חומר רקע - גורמים חיצוניים
בנק ישראל
חטיבת המחקר
מצב האוריינות הפיננסית בישראל ובהשוואה בין-
לאומית
כתב
ו :ספי בכר, מאיה הרן רוזן, רמסיס גרא
נובמבר
2025
Gettyimages/Porcorex
סדרת ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות
:מס' נייר2025.5
בנק ישראל– חטיבת המחקר
2
מצב האוריינות הפיננסית בישראל ובהשוואה בין-לאומית*
רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-
OECD
, ולא נמצאו פערים בין
ישראל לממוצע ה-
OECD
במדד הכולל והן ברכיביו השונים:
רמת הידע הפיננסי, ההתנהגות
הפיננסית והגישה הפיננסית, אשר יחד מהווים את בסיס חישוב המדד.
קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-
חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר
פיקוח
על משתנים שונים, בעיקר סוציו-דמוגרפיים, מה שעלול להעיד על
.חסמים ייחודיים
הפערים המגדריים והבין-גיליים
בישראל גדולים יחסית
לממוצע ה-
OECD
. עם זאת ,
בניגוד
למגמה העולמית,
בישראל דווקא הצעירים מפגינים רמת אוריינות פיננסית גבוהה מזו של
המבוגרים ,
תופעה המעידה על שינוי דורי בדפוסי
האוריינות הפיננסית ו
הידע.
נמצא קשר ח יובי בין אוריינות פיננסית לבין חוסן כלכלי, שימוש בשירותים פיננסיים
.והתנהלות מושכלת
כדי לשפר את מיומנות הציבור והכישורים הפיננסיים אפשר לפתח
תוכניות חינוך פיננסי
,מותאמות מבחינה תרבותית וחברתית, בעיקר בחברה הערבית
ולבנות
תשתית למדידה
.סדורה שתאפשר בחינת מגמות לאורך זמן
1. הקדמה
מטרת ניתוח זה היא לבחון את רמת האוריינות הפיננסית בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל בשנת
2024, תוך השוואה למדינות ה-
OECD
, ובחינת השוני בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל. אוריינות
פיננסית, כפי שמגדיר אותה
ארגון ה-
OECD
, היא שילוב של מודעות, ידע, מיומנויות, עמדות
והתנהגויות המאפשרים לפרטים קבלת החלטות כלכליות נבונות והשגת רווחה פיננסית לאורך זמן
.(OECD, 2022)
החשיבות של נושא זה נובעת מהשפעתה הישירה של האוריינות הפיננסית על
הרווחה הכלכלית של הפרטים והחברה כולה . אוריינות פיננסית גבוהה מאפשרת קבלת החלטות
.כלכליות מושכלות, חיסכון יעיל והתמודדות עם זעזועים כלכליים
המוטיבציה לעבודה נובעת מהצורך בהבנת
החוזקות והחולשות של הציבור בישראל ו הפערים בין
קבוצות שונות, במטרה לפתח מדיניות אפקטיבית לשיפור האוריינות הפיננסית ביש.ראל
בעשורים
האחרונים חלה עלייה משמעותית בכמות ובמורכבות ההחלטות הכלכליות
שנדרשות על ידי משקי
הבית . התרחבות מגוון המוצרים הפיננסיים, לצד שינויים בשוק העבודה, במערכות הפנסיוניות
( ובשירותים הפיננסיים, דורשים רמת אוריינות פיננסית גבוהה יותר מהציבור הרחבLusardi and
Mitchell 2023, Lusardi and Mitchell, 2014, Atkinson and Messy, 2012
). מחקרים מצביעים
,על קשר סיבתי בין רמות גבוהות של אוריינות פיננסית לבין רווחה כלכלית, חיסכון גבוה יותר
*
:כתבו
.ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא
תודות: נורית דוברין-
מנהלת, ערן ברקוביץ-
ראש ענף, תחום בכיר הסקר החברתי בלמ"ס; תחום סקרי משפחות
.בלמ"ס; ודור שולדנריין ואביגיל כהן על עזרה בעיבוד וניתוח הנתונים
סדרת ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות
3
הימנעות מהונאות, קבלת החלטות השקעה מושכלות ובניית חוסן פיננסי להתמודדות עם זעז ועים
( כלכלייםLusardi and Mitchell, 2014; Van Rooij, Lusardi and Alessie, 2011
.)
מנגד, רמות נמוכות של אוריינות פיננסית עלולות להוביל לשימוש מוגבר במוצרים פיננסיים יקרים
כגון אשראי יקר, ולהיעדר חיסכון לשעת חירום .(Klapper, Lusardi and Panos, 2013) גם בישראל
נמצא, כי אוריינות פיננסית משפיעה באופן משמעותי על קבלת החלטות פיננסיות ועל התגובה
לרגולציה פיננסית-
צרכנית (הרן רוזן ושדה2017
,בנק ישראל ,
2019
,, הרן רוזן ושדה2021
(.
על רקע זה, מדינות רבות מבצעות סקרים תקופתיים למדידת אוריינות פיננסית, בחינת פערים
באוריינות בין תתי-קבוצות ומעקב אחר שינויים לאורך זמן. ארגון ה-
OECD
פיתח מתודולוגיה אחידה
למדידה, אשר עודכנה לאחרונה ב-
2023
1
)
OECD, 2023
( ואומצה בסקר בין-
לאומי רחב. בישראל
נערך בשנת2024
סקר דומה במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן
הלמ"ס) ש
התבסס על הסקר הבין-לאומי של ה-
OECD
ומאפשר לבחון מדדים מפורטים של אוריינות
פיננסית ולהשוותם לעולם, כמו גם פערים בתוך החברה הישראלית. הסקר נערך כהמשך ישיר
להמלצות צוות בין-
משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית בישראל, שראה
חשיבות רבה בקידום מדידה.שיטתית של אוריינות פיננסית כאבן יסוד למדיניות אפקטיבית בתחום2
בהתאם להגדרה המקובלת של ה-
OECD
, נבחנו שלושה רכיבים עיקריים של אוריינות פיננסית: ידע
( פיננסיfinancial knowledge
( ), התנהגות פיננסיתfinancial behavior
), וגישה פיננסית
(
financial attitudes
.)
הממ צאים המרכזיים מהניתוח מצביעים על כך שהממוצע של אוריינות פיננסית בישראל דומה
לממוצע ה-
OECD. עם זאת, חשוב להדגיש, כי גם בישראל וגם במדינות ה-
OECD
, הממוצע עדיין
נמוך מהרף של ציון של70%
הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית על פי הגדרות
ה-
OECD
,. בנוסף
נמצא, כי בישראל
קיימים פערים פנימיים משמעותיים יותר מאשר במדינות אחרות, הנובעים
.מגורמים כמו קבוצת אוכלוסייה, גיל, מגדר והכנסה ,עם זאת
בניגוד למגמה העולמית,
בישראל דווקא
הצעירים מפגינים רמת אוריינות פיננסית גבוהה מזו של המבוגרים ,
תופעה המעידה על שינוי דורי
.בדפוסי האוריינות הפיננסית והידע בחינה של הפערים בין קבוצות האוכלוסייה מראה, כי בחברה
הערבית קיימת רמה נמוכה בצורה משמעותית של אוריינות פיננסית בהשוואה ליהודים לא חרדים
ולחרדים. ההבדלים בין הקבוצות תוקפו באמצעות ניתוח רגרסיה. במס גרת הניתוח אנו מציגים
1 סקר האוריינות הפיננסית הראשון של
OECD/INFE
נערך בשנים
2011
-
2010
, ומאז הוא נערך באופן תקופתי אחת
למספר שנים עם שינויים קלים במתודולוגיה. הסקר מבוסס כאמור על מתודולוגיה אחידה שמאפשרת ביצוע השוואות
בין-
.לאומיות, ועד כה נערכו בו ארבעה גלים מרכזיים לאורך השנים שהתבססו על גרסאות קודמות של המתודולוגיה
2 דוח צוות בין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית, יולי
2022
.
בנק ישראל– חטיבת המחקר
4
רגרסיות המראות שבין
אוריינות פיננסית ל בין חוסן פיננסי, הכלה פיננסית, וצרכנות פיננסית
מושכלת
יש קשר חיובי ומובהק.
באופן כללי, הממצאים מצביעים על אי-
שוויון ברמות האוריינות הפיננסית ועל צורך בהגברת
המודעות והחינוך הפיננסי בקרב קבוצות או כלוסייה שונות, במיוחד בחברה הערבית, כדי לשפר את
.היכולת להתמודד עם אתגרים פיננסיים ולנצל הזדמנויות כלכליות
2. מתודולוגיה למדידת אוריינות פיננסית
המדידה של האוריינות הפיננסית מתבססת על תשובות הנסקרים לשאלון הכולל
שלושה מדדים
מרכזיים: ידע פיננסי, התנהגות פיננסית ועמדות פיננסיות. שלושת המדדים הללו יחד מספקים
תמונה רחבה של יכולתו של הפרט להבין את הכללים הבסיסיים של הכלכלה הפיננסית, ליישם
אותם בפועל ולהחזיק בגישה המעודדת אחריות ותכנון פיננסיים לעתיד. בהתאם להגדרות ה-
OECD
,
:'פירוט השאלות בנספח א
הידע הפיננסי -
,מדד הידע הפיננסי נועד לבחון את מידת ההבנה של הציבור בנושאים כגון אינפלציה
ריבית פשוטה וריבית דריבית, פיזור סיכון והקשר בין תשואה לסיכון. ידע זה מאפשר לפרטים לנהל
את ענייניהם הכספיים, להשוות בין מוצרים ושירותים פי ננסיים ולקבל החלטות מושכלות ומותאמות
לצרכיהם. מעבר לכך, הידע הפיננסי חיוני להתמודדות עם מצבים משתנים או משברים כלכליים
שעלולים להשפיע על הרווחה הכלכלית של משקי בית.
המדד כולל שבע שאלות, כאשר כל תשובה נכונה מזכה בנקודה אחת. הציון הכולל מהווה35%
מהמדד הכללי
של אוריינות פיננסית ומצביע על רמת ההיכרות של הפרט עם עקרונות בסיסיים
הדרושים להתנהלות פיננסית מושכלת.
ההתנהגות הפיננסית –
מדד ה מתייחס להרגלים ולפעולות הכלכליות של הפרט, המשפיעות על
מצבו הכלכלי בהווה ובעתיד. התנהגות אחראית, כגון מעקב שוטף אחר ההוצאות, תשלו ם חשבונות
,בזמן, תכנון הוצאות מראש וחיסכון קבוע, מאפשרת לאנשים להתמודד עם הוצאות בלתי צפויות
להימנע מהחמרת חובות ולהשיג ביטחון כלכלי לטווח הארוך. לעומת זאת, דפוסי התנהגות פחות
אחראיים, כמו שימוש בהלוואות לצורך כיסוי הוצאות שוטפות, עלולים להעמיק פגיעּות כלכ לית
ולהוביל לאי-יציבות כלכלית.
( "המדד מבוסס על תשע התנהגויות ומחושב כספירה של מספר ההתנהגויות "הנבונותfinancially
savvy
), כאשר כל התנהגות חיובית מזכה בנקודה אחת. הציון הגולמי נע בין0 ל-
9
, והמדד מהווה
45%
מהמדד הכולל. מדד זה מאפשר להבין עד כמה ההתנהלות בפ ועל של הפרט משקפת שליטה
.פיננסית, תכנון ואחריות
סדרת ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות
5
גישה פיננסית - מדד ה משקף את הגישה האישית של הפרט כלפי כסף, חיסכון ותכנון עתידי. גם
כאשר לאדם יש ידע פיננסי ויכולת לפעול בצורה אחראית, עמדותיו האישיות, כגון העדפה להוצאה
מיידית על פני חיסכון, עשויות להשפיע באו.פן משמעותי על החלטותיו הכלכליות
בישראל נמדדה הגישה הפיננסית באמצעות היגד יחיד: "אני מעדיף להוציא כסף היום מאשר לחסוך
לטווח הרחוק", כאשר המרואיינים התבקשו לדרג את מידת
הסכמתם להיגד
בסולם של1
(מסכים
מאוד) עד5
( (לא מסכים כלל). מחקרים מראים, כי קוצר רואיMyopia
) הוא מהמרכיבים
( ההתנהגותיים המשמעותיים שמשפיעים על התנהלות כלכלית של פרטיםPitthan and Witte
,
2025
) וההיגד אמור לתפוס את מרכיב זה. ככל שהמשיב הביע הסכמה נמוכה עם ההיגד, כלומר
הפגין נטייה לחיסכון על פני צריכה מיידית, כך ציון המדד שלו היה גבוה יותר. הצ יון נע בין0 ל–
4
,
ומשקף את מידת התמיכה בעקרונות של תכנון פיננסי ואחריות כלכלית. רכיב זה מהווה20%
מהמדד
.הכולל לאוריינות פיננסית
בחלק מהמדינות שנכללו בסקר של ארגון ה-
OECD
נעשה שימוש ביותר מהיגד אחד לצורך מדידת
גישה פיננסית, ולעיתים אף בנוסחים שונים אך נושא המדידה דומה . בסקר הישראלי נכלל כאמור
.היגד אחד בלבד, והחישוב הותאם בהתאם למדריך וההנחיות הבינלאומיות של הסקר
על רקע
ה מגבלות באופן המדידה של
מדד הגישה ובשל ביקורת שהועלתה על מורכבות פרשנות התשובות,
מאחר שהוצאה כספית בהווה עשויה להיות החלטה כלכלית ר
ציונלית במקרים מסוימי,ם
ניתן
לו
,ביטוי מצומצם בהמשך הניתוח
ונבחן
תוצאות
גם בניכוי רכיב זה מהמדד הכללי.
מדד אוריינות פיננסית -
מדד האוריינות הפיננסית הכללי מורכב משלושת
המדדים
:שהוזכרו לעיל
ידע פיננסי, התנהגות פיננסית וגישה פיננסית. שלושת הרכיבים משוקללים ל כדי מדד כולל, שערכיו
נעים בין0 ל-
100
נקודות. ציון גבוה במדד משקף רמה גבוהה של אוריינות פיננסית, ואילו ציון נמוך
.מעיד על רמת אוריינות נמוכה יותר
ה-
OECD
,קבע, כי כדי להיחשב כבעל אוריינות פיננסית מספקת
נדרש המשתתף לעבור סף מינימלי של70
נקודות.
3
שיעור העוברים חושב הן עבור הציון הכולל והן
עבור כל אחד מהרכיבים בנפרד, ובכך ניתן להבחין באילו תחומים קיימת שליטה רחבה, ובאילו
תחומים ניכרים פערים. 4
3 בהתאם למדריך המדידה הבינלאומי של ה
OECD/INFE
-
הציון70
מתוך100
נקודות משמש כערך ייחוס להשוואה בין
מדינות במדד האוריינות הפיננסית. סף
"זה נקבע באופן עקבי עם רמות הידע וההתנהגות שנקבעו כ"מספקות
במדידות הקודמות של ה-
OECD, שבהן נדרש ציון של כ-
5
מתוך7 בשאלות הידע וכ-
6
מתוך9
בהתנהגות—
,כלומר
כ-
70
.אחוזים מהציון המרבי
4 קורלציות בין המדדים השונים ובין משתנים סוציו-
דמוגרפיים נוספים מוצגות בנספח ב' ומראות את המתאם הגבוה
בין מדד האוריינות הפיננסית הכללי, למדדים של ההתנהגות והידע הפיננסיים והקורלציה הנמוכה יחסית עם מדד
הגישה הפיננסית.
בנק ישראל– חטיבת המחקר
6
מעבר למדד האוריינות הפיננסית, הסקר מאפשר לבנות מדדים נוספים המתבססים על המתודולוגיה
של ה-
OECD
שנבחן עבורם את הקשר עם אוריינות פיננסית ברגרסיה עם בקרה על משתנים סוציו-
דמוגרפיים. המדד הראשון הוא
מדד ההכלה הפיננסית
שבוחן את
ההיכרות
והשימוש של
האוכלוסייה במוצרים פיננסיים. בעוד שמדד אוריינות פיננסית מתמקד כאמור בבחינת היכולת להבין
ולנהל את הכספים בצורה מושכלת, מדד
ההכלה הפיננסית מסכם שבעה תחומים מרכזיים של
היכרות
ושימוש במוצרים פיננסיים: מוצרי תשלום (חשבון בנק, כרטיס חיוב), מוצרי חיסכון (פנסיוני
ולא פנסיוני), אשראי (הלוואות לדיור ולא לדיור), ביטוח, מודעות למוצרים פיננסיים שונים (לפחות5
מתוך10) ובחירה פעילה של מוצ
רים פיננסיים. המדד מקבל ערכים מ-
1
עד7
וערך גבוה משקף רמת
.הכלה פיננסית גבוהה, ולהיפך
מדד נוסף הוא
מדד חוסן פיננסי שנועד להעריך את היציבות הכלכלית האישית של הפרט באמצעות
הערכה של הנסקר לגבי
ארבעה קריטריונים מרכזיים. המדד כולל הערכה של הנסקרים לגבי היכולת
להתמודד עם הוצאה פתאומית ובלתי צפויה, היכולת לכסות את ההוצאות השוטפות ללא קשיים
במהלך השנה האחרונה, היכולת הכלכלית להחזיק מעמד ללא הכנסה במשך שלושה חודשים או
יותר והיכולת לסיים את החודש עם יתרה כספית חיובית. המדד נע בטווח
100
-
0.
5
לקבלת מידע נוסף על הסקר הח ברתי ונוסח השאלון ראו פרסום של הלמ"ס בנוגע לסקר חברתי
לשנת2024
.
3. מ
מצאים קודמים
בישראל נערכו מספר סקרים שמדדו ידע והתנהגות פיננסיים בהקשרים מצומצמים. סקרים דומים
לסקר של
ה-
OECD
נערכו על ידי בנק ישראל (דוח צוות בין-
משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת
ההכלה הפיננסית2022
וסקר אינטרנטי2022
.)
מהסקר התברר, כי רמת האוריינות הפיננסית
בישראל נמוכה במעט מממוצע של12
מדינות OECD
בשנת2021
(
62
ו-
65.5
,)נקודות, בהתאמה
ונמצאו
פערים משמעותיים בין תתי-
קבוצות אוכלוסייה בישראל. התבררו רמות נמוכות של אוריינות
פיננסית בקרב האוכלוסיות הערבית והחרדית בהשוואה לאוכלוסייה היהודית הלא-
.חרדית
ב נוסף, סקר של הלמ"ס שנערך בשנת2012
בחן אוריינות פיננסית באמצעות שאלות מצומצמות
המתמקדות בידע פיננסי בסיסי, כגון הבנה של מושגי ריבית, אינפלציה וגיוון השקעות, ובהתנהגויות
כלכליות כגון חיסכון וניהול חוב. סקר זה כלל למעשה מספר שאלות ספציפיות מהשאלון המלא של
5ב-
OECD
משלבים את המדד עם מדד סובייקטיבי לחוסן כלכלי כללי שלא נוגע לקריטריונים ספציפיים, וביחד הם
משלימים ציון
כולל של100
. עם זאת, כאן אנו מתמקדים במדד החוסן בלבד, ולכן אנחנו משתמשים במתודולוגיה של
ה- OECD
שמספקת ציון בין0-50
ומנפחים אותה ל-
100
לשמירת העקביות בהערכה ויכולת הניתוח של תוצאות
הרגרסיה.
סדרת ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות
7
ה-
OECD
.
תוצאות הסקר העלו, כי בקיאותם של הישראלים בנושאים כגון חישובי ריבית, אינפלציה
ותשואה מול סיכון בהשקעות הייתה נמוכה מהממוצע הבין-
.לאומי
יש להדגיש כי לא ניתן בהכרח להשוות באופן ישיר בין תוצאות הסקר שנערך בשנת2012
לבין סקר
2024, בשל הבדלים בניסוח השאלו ת ובאופן המדידה. עם זאת, ניתן לזהות דמיון חלקי בין שלוש
שאלות משותפות, כפי שמוצג בלוח1
. נצפתה עלייה ניכרת ברמת ההבנה הפיננסית בין שני
הסקרים, אך סביר להניח שחלק ניכר מהפער נובע מהבדלים מתודולוגיים בין הסקרים, גם אם ייתכן
שחלקו משקף שיפור אמיתי בידע ובמודע.ות הפיננסית של הציבור
לוח1 –
השוואת רמת ההבנה של
ביטויים ב ,נושאים פיננסיים2012
בהשוואה ל-
2024
נושא
נוסח שאלה2012
נוסח שאלה2024
שענו נכון%
2012
2024
אינפלציה
באינפלציה גבוהה יוקר המחיה
עולה במהירות
אינפלציה גבוהה פירושה שהוצאות
המחיה גדלות
בצורה מהירה
65%
80%
תשואה
וסיכון
השקעה
עם תשואה גבוהה
היא על-
פי רוב השקעה בסיכון
גבוה
השקעה עם תשואה גבוהה, רווח
גבוה, היא על-
פי רוב השקעה בסיכון
גבוה, כלומר עם סבירות גבוהה
להפסד
48%
68%
פיזור
סיכונים
ניתן להקטין את הסיכון בתיק
השקעות באמצעות קניית מגוון
רחב של מוצרים פיננסיים
לרוב אפשר להקטין את הסיכון
שבהשקעה בשוק ההון באמצעות
קניית מגוון רחב של מניות וניירות ערך
35%
57%
המקור : סקר חברתי של הלמ"ס
לשנ
ים
2012
ו-
2024
ועיבודי בנק ישראל.
4. רמת האוריינות הפיננסית בהשוואה בין לאומית
3.1
השוואה בקרב כלל
האוכלוסייה של המדינות
איור1 מציג את המדד הכללי של האוריינות הפיננסית יחד עם רכיביו
עבור ישראל ומדינות הייחוס
ש ל ה-
OECD
6. ה
מדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-
64
נקודות בממוצע, והוא זהה
לממוצע במדינות הייחוס של ה-
OECD
,
7
ונמצא בקרבת החציון. בנספח ב' מוצג בפירוט המדד הכללי
עבור המדינות השונות והמיקום היחסי של ישראל.
6 מדינות הייחוס של ארגון ה-
OECD
:שנכללו בהשוואה היו ,גרמניה ,אירלנד, לוקסמבורג, אסטוניה, קוריאה, שבדיה
( פינלנד, הולנד, ספרד, פורטוגל, צרפת, יוון, לטביה, ליטא ואיטליה15
מדינות). מדינות אלו הן מדינות OECD
המוגדרות
על ידי ה–IMF (קרן המטבע הבין-
לאומית) ככלכלות מתקדמות ונכללו בסקר האוריינות הפיננסית שנערך בשנת2023
.
הת
מ"ג לנפש הממוצע ב-
16
המדינות שכלולות במדגם של הסקר (כולל ישראל) נמוךב-
4%
מהממוצע של כלל32
המדינות המתקדמות. הנתונים המוצגים בעבודה עבור ישראל מתייחסים לשנת2024
ונתוני ה OECD-
מתייחסים לשנת
2023
.
7
בניכוי המדד של הגישה הפיננסית מדד האוריינות הפיננסית בישראל עומד על.6
64
לעומת64.2
.
בנק ישראל– חטיבת המחקר
8
כאשר בוחנים את רכיבי המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל לעומת מדינות ה-
OECD
מתקבלת תמונה לא אחידה בין הרכיבים. מדד הידע הפיננסי בישראל נמוך מעט מהממוצע ומהחציון
של ה-
OECD
,. לעומת זאת
מדד ההתנהגות הפיננסית בישראל דומה לממוצע של ה-
OECD
וישראל
ממוקמת במקום גבוה יחסית. המצב של ישראל במדד של הגישה הפיננסית טוב יותר וזוכה לציון
גבוה מהממוצע ב-
OECD
. כל הציונים של ישראל לא שונים באופן מובהק מהממוצע של מדינות ה-
OECD
.
איור1
:ישראל בהשוואה למדינ
ות הייחוס של ה-
OECD
לפי מדד האוריינות הפיננסית הכללי ורכיביו
:הערה ציון המדדים נורמל ל-
100
.
ה:מקור
הסקר החברתי של הלמ"ס2024
,
(2023)
OECD
.ועיבודי בנק ישראל
היבט נוסף בניתוח הוא בחינה של שיעור הפרטים שמגיעים לרף מינימלי של אוריינות פיננסית
המוגדר בדוח
של ארגון ה-
OECD
כציון של70
.נקודות ומעלה רף זה משמש כסף להערכת יכולת
בסיסית להתנהלות פיננסית מושכלת.
נתוני שיעור העוברים את הסף עבור ישראל ומדינות הייחוס
של ה-
OECD
מוצגים באיור2.
שיעור העוברים את הסף במדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל היה גבוה יחסית ו
הסתכם ב-
%
5
4
ל עומת%
42
במ
מוצע במדינות הייחוס של ה-
OECD
8
.כלומר, בהשוואה בין-
לאומית ישראל
ממוקמת במקום גבוה יחסית, אך עדיין מרבית האוכלוסייה איננה עוברת את הסף הנדרש.
8 בניכוי המדד של הגישה הפיננסית
שיעור העוברים עמד על40%
.
סדרת ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות
9
הפער של ישראל לעומת מדינות ה-
OECD
בולט בידע הפיננסי, ושיעור העוברים את הסף ברכ יב זה
היה נמוך מהממוצע במדינות
ה-
OECD
(
55.1%
ו-
58%
.)בהתאמה באשר לשיעור העוברים את הסף
ברכיב של ההתנהגות הפיננסית, נמצא, כי בישראל היה גבוהה
מה
מוצע במדינות ה-
OECD
(
57%
ו-
55%
בהתאמה.)
איור2
:
שיעור הפרטים המגיעים לרף המינימום* בישראל בהשוואה למדינות הייחוס
של ה-
OECD
לפי
מדד האוריינות הפיננסית הכללי ורכיביו
*רף המינימום–
ציון70
ומעלה
ה:מקור
הסקר החברתי של הלמ"ס2024
,
(2023)
OECD
.ועיבודי בנק ישראל
3.2
השוואה בקרב קבוצות אוכלוסייה של המדינות
בפרק זה נרכז את ההבדלים ברמת האוריינות הפיננסית על פי מגדר, גיל, ורמת הכנסה בהשוואה
בין-
לאומית. ניתוח זה מצביע על כך שלמרות שבממוצע מדד האוריינות הפיננסית בישראל דומה ואף
גבוה מהממוצע של ה-
OECD
בחלק מן הרכיבים ,
,קיימת הטרוגניות בקרב קבוצות האוכלוסייה
והשונ ות ברמות האוריינות הפיננסית בישראל גבוהה מהשונות במדינות
ה-
OECD
.
איורים3-5
מציגים את הפער האבסולוטי בציון הממוצע של מדדי האוריינות הפיננסית לפי מגדר
(גברים לעומת נשים), גיל (גילאי29
-
18
לעומת גילאי60
)ומעלה9
והכנסה (בעלי הכנסה גבוהה
9 הקטגוריות של הגיל נקבעו בהתאם לנתונים הזמינים של ה-
OECD
.על מנת לאפשר את ההשוואה הבינלאומית
בנק ישראל– חטיבת המחקר
10
לעומת בעלי הכנסה)נמוכה
10
.
בישראל קיים פער של6
נקודות במדד הכללי של האוריינות
הפיננסית בין גברים לנשים, לעומת פער של3 נקודות במדינות ה-
OECD
. הפער בין המינים במדד
הידע הפיננסי בישראל
עמד על
14
נקודות בהשוואה ל
פער
של9 נקודות במדינות ה-
OECD
,
ואילו
הפער בהתנהגות הפיננסית בי
שראל הסתכם ב-
4
נקודות, לעומת
ון י שוו ב-
OECD
.
בבחינה לפי קבוצות גיל בישראל נצפה פער של6
נקודות
לטובת
הצעירים
בהשוואה
,למבוגרים
לעומת פער של2
נקודות
ב-
OECD
לטובת המבוגרים. במדד הידע הפיננסי , הפערים גדלים
כאשר
בישראל נצפה פער של10
נקודות
לטובת
הצעירים
בהשוואה
למבוגרים, לעומת פער של4
נקודות
ב-
OECD
לטובת המבוגרים . לעומת זאת, במדד ההתנהגות הפיננסית נצפה בישראל פער של2
נקודות לטובת הצעירים, לעומת פער אפסי במדינות ה-
OECD
.הרמה הגבוהה של אוריינות פיננסית
בקרב הצעירים מעידה
על שינוי דורי בדפוסי הידע וההתנהלות הפיננסית ועל צפי בעלייה באוריינות
הפיננסית בישראל.
באשר לפער בין בעלי הכנסה גבוהה לבעלי הכנסה נמוכה, בישראל נצפה הפער
( הגדול ביותר במדד הכללי ובמדד ההתנהגות הפיננסית19
ו-
21
נקודות, בהתאמה), לעומת11
נקודות במדינות ה-
OECD
.
איור 3
: פערים* באוריינות הפיננסית בקרב
ה
אוכלוסייה
בישראל
וב-
OECD
:הערות פערים- מגדר
(גברים לעומת נשים), גיל (גילאי18-29
לעומת גילאי60
ומעלה), הכנסה (בעלי רמת הכנסה
גבו
הה
.)לעומת בעלי רמת הכנסה נמוכה
ה:מקור
הסקר החברתי של הלמ"ס2024
,
(2023)
OECD
ועיבודי בנק ישראל.
10
הקטגוריות של ה הכנסה הממוצעת לנפש הוגדרו בהתאם
לקטגוריות
בסקר החברתי: הכנסה נמוכה (עד2,000
,)₪
( הכנסה בינונית2,001-4,000
)₪
והכנסה גבוהה (מעל4,000
₪
( כאשר ל-
26%
.מהמשיבים היה ערך חסר ברכיב זה
סדרת ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות
11
איור 4
*: פערים
במדד הידע הפיננסי
בקרב
ה
אוכלוסייה
בישראל
וב-
OECD
:הערות פערים - מגדר
(גברים לעומת נשים), גיל (גילאי18-29
לעומת גילאי60
ומעלה), הכנסה (בעלי רמת הכנסה
.)גבוהה לעומת בעלי רמת הכנסה נמוכה
ה:מקור
הסקר החברתי של הלמ"ס2024
,
(2023)
OECD
ועיבודי בנק ישראל.
איור5
*: פערים
במדד ההתנהגות הפיננסית בקרב תתי אוכלוסייה
בישראל
וב-
OECD
:הערות פערי
ם - מגדר
(גברים לעומת נשים), גיל (גילאי18-29
לעומת גילאי60
ומעלה), הכנסה (בעלי רמת הכנסה
.)גבוהה לעומת בעלי רמת הכנסה נמוכה
ה:מקור
הסקר החברתי של הלמ"ס2024
,
(2023)
OECD
ועיבודי בנק ישראל.
בנק ישראל– חטיבת המחקר
12
5. הבדלים באוריינות פיננסית בתוך ישראל
4.1
הבדלים באוריינות פיננסית לפי
קבוצות אוכלוסייה
הבחינה של רמות האוריינות הפיננסית לפי מגזרים מרכזיים בישראל–
ערבים, חרדים ויהודים שאינם
חרדים, חיונית לצורך עיצוב מדיניות אפקטיבית, היות וכל קבוצה מתמודדת עם אתגרים ייחודיים
.המשפיעים על השתלבותה במערכת הפיננסית והכלכלית
איור6
מציג את מדדי האוריינות
הפיננסית לפי קבוצת אוכלוסייה. המדד הכללי בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית הסתכם ב-
67
נקודות, לעומת62
נקודות באוכלוסייה החרדית ו-
54
.נקודות באוכלוסייה הערבית11
בחלוקה לפי
תתי-מדדים נמצא, כי הציון של חרדים וערבים בידע פיננסי ובהתנהגות פיננסית
נמוך מהציון של
יהודים לא חרדים. במדד של הגישה הפיננסית יהודים חרדים
ויהודים לא חרדים קיבלו ציון גבוה
מהציון של
ערבים. הבדלים דומים נצפו בין קבוצות האוכלוסייה גם בבחינת שיעור העוברים את הרף
המינימלי של המדדים (ציון של70
.)העובדה שההישגי ם בהתנהגות הפיננסית טובים יותר
מההישגים בידע הפיננסי היא מעודדת, אך הפערים בין האוכלוסיות והרמה הנמוכה של אוריינות
פיננסית, במיוחד בחברה הערבית, מעוררים חששות לגבי היכולת של האוכלוסייה להתמודד עם
החלטות פיננסיות מורכבות ולשפר את מצבה הכלכלי בטווח הארוך.
אי ור6: הבדלים במדדי האוריינות הפיננסית לפי קבוצות אוכלוסייה
ה:מקור
הסקר החברתי של הלמ"ס2024
,
(2023)
OECD
ועיבודי בנק ישראל.
4.2
הבדלים באוריינות הפיננסית לפי ידיעת השפה העברית
בדוח ההכלה הפיננסית שהוזכר לעיל צוין, כי אחד הקשיים בהתנהלות הפיננסית, ובעיקר בחברה
הערבית, נובעים מחסמים הנוגעים לידיעת השפה העברית. נכון להיום מרבית החומרים בעולמות
11
המדד הכללי של אוריינות פיננסית לאחר ניכוי של מדד הגישה הפיננסית הסתכם ב-
7.6
6
נקודות עבור יהודים לא
,חרדים61.2
עבור חרדים ו-
55.6
עבור ערבים.
סדרת ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות
13
התוכן הפיננסיים מוצגים בטפסים, באתרים ובאפליקציות בשפה העברית. על כן, כישורי ידיעת
השפה ה עברית הם מפתח להצלחה כלכלית וחברתית, ולכן חשוב לבחון את השפעתם על רמת
האוריינות הפיננסית. איור7
מציג את הפער האבסולוטי בציון הממוצע של מדדי האוריינות הפיננסית
בתוך האוכלוסייה בישראל, בין פרטים הקוראים בעברית ברמה גבוהה לאלה הקוראים ברמה
.נמוכה12
בעלי רמת ה קריאה הגבוהה מציגים ציונים גבוהים יותר במדדים של אוריינות פיננסית הן
בקרב היהודים והן בקרב הערבים, אם כי פערים אלה בקרב יהודים היו גדולים יותר. תמונה דומה
,מתקבלת בבחינת כישורי הדיבור בעברית (אינו מוצג). אין שונות רבה בין מדדי האוריינות השונים
דבר המרמז על
כך שכישורי שפה עשויים להיות גורם מכריע בהבנת מושגים פיננסיים וביישומם
בפועל
(או
שהם
)מתואמים עם כישורים באופן כללי.
איור7: פערים* במדדי אוריינות פיננסית לפי כישורי הקריאה בשפה העברית
* פער בין קוראים בעברית ברמה טובה לקוראים ברמה נמוכה
ה:מקור
הסקר החברתי של הלמ"ס2024
.ועיבודי בנק ישראל
6. הגורמים המשפיעים על האוריינות הפיננסית
על מנת לאמוד את השפעתם של כל המאפיינים הסוציו-
אקונומיים שהוזכרו לעיל על רמת
האוריינות הפיננסית, ביצענו ניתוח רגרסיה. לוח2
מציג את התוצאות של אמידת הרגרסיה על
המדד הכללי של האוריינות הפיננסית ועל שיעור העוברים את רף המינימום של ציון70
.
המשתנים המסבירים הוגדרו כמשתנים קטגוריאליים. מהלוח ניתן לראות, כי קיימת השפעה
12
רמת השליטה בעברית נקבעה על-
בסיס דיווח עצמי במסגרת הסקר החברתי, בהתייחס לשאלה "מהי רמת ידיעותיך
."בקריאה בשפה העברית?", כאשר רמה נמוכה הינה הקיבוץ של "לא יודע בכלל" או "חלשה
בנק ישראל– חטיבת המחקר
14
מובהקת של מגדר, גיל, השכלה, הכנסה, השתתפות בשוק העבודה ורמת ידיעת השפה
העברית על האוריינות הפיננסית בשני משתנה.התוצאה שנבחנו13
לוח2: תוצאות אמידת הרגרסיה של מאפיינים סוציו-
דמוגרפיים וכלכליים על המדד הכללי של
האוריינות הפיננסית
מדד אוריינות פיננסית
(
100
)
שיעור העוברים את רף
המינימום
ממוצע משתנה התוצאה בנקודת הממוצעים
66.05
0.488
קבוצת בסיס קבוצת ייחוס
(גודל)הקבוצה
שינוי
באחוזים
שינוי
באחוזים
קבוצת אוכלוסייה-
יהודי
שאינו חרדי
ערבי
-5.182***
-8%
-0.153***
-31%
(20%)
(0.708)
(0.020)
חרדי
-2.680**
-4%
-0.035
-7%
(9%)
(1.062)
(0.030)
מגדר– אישה גבר
6.000***
9%
0.148***
30%
(48%)
(0.481)
(0.013)
18-29 קבוצת גיל
30-59
-2.907***
-4%
-0.057**
-12%
(59%)
(0.805)
(0.022)
60+
-6.009***
-9%
-0.119***
-24%
(20%)
(1.051)
(0.029)
השכלה- לא השלים תיכון
תיכונית
4.113***
6%
0.072***
15%
(37%)
(0.647)
(0.018)
על תיכונית
11.325***
17%
0.258***
53%
(38%)
(0.653)
(0.018)
מצב תעסוקתי– מועסק
מובטל
0.902
1%
0.011
2%
(4%)
(1.365)
(0.038)
מחוץ לכוח העבודה
-1.795***
-3%
-0.028
-6%
(29%)
(0.662)
(0.018)
מצב כלכלי– נמוך
בינוני
3.615***
5%
0.061***
13%
(22%)
(0.835)
(0.023)
גבוה
9.532***
14%
0.183***
37%
(63%)
(0.835)
(0.023)
רמת עברית– גבוהה
בינוני
ת
-6.561***
-10%
-0.156***
-32%
(8%)
(0.882)
(0.025)
נמו
כה
-9.850***
-15%
-0.235***
-48%
(11%)
(0.809)
(0.023)
מצב משפחתי והאם יש
ילדים
V
V
V
קבוע
57.092***
0.299***
(1.452)
(0.040)
מספר תצפיות
4,586
4,586
R-squared
0.320
0.240
:הערה
.גודל הקבוצה בסוגריים. סטיית תקן בסוגריים*** p<0.01, ** p<0.05, * p<0.1
בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני
התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית. ממצא זה מצביע
13
התוצאות נש
מרות גם אם משקללים את התצפיות או באמידה ללא רכיב הגישה.
סדרת ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות
15
על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-
משרדי לגיבוש
תוכנית לאו
מית להגברת ההכלה הפיננסית. בחברה החרדית הכללת משתנ
י
הבקרה צמצמה את
הפער השלילי במדד הכללי, אם כי הוא עודנו מובהק, אך לא נמצא שוני מובהק בשיעור העוברים את
.רף המינימום בהשוואה ליהודים שאינם חרדים
תוצאה מעניינת נוספת היא ההשפעה של גיל על אוריינות פיננסית. נמצא, כי רמת האוריינות
.הפיננסית של אוכלוסיות צעירות בישראל הייתה גבוהה יותר מאשר באוכלוסיות מבוגרות14
תוצאה
זו שונה מהתוצאות שמתוארות בספרות, המראות כי אוריינות פיננסית היא
ב
קשר בצורת U
,עם הגיל
כל ומר היא עולה עם הגיל ומגיעה לשיא בגילאי50/60
.ולאחר מכן פוחתת
7.
החשיבות של האוריינות הפיננסית
כדי להמחיש את חשיבות האוריינות הפיננסית בקבלת החלטות פיננסיות, השתמשנו במדד
האוריינות הפיננסית כדי להציג הבדלים בהתנהגות פיננסית לאחר בקרה על משתנים סוציו-
דמוגרפ
יים. משתני ההתנהגות הפיננסית מיוצגים על-
ידי מדד החוסן הפיננסי, מדד ההכלה
הפיננסית
)(שמוגדרים לעיל ,
וצרכנת פיננסית מושכלת שמויצגת על ידי השאלה אם אנשים חיפשו
מידע מקצועי לצורך קבלת החלטות פיננסיות והשאלה אם אנשים התייעצו עם מומחים לפני קבלת
.החלטות פיננסיות15
לוח3 מציג את התוצאות ומראה קשר חיובי ומובהק בין אוריינות פיננסית
,לחוסן פיננסי ל
צרכנות
פיננסית מושכלת ולחוסן פיננסי . הקשר החיובי
מ תקיים גם לאחר פיקוח על משתני בקרה שונים
הכוללים, בין השאר, מגדר, שיוך דתי/אתני, השכלה, הכנסה, ידיעת השפה העברית , מצב משפחתי
והאם יש לפרט ילדים.
16
התוצאות נשארות דומות גם אם מריצים את הרגרסיה על מדד האוריינות
הפיננסית
, שהוא כלי המדידה העיקרי בספרות לאוריינות פיננסית.
התוצאות מעידות על כך
לש ,פרטים עם אוריינות פיננסית גבוהה, בכל פלחי האוכלוסייה
יש רמה גבוהה יותר
של אקטיביות
בהקשרים פיננסיים והם מעידים על עצמם ככ מסוגלים להתמודד טוב יותר עם זעזועים ומשברים
.פיננסיים
,בנוסף, לפרטים אלה יש גישה ויכולת שימוש במספר גדול יותר של שירותים פיננסיים
.והם ככל הנראה זוכים לתנאים משופרים בשירותים אלו, בזכות יכולת המיקוח והשוואה טובה יותר
ת וצאות אלה מחדדות את החשיבות של אוריינות פיננסית בקבלת החלטות מושכלות ומתיישבות
.עם הספרות שמתעדת את ההשפעה החיובית של אוריינות פיננסית על התנהלות פיננסית
14
התוצאה נשמרת גם אם מגדילים עוד את מספר הקטגוריות של הגיל או אם מריצים על מדד אוריינות פיננסית בניכוי
,מדד גישה פיננסית. רמת אוריינות פיננסית גבוהה יותר אצל צעירים נצפתה בכל קבוצות האוכלוסייה (ערבים ,חרדים
.)יהודים לא חרדים
15
.שאלות אלו אינן מיוצגות במדד התנהגות פיננסית ותופסות פן אחר בהתנהלות
16
( ההשפעה של גיל על חוסן פיננסי ייתכן ונובעת בין השאר מכך שקבוצת הבסיס של צעירים29
-
18
) נעזרת
.במשפחתם
בנק ישראל– חטיבת המחקר
16
לוח3
: תוצאות אמידת הרגרסיה של הקשר בין אוריינות פיננסית ומאפיינים שונים על
ההתנהגות הפיננסית
(1)
(2)
(3)
(4)
מדד הכלה פיננסית
(
0-7
)
חוסן פיננסי
עורך השוואה
בבחירת
מוצרים
מתייעץ עם
מומחים
ממוצע משתנה התוצאה בנקודת
הממוצעים
4.1
30.6
0.41
0.48
מדד אוריינות
( כולל100
)
0.016***
0.333***
0.011***
0.010***
(0.001)
(0.013)
(0.000)
(0.000)
קבוצת אוכלוסייה-
יהודי שאינו חרדי
ערבי
-0.941***
-1.123*
-0.073***
-0.051***
(20%)
(0.054)
(0.601)
(0.019)
(0.019)
חרדי
0.028
-0.379
-0.071**
-0.039
(9%)
(0.081)
(0.914)
(0.028)
(0.029)
מגדר- אישה גבר
-0.021
0.310
0.031**
0.022
(48%)
(0.037)
(0.412)
(0.013)
(0.013)
קבוצת גיל18-29
30-59
0.373***
-1.258*
-0.028
-0.057***
(59%)
(0.061)
(0.672)
(0.022)
(0.022)
60+
-0.238***
4.135***
-0.114***
-0.135***
(20%)
(0.080)
(0.893)
(0.028)
(0.029)
השכלה-
לא השלים
תיכון
תיכונית
0.162***
0.470
-0.007
0.025
(37%)
(0.050)
(0.552)
(0.017)
(0.018)
מעל תיכונית
0.297***
2.868***
0.050***
0.092***
(38%)
(0.051)
(0.572)
(0.018)
(0.018)
מצב תעסוקתי–
מועסק
מובטל
-0.105
-0.418
0.015
-0.079**
(4%)
(0.104)
(1.149)
(0.036)
(0.037)
מחוץ לכוח
העבודה
-0.643***
0.641
-0.033*
-0.054***
(29%)
(0.051)
(0.567)
(0.018)
(0.018)
מצב כלכלי-
נמוך
בינוני
0.377***
1.144
0.018
-0.002
(22%)
(0.064)
(0.712)
(0.022)
(0.023)
גבוה
0.551***
7.562***
0.033
0.000
(63%)
(0.065)
(0.725)
(0.023)
(0.023)
רמת עברית- גבוהה
בינוני
-0.591***
0.163
-0.087***
-0.112***
(8%)
(0.068)
(0.766)
(0.024)
(0.024)
נמוך
-1.071***
-0.165
-0.073***
-0.153***
(11%)
(0.063)
(0.702)
(0.022)
(0.022)
קבוע
2.447***
3.659**
-0.308***
-0.163***
(0.128)
(1.424)
(0.045)
(0.046)
משפחתי
מצב
והאם יש ילדים
V
V
V
V
מספר תצפיות
4,586
4,249
4,586
4,586
R-squared
0.503
0.343
0.278
0.278
:הערה
.גודל הקבוצה בסוגריים. סטיית תקן בסוגריים*** p<0.01, ** p<0.05, * p<0.1
8. סיכום
רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע ה-
OECD
. בתוך ישראל ניכרים פערים בולטים בין
קבוצות אוכלוסייה: בקרב היהודים הלא-
חרדים האוריינות הפיננסית גבוהה יותר, בעוד שבחברה
הערבית הציונים נמוכים גם לאחר התחשבות בשונות במאפיינים הדמוגרפיים. פערים מובהקים
קיימים גם לפי מגדר, גיל, הכנסה ושליטה בעברית, כאשר בני גוד לעולם, צעירים מפגינים אוריינות
סדרת ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות
17
פיננסית גבוהה יותר ממבוגרים. הפערים בין קבוצות האוכלוסייה גבוהים יותר בישראל בהשוואה
לעולם. לבסוף, נמצא קשר חיובי בין אוריינות פיננסית לבין חוסן כלכלי, שימוש בשירותים פיננסיים
.והתנהלות מושכלת
חשוב להדגיש, כי בעבודה זו מו צג ניתוח ראשוני המבוסס על סקר איכותי, שמטרתו לפתח תשתית
למדידה סדורה של רמת האוריינות הפיננסית בישראל. בעתיד, ניתן יהיה לשלב את נתוני הסקר עם
מאגרי מידע של הלמ"ס לצורך ביצוע מחקרים נוספים, אשר יבחנו את הקשרים בין אוריינות פיננסית
לבין היבטים שונים בהתנהלות
הכלכלית של משקי הבית. בנוסף, ממצאי הניתוח הנוכחי ישמשו
בסיס לבחינת מגמות ושינויים לאורך זמן, ככל שיתבצעו מדידות חוזרות, ובכך יתרמו לקידום התחום
ולפיתוח מדיניות מבוססת נתונים לשיפור רמת האוריינות הפיננסית בישראל.
הניתוח מדגיש את החשיבות בהמשך פיתוח והטמעה של תוכניות חינוך פיננסי מותאמות מבחינה
תרבותית וחברתית לקבוצות אוכלוסייה שונות, תוך דגש מיוחד על החברה הערבית, במטרה לצמצם
.פערים ולחזק את החוסן הכלכלי של כלל האוכלוסייה
בנק ישראל– חטיבת המחקר
18
ביבליוגרפיה
Atkinson, A., and F.A. Messy (2012). Measuring financial literacy: Results of the OECD /
International Network on Financial Education (INFE) pilot study. OECD Working Papers on
Finance,
Insurance
and
Private
Pensions,
No.
15.
OECD
Publishing.
https://doi.org/10.1787/5k9csfs90fr4-en
Klapper, L., A. Lusardi and G. A. Panos (2013). "Financial literacy and its consequences:
Evidence from Russia during the financial crisis." Journal of Banking & Finance 37(10), pp.
3904–3923. https://doi.org/10.1016/j.jbankfin.2013.07.014
Lusardi, A. and O.S. Mitchell (2023). "The importance of financial literacy: Opening a new
field". Journal of Economic Perspectives 37(4), pp.137-154.
Lusardi, A. and O.S Mitchell (2014). "The economic importance of financial literacy: Theory
and
evidence".
Journal
of
Economic
Literature
52(1),
pp.
5–44.
https://doi.org/10.1257/jel.52.1.5
Lusardi, A. and F.A. Messy (2023). "The importance of financial literacy and its impact on
financial wellbeing". Journal of Financial Literacy and Wellbeing 1(1), pp.1-11.
OECD (2023). OECD/INFE 2023 International Survey of Adult Financial Literacy. OECD
Publishing. https://www.oecd.org/financial/education/
OECD/INFE (2011). Measuring Financial Literacy: Core Questionnaire in Measuring Financial
Literacy. OECD.
OECD/INFE (2020). OECD/INFE 2020 International Survey of Adult Financial Literacy. OECD
Publishing.
Pitthan, F. and K. De Witte (2025). "How learning about behavioural biases can improve
financial literacy?". International Review of Economics & Finance 99, pp.103989.
Van Rooij, M., A. Lusardi and R. Alessie (2011). "Financial literacy and stock market
participation".
Journal
of
Financial
Economics
101(2),
pp.
449–472.
https://doi.org/10.1016/j.jfineco.2011.03.006
בנק ישראל (
2019
.)אוריינות פיננסית וממשקים דיגיטליים ב
מערכת הבנקאות', תיבה ד-
1
בתוך 'בפרק ד
לדו"
ח בנק ישראל לשנת2018
.
הרן רוזן, מאיה ו
שדה אורלי (
2021
). ההשפעה השונה של הינדים (Nudges) על קבוצות מיעוטים .
בנק
ישראל-
סדרת מאמרים לדיון2021.21
.
הרן רוזן, מאיה ו
שדה אורלי (
2017
.)
האם הרגולציה הפיננסית מתעלמת בלי/ללא כוונה מאוכלוסיות
מוחלשות? בחינה של הקשר בין הטמעת רגולציה בעזרת כלים דיגיטליים לבין אוריינות פיננסית
אובייקטיבית וסובייקטיבית .
בנק ישראל-
סדרת מאמרים לדיון2017.10
.
סדרת ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות
19
נספח א ’-
שאלות ששימשו לחישוב המדדים מהסקר החברתי של הלמ"ס2024
'מס
השאלה
שם
שדה / נוסח שאלה קוד מאפיינים הערה
משמש
בחישוב
מדד
23.150
קיבלת היום1,000
ש"ח ו<אתה צריך/ את
.צריכה> להמתין שנה כדי להשתמש בו
בשנה זו האינפלציה תהיה2%
. האם בסוף
:השנה <תוכל/י> לקנות
1 יותר מאשר היום
אופנות3
זו
התשובה
הנכונה
ידע
פיננסי
2
אותו דבר כמו
היום
3 פחות מהיום
4 לא ניתן לדעת מהמידע הקיים
23.160
את/ה> מלווה לחבר100
₪בערב ו
ב יום
למחרת הוא מחזיר לך100
.₪
מה הריבית
?שהוא שילם על ההלוואה
)(שאלה פתוחה
a0
0
0
זו
התשובה
הנכונה
מקובץ
חלקית
ידע
פיננסי
1 ערך שונה מ-
0
או לא ניתן
לדעת
מהמידע הקיים
23.170
הפקדת100
₪ב תוכנית חיסכון עם ריבית
מובטחת של4
% בשנה. כמה כסף יהיה
בחיסכון בסוף השנה הראשונה?
1
0
-
103
אופנות2
זו
התשובה
הנכונה
מקובץ
חלקית
ידע
פיננסי
2
104
3
105
או יותר
4 לא ניתן לדעת מהמידע הקיים
23.180
כעבור5
?שנים כמה כסף יהיה בחיסכון
1 יותר מ-
120
ש"ח
אופנות1
זו
התשובה
הנכונה
ידע
פיננסי
2
בדיוק120
₪
3 פחות מ-
120
₪
4 לא ניתן לדעת מהמידע הקיים
23.190.1
:האם הביטויים הבאים נכונים או לא נכונים
השקעה עם תשואה גבוהה, רווח גבוה, היא
על-
פי רוב השקעה בסיכון גבוה, כלומר עם
.סבירות גבוהה להפסד
1 נכון
ידע
פיננסי
2 לא נכון
23.190.2
:האם הביטויים הבאים נכונים או לא נכונים
אינפלציה גבוהה פירושה שהוצאות המחיה
גדלות בצורה מהירה
1 נכון
ידע
פיננסי
2 לא נכון
23.190.3
האם הביטויים הבאים נכונים או לא :נכונים
לרוב ניתן להקטין את הסיכון שבהשקעה
בשוק ההון באמצעות קניית מגוון רחב של
מניות וניירות ערך
1 נכון
ידע
פיננסי
2 לא נכון
23.20.1
האם <את/אתה> עושה את הפעולות
הבאות בעצמך במשק הבית שלך: מנהל/ת
ועוקב/ת אחר הכנסות והוצאות
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.20.2
האם <את/אתה> עושה את הפעולות
:הבאות בעצמך במשק הבית שלך
משתמש/ת באפליקציה כדי לעקוב אחר
ההוצאות
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.20.3
האם את<את/אתה> עושה את הפעולות
:הבאות בעצמך במשק הבית שלך
משתמש/ת בהוראות קבע להוצאות קבועות
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.10
מי אחראי לקבלת החלטות יומיומיות בנוגע
?לכסף במשק הבית שלך
1 אני
התנהגות
פיננסית
2 אני בשיתוף עם מישהו אחר
3 מישהו אחר
23.30.1
האם ב-
12
החודשים האחרונים חסכת כסף
,בדרכים הבאות: בבנק: בתוכנית חיסכון
בפיקדון או
בחשבון העובר ושב.
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.30.2
האם ב-
12
החודשים האחרונים חסכת כסף
בדרכים הבאות: במזומן או באמצעות בני
משפחה
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.30.3 האם ב-
12
החודשים האחרונים חסכת כסף
)בדרכים הבאות: בגמ"ח (גמילות חסדים
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.30.4
1 כן
בנק ישראל– חטיבת המחקר
20
האם ב-
12
החודשים האחרונים חסכת כסף
בדרכים הבאות: בהשקעה בשוק ההון כגון
,קרן נאמנות או תעודות סל, אגרות חוב
מניות, קופות גמל להשקעה
2 לא
התנהגות
פיננסית
23.30.5
האם ב-
12
החודשים האחרונים חסכת כסף
:בדרכים הבאות השקעה במטבעות
)וירטואליים (קריפטו
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.30.6 האם ב-
12
החודשים האחרונים חסכת כסף
בדרכים הבאות: אחר
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.70
יש מצבים שבהם ההכנסות לא מכסות את
הוצאות המחיה. האם ב-
12
החודשים
האחרונים קרה לך מצב זה?
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.80.5
באילו אמצעים נעזרת בפעם האחרונה שלא
הצלחת לעמוד בהוצאות: ביקשת עזרה או
לקחת הלוואה ממשפחה וחברים
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.80.7
באילו אמצעים נעזרת בפעם האחרונה שלא
הצלחת לעמוד בהוצאות: לקחת הלוואה
ממעסיק או מהוועד במקום עבודתך או
ביקשת להקדים את שכרך
1 כן
רק עבור
מועסקים
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.80.8
באילו אמצעים נעזרת בפעם האחרונה שלא
הצלחת לעמוד בהוצאות: לקחת הלוואה מגוף
פיננסי כגון בנק, חברת כרטיסי אשראי
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.80.9
באילו אמצעים נעזרת בפעם האחרונה שלא
הצלחת לעמוד בהוצאות: לקחת הלוואה מגוף
פרטי- צ'יינג' change, מאדם פרטי
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.80.10
באילו אמצעים נעזרת בפעם האחרונה שלא
הצלחת לעמוד בהוצאות: לקחת הלוואה
)מגמילות חסדים (גמ"ח
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.80.11
באילו אמצעים נעזרת בפעם האחרונה שלא
הצלחת לעמוד בהוצאות: השתמשת או
חרגת במסגרת משיכת יתר– אוברדראפט
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.80.12
באילו אמצעים נעזרת בפעם האחרונה שלא
הצלחת לעמוד בהוצאות: לא עמדת
בתשלומים
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.110
איזה משפט מתאר הכי טוב את האופן שבו
בחרת לאחרונה מוצר פיננסי? למשל
השקעה, הלוואה, חסכון.
1
בחנת מספר אפשרויות
מחברות או גופים שונים לפני
שבחרת
התנהגות
פיננסית
2
בחנת מספר אפשרויות מאותה
חברה
3 לא בחנת עוד אפשרויות
4
חפשת אפשרויות נוספות ולא
מצאת
23.120.1
אלו מקורות מידע השפיעו עליך בצורה
משמעותית בבחירת מוצרים פיננסיים
בשנתיים האחרונות: בחנת המלצות או
השוואות של מומחים
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.120.2
אלו מקורות מידע השפיעו עליך בצורה
משמעותית בבחירת מוצרים פיננסיים
בשנתיים האחרונות: השתמשת באתר
להשוואת מחירים
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.120.3
אלו מקורות מידע השפיעו עליך בצורה
משמעותית בבחירת מוצרים פיננסיים
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
סדרת ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות
21
בשנתיים האחרונות: קיבלת המלצה מיועץ
מומחה תמורת תשלום
23.120.5
אלו מקורות מידע השפיעו עליך בצורה
משמעותית בבחירת מוצרים פיננסיים
בשנתיים האחרונות: קיבלת המלצה
מחברים, משפחה או חברים לעבודה
1 כן
התנהגות
פיננסית
2 לא
23.140.6
באיזו מידה <את מסכימה /אתה מסכים> עם
כל אחד מהמשפטים הבאים: אני <נוהג\
נוהגת> לשלם את החשבונות שלי בזמן
(טווח5
-
1
)
1
1
1
=מסכים
בהחלט
5
=בכלל
לא מסכים
התנהגות
פיננסית
2
2
3
3
4
4
5
5
23.140.8
באיזו מידה <את מסכימה /אתה מסכים> עם
כל אחד מהמשפטים הבאים: אני מגדיר
מטרות כספיות ארוכות טווח ומנסה להשיג
אותן (טווח5
-
1
)
1
1
1
=מסכים
בהחלט
5
=בכלל
לא מסכים
התנהגות
פיננסית
2
2
3
3
4
4
5
5
23.140.9
באיזו מידה <את מסכימה /אתה מסכים> עם
כל אחד מהמשפטים הבאים: לפני שאני
קונה משהו אני שוקל בזהירות אם אני יכול
לעמוד בהוצאה (טווח5
-
1
)
1
1
1
=מסכים
בהחלט
5
=בכלל
לא מסכים
התנהגות
פיננסית
2
2
3
3
4
4
5
5
23.140.5
באיזו מידה <את מסכימה /אתה מסכים> עם
כל אחד מהמשפטים הבאים: אני <מעדיף\
מעדיפה> להוציא כסף היום מאשר לחסוך
לטווח הרחוק (טווח5
-
1
)
1
1
1
=מסכים
בהחלט
5
=בכלל
לא מסכים
גישה
פיננסית
2
2
3
3
4
4
5
5
בנק ישראל– חטיבת המחקר
22
'נספח ב– לוח קורולציות
)100( מדד אוריינות פיננסית1
)100( מדד ידע פיננסי0.7168
1
)100( מדד התנהגות פיננסית0.7744
0.3256
1
גישה פיננסית0.5683
0.0621
0.248
1
קבוצת אוכלוסייה-0.2638
-0.1334
-0.2318
-0.1881
1
קבוצת גיל-0.0662
-0.0833
-0.0127
-0.0385
-0.1743
1
מגדר0.1632
0.2184
0.0981
-0.0032
-0.0242
-0.0098
1
השכלה0.3708
0.3116
0.3029
0.1328
-0.2446
0.0132
-0.115
1
מצב תעסוקתי-0.269
-0.1757
-0.2404
-0.1359
0.1133
0.3352
-0.107
-0.2095
1
מצב כלכלי0.3977
0.2395
0.3749
0.2033
-0.4662
0.1264
0.0658
0.3267
-0.276
1
רמת עברית-0.36
-0.197
-0.3289
-0.2221
0.2073
0.1007
-0.052
-0.2089
0.323
-0.323
1
מדד הכלה פיננסית0.459
0.253
0.4637
0.2269
-0.3042
-0.0126
0.0446
0.3406
-0.422
0.4118
-0.4852
1
עורך השוואה בבחירת מוצרים0.5027
0.2739
0.5834
0.1606
-0.2005
-0.0514
0.1004
0.2457
-0.208
0.2527
-0.2594
0.5744
1
מתייעץ עם מומחים0.49
0.233
0.5814
0.1848
-0.1698
-0.1044
0.0833
0.2608
-0.241
0.2399
-0.3059
0.4633
0.5462
1
חוסן פיננסי0.5105
0.2903
0.568
0.1772
-0.2408
0.0687
0.0877
0.2868
-0.108
0.4021
-0.2139
0.1931
0.2134
0.2259
1
קבוצת גיל מדד אוריינות
)100( פיננסית
מדד ידע
)100( פיננסי
מדד התנהגות
פיננסית
גישה
פיננסית
קבוצת
אוכלוסייה
עורך
השוואה
מתייעץ עם
מומחים
חוסן
פיננסי
מגדר
השכלה מצב
תעסוקתי
מצב
כלכלי
רמת
עברית
מדד הכלה
פיננסית
סדרת ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות
23
נספח
ג - מדד האוריינות הפיננסית ורכיביו בישראל ובמדינות ה-
OECD
הערה: הנתונים של ה-
OECD
מעוגלים ולכן סכום הציון של שלושת הרכיבים של המדד הכללי אינו זהה תמיד לציון של
.המדד הכללי מדד
האוריינות הפיננסית הכללי מורכב משלושה רכיבים: ידע פיננסי–
מבוסס על7 שאלות
ומשקלו35%
מהמדד הכללי. התנהגות פיננסית–
מבוסס על9
שאלות ומשקלו45%
מהמדד הכללי. גישה פיננסית–
מבוסס על שאלה
אחת, ומשקל
ו
20%
מהמדד הכללי.
ה:מקור
הסקר החברתי של הלמ"ס2024
,
(2023)
OECD
ועיבודי בנק ישראל.