פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 873
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ו (10 בפברואר 2026), שעה 9:49
סדר היום:
<< הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: סגירת עסקים והפגיעות הכלכליות כתוצאה מהפשיעה המאורגנת ביישובים הערביים << הלסי >>, של חה"כ איימן עודה, חה"כ יואב סגלוביץ', חה"כ גלעד קריב וחה"כ ואליד אלהואשלה
נכחו:
חברי הוועדה:
משה פסל – מ"מ יו"ר
יסמין פרידמן
חברי הכנסת:
איימן עודה
יואב סגלוביץ'
אחמד טיבי
עאידה תומא סלימאן
ואליד אלהואשלה
אימאן ח'טיב יאסין
מוזמנים:
עבד אלחכים עזאם
–
מנהל תחום גורמים עסקיים, הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, המשרד לשוויון חברתי
שי אהרונוביץ'
–
מנהל רשות המסים, משרד האוצר
יהונתן הזרזר
–
עוזרו של שי אהרונוביץ', משרד האוצר
רפ"ק אתי סיסו
–
ר' חו' אלימות ואמל"ח, משטרת ישראל
מורן כיושי
–
חטיבת החקירות, משטרת ישראל
אלישע יפרח
–
מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר
נתנאל היימן
–
ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים
עומר סעסעאני
–
בעלים של מטיילי סעסעאני, נפגע מפרוטקשן
חיאם קעאדן
–
סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי
למאר אבו ריא
–
נציגה, מועצת התלמידים והנוער הארצית
רועי אוסטפלד
–
מועצת התלמידים והנוער הארצית
משתתפים באמצעים מקוונים
ראיד דקה
–
ראש עיריית באקה אל-גרבייה
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, אלעד גרנות
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: סגירת עסקים והפגיעות הכלכליות כתוצאה מהפשיעה המאורגנת ביישובים הערביים (מס' 6534). << נושא >>
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אני פותח את הישיבה. הצעה לדיון מהיר בנושא סגירת עסקים והפגיעות הכלכליות כתוצאה מהפשיעה המאורגנת ביישובים הערביים. בעיה שאכן מטרידה ושווה דיון, ועל כן אנחנו מקיימים אותו. אנחנו נתחיל, קודם כול, עם חברי הכנסת היוזמים.
בבקשה, חבר הכנסת איימן עודה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תודה רבה, כבוד היושב-ראש.
יש דבר יותר חשוב מהכסף ויותר חשוב מכול דבר אחר בחיים, בכול החיים, וזה חיי בני אדם. הבן-אדם הוא הערך העליון ביקום, יותר חשוב מהכול. אבל פה אנחנו מדברים על מישור ספציפי, וזו הפגיעה הכלכלית של הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית.
לפי מכוני מחקר, למשל מכון מחקר אהרון ברייכמן, הוא הגיע שעלות הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית מגיעה ל-25 מיליארד שקלים בשנה. אני עם הממ"מ בכנסת מנסים לקדם, להגיע למשהו. יש דברים שאפשר למדוד אותם, למשל, כמה הביטוח הלאומי משלם כתוצאה מהפשיעה – ליתומים, למשפחות חד-הוריות, לאנשים עם מוגבלות. אלה דברים שאפשר למדוד, קל.
יש דברים שגם אפשר להגיע לזה, למשל, אנשים שסגרו את העסק שלהם בגלל הפשיעה, מאוימים. יש אנשים שברחו לחו"ל, בגלל שהם מאוימים ולקחו את הכסף שלהם.
יש דברים שיותר קשה. מזומנים לא מדווחים. את כול הנושאים הללו אנחנו חייבים לדעת.
לצערי הרב, וגם מניסיון, יש דברים שמתניעים אנשים יותר מהערכים עצמם. למשל, בשאלת הפיתוח הכלכלי בקרב האזרחים הערבים, לצערי הרב, הדבר שהיה הכי משכנע זו התועלת הכלכלית למשק כולו. למשל, אם 24% מהנשים הערביות עובדות, זו לא רק פגיעה באישה הערבית ובחברה הערבית אלא פגיעה בכלכלה בכלל. אם מעלים את זה, אז כולם מרוויחים – גם האישה הערבית, גם החברה וגם הכלכלה בכלל.
בזה אפשר לשכנע חלק מפקידי הממשלה, ואני אומר את זה באמת בצער רב. אבל בכול זאת, זה ממד כול כך חשוב הפגיעה הכלכלית של הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. לכן, אני מבקש מכבוד היושב-ראש שזו תהיה ישיבה התחלתית, שאחרי הדיון שיתקיים פה, אחרי שבועיים-שלושה נקיים עוד ישיבה יותר מחכימה בשביל להתקרב לפגיעה הכלכלית, שגורמת הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית.
תודה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כן, היוזם חבר הכנסת איימן עודה. אין חולק, אני חושב שאף אחד לא יכול לחלוק על הנתונים. הפגיעה היא עצומה. יש אנשי עסקים, אני מכיר הרבה אנשי עסקים ערבים עוזבים. עוזבים לדובאי, עוזבים לזה, לא יכולים לשאת בנטל הזה. הנטל של הפרוטקשן, בוא נגיד את האמת, רוב הבעיה – זה הפרוטקשן.
אבל השאלה אם אנחנו גם, הבעיה אני חושב שאף אחד לא חולק עליה והיא מתעצמת ומתעצמת והיא מיליארדים. השאלה מה עושים, זאת השאלה. זה הדבר העיקרי, מה הפתרונות באמת.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני מניח שאתה שואל שאלה רטורית, לא?
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
לא, אני באמת לא. מה זאת אומרת? אם התשובה הייתה מאוד קלה, אני מניח שהיו פותרים, היו מנסים לפתור את הדבר הזה לפחות. אני אומר לך את האמת, אני לא יודע איך לפתור את ה- - . זאת אומרת, יש לי השערות, אבל הנה, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' עסק בנושא. אני בטוח שיחכים אותנו. בבקשה.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
תראו, קודם כול, עצם קיום הדיון הוא חשוב, כי לא מתקיימים דיונים כמעט בכלל על ההשלכות הכלכליות של פשיעה באופן כללי, ולא מדבר על החברה הערבית. וזה מוזר, זה משונה, אבל בעובדה אין נתונים. אין פה נתונים, זה לא של 100% שאפשר לתת נתונים.
פעם אחרונה שהמשרד לביטחון פנים עשה עבודה בהקשר הזה הייתה בשנת 2014. אפשר לחלוק על נתונים, זו העבודה היחידה שנעשתה מתוך נתונים סטטיסטיים, ושם מה שנקרא "מס פשיעה" – כול אזרח משלם 1,800 שקלים בשנה. דיברו על 2014, מאז עברו 12 שנה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כול אזרח ישראלי או אזרח ערבי?
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מדבר באופן כללי, כול אזרח ישראלי, כאשר הכול מגולם בפנים.
עכשיו מסתכלים מה קורה בחברה הערבית בשנים האחרונות, אבל בדגש על שלוש השנים האחרונות. אנחנו בעלייה מטורפת בפשיעה בכול הממדים. זה הנתון. והשאלה מה ששאלת קודם, היא מה עושים.
אחת הסיבות לדיון הזה היא לעורר את המדינה, את הרשויות לעשות. אם רוצים, אפשר לעשות טוב יותר ממה שעושים היום. נתחיל בזה. מאחר ואין שום תכנית כוללת בהקשר הזה. ומרגע שאין תכנית כוללת, אז אתה גם לא יודע מה לעשות. אתה נשאר עם הנתונים, עם השאלה שלך הנכונה "אז מה עושים".
אני אגיד כמה דברים בהקשר של מה עושים. אני לא נמצא בתפקיד ביצועי, אבל אני חושב שעל משרדי הממשלה, ולכן אני מסכים חברי איימן, שראוי ונכון לעשות איזשהו דיון המשך ולתת קריאת כיוון.
הדבר הראשון הוא א', לקבל נתונים ככול שניתן.
הדבר השני, כן אני רוצה למקד את זה בנושא ספציפי, ואני אבודד אותו מהדברים האחרים. אני אבודד את הסיפור של העלמות מיסים, אני אבודד את הסיפור של ForEx, אני אבודד את הסיפור של חשבונות פיקטיביים. אני אבודד את כול הסיפורים האחרים, רוצה לתת מיקוד על נושא של סחיטת דמי חסות ואלימות, כי הדברים האלה מחוברים.
היום כשאתה מגיע, וכדאי שהציבור יידע, בהרבה מקומות, לא במקום אחד, בכול הארץ, בכול מקום, אתה יכול להגיע למצב שנכנסים לעסק באור יום, יורים באנשים ברגליים, עוד לא מבקשים כלום. רק יורים והולכים. זו תמונת המצב בישראל 2026. היא לא רק בסח'נין, מה שבזמן האחרון באמת דרך - - -, היא בכול הארץ – היא בדרום, היא בצפון, היא בכול היישובים כולם. והמצב שאין דין ואין דיין, זו תחושת המציאות.
עכשיו, השאלה אם אפשר לעשות, התשובה שלי היא חד-משמעית: כן. לא בצ'יק צ'ק. צריך בשביל זה לקבל החלטה.
עכשיו, זה לא נגמר בעסקים. זה נגמר בהשתלטויות על מקרקעין, מאחר וחלק מהקרקעות לא רשומות, אנשים באים ואומרים "זה שלי". ארגוני פשיעה עושים מה שהם רוצים בהקשר הזה. הסיפור, בסוף אנחנו רואים את הקצה שלו באירועים של רצח או ירי בחלק מהמקרים, לא כול מעשי הרצח הם על רקע סחיטת דמי חסות.
אבל בסוף, אם תיקח נתון סטטיסטי, שאפשר למצוא אותו, דרך אגב, המדינה לא אוספת אותו. המדינה, לצורך העניין המשטרה, לדעתי, יגידו לי אחרת. כמה אנשים מגיעים לבתי חולים פצועים, פצועי ירי, לא הרוגים? הרבה מאוד מגיעים, ותראו איפה הפגיעות גם. הפגיעות הן הרבה פעמים בפלג גוף תחתון, רגליים. אלה נתונים שחייבים לאסוף אותם בשביל להבין ממדים של תופעה. אנחנו לא אוספים נתונים. הנתונים היום שאני אוסף, בעוונותיי, אין לי מישהו אחר לאסוף – מבתי החולים. בתי החולים מדווחים על ירי. אין נתונים סטטיסטיים על פצועים בכלל.
ולכן אני אומר יש פה סיפור יותר עמוק של איסוף נתונים, הבנת האירוע, ואני אומר משהו כללי שצריך להבין אותו למדינה ולכן ועדת הכלכלה היא מקום נכון ולא ועדת ביטחון פנים בהקשר הזה. במקום שאנשים לא מרגישים בטוחים, עסקים לא משגשגים. אנשים עושים חשבון, יעבירו את העסק שלהם למקום אחר, יעברו בעצמם למקום בטוח יותר, יתמחרו את העסק כבר עם תמחור פנימי במכרזים עם הסחיטה בפנים. וכשעסק נהיה נורמלי ונורמטיבי, זה אומר שאנחנו נמצאים במדינה בתוך מדינה. ואני מודיע פה ליושב-ראש הוועדה: אנחנו מדינה בתוך מדינה בהקשר הזה.
אפשר לעשות. אני מאוד אשמח שהמדינה, הרשויות –דרך אגב זה לא רק המשטרה, זה כולם. אומרים, שמעתי שרוצים להעביר את האגף, את המטה למאבק בפשיעה, כנראה בגלל הבחירות רוצים להעביר אותו חזרה לבן גביר. הוא עד עכשיו היה אצל ראש הממשלה. המטה הזה לא עשה כלום בהקשר הזה, אמיתי.
אני רוצה להגיד לך כחבר בקואליציה, יש הצעת חוק עוד מתגלגלת מהזמן שאני הייתי סגן שר, במשרד המשפטים, של תיקון של חוק חברות השמירה. זה עוד לא הגיע לכנסת. לא הגיע לכנסת. זה מוכן.
עכשיו המשמעות, אני אגיד לך במשפט אחד למה זה יכול לעזור למרות שזה קטן: הנטל הופך הפוך. מי שבא וסוחט והוא לא מורשה כחברת שמירה, הוא עושה עבירה פלילית, נקודה. אני לא צריך את המתלונן. אני לא צריך את המתלונן. יש פה כמה דברים שאפשר לעשות מחר בבוקר.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
זה, חבר הכנסת סגלוביץ', זה יותר מתאים לביטחון לאומי, באמת.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, אני לא מדבר על הוועדה. שאלת אותי מה לעשות.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כן, אבל מה לעשות בסדר, זה דיון שצריך.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
לא דיון, אני אגיד לכם משהו: מה שצריך לעשות זו ראייה כוללת.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
יש לי שאלה אליך, כשאתה היית פרויקטור, היית פרויקטור לדבר הזה, היית סגן שר. זה היה התפקיד שלך, העניין הזה של הפשיעה במגזר הערבי.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
התפקיד שלי.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
יש דברים, הרי עשיתם באמת מערך כולל ביחד עם רשות המיסים. כול הדברים האלה מהרגע שעזבת נפסקו?
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
זה חדש? אני מתריע על זה שלוש - - -
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אמיתי, עזוב.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אמיתי, חד-משמעית. נתניהו יודע, כול זה הצגות. קראו לתכנית הזאת "מסלול בטוח". שינו את זה, כשבן גביר הגיע קראו לזה "מסלול ירוק".
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
ומהרגע שיצאת כלום, זהו? הכול התפרק?
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אתה רוצה תשובה אמיתית? קצרה?
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כן, אמיתי.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
חד-משמעית.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אוקיי.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
חד-משמעית. זה האירוע. צועקים עליו.
אנחנו עכשיו במוקד, עכשיו אנחנו מתמקדים רגע על הכלכלה. ואני אומר פה למי ששומע, ואני אומר לך כחבר כנסת, ולי כחבר כנסת ולכול מי שיושב פה: אם רוצים - אפשר.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
פגיעה אנושה, אין ספק, נו.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
שנייה, אפשר אם רוצים. בשביל זה צריך שולחן אחד עם כול האנשים היצירתיים, לא רק אנשים בתחום, לא רק אנשי אכיפה – אנשים מהתחום הכלכלי, אנשים עם ניסיון להגיד "רבותיי, איך אנחנו מייצרים שינוי?". שום דבר לא יהיה ביום אחד, אבל לייצר אווירה שאפשר. כרגע אין דין ואין דיין.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
טוב, תודה, חבר הכנסת סגלוביץ'.
חברת הכנסת תומא-סלימאן, יש רק עוד יוזם אחד ואז את. חבר הכנסת ואליד, בבקשה.
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
תודה רבה לכולם. אדוני היושב-ראש, אנחנו הגענו עכשיו מהוועדה לביטחון לאומי, ועדת הקרקס של צביקה פוגל ועוצמה יהודית. הדיון הופסק לאחר 40 דקות על נתוני הפשיעה של השנים 2025-2020. וזה בדיוק מראה מה המהלכים של הממשלה הזאת.
אנחנו, קודם כול, לפני שמדברים על עסקים, חשוב מאוד שקודם כול הממשלה תמגר את הפשיעה, והיא לא עושה את זה. דיבר ידידי, יואב, על המסלול הבטוח בממשלה הקודמת שהצליח, וגם אחוזי הפשיעה, אדוני היושב-ראש, ירדו בחברה הערבית ב-15%.
ואני רוצה להזכיר לכולם, כתוצאה מכול הפשיעה הגואה בחברה הערבית, אנחנו היום מדברים על סחיטה ועל פרוטקשן בחברה הערבית וסגירת עסקים. אבל יש גם אנשים אחרים שנסחטים. יש רופאים שנסחטים, בעלי עסקים קטנים נסחטים, מורי בתי ספר נסחטים.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
ומורות.
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
ומורות גם נסחטות. ולכן העניין הזה משליך כמעט על כלל החברה. דיון כזה צריך להיות בו גם משרד הכלכלה, שר הכלכלה ניר ברקת, על מנת לתת מענה לאוכלוסייה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כן, אבל הפגיעה אף אחד לא, זו פגיעה אנושה. אני אומר לך, אני עשיתי דיון חסוי בביטחון לאומי. אני כמובן לא זה, אבל הבאתי אנשים שנסחטים, בעלי עסקים, בלי סוף בעלי עסקים ערבים שעוזבים, הולכים לדובאי, הולכים לזה, אין להם מה לעשות. אבל פה, בוועדה הזאת, לא יהיה, אלא אם כן תגיד לי שאתה חושב באופן שונה, שיש איזשהם פתרונות שאנחנו יכולים מבחינה כלכלית לייצר.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
קודם כול, אנחנו חברה מוכה וצריך לתת פתרון.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
זה ודאי.
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
היו מקרים כאלה במדינה, שמשרד האוצר וגם הכלכלה נתנו מענה לאוכלוסיות.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
מה לדוגמה?
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
לדוגמה לתת סיוע לעסקים שנפגעים. העסק של איברהים בסח'נין, איברהים זבידאת, נפגע כתוצאה מזה, סגר את העסק שלו לכמה ימים. משרד הכלכלה צריך לתת מענה על העניין הזה.
יש כאלה הרבה עסקים, כמו העסק של זבידאת בסח'נין, גם עסקים - - -
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אגב, אתה יודע שמי שמתלונן על סחיטה, חברת הביטוח לא מבטחת יותר.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אין ביטוח. זאת אומרת, בן-אדם אין לו אינטרס גם, הוא לא רוצה לדווח לאף אחד, כי אם הוא מדווח - - -
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אולי צריך לעשות משהו עם חברות הביטוח.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אז כן, יש לי חקיקה כזאת.
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
וזו בעיה.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
זה נושא שלך בכלכלה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
לא, יש לי חקיקה. זה נכון.
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
אני מסיים, אדוני היושב-ראש, ולכן אני מצטרף לידידי, איימן, שדיבר על כך שצריך להיות דיון מעמיק בכול העניין של הסחיטה והפרוטקשן בחברה הערבית.
פשוט צריך לתת סיוע לעסקים. נקודה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כן. אוקיי, תודה.
חברת הכנסת תומא-סלימאן, בבקשה.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
תודה רבה.
את האמת, אני חושבת שזה נושא, שעדיין כול הנושא של הפגיעה הכלכלית כתוצאה מפשיעה היא לא רק של האדם הפרטי היחיד. היא גם כן פגיעה, כפי שאמרו חברי הכנסת שדיברו לפניי, היא פגיעה בכלכלת המדינה באופן כללי. ואני לא אומרת את זה כדי לתרץ למה צריך להתערב. בעיניי, ברגע שזה פוגע גם באוכלוסייה הערבית, אפילו אם זה רק באוכלוסייה הערבית, חובה על המדינה להתערב, חובה על המדינה לייצר פתרונות לבעיות האלו.
וחבר הכנסת סגלוביץ' נתן דוגמה. אבל תתארו לעצמכם את העלויות של האלפים המאושפזים כול שנה בגלל פציעות מירי, את הימים שהם עושים בבתי חולים, את השיקום אחר כך – כמה זה עולה לקופות חולים? אפשר לחשוב גם כן על אובדן ימי העבודה, על נכויות לצמיתות, על כול מיני דברים. אבל מבחינה כלכלית גם כן איך זה משפיע על ה- - -? מה אפשר שוועדת הכלכלה תעשה?
אמרת בעצמך, כבוד היושב-ראש. אמרת שחברות ביטוח מפסיקות לבטח בגלל המצב הזה. אפשר להוביל איזשהו תהליך עם חברות הביטוח, לדון בנושא הזה, לנסות לפתח פתרונות. זה בלתי מתקבל על הדעת שהם באים עכשיו, למשל. זה לא רק שהם מפסיקים לבטח. אני יודעת מבעלי עסקים שמתחילים לדרוש מהם דרישות של אבטחה ודרישות של מיגון, שבדרך כלל לא מבקשים אותם מחברת הביטוח. ואם הוא לא עושה את זה, אז הפרמיה שלו עולה, קופצת, כי הסיכון יותר גבוה. אנחנו יודעים שחברות ביטוח מודדות את הפרמיה שלהם לפי הסיכון הטמון בתוך. הם לא מחשבים כמה שנים הוא כבר שילם ולא הייתה לו אפילו תביעה אחת, הם לא עושים את זה.
אני חושבת, שצריך להוביל מהלך מאוד מחושב מול חברות הביטוח, לבוא ולהגיד להן איך צריך לתפקד במצב כזה, שהוא מצב חירום. אני חושבת שכשאמר חבר הכנסת ואלי אלהואשלה לתת פיצוי, כנראה חלק מהעובדה שהממשלה לא רוצה להצהיר על לא מכת מדינה ולא מצב חירום, זה גם כן כדי לא לקחת אחריות על הנזקים, שמתחוללים בגלל הרשלנות של הממשלה ושל המוסדות בלטפל בזה.
אפשר גם כן, יש הרשות לעסקים קטנים, נכון?
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כן.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
והיא האכסניה שלה גם פה וגם בוועדת הכספים. אני חושבת, שהגיע הזמן, שרשות כול כך חשובה תסתכל גם כן על הנזקים של העסקים הקטנים באוכלוסייה הערבית בגלל גל הפשיעה ולפתח תוכניות וחשיבה איך אפשר לעזור לעסקים האלו.
תיקחו בחשבון, שכול עסק נסגר יש בו אנשים עובדים שחוזרים לשוק האבטלה. זה לא רק בעל העסק.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
ברור.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
זה גם כן המדינה שצריכה לשלם אבטלה. אז כדאי מאוד לשבת ולחשוב איך אפשר גם כן לעזור מבחינת מה התוכניות.
אני יודעת שאם הרשות לעסקים קטנים מתערבת בצורה יותר אינטנסיבית מול המשטרה ומייצגת את העסקים הקטנים האלה באוכלוסייה הערבית כמו שצריך, אולי זה יזיז משהו למשטרה, אולי אז יפעלו בצורה אחרת.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
טוב, הם עוד לא הגיעו היום, אולי הם עוד יגיעו בהמשך – הרשות לעסקים קטנים. הם הוזמנו לדיון אבל לא הגיעו.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כי אנחנו לא על האג'נדה, מה לעשות.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
לגבי הביטוח, אני רוצה להגיד לך שלי יש חקיקה שמדברת על כך, יש הרי חברת ביטוח ממשלתית "ענבל". אני חושב שבמצב כזה שחברת הביטוח לא מבטחת, אז המדינה צריכה לבטח באותה פרמיה את אותו בן-אדם שהתלונן. אחרת מה קורה? אם לא מתלוננים, אז גם אין כיסוי ביטוחי, זאת אומרת זה, וגם אנחנו נמנעים מלדעת את הגודל של התופעה.
אני מקווה שהחקיקה הזאת תתקדם.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כמעט אמרתי לך כמו שיש ביטוח חובה לרכבים שיהיה, אבל, לצערי הרב, גם שם יש בעיה די רצינית איך שחברות הביטוח שקיבלו על עצמם את הביטוח חובה איך הן מתייחסות לביטוח באוכלוסייה הערבית.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אוקיי, תודה רבה.
חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
חברנו, איימן עודה, הציג את האספקטים וההפסד הכלכלי והעלות הכלכלית של מעשי רצח, פשיעה, פרוטקשן וכדומה. ולכן נושא הדיון והיוזמה היא חשובה ביותר.
אני רוצה לדבר על אספקט אחר של הפסד כלכלי וחברתי, וזה מה שקרוי צעירים חסרי מעש. יש דוח מיוחד של מבקר המדינה על צעירים חסרי מעש, שזה צעירים שלא עובדים, לא לומדים ולא במסגרת השתלמות. בדרך כלל הם בגילאים 18 עד 24 לפי ההגדרה.
בקרב גברים ערבים השיעור הוא 25% עד 30%. בקרב נשים ערביות מגיע כ-40%. אצל יהודים זה 8% עד 10%. המדינה מפסידה, לפי דוח מבקר המדינה, מיליארדי שקלים בשל אי-העסקה או אי-מציאת פתרון לצעירים חסרי מעש. יש קשר הדוק, כתב המבקר וזה ידוע, בין עליית השיעור של צעירים חסרי מעש להצטרפות לארגוני פשיעה. הם חשופים יותר לגיוס על ידי ארגוני פשיעה, ואז אתה רואה "חיילים", מה שקרוי חיילים של ארגוני פשיעה.
מבחינת חלוקה גאוגרפית, בנגב השיעור הוא הכי גבוה – 40% עד 42%. בגליל הוא כ-35% עד 30%. במרכז הכי נמוך – 7% עד 9%, נדמה לי שזה כולל הציבור הכללי, אצל ערבים זה קצת יותר. למה במרכז הכי נמוך? נגישות למקומות עבודה ויש פתרון.
המבקר הציע פתרונות ואני רוצה להציע חלק מהפתרונות האלה.
הפתרון הראשון זה הקמת גוף מתכלל. כאן נמצא האיש שהגיב, הקים גוף מתכלל שהופסק אוטומטית על ידי השר הנוכחי, ככה סתם מיד אחרי שהוא נכנס, למרות שזה גוף שהביא תוצאות.
הנקודה השנייה זו הקמת יצירת בסיס נתונים ארצי, Big Data. המבקר דרש להקים מערכת שיתוף מידע בין משרד החינוך, ביטוח לאומי, משטרה, רשות המיסים. ברגע שצעיר מוגדר כמי שאינו לומד או במסגרת של הכשרה או עבודה, המערכת אמורה להקפיץ את השם שלו התראה לגורמי הרווחה ולא להסתפק בזה שהוא ידרוש, כלומר איתור פרואקטיבי.
המודל השלישי זה מרכזי הצעירים כעוגן קהילתי. יש המלצה בדוח להפוך את מרכזי הצעירים ברשויות המקומיות ל-One stop shop: הכשרה מקצועית, העברת קורסים רלוונטיים לשוק העבודה המודרני בתוך היישוב עצמו, בתוך היישובים שלנו. ונקודה שלישית, ליווי אישי – מנטורינג. הצמדת מלווה לכול צעיר חסר מעש, שיסייע לו בבניית קורות חיים, הכנה לראיונות וצמצום פערים, כמו לימוד עברית תעסוקתית, למשל.
וארבע, תמריצים למעסיקים בפריפריה. סבסוד שכר למעסיקים, שייקלטו צעירים ללא ניסיון קודם, הקמת תשתיות של חללי עבודה משותפים בתוך היישובים הערביים והפריפריה.
וחמש, התאמה קהילתית לחברה הערבית. הפתרון הוא גיוס כוח אדם מקצועי, עובדים סוציאליים ויועצי קריירה דוברי ערבית, שמכירים את החסמים הייחודיים.
לגבי התופעה המשתקת, שקוראים לה פרוטקשן, דמי חסות – זה גורם לשיתוק כלכלי של כול יישוב. סח'נין היא הדוגמה לאחרונה, אבל יש עוד. יש גם נצרת, יש עוד יישובים. יש יישובים שאין בהם פרוטקשן.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
מי? אילו יישובים לדוגמה?
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
בטייבה אין פרוטקשן.
יש יישובים שאין בהם פרוטקשן.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
מה המיוחד בטייבה?
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
לא, לא, אבל טייבה כפרוטוטיפ. לדעתי יש הרבה יישובים שאין בהם. אוקיי? יש הרבה יישובים שאין בהם, אבל יש יישובים, כמו היישובים, שהזכרתי, שנכבשו על ידי ארגוני פשיעה, ממש נכבשו במקום המדינה – אוטונומיה של ארגוני פשיעה. אוקיי?
גם מעשי הרצח בטייבה הם פחתו, להבדיל מלפני 20 שנה, זה כמעט ואין. כמעט ואין.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
לא, אבל איך אתה מנתח את זה? מאיפה? מה המיוחד? הרי יש פעילות כלכלית ענפה בטייבה. יש מאיפה לקחת כסף, כביכול.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אגב, כפר קאסם גם כמעט ואין. כמעט, אמרתי כמעט ואין. אוקיי, כמעט וכפר קאסם זה יישוב משגשג כלכלית.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
לא, משגשג, יש לו גם אזור תעשייה מאוד רציני, אבל פרוטקשן יש בכפר קאסם.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אמרתי כמעט ואין.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
יש עלייה בתעשייה. יש אזור תעשייה.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אוקיי.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
לא, יש תעשייה.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אבל יש דיבידנד לרשות המקומית מאזור התעשייה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אבל סח'נין בשעה 18:00 מתחילים לראות עסקים נסגרים. וסח'נין הובילה כעיר ויישוב מוביל גם כלכלית, בכול תחומי החיים. זה היה יישוב מוביל. עכשיו הוא נאנק תחת התופעה הנוראה הזאת. והמשטרה לא עושה.
יש גם אפקט קהילתי של התארגנות המקום וכדומה. זה קיים ביישובים שאין בהם. אבל בכול מקום, שיש בו ארגון פשיעה משגשג, תופעת הפרוטקשן משגשגת.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אוקיי. תודה, חבר הכנסת אחמד טיבי.
חברת הכנסת יסמין, בבקשה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
קודם כול, חשוב לי לומר שזה הדיון ה-2,820 בערך, שאנחנו דנים על אותו דבר, חוזרים על אותם דברים כבר ארבע וחצי שנים. ובאמת, בתקופה שהיה איזשהו שינוי, זה היה כשסגלוביץ' ניהל את האירוע, ומאז זה רק הולך ומידרדר. זה דבר ראשון.
דבר שני, צר לי, שבכול הדיונים האלה חברי הכנסת היחידים, שאינם מהמגזר הערבי הם חברי הכנסת של "יש עתיד". זה לא נוגע לאף אחד מסתבר, לאף אחד אחר, כאילו הפשיעה במגזר הערבי לא קשורה למגזר היהודי. אם יש פשיעה באזור הדרום, זה משפיע גם עליי, כתושבת באר שבע. וזה פשוט מתסכל אותי – כאילו זה עניין רק של ערבים, הפשיעה במגזר הערבי או בחברה הבדואית - זה בכלל לא עניין של אף אחד אחר. זה כבר כול כך נמאס.
עכשיו, שוב פעם, הנה, אני חוזרת כמו תקליט שבור, אולי הפעם יקרה איזה נס ומשהו ישתנה.
זה לא מדובר רק בלטפל בפשיעה, דרושים פה גורמים אחרים – דרושה כאן השקעה בתשתיות, בחינוך, בתעסוקה, בתחבורה ציבורית. זה אירוע, שהוא גדול וצריך לנהל אותו בצורה הזאת. והגיע הזמן, שהממשלה הזאת והמשרדים, שאמונים על כול הדברים יגידו "אנחנו לא מסוגלים, וואלה לא יכולים". תודו. לפחות לא נהיה כול כך מתוסכלים. תגידו "אנחנו לא יכולים, תודה רבה", תנו את זה למישהו אחר. אבל כמה אפשר לעשות דיונים על אותו דבר? כמה?
כמה אני יכולה לקבל כול בוקר, כול בוקר, כול בוקר הודעות, שכול הלילה תושבי עומר לא ישנו כי בתל שבע יורים? כמה אפשר?
הנה, אני באתי עם כול נתוני הפשיעה של באר שבע. אתה רוצה שאני אראה לך את ההידרדרות בארבע שנים האחרונות? כול הנתונים, אני יכולה לעבור איתך שכונה-שכונה, בית-בית, אני יודעת בדיוק איפה זה קורה. הממשלה יודעת? הנה, אתה כמה שנים אתה בכנסת, מושיקו? לא ידעת על תכנית "מסלול בטוח" ומה המשמעות שלה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
ידעתי דווקא.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לא, לא ידעת שהיא הפסיקה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
ידעתי, הכרתי. נשמע לי מוזר קצת שאחרי הכול, הרי חבר הכנסת סגלוביץ' שהיה סגן שר, את יודעת, לא פעלו רק פקידים ואנשי לשכתו. הוא ייצר איזשהו - - - מערכות.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
נכון, אבל הם הפסיקו את זה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
נשמע לי לא הגיוני, לא סתם שמישהו יכול להפסיק, אבל בוא ניתן להם.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אבל העובדה היא שהם הפסיקו את זה.
אני באמת רוצה לשאול שאלה אחת. כי באמת כבר התייאשתי מהכול. אני מיואשת.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אני בטוחה שמבחינתם התמונה היא אחרת.
אגב, עולה טענה, חברת הכנסת יסמין פרידמן, עולה טענה, והיא טענה שצריך לשקול אותה ולראות אותה, שהעלייה בנתונים נובעת לפעמים, לפעמים, אני לא אומר, לא בדקתי את הנושא הזה ספציפית לעומק. אבל לפעמים, כאשר אתה מתחיל לטפל בבעיה היא כמו פצע, שבעצם נפתח ואנשים רואים במשטרה כתובת.
עזבי, זה לא שלוש שנים. זה אירוע של 20 שנה אירוע הפרוטקשן, זה לא אירוע של שלוש שנים.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
סליחה, אני לא מדברת רק על אירוע פרוטקשן. מה נראה לכם, שרק הפרוטקשן זו הבעיה?
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
זה האירוע העיקרי.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
זה לא האירוע העיקרי ואתם לא יכולים להפריד את זה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
לא, רגע, כשאנחנו מדברים פה על העניין הכלכלי, זה העניין העיקרי שמטריד אותנו, לא?
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אבל העניין הכלכלי זה לא רק פרוטקשן. העניין הכלכלי קשור גם לתעסוקה וגם לתחבורה. זה מה שאני מנסה להסביר. אי-אפשר לקחת משהו ולבודד אותו.
ואין לי שום טענות לשוטרים, בטח לא לשוטרים בבאר שבע, אוקיי? שלא ישתמע מכך. אני חושבת, שזה אירוע, שהוא כבר מטורלל לגמרי. אין לי שום ציפייה, שאתם תוכלו להתמודד עם זה, בטח לא לבד, בלי שאר המשרדים מסביב, בלי תמיכה, בלי שיהיה גורם שיתכלל את זה במשרד רה”מ, בלי כול מה שהיה פעם. אין לי זה.
הדבר היחיד שאני באתי לכאן זה באמת לשמוע את המשרד לשוויון חברתי. כי אם יש משהו שחורה לי וקשה לי, הם פה, לדעתי, נכון? המשרד לשוויון חברתי כאן?
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כן, כן.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, הוא לא.
<< אורח >> עבד אלחכים עזאם: << אורח >>
אני נציג של הרשות לפיתוח כלכלי במשרד לשוויון חברתי, לא של המשרד.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
לא, זה לא קשור.
הרי מה שקרה השנה זה שלקחו את הכסף במשרד לשוויון חברתי, שהיה אמור להיות מושקע בעידוד תעסוקה, בתשתיות, בארגונים, שבאמת עושים עבודה טובה, לפחות בנגב, ממה שאני מכירה. והעבירו את כול התקציב הזה למשרד לביטחון לאומי, שאין לי ספק שצריך תקציבים. אבל אתה לא יכול לקחת את זה ולהעביר את זה לכאן ולייצר בעיה הרבה יותר גדולה. אתה מייצר פה אבטלה, שמובילה לפשיעה יותר גדולה. מה עשינו בזה? שמישהו כבר יפעיל היגיון.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אוקיי. תודה רבה, חברת הכנסת יסמין פרידמן.
אנחנו נתחיל עם שי אהרונוביץ' ונציין גם לשבח, ראש רשות המיסים הגיע לדיון, כנראה שזה חשוב להם לרשות המיסים. אז בבקשה.
<< אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >>
טוב, בוקר טוב לכבוד הוועדה. אני מתנצל שאני לוקח ראשון לפני המשטרה, פשוט אני צריך להיכנס לעוד דיון.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אל תדאג, זה אני אתנצל, אתה לא צריך להתנצל. כן.
ובבקשה, תענה גם על הטענה של חבר הכנסת סגלוביץ', שאומר בעצם מאז שאנחנו תכללנו, והוא התמקד, אגב, בעניין הזה של המיסים, כי הוא הבין שהכוח של הפשיעה זה העניין הכלכלי. בעצם, ישנה טענה שמאז רוב הפעולות הופסקו. אז גם בתוך הדברים שלך בבקשה תנסה לענות על זה.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
רק שהוא יוכל לענות נכון, זו לא טענה על רשות המיסים. הטענה היא לממשלה, שאין גורם אחד.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
לא, אבל היו פעולות שאתה תכללת ברשות המיסים.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כן, אבל היו שם עוד 15 משרדי ממשלה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אבל בסדר, הוא יענה ספציפית על רשות המיסים.
בבקשה.
<< אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >>
ראשית, מבחינתי היה חשוב מאוד להיות כאן וכמו שנאמר, לבוא פה בעצמי ועם הצוות שלי, שעוסק בכך. הנושא של מלחמה בהון השחור בכלל והנושא של הפשיעה במגזר, שבאמת גובה חיי אדם בצורה לא נורמלית, לא נורמלית, ורק אתמול הייתה ישיבת הנהלת אוצר שיוחדה לנושא של הפשיעה במגזר ומה עושים, כי באמת המספרים הם רעים ביותר.
אז אני אומר קודם כול זה על סדר היום שלנו באופן יום-יומי, למרות המלחמה שמה שנקרא לקחה תשומת לב למקומות אחרים.
אני רוצה לדבר מה רשות המיסים עשתה, אבל יש עוד מה לעשות.
ראשית, יש פרוייקטור בשם רועי כחלון, אני חייב להגיד שהוא הפעיל הרבה מאוד גורמים. הוא לא נמצא כאן כרגע, אבל הוא הפעיל גם את רשות המיסים. ואני רוצה גם לציין, ואני יודע שזה לא פופולרי, אני רוצה גם לציין אבל את מפכ"ל המשטרה, שעם כניסתו לתפקיד הייתה ישיבה בצוות על אצל היועצת המשפטית לממשלה והוחלט שם, שפעם בחודש יהיה מבצע שייערך בערים מדממות במגזר. מבצע שהמשטרה תיתן את הכיסוי, את המעטפת כדי שאנחנו, עוד רגולטורים בנוסף לרשות המיסים אבל בעיקר רשות המיסים, תוכל להיכנס ומה שנקרא לאכוף את דיני המס במקומות האלה.
לצערי הרב, אני כבר אומר, הרבה מאוד שנים רשות המיסים לא הגיעה למקומות הבעייתיים. למה? כי, עם כול הכבוד, עובדי רשות המיסים הם לא חמושים, הם לא יכולים להגיע לבד לגבות חובות במקומות מועדים לפורענות וכולי.
אז אני רוצה לבוא ולהגיד, באמת, בשנה וחצי האחרונות בכול כמעט בכול חודש - - -
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
זה דבר מטורף מה שאתה אומר. אתה אומר, בעצם, שלא נעשתה פעולות אכיפה במגזר הערבי, פחות או יותר.
<< דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >>
הייתה בעיה של אכיפה קשה ביישובים הערביים ואנחנו כן התחלנו - - -
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
ובשנה וחצי האחרונות אתם עושים יותר פעולות אכיפה?
<< דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >>
עושים יותר, נעשה גם בתקופתו של סגלוביץ', כמובן. זה כבר התחיל עוד אצל ערן יעקב, קודמי בתפקיד, ואני המשכתי.
אני רוצה כן להגיד, שכן יש לנו היום אוזן קשבת ופרטנרים מאוד רציניים במשטרת ישראל לעניין הזה. את זה אני חייב להגיד. אני מסכים, שבסופו של דבר, בתוצאות של הרצח פחות רואים את זה.
אבל אני רוצה להגיד עוד משהו. הוכנסו עוד כלים בשנים האחרונות, כלים שגם פה צריך גם לתת את הקרדיט לערן יעקב, בעיקר "חשבונית ישראל", שהיא מלחמה. ואני חושב, שכול מי שיושב פה יודע, שהנושא של חשבוניות פיקטיביות זה היה כמעט גולת הכותרת העליונה של נושא הפשיעה, ההון השחור בכלל ופשיעה במגזר הערבי. ה"חשבוניות ישראל" נכנס במהלך 2024. הוא לא רק מביא, כמו שפורסם אתמול, הביא מעל 16 מיליארד שקל למדינת ישראל בשנתיים האחרונות שזה פועל. זה גם כן נלחם בצורה מאוד משמעותית בנושא החשבוניות הפיקטיביות, אבל, כמו שנאמר, זו מלחמה יום-יומית.
צריך להגיד שיש עוד חקיקות, שאנחנו כול הזמן לוחצים ולא רק אנחנו להעביר אותן. ולצערי, תקועות בכנסת.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
מה למשל?
<< דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >>
למשל הנושא של הצ'יינג'ים. החלת חוק המזומן על הצ'יינג'ים. כמו שנאמר פה מקודם, אני כשנכנסתי לתפקיד נפגשתי עם כמה מראשי המגזר ובכלל, עשינו פגישות בשנתיים האחרונות עם ראשי ערים מהמגזר ועוד גורמים משפיעים במגזר. ומה שאני שמעתי מההתחלה: אסור שילד בן 18 הרצון שלו היום, הרצון שלו היום זה לפתוח צ'יינג' היום במגזר. כי למה ללכת ללמוד? למה להשקיע אם אפשר לפתוח צ'יינג' ומה שנקרא לנסוע במרצדס?
ואיך שאנחנו רואים את הדברים, ותכף עוזרי יכול להרחיב, שמתעסק בזה באופן יום-יומי, הנושא הזה של החלת חוק המזומן על צ'יינג'ים הוא הכרח. לצערי הרב, יושבת הצעת חוק כבר מעל שנה וחצי בכנסת ומסיבות כאלה ואחרות לא מתקדמת.
אני כן רוצה להגיד שהצלחנו, הצלחנו להכניס עכשיו כחלק מחוק ההסדרים את הנושא של החלת ה- - -
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
רק חשוב לנו, כי אנחנו בוועדת הכלכלה, להבין אם החלק מהחקיקה הזאת שאתה מדבר שהיא תקועה, אם יש משהו שהוא אצלנו בוועדה או שזה בוועדת חוקה? אתם יודעים איפה זה?
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
לא, אבל משה, ברשותך, אני רוצה לשאול אותו לגבי סגירת עסקים.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
ואליד, רק את הנקודה הזאת בוא נסגור. רגע, שנייה.
<< אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >>
יש כרגע חקיקה שממש על הפרק.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אבל איפה החקיקה נמצאת?
<< דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >>
אז רגע, הנה.
<< אורח >> יהונתן הזרזר: << אורח >>
עכשיו נשיב.
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
כמה אמרת גבייה, שנייה, ברשותך?
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
16 מיליארד.
<< אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >>
"חשבוניות ישראל".
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זה מה שפורסם אתמול.
<< אורח >> יהונתן הזרזר: << אורח >>
במסגרת חוק ההסדרים שבאמת עבר אתמול ופוצל, כרגע ההצעה היחידה ביחס לצ'יינג'ים, שנשארה זה, בעצם, להחיל חוק המזומן אך ורק על צ'קים.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> יהונתן הזרזר: << דובר_המשך >>
שזה לא נותן מענה מלא לבעיה, אבל זה כן נותן מענה חלקי.
חשוב לנו מאוד-מאוד להדגיש, שבמסגרת הפיצולים כן פוצל צעד מאוד-מאוד משמעותי שזה החלת דיווח מוגברת על צ'יינג'ים. זו חקיקה שהיא פחות או יותר התחילה בתור הוראת שעה לפני עשור, עברה להוראת קבע וחלק מהלקחים, שהפקנו מהצוותים. מה שראינו שהייתה שמה איזושהי לאקונה חקיקתית. וזה פוצל מחוק ההסדרים וזה משהו שהוא חייב לקדם אותו כדי שיהיה אפשר להחיל באמת אכיפה אפקטיבית על הצ'יינג'ים. מדובר שמה על הגברת חובת הדיווח.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
טוב, זה פוצל, לאיזו ועדה אבל אתה לא יודע.
<< דובר_המשך >> יהונתן הזרזר: << דובר_המשך >>
לא, מה שכרגע כן המשיך נמצא בוועדת כספים, שזה להחיל, לפחות, בנושא של פדיון צ'קים כן להחיל את חוק המזומן בצ'יינג'ים. זו כבר תהיה התחלה מצוינת, נשמח לכול תמיכה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
סליחה, אהרון, אני לא הייתי פה, אבל העוזר אמר לי שאתה דיברת על 16 מיליארד שקלים.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
רגע, איימן, אבל, רגע, אבל ואליד מצביע כבר שעה, אני לא יכול פתאום.
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
לא, לא. זה בסדר.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אתה מוותר לו? אין בעיה, איימן, אם הוא מוותר לך בסדר.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אתה תוכל להסביר בבקשה?
<< אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >>
אני אומר שמערכת "חשבוניות ישראל" שמחייבת, הרי מערכת "חשבוניות ישראל", אחרי שבמשך קרוב ל-30 שנה המדינה ורשות המיסים נכשלו באכיפה של חשבוניות פיקטיביות, ואני חושב שכולם מבינים, שחשבוניות פיקטיביות זה המדינה דיממה פה מאות מיליארדי שקלים. וככול הנראה חלק לא קטן מזה זה בפשיעה בכלל וככול הנראה גם פשיעה שמגיעה למגזר.
ובאמת מה-5 במאי 2024 יש חובה לקבל מספר הקצאה לכול חשבונית שיוצאת, כי רק חשבונית עם מספר הקצאה אפשר לקזז את התשומות או לקבל את התשומות מהמדינה. בזכות זה עד היום המדינה נחסכו בעצם מהמדינה בין 16 ל-20 מיליארד שקלים.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
מעל איזה סכום זה? 20,000 שקל? הולך להיות 5,000?
<< דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >>
לא. זה היה 25,000, זה ירד ל-20, כרגע אנחנו ב-10,000 שקלים.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
בחוק ההסדרים - - -
<< דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >>
לא, לא. כרגע כבר כול חשבונית מעל 10,000 שקלים חייבת מספר הקצאה ומה-1 ביוני כול חשבונית מעל 5,000 שקלים חייבת מספר הקצאה. זאת אומרת זה כבר יש. אבל גם בזה אני אומר, אנחנו מנהלים מאבקים יום-יומיים בדבר הזה. ואני חושב שקודם כול זה תורם למלחמה, אני עוד פעם אומר, אני לא מנתק את המלחמה בכול ההון השחור למה שקורה במגזר.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
ברור, זה לא ייחודי למגזר הערבי.
<< דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >>
עוד דבר שאנחנו לוחצים עליו, וזה נמצא בידיים של בנק ישראל: אנחנו קוראים פה להפחית את כמות המזומן במשק. אומנם בשנת 2025 לפי הנתונים שלנו היו פחות משיכות מזומנים מהכספומטים, אבל עדיין, יש הרבה מחקרים שמראים, שאם אנחנו נקטין את המזומן אנחנו נוכל להפחית חלק גדול מהפשיעה. ואני חושב שברור לכולנו שהפשיעה נעה גם כן על מזומן.
אני כן חייב להגיד שרשות המיסים מקצה כוחות מאוד גדולים לנושא של המבצעים במגזר. אנחנו נמשיך להקצות כוחות, ככול שאנחנו נקבל גם את התקציבים הדרושים. אנחנו משקיעים בזה, כמו שאמרתי, רק אתמול הייתה ישיבת הנהלה במשרד האוצר בעניין הזה של פשיעה במגזר.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
חבר'ה, אני חייב להגיד לך משהו.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
רגע, אבל יואב, אני לא יכול, אבל.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אבל על המזומן.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אבל מה יהיה? מיד אחרי ואליד, בסדר?
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אין בעיה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
ואליד, בבקשה.
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
השאלה שלי, אתה מדבר על אכיפה וגיוס כספים מהחברה הערבית, אבל במקביל מה הפתרונות שלך לעסקים הנורמטיביים בחברה הערבית? עסק שמוכה, שלוקחים ממנו פרוטקשן, גובים ממנו כסף, איזה פתרון אתה כראש רשות המיסים אתה נותן לו? זו השאלה, על זה מתקיים הדיון.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
לדוגמה, האם תכיר בחשבונית של סחיטה כהוצאה מוכרת?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
רעיון.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אתה דיברת גם על 16 מיליארד שקלים, שהמדינה חסכה בשנה וחצי האחרונה. אוקיי? האם יש חשיבה או אתם חושבים ברשות המיסים ובאוצר להחזיר את הכסף הזה מבחינת השקעה בחברה הערבית, מבחינת שמירה על עסקים?
הרי, אני בטוח שיש לך אינפורמציה כמה עסקים נסגרו בחברה הערבית, במיוחד בגליל. האם יש לך נתונים כמה עסקים נסגרו בשנתיים האחרונות?
והדבר השני, אילו פתרונות, מה אתם עתידים לעשות?
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
טוב, תן לו לענות.
<< אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >>
אני מסכים שצריך לעשות גם מה שנקרא פעילויות. אנחנו עושים עכשיו מאמץ להכניס איזושהי תכנית לימוד, שקשורה ללימודים פיננסיים וכולי בתיכונים במגזר.
אבל בלי קשר, ואני רוצה להגיד לגבי הפרוטקשן. היו לנו מספר לא מעט ישיבות על זה בחודשים האחרונים. תראו, כעיקרון, יש לנו טיוטת חקיקה, שעוד לא העברנו אותה, שאומרת לבעל עסק שמשלם פרוטקשן שהוא לא יכול לקבל את החשבונית בניכוי. יש פה בעייתיות עם זה, כי בעצם אתה בא לבעל עסק. עכשיו, אני חייב להגיד, שיש כאלה שאומרים לנו "תחוקקו את זה, ואז בעלי עסקים בעצם יידעו שהם לא מקבלים את זה כהוצאה במס הכנסה, זה יביא אותם להתלונן במשטרה כנגד מי שסוחט אותם".
יש פה שאלה בעניין הזה, כי בעצם אתה בא עכשיו לבעל עסק אתה אומר לו: לא רק שאתה משלם פרוטקשן ולמישהו שעוד נותן לך חשבונית, אתה גם לא יכול לקבל את זה כהוצאה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
מה החקיקה אומרת, שאתם תסמנו, בעצם, חברות מסוימות שאת החשבוניות האלה אי-אפשר לקזז?
<< דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >>
לא, זה כבר היום, כבר היום כשאנחנו מקבלים אינדיקציה לגבי חברה, שיש חשד לגביה, שהיא כמובן עוסקת בפלילים - אנחנו מסמנים אותה. וכאשר חברה כזאת מבקשת להוציא חשבונית היא נחסמת ב"חשבוניות ישראל". ואז מי שמקבל את החשבונית לא יכול לקזז אותה.
אבל עוד פעם, צריך לזכור, את מי בעצם מענישים פה? את בעל העסק.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
את בעל העסק, ברור.
כן, חבר הכנסת סגלוביץ'.
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
עוד פעם, יש לי שאלה שהוא לא ענה. מה נתוני הפשיעה, נתוני סגירת העסקים?
<< אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >>
אני לא הבאתי איתי נתונים, לא.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אין את הנתונים. חבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
תראו, אני רוצה לצוף רגע מעל הפרטים. הפרטים חשובים, לא רלוונטיים לדיון.
השאלה שאני שואל בקול רם, לא שאלה, אומר פה למשרדי הממשלה כול זמן, ואני ארשום רק רשימה חלקית שלא יושבים ביחד: שב"כ, משטרה, הטאבו, מינהל מקרקעי ישראל, המפקח על הביטוח, בנק ישראל, משרד התחבורה, מכוני הרישוי, משרד האוצר, איכות הסביבה, הרשות לאיסור הלבנת הון, מל"ל, משרד הפנים – זו רק רשימה חלקית. ומסתכלים על הבעיה בצורה הוליסטית כוללת, כול אחד יעשה את הכי טוב שהוא יודע, והכי טוב שהוא יודע במה שהוא יודע לא מספיק.
ולכן הנתונים קופצים. זה לא סתם. אתה עושה את כול מה שאתה יכול. אני אין לי טענות אליך. שנייה.
<< אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >>
טוב, אבל אני חייב להגיד שכן, רועי כחלון מנצל את ה- - -
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
שנייה, דיברת איתי על המזומן. תקשיבו, אם יש דבר שמתסכל אותי שיש הצעת חוק, כולל הצעת החלטה לממשלה, שהייתה צריכה להיכנס לחוק ההסדרים לפני שלוש שנים - וכבר עברה את האישור של כולם, של כול הגורמים המקצועיים במשרד האוצר, אחרי שטיפלנו בהתנגדויות של בנק ישראל - להגביל את אחזקת המזומן, לא הסיפור של הצ'יינג'ים. את סט המהלך החוקי של כמות מזומן, נכון שזה פורץ דרך והיה ויכוח האם זה יהיה עבירה פלילית או שזה משהו שאם אתה תופס אותו היום אתם מחזירים כסף לעבריינים.
יש פה משהו שאפשר לעשות מחר בבוקר. שם יש פה שורה, במשרד הפנים יש הצעות חוק. יש עבודה שלמה שנעשתה בכול משרדי הממשלה בהרבה מהתחומים, ש- -
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אבל הוא אומר זה בתוך חוק ההסדרים.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
שנוגע בפרוטקשן ופשוט זרקתם את זה הצידה.
עכשיו אני אין לי תלונות אליך, אין לי תלונות למשטרה. כול אחד עושה את שלו. המדינה לא עושה את שלה, אין שולחן אחד.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אבל הוא אומר שיש שולחן אחד. אתה אומר במקומו שאין?
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני אומר לך במקומו.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
תיכף, תן לו להשיב.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
שי, מאחר ואתה אולי דיון ראשון, אני ב-10,000 דיונים הייתי.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אבל הוא נמצא בדיונים - - -
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כול פעם מישהו אחר, תקשיב שנייה, כול פעם מישהו אחר מספר שקר אחר. מספיק עם זה. אין שולחן, הודו שאין שולחן, ראש הממשלה אמר שאין שולחן, מה אתה אומר לי שיש שולחן?
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
חבר הכנסת סגלוביץ', תודה רבה.
ואליד, תשלים את השאלה וניתן לו לענות, כי הוא צריך גם לעזוב.
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
אני רוצה תשובה בקצרה. האם אתם שוקלים לתת פיצוי לעסקים הנפגעים? והאם אנחנו יכולים לקבל נתונים על סגירת עסקים בשנתיים האחרונות?
<< אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >>
לגבי נתונים אנחנו נבדוק את זה. צריך לזכור, שבכלל בצפון, בגלל מלחמת "חרבות ברזל" וכולי, יש לנו לא מעט עסקים, שלא ברור אם נסגרו או לא. כי הרבה עסקים שקיבלו פיצוי לא בטוח שהם חזרו וכולי. צריך לראות אם אפשר לבודד את זה, ננסה לראות אם אנחנו יכולים למצוא אצלנו.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אתה רוצה לענות, אבל, על מה שאמר חבר הכנסת סגלוביץ'?
<< אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >>
אז אני רוצה להגיד עוד פעם, וחשוב לי להגיד ואני באמת מבקש לא להיכנס לפוליטיקה.
רועי כחלון, שהוא הפרוייקטור שמולו אנחנו עובדים, עושה את מירב המאמצים כן לרכז כוחות. אני עוד פעם אומר, יש לנו שיתוף פעולה. רק לפני שבועיים הייתה לי עוד, אנחנו כול פעם ברבעון יש ישיבה. חוץ מצוות על וכולי יש ישיבה.
<< דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
רגע, ויש ישיבה אצל המפכ"ל. ועוד פעם, רוב רובם של המפגשים אצל המפכ"ל עוסקים בנושא של המלחמה בפשיעה במגזר. אנחנו באמת עובדים ואני עוד פעם אומר, אני לא יודע כול כך מה היה לפניי, לא הייתי אז מנהל רשות המיסים הייתי סמנכ"ל, פחות התעסקתי בעניינים האלה. אני אומר עוד פעם, בשנה וחצי האחרונות יש שיתוף פעולה והעובדה, שפעם בחודש יש מבצע מרוכז - - -
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אין שולחן של כול האנשים שאמרתי קודם. אתה אומר לי שכן? זו לא שאלה פוליטית זו שאלה עובדתית. רועי כחלון היה פה ואמר שאין שולחן כזה.
<< אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >>
הוא עושה את מירב המאמצים. ואני אומר עוד פעם, רשות המיסים היום, ואני יכול לדבר בשם רשות המיסים, ממוקדת בעבודה ביחד עם משטרה בעניין הזה.
אני מסכים, עוד פעם, זה כרגע לא מספיק, צריך לתת עוד הרבה יותר. אני עוד פעם אומר, ככול שאני, בתקופה שאני אהיה מנהל רשות המיסים, נשים על זה את הדגש עד כמה שניתן.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
תודה רבה, שי.
אנחנו עכשיו נשמע את המשרד לשוויון חברתי, הרשות לפיתוח עבד אלחכים עזאם, בבקשה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אבל אין פה מישהו שיכול לענות על השאלות שביקשנו מהמשרד.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
הנה, אז לבקשתך.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, אבל הוא לא האיש.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אז את רוצה שנוותר על רשות הדיבור?
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, אני רק אומרת שחבל שאין פה מישהו שיכול לתת תשובות.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
בבקשה, רק בקצרה, למהר, לזרז בבקשה.
<< אורח >> עבד אלחכים עזאם: << אורח >>
אנחנו עובדים במסגרת החלטה 550 לקידום עסקים. הצלחנו שמה לקדם כול מיני דברים בתחום התעסוקה, בתחום ההייטק, בתחום אזורי תעשייה. אבל אין לי תשובה לגבי הפרוטקשן ואיך לטפל בזה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
החלטה 550 כמה קיצצו לכם השנה?
<< אורח >> עבד אלחכים עזאם: << אורח >>
נדמה לי 270 מיליון.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
תודה. הבנת?
<< אורח >> עבד אלחכים עזאם: << אורח >>
אבל זה מעודפים כאילו, מעודפים של - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
עודפים של מה? יש לך עודפים, אתה יכול הרי אם היו לך עוד 270 מיליון אני מניחה שהיו לך הרבה דברים לעשות איתם.
<< אורח >> עבד אלחכים עזאם: << אורח >>
לא, אלה סעיפים שלא נוצלו.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
הם לא נוצלו? שנה שלמה הם לא נוצלו? אלה סעיפים שהיו אמורים לתמוך בעמותות כמו ריאן, כמו איתך-מעכי, כמו עידוד תעסוקה במגזר, במיליון מקומות. זה קוצץ מהמגזר הערבי, נקודה. ועבר למקום אחר. וזה לא תקין.
ומי שיסבול מזה זה לא רק המגזר הערבי, זה גם אנחנו. מה לעשות? אנחנו חיים פה במדינה הזאת הגורלות משותפים. נרצה או לא.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
יסמין, אבל תני לו רגע, הוא רק התחיל לדבר. תני לו. בבקשה.
<< אורח >> עבד אלחכים עזאם: << אורח >>
אני אומר שהפשיעה כן מאוד משפיעה והיא מאוד מדאיגה לגבי העסקים במגזר הערבי ואנחנו רואים תופעה של הרבה עסקים, שנסגרים ועסקים שבורחים.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אוקיי. ובצד הפתרונות יש משהו שאתם יכולים לעשות או שזה?
<< דובר_המשך >> עבד אלחכים עזאם: << דובר_המשך >>
אנחנו כרשות לפיתוח כלכלי מה אנחנו יכולים לעשות?
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
לא, אתה אומר לא. אוקיי.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
למה לא?
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
לא, הוא אומר.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
למה אתה מקבל את זה אבל? למה אתה מקבל את את זה? הוא אומר "לא". למה?
אתה, התפקיד שלך אתה לא תוכל לעזור?
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כי זה לא תפקידו.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
למה זה לא תפקידו? הוא אחראי על פיתוח.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אני אסביר לך, כי הוא לא תופס נשק לא חוקי.
<< דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אבל מה זה קשור?
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
והוא לא מעמיד לדין עבריינים שמאיימים בפרוטקשן והוא לא - - -
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
מושיקו, אני מנסה להסביר לך שזה לא רק זה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אז מה היית מצפה ממנו לעשות?
<< אורח >> עבד אלחכים עזאם: << אורח >>
תציעי לי מה לעשות ואנחנו מוכנים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
מה? תפתח שולחן עגול.
<< אורח >> עבד אלחכים עזאם: << אורח >>
כן.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
בוא נחשוב. היבט כלכלי זה לא רק עסקים פרטיים. היבט כלכלי זה גם תעסוקה, עידוד ללימודי עברית, לחשוב איך אנחנו מוציאים נשים מהמגזר לעבוד.
<< אורח >> עבד אלחכים עזאם: << אורח >>
וכול זה עושים.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כן, אבל יסמין, זה מחר בבוקר לא פותר לנו את הבעיה.
<< אורח >> עבד אלחכים עזאם: << אורח >>
אבל זה עושים.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
בסדר, אוקיי.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אז זה לא פותר, וזה לא פותר, וזה לא פותר, אז אנחנו נשארים באותו shit, סליחה.
<< אורח >> עבד אלחכים עזאם: << אורח >>
רגע, את יודעת מה ההישגים של תכנית 550 עד היום?
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
מה?
<< אורח >> עבד אלחכים עזאם: << אורח >>
את בקיאה במה תכנית 550 השיגה עד היום?
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
באילו שנים?
<< אורח >> עבד אלחכים עזאם: << אורח >>
מה זה באילו שנים? אנחנו רק שלוש-ארבע שנים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
"רק". והיא לא השיגה כלום? היא השיגה.
<< אורח >> עבד אלחכים עזאם: << אורח >>
אני שואל אותך.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
בוודאי.
<< אורח >> עבד אלחכים עזאם: << אורח >>
אז את אומרת, מדברת על דברים שאנחנו בדיוק עשינו ועושים.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אוקיי.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
יפה, אז אני לא רוצה שיקצצו לכם כסף. אני חושבת, שהכסף הזה צריך להישאר אצלכם. זה הכול.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אוקיי. אנחנו עכשיו נשמע את בזום את ראיד דקה, שהוא מרכז את כול העניין הזה ברשויות הערביות. נכון, חבר הכנסת איימן עודה? מה התפקיד?
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כן, ראיד דקה, ראש עיריית באקה אל-גרבייה ונציג הוועד הארצי לראשי רשויות.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
בבקשה, אז בוא נראה אותו בבקשה, בוא נשמע אותו בזום.
<< אורח >> ראיד דקה: << אורח >>
בוקר טוב לכולם ומכובדיי, כולם. אני כול כך שמח על הנושא הזה. נושאים חשובים מאוד, ולדעתי אני אבהיר כמה נקודות.
קודם כול, עניין הפשיעה והאלימות זה עניין של דם ואנשים שסובלים ויש גם מחיר לפחד שהאוכלוסייה חיה אותה, זה גם צריך לכמת את זה, לדבר על זה. אבל אלו מונחים כלכליים כספיים, אתה תבין את גודל הקטסטרופה שאנחנו חיים אותה יום-יום.
אבל ניכנס לעניין הכלכלי ועניין העסקים, שהאנשים כמה הם סובלים. הרי המון עסקים שהם חיים בפחד כול הזמן, ואנשי הפשיעה וארגוני הפשיעה נכנסים לאותם עסקים, שהם דווקא משלמים מיסים, לאותם עסקים שהם תורמים את חלקם למדינה. והם הולכים למי שמצליח ופוגעים בו.
עכשיו אני שומע כאן מישהו שאומר, שרשות המיסים היא לא נכנסה, היא צריכה לטפל בארגוני פשיעה אבל היא צריכה להיכנס, אבל היא לא נכנסת. לא נכנסת בגלל ארגוני פשיעה. אז זה מין אבסורד, איך אפשר להגיד כזה? גורם ממשלתי משטרתי אומר: אנחנו צריכים להיכנס, לטפל בהם אבל אנחנו לא מצליחים להיכנס בגלל הפשיעה שלהם.
אני אומר יש לי כמה נושאים. קודם כול, העסקים שנסגרים, הסבל הקיים הוא מטורף. אבל יש כלי, שכול הזמן אנחנו מדברים עליו וחקיקה, שיכולה להפחית, להנמיך את האיום הזה – זה עניין ה-SIM שאנשים מתקשרים בטלפון. ואני בכול פורום אומר: למה, ריבונו של עולם במדינת ישראל אפשר להשיג SIM בלי ID, בלי כתובת?
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
זו חקיקה, לדוגמה, פרקטית שאפשר לקדם. אתה צודק.
<< אורח >> ראיד דקה: << אורח >>
בדיוק. לא מקודמת.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא-לא, הגשתי את החקיקה הזו אבל הממשלה מסרבת.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
לא-לא, אבל זה דווקא, איימן, אני חושב שזה יתקדם החקיקה הזאת. אגב, זה בכול אירופה ככה.
<< אורח >> ראיד דקה: << אורח >>
וגם בירדן, גם בסעודיה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
גם בגדה המערבית, אותו דבר. את השם, תעודת זהות לפני שקונים את ה-SIM.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כן.
<< אורח >> ראיד דקה: << אורח >>
אנחנו מאוימים דרך טלפונים שלא שייכים. עכשיו, בסופו של יום כן - - -
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
בסדר, אבל בזה גם המשטרה תומכת. כולם תומכים.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
איזה תומכים? כבר חמש שנים נאבקים למען ה- - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
תומכים ולא עושים כלום.
<< אורח >> ראיד דקה: << אורח >>
אני הייתי בדיונים עם הפרקליטות, אצל נשיא המדינה, אצל המשטרה, אצל משרד המשפטים. אנחנו מדברים הרבה-הרבה ולא עושים כלום. וארגוני הפשיעה חוגגים, אנחנו נרחצים יום על יום וסופרים גופות.
אז אני אומר ככה: יש חקיקה, זו רק דוגמה. אני כבעל עסק מאוים, כי האיום בעצמו זה מה שנקרא ראיה. עכשיו כשאני בוא נגיד נופל ומשלם את הכסף כי אין לי ברירה, אז זה נעשה בדרכים אחוריות. אבל שוב, זו ראיה, שכי מי שמאיים לא מסוגל להיחשף. ככה אנחנו חושפים אותו.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כן. אז יש לך עוד הצעות פרקטיות כאלה?
<< דובר_המשך >> ראיד דקה: << דובר_המשך >>
דבר שני, אני רוצה גם קו חם, קו חם שהוא כזה חסוי, שאנשים יגידו "אני מאוים על ידי כך וכך כבעל עסק". ויש צריך וגם על זה דיברו המון והוא לא קיים. קו חם מאובטח כזה.
<< אורח >> חיאם קעאדן: << אורח >>
אפליקציה.
<< דובר_המשך >> ראיד דקה: << דובר_המשך >>
קו שמי שמתקשר הוא יכול להרגיש בנוח ולהגיד מה שיש לו "אני מאוים על ידי פלוני אלמוני ואני כך וכך וכך". אז משם איך נעשה ונטפל כשהוא לא יהיה? אנחנו יודעים שאנשים באו והתלוננו ושילמו בחיים שלהם.
אותה אישה מטירה שיש לה היה לא יודע מה היה לה והתלוננה והיא בסופו של יום נרצחה. אבל רוצים קו כזה, שהאנשים יגיעו וידברו איתם.
וגם אני רוצה, כוועדת הכלכלה, אתם וכבנק ישראל ובשבוע שעבר היה כנס בבאקה והגיע נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, ודיברנו שצריך לכמת את זה. כמה עולה הפשיעה למדינת ישראל על מנת שנשקף את זה גם למקבלי החלטות, גם ככנסת וגם לקהילה.
אנחנו אומרים ויש כול מיני הערכות במכון אהרון ש-25 מיליארד שקלים בשנה. אבל צריך כן לעשות מחקר ולשקף את זה כי העלות של ה- - -
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
העלות היא גדולה מאוד.
ראיד, תודה, תודה רבה לך.
אנחנו עכשיו נשמע את עומר בבקשה, שהוא בעל עסק. בבקשה. אתה בעלים של?
<< אורח >> עומר סעסעאני: << אורח >>
בוקר טוב לכולם. אני בעלים של "מטיילי סעסעאני" משפרעם.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
מה זה, מה העסק הזה?
<< דובר_המשך >> עומר סעסעאני: << דובר_המשך >>
חברת הסעות, אוטובוסים.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> עומר סעסעאני: << דובר_המשך >>
קודם כול שמי עומר סעסעאני, עומר איברהים סעסעאני משפרעם. אני בן 26 דור שלישי בחברה. זכרונו לברכה סבא שלי, שקוראים לו עומר גם, עומר סעסעאני, שהקים את החברה מ-1980 ואז התחילה החברה. ועכשיו אבא שלי ודודים שלי מחזיקים את החברה.
אני ובני דודים שלי נסענו לאנגליה למדנו חמש שנים שם. זו ועדת הכלכלה. יש לנו הרבה חברים מסעודיה, מאמירויות, מכול העולם, שרוצים לעשות כאילו עסק איתנו פה. אבל אני לא יכול להתמודד עם זה. כי יש פרוטקשן, יש הרבה אלימות, אי-אפשר.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
לא, אבל מה זה "יש"? עזוב רגע את התופעה הרחבה. אתה חווית באופן אישי?
<< דובר_המשך >> עומר סעסעאני: << דובר_המשך >>
מה זאת אומרת? שרפו לנו 14 אוטובוסים.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אוקיי. אז בוא נתמקד בזה. שרפו לכם ואיימו. מה? סוחטים אתכם?
<< דובר_המשך >> עומר סעסעאני: << דובר_המשך >>
כן, איימו עלינו, שרפו לנו 14 אוטובוסים. ירו על מיניבוס, שהיו בו ילדים של חינוך מיוחד. ואתה תגיד לי, תסביר לי מה אנחנו - - -
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
האוטובוסים שלכם זה המקרה זה בצפון?
<< דובר_המשך >> עומר סעסעאני: << דובר_המשך >>
כן.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
בשפרעם.
<< אורח >> עומר סעסעאני: << אורח >>
כן. ירו על המשרד קודם כול, זרקו רימונים על הבתים שלנו, ירו על הבתים, שמו מטענים.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אגב, אתה מבוטח?
<< דובר_המשך >> עומר סעסעאני: << דובר_המשך >>
אנחנו, מה זאת אומרת מבוטח?
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כול האוטובוסים, הרכוש היה מבוטח?
<< אורח >> עומר סעסעאני: << אורח >>
כן, בטח.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
לא, כי אני יודע שאם אתה לדוגמה מתלונן במשטרה, חברת הביטוח בהרבה מהמקרים היא - - -
<< דובר_המשך >> עומר סעסעאני: << דובר_המשך >>
כן, אבל חברת הביטוח עכשיו לא רוצה לשלם לנו עבור האוטובוסים שנשרפו.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זה מה שהוא אמר. על זה לא מפצים.
<< אורח >> עומר סעסעאני: << אורח >>
ויש לנו תקלה עם חברת הביטוח. אנחנו מ-1980 החברה לא היה - - -
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אז לא קיבלת מהביטוח מענה לדבר הזה?
<< דובר_המשך >> עומר סעסעאני: << דובר_המשך >>
לא, קיבלנו דחייה על תשלום על האוטובוסים שנשרפו. זה מה שקיבלנו.
אבל אנחנו לא סגרנו את העסק. אבל מה? המועצות שאנחנו עובדים מולן, עמק יזרעאל וזבולון, בגלל הסיפור שקרה לנו אמרו לנו: "עכשיו אין עבודה", אבל אנחנו עכשיו חזרנו לעבודה הכול בסדר.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
טוב, זה בחקירה, אני מניח, הדבר הזה?
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
חקירה, לך תדע.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אנחנו נשמע עכשיו את חברת הכנסת ח'טיב, בבקשה.
<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
שלום לכולם, אני רוצה להיות ממוקדת רק בשני משפטים.
קודם כול אני מבקשת שיהיה דיון המשך בדבר הזה ובאמת שייצאו מכאן דברים פרקטיים.
אני חושבת שיש לנו בחקיקה, שיהיה משהו על המנוע של הרכבים ושל האופנועים, שאפשר לקרוא אותו אפילו מרחוק ואי-אפשר לשנות אותו. כי אנחנו יודעים, כול העניין של ה- - -
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
חוץ מהלוחית כאילו? משהו אחר?
<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
חוץ מהלוחית, כי הלוחית אפשר להוריד, אפשר לשנות גם. אז לעשות משהו דרך משרד התחבורה שהוא אלקטרוני כזה, דיגיטלי, לשים על המנוע של הרכב או של האופנוע, שאפשר לקרוא אותו ואי-אפשר להסיר אותו.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
יש סימון, אבל לא - - -
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
לא, יש סימון על המנוע אני חושב.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
- - - תופעת הגניבות לפני שנים עשו, יש סימון.
<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
יש סימון אבל לא עושים את זה. צריך לעשות עוד מהלך בשביל שזה שיהיה אפשר לקרוא כאילו במקרה של פשיעה והם הולכים או לא יודעת מה, בורחים, אז אפשר כאילו לקרוא את הסימן הזה מרחוק.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אוקיי.
משטרת ישראל בבקשה. מה שמך? תפקידך?
<< אורח >> אתי סיסו: << אורח >>
שמי אתי סיסו, אני ממחקר במשטרת ישראל.
קודם כול, אנחנו מבינים את סבלם וכאבם של החברה הערבית, אך יחד עם זאת, עם כניסתו של המפכ"ל, דני, אנחנו עושים עבודות רבות. ביניהן פקודת "חומה ואיש", ששם יש ריכוז מאמץ כנגד ארגוני הפשע. המשטרה מחזקת עוד כוחות כדי לפעול כנגד אותם ארגוני פשיעה. מבצע אכיפה בערים, שהנציג של המכס דיבר עליו, זה, בעצם, בדיוק כמו שסגלוביץ' דיבר, איחוד של כלל הרגולטורים סביב שולחן עגול לאותם יישובים, שהם מוכים בתופעה הזו של הפשיעה והפרוטקשן.
תיקון החקיקה שנעשה בפרוטקשן – המשטרה הובילה 17 פרשיות, שנשאו פרי, כתבי אישום, מעצרים.
אך יחד עם זאת, חשוב מאוד לבוא ולומר לאנשי עסקים: לבוא ולהתלונן.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כן, אבל אם הביטוח לא מכסה אותם אחרי שהם מתלוננים. אני קיימתי דיון בנושא הפרוטקשן ספציפי בוועדה לביטחון לאומי, והם אומרים "מה, אם אני מתלונן מיד הביטוח, בעצם, לא מכסה אותי".
כן, אתה רוצה להשלים בזה? אבל נקודתית.
<< אורח >> עומר סעסעאני: << אורח >>
אנחנו, שרפו לנו אוטובוסים בלילה, בסדר? כול יום או כול שני ימים, בוא נגיד. היו שורפים אוטובוס, שני אוטובוסים, שלושה אוטובוסים. אז הגענו למצב, במקרה השמיני, שירו על מיניבוס שהיה בו ילדים של חינוך מיוחד.
אני אומר שהמשטרה עובדת. בסדר, אבל לא עובדת כמו שצריך. כשירו על האוטובוס המיניבוס שהיו בו ילדים של חינוך מיוחד - המצב השתנה. אני אומר לך, אם הם לא היו יורים על מיניבוס שהיה בו ילדים של חינוך מיוחד, אני חושב שאין לנו אוטובוסים בחברה עכשיו. שרפו לנו, זאת אומרת, זה לא יודע, אתם מדברים על טכנולוגיה. זה ישראל, זו אם הטכנולוגיה. הוא מדבר על SIM-ים, תעודות זהות. מה? ישראל זו אם הטכנולוגיה בעולם. לא צריך לעשות כלום. הם יודעים את הכול.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
לא, אבל דווקא פה משטרת ישראל יש לה טענה, שלא נותנים לה את הכלים, כמו שהיו לה בעבר, לדוגמה, רוגלות והזה, בשביל להילחם כמו שצריך. כן.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
סליחה, רק הערה בבקשה. שתי הערות, בבקשה, למשטרה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כן.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אחת, משנת 1948 עד עכשיו כול ערבי שרצח יהודי נתפס ב-100%. לא חיפשו תירוצים – דיברו לא דיברו, שיתפו פעולה, לא חיפשו.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כמה כאלה מקרים יש?
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כולם יודעים.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
לא, יכול להיות שזה פחות מקרים, ואז - - -
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כן-כן, אבל הגיעו, אבל התוצאה 100% פיענוח.
אני רוצה להגיד לך, שאם בעל עסק מאמין, שכתוצאה מתלונה המשטרה לא תגיע לפושע, אבל בפועל הפושעים יידעו שהוא התלונן וזה יעלה למשפחה ביוקר, אז למה שהוא יתלונן? זה המצב של האוכלוסייה הערבית.
<< אורח >> אתי סיסו: << אורח >>
אני מבינה אותך, אבל יחד עם זאת תסכים איתי, שאם אתה לא מגיע להתלונן מבחינתי יותר קשה לי לחשוף את זה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
ברור.
<< אורח >> אתי סיסו: << אורח >>
זה בדיוק מה שבאתם ואמרתם על התפקיד ש- - -
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא, צריך למצוא נוסחה. וחיאם דיבר על אפליקציה, שאפשר לשמוע ממנו מה הוא מציע.
<< אורח >> חיאם קעאדן: << אורח >>
כן, קיים היום מנגנון - - -
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
סליחה, בואו נשמע מחיאם מה הוא אומר.
<< דובר_המשך >> אתי סיסו: << דובר_המשך >>
אני רוצה רק לומר דבר אחד. משטרת ישראל, חבר הכנסת פוגל מנסה לקדם חקיקה בנושא, שארגוני הפשע ייחשבו כארגוני טרור, לצורך העניין, כדי שמשטרת ישראל תוכל לקבל את הכלים הטכנולוגיים עליהם דיברתם כרגע. ואנחנו באמת נוכל - - -
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
רק בשביל להבין - -
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
רגע, חבר הכנסת איימן עודה, אבל אנחנו - - -
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אבל רק בשביל להבין. למה כשהמשטרה ניצחה את ארגוני הפשע המאורגן בשנת 2003 עד 2005 לא ביקשה דברים מעבר? למה היא הצליחה כמשטרה?
<< דובר_המשך >> אתי סיסו: << דובר_המשך >>
כי היו לנו את הכלים.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אז שיהיה לכם את הכלים.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אבל אין להם, אין להם מבחינה חקיקתית. אין להם כרגע רשות להשתמש ב- - -
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אבל למה היה להם? ולמה הצליחו? למה שם הצליחו ופה הם לא מצליחים?
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אבל אני אומר, מאז ועדת הרוגלות, בעצם, מאז הסיפור הזה, למעשה, נלקחו למשטרה כלים אפקטיביים בשביל להילחם בפשע. הם היום לא יכולים להפעיל את הכלים האלה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אז שיחזירו להם. למה למה צריך מעבר?
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אז זה מה שפוגל - - -
<< אורח >> אתי סיסו: << אורח >>
אנחנו מבקשים שיהיה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אוקיי. בבקשה למאר אבו ריא, בבקשה. את נציגת מועצת תלמידים?
<< אורח >> למאר אבו ריא: << אורח >>
נכון. צוהריים טובים. אני למאר אבו ריא, אני נציגה ארצית לתלמידים בחברה הערבית במועצת התלמידים והנוער הארצית.
יש לי הערה לפני שאתחיל: אנחנו לא מגזר ערבי, אנחנו חברה ערבית, ויש הבדל ביניהם.
אני רוצה להתחיל מהעיר שלי, סח'נין, שהשביתה שהייתה שם לא הייתה החלטה פתאומית, אלא זעקה אמיתית מעיר, שהתחילה לראות עסקים נסגרים אחד אחרי השני בגלל אלימות, פשיעה וסחיטה.
אולי הדיון כאן הוא על כלכלה, מספרים, אבל עבורנו כתלמידים הסיפור נראה אחרת. כשהעסק נסגר יש תלמיד, שאבא או אימא שלו איבדו את מקום העבודה שלהם. יש משפחה שנכנסת למצוקה כלכלית.
היום יש תלמידים שחיים תחת לחץ נפשי או פחד יום-יומי. לא בגלל מבחן או ציון, אלא בגלל מצב כלכלי קשה, או בגלל הורים מאוימים או ללא עבודה. הזעקה, שיצאה מסח'נין, היא לא זעקה של עיר אחת, אלא הקול של החברה הערבית כולה. אותה מציאות קיימת בערים ורשויות ערביות רבות.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
למאר, אני קוטע אותך כי אנחנו, לא, אנחנו ניתן לך בדיון המשך אולי באמת להמשיך. אבל אני רוצה, רגע למאר.
<< אורח >> למאר אבו ריא: << אורח >>
אני משפט ואסיים.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אבל אני לא רוצה שתסיימי, אני רוצה שתלכי לפרקטיקה. האם לדעתך, ואנחנו שמחים לשמוע אותך.
<< דובר_המשך >> למאר אבו ריא: << דובר_המשך >>
לא, אבל אני באתי מהצפון, אני מארבע בבוקר אני התעוררתי בשביל לבוא לפה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
קודם כול אני מכבד את זה מאוד ואני רוצה ש - - -
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תן לה משפט מסכם.
<< דובר_המשך >> למאר אבו ריא: << דובר_המשך >>
כן, אני משפט ואסיים. למה אתה לא נותן לי?
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
משפט מסכם.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
חבל, את תסיימי וזה לא יקרה מזה כלום. בבקשה, תסיימי, כן.
<< אורח >> למאר אבו ריא: << אורח >>
אוקיי. אז הביטחון האמיתי של תלמידים לא מתחיל רק בנוכחות של המשטרה, אלא בכך שלאבא לאמא יש עבודה יציבה. אז בכך שהעסק בעיר או ברשות נשאר בטוח ולא נסגר מפחד, או בכך שלצעירים תהיה את האומץ ואת הביטחון לפחות לפתוח עסקים בעירם או ברשותם בלי פחד מאלימות או סחיטה.
כשהכלכלה חזקה, המשפחות יציבות והתלמידים יכולים לחיות וללמוד בביטחון. אז הביטחון של התלמידים מתחיל בביטחון של הבתים שלהם.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אבל זה בטוח. השאלה בפרקטיקה מה אפשר לעשות?
כן, אלישע, בבקשה, איגוד לשכות המסחר. אתם מייצגים גם עסקים בחברה הערבית, אז בבקשה. קצר.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
כן, תודה, אדוני היושב-ראש. אני באתי לדבר על הפשיעה ועל הפרוטקשן בחברה הערבית מהזווית של המגזר העסקי. יותר בהיבט של פתרונות והצעות לפעולה – מה המנועים הכלכליים גם של הפשיעה ושל הפרוטקשן אבל גם המנועים החיוביים, שצריך לעודד אותם, כדי להוציא את העסקים במגזר הערבי מהמקום הזה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
מצוין, זה מה שאנחנו מחפשים. כן.
<< דובר_המשך >> אלישע יפרח: << דובר_המשך >>
בדיוק. אז יש כמה חסמים שקיימים היום שמחוללי פשיעה ומאפשרים הזרמת כסף, גם שחור אבל גם כסף, לכאורה, לבן, שמממן את הפשיעה. דבר ראשון, כמו שדיברו פה רשות המיסים, זה נושא הצ'יינג'ים. אין עליהם היום את רגולציה של חוק המזומן, צריך להחיל עליהם את הרגולציה הזאת. הוא טוען שיש לזה פתרון חלקי בחוק ההסדרים, זה חשוב לתת לזה פתרון מלא. זה הדבר הראשון.
דבר שני, זירות מסחר דיגיטליות. אנחנו מזהים תופעה של גורמים עברייניים, שמפעילים זירות מסחר.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
מה זה? על מה אתה מדבר?
<< דובר_המשך >> אלישע יפרח: << דובר_המשך >>
השקעות בזירות מסחר דיגיטליות בשוק ההון, כמו ForEx וכאלה. לא ForEx עצמה, אלא כול- - -
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
לא הבנתי, ForEx בישראל או ForEx החוצה לחו"ל?
<< דובר_המשך >> אלישע יפרח: << דובר_המשך >>
משקיעים במניות בחו"ל, אבל זירת המסחר היא כאן. אתה, בעצם, פונה כחברת מסחר ללקוח, לאיש עסקים וכולי "בוא תשקיע". אנחנו מזהים שיש כאלה, סתם אמרתי שם קוד את השם של החברה, שמשתמשים בזה כמנוע להזרמת כספים לפשיעה. צריך למצוא פתרון והחלת רגולציה גם בעולם הזה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
דמה. לא אמיתי.
<< דובר_המשך >> אלישע יפרח: << דובר_המשך >>
דמה, כן-כן, כמובן.
אני עובר רגע לפתרונות חיוביים ולא מניעתיים. יש שלושה אתגרים מרכזיים של עסקים היום בחברה הערבית שצריך לתת להם פתרון.
דבר ראשון, אשראי. עסק ערבי בממוצע מקבל אשראי מהבנק בגובה 60,000 שקלים, לישראלי זה 160,000 שקלים. והריבית - -
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
היא יותר גבוהה בגלל מקדם סיכון, אני מניח.
<< דובר_המשך >> אלישע יפרח: << דובר_המשך >>
- - יותר גבוהה, בגלל מקדם סיכון שיש לעסק הערבי. היא גבוהה בממוצע בבין אחוז לאחוז וחצי מעסק ישראלי, למרות שנתוני הפירעון של העסקים הערביים הוא יחסית גבוה. צריך לתת לזה התייחסות.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
מה זה יחסית גבוה ביחס ל- - -?
<< דובר_המשך >> אלישע יפרח: << דובר_המשך >>
אין לי מספר, אבל באופן מוחלט מסך העסקים שמקבלים אשראי מהבנקים, אחוזי הפירעון מאוד-מאוד גבוהים.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
נשמע לי מאוד מוזר, כי הבנק בסוף הוא לא יוצר אפליה בין העסק הערבי ליהודי. הוא בסך הכול מתכלל סיכון.
<< דובר_המשך >> אלישע יפרח: << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אז נשמע לי לא הגיוני.
<< דובר_המשך >> אלישע יפרח: << דובר_המשך >>
אבל יש לנו מקדם סיכון נוסף מעבר ל להחזר ליכולת ההחזר. זה דבר ראשון.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אוקיי. לא, את הבנק מעניין רק ההחזר. לא מעניין אותו שום דבר אחר. איזה תכלול סיכון הוא יכול לנהל? מעניין אותו כמה מחזירים כסף. זהו. טוב, אוקיי.
<< דובר_המשך >> אלישע יפרח: << דובר_המשך >>
זה דבר חיובי ראשון.
דבר שני, הקרן להלוואות בערבות מדינה. יש שם אחוז השתתפות נמוך של עסקים מהמגזר מהחברה הערבית. יש סיבות כאלה ואחרות. אני רוצה לתת רק אחת: יש תיעדוף לעסקים של משרת במילואים. אנחנו, כמובן, בעד. אבל זה מוציא מהמשוואה המון עסקים ערביים. צריך לחשוב איך נותנים לזה מענה ביחד עם בנק ישראל רשות המיסים.
דבר אחרון, מכרזים של המדינה. היום עסק מהמגזר הערבי, מהחברה הערבית, שמגיש הצעה למכרז, מגיש את המחיר שהוא כולל בתוכו כבר את הפרוטקשן, שהוא יצטרך לשלם ונותן הצעת מחיר גבוהה בממוצע ב-5% מהעלות האמיתית שלו. זה עולה לכולנו בכיס, זה יוצא מכספי המיסים, כי בהנחה והוא זוכה - המדינה משלמת 5% יותר, בממוצע, לאותו עסק כי הוא מגלם בפנים כבר את הפרוטקשן, שתבינו את המצב.
זה אירוע ענק, חייבים לתת לו פתרונות.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אלישע, תודה רבה. אנחנו פשוט חייבים לסיים את הדיון הזה. אני רוצה לסכם אותו.
קודם כול, אנחנו מבקשים ממשרד הכלכלה והתעשייה לרכז את הנתונים, מספר העסקים שנסגרו בעקבות הפשיעה והפרוטקשן במגזר הערבי. לדווח על כך, להביא לנו את הנתונים תוך חודש. אני חושב שזה זמן סביר.
אנחנו מבקשים מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לגבש תכנית לתמיכה וקידום עסקים בחברה הערבית. גם את זה, בבקשה, להביא לוועדה, לכם ניתן חודשיים. זה גם זמן סביר להביא את הדבר הזה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא, לפני החודשיים. בגלל הפגרה. אז שיהיה באמצע מרץ.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
חודש וחצי, בסדר.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
אבל אם אנחנו רוצים, איימן, שזה יהיה רציני ולא איזה, אתה יודע, סתם מס כאילו להביא לנו איזה נייר.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
לא, כי תהיה פגרה בגלל בחירות, אני יודע מה יקרה. בסדר.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כן, אבל הם עובדים גם בזמן בחירות. חודש וחצי, בסדר.
הוועדה מבקשת מהמטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה לגבש תכנית לטיפול בצעירים חסרי מעש בחברה הערבית. זו תופעה, שכמובן, כמו שסקרנו פה, אנשים נהיים חיילים, ילדים נהיים חיילים בלי מעש, בלי עבודה - נהיים חיילים בארגוני פשיעה בעצם.
רשות התעסוקה במשרד הכלכלה – הוועדה מבקשת שתכין תכנית, כאמור תכלול התייחסות לשילוב צעירים חסרי מעש בתעסוקה, לרבות דרך של הכשרות מקצועיות ייעודיות. מנטורינג וכיוצא באלו, כמו שדיבר חבר הכנסת אחמד טיבי.
הוועדה תומכת בקידום הצעת חוק, המטפלת בהתנהלות חברות הביטוח כלפי חברות ועסקים הסופגים סחיטה של דמי חסות. אני אגיד שלי יש חקיקה בנושא הזה. אני חושב, שמי שנסחט וכאזרח מגיש תלונה למשטרה – אין מה לעשות, המדינה חייבת להיכנס לאירוע, והמדינה היא זאת שתמשיך את אותה פרמיה ואת אותו ביטוח על ידי חברת "ענבל".
אם אתם שואלים אותי, בתופעת הפרוטקשן היא כבר, סליחה שאני אומר, היא תופעה שגדולה על משטרת ישראל כבר. ואני חושב, שבסוף, אנשי מס רכוש יצטרכו להיכנס לסיפור הזה בדיוק כמו טרור. כמו אירוע טרור שקורה, שורפים אוטובוסים, המדינה תצטרך ל- - -. וכשהמדינה תוציא את הכסף הזה כול חודש - לא תהיה לה ברירה אלא לטפל בדבר הזה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
חשוב. זה חשוב.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
ולדעתי הבעיה הזאת היא כבר בעיה, שבאמת, היא לא רק של משטרת ישראל. כמובן, שהם עושים את המאמצים, אבל חייבים פה באמת לתכלל.
בנושא הזה של ה-SIM, אני אומר לך, אני אהיה שותף שלך בהצעת החוק הזאת. אני חושב שזו הצעה חשובה, אני מכיר את הנושא הזה. הוא בכול אירופה, בארצות הברית, בכול מדינה שבה יש SIM – ה-SIM הוא עם תעודת זהות על בן-אדם.
אני לא יודע, אני אשאל את הייעוץ המשפטי אם אני יכול לחבור אליך בנושא.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
בשמחה.
<< יור >> היו"ר משה פסל: << יור >>
כי אני חברת תקשורת, אז אני לא יודע אם אני יכול. יכול להיות שאני מנוע, אבל אני בוודאי אני חושב שזו חקיקה חיובית.
זהו. אני בבקשה חייב לסיים, סליחה. אנחנו נועלים את הדיון בסיכום הזה. תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:02. << סיום >>