פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 137 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ו (03 בפברואר 2026), שעה 13:30 סדר היום: << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2026 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל – השקעה באנרגיה מתחדשת ובתוכניות מחקר ופיתוח << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר משה סולומון – מ"מ היו"ר יסמין פרידמן – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו מוזמנים: יעל כהן פארן – חברת כנסת לשעבר, מנהלת מדיניות, הפורום הישראלי לאנרגיה נחום יהושע – מנהל אגף תחבורה נקייה, משרד האנרגיה והתשתיות שרון חצור – סמנכ"לית מדיניות ואסטרטגיה, משרד האנרגיה והתשתיות כנרת דהן גרנית – מנהלת תחום בכיר אנרגיות מתחדשות, משרד האנרגיה והתשתיות אולגה זלטקין – מרכזת בכירה מחקר ימים ואגמים, מדע"ר, משרד האנרגיה והתשתיות יצחק קדם – מנהל תחום שינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה מאי אלון – רפרנטית אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר גולן בדיחי – רפרנט מאקרו, אגף תקציבים, משרד האוצר נתנאל יהושע קופראק – מרכז המחקר והמידע של הכנסת עינת אלימלך – ראש אגף פיתוח תעשייה, עיריית אשקלון דובי מילר – יו"ר מעג"ל אנרגיה, קיבוץ מעלה גלבוע פרופ' חזי (יחזקאל) גילדור – ראש מרכז האקלים, האוניברסיטה העברית פרופ' משה תשובה – ראש הוועדה הטכנית, חשמל 100, מכללת אפקה ד"ר ניל נמיר – יועץ מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח ניסים שלם – יו"ר נוער לאומי - בית"ר, ההסתדרות הלאומית אנדריי סוסליקוב – ראש תחום סביבה, התאחדות התעשיינים בישראל אלון רוטשילד – ראש תחום מגוון ביולוגי ו"החצי הכחול", החברה להגנת הטבע אלון זס"ק – מנכ"ל, המכון לחקר ימים ואגמים איתן פרנס – מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל אריה רוזנבלום – מנכ"ל, עמותת אקואושן איתי כצמן – מנהל התחום הימי, עמותת אקואושן מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2026 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל - השקעה באנרגיה מתחדשת ובתוכניות מחקר ופיתוח << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני פותח את דיוני הוועדה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עד איזו שעה הדיון פה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כרגע זה עד 14:30. כרגע. אנחנו רוצים לעשות יותר ארוך. יש לנו הרבה על מה לדבר. יכול להיות שאצא ואחזור, כי אנחנו בוועדת הכנסת בהצבעות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז רק תעדכן אותנו לפני, בסדר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר. אנחנו נשתדל לעשות את זה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין עוד חברי כנסת מהליכוד? שיחליפו אותך שם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה יודע, לא כל אחד מוכן. יש שם כל מיני עניינים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קודם כול, אנחנו הולכים לדון על התקציב. אני רוצה להעיר מראש – אני אומר את זה בכוונה, גם יוראי, תקשיב לפני שזה מפריע לי לקיים את הדיונים – שאנחנו לא חייבים לקבל את כל מה שהאוצר הגיש. אמרתי את זה מראש, אני אומר את זה גם עכשיו, גם בשנה שעברה אמרתי.  ועכשיו אנחנו הולכים לדון על הצעת התקציב לשנת הכספים 2026 – סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל – השקעה באנרגיה מתחדשת ובתוכניות מרכז ופיתוח. איפה שרון? << אורח >> שרון חצור: << אורח >>  כאן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלום לך. אני רגיל שאת בצד ימין.  << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רגע, אבל האוצר לא יציג? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, דקה. חשוב לשמוע את המשרדים. אתם יודעים, אני יודע שחשוב לכם להתווכח עם האוצר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  לא, אבל - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אומר, רגע, שנייה, אני מדבר עכשיו. כשאת מדברת אני לא אפריע לך, אפילו אם אני לא אסכים עם הדברים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רק רוצה לשאול לגבי סדר הדברים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, בסדר, אין בעיה. אנחנו נעשה את זה כמה שיותר פרקטי. אני אומר עוד פעם, לגבי, כדוגמה, אני אקח עכשיו את מה שהולכים לדון בהשקעה באנרגיה מתחדשת. שרון, אני באתי אלייך בטענה למה רק הסכום הזה. אמרת לי שזה מה שהאוצר לקח מתוך התקציב שלכם. אני רוצה לשמוע מה אתם ביקשתם. לדעתי, התקציב של אנרגיה מתחדשת צריך להיות לפחות מוכפל, לדעתי האישית. אני מאמין שחברי הוועדה הייתי בתפיסה הזאת. ויש דברים שאנחנו כן נקבל, יש דברים שלא נקבל, מה שהאוצר ביקש.  יש שם גם כמה, לדעתי, לא אגיד כתיב, אבל שהושמטו מילה או שניים, ואז זה הפך את התקציב למשהו אחר לגמרי. מה שניסיתי לסגור עם האוצר, כך אמרתי, אולי פעם אחת לא נריב. אבל מסתבר שזה, אלו החיים פה בכנסת בנושא התקציב. שרון, את רוצה להציג לנו את ההצעה שלכם? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רגע. רק לגבי סדר הדיון: האם האוצר לא עובר איתנו רגע על ההצעה עצמה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אנחנו נעשה את זה דיון נפרד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל אולי זה הדיון הנכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האוצר לא פה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא, רגע, שנייה. אני רוצה לשמוע קודם כול מה הם יציעו. אני רוצה לדעת איך העבודה הייתה גם על התקציב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל האוצר אמור להגיד את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אולי חברי הכנסת יתייחסו בהתחלה, ואז נסביר בדיוק מה אנחנו רוצים בלי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלומית אמרה לי: "אני לא באה אליך לוועדה, אתה בא אליי". אז אנחנו רוצים שהייעוץ המשפטי יגיע קודם כול גם לדיון הזה. אבל אני אתן לכם - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מתי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, שנייה. לכבוד המעמד החגיגי, כל אחד שלוש דקות. בבקשה, תפתחו. כמו שאני פתחתי – תפתחו, אבל אני אומר עוד פעם, לגבי הדיונים הספציפיים, נקיים דיונים - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא דיון, זה הפוך. עכשיו אתה נכנס לדיון ספציפי. אנחנו מבקשים לפתוח בהצגה של ההצעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז תגיד שלוש דקות מה שאתה רוצה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רק אגיד שלדעתנו הסדר צריך להיות שונה. הוא היה גם שונה בפעם הקודמת. אני חושבת שבעינינו, אני מניחה שיוראי יסכים איתי, ראשית האוצר צריך רגע להציג איך הוא הגיע להצעת התקציב הזאת, מה היו החלופות, מה בחנתם, מה לא בחנתם. אוקיי?  מעבר לזה שאתם אמורים גם לפרט לנו. אם אתם רושמים משרד מורשת, נגיד על חינוך, אתם רושמים בניית כיתות. אבל על משרד מורשת אתם לא רושמים לטובת מה זה בכלל. לבריאות? בינוי ופיתוח? רק משרד מורשת ופיתוח הנגב והגליל? מה זה? שלחתם לנו איזו הצעת תקציב שאין לנו שמץ של מושג לטובת מה זה מיועד. כלום. אז בעיניי הסדר הראשון צריך להיות כזה, שבו אתם רגע אומרים, "זאת הצעת התקציב שלנו, מהסיבות האלה והאלה. זה לטובת זה וזה וזה". התייחסנו להוראות החוק? לא. הוראות החוק הן ממש מפורשות. רשום כאן שאתם אומרים לקיים התייעצות עם כלל משרדי הממשלה, לקבל הצעות חלופה. אני רוצה לדעת איזה משרדים הגישו, איזה משרדים לא הגישו. זה אמור להגיע מפורט. ואתם אמורים לעשות לנו תהליך סקירה של הליך קבלת ההחלטות. מדוע? אלה ההחלטות שהתקבלו, אוקיי? ובעיניי זה הדבר הראשון שצריך להיות, לפני שאנחנו יורדים לפירוט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. יוראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. חבל שאין פה ייעוץ משפטי. לשיטתי, ההצעה לא עומדת לא בהוראות החוק ולא בהוראות הנוהל של הוועדה, לא בהיבטים של פירוט ההצעה הנדרשת ולא בהיבטים מהותיים, שכוללים ששני היעדים המרכזיים שהחוק מגדיר לכספי הקרן זה עידוד תעסוקה בנגב, שאין לי מושג כמה כסף מוקצה פה כי אין סעיף ייעודי לעידוד תעסוקה בנגב. כמה כסף לעידוד תעסוקה בנגב? הגליל הוא לא בנגב ולכן אין שורה ייעודית שעוסקת בעידוד תעסוקה בנגב. ומעט מדי כסף מושקע בעידוד אנרגיה מתחדשת. כאמור התקציב הוא 228 מיליון שקלים. לפחות חצי אמור ללכת למו״פ ואנרגיה מתחדשת. זה לא המצב.  אני אשמח לדעת, כי לפי סעיף 11 לנוהל אתם צריכים להביא בפני חברי הוועדה בהצעה עצמה סקירה של הליך קבלת ההחלטות שקדם להצעת הממשלה ולהביא חלופות של משרדי הממשלה שנדחו והטעמים לכך. איפה אני יכול לקרוא על זה? לפי סעיף 9 לנוהל על האוצר לקיים התייעצות עם כלל משרדי הממשלה. מדוע לא התקבלו הצעות ממשרדי הממשלה הבאים המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד העלייה והקליטה, משרד הפנים, המשרד לשוויון חברתי, משרד התחבורה, משרד התיירות, משרד התקשורת, משרד התרבות והספורט - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משרד העבודה אמרת? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא כן קיים פה. באיזה תאריכים קיימתם את ההתייעצות? מה ההצעות שהובאו בפניכם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לקבל את זה לוועדה, להעביר את זה לנטלי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. רגע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, כן, אני קובע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אבל לא סיימתי, אני בזכות דיבור. אתה רוצה שאני אמשיך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי, חשבתי שסיימת. טוב, יש לך עוד דקה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לפי סעיף 9 לנוהל, ההצעות צריכות להיות לפרויקטים שאינם מתוקצבים במסגרת תקציב המדינה השנתי. האם כל אחד מהפרויקטים לא מקבלים שום תקצוב בתקציב המדינה הנוכחי שאנחנו דנים בו בוועדת הכספים?  לפי סעיף 9, לאחר קבלת ההצעות, הוצר לערוך בחינה מקצועית של הצעות המשרדים. האם נעשתה בחינה? באיזה מועדים? ומה היא כללה? לפי סעיף 10 לנוהל על הצעת הממשלה להציג כל הקצאה, מטרתה, השיקולים בבחירתה ואת אופן יישומה. כיצד תיושם כל אחת מההקצאות שמופיעות פה? לא מופיע בהצעה.  מדוע נבחרו ההצעות שבהצעות ההחלטה? מהם הטעמים שבגינה נבחרו כל הקצאה והקצאה? בהצעה שכתבתם, כתבתם בה כי "מרבית המטרות שיפורטו להלן נבחרו מתוך הצעות המשרדים ובהיוועצות עמם". זאת אומרת, לא כל ההצעות שמופיעות פה נתקבלו בדרך הזאת? עכשיו, אני יכול לצלול אתכם על כל הצעה והצעה, אני אשמח לעשות את זה. אני חושב, אדוני היושב-ראש, וגם אמרתי את זה למנהלת הוועדה בשיחה מקדימה, אני חושב שהדרך הנכונה להתנהל למול ההצעה החדשה היא שקודם כול משרד האוצר יציג את ההצעה בכללותה, ותהיה לנו אפשרות לעמוד על האם היא עומדת בכלל בהוראות הצורניות והמהותיות של החוק ושל הנוהל שלפיו הוועדה צריכה לעבוד.  << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה.  << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אחרת מה, אנחנו נצלול להצעה של משרד האנרגיה ואז נחזור אחורה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אענה לך. קודם כול, נקיים דיון נפרד על זה. אני מבקש להוציא לנו איזה מסמך, וננסה להכין את זה לדיון הבא, של תהליך קבלת ההחלטות - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז למה אין לנו את זה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אני עונה לכם, רגע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש לו חוברת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני עונה לך, אני עונה לכם. שלומית ביקשה, קודם כול, לא לקיים דיונים כשהיא לא נמצאת. אנחנו רוצים שהיא תהיה, אנחנו מכבדים את זה, בסדר? את יודעת, עד שיהיה מישהו מהליכוד שמכבד את הייעוץ המשפטי, תכבדו את זה גם אתם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז בואו לא נקיים דיון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אני רוצה לקיים דיון, זכותי, אני יושב-ראש הוועדה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רגע, סתרת את עצמך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה לא רוצה לקיים דיון, אבל אתה מקיים דיון. אז מה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, יוראי. אנחנו נקיים דיון כרגע על הצעת משרד האנרגיה, זה חשוב לי לדעת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל איך יכול להיות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי, אני מבקש שלא תפריע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ראית את זה? מתי זה עלה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נקיים דיון נפרד לגבי הצעת האוצר. אני לא חושב שאנחנו רוצים לתת לזה משקל יתר, אני לוקח מזה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה זה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, זו לא הצעת תקציב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נקיים דיון נפרד לזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה יש פה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל זה הבסיס. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין פה כלום. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת ואטורי, זה הבסיס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. יוראי, די. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה די? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי, קריאה ראשונה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש ייעוץ משפטי לכאן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>  לך תקרא להם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אי-אפשר לקיים דיון על הצעה תקציבית בלי ייעוץ משפטי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי, קריאה שנייה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם אין פה ייעוץ משפטי, אנחנו לא יכולים לקיים את הדיון הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבין שבאת לעשות עכשיו - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא. באתי לדרוש תשובות על איך הגיעה הצעה שלא עומדת לא בהוראות החוק ולא בהוראות הנוהל של הוועדה שאתה עומד בראשה. אז אם אתה רוצה שנקבל תשובות לפני שאנחנו צוללים להצעה עצמה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא קיבלנו את ההצעה. כרגע אנחנו בוחנים אותה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין דבר כזה. לא יכול להיות. אני מבקש ייעוץ משפטי. לא יכול להיות שזאת הצעה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קריאה שלישית. אפשר לקרוא לסדרן להוציא אותו? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 100%. לא יכול להיות שאנחנו עוסקים באירוע תקציבי – אולי תקראי ליועץ משפטי. זה חשוב יותר מלקרוא לסדרן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לך תקרא לה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה תפקידי הציבורי.  << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לך תקרא לה.  << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה "לך תקרא לה"? מנהלת הוועדה, לא יכול להיות שאנחנו מקיימים דיון על אירוע תקציבי משמעותי, ולפני שאנחנו מקבלים תשובות על איך ההצעה שהוגשה עומדת בהוראות החוק והנוהל, וכשחבר כנסת שואל שאלות ענייניות – אני לא שואל שאלות שנועדו להתריס, אלה שאלות בסיסיות שגם חברת הכנסת פרידמן וגם אני שואלים לגביהן. אז אני לא מצליח להבין את ההתנהלות. זאת העבודה שלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להוציא אותו החוצה. תודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש ייעוץ משפטי. לא יכול להיות שיוציאו אותי החוצה כי אני מבקש לקבל - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההערה שלך נרשמה. בסדר, תפנו לוועדת האתיקה. קדימה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה "תפנו לוועדת האתיקה"? זה לא יכול להיות שאתם דורסים את האופוזיציה כך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה המצב. תודה רבה, אתה מפריע לדיון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מוכן להגיד לי איך הוועדה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, תצא החוצה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איך הוועדה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קריאה שלישית. לצאת החוצה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא, סליחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אם אתה באת להתווכח, צא החוצה.  << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא יכול להיות שזה יעבוד כך. אני יוצא החוצה. אני לוקח את הטלפון שלי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עכשיו אני רואה את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמו שאמרתי גם בדיון בשנה שעברה, אני לא מקבל את הצעת האוצר כראה וקדש, עם כל הכבוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה לא קשור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צא החוצה, אתה לא חלק מהדיון. אם היית רוצה לדבר, היית יושב פה כמו שצריך ודן איתי על דברים. (חה"כ יוראי להב הרצנו יוצא מחדר הוועדה) << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא צודק אבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יופי שהוא צודק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע שהוא צודק, מכיוון - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כל אחד והצדק שלו. סליחה, עכשיו אני מדבר. את גם רוצה סרטון שאני מוציא אותך מהוועדה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה? איזה סרטון? תגיד לי, אני יושבת 50 דיונים בשנה. איזה סרטון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אל תזלזל, עם כל הכבוד, ואטורי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא מקבל, אתם כל פעם רוצים לחזור לדיון על התקציב, על ההצעה החדשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אני מדברת על סדר הדיון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, עכשיו אני מדבר. את רוצה שאני אוציא אותך? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא על ההצעה עצמה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מדבר. אני גם בפעם הקודמת אמרתי, אני לא מקבל את ההצעה של האוצר. אתם תמיד רוצים לחזור לדון בזה ולהתווכח עם האוצר. אני לא חייב לקבל את הצעת האוצר. זה לא משהו שקיבלתי משמיים. זאת ועדה מיוחדת. אנחנו, הסמכות שלנו לדון על התקציב, כמו שאמרתי שנה שעברה. נחזור עוד פעם על אותו ויכוח? לא, לא מקובל עליי. אני רוצה לשמוע עכשיו את שרון חצור. למה רק 15 מיליון נמצאים בתקציב? זה מה ששאלתי אותה והיא באה לכאן. בבקשה, תציגי את הבקשה שלך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה לא צריך לשאול אותה. היא רוצה 100. צריך לשאול את האוצר למה יש 15. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא יודע. אלה סדר הדברים שאני רואה. כשתהיי יושבת-ראש הוועדה תקבעי, טוב? כרגע אתם באופוזיציה. תודה. בבקשה, שרון. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אוקיי, תודה רבה. אנחנו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רוצה שלא יובן לא נכון. סליחה, משרד האוצר. אני מוחה על כך, ואמרתי, ובגלל זה גם זימנתי את שרון, כי היא הראשונה שנראה לי שיש שם טעות. 15 מיליון לאנרגיה מתחדשת זה לא מספיק מבחינת הוועדה. לא נראה לי הסעיפים כמו של ישיבות הסדר.  אני ביקשתי ישיבות הסדר לחרדים ומכינות קדם-צבאיות לחרדים. משם הושמטה המילה חרדים ונהייתה ישיבות הסדר בלבד, 60 מיליון שקלים, שזה לא מקובל. יש הרבה סעיפים שלא מקובלים עליי. אני רוצה להתחיל מהתחלת הדיונים. בבקשה, שרון. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אוקיי, אז אני אציג את - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שאלה, רק שאלה קטנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, עזבי את האוצר, נו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האם באיזשהו שלב בדיון האוצר יוכל אפילו לדבר, להציג לנו רגע? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני ביקשתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> להגיד, "אני בחרתי כך ולא כך, בגלל"? כאילו, משהו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרתי, מה שיוראי ביקש – כיבדתי את בקשתו. האוצר יכין את המסמך הזה לדיון הבא. יש להם מסמך מוכן, דרך אגב. תהיו מוכנים לדיון הבא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש לך מסמך יותר מהחוברת הזאת? לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, כששלומית תגיע, כששלומית תגיע, אנחנו נקיים דיון על כך. תודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הייעוץ המשפטי ביקש לדחות את הדיון הזה. איך זה מתקיים בלי ייעוץ משפטי? לא יכול להיות שוועדה מתכנסת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להוציא אותו החוצה. הוא מנסה לפוצץ את הישיבה. צא החוצה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, סליחה, - - - הוראות הייעוץ המשפטי, סליחה. גם אני חבר כנסת. לא יכול להיות שדבר כזה יקרה כאן. (חה"כ יוראי להב הרצנו יוצא מחדר הוועדה) (היו"ר משה סולומון) << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אוקיי, אז לבקשת הוועדה, אנחנו נציג את ההצעה של משרד האנרגיה לקרן העושר שהוגשה לאוצר. עשינו בה קצת תיקונים, אבל בסך הכול אלה ההצעות שאנחנו ביקשנו. (הצגת מצגת) << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את יכולה לומר כמה ביקשתם בפועל וכמה קיבלתם? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> בהצעה המקורית שלנו ביקשנו כ-300 מיליון. זאת אומרת, הגשנו פרויקטים בהיקף של 300 מיליון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הקרן היא רק 228, להזכירך. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> נכון. אנחנו תיקנו את ההצעה, אבל מה שלנו חשוב זה להציג מגוון רחב של פרויקטים. בסוף הקרן יכולה לבחור מתוך הפרויקטים השונים כמה היא רוצה להקצות, ולכן הסכום הכולל, אני חושבת, הוא לא הסיפור. אנחנו קיבלנו 15.7 בהצעת התקציב של האוצר לפרויקט מו"פ בים.  << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מטורף. תתפרעי. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> זה פרויקט חשוב, אנחנו תומכים בו מאוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את מציגה לנו עכשיו מה נבחר ב-15 המיליון? או מה אתם הצעתם? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בינתיים, ברוכים הבאים לכל מי שנמצא פה. אני חבר הכנסת משה סלומון, בינתיים ממלא את מקומו של היושב-ראש, תכף הוא יחזור. ואנחנו נמשיך לשמוע את ההצגה שלך. << אורח >> שרון חצור: << אורח >>  בואו ניתן להם עוד שתי דקות, ואם זה לא יעבוד אני פשוט אציג את זה בלי המצגת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש איזה משהו שהוא נייר קשיח, משהו? אפשר להעביר לנו אולי? אולי בטאבלטים יש? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> לא, הנה, זה נראה טוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אפשר גם בטאבלטים. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> הנה, זה טוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה שמדהים אבל, אני חייבת להגיד שנייה, שמשרד המורשת אפילו לא ביקש מכם כסף, לפי - - - שלכם, ובכל זאת העברתם לו כסף. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, חברת הכנסת יסמין, תני לה להציג שנייה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משהו הזיה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבין שהייתה פה תכונה קודם לכן, אבל תני לה להציג ואז - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תכונה כבר ארבע שנים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר, אוקיי, אז בואו תנו לה עכשיו, בואו נכבד. בבקשה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אוקיי, אז בעצם עקרונות ההצעה שלנו, הרעיון הוא לעמוד בעצם על מטרות הקרן, על עידוד של מחקר ופיתוח, עידוד של אנרגיות מתחדשות, וגם עידוד תעסוקה. ושמנו את הדגש על פרויקטים שיש להם אימפקט משמעותי, וגם שיעודדו צמיחה.  אני אגיד רק בדבר אחד על משרד האנרגיה, אני חושבת שהוכחנו גם בשנה שעברה וגם באופן כללי, שאנחנו יודעים לבצע. אנחנו מקבלים תקציב, אנחנו מבצעים אותו, יש לנו פרמטרים ראויים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעית. וגם אנרגיות מתחדשות מופיע על פי חוק כמטרות הקרן. כסף אליכם, נורא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את יכולה להמשיך, קדימה. תודה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> הנה הפרויקטים שאנחנו הגשנו לקרן, ואנחנו נצלול אליהם אחד-אחד. קידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ בים, זה בעצם הפרויקט שקיבל תקציב של 15.7. אני אגיד שהפרויקט הזה הוא חלק מהגשה ממשלתית רחבה יותר, ביחד עם משרד המדע והגנת הסביבה, מינהל התכנון, משרד החקלאות, ואנחנו נציג אותו, להבנתי לפחות, בדיון בעוד שבועיים.  מה שיש כאן זה השימושים שקשורים למשרד האנרגיה. אז אנחנו קיבלנו את התקציב לתשתיות, למכשיר ליידר ולמכ"ם, ביקשנו עוד כל מיני תשתיות. אני אגיד רגע שאנחנו חושבים שהשנה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אלה דברים שהיו גם בשנים קדמות או שזה משהו חדש? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> לא, זו הצעה שיש לנו כבר, אנחנו רצים איתה כבר שנתיים. פעם ראשונה שאנחנו מקבלים בעצם את התקציב לפרויקט הזה של ה-Blue Tech. השנה באופן ספציפי הייתה התקדמות משמעותית מאוד בכל מה שקשור לים. במוסדות התכנון אושרה גם התמ״א הרחבה יותר של האנרגיה המתחדשת וגם התמ״א של המו״פ, ולכן אנחנו חושבים ששנת 2026-2027 יכולה להיות השנה של הים. ויש פה באמת עוד כל מיני פרויקטים שהם רלוונטיים, כמו למשל תכנון הנדסי יותר של אתר הניסויים, והקמת מינהלת ותמיכה במו״פ. כמו שאמרתי, חלק מהסכום הזה זה הסכום שהתקבל. ההצעה הנוספת שלנו הייתה תמיכה במו״פ, ב-TRL-ים גבוהים.  אנחנו זיהינו, בעצם אחד מעמקי המוות שיש בתחום המו״פ באנרגיה הוא דווקא ב-TRL-ים הגבוהים. ב-TRL-ים הנמוכים הרבה פעמים הכסף הממשלתי שיש מספק. יחסית סכום קטן של כמה מיליונים יכול לתת אימפקט מאוד משמעותי, וישראל נמצאת שם במקומות גבוהים. אבל דווקא בהטמעה של טכנולוגיות מתקדמות יחסית, באתרי ההרצה, בפיילוטים, שם צריך הרבה מאוד כסף - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת יוראי, מאחר שהיושב-ראש קיבל החלטה, בוא נסגור את הפינה הזו של היושב-ראש, אז אני לא אוכל כרגע להמיר. אני לא מוכן לשנות את החלטת היושב-ראש הקבוע. בבקשה. אז ביחס למו״פ, אני רואה שהסכומים שנקבעו כאן נקבעו על בסיס מה? כל סעיף וסעיף? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אלה סכומים שאנחנו חשבנו כמה פיילוטים אנחנו יכולים לתקופה של בין שנה וקדימה, ועשינו איזשהו חשבון. עכשיו, אם תחליטו למשל שאתם רוצים להשקיע עשרה מיליון או עשרים מיליון שקלים בתחום הזה, אז אנחנו נחזור אליכם ונגיד לכם, "בתוך זה אפשר לעשות כך וכך". << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל אני רואה שכן קבעתי איזשהם מסמרות – בעניין המינהלת המתכללת זה לחמש שנים. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> זה בקודם? איפה המינהלת? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, במו״פ. אני כרגע בסעיף המו״פ אצלך. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> כן, זה דוגמה לתקציב שאנחנו חושבים שיספיק לחמש שנים, וכמובן אחר כך צריך לחשוב איך לתקצב אותו, אבל זה לא חייב להיות הקרן אחר כך. אבל זה על הקמת המינהלת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה קשור בעצם גם להשקעה? זה קשור לזה? הקמת המינהלת קשורה לזה? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> לא. אלה שני פרויקטים נפרדים. בים אנחנו חושבים שצריכה להיות - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נגיד הפרויקט הזה, שהוא סינית עבורי, בסדר? אבל מה לעשות שאני רואה שעל כל שקל השקעה יש לנו 10 שקלים השקעות פרטיות. שזה מטורף. (היו"ר ניסים ואטורי) << אורח >> שרון חצור: << אורח >> כן, זה בהשקעות שהמדען שלנו משקיע. זה יחס המינוף שהם מוצאים. את לא רואה פה פרויקטים ספציפיים, אבל אפשר לתת דוגמאות לפיילוטים שהדבר הזה יכול לסבסד פיילוטים בתחום האנרגיה לפסולת, פיילוטים בתחום המימן, בתחום הגאותרמיקה. הרעיון פה הוא לייצר איזשהו קול קורא שיתמקד ב-TRL-ים הגבוהים וייתן יחסית סכום כסף גדול כדי לעשות את ההטמעה. בסדר? זה הרעיון.  אפשר כמובן לצלול לדוגמאות ככל שתחשבו שהוא רלוונטי. הדבר הבא שאנחנו מציגים זה תוכנית שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה בעולם המינרלים הקריטיים וטכנולוגיות ה-AI. זו מגמה עולמית בכל מה שקשור במינרלים קריטיים. אנחנו רואים ששרשרות האספקה בתחום הזה עוברות לסין ממדינות אחרות, והדבר הזה מאוד מדאיג את ארצות הברית ומדינות נוספות. אנחנו חושבים שהערך שישראל יכולה לתת, הרי בישראל אין מינרלים קריטיים כמעט, וגם אין לנו תעשייה בתחום הזה, ולכן הערך המוסף שישראל יכולה להביא לתמונה זה בייצור, בחדשנות, גם ביעילות של התהליכים עצמם, אבל גם אולי במציאה של פתרונות אחרים. לישראל יש אקדמיה מאוד משמעותית בתחום הכימיה, ולכן פרויקט כזה שישים את הדגש על מסחור של פתרונות מהאקדמיה אל התעשייה בעולם של מינרלים קריטיים וטכנולוגיות AI. אנחנו למשל חושבים שחברות בישראל יכולות, ויש כבר היום כאלה שממוקדות בתעשיית ה-AI, בהתייעלות האנרגטית של חוות השרתים, באגירה וכו', אז אנחנו רוצים לשים את הפוקוס על שני התחומים האלה בשרשראות האספקה של ה-AI, ואנחנו מוציאים פרויקט ב-10 מיליון שקלים בהקשר הזה. אנחנו מציעים פרויקט לתמיכה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מדהים, אבל משרד החינוך לקח 120 מיליון שקלים. עוד פעם, עוד שנה, עוד שנה, עוד שנה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אנחנו מציעים פרויקט לתמיכה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נראה לי, בלי שום קשר לסכומים, שמשרד החינוך תמיד יהיה, בגלל שזה דור העתיד, אין מה לעשות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור, זה צריך להיות מתוקצב בתקציב המדינה, לא בתקציב של בן אדם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הרי, זה חלק מההגדרה, כמו שההגדרה של תעסוקה בנגב בחוק, ואנרגיה מתחדשת בחוק. הדברים שאמרו זה כי חברי הוועדה צריכים להילחם עליהם. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה לא רק זה, אם תסתכל על תקציב - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא כבר שנה חמישית לוקח כמעט את כל התקציב, משרד החינוך. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> חברת הכנסת יסמין, אם תסתכלי על תקציב המדינה, משרד החינוך ומשרד הביטחון מתחרים מי יותר גבוה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני אומר, תוספת על מה שמוקצה למשרד החינוך, נדמה לי שזה 92 מיליארד, כן? שזה דור העתיד שלנו – אנחנו משקיעים פה בכל מיני מיזמים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מחזק אותה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לגמרי. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני אומר, היא אומרת "למה זה פה ולא שם?". אני אומר, לא, בנוסף למה שיש שם, אני חושב שנכון - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה טיפה בים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אתה צודק, אבל אני אומר, הטיפה בים הזה מייצר את ה-Game Changer בסיפור הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת סולומון, אנחנו הפכנו למחלקת בינוי של משרד החינוך. הקרן הזאת הפכה, מהיום הראשון שהתחילו לחלק כסף, הפכנו להיות משרד בינוי. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הקרן לאזרחי מדינת ישראל עושה חשבון מה הנקודות שבהן יש חוסר ויש צורך, ואנחנו נותנים שם. זה לא קשור. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע בכמה דברים יש צורך? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, והשמיכה קצרה יותר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יפה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. ולכן היושב-ראש כאן ואנחנו כולנו דנים באיזה אופן נכון לחלק את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> השמיכה לא קצרה. הכספים הולכים למקומות לא נכונים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לדעתך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני חושב, שרון, שאת תסכימי שזה כספים טובים, נכון? רק השאלה היא מה היא שמה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הצעות מצוינות, רק אין כספים מההצעות האלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> היא קיבלה 15 מיליון. מה היא תעשה עם 15? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> 15.7. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 15.7? אוקיי, אנחנו עכשיו שבעי רצון. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אוקיי, אז הפרויקט הבא שאנחנו מציעים זה תמיכה בחשמול של משאיות. הוא סקטור שהוא מאוד משמעותי לפליטת גזי חממה וגם לזיהום האוויר בערים. ואנחנו מציעים פה לסבסד גם את תשתית הטעינה וגם לתת איזושהי דלתא קטנה למשאיות. אני חושבת שגם המשרד להגנת הסביבה, אנחנו נעשה את זה בשיתוף פעולה ביחד איתם, כמו שעשינו בשנים קודמות.  הפרויקט הבא שאנחנו רוצים להציע זה מרכז חדשנות באנרגיה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, אם אתם מציעים כל מיני שת״פים, כמו שנה שעברה שעשינו עם קירוי עם מגרשי ספורט, אז הקרן נותנה 12 מיליון פלוס 10 מיליון למשרד החינוך על מגרשי ספורט. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> וכל משרד שם נתן, חוץ מכם, אין לי טענה אליכם, אבל כששיתפתם את המשרד - - - << אורח >> שרון חצור: << אורח >> את הגנת הסביבה ואת משרד הבריאות והספורט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את הגנת הסביבה והספורט, אז כל אחד שם שישה מיליון שקלים. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש שקצת תגדילו את השת״פ, את המאצ'ינג, אוקיי? תשקיעו יותר. עשינו פרויקט יפה מאוד דרך אגב, קיבלנו פידבקים מהשטח, וזה רצוי מאוד, אבל אני חושב שאנחנו יכולים לעשות יותר. זאת אומרת, אם אנחנו נתנו 12 מיליון רק לפרויקטים האלה, מחוץ לבתי הספר, משרדים יכולים לתת 12 מיליון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לכן זה מפתיע שהמשרד להגנת הסביבה לא מופיע פה בכלל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, הם נתנו שם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אומר, אז. פה אין הצעה בכלל של המשרד. מעניין למה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם לא מבקשים כסף. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אנחנו נשמח למנף את התקציב של הקרן. המיזם הבא הוא מיזם משנה מציאות. הרעיון פה הוא להקים מרכז חדשנות באנרגיה, שבעצם הקרן תממן 10 מיליון שקלים ואנחנו נמנף, גם בכסף שלנו, אבל גם פה אפשר לעשות שיתופי פעולה מאוד משמעותיים. יש לנו רעיונות כאלה, קיבלנו כל מיני הצעות כאלה, גם בנהריה וגם בדרום.  << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה Hub, כאילו? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בדרום איפה? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אני צריכה לבדוק ביחידת המדען. מי פה? אולגה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה צריך להיות או צפון או דרום. חייב. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> מה שיפה כאן זה שממה שאנחנו ראינו, זה שברגע שאתה נותן מעטפת ותשתית לחברות מו״פ של ייעוץ, אז אתה יכול ממש לייצר סטארט-אפים בעולמות האלה. ואם אתם משלבים רגע את המרכז החדשנות הזה עם הרעיון שלנו ל-TRL-ים, כלומר, אם נשים פה הרבה כסף, אז גם נוכל לתמוך בחברות עצמן.  כלומר, לא רק לתת להם שירותי אקסלרציה וייעוץ, אלא גם ממש להיות חממה, שגם פה אנחנו רואים איך כשעושים את זה בשיתוף פעולה, כמובן, עם רשות החדשנות וכו', הכסף הממשלתי עושה הרבה מאוד צמיחה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וזה לא רק זה, זה גם אחר כך יביא לתעסוקה איכותית מהמקום שיפתחו את זה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> זה ממש כסף טוב, כמו כל הפרויקטים שלנו. אוקיי. הפרויקט הבא שלנו זה הצעת המעבר לאנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות. זה אירוע שאנחנו רואים שמתקיים גם בעולם, גם בהולנד ועוד כל מיני מדינות. כלומר, הרעיון פה הוא לשפר את היכולות של הרשות המקומית בקידום של אנרגיה מתחדשת.  זה מיזם שאנחנו רוצים לעשות בשיתוף עם משרד הפנים ומשרד הגנת הסביבה ומשרדים נוספים, לממן ממוני אנרגיה, תשתיות של ניהול נתונים, שיתופי פעולה, לייצר קהילות אנרגיה, ממש לנסות לייצר את השינוי ברשות המקומית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה היה בפרויקט הזה מבחינת תשתיות? זה היה רק תשתיות של תוכנות וכאלה, נכון? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> כן. התקציב פה הוא תקציב - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בכוח אדם ותפעול שוטף – אי-אפשר להשקיע. את יודעת את זה כבר, את ותיקה פה בוועדה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> פה, בפרויקט הזה, זה תשתיות ניהול ובקרה וכלים. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> נכון. הפרויקט הזה הוא באמת לא תשתיות שהן תשתיות פיזיות. כלומר, לא מדובר פה בפאנלים, אלא בתשתית האנושית ובתשתית הידע לרשויות המקומיות. זה סכום יחסית גדול, כי אנחנו חושבים שהוא יספיק להרבה מאוד שנים, ואנחנו פשוט ראינו שהדבר הזה יש לו אימפקט מאוד גדול ברשות המקומית. הרבה פעמים הסיפור - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ברור. - - - את זה לסעיף של זה. את זוכרת גם בהמשך להעביר לנו נתונים ובקרה, מה זה אומר. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> בטח, אין בעיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כי השאר, את יודעת, יש לנו בעיה קצת מבחינה חוקית. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אין בעיה, אבל אנחנו פשוט ראינו איך כשאנחנו בונים יכולות ברשויות המקומיות, הרבה פעמים הבעיה ברשויות המקומיות זה בעיה של קשב, וכשאנחנו עושים את זה, אז אנחנו ממש רואים אימפקט. מאי, את רוצה להתייחס? << אורח >> מאי אלון: << אורח >> כן. מאי מאגף תקציבים. אני רק מזכירה שזה אמור להיות סוגיות שלא יוצאת עליהן כסף מתקציב המדינה. וזה בשנים האחרונות תוקצב מתוך סעד התקציב. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אוקיי. הפרויקט הבא זה פרויקט שאנחנו הגשנו אותו גם בשנה שעברה. אני חושבת שהוא פרויקט מצוין, אני מאוד מאמינה בו באופן אישי. יש היום בעיה בבתים משותפים, אנחנו מתעסקים בהקמה של פאנלים סולאריים בבתים משותפים. אנחנו מתעסקים בסוגיה הזאת כבר הרבה מאוד שנים, הסרנו הרבה מאוד חסמים. יש תעריף שהוא תעריף טוב, אבל אנחנו חושבים שאם נקים קרן שיהיה אפשר לקחת ממנה הלוואות בבתים משותפים, מרבית האוכלוסייה בישראל גרה בבתים משותפים ולא בבתים צמודי קרקע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה המאצ'ינג שלכם לפרויקט הזה? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אני לא יכולה לענות על זה כרגע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה גגות זה 10 מיליון או 20 נגיד שהשתתפו? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> אהלן. זה תלוי. אנחנו בעצם בשאיפה להגיע עם זה לאיזשהו יחס מינוף מול הגורם המממן, אז זה תלוי לאיזה שיעור מינוף נצליח להגיע מול הגורם המממן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמו במפגשים שעשינו אז. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> פה יש לך בעצם, נגיד אתה עושה שותפות עם בנק, אתה שם 10 מיליון כערבות, ואז הוא שם על זה 30-40 מיליון. זו גם קרן מתגלגלת, כלומר הכוונה היא מן הסתם שהבתים יחזירו את ההלוואות, חוזר חזרה לקרן ההלוואות וממשיך לממן.  אנחנו חושבים שהחסם פה לא יהיה כמות ההלוואות, אנחנו נוכל לתת ל-300-400 בתים בשנה. הבעיה תהיה שבכך תהיה לנו הרבה עבודה של להניע את זה. כלומר, לגרום לבתים המשותפים לבוא ולקחת את ההלוואות – שם אנחנו נשקיע את העבודה. הקרן יכולה להספיק, אנחנו מעריכים, לכמה מאות בתים בשנה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 300-400 בתים זה נחשב טוב? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> היום יש כמה עשרות בתים משותפים בכל הארץ. אין לנו את המספר. כאילו, יש לנו הערכות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה החסם אבל שאתם מזהים? החסם הוא מימוני? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> אחד החסמים הוא שוועד בית לא יכול לקבל הלוואה מבנק, כי ועד בית הוא לא ישות. אז יש הרבה בתים שהם רוצים לעשות את זה, אבל הם לא יודעים. "מה, אני אקח את זה על עצמי וכל הדיירים יחזירו לי?". בבתים משותפים, לפעמים אתה רב על מי יחליף את המנורה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. אוקיי. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> אז אם אנחנו יוצרים פה קשר עם גוף מממן, שהוא מסכים לתת את ההלוואה לוועד בית ולקחת על עצמו את הסיכון הזה, כמובן, בערבות מדינה - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> באיזה אופן הוא יכול לעשות את זה? איזה גורם משפטי יכול לבטח לו את החזרה של הכסף? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> יש גופים שמאפשרים לתת מימון באשראי. יש לנו עמותות כמו עוגן קורת, קרן ההלוואות ללא ריבית, שדיברנו איתן. הן אומרות: "אנחנו מוכנות לקחת את זה על עצמנו. הסיכון הוא לא גדול מבחינתנו". הרי בסוף, המערכת מייצרת כסף כל חודש, אנחנו יודעים שיחזור הכסף, אבל כן צריך פה התאמה.  בנקים לא רוצים לעשות את זה, עובדה. אנחנו צריכים פה איזשהו גורם שיש לו יכולת לתת אשראי, אישור מתן אשראי, אבל הוא כן מסכים להיות יותר יצירתי וללכת עוד צעד לכיוון הבתים השותפים, ולכן נדרשת קרן הלוואות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפשר לעשות את זה בשיתוף, סתם אני נותן דוגמה, תרבות הדיור. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> כן, הם אחת האופציות. האגודה לתרבות הדיור יודעת לתת הלוואות לוועדי בי. יש שם אתגרים אחרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם נאשר את הסכום, אתה ידעו לעשות את זה בטוח, או שזה יחזור לנו באיזה הסטות תקציביות של האוצר? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, זה דווקא חשוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה חשוב מאוד. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אני רוצה רגע לענות על זה. אני חושבת שזה אתגר גדול מאוד. זו לא הוצאה של קול קורא, אבל אני חושבת שנוכח האתגר – זה שווה את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> אני גם אגיד שבאנו אחרי עבודת מטה. דיברנו לפחות עם שלושה גופים שאומרים: "אנחנו מוכנים ללכת אתכם יד ביד בזה", גם לבתים משותפים וגם לבתים שאין להם נגישות לאשראי, מבחינה שהבנקים לא מוכנים לממן אותם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה סופר חשוב. זה בהצעה? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> כן, שלנו. נגישות נמוכה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, שנכנסה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, אז ברור שלא. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> מה שנכנס זה רק ה-Blue Tech, 15.7, ותוספת של PV על מבני חינוך, בסדר? << אורח >> מאי אלון: << אורח >> אני לא שמעתי לגמרי מה אמרתם על האוצר, אבל כמובן שאם זה מה שיוחלט, אז מבחינתנו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרתי "האוצר" – קפצת. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> לא, אני אומרת, כמובן שאם זה יוחלט, אז מבחינתנו אין בעיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אנחנו רוצים שהתקציבים ימומשו, גם על זה נעשה דיון בנפרד. אנחנו לא רוצים שיהיה מצב, כמו בשנה שעברה, של תקציבים שלא מומשו ואז הם הוסטו, ובקרן אין לנו שליטה על זה כל כך. בינתיים אין לנו שליטה, כן? אנחנו נפתור את הבעיה. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> אנחנו בטח לא יכולים להסיט, אבל אני באמת מזכירה שזה עלה בדיונים בשנה שעברה כשדיברנו על קרן העושר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה אתם יכולים? להסיט? << אורח >> מאי אלון: << אורח >> להסיט כסף לקרן העושר לפעילות אחרת. זה קרן העושר ומה שהיא החליטה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה "קרן העושר .." ? << אורח >> מאי אלון: << אורח >> לא, אם קרן העושר החליטה על 10 מיליון שקלים שמיועדים - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנחנו. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> לא. הכוונה היא שהם רוצים, בעצם, אם אנחנו לא מימשנו – שהכסף יוכל ללכת לדברים אחרים. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> אוקיי. זהו, אז גם כשדנו על זה בשנה שעברה, זה היה החשש, ובגלל זה לדעתי הוועדה החליטה לא לקדם את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה לא חייב לעבור, אתה יכול לנהל גם מפה. (היו"ר משה סולומון) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> בקצרה, זה אותו החשש שעלה גם בשנה שעברה ההצעה הזאת עלתה בפני הוועדה הזאת, והיא החליטה - - - << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> אנחנו לקחנו בחשבון את הדברים ובאמת עשינו עבודת מטה השנה. אנחנו באים השנה הרבה יותר בטוחים בזה שאנחנו נוכל לממש. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> הפרויקט הבא הוא קטן יחסית, אבל הרעיון שלו זה הקמת פאנלים סולאריים בבנייני הדיור הציבורי. לעבוד בעצם עם חברות הדיור הציבורי כדי לקדם פאנלים סולאריים. אפשר לשים פה סכום קטן יחסית, אפשר לשים סכום גבוה יותר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את מתכוונת, כאילו, לעבוד עם עמידר, עמיגור וכל אלה? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> בדיוק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואז חשבונות החשמל שלהם יהיו יותר קטנים? כמה כסף? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 2 מיליון. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> שמנו פה סכום קטן, רק לליווי, אבל כמובן שאפשר להגדיל אותו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה "רק לליווי"? מה זה אומר? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה סופר חשוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא יהיה להם כסף בחיים לעשות את זה בעצמם, ברור לכם. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> מי שאמור לשים את הכסף זה החברה המשכנת. עכשיו, אנחנו כן שמנו שם לכל בית כסף לליווי. למה היום לא מקימים על הדירות ציבורית? על פניו, Win-win, נכון? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ברור. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> כאילו, אתה לוקח בית ש-60% ממנו זה אנשים שגרים בדיור ציבורי, אתה שם פאנלים, ואז גם יש חשמל בחדר מדרגות, שלא תמיד יש, גם יש לך כסף כדי לשפץ את הגינה, להשקיע קצת בשיפוץ הבית. על פניו, רק יתרונות, וחוץ מזה, אני הרי נתתי בדוגמה של ועדי הבתים שקשה מאוד לתת לבנק הלוואה לוועד בית. אבל פה אין את הבעיה הזאת. מי שלוקח חברה זו החברה המשכנת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל עשיתם איזשהו - - - << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> אנחנו בקשר רציף איתם מאוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן? הם רוצים? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> הם לא רוצים מאוד. למה? כי מבחינתם זה הרבה כאב ראש על משהו קטן. כאילו, יש להם בתים, נגיד, שהם שמו עליהם, ומאז לא עלו שש שנים לנקות את הפאנלים. כלומר, בעצם מה שצריך פה זה לתת להם את הערך המוסף הזה. אנחנו שמנו על כל בית שאנחנו מציעים להקים. קודם כול עשינו מיפוי של הבתים. יש 350 בתים שהם רלוונטיים – 66% מהדיירים שם, מהדירות, הם של הדיור הציבורי, ולכן אפשר להקים, לא צריך אישור מיוחד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל שנייה. במקרה, לפני איזה חודש, פנה אליי איזה אדם שהוא בונה את המערכות האלה בגגות פלטים או בניינים, והוא אומר שיש היום מערכות של פאנלים סולאריים שיודעות לתחזק את עצמן, עם ניקיון וכן הלאה. אחת לתקופה כן צריך לעשות איזושהי פעולה כלשהי.  האם אי-אפשר לקחת אפילו את המגזר העסקי, לבוא ולהגיד: אתה שם את כל התמורות, את כל הדברים, אז זה קורה, ויש לך שנתיים-שלוש שאתה מרוויח מזה, ומשם זה הופך להיות רווח של בעלי הבית? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> אז כל המודלים אפשריים, אבל צריך מישהו שיהיה משוגע לדבר. צריך מישהו בדיור הציבורי שיקום ויעשה את זה, יבחן את האפשרויות, ויעשה את המשא ומתן מול החברות. והיום אין להם Capacity לזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ה-300 גגות שדיברת קודם זה בדיור הציבורי בלבד, או זה בכלל? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> 350 בניינים שבהם יש 66% מהדירות שהן בבעלות הדיור הציבורי. אנחנו בעצם רוצים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז משרד השיכון אמור לעשות זה. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> משרד השיכון איתנו בזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, משרד השיכון אמור שיהיה מישהו משוגע לדבר. עם כל הכבוד, עמידר, עמיגור והחברות האלה זה רק זרוע ביצוע של משרד השיכון. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> משרד השיכון איתנו בזה. הם העמידו את זה לרפרנט, ד"ר שדה בקשר רציף איתנו, כשבעצם הכוונה היא לתת לכל בניין שנכנס לפרויקט הזה כסף לאיטום הגג, כדי ליצור עוד אינסנטיב, וכסף לליווי קהילתי, כשבעצם זה המשוגע לדבר, אוקיי? הוא הולך ומגייס את האנשים - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> טוב, בואו נמשיך. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> אוקיי, הפרויקט הבא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  רגע, יש שאלה לממ"מ. << אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >> אם זה כל כך כלכלי, למה צריך לתקצב? אם זה כל כך כלכלי וכדאי, בכמה המשרד הממשלתי צריך לתקצב אותו? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> כמו שכנרת הסבירה, יש חסמים אחרים, שקשורים - - << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> בכוח אדם. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> - - בקשב. הבעיה היא אחר כך בליווי. << דובר_המשך >> נתנאל יהושע קופראק: << דובר_המשך >> אבל קשב זה, תעבירו הצעת חוק או משהו שיחייב אותם. אני לא מבין למה צריך לתקצב דבר שהוא כלכלי ושזו המדינה אחראית עליו. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> לכן מה שאנחנו מציעים פה זה עזרה בליווי, בתחזוקה, בדברים שהם בעצם מסביב לזה, ולא בפאנל עצמו. הפרויקט הבא הוא פרויקט שהוא Win-win. הרעיון שלו זה הקמה של קירוי שכבר משולב עם עמדות טעינה בחניונים של בתים משותפים. נחום, אתה רוצה להגיד שתי מילים? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> נחום יהושע, משרד האנרגיה. יש פה בעצם שתי בעיות שיש להן פתרון אחד. יש למעשה חניונים עיליים שיש בהם קושי להקים עמדות טעינה, כיוון שהעלות התשתית להקמה שם היא מאוד גבוהה. עכשיו, באותם חניונים שהם עיליים אפשר לעשות קירוי סולארי, ואז אנחנו פותרים את שתי הבעיות ביחד.  זאת אומרת, שמים קירוי סולארי, שהוא כשלעצמו גם מהווה את התשתית של הקונסטרוקציה וגם את תשתית החשמל בשביל להתקין עמדות טעינה. אפשר לראות את הדמיית ה-AI הלא-כך מוצלחת, אבל יש שם גם עמדות טעינה שמותקנות על אותם עמודים. בעצם זה מה שאנחנו מציעים, לקדם את הדבר הזה גם בחניונים של בתים משותפים, גם בחניונים עיליים ציבוריים פתוחים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לאן החשמל הזה הולך?  << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> החשמל ילך לרשת, אבל חלקו – לא בדיוק, לא באופן הזה, זה תלוי פר אתר – ילך גם להטעין את המכוניות החשמליות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה התקציב מאפשר להקים? כמה חניונים? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> קשה מאוד לתת את ההערכה הזאת, משום שחניונים הם שונים מאוד מבחינת הגודל שלהם, ומבחינת המורכבות של הקמת התשתית. אז ההערכה היא שזה מאות חניוני, אבל אני לא יכול להגיד כרגע בדיוק כמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> וזה כלכלי רק אם אנחנו מקימים אזור, או שזה כלכלי גם אם כל אדם פרטי או גוף יכול להקים את זה? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> אנחנו מניחים שיש בזה כדאיות כלכלית, אבל צריך להבין שבהקמת עמדות טעינה, החלק הכי קשה זה להקים את זה בחניונים עיליים, בגלל המורכבות של סגירת התשתית, וצריך להרים עמודים וכו'. ויש גם הרבה חסמים אחרים שאנחנו ננסה לפתור תוך כדי - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא דורש היתר? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> יש דברים שהם דורשים היתר? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא יודע, הוא אומר שכן. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> עמדת הטעינה לא דורשת היתר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון, הקונסטרוקציה - - - << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> הקונסטרוקציה הזאת היא כן דורשת היתר, ולכן זה משתנה באיזה מקום אנחנו מקימים את זה. עכשיו, זה חלק מהבעיות ש-Once תהיה לנו את התמיכה הזאת - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין שמהרגע שבו אתה מקבל את המימון זה שנה, ואז אחרי שנה הכסף חוזר לגברת שם? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אנחנו נוציא את זה בהרשאה, ואז - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בהרשאה להתחייב, כן. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אנחנו נוציא את זה בהרשאה ואז זה לא יחזור. כלומר, אני נותנת לך את הצ'ק - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. זה אפשרי משפטית? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> למה לא? הייתי בוועדת כספים, וכל דבר שיצא בהרשאה להתחייב – גמרנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 100%, אנחנו פה בהקצאה השלישית, ועדיין הקצאה הראשונה לא - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> או שלא הייתה הרשאה או שלא היה ביצוע. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> השר שמח להחליף מזומן בהרשאה, זה בסדר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן, בדיוק. אבל שנייה, אני רוצה להגיד משהו שהוא כללי, על בסיס מה שאמרת. בסוף, הרי השמיכה היא קצרה, לא משנה איך נתייחס לשמיכה הזאת. בסוף, אתה רוצה לייצר איזשהו משהו מסוים שהמדינה תתערב כדי לייצר אותו, אבל במעלה הדרך, הציבור או העולמות העסקיים או הדיירים עצמם יוכלו להשתמש בזה. והשאלה שלי, ביחס לחניונים העיליים אלה, האם בתחשיב שלכם, הכדאיות הזאת היא כדאיות גם בלי ההתערבות של המדינה? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> זה נורא משתנה לפי גודל החניון ואיפה הוא קיים. אבל כרגע זה כמעט ולא קיים, בגלל החסמים ובגלל שזה רעיון ראשוני. אנחנו רוצים לתמוך איפה שזה עדיין לא כלכלי, ולהראות את הפוטנציאל. בעצם זה סכום שיהווה פיילוט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז יכול להיות שכדאי כאן, כמו מה שיוראי אמר קודם לכן, לפשט תהליכים גם בביורוקרטיה וגם בהיתרים, כדי להפוך את זה לכדאי יותר, את הדבר הזה? כי בסוף, זה ייתן לך מענה הרבה יותר רחב. אם אני רוצה עכשיו לעשות משהו, או שהוועדה הזאת רוצה לעשות משהו – שכל דבר כזה יהיה Case Study למשהו הרבה יותר רחב, שהכדאיות צומחת גם מלמטה. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> נכון, ולכן בשביל זה אנחנו צריכים. אנחנו מדברים פה על סכום יחסית קטן בשביל להניע ולעשות כמה Case Studies שאפשר יהיה לרוץ איתם ולשכפל אותם בכל רחבי הארץ. תודה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אוקיי, אני מתקדמת ברשותכם. << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> סליחה, איפה אגירה פה בתמונה? איפה האגירה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מי אדוני? << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> ד"ר ניל נמיר ממועצה לאומית למחקר ופיתוח. איפה האגירה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אין אגירה. << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> אם הבעיה זה עמדות טעינה, אז הסולארי נותן אנרגיה ביום ואנשים חונים בלילה, אז צריכים לאגור את האנרגיה בזה. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> לא, לא, בכל מקרה הסולארי יזין את הרשת לפי הכדאיות. << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> אז הבעיה זה עמדות טעינה או הבעיה - - - << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> כן, הבעיה היא להקים עמדות טעינה בחניונים - - - << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> אז כל השאר זה בונוס. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> תלוי מה הבונוס, אז ההפך, עמדות הטעינה זה הבונוס. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא חיבר פה שני אינטרסים לדבר אחד. אתה צודק, זה שני אינטרסים לדבר אחד. פעם אחת זה הסולארי, ופעם שנייה יש כאן בעיה של טעינה בגגות עיליים, אז הוא אומר "בוא נעשה שני דברים ביחד". << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> אלה שתי בעיות שונות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון, אבל הפתרון אחד. << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> הם לא מתחברים. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> הם מתחברים. << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> כדי ליהנות מהסולארי אתה רואה בטרייה במקום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אתה יכול למכור לרשת. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> לא, לא. << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> אתה נותן לרשת, אז הבעיה זה לתת אנרגיה לרשת, והשני זה להקים עמדות. אלה שתי בעיות שונות. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> נכון, אבל הן יושבות על אותו פתרון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון, אבל אם יש לי תשתית חשמל למעלה, אני יכול היתר לטעינה. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> הן יושבות על אותה קונסטרוקציה ואותה תשתית חשמל. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אוקיי, אני מתקדמת לפרויקט הבא. הפרויקט הבא הוא החלפה של דודי שמש וחשמל במשאבות חום חדשניות והקמה של מערכות סולאריות. המשרד הוציא, לדעתי, לפני חודש ומשהו, עבודה שמראה את היעילות של דודי החשמל אל מול משאבות חום ואנרגיה סולארית, והרעיון פה הוא לתת איזושהי דחיפה קטנה למשקי הבית, איזשהו מענק, כדי שיקדמו את הפתרון הזה. אנחנו חושבים שזה יעיל יותר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בחיים שלי לא שמעתי, מה זה משאבות חום? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> משאבות חום זו בעצם טכנולוגיה חלופית לדודי שמש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה שהיום עושים בתת-רצפתי. בחימום תת-רצפתי, משתמשים בזה היום. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> מהנדסים אוהבים להגיד "משאבות חום". זה סוג של מזגן יעיל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מי שיש לו בבית חימום תת-רצפתי – את מבאר שבע אז אין לך – משתמש במשאבות חום.  << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איך זה קשור לדוד חשמל? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כי זה מייצר לך מים חמים. << אורח >> יצחק קדם: << אורח >> זו דרך לייצר חום במעט מאוד שימוש. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> יצחק קדם, המשרד להגנת הסביבה. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> נכון, גם אנחנו לא הצגנו, דרך אגב, אז כנרת דהן גרנית, מנהלת אגף בכיר אנרגיות מתחדשות. בעצם, אחרי בדיקה מעמיקה מאוד, נמצא אצלנו שהשימוש במשאבות חום הוא הרבה יותר יעיל משימוש בבוילר. הוא יכול לחסוך למשק 1,300 שקלים בשנה, שזה דבר שהוא בעל משמעות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תלוי באיזה אזור בארץ. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה הוא עולה, אבל? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא עולה. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> לא, אבל זה נבחן בעלות תועלת. כלומר, לקחו את העלות של המערכת ובדקו את היעילות לאורך שנים, ונמצא שזו שיטה הרבה יותר יעילה. מה שכן, התרבות בישראל של דודי שמש היא כל כך מקובלת וכל כך חלק מתרבות הדיור, שעל מנת לעשות את ה-Shifting הזה למשאבות חום, שהן יותר יעילות, צריך דחיפה ממשלתית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני בחיים שלי לא שמעתי על זה. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> הנה, בדיוק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איך את רוצה שהציבור ישמע על זה? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> זה חדש. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> הנה, הוכחת את ה-Case. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> זו עבודה שפרסמנו לפני חודש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שמעת על זה? הוא לא שמע על זה והוא - - - << אורח >> שרון חצור: << אורח >> זה בסדר, זה חם מהפריזר. זו עבודה שהוצאנו לפני חודש וחצי, הראינו את היעילות הכלכלית, ואנחנו אומרים: בואו נעשה עכשיו אחד כזה, וניתן רגע כסף ראשוני, ואחר כך בעוד שנה, שנתיים, שלוש – זה כבר יהיה עניין של בשגרה. אבל רק כדי להניע את המהלך הזה, אנחנו חושבים שצריך לעשות את זה. למשקי הבית. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> אנחנו מציעים לקחת את משקי הבית, להחליף להם - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, בואו נקבל את המחקר הזה שעשיתם, או את הבדיקה שעשיתם, ונקרא, נעיין בזה. בואו נתקדם הלאה. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> הבדיקה היא בדיקה של - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אנחנו מבינים לגבי, הבנו. בואו נתקדם הלאה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רגע, על איזה משקי בית? לא הבנתי. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> הרעיון הוא לקחת משקי בית מרמה סוציו-אקונומית נמוכה, להחליף להם על חשבוננו את - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> סבסוד מסוים. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> לא, זה לא יקרה. אף אחד לא יודע מה זה. אנחנו רוצים את האלפים הראשונים להחליף על חשבוננו. לא נחליף לעשירים, מן הסתם – אנחנו מעדיפים להחליף ברמה סוציו-אקונומית נמוכה. כל הסיפור עולה בערך 5,000 שקל למשק בית, משהו כזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל מי ישלם על זה? << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> אנחנו רוצים לשלם את זה. אנחנו רוצים לסבסד את הראשונים, את הכמה אלפים הראשונים. אנחנו רוצים כדי להניע את השוק. אנשים יראו כי טוב, יראו שזה יותר זול, פתאום אנשים יכירו את זה וירצו לעשות את זה בעצמם.  המחשבה שלנו היא לתת את הדחיפה הראשונה הזאת, ולממן את זה למשקי בית מרמה סוציו-אקונומית נמוכה. הם יראו חיסכון בחשבון החשמל שלהם. ואנחנו אומרים: כבר עלינו לגג, הבאנו קבלן שעלה לגג, החליף את כל הבוילרים, שם שם את משאבות החום, וכבר הוא עובד שם – אז שכבר ישים סולארי.  קבלן שגם ישים סולארי לאותו בניין יקבל מאיתנו בונוס. הוא כמובן לא יקבל מימון על הסולארי, כי סולארי זה כלכלי, אבל אנחנו רוצים לתת איזשהו אינסנטיב קטן כדי - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל דודי שמש, כל העניין שלהם זה שהעלות היא עלות ההתקנה, ולאחר מכן אני מקבל את זה מהאנרגיה של הטבע. אז למעשה, איך הפעלה תמידית של משאבת חום תעלה פחות ממשהו שהוא - - - << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> אז זה מה שהמחקר הכלכלי מראה. לפי שעות שמש והשעות שבהן אתה מדליק את הבוילר, בעצם בערב – מתי אתה מדליק את הבוילר? לא ב-14:00. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. << אורח >> משה תשובה: << אורח >> סליחה, אפשר להתערב? פרופ' משה תשובה, אני מומחה לתרמודינמיקה, ממכללת אפקה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז הנה התשובה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> במקרה הכינותי מבעוד מועד. << אורח >> משה תשובה: << אורח >> כן, במקרה. זה גם מחקר שסטודנטית שלי ערכה. היתרון הכלכלי הוא רק אם נשלב גם מערכות פוטו-וולטאיות יחד עם ההחלפה. כלומר - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> החלפה לאן? למה? << אורח >> משה תשובה: << אורח >> החלפה במקום מערכות סולאריות רגילות לחימום מים באמצעות דודי שמש, מה שנקרא. אתה מחליף את זה במערכות של משאבות חום, שזה בעצם מזגן שמחמם את המים, אבל את החשמל אתה מייצר באמצעות מערכות PV. מכיוון שמזגן הוא יעיל הרבה יותר, כלומר, היעילות על כל קילוואט שעה, אתה מקבל ארבעה קילוואט של חימום, זה הרבה יותר יעיל, ובחישוב השנתי, אתה עושה את החישוב השנתי, זה יהיה הרבה יותר כלכלי והרבה יותר כדאי. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> יפה, Alright. הבא זה קירוי - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אגב, ביחס לגז, זה גם מה? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> גז זה לא יעיל. << אורח >> משה תשובה: << אורח >> זה הרבה יותר יעיל מאשר גז. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן? << אורח >> משה תשובה: << אורח >> גז זה לא יעיל מבחינה אנרגטית, ההוצאה האנרגטית היא הרבה יותר גבוהה לחימום מים. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> טוב. << אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >> אם אתם אומרים "כדאי וכלכלי", אז מה עם הדיור הציבורי שדיברתם קודם, אם כבר לשים לו מערכות פוטו-וולטאיות, אז זה גם סוציו-אקונומי נמוך וכבר לעלות את הקבלן והכול. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> יש לנו בהחלט מחשבה. מצוין. נהדר. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> רעיון מעולה. אנחנו איתך. (היו"ר ניסים ואטורי) << אורח >> שרון חצור: << אורח >> הפרויקט הבא שאנחנו מציגים זה קירוי סולארי למסופי תחבורה ציבורית. אנחנו מכירים את האתגר שיש במסופים האלה, שהרבה מהם חשופים לשמש, ואנחנו חושבים שאם יש שם שטחים גדולים, ונוכל לעשות פרויקט ראשוני לקירוי של מסופי תחבורה ציבורית, ואחר כך אנחנו מעריכים שהדבר הזה ייכנס בתוך התכנון ובתוך התקצוב הישיר שלהם.  הפרויקט הבא, לדעתי הוא האחרון, או עוד שניים, זה קירוי סולארי בשבילי אופניים. זה פרויקט שאנחנו רוצים לעשות ביחד עם משרד התחבורה ועם נת"ע, וכמובן עם המשרד להגנת הסביבה, פשוט קירוי של שבילי אופניים. זה Win-win, גם צל - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> עירוניים? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> - - וגם ייצור. כן. גם בין-עירוניים, תלוי. בסדר? צריך רגע לבחון רגע איפה המקום הנכון. נת"י היא שותפה טובה מאוד בהקשר הזה, והרעיון הוא פשוט לעשות גם צל וגם לייצר אנרגיה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בחנתם אולי את החלופה של לשים מדרכות סולאריות? או שביל אופניים סולאריים? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אנחנו מכירים שיש פיילוטים כאלה בעולם. אני לא בטוחה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש חברה בישראל שעוסקת בזה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אלקטריון? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אנחנו מכירים את הטכנולוגיה הזאת, לדעתי אפילו המדען תמך באחת החברות האלה, אבל הקירוי פשוט נותן לך גם את הצל, וגם אין בעיות של, אתה לא שובר אותם ולא - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה אתה מציע? אמרת מדרכות? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, מדרכות סולאריות. הנושא שבעיניי - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא פגיע יותר? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא. אפשר לדרוך עליהן. אני ביקרתי באיזשהו מפעל, אני לא רוצה לעשות פרסומת, אבל קפצתי על מדרכה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אמרת צל אבל, את מדברת על הקירוי. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> כן, אבל חבר הכנסת שואל - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה שאני אומר זה לא בשביל – אני גם שואל לגבי המדרכה הסולארית. אני אומר: זה נכון במקומות שבהם יש כבר קירוי. בחניונים יש קירוי, בחלק מהמחלפים יש קירוי. איפה שיש קירוי, זה נכון שכבר הקירוי יהיה מרוצף PV. אבל במקומות שבהם אין קירוי, ופה אני לא מכיר הרבה שבילי אופניים שיש בהם קירוי שהוא לא טבעי, ולכן להתחיל לשכנע עיריות להתקין - - - << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אבל למה שלא ירצו לעשות קירוי אם אין צל? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כי אם כבר המקום הוא ראוי קירוי – אז הוא כבר מקורה. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> לא, נת"י איתנו, והם רוצים מאוד לקרות את שבילי - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ו-ב', אני תמיד מעדיף קירוי טבעי, ודאי ברחובות הערים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בבאר שבע אין לך שום קירוי טבעי - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני מציע קירוי טבעי. נראה לי שמדרכות הרבה יותר, זה גם - - - << אורח >> שרון חצור: << אורח >> א', אני אבדוק רגע לגבי הטכנולוגיה הזאת, אבל אנחנו מכירים את הבעיה הזאת של קירוי, ולכן אנחנו מציעים בעצם פתרון משותף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מתנגד, אני שואל. << אורח >> יצחק קדם: << אורח >> אני אגיד, אולי מהצד של המשרד להגנת הסביבה, שיש הרבה מקומות שבהם אנחנו מקדמים ספציפית את הנושא של הקירוי הטבעי, הייעור העירוני. יש מקומות שבהם זה לא בהכרח הפתרון הישים ביותר. זו קצת שאלה של מרווחים, השקיה, אדמה וכו'. בהקשר של הקירוי של שבילי אופניים, זה קלאסי מבחינת אי החום העירוני, באופן שמדרכה סולארית לא פותרת, כי השמישות של שבילי אופניים לא כאמצעי לפנאי ולסופ"שים עם הילדים, אלא לחלופה לתחבורה יום-יומית, תלויה מאוד בנוחות של הרוכב. ויש לא מעט שבילים בארץ שהסיכוי שלהם להגיע לתפוסה גבוהה יותר קשורה מאוד לכמה יהיה נוח תרמית מבחינת הצללה. והשילוב כאן, אומנם קירוי סולארי לשבילי אופניים הוא יחסית מורכב, בגלל האורך וההתפרסות, אבל הוא כן מייצר איזשהו מקור הכנסה שיכול בעצם להצדיק עכשיו פריסה של עשרות, לפעמים מאות קילומטרים של קירוי, מה שקשה לעשות באמצעים אחרים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. תודה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אוקיי. והפרויקט האחרון הוא פרויקט מתחום החינוך. הרעיון כאן הוא לייצר תערוכות אינטראקטיביות בנושאים של אנרגיה במוזיאוני מדע. עשינו אחד כזה בירושלים, ואנחנו מציעים בעצם איזושהי תוכנית חינוכית בהקשר הזה. זהו, אלה מגוון הפרויקטים שמשרד האנרגיה הגיש לקרן, עם כמה תיקונים שעשינו: קירוי מסופי תחבורה, תמיכה בחשמול משאיות, קידום אנרגיות מתחדשות ומו״פ בים, תוכניות מו״פ ל-TRL-ים גבוהים, הקמה של מרכז חדשנות באנרגיה, תוכנית בנושא מינרלים קריטיים ו-AI, תערוכות, פיתוח של חומרי לימוד לקידום השינוי ברשויות, בנייה של יכולות, הלוואות למערכות סולאריות, קידום הקמה של סולארי בדיור הציבורי, החלפה של דודים במשאבות חום, קירוי סולארי משולב עמדות טעינה, וקירוי סולארי בשבילי אופניים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עכשיו אני רוצה לשאול את משרד האוצר: אחרי כל הפרויקטים האלה, על סמך מה החלטתם לתקצב רק ב-15 מיליון? מאיזו סיבה? << אורח >> מאי אלון: << אורח >> אני אתייחס רגע לפני ה-15 מיליון שאני אעביר אולי לגולן, אבל אני מאי מאגף תקציבים, רפרנטית אנרגיה. ישבנו עם משרד האנרגיה על כל הפרויקטים שהוגשו, מיפינו אותם ביחד, העדפנו ביחד. יש הרבה פרויקטים מאתגרים יותר; יש פרויקטים שעלו כאן בעבר בוועדה והוחלט לא לתעדף אותם; יש פרויקטים ברמת בשלות משתנה; יש כאלו שכבר מתוקצבים מתוך תקציבי המשרד. ומתוך סל הפרויקטים שלמדנו, לקחנו פרויקט שאנחנו חושבים שהוא ברמת בשלות גבוהה, שתועדף יחד עם המדען הראשי כפרויקט מו״פ רלוונטי יותר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רק אחד? << אורח >> מאי אלון: << אורח >> אחד גדול. זאת אומרת, יש כאן גם עניין של תיעדוף. אפשר לקחת הרבה מאוד דברים קטנים, אבל כן, יש כאן - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 15 מיליון זה קטן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הכול יחסי. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> ביחס לפרויקטים של 2 מיליון שקלים, פרויקטים שונים שהוצגו ברמות שונות של היקפים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז איזה פרויקט בחרתם? << אורח >> מאי אלון: << אורח >> שוב, התיעדוף נעשה גם בתוך שיח עם משרד האנרגיה – את יכולה להתייחס. את הפרויקט של מו״פ בים, יש שם חלקים שונים שתוקצבו בתוך זה. אז אפשר להתייחס גם לכל אחד בנפרד, אני לא בטוחה שיש לנו זמן לזה, אבל מבחינת ישימות - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נגיד, מרכז החדשנות, באמת, מה הייתה העלות שלו? כלום. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 10 מיליון שקלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 10 מיליון. למה לא? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל תסבירי ביחס למה את אומרת את זה, יסמין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תחשבי, הוא יהיה או בנגב או בגליל. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> אני אסביר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בהתייחס ל-224 מיליון שקלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא גם יספק תעסוקה. זה גם הייטק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> על איזה מרכז חדשנות את מדברת? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שהיא הציגה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שהוצג. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> אז קרן העושר לא יכולה לתקצב - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל כרגע היא אומרת שמשרד האנרגיה וגם המדען הראשי, אחרי דיונים, אחרי שכל המפה הייתה לפניהם, החליטו שזה הדבר העדיף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה הדבר העדיף במסגרת הכסף, אבל יש דברים שאפשר עוד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן. זה ברור, בסדר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הנוהל של הוועדה מחייב אותם לפרוס בפנינו את המפה הזאת. להגיד לנו לפי איזה שיקולים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בוא נשאל. אפשר לשאול את משרד האנרגיה. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> אפשר גם לעבור דבר-דבר.  << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> אני אגיד ספציפית לגבי מה שחברת הכנסת שאלה, שאנחנו לא מתקצבים דברים שהם מעבר לשנה אחת, ובמרכז חדשנות, להשקיע בו רק לשנה אחת, ולאחר מכן זה לא נכנס לבסיס התקציב – אנחנו לא יכולים להגיד מה קרן העושר תעשה שנה אחת אחרי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? אנחנו מתקצבים פה שנה אחרי שנה את אותם פרויקטים. על מה את מדברת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא קשור. אנחנו לא יכולים לתקצב עובדים אלא המבנים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מבנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה קשור לעובדים? אבל זה מבנה, זה מרכז חדשנות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה מה שאמרתי לפני כן. זה לא קשור. את טועה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מבנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> במה אני טועה? למה אתה אומר שאני טועה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה שאמרתי לך שאת טועה, אבל את טועה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מבנה. מרכז חדשנות הוא מבנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תני לי לדבר. מה שהיא הציגה קודם, היא אמרה על תפעול ועל הדרכה וצוותים וכו' - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, לא בזה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> זה היה ברשויות המקומיות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אני רוצה לשמוע אותה. אפשר? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה לא היית פה. אתה יצאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אני אתייחס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם כשאני יודע את התשובה אני לא עונה לך. אני נותן לבעל המקצוע לענות. כן. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> זה היה ברשויות המקומיות. מה שאנחנו מציעים במרכז חדשנות זה אקסלרטור פלוס השקעות בחברות עצמן דרך הפרויקט של ה-TRL-ים הגבוהים. אני אתייחס רק בשתי נקודות למה שמאי אמרה. א', אנחנו יודעים לתת כסף בהרשאה ככל הנדרש, כמובן בשיתוף פעולה עם - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, מה זה "להשקיע בחברות"? מה ההשקעה עצמה? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> זה לא בחברות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לאן זה הולך בסוף? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> רגע, אני אומרת, אתה יכול להשקיע באקסלרטור עצמו. אתה יכול לתת ייעוץ, אתה יכול לתת שירותים לחברות - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> חממות. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> בדיוק, לעשות חממה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תעלי לו את המצגת, הוא לא היה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> והדבר השני שאתה יכול זה ממש להשקיע. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל חממה זה פיתוח של דברים, זה לא הדבר עצמו. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> רגע, שנייה, אני אשלים. אתה ממש יכול לתת מענקים לחברות דרך חממה שתקים בשיתוף עם – אפשר לחשוב על הרבה מאוד – האקדמיה, עם רשות החדשנות וכו'. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הרוסים עשינו את זה גם שנה שעברה גם עם - - - << אורח >> שרון חצור: << אורח >> נכון, ואתה יכול לתת תקציב - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא אמרה ייעוץ. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, ואטורי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מדבר על מה שהיא מדברת, אני שואל על מה שהיא מדברת, זה הכול. חבר'ה, אני מבקש לא להפריע לי, תנו לי רגע. שרון, את אמרת רגע ייעוץ, לתת ייעוץ, לתת תשתיות. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> לסטארט-אפים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא רב-שנתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את יכולה לעלות את השקף הזה? של מרכז החדשנות? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> זה לא חייב להיות רב-שנתי. אתה יכול להתקשר עם חממה לעשות התקשרות שהיא בהרשאה שנים קדימה, וזה לא אומר, מאי, שצריך להמשיך לתקצב מתקציב הקרן אחר כך. זה דבר אחד. ב', לגבי התיעדופים, אנחנו כמובן פרסנו את כל ההצעות שלנו, וכשנתבקשנו לתעדף בסכומים מסוימים, על פי גם האמירה של משרד האוצר, בסדר? כלומר, משרד האוצר בא אלינו ואמר לנו: "את זה אנחנו אוהבים יותר ואת זה פחות" – אז כמובן ששיתפנו פעולה, כי המטרה שלנו היא שכמה שיותר תקציב יגיע למשרד האנרגיה. אם תקצו סכום גדול - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה מדהים שהם אומרים מה הם אוהבים יותרו מה הם אוהבים פחות, כשזה התפקיד של הוועדה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אני מתכוונת ברמה המקצועית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> התפקיד של הוועדה הוא להגיד את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שרון, הם אמרו לכם שיש לכם 15 מיליון? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> הכוונה היא ברמה המקצועית, שלא יתפרש - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני שואל שוב. הם אמרו לכם שיש לכם 15 מיליון? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> לא. היו דיונים בינינו לבין האוצר. ביקשו שנתעדף. בסוף, ההחלטה על מה מתקצבים ומה הגובה היא של האוצר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז במסגרת הזאת, מאחר והשיקול המרכזי שנקפתם פה הוא בשלות, מה לא בשל בתמיכה בחשמול משאיות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שנייה, אל תענה, אל תענה. אני מבקש לענות על השאלה שלי. שרון, אני שאלתי, עוד פעם, אנחנו משקיעים בתשתיות ולא בכוח אדם. גם אם זה חד-שנתי, אנחנו משקיעים בתשתיות כדי לוודא שבסוף התפעול – אתם מממנים אותו. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה העניין, אוקיי? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מה לא בשל? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ואני אומר, לפחות כדי שהציבור ירוויח מזה, נגיד פרויקטים כאלה שאתם מציגים, אנחנו רוצים לפחות ארבע נקודות – שתיים בנגב, שתיים בגליל. אנחנו נהיה יותר מרוצים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל התקציב זה לאחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דרך אגב, אשקלון, לדוגמה, בשנה שעברה דיברנו עם אשקלון והם הציגו את זה. נמצאת פה נציגת אשקלון. דיברנו על זה שהיה שם מרכז מחקר, שכבר יש להם תוכניות, יש להם קרקע, הכול מוכן כבר לגבי זה. רוצים להגיד משהו? << אורח >> עינת אלימלך: << אורח >> רציתי פשוט לפתור פה את הוויכוח, כי אנחנו צריכים בדיוק את זה. תקציב לתשתית. עינת אלימלך, החברה הכלכלית אשקלון. יש לנו תשתית כבר מוכנה, יש קרקע ציבורית על חוף הים עם תכנון, עם חברת ניהול, שכבר נמצאת בשלבים מתקדמים מאוד של תכנון להיתר, להקמה של תשתיות לניסוי ימי. יש תת״ל 139 שקודמה ואושרה להקמה למעגנה, לרציף, לחקלאות ימית ולמו״פ.  מדובר פה בתשתיות שיכולות לתת מענה לאומי לצורך שקיים גם בתחום ה-Blue Tech, גם בתחום החקלאות הימית, החדשנות, תעסוקה בכל אזור הדרום. זה לא רק אשקלון, יש לנו שיתופי פעולה עם כל המרחב הימי בסביבה הזאת.  זה בדיוק זה. זאת אומרת, הקשבתי בקשב רב לכל מה שהוצג פה, וזה בדיוק זה. גם יש כבר מחקרים שמתבצעים אצלנו, תחת צו הכרזת הנמל של המעגנה באשקלון, של מתקן חלוץ לייצור אנרגיה מגלי ים. יש מחקר בין-לאומי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה גם בשנה שעברה. הצגתם את זה גם בשנה שעברה. << אורח >> עינת אלימלך: << אורח >> נכון. אנחנו מתקדמים כרגע בלי תקציבים, עם שיתופי פעולה עם מרכזי מחקר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נשמע טוב. << אורח >> עינת אלימלך: << אורח >> עם תקציבים שאנחנו מצליחים איכשהו קצת - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז את עומדת בקריטריונים של מרכז חדשנות כזה? << אורח >> עינת אלימלך: << אורח >> של תשתית למרכז החדשנות. יש לי את המקום, שהוא נמצא על הים; יש לי שטח ציבורי; יש תוכנית בינוי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בבקשה, אז מה לא בשל בזה? << אורח >> עינת אלימלך: << אורח >> יש אפשרות עם תשתיות ייעודיות למחקר ימי, לאנרגיה. זה בדיוק זה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> יש כמה מרכזים כאלה שאנחנו מכירים, ולצורך העניין, כשנוציא קול קורא כזה, הוא יהיה בשיתוף, ואשקלון יוכלו להגיע - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אותי את לא צריכה לשכנע. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> ה-Blue-Tech זה מה שתוקצב, כן? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו מדברים על מרכז חדשנות. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> יש לנו חלק מהמחקר שכבר תוקצב במסגרת ה-Blue Tech. זאת אומרת, גם זה יכול להיות חלק מההקצאה הקיימת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מבינים, אבל אנחנו רוצים עוד פרויקט. אנחנו מבינים שאתם החלטתם שיש רק 15 מיליון לטובת אנרגיות מתחדשות. אנחנו באים, ובאמת בשיא הנימוס שאני מצליחה, כדי להגיד לך: זה לא מספיק. צריך עוד כסף לאנרגיות מתחדשות, כי זו אחת ממטרות הקרן. לא משרד המורשת, לא משרד החינוך, ולא משרדים אחרים. זו אחת ממטרות הקרן. ולכן אנחנו מבקשים שתחשבו שוב, כי זה לא מספיק ואנחנו רוצים עוד 10 מיליון לפחות. << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> רגע, חשוב להתייחס למה שאמרה קודם, לשאלה של חברת הכנסת פרידמן, וגם למה שאמרה קודם שרון, שאני חושב שצריך לדייק אותו. היא אמרה שבסופו של דבר, ההחלטה היא של האוצר, וזה לא מדויק. האוצר מרכז את ההצעות, האוצר עושה את הדיונים המקצועיים ששמענו כאן קודם. שמי גולן מאגף תקציבים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האוצר מחליט בדיוק לאן הכסף ילך. אנחנו לא שנה ראשונה פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, שנייה, בסדר? מה שקורה פה, אתם נותנים יותר מדי במה לאוצר. את אפילו מבקשת מהם בבקשה, "תעשו שינוי, תעשו כך וכך". לא. ההחלטה היא שלנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל מה לעשות? אני נסמכת על העבר. אנחנו לא שנה ראשונה פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, לא שנה ראשונה, בסדר. זו החלטה של הוועדה, גם אם ההחלטות תמיד מספקות אותך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש כאן רשימת דוברים. אתה רוצה הערה קטנה? << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> כן, אדוני היושב-ראש, הערה קטנה, קריאת ביניים. איתן פרנס, מנכ״ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, שלום. אנחנו היינו מעורבים בחקיקת החוק בזמנו, ואנחנו אלה שהעלינו את הבקשה לייחד סעיף לאנרגיות מתחדשות. ידעו כל הנוכחים פה שבחוק כתוב "מחקר ופיתוח אנרגיות מתחדשות". אין דבר כזה מחקר ופיתוח בשנה אחת, אוקיי? זה לא עולה באותה נשימה עם לשון החוק. לכן הגישה הזאת של לבוא להגיד "רק השקעות שמסתיימות תוך שנה" פשוט יוצאת נגד מה שכתוב בחוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו יכולים להקים מרכזי חדשנות. החוק שלנו, של הוועדה, קובע שהחוק הזה יחול לאורך שנים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אני לא ראיתי את זה כתוב באף מקום, אגב. ראית את זה? << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> לא, כתוב "למחקר ופיתוח". << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש, יש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שזה כתוב שזה רק לשנה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשאלי את שגית, היא ישבה פה ודיברה על זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא ראיתי את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו לא יכולים למתן משהו שהוא לאורך זמן. אלה מטרות הקרן. בעצם אנחנו מקימים תשתיות - - - << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> אז לא יהיה מחקר, איזה מחקר הוא פיתוח? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע. אם אנחנו מקימים מרכז חדשנות גדול, כמו שהציגה כאן שרון, והוא עובד לאורך תקופה, אנחנו רוצים לראות שהתפעול של המקום נעשה על ידי עיריית אשקלון – סתם דוגמה, כי היא יושבת פה. עיריית אשקלון, משרד האנרגיה – מי מתפעל את המקום? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> זו לא בעיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבין, רגע, אני מסביר לו. כדי שתבינו את העניין, אנחנו יכולים להקים מרכז חדשנות, זה מבורך מאוד, בהשקעה אחת חד-שנתית, ומפה מתגלגלים. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> לא, הבנתי. אפשר לעשות השקעה חד-שנתית, אבל לתוכנית, מי שיקבל אחרי זה מהמרכז כספים יכול לקבל במשך הרבה שנים, כי ההשקעה תהיה מספקת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. יעל כהן פארן, בבקשה. << אורח >> יעל כהן פארן: << אורח >> (הצגת מצגת) תודה רבה. קודם כול, אני מברכת על הדיון, ואני מברכת גם את משרד האנרגיה על ההצגה הרצינית מאוד. ובאמת, אני חוזרת לדברים שאיתן אמר. גם אני זוכרת, כשחוקקו את החוק, הרעיון מאחורי זה היה שצריך להקצות מכספי הקרן לטובת הדורות הבאים באנרגיה מתחדשת, כי בעצם, מאיפה הכספים האלה? מהאנרגיה הפוסילית, שהיום אנחנו שואבים אותה, מנצלים אותה ולוקחים אותה – לדורות הבאים לא יהיה אותה כבר, אוקיי?  לכן הכספים האלה נועדו לכך שתהיה אנרגיה לדורות הבאים, וזאת האנרגיה שתהיה לדורות הבאים – תהיה להם רק אנרגיה מתחדשת. ולכן הכספים שיש היום מהגז צריכים ללכת, אם תשאלו אותי, ב-100%, אבל אלה ההחלטות שלכם, אני כבר לא בכנסת. אז אני רוצה לגעת בנקודה ששרון התייחסה אליה, כי גם זה במסגרת מה שאני עושה היום בעמותה שנקראת "פורום ישראל לאנרגיה". המיזם "שמש לכולם" הוא ביחד עם קק״ל ועם משרד האנרגיה. אנחנו שמים דגש על הבתים, כי לאנשים היום אין גגות סולאריים. ב-5% מהגגות בישראל יש גגות סולאריים, וזה כמעט אפסי בבתים משותפים, ורוב אזרחי ישראל גרים בבתים משותפים. הנתונים מראים שיש הרבה מאוד גגות שאפשר לנצל, ואפשר לחסוך את ה-75,000 דונם שצריך להגיע אליהם – צריך להגיע ל-30% מתחדשות, ואפילו יותר כמובן – אבל רק עד 2030, בחמש השנים הקרובות, יצטרכו 75,000 דונם. במקום זה אפשר לעשות את זה על גגות, אבל לבתי המגורים יש את הקשיים שלהם.  אנחנו רואים שישראל נמוכה מאוד לעומת העולם, אבל על כל זה אני עוברת מהר, כי זה רק הרקע. האתגר בבתים המשותפים זה גם מודעות נמוכה, גם ההתארגנות של הדיירים, שהם צריכים להסכים ביחד על הגג, וגם המימון. אם תיתן פתרון למימון, אני מאמינה, מזה שאני עובדת היום עם הרבה מאוד בניינים, שתהיה יותר נכונות, ההתארגנות תהיה יותר קלה, ותהיה יותר נכונות לשכנע את הדיירים, כי ועד בית עובד מאוד קשה כדי לשכנע את הדיירים.  ושוב, זה לא פרויקט שלי, ואני לא מבקשת כסף לעמותה שלי, אלא שיהיה פרויקט כזה במדינה. שייתנו כספים להלוואות לבתים משותפים במודל של קרן מתגלגלת, וכל כסף שחוזר לקרן – חוזר אחר כך לעוד פרויקטים בתושבים. ורק להראות, אם יש לך 10 מיליון ובשנה הראשונה אתה עושה 100 פרויקטים, כי יש לך בערך 100,000 שקלים לפרויקט – זה כך הערכות, אבל זה מבוסס על מודל מדויק מאוד – אז אתה כבר מחזיר אחרי שהקמת את ה-100 פרויקטים בשנה הראשונה, מעל מיליון, כמעט מיליון וחצי. ואז כל שנה אתה עושה עוד 14, עוד 16, עוד 18, זה הולך וגדל, וכך אתה ממשיך לגלגל את הקרן הזאת. אחרי ארבע שנים כבר יהיו כמעט 150, וזה ימשיך להתגלגל.  כמובן, זה אם זה רק 10 מיליון – אפשר למנף אותם, אפשר לעשות גם הרבה יותר. כי היום – וזה חשוב לומר, וכל חברי הכנסת, גם שתדעו, והאוצר שיושבים כאן – כל המודל הכלכלי של הגגות הסולאריים מבוסס על התעריפים שניתנים היום למערכות קטנות.  כל התעריפים בישראל, לפי ההסדרות הקיימות, הם עד סוף השנה וזהו. מה-01 בינואר 2027 – לא ברור, אין תעריפים, עד שלא יחדשו, יחליטו החלטות, והדברים האלה נמצאים לפתחם ולפתחכם. אני מציעה שיהיה גם על זה דיון, לא בוועדה הזאת.  רק באמת, במילה, אנחנו עוזרים לבתים משותפים, ומתוך העבודה, כבר שלוש או ארבע שנים, עם הרבה מאוד בניינים, מבינים כמה יש צורך פה במימון, ובאנו פה לחזק את הפנייה של משרד האנרגיה. אני חושבת שהקרן זו בדיוק האפשרות שלכם לעשות איזשהו שינוי גדול בכסף יחסית לא רב, וזה ייצר שינוי גדול לטובת כל אזרחי ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מעיר, שרון, נעשתה איזו עבודה לגבי הגנת הסביבה. אני נזכר עכשיו שבשנה שעברה דיברתי עם השרה והעלינו איזה רעיון לגבי בתים משותפים, לראות איזו עבודה הם עשו לגבי הרגולציה, העניין של שיתוף בתים, מי ישלם, מי ייקח את ההלוואה, מי יתחייב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם הציגו את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, היא דיברה, אבל תשמעי, יש שם בעיה. טענתם שיש בעיה מסוימת לגבי מי ייקח את ההלוואה, מי יהיה ערב לה, נכון? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אנחנו נבדוק עם המשרד להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר? יש בתים משותפים בטבריה, סליחה, יש כמה ערים בארץ, שאני רואה שגם ועד בית לא משלמים, אין חשמל, לא מנקים. חנה מכירה את זה מקרוב פשוט. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל הם כן הציגו משהו יפה. << אורח >> יעל כהן פארן: << אורח >> אם יהיה להם גג סולארי, זה יעזור להם לממן את החשמל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון, אבל כמו שהיא אמרה, החלק שאנחנו נותנים זה בעצם להתניע את התהליך. רוב הכסף הגיע מהלוואה מבנקים, שאנחנו צריכים שהם יאשרו, ובשילוב עם התושבים - - - << אורח >> שרון חצור: << אורח >> לא, זו תהיה קרן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל הם הציגו פרויקט מהמם. תסתכל, דיור ציבורי, לשים את זה בבניינים של דיור ציבורי. הם בקשר עם עמידר ועמיגור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה מה שאמרתי, כן. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> זה בעצם שני פרויקטים. זה שני דברים שונים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה שני דברים שונים. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> הצענו משהו אחד לדיור הציבורי, ובעצם לבתים משותפים באופן כללי, באופן רחב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מעולה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> זו קרן בשיתוף עם הבנקים, והכסף יחזור חזרה לקרן. עשינו הרבה מאוד עבודה על זה בשנה האחרונה, וזה פרויקט מצוין. << אורח >> כנרת דהן גרנית: << אורח >> זה בעצם רלוונטי גם לבתים משותפים וגם למשקי בית שהם בנויים לקחת אשראי בנק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>  תודה רבה. נעמה ויינברג? מי? אני עושה מה שאת אומרת. עינת אלימלך? זהו, היא דיברה מקודם. את רוצה להוסיף משהו? << אורח >> עינת אלימלך: << אורח >> עוד פעם, כמו שציינתי כבר, אנחנו נמצאים בשלב מתקדם מאוד. יש תשתיות שהן כבר ערוכות, וזה בדיוק מתאים גם למטרות הקרן, וגם התקציב שאנחנו מבקשים הוא תקציב באמת לתכנון הראשוני, בהתאם לתת"ל המאושרת ולתב"עות המאושרות בשלב הזה. וזה יאפשר באמת, כמו שכבר ציינתי, גם הקמה של מרכז בין-לאומי שיש בו צורך לתשתיות מהסוג הזה בארץ, גם להנגיש את זה גם לחברות הפרטיות ויזמים, גם לאקדמיה. אנחנו רואים את הצורך הזה, אנחנו נפגשים, ויש כבר שיתופי פעולה מתקדמים מאוד בנושא הזה. הצורך הוא בצורך למימון תשתיות בלבד. << אורח >> משה תשובה: << אורח >> שלום, פרופ' משה תשובה, אני כיום המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במכללת אפקה, הרקטור. אני מגיע כאן אבל ביוזמה אחרת, וזה מיזם של חשמל 100 שהקמנו, שנועד לעודד את התעשייה והמפעלים לעבור ל-100% חשמל מאנרגיה מתחדשת עד לשנת ה-100 של מדינת ישראל.  הרעיון שאנחנו בעצם, זה בהשראת RE100 הבין-לאומי. אנחנו מהווים את המוסד שמאשר את המעבר של המפעלים והמוסדות ל-100% חשמל מאנרגיה מתחדשת. זה יכול לשמש אותם גם בהמשך בתור אישור לכך, גם בתור ספקים של מוצרים לאירופה, זה יכול לעזור להם באישור של 100% חשמל מאנרגיה מתחדשת. הקמנו את זה בשיתוף פעולה גם עם התאחדות התעשיינים וגם עם איגוד אנרגיות ירוקות. מבקשים סיוע בכמה רבדים. רובד אחד זה לבצע מספר Case Studies שיוכלו לאפשר להראות למפעלים השונים. אחת השאלות שעולות תמיד היא: איך מפעלים יכולים לעבור ל-100% חשמל מאנרגיה מתחדשת, כאשר השטח הוא קטן יחסית? אז יש Case Study. שטראוס הצליחה, שורש הצליחה, יש מפעלים שהצליחו. אנחנו צריכים כסף גם לבצעCase Study ; גם ליזום בעצם קורסים שיעזרו לאנשים, זאת אומרת, שיאפשרו לאנשים להתמחות בכך ולהראות איך הם יכולים להגיע ל-100% חשמל מאנרגיה מתחדשת; ליצור קמפיין ומיתוג של מודעות לאומית; וכמו כן, מכיוון שאני נמצא באפקה, במוסד אקדמי, המטרה היא לתת מלגות לסטודנטים על מנת שיוכלו להעמיק בזה.  בעצם הם יהיו הכולי שיסייע לנו לתקף את ההצעות של המפעלים, איך הם עוברים ל-100% חשמל ואנרגיה מתחדשת. ומהניסיון שלי, ברגע שאנחנו מכניסים סטודנטים לזה, הם נכנסים ומתלהבים, והם בעצם יהיו כוח החלוץ שיהווה את האנשים שיובילו את התחום בעתיד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי מה הוא מבקש מהוועדה. בעצם, מה אתה מבקש מהוועדה? << אורח >> משה תשובה: << אורח >> אני מבקש תמיכה לנושאים האלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש לנו משהו? לא ראיתי. << אורח >> משה תשובה: << אורח >>  כן, יש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עוד פעם אני מפספסת? מה פספסתי הפעם? אבל זה היה באתר? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אולי קיבלתי את זה ולא ראיתי? מה הסכום? << אורח >> משה תשובה: << אורח >> אנחנו מבקשים 2 מיליון שקלים. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> זה לא בהצעה הממשלתית, כן? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, כן, ברור לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראו, קודם כול, ההצעה הממשלתית, לא מצביעים בממשלה על חשמל 100 או כל מיני עמותות מסוימות, אלא זה עובר דרך משרד האנרגיה, ולפרויקטים האלה אנחנו לפעמים מקציבים סכום כולל שאליו תצטרכו להגיע בקולות קוראים. זה לא דרכנו. בגלל זה אנחנו מזמינים את כל מי שאנחנו יכולים, ואין לנו השפעה ספציפית בסוף על הזכייה, אלא רק על הנושאים. רוזנבלום? יש לך משהו להוסיף? << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> בנושא הזה לא. בנושא אחר – כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איזה נושא? אנרגיה, לא? ספינה, שיט, נו, מה רע? << אורח >> חזי (יחזקאל) גילדור: << אורח >> אולי אני אתחיל? << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, מי אתה? << אורח >> חזי (יחזקאל) גילדור: << אורח >> שמי חזי גילדור, אני פרופ' לאוקיינוגרפיה באוניברסיטה העברית, הייתי חבר בוועדת ההיגוי הלאומית למדעי הים, ואני מייצג פה בעצם שני גופים שמאגדים את רוב חוקרי הים בישראל: העמותה לחקר הימים והמרכז לחקר הים התיכון.  אנחנו הגשנו לכם מסמך שבו אנחנו מבקשים תמיכה במספר תשתיות שיעזרו לשמר ולפתח את הים באופן בר-קיימא. אני יכול להגיד שיש קונסנזוס די רחב שהתשתית העיקרית שדרושה לנו היום זה חידוש של ספינת מחקר בגודל בינוני. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם אתם הייתם בשנה שעברה וביקשתם. << אורח >> חזי (יחזקאל) גילדור: << אורח >> אנחנו באים שנה אחרי שנה. הספינה שהיום קיימת ומתופעלת על ידי עמותה בשם אקואושן, שמזדקנת ודורשת החלפה, וזה היום הכלי המרכזי שהרבה מאוד מחקרים במדעי הים ועבודות ניטור תלויים בקיום של ספינה כזאת. אז זו העדיפות הראשונה שלנו, ומעבר לזה, בהצעה שלנו יש עוד פרויקטים שאמורים לעזור לנו לשמר את הים ולנטר אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> אני אשמח להמשיך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ככל שהנושא חשוב, אתם באים ומבקשים 50 מיליון, ואני חושב שזה קצת כבד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל הספינה היא 22 מיליון. << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> הספינה זה חלק מזה, זה לא הכול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. << אורח >> אולגה זלטקין: << אורח >> אפשר להגיב לזה בבקשה? אולגה זלטקין, משרד האנרגיה. זה חלק מההצעה המשותפת שלנו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חלק מההצעה שלכם הכוללת? לא משהו שאושר בממשלה? << אורח >> אולגה זלטקין: << אורח >> זה לא אושר עדיין בממשלה. אנחנו נציג את זה בעוד שבועיים במסגרת של ההצעה המשותפת לBlue Tech-. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זאת אומרת תציגו עוד? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> יש בעצם דיון ייעודי שקבעתם כבר בוועדה בתחילת מרץ, אם אני לא טועה, להצעה הממשלתית הרחבה יותר על ה-Blue Tech. כלומר, מה שראינו כאן זה החלק של משרד האנרגיה, אבל יש הצעה גם של משרד המדע, וגם של הגנת הסביבה, וגם של חקלאות. אז זה מה שאולגה אמרה, שזה חלק מההצעה הרחבה יותר של הממשלה. בסדר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> אם יורשה לי רק להתייחס לזה, לצערנו, דווקא בהצעה החדשה, ההצעה של הספינה שלנו, ה-Mediterranean Explore, הוצאה מההצעה והוכנסה ספינה אחרת בעניין, הספינה של המדינה, שזו ספינת הבת גלים. לכן, דווקא מה ששמעתם כרגע מהחוקרים הימיים של מדינת ישראל זה שהם צריכים את הספינה שלנו.  אגב, זה מתבטא גם בזה שזו הספינה העסוקה ביותר במדינת ישראל היום. ואנחנו לכן מוצאים את עצמנו באיזשהו מקום מוזר, שאנחנו צריכים לעמוד ולהגיד: תראו, אנחנו מחר חוגגים באקואושן 25 שנים לקיומנו. הספינה הזאת זה תרומת העמותה והתורמים שלנו למדינת ישראל.  היא מתיישנת, ואני לא רוצה לא לעשות הפחדות וכו', אבל אם היא לא תהיה אז הרבה מאוד מהבקשות הימיות לתשתיות, לפלטפורמות – לא יתקיימו, כי בעצם צריך ספינת מחקר בגודל הזה וכו'. ויותר חשוב, אנחנו בעצם באים ואומרים, ואנחנו, אגב, דיברנו על זה – סליחה, חשוב לי שתשמעו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו מדברים על זה. << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> אוקיי, אז תחשבו על זה שב-25 השנים האחרונות התורמים שלנו תרמו את הספינה, ובכל שנה עוזרים לנו לתמוך בהחזקת הספינה. אף פעם לא מדברים כאן על שאלה של כמות הכסף שזה עולה להחזיק ספינה. אז אנחנו באים ואומרים לוועדה הזאת שזה לפחות 1-2 מיליון שקלים בשנה.  אנחנו באים ואומרים: זה עלינו. זה עלינו ועל התורמים שלנו. אז אם, למשל, הוועדה הזאת תיתן לנו את הכספים כדי לשדרג את הספינה ולהעמיד ספינה לדוגמה למדינת ישראל, שהיא גם היברידית ואיכותית וכלכלית, אנחנו 25 שנה מחזיקים ספינה שמעולם לא ביקשנו ממדינת ישראל גוש כדי להחזיק אותה, ואין אף ספינת מחקר במדינת ישראל שיכולה לטעון את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה עולה בשנה להחזיק אותה? << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> בערך, בשנה, בין מיליון וחצי ל-2 מיליון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני שמעתי מה הוא אמר. הוא אמר 1-2 מיליון, זה לא מספר. 1-2 מיליון זה או מיליון או 2 מיליון. זה הפרש גדול. דרך אגב, זה הרבה כסף בשבילי. << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> גם לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם כיושב-ראש הוועדה. << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> בתור עמותה זה גדול. עכשיו אני רק אגיד דבר נוסף: דיברנו עם נציגים מהאוצר בזמנו, ועלה הנושא של מיזם משותף, שבו הרעיון הוא שאנחנו נקבל את הכסף לספינה, ואנחנו נתחייב שב-25 השנים הבאות אתם לא תשמעו מאיתנו. אנחנו נתחזק את הספינה, נאייש את הספינה, נצייד את הספינה. אני לא רואה איזושהי תרומה יותר טובה ויותר גדולה לקרן שאמורה לתת חד-פעמית סכום של כסף ואז לאפשר למחקר לפרוח. אני רק אסגור בנקודה הזאת שבעצם הרעיון הזה הוא גם - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>  יש אפשרות להשיג מאצ'ינג מאיזה משרד, שרון? << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>  אני חושב שזה בתוכניות שלכם. להאמין לנטלי, מה שהיא אומרת לי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> המדינה משתמשת בספינה הזאת. זה פשוט פחות קשור למשרד האנרגיה, נראה לי. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> כן, זה פחות אנרגיה. רגע, יש תוכנית רחבה שהיא כוללת גם את מדע וגם את הגנת הסביבה וכו'. הספינה הזאת היא לא ב-Core שלנו כמשרד אנרגיה, אבל אני חושבת רגע, וזו פעם שלישית לדעתי שאתם מציגים את הפרויקט הזה - - - << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> אנחנו נמשיך להציג, עד שפשוט - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עד שהספינה תתפרק, ואז לא יהיה למדינת ישראל מחקר. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> צריך לפנות למשרדי הממשלה הרלוונטיים ולראות אם אפשר לשים פה מאצ'ינג. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מישהו צריך לעשות את זה אבל. << אורח >> חזי (יחזקאל) גילדור: << אורח >> אני רק רוצה להגיד, אתה יודע, בין מיליון ל-2 מיליון זה באמת הרבה כסף. השאלה היא כמה ימים בשנה הספינה הזאת עובדת. עכשיו, בשנתיים האחרונות, בזמן המלחמה, לנו נעצרו מלא פרויקטים בגלל שיבושי ה-GPS וכל הבעיות האלה, אז השתמשו מעט ימים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מקווה שהמלחמה זה משהו זמני. << אורח >> חזי (יחזקאל) גילדור: << אורח >> אני גם מקווה. אז זה עלה מיליון. בשנים שלפני זה, והיה מעל 100 יום בשנה, זה עלה 2 מיליון. אז זה לא שהם לא יודעים כמה זה עולה, זה פשוט תלוי מאוד כמה ימים בשנה מנצלים. << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> תודה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> פנית למשרד המדע עם זה? אגב, זה צריך להיות תחת תקציב משרד המדע. << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> פנינו לכולם, ובאמת, בגלל שאנחנו עמותה, ומה לעשות, מדינת ישראל בהרבה מובנים הוקמה על ידי תורמים ותרומות של עמותות וגופים חיצוניים – אין אבא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה להגיד לך שלפי חוק שעובר כרגע בוועדת חוקה, לא נוכל יותר לקבל תרומות ממדינות אחרות. << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> זה לא מדינה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  לא משנה, רק שתדע - - - << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> מתורמים יהודים טובים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם זה. << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> בשנייה שמדינת ישראל לא תקבל תרומות מיהודים טובים מהעולם, אני חושב שכולנו נהיה בבעיות, שלא מדובר על - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כבר בבעיות. לא הבנתי רק מה משרד המדע - - - << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> הם אמרו כמו ששמענו. כלומר, "אתם נופלים בין הכיסאות, אתם לא שייכים לנו". אנחנו - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אולי תפסיק לתת למדינה להשתמש בספינה, ואז נראה איזה משרד מתעורר. << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> אנחנו עמותה שבאה בשביל לעזור למדינת ישראל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אולי תפסיקו לחודש. הנה, הפסיקו לייצר חלב – אולי נפסיק גם זה, ואז נראה איזה משרד מתעורר וזה מפריע לו. << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> זה כללים שאנחנו לא רוצים. אנחנו כאן בשביל לשרת את מדינת ישראל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מיואשת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כשאתה אומר "משרת את מדינת ישראל", את מי זה משרת? אמרנו אז גם חיל הים לדעתי היה. << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> את כולם. אנשי הוועדה היו בספינה, ראו את שיתופי הפעולה של באמת שלל השותפים – כל האוניברסיטאות, כל מרכזי המחקר, גם גופים בעולם. אנחנו עושים פרויקטים של האיחוד האירופי, אנחנו עושים הרבה מאוד דברים שזה לכבוד מדינת ישראל. << אורח >> חזי (יחזקאל) גילדור: << אורח >> זיהום ים. תדבר על הזיהום. << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> גם הספינה עומדת לרשות המשרד להגנת הסביבה כדי לטפל בכתמי שמן. בעמותה שלנו ב-2021 בעצם הפעלנו 16,000 מתנדבים ואת הספינה כדי לעזור למשרד לטפל בנושא הזה, ואנחנו שמחים להגיד שתוך חודשיים וחצי, הרבה גם בשיתוף שלנו והמשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות, אנחנו הצלחנו להסיר את הסכנה הזאת. זה הערך של הספינה שלנו, ואנחנו פשוט מבקשים שהוא לא ייפול בין הכיסאות, כי אם העלות של הטיפול בספינה יגיע לשלבים שלא נוכל להמשיך אותה, שנים אם לא עשורים, המדינה תתמוטט - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מסכימה איתך לחלוטין, מסכימה איתך. המשרד להגנת הסביבה צריך לשים 7 מיליון, ומשרד האנרגיה קצת, ומשרד המדע קצת, וצריך לעשות את זה. << אורח >> אריה רוזנבלום: << אורח >> או הקרן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם הקרן, לא, בלי קשר, לעשות מאצ'ינג. כאילו עם הקרן, חד-משמעית. אותי אתה לא צריך לשכנע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. צריך לבחון את הדבר הזה, לראות את כל מי שמשתמש, שכל אחד ישים אולי סכום ונתקדם עם זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל מי ירוץ בין המשרדים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> המשרד להגנת הסביבה, יצחק? << אורח >> יצחק קדם: << אורח >> יצחק קדם, אני מאגף אנרגיה ושינוי אקלים במשרד. כמה דברים שרציתי להגיד גם לגבי ההצעה של משרד האנרגיה, אני אגיד גם - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וגם על הספינה. << אורח >> יצחק קדם: << אורח >> על הספינה אני מודה שאני פשוט לא - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נשמח אם תוכל לבדוק את זה. << אורח >> יצחק קדם: << אורח >> נבדוק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש פה גם מישהו ממשרד המדע במקרה? לא. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> בדיון הבא. << אורח >> יצחק קדם: << אורח >> אני אגיד שכן העלינו גם הצעה מצד המשרד. לצערי היא הגיעה מאוחר מדי כדי להציג אותה היום, אני מקווה שנציג אותה בפעם הבאה, אבל זה אולי גם כן עולה לשאלות שעלו למה לא כל המשרדים שותפים. אז למשל, ההצעה שהבאנו היום, שנציג בדיון הבא, היא תוכנית שניסינו להביא לה תקציבים מקרן הניקיון, שהיא הרבה פעמים מקור לדברים האלה, ופשוט כבר שנתיים אין תקציבים בקרן הניקיון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שזה מחדל בפני עצמו. איפה הכסף של קרן הניקיון? מעניין. לאן הלכו? האוצר, מה עשיתם עם הכסף בקרן הניקיון? << אורח >> מאי אלון: << אורח >> הוא הושקע במתקני פסולת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ובמה אתה רצית להשקיע? << אורח >> יצחק קדם: << אורח >> אז זה ספציפית לעניין של חשמול אוטובוסים. זה היה ספציפית מחוק השקיות. אני כן אגיד שקרן הניקיון, לשמחתנו, פועלת הרבה בשנים האחרונות ספציפית, במיוחד בשנתיים האחרונות, למתקני פסולת, אבל יש מציאות שקצת משתנה מבחינת המקורות שאפשר להביא לנושאים כמו חשמול תחבורה, לנושאים כמו אנרגיות מתחדשות.  אני כן אגיד, ההצעות של משרד האנרגיה, חלקן היינו שותפים להן, ספציפית ב-Blue Tech, ממש בהקמה, וחלקן לא. כולן לדעתי ראויות מאוד למטרות הקרן, ואני חושב שזה רק מצביע ומדגיש כמה כיוונים יש בעולם של אנרגיות מתחדשות והפחתת פליטות, באופן כללי, שצמאות לתקצוב ממשלתי.  אנחנו רואים את זה גם בהשוואה למדינות אחרות שמשקיעות בתחומים האלה. בישראל כמעט התמיכה הממשלתית היחידה בנושא של אנרגיות מתחדשות היא דרך התעריף, ויש תחומים שהם חדשניים, שהם בשלב ינוקא, שהם צריכים מאוד את הדחיפה הזו ואת המימון הזה. וכן, הקרן, לדעתי, היא אחד המקומות המתבקשים מאוד. בגלל זה גם אנחנו, כמשרד, כן דוחפים להגדרת מינימום השקעות באנרגיות מתחדשות מתוך הקצאות הקרן. זה עדיין בדיונים, כידוע.  אני אגיד, לגבי תוכנית ה-Blue Tech, שלדעתי צריכה לקבל זרקור גדול מאוד. מה ששרון הציגה היום, גם כשזה מעבר למה שנכנס בהצעה הנוכחית הממשלתית, זה רק נגיעה קטנה מתוך התוכנית המקיפה מאוד הזו. אלה סוג הדברים שאנחנו צריכים כדי להסתכל עליהם קדימה. יש את הדברים שצריך כדי להזניק שוק עכשיו – קירויים סולאריים ומשאבות חום – אבל אם אנחנו מסתכלים מבט אסטרטגי קדימה, אנחנו מדברים היום על יעדים לאנרגיות מתחדשות 2035-2040, ואנחנו רואים את ההתנגשות בין החוסר במשאב הקרקע, בין הקשיים הטכניים של מדינת ישראל, ואנחנו צריכים את כל המידע שיכול לעמוד ברשותנו. זה כולל גם להבין, בתוך המרחב הימי, מה הפוטנציאל מצד אחד, ומה הסיכונים; גם נושאים סביבתיים שקשורים לתשתית האנרגטית שכבר נמצאת בים ושמזינה את הקרן. אלה דברים שאנחנו חייבים להבין אותם כדי שנוכל להסתכל מספיק קדימה, ולדעתי זה ראוי לתמיכה גם מעבר למה ששמענו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הגשתם בקשה לאוצר? << אורח >> יצחק קדם: << אורח >> שוב, ההצעה שהבאתי היום, היא לא הייתה בבקשה לאוצר בזמנו. אני מודה שאני לא הייתי בדיונים עם התקציבים, הייתה קצת תחלופת כוח אדם אצלנו, אז אני לא יודע לדבר על זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשימו פתק על הקיר גדול כזה, אתה יודע, בהגנת הסביבה, לפנות לאוצר בזמן. אתם הוצאתם הודעה למשרדים, לא? משרד האוצר? << אורח >> גולן בדיחי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, ניסים, רצית לדבר על משהו? << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> אני אגיד משהו קצת מחוץ למה שאנחנו מדברים: להדגיש שמה שקרה שנה שעברה, ניסים, יושב-ראש הוועדה, זה שהיו כוונות טובות לוועדה בחלוקת הכסף והמשאבים, בהמלצת משרד החינוך ומשרד האוצר, ומה שקרה זה בגלל ויכוחים בין הוועדה למשרד האוצר ולמשרד החינוך השנה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי אתה? << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> קוראים לי ניסים שלם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> סליחה, לא שמעתי, פספסתי. מאיפה אתה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יושב-ראש נוער לאומי בבית"ר, נכון? << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> יושב-ראש נוער לאומי בית"ר וממלא מקום מועצת תנועות הנוער. תנועות הנוער בישראל. זה דבר שכולנו רואים בו חשיבות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעית. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> ומה שקרה בשנה שעברה, בגלל כל הנושא הזה בין הוועדה לבין משרד האוצר, משרד החינוך, בינוי, תשתיות, כל מה שקרה – זה שהשנה לא נכנסנו לתוך המסגרת התקציב של 2026. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת?  << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> זה להפתעתנו הרבה. מה שקרה זה שמשרד החינוך ומשרד האוצר ראו שהם מגיעים לפה ולפעמים המצב לא נוח לאף אחד. הם רצו להעביר את הכסף למקומות אחרים, ולא נכנסנו השנה. השאלה, כיושב-ראש הוועדה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא דיבר על 2026. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> ל-2026. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו לא יודעים. משרד החינוך הגיש 120 מיליון שקלים, אני לא יודעת למה זה. איך אתה יודע שלא נכנסת? אני לא יודעת. איך אתה יודע? << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> אז אני חושב שאנחנו יודעים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה? איפה? << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> אתם יודעים, וגם חבר כנסת - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איפה יודעים? מה אתם יודעים? << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> בואו תגידו לי. אם משהו חדש פה ומישהו משמח אותי, יושב-ראש הוועדה, אז אנחנו גם נכין את עצמנו לישיבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני מעדכן אותה לגבי 2026, זה לא נכנס. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> לא נכנס. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רגע, רשום "פיתוח מבני תנועות נוער". אתה תנועות נוער? << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה לא? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, אבל כתוב רק ההצעות. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> ואין שום כסף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נו? זה רק ההצעות. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> אין. השאלה אם יש לי פה בשורה טובה, אדוני היושב-ראש - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איך את יודעת? "בניית כיתות לימוד", זה מה שכתוב. מאיפה את יודעת איפה כיתות הלימוד? אולי כיתות לימוד בתנועות נוער? << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> לא, לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אולי במכינות? << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא אמר שיכול או חייבים לקבל, נכון? לא הגיוני ש-120 מיליון שקלים ילכו לטובת בניית כיתות. לא הגיוני. סליחה, אנחנו לא משרד החינוך. עם כל הכבוד. כל שנה הם לוקחים את רוב התקציב, זה פשוט לא הגיוני. איך הם מעצבנים אותי. סליחה. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> היושב-ראש, ניסים. בואו נראה האם אפשר לזמן פה ישיבה ולהצטרף - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אגיד לך מה, השנה נתנו – נטלי, כמה זה היה בשנת 2024? 170 ומה? << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> לא, לא קיבלנו את ה-170. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ב-2023-2024 הם קיבלו ביחד 90 מיליון, כמה שזכור לי. אפילו יותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 75 מיליון היה ב-2024. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> 75. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל גם ב-2023 הם קיבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, תני לי לדבר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, שנה לפני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נתנו גם בשנה שעברה, ב-2025. גם זה היה חריג. אני באתי, ביקשתי, אמרתי גם שבגלל שלא הספיקה החלוקה, עדיין יש איזו סטייה. אתה מבין? שכנעתי גם את שגית. אני מקווה ששכנעתי אותה, כן? ולכן ניתן שוב פעם. לגבי 2026, נראה לי כבר - - - << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> קורה לנו מצב אבסורדי מאוד מהשטח. ברשויות מקומיות – דרום, צפון, מקומות, פריפריה חברתית וגיאוגרפית – אין מבנים לילדים לבוא, להיות אחרי הצוהריים, לקבל את החיזוקים שהם - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז נתנו גם לארגוני נוער, לא רק לתנועות נוער. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל ניצלתם את כל הכסף של השנים עברו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, שנייה, יסמין, רגע, יסמין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה? אני רק מדברת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל אני באמצע משפט, מה? את לא יכולה להיכנס לי באמצע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אתה, מה זה, לא נכנס לפעמים באמצע. מה קרה? תגיד לי "תמתיני". << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני היושב-ראש. זה המצב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא צריך להשתולל עליי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ניסים, תשמע, אנחנו נעשה דיון מעקב על מימוש הכספים. לדעתי גם כן היו כספים שהם לא מימשו אותם ולא הספיקו ועברו, אז אין סיבה שלא יהיה, בסדר? אז אנחנו נעשה דיון של המימוש של הכספים ונדבר על זה שם, אוקיי? כי זה נושא אחר. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> ונוכל להוסיף, יכול להיות, סעיף שאם נשארות יתרות, נשארים דברים – להכניס את זה ל-2026? אני אגיד לך למה – עשרות רשויות מקומיות לא קיבלו את ההקצבות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> קיבלנו תשובה על האם אפשר להסיט כספים שלא נוצלו מסעיף לסעיף? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נעשה על זה דיון בנפרד. אני רוצה לראות איך אנחנו מקדמים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם היו אמורים לתת לנו תשובה, נכון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו צריכים לדון על זה יחד עם היועמ״שית.  << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> אני אשמח מאוד שנוכל להגיע לפה לישיבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יועמ"שית הכנסת, כן? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. והוועדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, אנחנו נדבר על זה, נכנס דיון על הנושא הזה של מימוש כספים. זה סיפור אחר לגמרי. כרגע אנחנו על אנרגיה, אבל גם אני מוכן לשבת איתך ולהסביר לך את העניין. << אורח >> ניסים שלם: << אורח >> 100%. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנדריי? תציג את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> אנדריי סוסליקוב: << אורח >> כן. אנדריי סוסליקוב, ראש תחום איכות הסביבה בהתאגדות התעשיינים. אני אנסה להיות קצר. אם אנחנו נסתכל על המדינות של ה-OECD, ובכלל, העולם המפותח, אנחנו נמצאים, מבחינת ההשקעות שלנו במו״פ של האנרגיה וכדומה, נמוך מאוד. כאילו אנחנו משקיעים מפי 10 עד פי 20 פחות ממה שמקובל כיום, והעולם רק צועד קדימה ואנחנו נשארים באותו מקום. ולכן המסר פה החשוב ביותר, עד כמה שניתן להגדיל את ההשקעות בכלל בתחום האנרגיה הירוקה, הוא קריטי, גם באמצעות כספי הקרן. מבחינת הכיוונים שאנחנו ממליצים גם למשרד האנרגיה להסתכל עליהם: החוסן הישראלי, בין היתר הכלכלי, מתבסס גם על התעשייה החזקה.  אנחנו כיום נאלצים להתמודד בין היתר עם ענייני CBAM – אני לא אפרט על זה, אבל זה מס גבולות של כל היצואנים כרגע בתחומים ספציפיים, שמתחילים החל מהשנה כבר לשלם בפועל. זה מיסוי שהולך לאירופה. אנחנו, לצורך העניין, מסבסדים כל עוד פה אין אנרגיה מתחדשת; טביעת הרגל הפחמנית של המוצרים היא יותר מדי גבוהה. ואז, בעצם, ככל שאנחנו נשקיע יותר ונסייע בין היתר גם למגזר התעשייה – אני לא מפריד פה, אבל אם הרשת שלנו תהיה ירוקה בסוף, החשמל שלנו לא יהיה מבוסס פוסילי, זה יסייע גם לתעשייה להיות תחרותית יותר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אנחנו נשמח, אם יש דברים אופרטיביים שתרצה לשבת ולדבר עליהם, בשמחה רבה. << אורח >> אנדריי סוסליקוב: << אורח >> נגיד מיקרו-גריד, נגיד פיילוטים - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל תשבו איתם. << אורח >> אנדריי סוסליקוב: << אורח >> בשמחה רבה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שבו איתם, כי הם הצינור להגיש את ההצעות. הם הצינור. הוועדה לא יכולה להעביר כסף באופן ישיר לעמותות או לגופים. אנחנו יכולים להעביר כספים רק למשרדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא שומעים אותה, את מדברת למיקרופון או שזה - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, היא אמרה שזה לא כסף, זה רגולציה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אני אומרת, בנושאים כאלה אנחנו נשמח לשבת. << אורח >> אנדריי סוסליקוב: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. מעלה גלבוע, נכון? תציג את עצמך. << אורח >> דובי מילר: << אורח >> נכון. שלום. דובי מילר, יושב-ראש פעילות האנרגיה במעלה גלבוע. מעלה גלבוע עוסקת הרבה שנים בתחום האנרגיה המתחדשת בכלל, בכל התחומים – שמש, רוח, אגירה, כילוי אשפה – ובפרט מתמקדים בשילוב אנרגיה וחקלאות. אנחנו בסך הכול, בסופו של דבר, מנסים להתפרנס מחקלאות. אנחנו בתחום הזה כבר הרבה שנים עוסקים במגוון תחומים. עוסקים גם בפיתוחים, החל באגירה, כמו שדיברו פה, ללא חומרים כימיים. אנחנו הקמנו בשנה האחרונה, ביחד עם מכון מגל, שזה היום אוניברסיטת קריית שמונה, מרכז מו״פ לשילוב אנרגיה וחקלאות. לצערנו, הפיילוטים המשותפים של משרד האנרגיה ומשרד החקלאות, אני אגיד הכי בעדינות, לא המריאו.  בעצם, אנחנו כרגע הגוף המרכזי שמטפל בנושא הזה. יש לנו 150 דונם מתקן חלוץ עם שש טכנולוגיות שונות, עם מגוון גידולים. אנחנו קלטנו חלק מהחוקרים של משרד החקלאות, והיתרון הגדול שלנו הוא שאנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים. (היו"ר יסמין פרידמן) << אורח >> דובי מילר: << אורח >> כולם בונים במדינת ישראל איך נפתור את בעיית האנרגיה דרך האגרו-וולטאי. אני אומר לכם באחריות שזה רחוק מאוד, כי יש הרבה מאוד דברים שאנחנו לא יודעים – גם בצד הטכני, איך מנקים פאנלים במקומות שיש בעיה ללחות, איך פיזית עושים את זה; פרוטוקולי גידול – אמרתי, יש לנו מגוון גידולים בטכנולוגיות שונות.  אנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים, ואם לא יהיה איזשהו מרכז מו״פ שידע באמת לרכז את הידע הזה, אז זו אשליה. דרך אגב, אנחנו, על כל סכום שאנחנו מבקשים, אנחנו יודעים להביא גם מאצ'ינג. כלומר, אנחנו כבר פועלים עם גופים, עם קרנות, עם קרן קיימת, יש לנו לא מעט פעילויות, ואנחנו פשוט, אם רוצים באמת לעשות את זה בצורה רצינית, אז אנחנו צריכים להיות מתוקצבים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בעצם אנחנו מדברים, אם מה שאני מבינה נכון, על מו״פ של מה יהיה מזון העתיד, נכון? << אורח >> דובי מילר: << אורח >> מזון העתיד ואנרגיית העתיד. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, לא, זאת אומרת, אני מודה, באנרגיה מתחדשת – אין לי הבנה גדולה, זה התחום של יוראי, אבל אני מבינה את החשיבות. אני מבינה כמה זה חשוב, אני מבינה כמה זה העתיד. במזון העתיד, ותכנון המזון, ומשבר האקלים וכל זה – בזה אני דווקא טובה. ולכן, אני סופר, סופר חושבת שזה חשוב. אני ביקרתי במקום כזה, יש מקום כזה גם בנגב, שעוסק בכלל - - - << אורח >> דובי מילר: << אורח >> אנחנו עובדים איתם במקביל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן? זה מדהים.  << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> היינו אמורים לעשות שם סיור. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, אז הוא בצפון. אתמול הייתי. עד שאני מגיעה לצפון כבר לילה. עד שאני יוצאת מהבית, מגיעה לצפון – כבר חושך. אז בעיניי זה סופר חשוב. כמו שאתה רואה, לצערי, אנחנו לא מחליטים הרבה. במסגרת היכולת המצומצמת שלנו כאן, כחברי ועדה, אנחנו באמת מנסים לנתב את כל הכספים.  שתדעו, אני, מה אכפת לי? אני היושבת-ראש, עכשיו אני אגיד מה אני רוצה. אנחנו, באמת, במסגרת היכולת שלנו – אני ויוראי היחידים שמגיעים לדיונים האלה. חברי כנסת פה קצת מגיחים, אבל מי שמגיע זה אני ויוראי כבר שנתיים רצופות – לנתב את הכספים האלה לטובת אנרגיה מתחדשת. זה דבר ראשון, כלשון החוק. וכמו שדיברתם על זה, האנרגיות של היום לא יהיו בעתיד, ואנחנו חייבים להבין מה יהיו האנרגיות של מחר. והנושא השני בעיניי הוא הכי חשוב, וזה קשור לתעסוקה. עכשיו, אם זה גם משתלב אז זה מדהים, כמו המרכז שהצגתם, שזה גם תעסוקה, זה גם אנרגיה מתחדשת, יש בזה הכול. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> זה בעצם, אם אנחנו נוציא קול קורא לחממה או למרכז חדשנות, אז דובי, למשל, כדוגמה, ואשקלון וכו', יוכלו לגשת לקול הקורא ולקבל את התקציב. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בדיוק. אנחנו ממש מקווים שנוכל לשכנע את האוצר בחשיבות העניין, ובחשיבות של כל הזמן לראות לנגד עיניכם את מטרות הקרן. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> אני רק חייבת להגיד שזה נאמר כלאחר יד, שאת הכסף לאנרגיות מתחדשות מקבלים מתעריף החשמל. עכשיו, העניין הוא שתעריף החשמל, זאת אומרת, חשבון החשמל שאנחנו משלמים, משלם בכל שנה 3 מיליארד שקלים לסבסוד של אנרגיות מתחדשות. הכספים שאנחנו מדברים עליהם כאן זה אפילו לא באותם סדרי גודל. התקציב, לא מדינה, מתוך תעריף החשמל שיוצא לאנרגיות מתחדשות בכל שנה, הוא פחות או יותר 3 מיליארד שקלים. וגם מעלה גלבוע זכאים לחלק ניכר שם, כי באמת הם חדשניים בכל מה שקשור לאנרגיות מתחדשות, והם נהנים מהסבסוד הזה, וגם הפרויקטים האגרו-וולטאיים שמדובר נהנים מהסבסוד הזה. ולכן נכון שאנחנו - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נגיד, בתקציב הזה, אני לא יודעת איך הכסף הזה מחולק, אני לא מכירה את זה, אבל נגיד, זה קולות קוראים? << אורח >> שרון חצור: << אורח >> לא, רגע, יש תעריף חשמל, בסדר? והתעריף מסבסד אנרגיות מתחדשות. מה שאנחנו מדברים פה זה תקציב שהוא תוספתי לזה, בהשקעה במו״פ, במרכזי חדשנות - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, ברור לי, אבל למשל - - - << אורח >> שרון חצור: << אורח >> לא, אז התשובה היא לא, זה לא נכנס. << אורח >> יצחק קדם: << אורח >> אני אגיד גם שההגדרה "מסבסד" היא גם בעייתית. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> בטח שזה נכנס. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אנחנו כבר לא מסבסדים. << אורח >> יצחק קדם: << אורח >> חלק מהתעריפים מחושבים לפי תועלת ישירה למערכת החשמל. מדובר בתעריפים - - - << אורח >> מאי אלון: << אורח >> אני מדברת על תועלת העודפת. אם תועלת עודפת שווה סבסוד. לא משנה, בסדר. מינוחים. << אורח >> יצחק קדם: << אורח >> זה משנה, אוקיי? כי בסוף יש מתקנים שזוכים לתעריף גבוה יותר. אלה מתקנים בעיקר על גגות, בדו-שימוש קרקע. יש להם תועלת ישירה למשק. חלק ממנה מתגלם בתור חיסכון ממש בעלויות של משק החשמל, וחלק בתועלות רחבות יותר למשק, ונבחר לאפשר להם כדאיות כלכלית על ידי תעריף. אבל אנחנו מדברים על עולם אחר. מתעריף החשמל אין תמיכה בטכנולוגיות חדשניות, לא בפיילוטים ולא בשום דבר. יש תעריפים שמיועדים לצורך העניין לגגות קטנים, אבל דברים כמו מה שמשרד האנרגיה הציג היום לא יכולים לזכות לתעריף כזה או אחר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אז אני חוזרת על הבקשה שלי, שתשקלו את זה שוב מחדש, כי ממש חשוב לנו פה בוועדה להשקיע כמה שיותר בכספים האלה. << אורח >> מאי אלון: << אורח >> האמירה לא מדויקת, כי בפועל הפיילוטים האלה הם מתוקצבים כאן. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> עזבי, לא משנה, עדיין יש בחוק של קרן העושר - - - << אורח >> מאי אלון: << אורח >> ובגלל זה אנחנו באמת תומכים במו״פ ואנחנו מוציאים בפרויקטים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> 15 מיליון זה מעט מדי. אני אומרת לך שאני פה אהיה על הרגליים האחריות בכל מה שקשור למרכז החדשנות. אני ממש אלחם על זה. מדובר בעוד 10 מיליון לטובת אנרגיות מתחדשות. אני אומרת לך שאני ויוראי ממש ניאבק על זה, על עוד 10 מיליון לטובת הנושא הזה. אני רק אגיד לאדון מהגנת הסביבה, שבחדר הסמוך, בחוק ההסדרים, לצערי הרב העבירו את החוק שבתהליך בנייה ותכנון לא יצטרכו סקר טבע אזורי. הממשלה הזאת הורסת כל חלקה טובה של הטבע.  כולם דיברו, נכון? אז אנחנו סוגרים את הדיון, בתקווה שהדיון הבא יהיה יותר מעמיק. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:17. << סיום >>