרה מתאימה ומקבלים תמיכה מקצועית שוטפת. *תפקיד המועצה ומנדט הפעולה . מטרת החוק היא לקדם את הטיפול בילדים 2017-המועצה לגיל הרך הוקמה מתוקף חוק המועצה לגיל הרך, תשע"ז בגיל הרך ואת התפתחותם הגופנית והשכלית, להבטיח את בריאותם הפיזית והנפשית ואת מילוי צורכיהם החינוכיים, חינוכית הולמת. תפקידה הסטטוטורי -החברתיים, הפיזיים והרגשיים, ולספק להם תנאים נאותים וסביבה טיפולית של המועצה הוא להוות גורם מקצועי המתכלל את פעילותם של משרדי הממשלה השונים (חינוך, בריאות, רווחה ועבודה) לטובת גיבוש ויישום מדיניות מטיבה, מבוססת נתונים, המציבה במרכזה ילדים צעירים ומשפחות. , אשר אינו מסתפק בבחינת OECD-ייחודה של המועצה טמון באימוץ מודל עבודה רב ממדי המקובל במדינות ה הילד דרך הפריזמה הצרה של מסגרת חינוכית, אלא בוחן את רווחתו והתפתחותו דרך שלושה מעגלי חיים שלובים: https://preschool-council.education.gov.il - * תרגום התקציר והמבוא לערבית זמין באתר המועצה לגיל הרך 11 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח 1 יצירת תנאים מיטביים לגידול וטיפוח הילדים עבור ההורים והמשפחה. 2 בניית קהילה תומכת המספקת מענים לכל מגוון הצרכים של ילדי הגיל הרך. 3 העמדת מסגרות חינוך וטיפול נגישות ואיכותיות לילדים. 4 מיצוב תחום הגיל הרך כנושא בעל עדיפות לאומית והקמת תשתיות לקידומו. התוכנית הלאומית לקידום הגיל הרך התוכנית הלאומית מדגישה כי השקעה במענים איכותיים לגיל הרך אינה רק צורך פדגוגי או רווחתי, אלא השקעה כלכלית לאומית בעלת התשואה הגבוהה ביותר למשק, והיא הבסיס לצמצום אי שוויון ולמוביליות חברתית עתידית. בהתאם לכך, הגדירה התוכנית ארבע מטרות: בהתבסס על תמונת המצב והפערים בכל אחד מהתחומים, הוגדרו עבור כל מטרה יעדים, מדדי הצלחה וכיווני פעולה להשגתם (כפי שיפורט בחלק א בדוח). במסגרת התהליך הוגדרו סדרי עדיפויות במימוש כיווני הפעולה, וגובשה תוכנית רב שנתית מפורטת, המהווה תשתית יישומית לפעולה בחמש השנים הקרובות. 12 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח חלק א תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות עיקרי הדוח ההקשר הדמוגרפי 2.9-נקודת המוצא לכל דיון במדיניות הגיל הרך היא הנתון הדמוגרפי הייחודי: שיעור הפריון בישראל עומד על כ ). הפריון הגבוה מהווה מנוע צמיחה 1.58- (העומד על כOECD-ילדים לאישה, נתון הגבוה כמעט פי שניים מממוצע ה כלכלי, אך בד בבד, יוצר עומס מתמיד על התשתיות והשירותים. הורים ומשפחות המדיניות בישראל מתאפיינת בתמיכה חלשה במשפחות לילדים בגיל הרך: חופשות ההורות קצרות מהנהוג , ובניגוד למדינות רבות, ישראל לא מייחדת חופשת הורות לאבות. שוק העבודה הישראלי הוא תובעני, OECD-ב , והעובדים מדווחים על מיעוט שעות פנאי. השתתפותן OECD-העבודה משתרעת על פני שעות ארוכות מהנהוג ב של נשים בשוק העבודה גבוהה יחסית, ובשל חופשות ההורות הקצרות, הן ממהרות לחזור לעבודה לאחר הלידה. קהילה לרשויות המקומיות תפקיד מרכז בתכלול שירותים בגיל הרך, אולם פורמלית, נתונות בידיהן מעט סמכויות. כאשר לילדים בסיכון), רובן ככולן 360 מעמידים לרשות הרשויות מנגנונים לקידום הגיל הרך (תקן מנהלת גיל רך, תוכנית מנצלות את המנגנונים לטובת הקמת שירותים לתושבים. שירותי הבריאות בקהילה נמצאים בתהליך של שחיקה, כאשר תקני אחיות "טיפות חלב" ורופאות התפתחות הילד לא עודכנו לאורך שנים. ישנה ירידה בשנים האחרונות בשיעור הפעוטות המחוסנים, ולמרות ניסיונות לרפורמות, התורים לאבחון בשירותים להתפתחות הילד, כמו גם זמן ההמתנה לטיפול במגוון התחומים, נותרו ארוכים. מתוכם מוגדרים בסיכון. יחד עם זאת, חלקם של 60%-מחלקות הרווחה נותנות מענה ליותר ממאה אלף ילדים, כ ילדים בגיל הרך מקרב הילדים המוכרים למחלקות לשירותים חברתיים נמוך ביחס לחלקם באוכלוסייה. פעוטות בסיכון . שיעור העוני בקרב ילדים 360 מקבלים מענה במסגרת חוק פעוטות בסיכון והתוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון , אולם חסרים נתונים ממוקדים באשר לגיל הרך.30%-ושיעור הילדים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי עומדים על כ טיפול-מסגרות חינוך . בשיעור OECD-שירותי החינוך בישראל מתאפיינים בנגישות גבוהה בצד איכות נמוכה יחסית למדינות ה . כמו כן, OECD-טיפול, ישראל ממוקמת בשליש העליון של ה- במסגרות חינוך3-ההשתתפות של פעוטות בגילי לידה במסגרות חינוך קדם 6-3 , ישראל מובילה גם בהשתתפות ילדים בגילי3 בשל יישום חוק לימוד חובה והחלתו מגיל . יחד עם זאת, האיכות המבנית של המסגרות בשתי הקטגוריות נמוכה ומתאפיינת 100%-יסודי, בשיעור שמתקרב ל בקבוצות גדולות מהמקובל ובמיעוט נשות צוות. אשר לילדים המאובחנים כבעלי מוגבלויות, מערכת החינוך בישראל מתאפיינת בעלייה משמעותית בשיעורם בכלל עברי. דוח ועדת שפירא, שכונסה כדי לתת -המגזרים, כאשר עלייה חדה חלה בחינוך הקדם יסודי בזרם הממלכתי מענה לגידול החד במספר הילדים בחינוך המיוחד, מציע שינוי מבני במערכת החינוך, על בסיס עיקרון של "היפוך הפירמידה" והסטת כובד המשקל התקציבי והפדגוגי אל הגיל הרך. המלצותיו טרם יושמו. 13 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח חלק ב ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בגיל הרך החלק השני בדוח מציג ניתוח מקיף של ההוצאה הציבורית בגיל הרך. הניתוח מתחלק לשני רבדים: השוואה , תוך חשיפת הפערים בין 2025-2021 ), וצלילה לעומק התקציב בשניםOECD( של ישראל למדינות המפותחות התקצוב המקורי לבין הביצוע בפועל (מתוך נתוני החשב הכללי במשרד האוצר). השוואה בינלאומית . OECD-ישראל, כמדינה בעלת תמ"ג לנפש גבוה, מציגה דפוס השקעה חריג בגיל הרך בהשוואה למדינות ה הפער נובע משילוב של מדיניות תיעדוף ומבנה דמוגרפי ייחודי: בממוצע 1.58 ילדים לאישה לעומת2.9-השקעה פר ילד – בשל שיעור הפריון הגבוה בישראל (כ ), ההוצאה PPP( ), כל שקל ממשלתי מתחלק על פני מספר רב יותר של ילדים. במונחי כוח קנייהOECD-ב בלבד מההוצאה 52%-לילד בישראל נמצאת בשליש התחתון של המדינות המפותחות ועומדת על כ המקבילה בגרמניה. מבנה ההוצאה – בניגוד למגמה העולמית של הוצאה מאוזנת מגיל לידה, בישראל נשמר פער היסטורי עמוק: הוצאה גבוהה יחסית בגילי גן (בעקבות חוק לימוד חובה) לעומת תת השקעה, הנשענת ברובה על (מעונות יום).3 תשלומי הורים, בגילי לידה עד )2025-2021( ניתוח עומק של תקציב המדינה: הקצאה מול ביצוע פרק זה עוסק בניתוח התקציבים של משרדי החינוך, העבודה, הרווחה והבריאות המוקדשים לגיל הרך. הניתוח מתמקד בסעיפים שניתן לזהות את ייעודם זה מתוך התקצוב הממשלתי ומתבסס על נתוני החשב הכללי. הוא ובוחן את ההשקעה הציבורית בשנים OECD-משווה בין תקצוב ההשקעה בחינוך בגיל הרך בישראל ובמדינות ה (במחירים קבועים) במשרדים השונים. הניתוח משקף תמונה מורכבת של גידול נומינלי בתקציבים 2025-2021 .לצד שחיקה ריאלית וקושי מערכתי במימוש המשאבים 14 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח חלק ג השפעות המלחמה: חירום, פינוי ושיקום מאמרים אקדמיים, שבעה דוחות ממשלתיים 25-חלק זה מתבסס על סקירת ספרות מקיפה שערכה המועצה, הכוללת כ מסמכי מדיניות של ארגוני חברה אזרחית ומכוני מחקר (כגון 15-(משרדי החינוך, הרווחה והבריאות, מבקר המדינה) ו ברוקדייל, טאוב וגושן). הסקירה מנתחת את השפעות המלחמה על הגיל הרך דרך שלושה צירי זמן המציגים את התפתחות הצרכים והמענים. כן מאגדת הסקירה את התובנות המרכזיות וההמלצות שעלו מהספרות באשר להיערכות המדינה, השלטון המקומי והחברה האזרחית לפי תחומים, כתשתית לפיתוח מענים לגיל הרך בעת חירום. ' במבצע "עם כלביא")25 '; יוני24 ינואר-'23 : שלב החירום והפינוי הראשוני (אוקטובר1 תקופה מתוכם 17,725- אלף תושבים מבתיהם, כ330-השלב המיידי התאפיין בכאוס, הלם ראשוני ועקירה המונית של כ ). המלצות מרכזיות לשלב החירום האקוטי:6 בני הגיל הרך (לידה עד 1 . )הקמת מסד נתונים אחוד בחירום – יצירת מנגנון למיפוי מיידי של ילדים ופעוטות (כולל מסגרות פרטיות למניעת מצב של "ילדים שקופים" בפינוי. 2 . נוהל פינוי מותאם גיל רך – הגדרת פרוטוקול מחייב לפינוי משפחות עם פעוטות למתחמים הכוללים תשתית פיזית מתאימה (מרחב זחילה, שקט, אמצעי חימום מזון). 3 . הפעלת צוותי התערבות ראשוניים – הקמת כוח משימה לאומי של אנשי מקצוע (ולא רק מתנדבים) לתמיכה רגשית ראשונית בהורים ובצוותים במוקדי הפינוי. ')25 פברואר-'24 : תקופת הביניים – שגרת חירום (פברואר2 תקופה מעבר למצב כרוני של "שגרת מלחמה", המאופיין בשהות ממושכת במלונות (בעיקר למפוני הצפון) ובחוסר ודאות לגבי העתיד. המלצות מרכזיות לשלב הביניים: 1 . טיפולית – מעבר מהסתמכות על מתנדבים להעסקת צוותים קבועים בשכר, כדי לייצר-רציפות חינוכית דמות יציבה לילד. 2 . "חיזוק הרשות המקומית כגורם מתכלל – תקצוב גמיש לרשויות (ולא "צבוע" מראש) שיאפשר להן "לתפור פתרונות יצירתיים (הסעות, שעות טיפול) לפי צורכי הקהילה המשתנים. 3 . הנגשת מענים להתפתחות הילד – קיצור ביורוקרטיה והפעלת ניידות לאבחון וטיפול בתוך המלונות ומרכזי הקליטה, למניעת החמצה של "חלון ההזדמנויות" ההתפתחותי. : מעבר משיקום לצמיחה (במבט קדימה)3 תקופה השלב הנוכחי והעתידי המתמקד בצמצום נזקים ארוכי טווח ובבנייה מחדש של הקהילות (חבל תקומה והצפון). המלצות מרכזיות לשלב השיקום והצמיחה: 1 . תוכנית לאומית לטיפול בטראומה בגיל הרך – הקצאת תקציב ייעודי ("צבוע") בבסיס התקציב לתוכניות חוסן, טיפול רגשי והדרכת הורים בכל המסגרות. 2 . שיקום ההון האנושי – תוכנית תמריצים אגרסיבית (שכר, מענקים, הכשרה) למשיכת אנשי חינוך וטיפול לפריפריה וליישובי קו העימות. 3 . ) – הכשרת חובה לכלל הצוותים (גננות, אחיות טיפתTrauma Informed( הטמעת גישת מודעות טראומה טראומה כחלק משגרת העבודה.-חלב, עובדות סוציאליות) לזיהוי וטיפול בפוסט 15 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח – המועצה לגיל הרך מחזון למדיניות לאומית 16 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח ., הן השנים המשמעותיות ביותר בהתפתחות הילד ובעיצובו כאדם בוגר6 שנות הגיל הרך, מלידה ועד גיל מחקרים רבים מעידים על התרומה המכרעת של השנים הראשונות לחיים להתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והפיזית של תינוקות וילדים צעירים. השקעה בילדי הגיל הרך מביאה לצמצום פערים ואי שוויון ולהשתלבות   1.חברתית מיטיבה, והוכחה כהוצאה התקציבית הנושאת את התשואה הגבוה ביותר לחברה ולכלכלה המענים בתחום הגיל הרך מקיפים את כלל היבטי החיים: חינוך, טיפול, בריאות, רווחה, טיפוח הורות וקהילה, פנאי ועוד. ברוב המדינות בעולם המפותח, הממשלה מתייחסת לשלושה מעגלי תמיכה המספקים מענה לצורכי הילדים: הורים ומשפחה, קהילה ומסגרות החינוך והטיפול.  בדומה למצב במדינות רבות, גם בישראל האחריות על השירותים לגיל הרך מפוצלת בין גורמים רבים, ובהם משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והעבודה. כן שותפים באחריות להיבטים שונים בגיל הרך ולאספקת השירותים לילדים ולמשפחות הרשויות המקומיות, ארגוני החברה האזרחית והמגזר הפרטי.  ריבוי הגופים המעורבים מקשה על שיקוף תמונה כוללת ועל איגום המשאבים הרלוונטיים. בהיעדר גורם  שיתכלל  את הפעילויות של משרדי הממשלה וגופיה השונים מול הגיל הרך, ושימסד את הקשר ביניהם ובין . 2017-השלטון המקומי והגורמים האחרים העוסקים בתחום, חוקקה הכנסת את חוק המועצה לגיל הרך, תשע"ז מכוחו הוקמה המועצה לגיל הרך. :חוק המועצה לגיל הרך מגדיר שלוש מטרות מרכזיות על פי החוק, למועצה עשרה תפקידים בחמישה תחומי פעילות מרכזיים: .קידום הטיפול בילדים ובילדות בגיל הרך והתפתחותם הגופנית והשכלית הבטחת בריאותם הפיזית והנפשית ומילוי צורכיהם החינוכיים, החברתיים, הפיזיים והרגשיים. חינוכית הולמת ומותאמת, שיאפשרו לילדים שוויון -וידוא תנאים נאותים וסביבה טיפולית הזדמנויות בחייהם הבוגרים. 1 . תכנון מדיניות ואסטרטגיה – הכנת תוכנית לאומית רב שנתית והמלצה על סדרי עדיפויות ליישום. 2 . תיאום בין הממשלה והרשויות המקומיות בנוגע לפעילות בתחום הגיל הרך ולצורכיהם של ילדים עם מוגבלות בגיל הרך. 3 . הגדרת תורה מקצועית וסטנדרטים, ובכלל זה: המלצה על אמות מידה בגיל הרך; גיבוש המלצות לגבי ההכשרה המקצועית הנדרשת מאנשי מקצוע; המלצה על דרכי הערכה ומדידה של פעילות המוסדות וההכשרות; המלצה על תוכניות ליצירת רצף בין המסגרות ובין בתי הספר; ייעוץ לוועדת השרים. 4 . .הסברה – קידום פעולות הסברה בתחום הגיל הרך 5 . .יצירת תשתית מידע ומחקר – הקמה וניהול של מרכז לאומי למידע ולמחקר בתחום הגיל הרך 1 . Heckman, 2006 17 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח בהתאם להוראות החוק, המועצה גיבשה תוכנית לאומית בין משרדית לתכנון מדיניות ואסטרטגיה, בראייה רב שנתית, לרבות המלצה על סדרי העדיפויות ליישומה. תכליתה של התוכנית לחולל שינוי עומק בסדרי העדיפויות הלאומיים של מדינת ישראל ולהציב במרכז העשייה הציבורית את ההשקעה בגיל הרך ואת המענים הניתנים לילדים הצעירים ולמשפחותיהם. התוכנית מתווה נתיב אופרטיבי ובר יישום להשקעה לאומית בגיל הרך, ומקדמת מדיניות מערכתית, מתואמת ומקיפה הרואה בילדים הצעירים ובמשפחותיהם יעד מרכזי לאחריותה של המדינה. להלן עיקרי המדיניות: התוכנית הלאומית לקידום הגיל הרך עקרונות המדיניות הלאומית של הטיפול בילדים בגיל הרך .1 .צורכי הילדים במרכז – כלל הילדים ובפרט אוכלוסיות ייעודיות .2 .המענה יינתן דרך שלושה מעגלי תמיכה: הורים ומשפחה; קהילה; מסגרות חינוך וטיפול .3 המענה יינתן על ידי מגוון רחב של גופים: ממשלה, רשויות מקומיות, שירותי הבריאות, מגזר שלישי, מגזר פרטי/עסקי. .4 .המדיניות הלאומית הינה כוללת ומשותפת לכלל הגופים, תוך תיאום ושיתוף פעולה ביניהם .5 חברתי והמאפיינים הייחודיים של-תתאפשר בחירה בין מענים בהתאם למגוון התרבותי הילדים והמשפחות. מטרות אסטרטגיות .1 .יצירת תנאים מיטביים לגידול ולטיפוח הילדים עבור ההורים והמשפחה .2 .בניית קהילה תומכת המספקת מענים למגוון צורכי הילדים בגיל הרך .3 .העמדת מסגרות חינוך וטיפול נגישות ואיכותיות לילדים .4 .מיצוב תחום הגיל הרך כנושא בעל עדיפות לאומית 18 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח הורים ומשפחה מסגרות קהילה צרכי הילדים תמונת העתיד הרצויה קיום מענה מיטבי לצורכי הילדים בגיל הרך בשלושת מעגלי התמיכה: מעגל הורים ומשפחה .אימהות ואבות בעלי תפישה חיובית של הורות ומוכנּות לתפקיד יכולת של ההורים להשקיע זמן ומשאבים בילדים ולאזן בין בית ועבודה. אפשרות לכל משפחה לקבל מענה מתאים לצרכיה ולמאפייניה, תוך התייחסות לשונּות בהיבטי מגזר ורקע תרבותי וחברתי, העדפות ההורים וצרכים אינדיבידואליים של הילד. מעגל קהילה .מגוון שירותים אוניברסליים זמינים הניתנים על ידי כלל גורמי המקצוע יכולת איתור מוקדם של מצבים חריגים, והתגייסות של כל גורמי הקהילה למתן מענים מותאמים ומהירים. קהילה אקטיבית, יוזמת ומגובשת של משפחות בגיל הרך. מעגל מסגרות החינוך והטיפול .מגוון מענים מוסדרים בתחום הטיפול והחינוך גמישות ואפשרויות בחירה בין המענים, בהתאמה לצרכים השונים של ההורים. מענים התואמים סטנדרטים בינלאומיים ומופעלים על ידי אנשי מקצוע שעברו הכשרה מתאימה ומקבלים תמיכה מקצועית שוטפת. 19 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח – העמדת מסגרות חינוך וטיפול נגישות ואיכותיות לילדים1 'מטרה מס – יצירת תנאים מיטביים לגידול וטיפוח הילדים עבור ההורים והמשפחה2 'מטרה מס – בניית קהילה תומכת המספקת מענים לכל מגוון הצרכים של ילדי הגיל הרך 3 'מטרה מס מטרות, יעדים ומדדי ההצלחה שיפור איכות מסגרות החינוך והטיפול המסובסדות והפרטיות תוך הבטחת יציבותן, ובכלל זה: 1 . .שיפור רמת ההכשרה והמעמד המקצועי של הצוותים במסגרות לילדים בגיל הרך 2 . שיפור המענים הטיפוליים במסגרות שבהן משולבים ילדים עם פערים התפתחותיים, צרכים מיוחדים, מצבים רפואיים וילדים בסיכון. 3 . .הגדלת היקף מסגרות החינוך והטיפול המפוקחות על ידי המדינה 4 . .הגדלת היקף המסגרות המסובסדות לכלל הילדים בגיל הרך בישראל 5 . .שיפור איכות מסגרות משלימות (צהרונים, חוגים) ויצירת רצף בין המסגרות לאורך היום 1 . העמדת כלי מידע ותמיכה להורים ולבני המשפחה לקראת הלידה וההורות ולאורך שנות הגיל הרך, בהתאם למאפייניהם וצורכיהם הייחודיים. 3 . שיפור התיאום בין הגורמים הקהילתיים והחינוכיים השונים הבאים במגע עם ההורים, ויצירת שפה אחידה ביניהם. 5 . .שיפור תחושת המסוגלות והביטחון של הורים בתפקידם, בדגש על התמודדות עם מצבי חירום ומשבר 7 . ילד משותף ואיכותי בשנות החיים הראשונות של הילדים-יצירת מנגנונים המאפשרים הגדלה של זמן הורה עבור הורים עובדים. 9 . .קידום קהילות הורים מגובשות, מועצמות ובעלות השפעה 1 . קידום ראייה כוללת של ילדי הגיל הרך ברשות המקומית, כולל חיבור ותיאום בין העוסקים בתחום ברשות וסטנדרטיזציה של תפקידיהם. 2 . . חיזוק תשתיות שירותי הבריאות הניתנים לילדים בגיל הרך 3 . .שיפור האיתור המוקדם של פערים התפתחותיים בילדים והנגשת הטיפול בהם 4 . שיפור המענים לילדים ולמשפחותיהם בתחום החוסן והבריאות הנפשית, לרבות מניעה, איתור מוקדם וטיפול בילדים עם מצוקה רגשית, תחלואה נפשית או טראומה. 5 . .הרחבת שיתופי הפעולה במניעה, באיתור ובטיפול בילדים בגיל הרך במצבי עוני, סיכון ומצוקה 6 . חיזוק ההיכרות והמקצועיות של גורמים מטפלים בקהילה (כגון רופאות ילדים, עובדות סוציאליות ועוד) במגוון היבטים הנוגעים לגיל הרך, כמו התפתחות הילד, קידום בריאות ומניעת מחלות. 7 . .יצירת סביבה פיזית מותאמת לגיל הרך ושיפור בטיחות הילדים 20 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח – מיצוב תחום הגיל הרך כנושא בעל עדיפות לאומית והקמת4 'מטרה מס תשתיות לקידומו הנושאים המרכזיים לטיפול בשלב הראשון של התוכנית הלאומית 1 . .הרחבת המודעּות והעיסוק הציבורי בגיל הרך, ומיצובו כנושא שישפיע על עתיד החברה הישראלית 2 . .הנגשת מידע רחב ועדכני על הגיל הרך לכלל הגורמים העוסקים בנושא 3 . .חיזוק פעילות המחקר בתחום הגיל הרך בישראל 4 . הגברת המוכנות של כלל הגורמים המטפלים בגיל הרך להתמודדות עם מצבי חירום ומשבר בטווח המיידי והארוך. ), לרבות סדרי עדיפויות למימושם 2030-2026( עבור כל אחת ממטרות התוכנית גובשו כיווני הפעולה לחומש הקרוב ואומדן התקציב שנדרש להעמיד לטובת יישומם. התוכנית תפורסם בנפרד לאחר אישורה כחוק. התכנון לחמש השנים הקרובות מבוסס על יישום הדרגתי של כיווני הפעולה, מתוך תפישה שלפיה חיזוק תחום הגיל הרך מחייב השקעה בבניית יסודות יציבים ובני קיימא. השנתיים הראשונות יוקדשו לבניית התשתית האנושית והארגונית שתאפשר קפיצת מדרגה בשנים הבאות, ובכלל זה: 1 . חיזוק ההון האנושי – שיפור תנאי ההעסקה של צוותי החינוך והטיפול, הרחבת מערכי ההכשרה, הליווי וההדרכה, ופיתוח תמריצים שימשכו כוח אדם איכותי ויסייעו בשימורו לאורך זמן. זאת, כחלק מחתירה לבניית פרופסיה יציבה ומוערכת בתחום הגיל הרך וכבסיס לשיפור הסטנדרטים להפעלת המסגרות. 2 . ,אסדרה ופיקוח על מערך הגיל הרך בישראל – ליחסי הגומלין בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ארגונים שונים ומסגרות החינוך והטיפול. האסדרה תכלול רישום, רישוי ופיקוח לכלל המסגרות, וכן פיתוח תשתיות מידע עדכניות על ילדים, משפחות ומסגרות. תחוזק יכולת התכלול באמצעות מינוי גורם ייעודי לתחום. 3 . קידום תשתית נתונים ומחקר – הקמת מרכז מידע ומחקר לניהול נתונים ומידע על הגיל הרך ברמה הלאומית ובמסגרת רשותית; הרחבת היקפי המחקר. . 4 פעילות הסברה לאומית להגברת המודעּות לחשיבות הגיל הרך – קידום מהלכי הסברה רחבי היקף לחיזוק ההכרה הציבורית בחשיבות ההתפתחות בגיל הרך, באמצעות הפצת מידע מקצועי, שיתופי פעולה בין משרדיים ופעילות תקשורתית ממוקדת. 21 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח פעולות המועצה לגיל הרך 2025 דצמבר-יוני 22 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח ., לאחר תקופה של הפוגה בפעילות השוטפת2025 פעילותה של המועצה לגיל הרך חודשה באופן מלא בחודש יוני ' התאפיינה בבנייה מחדש של התשתיות הארגוניות ובהתוויית המדיניות והתוכנית 25 התקופה מאז ועד דצמבר הלאומית הרב שנתית, אשר ישמשו כבסיס לפעילות המועצה וועדות המשנה בשנים הקרובות. נפתח להלן בפעילות מרכז המידע והמחקר; נמשיך בתהליך גיבוש התוכנית הלאומית ובעיקרי המדיניות; ונסיים בפירוט חברי המועצה וועדות המשנה וכן ישיבות המועצה וועדות המשנה שהתקיימו במהלך התקופה. חידוש הפעילות ומסגרת הדיווח התוכנית הלאומית הינה תוכנית בין משרדית שמטרה ליצור שינוי עומק בסדרי העדיפויות הלאומיים של מדינת ישראל ולהציב במרכז את ההשקעה והמענים בגיל הרך. התוכנית מתייחסת לשלושה מעגלי תמיכה במגוון תחומי חיים הנוגעים לגיל הרך: הורים ומשפחה; קהילה; ומסגרות החינוך והטיפול. , עם מינוי חברי מועצה חדשים, החלה המועצה בגיבוש התוכנית הלאומית. זו מתבססת על המדיניות 2025 במהלך , ואשר תוקפה ועודכנה כעת בהתאם לשינויים שחלו 2019-שגובשה באופן ראשוני עם תחילת פעילות המועצה ב בתמונת המצב. בהמשך לכך, גובשו כיווני פעולה ליישום המדיניות, הוגדרו סדרי עדיפויות, ולאחר מכן גובשה תוכנית יישום מפורטת, ). 2030-2026( מתועדפת ומתוקצבת המתרגמת את המדיניות לתשתית אופרטיבית לחמש השנים הקרובות התוכנית הלאומית לקידום הגיל הרך עבודת מרכז המידע והמחקר של המועצה לגיל הרך התמקדה בשלוש משימות מרכזיות: . א פיתוח מערכת מידע על הגיל הרך בישראל. מערכת זו, שפיתוחה נמצא בימים אלה בשלבי סיום, מציגה מבט כולל על מצב הגיל הרך בישראל בהתאם לשלושת המעגלים שקבעה המועצה: טיפול. -הורים ומשפחה, קהילה ומסגרות חינוך בשלב זה, המערכת מציגה נתונים הזמינים לציבור והמתבססים על נתוני הלמ"ס, משרדי הממשלה .OECD-וה . ב התנעה של תהליך לטיוב איסוף הנתונים על הגיל הרך. כיום, נתונים אינם נאספים באופן מובנה . 6-3- ו3-ובחלוקה הגילית המקובלת של לידה הנתונים נאספים במערכות מחשוב ממשלתיות שונות, ורק חלקם מגיעים ללמ"ס. אף ישנם נתונים שאינם נאספים כלל, דוגמת תחלופת מחנכות במעונות היום. מרכז המידע והמחקר מקדם סטנדרטיזציה באיסוף הנתונים בשיתוף עם החטיבה החברתית במשרד המשפטים ומערך הדיגיטל הלאומי. . ג כתיבת תוכנית עבודה לקידום המחקר האקדמי על הגיל הרך. מרכז המידע והמחקר )מינוי חברי מועצה (ראו הרשימה להלן קיום ארבע ישיבות מועצה בהתאם לחוק הגיל הרך הקמת ועדות משנה מקצועיות ובהן חברי מועצה וגורמים מקצועיים בקהילת הגיל הרך: ועדת הורים ומשפחה, ועדת קהילה, ועדת מסגרות חינוך וטיפול, ועדת מידע ומחקר התנעת פעילותו של מרכז המידע והמחקר, תחילת יצירה של שיתופי פעולה ותכנון פלטפורמת מידע עבודה אינטנסיבית על הכנת התוכנית הלאומית, כולל דיונים בוועדות, עדכון תמונת המצב והערכות תקציביות הפעילויות המרכזיות 2025-של המועצה ב 23 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח התוכנית מבוססת על מגוון רחב של נתונים ומידע מהארץ ומהעולם. היא גובשה תוך מחויבות עמוקה של המועצה ובשיתוף פעולה עם מעגלים נרחבים של בעלי עניין. תהליך הגיבוש כלל: ניתוח תוכניות לאומיות במדינות בעולם. ניתוח תמונת המצב בגיל הרך בישראל, כפי שעלה ממגוון מקורות מידע: מחקרים, דוחות ונתונים מישראל על הגיל הרך. מסמכי רגולציה של מדינת ישראל: חקיקה, חוזרי מנכ"ל, נהלים ועוד. עבודות ופרסומים רשמיים של ועדות וגופים שונים העוסקים בגיל הרך. , האיחוד האירופי ומדינות שונות. OECD-ניתוח מחקרים, נתונים ומסמכי מדיניות של ה הורים לילדים בגיל הרך (כולל מדגם מייצג של הורים מהחברה 1,200 סקר רחב היקף בהשתתפות הערבית והחרדית) אשר בחן צרכים, עמדות וחוויות של משפחות ביחס למענים הקיימים (נערך ).2025 באוקטובר ראיונות והתייעצויות עם מגוון בעלי עניין בתחום הגיל הרך, כולל נציגי ממשלה, שלטון מקומי, אקדמיה, מגזר שלישי ועוד. השתתפות בכנסים ובפגישות של פורומים הפועלים בתחום. התקיימו ארבע ישיבות מועצה 2025 דיונים של המועצה ושל ועדות המשנה. בחודשים יולי עד דצמבר ושבע ישיבות של ועדות המשנה, אשר הוקדשו לתוכנית הלאומית. להלן פירוט המפגשים ועיקרי הנושאים שנדונו בהם: מפגשי המועצה וועדות המשנה נושאים מרכזיים תאריך המפגש הגוף שהתכנס • דיון ואישור עקרונות המדיניות ותמונת העתיד • דיון בתוכנית העבודה השנתית של המועצה 16.7.25 מליאת המועצה לגיל הרך • דיון בעיקרי תמונת המצב הקיים ובאתגרים במעגל המסגרות • דיון ביעדים ובמדדים הרלוונטיים עבור התוכנית הלאומית 10.9.25 ועדת משנה מסגרות חינוך וטיפול • דיון בעיקרי תמונת המצב הקיים ובאתגרים במעגל הקהילה • דיון ביעדים ובמדדים הרלוונטיים עבור התוכנית הלאומית 10.9.25 ועדת משנה קהילה • דיון בעיקרי תמונת המצב הקיים ובאתגרים במעגל ההורים והמשפחה • דיון ביעדים ובמדדים הרלוונטיים עבור התוכנית הלאומית 11.9.25 ועדת משנה הורים ומשפחה • הצגת המטרות האסטרטגיות • תיקוף עבודת הוועדות בנוגע לתוכנית הלאומית: הצגת עיקרי תמונת המצב הקיים והאתגרים בכל מטרה- הצגה ודיון ביעדים ובמדדים המוצעים על ידי ועדות- המשנה, ואישור עקרוני על ידי המועצה 17.9.25 מליאת המועצה לגיל הרך • דיון בתוכנית העבודה של מרכז המידע והמחקר • דיון במבנה הדוח השנתי 25.9.25 ועדת משנה מידע ומחקר 24 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח • דיון בכיווני הפעולה של התוכנית הלאומית במעגל המסגרות3.11.25 ועדת משנה מסגרות חינוך וטיפול • דיון בכיווני הפעולה של התוכנית הלאומית במעגל הקהילה 4.11.25 ועדת משנה קהילה •2026-דיון לקראת בניית תכנית עבודה ל • מיפוי חסמים במחקר: מחסור בתקציב, היעדר בסיס נתונים אחוד, מחסור במחקרי אורך בישראל • בירור כיווני פעולה ראשוניים למרכז המידע והמחקר: מיפוי מחקר קיים, איחוד נתונים עם הלמ”ס ומשרד הבריאות, מלגות לסטודנטים, שילוב מחקרי הערכה כבר בשלבי תכנון המדיניות 6.11.25 ועדת משנה מידע ומחקר • דיון בכיווני הפעולה של התוכנית הלאומית במעגל ההורים והמשפחה 12.11.25 ועדת משנה הורים ומשפחה • הצגה ודיון בממצאים ראשוניים של סקר ההורים לילדים בגיל הרך שנערך עבור המועצה • תיקוף עבודת הוועדות בנוגע לתוכנית הלאומית: הצגה ודיון בכיווני הפעולה של התוכנית 25.11.25 מליאת המועצה לגיל הרך • והצגת אבני הדרך המרכזיות 2025-סיכום הפעילות ב 2026-לפעילות המועצה ב • אישור כיווני הפעולה של התוכנית הלאומית, ודיון בסדרי העדיפויות על פי ערך וישימות ומול הערכות תקציביות ראשוניות 24.12.25 מליאת המועצה לגיל הרך • הצגת ממצאים מפורטים של סקר ההורים • הצגת כיווני הפעולה של התוכנית הלאומית כפי שאושרו על ידי המועצה 6.1.26 ישיבה משותפת 2לוועדות המשנה 2 . . לגיבוש התוכנית הלאומית2025- אך סיכמה את הפעילות ב2026-כונסה ב 25 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח חברי המועצה לגיל הרך וחברי ועדות המשנה שם תפקיד משרד/ארגון סימה חדד סגנית יו"ר המועצה לגיל הרך המועצה לגיל הרך אינה זלצמן סמנכ"לית ומנהלת המינהל הפדגוגי משרד החינוך אורנה פז מנהלת אגף בכיר לחינוך לגיל הרך משרד החינוך גילה נגר משנה למנכ"ל לשעבר נציגת ציבור- משרד החינוך עולא מהנא מנהלת תחום צעדים לגיל הרך יעדים לצפון נציגת ציבור- משרד החינוך כפיר יעקב מנהל תחום קשרי ממשל משרד הפנים אלכס גדלקין סגן ראש העיר נוף הגליל נציג ציבור- משרד הפנים פרופ' דורית ארם ראש המעבדה לחקר הגיל הרך, אוניברסיטת תל אביב מל"ג ד"ר יערה שילה , מכללת אפרתה 3 מנהלת היחידה לידה עד מל"ג פרופ' אילן דלאל יו"ר האיגוד לרפואת ילדים ההסתדרות הרפואית מיכל מנקס סמנכ"לית חינוך, רווחה וחברה השלטון המקומי חנה ימין שריקי סמנכ"לית מקצועית הגיל הרך ומוגבלות, בית איזי שפירא נציבות שוויון הזדמנויות ד"ר דינה צימרמן מנהלת המחלקה לאם ולילד משרד הבריאות ד"ר נעמה יושע אורפז מנהלת המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו משרד הבריאות רחל אטדגי מנהלת רשת מעונות "נאות מרגלית" נציגת ציבור- משרד הבריאות ענת גרייפנר מנהלת שירות ילדים ומתבגרים משרד הרווחה והבטחון החברתי ורד כרמון מנהלת תחום פ"א לגיל הרך משרד הרווחה והבטחון החברתי אמיר מדינה מנהל אגף בכיר ניהול סיכונים משרד העבודה ורדה מלכה מנהלת תחום בכיר פיתוח מסגרות לגיל הרך משרד העבודה משה סויסה מעונות יום לגיל הרך- "מנכ"ל "אמא נציג ציבור- משרד העבודה עו"ד מיכל גולד ראש יחידת תיאום ממשלתית לזכויות ילדים ונוער משרד המשפטים נועם שוורץ כלכלנית בצוות חברות ממשלתיות משרד האוצר 26 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח חברי ועדת משנה הורים ומשפחה שם תפקיד משרד/ארגון עולא מהנא (ראש ועדה) מנהלת תחום הגיל הרך יעדים לצפון כפיר יעקב מנהל תחום קשרי ממשל משרד הפנים פרופ' דורית ארם ראש המעבדה לחקר הגיל הרך בבית הספר לחינוך אוניברסיטת תל אביב ד"ר דינה צימרמן מנהלת המחלקה לאם ולילד משרד הבריאות ורדה מלכה מנהלת פיקוח מסגרות לגיל הרך משרד כלכלה ליאת יעקובוביץ' ממונה, אשכול ילדים, משפחה ורווחה, ייעוץ חוקתי)-וחקיקה (המחלקה למשפט ציבורי משרד המשפטים פרופ' תרצה יואלס ראש התוכנית הבינתחומית, בית הספר למדעי פסיכולוגיה אוניברסיטת חיפה מיכל אנגלרט מנהלת אגף פסיכולוגיה משרד החינוך אסתי מרקוביץ מנהלת תחום פ"א מענים למשפחות וילדים בסיכון (רווחת המשפחה והילד), אגף בכיר משפחות ילדים ונוער בקהילה משרד הרווחה והבטחון החברתי 27 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח חברי ועדת משנה קהילה שם תפקיד משרד/ארגון עו”ד מיכל גולד (ראשת ועדה) ראש יחידת תיאום ממשלתית לזכויות ילדים ונוער משרד המשפטים כפיר יעקב מנהל תחום קשרי ממשל משרד הפנים חנה ימין שרקי סמנכ"לית מקצועית הגיל הרך ומוגבלות בית איזי שפירא ורד כרמון עו”ס ממוחה ילד ונוער מנהלת תחום פ”א לגיל הרך משרד הרווחה והבטחון החברתי יפעת קרמר אורן עו"ס לזכויות ילדים ונוער, יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער משרד המשפטים אהוד עוזיאל שותף הצוות הירושלמי לעיצוב מדיניות ד"ר מרים פינק פסיכיאטרית ילדים ונוער, סגנית יו"ר חטיבת הרפואה משרד הבריאות הדס דמתי מנהלת אגף לקשרי שלטון מקומי במינהל הפדגוגי משרד החינוך אופירה עוקשי מנהלת מחלקת גני ילדים מונוסון -עיריית יהוד שלי קרן יו"ר איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות, מנהלת אגף החינוך במועצה האזורית גזר איגוד מנהלי מחלקות לחינוך 28 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח טיפול-חברי ועדת משנה מסגרות חינוך שם תפקיד משרד/ארגון אורנה פז (ראשת ועדה) מנהלת אגף בכיר לחינוך הגיל הרך משרד החינוך ד"ר יערה שילה 3 מנהלת היחידה לידה עד מכללת אפרתה רחל אטדגי מנהלת רשת מעונות נאות מרגלית ענת גרייפנר מנהלת שירות לילדים ומתבגרים משרד הרווחה והבטחון החברתי ורדה מלכה מנהלת תחום בכיר פיקוח מסגרות לגיל הרך משרד העבודה משה סויסה מעונות יום לגיל הרך- "מנכ"ל "אמא ארגון "אמא" רבקה פישמן מנהלת הגיל הרך והמשפחה, מינהל חברה וקהילה החברה למתנ"סים יעל חג'בי הנהגת הורים לגיל הרך הנהגת הורים ארצית שירה לורנץ מקדמת מדיניות וקשרי ממשל121 עמותת שלי קרן יו"ר איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות, מנהלת אגף החינוך במועצה האזורית גזר איגוד מנהלי מחלקות לחינוך סוזאן אבו ואסל מנהלת תחום מסגרות ותוכניות לגיל הרך משרד הרווחה ד"ר טל אשכנזי סגנית מנהלת המחלקה להתפתחות הילד, מרכזת תחום ילדים במחלקה הארצית לפיזיותרפיה משרד הבריאות 29 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח חברי ועדת משנה מידע ומחקר שם תפקיד משרד/ארגון ד”ר יערה שילה (ראשת ועדה) 3 מנהלת היחידה לידה עד מכללת אפרתה פרופ' דורית ארם ראש המעבדה לחקר הגיל הרך בבית הספר לחינוך אוניברסיטת תל אביב ד"ר דינה צימרמן מנהלת המחלקה לאם ולילד משרד הבריאות ד"ר נעמה יושע אורפז מנהלת המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו משרד הבריאות פרופ' אסתר עדי יפה חוקרת אוניברסיטת בר אילן ד"ר כרמל בלנק חוקרת מכללת רופין, מרכז טאוב אכתילאת-פידא ניג'ם חוקרת, צוות ילדים נוער וצעירים מכון ברוקדייל ד"ר יוסי מחלוף מנהל תחום עיבוד מחקרים, לשכת המדענית הראשית משרד החינוך ד"ר יאיר צדקה מנהל המכון להתפתחות הילד בבאר שבע, מומחה ברפואת ילדים, נוירולוגיה של הילד והתפתחות הילד KI אוניברסיטת בן גוריון, מכון ד"ר עדנה שמעוני מנהלת תחום מעקבים ומהלכי לימודים, אגף בכיר חינוך וחברה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 30 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה נספחים פתיח בהתאם למנדט שנתן המחוקק למועצה, הדוח פורש יריעה רחבה של תחום הגיל הרך בישראל ומחולק לשלושה חלקים עיקריים: החלק הראשון מציג תמונת מצב עדכנית של הילד וסביבתו דרך שלושת המעגלים: דמוגרפיה, הורים ומשפחה, קהילה ומסגרות חינוך וטיפול. פרקיו מנתחים את הפערים בין הרצוי למצוי באיכות הטיפול, בנגישות השירותים ובחוויית ההורות בישראל. החלק השני מציע ניתוח כלכלי ותקציבי של הוצאות משרדי החינוך, הרווחה, העבודה והבריאות (טיפות חלב) בסעיפים הגלויים הנוגעים לגיל הרך. חלק זה בוחן את תקציב המדינה ואת נתוני הביצוע ומשווה את ההשקעה בישראל למקובל במדינות המפותחות, תוך דיון באתגר הדמוגרפי ובמבנה ההוצאה הציבורית. החלק השלישי מוקדש להשלכות מלחמת התקומה על הגיל הרך. הוא סוקר את הפגיעה הישירה והעקיפה בילדים, במשפחות ובצוותים, ומנתח את המענים שניתנו בשלבי החירום, הפינוי והשיקום. מרוכזות בו המלצות המדיניות העיקריות למענים לגיל הרך בחירום, כתשתית לניסוח מדיניות בין משרדית בנושא. יצוין כי בשל הפיצול באחריות על הגיל הרך, איסוף הנתונים לוקה בחסר. כך, לא קיימת סטנדרטיזציה סביב דרכי ובין נתונים 3 האיסוף בין משרדי הממשלה, תוך הבחנה עקבית בין נתונים באשר לתינוקות ופעוטות בגילי לידה עד . כמו כן, אין העברה של מידע ונתונים בין קופות החולים ובין משרד הבריאות 6-3 הנוגעים לילדים צעירים בגילי בכל הקשור בהתפתחות הילד, וקיימות מגבלות על העברת מידע בין משרד הבריאות והלמ"ס. ישנם תחומים משמעותיים שלא נאסף לגביהם מידע, דוגמת התמדה ותחלופה של מחנכות במעונות היום ושל תומכות חינוך בגני הילדים. לבסוף, ישנם נתונים שנאספים אך לא נגישים בעת הזאת, דוגמת מחסור בצוותים חינוכיים בגני ילדים או נתונים על כוח אדם ב"טיפות החלב". הדוח שלפניכם מתווה מפת דרכים לשינוי מערכתי, הכוללת צעדים לשיפור המשילות, פיתוח ההון האנושי והגברת ההשקעה הממשלתית בשנים המעצבות בחיי האדם. מבנה הדוח 31 תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות חלק א' פתיח נספחים 31 ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות 32 חלק זה משרטט תמונת מצב עדכנית של אספקת השירותים לגיל הרך בישראל בהלימה ליעדים ולמדדים ) לבחינת המדיניות. הממצאים נשענים Baseline( האסטרטגיים שקבעה המועצה לגיל הרך, וזאת כנקודת מוצא על מסד נתונים רחב, הכולל נתונים רשמיים של מדינת ישראל (למ"ס, המוסד לביטוח לאומי ומשרדי הממשלה), 1,616 בקרב2025 , וניתוח עומק של סקר שערכה המועצה באוקטוברOECD-נתונים השוואתיים ממדינות ה הורים לילדים בגיל הרך. הסקר מספק הצצה ייחודית לחוויית ההורות של קבוצות שונות בחברה הישראלית (הכללית, חרדית והערבית). בחירת המדינות להשוואה התבססה על גישה רב ממדית הפורטת את המאפיינים הייחודיים של ישראל למרכיבים לפי הקריטריונים OECD-) מתוך מדינות הReference groups( מדידים, במטרה לייצר קבוצות ייחוס רלוונטיות הבאים: מדינות בעלות תוצר דומה (תמ"ג נומינלי) כגון אוסטריה ונורווגיה; רמת חיים דומה (תמ"ג לנפש במונחי כוח מיליון תושבים) – שוודיה, פורטוגל, 10 ) כמו גרמניה, בריטניה, שוויץ וצ'כיה; גודל אוכלוסייה דומה (סביבPPP קנייה הברית, קנדה ולוקסמבורג; -הונגריה, יוון ופינלנד; צמיחה מהירה בגיל הרך (לרוב כתוצאה מהגירה) – ארצות שיעור ילדים גבוה (יחסית) מקרב האוכלוסייה – תורכיה; והשקעה בגיל הרך – שוודיה ואוסטרליה. נתונים מלאים 3. זמינים בפורטל המועצה שיושק בקרובOECD-הכוללים את כל מדינות ה תחילה תובא סקירה של המגמות הדמוגרפיות, כתשתית להבנת האתגרים הייחודיים לישראל. זו מנתחת את מאפייני הילודה, הפריון והרכב האוכלוסייה, ומדגישה את הדפוסים הייחודיים לישראל ביחס למדינות המפותחות. הבנת הנתונים הדמוגרפיים היא הכרחית לניתוח העומס על המערכת, הפערים האזוריים והצרכים העתידיים של אוכלוסיית התינוקות והפעוטות. בהמשך לסקירה נצלול לניתוח המדיניות, הרגולציה והמענים לגיל הרך, דרך שלושת מעגלי הליבה שהגדירה ) מעגל ההורים והמשפחה – הסביבה המשמעותית ביותר להתפתחות הילד. נעסוק באתגרים 1( :המועצה ), Work-Life Balance( המבניים של ההורות בישראל, בדגש על האיזון המורכב בין חיי משפחה ובין קריירה מדיניות חופשות הלידה וההורות, ומערכות התמיכה העומדות לרשות ההורים בשלבים הראשונים לחיי הילד. ) הקהילה כמעטפת תומכת התפתחות, לרבות סקירה של שירותי הבריאות בקהילה, בדגש על מערך "טיפות 2( חלב", הרפואה המונעת והמכונים להתפתחות הילד. הדיון יתמקד בנגישות השירותים, בזמני ההמתנה ובפערים בין מרכז לפריפריה, מתוך הבנה כי שירותי בריאות וקהילה נגישים הם המפתח לאיתור מוקדם ולמניעת פערים (מעונות יום ומסגרות 3 ) מסגרות החינוך והטיפול, תוך הבחנה בין גיל לידה עד3( .התפתחותיים עתידיים ), התקינה וכוח האדם, ונעמוד על Quality of Care( (גני ילדים). נבחן את סוגיות האיכות6-3 פרטיות) ובין הפערים בין המצוי לרצוי בתנאים הפיזיים והפדגוגיים שבהם שוהים הילדים. מבוא 32 3 . OECD 2025e; Eurostat 2025; World Bank, 2025; OECD 2025a‏ פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 33 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה דמוגרפיה1 ישראל היא מדינה ברוכת ילדים ביחס לעולם המפותח, ושיעור הפריון בה כמעט . בעוד שבמרבית המדינות המפותחות ירד שיעור OECD-כפול מבכל מדינה אחרת ב השנים האחרונות, בישראל הוא דווקא גדל במידה ניכרת (תרשים 20-הפריון בחדות ב ). אחד מכל 2 ), כשהוא מושפע בעיקר מהגידול בפריון בחברה היהודית (תרשים1 שמונה ישראלים הוא בן הגיל הרך. לשיעור זה, הנחשב גבוה יחסית, יש השפעה על היקף המשאבים הנדרשים לטובת מענים לגיל הרך. כך, גם כאשר שיעור ההשקעה הציבורית בגיל זה דומה לשיעורו במדינות אחרות, ההשקעה פר ילד נמוכה במיוחד (כפי שיורחב בחלק ב העוסק בתקצוב). בשנים האחרונות חלה התייצבות ואף ירידה ). המשמעות 2 אלף (תרשים180-קלה במספר הלידות השנתי בישראל, שעומד על כ היא שמספר הילדים בגיל הרך אינו גדל משנה לשנה. התייצבות או ירידה בפריון תומכות בתכנון ארוך טווח של תשתיות ותקצוב. ,)6 מיליון ילדים בגיל הרך (לידה עד1.29-אוכלוסיית ישראל מונה קרוב ל ).2023 מהאוכלוסייה כולה (נתוני13%-4 מכלל הילדים וכ0%-שהם קרוב ל השנים20 מגמת הגידול המתמשך בקצב הילודה, שאפיינה את נרשם גידול של 2018 עד2002-האחרונות, נבלמה בשנים האחרונות: מ בשנה – 2%- במספר הלידות השנתי – גידול בשיעור ממוצע של כ32% 2019 בעיקר לאור הגידול בפריון בקרב האוכלוסייה היהודית. אולם, מאז אלף.180-גידול זה נעצר, ומספר הלידות השנתי נותר יציב ועומד על כ :פריון הילודה בישראל גבוה בהרבה מזה הממוצע במדינות המפותחות ילדים לאישה ישראלית בממוצע, הגבוה כמעט פי שניים 3 שיעור של .1.6 העומד עלOECD-מהממוצע ב בקצרה 34 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 4 . OECD Family Database 5 . 2024 ,למ"ס 0 0.5 1 1.5 2 2.5 3 ישראל מקסיקו צרפת ארצות הברית בריטניה תורכיה הונגריה אוסטרליה צ'כיה שוודיה פורטוגל OECD ממוצע נורווגיה גרמניה שוויץ אוסטריה קנדה פינלנד יוון לוקסמבורג פולין 2023 1995 1 תרשים 4 2023- ו1995 ,OECDשיעור פיריון כולל במדינות נבחרות ב 2 תרשים 5 ) (למ"ס2002-2023 לידות חי בישראל, סה"כ ולפי קבוצות אוכלוסייה 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 50,000 100,000 150,000 סך הכל יהודים ערבים אחרים 35 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה הורים ומשפחות2 36 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה הורים ומשפחות הם המעגל הראשון המקיף ילדות וילדים בגיל הרך. מדינות רבות מייחדות מדיניות לליווי ותמיכה בהם, לרבות חופשות הורות, גיבוש מדיניות התומכת בתעסוקת הורים ובפרט אימהות, ליווי והדרכה, התאמה של שבוע העבודה ולוח החופשות במסגרות ועידוד פנאי משותף. בישראל, נראה כי המצב טעון שיפור. המועצה לגיל הרך הגדירה את הגדלת הזמן המשותף של הורים וילדים ואת הגדלת התמיכה במשפחות עם ) מלמד שהורים בישראל 2025( ילדים צעירים כמטרות מדיניות מרכזיות. יצוין כי סקר ההורים שערכה המועצה מבינים את חשיבות ההשקעה מצד המדינה בגיל הרך ואת השפעתה על התפתחות הילד. יעדים מדדים העמדת כלי מידע ותמיכה להורים ולבני המשפחה, לקראת הלידה וההורות ולאורך שנות הגיל הרך, בהתאם למאפייניהם וצורכיהם הייחודיים. שיפור התיאום בין הגורמים הקהילתיים והחינוכיים השונים הבאים במגע עם ההורים, ויצירת שפה אחידה ביניהם. שיפור תחושת המסוגלות והביטחון של הורים בתפקידם, בדגש על התמודדות עם מצבי חירום ומשבר. יצירת מנגנונים המאפשרים הגדלה של זמן ילד משותף ואיכותי בשנות החיים -הורה הראשונות, עבור הורים עובדים. קידום קהילות הורים מגובשות, מועצמות ובעלות השפעה. שיעור ההורים לתינוקות עד גיל שנה החשים שקיבלו מהגורמים השונים את המידע והתמיכה שהיו זקוקים להם במהלך ההיריון ולאחר הלידה. שיעור ההורים החשים בטוחים בכישורי ההורות שלהם. שיעור ההורים שקיבלו שירותי הדרכה וייעוץ מהגורמים השונים. מודעּות הורים לעוצמת ההשפעה של השקעה בגיל הרך על התפתחות הילדים והצלחתם בעתיד. שיעור ההורים העובדים החשים שהם מצליחים לשלב בין ההורות לבין דרישות מקום העבודה. בקצרה :המדיניות הקיימת אינה תומכת דיה בהגדלת הזמן המשותף של משפחות לילדים צעירים .OECD-חופשות הלידה לנשים קצרות יחסית לממוצע ב אין חופשה ייעודית לאבות. ) לבין תעסוקת אימהות 84%( יש פערים גדולים בין תעסוקת אימהות מהחברה היהודית ) בשנה הראשונה לאחר הלידה.39%( מהחברה הערבית 34- שעות בשבוע, נתון המציב את ישראל במקום ה50- מהישראלים עובדים יותר מ14% .)10% (הממוצע עומד עלOECD- מדינות בדירוג ה41 מתוך מדינות בדירוג שעות הפנאי של העובדים. 41 מתוך35-ישראל מדורגת במקום ה נשים בישראל הן עדיין המטפלות העיקריות בתינוקות ובפעוטות, והן מתקשות יותר מגברים באיזון בין צורכי ההורות לבין צורכי התעסוקה. 37 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 6 .ב2022 ,א; זונטג2022 ,זונטג מחקר של מרכז טאוב מצא קורלציה בין אורך חופשת הלידה לבין הישגי הילדים. הממצאים בנוגע לקשר שבין תעסוקת האם ובין ההישגים הלימודיים של הילדים הם מורכבים ומשתנים בהתאם לגיל הילד ולרמת ההשכלה של האם. באופן כללי, תעסוקת אימהות לילדים מגיל שנה ומעלה אינה נמצאת במתאם שלילי ח'), ולעיתים הקשר אף חיובי. עם זאת, נמצאו מתאמים -עם הישגי הילדים במבחני המיצ"ב (בכיתות ה' ו שליליים מובהקים הנוגעים לתעסוקת אימהות בשנת החיים הראשונה. תופעה ייחודית היא שההשפעה השלילית של תעסוקת האם בשנת החיים הראשונה בולטת דווקא בקרב אימהות משכילות (בעלות תואר אקדמי). ההסבר המשוער הוא שאימהות אלו מספקות לילדיהן סביבה עשירה בגירויים קוגניטיביים, והיעדרן בשל יציאה לעבודה יוצר חסך שהמסגרות החינוכיות החלופיות מתקשות לפצות עליו באופן מלא. לעומת זאת, בקרב אימהות ללא תעודת בגרות לא נמצאו מתאמים שליליים, ולעיתים אף נמצא קשר חיובי, ככל הנראה משום שהמסגרות החינוכיות מספקות סביבה מעשירה המפצה על היעדרות האם ואף משפרת את התפתחות הילד. מן המחקר – ההשפעה של אורך חופשת הלידה 6על הישגים 38 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה מערך התמיכה המדינתי בהורים לילדים בגיל הרך 3 תרשים 8 2025 ,משך הזכות לחופשה הקשורה לילדים, מיועדת וניתנת לשיתוף, בשבועות ) 3 – מאחוריה רק ארצות הברית ומקסיקו (תרשיםOECD-בישראל, תקופת חופשת ההורות היא מהקצרות ב – והיא איננה גמישה (לא מתאפשרים פיצול, דחייה וכדומה). חופשת הלידה (חל"ד) בתשלום לאימהות אורכת שבועות ללא תשלום אך תוך שמירה על התנאים הסוציאליים במקום העבודה, 26- שבועות. ניתן להאריכה ל15 .ולאחר מכן להוסיף ולהאריכה לחל"ת (חופשה ללא תשלום שאינה כולל הטבות סוציאליות) עד שנה מהלידה אך הם יכולים לחלוק את החל"ד עם בנות זוגם. בפועל, אפשרות זו 7לא קיימת חופשת לידה ייעודית לאבות כמעט לא מנוצלת. חופשות הורות קצרות בהשוואה לעולם 7 . OECD Family Database 8 . OECD, 2025d; OECD, 2025e ארצות הברית מקסיקו ישראל שווייץ תורכיה אוסטרליה בריטניה פורטוגל קנדה פולין OECD-ממוצע ה גרמניה שבדיה צ'כיה אוסטריה לוקסמבורג יוון נורווגיה הונגריה פינלנד מיועד לאמהות מיועד לאבות(ניתן לשיתוף )לרוב ממומש על ידי נשים 0 50 100 150 12 15 14 16 39 23.3 21 29 26.2 22.7 12.9 28 24.7 46 34.3 18 24 22.8 1 22.3 5 11 13.4 8.7 14.3 13 28 11.5 15 10.8 16.2 18 6.9 30 23 26.7 35.3 42.9 40.5 35.3 45.9 68 136 138.2 39 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 4 תרשים 9) 2024-2014 , במחירים שוטפים₪ התפלגות ההוצאה על גמלאות אימהות (אלפי 9 . 2024 ,הביטוח הלאומי . 1 0 OECD, 2025e ) בשל הגידול בפריון, העלייה בשיעור הנשים4 ההוצאה התקציבית על דמי לידה בישראל הולכת ועולה (תרשים המועסקות ועליית השכר הממוצע במשק. אולם, ההוצאה התקציבית בישראל על חופשות הורות נמוכה יחסית ).5 (תרשיםOECD-למדינות ה 0 2,000 4,000 6,000 8,000 10,000 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2024 תשלומים לבתי חולים ואחרים מענקים ליולדת דמי לידה 2740 2840 2899 3071 3142 3192 3109 3399 3409 3594 3723 3122 3279 3423 3915 4225 4374 4425 4614 5046 5562 5892 423 451 472 480 498 506 485 473 516 556 585 5 תרשים 10 2021 ,OECD- במדינות הPPP הוצאה ציבורית על חופשות לידה והורות במונחי אוסטרליה אנגליה ישראל אוסטריה יוון שוויץ בלגיה גרמניה קנדה פורטוגל פולין הונגריה דנמרק סלובניה פינלנד צ'כיה שוודיה נורווגיה לוקסנבורג OECD ממוצע 0 20,000 40,000 60,000 80,000 6,138 6,446 7,769 9,763 10,964 13,691 13,867 16,070 16,358 18,030 20,834 20,938 30,082 30,193 31,431 32,384 33,582 34,937 49,029 82,347 40 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 1 1 ) (התקבל בתכתובת אישית2024 ,למ"ס . 1 2 NICHD, 2006 . 1 3 Fiorini & Keane, 2014 .מחקרים רבים עוסקים בחשיבות הקשר בין הילדים לבין הוריהם, ובמיוחד בשנות החיים הראשונות התקשרות בטוחה של תינוקות וילדים צעירים עם הוריהם וסביבתם הכרחית להתפתחות מיטבית. מחקרים ארוכי טווח בתחום התפתחות הילד מצביעים באופן עקבי על התפקיד המרכזי של הסביבה , שנערך NICHD המשפחתית ושל זמן האיכות ההורי בעיצוב עתידם של ילדים. במחקר המקיף של ילדים ומשפחותיהם מלידה ועד בגרות, נמצא כי למאפייני 1,364 בארצות הברית וכלל מעקב אחר המשפחה, ובפרט לרגישות האם ולאיכות האינטראקציה בבית, יש כוח ניבוי חזק יותר להתפתחות 12.הקוגניטיבית והחברתית של הילד מאשר לסוג או לאיכות המסגרת החינוכית שבה הוא שוהה ממצאים נוספים, שתומכים בחשיבות הקשר בין הורים וילדים בגיל הרך, עלו ממחקר האורך של ילדים (בשני שנתונים). החוקרים מצאו כי הזמן 10,000- שכלל מדגם מייצג של כ13פיוריני וקין המושקע בפעילויות חינוכיות משותפות עם ההורים הוא המשאב הפרודוקטיבי והמשמעותי ביותר לשיפור הכישורים הקוגניטיביים של הילד, אף יותר מהזמן המושקע במסגרות חינוכיות או בפעילויות אחרות. שילוב הממצאים מדגיש כי לצד חשיבותן של מסגרות חינוך איכותיות, הטיפול ההורי הישיר והזמן המוקדש לפנאי משותף נותרים הגורמים המשפיעים ביותר על הרווחה וההישגים בגיל הרך. מן המחקר – החשיבות של זמן איכות הורי שעות עבודה מרובות וקושי לאזן בין זמן משפחתי לפרנסה שיעור התעסוקה של אימהות בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי. בקרב אימהות לילדים עד גיל שנתיים . נתון זה, בשילוב עם שבוע עבודה ארוך OECD- במדינות ה61%, בהשוואה לממוצע של75%-הוא עומד על כ המאפיין את המשק הישראלי, יוצר קושי מובנה באיזון בין עבודה למשפחה. ממצאי סקר ההורים מלמדים שלאורך חופשת הלידה בתשלום יש השפעה מכרעת על ההחלטה לחזור לעבודה לאחריה. כך, כרבע מהאימהות בישראל חוזרות לעבודה מיד בסיום חופשת הלידה בתשלום, כמחצית חוזרות תוך חצי שנה מהלידה, וכשלושה רבעים עד שנה לאחר הלידה. בחברה החרדית יותר ממחצית חוזרות מיד בסיום חופשת הלידה בתשלום, ואילו בחברה הערבית יש שיעור גבוה יחסית של יולדות שטרם החליטו מתי ). 6 יחזרו לעבוד (תרשים נתונים אלה עולים בקנה אחד עם נתוני הלמ"ס באשר לתעסוקת אימהות לילדים צעירים. בחברה היהודית, 11.)7 בלבד בחברה הערבית (תרשים40% מהנשים חוזרות לתעסוקה בתוך שנה מהלידה, לעומת84% 41 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 6 תרשים )2025 ,חזרה מחופשת לידה לפי מגזר (סקר הורים 7 תרשים ) 2024 ,שיעור תעסוקת אימהות לפי מגזר וגיל הילד הצעיר ביותר (למ"ס 0% 20% 40% 60% 80% 100% כלל האימהות יהודי לא חרדי חרדי ערבי 24% 18% 54% 16% 29% 31% 26% 24% 21% 26% 6% 15% 10% 11% 4% 12% 13% 11% 7% 22% 3% 2% 3% 5% מיד בסיום החופשה בתשלום חודשים4-6 חודשים7-12 מעל שנה עדיין לא חזרתי/לא החלטתי מחפשת עבודה חדשה 1-לידה4-2 9-5 0 0.2 0.4 0.6 0.8 יהודיות ערביות אחרות 0.84 0.39 0.63 0.88 0.47 0.83 0.9 0.51 0.82 42 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה על צמצום בהיקף המשרה בעקבות לידת הילדים. התופעה ניכרת יותר בקרב40%-בסקר ההורים דיווחו כ הפסיקו לעבוד (מה שעלול לייצר פגיעה בקריירה), 12%- מהאימהות צמצמו את שעות העבודה ו42% :נשים מהגברים העידו דווקא על 20% .)8 שהפסיקו לעבוד (תרשים2%- מהאבות שצמצמו בהיקף ו22% לעומת מהנשים שעשו כן. בחתך מגזרי, בחברה היהודית הכללית 6% העלאה בהיקפי המשרה בעקבות הלידה, לעומת יותר הורים מעידים על צמצום משרה בעקבות הלידה, בעוד שבחברה הערבית והחרדית יש נטייה להעלות את היקף התעסוקה, שמתבטאת בעיקר אצל גברים. לא רק שהורות ישראלית מתאפיינת בחופשות הורות קצרות בתשלום ובחזרה מהירה לעבודה, ישראלים גם מתוך 34- שעות בשבוע, נתון שמעמיד את ישראל במקום ה50 עובדים מעל14% :עובדים שעות ארוכות יותר ). 9 (תרשים10% , כשהממוצע הואOECD- מדינות בדירוג ה41 8 תרשים )2025 ,הבדלים מגדריים בשינוי היקפי תעסוקה בעקבות הורות (סקר הורים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 13% 6% 20% 48% 40% 56% 32% 42% 22% 7% 12% 2% עובד/ת יותר שעות מאשר לפני לידת הילדים עובד/ת מספר דומה של שעות עובד/ת פחות שעות לא עבדתי לפני ההורות וכיום לא N=1616 כלל ההורים N=816 נשים N=800 גברים 43 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 35 שעות בפנאי ובטיפול עצמי – מקום14.3 הישראלים מדווחים גם על פחות שעות פנאי ביום: הם משקיעים ). גם לכך יש השלכות על הזמן המשפחתי הזמין. 10 (תרשיםOECD- בדירוג ה41 מתוך 9 תרשים 14)ןOECD, 2024( שעות בשבוע50 שיעור העובדים מעל 10 תרשים 15)ןOECD, 2024( שעות פנאי וטיפול אישי ביום . 1 4 OECD, 2025e . 1 5 OECD, 2025e 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 32.6% 14.1% 12.5% 10.8% 10.4% 10% 5.6% 5.3% 4.5% 4.5% 4.3% 4.3% 4.2% 3.9% 3.6% 3.3% 2.9% 1.5% 1.4% 1.1% 1.1% 0.4% תורכיה ישראל אוסטרליה בריטניה ארה"ב OECD-ממוצע ה פורטוגל אוסטריה יוון צ'כיה בלגיה סלובניה פולין גרמניה פינלנד קנדה לוקסמבורג הונגריה נורווגיה דנמרק שוודיה שוויץ 2 4 6 8 10 12 14 13.9 14.4 14.5 14.6 14.6 14.7 14.8 14.9 14.9 15 15 15 15 15.1 15.1 15.2 15.2 15.6 15.6 15.7 15.7 15.7 0 ישראל אוסטרליה ארה"ב תורכיה קנדה פולין סלובניה בריטניה פורטוגל אוסטריה יוון שוויץ לוקסמבורג צ'כיה פינלנד שוודיה גרמניה הונגריה בלגיה דנמרק נורווגיה OECD-ממוצע ה 44 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 11 תרשים )2025 ,דיווח הורים על תחושת הצלחה באיזון בין הורות לתעסוקה (סקר ההורים 12 תרשים ) 2025 ,דיווח הורים באשר לאתגרים באיזון בין הורות לתעסוקה (סקר ההורים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 18% 15% 17% 18% 41% 35% 43% 43% 41% 50% 40% 39% כלל ההורים N=1397 ערבי N=329 חרדי N=333 יהודי כללי N=735 1-2 3 4-5 0% 20% 50% 10% 30% 40% 60% חופשות ילדים לא מתואמות שעות עבודה ארוכות מחלות ילדים חוסר גמישות במקום העבודה לשילוב עבודה מהבית זמן נסיעה ארוך לעבודה עצמאי\ת שכיר\ה גבר אישה 62.6% 57.1% 48.3% 42.9% 44.8% 39.0% 51.0% 48.9% 49.9% 40.1% 31.6% 26.8% 28.6% 27.3% 24.1% 18.0% 25.5% 27.6% 17.3% עד1 חווים תחושת הצלחה גבוהה בשילוב בין הורות ובין תעסוקה, במדד של41% על פי סקר ההורים, רק ), פער שעשוי לנבוע משיעורי תעסוקת אימהות 50%( ). בחברה הערבית הנתון מעט גבוה יותר11 (תרשים5 מהאימהות הערביות מציינות כי הן אינן עובדות כלל בעקבות הלידה, לעומת21%( נמוכים יותר לאחר הלידה מכלל האימהות במדגם). 12% בקשיים המרכזיים באיזון בין תעסוקה ובין פנאי משפחתי, מציינים הורים חופשות ילדים לא מתואמות, שעות עבודה ארוכות ומחלות ילדים. עולה כי נשים מוטרדות הרבה יותר מחוסר ההתאמה בחופשות וממחלות ילדים, ממצא המעיד על הבדלים מגדריים בחלוקת הטיפול בילדים. כמו כן, לעומת עצמאיים, שכירים מתגלים כפגיעים יותר בשל חוסר ). 12 גמישות ונסיעות (תרשים 45 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה כשלושה רבעים מההורים מדווחים כי הם זוכים לגמישות מסוימת ממקום העבודה, בעיקר בדמות תשלום עבור ימי מחלת ילד ועבודה היברידית מהבית. בחברה היהודית הכללית, הורים נהנים מגמישות רבה יותר (במיוחד בתשלום עבור ימי מחלת ילד). בחברה הערבית פחות מתאפשרות עבודה מהבית והשלמת עבודה בערבים ).13 ובסופי שבוע, אך יותר ימי עבודה מקוצרים (תרשים 13 תרשים ) 2025 ,דיווח הורים על גמישות במקום העבודה (סקר ההורים 0 20 40 60 80 100 120 36% 31% 22% 20% 16% 26% 41% 35% 24% 18% 18% 24% 27% 32% 21% 10% 11% 32% 23% 13% 13% 39% 13% 31% תשלום עבור ימי מחלת ילד עבודה מהבית )היברידית/מלאה השלמת עבודה בערבים או בסופי שבוע N=1397 כלל ההוריםN=735 יהודי כלליN=333 חרדיN=329 ערבי יום עבודה מקוצר חופשות מרוכזות לא מתאפשרת גמישות מחסור במעגלי תמיכה בהורים ובמשפחות הורים טריים נדרשים להסתגל לתפקידם החדש תוך זמן קצר, הן בפן הרגשי והן במעשי. ההסתגלות הנדרשת כוללת תמרון בין משימות רבות ולא מוכרות, לעיתים ללא כל הכנה מוקדמת, ורכישת מיומנויות הנוגעות לגידול הילדים. לשם כך נעזרים ההורים במקורות מידע ותמיכה רבים: בני משפחה, נשות ואנשי רפואה המטפלים בילדים, המטפלות במסגרות החינוכיות, ספרות, מידע אינטרנטי ועוד. אלא שהמידע אינו תמיד מהימן או אחיד, ולפיכך, לא תמיד ברור להורים כיצד עליהם לפעול במצבים שונים. המדיניות בנושא מתרכזת בתחנות "טיפת חלב", שבהן השירות הוא בעל אופי אוניברסלי. אולם בפועל, תחנות אלו מתקשות להקדיש את הזמן והמשאבים הדרושים. משרד הבריאות פועל כיום לקידום הנושא. אין גורם ממשלתי אחד המרכז את 16.ככלל, בישראל אין מדיניות מוסדרת בתחום ההדרכה והתמיכה להורים התחום ומפקח על תוכן ההדרכות, עלותן, איכותן והיקפן, מידת האפקטיביות שלהן, נגישותן לציבור הרחב ורמת המקצועיות של המנחים בהן. כמו כן, אין תמונה מקיפה של הפעילות הניתנת כיום בתחום ברמה הארצית מטעם מוסדות המדינה. כך, כל משרד ממשלתי רלוונטי (בריאות, חינוך, רווחה) פועל באופן עצמאי ומסדיר בדרכו את פעילותו, הן מבחינת המטרות והתוכן והן מבחינת תקצוב הפעילות ואופן העברתה לקהל הרחב. לא ניתן לזהות . 1 6 2019 ,פרץ 46 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה בתקנות התקצוב של המשרדים תקנות ייעודיות לטובת הדרכות הורים (ראו פרק ב') ואלו ממומנות מהתקציב הכללי או מכיס ההורים. על פי סקר ההורים, רוב ההורים שבעי רצון מכישורי ההורות שלהם. בחברה היהודית הכללית, מידת שביעות ). הנושא המרכזי שבו מעוניינים הורים להרחיב 14 הרצון נמוכה ביחס לזו שבחברה הערבית והחרדית (תרשים את ידיעותיהם הוא הורות חיובית והדרכת הורים, ולאחריו נושאים הנוגעים למיצוי זכויות. ככל ששביעות הרצון מכישורי ההורות נמוכה יותר, כך עולה בחדות הצורך במידע ובייעוץ. תחושת הצורך במידע עולה עם רמת ) צורך מובהק 57%( בקרב אקדמאים. עוד עולה כי לנשים55%- בקרב בעלי השכלה נמוכה ל38%-ההשכלה, מ ). 15 ), והסבר אפשרי לכך הוא היותן הגורם המטפל המרכזי בילדים (תרשים42%( יותר במידע ביחס לגברים 14 תרשים )2025 ,שביעות רצון מכישורי ההורות (סקר ההורים 15 תרשים )2025 ,תחומי ידע וייעוץ החסרים להורים (סקר ההורים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 25% 17% 20% 29% 71% 79% 77% 66% כלל ההורים N=1616 ערבי N=401 חרדי N=407 יהודי כללי N=808 1-2 מדרגי 3 מדרגי4-5 מדרגי מידע והדרכה על הורות חיובית וחינוך הילד מידע על זכויות כלכליות המגיעות לילד או לי כהורה ייעוץ בנושא התפתחות הילד ()שפה, מוטוריקה וכד׳ N=1616 כלל ההוריםN=808 יהודי כלליN=407 חרדיN=401 ערבי ליווי ותמיכה רגשית בהסתגלות להורות מידע והדרכה על טיפול בסיסי בילד קיים כל כל המידע הנחוץ 10% 20% 30% 40% 50% 50% 37% 31% 23% 9% 18% 57% 39% 35% 27% 10% 11% 54% 39% 30% 14% 6% 14% 22% 26% 21% 18% 11% 44% 47 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 1 7 2021 ,ויינרב . 1 8 2022 ,משרד הבריאות קהילה3 למעטפת הקהילתית יש חשיבות רבה ביצירת סביבה תומכת למשפחות עם ילדים בגיל הרך, והיא מתרכזת במספר שחקנים: ראשית, הרשות המקומית – עיקר השירותים הנצרכים על ידי משפחות עם ילדים צעירים אמורים להיות נגישים ובסביבה הקרובה. אף שמבחינה פורמלית מוקנות לרשויות המקומיות בישראל מעט מאוד סמכויות בתחום הגיל הרך, הן נושאות באחריות הולכת וגוברת לשמש כגורם מתכלל המחבר בין המערכות השונות, 17.ליצירת רצף טיפולי הוליסטי המותאם לצורכי התושבים שנית, מערך שירותי הבריאות – ובפרט שירותי הרפואה המונעת הניתנים בתחנות "טיפת חלב". שירותים אלו, הניתנים באופן אוניברסלי, הם הפלטפורמה המרכזית לחיסונים, מעקב גדילה והתפתחות וכן הדרכת הורים, ובכך הם מבטיחים תשתית מעבר למניעה ראשונית של בעיות גוף 18.בריאותית איתנה לכלל האוכלוסייה ונפש, למערכת הבריאות הקהילתית תפקיד מכריע באיתור מוקדם של גורמי סיכון, כגון קשיים בהסתגלות להורות, עיכובים התפתחותיים ומגמות של השמנת יתר בגיל הרך – אתגר בריאותי גלובלי הדורש התערבות מערכתית כבר בשלבים מוקדמים. כמו כן, מערכת הרפואה הראשונית, דרך קופות החולים, אמונה על מענים וטיפולים המאותרים על ידי "טיפות חלב". לצד ההיבט הפיזי, הספרות המקצועית מדגישה את הצורך בחיזוק שירותי בריאות הנפש לגיל הרך. שלישית, שירותי הרווחה בקהילה – להם תפקיד מרכזי במענה לילדים ומשפחות במצבי סיכון, טראומה ועוני, במענה לילדים ומשפחות עם מוגבלויות וכן לחסרי מעמד. המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות אמונות על ליווי אוכלוסייה זו ועל הפעלת תוכניות התערבות ומניעה, בתקציבים , כמו גם על מענה למשפחות במצבי עוני 360 ייעודיים וכן בתקציבי תוכנית והדרה במסגרת מרכזי עוצמה. משאבי הרווחה בקהילה מחוזקים באמצעות עבודה קהילתית והתנדבות. לאור היבטים אלה, המועצה לגיל הרך הגדירה כמטרה בניית קהילה תומכת, המספקת מענים לכל מגוון הצרכים של ילדי הגיל הרך. 48 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה יעדים מדדים קידום ראייה כוללת של ילדי הגיל הרך ברשות המקומית, תוך חיבור ותיאום בין העוסקים בתחום ברשות וסטנדרטיזציה של תפקידיהם. חיזוק תשתיות שירותי הבריאות הניתנים לילדים בגיל הרך. שיפור האיתור המוקדם של פערים התפתחותיים בקרב ילדים והנגשת הטיפול בהם. שיפור המענים לילדים ולמשפחותיהם בתחומי חוסן ובריאות נפשית, כולל מניעה, איתור מוקדם וטיפול בילדים עם מצוקה רגשית, תחלואה נפשית או טראומה. הרחבת שיתופי הפעולה במניעה, איתור וטיפול בילדים בגיל הרך במצבי עוני, סיכון ומצוקה. חיזוק ההיכרות והמקצועיות של גורמים מטפלים בקהילה (רופאות ילדים, עובדות סוציאליות ועוד) סביב מגוון היבטים הנוגעים לגיל הרך, כגון: התפתחות הילד, קידום בריאות ומניעת מחלות. יצירת סביבה פיזית מותאמת לגיל הרך ושיפור בטיחות הילדים. מספר הרשויות המקומיות שבהן ישנו בעל תפקיד האחראי על הטיפול בילדים מגיל לידה עד בכלל תחומי החיים (בהמשך: יוגדרו מדדים לעמידה בסטנדרטים נוספים). 6 מספר הרשויות המקומיות שיש בהן מתקני משחקים מותאמים לגיל הרך שאושרו בטיחותית (יעד להמשך: תכנון עירוני מותאם לגיל הרך). ילדים ב"טיפות חלב" וקביעת מנגנון עדכון מחייב. -שיפור יחס אחיות שיעור הילדים שעמדו ביעדי התוכנית הלאומית לרפואה מונעת (חיסונים, ביקורים ב"טיפת חלב" ועוד). שיעור הילדים בסיכון המקבלים מענה במסגרת תוכניות בקהילה, מתוך כלל הילדים המוגדרים בסיכון. מתוך כלל הילדים שאובחנו, 3 שיעור הילדים בעלי פערים התפתחותיים שאובחנו לפני גיל ברמה הלאומית ובקבוצות אוכלוסייה שונות. זמן ההמתנה הממוצע לאבחון ולטיפול בתחום התפתחות הילד, ברמה הלאומית וברמה אזורית. עלייה בשיעור רופאות ורופאי הילדים שעברו הכשרה ייעודית בתחום הרפואה הקהילתית. ירידה במספר פגיעות ילדים בבית ובמרחב הציבורי. יעדים ומדדים כפי שהגדירה המועצה 49 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 1 9א2022 ,; משרד מבקר המדינה2022 ,גבעון- ; מוניקנדם2019,'שורק ואח . 2 0 2025 ,משרד הפנים 19רשויות מקומיות בקצרה הרשויות המקומיות מהוות צומת שירותים מרכזי, בעיקר ביחס לאספקת שירותים בתחומי החינוך והרווחה, אך הן חסרות סמכויות פורמליות. טיפול -במסגרת יישום חוק הפיקוח, והעברת האחריות על מסגרות חינוך 230- ילדים ומעלה למשרד החינוך, מונתה מנהלת גיל רך ב7 שבהן .256 רשויות מתוך עיקר המקרים של היפגעות ילדים בגיל הרך נרשמים בבית, בחצר הבית ובדרכים. לא קיימת מדיניות סדורה להנגשת המרחב העירוני לגיל הרך. מקובל לייחס לרשות המקומית תפקיד מרכזי במתן שירותים לגיל הרך, ובפרט בתחומי החינוך, הרווחה והפנאי. אחד מיתרונות הרשות הוא ביכולת "לראות" את כלל הילדים ביישוב, גם את טיפול מפוקחות. יחד עם זאת, כמעט שאין בסיס חוקי -אלה שאינם רשומים למסגרות חינוך המקנה לרשויות המקומיות סמכויות פורמליות בתחום הגיל הרך. בתחום החינוך, לרשויות יש תפקיד ביישום חוק הפיקוח על מעונות היום (אף שסמכות זו אינה ילדים ומעלה) למשרד 7( טיפול-מוגדרת בחוק). בעקבות העברת האחריות על מסגרות חינוך ), שהמשרד נושא בעלותו. 3 החינוך, נוסף ברשות המקומית תפקיד של מנהלת גיל רך (לידה עד מנהלת הגיל הרך אחראית על תיאום בין משרד החינוך, הרשות המקומית והארגונים המפעילים. , לרבות אלו שאינם רשומים למסגרות מפוקחות, על 3-0 היא אמונה גם על מיפוי הילדים בגיל 20.העסקת המדריכות החינוכיות ועל תכלול עבודתן במעונות היום הפועלים במסגרת הרשות הרשות המקומית אחראית גם על בנייה ואחזקה שוטפת (כולל אחזקת המבנים) של גני ילדים, ככל שמשרדי הממשלה מכירים בצורך בהם ומממנים את עלות בנייתם, מתוקף חוק לימוד חובה. הרשות אמונה על תהליכי רישום ושיבוץ התלמידים לגנים, ואגף החינוך בה הוא הרשם מתוקף חוק. הרשויות הן המעסיקות הישירות של תומכות החינוך בגני הילדים (סייעות) והן אחראיות, יחד עם משרד החינוך, על הכשרתן ופיתוחן המקצועי. כן אחראיות הרשויות על כינוס ועדות אפיון והשמה לחינוך המיוחד, על הפעלת השפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) ועל העסקת הפסיכולוגיות. הרשויות אף מפעילות באופן וולונטרי לרווחת ההורים בגנים את תוכנית , שבהם 5-1 "ניצנים" – צהרונים בגני הילדים – אם באספקה ישירה או דרך מכרזים באשכולות .10-6 המדינה מסבסדת את העלות להורים, ואם בהפעלה ללא השתתפות המדינה באשכולות בתחום הרווחה ברשויות ניתנים מענים טיפוליים וקהילתיים למשפחות במצבי עוני, סיכון 50 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 2 1 2026 ב; משרד החינוך, תכתובת אישית, ינואר2025 ,'אכתילאת ואח-ניג'ם לילדים ונוער 360 וטראומה ובתחום המוגבלויות. הרשויות מפעילות את התוכנית הלאומית (עוד על 10-6 , וכך גם בפריפריה הגיאוגרפית באשכולות5-1 בסיכון באשכולות סוציואקונומיים כך בהמשך). לרשויות יש גם אחריות על היבטים בתחום תרבות הפנאי ביישוב (הצגות, שעות סיפור, חוגים) ועל הנגישות לשירותי פנאי (עלות השירותים). בתחום הבריאות, אין לרשויות מקומיות אחריות ישירה, אך רבות מהן מפעילות מרכזים לגיל הרך (מג"רים) הכוללים יחידות התפתחותיות (ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת) שמספקות שירותים בקהילה, לעיתים כספקיות של קופות החולים או כמענה משלים. לבסוף, הרשויות המקומיות אחראיות על המרחב הציבורי: התאמת כבישים ומדרכות למשפחות ולילדים, נוחות ההליכה עם עגלה ביישוב, הצללה של דרכי הגישה לגני ילדים ולמעונות, בנייה ותחזוקה של גני משחקים ועוד. ככלל, הרשויות המקומיות בישראל שונות מאוד זו מזו במשאבים העומדים לרשותן ובמידת רשויות 256 מתוך230-ההתמקצעות שלהן סביב הגיל הרך. מנתוני משרד החינוך עולה כי ב כלכלי -מונתה מנהלת לגיל הרך. כמו כן, על פי סקר מכון ברוקדייל, ברשויות באשכול חברתי בינוני ונמוך יש יותר תוכניות איתור ויותר תוכניות העשרה והדרכה להורים מאשר ברשויות 21.חברתי גבוה יש יותר מענים של גנים פרטיים-באשכול גבוה. מנגד, ברשויות באשכול כלכלי 51 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 2 2 ; רשימת טיפות החלב, אתר משרד2007 ,; משרד הבריאות2004 ,; משרד הבריאות1994 ,חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תוספת שלישית לחוק 2022 ,; שי2023 ,; המועצה לשלום הילד2023 הבריאות; פרוטוקול ועדת הבריאות של הכנסת, יוני . 2 3נתוני משרד הבריאות, תכתובת אישית שירותי בריאות בקהילה בקצרה תקני "טיפות חלב" לא עודכנו מאז חקיקת חוק בריאות ממלכתית, ואף נשחקו עקב גידול האוכלוסייה. לא קיים מנגנון עדכון לתקני אחיות ורופאות התפתחות בתחנות "טיפת חלב". חלה ירידה בשיעור הילדים המתחסנים שמביאה בשנים האחרונות להתפרצות של מחלות ילדים, דוגמת חצבת ופוליו. למרות שיפור מסוים, זמני ההמתנה לאבחון וטיפול בתחום התפתחות הילד עודם ארוכים מאוד. קובעי המדיניות מכירים בחשיבות של איתור ושילוב בעלי מוגבלויות בחברה כבר בגיל הרך. המודעּות הולכת וגדלה גם בקרב הורים, ומספר הילדים שעוברים אבחונים וטיפולים גדל. רפואה התפתחותית ורפואה מונעת . לפי 22)"שירותי הרפואה המונעת ומעקב התפתחות ניתנים באמצעות התחנות לבריאות המשפחה ("טיפות חלב חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אלו אחראיות על מעקב גדילה, בדיקות שגרה, חיסונים, מעקב והדרכה של הורים. את ). 16 אביב (תרשים-התחנות מפעילים שלושה גורמים: משרד הבריאות, קופות החולים ועיריות ירושלים ותל מפגשי אחות וחמישה ביקורי רופאה לאורך השנים לפי 11 המעקב אחר התפתחות הילדים מתקיים בתחנה במסגרת הנוהל, וניתן לקיים ביקורים נוספים לפי שיקול דעת הצוות וצורכי הילד ומשפחתו. התקן להפעלת התחנות פורסם , והוא מגדיר את מסגרת מתן השירות לפי מספר התושבים, היקף כוח האדם הנדרש וההסמכה הנדרשת 2007-ב בכלל המדינה. מאז נחקק 800-של האחיות. הלכה למעשה, מספר אחיות "טיפת חלב" לא השתנה מאז ועומד על כ בשש השנים האחרונות. 72- ל94-חוק בריאות ממלכתי, לא נוספו תקנים, ומספר רופאות ההתפתחות הצטמצם מ 23.אף אין מנגנון קפיטציה לעדכון התקנים בהתאם לגידול באוכלוסייה נביא להלן מספר ממצאים מרכזיים העולים מהמעקב ביחס לשיעורי ההנקה, עודף משקל בקרב פעוטות והיקף ההתחסנות בגיל הרך בישראל. 52 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 2 4 2017 ,משרד הבריאות . 2 5 משרד הבריאות, עולם הדאטה, הנקה על פי נתוני 24.מדיניות משרד הבריאות, בדומה למדינות נוספות בעולם, היא לעודד הנקה בחודשים הראשונים לחיים בחצי השנה הראשונה לחיי התינוק, 5-3%- ירדו שיעורי ההנקה (בלעדית או חלקית) ב2023-2016 המשרד, בשנים ).17 בחצי השנה השנייה (תרשים15% ובשיעור חד של 16 תרשים )2026 "טיפות חלב" לפי גופים מפעילים (נתוני משרד הבריאות, תחנות פעילות ינואר 17 תרשים 25), (נתוני משרד הבריאות2023-2016 ) בשנה הראשונה לחיים%( שיעורי הנקה 49% 45% 6% תחנות המופעלות על ידי קופות החולים תחנות מופעלות על ידי משרד הבריאות תחנות מופעלות על ידי רשויות מקומיות )ירושלים ותל אביב יפו( 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 0% 20% 40% 60% 80% 100% 83.8% 83.3% 83.2% 82.8% 82.5% 81.4% 80.8% 81.1% 67.3% 66.3% 66.5% 66% 66.1% 64.4% 63.8% 64.2% 50.4% 49.9% 50.1% 50.2% 50.6% 48.6% 47.9% 47.9% 27.5% 27.6% 27.7% 29.4% 29.5% 27.8% 27.7% 23.6% 1 חודש3 חודש 6 חודש 12 חודש 53 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 2 6 משרד הבריאות, עולם הדאטה, מדדי גדילה בפעוטות . 2 7 2025 ,התנועה לחופש המידע ממצא נוסף נוגע לשיעור הפעוטות בני השנתיים הסובלים מעודף משקל ומהשמנה, הנמצא במגמת עלייה בשלוש ). 18 (תרשים2020-2016 השנים האחרונות, לאחר שחלה בו ירידה בשנים ). בחברה החרדית, 19 אשר לחיסוני שגרה, בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעור הפעוטות המתחסנים (תרשים הירידה משמעותית יותר מבשאר המגזרים, ומדדי הכיסוי החיסוני בילדים אלו הינם בשפל. קיימת שונּות גבוהה כנגד שעלת עומד על 6 בשיעור ההתחסנות בין קבוצות ויישובים. כך למשל, שיעור הכיסוי החיסוני לילדים עד גיל 27. במחוז ירושלים – מה שהוביל לריכוז גבוה של מקרי תחלואה באזור זה91%- ברמה הארצית, לעומת כ95%-כ הסברים אפשריים לירידה במספר הילדים המחוסנים עשויים להיות חשש של הורים בעקבות המחלוקת בעניין חיסוני הקורונה, ירידה באמון במוסדות המדינה, ידיעות לא מבוססות ברשתות החברתיות לגבי נזק אפשרי של החיסונים, וכן קושי של ההורים להגיע לתחנות כדי להתחסן. להתמודדות עם התופעה הקים משרד הבריאות מחוסנים בכל הגילים, מלידה עד גיל בית ספר, כדי להגיע לכל -מוקד ייעודי שיוצר קשר עם הורים לילדים לא אחת ואחד ולעודדם לבוא להשלמת חיסונים. 18 תרשים 26) (נתוני משרד הבריאות2023-2016 ,שיעור הפעוטות בני שנתיים עם עודף משקל והשמנה 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 0% 5% 10% 15% 20% 20.1% 20.1% 19.9% 19.7% 19.9% 17.4% 17.4% 19.5% 6.5% 6.6% 6.3% 6.2% 6.7% 5.3% 5.7% 6.1% עודף משקל השמנה 54 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 2 8א2023 ,משרד הבריאות . 2 9 ;ב2023 ,; משרד הבריאות2024 ,; משרד בריאות2021 ,; משרד הבריאות1996 ,; משרד הבריאות2017 ,; משרד מבקר המדינה2004 ,משרד הבריאות 2020 ,’ג; אשכנזי ואח2023 ,משרד הבריאות . 3 0 Lipkin et al., 2020 19 תרשים 28), (נתוני משרד הבריאות2022-2018 ,שיעור המתחסנים בחיסוני שגרה נבחרים 0% 20% 40% 60% 80% 2018 2019 2020 2021 2022 76% 79% 81% 83% 84% 96% 96% 95% 93% 91% 96% 96% 95% 93% 91% 99% 99% 98% 97% 96% 91% 91% 90% 88% 83% פוליו חי מוחלש פוליו מומת,אסתמה,פלצת, שעלת (DTaP-IPV) פוליו ,חצבת, חזרת,אדמת (MMRV) אבעבועות A דלקת כבד 29מעקב אחר התפתחות הילד וטיפול בפערים בקהילה הספרות המחקרית מראה שככל שעיכובים התפתחותיים מאובחנים בגיל צעיר יותר, כך גובר הסיכוי של הילדים ִאִפשר משרד הבריאות לרכוש את 2010 החל משנת30.להתקדם משמעותית ולשפר את יכולותיהם בהמשך השירות הרלוונטי בהקשר זה באופן פרטי ולקבל החזרים בקיזוז השתתפות עצמית, אם לא ניתן מענה תוך שלושה חודשים לילד עד גיל שנה ותוך ארבעה חודשים לילד מעל גיל שנה. מהלך זה הביא לצמצום השירותים המסופקים על ידי קופות החולים ולעלייה בעלויות למטופלים, כיוון שחלק ניכר מהמטפלים העדיפו לעבוד במסגרות פרטיות, שהיו זמינות יותר אך גם יקרות יותר. הדבר יצר פערים על בסיס היכולת הכלכלית של ההורים, ואף פגע באיכות הטיפול בהיעדר קשר מקצועי רציף בין המטפלים. השיק משרד הבריאות מהלך שיועד להרחיב מחדש את הפעילות הישירה של קופות החולים 2020 בשנת בתחום התפתחות הילד. מהלך זה כלל הרחבה של הפריסה הארצית בתחום בכלל מחוזות הקופות, באמצעות הקמה של יחידות ומכונים חדשים; פיתוח מתווה תמריצים למטפלות נוספות; הרחבת ההיקף והזמינות של טיפולים אצל הספקים; מענה ייעודי לילדים על הרצף האוטיסטי באמצעות קליטה בקופות החולים של מטפלות עם ניסיון בנושא; והעברת מטופלים מטיפולים פרטיים במסלול של החזר כספי בחזרה אל קופות החולים. עוד במסגרת הצעדים, בוטלה ההנחיה לקופות החולים לשפות מבוטחים עבור שירותים במגזר הפרטי – בשלב ראשון עבור מטופלים חדשים. זאת, במטרה להוריד את מספר המטופלים שיפנו למגזר הפרטי, ובכך למשוך בחזרה את אנשי המקצוע לעבודה עם קופות החולים. עם זאת, עקב זמני ההמתנה הארוכים, הקופות לרוב ממשיכות להעניק החזרים כנגד טיפולים במגזר הפרטי. הרפורמה לא עמדה ביעדי זמני ההמתנה, ואלו נותרו ארוכים. כך, בהשוואה ליעד שקבע משרד הבריאות לאפריל הממתינים לאבחון ולטיפול במשך למעלה משלושה חודשים – הרי שלפי נתוני המשרד 5%- – לא יותר מ2022 (האחרונים שפורסמו לציבור), שיעור הממתינים לאבחון במשך יותר משלושה2024 יוני- 2023 לחודשים יולי במרבית הקופות וכמעט בכל המקצועות. כמו כן, מספר חודשי ההמתנה מפתיחת תיק ועד 5% חודשים עלה על טיפול ראשוני עלה על שלושה חודשים ברוב המקרים. נתוני המשרד מצביעים על ירידה קלה בזמני ההמתנה לשירותים ביחס לשנה הקודמת, אולם ההמתנה לטיפולים עודנה ממושכת במיוחד, ובפרט לקלינאי תקשורת ).21- ו20 ולפסיכולוגים התפתחותיים עם ממוצע המתנה של יותר משישה חודשים (תרשימים 55 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 20 תרשים , (נתוני משרד הבריאות)2024 יוני- 2023 חודשי המתנה לאבחון ולטיפול בממוצע ארצי, יולי 21 תרשים , (נתוני משרד הבריאות)2024 יוני- 2023 חודשים לאבחון וטיפול, יולי3 שיעור הממתינים מעל עד לאבחון עד לטיפול ראשון עד לטיפול ראשון עד לאבחון עד לטיפול ראשון עד לאבחון עד לטיפול ראשון עד לאבחון עד לטיפול ראשון עד לאבחון0 2 4 6 8 רפואת מומחים פיזיותרפיה ריפוי בעיסוק עו"ס קלינאות תקשורת פסיכולוגיה התפתחותי ממוצע מאוחדת לאומית מכבי כללית עד לאבחון עד לטיפול ראשון עד לטיפול ראשון עד לאבחון עד לטיפול ראשון עד לאבחון עד לטיפול ראשון עד לאבחון עד לטיפול ראשון עד לאבחון רופא מומחה פיזיותרפיה ריפוי בעיסוק עו"ס קלינאות תקשורת פסיכולוג התפתחותי ממוצע מאוחדת לאומית מכבי כללית 0 20 40 60 80 56 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 3 1ב2025 ,משרד הבריאות . 3 2 2024 ,; אוניברסיטת בן גוריון2023 ,ברוקדייל-ג'וינט-; הרפורמה בשירותי מערך התפתחות הילד: מכון מאיירס2024 ,רוזנפלד . 3 3 2025 ,רוזנפלד 22 תרשים (נתוני משרד הבריאות)2020-2016 עיכוב לפי תחום התפתחות – מגמה שנתית השיק משרד הבריאות רפורמה שמטרתה להרחיב את שירותי התפתחות הילד. זו שואפת 2026 בפברואר1-ב להבטיח טיפול שוויוני, איכותי ונגיש לכל ילדה וילד, במנותק מרקע כלכלי, באמצעות עיבוי המענים תחת קורת וילווה 2030 גג אחת וביטול הדרגתי של מנגנון ההחזרים. כדי להבטיח מעבר חלק וקפדני, היישום יתפרס עד וחיזוק ₪ מיליון130 במערכות בקרה, מדדי איכות ודיווח ישיר של ההורים, לצד השקעה תקציבית משמעותית של 31.כוח האדם המקצועי במערכת על 32.בעשור האחרון ניכרת מגמת עלייה במספר הילדים העוברים אבחון והצורכים שירותים להתפתחות הילד אלף במספר, יש מוגבלות כלשהי. כאשר מכלילים 61.5-), כ9-0 מילדי ישראל (גיל11%-, לכ2020-פי אומדן מ בנתון גם ילדים עם לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז בכל הרמות, הנחשבת לשכיחה ביותר בקרב ילדים, על פי נתוני מחקר ברוקדייל 33.1.8%-. שיעור הילדים עם עיכוב התפתחותי עומד על כ15%-השיעור מטפס לכ 12% עלה מספר הילדים שקיבלו טיפול בתחום התפתחות הילד בממוצע של2018-2010 , בשנים2020 משנת בשנה. 2%-בשנה, בעוד שמספר הילדים הכללי עלה בכ 2021-2017 לפי מחקר של אוניברסיטת בן גוריון בשיתוף קופת חולים כללית, משרד הבריאות, אלו"ט וסורוקה, בשנים . הגידול נובע הן מעלייה במודעּות לנושא וברצונם של הורים לאבחן את 3-2 באבחוני אוטיזם בגיל4.4 חל גידול של פי ילדיהם, והן מעלייה אובייקטיבית בהיקפי הילדים עם פערים התפתחותיים, הנובעת מגורמים הקשורים באורח החיים , בחן את הפערים בשיעורי העיכוב בהתפתחות השפתית בקרב KI המודרני. מחקר עדכני יותר, של מרכז טאוב ומכון . הממצאים מצביעים על קשר הדוק בין השכלת האם לבין הצלחת הילד בהשגת 2022-2016 פעוטות בישראל בשנים אבני דרך לשוניות, כאשר ילדים לאימהות בעלות השכלה נמוכה נמצאים בסיכון גבוה יותר לעיכוב. לאורך שנות כלכליים, במיוחד -המעקב זוהתה עלייה כללית בשיעור העיכובים ההתפתחותיים תוך העמקת הפערים החברתיים 34.. החוקרים מדגישים כי האי שוויון מתחיל כבר בשנת החיים הראשונה ומתרחב ככל שהילד מתבגר3 סביב גיל 2016 2017 2018 2019 2020 0 1 2 3 4 5 3.9 3.7 3.6 3.6 3.3 3.3 3.5 3.7 3.9 3.7 3 3.1 3.4 3.8 3.3 2 2.3 2.6 3 2.8 3.9 3.7 3.6 3.6 3.3 שפתי מוטוריקה עדינה מוטוריקה גסה חברתי דיווח הורים 57 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 3 4 2024 ,'עקיבא ואח . 3 5 2025 ,גודלר פרט 35היפגעות ילדים בגיל הרך 42.9% מהווים4 ילדים בגיל הרך פגיעים במיוחד לתאונות. על פי נתוני "בטרם", תינוקות ופעוטות בגילי לידה עד מהילדים הנפגעים, כשזירת הפגיעה הנפוצה בגיל הרך היא הבית והחצר (בעוד שבכלל אוכלוסיית הילדים 48.1%( ילדים4 ) נפגעים פי3-1( זירת הפגיעה הנפוצה ביותר היא הדרך). באשכולות הסוציואקונומיים הנמוכים ).11.5% ,10-7( מהפגיעות) ביחס לאשכולות גבוהים 23 תרשים (נתוני "בטרם")2026-2008 ,מקרי תמותה בלתי מכוונת בילדים בגיל הרך 5-9 4-לידה 0 100 200 300 400 דרך בית וחצר הבית מרחב ציבורי מוסדות חינוך אחר 147 83 67 8 6 237 498 83 46 18 58 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 3 6 2025 ,ב; אתר משרד הרווחה; רוזנפלד2025 ,; משרד הרווחה2022 ,; משרד הרווחה והביטחון החברתי1958-חוק שירותי הסעד, תשי״ח שירותי הרווחה מטעם המדינה למשפחות ולילדים במצבי סיכון, משבר וטראומה ניתנים בפועל ברשויות המקומיות. בכל רשות פועלת מחלקה לשירותים חברתיים, ובמסגרתה פועלת לרוב ועדת תכנון, טיפול והערכה לילדים ובני נוער בסיכון, המוסמכת להמליץ על אופן הטיפול בילד – בקהילה או במסגרת חוץ ביתית. המדינה מציעה שני סוגי מענה לפעוטות בסיכון הזכאים למעון יום על פי חוק: קבלת קדימות במעונות הציבוריים הרגילים; ובמקרים מסוימים, קבלה למעונות רב תכליתיים ייעודיים לילדים בסיכון. הרוב הגדול של הילדים הזכאים למסגרת משולבים במסגרות הרגילות, כאשר מספרם ירד מעט בשנים האחרונות. שירותי המחלקות לשירותים חברתיים הם באחריות משרד הרווחה והביטחון החברתי, והם ניתנים ברשויות על פי רוב, העובדים במחלקות אינם עוסקים באופן בלעדי בילדי הגיל הרך, 36.המקומיות בראייה משפחתית ותפקידם כולל שני היבטים: שירותי מניעה, איתור, אבחון, טיפול, תמיכה, הגנה ושיקום של נזקקים לסיוע ולתמיכה במגוון דרכי התערבות – פרטנית, קבוצתית וקהילתית; ותכנון תקציבי של שירותי הרווחה על פי הצרכים ובהתאם לסדרי עדיפויות מקומיים ולאומיים. מגוון השירותים מושפע מיכולות הרשות המקומית, והשירותים השונים (כמו תמיכה ביתית ומועדוניות) מפותחים לפי צורכי התושבים והתקציבים שבאפשרות הרשות להשקיע. מכלל הילדים המוכרים למחלקות (כרבע) נמוך מחלקם באוכלוסיית הילדים כולה (כשליש). רישום 6-0 חלקם של בני ילדים למחלקה לשירותים חברתיים נעשה בשיוך משפחתי – כלומר, לא רק כשהפנייה קשורה לצרכים ישירים של הילד, אלא גם כאשר הוא מצוי בסיכון הנובע מהשתייכותו למשפחה עם קשיים. יצוין כי בהינתן חסך סביבתי, דוגמת חיים במשפחה עם תפקוד הורי לקוי, עלולים להיווצר פערים התפתחותיים גם אצל ילדים שפוטנציאל ההתפתחות שלהם תקין. לצד מצבי סיכון, רשומים במחלקות ילדים מטופלים על רקע מוגבלויות שונות. מילדי הגיל הרך), 8%- (כ6 ילדים עד גיל103,235 היו מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים2023 בשנת ילדים במצבי סיכון בקצרה המדינה מציעה סל תוכניות להתמודדות עם מצבי סיכון ומצוקה, במסגרת התוכנית . זו פועלת ברשויות מקומיות ובשכונות חלשות וכוללת 360 הלאומית לילדים ונוער בסיכון מרכיב מיוחד לגיל הרך ("התחלה טובה"). המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות מפתחות שירותים שונים (כמו תמיכה ביתית ומועדוניות) עבור משפחות וילדים המתגוררים בהן, לפי צורכי התושבים והתקציבים שבאפשרותן להשקיע. מקרב הילדים המוכרים למחלקות לשירותים חברתיים, חלקם של ילדים בגיל הרך נמוך ביחס לחלקם באוכלוסייה. פעוטות בסיכון במעונות יום, 20,300-) התחנכו כ2025-2024( בשנת הלימודים תשפ"ה במעונות יום רב תכליתיים ובמשפחתונים המוכרים לסבסוד. איתור וטיפול במצבי סיכון, משבר וטראומה בקהילה 59 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 3 7א2025 ,משרד הרווחה והביטחון החברתי . 3 8שם . 3 9 ; נתונים שהתקבלו מהתוכנית הלאומית לילדים ונוער2006 ,שמיד ; 2023 ,; משרד הרווחה2022 ,; משרד הרווחה2024 בסיכון, מרץ משרד החינוך, פורטל עובדי הוראה, תוכנית מעגן . 4 0א2025 ,משרד הרווחה ) הוגדרו ילדים בסיכון. מספר התיקים החדשים שנפתחו בשנה זו בזיקה לגיל הרך עמד 61%( מתוכם63,448-ו הדיווחים החדשים שהתקבלו במחלקות בנוגע לילדים בגיל 37. מהם הוגדרו ילדים בסיכון60%-, וב25,675 על היה אחראי 2022- ביחס לשנים קודמות. הצוות החינוכי הוא גורם מרכזי בדיווחים וב2023-הרך היה נמוך ב שדווחו על ידי עובד סוציאלי במחלקה.14%- שדווחו על ידי גורם טיפולי אחר, וכ23% מהם, לעומת27%-ל 24 תרשים 38, נתוני משרד הרווחה והביטחון החברתי2023-2020 ,6-דיווחים חדשים על בני לידה 0 5,000 10,000 15,000 20,000 25,000 2020 2021 2022 2023 27,067 29,200 29,517 25,675 18 ) מיועדת להפחית את מצבי הסיכון מלידה עד גיל360 התוכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון (תוכנית ), מנוהלת במשותף על ידי משרד הרווחה והביטחון 2006( בקהילה. היא החלה בעקבות המלצות ועדת שמיד החברתי (המוביל ומתכלל אותה) ומשרד החינוך (השותף להפעלתה במחוזות), ומיושמת בשותפות עם משרדי הבריאות, העלייה והקליטה וביטחון הפנים. כן שותפים בה מרכז השלטון המקומי, הרשויות המקומיות וג'וינט ישראל. מדיניות התוכנית נקבעת בידי ועדת היגוי בין משרדית, ומטה התוכנית אחראי על הוצאתה לפועל. היא 170- ובשכונות נוספות עם מאפיינים סוציואקונומיים דומים, ומתכללת מאגר של כ5-1 פועלת ברשויות באשכולות תוכניות מטעם המשרדים השונים. מתוכו, כל רשות בוחרת את המתאימות לאוכלוסייתה. מתקציבה מוקצה לתוכניות, התערבויות ושירותים עבור ילדים בגיל הרך, 40%-התוכנית כוללת גידור תקציבי, וכ בכותרת "התחלה טובה". בין אלו: התערבות במרחב הביתי לצורך תמיכה וטיפול רגשיים והתפתחותיים לילדים ולהורים, תמיכה והדרכה קבוצתית להורים בלבד, וטיפול ישיר בתינוקות ובפעוטות במסגרת החינוכית ובשיתוף ילדים אלה זקוקים 40. ממשתתפי התוכנית הם בגיל הרך44%-הצוות החינוכי. בהלימה לשיעור ההשקעה, כ ברובם למענים בתחומי הלמידה וההתפתחות – הגברה של השתייכות למסגרות חינוכיות וקידום הישגים ). 25 לימודיים (תרשים והתייחסותה המיוחדת 360 התוכנית הלאומית 39לגיל הרך 60 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 4 1 2022 ,; משרד הרווחה2009 ,; משרד הרווחה2000-חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), תש"ס 25 תרשים שיעור בני הגיל הרך המאופיינים במצבים שונים מתוך כלל הילדים המקבלים מענים במימון , נתוני התוכנית הלאומית 2024 מרץ- 2022 , ספטמבר360 תוכנית שקיים חשש ממשי להתפתחותו 3 חוק פעוטות בסיכון קובע זכאות למעון יום עבור כל פעוט עד גיל התקינה, ושהוועדה קבעה כי הוא נמצא במצב סיכון. זאת, בהיותו סובל מאלימות או הזנחה (פיזית, רפואית, בטיחותית, חינוכית או רגשית); בעל עיכוב התפתחותי שבשל נסיבות משפחתיות עולה חשש ממשי להתפתחותו התקינה; או שאחד מהוריו אינו מתפקד כראוי מסיבות שונות. עקב כך, עליו לשהות 41.במעון יום כדי למנוע את הוצאתו מביתו ) מעון יום או משפחתון המוכר על ידי המדינה 1( :קיימים שני סוגים של מסגרות רלוונטיות לילדים בסיכון והנמצא בסמוך למקום המגורים. אם היקף הנרשמים גבוה מהתפוסה, החוק מעניק לפעוטות בסיכון עדיפות ברישום על פני היתר. מענה של מחנכות שילוב ניתן לתינוקות ולפעוטות השוהים במסגרות וזקוקים לליווי הזקוקים לשירותים 6 ) מעון יום רב תכליתי המטפל בילדים עד גיל2( .והשגחה בחלק משעות השהייה בהן תומכים וטיפוליים באינטנסיביות רבה יותר, ומעניק תמיכה גם להורים כדי לסייע בשיקום היחסים עם ילדיהם ) התחנכו במעונות יום, במעונות יום 2025-2024( ולהבטיח את שלומות המשפחה. בשנת הלימודים תשפ"ה פעוטות בסיכון.20,300-רב תכליתיים ובמשפחתונים מוכרים לסבסוד כ טיפול במצבי סיכון, משבר וטראומה במסגרות 6 לילדים עד גיל למידה, מיומנות והתפתחות רווחה ובריאות רגשית השתייכות למשפחה השתייכות והשתלבות חברתית קיום פיזי, בריאות ואפשרות להתפתחות הגנה מפני אחרים הגנה מפני התנהגויות סיכון 0% 20% 40% 60% 71% 37% 35% 24% 12% 8% 4% 61 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 4 2 2025 ,; הכנסת2021 ,; משרד ראש הממשלה2025 ,וינינגר ) חסרי מעמד, רובם ילידי ישראל 3- מהם בני לידה984( ילדי גיל רך2,913 שהו בישראל2024 בסוף להורים מאריתריאה. לאורך שנים נודעה תופעת "מחסני הילדים" – מסגרות ללא פיקוח ששהו בהן ילדים רבים בתת תקינה ובתנאים בלתי ראויים. מדיניות הטיפול בפעוטות חסרי מעמד מעוגנת בהחלטת במטרה 2025-2022 , שהגדירה את מתווה התקצוב והטיפול לשנים2021 משלהי796 ממשלה מספר לארבע שנים, ₪ מיליון30-למגר את תופעת "מחסני הילדים". על פי ההחלטה, הוקצה תקציב של כ 2024-2022 המורכב ממימון של משרדי הרווחה והכלכלה ומכספי פיקדונות של עובדים זרים. בשנים נאלץ משרד הרווחה לשאת בעלות התקציבית 2025- בשנה), אך ב₪ מיליון9-הועבר מלוא הסכום (כ ). כעת, נוכח המעבר של תחום ₪ מיליון2.5( המלאה, לאחר שמשרד הכלכלה נמנע מלהעביר את חלקו מעונות היום לאחריות משרד החינוך וחוסר הבהירות בנושאי הפיקוח והסמכויות, עולה דרישה דחופה לגיבוש החלטת ממשלה חדשה. זו נדרשת כדי להסדיר את חלוקת האחריות בין המשרדים ולהבטיח את המשך התקצוב וההכשרות המקצועיות לטווח הארוך. 42פעוטות חסרי מעמד 62 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 4 3 2025 ,'; קסיר ואח2023 ,; נבון ובוורסOECD- Child Poverty-אתר ה . 4 4 Fernald et al., 2013 . 4 5 Brooks-Gunn & Duncan, 1997 . 4 6 Noble et al.,2015 . 4 7 Fernald et al., 2013; Brooks-Gunn & Duncan, 1997 . 4 8 Brooks-Gunn & Duncan, 1997 . 4 9 2022 ,שי ושביט שיעור העוני בקרב ילדים בישראל, יותר מרבע, גבוה ביחס לחלקם באוכלוסייה וביחס למדינות המפותחות. הפערים הכלכליים משפיעים על כל תחומי החיים ויוצרים פערים חברתיים בגיל מבוגר יותר. תחולת העוני של ילדים גבוהה במיוחד . על פי ממצאים ראשוניים מדוח העוני של הביטוח הלאומי, תחולת העוני 2024- ב28.0%- ל2023 בשנת27.6%-ועלתה מ . בחברה הערבית והחרדית, קרוב למחצית הילדים עניים. 2025- ב35.3%- ל2024 בשנת34.5%-של משפחות עלתה מ 4 הייתה תחולת העוני של משפחות בנות2024-ככל שבמשפחה יש יותר נפשות, כך גדלה ההסתברות להיקלע לעוני. ב ). כמו כן, דוח הביטחון התזונתי של הביטוח הלאומי 17.8%( ילדים3-1 ביחס לבנות2 ) גבוהה ביותר מפי41.4%( ילדים ויותר . 31.7% ) מעלה כי שיעור הילדים במשקי בית החיים באי ביטחון תזונתי גבוה מקבוצות גיל אחרות ועומד על2024 (נתוני אין נתונים על שיעור בני הגיל הרך בחוסר ביטחון תזונתי. אף שעוני ידוע בספרות כגורם סיכון משמעותי לתינוקות ומשפיע לרעה על הישגיהם והתפתחותם, אין הוא מוגדר בחוק פעוטות בסיכון כגורם סיכון המקנה סיוע בהשמה במעון. ), בכשליש ממשקי הבית בישראל שנמצאו מתחת לקו העוני חי 2018-על פי מחקר של מרכז טאוב (נתוני ביטוח לאומי מ חיו מתחת לקו העוני. בחלוקה לפי אוכלוסיות נמצא כי יותר ממחצית 4 מכלל הילדים עד גיל30%-, ו4-ילד בגיל נמוך מ ממשקי 8% בהתאמה, לעומת55%- ו58% , חיו מתחת לקו העוני4 משקי הבית החרדיים והערביים עם ילדים עד גיל 9% חיו מתחת לקו העוני, לעומת4 מהילדים הערבים עד גיל58%- מהילדים החרדים ו63% .חרדיים-הבית היהודיים הלא חרדים.-מהילדים היהודים הלא 43ילדים החיים במצבי עוני השפעת העוני על התפתחות השפה והיכולות הקוגניטיביות ניכרת כבר בשלבים המוקדמים ביותר של חודשים קיימים פערים 18 החיים ונוטה להתרחב עם השנים. מחקרים בינלאומיים מראים כי כבר בגיל משמעותיים באוצר המילים וביעילות עיבוד השפה בין תינוקות ממשפחות מבוססות לבין תינוקות 44. חודשים נוצר פער התפתחותי של כשישה חודשים24 ממשפחות מעוטות יכולת, כאשר עד גיל הכנסת המשפחה נמצאה כבעלת השפעה חזקה ומובהקת יותר על יכולות קוגניטיביות והישגים לימודיים מאשר עוני מתמשך ועמוק בשנות הגיל הרך וראשית בית הספר קשור לשיעורים 45.על רווחה רגשית או התנהגותית נמוכים יותר של סיום לימודים תיכוניים בהשוואה לעוני שנחווה רק בשלבי הילדות המאוחרים, ממצא המדגיש כי השפעות המצוקה הכלכלית בשנים הראשונות הן בעלות השלכות ארוכות טווח על מסלול החיים כולו. המחקרים מזהים מספר נתיבים מרכזיים שדרכם העוני משפיע על התפתחות הילד, הכוללים גורמים ביולוגיים, סביבתיים ואינטראקטיביים. ברמה המוחית, נמצא כי הכנסת המשפחה קשורה לשטח הפנים של קליפת המוח באזורים האחראיים על שפה, קריאה ותפקודים ניהוליים, כאשר ההשפעה חזקה במיוחד בקרב ילדים מהשכבות איכות הסביבה הביתית והזדמנויות הלמידה שבה מסבירות חלק ניכר מהקשר בין הכנסה 46.החלשות ביותר נמוכה לבין הישגים קוגניטיביים ירודים, כאשר כמות המילים המופנית לילד מנבאת את מהירות עיבוד השפה כמו כן, גורמים פיזיים הקשורים לעוני, כגון: תזונה לקויה המובילה לעיכוב בצמיחה וגורמי סיכון סביבתיים 47.שלו 48.כמו חשיפה לעופרת בדיור ישן, פוגעים ביכולות הזיכרון והקשב ותורמים לפערים ההתפתחותיים בישראל, ממצאים של מרכז טאוב מדגישים כי למצב הכלכלי ב"אלף הימים הראשונים" (מההיריון ועד גיל שנתיים) יש השפעה מכרעת על הישגים לימודיים בעתיד. מחקר אדמיניסטרטיבי רחב היקף מצא כי השתייכות לחמישון ההכנסה התחתון בתקופה קריטית זו קשורה באופן שלילי ומובהק לציוני המיצ"ב בכיתה ה', גם לאחר פיקוח על משתנים כמו השכלת ההורים והכנסה בשלבים מאוחרים יותר. מצוקה כלכלית בראשית החיים מייצרת מעין "צלקת" התפתחותית שקשה מאוד לצמצם מאוחר יותר. מנגד, עושר יחסי באותה תקופה מעניק יתרון משמעותי המקדם את ההישגים הלימודיים, אולי בזכות יכולתם של הורים מבוססים להעניק תזונה טובה יותר, טיפול רפואי 49.איכותי וסביבה מעשירה מן המחקר – השפעה של עוני בגיל הרך 63 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה טיפול-מסגרות חינוך4 64 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה יעדים מדדים שיפור איכותן של מסגרות החינוך והטיפול המסובסדות והפרטיות, תוך הבטחת יציבותן. שיפור רמת ההכשרה והמעמד המקצועי של הצוותים במסגרות לילדים בגיל הרך. שיפור המענים הטיפוליים במסגרות שבהן משולבים ילדים עם פערים התפתחותיים, צרכים מיוחדים, מצבים רפואיים וילדים בסיכון. הגדלת היקף מסגרות החינוך והטיפול המפוקחות על ידי המדינה. הגדלת היקף המסגרות המסובסדות לכלל הילדים בגיל הרך בישראל. שיפור איכות המסגרות המשלימות (צהרונים, חוגים) ויצירת רצף בין המסגרות לאורך היום. ילד וגודל קבוצה ממוצעים בשלבי -יחס מבוגר הגיל השונים במסגרות לגיל הרך. שיעור הצוותים החינוכיים שקיבלו הכשרה .3 בכלל המסגרות לגיל לידה עד שיעור הילדים עם פערים התפתחותיים, צרכים מיוחדים, מצבים רפואיים וילדים בסיכון המקבלים במסגרת החינוכית מענים בהתאם למוגדר בחוק. שמסגרת החינוך 3 שיעור הילדים עד גיל והטיפול שבה הם נמצאים הינה מפוקחת. ממעמד סוציואקונומי 3 שיעור הילדים עד גיל ) הנמצאים במסגרות.5-1 נמוך (אשכולות ממעמד סוציואקונומי 3 שיעור הילדים עד גיל ) שמסגרת החינוך 5-1 נמוך (אשכולות והטיפול שבה הם נמצאים מסובסדת. , היא המשמעותית ביותר לעיצובו של הילד, והשקעה איכותית בה הוכחה 6 תקופת הגיל הרך, מלידה ועד גיל כבעלת התשואה החברתית והכלכלית הגבוהה ביותר. מערכת החינוך והטיפול בגיל הרך בישראל נמצאת בעיצומו ילדים ומעלה למשרד החינוך והחלת חוק הפיקוח על 7 של תהליך שינוי, עם העברת הפיקוח על מסגרות בנות . אך למרות המהלכים המבניים, המערכת עדיין מתמודדת עם אתגרי פיצול 2018-מעונות יום לפעוטות, תשע"ט בין משרדי ממשלה, עם משבר עמוק בכוח האדם ועם פערים משמעותיים בין הסטנדרטים הישראליים ובין אלו תוך בחינת הנגישות, 2025 המקובלים במדינות המפותחות. פרק זה סוקר את תמונת המצב המעודכנת לשנת האיכות וההון האנושי במסגרות השונות. בקצרה פיצול באחריות – למרות העברת המעונות למשרד החינוך, האחריות נותרה מפוצלת בין משרדי החינוך, העבודה והרווחה. , ישראל נמצאת בנחיתות משמעותית ביחס OECD-נחיתּות במדדי איכות – בהשוואה למדינות ה ילד, בגודל הקבוצות ובשטח המוקצה לכל ילד. -מבוגר משבר כוח אדם – קיים מחסור חמור בגננות ובתומכות חינוך הנובע משכר נמוך ומתנאי עבודה קשים, מה שמוביל להיעדרויות רבות ולפגיעה ברציפות הטיפולית. . 3 שבהן חינוך חובה מתחיל כבר בגילOECD-חינוך חובה מוקדם – ישראל היא מהמדינות הבודדות ב ). 18%( פערים מגזריים – בחברה הערבית, שיעור ההשתתפות במעונות מפוקחים נמוך במיוחד חובת רישוי – חוק הפיקוח על מעונות היום לפעוטות הטיל חובת רישוי על כלל המסגרות לגילי ילדים ומעלה.7 שבהן3 לידה עד ילדים אינן כפופות לחוק הפיקוח, 7-מחסור במידע ובנתונים – מסגרות פרטיות המונות פחות מ ואין נתונים מלאים על היקפן. 65 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 3 מסגרות לידה עד גיל . 5 0 OECD Family Database ) חוק הפיקוח על מעונות1( :טיפול לגיל זה בשנים האחרונות-שני שינויי מדיניות מרכזיים מעצבים את שירותי החינוך 7 ) (להלן חוק הפיקוח), אשר מרחיב את היקף הפיקוח על המסגרות לכל מסגרת בת מעל2018-יום לפעוטות (תשע"ט ילדים. תקנות החוק מתייחסות לתנאים הפיזיים, לתפוסה במעונות ולעמידה בדרישות ההכשרה של כוח האדם המטפל. ילדים ומעלה לאחריות משרד החינוך. 7 ) העברת הפיקוח על כלל המסגרות שבהן מתחנכים2( מהלכים אלו נועדו לשפר את איכות הטיפול במעונות היום, ובכלל זה: הקמת מערך פיקוח מורחב, עדכון תהליכי שעות הדרכה חודשיות במימון משרד החינוך, מינוי בעל תפקיד ייעודי לנושא 5 ההכשרה ומימונם, הוספת ברשויות המקומיות, הרחבת מעורבות הרשויות בתחום ועדכון מערך התמיכה. תהליך ההטמעה וההסתגלות עדיין בעיצומו, וחלק מהשינויים טרם יושמו. אולם, גם לאחר המעבר למשרד החינוך, האחריות נותרה מפוצלת בין משרדי ממשלה ומחייבת תיאום מרבי ביניהם. כך, האחריות על סבסוד המסגרות המפוקחות נותרה בידי זרוע העבודה במשרד העבודה, וכמוה גם האחריות על המשפחתונים המפוקחים; האחריות על מעונות יום שיקומיים מפוצלת בין משרדי הרווחה והבריאות; האחריות על מעונות היום הרב תכליתיים (מסגרות חינוכיות לילדים בסיכון ולילדים עם מוגבלויות) מפוצלת בין משרדי החינוך והרווחה; ואילו המשפחתונים הפרטיים שבהם מתחנכים פחות משבעה ילדים נותרו ללא פיקוח ממשלתי וללא אסדרה. ) במסגרות 64%-בהלימה לנתונים הגבוהים של תעסוקת נשים, ישראל מאופיינת בשיעורי השתתפות גבוהים (כ ).27 (תרשיםOECD- בהשוואה למדינות ה3 חינוך וטיפול בגילי לידה עד חקיקה ורגולציה על המסגרות השתתפות במסגרות במבט השוואתי 26 תרשים 50 יOECD (או העדכני ביותר), נתוני2022 ,טיפול- במסגרות חינוך2-שיעור בני לידה OECD-ממוצע ה 66 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 5 1ב2023 ,'רבינוביץ . 5 2שם . 5 3 ב2025 ,'רבינוביץ 51.המסגרות נבדלות זו מזו בגודל המסגרת, בחובת הפיקוח המוטלת עליה ובזכאות ההורים לסבסוד שכר הלימוד שבהן 3 בעקבות החלת חוק הפיקוח על מעונות היום, חלה חובת רישוי ופיקוח על כלל המסגרות לגילי לידה עד ילדים ומעלה. בחלק מהמסגרות קיים פיקוח אף על גובה שכר הלימוד, ומתאפשר סבסוד של שכר הלימוד 7 מתחנכים . 2022 בהתאם לקריטריונים של הכנסה לנפש. מעונות אלה מפוקחים על ידי האגף לגיל הרך במשרד החינוך מאז ינואר מפעילים, שהגדולים שבהם הם נעמת, החברה למתנ"סים, ויצ"ו ואמונה. לרוב כוללים המעונות 500 סך הכול ישנם מעל חודשים). 36 עד25( חודשים) ופעוטות בוגרים24 עד16( חודשים), פעוטות צעירים15 שלוש כיתות גיל: תינוקות (עד פעוטות, נמצאים בפיקוח האגף לעידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה. 7-משפחתונים מפוקחים, המיועדים לּפחות מ מחציתם מופעלים על ידי רשויות מקומיות ומחציתם על ידי זכיינים. למשפחתונים המוכרים יש תנאי רישוי ופיקוח פעוטות, אך אלו אינם כפופים 7-השונים מאלו של מעונות היום. ישנם גם משפחתונים פרטיים המיועדים לּפחות מ לפיקוח, ולכן אין מידע לגביהם. מהם 64%-. על בסיס נתונים שונים ניתן להעריך כי כ3 אלף פעוטות עד גיל540- היו בישראל כ2025 בסוף מבקרים במסגרות יום כגון משפחתונים, מעונות יום או פעוטונים, מפוקחים ולא מפוקחים (קיים חוסר בנתונים מעונות יום שקיבלו רישיון 5,200-) היו רשומים במשרד החינוך כ2025-2024( מלאים). בשנת הלימודים תשפ"ה עם סבסוד שכר לימוד מטעם 2,100 ,מטעם המשרד או שנמצאו בהליכי רישוי בהתאם לחוק הפיקוח. מתוכם ללא סבסוד. 3,100-המדינה וכ פעוטות. נקודה בולטת העולה מהפילוח 237,500-מהנתונים עולה כי מערך הפיקוח הממשלתי מקיף כיום כ 126-) היא משקלן הרב של מסגרות פרטיות בתוך מערך הפיקוח: הקבוצה הגדולה ביותר של ילדים (כ2 (טבלה אלף) שוהה במעונות יום פרטיים המחזיקים ברישיון הפעלה ונתונים לפיקוח פדגוגי ובטיחותי, אך אינם מוכרים אלף 14- אלף פעוטות בלבד, לרבות כ106-לסבסוד. לעומת זאת, המסגרות המסובסדות מספקות מענה לכ ).2000-שהושמו במעונות לפי חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום, תש"ס סוגי מסגרות 53נגישות וסבסוד 1 טבלה 52 3-טיפול לגילי לידה-סוגי מסגרות חינוך משפחתון פרטי משפחתון מסובסד 7 גן פרטי (מעל ילדים) מעון עם סבסוד קריטריון ללא פיקוח רשות מקומית / משרד החינוך משרד החינוך (רישוי ובטיחות) משרד החינוך גוף מפקח אין אפשרות לסבסוד קיים (לפי דרגת הכנסה) אין קיים (לפי דרגת הכנסה) סבסוד ממשלתי ילדים7 עד ילדים7 עד משתנה גדול (מחולק לכיתות) מספר ילדים נקבע על ידי כוחות השוק קבוע בחוק נקבע על ידי כוחות השוק קבוע בחוק שכר לימוד 67 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 5 4שם . 5 5 2022a ,; משרד מבקר המדינה2022 ,'רבינוביץ 2 טבלה 54מספר מסגרות מפוקחות וילדים משתתפים סוג מסגרת מספר מסגרות )2024/25( מספר ילדים רשומים (תפוסה) הערות מעונות יום מסובסדים2,111 126,000 -כ מעונות המוכרים לסבסוד מעונות יום ללא סבסוד 3,085 90,000-כ מעונות פרטיים שנכנסו לפיקוח אך ללא מימון משפחתונים מסובסדים 3,466 16,000-כ מסגרות ביתיות קטנות ילדים)6 (עד מעונות יום שיקומיים184 5,560 עבור פעוטות עם מוגבלויות סה"כ מסגרות מפוקחות 8,846-כ237,500-כ סך כל הילדים תחת עין המדינה ככל שרמת ההכנסה של משקי הבית נמוכה יותר, או שרמת ההשכלה של ההורים נמוכה יותר, כך פוחת שיעור הילדים במסגרות המפוקחות. באופן זה, דווקא הילדים שמפיקים את התועלת הרבה ביותר מן המסגרות לגיל הרך משתתפים בהן בדרך כלל פחות, או לאורך פחות שנים. מחוזות צפון וירושלים מתאפיינים בשיעור נמוך המבקרים במסגרות.3 מאוד של ילדים עד גיל שיעור ההשתתפות של פעוטות בחברה הערבית במסגרות יום נמוך משיעורם בכלל האוכלוסייה: עיבוד מרכז ממשקי הבית בחברה הערבית, שבהם ילדים עד גיל 75%-המחקר והמידע של הכנסת לנתוני הלמ"ס מעלה שבכ , האחרונים אינם מבקרים במסגרות – שיעור הגבוה פי שלושה מאשר במשקי הבית היהודיים. אחת הסיבות 3 לכך היא אי עמידה בקריטריונים לסבסוד עקב אי עמידה בקריטריון התעסוקה של אימהות רבות. על פי דוח בלבד מתקציב הסבסוד של מעונות היום המפוקחים עבור פעוטות 8%- הוקצו כ2020 מבקר המדינה, בשנת בחברה הערבית. סיבות נוספות הן מחסור במסגרות ונגישות נמוכה אליהן מבחינת מרחק ואפשרויות תחבורה, ).27 והעדפת מסגרות פרטיות (תרשים השפעת המעמד הסוציואקונומי על שיעור 55ההשתתפות במסגרות 68 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה ,) ילדים ומעלה7 ) משלבים את ילדיהם במסגרות גדולות (מעון או גן עם60%( על פי סקר ההורים, רוב ההורים כאשר הישארות הורה עם הילד בבית או שילובו במשפחתונים קטנים שכיחים הרבה פחות. הפילוח המגזרי ). כך, בחברה הערבית בולט דפוס של טיפול הורי: 28 חושף שונּות המשקפת דפוסי תעסוקה ותרבות (תרשים שליש מההורים ציינו כי הם נוהגים כך – שיעור כפול מהממוצע הארצי. מנגד, בחברה החרדית, שיעור ההורים ).15%( ), וניכר שימוש גבוה ומובהק במטפלות פרטיות בבית6%( הנשארים בבית הוא הנמוך ביותר 27 תרשים , 2024-2023 ,ילדים במעונות (מתוך אלף) לפי גיל, בעלות על הגן וקבוצת אוכלוסייה נתוני למ"ס 28 תרשים (ממצאי סקר ההורים)3-טיפול בגילי לידה-שילוב במסגרות חינוך 0 200 400 600 800 לידה1 2 3 225 497 529 146 104 303 327 824 104 212 308 101 29 87 110 735 מסגרות פרטיות- יהודים ואחרים מסגרות ציבוריות- יהודים ואחרים סך הכל מסגרות פרטיות- ערבים סך הכל מסגרות ציבוריות- ערבים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% כלל המשיבים כללי חרדי ערבי 60% 65% 59% 43% 11% 10% 15% 12% 6% 4% 15% 5% 16% 14% 6% 33% מעון או גן עם שבעה ילדים או יותר ילדים6 משפחתון עד מטפל/ת בבית הורה נשאר/ת בבית עם הילד/ה 69 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 5 6 2025 ,; משרד העבודה2023 ,משרד העבודה . 5 7אתר משרד העבודה . 5 8 2024 ,גורדון (מועד 2019- גבוה בישראל במיוחד: ב3 שיעור ההוצאה הפרטית מכלל ההוצאה על חינוך וטיפול לפעוטות עד גיל . המדינה קבעה סדרי קדימויות OECD- בממוצע ה29% , לעומת71% הפרסום האחרון של הנתון) הוא עמד על משרד העבודה מגדיר קריטריונים לסבסוד 56.לקבלת ילדים למסגרות המסובסדות ומסייעת להורים בעלויות שכר הלימוד החודשי כדי לעודד את שילובם של ההורים בשוק העבודה, והזכאות נקבעת על פי מבחן הכנסה אזרחי, והורים נכים -או קבלת הבטחת הכנסה, הורים לומדים, הורים המשרתים בשירות צבאי סדיר או לאומי 79-המקבלים קצבה מגורם ממשלתי בגין נכותם. בשנת הלימודים תשפ"ג סובסדו מעונות ומשפחתונים עבור כ אלף ילדים. משרד העבודה מאפשר שונּות בתקינה במעונות היום ובמחירם. הוא מבחין בין מעונות המופעלים על ידי מלכ"רים (ללא כוונת רווח) ובין כאלה שמפעילים גופים פרטיים (עם כוונת רווח), וקובע שכר לימוד גבוה ילדים) ולגבות על כך תוספת תשלום. -יותר לאחרונים. כן מתאפשר למעונות לשפר את התקינה (יחס צוות בדק את הפער בין עמידה בקריטריונים הכלכליים 58)2024 מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה (אוקטובר והתעסוקתיים (זכאּות לסבסוד) ובין ההשתתפות במעונות המפוקחים בפועל. הניתוח חושף פערים משמעותיים: ) למרות זכאות נמוכה, החברה 52%( חרדית מובילה בשיעורי ההשתתפות-בעוד שהאוכלוסייה היהודית הלא החרדית נהנית מהיקפי הסבסוד הגבוהים ביותר (בכמחצית מהמקרים בשל לימודי האב) אך מממשת אותם השתתפות במסגרות המפוקחות – 18% – השתתפות). בחברה הערבית הפער חריף במיוחד38%( חלקית בלבד ועם החסמים נמנים מחסור במבנים, זכאות נמוכה בשל שיעורים נמוכים יותר של אימהות עובדות ועלות גבוהה. מהפעוטות 41%-כמו כן, בעוד שבחברה היהודית משמשים המעונות בעיקר הורים עובדים, בחברה הערבית כ ) נמוך דרמטית מחלקם היחסי באוכלוסייה.8%( המשולבים הם ילדי רווחה, ושיעור ילדי ההורים העובדים עלות המסגרות לגיל הרך 3 טבלה עלויות חודשיות של המסגרות הציבוריות וסכומי 57השתתפות המדינה, תשפ"ו ) חודשים15 תינוק (עד גיל חודשים24 עד15 ) חודשים24 ילד (מעל מחיר מלא סכום מקסימלי לסבסוד תשלום ההורים מחיר מלא סכום מקסימלי לסבסוד תשלום ההורים מחיר מלא סכום מקסימלי לסבסוד תשלום ההורים מעונות יום – מלכ"רים 3,487 2,533 -החל מ 954 2,700 1,966 -החל מ 734 2,366 1,629 החל 737-מ מעונות יום – לא מלכ"רים 3,805 2,769 -החל מ 1,036 2,945 2,149 -החל מ 796 2,581 1,782 -החל מ 799 משפחתונים2,819 2,021 -החל מ 798 2,819 2,021 -החל מ 798 2,819 2,021 -החל מ 798 70 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 5 9שם . 6 0 European Commission, 2025 .ילד (אנשי צוות מול פעוטות) נמצאים בישראל בנחיתּות מול העולם-תקני התפוסה (גודל הקבוצה) ויחס מבוגר ילד במספר מדינות - מפרטת את המספר המרבי של ילדים המותר בקבוצה אחת ואת היחס מבוגר5 טבלה את המצב השורר בישראל: 6 באירופה, וטבלה ילד וגודל הקבוצה-איכות המסגרות – תקני יחס מבוגר 4 טבלה זכאות לסבסוד מסגרות לגיל הרך ומימוש הסבסוד, 59לפי מגזר 5 טבלה גודל קבוצה מקסימלי לגילי שנתיים ויחס בין צוות 60לילדים במדינות נבחרות שיעור השולחים למעונות מפוקחים (בפועל) גובה סבסוד חודשי ממוצע לזכאים שיעור הזכאים לסבסוד (פוטנציאל) מגזר 38% ₪ 2,300 70%חרדים (הנמוך ביותר)18% ₪ 1,600-1,500 26%ערבים (הגבוה ביותר)52% ₪ 1,500 28%חרדים-יהודים לא הערות ילדים -יחס איש צוות מקסימלי גודל קבוצה מקסימלי (ילדים) מדינה היחס הטוב ביותר (יחד עם נורווגיה) 1:3אין רגולציה ארצית דנמרק 1:3אין רגולציה ארצית נורווגיה 1:4 12פינלנד נתונים למסגרות יום מלאות1:5 12אירלנד 1:5 15סלובקיה 1:6 16אסטוניה בקבוצות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים המספר נמוך יותר 1:6 14הונגריה 1:6 12סלובניה 71 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 6 1 Eurydice, 2023 . 6 2 European Commission, 2025 גודל הקבוצה הגדול ביותר לגיל זה1:8 24צ'כיה אנשי צוות 2 מחושב לפי יחס של לפחות 1:8 16הולנד גודל הקבוצה הקטן ביותר על פי רגולציה 1:10 10טורקיה היחס הגבוה ביותר (לצד רומניה)1:20 20ספרד 1:20 20רומניה אין חוק מחייב, מבוסס על המלצות הסוכנות הלאומית לא מוגדר (בנצ'מרק )1:5-כ (המלצה)12שוודיה 6 טבלה ילד במעונות היום בישראל, על -תקני תפוסה ויחס מבוגר פי תקנות חוק הפיקוח על מעונות היום לפעוטות ובפועל לפי התקן בתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות המצב כיום גיל גודל קבוצה מקסימלי יחס מבוגר ילד שטח מינימלי בכיתה לילד, מ"ר גודל קבוצה מקסימלי (הוראת שעה תשפ”ד) יחס מבוגר ילד המוחל כיום תינוקות 15 עד חודשים 20 1:5 2.8 22 1:6 פעוטות צעירים 24 עד16 חודשים 24 1:8 2.6 32 1:9 פעוטות בוגרים 36 עד25 חודשים 30 1:10 2.2 35 1:11 חוק הפיקוח על מעונות היום לפעוטות הגדיר מפתח לשיפור התקינה ביחס לתקן הקודם, כדי לאפשר טיפול ויחס אישי טוב יותר. בפועל, התנאים טרם שופרו, בעיקר בשל מחסור בכוח אדם במסגרות החינוך. 72 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 6 3 ;א2022 ,; משרד החינוך2018 ,משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים משרד החינוך: קול קורא, קריטריונים לתקצוב רשויות מקומיות תשפ"ד . 6 4 ב; משרד החינוך, פורטל רשויות2025 ,'ב; רבינוביץ2023 ,'; רבינוביץ2021 ,מאור ובעלויות חינוך . 6 5א2025 ,הכנסת . 6 6 2024 ,; גורדוןOECD, 2025b . 6 7 2025 ,ועדת המחירים המשותפת נמוכות באופן משמעותי ביחס 3-בכשליש ממערכות החינוך באירופה, דרישות ההסמכה לעובדים עם בני לידה לדרישות מול גילים בוגרים יותר, ומבוססות לעיתים קרובות על תעודות מקצועיות תיכוניות ולא על תארים ) ולא על חינוך פורמלי, ולעיתים Care( "אקדמיים. באותן מערכות, במקרים רבים, הדגש בשלב זה הוא על "טיפול אף אין דרישת סף להשכלה עבור מחנכות. עם זאת, במערכות אינטגרטיביות (כמו במדינות הנורדיות) נדרש תואר ראשון בחינוך לצוות המוביל לכל אורך הדרך, גם בעבודה עם תינוקות. מבחינת פיתוח מקצועי, בעוד שעבור גננות ) – המהוות חלק ניכר מכוח האדם 3-) קיימת לרוב חובה או זכאות לכך, עבור מחנכות (לידה6-3 מוסמכות (מסגרות 62.בגילים אלו – הזמן המוקצה לפיתוח מקצועי הוא נדיר יותר או שאינו מוסדר כלל הכשרת 63.בישראל, צוותי מעונות היום הנמצאים בפיקוח משרד החינוך נדרשים לעבור ליווי והדרכה שוטפים על פי התקנות 64.טיפוליים במעונות היום השתנתה עם מעבר האחריות למשרד החינוך-הצוותים החינוכיים מטפלות שכבר עובדות נדרשות לעבור את ההכשרה תוך חמש שנים, ואלו שייכנסו -החדשות, כל המחנכות מטפלות שעברו את ההכשרות הישנות ("סיווג -למערכת חייבות לסיים את ההכשרה תוך שנתיים מכניסתן. מחנכות ") לא יזדקקו להכשרות אלו. 2 " ו"סיווג1 כדי לאפשר את הגדלת מספר העובדות שיעברו את ההכשרה ולשפר את טיב האיכות הפדגוגית, ההכשרה נערכת מכללות) ובמימון מלא של המדינה. ישנם שני סוגים של הכשרות: הכשרת יסוד 28-במוסדות המקצועיים לחינוך (ב שעות, 390 מתוכן הן ליווי בתוך המעונות עצמם; והכשרה מתקדמת בהיקף של70- שעות, ש220 בהיקף של " או עם הכשרת 1 מטפלות עם תעודת מטפלת "סוג- שעות הכשרה מעשית במעון יום, עבור מחנכות150 שמתוכן וכן לנקודות זכות לתואר ₪ 2,500 יסוד. כתמריץ להשתתפות בהכשרה הבסיסית, בוגרות ההכשרה יזכו למענק של דיווח משרד החינוך 2025 ראשון. השינוי במתווה ההכשרה הביא עד כה להרחבת ההכשרות בפועל: בספטמבר אלף מחנכות. ועדת 30-), הוכשרו כ2021( לוועדת החינוך של הכנסת כי מאז שנכנסו לתוקפן תקנות חוק הפיקוח החינוך האריכה את משך הזמן הניתן למחנכות להשלים את הכשרתן לשנתיים מיום כניסתן לתפקיד (במקום שנה) 65.כהוראת שעה מצביעים על פער בין תחושת האוטונומיה 66 2025 אשר לשביעות הרצון של הצוותים המטפלים, נתוני סקר טאליס מנשות הצוות מדווחות כי הן מרוצות מהיכולת לעצב את 90% המקצועית לבין הסיפוק מהתגמול הכספי. כך, מעל עבודתן, נתון המציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות במדד זה. מנגד, שביעות הרצון מהשכר נמוכה (על פי הסקר) מרוצות משכרן, נתון המעיד על כך שלמרות תחושת העצמאות והמסוגלות 37%-דרמטית: רק כ המקצועית, הצוותים חשים חוסר הלימה בין עבודתם ובין התגמול עליה. בהקשר זה יש לציין כי בדיון של ועדת המחירים שעסק בבחינת שכר המטפלות במעונות היום, נמצא כי קיים פער חריג בין עלות שכר המטפלות, המחושבת לצורך קביעת תעריף המעונות, לבין השכר שמקבלות המטפלות בפועל. 67 . בשנה₪ אלף80- בממוצע, והוא משקף עלות ממוצעת עודפת למעון של כ7%-פער זה עומד על יותר מ 61איכות המסגרות – הון אנושי 73 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 6 8 OECD, 2025b . 6 9 2023,סילברמן ובלנק 29 תרשים 68)2025( : שביעות רצון של צוותי חינוךTALIS נתוני סקר 0% 20% 40% 60% 80% 94.7% 91.8% 94.3% 56.2% 92.2% 79.1% 89.7% 90.5% 90.4% 91.7% 87.2% 48% 42% 37% 36% 27% 25% 25% 23% 20% 19% 17% ספרד גרמניה ישראל יפן צ'ילה שוודיה תורכיה דנמרק (קוויבק )קנדה נורווגיה פינלנד (%) שביעות רצון מרמת האוטונומיה(%) שביעות רצון מהשכר מהמנהלות במעונות80%- מחנכות במסגרות לגיל הרך, דיווחו יותר מ600 בסקר שערך מכון טאוב, אשר הקיף המסובסדים ושני שלישים מהמנהלות במעונות הפרטיים על מחסור בכוח אדם שחל לפחות יום או יומיים ממנהלות המעונות 90%-בשבוע. רבות דיווחו על מחסור במשך שלושה ימים ויותר בשבוע. כמו כן, יותר מ מהמטפלות 40%- מהמטפלות במעונות המסובסדים ו60% דיווחו על קשיים בגיוס נשות צוות חדשות, וכמעט במעונות הפרטיים דיווחו שלעיתים קרובות הן שוקלות להתפטר. הסיבה הנפוצה ביותר לכך הייתה השכר 69.הנמוך. סיבות אחרות שצוינו היו העבודה הקשה מדי וריבוי הילדים בקבוצה 60% , כאשר3 נתוני טאליס משלימים את תמונת המצב: ישראל מובילה בתחלופת צוותים במסגרות עד גיל ). המחסור המשמעותי ביותר ניכר בתחום הצוות 29 מהמשיבות מועסקות במסגרת במשך פחות משנה (תרשים מהמנהלות כי מחסור זה פוגע באיכות המענה החינוכי. נתון זה גבוה 40.4%-המוסמך, ובישראל מדווחות כ ), אך נמוך בהשוואה למשל לאירלנד 26.1%( ) או גרמניה21.6%( משמעותית מהממוצע במדינות כמו נורווגיה מהצוותים. 27% ). אתגר בולט נוסף הוא היעדרויות צוות, וגם בכך מובילה ישראל עם דיווח על היעדרות מצד60%( .3 טיפול לגילי לידה עד-נתונים אלה מלמדים על המחסור החמור בכוח אדם במסגרות החינוך 74 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 7 0 OECD, 2025b 30 תרשים 70)יTALIS 2025( ,3-היעדרות של נשות צוות במסגרות לידה )TALIS 2025( ,3-תחלופה של נשות צוות במסגרות לידה ישראל *(ניו ברנזוויק )קנדה גרמניה *אירלנד *(קוויבק )קנדה *נורווגיה ניו זילנד *(קהילת פלנדריה )בלגיה 0 5 10 15 20 25 20.7 8.4 7.1 6.9 6.6 5.9 4.6 2.5 27.5 7.1 11.6 6.2 5.6 11.8 5.8 1.4 החודשים שקדמו לסקר12 אנשי צוות שלא עבדו באופן זמני במסגרת חינוך וטיפול לגיל הרך במהלך פעלהECEC-אנשי צוות שנעדרו עקב ימי מחלה ביום שלישי האחרון שבו מסגרת ה ישראל ניו זילנד *(ניו ברנזוויק )קנדה אירלנד (קוויבק )קנדה גרמניה נורווגיה *(קהילת פלנדריה )בלגיה החודשים שקדמו לסקר12-אנשי צוות שעזבו לצמיתות את המסגרת ב החודשים שקדמו לסקר12-אנשי צוות שהחלו לעבוד במסגרת ב 0 10 20 30 40 50 60 44.2 20.8 18.2 17 14.2 11.4 8.4 5.9 60.1 27.7 31.9 20.8 21.9 22.1 19 11.5 75 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה ). לצד31 איכות הצוות (חום, אהבה ומקצועיות) היא הגורם המכריע בבחירת מסגרת בכלל המגזרים (תרשים זאת, החברה היהודית הכללית מגלה רגישות גבוהה יחסית להיבטים של איכות מבנית, כאשר החשיבות ויותר בהשוואה למגזרים האחרים. בחברה החרדית מדגישים 2 ) גבוהה פי24%( המיוחסת למספר אנשי הצוות ). בחברה הערבית מדגישים הורים את 39%( ) ועלות50%( הורים היבטים של נגישות למסגרות – ִקִרבה לבית ), תוך ייחוס חשיבות פחּותה 71%( בממוצע) ואת היחס החם46% לעומת68%( חשיבות המקצועיות וההכשרה לפרמטרים של עלות, המלצות והיבטים מבניים דוגמת מספר הילדים במסגרת. -באופן כללי, ניכרת שביעות רצון חיובית של למעלה משני שלישים מההורים בכל המגזרים ממסגרות החינוך טיפול של ילדיהם, אך ישנה שונּות בין המגזרים: החברה החרדית מביעה את שביעות הרצון הגבוהה ביותר ).32 שבעי רצון), ואילו החברה היהודית הכללית מציגה את שביעות הרצון הנמוכה ביותר (תרשים85%( כיצד הורים בוחרים ומעריכים את המסגרות 31 תרשים )2025 , (סקר ההורים3 הגורמים החשובים להורים בבחירת מסגרת עד גיל 0% 20% 40% 60% 65% 46% 33% 33% 30% 30% 19% 14% 61% 45% 34% 29% 31% 33% 24% 15% 74% 29% 29% 50% 39% 38% 11% 15% 71% 68% 35% 26% 13% 11% 8% 10% צוות חם ואוהב צוות מקצועי עם הכשרה מתאימה סביבה מפתחת ועשירה קירבה לבית מחיר המלצות מחברים או מכרים מספר גדול של אנשי צוות ביחס לילדים מספר הילדים במסגרת 3 כלל ההורים עד גיל N=1205 יהודי כללי N=588 חרדי N=364 ערבי N=253 76 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 7 1 Cryer et al. ,2002 . 7 2 Bassok et al., 2018; Cryer et al., 2002 . 7 3 Mocan, 2007 32 תרשים )2025 ,שביעות הרצון מהמסגרת (סקר ההורים 0% 20% 40% 60% 80% 100% 7.3% 9% 6% 5% 20.7% 24% 11% 18% 72% 68% 85% 76% כלל ההורים N=1616 יהודי כללי N=808 חרדי N=407 ערבי N=401 1-2 3 4-5 הספרות המחקרית העוסקת בבחירת מסגרות לגיל הרך מצביעה על פער עקבי בין שביעות הרצון הגבוהה שמביעים הורים מהמסגרות לבין האיכות המקצועית של המסגרות בפועל. ניתוח המאמרים המרכזיים בתחום מעלה שלושה הסברים עיקריים לפער זה: מחקר השוואתי מקיף נבחן הפער בין הערכת ההורים ובין הערכת 71.. "הטיית האופטימיות" של ההורים1 ". החוקרים מצאו כי הורים לוקים ב"הטיית אופטימיותECERS סוקרים מומחים המשתמשים בכלי תקף כגון מובהקת: הם נוטים להעניק ציונים גבוהים מאוד למסגרות של ילדיהם, גם כאשר אנשי המקצוע דירגו את מספקת. המחקר הראה כי המתאם בין דירוג ההורים לדירוג -אותן מסגרות כבעלות איכות נמוכה או אף לא המקצועי הוא נמוך עד אפסי. המשמעות היא שהורים אינם מצליחים לזהות ליקויים מקצועיים, ונוטים להאמין כי ילדם נמצא בידיים הטובות ביותר, גם כשהמציאות האובייקטיבית שונה. הקושי בהערכה נובע גם מסדר העדיפויות הייחודי של הורים 72.. העדפת "חום ואהבה" על פני פדגוגיה2 ,לילדים בגיל הרך. בעוד שמדדי האיכות המקצועיים מתמקדים בקוגניציה, עושר שפתי ותהליכים חינוכיים הורים מייחסים משקל מכריע למאפיינים של "חום ואהבה", בטיחות ונוחות לוגיסטית. מחקרים מעלים כי הורים תופשים את המטפלת כדמות "תחליף אם", ולכן שופטים את האיכות בעיקר על בסיס התחושה התפתחותית נדחקים לתחתית סדר העדיפויות של -שהילד אהוב ומוגן. בשל כך, היבטים של איכות חינוכית ההורים או שאינם נלקחים בחשבון כלל בעת הערכת המסגרת. . שימוש ב"אותות חלשים" ורדודים לאיכות. בניתוח כלכלי של שוק מעונות היום, נמצא כי הורים סובלים 3 ) כלומרProcess Quality( "סימטריה במידע": הם אינם נוכחים בגן כדי לצפות ב"איכות התהליכית-מ"א בטיב האינטראקציות והתיווך החינוכי. בהיעדר יכולת לבחון את הליבה החינוכית, הורים נאלצים להסתמך על "אותות" חיצוניים וקלים לבדיקה, כגון: ניקיון המבנה, שעות הפתיחה, המחיר ויחסי האנוש של המנהלת. מוקאן מתאר מצב זה כ"שוק של לימונים" שבו כוחות השוק נכשלים: מכיוון שהורים אינם מתגמלים איכות 73.פדגוגית "נסתרת", למסגרות אין תמריץ כלכלי להשקיע בהכשרת צוות ובשיפור האיכות החינוכית מן המחקר – הערכת הורים את איכות המסגרות: בין "הטיית האופטימיות" לכשל שוק 77 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 7 4 2025 , ; משרד החינוךOECD, 2021 6-3 גני ילדים לגילי בקצרה .3 ישראל היא בין המדינות היחידות שבהן לימודי החובה מתחילים בגיל הרשומים למסגרת חינוכית גבוה בהשוואה לעולם.6-3 בהמשך לכך, שיעור הילדים בני ילד בגני הילדים נמצא עדיין בנחיתּות בהשוואה לעולם.-היחס מבוגר קיים מחסור חמור בכוח אדם (גננות ותומכות חינוך). תנאי הסף ודרישות ההכשרה לתומכות חינוך נמוכים, ויישום הסכמי השכר נתקל בקשיים. שיעור הילדים המשולבים בחינוך המיוחד עולה בהתמדה. יישום הרפורמה נתקל בקשיים, לרבות מורכבּות באישור סייעות שילוב וחוסר במענים מכילים בגנים הרגילים. מתעדפת נגישּות על פני איכות.6-3 , גם המדיניות לגבי מסגרות3 בדומה למסגרות לידה עד קיים רק בשלוש 3 . חוק לימוד חובה מגילOECD-חינוך החובה מתחיל בישראל בגיל צעיר יחסית למדינות ה : צרפת, הונגריה ומקסיקו. ברבות מהמדינות לא קיים חינוך חובה בגיל הרך, והוא מתחיל OECD-מדינות נוספות ב ). שיעורי ההשתתפות בגני ילדים בישראל גבוהים ביחס למדינות המפותחות: שיעור הרשומים 33 (תרשים6 בגיל . בחלוקה לאוכלוסיות בישראל, 5 בגיל95%-, ו4 בגיל88% ,3 בלבד בגיל74% הואOECD-הממוצע במדינות ה ).34 בחינוך הקדם יסודי כמעט שאין הבדל בהשתתפות בין החברה היהודית ובין החברה הערבית (תרשים 74השתתפות בגני הילדים 33 תרשים )OECD, 2021( גיל ההתחלה בחינוך החובה אסטוניה אוסטריה צ'ילה צ'כיה דנמרק פינלנד גרמניה איסלנד נורווגיה פולין פורטוגל שבדיה אוסטרליה בלגיה הולנד לוקסמבורג שוויץ בריטניה צרפת הונגריה ישראל 0 1 2 3 4 5 6 7 7 6 6 6 6 6 6 6 6 6 6 6 5 5 5 4 4 4 3 3 3 78 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 7 5 ,; משרד החינוך, אתר שקיפות בחינוך; וייסבלאי2025 ,; משרד החינוך2023 פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד, ועדת החינוך של הכנסת, אוגוסט 2022b ,; משרד מבקר המדינהOECD, 2021 ;א2023 בגני ילדים ציבוריים. שיעור ההרשמה לגנים בחברה6-3 במהלך העשור האחרון חלה עלייה בהשתתפותם של בני בתשפ"ג. בחברה הערבית השיעור 95%-, ל3 בתשע"ב, לפני יישום חוק לימוד חובה מגיל82%-היהודית עלה מ בתשפ"ג. בחברה הבדואית עומד שיעור 89%- בתשע"ב ל74%-נמוך יותר אך גם בו חלה עלייה משמעותית, מ בלבד, שיעור נמוך במיוחד ביחס לאוכלוסיות האחרות.83% ההשתתפות על גדלה עם השנים. 6-3 בהמשך לגידול בשיעור ההשתתפות ובהיקפי הילודה בישראל, מערכת החינוך לילדים בני הגידול מתבטא בעלייה במספר גני הילדים, במספר הילדים בגנים ובמספר עובדות ההוראה בגנים (תרשים מהתלמידים משתייכים לחברה היהודית, ותמהיל ההשתתפות ביניהם לפי סוג הפיקוח משתנה עם 80%-). כ35 -דתי בכ-, בממלכתי40%-תשע"ה גדל מספר הילדים היהודים בחינוך הממלכתי בכ-השנים. בשנות הלימוד תשפ"ג ). 36 (תרשים70%-, ובחינוך החרדי בכ100% 75 6-3 מערכת החינוך לגילי 34 תרשים ילדים בחינוך הקדם יסודי לפי בעלות על גן, גיל הילד וקבוצת אוכלוסייה, 2024-2023 ,נתוני למ"ס לאלף ילדים 0 200 400 600 800 מסגרות ציבוריות- יהודי ואחרים סך הכל מסגרות ציבוריות- ערבי 954 919 948 939 139 90 4 5 6-7 79 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 35 תרשים תשפ"ד (אתר שקיפות בחינוך, משרד החינוך) -הגידול במספר גני הילדים, תשע"ה 36 תרשים תשע"ה (אתר שקיפות בחינוך) -הגידול במספר התלמידים בגנים לפי פיקוח, תשפ"ג 0 5,000 10,000 15,000 20,000 תשע"ה תשע"ו תשע"ז תשע"ח תשע"ט תש"פ תשפ"א תשפ"ב תשפ"ג תשפ"ד 13,382 14,093 15,116 15,123 16,110 21,507 21,507 21,902 21,784 21,739 0 50,000 100,000 150,000 200,000 250,000 חרדי ממלכתי ממלכתי דתי 77,450 199,705 48,791 131,838 286,882 96,311 80 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 7 6 European Commission, 2025 . 7 7שם איכות החינוך: גודל הקבוצה ויחס 76ילדים-צוות , דבר המתבטא ביחס בין מספר המבוגרים OECD-האיכות המבנית בגני הילדים בישראל בולטת לרעה ביחס למדינות ה עבור OECD-המוסמכים לבין מספר הילדים. בעולם קיימת שונּות רבה ביחס זה, כאשר היחס הממוצע במדינות ה (כאשר ישנה תומכת אחת) בישראל. 1:15 (במסגרות עם שתי תומכות חינוך) או1:12 , לעומת1:10- עומד על כ6-3 מסגרות מכך בישראל. גם מספר הילדים בכיתת גן גדול 2 – ופי1:14 הואOECD-בהסתכלות על גננות בלבד, היחס הממוצע ב בכיתה לפי התקינה המקומית.35 בישראל בהשוואה לעולם – עד 7 טבלה ויחס בין צוות לילדים 4 גודל קבוצה מקסימלי לגילי 77 )יOECD, 2025( הערות ילדים מקסימלי -יחס מטפלים (ילדים לאיש צוות) גודל קבוצה מקסימלי (ילדים) מדינה היחס הטוב ביותר לגיל זה באירופה 1:6אין רגולציה ארצית דנמרק 1:6אין רגולציה ארצית נורווגיה אחת משלוש המדינות היחידות 1:10-עם יחס נמוך מ 1:7 21פינלנד 1:11 22אירלנד 1:11 24אסטוניה גודל הקבוצה הגדול ביותר המותר על פי הרגולציה עם תומכת חינוך 1:14 )(סייעת 28בולגריה גודל הקבוצה נקבע ברמה המקומית, אין רגולציה ארצית נוקשה ~1:19-20 23 ממוצע צרפת 1:20 20רומניה 1:25 25ספרד 1:25 25קפריסין 1:25 25פורטוגל ישנן המלצות לא מחייבות בלבד )1:5-לא מוגדר (בנצ'מרק כ (המלצה)15שוודיה 81 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 7 8 Pianta et al., 2008; Mashburn et al., 2008 . 7 9 Harms et al., 2015 . 8 0 Sylva et al., 2004; Taggart et al., 2015 בישראל, מספר חברי הצוות בגן תלוי בגיל הילדים ובגודל הקבוצה. על פי נוהלי משרד החינוך, הצוות הקבוע ילדים מורכב מגננת אחת ומתומכת חינוך (סייעת) אחת. תקצוב של תומכת חינוך נוספת 30 בכיתת גן של עד גני ילדים, שהם כרבע מכלל הגנים, זכאים 5,478 ,. נכון להיום4-3 ילדים בגילי35-30 ניתן לכיתות שבהן מתחנכים ). 7 לתומכת חינוך שנייה (טבלה בתשפ”ב. קיימת שונּות בין 28.8- בכיתת גן בתשע”ד ל27.9 גודל הקבוצה עלה מעט בעשור האחרון, מממוצע של במחוזות חיפה והדרום.29.3- במחוז ירושלים ל27.8-יישובים ואזורים, וגודל הכיתה הממוצע נע מ 8 טבלה תקני צוותי החינוך בגני ילדים רשמיים (נתוני המשרד) שלב מס' ילדים בכיתה תקן גננות תקן תומכות חינוך (סייעות) )3 חובה (גיל-טרום-טרום30 עד1 1 35-30 1 2 )4 חובה (גיל-טרום30 עד1 1 35-30 1 2 )5 חובה (גיל35 עד1 1 עליונותה של האינטראקציה על פני משתנים מבניים. מחקרי אורך רחבי היקף הראו כי איכות האינטראקציה היומיומית בין הגננת לילד היא המנבא החזק ביותר להתפתחות הילד, ושחשיבותה עולה על משתנים כמו רמת ההשכלה הפורמלית של הצוות או גודל הקבוצה. החוקרים מצאו כי השפעת הגן נגזרת משלושה ממדים דינמיים: תמיכה רגשית (אקלים חיובי), ארגון הכיתה (ניהול יעיל), והחשוב מכול – תמיכה לימודית. הממצאים הראו באופן עקבי כי דווקא הממד האחרון, הכולל פיתוח שפה, שאלת שאלות וחשיבה מסדר גבוה, הוא המנבא המשמעותי ביותר להישגים לימודיים עתידיים. אך למרבה הצער, זהו גם הממד שבו נמדדים 78.הציונים הנמוכים ביותר ברוב הגנים, מה שמחייב מיקוד מדידתי ומשוב מדויק בנושא הסביבה הפיזית כ"מורה שלישי" ומעצב עצמאות. לא ניתן לנתק את הפדגוגיה מהמרחב הפיזי שבו היא מתרחשת. הממצאים מצביעים על כך שארגון הסביבה – נגישות עצמאית לחומרי יצירה, פינות משחק עשירות דרמטיות") ומרחב המאפשר פרטיות לצד אינטראקציה – משפיע ישירות על מידת העצמאות של -("סוציו הילד ועל יכולתו לעסוק בלמידה ("מעורבות") ללא תיווך מתמיד של מבוגר. מדידה באמצעות כלי זה הראתה כי שיפור "איכות הסביבה" איננו עניין אסתטי בלבד, כי אם כלי פדגוגי המפחית בעיות משמעת ומאפשר לצוות 79.להתפנות מעיסוק בלוגיסטיקה וניהול התנהגות לטובת אינטראקציה איכותית ומשמעותית יותר עם הילדים היכולת לפצות על פערים סוציואקונומיים באמצעות איכות. חינוך איכותי בגיל הגן יכול למתן ואף לבטל את ההשפעות השליליות של רקע סוציואקונומי נמוך, ולמעשה, לשמש כ"משווה סיכויים". ממצא קריטי שעלה מהמחקר הוא שלמשך השהייה בגן (יום ארוך מול יום קצר) יש השפעה שולית בלבד על ההתפתחות הקוגניטיבית, בעוד שלאיכות ההוראה והתיווך יש השפעה מכרעת וארוכת טווח על הישגים 80.במתמטיקה ובאוריינות, השפעה שנותרת גם בגיל התיכון מן המחקר – מהו גן ילדים איכותי? 82 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 8 1שם . 8 2 2023 ,ג; משרד האוצר2022 ,; משרד החינוך2021 ,גבעון- ; מוניקנדםOECD, 2022 באירופה, הנטייה היא לדרוש סטנדרטים אקדמיים גבוהים יותר לנשות ואנשי צוות המיועדים . זאת, מתוך תפישה של שלב זה 3 , בהשוואה לאלו הנהוגים עבור גילי לידה עד6-3 למסגרות ) ISCED 6( כהכנה לבית הספר. כמחצית ממערכות החינוך באירופה דורשות תואר ראשון לפחות כתנאי לאיש צוות מוביל, ובחלק מהמדינות, כגון צרפת, איסלנד ופורטוגל, הדרישה עולה לתואר שני. בשלב חינוכי זה, גם הפיתוח המקצועי מוסדר וממוסד בהרבה. כך לדוגמה, גננות ומורות בקדם יסודי זכאיות לרוב להקצאת זמן ייעודית להשתלמויות כחלק מחובתן המקצועית. מנהלות ומעלה נדרשות ברוב המכריע של המדינות להיות בעלות תואר ראשון ומעלה, 3 המסגרות לגילי ובמקרים רבים עליהן לעבור הכשרה ניהולית ספציפית ולהחזיק בניסיון הוראה קודם – דרישות שלעיתים קרובות מחמירות יותר מאלו הנדרשות לניהול מסגרות לגילים הצעירים יותר. כמו כן, בגילים אלו נפוץ יותר שילוב של מומחים מקצועיים נוספים, כגון פסיכולוגיות וקלינאיות תקשורת, 81.כחלק מהמעטפת החינוכית ישראל אינה נופלת מרוב מדינות אירופה בדרישות ההכשרה והפיתוח המקצועי, כאשר כלל הגננות מחזיקות בתואר ראשון, וכשליש מהן בעלות תואר שני ומעלה (שיעור נמוך בהשוואה ליתר רמות החינוך). מאז החל יישום רפורמת "אופק חדש" במערכת החינוך בישראל, הדרישות מגננת חדשה כוללות תואר ראשון בהוראה, תעודת הוראה ייעודית לגיל הרך, סיום שנת ההתמחות לגננות בגיל שעות שבועיות שהן שליש משרה) וחובת השתתפות בקורס פיתוח מקצועי בשנה 12 הרך (מינימום שעות). 60( הראשונה, הכולל הדרכה קבוצתית ואישית ממשרות ההוראה במערכת החינוך בישראל. בדומה לשכר של רוב עובדי 15%-גננות מחזיקות בכ ההוראה בישראל (ועובדי המדינה ככלל), שכר הגננות מורכב מהשכר הסטטוטורי (שכר הבסיס) ומגמולים שונים עבור ותק ותפקיד. גמול תפקיד ניתן כנגד ניהול גן או אשכול גנים, שילוב ילדים 2022-עם צרכים מיוחדים ועוד. הסכם השכר לגננות (כחלק מהסכם עובדי ההוראה) נחתם ב במסגרת "אופק חדש". הוא מתייחס לשכר ההתחלתי ולתוספת הוותק, לשכר המשולב, לתשלום עבור פעילויות כמו ישיבות צוות ואסיפות הורים ולמענק התמדה לאחר שלוש שנים במערכת לגננת מתחילה בעלת תואר ראשון. עם ₪ 9,000 עבור עובדים חדשים. שכר הבסיס החודשי הוא בחודש, וגננת בעלת תואר ₪ 15,886 הקידום בוותק, גננת בעלת תואר ראשון יכולה להשתכר עד בחודש. ₪ 17,730 שני עד כאשר בוחנים את היחס בין שכר עובדי החינוך הקדם יסודי (גנים) לבין שכרם של עובדים אחרים ) ובעלי השכלה שלישונית (אקדמית) מקבילה, מגלים שבישראל היחס 64-25( במשק בני אותו גיל בלבד. משמעות הדבר היא 0.74 , שעומד עלOECD-. נתון זה גבוה מממוצע מדינות ה0.86 עומד על שבישראל, השתכרותן של הגננות ביחס לשאר שוק העבודה המשכיל מתוגמלת בצורה טובה יותר ).37 (תרשיםOECD-מהמקובל במדינות המפותחות. אולם, השכר עודו נמוך מממוצע ה הון אנושי: הכשרה ופיתוח מקצועי 82שכר הגננות ותומכות החינוך 83 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 8 3 OECD Data explorer . 8 4 2023 ,; רפורמת תומכות החינוך (סייעות) יוצאת לדרך, משרד האוצר2017 ,גבעון-ב; מוניקנדם2022 ,משרד מבקר המדינה . 8 5 2021 ,גבעון-מוניקנדם 37 תרשים 83 )OECD, 2024 באלפי דולרים (נתוניPPP ,שכר שנתי של גננות בחינוך קדם יסודי 0 20,000 40,000 60,000 80,000 100,000 120,000 140,000 ל ל ל ל לDCEOל ל ל ל 0 20000 40000 60000 80000 100000 120000 140000 54,332 49,516 43,336 52,740 63,995 55,725 49,462 52,097 75,635 58,126 54,663 62,767 96,250 85,317 67,091 128,335 סלובניה ישראל פינלנד פורטוגל אנגליה OECD ממוצע צרפת שוודיה ארצות הברית נורווגיה איסלנד דנמרק הולנד אוסטרליה טורקיה לוקסמבורג 36,597 38,617 39,368 41,321 41,468 42,655 43,597 48,871 50,417 50,690 51,878 55,409 58,988 59,303 59,766 87,901 בכניסה להוראה שנה15 אחרי האחריות עליהן84,הגננות בישראל מועסקות על ידי משרד החינוך. אשר לתומכות החינוך (סייעות) בחינוך הרשמי משותפת לרשויות המקומיות, המעסיקות אותן ישירות או באמצעות חברות בת, ולמשרד החינוך. האחרון מתקצב תקנים של תומכות חינוך בגנים רגילים על פי מספר התלמידים שיש ברשות או תחת הבעלות, ולא לפי משרה. כך, ילדים בגן, ובהתאם, כל ילד מזכה את הרשות או את הבעלות 33-31 תקצוב מלא לתומכת חינוך ניתן כאשר ישנם מהתקצוב. מכאן שבמקרה של גן עם מספר ילדים הנמוך מהתקן המלא, הרשות או הבעלות תצטרכנה 1/33-ב ילדים, הרשות המקומית תזכה לתקצוב עודף – באופן 35 להשלים את תקצוב תומכות החינוך. מנגד, כנגד גן שבו , בהתאם 100%- או ב80%-שמתמרץ רשויות לצופף כיתות גן. תומכת חינוך שנייה תתוקצב על ידי משרד החינוך ב 85.כלכלי של הרשות המקומית-לדירוג החברתי תפקיד תומכות החינוך לא הוגדר לאורך השנים כמקצוע חינוכי, ולכן תנאי ההכשרות והפיתוח לא עוגנו בחוק. זאת על אף שהגדרת התפקיד, לפי משרד הפנים, כוללת גם משימות פדגוגיות וחינוכיות ועבודה עם הילדים. השתתפות שעות במהלך השנתיים הראשונות לתפקיד נדרשה רק לשם קבלת קביעות, ומימון הקורס 270 בקורס הכשרה בן מתומכות החינוך 85% ,(וכל פיתוח מקצועי נוסף) היה תלוי ברשות המקומית ובתנאי ההעסקה שהגדירה. בפועל נחתם הסכם קיבוצי לשיפור מעמדן של 2023- שנות לימוד. ב12 לא עברו את הקורס, ותנאי הקבלה היחיד היה ותנאי עבודתן של תומכות החינוך בגנים, לרבות הסדרה של הכשרה מקצועית. על פי ההסכם, כל תומכת חינוך 7 מטפלת, ועם ותק של מעל- שנים בתפקיד חייבת לעבור הכשרה בסיסית הזהה לזו של מחנכת7 עם ותק של עד ), 40%( שעות במהלך שלוש שנים). מימון ההכשרה משותף לרשות המקומית180( שנים נדרשת הכשרה מקוצרת ). 20%( ) והעובדת40%( משרד החינוך שכר תומכות החינוך נמוך משכר הגננות ומושפע מחלקיות המשרה. מכיוון ששעות פעילות הגנים אינן תואמות משרה, עד תחילת פעילות 83% להיקף השעות של משרה מלאה, פעמים רבות תומכות החינוך עובדות רק 84 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 8 6ב2022 ,משרד מבקר המדינה . 8 7 2026 ,הכנסת . 8 8 2024 ,משרד החינוך הצהרונים. הסכמי שכר חדשים שנחתמו בשנתיים האחרונות עבור גננות ותומכות חינוך מתייחסים לפערים אלו. ההסכם מול תומכות החינוך מתייחס לשכר התחלתי ולתוספת שכר בהתאם לוותק, לקיצור שבוע העבודה (מהלך שיגדיל את ערך השעה למשרה מלאה), לתמריצי התמדה למי שלא נעדרה מעבודתה ולתגמול עבור עבודה לחודש (כתלות בסוג ₪ 8,000 ועד₪ 7,000-בחופשות הקיץ והחגים. שכר הבסיס של תומכת חינוך יהיה החל מ התמיכה – תומכת אישית, תומכת בגני ילדים או תומכת בחינוך המיוחד). כמו כן, בעקבות הרפורמה ניתנה תוספת שנות ותק. ההסכם מסדיר את פיתוח הפרופסיה של תומכות 40 לשנת ותק עד₪ 50 ותק לשכר החודשי בסך ₪ 400 החינוך ואת קידום המקצועיות באמצעות השתלמויות והכשרות, שבגינן יזכו לתוספת רמה מקצועית של , בהתאם לרמה המקצועית.₪ 1,600 עד קיים מחסור משמעותי בנשות צוות בגן, המתבטא הן במחסור קבוע בגננות ובתומכות חינוך והן במחליפות. ) עלה כי לפי הערכות מרכז השלטון המקומי, 2026 בינואר5( בדיון בוועדה לזכויות הילד של הכנסת תומכות חינוך. כמו כן, היעדרויות של גננות ושל תומכות חינוך 3,000-המערכת מתמודדת עם חוסר של כ נתקלות בקושי במילוי מקום. המחסור מוביל לסגירות פתאומיות חוזרות ונשנות של גנים, לקיצור ימי לימוד גנים מתחילת 88-יפו שהוצגו בוועדה מעידים על השבתות של כ-ולביטול צהרונים. נתונים מתל אביב הרשויות המקומיות מתקשות לייצר מאגר קבוע של מחליפות 87. בחינוך המיוחד40 , ומתוכם2025 נובמבר כפי שנדרש על פי הנוהל, והמפקחות נאלצות לעסוק בנושא ברמה יומיומית, דבר שמטיל עליהן עומס רב. כדי להשלים את החוסרים, תומכות החינוך מתניידות בין גנים תוך פגיעה בגן המקורי שלהן, שנלקחת ממנו הסייעת השנייה. צעדים שונים ננקטים כדי להתמודד עם הבעיה. כך למשל, החל משנת הלימודים תשפ"ג יצא קול קורא של משרד החינוך להעברת התקציב והאחריות לטיפול במילוי המקום של צוותי הגן (גננות רשויות). תמריץ ההתמדה החודשי 45( ותומכות חינוך) לרשויות המקומיות, אך ההיענות הייתה נמוכה לתומכת חינוך שלא נעדרה מעבודתה, אשר נקבע בהסכם השכר, הוא צעד נוסף, וכמוהו גם מענק שנתי 88.לתומכת חינוך שנעדרה לא יותר מעשרה ימי מחלה במצטבר 86מחסור בצוותי חינוך 85 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 8 9 2025 ,שפירא . 9 0 ,); תקנות מעונות יום שיקומיים (רישוי, סל שירותים לפעוטות עם מוגבלות ותנאי טיפול בהם2000-חוק מעונות יום שיקומיים, תש"ס 2023 ,; הכנסת2008-תשס"ח חינוך מיוחד ומסגרות לילדים עם 89פערים התפתחותיים ומוגבלויות ילדים עם צרכים מיוחדים ופערים התפתחותיים זכאים מתוקף החקיקה להשמה במסגרת חינוכית המתאימה פועלים מעונות יום שיקומיים באחריות משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד 3 לצורכיהם. עבור ילדים עד גיל ומעלה מפעיל משרד החינוך את גני החינוך המיוחד. חלק מהילדים משולבים במסגרות 3 הבריאות. עבור ילדים בני רגילות, תוך מתן סיוע וליווי אישיים. חינוכית קרובה ככל האפשר למקום המגורים -טיפולית-חוק מעונות יום שיקומיים מבטיח מסגרת שיקומית הנזקקים לכך – ילדים המקבלים גמלת ילד נכה, או המוכרים כבעלי מוגבלות שכלית 3 עבור בני חצי שנה עד התפתחותית על ידי מכון מוכר להתפתחות הילד. מעון היום השיקומי הוא מסגרת יומית במתכונת של מעון רפואיים -יום רגיל, וניתנים בו שירותים טיפוליים ורפואיים הכוללים חינוך, טיפול אישי, העשרה, שירותים פרא סוציאליים. מימוש החוק נתון בידי משרדי הרווחה והבריאות האחראים יחד לרישוי ופיקוח, -ושירותים פסיכו לעריכת הכשרות, לקיום בקרות ולמתן שירותים. מעונות היום השיקומיים מופעלים בדרך כלל באמצעות עמותות ציבוריות שנענו למכרזים של משרד הרווחה וקיבלו רישיון הפעלה משני המשרדים. פעוטות הזכאים למעון יום שיקומי, אך בהיעדר מקום משתלבים במעון יום שעות ביום). במקרים רפואיים מסוימים, 8- שעות בחודש (כ180 רגיל (סמל או פרטי), זכאים לסייעת בהיקף של הזכאות היא לליווי של סייעת ביתית מטעם משרד הבריאות, בהתאמה לשעות פעילות המעון. לעומת זאת, שעות 4 פעוטות שמתוך בחירת הוריהם משתלבים במסגרת רגילה על אף הזכאות למעון יום שיקומי, זכאים לעד בקצרה קיימת הסדרה ברורה של השמת ילדים עם פערים התפתחותיים ומוגבלויות במסגרות, והמדינה מפעילה מסגרות ייעודיות כבר מגיל צעיר מאוד – מעונות יום שיקומיים וגני חינוך מיוחד. עם העלייה בהיקף הילדים הזכאים לאורך השנים, גדלים גם היקפי הילדים המושמים במסגרות אלו. ניתן לשלב ילדים עם פערים התפתחותיים במסגרות רגילות בליווי סייעות, אך 3 עד גיל אפשרות זו מיועדת יותר לפעוטות אשר אין להם מקום במעון השיקומי או שאינם זכאים לו. מקדמת המדינה חלופת שילוב בחינוך הרגיל לצד מסגרות החינוך 6-3 עבור ילדים בני המיוחד, כחלק מהרפורמה בחינוך המיוחד. יישום הרפורמה מלווה בקשיים כמו מורכבּות התהליך לאישור תומכת חינוך, היקף מענים מצומצם בגנים הרגילים, חוסר הכלה של הצוותים ועוד. כתוצאה מכך, רק כמחצית הילדים הזכאים משולבים כיום. 90 י3 מסגרות חינוכיות לילדים עם מוגבלויות עד גיל 86 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 9 1 ב2025 ,'א; רבינוביץ2023 ,'רבינוביץ . 9 2 .ב2025 ,'רבינוביץ . 9 3 ב2025 'א; רבינוביץ2023 ,'רבינוביץ של סייעת ליווי (ובמקרים מסוימים עד שש שעות). לרוב, היקף שעות זה לא נותן מענה מספק. אין חובה חוקית לשלב פעוטות עם עיכובים התפתחותיים במעונות רגילים. משום כך, לעיתים אין נכונות מצד המסגרות המשלבות לקלוט פעוטות עם מוגבלויות ועיכובים התפתחותיים. מכאן שישנם פעוטות שאינם מקבלים מענה במסגרת החוק. יתרה מכך: אין בחוק התייחסות למצבים שונים של פעוטות עם מחלות ולפעוטות במצבי עוני. מעונות היום השיקומיים הם בעלי התמחויות בהתאם לסוגי המוגבלות השונים: מעונות לילדים עם אוטיזם, מעונות לילדים עם מוגבלות בשמיעה ומעונות לילדים עם מוגבלות בראייה. ישנם גם מעונות מעורבים למספר סוגי מוגבלויות. .2023-2022 מספר מעונות היום השיקומיים ומספר הפעוטות שבהם הולך וגדל בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנים ) הם בני שנה עד שנתיים. למחצית השוהים יותר 88%- הרוב הגדול מהמתחנכים במעונות היום השיקומיים (כ91י ממוגבלות אחת, ושליש הם ילדים עם אוטיזם. 38 תרשים 92), (נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת2024-2019 ,מספר מעונות יום שיקומיים 39 תרשים 93)י (נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת2024-2019 ,מספר פעוטות במעונות יום שיקומיים 0 50 100 150 2020 2021 2022 2023 2024 137 140 160 169 184 0 1,000 2,000 3,000 4,000 5,000 2020 2021 2022 2023 2024 3,183 3,549 3,891 4,290 5,560 87 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 9 4ב2022 ,; אתר משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים; משרד החינוך2018 ,11 ג; חוק חינוך מיוחד, תיקון מספר2023 ,וייסבלאי . 9 5 2020 ,; אלו"ט2023 ,ב; בלס2023 ,א; וייסבלאי2023 ,אתר שקיפות בחינוך; וייסבלאי 40 תרשים )2023 ,מספר סייעות השילוב שהושמו במעונות היום ובמשפחתונים (משרד הרווחה 0 200 400 600 800 1,000 1,200 1,400 1,419 482 445 189 39 2020 - תש"פ2021 - תשפ"א2022 - תשפ"ב2023 - תשפ"ג2024 - תשפ"ד , זכאי21-3 לפי חוק חינוך מיוחד, כל בעל צרכים מיוחדים שמגבילים את יכולתו להתנהגות מסתגלת, בגיל לחינוך מיוחד חינם באזור מגוריו או קרוב אליו ככל האפשר. הלקות יכולה להיות גופנית, שכלית, נפשית, התנהגותית, חושית, קוגניטיבית או שפתית, או לקויות התפתחותיות כוללניות. הזכאויות כוללות -רגשית טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק ועוד, לפי צורכי הילד. לחוק, המאפשר להורים בחירה בין מסגרת חינוך מיוחד לבין שילוב. על פי 11 אושר תיקון מספר2018-ב התיקון, ועדת זכאות ואפיון הפועלת ברשות המקומית קובעת את זכאותו של תלמיד לשירותי חינוך מיוחדים ואת היקף סל השירותים המגיע לו, והורי התלמיד יכולים לבחור את המסגרת החינוכית מתוך האפשרויות הרלוונטיות. הוועדה רשאית להחליט על מסגרת חינוכית אחרת מזו שבחרו ההורים אם היא סבורה, בהסתמך על חוות דעת של גורמים טיפוליים, שיש חשש ממשי שההשמה במסגרת החינוכית הנבחרת תפגע בשלומם של אחרים. במסגרת המהלך הוקצו תקציבים ומשאבים הן לבניית כיתות חינוך מיוחד והן לחינוך הרגיל, לצורך חיזוק ההשתלבות וההכלה. כמחצית הילדים בגיל זה הזכאים לשירותי חינוך מיוחד נמצאים בגני החינוך המיוחד, וכמחציתם משולבים הגידול בשיעור התלמידים המשולבים מטיל עומס על הגננות ומצריך התמחות של הצוותים 95.בגנים רגילים ). נכון לתשפ"ד, 41 במענים השונים. מערכת החינוך המיוחד לגיל הרך בישראל נמצאת במגמת גידול (תרשים בשני הנתונים 7%- מכלל הגנים נמנים עימה – תוספת שנתית ממוצעת של כ14%- מתלמידי הגנים וכ5%-כ בעשור האחרון. גני החינוך המיוחד מחולקים לפי לקויות, כאשר כשליש מהילדים הם מעוכבי התפתחות, שליש נוסף נמצאים על רצף האוטיזם, וכחמישית מעוכבי שפה. הגידול המשמעותי ביותר הוא בגני הילדים ).42 עברי (תרשים-בחינוך הממלכתי 94 י6-3 מסגרות החינוך המיוחד לילדים בגיל 88 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . 9 6 2025 ,סילברמן ובלס . 9 7 2025 ,שפירא 41 תרשים מספר הגנים בחינוך המיוחד (נתוני משרד החינוך) 42 תרשים 96 י2024 מגמות בהרשמה לגני החינוך המיוחד לפי מגזר וסוג פיקוח, נתוני 0 500 1,000 1,500 2,000 2,500 3,000 2,531 2,588 2,806 3,047 3,286 2020 - תש"פ2021 - תשפ"א2022 - תשפ"ב2023 - תשפ"ג2024 - תשפ"ד 0% 2% 4% 6% 8% 10% 12% 14% תשפ"א תשפ"ב תשפ"ג תשפ"ד 9% 11% 12% 14% 4% 5% 6% 6% 6% 7% 7% 8% 8% 9% 10% 11% עברי-ממלכתי בדואי ערבי דרוזי דוח ועדת שפירא, שכונסה כדי לתת מענה לגידול החד במספר הילדים בחינוך המיוחד, מציע שינוי מבני במערכת החינוך, המבוסס על עיקרון "היפוך הפירמידה" והסטת כובד המשקל התקציבי והפדגוגי אל הגיל הרך. הוועדה טוענת , OECD- היא הנמוכה ביותר ורחוקה משמעותית מממוצע ה6 כי המצב הנוכחי, שבו ההשקעה בילד בגילי לידה עד מחמיץ חלון הזדמנויות קריטי להתפתחות ולמוביליות חברתית. על פי הדוח, השקעה מסיבית בשלב מוקדם זה איננה רק צורך חינוכי, אלא מהלך אסטרטגי של מניעה במקום "כיבוי שריפות": חיזוק התשתית בגיל הרך צפוי לצמצם פערים בזמן אמת ולהפחית דרמטית את שיעור התלמידים שיזדקקו למעני החינוך המיוחד בבתי הספר היסודיים 97.והעל יסודיים בעתיד למימוש חזון זה ממליצה הוועדה על שורה של צעדים אופרטיביים, ובראשם הקטנה דרמטית של מספר הילדים בלבד, מהלך שיאפשר לגננות להעניק יחס אישי ולזהות קשיים בשלבים ראשוניים. במקביל 19-בגן לממוצע של כ לשיפור היחס המספרי, הדוח מדגיש את הצורך בהכשרה ייעודית ועמוקה של צוותי החינוך, כדי שיהיו בידיהם כלים להתמודדות עם שונּות בכיתה ולשילוב מיטבי בחינוך הרגיל. יישום הרפורמה מתוכנן באופן מדורג "מלמטה למעלה", כך שכל מחזור חדש הנכנס למערכת יזכה לחינוך המותאם, מה שיבטיח בנייה יציבה של התשתית החינוכית לאורך זמן. 89 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה א. מתח בין הנגישות לשירותים לבין איכותם היסטורית, המדיניות הישראלית מתמקדת בהסרת חסמים ליציאת הורים לעבודה, ולפיכך, מעניקה עדיפות לזמינות ולעלות על פני איכות התהליך החינוכי. המעבר של המעונות לאחריות משרד החינוך מבטא שינוי בתפישה זו, לטובת מענים חינוכיים והתפתחותיים. יחד עם זאת, השירותים לגיל הרך עודם מתאפיינים באיכות ירודה: הרישום הוא 6-3 שיעורי השתתפות גבוהים – ישראל מובילה בשיעורי הכיסוי של מסגרות לגיל הרך. בגילי ).36%- (כOECD-) גבוה משמעותית מממוצע ה64%- שיעור ההשתתפות (כ3-0 כמעט אוניברסלי, ובגילי טיפול – מסגרות החינוך בישראל מתאפיינות בקבוצות גדולות מהממוצע -איכות נמוכה של מסגרות חינוך ילד שאינו הולם את צורכי הגיל ובמחסור בכוח אדם מוכשר. -, ביחס מבוגרOECD-ב 67%-מודעות ההורים – סקר ההורים חושף פער בין האיכות המקצועית לבין שביעות הרצון הסובייקטיבית (כ שביעות רצון). נראה כי הורים רבים מתקשים להעריך איכות פדגוגית "שקופה" (אינטראקציה, שימוש בשפה) ונוטים לייחס חשיבות להיבטים פיזיים (קִרבה לבית) ולהתרשמות בלתי אמצעית (חום ואהבה). ב. תמיכה מדינתית חלשה יחסית בהורים ובמשפחות המערכת המוסדית ושוק העבודה בישראל מתאפיינים בשעות עבודה ארוכות ובשעות פנאי מעטות, המקשות על זמן משותף של משפחות: שבועות) קצר משמעותית מהסטנדרט 15( חופשות לידה קצרות – משך חופשת הלידה בתשלום מלא 3.5 מהאימהות חוזרות לעבודה עד גיל25%- שבועות בממוצע משוקלל). כתוצאה מכך, כ51- (כOECD-ב מהן בתוך השנה הראשונה ללידה – נתון המחייב פתרונות מסגרת איכותיים 75%-חודשים של הילד, וכ לגילים הרכים ביותר. מההורים מדווחים על תחושת הצלחה רבה בשילוב בין קריירה ובין משפחה. 41% חוויית ההורות – רק הפער המגדרי נותר יציב, כאשר נשים חוות את הקונפליקט בעוצמה גבוהה יותר, בין היתר בשל חוסר הלימה בין ימי החופשה של הילדים לימי העבודה במשק. הממצאים מלמדים על מספר אתגרים שמעצבים את מדיניות הגיל הרך בישראל: סיכום 90 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה ג. שחיקה בצריכת שירותי הבריאות בקהילה מערך הבריאות ההתפתחותית בקהילה ("טיפות חלב") סובל משחיקה מתמשכת: שחיקה בתקני אחיות ורופאות – בהיעדר מנגנון קפיטציה, תקנים אלה לא עודכנו במשך שנים על אף הגידול באוכלוסייה. ירידה בשיעורי ההתחסנות – נתוני משרד הבריאות מצביעים על מגמה מדאיגה של ירידה בכיסוי החיסוני השגרתי בקרב פעוטות. מגמה זו, שהחלה עוד טרם המלחמה, חושפת את הילדים להתפרצויות של מחלות שנחשבות בדעיכה (כגון חצבת ופוליו) ומערערת את חסינות העדר. צווארי בקבוק באבחון ובטיפול – המחסור ברופאות התפתחות ובמקצועות הבריאות יצר זמני המתנה חודשים ברוב הארץ). משמעות הדבר היא 3 ממושכים לאבחון ולטיפול במכונים להתפתחות הילד (מעל החמצה של "חלון ההזדמנויות" להתערבות מוקדמת. הורים בעלי יכולת פונים לרפואה פרטית, והפערים החברתיים מעמיקים. ד. צורך בחיזוק סמכויות השלטון המקומי דוח זה מצביע על הרשות המקומית כחולייה שיש לחזקּה בשרשרת המענים לגיל הרך. הרשות המקומית רואה את כלל הילדים (ולא רק את אלה הנמצאים במסגרות), מכירה את כלל הצרכים ויכולה ליצור איגום משאבים. ואולם, על אף מרכזיותן בחיי התושבים והיותן הגוף הקרוב ביותר אליהם, בידי הרשויות נתונות כיום מעט מאוד סמכויות רשמיות בתחום הגיל הרך. ה. הון אנושי ותשתיות נתונים משבר כוח האדם – המחסור בגננות, תומכות חינוך, מחנכות ואחיות "טיפת חלב" הוא אתגר אסטרטגי. שכר ), תנאי עבודה שוחקים ומעמד מקצועי ירוד מובילים לנטישת המקצוע, OECD- מול ה23%-נמוך (פער של כ לקושי במציאת עובדות מתאימות ולפגיעה ברצף הטיפולי. גירעון בנתונים – היעדר בסיס נתונים אחוד מונע גיבוש מדיניות מותאמת. למדינה אין מידע מלא על ילדים במסגרות פרטיות, על תחלופה של צוותים, על מידת ההכשרה שלהם ועוד. אף חסר סנכרון של מידע בין מערכות הבריאות, הרווחה, החינוך והרשויות המקומיות. 91 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה :ניתוח תקציבי וכלכלי ההשקעה הלאומית בגיל הרך חלק ב' פתיח נספחים 91 ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות 92 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה חלק זה בוחן את ההוצאה התקציבית של מדינת ישראל על הטיפול בגיל הרך. הוא נפתח בהשוואה . עיקרו מוקדש לניתוח נתוני התקציב של OECD-בינלאומית המתייחסת לפוטנציאל ההוצאה ולנתוני ה בחינת הנתונים מראה כי הגם שההוצאה הממשלתית עלתה בתחומים רבים, 98.י2025-2021 ישראל בשנים התוספת מתקשה להדביק את הגידול באוכלוסייה ואת העלייה בהוצאה התקציבית שמאפיינת מדינות מפותחות. הניתוח שלפנינו מעמיק בניתוח התקציבים המזוהים של הגיל הרך במשרדי הממשלה השונים (חינוך, עבודה, רווחה, בריאות). כלומר, הנתונים שעליהם מתבסס הניתוח הם הסעיפים שניתן לשייך באופן ברור לגיל הרך. אך בצד המגמות שבתקנות התקציב הייעודיות, נביא גם אומדנים לגבי תקנות שבהן ניתן לשער את החלק היחסי של ההוצאה בגיל הרך מתוך סך ההוצאה. ) במשרד החינוך; תקציבי 6-3 התקציבים המרכזיים שניתן לסקור במלואם הם תקציב מערך גני הילדים (מסגרות במשרד החינוך; תקציב סבסוד המעונות במשרד העבודה; תקציב הרכש 3-ההדרכה והפיקוח במסגרות לידה בתחנות "טיפת חלב"; ותקציבי בינוי ייעודים לגני ילדים ומעונות יום. בתקציבי הרווחה ניתן לבצע רק אומדן ביחס ). את רוב תקציב הבריאות לילדים כלל לא ניתן 18-0 לחלק מסעיפי התקציב המיועדים לכלל הילדים בסיכון (גיל לנתח, שכן הוא נמצא בהקצבות משרד הבריאות לקופות החולים, ואין קישור ישיר בין חישוב ההקצאה הייעודית מתוך נוסחת הקפיטציה והשלמותיה לפי קהלים וגילים, לבין המימוש בפועל של התקציב לטובת הגיל הרך. גם בתחום החינוך המיוחד במשרד החינוך, לא ניתן לפלח את ההוצאה היחסית לפי ניתוח תקציב המדינה. למרות זאת, היכן שהיה מידע זמין ברשותנו, נכלל אומדן התקציב לפי חלקם היחסי של סעיפים שאינם מיועדים בלעדית לגיל הרך. במקומות אלו, שיעור ההקצאה מצוין במפורש. ככלל, במשרדים שנסקרו, ובייחוד במשרד החינוך, ישנם תקציבים נוספים המיועדים בחלקם לגיל הרך אך מוקצים במסגרת סעיפים שעיקרם אינו מופנה לגיל הרך. לכן, בהיעדר מידע מפורש, לא ניתן לסקור אותם במסגרת דוח זה. אנו תקווה כי בשנים הקרובות תתקיים עבודה 99.משותפת עם השותפים במשרדי הממשלה, כדי להמשיך ולדייק את ניתוח סך ההוצאה בגיל הרך שני מקורות תקציביים מרכזיים נוספים שלא נכללו בניתוח זה הם התמיכה של המדינה במשפחות עם ילדים בגיל הרך באמצעות מערכת המס (נקודות זכות והטבות להורים שלא מגיעים לרף המס) ובאמצעות קצבאות הביטוח הלאומי (דמי לידה, קצבאות ילדים, חיסכון לכל ילד וקצבאות ייעודיות לילדים עם מוגבלויות). אנו מקווים שהיבטים אלה ייכללו בניתוח התקציבי בדוח הבא. חשוב לציין כי הניתוח מתייחס לאילוצי תקציב מרכזיים, כמו תקופת הקורונה, תקופת המלחמה, וכן להבדלים שבין התקציב המקורי שאושר על ידי הממשלה; התקציב המקורי בניכוי השפעות האינפלציה; ותקציב הביצוע בפועל לאחר העברות והסטות לאורך השנה (ככל שכבר מדווח). לפיכך, אנו מתייחסים לתקציבים בשתי צורות: התקציב במחירים שוטפים (או נומינלית), כלומר: הכסף שהועבר או הוקצה למטרה בסכום הנקוב שבו הועבר או הוקצה; והתקציב במחירים ריאליים, כלומר: לאחר התאמתו לשינויי האינפלציה לפי מדד המחירים לצרכן, כפי שהוא מדווח על ידי בנק ישראל. לפיכך, ייעשה לחלופין שימוש במונחים הבאים: הקדמה 92 . 9 8 . הרחבת הטווח2025-2021 הניתוח שלפנינו מתמקד בשנים לשנים מוקדמות יותר תחייב מיפוי שיטתי של שינויי קוד וניסוח שמות בסעיפי תקציב שמטרתם נותרת דומה, כפי שקורה מעת לעת ובפרט בסעיפים קטנים. . 9 9 )מקור כלל הנתונים בנתוני החשב הכללי. עבור התקציב (על"ש נעשה שימוש באתר מפתח התקציב. עבור תקציבי 2025-ל נעשה שימוש בנתונים שהועברו 3-משרד החינוך לגילי לידה באופן ישיר מהמשרד. 93 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה תקציב מקורי נומינלי/שוטף – התקציב שאושר לשנה, לפני עדכונים והסטות במהלך השנה שביצעה הממשלה דרך ועדת הכספים. תקציב מקורי ריאלי – התקציב המקורי לאחר התאמתו למדד המחירים, כך שהשוואה בין שנים תוכל לשקף נאמנה את השינוי בניכוי שחיקת האינפלציה. הצגה ריאלית מאפשרת להבין אם חל גידול או קיטון בכוח הקנייה בכל התרשימים.2022 של התקציב ביחס לשנת בסיס, שהיא תקציב על שינוייו (על"ש) נומינלי/שוטף – התקציב המאושר המעודכן, לאחר ההסטות המאושרות בוועדת הכספים של הכנסת. תקציב על שינוייו (על"ש) ריאלי – תקציב על שינוייו לאחר התאמה למדד המחירים, כך שניתן להשוות את המסגרת המעודכנת בין שנים במונחי כוח קנייה. תקציב ביצוע נומינלי/שוטף – התקציב כפי שבוצע בסוף השנה בפועל (לאחר העברות והסטות) ובמונחי המחירים של אותה השנה. תקציב ביצוע (בפועל) ריאלי – התקציב כפי שבוצע בסוף השנה, לאחר העברות והסטות בוועדת הכספים ולאחר המימוש בפועל על ידי המשרדים. לעיתים נספרים סכומים שאליהם המשרדים מתחייבים גם אם טרם בוצעו בפועל. במקרים רבים, תקציב הביצוע גבוה, לעיתים בעשרות אחוזים, מהתקציב המקורי. 2025 . כלומר, התקציב הריאלי של שנת2022 כאמור, בהצגת תקציבים ריאליים מוצגים התקציבים במחירי 2025- . לפיכך, בתרשימים שיוצגו, התקציב במונחים ריאליים עבור השנים2022-נמדד לפי כוח הקנייה שלו ב התקציב במונחים ריאליים יהיה גבוה מהתקציב 2021- יהיה נמוך מהתקציב במחירים שוטפים, ואילו ב2023 .במונחים שוטפים 94 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה מכלל6-0 : פריון גבוה, המביא לשיעור בניOECD-בישראל מתקיימת תופעה ייחודית ביחס למדינות ה בהשוואה למדינות אחרות. כך, אף שהתמ"ג בישראל גבוה מממוצע 2 האוכלוסייה הגבוה ביותר מפי , נוצר אתגר מערכתי לתקצוב מענים איכותיים לגיל הרך, ומתחדד הצורך הגדל בתיעדופו. כאשר OECD-ה ), ההוצאה בישראל דומה 43 בוחנים את ההוצאה התקציבית על חינוך לגיל הרך כאחוז מהתמ"ג (תרשים נמוכה מאשר במרבית המדינות 3 . ההוצאה על חינוך עד גיל6-3 , ועיקרה מוקדש לגיליOECD-לממוצע ה שלגביהן הנתונים זמינים. לאחר 2-ניתן לראות חלוקה לשתי קבוצות: מדינות, ובראשן הסקנדינביות, המשקיעות יותר בגילי לידה "היפוך פירמידה" בהוצאה הכוללת – הן דרך חופשת לידה והורות ארוכה לשני ההורים והן בהוצאה טיפול (כמתואר בחלק א בדוח); וקבוצה הכוללת את מדינות מרכז אירופה ודרומה, -ציבורית במסגרות חינוך 0.8%- גבוהה משמעותית. בישראל, ההוצאה על חינוך קדם יסודי עומדת על כ5-3 שבה ההשקעה בגילי ).44 (תרשיםOECD-מהתוצר וגבוהה משמעותית מממוצע ה תקצוב הגיל הרך במבט השוואתי 43 תרשים 100 2022 , כאחוז מהתמ"ג5-3 לבין הוצאה בגילי2-יחס בין הוצאה בחינוך בגילי לידה 0. 10 OECD, 2025a 0 0.5 1 1.5 0.1 0.1 0.2 0.2 0.2 0.2 0.2 0.3 0.3 0.3 0.4 0.5 0.5 0.8 0.8 0.4 0.5 0.5 0.4 0.8 0.5 0.4 0.4 0.6 0.6 0.6 0.5 0.5 0.6 0.5 0.4 0.8 0.9 0.8 מקסיקו קוסטה ריקה הונגריה הממלכה המאוחדת ישראל אוסטריה ספרד אוסטרליה לטביה ליטא צ'ילה ניו זילנד סלובניה גרמניה פינלנד דנמרק שוודיה איסלנד נורווגיה 0-לידה3-5 95 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 1. 1 0שם 2. 10שם 44 תרשים 101 2022 , כאחוז מהתמ"ג5-3 סך הוצאה ישירה על חינוך קדם יסודי בגילי 45 תרשים 102 יPPP, 2022 הוצאה על חינוך לילד בדולר 0 0.2 0.4 0.6 0.8 1 1.05 0.87 0.85 0.82 0.73 0.67 0.63 0.61 0.6 0.6 0.56 0.55 0.54 0.53 0.53 0.53 0.53 0.52 0.5 0.49 0.25 איסלנד נורווגיה ישראל שוודיה אסטוניה לטביה פולין גרמניה OECD-ממוצע ה אוסטרליה בריטניה פינלנד דנמרק מקסיקו קוריאה הונגריה לוקסמבורג אוסטריה ספרד צ'כיה תורכיה ) מעלה כי ישראל נמצאת45 בחינת ההוצאה הממשלתית לילד במחירים קבועים ובדולרים (תרשים (שווי כוח קנייה) PPP דולר4,377:בתחתית ההוצאה על חינוך לגיל הרך בהשוואה למדינות המפותחות . אומנם, אתגר ההשקעה בישראל גדול יותר, בשל שיעור הילדים 6-3 בגילPPP דולר7,863- ו3-0 ליד בגיל הכפול ביחס לרוב המדינות שבהשוואה, אלא שההוצאה נמוכה אף מבמדינות עניות יותר, כגון הונגריה. 0 10,000 20,000 30,000 40,000 50,000 60,000 1,785 4,377 8,406 8,508 8,937 9,836 11,707 11,886 12,031 16,464 18,273 23,242 24,546 28,217 33,407 35,051 38,835 3,447 7,863 8,625 8,448 7,863 7,087 12,605 10,263 11,800 12,716 13,992 16,494 15,167 13,522 23,432 16,188 21,575 2 -לידה3-6 מקסיקו ישראל לטביה הונגריה צ'ילה הממלכה המאוחדת אוסטרליה ספרד ליטא סלובניה אוסטריה שוודיה גרמניה דנמרק איסלנד פינלנד נורווגיה 96 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 46 תרשים השינויים במספר הילדים הרשומים, בהוצאה הממשלתית על מוסדות החינוך ובהוצאה לילד 104 י2023-2015 ,)6-3( , חינוך קדם יסודיPPP בדולרים −20 0 20 40 60 צ'כיה גרמניה פולין הולנד סלובניה OECD-ממוצע ה ישראל בלגיה פינלנד צ'ילה אוסטריה שווייץ פורטוגל ניו זילנד נורווגיה יוון לוקסמבורג בריטניה הונגריה שוודיה תורכיה שינוי בהוצאה הממשלתית על מוסדות חינוך לילד שינוי במספר הילדים הרשומים שינוי בהוצאה הממשלתית על מוסדות חינוך 3. 10 2019 ,טרכטנברג 4. 10 OECD, 2025a , ההוצאה הממשלתית על הגיל הרך בישראל נמצאת במגמת עלייה מתונה. זו באה לידי2012 מאז , סייעת שנייה, רפורמת 3 ביטוי בשורה של רפורמות ומהלכי מדיניות, כגון: הרחבת חוק לימוד חובה לגיל לאחריות 3- פעוטות ומעלה, ומעבר של מסגרות לידה7 הצהרונים, החלת חוק הפיקוח על המעונות עם משרד החינוך. ההוצאה הגֵדֵלה בגיל הרך משקפת הן צורך במענה לפערים ההולכים וגדלים והן שינוי הדרגתי בתפישה ובערכים – לאור ההבנה הגוברת של חשיבותה כמפתח לטיפוח הדור הבא, למניעה מציג את היחסים בין שיעורי השינוי 46 תרשים103.וצמצום פערים ולהתפתחות תקינה לכל אורך החיים ) במדדים: מספר נרשמים, הוצאה ממשלתית 2023-2015( בטווח הארוך6-3 (גידול/קיטון) סביב מסגרות . 6-3 על חינוך לילד והוצאה הממשלתית על המוסדות. הוא משקף את העלייה בהוצאה על חינוך לגילי תוצאה נוספת של יישום חוק לימוד חובה מתבטאת בהיקף הקֵטֵן של ההוצאה הפרטית על חינוך בגילים רובה ככולה ציבורית, והיא נמצאת בשליש 6-3 אלה. ניתן לראות כי בישראל, ההוצאה על חינוך בגילי ביחס שבין ההוצאה הציבורית לפרטית. OECD-העליון של מדינות ה 97 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 47 תרשים 2022 , במבט השוואתיPPP בדולרים6-3 הוצאה פרטית וציבורית על חינוך בגילי 0 5,000 10,000 15,000 20,000 25,000 25,842 18,839 15,462 15,208 13,854 12,307 10,266 12,480 8,779 10,450 9,169 8,460 6,642 8,318 8,750 298 87 7,645 6,377 7,075 4,984 3,392 884 2,737 1,031 980 1,313 1,685 3,257 3,825 1,546 2,198 1,453 3,103 865 803 1,572 788 2,103 771 הוצאה ממשלתית הוצאה פרטית לוקסמבורג נורווגיה שוודיה פינלנד גרמניה אוסטריה דנמרק בלגיה אוסטרליה DCEO-ממוצע ה ארצות הברית פולין פורטוגל צ'כיה בולגריה הונגריה יוון ישראל בריטניה תורכיה 98 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה ניתוח זה מתמקד בתקציבי הגיל הרך המזוהים במשרדי החינוך, העבודה והרווחה והביטחון החברתי. ההוצאה בשנה בשנים האחרונות). בגילי ₪ מיליארד9 (מעל6-3 הממשלתית הגדולה ביותר בגיל הרך היא בחינוך בגילי בשנה (במחירים שוטפים), כאשר ₪ מיליארד2.2-, ההוצאה על המסגרות נמוכה יותר ונאמדת סביב כ3 לידה עד בלבד שאותם ניתן לשייך למערך ההדרכה.₪ מיליון250-רוב הסכום מופנה לסבסוד מעונות להורים עובדים, לצד כ בתחום הרווחה, עיקר ההוצאה בגיל הרך מתמקד בשני רכיבים: תקצוב מעונות יום לילדים בסיכון, והשתתפות (ראו הרחבה על התוכנית בחלק א בדוח). בתוך אומדן 360 בתוכניות במסגרת המענה הבין משרדי של תוכנית , ₪ מיליון780- (במונחי ביצוע) מוערכת בכ2024-ההוצאה לגיל הרך במשרד הרווחה והביטחון החברתי, ההוצאה ב (בניכוי שחיקת האינפלציה). כאמור, עיקר תקציב הבריאות המיועד לגיל הרך מועבר 2022 מיליון במחירי727 שהם באופן עקיף לקופות החולים באופן שלא מאפשר לעקוב אחריו באופן מדויק. המדינה מתקצבת באופן ממוקד את מיליון. כמו כן, משרד הבריאות 60- ל₪ מיליון40-תחנות "טיפת חלב", ולאחרונה העלתה את התמיכה בהן מכ הוביל לאחרונה מהלך ממוקד לתמרוץ פגיות בבתי חולים רבים בישראל. מציג את ההוצאה הממשלתית בגיל הרך, בסעיפי התקציב שזוהו על ידנו כמשויכים לו במשרדי החינוך 48 תרשים והרווחה. הניתוח מעלה שיש הבדל משמעותי בין היציבות של תקצוב מערך הגנים לבין יתר התקצוב הממשלתי, התנודתי יחסית. תקציב הגיל הרך בישראל 48 תרשים ) 2022 הוצאה ממשלתית בגיל הרך לפי תחומים מרכזיים (מלש"ח, במחירי 0₪ 2,000₪ 4,000₪ 6,000₪ 8,000₪ 10,000₪ 12,000₪ 2021 ביצוע2022 ביצוע2023 ביצוע2024 ביצוע2025 על"ש 81% 83% 92% 87% 82% 14% 12% 20% 17% 21% 5% 81% 6% 6% 6% 6-3 חינוך3 חינוך לידה עד רווחה 10,487₪ 10,487₪ 12,376₪ 11,590₪ 11,417₪ 99 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 5. 10 .שנתי, כך שייתכן שהיו הסטות בין השנים- היה דו2022-2021 יש לציין כי תקציב 6. 10 ., ומקורם בנתוני החשב הכללי2022 במחירי2025-2021 כלל התרשימים מכאן והלאה בחלק זה בדוח, אלא אם צוין אחרת, מתייחסים לשנים , ₪ מיליארד11.417 , התקציב המאושר (במחירים ריאליים) שניתן לניטור בהקשרי הגיל הרך עמד על2025 בשנת , אשר 6-3 . כאמור, תנודתיות ההוצאה על גילי2024- ביחס ל1%- מדובר בעלייה מתונה של כ105 .2021 הגבוה מאז וכן בריאות ורווחה) תנודתית 3-מעוגנת בחוק לימוד חובה, נמוכה יותר, בעוד שיתרת התקציבים בגיל הרך (לידה ). 49 יותר. השינוי המרכזי בתקצוב הממשלתי בא אפוא לידי ביטוי ברכיבים הגמישים יותר (תרשים 49 תרשים 106 )2022 הוצאה ממשלתית בגיל הרך, תקציב מקורי מול ביצוע בפועל (מלש"ח, במחירי 0 2,000 4,000 6,000 8,000 10,000 12,000 מקורי ביצוע מקורי ביצוע מקורי ביצוע מקורי ביצוע מקורי על"ש 7,045 7,070 6,566 6,838 6,368 7,618 6,755 7,330 6,837 6,930 3,641 3,417 2,863 3,649 3,665 4,758 3,570 4,260 3,489 4,487 שכר לימוד לגני טרום חובה וחובה, ושכר גננות עובדות מדינה יתר סעיפי התיקצוב 2025 2024 2023 2022 2021 100 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 50 תרשים הוצאה בגיל הרך, תקציב מקורי לאחר הסטות ושינויים (מלש"ח) 0 2,000 4,000 6,000 8,000 10,000 2021 מקורי 2022 מקורי 2023 מקורי2024 מקורי 2025 מקורי 66% 70% 63% 65% 66% 34% 10,686 ₪ 30% 9,429 ₪ 37% 10,033 ₪ 35% 10,325 ₪ 34% 10,326 ₪ שכר לימוד לגני טרום חובה וחובה, ושכר גננות עובדות מדינה יתר סעיפי התיקצוב הלכה והתרחבה ההוצאה הממשלתית על החינוך הקדם יסודי, והורחבה האחריות של משרד החינוך2012 מאז ) וברישוי ופיקוח (חוק הפיקוח על מעונות 3 באספקה ישירה של שירותי חינוך (יישום חוק לימוד חובה מגיל ילדים ומעלה למשרד החינוך). רוב 7- והעברת האחריות על מסגרות הגיל הרך מ2018-יום לפעוטות, תשע"ט , תוספת סייעת שנייה לגני טרום חובה 2012 בשנת4-3 : הרחבת חוק לימוד חובה לגילי6-3 ההוצאה נותבה לגילי בשנה) ₪ מיליארד9 (מעל6-3 . בהתאם, תקציב החינוך בגילי2017- ורפורמת הצהרונים ב2016- ילדים ב30 מעל הוא ההוצאה הגדולה ביותר של המדינה בגיל הרך. מהתקציב המקורי המיועד לגיל הרך – ומכאן שההוצאה 66%- עמדה ההוצאה על חינוך קדם יסודי על כ2025-ב . נתון זה מהווה לכאורה הרעה מתונה ביחס לשנים 34%-הממשלתית על הרכיבים המשתנים עמדה על כ למשתנים). אלא 37% , לסעיפים קשיחים (ומכאן63%- יועדו כ2023 האחרונות. כך למשל, בתקציבי הגיל הרך של 61%- חלה עלייה משמעותית ביתר סעיפי ההוצאה, והרכיב היחסית קבוע עמד על כ2025-שבתקציב על"ש ל מסך ההוצאה – קרי, שיפור ברכיבים הגמישים ביחס לשנים האחרונות (שעוד נותר לראות אם וכיצד התממש בפועל בביצוע). בוצעו הסטות רבות לטובת הגיל הרך – תקציב הביצוע בפועל היה 2024 בבחינת נתוני הביצוע עולה כי בשנת . יחד עם זאת, אותו תקציב ₪ מיליארד11.47 מהתקציב המקורי, ועמד בסוף השנה על₪ מיליארד1.1-גבוה ב ).2023( מתקציב הביצוע שקדם לו₪ מיליון880-ביצוע היה נמוך בכ תקציבי משרד החינוך 101 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 7. 1 0 20620201 ,60021014 ,20620107 ,20620104 ,20620102 ,20620101 :בתרשים זה נכללו תקנות בתקציבי החינוך הקדם יסודי ניתן לזהות שלושה צירי הוצאה עיקריים, שלכל אחד מהם תפקיד שונה במערכת השירותים: מימון שכר לימוד למסגרות – תקציבי שכר לימוד ניתנים ברמה הארצית ומועברים לרשויות המקומיות כדי לכסות חלק מעלות ההפעלה של המסגרות. התקצוב ניתן בהתאם למאפיינים שונים של הרשות, כגון השתייכות לאשכול סוציואקונומי נמוך או לפריפריה הגיאוגרפית. עיקר המימון מיועד לכוח אדם – גננות ותומכות חינוך, המתוקצבות לעיתים קרובות בסעיפים ייעודיים. למשל: מימון גננות עובדות מדינה, השתתפות . לצד זאת, מיועד המימון לפיקוח, 2015-בשכר תומכות חינוך, והמסגרת של רפורמת הסייעת השנייה מ הכשרות ופיתוח מקצועי – תמיכה במוסדות הכשרה לגננות, תקציבים המיועדים לפיקוח על המסגרות, או כספים המיועדים לשעות הדרכה לשיפור היכולות המקצועיות של המחנכות ומנהלות המסגרות. תשתית והון – בינוי, שדרוג מרחבים ומעונות, הקצאות לבינוי כיתות ומעונות, תכנון מרחבים מותאמים לפעוטות וכדומה. , יועצים ועוד. IT עלויות תפעוליות – השתתפות באבטחת מוסדות חינוך, מערכות מתגלים שינויים לא מעטים, הן בתקציב המקורי שאושר והן בביצוע בפועל. זאת, 6-3 בניתוח ההוצאה לגילי מהאוכלוסייה, ואף שלא חל בשנים אלו 95%-אף שהתקציב משרת מטרות קבועות ואוניברסליות בכיסוי של כ שינוי משמעותי בייעודי התקציב או במספר הילדים בכל שכבת גיל. לצד זאת, יש להביא בחשבון שתקופת הזמן ) הייתה רצופה באתגרים (קורונה, מלחמה) שהצריכו התאמות תכופות בתקציב.2025-2021( הנבדקת מציג את התקציבים המקוריים כפי שאושרו על ידי הממשלה והכנסת (נומינלית/שוטף – בטורקיז); 51 תרשים את התקציבים עם התאמות לאינפלציה (ריאלית – מקווקו טורקיז), המשקפים את השינוי בתכנון התקציבי בניכוי שחיקת האינפלציה; את הסטות התקציב בוועדת הכספים (נומינלית – מקווקו כחול, ריאלית – בכחול); ואת תקציב הביצוע, המתפרסם עם תום כל שנה, לאחר ההסטות לאורך השנה והמימוש על ידי המשרדים (במונחים נומינליים – מקווקו סגול, ריאליים – סגול). במשרד החינוך: ניתוח השינויים 6-3 תקציבי גני ילדים 51 תרשים 107, תקציב מקורי מול ביצוע, במלש"ח6-3 השינוי בתקצוב גני ילדים 2021 2022 2023 2024 2025 7,500 8,000 8,500 9,000 9,500 10,000 10,500 8,886 8,663 9,661 9,095 9,029 8,738 8,987 9,167 8,636 8,701 7,924 7,838 8,065 8,114 מקורי שוטף מקורי ריאלי על"ש ריאלי על"ש שוטף ביצוע ריאלי ביצוע שוטף 102 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 8. 10 ,צפוי כי תקציב הביצוע יהיה גבוה במספר סעיפים. לעיתים תקציב הביצוע מתעדכן ברגע האחרון, ולכן לא ניתן עדיין , או לקבל אינדיקציה מוחלטת לגבי 2025 להתייחס לזה של היקפו ביחס לתקציב המקורי. 9. 10 בתרשים זה נכללו התקנות המפורטות גם בקודמו (ראו ההערה בנושא), כפי שהן מופיעות במקרא התרשים בהתאם לשם התקנה המקושר לסעיף בספר התקציב. , התקציב המקורי המאושר עולה במעט, אך ריאלית (לאחר ההתאמות 2022 ניתן לראות כי החל משנת השקיעה 2023-לאינפלציה), אין כמעט גידול. מנגד, ניתן לראות תנודתיות גבוהה בביצוע בפועל בין השנים: ב מיליארד 0.8 חלה ירידה של2024- ביחס לשנה הקודמת. במעבר ל6-3 יותר בגילי₪ מיליארד1.3-הממשלה כ , נכון למועד פרסום דוח זה, התקציב לאחר הסטות בוועדת הכספים 2025- בהיקף הביצוע בפועל. אשר ל₪ נותר דומה לתקציב המקורי שאושר, ללא גידול שנראה בשנים קודמות. לכן, אם לא יחולו שינויים נוספים, תקציב אין עדיין מידע לגבי 108.) ישקף ירידה קלה נוספת בביצוע בפועל, שלפי שעה לא ניתן לאמוד6-3 (גילי2025 .)הסיבות לירידה בתקציב, היות שהמימוש ברובו קשיח באופן יחסי (עלויות השכר והפעלת מערך גני הילדים סביר להניח כי היא קשורה לקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה על רקע הוצאות המלחמה. 2024-2021 מציג את פירוט הרכיבים המרכזיים בחלוקה לתקנות השונות (תקציבי ביצוע בשנים52 תרשים , כולם לאחר התאמות לאינפלציה). התרשים ממחיש כי הסעיפים המשמעותיים ביותר הינם 2025-ותקציב על"ש ב שכר הלימוד לגני טרום חובה וחובה בארגונים (רשויות מקומיות וארגונים מפעילים), שכר הגננות והשתתפות בשכר עוזרות גננות. הייתה בתקציב המרכזי של שכר הלימוד למימון 2024- ל2023-בניתוח השינויים במרכיבי התקציב, עיקר הירידה מ גני הילדים, בצד ירידה משמעותית בתקצוב לסייעת השנייה – החשוף יותר לקיצוצים היות שאינו מוסדר בחקיקה. כן נראתה הפחתה ניכרת בתקציב הבינוי החדש לגני ילדים, ככל הנראה בשל החשיפה לקיצוצי המלחמה. 52 תרשים 109), במלש"ח (בניכוי אינפלציה6-3 השינוי בביצוע בפועל בסעיפי התקציב השונים של גני ילדים 2021 ביצוע2022 ביצוע2023 ביצוע2024 ביצוע2025 על״ש 0 2,000 4,000 6,000 8,000 4,398 4,349 5,630 5,370 5,214 2,672 2,489 1,989 1,960 1,716 745 750 891 948 861 701 672 713 572 667 370 392 385 סייעת שנייה בגני הילדים חיזוק החינוך בגיל הרך רכישות בנייה חדשה של גני ילדים שכר לימוד לגני טרום חובה וחובה בארגונים גננות עובדות מדינה השתתפות בשכר עוזרות גננות 103 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 0. 1 1 20620103 ,20620102 ,20620101 :בתרשים זה נכללו תקנות 1. 1 1 . אף שכיתות גן נבנות באמצעות סעיפים נוספים, כמו בנייה לגובה של כיתות וגנים או תוכנית החומש60021014 בתרשים זה נכללת רק תקנה לחברה הערבית, לא ניתן לפלח את שיעור הכיתות הנבנות מכורח סעיפים אלו לטובת הגיל הרך. התרשים הבא מתמקד בסעיפים הקטנים יותר של התקציב, אשר מטבעם משרתים מטרות שאינן מעוגנות בחקיקה. בהתאם, ניתן לראות בהם תנודתיות רבה יותר: 53 תרשים 110, תקציב מקורי מול ביצוע6-3 השינוי בתקצוב הפעלת גני הילדים 54 תרשים : בינוי, סייעת שנייה, רכישות 6-3 השינוי בתקציבים משלימים לגני ילדים 2021 2022 2023 2024 2025 6,000 6,500 7,000 7,500 8,000 8,500 7,070 6,838 7,618 7,330 7,176 6,862 7,287 7,359 6,930 7,045 6,566 6,368 6,755 6,837 מקורי שוטף מקורי ריאלי על"ש ריאלי על"ש שוטף ביצוע ריאלי ביצוע שוטף 0₪ 200₪ 400₪ 600₪ 800₪ 1,000₪ 701 672 713 572 667 53 61 370 392 385 221 116 2021 ביצוע2022 ביצוע2023 ביצוע2024 ביצוע2025 על"ש 1,070,624,213 ₪ 1,074,588,000 ₪ 1,151,362,287 ₪ 815,782,098 ₪ 844,854,464 ₪ בנייה חדשה של גני ילדים חיזוק החינוך בגיל הרך רכישות סייעת שנייה בגני הילדים מציג תכנון מול ביצוע של שני סעיפי התקציב הגדולים ביותר: השתתפות בשכר לימוד בגני טרום53 תרשים חובה וחובה בארגונים, ושכר גננות עובדות מדינה. הגידול בסעיף הראשון מקביל לירידה בשני, וככל הנראה מדובר , ותקצוב בפועל הגבוה 2023-בהסטה תקציבית – לכן שניהם מוצגים יחד. במצטבר, ניכרת עלייה מתונה החל מ 1.1( בהתחשב באינפלציה₪ מיליון780 עמדה על2022- ביחס ל2023-מזה המקורי. התוספת בתקציב הביצוע ב במונחים נומינליים).₪ מיליארד 104 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 55 תרשים השינוי בתקצוב רפורמת הסייעת השנייה, תקציב מקורי מול ביצוע 2021 2022 2023 2024 2025 400 500 600 700 800 701 672 713 572 731 673 496 573 667 523 504 496 492 382 מקורי שוטף מקורי ריאלי על"ש ריאלי על"ש שוטף ביצוע ריאלי ביצוע שוטף להוספת סייעת שנייה בגנים, המדינה משתתפת עם הרשויות בשיעור משתנה2015 במסגרת הרפורמה משנת ילדים). אף שמדובר בתקנה שלא 30- (בכיתות גן בתפוסה של החל מ4-3 בהעסקת תומכת חינוך נוספת לגילי מעוגנת בחוק, היא השתרשה ומהווה הוצאה קבועה. , אך בוצעה בפועל בסכומים ₪ מיליון500- תוקצבה תקנה זו באופן קבוע ואחיד במקור, בכ2024-2021 בשנים חלה ירידה 2024- מיליון, בהתאמה, ואילו ב713- ו672 נרשמה עלייה בביצוע לכדי2023-2022 שונים: בשנים ביחס לתקציב המקור. ייתכן שזו נובעת מקיצוצים רוחביים במשרדי הממשלה בעקבות 20%-משמעותית של כ ), או לחלופין, מקושי בגיוס תומכות חינוך חדשות 2024 צורכי המלחמה (תקציב "המשכיות" או עדכוני תקציב חל שינוי במדיניות משרד החינוך, והתקנה תוקצבה 2025-(מחסור בכוח אדם) שהוביל לניצול חסר של התקנה. ב . יחד עם זאת, התקציב על"ש עלה במידה ניכרת 2024- פחות מאשר ב₪ מיליון70-ריאלית (בניכוי האינפלציה) בכ מיליון), ויש לבחון שוב את הנתון בראי הביצוע בפועל.737( מלש"ח לבינוי, ובפועל הקצתה לסעיף זה תקציב ביצוע140-100 שריינה המדינה תקציב של2023-2022 בשנים , גם בסעיף זה, ירד תקציב הביצוע משמעותית, ככל הנראה בשל 2024-גדול יותר, המשקף הוצאה יציבה בבינוי. ב הקיצוצים במלחמה. , ובפרט 6-3 ההפחתה הניכרת בהוצאה כנגד סייעת שנייה ובינוי משקפת ירידה מדאיגה בהשקעות המדינה בגילי ).56 במרכיבי איכות משמעותיים לחינוך בגיל הרך – כוח אדם, מיסוד ובינוי (תרשים 105 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 2. 1 1 ,36410120 ,36410119 ,36410118 ,36410114 ,36410107 ,36410106 ,36410105 ,36410103 ,36410102 ,36410101 :בתרשים זה נכללו תקנות , הן 2025-2023 . עבור השנים20620202 ,60021002 ,60021001 ,36410182 ,36410181 ,36410180 ,36410172 ,36410171 ,36410170 ,36410169 .60 , כפי שיפורט להלן לגבי תרשים31.1.2025 בתקציב על"ש והן בתקציב הביצוע, נכללו גם תוספות שדווחו בוועדת החינוך של הכנסת בתאריך 56 תרשים 111השינוי בתקצוב בנייה חדשה של גני ילדים, תקציב מקורי מול ביצוע, במלש"ח 2021 2022 2023 2024 2025 0 100 200 300 400 370 392 385 221 370 392 382 221 116 116 330 107 144 0 0 מקורי שוטף מקורי ריאלי על"ש ריאלי על"ש שוטף ביצוע ריאלי ביצוע שוטף 106 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 3. 1 1 36410182 ,36410172 ,36410101 :בתרשים זה נכללות תקנות 57 תרשים 112, תקציב מקורי מול ביצוע, משרדי החינוך והעבודה3-השינוי בתקצוב מסגרות לידה 2021 2022 2023 2024 2025 500 1,000 1,500 2,000 2,500 1,434 1,287 2,058 1,829 1,472 1,421 2,081 2,057 2,197 1,406 1,001 1,726 1,756 1,737 מקורי שוטף מקורי ריאלי על"ש ריאלי על"ש שוטף ביצוע ריאלי ביצוע שוטף , התקצוב מתבצע על ידי משרד העבודה – בסבסוד מעונות היום המפוקחים לאוכלוסייה הזכאית3-במסגרות לידה (כפי שיוצג בהמשך, עם יתר סעיפי התקציב שמפעיל המשרד); ועל ידי משרד החינוך – האחראי על הפיקוח, ההסדרה והפעלת ההדרכה הפדגוגית ברשויות המקומיות עבור כלל המסגרות שנרשמו לפי חוק הפיקוח. שוטף – מקווקו טורקיז) הכולל את גובה הסבסוד - (מקורי3- מופיע התקציב המקורי למסגרות לידה57 בתרשים ממשרד העבודה, את תקציבי הפיקוח וההדרכה ממשרד החינוך וכן תקציבי רווחה (פעוטות בסיכון הזכאים לפי חוק). כן ניתן להתרשם מהתקציב המקורי עם התאמות לאינפלציה (ריאלי – טורקיז), המשקף את השינוי התקציבי בניכוי שחיקת האינפלציה. לצד אלו, מוצג תקציב הביצוע בפועל (בסגול) המתפרסם עם תום כל שנה, לאחר ההסטות השונות בוועדת הכספים לאורך השנה (התקציב על שינוייו) והמימוש בפועל על ידי קטנה 3- בשנה, ההוצאה על מסגרות לידה₪ מיליארד9- משקיעה הממשלה כ6-3 המשרדים. בעוד שבמסגרות מיליארד.2 משמעותית ונעה סביב מלש"ח. חלק ניכר מהעלייה נובע מגידול משמעותי בהיקף 800-ניתן לראות כי סך ההוצאה עלה בשנים אלו בכ , כפי שיוצג בתרשים הבא. תקציבי הביצוע והמקור קרובים זה 2023-2022 הסבסוד שניתן למעונות היום בשנים לזה במידה רבה, דבר המעיד הן על הצורך הגבוה בהוצאה והן על יכולות התפעול הממשלתית בתחום. מלש"ח בין התקציב על"ש לבין הביצוע. נתון זה נובע מפער לא משמעותי 200- ניתן לראות פער של כ2024-ב מלש"ח בסעיף סבסוד מעונות היום, וכן ממימוש נמוך של סעיף חיזוק החינוך בגיל הרך (הקצבות בסך 100-של כ מלש"ח), שייתכן שהושלם באמצעות ניצול סעיפים אחרים אשר לא ניתן להתחקות אחריהם במסגרת 120-כ מציג קיצוצים רבים שנערכו בסעיפים 58 ). לצד כל זאת, תרשים60 דוח זה (כפי שיובהר בהמשך לתרשים שונים במחירים ריאליים (בניכוי השפעות האינפלציה). 3 ההוצאה לגילי לידה עד 107 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 58 תרשים לפי סעיפים, משרדי החינוך והעבודה3-השינוי בתקציב למסגרות לידה 0 500 1,000 1,500 2,000 2021 ביצוע2022 ביצוע2023 ביצוע2024 ביצוע2025 על"ש 1,433,631,439 ₪ 1,286,508,000 ₪ 2,058,200,992 ₪ 1,829,042,800 ₪ 2,197,024,922 ₪ סבסוד שהות- מעונות יום ומשפחתונים הדרכה והקצבות למכללות בינוי מעונות יום תוספת כוח אדם מטה משפחתונים-ניהול ופיקוח 84% 15% 88% 10% 84% 10% 76% 13% 83% 7% 8% 9% , חלק ניכר מהתוספת נשחק3- שיקפה זינוק משמעותי בהוצאה התקציבית על גילי לידה2023 בעוד ששנת , כנראה בזיקה למשבר הזכאות של בני 2024-וקוצץ בשנתיים העוקבות. סבסוד המעונות ירד בהיקף המימוש ב הישיבות ולעיכובים שנגרמו בעטיו בהחזר להורים. , בהתאם 2025- וצפויים לרדת אף ב2024- ל2023-תקציבי הבינוי וההדרכה קוצצו משמעותית במעבר מ לתקציב המקורי הנמוך יותר שהוקצה להם. יצוין עם זאת, כי מבנה התקצוב של שעות ההדרכה השתנה בשנים מציג במרכיב זה תמונה 58 האחרונות, באופן שמקשה על התחקות מלאה אחריו. לפיכך, אפשר שתרשים חלקית, כפי שיורחב להלן. – סבסוד המעונות. זהו סעיף הליבה של 3 מציג את סעיף ההוצאה המרכזי המופנה לגילי לידה עד59 תרשים זרוע העבודה, ומכוחו מסובסדת שהות הילדים במסגרות הרלוונטיות. שיעור הסבסוד נקבע לפי מבחני תמיכה המתייחסים להורים – השתתפות בעבודה או לימודים ומצב כלכלי. הסבסוד הוא כלי מרכזי של המדינה בעידוד תעסוקת הורים, ובייחוד אימהות, לילדים בגילים שבהם המסגרות יקרות במיוחד. השינויים נובעים ממספר סיבות: ראשית, ככל שמחירי המעונות עולים, גם המדינה מעלה את היקף התקצוב, כדי לצמצם את שחיקת הסבסוד. שנית, היצע המעונות משתנה בין השנים באופן לא סדיר. שלישית, מספר הפונים אינו קבוע בין השנים. רביעית, הפסיקה המדינה את הסבסוד לאברכים חייבי גיוס, מה שהשפיע על יכולות הביצוע של התקציב. 2025-ב 108 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 4. 1 1 ב2025 ,'רבינוביץ 5. 1 1 31.1.2026 לפי דיון בוועדת הכספים של הכנסת מתאריך 59 תרשים 113, תקציב מקורי מול ביצוע, במלש"ח3-השינוי בתקצוב הסבסוד למסגרות לידה . חשוב לציין כי כיום, מתוך 2024-ניתן לראות את הגידול בתקציב עצמו, ומנגד, את הירידה המתונה בביצוע ב ניתן לשער כי 114. בלבד נחשבים מוכרים לצורך סבסוד2,000- מעונות מפוקחים או בתהליך רישוי, כ5,200-כ שינויים באופן השגת הזכאות או בתנאי הסף של הזכאות; פתיחת אפשרות למסגרות מפוקחות נוספות; או שיטת סבסוד גמישה יותר, המאפשרת קבלת סבסוד במעונות פרטיים – אלו צעדים שיכולים היו להגביר את מימוש ההוצאה הממשלתית על הילדים, ולעודד פיקוח במוסדות נוספים הפועלים כיום באופן "פיראטי". מציג את התקציב עבור חיזוק החינוך בגיל הרך (הקצבות). תקציב זה משמש מאז המעבר למשרד 60 תרשים , דרך תמיכה במכללות לחינוך ושעות הדרכה 3-החינוך כעוגן המרכזי בבניית היכולות הפדגוגיות במסגרות לידה ברשויות המקומיות. ניתן לראות כי התמיכה איננה עקבית, וכי הממשלה מתקשה לממש אותה. השונּות בתקציב מעידה על חבלי הלידה של תחום ההדרכה ועל הקיצוץ שבוצע במענקי ההכשרה ובתמיכות בהתמקצעות מחנכות. מבנה התקציב דרך קול קורא לרשויות המקומיות (ולא כהקצאה אוטומטית הנהוגה -המטפלות ) משפיע גם הוא על התנודתיּות, שכן מימושו תלוי ביכולות המשרד לפרסם ולהפעיל את הקול 6-3 במסגרות הקורא לכלל הרשויות, כמו גם ביכולות של הרשויות לעמוד בדרישות ובדיווחים הנדרשים. מיליון נוספים הוגשו לאישור בתקציב 110- לטובת הדרכת המטפלות, ו₪ מיליון110 העביר משרד החינוך2025-ב הוקצו תקני כוח אדם חדשים לטובת 2025-2023 כמו כן, בשנים115.) (הנדון בכנסת בעת הכנת דוח זה2026 מלש"ח שלא דרך סעיפי התקצוב הייעודיים לגיל הרך, אשר לא100 הוקצו עוד2024-הגיל הרך. כן דווח כי ב בתקציב על"ש, 60 נכנסו לבסיס התקציב. תוספת כוח האדם ותוספת התקציב החד פעמית מופיעות בתרשים ובהיעדר מידע נוסף, אנו מניחים כי בוצעו במלואן. 2021 2022 2023 2024 2025 500 1,000 1,500 2,000 2,500 1,202 1,137 1,558 1,518 1,215 1,178 1,621 1,617 1,839 1,162 773 1,414 1,510 1,607 מקורי שוטף מקורי ריאלי על"ש ריאלי על"ש שוטף ביצוע ריאלי ביצוע שוטף 109 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 6. 1 1 מלש"ח עבור שנת100 – תקני כוח אדם עבור הגיל הרך, וכן תוספות של6001 , חלקים מתוכנית20620202 בתרשים זה נכללו: תקנה (במחירים שוטפים). 2025- מלש"ח דרך הגפ"ן ב110 ושל2024 7. 1 1 2025 ,'רבינוביץ 60 תרשים 116 , במלש"ח3-השינוי בתקצוב ההדרכה והפיתוח המקצועי במסגרות לידה 2021 2022 2023 2024 2025 0 50 100 150 200 250 300 350 1 259 133 79 224 250 229 128 121 32 מקורי שוטף מקורי ריאלי על"ש ריאלי על"ש שוטף ביצוע ריאלי ביצוע שוטף לסוגיית ההדרכה וההכשרה יש השלכות על יציבּות מסגרות היום. בשנים האחרונות ניכר מחסור חמור בכוח אדם במעונות, ובעיקר במחנכות בעלות הכשרה. רבות סובלות משחיקה גבוהה, וקיים מעבר של מחנכות לאור זאת, הוצאה על 117.מהמעונות לגנים המפוקחים של משרד החינוך, שבהם התנאים נחשבים טובים יותר הדרכה והתמקצעות היא משאב יקר ערך ַלַצורך במתן משמעות וכלים לשימור כוח האדם הקיים, ולסיוע לפחות טיפול בטף. -במעט בצמצום פערי האיכות בחינוך היא חלקית. הקושי 3-נדגיש כי תמונת המצב המוצגת בנוגע לתקצוב הדרכות ופיתוח מקצועי במסגרות לידה בהצגתה המלאה מעיד על חוסר הסדירות שבתקצוב מטרות אלו – תופעה הפוגעת גם באיכות השירות, שכן המדריכות סובלות מחוסר יציבות תעסוקתית. יש לשער שהסדרת התחום בשנים הקרובות תקל על ביצוע אפקטיבי של מדיניות המשרד ותאפשר לדון בה באופן ממצה יותר. ), הירידה בו עומדת בסתירה לצורך ההולך וגדל בשטח, 61 אשר לתקצוב הבינוי של מעונות היום (תרשים , היקף הבינוי 2022-טיפולי ברחבי המדינה. יודגש כי למעט ב-מבחינת מספר הילדים המחפשים פתרון חינוכי המתוקצב במקור אינו רחוק מהיקפי הביצוע, נתון המעיד על יחס מימוש גבוה של התקציב ועל צורך ממשי מגובה 60%- מומש רק התקציב המקורי המוקצה לבינוי, הדבר ישקף ירידה של כ2025-בו. אם אכן יתברר שב טיפול - – ירידה המנוגדת למגמת האחריות המתרחבת של המדינה על חינוך2021-התקציב שהוקצה לבינוי ב .3-בגילי לידה 110 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 8. 1 1 60021002 ,60021001 ,36410120 ,36410118 ,36410114 :בתרשים זה נכללות תקנות 61 תרשים 118השינוי בתקצוב הבינוי של מעונות היום, במלש"ח 2021 2022 2023 2024 2025 50 100 150 200 250 214 133 181 141 227 133 190 141 58 225 212 170 113 86 מקורי שוטף מקורי ריאלי על"ש ריאלי על"ש שוטף ביצוע ריאלי ביצוע שוטף 111 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה :) מתמקדת בשתי פעולות מרכזיות90% מבחינת משרד הרווחה והביטחון החברתי, רוב ההוצאה על הגיל הרך (מעל החזקת ילדי רווחה במעונות יום, מעונות רב תכליתיים ומשפחתונים – סבסוד עבור פעוטות בסיכון שהם או הוריהם נמצאו זכאים לפי חוק; והוצאה על תוכניות מגוונות במסגרת המענה הבין משרדי של התוכנית הלאומית לילדים ייעודיים לתמיכות שונות בקהילה בפעוטות -). לצד אלה, ישנם סעיפי תקציב לא360 ונוער בסיכון (להלן: תוכנית בסיכון ובהוריהם, המשלימים את השקעת המשרד בגילים אלו. בדרך כלל, תוכניות ומענים במסגרת תקציבי קהילה ניתנים לבחירה על ידי מנהל הרווחה ברשות המקומית, ואין סטנדרט מחייב לבחירת מענים לגיל הרך. ) מכלל הילדים והנוער בסיכון, 6-0( ניתן רק לאמוד – לפי שיעור ילדי הגיל הרך360 את ההוצאה על תוכנית מתקציבי התוכנית לגיל הרך. בהתאם לאומדן זה, 30% ובהתחשב בחובת הרשויות המקומיות להקצות לפחות מלש"ח (נומינלית). בתרשים להלן מוצג 780- מוערך בכ2024 סך ההוצאה (תקציב הביצוע) על הגיל הרך בשנת 119.) מלש"ח (ריאלית727- שוות ערך ל2024-, ההוצאה ב2022 התקציב בניכוי שחיקת האינפלציה, כך שבמחירי מציג את סך ההוצאה המוערכת של משרד הרווחה בגיל הרך לפי שנים. ניתן למצוא בו את התקציב 62 תרשים שוטף – במקווקו טורקיז); את התקציב המקורי עם התאמות לאינפלציה (מקורי -המקורי כפי שאושר (מקורי ); ואת תקציב הביצוע 2022 ריאלי – בטורקיז), המשקף את השינוי התקציבי בניכוי שחיקת האינפלציה (במחירי בפועל (בסגול) המתפרסם עם תום כל שנה, לאחר ההסטות השונות בוועדת הכספים לאורך השנה (התקציב על שינוייו) והמימוש בפועל על ידי המשרד. ניתן לראות כי תקציב ההוצאה המקורי על הגיל הרך במשרד הרווחה כמעט שלא השתנה בחמש השנים . 2022- מלש"ח (במונחים ריאליים) ביחס ל170- עלייה של כ2023-האחרונות. בתקציב הביצוע ניתן לזהות ב כפי שיורחב בהמשך, באחדים מהסעיפים מתאר התקציב חלק יחסי, בהתאם לחלקם של ילדי הגיל הרך מכלל .18 הילדים והנוער בגילי לידה עד 62 תרשים 120השינוי בתקצוב משרד הרווחה בגיל הרך, תקציב מקורי מול ביצוע, במלש"ח 2021 2022 2023 2024 2025 450 500 550 600 650 700 750 800 542 538 657 667 600 607 590 722 584 579 504 470 503 475 מקורי שוטף מקורי ריאלי על"ש ריאלי על"ש שוטף ביצוע ריאלי ביצוע שוטף 9. 1 1 ,23103897 ,23103896 ,23103894 ,23103842 ,23103840 ;100%– 23103856 ,23103901 :שיעור התקציב המיוחס לכל תקנה . 17-0 , בהתאם לשיעור קבוצת הגיל מכלל הילדים בגילי35% – 23103977 ,23103899 ,23103898 0. 12 ,23103901 ,23103898 ,23103897 ,23103896 ,23103894 ,23103857 ,23103856 ,23103842 ,23103840 :בתרשים זה נכללות תקנות 23103977 ,23103920 תקציבי הרווחה והבריאות שירותי הרווחה הניתנים לגיל הרך 112 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה ניתן לראות כי הסעיף המשמעותי ביותר הוא החזקת ילדי רווחה במעונות יום ובמשפחתונים, ולאחריו ההוצאה מסך התקציב באף אחת מהשנים, נכללים: 10% . בשאר הסעיפים, שבמצטבר אינם עולים על360 על תוכנית סידור ילדים לאימוץ, תוכנית "אשלים" בשיתוף הג'וינט לילדים בסיכון, וכן סיוע מיוחד למשפחות במצוקה ולילדים 121.עניים בקהילה 1. 1 2 23103977 ,23103920 ,23103857 ,23103856 ,23103842 :מספרי הסעיפים 63 תרשים )2022 סך תקציב הרווחה המופנה לגיל הרך לפי הסעיפים המרכזיים (במחירי 64 תרשים השינוי בתקצוב החזקת ילדי רווחה במעונות יום ובמשפחתונים, מקורי מול ביצוע, במלש"ח 0 100 200 300 400 500 600 429 442 476 546 428 64 57 124 77 110 49 39 58 44 47 החזקת ילדי רווחה במעונות יום ומשפחתונים התכנית הלאומים לילדים בסיכון סעיפים אחרים 541,770,291 538,237,634 657,238,279 666,849,696 584,235,284 2021 ביצוע2022 ביצוע2023 ביצוע2024 ביצוע2025 על"ש 2021 2022 2023 2024 2025 300 350 400 450 500 550 600 429 442 476 546 430 443 464 547 428 438 360 348 379 361 מקורי שוטף מקורי ריאלי על"ש ריאלי על"ש שוטף ביצוע ריאלי ביצוע שוטף 113 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 2. 1 2 בין התוכניות שיש להן השפעה על הגיל הרך אך לא נסקרו לעיל: במסגרת התוכנית לטיפול חוץ ביתי – מקלטים לנשים מוכות, מענקים ליוצאות ממקלטים לנשים מוכות, מקלט לקורבנות סחר בבני אדם; במסגרת התוכנית לשירותים קהילתיים, תוכניות תעסוקה – פרט ומשפחה: טיפול במשפחות בעוני ובמצוקה, תוכניות לעידוד תעסוקה כולל, מנהלת תעסוקה, פעילות תפעול, מחשוב והדרכה, וכן תוכניות (שח"א) – שירותים חברתיים אישיים בקהילה. במסגרת תחום התיקון וסיוע לבתי משפט: יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה – תפעול. החוק מחייב את המדינה לתקצב סבסוד למעונות יום עבור פעוטות בסיכון, ומגדיר כי את הזכאות למעון, על פי ההימצאות בסיכון, קובעות ועדות שמכנסות הרשויות המקומיות. במצב זה, בין אם בשל התרחבות הצורך בשטח ובין אם בשל "מיצוי מוגבר", ביצוע הסעיף גבוה מתקציבו המקורי כמעט מדי שנה. יחד עם זאת, הוצאה טיפול עבור משפחות הנזקקות לה, ולא תמיכה באיכות מסגרות -זו משקפת תמיכה בנגישּות למסגרות חינוך מעונות יום רב תכליתיים – מודולה טיפולית ייעודית לפעוטות 80-גבוהה יותר. אומנם, חלק מהתקציב מושקע בכ בסיכון ולהוריהם, הפועלת בתוך בסיס מעון היום הרגיל. אך גם במסגרות אלו, מדדי האיכות כיום לא תמיד ניתנים להערכה, ועולים קשיים בהפעלה בעיקר בשל מחסור בכוח אדם. נותר כמעט ללא שינוי בשנים האחרונות. כמו כן, כיוון שמנגנון 360 ניתן לראות כי התקציב המקורי של תוכנית התקצוב בתוכנית הוא מול הרשויות המקומיות וכנגד הסכמים שנחתמים מראש, הביצוע בפועל תואם לרוב לתקציב שבה הביצוע היה גבוה מהתקציב המקורי, ייתכן בשל הוצאות המלחמה). 2023 המקורי (יוצאת דופן היא שנת הוקצה תקציב ייעודי לגיל הרך בסלי ההרחבה "תקומה" ו"תנופה" לרשויות בנגב 2025-2024 יצוין כי בשנים – אך לא 360 המערבי ובצפון הארץ, ואחד האפיקים המרכזיים לתמיכה בשיקום בגיל הרך הינו דרך תוכנית בשנים אלו לרשויות האמורות. עוד בנושא 360 מצאנו נתונים של הוצאה זו. המשמעות היא שחל גידול בתקציבי ניתן לקרוא בחלק ג בדוח זה, בפרק הסוקר את השקעת המדינה בגיל הרך במסגרת "תקומה". משרד הרווחה מפעיל תוכניות רבות נוספות שתקציבן לא נסקר היות שהן אינן מיועדות באופן ישיר לגיל הרך, אך 122.לטיפול בגיל הרך במסגרתן משמעות מכרעת. כך או כך, תקציבית, ההוצאה עליהן כיום איננה גדולה 65 תרשים ) בגיל הרך, מקורי מול ביצוע, במלש"ח360( השינוי בתקצוב התוכנית הלאומית לילדים בסיכון 2021 2022 2023 2024 2025 60 80 100 120 140 64 57 124 77 105 107 83 120 110 74 79 76 75 71 מקורי שוטף מקורי ריאלי על"ש ריאלי על"ש שוטף ביצוע ריאלי ביצוע שוטף 114 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 66 תרשים (נתוני החשב הכללי), במלש"ח2025-2016 ,"השינוי בתקצוב "טיפות חלב 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2024 2025 30 40 50 60 70 80 90 37 37 38 38 48 44 47 60 67 44 44 44 46 49 45 46 51 60 49 50 51 64 84 מקורי שוטף מקורי ריאלי על"ש ריאלי על"ש שוטף ביצוע ריאלי ביצוע שוטף כאמור, לא מוצג בדוח פילוח של כלל תקציב הבריאות המוקצה לגיל הרך, משום שחלק הארי מתוכו אינו מוקצה באופן ייעודי לשימושי קבוצת הגיל. משרד הבריאות מתקצב את סל הבריאות לקופות החולים בעיקר באמצעות נוסחת קפיטציה ורכיבי השלמה מערכתיים, המעבירים תקציב כולל לפי מאפייני אוכלוסייה ולא לפי תקנות "צבועות" גיל. כיוון שהקצאות אלו אינן משקפות הוצאה בפועל לפי גיל, והמידע הנדרש לפירוק עלויות לגיל הרך . החריג לעניין 6 אינו זמין במסגרת התקציב, לא ניתן לערוך פילוח עקבי של כלל ההוצאה על בריאות בגילי לידה עד הוא תקציבי התחנות לבריאות המשפחה ("טיפות חלב"). היה התקצוב בסטגנציה. 2022 שנים. כפי שניתן להתרשם, עד10 מציג את תקצוב "טיפות החלב" על פני66 תרשים עמדה ההוצאה 2024-מאז, חלה בו עלייה משמעותית, אולם ההוצאה הכוללת (תקציב ביצוע) נותרה נמוכה. ב ). נציין כי התקציב המוצג אינו 2023-, בהשוואה ל2022 במחירי19% לילוד (נתון שמשקף עלייה של₪ 337 על כולל משכורות לאחיות התחנות, המתוקצבות ככל הנראה במסגרת סעיף שכר אחר במשרד הבריאות שאחריו לא הצלחנו להתחקות. משרד הבריאות – תחנות "טיפת חלב" 115 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה . כך, בגילים הקריטיים3 על פני לידה עד6-3 ראשית, המדיניות בישראל נותנת קדימות להוצאה התקציבית לגילי , תקצוב OECD-ביותר להתפתחות הילדים, ההוצאה מצד המדינה היא הנמוכה ביותר. במבט השוואתי למדינות ה גבוה. כשבוחנים את התקצוב 6-3 כאחוז מהתמ"ג נמוך בישראל במיוחד, ואילו תקצוב מסגרות2-0 המסגרות בגילי לילד (פר קפיטה), ישראל מדורגת נמוך מאוד גם בתקצוב החינוך הקדם יסודי. ברבות מהמדינות הנוהגות איזון רב יותר בהוצאה בין קבוצות הגיל, ההוצאה הכללית פר קפיטה גבוהה יותר, שלא "על חשבון" אחת הקבוצות. שנית, קיים קושי כללי בפילוח נתוני ההוצאה הממשלתית על הגיל הרך. במקרים רבים, סעיפי התקצוב הממשלתי אינם ייעודיים לקבוצת הגיל, ולא תמיד יש יסוד להניח שההוצאה תואמת את הגודל היחסי של השנתון. מבנה התקציב של הסעיפים השונים משרת לעיתים מטרות מקצועיות, כאשר אין עניין מקצועי בהפרדה בין קבוצות הגיל. אך ככלל, לא מתאפשר לפלח את מלוא ההוצאה על הגיל הרך בנפרד. הדבר פוגם ביכולת ניתוח המדיניות התקציבית בכלל, ובפרט בניתוח תקצוב שירותי הבריאות, אשר להם תפקיד משמעותי באבחון וטיפול בגיל הרך. כך נפגעת היכולת לדון בתיעדוף התקציבי של מטרה זו מול אחרת. שלישית, סעיפי תקציב שאין להם עוגנים בחקיקה או בתקנות (דוגמת תקצוב הסייעת השנייה בגני הילדים) רגישים לשינויים תכופים. חוסר העקביות בתקצוב לא מאפשר תכנון ארוך טווח, מגביר את חוסר היציבות התעסוקתית בתחום הגיל הרך, ועלול ליצור פערים בין רשויות חזקות וחלשות. בקבוצת הסעיפים ה"גמישים" ניתן להבחין בין שני מצבים: האחד, מצב שבו הביצוע בפועל נמוך מהתקציב על שינוייו, היינו: חלו העברות תקציביות שלא מומשו. מצב כזה יכול ללמד על פער בין התקצוב לבין היכולת של השטח לממשו בזמן קצר – להתקשר עם גורמי מקצוע, להעסיק עובדות, להפעיל תוכנית. מצב שני ונפוץ יותר הוא פער בין התקצוב המקורי (הנמוך) לבין התקצוב בפועל (לאחר הסטות תקציביות ומימוש המשרדים). מצב זה מלמד על תקצוב מקורי נמוך מהצורך. יש מקום להעמיק את ההבנה באשר לאופן שבו מועלים צרכים לתקצוב תוספתי, ובאשר לאופן ההקצאה של תקצוב תוספתי זה. יש לבחון אילו רשויות ושחקנים מצליחים לנצל את התקציב בצורה מיטבית, ואם מנגנון זה תורם להרחבת פערים. לבסוף, במספר מקרים, ובייחוד בסעיפים הנחשבים "גמישים" יותר, התקציב נבנה במה שנראה כטלאי על טלאי – מציאת פתרונות תקצוב למטרות חשובות על בסיס הסטות בין סעיפים בתוך אותו משרד או תוספות מחוץ לבסיס התקציב. גם בהיבט זה, המערכות הציבוריות נפגעות מפעילות בחוסר בהירות תקציבית, וכן נוצר קושי במעקב ובניטור התקצוב. במקרים אלו, ניתן להניח שקיימים תקציבים נוספים המופנים לגיל הרך אשר לא ניתנים לפילוח בעבודה מסוג זה, ולכן הם אינם שקופים למחקר או לדיון במדיניות הממשלה. ניתוח נתוני התקציבים הממשלתיים לגיל הרך מעלה מספר תובנות: סיכום 116 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה חלק ג' פתיח נספחים 116 ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות 117 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה מנפח המוח והיסודות הרגשיים90%-) מהווה חלון הזדמנויות קריטי שבו נבנים כ6 תקופת הגיל הרך (לידה עד לכל החיים. ילדים בגיל זה הם הקבוצה הפגיעה ביותר, בשל תלותם המוחלטת במבוגרים וחוסר יכולתם המילולית לעבד טראומה. מחקרים רבים מצביעים על כך שחשיפה למצבי מלחמה בשנות החיים הראשונות עלולה ליצור דפוס מתמשך של תגובת דחק, הפוגע בתהליכים התקינים של התפתחות המוח. לפגיעה כזו השלכות רחבות הן ביולוגיים המתוארים במחקר קשורים להופעה מוקדמת -על הבריאות הנפשית והן על הגופנית. השינויים הנוירו של חרדה ודיכאון, לקשיים ביכולת הקשב והריכוז ואף להיחלשות מערכת החיסון בגיל צעיר. מחקר נוסף מקשר בין עוצמת תגובת הדחק של הילד ובין גורמים סביבתיים ורגשיים, כגון: רמת הלחץ של האם, איכות הקשר בינה לבין הילד ומידת הרגישות הרגשית של הילד עצמו. לחשיפה למלחמה יש גם השפעות ארוכות טווח. היא מובילה בהסתברות של ילד להימצא במסלול התפתחותי תקין כבר מהשנה הראשונה לחשיפה, 5.9% להפחתה מיידית של רגשי נפגע באופן גבוה בהרבה.-והתחום החברתי אלף תושבים בדרום (חבל תקומה – יישובי 330-עם פרוץ מלחמת התקומה ("חרבות ברזל") נעקרו מבתיהם כ כן הושפעו מהמלחמה יישובי הקו השני בדרום ובצפון, 124.) בני הגיל הרך5.3%( מתוכם17,725-העוטף) ובצפון, ו שלא פונו רשמית אך סבלו מתקופה ממושכת של חיים במצב חירום ביטחוני, ולמעשה, הושפעו כלל היישובים הוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי 2025 ועד סוף2023 באוקטובר7-בארץ – בפרט במבצע "עם כלביא". מ 125 .9-0 ) בני60%- מתוכם (כ15,479 , ילדים ובני נוער כנפגעי פעולות איבה25,247 החשיפה למלחמה בעוצמות שונות משתקפת בדפוסי תגובה משתנים של תינוקות ופעוטות. אלה ניתנים להבנה כמתפתחים לאורך רצף של תקופות: החל מההלם הראשוני והטראומה האקוטית עם פרוץ המלחמה; דרך שלב החירום המתמשך, שבו החלו להתגבש מענים ראשוניים למצוקה; ועד לשלב של שיקום ומעבר הדרגתי לצמיחה. באיתור, בטיפול ובסיוע לילדי הגיל הרך ולהוריהם עודם קיימים במלוא עוזם 7.10.2023 האתגרים שהצטברו מאז בשטח. משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, החברה האזרחית וגורמי המקצוע המגוונים משקיעים מאמצים רבים בפיתוח וביישום של מענים מגוונים לאתגרים אלו – חלקם אתגרים קיימים שהתרחבו משמעותית בתקופת המלחמה, וחלקם חדשים שנוצרו מתוכה ונוכח השלכותיה המגוונות. הסקירה שלפניכם מתבססת על ידע קיים – מגוון מאמרים, מסמכי מדיניּות ומחקרים שפורסמו בשנתיים וחצי מאמרים אקדמיים, שבעה 25-האחרונות – ומרכזת המלצות מדיניּות מכלל המקורות שנאספו. בין היתר, נסקרו כ דוחות ממשלתיים של משרדי המשפטים, החינוך, הבריאות, הרווחה והביטחון החברתי וכן משרד מבקר המדינה, ברוקדייל, מעוז, גושן והמועצה - מסמכי מחקר ומדיניּות שפורסמו על ידי גופים אזרחיים, כגון: מכון טאוב, ג'וינט15-ו לשלום הילד. יש לציין את הקושי הניכר באיתור נתונים מספריים, הנובע הן מקשיי איסוף נתונים ומעקב סדור לאורך המלחמה, כפי שנראה בהמשך, והן מכך שטרם פורסמו מחקרים רחבי היקף על אודות התקופה. הסקירה מחולקת לארבעה פרקים עיקריים, כאשר שלושת הראשונים מוקדשים לתקופות השונות לאורך המלחמה. ביחס לכל תקופה, מתוארים: מאפייני הטראומה והפגיעה בגיל הרך בהתייחס לאזור הגיאוגרפי (הנגב המערבי, הגליל העליון והיישובים שנפגעו בעת מבצע "עם כלביא"); המענים שקידמה הממשלה; תפקוד הרשויות המקומיות; חלקן של הפילנתרופיה והחברה האזרחית; ופערים שהתגלעו. הפרק הרביעי סוקר המלצות מדיניּות מרכזיות, המכוונות הן לצמצום הנזקים שנגרמו לילדי הגיל הרך ולמשפחותיהם במלחמה והן להיערכות מיטבית לתקופות חירום עתידיות. 123הקדמה 117 3. 12 Feldman & Vengrober, ;2025 ,; רוזנפלד2024 ,; פויכטונגר2025 ,א; משרד מבקר המדינה2025 ,; מעוז2023 ,ניצן וקנת פורטל-אבירם 2011; Goto et al., 2021; Kadir, et al., 2019 4. 12 2023 ,דוד 118 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 5. 12 2026 ,הביטוח הלאומי 6. 12 2023 ,פורטל-ניצן וקנת-אבירם 7. 1 2 2023 ,דוד 8. 12 ,'; שי ואח2024 ,ב; חדשות הכנסת2025 ,'אכתילאת ואח-ניג'ם 2024 ,אליהו ואמשלום-; עזר2024 החירום האקוטי ושלבי הפינוי הראשונים בזמן "עם כלביא")2025 יולי-; יוני2024 ינואר- 2023 (אוקטובר , יצר מציאות חסרת תקדים עבור הגיל הרך בישראל. 2023 באוקטובר7-החירום המיידי, החל ב השבועות הראשונים התאפיינו בהלם עמוק ובחשיפה ישירה ועקיפה לאירועי אלימות קיצוניים. ביישובים שנפגעו ישירות נחשפו ילדים לזוועות, לאובדן ולסכנת חיים מיידית. באזורים אחרים, גם ללא פגיעה פיזית, נחוותה נוכחות מתמשכת של אזעקות, הצפה של דיווחים תקשורתיים וחשיפה לתכנים קשים במדיה. לכל אלה הייתה השפעה עמוקה על ילדים, הורים ומערכות החינוך והטיפול. ) ילדים בני 5.3%( 17,725 אלף תושבים מבתיהם, מתוכם330-שלב החירום התאפיין בעקירה המונית של כ תוך ימים ספורים חוו משפחות רבות מעבר חד ממציאות שגרתית למסלול 127 .3-0 , ומחצית מאלה בגילי6-0 הישרדות: פינוי מהבית, שהייה במתקני קליטה ובמלונות, פיזור גיאוגרפי של קהילות שלמות, ושיבוש עמוק של מסגרות החיים הבסיסיות. התקופה לוותה בגלי עקה חוזרים בעקבות מתקפות טילים, ובכלל זה אירועים סביב מבצע "עם כלביא", שתרמו לדריכות מתמשכת גם באזורים רחבים שאינם אזורי הפינוי עצמם. בשבועות הראשונים למלחמה נחשפו ילדים רבים לשילוב חריג של גורמי דחק: מראות קשים, אזעקות, ירי וטילים, פחד ממשי לחיי ההורים ולעיתים עקירה כפויה, שמבטלת בן לילה את כל מה שמוכר – הבית, המסגרת, הצעצועים, הריחות והפנים הקבועות. נוסף על כך, מצבי החרדה הקשים שחוו ההורים הגבירו מציאות חיים המאופיינת בעוררות יתר מתמשכת. חשיפה כזו עלולה להפעיל ) – מצב שבו מערכת הלחץ של הגוף פועלת Toxic Stress( אצל ילדים מנגנון של עקה רעילה בעוצמה לאורך זמן, המתרחש כאשר הילד אינו מקבל ויסות רגשי מספק ממבוגר יציב. מצב זה עלול התפתחותיים מרכזיים. היו גם דיווחים נרחבים על פגיעה מתמשכת במוגנּות -לשבש תהליכים נוירו של ילדים – בעיקר של בני נוער, אך גם ילדי הגיל הרך היו חשופים להתעמרות, פגיעות מיניות ועוד. נתונים שנאספו חודשים ספורים לתוך המלחמה מצביעים על שיעורים גבוהים במיוחד של תסמינים בשיעור חריג של PTSD . ילדים רבים שפונו מבתיהם הפגינו תסמיני7-3 פוסט טראומטיים בקרב בני ) והתפרצויות זעם בלתי מוסברות. 59%-), קשיי שינה (כ70%-, ובהם: בהלה מרעשי פתע (כ69%-כ כן נצפו רגרסיות כגון: חזרה לשימוש בטיטולים, אובדן מיומנויות מוטוריות (חזרה לזחילה), אובדן ) 3-0( אצל ילדים בשלב הטרום מילולי129.מיומנויות שפה וחזרה לדפוסי התנהגות מוקדמים יותר התבטאה החוויה במיוחד דרך הגוף והוויסות: תינוקות ופעוטות אינם "מספרים את הסיפור" במילים אלא משדרים אותו בדריכות, בבכי בלתי מוסבר, בסירוב לאוכל, בקושי להירדם ובהיצמדות קיצונית להורה. הצורך הדחוף ביותר עבור חלק גדול מילדים אלה היה סביבה מווסתת ומוגנת: מבוגר יציב, מרחב צפוי ושגרה מינימלית, שמאפשרת למערכת העצבים "להוריד הילוך". הממצאים עומדים בהלימה לספרות המחקרית, המלמדת כי בשל טראומה אקוטית, תינוקות ופעוטות רבים מפגינים נסיגות התפתחותיות (חזרה להרטבה, אובדן מיומנויות מוטוריות, ירידה בשימוש בשפה). בהיעדר מסוגלות לבטא פחדים במילים, המצוקה באה לידי ביטוי באותן נסיגות 126מאפייני תקופת החירום בגיל הרך 128השפעות ישירות על הילדים 119 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 9. 12ב2025 ,א; מעוז2025 ,מעוז 0. 13 Feldman & Vengrober, 2011 Wolmer et al., 2013; 1. 1 3 אליהו-; עזר2024 ,'א; שי ואח2025 ,ב; מעוז2025 ,'אכתילאת ואח-ניג'ם 2024 ,קראבאנוב וארם-; מעודד2024 ,ואמשלום 2. 13ב2025 ,א; מעוז2025 ,מעוז 3. 13שם 4. 13 2024 ,'שי ואח בשלב החירום האקוטי, היכולת של ההורה לשמש כדמות מווסתת – כמבוגר המספק לילד תחושת ביטחון ויציבות רגשית – נפגעה באופן משמעותי באזורים נרחבים בארץ. הורים שחוו בעצמם טראומה ואובדן התקשו בכך במיוחד. במצבים רבים הפכו הילד וההורה ל"תזכורות טראומטיות" זה לזה. סקרים מצביעים על ירידה ניכרת בסבלנות ובפניּות הרגשית של הורים – תופעה שתוארה בספרות כ"הדבקה רגשית״, שבה חרדת ההורה מועברת לילד באופן לא מודע. בקרב המשפחות שפונו, המצב היה קיצוני אף יותר. בשל מצבי ההלם, הדחק והחרדה והתנאים משפחות שפונו למלונות חיו 132.הקשים במלונות, נצפתה תופעת ה"הדבקה הרגשית" ביתר שאת לעיתים בחדר אחד, ללא פרטיות, מרחב אישי או האפשרות הפשוטה "לצאת רגע החוצה". לעיתים מהמשפחות חיו 37.6% ,לא הייתה במלונות תשתית בסיסית לשגרות של שינה ואכילה. לפי נתונים לא פעם, התוצאה הייתה מעגל שמזין את עצמו: ההורה 133. נפשות לחדר2.5-בצפיפות של יותר מ מההורים דיווחו על ירידה 40%-עייף ומוצף, הילד נצמד ומתקשה להירגע, וההורה נשחק עוד יותר. כ משמעותית בסבלנותם כלפי ילדיהם. בחברה הערבית, היעדר הכוונה מקצועית מותאמת שפה ותרבות הוביל לעיתים להימנעות משיח עם פעוטות או להעברת מסרים מבהילים ומבלבלים. היבט משמעותי נוסף שהשפיע על מצב הילדים הוא אופי קהילת המוצא. מחקרים מצביעים על הבדלים בין ילדים הגדלים ביישובים קהילתיים קטנים לבין אלה הגדלים בסביבה עירונית. בקהילות קטנות שפונו, ושבהן נשמרו קשרים חברתיים צפופים גם לעת משבר, נצפתה לעיתים תחושת יציבות יחסית. לעומת זאת, פיזור משפחות עירוניות בין מוקדי פינוי שונים תרם לתחושת תלישות ולפגיעה ברציפות החברתית. עם פרוץ המלחמה נסגרו מוסדות החינוך בכל הארץ לפרקי זמן ממושכים והופעלו לעיתים באופן לא סדיר – בקבוצות קטנות, במעבר למבנים חלופיים, בביטול שנת הצוהריים וכדומה. בכך נשללו מהילדים היציבות, הביטחון והשגרה של המסגרת החינוכית, החיוניים כל כך להתפתחותם התקינה. שמסגרות החינוך של ילדיהם היו 78% , דיווחו6-0 בסקר של מרכז טאוב בקרב הורים לילדים בני 134. דיווחו על סגירה ממושכת של חודש או יותר25%-סגורות למשך שבועיים ומעלה, ו מול היישובים המפונים, המערכות הממשלתיות, הרשויות המקומיות והחברה האזרחית נדרשו לספק מענה מיידי לצרכים פיזיים ונפשיים של עשרות אלפי תינוקות ופעוטות – אוכלוסייה המצויה כאמור בחלון הזדמנויות התפתחותי קריטי ורגישה במיוחד לשיבוש שגרה, לאיום ולקריסת מקורות המוגנּות. בשלב זה, האתגר היה לייצר מחדש תנאים מינימליים להתפתחות: שגרה, רציפות, דמויות קבועות וסביבה שמאפשרת לילד לחוש בטוח דיו כדי לאכול, לישון ולשחק. מערכות החינוך, הבריאות והרווחה, הפועלות בשגרה כעוגנים של יציבות, קרסו באחת נוכח היקף הפגיעה, מה שהוביל לערעור עמוק של "מעטפת ההגנה" ההורית והקהילתית. אנשי חינוך וטיפול מצאו עצמם פועלים במציאות של ״אובדן תפקיד״ – תחושה שהכלים הפדגוגיים והטיפוליים הרגילים אינם מותאמים לעוצמת המצוקה. מצב זה תואר גם בקרב צוותים שפעלו באסונות טבע 135.ובאזורי סכסוך אחרים, כשאנשי מקצוע חווים טראומה בעצמם, במקביל לאחריותם המקצועית התפתחותיות חריפות ובהפרעות בוויסות הרגשי. תופעות אלו מוסברות כהפרעה זמנית במערכות הוויסות, ולא כאובדן קבוע של יכולות. אשר לילדים בעלי יכולות שפתיות מפותחות יותר, בעיקר , נמצא כי הם מצויים בסיכון מוגבר לתגובות חרדה, שכן הם מסוגלים להבין את משמעות 5-3 בגילי האיום ולדמיין תרחישים עתידיים מאיימים. הממצאים דומים לדיווחים מאזורים מוכי מלחמה אחרים 130.בעולם, שבהם השלב הראשוני מאופיין בקריסה של מנגנוני ההגנה האישיים והקהילתיים 131התא המשפחתי, הקהילה ומערכות החינוך והטיפול 120 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 5. 13 Sharifian & Kennedy, 2019 6. 13 2024 ,; משרד המשפטים2024 ,'גל ואח 7. 1 3א2025 ,מעוז 8. 13 2024 ,'רבינוביץ 9. 13 2025 ,משרד מבקר המדינה 0. 14 ;2024 ,'; שי ואח2024 ,; משרד המשפטים2024 ,'גל ואח 2024 ,אליהו ואמשלום-עזר 1. 1 4ב2025 ,א; מעוז2025 ,מעוז בישובים שפונו באופן מלא, ילדים חוו קטיעה חדה של שגרה, ניתוק ממסגרות חינוכיות מוכרות והעתקה כפויה לסביבות זמניות ורוויות דחק. המעבר למלונות ולמתקני קליטה יצר עומס רגשי מעבר לכך, 137.מתמשך, הן בשל תנאי הצפיפות והן בשל חשיפה מתמדת למצוקת המבוגרים סביבם ילדי הגיל הרך היו חשופים לגורמי סיכון במלונות. דווח על עלייה במקרי אלימות במשפחה, הפרות של צווי הרחקה ואף פגיעות מיניות ואחרות בילדים מצד גורמים לא מוכרים ומתנדבים במרחבים 138.הציבוריים של המלונות 136דפוסי פגיעה בזמן החירום לפי הקשר גיאוגרפי יישובים שפונו – מלונות ומתקני קליטה ביישובים שלא פונו פורמלית אך היו קרובים לאזורי לחימה (דוגמת אופקים או יישובים ערביים בצפון) נוצר מצב של "פינוי רגשי": הילדים נותרו בבתיהם אך ללא מסגרות חינוכיות מתפקדות, ללא מרחבים מוגנים נגישים וללא מעטפת מקצועית תומכת. מצב זה הגביר את רמות הדחק המשפחתי והעמיק את תחושת חוסר האונים בקרב הורים וילדים כאחד. יישובים שלא פונו – "פינוי רגשי" 2025 בעוד שהשפעות מלחמת התקומה הורגשו באופן מוחשי ביותר בעוטף עזה ובצפון, ביוני הימים" מול איראן (מבצע "עם כלביא"), אשר השפעותיה הורגשו בכל רחבי 12 התחוללה "מלחמת הרוגים, 29-הארץ ובעיקר באזור המרכז. במהלכה, פגעו עשרות טילים בשטח ישראל והביאו ל אלף תושבים מבתיהם. הפריסה הרחבה והיקפי הפינוי 15- פצועים ופינוי של כ3,300-למעלה מ חשפו ילדים רבים ובכל הארץ להיבטים במלחמה שאליהם לא בהכרח נחשפו קודם לכן. במקרים רבים, השיבה להתגוננות והחרדה ההורית מהתפתחות האירועים הביאו לחשיפה מחודשת 139.לטראומה. כן נקטעה השגרה בשל השבתת שירותי החינוך בכללותם במסגרת מנגנוני הסיוע הכספי של המדינה, ניתנו מענקים המיועדים למשפחות, כאשר הדגש בשלב האקוטי היה על מפונים, משפחות משרתי מילואים ונפגעי פעולות איבה. בין היתר, למפונים מהדרום ומהצפון ניתנו מענקי התארגנות ומענקי אכלוס עצמאי יומי למי שבחרו לעזוב את המלונות. על פי הערכות מרכז טאוב, סך הסיוע הכספי החודשי למשפחה מפונה (כולל מענקי התארגנות, אכלוס למשפחה של זוג ושני ילדים מהדרום (אם הוכרו ₪ 40,830-עצמאי ודמי אבטלה) יכול היה להגיע לכ 142. למשפחה דומה מהצפון₪ 33,513-כנפגעי איבה ובחרו באכלוס עצמאי) וכ מבצע "עם כלביא" סיוע כספי ישיר למשפחות היענות המערכת בתקופת החירום התאפיינה בפעולה בתנאי אי ודאות קיצוניים, תוך הסתמכות על כלים הקיימים בשגרה והסבתם במהירות למצב חירום. לא עמדו לרשות המערכות פרוטוקולים ההתמודדות התבססה במידה רבה על אלתור, 141.ייעודיים לגיל הרך במצב של מלחמה רחבת היקף יוזמה מקומית ושיתופי פעולה עם החברה האזרחית. מוקד הפעולה היה בבלימת החרפה מיידית של הפגיעה, ולא בבניית מענים ארוכי טווח. 140מעני המדינה בזמן החירום 121 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 2. 1 4 2024 ,'גל ואח 3. 14 2023 ,דוד 4. 14שם 5. 14 2025 ,משרד החינוך 6. 14 2025 ,משרד מבקר המדינה 7. 1 4 2024 ,'גורבט ואח אלף 21-משרד החינוך הקים בבתי המלון את מרכזי "יחד" כמסגרות חינוכיות זמניות עבור כ מסגרות חינוך לגיל הרך במרכזי הקליטה למפונים, 456 נפתחו2023 תלמידים מפונים. עד נובמבר מרכזי "יחד" סיפקו עוגן של יציבות ורציפות 143. מכלל מסגרות החינוך שנפתחו בהם31%-שהיוו כ רגשית לפעוטות שנעקרו מבתיהם, ומנעו תופעות של נשירה סמויה מהמערכת באמצעות -פדגוגית פרסם משרד החינוך קול קורא לתקצוב הפעלה של 2023 צוותים מונחים מקצועית. בנובמבר מסגרות נוספות שבהן 266 בתקופת החירום, וכך הוקמו3 מסגרות יום זמניות לפעוטות עד גיל לצד זאת, הוקצה "סל תקומה לחינוך" כמנגנון תקציבי גמיש לרשויות 144. פעוטות2,577 טופלו 145.בדרום, שאפשר תגבור בשעות טיפול רגשי בגנים וצמצום פערים לימודיים ראשוניים במבצע "עם כלביא" הפעיל משרד החינוך שירותים מגוונים לתמיכה בקיום פעילות חינוכית מרחוק. כמו כן, הוציא המשרד עזרים לצוותי הוראה והנחיות לשיח רגשי עם ילדים שנחשפו לנפילת טילים. 146.גם במקרה זה הפעיל המשרד מוסדות חינוך ארעיים – מרכזי "יחד" לילדים מפונים אלף שיחות 30 משרד הבריאות הפעיל ותגבר את מרכזי החוסן במתקני הקליטה, אשר סיפקו מעל טיפוליות ממוקדות טראומה לקהילות. במקביל, הקים תחנות "טיפת חלב" זמניות במלונות (למשל בים המלח ובאילת), כדי להמשיך בשגרת חיסונים ומעקב גדילה גם כאשר המשפחה איננה ביישוב המקור. כן קידם המשרד הכשרות "קו ראשון" לרופאי ורופאות ילדים, מתוך הבנה שזהו לעיתים איש המקצוע היחיד הפוגש את המשפחה באופן סדיר בזמן משבר, ולכן יש חשיבות ליכולתו לזהות 147.מצוקה נפשית ולהפנות למענה מתאים לתקציב ₪ מיליון247 עם תחילת המלחמה קיבל משרד הרווחה והביטחון החברתי תוספת של . עם שימושיה הרלוונטיים לגיל הרך בתקופת החירום האקוטית נמנו סיוע למשפחות, סגירת 2023 מסגרות יום והחזר השתתפות הורים, הקמת מסגרות יום חלופיות במלונות ופינוי מסגרות ואוכלוסיות משרדי - באוקטובר, הקים המשרד צוות משימה בין7 רווחה. כמענה לפגיעות הישירות של אירועי לתיאום הטיפול בילדים שאיבדו את שני הוריהם, במטרה להבטיח רצף טיפולי ולמנוע כפילויות מול המשפחות המורחבות. עבור המפונים הופעלה תוכנית "מעטפת רכה", שהתבססה על ליווי ביתי ומתן תמיכה רגשית והדרכת הורים לפעוטות בסיכון במצבי דחק קיצוניים. המשרד הפעיל מנגנונים קיימים לגיל הרך במצבי סיכון, ובכללם חוק פעוטות בסיכון והקמה של מועדוניות ומרחבי איתור במלונות עבור ילדים ונוער בסיכון. כן הקצה המשרד תקנים נוספים למחלקות הרווחה ברשויות הקולטות, לטובת מענה לצרכים הרבים של המפונים. ברמת הנתונים, פותחה מערכת לתיעוד קבלת פניות סוציאליות (תקפ"ח) במתקני המפונים, במטרה לשמר רצף טיפולי ולמנוע מצב של "איפוס" מידע עם כל מעבר. משרד החינוך משרד הבריאות 148משרד הרווחה והביטחון החברתי 122 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 8. 14 2024 ,'ב; רבינוביץ2025 ,'אכתילאת ואח-ניג'ם 9. 14 2024 ,; משרד המשפטים2024 ,'ב; גל ואח2025 ,א; מעוז2025 ,; מעוז2024 ,פויכטונגר 0. 15 2024 ,'גל ואח 1. 1 5 2025 ,מתווה עבודה – בריאות נפשית הרשויות המקומיות פעלו כגורם מתכלל קריטי בשטח, בהיותן הגוף הקרוב ביותר למשפחות והמסוגל "לתפור" פתרונות מקומיים בעת שהמדיניות הארצית עדיין מתגבשת. בדרום, חלק מהרשויות הפעילו שגרות חירום. בצפון הוקמו חמ"לים ותצורות עבודה שמטרתן ניהול פינוי בפיזור גיאוגרפי רחב, תוך ניסיון לאתר צרכים בסיסיים של משפחות שהתפזרו בין ערים ובתי מלון. הפינוי הטיל עומס רב על הרשויות הקולטות. כך, במועצה האזורית תמר (מלונות ים המלח) ממספר התושבים, ואילת קלטה מפונים בהיקף זהה לגודל 10 היה מספר המפונים גדול פי אוכלוסייתה. בתחום הרווחה, הטיפול במפונים הטיל עומס רב על המחלקות לשירותים חברתיים. הדיווחים מהרשויות הקולטות כללו תיאורים כמו עבודה סביב השעון, מתן מענה , עבודה בלילות ובסופי שבוע וריבוי שעות נוספות. העומס הרב על מחלקות הרווחה 24/7 הוביל, בין היתר, לעיכוב בטיפול בילדים בסיכון מקרב תושבי הרשות הקולטת. כך, נדחו פעולות של ועדות תכנון, טיפול והערכה, ונדחה יישומם של צווים להוצאה חוץ ביתית, כפי שמתואר 150.במחקר של מכון טאוב אף שמשרד הרווחה תקצב בנדיבות שעות ותקנים נוספים בתקופת החירום, הרשויות התקשו 243- עמד על כ2024 פברואר2023- לממשם. סך השעות הנוספות שהוקצו בחודשים אוקטובר מההקצאה). מבחינת 26%- אלף שעות נוספות (כ64-אלף, אולם בפועל, נוצלו בתקופה זו פחות מ מאלו שהוסיף המשרד עבור הרשויות הקולטות אויש בתקופת החירום האקוטי. 18% התקנים, רק ברשויות קולטות חזקות יחסית (דוגמת ירושלים) נעשה שימוש גם בתשתיות מקצועיות קיימות – למשל, הטמעת פסיכולוגיות התפתחותיות בתוך השירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח) כדי ליצור או 6- ככלל, ניתן לראות כי ברשויות שבהן הייתה יחידת גיל רך חזקה (לידה151.מענה ייעודי לגיל הרך ), זו מיפתה את הצרכים המיידיים של המשפחות המפונות ותכללה את הקשר בין שירותי 3-לידה ברשויות שבהן היו מרכזים לגיל הרך (מג"ר), אלו 152.הבריאות במלונות לבין מערכת החינוך בגיל הרך ) עבור הורים שחיפשו ייעוץ מהיר להתמודדות עם חרדות One Stop Shop( "פעלו כ"כתובת אחת ילדיהם, תוך עקיפת זמני ההמתנה הארוכים בקופות החולים. לעומתן, ברשויות ללא יחידת גיל רך או מג"ר ניכרו פערים במיפוי הבסיסי של הילדים וההורים, ביישוג וביכולת הפעלת המענים. הפערים ביכולות הרשויות, הן המפונות והן הקולטות, השפיעו רבות על היקף המענים ועל איכותם בתקופת החירום. זאת, כאשר הרשויות היו פעמים רבות הגורם המתכלל של השירותים השונים. הן אלו שתרגמו החלטות כלליות למענה פרקטי במישור המקומי, והן שהחזיקו את החיבור בין המענים השונים (חינוך, בריאות, רווחה) ובין המשפחה. היכולת הזו – או היעדרה – השפיעו ישירות על איכות ורציפות התמיכה בילדים. 149תפקיד הרשויות המקומיות בתקופת החירום 123 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 2. 1 5 2024 ,פויכטונגר 3. 15 2024 ,'; רבינוביץ2024 ,אליהו ואמשלום-; עזר2024 ,'; גורבט ואח2024 ,'ב; גל ואח2025 ,'אכתילאת ואח-ניג'ם 4. 15ב2025 ,; מעוז2025 ,; בידיים טובות2024 ,; משרד המשפטים2024 ,'גל ואח 5. 15 2024 ,'גורבט ואח ארגוני החברה האזרחית והפילנתרופיה היו מהגורמים הראשונים לפעול בשטח, להניע יוזמות, Early Starters לזהות צרכים ולתקצב פעולות עד להתארגנות המענה הממוסד. ארגונים כמו טיפול לפעוטות ולהורים במלונות שבהם המדינה טרם התארגנה, וסיפקו מענה -הקימו מרחבי חינוך מיידי בשבועות הראשונים. ארגון "מדברים ביחד" הוקם בשבועות הראשונים למלחמה כדי לתת מענה לחוסר האקוטי בצוותי טיפול פסיכולוגיים עם התמחות בגיל הרך, ופיתח פרוטוקול התערבות מהירה להורים ולילדים. עמותת גושן וארגונים נוספים הובילו הכשרות לצוותי רפואה וחינוך בגישה מודעת טראומה, ובכך חיזקו יכולות איתור ותגובה למצוקה רגשית במפגשים שגרתיים. יתרונם של גופים אלו נבע מניסיון קודם בעבודה באזורים מוכי אסון, שִאִפשר פעולה מהירה ומקצועית כבר בשלבים הראשונים של הלחימה, תוך גמישות ומהירות בהבנת הצרכים ובפיתוח מענים מתאימים. במקרים רבים, גורמי החברה האזרחית היו הסוכן שאפיין את הצרכים למענים השונים שהמדינה קידמה מאוחר יותר. במקביל, גורמי פילנתרופיה (קרן רש"י, יד הנדיב ועוד) לא רק מימנו את הפעילות, אלא גם ניטרו את תמונת הצרכים והמענים ואף פיתחו מענים ייחודים, כגון "מרחבי התפתחות" ניידים לאיתור עיכובים התפתחותיים ולהדרכת הורים בזמן אמת. עם זאת, העובדה שבשבועות הראשונים למלחמה נשען הטיפול במפונים במידה רבה על התגייסותם של מתנדבים וארגוני חברה אזרחית, יצרה כאוס בחלק מבתי המלון, ולעיתים חשפה את המפונים לטיפול לא מקצועי, לא רציף ולא מתועד, ואף למצבי סיכון ופגיעה. 153החברה האזרחית והפילנתרופיה פערים ואתגרים מרכזיים שהתגלעו 154בתקופת החירום . 6-3 ובין מערך גני הילדים בגילי3-0 ניכר פער משמעותי במסד הנתונים ובמיפוי הילדים ברשויות, בין מערך הקשה מאוד על מתן מענים מיידיים בתקופת החירום. כמו כן, היעדר מסד נתונים 3-0 היעדרם עבור גילי משרדי פגע ביכולת לעקוב אחר מצבו של ילד במעבר בין מתקני קליטה ויישובים.-אחוד וסנכרון מידע בין נחשף פער עמוק בין היכולת לספק מענים לצורך בטיפול רגשי בגיל הרך ולהדרכת הורים לילדים בגיל זה, לעומת מענים לגילי בית הספר. לפער זה גורמים רבים, וביניהם: מחסור באנשי מקצוע המתמחים בגיל הרך, היעדר פרוטוקולים למענים רגשיים מותאמי גיל ופערים בנוהלי העבודה והתקצוב. כך למשל, מדיניות נוהל חרדה של משרד הבריאות מאפשרת פנייה לטיפול מיידי במרכזי ולהוריהם, 6-0 חוסן ובמרפאות ייעודיות במימון המוסד לביטוח לאומי, אך היא אינה נגישה דיה לגילי בעיקר בשל היעדר אנשי מקצוע מתמחים וחוסר נגישות של מרחבי הטיפול. מחסור חריף ומתמשך בכוח אדם טרום המלחמה במקצועות החינוך, הטיפול, הרווחה והתפתחות הילד ביישובי הפריפריה ובצפון הותיר משפחות רבות ללא מענה מותאם, גם כאשר זוהו רגרסיות בזמן החירום, עם הגידול האינטנסיבי בצרכים, המחסור השפיע שבעתיים, ובפרט 155.חריפות במשפחות החיות בעוני. מסדי נתונים מענים רגשיים כוח אדם 124 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 6. 15 2024 ,בינט 7. 1 5 2024 ,אליהו ואמשלום-; עזר2024 ,'; שי ואח2025 ,ב; בידיים טובות2025 ,ב; מעוז2025 ,'אכתילאת ואח-ניג'ם יישובים שלא פונו רשמית, ובייחוד בחברה הערבית ובקו השני לעימות, נותרו ללא תקציבי חוסן והכשרות צוותים, מה שיצר "פינוי רגשי" ללא מעטפת הגנה מוסדית. כמו כן, תקציבים לא נוצלו בשל פער זה, הנובע, בין היתר, מקשיים ביצירת התקשרויות ומקושי לגייס כוח אדם מקצועי. מסגרות פרטיות קטנות לגיל הרך (שאינן בפיקוח) נותרו מחוץ לרגולציה ולתמיכה הממשלתית והרשותית. משכך, הן יצרו לקונה, כאשר איכות הטיפול בילדים הפגיעים ביותר הייתה תלויה ביוזמה אישית של הצוות החינוכי וההורים. המלחמה פגשה את החברה הערבית במצב של היעדר שירותים מספקים לילדים בגיל הרך, מהפעוטות שוהים ב"מסגרות סמל", 13% המתבטא בתחום החינוך במחסור במסגרות מפוקחות (רק בשאר היישובים) ובמחנכות בעלות השכלה וותק נמוכים יחסית. בתחומי התפתחות 38% לעומת הילד, הטיפול הרגשי והדרכת הורים, קיים מחסור באנשי מקצוע דוברי השפה הערבית. בעת המלחמה הועמקה המצוקה. היעדר תוכניות ייעודיות לחירום (מרכזי חוסן, מטפלים) המותאמות תרבותית ושפתית היקשה על הורים לפנות לקבלת שירותים בזמן אמת. היעדר המיגון הגביר חוויות של פוסט טראומה. ממצאי סקרים הצביעו על רמות גבוהות יותר של עקה אצל הורים בחברה הערבית. מעבר לכך, חסרים נתונים על רמות הדחק והעקות ביישובי הצפון הסמוכים לקו המלחמה שלא פונו, ועל השפעות המלחמה הממושכת על הגיל הרך בהם. תקצוב 156מסגרות פרטיות 157חברה ערבית 125 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 8. 15 2024 ,קראבאנוב וארם-; מעודד2024 ,'א; רבינוביץ2025 ,מעוז 9. 1 5 Loomis, 2018 0. 16 2024 ,משרד הבריאות וקרן רש"י 1. 1 6 ,; משרד המשפטים2024 ,'ב; גל ואח2025 ,'אכתילאת ואח-ניג'ם 2024 ,קראבאנוב וארם-; מעודד2024 ,'; שי ואח2024 ,'; זיו ואח2024 2. 1 6ב2025 ,א; מעוז2025 ,מעוז עם התארכות מצב החירום והפיכתו למציאות יומיומית, גדלים הסיכויים לחוויית ״טראומה מורכבת״ בחודשי המלחמה 159.– חשיפה חוזרת ונשנית לחוסר יציבות בתוך הקשרים המרכזיים של הילד הארוכים, השהות הממושכת במלונות ובמתקני קליטה, לעיתים בתנאי צפיפות וללא גבולות ברורים בין מרחב פרטי ובין ציבורי, יצרה אתגר מתמשך עבור ילדים והוריהם. בשלב זה, צורכיהם של ילדים קטנים התחדדו דווקא משום שהזמן חלף והמצוקה לא בהכרח פחתה. הספרּות והדיווחים בישראל מצביעים על כך שעקירה ממושכת והפרעה עמוקה לשגרות בסיסיות (שינה, אכילה, משחק, מסגרת) נקשרות לשיעורים גבוהים של נסיגות התפתחותיות: חזרה להרטבה, קשיי שינה, רגרסיה משפחות רבות תיארו תופעה שחזרה על 160.התנהגותית ולעיתים התפרצויות זעם או הסתגרות עצמה: הילד "מתפקד" ביום, במיוחד כשהסביבה מנסה לקיים מסגרת או פעילות, אך בשעות הערב – כשהדריכות מצטברת ואין לאן "לברוח" מהחדר – הקשיים מתפרצים. בתקופת הביניים, לא מעט ילדים החלו להראות קשיים שלא הופיעו מיד בתחילת המלחמה, שכן אז, בזמן ההלם הראשוני, הגוף והנפש טרם התפנו לעבד את החוויה. כאשר מציאות הדחק התמשכה, החלו תגובות של עומס כרוני. ילדים רבים הפגינו בשלב זה הסתגרות, ירידה ביוזמה חברתית ותלות מוגברת בהורה. בדומה לממצאים מתקופת הקורונה, דווח על ירידה ביכולת הריכוז ועל עלייה בהתנהגויות תוקפניות. עם זאת, בשונה משנות המשבר הבריאותי, המלחמה כללה גם איום ביטחוני מתמשך והיעדר אופק ברור, אשר העצימו את תחושת חוסר האונים המשפחתית. השפעות ישירות על ילדים תקופת הביניים: התגבשות שגרות חירום והיערכות לחזרה למפוני "עם כלביא")2025 אוקטובר-; יולי2025 פברואר- 2024 (פברואר תקופת הביניים מתאפיינת במעבר ממצב של חירום קיצוני לניהול "שגרת מלחמה" מתמשכת, תוך 2024 המשך הקושי באספקת המענים ופערים הולכים וגדלים בין אזורי הדרום והצפון. כך, בעוד שבמרץ החלה חזרה הדרגתית של תושבי העוטף ושדרות לבתיהם, תושבי הצפון המשיכו לחיות בחוסר ודאות קיצונית וללא צפי לחזרה. 158מאפייני תקופת הביניים , הורים שפונו והורים משרתי מילואים 2024 יולי-אף שחלה ירידה במדדי המצוקה בחודשים ינואר המשיכו לדווח על רמות גבוהות באופן משמעותי של דיכאון, חרדה וסטרס בקרב ילדיהם. המשך השהות בתנאי מלון, שבהם אין גבולות ברורים בין יום ולילה, בין הורות וזוגיות, בין עבודה ומנוחה, החמיר את הערעור בסמכות ההורית וביכולת לייצר לילד תחושת מוגנּות ("מקום מבטחים"). הצפיפות במלונות תרמה למתח יומיומי ולחיכוכים והפכה פעולות שגרתיות (השכבה, הרגעה, 162.ארוחה) לזירת מאבק מתישה 161התא המשפחתי ומערכות החינוך והטיפול 126 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 3. 16 2025 ,; רוזנפלד2024 ,אליהו ואמשלום-עזר המצוקה ההורית המתמשכת, ובפרט מצוקת האם, נמצאה כמנבא המרכזי והחזק ביותר לחומרת אצל הפעוט, שכן במצב כזה, הורים מתקשים לשמש "דמות מווסתת" בעודם PTSD-תסמיני ה אלף ילדים ובני נוער התמודדו עם היעדרות 300-חווים בעצמם עומס רגשי חריף. נוסף על כך, כ ממושכת של הורה בשל שירות מילואים, מצב שהגביר את רמות הסטרס והחרדה בתא המשפחתי. מערכות החינוך המאולתרות שהוקמו עבור המפונים התקשו לספק רציפות בשל הסתמכות על מתנדבים ועקב כך תחלופה גבוהה של צוותים, תופעה הפוגעת בבניית קשרים יציבים. במעני הרווחה שופרו אחוזי איוש המשרות, אך עדיין היו בחסר מול הצרכים המרובים. הניסיון לייצר שגרה ויציבות בתוך תקופת המלחמה המתמשכת נתקל אפוא בקשיים רבים. בתקופה זו, הן בגליל והן בנגב, זוהה הבדל בין ילדים שפונו מיישובים עם מעטפת קהילתית צפופה (למשל, קיבוצים ומושבים) לבין ילדים מיישובים עירוניים או חסרי עורף קהילתי. בקהילות קטנות, גם כשהחיים עברו למלון, לעיתים הקהילה עברה יחד: שכנים, צוותים חינוכיים חלקיים, רשת תמיכה בלתי פורמלית ומארג תמיכה מובנה. אצל ילדים, הקהילתיות התגלתה כעוגן המפחית תלישות. לעומת זאת, ילדים ממשפחות עירוניות וללא עורף קהילתי, ובפרט כאשר פוזרו בין מתקני קליטה שונים, חוו יותר ניתוק מחברים, היעדר רציפות חברתית וקושי לשמר זהות קהילתית, דבר שעלול להעמיק תחושות תלישות וחוסר שייכּות. דפוסי הפגיעה לפי אזור גיאוגרפי החלה חזרה מדורגת של תושבי חבל תקומה (יישובי העוטף) לבתיהם, תהליך 2024 מפברואר שהיה מורכב רגשית וחברתית. חלק מהקהילות נמצאו במצב של פיצול עמוק וחוסר הסכמה בנוגע לאפשרות החזרה – ובעוד חלק מהמשפחות סברו שהשיבה הביתה היא תנאי הכרחי לשיקום, אחרות חשו כי הסביבה עודנה לא בטוחה פיזית ורגשית עבור פעוטות. על פי נתוני משרד החינוך, מהתלמידים שפונו ביישובי הדרום חזרו לבתיהם.80% , מעל2024 עד לקראת סוף מרץ בהקשר הקהילתי, לעיתים קרובות הייתה הפגיעה עמוקה: הקהילה, שאמורה לשמש מקור תמיכה וחוסן, הפכה לעיתים למקור של מתח פנימי בשל הוויכוח על החזרה. הילדים חוו מציאות שבה "מעטפת ההגנה" הקהילתית נסדקה, ורשתות התמיכה החברתיות נחלשו. הם שבו לסביבה שבה "מקום המבטחים" האישי נחרב או השתנה, מה שהוביל לרגרסיות מתמשכות כגון חזרה להרטבת לילה ואובדן מיומנויות מוטוריות. , מציאות שיצרה חוויית חירום מתמשכת 2025 בניגוד לדרום, תושבי הצפון נותרו עקורים עד פברואר ללא אופק ברור של חזרה. עם זאת, רובם הגדול של המפונים עברו משהות במלונות לדיור בקהילה. , לקראת החזרה ליישובים, על התפלגות תלמידי הצפון המפונים, 2025 נתונים שנאספו בפברואר חיו בדיור זמני בקהילה. 81.5% מהם נשארו בבתי המלון, בעוד18.5% הראו כי 163הדרום – חבל תקומה: חזרה לקהילה פצועה הצפון – קו העימות: עקירה מתמשכת ושחיקה משפחתית 127 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 4. 16 2024 ,'; רבינוביץ2024 ,; משרד המשפטים2024 ,'; זיו ואח2024 ,'גל ואח 5. 16ב2025 ,מעוז תקופת הביניים התאפיינה במצב חירום שאינו עוד בשיאו, אך גם לא מתייצב לכדי שגרה. מערכות המדינה פעלו בסביבה של אי ודאות מתמשכת, תוך הסתמכות על כלי חירום קיימים מהשלבים הראשונים של הלחימה, לצד התאמות נקודתיות למציאות המשתנה. עם זאת, היעדר פרוטוקולים ייעודיים לגילי הותיר פערים משמעותיים במענה, והמערכת נאלצה לאלתר פתרונות "תוך כדי תנועה". במצב זה, 3-0 התחדדה התלות הגבוהה ברשויות המקומיות ובחברה האזרחית, הן בזיהוי הצרכים המתהווים והן בהפעלת מענים בפועל. ההיענות לצרכים בתקופה זו לא התמקדה בתהליכי שיקום סדורים, אלא בניסיון לבלום החרפה נוספת של הפגיעה ולשמר רציפות מינימלית של שירותים חיוניים. 164מעני המדינה בתקופת הביניים בחודשים שחלפו מאז מבצע "עם כלביא" נמצאו פתרונות דיור חלופיים לאלפי תושבים שבתיהם נפגעו מטילים, וכן פתרונות חינוכיים ורגשיים לילדים במשפחות אלו. אולם, היקף התמיכה אינו דומה לזו, הממשלתית והפילנתרופית, שניתנה ליישובי הגליל או הנגב. עשרות אלפי ילדים בגיל הרך היו חשופים לאיום פגיעות הטילים, וישנם דיווחים ברשויות על תופעות של דחק, פגיעה רגשית וקשיים רגשיים שונים. נכון למועד כתיבת הדברים, אין עדיין מיפוי מחקרי מהימן של היקפי התופעה וחומרתה, או של השפעת התקופה על הגיל הרך בערים שנפגעו. פדגוגית עבור ילדים שעדיין נותרו עקורים, בעיקר -משרד החינוך התמקד בשימור רציפות חינוכית בהמשך הפעלתם של מרכזי "יחד" בתוך מתקני הקליטה (ראו לעיל בפרק העוסק בתקופת החירום האקוטי). מרכזים אלו סיפקו סדר יום חינוכי ורגשי לפעוטות ולילדי גן, ושימשו עוגן של יציבות במציאות משתנה. במקביל, נקט המשרד התאמות נרחבות בתחום החינוך המיוחד, לרבות פתיחת מסגרות ייעודיות חדשות, הארכת זכאויות ומתן פתרונות שילוב וטכנולוגיה לילדים שנותקו מהמסגרות ומהאביזרים המוכרים להם. בתקופת הביניים, הדגש לא היה עוד רק בפתיחה מהירה של מסגרת, אלא גם בניסיון לספק מענה איכותי. זאת, באמצעות תקצוב שעות נוספות של הדרכה פדגוגית, מתן תמיכה לצוותים, הקצאת תקציבי גפ"ן ייעודיים לחבל תקומה ולרשויות תנופה, חיזוק המענים הרגשיים, הרחבת שעות השפ"ח ועוד. עם זאת, דוח המדענית הראשית במשרד החינוך מצביע על כך שהצוותים במסגרות החינוך שהוקמו במרכזי המפונים אופיינו בחוסר ידע וניסיון בעבודה עם הגיל הרך. במקרים רבים, הצוותים 165.לא קיבלו כל הדרכה פדגוגית ביחס למצב הילדים הערים שנפגעו מתקיפת טילים במהלך "עם כלביא": היקפי דחק רחבים משרד החינוך 128 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 6. 16 2025 ,משרד הבריאות 7. 1 6 2025 ,משרד הבריאות 8. 16 2024 ,גורבט 9. 16 2025 ,משרד הרווחה אלף 61-משרד הבריאות הרחיב את נגישות שירותי "טיפת חלב" במתכונת "ביקורי אורח" עם יותר מ כן 166.ביקורים, כדי שמשפחות יוכלו לקבל חיסונים, מעקב גדילה והדרכה גם בריחוק מיישוב המקור הופעלו יחידות התפתחותיות ניידות במוקדי פינוי מרוחקים, כדי לצמצם מצב שבו ילדים עם נסיגה והובטחה רציפות טיפולית קלינית 167,התפתחותית ממתינים חודשים ארוכים לאבחון או טיפול תוך תמיכה במודל "מרחבי ההתפתחות" במוקדי פינוי מרכזיים. מודל זה ִאִפשר איתור מוקדם של עיכובים התפתחותיים ומתן ייעוץ מקצועי להורים בסביבה נגישה ולא שיפוטית. לצד כל אלה, המשיכו להתקיים הכשרות "קו ראשון" לרופאי ורופאות ילדים לזיהוי מצוקות נפשיות, מתוך הבנה בהיבט הרגשי, נמשך תגבורם 168.שזוהי נקודת המגע השכיחה עם המשפחות הן בשגרה והן בחירום של מרכזי החוסן, שהוסיפו לספק עשרות אלפי התערבויות ממוקדות טראומה לילדים ולמשפחות (ראו נתונים לעיל בפרק על החירום האקוטי). . זו יועדה 2024 לתקציב₪ מיליון178.5-משרד הרווחה קיבל תוספת ייעודית לצורכי המלחמה של כ להמשך המענים שסיפק מעבר לתקופת החירום המיידית, לרבות כאלה הרלוונטיים לגיל הרך: המשך פינוי המסגרות החוץ ביתיות, מועדוניות במלונות, הגדלת שעות ותקנים במחלקות לשירותים הקים המשרד אגף ייעודי – אגף תקומה – לטיפול 2024 חברתיים ברשויות הקולטות ועוד. באפריל 169.במשפחות חטופים ששבו, בילדים שנותרו ללא הורים ובמשפחות נרצחים ממעגל שני ושלישי משרדים נוספים תרמו למענה הכולל בהקשרי הגיל הרך. כך, משרד המשפטים והמשרד לביטחון לאומי חיזקו מנגנוני הגנה משפטית על ילדים, הטמיעו הנחיות מוגנּות במלונות, חילקו תגי זיהוי והכשירו "שומרי סף" במתקני הקליטה; משרד הביטחון הפעיל תוכניות ליווי אישיות ליתומי מערכות הביטחון; משרד העלייה והקליטה סיפק מענים ייעודיים לעולים מפונים; ומערך הדיגיטל הלאומי משרדי, אשר שימשו כבסיס לניהול החירום.-הניח תשתיות מידע לתיאום בין משרד הבריאות משרד הרווחה והביטחון החברתי משרדים נוספים 129 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 0. 1 7 2024 ,'; גורבט ואח2024 ,א; בינט2025 ,ב; מעוז2025 ,'אכתילאת ואח-ניג'ם 1. 1 7 2024 ,'; רבינוביץ2024 ,אליהו ואמשלום-עזר 2. 1 7ב2025 ,א; מעוז2025 ,מעוז גם בתקופת הביניים ובשגרת המלחמה, הרשויות המקומיות המשיכו להוות ציר קריטי בחיבור שבין מדיניות הממשלה לבין המציאות בשטח. יחידות גיל הרך הרשותיות ומרכזי הגיל הרך, היכן שהיו קיימים, המשיכו לתכלל את פעילותן של מערכות החינוך, הבריאות והרווחה ולהוות תשתית ליישום בפועל של המענים הממשלתיים. הם שימשו ככתובת אחודה עבור הורים שחיפשו ייעוץ והכוונה מהירה תוך עקיפת זמני המתנה ארוכים במערכות הארציות, פעמים רבות באמצעות מיצוי של תקציבים מרחביים מתוכניות " לילדים ונוער בסיכון. בכך מילאו הרשויות תפקיד מפתח בשימור הנגישות לשירותים ובמניעת 360" .נשירה סמויה של ילדים מהמערכת בחלק מהרשויות החלשות יותר בתחום הגיל הרך, הוקמה בתקופה זו תשתית לתמיכה בו על ידי סיוע חיצוני, בין אם ממשלתי ובין אם של גופים פילנתרופיים וארגונים מקצועיים, מה שאפשר לצמצם את הפערים בין הרשויות. אך עדיין, יכולת ניהולית ומשאבים מקומיים השפיעו במידה רבה על השונּות במענה לילדים ולהורים. במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות הקולטות, שנדרשו לספק מענה למפונים והתקשו בתחילה התקנים 142 מתוך48%-לאייש את המשרות שהוקצו לשם כך, עלו עם הזמן שיעורי האיוש והתייצבו על כ תקנים 40 שנוספו. בשל הצורך בתגבור וקשיי האיוש של עובדים סוציאליים, תקצב משרד הרווחה גם .45%-לתומכי עו"ס, שנועדו לסייע בהפחתת העומס. שיעורי האיוש של הרשויות למשרה זו עמדו על כ ארגוני החברה האזרחית המשיכו בתקופה זו להפעיל מענים משלימים במקומות שבהם המערכת הציבורית התקשתה לספק מענה מיידי. בין היתר, סופקו מרחבי התפתחות, מענים ניידים, השלמה של מערך איתור, אבחון וטיפול התפתחותי, וכן מענים רגשיים נרחבים. במקביל, ארגונים וקרנות פילנתרופיות עם התמחות בגיל הרך החלו לבחון את המדיניות הנדרשת למעבר משיקום לצמיחה, ולפעול עם גורמי הממשלה בתכנון התשתיות להמשך התמיכה בילדים ובהוריהם. מרכיב מרכזי שקודם בתקופה זו היה הכשרות נרחבות לצוותי חינוך ובריאות בגישה מודעת טראומה, מה שחיזק את יכולת הזיהוי וההתערבות המוקדמת במפגשים השגרתיים עם ילדים והורים לאורך הזמן. ילד ובהשבת יכולתו של ההורה לתפקד כדמות -יוזמות קהילתיות רבות התמקדו בחיזוק הקשר הורה מווסתת. לשם כך, הופעלו קבוצות הורות והתערבויות קהילתיות המותאמות למציאות החירום. אחד הפערים המרכזיים שהחברה האזרחית הציפה לאורך תקופה זו היה המחסור במענים להורים – מה שהוביל להקמת מרכזי הדרכה ומענים מגוונים להורים בנגב ובגליל, אשר פותחו והורחבו 172.בתקופה זו ולאחריה תפקיד הרשויות המקומיות 170בתקופת הביניים החברה האזרחית והפילנתרופיה 171כגורם משלים 130 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 3. 1 7 אליהו-; עזר2025 ,; לוסיה טריצ'נר וארם2025 ,; בידיים טובות2024 ,'א; גל ואח2025 ,ב; מעוז2025 ,'אכתילאת ואח-ניג'ם ב2025 ,; מעוז2024 ,'; רבינוביץ2024 ,; משרד המשפטים2024 ,ואמשלום 4. 1 7 2025 ,מן לצד גיבוש מענים והתאמות מערכתיות, נחשפו פערים מבניים ומהותיים באופן שבו מערכת החירום האזרחית התמודדה עם צורכי הגיל הרך. פערים אלו לא נבעו מכשל נקודתי, כי אם משילוב של היקף פגיעה חסר תקדים, תשתיות חלקיות וגבולות אחריות לא ברורים בין הגורמים השונים. הפערים המרכזיים שהתגלעו במהלך 173תקופת הביניים משרדי, שנבע, בין היתר, מהיעדר תשתית -במישור המנהלי, התגלה פער משמעותי בתיאום הבין מידע אחודה בגיל הרך. מידע חינוכי, קליני ורגשי על הילדים לא ליווה את המשפחות במעבר ממתקני הקליטה בחזרה לקהילה, ולעיתים אף לא עבר בין הגורמים המטפלים בתוך אותו מרחב גיאוגרפי. כתוצאה מכך, ילדים רבים "נעלמו" מהמיפוי. ברמה האישית, הפיצול פגע ביכולת לקיים רצף טיפולי, והוביל לכך שהורים נדרשו לשוב ולתאר את מצוקות ילדיהם בכל תחנה טיפולית מחדש – מה שהעמיק את העומס הרגשי על המשפחות. ברמת המדיניּות, בהיעדר מידע, המשרדים התקשו לייצר תמונת מצב לאומית מדויקת. -הפער היסודי ביותר שהתחדד בתקופה זו היה הפער הכמותי והמהותי בין היקף המצוקה הפסיכו סוציאלית שנוצרה בעקבות המלחמה לבין זמינותם של מענים ייעודיים לגיל הרך. בעוד שהמלחמה יצרה צורך נרחב בהתמודדות עם הטראומה, העקירה והפגיעה בשגרה, מרבית המענים הראשוניים והמשאבים הציבוריים הופנו לקבוצות גיל אחרות, ובראשן בני נוער ומבוגרים. לא גובשו מענים רחבי היקף המסוגלים לשרת את עשרות אלפי התינוקות והפעוטות שנזקקו לליווי מתמשך. פער זה בלט במיוחד לנוכח הממצאים מהשטח, שהצביעו על שיעורים גבוהים של נסיגות התפתחותיות בקרב ילדים שחוו עקירה או שהות ממושכת במתקני קליטה, כמו חזרה להרטבה, קשיי ויסות והתנהגות רגרסיבית. תסמינים אלו דרשו התערבות מקצועית צמודה, אך לא אחת, נותרו ללא מענה מספק בשל המעבר למרחבים ארעיים והיעדר פרוטוקולים מוסדרים לגיל הרך בשעת חירום. לצד זאת, קופות החולים פעלו ברובן במתכונת תגובתית ולא פרואקטיבית, והותירו את יוזמת האיתור וההפניה לטיפול רפואי, התפתחותי ורגשי לאחריות ההורים. מצב זה החריף פערים חברתיים ופגע במיוחד במשפחות מוחלשות. פער מרכזי נוסף נגע למחסור החריף והמתמשך בכוח אדם מקצועי, בדגש על מקצועות הבריאות המלחמה 174.סוציאלי-ההתפתחותית (קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק) והמערך הפסיכו החריפה פערים קיימים, בעיקר בנגב ובצפון, שם הורים שזיהו החמרה במצב ילדיהם נתקלו בזמני המתנה ארוכים ובמחסור במטפלים זמינים בקהילה הקרובה – מצב שאינו עולה בקנה אחד עם צרכים הנוצרים במצב חירום מתמשך. גם במערכת הרווחה, המחלקות לשירותים חברתיים הגיעו לתקופה זו עם מצוקת כוח אדם, עם קושי של מחלקות היישובים המפונים לשוב לתפקוד סדיר, בצד עומס יתר על המחלקות ביישובים הקולטים. כל זאת, כאשר חרף התקציבים והתקנים שהוקצו לשם כך, המחלקות התקשו לאייש כוח אדם נוסף שיסייע בייצוב המצב בתקופת שגרת החירום. במערכת החינוך, צוותי החינוך והטיפול בקו ראשון – גננות, מטפלות ואנשי חינוך בגיל הרך – מצאו מסדי נתונים מענים לילדים בגיל הרך כוח אדם 131 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 5. 1 7 2020 ,צדוק וצור 6. 1 7 2025 ,שי 7. 1 7 2025 ,), שי (עורכת2024 ,'שי ואח התמשכות שגרת החירום העמיקה עוד יותר את הפערים בזכאות למענים ולמשאבים. ובעוד רשויות שפונו פורמלית המשיכו ליהנות ממעטפת תקציבית ומקצועית, יישובים רבים בקו השני לעימות, ובפרט בחברה הערבית בצפון, נותרו מחוץ למעגל הזכאות, אף שהמשיכו לסבול מירי טילים ומאיומים יומיומיים. פער משמעותי נוסף נגע למסגרות הפרטיות הקטנות לגיל הרך, ובפרט לאלו שבהן שוהים עד שבעה ילדים. עשרות אלפי פעוטות במסגרות הללו נותרו בתקופת הביניים ללא פיקוח ממשלתי, ללא ליווי מקצועי וללא גישה להדרכה או לתמיכה רגשית לצוותים. המטפלות נאלצו להתמודד עם תינוקות ופעוטות בתנאי חירום, לעיתים תוך איום ישיר, בלא שניתנו להן כלים מערכתיים ייעודיים לכך. בחברה הערבית המשיך לבלוט המחסור בדוברי שפה ממקצועות הטיפול ובהנחיות מותאמות תרבותית, מה שהותיר הורים רבים להתמודד לבדם עם חרדות ילדיהם ועם השלכות החירום, מחקר אורך של מרכז טאוב על מצבם 176.ללא מענה מוסדי נגיש ולעיתים אף ללא מיגון פיזי מספק של הורים לילדים בגיל הרך הראה כי ביחס לחברה היהודית, בחברה הערבית ניכר שיפור פחּות בתקופת הביניים. המחקר, שבחן תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס בקרב הורים יהודים וערבים דרך , גילה פערים עקביים ומשמעותיים: הורים ערבים דיווחו 2025 וינואר2024 סקר בשני מועדים, יולי בממוצע על רמות גבוהות יותר של תסמינים נפשיים. בשתי הקבוצות נרשמה ירידה בעוצמת התסמינים על פני חצי שנה, אך הפערים נותרו מובהקים סטטיסטית. החוקרים מעלים אפשרות שהפער קשור בתנאי החיים בחברה הערבית. כך, ריבוי מעשי הרצח, תנודות בתעסוקה ותחושות 177.של הדרה ואי ביטחון עשויים להסביר את המצוקה הנפשית הגדולה במיוחד בקרב הורים ערבים עצמם משמשים לעיתים כעוגן הרגשי היחיד עבור הילדים, תוך שהם עצמם חווים שחיקה גבוהה רבים מהם פעלו ללא הכשרה מספקת בחינוך מודע טראומה וללא ליווי רגשי 175.וטראומה משנית שיטתי מצד המערכת, מה שהגביל את יכולתם לשמש כגורם מווסת לאורך זמן. תקצוב מסגרות פרטיות חברה ערבית 132 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 8. 1 7א2025 ,; מעוזEltanamly, 2019;Barnett & Jung, 2021 ;א2025 ,'אכתילאת ואח-ניג'ם 9. 1 7 2020 ,וקנין מעבר משיקום לצמיחה, וצמצום נזקי הטראומה לטווח הארוך ביישובים שנפגעו במבצע "עם כלביא")2025 והלאה; ספטמבר2025 (מרץ 178מאפייני התקופה בגיל הרך תקופה זו מאופיינת בהתמודדות עם "טראומה כרונית", כשבזמן שיש כביכול חזרה לשגרה, עדיין נוכחת "טראומה סמויה". העיכובים ההתפתחותיים והפגיעות הרגשיות ממשיכות להיות נוכחות בקרב הילדים וההורים. גובר גם הצורך המתמשך בחיזוק החוסן של צוותי הקו הראשון, ובעיקר גננות ומטפלות שחוו שחיקה וטראומה משנית כבדה. עם החזרה ליישובי המקור לאחר הפסקת האש, מתעוררת סכנה של ״אפקט השהיה״ – הופעת קשיים רגשיים והתפתחותיים זמן רב לאחר החשיפה הראשונית. הספרות מדגישה כי שלב זה דורש בנייה מחודשת של יציבות, ולא רק חזרה למצב הקודם. השפעות העקה המצטברת עלולות להתבטא בפגיעה בתפקודים ניהוליים ובקשיים רגשיים מתמשכים. מחקרים ממלחמות קודמות מלמדים כי ללא השקעה מוקדמת במניעה ובאיתור עלולות להיגרם עלויות חברתיות וכלכליות 179.כבדות לשנים הורים נדרשים בשלב זה לבנות נרטיב משותף של התמודדות והחלמה, אך רבים מהם חווים משבר כלכלי ושחיקה רגשית המגבילים את יכולתם להשקיע בתהליכים ארוכי טווח. אנשי חינוך וטיפול ניצבים בפני עומס מצטבר וסכנה של נטישת המקצוע, במיוחד באזורים פריפריאליים. צורכי ילד), בבניית תחושת רציפות -האוכלוסיות בשלב זה מתמקדים בשיקום הקשר הדיאדי (הורה רפואיים בתוך הקהילה, כדי לגשר על פערים התפתחותיים שהצטברו -ויציבות ובמתן מענים פרא בתקופת העקירה. בפועל, בצד הצרכים המתמשכים, המענים הצטמצמו עקב ה"חזרה לשגרה" של כוח אדם מקצועי שהתגייס בעת החירום. בימים אלה מתמודדות המערכות עם פערים אדירים בנגישות לשירותי בריאות הנפש בגיל הרך, במיוחד בפריפריה ובחברה הערבית, שם המחסור בכוח אדם מקצועי מחריף את המצוקה. , 2025 בדרום, הדי המלחמה המשיכו ללוות את המשפחות שחזרו כביכול לשגרה עד אוקטובר והפגיעה הרגשית המשיכה להיות נוכחת, אם גם באופן סמוי. בקרב ילדי הצפון, תקופה זו מאופיינת סוציאליות ועם פגיעה בדימוי העצמי, אשר נוצרו בעת -בהתמודדות עם הירידה במיומנויות פסיכו העקירה ונמשכו גם עם החזרה הביתה. נפגעי "עם כלביא" למעשה טרם הגיעו לשלב זה, שכן הם עדיין בשלב שגרת החירום שלאחר הפינוי והרס הבתים. השפעות ישירות על ילדים התא המשפחתי ומערכות חינוך וטיפול השפעות בהקשר גיאוגרפי 133 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 0. 18 2024 ,; משרד המשפטים2024 ,א; פויכטונגר2025 ,; מעוז2024 ,'א; גורבט ואח2025 ,'אכתילאת ואח-ניג'ם 1. 1 8 2024 ,אליהו ואמשלום-; עזר2024 ,משרד המשפטים א2025 ,; משרד הרווחה2024 ,'גל ואח מתוך התוכניות שזוהו בסקירות הקיימות, נמצא כי: בנגב המערבי, המשרד מפעיל את "סל תקומה לחינוך" – מנגנון תקציבי גמיש המקצה משאבים טיפוליים ישירים בתוך מסגרות הגיל הרך.- ממנו למענים רגשיים30% לרשויות בדרום, ולפחות בצפון, משרד החינוך ומינהלת תנופה יצרו את "סל תנופה" במסגרת הגפ"ן – תוספת תקציב ממנה ייעודיים למענים רגשיים. יחד עם הג'וינט 30%-לרשויות המקומיות ולמסגרות החינוך, ש ושותפים נוספים, מקים המשרד בצפון מרכזי גיל רך נוספים, כדי לייצר תשתית מקצועית לרשויות החסרות אותה. כמו כן, מחוז צפון במשרד החינוך מוביל מיזם משותף עם ארגון 'שיתופים" להקמת מרכזי הורות, ובהם גם תמיכה ייעודית בגיל הרך. בערים שנפגעו במבצע "עם כלביא", ישנה הרחבה של המענים הרגשיים לגיל הרך במעורבּות ארגונים מקצועיים בתחום, ומוקצה סל מורחב של שעות שפ"ח. משרד החינוך רציפות וביטחון רגשי – הבטחת המשכיות של השירותים החינוכיים והטיפוליים במעברים בין מסגרות ובין מצבי חירום לשגרה, כדי למנוע החמרה בנזק ההתפתחותי לסוגיו. מניעה ואיתור מוקדם – הקמת מערכי איתור מניעתיים במסגרות החינוך, במערכת הבריאות בקהילה ובמענים בלתי פורמליים וקהילתיים. משרדית – חיזוק שיתוף הפעולה בין משרדי החינוך, הבריאות והרווחה -אינטגרטיביות בין ובינם לבין ארגונים מקצועיים והחברה האזרחית, ליצירת מענה מקיף וכתובת אחת הנגישה למשפחה. תמיכה במטפלים – הכרה בכך שחוסן הצוותים בקו הראשון (גננות ומטפלות) הוא תנאי הכרחי לשיקום הילדים. עיקרי המדיניות הממשלתית במעבר 180משיקום לצמיחה מעני המשרדים והרשויות בתקופת 181המעבר משיקום לצמיחה מהתוכניות שזוהו בסקירות הקיימות, נמצא כי המשרד תקצב את הרחבת המענים ברשויות חבל תקומה בגיל הרך, במסגרת תקציבי הבריאות בקהילה שהוקצו דרך קופות החולים. המשרד אף ממשיך לתמוך בפעילותם של "מרחבי ההתפתחות" המאוישים בצוות רב מקצועי (קלינאיות תקשורת, פיזיותרפיסטיות), אשר סיפקו איתור מוקדם והדרכה להורים בסביבה נגישה. כן בוחן המשרד כיצד לבסס תמיכה בהכשרות חוסן וקו ראשון שפותחו בדרום ובצפון ולמסדן באופן קבוע. עוד נבחנת הרחבה של "נוהל חרדה" המספק מענה טיפולי מיידי במרכזי חוסן, כך שיכלול טיפולים .6-0 מניעתיים גם לגילי-רגשיים משרד הבריאות 134 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 2. 18ב2025 ,א; מעוז2025 ,; מעוז2024 ,פויכטונגר , מתמקדות פעולות המשרד במעבר ממעני חירום לתהליכי החלמה, 2025 בתקופה שמאז פברואר שיקום וצמיחה קהילתיים ארוכי טווח, תוך התייחסות פרטנית לנפגעי המלחמה. במסגרת תקציבי למשך חמש שנים. ביישובי ₪ מיליון631-מינהלת תקומה, תוקצבה הפעילות בתחום הרווחה ב הצפון, נכון למועד כתיבת הדברים, אין עדיין תוכנית פעולה ייעודית ותקציב ברור. במיפוי שנערך " שפעלו בגליל ובנגב המערבי, אך צוין כי כמעט כולם 360" מענים של תוכנית51 , זוהו2025 ביולי הופעלו במתכונת השגרתית וללא התאמות ייעודיות למצב החירום. משרד הרווחה והביטחון החברתי קיים פער תהומי בין יכולותיהן של רשויות חזקות ובין אלו של חלשות, כמו גם בין יישובים שפונו לבין אלו שלא פונו פורמלית. כפי שתואר לעיל ביחס לתקופות החירום ושגרת החירום, רשויות חזקות ובעלות תשתית קיימת של יחידות גיל רך או מרכזים לגיל הרך ריכזו את המענים ואף הרחיבו את מיפוי הילדים והמעקב אחריהם, את היצע התוכניות להדרכת הורים ואת תוכניות הטיפול והאיתור. גם הרשויות המקומיות מחפשות הזדמנויות לבניית יכולות לטווח הארוך. כך למשל, אשכול הנגב המערבי, באמצעות מרכז "אדוות" לרווחה נפשית, פיתח (בתמיכה פילנתרופית) מודל למשיכת הון אנושי לאזור, והצליח מרפאות בעיסוק להכשרה והשמה ברשויות המקומיות הנפגעות. כיום פועל האשכול 20 להביא מעל להרחבת המודל למקצועות בריאות וטיפול נוספים. ברשויות רבות הורחבו באופן ניכר תשתיות קיימות כדי לספק מענה לצרכים המתרחבים. כך לדוגמה, אשכול בית הכרם שבגליל הפעיל טרם המלחמה את יחידת "שיבולים" – יחידה אזורית להתפתחות הילד, שהנגישה טיפולים לעשרה כפרים וערים השותפים באשכול. בזכות המענה הקיים התאפשר לפתח סל מענים רחב לרשויות אשר לא פונו אך נפגעו משמעותית מטראומת המלחמה, והמהלך נמשך לתוך תקופת השיקום. לעומת זאת, רשויות שבהן לא הייתה תשתית מקצועית לגיל הרך טרם המלחמה, לא הצליחו לפתח מענים לגיל זה ולהורים. בחלקן ממלאת החברה האזרחית את החוסר, ובחלקן חסרה עדיין תשתית של טיפול והדרכה. חשוב לציין כי בנגב ובגליל, כמו גם בחלק גדול מהערים שנפגעו ב"עם כלביא", אתגרי הגיל הרך נמצאים בעדיפות גבוהה ברשויות המקומיות. ישנן תוכניות מקיפות, ברמה המקומית והאזורית, לפיתוח וחיזוק של התשתיות בתחום, הרבה מעבר לקיים ולמה שהיה טרם המלחמה. זאת, בין היתר, כדי להבטיח את חזרתן של משפחות צעירות ולעודד הצטרפות של אחרות, בדגש על יישובי הצפון. 182המדיניות ברשויות המקומיות 135 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 3. 18 2024 ,ב; משרד המשפטים2025 ,א; מעוז2025 ,מעוז 4. 18 2024 ,'א; גל ואח2025 ,מעוז רוב תקציבי החוסן וההנחיות להתמחות מקצועית מכוונים לגיל בית הספר. קיים פער בתשתית המקצועית המתמחה בגיל הרך, הן במרכזי החוסן והן בשפ"ח. המענים הקיימים בתחום מתבססים ", הנתונות לבחירת הרשות והמכּוונות תקציבית למענה ממוקד לעשרות 360" ברובם על תוכניות ילדים, ולא למענה מערכתי רחב. אף ישנו חוסר בפסיכולוגים ובצוותי מקצועות הבריאות עם התמחות בגיל הרך. יש חוסר במרכזי הורים, ואין תשתית תקציבית קבועה להדרכת הורים הנדרשת במיוחד באזורים הנפגעים. קיים חוסר גם בהכשרה ובהדרכה מודעת טראומה של צוותי החינוך והטיפול השונים, ובפרט בערים שנפגעו בזמן "עם כלביא" וברשויות שנפגעו במלחמה אך לא פונו. ככלל, השירותים המיועדים לגיל הרך סובלים ממחסור בכוח אדם. במסגרות החינוך והטיפול, המחסור נוכח גם באלו החזקות יחסית, דוגמת המסגרות שבקיבוצים. לעיתים, מתרחש מעבר של נשות מקצוע מיישובים קטנים ומרוחקים ליישובים מרכזיים יותר – תופעה שמעצימה את המחסור ביישובים פריפריאליים. במקצועות הבריאות והטיפול הרגשי, המחסור בנשות ואנשי מקצוע כנגד הביקוש הרב מגדילים משמעותית את זמני ההמתנה, מה שמחריף את הפגיעה ההתפתחותית. המחסור החמור בעובדות סוציאליות במחלקות לשירותים חברתיים מקשה על איתור ומתן מענה מהיר ומדויק לצורכיהם של פעוטות במצבי סיכון. תשתיות מקצועיות בתחומי חוסן ומענים רגשיים כוח אדם בתקופה הזו, הפילנתרופיה והחברה האזרחית ממקדות את מאמציהן בבניית תשתיות מקצועיות ובקידום מודלים שישפיעו בהמשך על המדיניות העירונית והממשלתית. ארגונים כמו ברנקו וייס, קרן , אשר פעלו בעת החירום בבתי המלון, עוברים להפעלת תוכניות Early Starters-רש"י, יעדים לצפון ו טיפול, וכן לבניית תשתית מקצועית ברשויות המקומיות. -הכשרה לטובת בניית יכולות של צוותי חינוך במרכזי החוסן בצפון פועלים ארגונים כמו "משאבים" ו"מדברים ביחד" – ארגון שפעל בחירום במלונות בשגרה, בתמיכה פילנתרופית אך מתוך כוונה להפוך 6-0 המפונים – להטמעת מענה טיפולי גם לגילי זאת לרכיב בנוהל הציבורי. בהתאם לנוהל שפותח במינהלות תקומה ותנופה לחיזוק מקצועי עבור הגיל הרך, בברנקו וייס מיישמים טיפול, לרבות הרחבה משמעותית של שעות ההדרכה -במספר רשויות מודל הוליסטי לשיפור איכות החינוך והאיתור ההתפתחותי ובניית ניהול מבוסס נתונים ברשות. כמו כן, וכפי שתואר לעיל, ב"שיתופים" ממצים את ההשקעה הפילנתרופית דרך מיזם משותף עם משרד החינוך, לבניית תשתית להדרכת הורים בצפון. רשויות שנפגעו בעת מבצע "עם כלביא" מפתחות מענים רגשיים להורים ולילדים באמצעות תמיכה פילנתרופית, וחלקן ממנפות את ההשקעה לבניית יכולות עירוניות בתחום לטווח הארוך. כן תומכת הפילנתרופיה בבניית היכולות המקצועיות של שדה הגיל הרך באמצעות מחקרים, יצירת רשתות מקצועיות בנגב ובגליל והכשרות שונות. רוב הפערים שזוהו במענה לגיל הרך היו קיימים גם לפני המלחמה, אך התרחבו משמעותית בשל הצורך שהכפיל ואף שילש עצמו בעת החירום ושגרת החירום. להלן אתגרים ופערים המשפיעים בשלב זה הן על יכולת צמצום הנזק שהצטבר והן על ההיערכות לתקופת חירום נוספת בעתיד: 183פילנתרופיה וחברה אזרחית 184פערים מרכזיים במעבר משיקום לצמיחה 136 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 5. 18ב2025 ,מעוז כפי שכבר צוין, יכולת המיפוי ומתן המענה, בחירום ובשגרה, היא חלקית למדי בשל היעדר תשתית . הקושי לשתף נתונים בין מערכות חברתיות שונות 3-0 בסיסית של ניטור ומיפוי, ובפרט בגיל בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה מקשה על יצירת רצף טיפולי גם בחזרה ממצב החירום לשגרה. היעדר רגולציה ופיקוח על מסגרות פרטיות קטנות מותיר עשרות אלפי פעוטות ללא כל הגנה או ליווי רגשי גם בתקופה זו של שיקום, היערכות לצמיחה וכן היערכות לחירום עתידי. יכולות השיקום והצמיחה, כמו גם ההיערכות לחירום הבא, תלויות במצבה של הרשות המקומית. ) ובין רשויות שטרם פיתחו 6-הפער בין רשויות עם תשתית מקצועית (מג"ר, מחלקת חינוך לידה יכולות כאלו, מתבטא באיכות ובהיקף המענים שהילדים וההורים מקבלים באזורים שנפגעו. בפרט נכון הדבר ברשויות שנפגעו במלחמה בלא שפונו, אשר אינן מצויות במנדט של מינהלות תקומה או 185.תנופה. אלו זוכות לּפחות משאבים ממשלתיים וקשב פילנתרופי מסדי נתונים פיקוח ורגולציה פערים בין רשויות מקומיות 137 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 67 תרשים מודל למדיניות הגיל הרך בחירום בראי הגישה האקולוגית הפערים המרובים, אשר זוהו בסקירת מסמכי המדיניּות והמחקרים השונים, מעלים המלצות מדיניּות מרובות לקידום איכות המענים לילדים בגיל הרך ולהוריהם. זאת, הן לשם שיקום וצמצום הפגיעה שהתרחשה בעת המלחמה, והן ליצירת בסיס מיטבי לתפקוד בעת משבר וחירום עתידיים. להלן עיקרי ההמלצות, בחלוקה על פי מודל אקולוגי המשפיע על מצב הילד ולפי התחומים שאימצה המועצה לגיל הרך: א. הורים ומשפחה, ב. קהילה ורשות מקומית, ג. מסגרות חינוך וטיפול. כן הוכנסו המלצות הקשורות בתשתית הממשלתית. העקרונות המקצועיים העולים ממגוון המקורות שנסקרו והעומדים בבסיס ההמלצות ברובן, הם: ברמת הפרט והמשפחה – א. גישה מודעת טראומה להתפתחות ילדים ולצורכי ילדים והורים בחירום ובשיקום; ב. התפישה שלפיה הורים וילדים הם יחידה דיאדית בגיל הרך. ברמת המערכת – א. מרכזיּות הרשות המקומית והצורך להציבה כגוף המרכזי שמתכלל את טיפול כמרכזיות להתמודדות עם -המענים לילדים ולמשפחותיהם; ב. דגש על מסגרות חינוך חירום בגיל הרך; ג. טיוב המערכות בשגרה כתנאי לתפקוד מיטבי בחירום. המודל המוצע למדיניות הגיל הרך בחירום מבוסס על תפישה אקולוגית המוצגת בתרשים הבא: ריכוז המלצות ממשלה מעטפה ישירה לילד ולמשפחה ילדים בגיל הרך והוריהם למשפחות, לרשויות ולשירותים המשאבים והמענים הנדרשים בחירום ובשיקום למשפחות מענים רציפים ואיכותיים בתקופת השיקום ובחירום עתידי שימור החוסן, צמצום פוסט טראומה ומניעת פגיעה בהתפתחות הממשלה מתכללת, מתקצבת, מאסדרת ומפקחת לשם הבטחת המענים והמשאבים הנדרשים הן ישירות למשפחות והן למערכות המעטפת תוצאות מצופות פעולות רשות מקומית מתכללת ומארגנת את כלל המענים והמידע לתושבים פילנתרופיה ומתנדבים משתלבים באופן מבוקר ומאורגן לחיזוק השירותים שירותי חינוך, רווחה ובריאות נותנים מענה רציף ואיכותי קבלת מענים המאפשרים שמירה על תפקוד, ויסות רגשי, הפחתת חוסר וודאות והגברת תחושת בטחון 138 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה ההמלצות מסודרות סביב הציר של צורכי הילד והמשפחה. עבור כל צורך שזוהה, מוצעות פעולות מומלצות של המעטפת (הרשות המקומית, שירותי חינוך, בריאות ורווחה) ושל משרדי הממשלה להבטחת המענה. כך נבנה רצף לוגי המדגים כיצד ניתן לספק את צורכיהם של ילדים בגיל הרך ושל הוריהם בתקופת השיקום מהמלחמה ובחירום עתידי, תוך מתן המלצות ממוקדות לגופים שונים במערכת האקולוגית. לאחר מכן, מוצגים צרכים מערכתיים של גופי המעטפת ושל הממשלה, ובצידם המלצות לפעולות כמענה להם. יצוין כי מתוך כלל המחקרים ומסמכי המדיניות עלו חמישה היבטים מרכזיים של צורכי ילדים בגיל הרך והוריהם, המאפשרים להם לשפר תפקוד וויסות רגשי, להפחית חוסר ודאות ולחוש יותר ביטחון: א. מעטפת טיפול; ד. מעני התפתחות ובריאות גופנית -רציפה ואיכותית; ב. היערכות לפינוי מותאם בחירום; ג. מעני חינוך ונפשית; ה. מעני רווחה וקהילה. מענים אלה מוצגים כאן בתמציתיות, ובהרחבה בנספח. מעטפת רציפה ואיכותית לילדים בגיל הרך ולהוריהם הצורך: שיפור המענה לילדים באמצעות תיאום ורציפות בין השירותים המלצות ברמת הרשות המקומית הבניה ארגונית – מבנה ארגוני ופרקטיקות לתכלול ולהובלה של השירותים השונים לגיל הרך ושל השיח ביניהם ברשות – מרכז ), שולחן גיל רך רשותי וכדומה.6-לגיל הרך, מינהלת גיל רך (לידה ניהול מבוסס נתונים – הקמת בסיס נתונים ואיסוף מידע משותף ברמה רשותית/אזורית. היערכות לחירום – בניית תוכניות מפורטות להתנהלות ולהעברת מידע בחירום ביחס לגיל הרך. המלצות ברמת הממשלה הגדרת הרשות המקומית כמתכללת ואחראית לגיל הרך – . תקצוב הרשויות 6-הגדרת הסמכות בחירום ובשיקום לגילי לידה המקומיות לבניית מסד הנתונים והידע. חיוב היערכות לחירום בגיל הרך – בתחומי החינוך והרווחה – פיתוח ידע והטמעתו ביחס להיערכות רשויות מקומיות ושירותים . הכשרות סדירות למינהלות גיל רך 6-שונים לחירום בגילי לידה ברשויות בתחום. פיתוח שירותים – פיתוח, התאמה והטמעה של תוכניות לשיקום ילדים בגיל הרך והוריהם. היבטי אסדרה – הקלות רגולטוריות בשיתוף מידע, קריטריונים לזכאויות ותמיכות בתקופת החירום – לרבות הסרת חסם משפטי להעברת מידע בין ממשלה ובין רשויות. 139 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה הצורך: מענים להורים כדי שיוכלו להוות "חומת מגן" לילדיהם הרכים הצורך: נגישות ההורים ואנשי החינוך והטיפול למידע, זכויות ושירותים המלצות ברמת הרשות המקומית מיפוי צרכים ופיתוח מערך של מענים להורים, כחלק מפיתוח מעני הגיל הרך ברשות. שיתוף הורים במיפוי ובעיצוב השירותים בשיקום ובהיערכות לחירום. המלצות ברמת הממשלה הטמעת מענים להורים בכלל נוהלי ההיערכות למצבי חירום במשרדי הבריאות, החינוך והרווחה. תקצוב קבוע לתשתית רשותית להדרכה וליווי הורים במערך החינוך ובמערך הקהילה. המלצות ברמת הרשות המקומית פיתוח שירותים – שילוב מיצוי זכויות פרואקטיבי לגיל הרך במענים העירוניים – מרכז הגיל הרך, מחלקת הגיל הרך, טיפות החלב וכיו"ב. הנגשה – הנגשת מידע אקטיבית באמצעי תקשורת שונים עם התושבים באופן שוטף; התאמה תרבותית ושפתית של המידע המועבר לקהלים ייחודיים ברשות; הקמת פלטפורמה נגישה המרכזת את כלל המידע, ערוך להפצה, כחלק מנוהלי החירום. המלצות ברמת הממשלה הנגשה – פלטפורמה ממשלתית נגישה המרכזת את כלל המידע לאזרחים ולרשויות המקומיות; הנגשת מידע אקטיבית באמצעי תקשורת עם האזרחים. 140 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה הצורך: מענה בגישה מודעת טראומה בכלל המערכות העוטפות את הילד והמשפחה המלצות ברמת הרשות המקומית הכשרה והדרכה – הכשרות קו ראשון בגישה מודעת טראומה לכלל עובדי הרשות; שגרות הדרכה לעובדות.ים בשירותי החינוך, הרווחה והבריאות. ליווי מתכלל – הבניית מענה של דמות מתכללת למשפחות במצבי סיכון וטראומה אקוטית; מנגנון איתור והפניה למשפחות הזקוקות לליווי צמוד עם התמחות בגיל הרך במערך הרווחה. המלצות ברמת הממשלה פיתוח מקצועי – כתיבת ידע מקצועי; הטמעת גישה מודעת טראומה במערך ההכשרות המקצועיות וההסמכה למקצועות שונים; תקצוב הכשרות ומערך הדרכה. פיתוח שירותים – תקצוב מענה ליווי במסגרת תקציבי חירום. הצורך: סיוע חומרי במצבי משבר ובייחוד במשבר אקוטי ובפינוי פתע המלצות ברמת הרשות המקומית היערכות – תכנון פעולות לאספקת מזון וצרכים אחרים בחירום, לרבות תכנון האופן שבו תנוהל חלוקת משאבים פילנתרופיים למשפחות כחלק מתכנון החירום. המלצות ברמת הממשלה תמיכה ישירה – קביעת מדיניות מענקים למשפחות. היערכות – תכנון דרכי העבודה לחלוקת מענים ומשאבים פילנתרופיים לרשויות השונות בחירום. 141 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה היערכות לפינוי מותאם גיל רך בחירום טיפול מותאמים לשיקום ולחירום-מעני חינוך הצורך: פינוי המאפשר אורח חיים שגרתי ככל שניתן ואספקת מענים רציפה טיפול בגיל הרך בחירום-הצורך: רציפות בהפעלת מעני חינוך המלצות ברמת הרשות המקומית היערכות לפינוי – תכנון אופן התפקוד של מעני הגיל הרך מרחוק במקרה של פינוי, או עבודה מסונכרנת עם רשויות קולטות. היערכות לקליטה – תכנון אופן מתן השירותים למשפחות מפונות הנקלטות ברשות, לרבות היערכות להרחבה אד הוק של שירותים במרחבי הפינוי. המלצות ברמת הממשלה היערכות – תוכנית לאומית לפינוי המתייחסת לצורכי הגיל הרך: מעבר מהיר ככל הניתן לפתרונות דיור המאפשרים חיים שגרתיים; טיפול, בריאות ורווחה.-רציפות באספקת שירותי חינוך אסדרה – היערכות רגולטורית ותקציבית לגיוס כוח אדם ולפתיחת שירותים אד הוק ברשויות קולטות. מאגר "מילואים חברתי" – מהלך חדשני לאבטחת כוח אדם לשירותים בפינוי. המלצות ברמת הרשות המקומית היערכות – הכנת תוכניות מפורטות ברמת הרשות להפעלה מלאה ומהירה של מסגרות החינוך והטיפול לגיל הרך בתרחישי חירום שונים, לרבות בהיבטי מיגון, גיוס כוח אדם אד הוק והפעלת מתנדבים. המלצות ברמת הממשלה אסדרה – הגדרת משרד החינוך כמשרד המתכלל. מנגנוני פיקוח – הרחבת תפקיד הפיקוח לכלל המסגרות בגילי , הגדלת מספר המפקחות על מסגרות לגיל הרך והגדרת 3-0 .תפקידן באופן שיאפשר ליווי משמעותי למסגרות 142 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה הצורך: דמות מחנכת קבועה ומקצועית בשיקום ובחירום הצורך: מענה חינוכי המקדם שיקום לאחר טראומה המלצות ברמת הרשות המקומית ומסגרות טיפול-חינוך כוח אדם – שיפור בתנאי השכר, בתמריצים ובמסלולי ההתפתחות מטפלות. -המקצועית והקידום של מחנכות תנאי עבודה – שיפור יחסי תקינה וצפיפות במסגרות לגיל הרך. מניעת שחיקה – באמצעות הדרכה מתמשכת ותקני ניהול תומך. המלצות ברמת הממשלה אסדרה – תקצוב, תקינה ורגולציה שיתמכו בגיוס, בשימור ובהתמקצעות של כוח האדם במסגרות לגיל הרך. מוכוונות תוצאות ונתונים – איסוף נתונים מתמשך על תחלופת כוח אדם, הצבת יעדים מדידים והערכת צעדי מדיניות ביחס להגעה ליעדים. המלצות ברמת הרשות המקומית ומסגרות טיפול-חינוך הבניית סביבה פיזית מודעת טראומה במסגרות. Impact-Oriented( "אימוץ גישת "למידה מוכוונת השפעה ).Learning טיפול שונות-פלטפורמות המאפשרות רצף בין מסגרות חינוך הנוגעות בילד. המלצות ברמת הממשלה פיתוח מקצועי – כתיבת תדריכים וידע מקצועי; הטמעה באמצעות פיקוח ומערך הכשרות. 143 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה מעני התפתחות ובריאות גופנית ונפשית המותאמים לשיקום ולחירום הצורך: איתור מוקדם והפניה למענה לפני הידרדרות הצורך: הרחבת הנגישות למענים רגשיים והתפתחות בשיקום ובחירום המלצות ברמת הרשות המקומית ושירותי טיפול, רווחה -חינוך ובריאות הטמעת גישה – העלאת מודעּות ויישום כלים לאיתור מוקדם ופרואקטיבי במסגרות חינוך, בריאות ורווחה. מיסוד מרחבי התפתחות קהילתיים במשחקיות או בתחנות "טיפת חלב" לאיתור מוקדם של בעיות התפתחות והפניה למענה. המלצות ברמת הממשלה תקצוב ייעודי להקמת מרחבי התפתחות קהילתיים. פיתוח מקצועי – פיתוח והטמעה של כלים ופרוטוקולים לאיתור מוקדם ב"טיפות חלב" ובקופות החולים. אסדרה – הצבת יעדים לאיתור מוקדם ומעקב ביצוע מול קופות החולים ו"טיפות חלב". המלצות ברמת הרשות המקומית ושירותי הבריאות והרווחה הנגשת נוהל חרדה – הרחבת מעני הנוהל למסגרות כמו "טיפות חלב" ומרכזי הגיל הרך. הנגשה לאוכלוסיות ייחודיות – הרחבת מענים מותאמי שפה ותרבות בדגש על החברה הערבית, החרדית וקהילת יוצאי אתיופיה. פיתוח שירותים – שילוב הדרכת הורים במודל של ליווי צמוד בבית או במרחב המשפחתי כולל הדגמה; הכשרת כלל העובדים למתן מענה ראשוני להורים במצבי חרדה וטראומה. המלצות ברמת הממשלה הנגשת נוהל חרדה – פיתוח פרוטוקול טיפול לגיל הרך ולהורים לילדים בגיל זה במסגרת הנוהל; הצבת יעדים למעני נוהל חרדה ולהוריהם.6-0 לאוכלוסיית הילדים בגילי הנגשת מענים במרחב המשפחתי – פיתוח תורה מקצועית להדרכת הורים במרחב המשפחתי; תקצוב ותקינה המותאמים לשירותים של ליווי והדרכה במרחב המשפחתי בהתאמה תרבותית ושפתית. כוח אדם – הצבת יעדים לגיוס ולהכשרת כוח אדם באוכלוסיות הייחודיות ומעקב יישום. 144 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה הצורך: שיקום בעיות תזונה ובריאות שנוצרו בתקופת החירום המלצות ברמת הרשות המקומית ושירותי הבריאות והרווחה פיתוח שירותים – שילוב דיאטניות התפתחותיות במעני ההתפתחות לגיל הרך. המלצות ברמת הממשלה תקצוב – מענה ייעודי לשיקום בעיות תזונה. מעני רווחה וקהילה מותאמים לשיקום ולחירום הצורך: רציפות מענה רווחתי למשפחות עם ילדים בגיל הרך, בדגש על אוכלוסיות פגיעות המלצות ברמת הרשות המקומית ושירותי הרווחה היערכות – הכנת תוכניות מפורטות להפעלת מעני המחלקה לשירותים חברתיים בתרחישי חירום שונים, לרבות היבטי מיגון, גיוס כוח אדם אד הוק והפעלת מתנדבים. אוכלוסיות פגיעות – מיפוי ותשומת לב מיוחדת למצבן של אוכלוסיות פגיעות – בעלי מוגבלויות, משפחות בעוני ומשפחות שחוו משברים קודמים, ותכנון מענה רציף עבורן בחירום (לרבות פינוי) ובשיקום. כוח אדם – מאמץ לגיוס תקני עובדות סוציאליות ושימורן באמצעות ניהול עומסים, הדרכה מתמשכת וניהול תומך. המלצות ברמת הממשלה אסדרה – תקצוב, תקינה ורגולציה שיתמכו בגיוס, בשימור ובהתמקצעות כוח אדם במחלקות לשירותים חברתיים. מוכוונות תוצאות ונתונים – איסוף נתונים מתמשך על תחלופת כוח אדם, הצבת יעדים מדידים והערכת צעדי מדיניות ביחס להגעה ליעדים. 145 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה הצורך: מענים איכותיים לשיקום משפחות שנפגעו במלחמה הצורך: חיבור לרשתות חברתיות בקהילה ככלי לשיקום והכנה לחירום המלצות ברמת הרשות המקומית ושירותי הרווחה פיתוח שירותים – יישום תוכניות ייעודיות והתאמת תוכניות קיימות למשפחות שנפגעו בתקופת המלחמה. דורית ופרוטוקולים -מענים להורים ולילדים – עבודה לאור תפישה דו להתערבות מול ילדים והורים במחלקות לשירותים חברתיים. המלצות ברמת הממשלה פיתוח מקצועי – כתיבת תורה מקצועית והכשרת עובדים לשיקום דורית.-בתפישה דו פיתוח שירותים – פיתוח תוכניות ייעודיות והתאמות לתוכניות קיימות לעיסוק בשיקום. המלצות ברמת הרשות המקומית ושירותי הרווחה הבניה ארגונית – הקמה/חיזוק היחידה הקהילתית במחלקה לשירותים חברתיים ושיתופה בשולחן הגיל הרך לאיתור צרכים ולהבניית מענים. פיתוח שירותים – השקעה בבניית רשתות תמיכה קהילתיות (למשל: קבוצות אימהות, יוזמות שכונתיות, קבוצות פעילים), בדגש על תוכניות לחיזוק קהילתי של הורים לילדים בגיל הרך. המלצות ברמת הממשלה פיתוח מקצועי – פיתוח והטמעה של תורה מקצועית לבינוי קהילה, תוך הצטלבות בין הגיל הרך ובין שיקום וחירום. תקצוב – תוכניות ומענים בתחום הקהילתי להורים ולילדים בגיל הרך. 146 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה המלצות לממשלה בתפקידה כמתכללת בסעיף זה יוצגו בקצרה המלצות שעלו במקורות לפעילותה המתכללת של הממשלה, כגוף אחוד האחראי על פעולה מסונכרנת של כלל המשרדים, הרשויות והארגונים החוץ ממשלתיים בתקופת החירום והשיקום. עיקר ההמלצות נוגע לאופן שבו יכולה הממשלה לייצר מנגנונים קבועים שיאפשרו לכלל הגופים לפעול בצורה מיטבית בחירום, לאור הכנה ואימון בשגרה. הציר ההמלצות המלצות ברמת הרשות המקומית ושירותי הרווחה הגדרת הרשות כגוף המתכלל לגיל הרך. ביזור סמכויות לרשויות. תקצוב דיפרנציאלי. ליווי מקצועי לרשויות והכשרת בעלי תפקידים ניהוליים בתחום הגיל הרך. מדיניות לאומית מקיפה לחירום וטראומה בגיל הרך פיתוח והטמעה של תורה מקצועית לחירום וטראומה בגיל הרך, לרבות כתיבת תדריכי פעולה. הכנת תוכניות היערכות לאומיות לפינוי אוכלוסיית משפחות עם ילדים בגיל הרך. היערכות לתקצוב גמיש לצורכי משרדים ורשויות בחירום ולהקלות רגולטוריות ברכש הממשלתי והרשותי בחירום. פיתוח והתאמה של תוכניות ושירותים לתקופת השיקום, ומעקב חוצה ממשלה אחר היישום בשטח. מנגנוני תיאום וחיבורים בין משרדיים משרדי קבוע עם נציגות מוסמכת מכל משרד (חינוך, -שולחן בין בריאות ורווחה) לשם הסרת חסמים וקידום שיתופי פעולה בין המשרדים, בשגרה ובחירום. חיזוק מנגנונים קיימים כפלטפורמות לתיאום ולחיבור בין משרדים ביחס לצורכי הגיל הרך. הקמת צוותי משימה ייעודיים לחירום. מודל העבודה שיושם במלחמה נמצא כיעיל ומומלץ לשימור. מסד נתונים לאומי וסנכרון מידע הקמת מסד נתונים אחיד ומתעדכן. הסדרה של העברת המידע בעת חירום. הסדרה משפטית של מדיניות סודיות המידע והסכמה מדעת לשיתוף מידע בין מערכות שונות. תיאום ומיסוד שותפויות בין מגזריות הקמת מנגנון ממשלתי לתיאום פעולות, ותמיכה בארגוני חברה אזרחית במודל "השולחן העגול הרב מגזרי". מיסוד יוזמות פילנתרופיות מוצלחות והטמעתן בתשתיות הקבע, כדי להבטיח את קיומן לטווח ארוך. 147 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה פירוט וביסוס להמלצות נספח פתיח נספחים 147 ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות להלן הבהרות והרחבות לכל אחת מההמלצות המוצגות בקצרה בפרק ג, העוסק בהשפעות המלחמה על הגיל הרך. הפירוט מוצג על פי הרמה שאליה מתייחסת ההמלצה. תחילה מופיעים הסברים לצורכי הילדים וההורים כפי שמופו, ולאחריהם ההמלצות עצמן, המתייחסות לרשות המקומית כגוף מתכלל. החלוקה היא על פי תחומים – חינוך, רווחה ובריאות – ובהתייחס לרשות, לשירותים ולמשרדי הממשלה הרלוונטיים. לבסוף מרוכזות ההמלצות לפעילות מתכללת של הממשלה. 148 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 6. 18 משרד2024 ,'; גל ואחFeldman & Vengrober, 2011 ;א2025 ,'אכתילאת ואח-ב; ניג'ם2025 ,א; מעוז2025 ,מעוז 2024 ,'; רבינוביץ2025 ,; בידיים טובות2024 ,המשפטים 7. 1 8 Wolmer et al., 2011 8. 18 2025 ,מבקר המדינה מעטפת רציפה ואיכותית לילדים 186בגיל הרך ולהוריהם צורכי ילדים בגיל הרך והוריהם הצורך במתן מענים מתאימים ורציפים לילדים בגיל הרך בתקופות של חירום ושיקום זוכה לתמיכה רחבה ועקבית במקורות. מודגש כי רציפות היא מרכיב קריטי במניעת טראומה, וכי פגיעה ברצף השירותים וברצף הדמויות המוכרות עלולה להוביל לנזק התפתחותי ארוך טווח. כפי שראינו, מצבם הרגשי של ההורים הוא המנבא המשמעותי ביותר למצבם של ילדים בגיל הרך. לכן, יש חשיבות להתערבות ישירה מול הורים החווים טראומה, וזאת לא רק בשם הצורך בשיפור תפקודם ההורי, אלא גם בהתייחסות למצבם הרגשי והאישי. יש חשיבות להיבטים רגשיים, אך לא הורה 187.פחות מכך, לתפקוד שגרתי ולחזרה לתעסוקה, כמרכיבים מרכזיים בצמצום מצוקה נפשית שאינו מקבל סיוע בצורך להתווסת, יתקשה להוות דמות מווסתת עבור ילדיו. חשיבות התיאום והרציפות בין המענים מודגשת כמרכיב קריטי בהבטחת התפתחות תקינה, במניעת נזק מצטבר ובשיפור איכות השירות, במיוחד במצבי חירום וטראומה. המקורות מצביעים על כך שפיצול בסמכויות ובמידע מוביל לפגיעה ברצף הטיפולי וביכולת לספק מענה הוליסטי. במצבי חירום וטראומה יש חשיבות עצומה לבהירות ולמניעת בלבול ועומס קוגניטיבי. אנשים החווים טראומה אקוטית או מתמשכת יתקשו לנקוט צעדים פרואקטיביים מורכבים לרכישת מידע ולמימוש זכויות ושירותים, אשר הופכים קריטיים במיוחד בתקופות חירום. מידע – אחת התופעות שחזרו בדיווחים היא בלבול מתמשך: הורים לא תמיד ידעו מהו הגוף או מיהו בעל התפקיד האחראי להיבט כזה או אחר, מהן הזכויות שלהם ושל ילדיהם, ואיך למצות זכויות ומענים שונים. השינויים התכופים בזכאויות ובמענים שנבנו תוך כדי תנועה הוסיפו בלבול רב. זכויות – בעת חירום, ובפרט במצב של עקירה מהבית, יש קושי במיצוי זכויות: היעדר נגישות למסמכים, חוסר פניּות וקשב, קושי להגיע פיזית לסניפים ועוד. ברמת המשפחה והילד, יש חשיבות לשילוב מענים ולסיוע פרואקטיבי לשם מיצוי זכויות יעיל. שירותים – רבים מהמקורות מתארים קשיים בצריכת השירותים בזמן מלחמה, בין היתר, עקב 188.חוסר פניּות רגשית, חוסר התאמה שפתית ותרבותית ו"טרטור" בין מוקדים שונים מענים מתאימים ורציפים בעת חירום ושיקום מענים להורים כדי שיוכלו להוות "חומת מגן" לילדיהם תיאום ורציפות בין מענים שונים הפוגשים את הילד והמשפחה נגישות למידע, זכויות ושירותים 149 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 9. 18 Eltanamly et al., 2019; Fazel et al., 2012 ;א2025 ,'אכתילאת ואח-; ניג'ם2024 ,פויכטונגר 0. 19 2024 ,אליהו ואמשלום-עזר ) נחשב במקורות למרכיב Trauma-informed approach( מתן שירותים בגישה מודעת טראומה חיוני בשיפור איכות הטיפול ובמניעת נזק ארוך טווח, במיוחד בגיל הרך. גישה זו אינה מחליפה טיפול על ארגונית ומקצועית המבטיחה שהמערכת כולה תפעל מתוך -קליני ספציפי, אלא מהווה מסגרת הבנה רגישה לצורכי הילד והמשפחה. על פי המקורות שנסקרו, דבקות בגישה זו מונעת אבחונים שגויים וטיפול לא מותאם ומצמצמת את הסיכון לפגיעה בהתפתחות הילד. ) למשפחות במצבי סיכון Case Manager( המלצה נוספת בהקשר זה היא הקצאת דמות מתכללת וטראומה אקוטית. דמות זו מתבוננת על התמונה השלמה, מסייעת למשפחה למצות את כלל הזכויות והמענים בלי "ליפול בין הכיסאות", ומייצרת תיאום וסנכרון בין אנשי מקצוע שונים הרואים את המשפחה ואת הילד מזוויות שונות לשם מענה אינטגרטיבי ומיטבי. דאגות כלכליות של הורים נמצאו כבעלות השפעה שלילית ישירה על בריאותם הנפשית של הילדים. עקה כלכלית מצמצמת את הפניּות הרגשית של המטפל, מה שמוביל לירידה בביטויי חום ותמיכה החיוניים להתפתחות תקינה. יתרה מכך: מחסור במשאבים חיוניים (כמו תזונה ודיור) בתקופת הינקות מהווה גורם סיכון להתפתחות לקויה של מבנה המוח – דבר שעלול להוביל לקשיי למידה והתנהגות ולתופעות בריאותיות לאורך החיים. לאור כל אלה, סיוע חומרי בעת מלחמה וחירום (כמו מענקים, תווי מזון או ציוד) אינו רק מספק מענה לצרכים פיזיים בסיסיים, אלא גם מהווה מרכיב קריטי בשמירה על החוסן הנפשי של המשפחה ובמניעת נזק התפתחותי ארוך טווח בקרב ילדים. הוא מפחית את הנטל הנפשי על ההורה ומאפשר לו להתמקד בצרכים הרגשיים של ילדיו. עם פרוץ מצב החירום, יש לפעול להבטחת ביטחונם של משפחות וילדים ולהרחיקם במהירות וביעילות ממקור הסכנה. יחד עם זאת, העדויות על פינוי לבתי מלון הצביעו על השלכות קשות עבור משפחות, הורים וילדים, שחלקן נבעו לא רק מהטראומה הביטחונית או מעצם העקירה, אלא גם ממאפייני המגורים במלון תוך ניתוק מחיי שגרה משפחתיים. לכן, במקרה של התמשכות במצב החירום, יש לתעדף מעבר לפתרונות דיור המאפשרים תפקוד ושגרת חיים משפחתית. מענה בגישה מודעת טראומה בכלל המערכות העוטפות את הילד והמשפחה 189סיוע חומרי במצבי משבר ובייחוד במשבר אקוטי ובפינוי פתע פינוי המאפשר אורח חיים שגרתי ככל שניתן ואספקת מענים רציפה 190היערכות לפינוי מותאם גיל רך בחירום 150 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 1. 1 9 2024 ,קראבאנוב וארם-ב; מעודד2025 ,; מעוז2025 ,; בידיים טובות2025 ,'זלוטניק ואח 2. 1 9 2025 ,ועדת שפירא טיפול-רציפות בהפעלת מעני חינוך טיפול לגיל הרך, וזאת הן בתקופת חירום והן -יש חשיבות רבה לרציפות הפעילות במסגרות חינוך בתהליך השיקום. מסגרות איכותיות ומתפקדות מאפשרות הגברת חוסן של הורים וילדים וצמצום פגיעה בהתפתחות הנורמלית, כמו גם איתור מוקדם של הידרדרות ומצבי סיכון והפניה למענים. דמות מחנכת קבועה ומקצועית בשיקום ובחירום לצד הרציפות בפעילות, מודגשת גם חשיבות הרציפות בזהותן של הדמויות המטפלות, המאפשרת התקשרות בטוחה עם דמויות קבועות. המקורות מצביעים על פגיעה שנגרמה לפעוטות בשל תחלופה גבוהה של צוותים במסגרות שנפתחו במרכזי הפינוי וכן במסגרות ביישובים שלא פונו. מענה חינוכי המקדם שיקום לאחר טראומה עולה צורך דחוף ומכריע במענה שיקומי מתמשך בתוך המסגרות החינוכיות, מתוך הבנה שאלו מהוות "אי של ודאות" ומרחב טבעי שבו הילדים מבלים את מרבית יומם. מודגש כי ללא מיסוד של מענים רגשיים כחלק אינטגרלי מהשגרה החינוכית, הפערים ההתפתחותיים והטראומות ילוו את הילדים לכל אורך חייהם. מעני התפתחות ובריאות גופנית ונפשית המותאמים לשיקום ולחירום איתור מוקדם והפניה למענה לפני הידרדרות יש חשיבות רבה לזיהוי מוקדם של סימני מצוקה רגשיים וסומטיים ושל פגיעה בהתפתחות הילד. איתור מניעתי כזה בשלב הינקות והגיל הרך משפר את סיכויי ההצלחה של ההתערבות ומצמצם 192.את הצורך בהתערבויות מורכבות, ארוכות ויקרות יותר בגיל מאוחר יותר ובחינוך המיוחד הרחבת הנגישות למענים בשיקום ובחירום, לרבות הנגשה לבית או למרחב המשפחתי מהמקורות עולה כי קיימת חשיבות רבה להרחבת הנגישות למענים רגשיים והתפתחותיים, תוך הסטת מרכז הכובד מהקליניקות המסורתיות אל המרחב הביתי, המשפחתי והקהילתי. הצורך בשינוי זה נובע מהבנה שחסמי נגישות שונים – כמו מחסור באנשי מקצוע, חשש מסטיגמה, חוסר פניּות של הורים, קשיי ניידות ומחסור במענים מותאמי שפה ותרבות – מונעים ממשפחות רבות לצרוך שירותים נדרשים. שיקום בעיות תזונה ובריאות שנוצרו בתקופת החירום מהמקורות עולה כי מלחמת התקומה יצרה משבר תזונתי ובריאותי בקרב חלק מהילדים בגיל הרך, הנובע הן מהשפעות ישירות של הטראומה והעקירה והן מחשיפה ארוכת טווח לתנאי מחיה לא מותאמים במתקני הפינוי. 191טיפול מותאמים לשיקום ולחירום-מעני חינוך 151 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 3. 19 2024 ,ב; משרד המשפטים2025 ,; מעוז2024 ,'גל ואח רציפות מענה רווחתי למשפחות עם ילדים בגיל הרך בדגש על אוכלוסיות פגיעות על פי המקורות, למערכת הרווחה ולעובדים הסוציאליים תפקיד קריטי ובלתי נפרד מן החוסן הלאומי בעת חירום ובתהליכי שיקום. מערכת הרווחה היא האמונה על חיזוק חוסן המשפחה וההורים כדמויות מווסתות, על הגנה על קטינים במצבי סיכון וסכנה ועל בניית חוסן קהילתי ואיתור מוקדם. לכן, הרציפות במעניה היא קריטית לפעוטות ולמשפחות. החשיבות רבה עוד יותר עבור אוכלוסיות פגיעות, כגון: אנשים עם מוגבלויות, משפחות עם פעוטות בסיכון ומשפחות בחברה הערבית. עבורן, קטיעת רצף המענה עלולה להיות מסוכנת במיוחד. מעני רווחה איכותיים לשיקום משפחות שנפגעו במלחמה מלחמת התקומה יצרה משבר חברתי ורווחתי בהיקף חסר תקדים, אשר הוביל לעלייה דרמטית בצרכים של משפחות רבות – בין אם כאלו שהיו מוכרות למערכת ובין אם עשרות אלפי "לקוחות חדשים", שנכנסו למעגל הסיכון עקב הטבח והפינוי. מודגש כי השיקום מחייב מעבר ממענה חירום ראשוני לבניית מערך רווחה איכותי, מתואם וארוך טווח, שימנע נזק מצטבר בקרב ילדים והורים. חיבור לרשתות חברתיות בקהילה ככלי לשיקום והכנה לחירום לחיבור לרשתות חברתיות בקהילה יש ערך מכריע הן כמשאב מגן, המגביר חוסן לקראת מצבי חירום, והן כמנגנון תמיכה חיוני בתהליכי שיקום והחלמה מטראומה. זאת, מאחר שהקהילה, המאפשרת מעבר ָחָלק מחירום לשגרה, מצמצמת את הפגיעה ההתפתחותית בילדים ומעניקה להורים את "מרחב הנשימה" הנדרש כדי לתפקד כדמויות מווסתות עבור ילדיהם. מעני רווחה וקהילה מותאמים 193לשיקום ולחירום 152 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 4. 1 9 INEE, 2024 ;2025 ,; בידיים טובות2024 ,'א; גל ואח2025 ,אכתילאת-ניג'ם 5. 19 2023 ,מרכז טאוב 194המלצות לרשות המקומית בגיל הרך, הקהילה היא לא רק "רקע" אלא מנגנון הגנה: כשיש מסגרות מתפקדות, אנשי מקצוע זמינים ומרחבים בטוחים למשחק ולמפגש – פחות ילדים "נופלים בין הכיסאות". המלחמה הראתה שגם כאשר יש מענים טובים ברמה הלאומית, מה שקובע אם משפחה תגיע אליהם הוא לרוב התיווך המקומי: מי מתקשר, מי מכיר, מי מזמין, מי המזהה הראשוני. אלא שבמסגרת הפינוי ההמוני, קהילות התפרקו ומשפחות התפזרו בין רשויות קולטות שונות, אם באופן קבוצתי ואם פרטנית. כך, 195.חלק מהרשויות המפונות התקשו לתפקד ולתת מענה לתושביהן המפוזרים ההמלצות להלן נוגעות להיבטים המתכללים בפעולת הרשות המקומית ולצירי התוכן שבהם יש לה אחריות. הן מתייחסות הן ליכולתה של הרשות לסייע למשפחות שנפגעו להשתקם, הן להיערכותה לחירום עתידי, בין אם תפונה ובין אם לאו, והן לצורך להיערך לקליטה מיטבית של משפחות וילדים מרשויות אחרות במצבי חירום עתידיים. יצוין כי יישומן של חלק מההמלצות המפורטות במקורות נתקל בחסמים רגולטוריים, הנובעים ממיעוט הסמכויות הפורמליות שבידי הרשויות. היבטים ארגוניים כדי שהרשות תצליח לעמוד באתגרי השיקום וההיערכות למצב חירום עתידי, עליה להחזיק בתשתיות ארגוניות ומערכתיות בעת שגרה. בין ההמלצות שעלו בהקשר זה: הקמת יחידת גיל רך רשותית – מומלץ להקים יחידה מקצועית המאחדת את הטיפול בגילי ובה תקנים מקצועיים ייעודיים.6 לידה עד מינוי אחראי גיל רך לחירום – יש למנות דמות מקצועית שתוביל את ההיערכות ואת התגובה המיידית בתחום הגיל הרך, כחלק ממערך החירום. מינוי ועדה בין מקצועית קבועה – הקמת ועדה רשותית ובה נציגי חינוך, רווחה ובריאות (לרבות "טיפות חלב" וקופות חולים) לתיאום הטיפול בטראומה ובחוסן. מיפוי כבסיס לניהול מבוסס נתונים מידע זמין, נגיש ועדכני הוא כלי מרכזי בטיוב המענה למשפחה ולילד, כמו גם בתכנון רוחבי של המענים הנצרכים והאפקטיביים ביותר. כדי שהרשות תוכל לנהל מצבי חירום על בסיס נתונים, מומלצים הצעדים הבאים: מיפוי שיטתי בשגרה – על הרשות לערוך מיפוי של כלל הילדים (כולל במסגרות פרטיות), אקונומי וצורכיהם, כדי לזהות צרכים עוד לפני פרוץ המשבר. תשתית זו תאפשר -מצבם הסוציו עדכון ומעקב יעילים תוך כדי מצב החירום. זאת, תוך זיהוי אוכלוסיות "שקופות", הקפדה על שאינם במסגרות, ובניית מנגנון לאיתור ילדים שאינם מוכרים 3-0 איסוף מידע גם ביחס לגילי למערכות אך עלולים להידרדר למצבי סיכון כעת או בחירום עתידי. מיפוי צורכי הורים – לאור החשיבות של מצב ההורים לשלומם של ילדים בגיל הרך, חשוב לאתר ולמפות גם את צורכי ההורים לילדים בני גיל זה. הקמת מסד נתונים אחוד – כחלק מניהול מבוסס נתונים, מוצע להקים מערכת מידע אחודה התפתחותי והעברת מידע חסויה אך יעילה בין -) שתאפשר תיעוד בסיסי של מצב רגשיEMIS( גורמי טיפול וחינוך, בשגרה ובחירום עתידי. יצוין כי כיום הדבר איננו אפשרי בשל חסמים בחוק הפרטיות, ונדרשים שינויים רגולטוריים שיתירו העברת מידע מזוהה בין גופים שונים. תכנון איסוף נתונים כחלק מתוכנית היערכות לשעת חירום – בניית נוהלי עבודה לאיסוף נתונים בחירום על ילדי הרשות, בין אם הם ממשיכים להתגורר בשטחה או שהתפנו, ועל ילדים שיעברו אליה מרשויות אחרות. 153 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 6. 1 9 2025 ,'חזן ואח 7. 1 9 2023 ,מרכז טאוב 8. 19 2024 ,א; משרד המשפטים2025 ,מעוז 9. 19 2024 ,'גל ואח 196בניית תוכנית מפורטת לפעולת הרשות בחירום ובשיקום עריכת תוכניות מפורטות לגיל הרך במצבי חירום, המתכננות את רציפות המענים בתרחישים 197.השונים: הישארות התושבים ברשות, פינוים או קליטת משפחות וילדים מרשויות אחרות הכשרה ואימון לעובדים – היכרות של עובדי הרשות והמסגרות השונות בה עם תוכניות החירום ותרגול סדיר שלהן יאפשרו פעולה טובה יותר ברגע האמת. תכנון האופן שבו תנוהל ותוסדר עבודת מתנדבים בחירום – על התוכניות לכלול התייחסות לאופן גיוס המתנדבים, לסידור העבודה שלהם, למבנה הארגוני שבמסגרתו ינוהלו, למתן הדרכה רציפה וכן לחובת הסינון ובדיקות הרקע לשם הבטחת מוגנּות. התייחסות להעברת מידע בחירום בין שירותים שונים ברשות, כמו גם בין רשויות שונות במקרה של פינוי או קליטה. תכלול בין מגזרי – הרשות המקומית צריכה להיות גורם התכלול המרכזי בשטח האחראי על הסנכרון בין משרדי הממשלה, הפילנתרופיה והארגונים האזרחיים. חשוב להַבנות את תוכנית ההיערכות תוך מודעּות להיבט זה ויישומו. שיתוף הורים במיפוי ועיצוב השירותים בשיקום ובהיערכות לחירום ברשויות שבהן נבנו ערוצי קשר יציבים עם הורים (מפגשי הורים, קווי ייעוץ, קבוצות קטנות, צוותי שטח המכירים את הקהילה), ניכרה יכולת טובה יותר לזהות מוקדי מצוקה ולהציע סיוע בזמן. לכן, מומלץ למסד מנגנונים קבועים של שיתוף הורים במיפוי צרכים ובתכנון מענים כחלק מתהליך השיקום וההכנה לחירום עתידי, וזאת לא רק בשם השקיפות, אלא ככלי אשר מחזיר להורים תחושת שליטה שנשחקה בעת החירום. 198הנגשת מידע הנגשת מידע אקטיבית באמצעי תקשורת שונים עם התושבים, ותוך פיתוח ערוצי תקשורת ישירים עם הורים להנגשת ידע ומידע. מיצוב הרשות ככתובת העיקרית שבה יכול הורה לקבל את כלל המידע והמענים הנדרשים לו. התאמה תרבותית והנגשה שפתית של המידע – בהתאם לזהות תושבי הרשות וזהותם של המפונים אשר להם היא נותנת (או עתידה לתת) שירות. הקמת פלטפורמה נגישה המרכזת את כלל המידע – יש לייצר פלטפורמה אחודה, ברורה ונגישה שמרכזת זכויות, שירותים וכתובות לסיוע. עליה להיות מותאמת לשפות שונות ובפרט לערבית, וכן מותאמת ומונגשת להורים המצויים בעומס רגשי ובתנאים לא יציבים. 199הקמת מרכז מתכלל למשפחות עם ילדים בגיל הרך כתובת אחודה למענה – ברשויות שבהן הוקמה כתובת קהילתית ברורה להורה, דוגמת מרכז לגיל הרך (מג"ר) או צוות ייעודי, ניכרו חיבור מהיר יותר לשירותים ופחות נשירה סמויה. במידת ) ותוך One stop shop( האפשר, יש לשאוף שהשירותים השונים יונגשו למשפחה ממקום אחד הקטנה של הנטל המנהלי הכרוך בקבלת השירות. בניית מסלול להורה – יחידות אלו צריכות לפעול כגוף מתכלל המחזיק תמונת מצב, מַפנה לשירותים, מסנכרן בין גורמי חינוך, בריאות ורווחה ומייצר מסלול ברור להורה שמנסה להבין מה עליו לעשות כעת ומהו הצעד הבא. מיצוי זכויות – סיוע במיצוי זכויות באופן פרואקטיבי מתברר כחשוב מאוד ברצף המענים, בשל הקושי הגדול שבו נתקלות משפחות במיצוי זכויותיהן. 154 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה מודעּות לטראומה בקרב עובדי הרשות חשיפה לגישה מודעת טראומה – עובדות ועובדי הרשות מעניקים שירות ובאים במגע יומיומי עם ילדים ומשפחות, וחשוב שיבינו את מצבם בהקשר לטראומה ומצבי חירום. מנגנון איתור והפניה למשפחות הזקוקות לליווי צמוד – נדרשים נהלים ברורים לאיתור ולהפניה, עבור מצבים שבהם עובדי הרשות או השירותים השונים מאתרים משפחות וילדים במצבי סיכון או טראומה אקוטית אשר זקוקים לליווי צמוד של המחלקה לשירותים חברתיים. הבטחת צרכים חומריים תכנון פעולות לאספקת מזון וצרכים אחרים בחירום – כחלק מתוכנית ההיערכות לחירום, חשוב לתכנן את האופן שבו יסופקו צרכים בסיסיים למשפחות, למקרה שלא תהיה להן אפשרות לקנייה עצמאית או שיזדקקו לסיוע. תכלּול של הפניית מענים ומשאבים פילנתרופיים למשפחות – בפרוץ מצב חירום, מגיעים לרשות פעמים רבות משאבים פילנתרופיים, תרומות מזון וכרטיסי קנייה. כחלק מתכנון החירום, יש להבנות נהלים ודרכי עבודה לתכלול המשאבים והפנייתם למשפחות נזקקות. 155 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 0. 20 2024 ,'; גל ואח2024 ,אליהו ואמשלום-; עזר2025 ,; בידיים טובות2025 ,'א; חזן ואח2025 ,'אכתילאת ואח-א; ניג'ם2025 ,מעוז 1. 20 2024 ,'גורבט ואח טיפול, בריאות – הכוללת היבטי -לפעוטות ומשפחותיהם צרכים בשלושה צירים מרכזיים: חינוך התפתחות ובריאות גופנית ונפשית, ורווחה. המערכת המשמעותית ביותר עבור פעוטות היא המסגרת טיפולית – המשפחתון, המעון או הגן. מפגשים עם מערכת הבריאות נעשים באופן בלתי -החינוכית רציף ועל פי צורך, ומערכת הרווחה מעורבת רק במקרים שבהם יש מצבי סיכון או מצוקה משפחתית מוקדמת. מערכת החינוך, לעומתן, היא מקום מפגש אוניברסלי של הפעוט והמשפחה עם השירותים טיפול הינן המרחב המועדף לשימור רציפות ושגרה, למתן מענים -החברתיים. לכן, מסגרות חינוך ההכרחיים לחוסן של הילד והמשפחה, וכן לאיתור מוקדם של קשיים ואתגרים ולהפניה למענים. יחד עם זאת, שיפור מענים בריאותיים ורווחתיים חשוב אף הוא לשם מעטפת מלאה לילד ולמשפחה. בחלק זה נציג המלצות שנאספו לפעולת המערכות השונות בחירום ובשיקום, תוך התייחסות לרשות המקומית, למסגרות המענה ולמשרדים הממשלתיים הרלוונטיים. היישום של חלק מההמלצות כרוך בהשקעה ממשלתית ובשינוי מדיניות נרחב ביחס למענים הניתנים כיום לגיל הרך (ובייחוד לגילי ). חלק אחר ניתן ליישום פשוט יחסית בהסטת משאבים קיימים ותשומת לב. מעבר לכך, מערכות 3-0 הרגולציה, התקצוב וההכוונה המקצועית ביחס למענים השונים הן מגוונות, ונדרש מאמץ משותף של גופים ברמה הארצית, המחוזית והרשותית כדי להביא ליישום ההמלצות. המלצות לכלל צירי המענה – 200חינוך, בריאות ורווחה היבטים מערכתיים בהיערכות לחירום ולשיקום איסוף נתונים ומיפוי ברמת השירות כבסיס לניהול פעולותיו בחירום ובשיקום. כתיבת תוכנית היערכות להתנהלות של כל שירות לגיל הרך בחירום ובשיקום. הפעלת תוכניות ייעודיות לגיל הרך בחירום ובשיקום, לרבות רכיב של שותפּות הורים בתהליך. רצף בין שירותים – הטמעת פלטפורמות ודרכי עבודה להעברת מידע ולשיתופי פעולה בין שירותים שונים הנותנים מענה לילד ולמשפחה. הטמעת גישה מודעת טראומה בכלל השירותים הכשרות קו ראשון בגישה מודעת טראומה לכלל עובדי השירותים שהילדים פוגשים (חינוך, רווחה, בריאות). מוצע לחייב כל מי שפוגש ילדים ומשפחות – גננות, מטפלות, צוותי צהרון, רופאות ילדים ואחיות "טיפת חלב" – בהכשרות בזיהוי דגלים אדומים, בעזרה ראשונה נפשית 201.ובשיח רגיש עם הורים הדרכה מתמשכת לעובדים ועובדות בשירותי החינוך, הרווחה והבריאות. יישום פרוטוקולים לאיתור מוקדם של מצבי סיכון – במקום לחכות להחרפה דוגמת התנהגות קיצונית או לאבחון, מומלץ להסיט משאבים לאיתור וטיפול מוקדמים במרחב הקהילתי הרלוונטי – ב"טיפות חלב", בהדרכות הורים, בפעילות פנאי, בגנים ובמרחבים קהילתיים. זאת, מתוך הבנה של "אפקט ההשהיה" – קשיים רבים שיצופו רק חודשים ואף שנים לאחר האירוע. :המלצות על פי צירי המענה טיפול, בריאות ורווחה-חינוך 156 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 2. 20 INEE, 2024 ;2024 ,אליהו ואמשלום-ב; עזר2025 ,; מעוז2025 ,; בידיים טובות2025 ,'זלוטניק ואח 3. 20 2025 ,מגזריות-ממונות הגיל הרך וקבוצות עבודה רב שותפות הורים כעיקרון ביישום מענים לילדים – מאחר שההורה הוא הדמות המרכזית המתווכת לילד את המציאות, הכרחי שכל תוכנית התערבות הממוקדת בילדים תתייחס אליו כשותף, ולא רק כמקבל הנחיות. המשמעות המעשית היא שכל תוכנית חירום ושיקום המכוונת לגיל הרך צריכה לכלול רכיב מובנה של עבודה עם ההורים, שיכלול למצער: הסבר פשוט על תגובות ילדים, כלים להתמודדות בבית ומנגנון שמאפשר להורה לשאול שאלות, להיות שותף מלא בקבלת ההחלטות ולקבל ליווי לאורך זמן. הקמת מאגר "מילואים חברתי" יצירה ותחזוק מאגר של אנשי מקצוע ומתנדבים מיומנים בתחומים השונים – חינוך, רווחה וטיפול רגשי – שניתן לגייס במהירות בעת חירום. 202טיפול-המלצות למענים בציר חינוך טיפול -המקורות השונים מדגישים, כפי שראינו, את החשיבות של רציפות הפעילות במסגרות חינוך ושל הרציפות בזהּות הדמויות המטפלות. בהתאם לכך, ההמלצות בחלק זה עוסקות באופן שבו המערכת יכולה לקדם הן רציפות והן איכות של מענים, אם בתקופת השיקום ואם בחירום עתידי. טיפול לגיל הרך, ומכאן, לצורך -יש לשים לב להקשר הרחב של משבר עמוק הקיים במערכת החינוך בהשקעות ממשלתיות נרחבות ליישום ההמלצות. טיפול לגיל הרך-משרד החינוך כגורם הממשלתי המתכלל חינוך ריכוז כלל הסמכויות והתפקידים הנוגעים לחינוך ולטיפול בידי משרד החינוך, לרבות מנגנוני , כך שייווצרו רצף אחוד וראייה כוללת עבור צורכיהם של בני ובנות 3-תקצוב לגילי לידה . המקורות מצביעים על כך שהפיצול הנוכחי בין משרדי החינוך, הכלכלה והרווחה פוגע 6-0 ."באפקטיביות הפעולה הממשלתית ויוצר סיכון שסוגיות קריטיות ייפלו "בין הכיסאות פעוטות. 7-, לרבות פרטיות וקטנות בנות פחות מ3-0 חיזוק הפיקוח והליווי המקצועי למסגרות לשם כך, יש להגדיל את מספר המפקחות ולקבוע אמות מידה לפעילותן, כך שיכללו נוכחּות טכני בלבד, בדגש על שיקום והכנה לחירום עתידי. -תדירה יותר וליווי מקצועי, ולא פיקוחי טיפול -הבטחת רציפות במעני חינוך בשל הקריטיות של מענים אלה למצבם של ילדים והורים, יש לתת דגש מיוחד להכנת תוכניות מפורטות 203.להפעלה מלאה ומהירה ככל האפשר של מסגרות החינוך והטיפול לגיל הרך בתרחישי חירום שונים יש למפות את מצב המיגון במסגרות, לפעול למיגונן או להיערכות למעבר למרחבים חלופיים. יש להיערך לאפשרות של פינוי משפחות ולתכנן את אופן מתן המענה בשלוחות או באמצעות הרשויות הקולטות; וכן להיערך לאפשרות של קליטת ילדים המפונים מרשויות אחרות. יש להיערך לצורך לתגבר את גיוס כוח האדם ולפתוח מסגרות אד הוק (למשל לילדי עובדים חיוניים) ולהכין לכך תוכניות מפורטות. היבטים מערכתיים וכוח אדם שיפור יחסי תקינה וצפיפות – בהינתן אילוצי המחסור בהון אנושי בטיפול בגיל הרך, יש לנסות ולתמרץ, ביישובים שנפגעו במלחמה, את הקטנת מספר הילדים בקבוצה והגדלת המרחב הפנימי מ"ר נטו לפעוט. זאת, כדי לאפשר תנועה, ויסות ומרחבי משחק בטוחים.4 עד מטפלות יוצרים מחסור כרוני -שדרוג פרופסיונלי ושכר – הפערים המבניים בשכר המחנכות וקושי בהתמקצעות הצוותים. יש צורך בשיפור תנאי השכר ובדרישה 3-0 בנשות צוות במסגרות להכשרה מקצועית איכותית ואף אקדמית, לכל הפחות למחנכת מובילה בכל קבוצה. יש לבנות מסלולי קידום והתמחות בחינוך מודע טראומה, וליצור תמריצים למשיכת הון אנושי איכותי. 157 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 4. 20 2025 ,ועדת שפירא 5. 20 2025 ,אהרונוב-פורת וכהן "חוסן למחנכות ומטפלות" – מערך תמיכה רגשית קבוע – יש למסד הדרכה רפלקטיבית קבועה מחדדים INEE לצוותים (ולא רק "יום השתלמות") כדי לצמצם טראומה משנית ושחיקה. עקרונות כי רווחת אנשי החינוך היא תנאי לרווחת הילדים במצבי חירום. מניעת שחיקה באמצעות ניהול תומך – יש להוסיף תפקידי ניהול וליווי (כגון מנהלת אשכול גנים) 204.שיספקו מעטפת פדגוגית ומנהלית לצוותים בשטח מוכוונות תוצאות ונתונים – יש לאסוף נתונים באופן רשותי וממשלתי מתמשך על אודות תחלופת כוח אדם, הצבת יעדים מדידים והערכת צעדי מדיניות ביחס להגעה ליעדים. מאפייני המענה במסגרות טיפול שונות הנוגעות בילד – יש חשיבות -פלטפורמות המאפשרות רצף בין מסגרות חינוך ליצירת רצף הן בתפישה חינוכית מודעת טראומה ובהיכרות עם ידע וכלים לחינוך מודע טראומה, והן בהעברת מידע באופן שוטף בין נשות הצוות במסגרות השונות שבהן הילד משתתף (למשל, צוות הגן וצוות הצהרון או מדריכת מועדונית). הדבר חשוב במיוחד לילדים .PTDS המתמודדים עם עיצוב סביבה מודעת טראומה – מרחבים עם "פינות שלווה" או חללים שקטים המאפשרים לילד להירגע, תוך הקפדה על שגרות יום צפויות ומובנות המעניקות תחושת שליטה. ): מעבר ללמידה אקטיבית Impact-oriented learning( "אימוץ "למידה מוכוונת השפעה המעודדת את הילדים ליזום, להביע עמדה ולהשפיע על סביבתם (למשל, תכנון מחדש של פינות 205.הגן). גישה זו מחזקת אצל הילד תחושת מסוגלות וחוסן כנגד חוסר הוודאות של המלחמה 158 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 6. 20 2024 ,אליהו ואמשלום-ב; עזר2025 ,א; מעוז2025 ,'אכתילאת ואח-א; ניג'ם2025 ,מעוז המלצות בציר התפתחות ובריאות 206גופנית ונפשית הרחבת "נוהל חרדה" לגיל הרך , הן בשל 6-0 כפי שראינו, "נוהל חרדה" של משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי אינו נגיש דיו לגילי היעדר ידע מקצועי ייעודי והן בשל קשיי נגישות. יש חשיבות לפיתוח פרוטוקול טיפולי ולהקצאת תקצוב ייעודי, שיאפשרו טיפול רגשי מניעתי מיידי ומונגש על ידי עובדים סוציאליים או פסיכולוגים התפתחותיים בקהילה (במרכזי החוסן, ב"טיפות חלב" ובמרכזי הגיל הרך). יש חשיבות רבה למענה רגשי מותאם שפה ותרבות, דרך הרחבת המענים והכשרת כוח אדם המסוגל לתת מענה לאוכלוסיות שונות – בדגש על החברה הערבית והחרדית וקהילת יוצאי אתיופיה. איתור מוקדם מיסוד ותקצוב מרחבי התפתחות קהילתיים – מומלץ להקים משחקיות או מרחבי התפתחות בתוך שכונות ובסמוך ל"טיפות חלב", ולאייש אותם בצוות רב מקצועי (קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, פיזיותרפיסטיות, דיאטניות). הכוח של מרחב כזה טמון בכך שהוא מאפשר איתור מוקדם באופן "לא מאיים": הילד משחק, ההורה נוכח, ואיש מקצוע מזהה דגלים אדומים דרך תצפית טבעית ומציע התערבות ראשונית והדרכה. לשם כך, יש חשיבות לפיתוח ולהטמעה של כלים ופרוטוקולים לאיתור מוקדם ב"טיפות חלב" ובקופות החולים. הטמעת איתור מוקדם בקרב עובדי קו ראשון – העלאת מודעּות ויישום כלים לאיתור מוקדם פרואקטיבי במסגרות חינוך, בריאות ורווחה. אסדרה ממשלתית – הצבת יעדים לאיתור מוקדם ומעקב אחר הביצוע מול קופות החולים ו"טיפות חלב". שילוב מודלינג והדרכה במרחב הטבעי של המשפחה הורים בתקופת דחק מתקשים ליישם "עצות כלליות". לכן, כוחם של מודלים אזרחיים רבים בתחום ההורות והתפתחות הילד היה בהדרכה מעשית: איש מקצוע שמראה בזמן אמת איך מרגיעים, איך מחזירים גבולות בעדינות, וכיצד מתווכים לילד חדשות קשות בלי להציף אותו. זוהי פרקטיקה שמפחיתה חרדה ומגדילה מסוגלּות, ובפרט מתאימה להורים המתקשים בביטוי עצמי בעל פה ובאוריינות. חשוב לשלב פרקטיקות אלה בשירותים המוצעים להורים ולילדים בתקופות של חירום ושיקום. שילוב היבטים של התפתחות, בריאות ותזונה כחלק מהמענה למשפחות השהות הממושכת במלונות או במקלטים שיבשה דפוסי אכילה, שינה וויסות. מומלץ לשלב הדרכה התפתחותית לכלל ההורים, ליווי מורחב לאורח חיים בריא בגיל הרך, וכן דיאטניות התפתחותיות ומענים תזונתיים, כדי לסייע להורים לצמצם את שיבושי האכילה ולבנות שגרות האכלה מרגיעות. אלו מפחיתות לחץ ומסייעות להורה להחזיר תחושת שליטה. 159 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 7. 20 2024 ,'; גל ואח2023 ,'; קורא ואח2025 ,'זלוטניק ואח 8. 20 2025 ,'; זלוטניק ואח2024 ,'גל ואח 9. 20 Feldman & Vengrober, 2011;2024 ,קראבאנוב וארם-מעודד המלצות לשירותי רווחה במיקוד המחלקות 207לשירותים חברתיים למחלקות לשירותים חברתיים יש תפקיד משמעותי בחיזוק חוסנם של הורים – חוסן המאפשר להם להוות דמות מווסתת ומיטיבה עבור ילדיהם במצבי חירום ובעת השיקום. מערכת הרווחה היא גם בעלת הסמכות לניהול תהליכי התערבות במצבים שבהם מתקיים סיכון לקטינים. בשל משבר כוח האדם המתמשך בשירותי הרווחה, בצד הסטיגמה הנלווית לקבלת שירות במחלקה לשירותים חברתיים, בשגרה ניתן המענה רק למשפחות הפגיעות ביותר. אולם במצבי חירום, יש חשיבות להרחבת המענה, להסרת סטיגמות ולהקפדה על עקרונות התערבות שהוכחו כאפקטיביים. הבטחת רציפות במענים רווחתיים היערכות – הכנת תוכניות מפורטות ברמת הרשות להפעלה של מעני המחלקה לשירותים חברתיים בתרחישי חירום שונים, לרבות היבטי מיגון, גיוס כוח אדם אד הוק והפעלת מתנדבים. קיימת חשיבות מיוחדת לרציפות במענה למשפחות שבהן מצבי סיכון, כגון ילדים במסגרות חוץ טיפול תחת צו משפטי. -ביתיות או הליכי תכנון אוכלוסיות פגיעות – אנשים עם מוגבלויות, משפחות בעוני ומשפחות שחוו משברים קודמים מצריכים מיפוי ותשומת לב, בצד תכנון מענה רציף עבורם בחירום (לרבות פינוי) ובשיקום. היבטים מערכתיים וכוח אדם יש לחזק את תפקוד מערכת שירותי הרווחה בשגרה, כדי להבטיח מענה ראוי בתקופת השיקום ובחירום עתידי. העלאת שכר ושיפור תנאי העסקה – לרבות מענקי התמדה ותמריצים כלכליים לעבודה באזורי יצירת מסלולי קידום ופיתוח מקצועי הכולל 208.פריפריה הסובלים ממחסור חמור בכוח אדם שיפור כספי. מיתון עומס העבודה והגדרת תפקיד ברורה – הכרחי למתן את עומס העבודה הקיים כדי למנוע שחיקה וייאוש. יש לייצר הגדרת תפקיד ריאלית, אשר תשמור על גבולות גזרה מקצועיים ותאפשר לעסוק בליבת העבודה הטיפולית והליווי, במקום רק ב"כיבוי שריפות" במצבי חירום. ניהול תומך הדרכה ובניית חוסן – מומלץ להפעיל מערכי הטמעה וליווי (הדרכה) שיאפשרו לעובדות מרחב לתמיכה ועיבוד של חשיפה לתכנים טראומטיים, במטרה למנוע שחיקה וטראומה משנית ולהבטיח הדרכה מקצועית וקבועה. זאת, כתנאי הכרחי למתן שירות איכותי ולשימור עובדות במערכת. שיפור האקלים הארגוני והתשתית הפיזית – פעולות לשיפור התנאים הפיזיים במחלקות לשירותים חברתיים וביסוס אקלים ארגוני תומך ומכבד. עידוד חזרתם של אנשי מקצוע – יש לנקוט צעדים יזומים כדי לעודד חזרה של אנשי מקצוע שעזבו את המערכת הציבורית. 209מאפייני המענה הרווחתי דורי לילדים ולהורים – יש להכשיר עובדים סוציאליים במחלקות להתייחס -מענה דו בהתערבויות גם להורה כאדם בפני עצמו ולצרכיו הרגשיים והתפקודיים, כמו גם לצורכי הילד ילד. הורה שיקבל מקום לוויסות וסיוע בהתמודדות עם הטראומה, יוכל לתת -ולקשר הורה מענה טוב יותר לצורכי ילדיו. התמקדות באוכלוסיות פגיעות – בעת חירום יש לתעדף ולשים לב במיוחד למתן מענה למשפחות בעלות חוסן נמוך, ובהן: משפחות לילדים עם מוגבלויות, משפחות החיות בעוני, משפחות עם מצבי סיכון ומשבר קודמים, משפחות עולים ומשפחות בחברה הערבית והבדואית. 160 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה מתן ליווי של "מתאם טיפול" – בהבניה הארגונית של דרך העבודה עם המשפחות, ובפרט משפחות בסיכון גבוה או בטראומה אקוטית, יש לייצר מענה של דמות שתוכל לתכלל את המענים ו"לתפור חליפה לפי מידה", לסייע במיצוי זכויות אקטיבי ולוודא נגישות לשירותים. חיזוק החוסן הקהילתי – יש להקים או לחזק את היחידות לעבודה קהילתית במסגרת המחלקות, כדי שיוכלו לפתח יוזמות לחיזוק רשתות חברתיות וקהילתיות, כגון: קבוצות אימהות, קבוצות ילד בקהילה המוכרת ובקרבת -פעילים, ארגוני מתנדבים, הפעלת מרכזי "עוצמה" ופעילויות הורה הבית. רשתות אלה הוכחו כמרכיב קריטי בחוסן המשפחתי במצבי חירום. חשוב לשלב את היחידה הקהילתית בשולחן הגיל הרך הרשותי, כדי לחבר בין הצרכים ובין פיתוח המענים. יש חשיבות גם לכתיבת תורה מקצועית ייעודית להצטלבות בין צורכי הגיל הרך לבין הפרקטיקות הקהילתיות, ולהטמעתה בקרב אנשי המקצוע. 161 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 0. 21 2024 ,; משרד המשפטים2025 ,'; חזן ואח2024 ,'; גל ואח2025 ,'א; זלוטניק ואח2025 ,מעוז 1. 2 1 2025 ,מבקר המדינה 2. 21שם האחריות להיבטים שונים בחיי הפעוט ומשפחתו מפוצלת בין משרדי הממשלה. לכל משרד מנגנונים שונים לרגולציה, תקצוב, פיתוח והנחלת ידע ונהלים, ובאופן שגרתי, אין למשרדים מנגנוני תיאום ושיתוף ברמה הארצית והמחוזית. במצבי חירום, פיצול זה הופך למשמעותי במיוחד, שכן הוא מונע מענה יעיל, הוליסטי ואפקטיבי לצורכיהם המורכבים של ילדים ומשפחות. מעבר לכך, כפי שראינו, הפילנתרופיה, החברה האזרחית ומתנדבים מילאו תפקיד מכריע, במיוחד בשלבי המלחמה הראשונים. אך פעילותם מצריכה הסדרה ותיאום מובנה מול הממשלה והרשויות המקומיות כדי להבטיח רציפות, מוגנות ויעילות. ההמלצות בחלק זה מתייחסות לפעולתם של משרדי הממשלה הרלוונטיים ולמנגנוני התיאום הנדרשים ביניהם ומול ארגונים חוץ ממשלתיים. כל זאת במטרה לאפשר מענים מיטביים לילדים ולמשפחות בחירום ולהעמיד תמיכה לרשויות המקומיות, המהוות קו ראשון עבור תושבי המדינה. הגדרת הרשות המקומית כגורם המקומי המתכלל מענים לגיל הרך מהמקורות השונים עולה ההמלצה כי על הממשלה להגדיר את הרשות המקומית כאבן היסוד של מתן המענים לתושבים וכגוף המתכלל והמארגן של כלל השירותים. כדי לתת לרשות את הכלים לעמוד באחריות זו, הומלצו הצעדים הבאים: הגדרת הרשות כגוף המתכלל לגיל הרך – כדי למנוע פיצול במענים, על הרשות להיות הגוף המארגן והמתכלל של כלל הגופים הפועלים בתחומה ביחס לגיל הרך (חינוך, רווחה, בריאות). ביזור סמכויות – המקורות ממליצים על מתן אוטונומיה רחבה יותר לרשויות בהתאמת המשאבים לצרכים המקומיים, תוך מתן גיבוי ומימון ממשלתי. תקצוב דיפרנציאלי – על הממשלה לספק תמיכה תקציבית מוגדלת לרשויות מוחלשות ולאוכלוסיות פגיעות כדי לצמצם פערים בנגישות לשירותים. בין היתר, מוצעים שינוי בשיטת המימון התואם (מאצ'ינג) והעברת מענקי חירום. ליווי מקצועי לרשויות והכשרת בעלי תפקידים ניהוליים בתחום הגיל הרך, כדי לשפר את תפקוד הרשויות בשגרה ובחירום. מדיניות לאומית לחירום וטראומה בגיל הרך, לרבות מנגנוני תקצוב ורגולציה פיתוח תורה מקצועית לחירום וטראומה בגיל הרך והטמעתה באמצעות הכשרות בסיסיות והשתלמויות למקצועות החינוך, הטיפול, הרווחה והבריאות. כתיבה והטמעה של תדריכי פעולה לרשויות המקומיות ולמסגרות חינוך, רווחה ובריאות על אודות ההיערכות לחירום, בדגש על ילדים בגיל הרך ומשפחותיהם. תוכניות היערכות לאומיות לפינוי אוכלוסיית המשפחות עם ילדים בגיל הרך, אשר מתייחסות לתרחישי חירום שונים, מכינות את הקרקע לפינוי קצר או ארוך טווח, ומפרטות את האופן שבו 211.תינתן מעטפת המענים למשפחות ולילדים לאורך תקופת הפינוי תקצוב גמיש לצורכי משרדים ורשויות בחירום – תקציבי חירום שהועברו למשרדים, למחוזות ולרשויות במהלך המלחמה אפשרו יישום מענים אד הוק לפי צרכים שעלו מהשטח וגמישות בסיפוק מענים מותאמים. יש חשיבות לביזור תהליכי קבלת ההחלטות לגבי השימוש בתקציב למחוזות, לרשויות ולמסגרות, מתוך תפישה שאלה מכירים מקרוב את צורכי מקבלי השירות. הקלות רגולטוריות ברכש הממשלתי והרשותי לטובת מענים יעילים ומהירים, תוך שמירה על 212.עקרונות מִנהל תקין פיתוח והתאמת תוכניות ושירותים לתקופת השיקום ומעקב חוצה ממשלה על יישומן בשטח. 210המלצות למשרדי הממשלה 162 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 3. 21 2024 ,א; פויכטוגנר2025 ,'אכתילאת ואח-ניג'ם משרדיים-מנגנוני תיאום וחיבורים בין משרדי מתבסס לעיתים קרובות על יוזמות -המקורות מצביעים על כך שכיום, שיתוף פעולה בין מקומיות או קשרים אישיים, ולא על מבנים מוסדיים קבועים. מכאן עולות ההמלצות הבאות: משרדי קבוע – מוצע להקים שולחן עבודה עם נציגות קבועה ומוסמכת מכל משרד -שולחן בין (חינוך, בריאות ורווחה), שיקיים מפגשים סדירים לשם הסרת חסמים וקידום שיתופי פעולה בשגרה ובחירום. יש חשיבות רבה להכרה בנציגים מצד מנכ"לי המשרדים ולגיבוי שלהם להחלטות המתקבלות. משרדית בשגרה ובחירום – חיזוק מנגנונים קיימים כגון -חיזוק מנגנוני התיאום והעבודה הבין והמועצה לגיל הרך כפלטפורמות ליצירת רצף מענים, נוהלי 360 משרדיות, תוכנית-הוועדות הבין פעולה בזמן שגרה וחירום, איתור צרכים ותכנון מענים חסרים. הקמת צוותי משימה ייעודיים לחירום – מודל העבודה שיושם במלחמה נמצא יעיל ומומלץ לשימור, כפרקטיקה קבועה להתמודדות עם אתגרים מורכבים בחירום. מסד נתונים לאומי וסנכרון מידע ברמה הממשלתית, אחד הליקויים המרכזיים שזוהו הוא היעדר ממשק נתונים משותף המאפשר קבלת החלטות מושכלת. ברמת המענה לפרט ולמשפחה, עולה קושי בהיעדר רציפות מידע במעבר בין ההמלצות: 213.בין רשויות וגופי טיפול, מה שמקשה על רצף טיפולי ומעמיס נטל ביורוקרטי מסד נתונים אחיד ומתעדכן – יש להקים מערך לאומי לאיסוף נתונים שיטתי (אגרגטיבי ולא מזוהה) שישמש בסיס לקביעת מדיניות מבוססת ראיות. הסדרת העברת מידע – מומלץ למפות מראש אילו פרטי מידע נדרשים לעבור בין משרדים ובין רשויות בעת חירום ולייצר מנגנונים מהירים ופשוטים להעברת המידע, תוך שמירה על פרטיות. הסדרה משפטית של מדיניות סודיּות המידע והסכמה מדעת לשיתוף מידע בין מערכות שונות, כדי לאפשר בניית פלטפורמות איסוף והעברת מידע לשם שמירה על רצף המידע וטיוב המענה לילד ולמשפחה. תיאום ומיסוד שותפות רב מגזרית הקמת מנגנון תיאום קבוע – המקורות ממליצים על הקמת מנגנון ממשלתי ארצי לתיאום פעולות ולתמיכה בארגוני חברה אזרחית המסייעים לאוכלוסיות שנפגעו בעת חירום. מומלץ לשמר ולמסד את מודל "השולחן העגול הרב מגזרי" כפרקטיקה קבועה להתמודדות עם אתגרים מורכבים בחירום, תוך מתן סמכויות ומשאבים הנדרשים לפעולתו. מיסוד יוזמות פילנתרופיות – תוכניות שפותחו ביוזמה פילנתרופית ובמימון קרנות (כגון "מרחבי התפתחות") צריכות לעבור תהליך של הטמעה בתשתיות הקבע של המדינה והרשויות המקומיות, כדי להבטיח את קיומן לטווח ארוך. 163 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה מקורות פתיח נספחים 163 ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות 164 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה אלף ישראלים פונו או התפנו מבתיהם בעקבות330-). כ2023( 'פורטל, ר-ניצן, ד' וקנת-אבירם מלחמת "חרבות ברזל". המכון הישראלי לדמוקרטיה. הוכפלה שכיחות האוטיזם 2021- ל2017 ). מחקר לאומי חדש מצא שבין השנים2024( אוניברסיטת בן גוריון בישראל. אתר האוניברסיטה. ). נייר עמדה: היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"א בחינוך המיוחד. 2020( אלו"ט ). מעורבות רופאי ילדים מהקהילה בטיפול 2020( 'גנות, ר', הס, ב' וגרוסמן, צ-אשכנזי, י', ניסנהולץ ברוקדייל. -ג'וינט-בתחלואה רגשית והתפתחותית של ילדים. מכון מאיירס ). הצעה לתוכנית לאומית לחינוך לגילי 2025( 121 בידיים טובות – המטה להשקעה בגיל הרך, עמותת לידה עד שלוש (טיוטה להערות). ). דוח החינוך בגיל הרך: התשתית הארגונית של מסגרות חינוכיות טיפוליות מלידה 2024( .'בינט, ג עד גיל שלוש. המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך, מכללת אורנים. ). אור וצל במערכת החינוך בישראל. מרכז טאוב.2023( 'בלס, נ ). דו"ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2025( 'גודלר פרט, ס', כליף, א', גודלר, י', אגם, א .2024 ). הרפורמה בשירותי מערך התפתחות הילד: תמונת מצב ערב הרפורמה2023( 'גולדווג ר' ולרון, מ ברוקדייל.-ג'וינט-וסקר עמדות נשות המקצוע. מכון מאיירס ). גוף, נפש ורפואת ילדים בקהילה: מודל 2024( .גורבט, א', קרול, י', שלו, ע', גדסי, ח', ואחרים להכשרת רופאי ילדים למענה בבריאות הנפש בקהילה. עמותת גושן. ). סבסוד מעונות יום בישראל במגזרים השונים – דיון בתרחישי סבסוד על רקע 2024( 'גורדון, ג סוגיית גיוס החרדים. המכון הישראלי לדמוקרטיה. ). רווחה במלחמה ואחריה: תפקוד מערכת הרווחה בזמן 2024( 'פורת, ש' ועובדיה, י-גל, ג', בן באוקטובר והצעות מדיניות. מכון טאוב. 7 מלחמת . המועצה לשלום הילד. 2023 ). ילדים בישראל, שנתון2023( 'דוד, א .2024 ). פורסם דוח הבטחון התזונתי לשנת2025( הביטוח הלאומי באוקטובר. 7- ילדים הוכרו כנפגעי פעולות איבה מאז ה25,000-). יותר מ2026( הביטוח הלאומי , יוני). מסקנות ועדת העבודה והרווחה בנושא: סכנת הסגירה של מעונות היום השיקומיים 2023( הכנסת לפעוטות בעלי צרכים מיוחדים. בפברואר). בדיון מיוחד של הוועדה לקידום מעמד האישה נחשפו מקרי פגיעות 6 ,2024( הכנסת מיניות ופיזיות בנשים וקטינים שפונו לבתי מלון. אתר הכנסת. מחנכת במעון יום -א, ספטמבר). בעקבות פשרה שהובילה ועדת החינוך: מטפלת2025( הכנסת לפעוטות תהיה מחויבת להתחיל את ההכשרה בשנה הראשונה להעסקתה ולסיים אותה כבר בתוך שנתיים נוספות – במקום בתוך שלוש שנים כפי שהציע תחילה משרד החינוך. אתר הכנסת. ב, נובמבר). פרוטוקול הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים – דיון המשך חירום – חידוש 2025( הכנסת מימון מסגרות חינוכיות לפעוטות חסרי מעמד. אתר הכנסת. 165 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה , ינואר). הוועדה לזכויות הילד קיימה דיון בנושא סגירת גני ילדים לסירוגין בשל מחסור2026( הכנסת חמור בכוח אדם בגיל הרך. אתר הכנסת. יסודי ובמעונות יום, - בספטמבר). ילדים בחינוך הקדם16 ,2025( .הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ). 4.3 לפי בעלות על הגן, גיל הילד וקבוצת אוכלוסייה (תשפ"ד, לוח ). תפקיד תחנות טיפת חלב במימוש זכותם של פעוטות לבריאות, 2023( המועצה לשלום הילד להתפתחות ולשוויון: נייר עמדה. א). יישום חוק לימוד חובה מגיל שלוש בחברה הבדואית בנגב. מרכז המחקר 2023( 'וייסבלאי, א והמידע של הכנסת. ב). מערכת החינוך המיוחד. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. 2023( 'וייסבלאי, א ג). תלמידים עם מוגבלויות המשולבים בחינוך הרגיל: נתונים ובחינת השלכות 2023( 'וייסבלאי, א הרפורמה בחינוך המיוחד. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. ). צהרוני ניצנים ותקציבם בשנת הלימודים תשפ"ה. מרכז המידע והמחקר 2024( 'וייסבלאי, א של הכנסת. ). נתונים על ילדי מסתננים השוהים בישראל. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. 2025( 'וינינגר, א ). סיכום דיון: בחינת שכר 2025( ועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר ולמשרד החינוך המטפלות במעונות היום. לאומית: שיעורי השתתפות, -). מסגרות חינוך לגיל הרך בישראל בהשוואה בין2020( 'וקנין, ד תעסוקת אימהות, מדדי איכות והישגים עתידיים. מרכז טאוב. א). מאפייני התעסוקה של הורים לילדים בגיל הרך בישראל. מרכז טאוב.2022( 'זונטג, נ ב). תעסוקת אימהות לילדים בגיל הרך וההישגים הלימודיים של ילדיהן במבחני 2022( 'זונטג, נ המיצ"ב. מרכז טאוב. שוויון בגיל הרך -). תשתית ידע מחקרי: פערים ותהליכי אי2024( 'זיו, י', קסנר ברוך, י' וסלע א בתקופת מלחמת חרבות ברזל. משרד החינוך, לשכת המדענית הראשית. ). אזעקת אמת – זכויות ילדים ונוער 2025( .'זלוטניק רז, ד', דיסקין, ט', וילדר, נ', וינדמן, ו'. ודוד, א במלחמת חרבות ברזל. המועצה לשלום הילד. .1994-חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד 2017-חוק המועצה לגיל הרך, תשע"ז 1949- חוק לימוד חובה התש"ט- חוק לימוד חובה .2000-חוק מעונות יום שיקומיים, תש"ס 2018-חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, תשע"ט .2000-חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), תש"ס .1958-חוק שירותי הסעד, תשי"ח 166 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה ). המלצות אופרטיביות לקידום מדיניות לאבטחת רציפות2025( 'חזן, א', בוכניק, צ' ושושן רפאלי, ע חינוכית בעת חירום מתמשך במערכת החינוך בישראל. מוסד שמואל נאמן. ). "היפוך הפירמידה": חזון ומדיניות לגיל הרך בישראל. אוניברסיטת תל אביב 2019( 'טרכטנברג, מ ומוסד שמואל נאמן. ). הון פסיכולוגי, התנהגות ורווחה נפשית של גננות בעת מלחמה. 2025( 'לוסיה טרינצ'ר, ע' וארם, ד תלפיות – המכללה האקדמית לחינוך בחולון ואוניברסיטת תל אביב. ). תשלומי גמלאות אימהות, לפי בסיס החוק וסוג גמלה. המוסד לביטוח לאומי.2024( .הביטוח הלאומי מטפלות לגילאי לידה עד שלוש: מסמך ממצאי מחקר -). הכשרת והדרכת מחנכות2021( 'מאור, ר מדיניות. "בידיים טובות". ). דרישות סף בהכשרת צוותים העוסקים בחינוך בגיל הרך בישראל. מרכז 2017( 'גבעון, י-מוניקנדם המחקר והמידע של הכנסת. ). תנאי העסקת סייעות בגני ילדים. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. 2021( 'גבעון, י-מוניקנדם ). מרכזים רשותיים לגיל הרך. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. 2022( 'גבעון, י-מוניקנדם ). תוכנית החינוך לגילאי לידה עד שלוש: שיפור המענים לפעוטות, להורים 2023( משרד החינוך ולמטפלות (מצגת). ). סיכומי המלצות לדרכי פעולה לקידום 2025( מגזריות-ממונות הגיל הרך וקבוצות עבודה רב בריאות הנפש והחוסן בגיל הרך. משרדי החינוך, הבריאות והרווחה. ). משבר הגיל הרך בישראל: תוכנית חירום לשיקום ושיפור שירותי החינוך והטיפול לגילי 2025( 'מן, י . קרן ברל כצנלסון.3 לידה עד ). פליטים בארצם: הורות ורווחה של הורים מפונים בעקבות 2024( 'קראבאנוב, ג', וארם, ד-מעודד וינגייט. -, המרכז האקדמי לוינסקי21 אירועי שבעה באוקטובר. חוקרים @ הגיל הרך, גיליון א). השפעות המלחמה על הגיל הרך – סקירה משווה בתחומי בריאות, חינוך, רווחה 2025( .מעוז וקהילה. רשת הגיל הרך במעוז. ב). השפעות המלחמה על הגיל הרך בצפון ובדרום – מענים למול צרכים: מסמך מסכם 2025( .מעוז מיפוי מענים וצרכים. רשת הגיל הרך במעוז. והשפעותיה על החברה והכלכלה בישראל.2023 באוקטובר7 ). מלחמת2023( מרכז טאוב משרד הבריאות – עולם הדאטה של משרד הבריאות – הנקה. ). דו"ח מבקר המדינה: משרד הבריאות – טיפולים בתחום התפתחות הילד.2017( משרד מבקר המדינה ). הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל.2025( משרד מבקר המדינה ב.72 א). הטיפול בפעוטות וחינוכם במעונות יום ובמשפחתונים: דוח שנתי2022( משרד מבקר המדינה ב). יישום רפורמות וצמצום פערים בחינוך לגיל הרך – ביקורת מעקב.2022( משרד מבקר המדינה . 2023 ,משרד האוצר; מעוף לתומכות החינוך ברשויות המקומיות, ההסתדרות משרד הבריאות – עולם הדאטה של משרד הבריאות – מדדי גדילה בפעוטות. 167 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה .). חוזר מנכ"ל: הכרה במכונים לאבחון ולטיפול בהתפתחות הילד1996( משרד הבריאות ). נוהל הטיפול בתינוק ובפעוט בתחנות לבריאות המשפחה.2004( משרד הבריאות ). סטנדרט (תקן) להפעלת השירות המונע לפרט בטיפות חלב.2007( משרד הבריאות ). חוזר לקידום, הגנה ותמיכה בהנקה בטיפות חלב. 2017( ,משרד הבריאות : מתן השירותים בתחום התפתחות הילד על 12/2021 ). חוזר חטיבת הרפואה2021( משרד הבריאות ידי קופות החולים. .2022-2017 א). כיסוי חיסוני שגרה הניתנים בטיפות חלב לשנים2023( משרד הבריאות ). 2023 ב). רשימת מכונים מוכרים להתפתחות הילד (מרץ2023(,משרד הבריאות ). 2023 ג). רשימת יחידות טיפוליות מוכרות להתפתחות הילד (מרץ2023(,משרד הבריאות ). הרפורמה בהתפתחות הילד: פרסום זמני המתנה ממוצעים. 2024( משרד הבריאות א). יום מניעת תחלואה ועידוד התחסנות. 2025( משרד הבריאות ב). תכנית משרד הבריאות לחיזוק ולהרחבת שירותי התפתחות הילד – 2025( משרד הבריאות יוצאת לדרך. משרד החינוך – פורטל עובדי הוראה | מרחב פדגוגי – תוכנית מעגן (מערך תומך גן). מטפלות במעונות היום לפעוטות. פורטל רשויות ובעלויות חינוך -משרד החינוך, הכשרה למחנכות משרד החינוך, פורטל שקיפות בחינוך. א). אוגדן הנחיות להפעלת מעון יום לפעוטות. 2022( משרד החינוך מקצועי, ועדת -ב). יישום חוק החינוך המיוחד – ועדות מתוקף חוק: צוות רב2022( משרד החינוך מקצועי, ועדת זכאות ואפיון, לרבות דיונים -זכאות ואפיון ביושבה כהשגה על החלטת צוות רב במקרים חריגים וועדת השגה. ג). עיקרי הסכם השכר החדש של עובדי ההוראה ב"אופק חדש".2022( ,משרד החינוך ). מענה משרד החינוך למסקנות דיון בנושא 'מחסור בצוותי חינוך בגני הילדים' 2024( משרד החינוך (מכתב ליו"ר ועדת החינוך). ). התפתחות מערכת החינוך, עובדות ונתונים: תשפ"ו. 2025( משרד החינוך ). ילדים ונוער במלחמה: דו"ח לוועדת המנכ"לים לזכויות ילדים ונוער, מלחמת "חרבות 2024( משרד המשפטים ברזל" (נכתב על ידי יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער שבחטיבה החברתית במשרד). ). אוגדן נהלים להפעלת משפחתונים. 2018( משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ). נוהל סדר קבלת ילדים למעון יום או משפחתון לשנת הלימודים תשפ"ד. 2023( משרד העבודה ). שכר לימוד במעונות יום ומשפחתונים. 2025( משרד העבודה ). מנהל/ת יחידת הגיל הרך (לידה עד שלוש).2025( משרד הפנים 168 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה , השמת פעוטות במעון יום/משפחתון – יישום חוק פעוטות8.10 ). הוראה2009( משרד הרווחה בסיכון ושילובם של פעוטות עם צרכים מיוחדים, משרד הרווחה. , מעון היום הרב תכליתי8.37 ). הוראה2012( משרד הרווחה ). אגף בכיר משפחות ילדים ונוער בקהילה. דו"ח חופש 2022( משרד הרווחה והביטחון החברתי . 2022 המידע . 360 – ). אודות התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון2023( משרד הרווחה והביטחון החברתי . 2023 א). דוח סטטיסטי לשנת2025( משרד הרווחה והביטחון החברתי . 2024 ב). דוח חופש המידע לשנת2025( משרד הרווחה והביטחון החברתי : המשך תגבור 12.12.2021 של הממשלה מיום796 ). החלטה מספר2021( משרד ראש הממשלה שירותי תמיכה וטיפול בתינוקות ופעוטות של זרים חסרי מעמד אזרחי בישראל. מגזרי בנושא "ילדים ונוער במלחמה" – סיכום פעילות.-). השולחן העגול הרב2023( משרד ראש הממשלה ). ילדים בגיל הרך מתחת לקו העוני. מרכז טאוב.2023( 'נבון, י' ובוורס, ל א). טראומה בגיל הרך: הגדרה, השפעות, גישות 2025( 'אכתילאת, פ', טופורק בר, א' ושורק, י-ניג'ם ברוקדייל.-ג'וינט-טיפול והתערבויות – דוח מחקר. מכון מאיירס ב). דוח אינטראקטיבי: מיפוי ארצי של מערך 2025( 'אכתילאת, פ', קונסטנטינוב, ו' וזיוון, ש-ניג׳ם ברוקדייל. -ג'וינט-השירותים לתינוקות ופעוטות מגיל לידה עד שלוש. מכון מאיירס על. מרכז טאוב לחקר -). חינוך וטיפול לגיל הרך בישראל: מבט2023( 'סילברמן, ש' ובלנק, כ המדיניות החברתית בישראל. ). משבר החינוך המיוחד בגני הילדים: מספרים, מגמות ופערים. 2025( 'סילברמן, ש' ובלס, נ מרכז טאוב. ). מודלים להפעלת מרחבי התפתחות (משחקיות התפתחותיות) על 2024( .'אליהו, ר' ואמשלום, ג-עזר בסיס התערבויות במלחמת "חרבות ברזל". משרד הבריאות, קרן רש"י, עמותת יחדיו ויעדים לצפון. -). התרחבות אי2024( 'עקיבא, פ', עמית, ג', גירשוביץ, א', נבון, י', צדקה, י', שביט, י', סילברמן, ש . 2022–2016 ,כלכלי בהשגת אבני דרך בהתפתחות השפתית בגיל הרך בישראל-השוויון החברתי מרכז טאוב. ). כורים היום את הבור של המחר: ניתוח מערכתי של שדה גיל הינקות בישראל. 2024( 'פויכטונגר, ר שיתופים ויד הנדיב (מצגת). ). "אני ואתה נשנה את העולם": מפסיביות להובלת שינוי על ידי 2025( 'אהרונוב, ר-פורת, א' וכהן ).Early Starters( ילדי הגן. המכון לחינוך דמוקרטי תקשורתיים של ילדים בגן הפועל בגישת החינוך -). דפוסים חברתיים2014( 'פירסטטר, א' ומולי, א גוונים: מחקר ושיח, הוצאת גורדון, המכללה האקדמית לחינוך. -הדיאלוגי. רב ). מדיניות לאומית בנושא תמיכה בהורות: סקירת ספרות מהארץ והעולם. קרן רש"י. 2019( 'פרץ, ח ). בניית חוסן ואיכות טיפול בתהליכי הדרכה במסגרות לגיל הרך. נקודת מפגש, 2020( 'צדוק, א' וצור, ח , מכון חרוב. 35-32 ,19 'גיליון מס 169 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה ). "אני לא יכולה לעשות את העבודה שלי": תובנות על2023( 'גלזר, ח' ותרשיש, נ-קורא, מ, סיני . משרד 494-491 ,משבר כוח האדם בשירותים החברתיים בעת שגרה וחירום. חברה ורווחה, מ"ג הרווחה והביטחון החברתי. ואומדן 2024 שוויון בהכנסות-). דוח ממדי העוני והאי2025( 'קסיר, נ', מלול, מ', שורק, נ', פלאם, נ . הביטוח הלאומי, מינהל המחקר והתכנון. 2025-ראשוני ל ) מסגרות לילדים בגיל הרך. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. 2019(.'רבינוביץ', מ ) מסגרות יום לפעוטות עד גיל שלוש: רקע ונתונים. מרכז המחקר והמידע 2021(.'רבינוביץ', מ של הכנסת. ). השתתפות של פעוטות במסגרות לגיל הרך – ניתוח נתוני משקי בית עם ילדים 2022( 'רבינוביץ', מ עד גיל שלוש. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. א). מעונות יום שיקומיים לפעוטות. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. 2023( 'רבינוביץ', מ ב). רפורמת הגיל הרך במערכת החינוך. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. 2023( 'רבינוביץ', מ ). מצבם של הילדים ובני הנוער המפונים והמתפנים. מרכז המחקר והמידע 2024( 'רבינוביץ', מ של הכנסת. א). מקבלי סבסוד עבור מעונות יום ומשפחתונים לפעוטות. מרכז המחקר 2025( 'רבינוביץ', מ והמידע של הכנסת. ב). היקף מסגרות יום לפעוטות וכוח אדם במעונות המפוקחים. מרכז המידע 2025( 'רבינוביץ', מ והמחקר של הכנסת. . המועצה לשלום הילד. 2024 ). ילדים בישראל, שנתון2025( 'רוזנפלד, ע ). דו"ח הערכה: מיפוי צרכים בנושא טיפולי מקצועות הבריאות במעונות יום 2023( 'כרמי, ד-רוט, ד' ורביב שיקומיים ובגנים של החינוך המיוחד. בית איזי שפירא, מחלקת מחקר והערכה. ). מערך שירותים מיטבי 2019( 'ליפשיץ, ת-אכתילאת, פ', בן דורי גלבוע, ר', לוי, ו' ורובל-שורק, י', ניג'ם ברוקדייל ושותפים. -ג'וינט-לילדים בגיל הרך ולהוריהם ברשות המקומית: מסמך לדיון. מכון מאיירס . מרכז טאוב. 2022 ,) . הגיל הרך בישראל: ממצאי מחקר נבחרים2022('שי, ד ) . הכנסה משפחתית בגיל הרך ובמהלך הילדות והשפעתה על הישגים 2022('שי, ד' ושביט, י לימודיים. מרכז טאוב. ). ילדים בגיל הרך והוריהם במלחמת "חרבות ברזל": ממצאי 2024( 'שי, ד', בלנק, כ', נבון, י', ושביט, י באוקטובר. מרכז טאוב. 7 סקר אורך לאחר . מרכז טאוב. 2025-2024 ,) . הגיל הרך בישראל בצל המלחמה: ממצאים מסקר אורך2025(.'שי, ד ). דוח הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה. מוגש 2006( 'שמיד, ה לראש ממשלת ישראל ולשר הרווחה. ). החינוך בראי החינוך המיוחד: המלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות 2025( ,'שפירא, ע השילוב והחינוך המיוחד. משרד החינוך. . 2023-2024-). גאים לחשוף: מפת ההתחסנות לפי יישובים ל2025( התנועה לחופש המידע 170 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה Barnett, W. S., & Jung, K. (2021). Seven impacts of the pandemic on young children and their parents: Initial findings from NIEER’s December 2020 preschool learning activities survey. National Institute for Early Education Research. Bassok, D., Magouirk, P., Markowitz, A. J., & Player, D. (2018). Are there differences in parents’ preferences and search processes across preschool types? Evidence from Louisiana. Early Childhood Research Quarterly, 44, 43-54. Brooks-Gunn, J., & Duncan, G. J. (1997). The effects of poverty on children. The future of children, 55-71. Brunzell, T., Stokes, H., & Waters, L. (2016). Trauma-informed flexible learning: Classrooms that strengthen regulatory abilities. International Journal of Child, Youth and Family Studies, 7(2), 218–239. Capurso, M., Dennis, J. L., Salmi, L. P., Parrino, C., & Mazzeschi, C. (2020). Empowering children through school re-entry activities after the COVID-19 pandemic. Continuity in Education, 1(1), 64–82. Cryer, D., Tietze, W., & Wessels, H. (2002). Parents’ perceptions of their children’s child care: A cross-national comparison. Early childhood research quarterly, 17(2), 259-277. Early Starters International. (2024). Website publication. Eltanamly, H., Leijten, P., Jak, S., & Overbeek, G. (2019). Parenting in times of war: A meta- analysis and qualitative synthesis of war exposure, parenting, and child adjustment. Trauma, Violence, & Abuse, 22(1), 147–160. Eurydice (2023). Qualification requirements for ECEC staff - Structural indicators for monitoring education and training systems in Europe 2023). European Commission: European Education and Culture Executive Agency, Motiejūnaitė-Schulmeister, A., De Coster, I. and Noorani, S., Key data on early childhood education and care in Europe 2025 – Eurydice report, Birch, P.(editor), Publications Office of the European Union, 2025, https://data.europa.eu/doi/10.2797/66224 Fanara, M. (2010). The effects of armed conflict on children’s education. University for Peace. Fazel, M., Reed, R. V., Panter-Brick, C., & Stein, A. (2012). Mental health of displaced and refugee children resettled in high-income countries: Risk and protective factors. The Lancet, 379, 266–282. Kadir, A., Shenoda, S., & Goldhagen, J. (2019). Effects of armed conflict on child health and development: a systematic review. PloS one, 14(1), e0210071. Feldman, R., & Vengrober, A. (2011). Posttraumatic stress disorder in infants and young children exposed to war-related trauma. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 50(7), 645–658. Fernald, A., Marchman, V. A., & Weisleder, A. (2013). SES differences in language processing skill and vocabulary are evident at 18 months. Developmental science, 16(2), 234-248. 171 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה Fiorini, M., & Keane, M. P. (2014). How the allocation of children's time affects cognitive and non-cognitive development. Journal of Labor Economics, 32(4), 787–836. Goto, R., Frodl, T., & Skokauskas, N. (2021). Armed conflict and early childhood development in 12 low- and middle-income countries. Pediatrics, 148(3), e2021050332. Hair, N. L., Hanson, J. L., Wolfe, B. L., & Pollak, S. D. (2015). Association of child poverty, brain development, and academic achievement. JAMA Pediatrics, 169(9), 822–829. Harms, T., Clifford, R. M., & Cryer, D. (2015). Early Childhood Environment Rating Scale (ECERS-3) (3rd ed.). Teachers College Press. Heckman, J. J. (2006). Skill formation and the economics of investing in disadvantaged children. Science, 312(5782), 1900-1902. INEE (Inter-agency Network for Education in Emergencies). (2024). Minimum standards for education: Preparedness, response, recovery. INEE. Kelcey, J., Akar, B., & Bouvier, M. (2024). Evidence for system transformation brief: Education resilience. Global Partnership for Education. Lipkin, P. H., Macias, M. M., Norwood, K. W., Brei, T. J., Davidson, L. F., Davis, B. E., ... & Voigt, R. G. (2020). Promoting optimal development: Identifying infants and young children with developmental disorders through developmental surveillance and screening. Pediatrics, 145(1). Loomis, A. M. (2018). The role of preschool as a point of intervention and prevention for trauma-exposed children: Recommendations for practice, policy, and research. Topics in Early Childhood Special Education, 38(3), 134-145. López-Bueno, R., López-Sánchez, G. F., Casajús, J. A., Calatayud, J., Tully, M. A., & Smith, L. (2021). Potential health-related behaviors for pre-school and school-aged children during COVID-19 lockdown: A narrative review. Preventive Medicine, 143, 106349. Mashburn, A. J., Pianta, R. C., Hamre, B. K., Downer, J. T., Barbarin, O. A., Bryant, D., Burchinal, M., Early, D. M., & Howes, C. (2008). Measures of classroom quality in prekindergarten and children’s development of academic, language, and social skills. Child Development, 79(3), 732–749. Mocan, N. (2007). Can consumers detect lemons? An empirical analysis of information asymmetry in the market for child care. Journal of population Economics, 20(4), 743-780. NICHD Early Child Care Research Network. (2006). The NICHD Study of Early Child Care and Youth Development: Findings for children up to age 4½ years. National Institute of Child Health and Human Development. Noble, K. G., Houston, S. M., Brito, N. H., Bartsch, H., Kan, E., Kuperman, J. M., ... & Sowell, E. R. (2015). Family income, parental education and brain structure in children and adolescents. Nature neuroscience, 18(5), 773-778. OECD (2021). Education at a Glance 2021: OECD Indicators. OECD Publishing. 172 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה OECD (2022). Teachers and School heads statutory salaries. OECD.stat. OECD (2023) . Education at a Glance 2023: OECD Indicators. OECD Publishing. OECD (2025a). Education at a Glance 2025: OECD Indicators. OECD Publishing. OECD (2025b). Results from TALIS Starting Strong 2024: Strengthening Early Childhood Education and Care. TALIS, OECD Publishing. OECD (2025c). “Paid leave for fathers: Recent OECD policy trends”, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/07442bed-en. OECD (2025d). Demographic and Economic Indicators for Early Childhood Policy Planning. Paris: OECD Publishing. Eurostat (2025). Children in Migration and Natural Population Change. Luxembourg: Publications Office of the European Union OECD Maternal Employment Rates -OECD Family Database - Maternal Employment OECD Data explorer Pelaez, M., & Novak, G. (2020). Returning to school after the COVID-19 pandemic. Behavior Analysis in Practice, 13, 521–526. Phillips, D. A., & Shonkoff, J. P. (Eds.). (2000). From neurons to neighborhoods: The science of early childhood development. National Academies Press. Pianta, R. C., La Paro, K. M., & Hamre, B. K. (2008). Classroom Assessment Scoring System™: Manual K-3. Paul H. Brookes Publishing. Sharifian, M. S., & Kennedy, P. (2019). Teachers in war zone education: Literature review and implications. International Journal of the Whole Child, 4(2), 9–26. Sirin, S. R., & Rogers-Sirin, L. (2015). The educational and mental health needs of Syrian refugee children. Migration Policy Institute. Slee, R. (2019). Belonging in an age of exclusion. International Journal of Inclusive Education, 23(9), 909–922. Suárez-Orozco, C., Motti-Stefanidi, F., Marks, A., & Katsiaficas, D. (2018). New directions in developmental science with youth experiencing marginalization. American Psychologist, 73(6), 781–796. Sylva, K., Melhuish, E., Sammons, P., Siraj-Blatchford, I., & Taggart, B. (2004). The Effective Provision of Pre-School Education (EPPE) project: Final report. Department for Education and Skills. Taggart, B., Sylva, K., Melhuish, E., Sammons, P., & Siraj, I. (2015). Effective pre-school, primary and secondary education project (EPPSE 3-16+): How pre-school influences children and young people's attainment and developmental outcomes over time. Department for Education. 173 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה Theron, L. C., & Theron, A. M. C. (2014). Education services and resilience processes: Resilient Black South African students’ experiences. Children and Youth Services Review, 47, 316–325. Thomas, R. (1940). Group teaching in wartime. Mental Health, 1(2), 42–47. Vaknin, D. (2020). Early childhood education and care in Israel compared to the OECD. Taub Center for Social Policy Studies in Israel. Wolmer, L., Hamiel, D., Barchas, J. D., Slone, M., & Laor, N. (2011). Teacher-delivered resilience-focused intervention in schools with traumatized children following the Second Lebanon War. Journal of Traumatic Stress, 24(3), 309–316. Wolmer, L., Hamiel, D., Slone, M., Faians, M., Picker, M., Adiv, T., & Laor, N. (2013). Post- traumatic reaction of Israeli Jewish and Arab children exposed to rocket attacks before and after teacher-delivered intervention. Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences, 50(2), 163–171. World Bank (2025). World Development Indicators: Population dynamics. 174 פתיח נספחים תמונת מצב אינטגרטיבית: אתגרים ומגמות מרכזיות ניתוח תקציבי וכלכלי: ההשקעה הלאומית בילד מדיניות הגיל הרך בתקופת מלחמת התקומה 2025 הדוח השנתי של המועצה לגיל הרך לשנת Early Childhood Council https://preschool-council.education.gov.il  