פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 292 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ו (16 בפברואר 2026), שעה 12:35 סדר היום: << נושא >> הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי, דוח מיוחד 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר חברי הכנסת: דבי ביטון מוזמנים: גלבוע זינגר – מנהל צוות תכנון ופיתוח מרחבי, משרד ראש הממשלה מירב שמואלי אלנקוה – עו"ד, סגנית מנהל אגף בחטיבה לביקורת השלטון המקומי, משרד מבקר המדינה יעקב חיינה – מנהל אגף, משרד מבקר המדינה נעמה קמינסקי – מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה יניב פרץ – רו"ח, מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה ניר שמואלי – מנהל אגף בכיר חינוך תקומה, מחוז דרום, משרד החינוך אביה ברנפלד אהרון – מנהלת השכלה ותעסוקה - יתד, מחוז דרום, משרד הרווחה והביטחון החברתי אמיתי שוחט – רמ"ט מינהל פיתוח כלכלי, משרד הפנים יעל ברלין – מנהלת תחום פרויקטים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי תמר בר און – ראש אגף בכיר שיקום סביבתי חבל תקומה, המשרד להגנת הסביבה שרונה אזולאי – מנהלת אגף בדואים, רשות מקרקעי ישראל אילן דגני – מבקר הרשות, רשות מקרקעי ישראל לימור כפיר – אגף ביקורת פנים, רשות מקרקעי ישראל אביעד פרידמן – ראש, מנהלת תקומה אביאל פנסאפורקאר – סגן ראש, מנהלת תקומה אורי יחזקאלי – רמ"ט, מנהלת תקומה מרגלית רוטשטיין – מובילת תחום החינוך, מנהלת תקומה אלה דרי – יועצת ראש המנהלה, מנהלת תקומה אפרת טנא בייצ'ר – דוברת, מנהלת תקומה לי-אור פנחס – מנהל תחום מדיניות וקשרי ממשל, תנועת אור להתיישבות בנגב ובגליל הושעיה הררי – מנכ"ל, החטיבה להתיישבות, ההסתדרות הציונית העולמית יהודה אבני – מנהל מרחב דרום, החטיבה להתיישבות, ההסתדרות הציונית העולמית נועה דוד – מנהלת קשרי ממשל, עתיד לעוטף משתתפים באמצעים מקוונים: שירה גפן – מנהלת אגף לתכנון אזורי מרחבי וכוללני, מינהל התכנון יעקב קרייזלר – ראש צוות אזורי לשכת תכנון מחוז דרום, מינהל התכנון מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי, דוח מיוחד 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם. אני פותח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא הדוח המיוחד ל-2026 בנושא הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי. תודה למתכנסים. בראשית הדברים אני רוצה לציין, שמנהלת תקומה היא אירוע יוצא דופן בהיסטוריה של הממשל הישראלי. החלטה חשובה של מי, שמבחינתי שותף מרכזי בכישלון הנורא, ראש הממשלה, אבל קיבל החלטה חשובה וטובה בימים הראשונים ממש, השבוע הראשון, לקחת או לבקש ממשה אדרי, שעושה איזה דבר או שניים בשוטף ולפנות מזמנו לאירוע הזה. בשבת העוקבת, ה-14 באוקטובר הייתי אצלו. מנהלת תקומה, היה לה מנהל ראשון חשוב, מרכזי, עם יכולות מוכחות. החלטות ממשלה מהירות מאוד, תקצוב משמעותי וחקיקה. חקיקה, שגם אם התמהמהה, הגיעה. מדובר בעבודה ריכוזית יוצא דופן, מקצועית עם יכולות חשובות בתיאום, לטעמי, יוצא דופן של שגרירויות חוצות מגזרים. גם ברשויות, במועצות, וגם ביישובים. פעולה מאוד ייחודית, יוצאת דופן שמתאימה למציאות הזו, ומעקב צמוד של הבית הזה, כמו של משרדי הממשלה והמשרד המוביל. אני מוצא לעצמי חובה גם לכם, וגם כמובן לחברים מתקומה, לומר שאני לא הנחתי את דעתי מהחשש של ההתפרסות של מטה מנהלת תקומה לכיוון צפון. אנחנו לא דנים כרגע בצפון. הוא אירוע גדול, משמעותי, מתנהל אחרת לגמרי. אני חושש להצלחה. אני מקווה שעברנו את נקודת האל-חזור בשיקום ובתהליכי הפיתוח והצמיחה שקורים. אני אספר לכם סיפור קטן מישיבה אתמול, מהאספה של האגודה הקהילתית של כול תושבי היישוב במפלסים, הקיבוץ שלי. אתמול הלכתי והשתתפתי, ובאתי להוקיר את מנהל בית-הספר האגדי רוטשטיין אהר'לה, שהוא לקח על עצמו להיות יושב-ראש האגודה. ותראו דבר מדהים: שישה, נדמה לי, מתוך שמונת החברים הם חברי כיתת הכוננות. זו לא השתלטות צבאית עוינת אלא הם פשוט אנשים שטבועים. ואחת הבעיות, גירעון קטן שצריך להתמודד איתו. אומרים החברים: "אנחנו בונים על צמצום הגירעון", שימו לב, "כתוצאה מהקליטה ומהצמיחה הדמוגרפית של הקיץ הקרוב". מדהים, מרגש. כמובן, זה נעשה בוויכוחים ועימותים ולמה ככה, אבל התהליך מצליח. זה אירוע מוצלח, אני מרשה לעצמי להגיד, מאין כמוהו לנוכח נקודת הפתיחה. אני מראש רוצה להודות לכול העושים במלאכה, גם בבית הזה, כמובן, היה חלק משמעותי. ועוד דבר אחרון לפני שאתה מציג, רו"ח יניב פרץ, את הדוח. אני שמעתי כבר מראש, באופן מאוד נחוש אמירות של הגופים המבוקרים, על כך שההערות שלהם לא הוטמעו בדוח. אז חלק מהשיח אני רוצה שהוועדה תהיה זירה לנושא הזה. לא צריך להשאיר הכול להיסטוריה, אפשר גם לעשות להערכתי תיקונים, אם הם מקובלים. כנראה שהם לא היו מקובלים, ועל כך תוכל לחדד. תודה רבה. תודה על הדוח שמאפשר לנו הצצה פנימה. אגב, סליחה, עוד נושאים שהם לאו דווקא הנושאים המהותיים וזה טוב. אני חושב שדוח מדי פעם צריך לתת גיחות לנושאי צד, שנותנים לנו ראייה יותר סטריאוסקופית יותר מגוונת. אבל אלו רק דוגמאות כי יש ודאי עוד הרבה נושאים שנעקוב אחריהם בהמשך. תודה. בהצלחה. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> (מצגת שקפים) צהריים טובים. תודה רבה על זכות הדיבור, אדוני היושב ראש. אני יניב פרץ ממשרד מבקר המדינה. אני ביחד עם נעמה ומירב עשינו את מטלת הביקורת, שעוסקת בהליכי השיקום והפיתוח. התחלנו לעשות את המטלה בינואר 2024, ישר אחרי אירועי טבח ה-7 באוקטובר 2023. סיימנו את עבודת השדה באוגוסט 2025. באמצע עצרנו, פרסמנו דוח ביניים בתחילת 2025, כי היו כול מיני ממצאים, שחשבנו שצריך לתת להם את הביטוי בצורה מיידית. למשל, ההתמהמהות של החוק, או שהייתה תקופה מסוימת, שמנהלת תקומה התנהלה ללא יושב ראש. הייתה תקופת ביניים שאדרי עזב, ולא היה יושב ראש. פרסמנו את דוח הביניים ולאחר מכן המשכנו את עבודת השדה, ולאחרונה פרסמנו את הדוח הסופי, שפורסם לפני שבוע. הגופים שבוקרו: משרד ראש הממשלה, משרד האוצר שכיום מנהלת תקומה נמצאת תחתיו, משרד החינוך ועוד מספר משרדי ממשלה ומספר רשויות מקומיות. הדוח עצמו עוסק בשלושה אבני יסוד: א'. תוכנית החומש לשיקום חבל תקומה לשנים 2024-2028. היו שם אספקטים שבדקנו בנושאים של חינוך, סביבה, קהילה. אבן שניה זו הרשויות הסמוכות. חבל תקומה הוא ברשויות 0 עד 7 קילומטרים. רצינו לראות האם יש השפעה על הרשויות הסמוכות: אופקים, נתיבות, מרחבים, ואפילו עד באר שבע הגענו, וגם יש מספר יישובים בתוך המועצות האזוריות שלא נכנסו לחבל תקומה. אז גם יש עליהם השפעה. והאבן השלישית היא מעקב על מספר ליקויים שעלו בדוח הביניים, בעיקר על מגורי הביניים של היישובים שנמצאים היום בחצרים, רביבים ורוחמה, שזה תושבי כפר עזה, בארי וחולית. מספר מספרים. קודם כול התקציב לשיקום חבל תקומה הוא 17.5 מיליארד שקלים. הוא היה במקור אמור להיות 19, ירדו מיליארד וחצי שקלים. עבור הרשויות הסמוכות גובשה תוכנית לפני חצי שנה של 3.2 מיליארד שקלים. תחום החינוך הוא תחום יחסית משמעותי בתוכנית, הוקצה בו 1.925 מיליארד שקלים, שזה גידול של 225 מיליון שקלים מהתכנון המקורי, צריך לציין. ניגע קצת על הגידול והקיטון בהמשך. עוד כמה מספרים, אני לא אגע בכולם, אבל התוכנית לתימרוץ מורים, במקור תוקצבה ב-200 מיליון שקלים. בפועל בשנה הראשונה רק 16.8 מיליון שקלים נוצלו, שזה פחות מ-10%. לא בגלל שלא רצו לנצל. הייתה בעיה בתכנון, וחוסר המורים היה פחות ממה שחשבו שיש, והערנו על זה. ו-190 מיליון שקלים לחיזוק הרשויות עצמן, היה עיכוב ביישום של התוכנית, זה היה לפתחו של משרד הפנים, הוא קצת נתקע עם זה, וזה עבר אחרי זה לחבל תקומה. הדברים האלה כן קורים וכן תוקנו. אני יודע שתוכנית התמרוץ יומיים לפני פרסום הדוח פורסמה תוכנית אימוץ חדשה, אז היה חשוב לי קצת להתעכב על המספרים האלה. ועכשיו ניגע קצת בליקויים. ואני אתחיל מהליקוי אולי הכי כואב ואולי הכי משמעותי. זה הנושא של תושבים שלא רוצים לחזור לחבל בעקבות אירועי הטבח. אנחנו יודעים שמ-2023 יש תושבים שקיבלו את ההחלטה - לפעמים יום אחרי, לפעמים חודש אחרי, לפעמים שנה אחרי – שהם לא רוצים להתגורר בעוטף, ועד היום לא נמצא להם מתווה. כרגע זה נמצא במשרד ראש הממשלה. הנושא הזה אמור להיות מטופל שם. הם בתגובה שלהם לדוח, שאגב משוקפת בדוח, ציינו שהם בוחנים את הנושא, אבל אנחנו כבר שנתיים וחצי מהטבח הזה וטרם נמצא פתרון לתושבים האלה, שלא רוצים לחזור. ואנחנו כתבנו בדוח, שאנחנו מבקשים שזה יטופל ללא שיהוי וללא דיחוי ובצורה מהירה. זה אולי הליקוי הכי משמעותי בדוח. יש לנו גם ליקויים בנושא תחום החינוך. תחום החינוך תוקצב בסכום מאוד גבוה, וההחלטה הייתה לתקצב את זה פר תלמיד. זאת אומרת, עבור כול תלמיד יוקצה סכום מסוים. מחציתו יילך לרשות המקומית, שבו מתגורר התלמיד והמחצית השנייה תלך למוסד החינוכי. יש מוסדות חינוכיים, שכמעט כול התלמידים שלהם שייכים לחבל תקומה, כמו בתי-ספר יסודיים, גנים של קיבוצים מסוימים או יישובים מסוימים. ויש בתי ספר אזוריים, בעיקר במוסדות חינוכיים על יסודיים, תיכונים מסוימים, שבהם מספר התלמידים השייכים לחבל תקומה הוא יכול להיות 90% אבל הוא יכול להיות גם 10% ו-20%. ואז יכול להיווצר מצב שאותם תלמידים שנמצאים באותם בתי ספר שיש בהם רק 10%-20% תלמידי חבל תקומה "נהנים" פחות. השיקום שלהם אולי פחות אפקטיבי בהיבט של הוצאות חינוך. אני לא אומר שהתלמידים שלומדים איתם לא צריכים להיות מהתקציבים האלה, אבל ההמלצה שלנו היא לא לתקן את התוכנית אלא לבוא ולבחון את האפקטיביות של התוכנית. לבוא ולראות מה קורה באותם בתי ספר, ששיעור תלמידי חבל תקומה בהם הוא בערך 10%-20%, 30% ולראות לאן הולכים הכספים והאם באמת זה מוביל ליותר שיקום של אותם תלמידים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להיות בטוח שאני מבין. מה שאתה מתכוון זה שיש תלמידים מתוך חבל תקומה שלומדים במקום אחר, ואולי שם הם לא מקבלים את הסיוע. לזה אתה מתכוון? << דובר_המשך >> יניב פרץ: << דובר_המשך >> אני אלך לדוגמה ספציפית. חוף אשקלון, רק מעט ישובים פה שייכים לחבל תקומה. יש פה תיכון אזורי, חטיבת ביניים אזורית שיש בו לצורך העניין 250 תלמידים: 200 תלמידים לא שייכים לחבל ו-50 שייכים לחבל. כול הכסף בגין התלמידים האלה מגיע לאותו בית-ספר. חלק מזה הולך אולי לשעות פרטניות עבור אותם תלמידים, אבל חלק מזה הולך, למשל, לתוכניות טכנולוגיות. אז תלמיד בבית ספר בחוף אשקלון יקבל מהתוכנית הטכנולוגית הזאת 5 שקלים ויכול להיות שבבית ספר בשדרות או בשער הנגב הוא יקבל 25 שקלים. אז יש פה איזה שהוא פער. אי-אפשר להיות מושלם, אבל כן צריך לבוא ולבדוק כמה מקבל כול תלמיד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה כמובן לא החשבון היחיד. המעטפת כולה, המוסד עצמו שמהווה אבן שואבת הוא גם חלק מזה. << דובר_המשך >> יניב פרץ: << דובר_המשך >> נכון. אני לא אומר שהוא לא צריך לקבל - - -, אבל צריך לראות מה הפערים ומה מקבל כול אחד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 100%. << דובר_המשך >> יניב פרץ: << דובר_המשך >> נושא של תוכנית החומש. הממשלה באמת קיבלה החלטה מהירה ובאפריל 2024 היא אישרה את תוכנית החומש, פרסמה אותה, קראה לזה תחום על, בתוכם תחומים. נגיד היה תחום של אדם וקהילה, בתוכו יש תחום החינוך, ובתוך תחום החינוך פרסמו עבור כול תוכנית בתחום החינוך מה התקציב שלה. באוקטובר 2025 פורסם עדכון של התוכנית בעקבות אישור של החוק שהפשיר את הכספים שמיועדים לפיתוח של 3.5 מיליארד שקלים. אז פרסמו תוכנית מעודכנת גם בעקבות התיקון לחוק, בעקבות החוק שחוקק, וגם בעקבות שינויים שנעשו לאורך השנתיים. אתה יודע, ראו שעובדים פחות ודברים שעבדו יותר ולכן בוצעו שינויים. בתוכנית הזאת הפרסום היה ברמת התחום עצמו. לדוגמה, בתחום החינוך אני יודע שהסכום היה 1.925 מיליארד שקלים. אבל בתוך התוכניות עצמן, אם ידעתי אתמול שעבור תמרוץ מורים התקציב היה 200 מיליון שקלים, היום אני לא יודע מה התקציב עבור תמרוץ מורים, הוא שונה. וההערה שלנו לשקף לציבור מה היו השינויים בתוכנית. אגב, היו מקומות שהתקציב עלה, כמו החינוך כמו שציינתי. היו מקומות שהתקציב ירד, כמו רווחה, שהוא ירד מ-516 מיליון ל-416 מיליון. כנראה שיש לזה סיבות טובות, אבל בואו תשקפו לציבור איפה ירד הסכום, איפה עלה הסכום. ליקוי נוסף זה בנושא הסביבה של העוטף, הנושא של השטחים הפתוחים. בעוטף עצמו יש 8,000 דונם של שטחים פתוחים, שנפגעו בעקבות המלחמה. חלק בעקבות טנקים שהסתובבו באזור, חלק בעקבות מרגמות, טילים, טבח ה-7 באוקטובר, כול הדברים שהיו באותו יום. ואנחנו, הציפייה שלנו, שאותם שטחים החל השיקום שלהם, בטח לאחר סיום המלחמה. מה שקורה בפועל, הדבר היום יושב לפתחן של הרשויות המקומיות, הן צריכות לשקם את השטחים האלה, לא שהן לא מסוגלות, השטחים האלה בחלקם לא שייכים להן, בחלקם שייכים לרשויות אחרות במדינה כמו רשויות ניקוז. וההמלצה שלנו למשרד להגנת הסביבה לבוא ולמפות את השטחים, למפות את המידע ולהכין תוכנית מתכללת, שתכלול את כול הגורמים שהשטחים שייכים להם, על מנת שהשטחים הפתוחים האלה ישוקמו והדרום יחזור לפרוח. (מצביע על השקף) הנה דוגמאות לחלק מהשטחים והנזקים שיש. ודבר אחרון שאני רוצה לגעת בו, זה ליקוי מדוח המעקב. בדוח המעקב היו דברים שתוקנו כמו מינוי למנהלת תקומה, כמו החוק שחוקק, שאפשר להפשיר את כספי הפיתוח. והיו ליקויים במגורים הזמניים: תושבי בארי עבור לחצרים, תושבי כפר עזה עברו לרוחמה ותושבי חולית עבור לרביבים. אנחנו הערנו בדוח הביניים, שיש הרבה ליקויים במבנים, ושלוקח זמן לתקן אותם. הליקוי תוקן חלקית, צריך להגיד המצב יותר טוב ממה שהיה בדוח הביניים, אבל עדיין הזמן הממוצע לתיקון של ליקוי הוא לוקח שבוע. כשאני אומר שבוע, זה אומר שיש ליקויים שמתוקנים אחרי שבועיים, ויש ליקויים שמתוקנים אחרי יום. אז שבועיים לפעמים לחלק מהליקויים זה הרבה זמן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגב, רוב משקי הבית בישראל היו קונים את השבוע הזה. << דובר_המשך >> יניב פרץ: << דובר_המשך >> אז ההערה שלנו זה שעל החטיבה להתיישבות שאחראית על הדבר הזה, שתפעיל את כול האמצעים שלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגב, היה עוד נושא של תכנון אזורי. << דובר_המשך >> יניב פרץ: << דובר_המשך >> גם אזוריות, נכון, זה השקף הקודם. אנחנו גם הערנו בדוח על הנושא של האזוריות. התוכנית הרי כוללת רק את החבל עצמו של 0 עד 7 קילומטרים. ואנחנו הסתכלנו גם על באר שבע, שהיא בירת האזור, בירת הנגב, וגם על יישובים כמו אופקים ונתיבות, ורצינו לראות האם לקחו בחשבון את ההשפעה שיש, לתוכנית על היישובים הסמוכים. למשל, אני אתן דוגמה הכי פשוטה. אם אתה בא ומתמרץ מורים לעבוד בחבל תקומה, זה אומר שיש סיכוי שמורים מבאר שבע ומורים מאופקים יילכו ויעבדו ביישובי החבל, ויהיו חסרים מורים בבאר שבע ובאופקים, אולי גם במרחבים. אז אמרנו לכו תבחנו את הנושא של ההשפעה הסביבתית. זה כמו שיש לי רחוב ויש לי בו פיצרייה, ואותה עירייה מחליטה שבאותו רחוב ממול תפתח עוד פיצרייה. אם תבחן את הצרכים תראה מה צריך באותו רחוב, אולי לא צריך פיצרייה, אולי צריך ממול גלידרייה. אנחנו לא רוצים לשפוך את התינוק עם המים. למשל, יש תעשיית אגרוטק שרוצים להקים באזור החבל ויש תעשיית אגרוטק כרגע היום באזור אופקים, ואמרנו: בואו תסתכלו איך הדברים האלה מסתנכרנים אחד עם השני. על הליקויים במבנים הזמניים דיברנו. ואני רוצה להגיע לשקף לפני אחרון של הסיכום. אז הציפיות שלנו זה ששיקום יישובי חבל תקומה יתקדם. אני חייב להגיד, הוא מתקדם טוב, באמת עובדים ללא לאות. אבל יש כול מיני תיקונים שצריך לטפל בהם והציפייה שלנו ממשרד ראש הממשלה, מנהלת תקומה, משרדים אחרים, הגנת הסביבה, חינוך – יטפלו בליקויים האלה. ושוב, הליקוי שעומד לפתחנו, הליקוי הכי דחוף זה לגבי אולי התושבים שאינם רוצים לחבל, כמו שציינתי בתחילת הדברים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. לפני שאביעד ואנשי המנהלת יתייחסו, אתה יכול להגיד מילה לגבי הנוהל של הטמעת ההערות? היו הערות גם בנובמבר, גם עכשיו לפני הפרסום. << דובר_המשך >> יניב פרץ: << דובר_המשך >> אני אגע בזה. קודם כול, כול פעם שאנחנו מפרסמים דוח אנחנו שולחים את הדוח לתגובה לגופים המבוקרים. אנחנו נותנים להם תקופה של, בדרך כלל, שלושה שבועות. ביקשו יותר, נתנו יותר. אחרי שקיבלנו את התגובות של הגופים המבוקרים, במקרה הזה, בגלל שזה דוח מיוחד, בגלל שזה דוח רגיש, שלחנו נוסח נוסף שנקרא נוסח כמעט סופי, אני מציין, אנחנו לא עושים את זה בכול דוח, כן עשינו את זה בדוח הזה. אז שלחנו לגופים המבוקרים, למנהלת תקומה, למשרד ראש הממשלה, למשרד החינוך, נוסח כמעט סופי, שיגיבו עוד פעם, וקיבלנו את התגובות. אנחנו מיישמים כול הערה שהיא רלוונטית. לפעמים ההערה עצמה, יכול להיות שגוף כותב לי פסקה שלמה שמסביר לי, המספר שכתבת הוא 100 והוא צריך להיות 90. אז זה התיקון שלי הוא פשוט לתקן את המספר מ-100 ל-90. אני לא מציין את כול הסיפור אלא מתקן בהתאם להערה של הגוף. ויכול להיות שהוא נותן לי תגובה "אני כרגע בתמרוץ של המורים מתכנן תוכנית חדשה עם משרד החינוך ואגף השכר בהסכם העבודה במשרד האוצר". אז אני כותב בדוח שזה מה שכרגע אותו גוף מבוקר עושה. לפעמים גם נתוני רקע, הוא מספר לי ש"הקמתי ועבדתי ואנחנו עובדים קשה". אנחנו גם לזה נותנים את הבמה, אבל, שוב, צריך להיות גם תמציתיים וענייניים. אז אני חושב שתמיד אנחנו נותנים לתגובות של המבוקרים שלנו ביטוי בדוח כמה שאנחנו יכולים להיות מקיפים בצורה הוגנת. אם צריך לתקן נתונים אנחנו מתקנים נתונים. אם צריך לשקף תגובה אנחנו משקפים תגובה. אני לא חושב שיש איזה מקרה שאנחנו באים ואומרים "אנחנו רוצים להתעלם ממה שנאמר פה", אלא אם כן זה באמת סוטה מהעניין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, ברור. תהיה אפשרות גם למבוקרים להגיב גם על העניין הזה. תודה רבה גם על העבודה, וגם על ההצגה המתומצתת. בבקשה. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> צהריים טובים לכולם. לפני שאני אחלק את רשות הדיבור, הבאנו פה צוות שלם, כי ההערות נמצאות לכולם. אני רוצה להתייחס ממעוף הציפור על הדוח. קודם כול, בצורה שבה גודלתי ובתרבות שבה חונכתי, אני אומר תודה על דוח ותודה על ביקורת. אני יוצא מתוך נקודת הנחה, שמי שמבקר עושה את זה מתוך רצון לא לייצר לעצמו תקשורת ולא לייצר פגיעה או כול דבר, אלא מתוך רצון לתקן. וככה אני מתייחס לדוחות שאני מקבל בגופים שאני עומד בראשם. כך היה בעבר בתפקידיי הקודמים וכך גם בתפקיד הזה, שהוא יותר קשה מהתפקידים הקודמים. אז אני רוצה להודות, קודם כול, לצוות שעבד, ונמצא, וטרח, והכניס חלק מההערות. חלק מההערות המהותיות, לצערי, לא הכניס, אבל לא משנה. בכול מקרה עשה, אני בטוח, כמיטב יכולתו וכמיטב רצונו. דבר שני, אני רוצה לומר ליושב ראש הוועדה, יש חלק חשוב בחקיקת חוק תקומה, שהיה אירוע משמעותי בתוך חיי החבל, ובינינו, גם בתוך תקופת השיקום. אירוע מאוד משמעותי, יחד עם חבר הכנסת ביטן שלא נמצא פה. ביחד חולקים את הקרדיט על החוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם כבר, אז וצוות הוועדה, שעבד יפה מאוד. << דובר_המשך >> אביעד פרידמן: << דובר_המשך >> אז להודות לחבר הכנסת שוסטר וחבר הכנסת ביטן שלא נמצא פה וכול צוות הוועדה. אני חושב שזה מאוד משמעותי בתוך תהליך השיקום, האפשרויות שיש לנו. ודווקא אני כיום, שנמצא גם בצפון ורואה מה שקורה כשאין חוק, וכמה זה קשה שכול דבר צריך הצדקות וצריך את הדברים וכמה זה מעכב את החלטות הממשלה, אני יודע להודות על החקיקה ואני רוצה לציין את זה כאן. אני רוצה להתייחס לחלק מהדברים ולחלק גם כול תחום את התחומים הרלוונטיים. ההתייחסות הראשונה שלכם הייתה לעולם של האנשים שאינם שבים. הדבר נמצא בתוך אחריות משרד ראש הממשלה. גלבוע, אם אתה רוצה להתייחס על זה במספר מילים, לעבודה האינטנסיבית שמשקיעים עכשיו במשרד ראש הממשלה בנושא הזה, אז בבקשה. אני אעשה את זה, ברשותך, אני כול פעם אפנה לגוף הרלוונטי ונתייחס, כדי שתוכלו לענות על כול הדברים. בבקשה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> תודה. משרד ראש הממשלה מקיים עבודת מטה אינטנסיבית, של ישיבות כמעט ברמה שבועית על הנושא המורכב הזה, בהשתתפות גם מנהלת תקומה ועוד גופים נוספים. מקווה שבישיבה הבאה יהיו לי עדכונים. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> הנושא הזה הוא ודאי מאוד חשוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תן לנו לפחות איזה שהוא איזה לוח זמנים. אגב, צריך לומר, יש גם עניין מהותי שבגללו הנושא לא נסגר. תיאורטית אפשר היה לקדם אותו גם לפני שנתיים, תיאורטית, בעוד שנה וחצי וכולי. יש ואני מוקיר את השיקולים החשובים של מנהלת תקומה, של הרשויות, המועצות, ששמו את הווקטור של השיקום במקום ברמת דחיפות מאוד גבוהה. ועם זאת, בוודאי זה הזמן להתחיל לתת את הדעת על השווים שלא השבים או שבונים בית במקום חדש כפי שראוי לומר. אז מה לוחות הזמנים שאתה מעריך, גלבוע? אנחנו מודדים את זה בימים, שבועות, חודשים? צוות הוועדה רוטט מרצון לקבוע מועד לבקרה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אני לא רוצה להתחייב. בדרך כלל כשאני מתחייב על משהו אני גם עומד בו. פה אין לי יכולת להעריך. אני אברר ואני אחזור אליכם עם תשובות יותר מפורטות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אמנם אני אשוחח עם הממונה על הנושא, אבל בוא נסכם שבתוך שבוע תחזור לוועדה עם איזו שהיא הערכה, בסדר? שזה יהיה בצד הפורמלי לפרוטוקול. << דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> התייחסות שנייה מלמעלה, עוד נוספת, לפני הפירוט, וחשוב לציין - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, ואתה לא תלך לפני שתתייחס גם לנושא שדיברתי איתך עליו לפני למעלה משנתיים, אחרי פרוץ המלחמה, וזה נושא התכנון האזורי, הפיתוח. נושא שלם שהוא מוצג כאן. אמנם בזווית מסוימת אבל אני זוכר שהיו לך עמדות מאוד ברורות. << דובר_המשך >> אביעד פרידמן: << דובר_המשך >> אתה רוצה שאני אתייחס עכשיו או שאני אתייחס אחר כך? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אלא אם כן, אתה רוצה להתייחס לנושא? כי זה קצת מחוץ ל - - -. גלבוע, אתה נשאר, נכון? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גמרנו, אז כשנגיע לזה. << דובר_המשך >> אביעד פרידמן: << דובר_המשך >> בסדר גמור. אני עוד שני נושאים שממעוף הציפור גם בתוך החלוקה. שמחתי שיושב-ראש הוועדה פתח בדברי שבח לקודמי בתפקיד, למשה אדרי. אני חושב שהוא איש יקר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חמור מכך, שיבחתי את ראש הממשלה שמינה אותו. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> אני פקיד ממונה, פקיד ממונה לא משבח לא ראש ממשלה ולא ממונים עליו, כמובן. אבל אני רוצה כן להגיד מילים טובות על קודמי בתפקיד. מן המקובלות הוא להסביר כמה היה רע קודם, אז לא. אני חושב שמשה איש ראוי ואני מנסה ללכת בדרכיו, למדתי הרבה ממנו ואני גם לא מתבייש להתייעץ איתו, אני עדיין עושה את זה מעת לעת. ואני חושב, שיכולתו ורצונו להירתם לאירוע הלא פשוט הזה בשבוע אחרי, בשמונה חודשים שהוא הוביל את המנהלת באינטנסיביות. אני אומר שכול יום במנהלת צריך לספור אותו בשנות כלב, לא בשנות אדם, כי זה כול כך אינטנסיבי. אז בהחלט יש מקום לשבח אותו. ובהתייחסות גם לדברי הביקורת בדבר הזה, לא קיבלנו Text book ואין במדינת ישראל, לצערנו לא היה איזה שהוא Text book ו-Playbook שאומר: כאשר קורה אסון בסדר גודל כזה צריך לעשות א', ב', ג', ד', ואלה הדברים שצריכים לעשות. את רוב הדברים חצבה המנהלת בידיה ובציפורניה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> שנתיים צריך להבין? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> לא. אני חושב שבמשך השנתיים וחצי אנחנו מבינים היטב מה צריך לעשות, ואנחנו אף עושים. אבל בתוך ההתייחסות זה לא שהגענו לתוך playbook מוכן, לדברים שאומרים צריך לעשות ככה או ככה. ונתייחס לדברים אחד לאחד מתוך הדברים שעלו. גם לגבי עדכון התוכנית, דיברנו מקודם על חוק תקומה. חוק תקומה עבר בוועדה ב-1 באפריל בשנה שעברה, ואיתו קיצוץ של 1.5 מיליארד. מיד לאחר חקיקת החוק יצאנו לחופשת פסח יום העצמאות, וכשחזרנו ממנה, ישבנו לכתוב את התוכנית החדשה, כי כאשר שמקצצים לגוף 15% מכספו, הוא כמובן צריך לייצר את ההתאמות המתאימות לדברים האלה. באופן חריג גם ממשרדי ממשלה אחרים, את כול התהליך של התוכנית האסטרטגית עשינו בשיתוף ציבור. יושבים פה נציגים של "עתיד לעוטף" שהיו איתנו, ונציגים של מועצות. עשינו את זה יחד עם חמש המועצות, עשינו את זה עם הציבור, עשינו את זה בארבעה מופעים שונים של שיתוף ציבור של למעלה - - -. האחרון בהם, גם בדבר לא מקובל, שמשרד ממשלתי יחד עם ארגון ציבורי עושה פעולות שכאלה, אבל היו למעלה מ-500 איש, שהשתתפו בכתיבת תוכניות העבודה האלה. נציגת עתיד לעוטף יכולה להרחיב על זה אחר כך, הם היו שותפים לדברים. וגם הפירוט של התקציב היום נמצא שקוף לחלוטין באתר האינטרנט של המנהלת, נמצא בחלוקה מפורטת של כול דבר. אומנם זה באמת עלה באוקטובר 2025, שזה היה לאחר שסיימתם לכתוב את הדוח באוגוסט 2025, אבל הדברים נמצאים בתוך אתר האינטרנט וכול מי שרוצה יכול להיכנס ולקבל התייחסות לכול דבר. עכשיו התייחסות לנושא החינוך, שקיבל מקום מאוד מרכזי בתוך הדוח שלכם. אז ניר ממשרד החינוך ומרגלית מאיתנו, שהם מובילים את התחומים, אני אשמח שתתייחסו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ניר שמואלי היקר. << אורח >> ניר שמואלי: << אורח >> ניר שמואלי, מנהל אגף בכיר חינוך תקומה, מחוז דרום משרד החינוך. אני חייב להגיד פה ששיתוף הפעולה עם מנהלת תקומה בכול התקציבים שאנחנו מצליחים להביא גם לרשויות וגם למוסדות החינוך, לא תמיד על הכול מסכימים, אבל בסוף מקבלים החלטה שיוצאים לדרך וקובעים את המנגנונים. בחוק תקומה נקבע ששני מנגנונים עיקריים יעבדו עם תקציב תקומה, זה גפן תקומה רשויות, וגפן תקומה מוסדות. כדי שמחצית מהתקציב יועבר לרשויות המקומיות ומחצית מהתקציב יועבר לבתי הספר באופן ישיר, כך שמנהלי בתי הספר, שאנחנו סומכים את ידם שיעשו את הפעולות הנדרשות, מבצעים את העבודה, כאשר יש להם מגבלה אחת בתוך נוהל סל תקומה: 30% מהתקציב צריך ללכת להיבטים טיפוליים רגשיים. זאת המגבלה היחידה שמנהלי בתי הספר והרשויות צריכות להתמודד איתה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מה הסכום שתוקצב לכם? << אורח >> ניר שמואלי: << אורח >> זה הליך פוחת. בשנת תשפ"ה התקציב היה 13.5 אלף שקלים לתלמיד, השנה 11.5 אלף שקלים וזה תהליך פוחת עד סוף החוק. אנחנו בדיוק בימים אלה, יחד עם מנהלת תקומה והרשויות, בוחנים את עלות סל התלמיד לשנה הבאה ומכניסים לעניין הזה גם את מנהלי בתי הספר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בתי ספר שנמצאים מחוץ לעוטף מקבלים את החלק היחסי? << דובר_המשך >> ניר שמואלי: << דובר_המשך >> מקבלים את החלק היחסי. יש ילדים זכאי תקומה, מאות, אפילו יותר ממאות של תלמידים שהם זכאי תקומה, התגוררו בחבל תקומה והיום נמצאים בבתי ספר מחוץ לחבל התקומה. אותו מנגנון עובד איתם. בתי הספר מקבלים את 50% מהתקציב. בתוך סל התקומה נקבע, שיתרת ה-50%, 70% מהתקציב הולך לרשות הקולטת, קרי, אם זה חוף אשקלון או זה יכול להיות דרך יואב, כמו ניר עוז, שקלטו את קהילת ניר עוז. ו-30% לרשות האם, שזה במקרה הזה אשכול. סך הכול רוב הקהילות שלנו חזרו. נותרנו עם קהילות בודדות בחוץ: ניר עוז, בארי, כפר עזה, חולית, שאנחנו מלווים אותם ברמה האישית. אין היום בניר עוז, שמקבלים שירותים ביואב. ואני חייב להגיד פה, שמועצה אזורית יואב הייתה מהראשונות בינואר 2024 שקלטה את קהילת ניר עוז. אין תקציב שהתבקש בניר עוז והוא לא ניתן. רק בימים האחרונים העברנו בוועדות נוספות תקציבים נוספים שביקשה מנהלת בית הספר. ואין תקציב של ניר עוז, ככה אפשר להגיד לגבי בארי, שנמצאים בבני שמעון, בקיבוץ חצרים, או חולית ברמת נגב, או כפר עזה שנמצאים אמנם בשער הנגב אבל נמצאים כרגע בקיבוץ רוחמה. אז זה לגבי מנגנון התקציבים, שמגיע באופן ישיר גם לרשויות וגם לבתי הספר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> רק שאלה, מדוע החלטתם ש-30% יהיה לטיפול הרגשי? האם אתם לא חושבים במציאות שנוצרה לא היה אמור לתת כיסוי יותר רחב לתלמידים, בלי קשר למה שהם מקבלים? כי, מה לעשות, נכדיי מכפר עזה. אני רואה את ההתנהלות. חרף העובדה שאנחנו מטפלים גם טיפולים אחרים. אבל בסוף אני רואה, כשהם חוזרים מהמסגרת, את הפערים. שוב, כנראה, כול מיני, או סתם, בשער הנגב עוד שומעים את הדי הפיצוצים. ואני מנסה לחשוב האם ה-30% באמת, כבוד היושב ראש, אם זה באמת - - -. האם לא צריך גם כשאתה נותן את הכיסוי - - -. יכול מאוד להיות זה גם כיסוי פיזי, זאת אומרת גאוגרפי, אם אתה נמצא היום בשער הנגב - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, השאלה אם חשים שחסר, שיש חיישנים חזקים. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> השאלה למה 30%? זה נראה לי קצת - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אולי אני אוסיף עוד שתי שאלות. א', האם, נגיד 1.9 או איזה מספר שהיה, האם זה תקציב תקומה נטו או יש תוספות ייחודיות? אם מדברים על החוק, אז אמרנו החוק עצמו, היתרון שבחוק, בתקציב וכולי, לא מייתר את התיעדוף של המשרדים עצמם שהיה בעבר? זאת אומרת, אם אתה יכול להגיד קווים לדמותו של התקציב שאתם אחראים עליו. ושאלה אחרת, וזה בוודאות נוגע לחינוך הפורמלי, הבית ספרי. האם יש רכיבים של חינוך חברתי בלתי פורמלי? << אורח >> ניר שמואלי: << אורח >> אז לשאלתך הראשונה, מבחינתנו, בסופו של דבר, היו החלטות של ממשלה קודמות, שלמעשה חלקן ברובן הגדול התייתר בעקבות חוק התקומה. ולמעשה, מה שמבסס היום את מה שאנחנו משקמים בחבל התקומה הוא חוק התקומה. זה הכסף המרכזי שניתן שם. זה לא מייתר את העדיפות שאנחנו יוצרים במחוזות כלפי חבל התקומה. זאת אומרת, חלק מהתקציבים שמגיעים לניר עוז הם לא כולם צבועים חבל תקומה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת בדיוק השאלה. << דובר_המשך >> ניר שמואלי: << דובר_המשך >> בדיוק. הם לא צבועים חבל תקומה, ואם המתי"א היום צריך לתעדף מורים שיגיעו לתת שירות לניר עוז הוא יתעדף את הקהילה בניר עוז על פני המקומות האחרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק נגיד, כול זה מעבר לתקציב הבסיסי, שבוודאי מגיע על פי כול נוהל, דין וכולי. << דובר_המשך >> ניר שמואלי: << דובר_המשך >> ברור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז יש, בעצם, שלושה רכיבים בגדול. נגיד, א' התקציב השוטף - - - << דובר_המשך >> ניר שמואלי: << דובר_המשך >> נכון. נגעתי ברכיב הראשון, אני עובר לשני. השני זה החינוך הבלתי פורמלי. שם, למעשה, התקבלה החלטה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברשותך, ניר, אני רוצה רק לחדד. בפורמלי יש את התקציב הקבוע. << דובר_המשך >> ניר שמואלי: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש את תקומה. ויש את התוספות שלכם. << דובר_המשך >> ניר שמואלי: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שנובעות משיקולי התיעדוף בתוך, במקרה הזה, המחוז או המשרד. << דובר_המשך >> ניר שמואלי: << דובר_המשך >> נכון. הסעיף השני זה הבלתי פורמלי או החינוך השלם. יש לו היום כול מיני שמות היום, לבלתי פורמלי. שמה, למעשה, אני חושב שבמהלך מושכל, יחד עם מנהלת תקומה ומנהל חברה ונוער, קיבלנו החלטה שדווקא התקציב הזה לא יילך במנגנונים של גפן, מתוך רצון לשתף בעיקר-בעיקר את כול הפונקציות הבלתי פורמליות במועצות האזוריות ובשדרות. זאת אומרת, תוכנית עבודה שנקבעה השנה, שהיא בערך כ-60 מיליון שקלים בבלתי פורמלי מנוהלת יחד איתנו מול מנהלי יחידות הנוער. זאת אומרת אנחנו פנינו לאנשים הרלוונטיים, שהם מנהלים את הנוער שלנו ביום-יום וביקשנו מהם לבחון את אופן התוכנית וביצוע התוכנית. ולכן היום כול תוכנית שאתה תראה, בין אם באשכול או בשער הנגב או בחוף אשקלון, בשדות נגב או בשדרות – אלו תוכניות שנכתבו עם אגפי החינוך, מנהלי יחידות הנוער, מתוך כוונה שהם יודעים יותר טוב מאיתנו איך צריך לנהל ואיך צריך לעטוף את הנוער שלנו בשטח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לשאול שאלה בקטע הזה. והייתה, נדמה לי, גם הערה של המבקר על חציית המנגנון של של הדו-רובדיות. אז מצד אחד, אני רואה חשיבות מאוד גדולה בזמני חירום לבצע את המהלך הזה. יש חשיבות מקבילה לשליטה של הרשות, במקרה הזה של המועצה האזורית. והשאלה האם בתחומים האלו, גם בחינוך המשלים, החינוך החברתי הלא פורמלי, גם שם יש פתחון פה ליישובים? אני ארחיק עדות אביעד, אחד המושבים שדיברתי בצפון. מכיוון ששם אין את היכולת שיש למנהלת בדרום, הם סמוכים בכול נושא שהוא, שלושה ארבעה נושאים, להחלטה של הרשות, של ראש הרשות וכולי. ופה יש, אני שואל במקרה הזה, האם התחום הזה, האם אתם מרגישים צורך לדעת מה קורה, אולי באמצעות הרשות, אבל לדעת מה קורה בכול אחד מעשרות הישובים שמדובר בהם? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> אז לא נסתיר שזו ביקורת שעלתה במהלך שנת הלימודים תשפ"ה כלפינו, שאנחנו צריכים יותר להיות קשובים, אנחנו כמשרד ומנהלת, לקהילות ופחות להתדיין רק עם הרשויות. ועשינו פעולות במהלך השנה בתוך סדירות העבודה שלנו, ואנחנו נפגשנו במהלך השנה הזאת עם מרבית הקהילות, בעיקר הקהילות שיושבות כרגע בחוץ. ושיתפנו אותן בכול ההיבטים וההתלבטויות. אני יכול להגיד לך, שהשנה מנגנוני העבודה בין המועצות לבין הקהילות הוא הרבה יותר טוב משנה שעברה ועדיין צריך לשפר אותו. אני לא יכול להגיד לך, שכול הקהילות במאת האחוזים מרוצים, אולי, מאופן התקצוב שמגיע בעיקר בגיל הרך. ועל זה אנחנו עושים יחד עבודה עם הרשויות, בעיקר במעונות היום, כלה בגני הילדים, אבל אני יכול להגיד לך, שהשנה מנגנון הסדירויות עובד הרבה יותר טוב משנה שעברה והקשר עם הקהילות הוא באופן נדיר. יש לנו סדירות מסודרות איתם. יש לנו גם עדיין שתי קהילות שאנחנו צריכים עוד רגע עם שני בתי ספר עורפיים, שאנחנו צריכים לנהל איתם - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אחת הבעיות שיש בקהילות שהן בתת אכלוס בינתיים זה מספר התלמידים, הילדים. << אורח >> מרגלית רוטשטיין: << אורח >> אני אשמח להתייחס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, אז אם אפשר את הקטע הזה לראות. יש מצבים אקוטיים שבוודאי רואים אותם, אבל יש בדרך לפריחה המבורכת יש מצבים שצריך להמשיך לעקוב, כדי לוודא שאנחנו לא נותנים רק את המענים במצבים האקוטיים ביותר של מספרי התלמידים והעלויות שנובעות מכך. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> מרגלית רצתה להוסיף. << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> אני רגע רוצה לחזור לבניית תוכנית העבודה. שמי מרגלית, מובילת תחום חינוך במנהלת תקומה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תושבת החבל בעצמה. << אורח >> מרגלית רוטשטיין: << אורח >> תושבת החבל בעצמי. שכנה. אני רוצה רגע לתאר את תהליך בניית תוכנית העבודה. זה לא שישבנו עם עצמנו ודמיינו מה הם כלי הפעולה הנדרשים. בראש ובראשונה ישבנו עם משרד החינוך. מהר מאוד הבנו, שהצלע השלישית צריכה להיות רשויות, ולמדנו בתקופת החירום שהנושא הדו-רובדי הוא נושא מאוד מאוד קריטי. כשנבנו כלי הפעולה החינוכיים בתוכנית החינוך, והראשון שבהם זה סלי תקומה, היו לנו שני דברים שעמדו לנגד עינינו. אחד זה השיקום האישי של התלמיד ושל המורה. אנחנו כול הזמן עסוקים רק בתלמיד, אבל בשביל שתלמיד יוכל לחזור למסוגלות אישית ולשגרה אנחנו צריכים שיהיו לצידו צוותי חינוך חזקים ואיתנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש מי שאומר שהוא צריך כפר שלם. << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> כפר שלם. אני מאמינה בזה. והשני זה איך אנחנו מחוללים מערכת חינוך פורצת דרך, שתביא לידי צמיחה דמוגרפית, שאנשים יבואו ויגידו "לחינוך הזה אנחנו רוצים לחבור, אנחנו רוצים לבוא לקיבוץ מפלסים בגלל החינוך האיכותי שקיים בו" או כול יישוב אחר בחבל. ולצורך כך היינו צריכים לעבוד בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית עם הרשויות. התעורר דיון מאוד נוקב בתחילת הדרך לאן הכסף הזה צריך לעבור, האם הוא יעבור למוסד החינוכי, שפוגש את הילד בקצה? האם הוא יעבור למועצה שמחוללת את מערכת החינוך? אחרי לבטים מאוד מאוד קשים, זו אחת הדוגמאות שניר ניסה לומר, שדיאלוג קיים כול הזמן. לפעמים יש מחלוקת, אבל once קיבלנו החלטה אנחנו עובדים עליה בצורה משותפת לחלוטין. והתקבלה החלטה של 50% למועצ1ה ו-50% למוסד החינוכי, כשבגיל הרך אין לנו מוסדות חינוך ועל כן הרשות היא זו שמנהלת את תקציבי הגיל רך. עברנו תקופה מאוד קשה, שהרשות לא הצליחה לשקף לקיבוץ מה הוא מקבל בגין ילדיו בגיל הרך. ואני בכוונה מציינת את הקיבוצים, כי בקיבוצים הם אלה שמנהלים את מערכות הגיל הרך. במושבים ובעיר הרשויות מנהלות את הגיל הרך. הדבר השני, זה באמת מה עושים עם אותו ילד, שלא שב הביתה ולא חזר לחיות בתוך המועצה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק להתייחס לנקודה הראשונה. את אמרת שזה איתגר איתכם בהתחלה. << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> זה איתגר אותנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מן הסתם עשיתם מה? << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> א' ישבנו עם הקיבוצים. לשמוע מהם, ללמוד מהם. מה נדרש, מה חסר, מה צריך. משרד החינוך העמיד לצידנו את המפקחות שלו. המפקחות מסתובבות בשטח. אתם צריכים להבין, שבמסגרת הרגילה של מדינת ישראל משרד החינוך עבד מול מוסדות חינוך ומול רשויות. העבודה מול קהילות היא חדשה לכולנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת זה קורה כרגע. לפחות בשלוש השנים הקרובות כך זה יקרה בהמשך? << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> בדיוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת אם אני אגש לנחל עוז, הם חוזרים הביתה, אני שואל אותם עם מי אתם עובדים במשרד החינוך – יהיה להם שם שלא היה להם לפני שלוש שנים? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> נכון. << אורח >> מרגלית רוטשטיין: << אורח >> בדיוק. הם יידעו להשיב. וזה שינוי מאוד מאוד גדול וזה שינוי שאנחנו לומדים תוך כדי הליכה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, יפה. << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> הדבר השני שעמד לנגד עינינו זה התלמיד הבודד. יש לנו ילדים, שלא חזרו ללמוד בתוך המערכת החינוכית המקומית. אני דווקא שמחה לומר שלא רצו לחלק את הפתרונות לאנשים שמתלבטים. לא כי אני לא חושבת שמגיע להם פתרון. ואנחנו חס וחלילה לא שיפוטיים כלפיהם. אבל חלק מהמערך של עבודה שחוזרת לשגרה, עבודה שגלגלי השיניים שלה חוזרים לעבוד, לפעמים היא זאת שמביאה חזרה את התושב הביתה. הדיון היה איך מגיעים לאותו ילד בקצה ומה הוא צריך, אותו ילד בקצה. ואני יכולה להגיד לכם, שהילדים שנמצאים כבודדים במדינת ישראל מחבל התקומה, הם ילדים שעבור שיקום יותר מהיר מילדים שהגיעו בקבוצות חזרה הביתה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סקופ. מעניין. את יכולה להרחיב? << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> כן, אני יכולה להרחיב. אם, למשל, מבקרי המדינה לקחו את כפר סילבר כדוגמה ובכפר סילבר יש לנו 58 תלמידים מתוך חבל התקומה. ובגינם כפר סילבר קיבל 50% מהתקציב. לילדים האלה תהליכי השיקום, ומה זה שיקום של ילד? שיקום של ילד זה, בעצם, ילד שמאמין בעצמו, מסוגל, חוזר לתפקד, חוזר ללמוד. בתוך המערכת הרחבה של כפר סילבר הילדים האלה מצאו את עצמם הרבה יותר מהר אם אני משווה את זה לילדי בית ספר שקמה ביד מרדכי, ששם כולם שייכים לתוך חבל התקומה. זאת אומרת, היה לילדים בסילבר, גם לילדים שלא חוו את הטראומה, שלא חוזרים הביתה ביום-יום לתוך חבל התקומה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת, יותר מהר, פחות? יש לזה מדדים? אתם בודקים? על בסיס מה זה? << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> אני חושבת שהדבר הראשון שנמדד זו התמדה. הילדים שמגיעים לבית הספר, היכולת שלהם להחזיק יום לימודים למשך יום שלם, היכולת שלהם להשתתף בפעילויות בלתי פורמליות של בית הספר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ואת זה אתם מרכזים? אתם מנטרים? << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> בוודאי. א' אנחנו עושים את זה יחד עם משרד החינוך. במקרה סילבר זה האגף ההתיישבותי. ניר מייצג את המחוז אבל אנחנו בקשר מאוד הדוק. אנחנו גם עובדים יחד. מנהלת תקומה קיבלה על עצמה את ההערכה והמדידה של משרד החינוך את ראמ"ה. ואנחנו ישבנו יחד על מדדי הניטור שאנחנו מבקשים לנטר. זאת אומרת זו לא הייתה עבודה רק של משרד החינוך, אלא ישבנו יחד. מעניינים אותנו דברים שונים. מה שאני מנסה לומר זה שהתקציב הוא בגין ילד. הוא לא עבור ילד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל אני רוצה להמשיך את השאלה ששאלה חברת הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> למה החלטנו 30%. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, אני הולך הלאה. יש עכשיו עוד שלוש שנים. אחת מתבצעת ועוד שנתיים, שלוש. אני חשבתי שצריך להשאר סכום לבלתי צפוי. אבל נגיד שחולק הכול. עדיין צריך משנה לשנה כול הזמן לנטר ולהחליט מה צריך לשנות. הרי אמרת פה משהו מאוד חשוב: "אז איפה שזה הולך טוב, יאללה בוא נמשיך". אבל במקומות שיש אולי יותר אתגרים אפשר לשנות אמצעים וכולי. << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> אני אתייחס לשני הדברים. אחד, משרד החינוך, ואנחנו רואים עין בעין את הצורך לעצור הכול, לשבת לחשב מסלול מחדש ולראות האם אנחנו בדרך הנכונה. יחד עם משרד החינוך ויחד עם צוות שלנו נבנה עכשיו יום אסטרטגיה כדי לבחון את כלי הפעולה. האם הם נוגעים, האם הם משרתים נכון גם את השיקום וגם את הצמיחה. אז זו אמירה ראשונה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, אז זה ביחד איתם. והרשויות, כמובן יצטרפו. << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> ברור. אנחנו מייצגים רשויות. אנחנו פה בעבור הרשויות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מרגלית, עוד שאלה. יש ודאי בודדים, עשרות רבות, אני מניח, בודדים ממש. נמצאים במרכז הארץ, דרום רחוק, ירושלים. << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> גם אליהם מגיע תקציב. וגם אליהם ניר יצר - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דרך מי? << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> דרך משרד החינוך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, דרך המחוז? << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> כן. ניר יצר בעל תפקיד, שתפקידו הוא לעקוב ולנטר את כול הילדים. יש לנו מושג חדש במנהלת. יש לנו משפחות משתהות, שקיבלו אפשרות לעוד שנה מחוץ לחבל, על אף שהיישוב שלהם חזר לחבל. אנחנו קיבלנו החלטה שהילדים האלה ימשיכו להיות מתוחזקים על ידי תקציבי מנהלת תקומה עד יום קבלת ההחלטה של המשפחה האם חוזרים או לא חוזרים. ביום שהם יקבלו החלטה האחריות עליהם תעבור באופן טוטלי למשרד החינוך והם לא יתוקצבו כילדים של חבל התקומה. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> אני רוצה לעבור לנושא הבא שהעליתם, שאנחנו צריכים התייחסות, וזה - - - << אורח >> מרגלית רוטשטיין: << אורח >> רק אני אתייחס רגע לנושא של התמרוץ, תמרוץ מורים. כשיצאנו לדרך הרגשנו שצריך מאוד לחזק את המורים הקיימים וצריך לגרום למורים אחרים לרצות לבוא לגור בחבל. משרד החינוך, סוניה פרץ, ביקשה לשים מגבלה מוחלטת, על זה שמורים לא יוכלו לעבור מהעיר נתיבות, אשקלון - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קניבליזציה מרחבית. << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> יפה. ועל כן הוחלט, שבתוך השמונה קילומטר מהנקודה הכי רחוקה של חבל התקומה לא יוכלו לעבור מורים. זאת אומרת כדי למנוע את הזליגה מאופקים, מאשקלון. אין אפשרות לעבור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת מעבר ל-15 קילומטר? << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> בדיוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וואו. << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> אז זאת אמירה ראשונה. אם הם עוברים דירה לא נעצור אותם, אבל אם הם רק - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> התמרוץ לא יוכל. << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> בדיוק. הדבר השני שאני רוצה להגיד לגבי התמרוץ. אחד הדברים שאנחנו למדים, שכסף לא פותר לנו את בעיית האיתנות והמוטיבציה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה כבר לא סקופ. ה << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> זה כבר לא סקופ. ועל כן עצרנו ואמרנו "רגע". אני חושבת שהחוכמה בתוך תקופת מנהלת כזאת היא כול הזמן לעצור ולבחון האם כלי הפעולה משרתים את המטרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בדיוק. ו-? << דובר_המשך >> מרגלית רוטשטיין: << דובר_המשך >> הם לא שירתו את המטרה. הם יצרו שני דברים. אחד, לא הבאנו הרבה מורים חדשים אז לא עזר לנו. ושתיים, לעתים נוצר מרמור בתוך חדר המורים על מורים שכבר היו עם תמריץ קודם ולא יכלו לקדם כפל תמיכה. ועל כן עצרנו. עצרנו כדי לבחון מה כן נדרש. כיום, יש לנו תוכנית תמרוץ אחת שנקראת "יוזמות חינוכיות" כדי להביא את השטח לייצר משהו חדש משל עצמו, לא מוכתב מלמעלה. ואנחנו עדיין בבחינה אם זה עובד. יש לנו X של מורים חסרים. אנחנו כרגע ממש מנטרים בית ספר בית ספר. מה חסר, איזה מורה חסר, איזה מקצוע חסר. כדי לראות אם התמרוץ יכול לתת מענה. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> אני הרגשתי בקריאה של הדוח שהנושא הזה לא קיבל את התשובה. אכן, כמו שכתבתם בדוח, לא השתמשנו בכול הכסף הזה. ואני אומר את זה בגאווה. לא השתמשנו בכול הכסף הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נשאר להמשך. << דובר_המשך >> אביעד פרידמן: << דובר_המשך >> והסיבה שנשאר ושעצרנו את השימוש בכסף הזה, כי אין טעם לזרוק כסף במקום שאתה רואה שהוא לא מייצר. והנושא חרה לי כשקראתי את הדברים בדוח, כי אם היינו ממשיכים את התוכנית כמו בשנה הראשונה, אז בדוח היה מופיע, שבכול שנה השתמשנו ב-20-30 מיליון שקל, לא משנה הסכום. אבל אנחנו יודעים שזה לא היה כסף טוב, ואין טעם לרוץ להשתמש בכסף אם הוא לא עובד. הנושא הנוסף שעלה זה הנושא על החטיבה להתיישבות ועל הנושא של המגורים הזמניים. לפני שאני אבקש מהושעיה להתייחס, ביום-יום יש לנו הרבה ויכוחים ונמצאים כי אנחנו בסוף האלה שדורשים טיפול. אבל מגיעה להם גם מילה טובה על חורף קשה. לא אומרים חורף קשה, למדתי מהחקלאים. אני לא חקלאי. אין חורף קשה. חורף מבורך מאוד ויוצא דופן, שמתנהל במקומות שבהם נמצאים. ועדיין, ברוך השם, עוברים את החורף הזה בכבוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיד יותר. שאתרי קרוואנים זו ברכה לגשם. זה מושך עננים. << אורח >> הושעיה הררי: << אורח >> שלום. אני מתחבר לדברים של אביעד בתחילת דבריו, על כך שדוח זה דבר מבורך. אנחנו שמחים שיש בקרה ואנחנו משתדלים לשפר ולתקן. אנחנו במהלך התקופה עברנו שינויים משמעותיים. אמנם ניהלנו לא מעט מבנים גם קודם, אבל לבנות 700 מבני מגורים ועוד כמה עשרות מבני חינוך וציבור בתקופה כזאת מאתגרת מכול הכיוונים זה אתגר לא פשוט. שיתופי פעולה היו צריכים פה באופן מלא, גם עם תקומה, גם עם משרד השיכון שהפך ל - - - תשתיות, והצלחנו להגיע ליעד בזמן הגיוני וסביר יחסית למשימה. אבל זה יצר לנו כמה בעיות. מבנים הגיעו לשטח לא מושלמים, לקח זמן להשלים אותם אחרי שהדיירים כבר היו בפנים, כי רצינו לאכלס, להוציא את האנשים ממלונות, ממצוקה מאוד קשה. גם עלות מאוד גדולה וגם כאב גדול מאוד לתושבים. וכמו שנאמר לנו אחר כך, שהשיקום שלהם התחיל רק אחרי שהם הגיעו לאתרי הביניים האלו. היה להם מאוד קשה במלונות ולא הצליחו להשתקם, ולכן עשינו את כול המאמצים לאפשר לאנשים להיכנס לבתים גם כשהם לא היו שלמים, וזה גרם לפערים לא קטנים בתחזוקה. היום אנחנו במצב שבו הכנסנו מערכת ניהול חדשה, מערכת דוחות. אנחנו עושים ישיבה שבועית גם עם תקומה, הכול באופן שקוף, מדווח גם לתקומה. הטיפולים, בגדול, עם לוחות זמנים שנקבעו על ידי משרד השיכון בהסכם שלנו עם משרד השיכון, הסכם ישן, SLA קיים. דברים דחופים, דברים בהולים ודברים שגרתיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו מדברים על שלושה אתרים כרגע? << דובר_המשך >> הושעיה הררי: << דובר_המשך >> אנחנו, בסך הכול היו שבעה אתרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וכרגע? << דובר_המשך >> הושעיה הררי: << דובר_המשך >> היום אנחנו מדברים על חמישה אתרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, בוא נראה. רוחמה, חצרים, רביבים, עומר, - - - << דובר_המשך >> הושעיה הררי: << דובר_המשך >> לא, שישה אתרים. היחיד שנסגר זה אתר באשלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משמר העמק. << אורח >> הושעיה הררי: << אורח >> משמר העמק עדיין אנחנו מטפלים. אנחנו מטפלים בכולם. אשלים התפנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עדיין, אוקיי. עומר? << דובר_המשך >> הושעיה הררי: << דובר_המשך >> כול האתרים אנחנו מטפלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד יוני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עד יוני, אוקיי. << דובר_המשך >> הושעיה הררי: << דובר_המשך >> עד יולי בעומר, וככול שהם ממשיכים, כנראה עד שנה הבאה, אני לא יודע. זה כבר תקומה צריכים לקבל החלטה. בכול מקרה אנחנו היום גם מקבלים יחסית, יש לנו מערכת בקרה מול התושבים. הכנסנו דבר חדש, מקבלים תגובות מהתושבים, יחסית בצורה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> התושב ישירות מולכם? מול המערכת הזאת? << דובר_המשך >> הושעיה הררי: << דובר_המשך >> כן, ישירות מול החטיבה להתיישבות. ברגע שיש קבלן שלא ביצע את העבודה כמו שצריך, מערכת סמסים שאנחנו שולחים: טופלה התקלה, בסדר, לא בסדר, מחזירים את הקבלן. לא אומר שהכול חלק, בסוף זה קבלנים, אלו אירועים מורכבים, אבל אנחנו עובדים על זה מאוד קשה. יש שיפור מאוד מאוד משמעותי. ואם אביעד הזכיר את החורף, אז היה אירוע קשה מאוד בתחילת החורף, אבל תוך השבוע הכול סודר, כולל נזילות, כול בעיות החשמל. היה מאוד מאתגר ואני חושב שבסך הכול המשימה התבצעה בצורה טובה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה לך. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> הייתה התייחסות שהתייחסתם לנושא הרווחה שאני גם רוצה להתייחס אליה. הסיבה שהועבר חלק מתקציב הרווחה היא מכיוון שחלק גדול מהתקציב הועבר רק בסוף השנה של 2024. לא היה טעם. התקציב מחולק לחמש, לא היה צורך ולא היה טעם בכסף הזה, ובהסכמה עם משרד הרווחה עשינו פריסה מחדש של התקציבים ל-2025 עד סוף 2028. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה יכול להגיד מילה לגבי הקשר בין המועצה, נגיד חלוקת הכסף בין המועצה, יישובים, אולי ארגונים אזרחיים, לא יודע . << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> אוקיי. זו נקודה מאוד מאתגרת. היא התחילה בצורה יותר קשה. כמו שאתה יודע, שניים מראשי המועצות בחבל הם ראשי מועצות חדשים ושנת 2025 הייתה השנה הראשונה שלהם. בתחילת 2025 עוד היו טענות רבות של חלק מהיישובים שהם לא יודעים בדיוק כמה כסף עבר, מה לא עבר, איפה נמצאים. הם לא הכירו את הדברים. וגם ההחלטה, שבעיניי הייתה נכונה, להתחיל את העבודה בעבודה דו-רובדית, להתחיל את העבודה מול היישובים, הייתה בעיניי החלטה ייחודית אבל החלטה נכונה. ככול שהמנהלת מתקדמת בעבודתה, יש יותר ויותר עבודה מול המועצות ולא מול היישובים. וזה מחייב אותנו, כשאנחנו עושים סטטוסים, אנחנו עושים סטטוסים מול היישוב בנוכחות המועצה. כלומר אנחנו לא יושבים לבד מול היישוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה מתכוון בנושא הזה או בכלל? << דובר_המשך >> אביעד פרידמן: << דובר_המשך >> ככלל. אנחנו בכול נושא שיושבים, אנחנו יושבים עם המועצה והיישוב, כדי שנציגי היישוב יידעו בדיוק כמה כסף עבר למועצה ושהכסף עבר אליהם. זה נושא שהיה, מרגלית התייחסה לזה, דרש חידוד וטיפול בשנת 2025. אני חושב שהמצב היום הוא הרבה יותר טוב ממה שהיה בתחילת שנת 2025, והיום יודעים הרבה יותר. אני חושב שגם הטענות שנשמעות הן הרבה פחות ממה שנשמעו בעבר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה רגע לשים דגש, והפרוטוקול למען ההיסטוריה יידע, שמדובר במערכת יוצאת דופן. אפילו בתנועות המושביות הקיבוציות אין מין מהלך של שגרירויות כאלו, כמעט עד ה - - - << דובר_המשך >> אביעד פרידמן: << דובר_המשך >> לכול יישוב יש רכז תקומה. לחלקם זה רכז תקומה שעובד רק אצלם, לחלקם לשני יישובים. אבל המנהלת מיוצגת כול הזמן על ידי רכז תקומה מקומי או לא מקומי, שמייצג את האנשים. לכול מועצה יש מה שאנחנו קוראים POC, עובד תקומה, עובד מדינה שמייצג את כול ענייני המועצה, כאשר המטרה היא שכול הזמן יהיה קשר קבוע. עוד דבר שהאמת שהיום זה יום טוב לציין אותו. מנהלת תקומה לא יושבת בירושלים והיא לא משקמת את החבל מיבנה, היא יושבת בשדרות. כהחלטה ניהולית עברנו לשבת בשדרות, מתוך תפיסה שאנחנו לא משקמים את החבל מרחוק, אלא מבתוכו. ידענו שיהיה מחיר מסוים של עובדים שיגידו שקשה להם הנסיעות ושהם לא מעוניינים להישאר בעבודה. ובכול זאת, לא אפשרנו ולו לעובד אחד לא לעבוד משדרות. יש מתכונת של עבודה מהבית, יום בשבוע זה אפשרנו, אבל כתפיסה האנשים עובדים בחבל, המנהלת יושבת בחבל. את ארוחת הצהריים שאכלתי אתמול יחד עם חבריי קנינו בשדרות. זה עוד אנשים שיוצרים, זה עוד חלק מתוך הכלכלה המקומית. וגם במכרזים הנוכחיים וכול מה שאנחנו מפרסמים, מטבע הדברים מגיעים אנשים שגרים. אני רוצה להדגיש, לא רק 7-0. מבחינתי גם אם יגיע מישהו שגר ב- - -, לא משנה בנתיבות או באשקלון, כמובן לא פסול, אבל אנחנו רוצים שיגיעו אנשים, שגרים בדרום הארץ, אני חושב שזה חשוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה יכול - אתה פתחת את זה - במספרים הגדולים, אנחנו בצפון שומעים כול פעם על האחוזים וכולי, מה המצב הדמוגרפי שם? << דובר_המשך >> אביעד פרידמן: << דובר_המשך >> אז המצב הדמוגרפי ש-42 מתוך 47 היישובים חזרו כבר. הנתונים העדכניים שאנחנו אוחזים בהם עכשיו שבין 92%-93% מהתושבים חזרו לביתם. תושבי חולי ותושבי כיסופים יחזרו לביתם עד ה-1 ביולי. חלקם כבר חזרו בפועל. תושבי כפר עזה ותושבי בארי אנחנו מקווים שיחזרו עד סוף שנת 2026. יהיה גם פער בתאריכים ביניהם. אנחנו מקווים להתחיל את שנת 2027 עם תושבי ניר עוז שיהיו היחידים שיגורו מחוץ לחבל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כשכמובן יכולים לחזור כול אחד מתי שהוא רוצה לבית. << דובר_המשך >> אביעד פרידמן: << דובר_המשך >> כן. מלבד הדבר הזה יש שמונה יישובים שחזרו בקיץ הקודם, שנמצאים עכשיו בתוך תקופת ההשתהות. תקופת ההשתהות תסתיים בחודש יוני. אני שמח להגיד, שגם יישוב כמו נחל עוז, שפה בוועדה ובוועדות אחרות חשש מאוד מהחזרה ואפילו הלך לבג"צ מתוך החשש הזה שהם לא יכולים לחזור. ביום רביעי שעבר הייתי בנחל עוז ו-62% מהתושבים כבר חזרו. בקיץ הם יגיעו ל-80% ויהיו עוד 12 משפחות חדשות, שאנחנו מקווים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אינשאללה. ב-93% שאמרת שחזרו, זה מהתושבים המקוריים? << דובר_המשך >> אביעד פרידמן: << דובר_המשך >> כן. מספר תושבי החבל הנומינלי גדול היום ממספר תושבי החבל הנומינלי ב-7 באוקטובר 2023, וזה נתון ציוני מרגש. היו לנו 62,000 תושבים, היום אנחנו כבר צועדים לקראת 66,000 תושבים. בעיניי זה ממש אירוע ציוני מרגש, אבל אני רוצה רגע גם להדגיש. החבל לא שינה את פניו, ויעידו פה תושבי החבל שנמצאים שם. כלומר לא היה מעבר והבאה של - - - . תושבי החבל היו הטרוגניים ב-7 באוקטובר ונשארו הטרוגניים גם היום. יש תושבי תקומה וכפר מימון, ויש תושבי מפלסים ונחל הבשור, ויש תושבי שדרות. והאופי של היישובים נשאר. וזה חלק מאוד - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> אביעד פרידמן: << דובר_המשך >> זה לא כול כך ברור, כי חלק מהדאגות שהיו בימים הראשונים זה שיהיה שינוי אוכלוסייה ושיהיו דברים. אנחנו כמנהלת תקומה החלטנו, ועמדנו בהחלטה הזאת: אין הגירה של זה. היישובים הם אלה שמחליטים בעצמם היום, מי הולך לעבור אליהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הייתה עוד נקודה שבשנה הראשונה או אפילו באחרונה, עוד היה חשש, תגידו אולי מילה על זה, אולי איזה עדכון קיים, של התניית תקציבים בצמיחה דמוגרפית בפועל. << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> שלום לכולם, אביאל, אני סגן ראש מנהלת תקומה. הייתה בדוח המבקר אמירה שמנהלת תקומה, שלאחר מעשה, התנתה תקציבים בצמיחה דמוגרפית, וזה דבר שהוא לא מדויק, אני רוצה לדייק אותו כאן. דייקנו אותו גם בבקשה לדוח. אנחנו העמדנו כלי ייחודי במנהלת תקומה שנקרא "סל יישובי". זה אומר שלכול אחד מהיישובים בחבל עומד תקציב של בין 15 ל-21 מיליון שקלים לחמש שנים, בחלוקה לפי תקציב המדינה. לכול שנת תקציב יש את החלק שלו. ופורסם קול קורא ב-2024, פורסם קול קורא ב-2025. ולאחר שיח ממושך עם היישובים, חלק מהיישובים, חלק מהנהלות היישובים באו והעלו טענה שהיא נבונה והיא נכונה, והיא אומרת ככה: בגלל החלוקה של התקציב שנה בשנה, אנחנו נאלצים לעשות פרויקטים יותר קטנים. אם היינו יכולים לקבל את כול התקציב, את כול החמש-שנתי בבת אחת, היינו עושים פרויקטים יותר חכמים. אנחנו, כמובן, לא יכולים לחרוג ממסגרת תקציב המדינה, מחוק התקציב, אבל כן שמענו בקולם, ביחד עם המועצות וביחד עם היישובים. הלכנו וישבנו ביחד, אנחנו ואגף תקציבים והחשב הכללי, וניסינו לחשוב איך אפשר לשפר את המצב בלי לחרוג מהכללים. וכן הגענו להסכמות עם אגף תקציבים, שיישובים שיצהירו שהם הולכים לקראת צמיחה דמוגרפית – אגב, כולם עשו את זה בסופו של דבר – יוכלו לקבל הטבה. לא סנקציה ולא תנאי ולא שום דבר אחר. הטבה, לקבל גם את התקציב של השנה העוקבת. אף אחד מהיישובים שלא עשה את זה לא נפגע. זאת אומרת, כולם מקבלים את תנאי הבסיס, אבל מי שאמר שברצונו, הוא מתכנן לגדול, הוא חושב לגדול. בלי שום אמירה מחייבת מבחינתו כרגע, זאת אומרת אין חוזה ואין איזה משהו אחר - הוא יכל לקבל גם את התקציב של השנה הבאה בתור, כשפטרנו את היישובים שהיו בתהליך החזרה או כאלה שעוד לא חזרו, זאת אומרת הם מלכתחילה קיבלו את כול השנים הקרובות. ככה שהאמירה בדוח היא לא מדויקת וגם לא הייתה התניה כזו. אלא למעשה, אין התניה אלא הטבה, ובסופו של דבר גם כולם קיבלו את אותה הטבה, ככה ש- - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. לפני שנעבור לעניין הסביבתי וגם נושא התכנון המרחבי, אביעד, יש איזה שהוא, אביאל, אחרים, מה הם צווארי הבקבוק שאתם מזהים כרגע? או האתגרים? ציינתם כבר נושאים שאתם יודעים להרים את הרגל מהגז, לא יילכו לאיבוד אבל לא נמשיך רק כי כתוב. אבל מה הם? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> אתגר מאוד מרכזי זה כול אתגר הכלכלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הכנסות עצמיות של האנשים ושל הרשויות? התושבים? << דובר_המשך >> אביעד פרידמן: << דובר_המשך >> בוא נתחיל באנשים ואז ברשויות. אתגר הכלכלה הוא אתגר גדול. איך מעלים את רמת השכר בחבל. השכר הממוצע בחבל נמוך משמעותית מהממוצע במדינה. מספר האנשים שנמצאים בשכר בהייטק נמוך מאוד. זה אתגר של לנסות לראות איך, במיוחד אם המטרה היא להכפיל את מספר תושבי החבל, ואם הרצון ששדרות תהיה עיר של 80,000 תושבים או 70,000 ומשהו תושבים. 70 ומשהו אלף תושבים אין ציפייה שייסעו כול יום ברכבת לתל אביב לעבוד. זה אתגר ואנחנו נידרש לזה פה בוועדות אחרות בעתיד. גם אתגר פנים ממשלתי, מהסוברים בממשלה שתושבי הפריפריה צריכים לעבוד במרכז, גם אם זה כרוך בנסיעות. אני לא סובר ככה, המנהלת לא סוברת ככה. אז זה אתגר אחד, כול נושא הכלכלה. אתגר שני זה ההבנה, שהטראומה והדברים לא נגמרים אחרי שנתיים. הן ברמת הפוסט טראומה והן ברמה של דברים אחרים. כלומר, מערכת החינוך, דיברתי עם כמה מנהלי בתי ספר. אמרה לי מנהלת בית-ספר אחת: "לא קל להיות מנהלת בית ספר כש-40% מהתלמידים מוגדרים כסובלים מפוסט טראומה, והגיעו לבית ספר אחרי שלא ישנו בלילה". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו עוד לא אומרים פוסט, אנחנו אומרים טראומה מתמשכת. << דובר_המשך >> אביעד פרידמן: << דובר_המשך >> אפילו לא פוסט, כן, עוד לא הגענו לעידן הפוסט. << אורח >> ניר שמואלי: << אורח >> אביעד, אני רוצה להוסיף את הנתון. לא אגיד את שם המועצה, אבל יש לנו מועצה אחת שמספר התלמידים זכאי שירות חינוך מיוחד בסוף תשפ"ד, 71 תלמידים. היום אנחנו עומדים על 180 תלמידים. אלה פערים אדירים, הדברים צפים כרגע ואנחנו חייבים לטפל בהם. אנחנו מעריכים שבשנה הבאה היקף הילדים זכאי שירותי חינוך מיוחד יהיה אפילו גדול יותר בשאר החבל. וכמו שאביעד אומר, אנחנו זקוקים לתקציב הזה כדי להמשיך לטפל. וזה לעצם השאלה ששאלה הגברת למה 30%. ניתחנו את התקציב, והגענו למסקנה ש-30% לפחות הוא בבסיס. אני יכול להבטיח פה לכולם, שתנוח דעתם של כולם, זה הרבה מעל 40%. זאת אומרת, בסוף מנהלי בתי הספר וגם הרשויות מבינים שצריך להשקיע את התקציב הזה גם בשפ"חים, גם במרכזי החוסן, גם בבתי הספר, כדי לתת את המעטפת הטיפולית שצריכים לתת לתלמידים. ולא רק לתלמידים. זה לתלמידים, לצוותי ההוראה, להורים שפוקדים את השפ"חים ואת הכול, וזה אני חושב שזה תפקיד חשוב מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, ניר. מעדכנים אותי שאנחנו צריכים להזדרז. סביבה, בואו נשמע את ההערות לגבי הדוח. << אורח >> תמר בר און: << אורח >> שלום לכולם, תמר בר און מהמשרד להגנת הסביבה. אני קודם כול אתחיל בזה, שאזור הנגב המערבי מאופיין ברצף של שטחים פתוחים מאוד מגוונים ואיכותיים, שהם גם בית גידול ייחודי לבעלי החיים, אבל גם מרכיב מאוד חיוני לתושבים שגרים בחבל הארץ הזאת, מקור לגאווה עבורם, מוקדם משיכה לטיילות מבחוץ. במלחמה היה לחץ מאוד גדול על השטח הזה, כוחות מאוד גדולים שהגיעו נדרשו לחצות שמורות טבע, לסלול דרכים, שטחי כינוס מאוד גדולים. לפעמים בלב שמורות, לפעמים בשטחים חקלאיים. המשרד להגנת הסביבה היה הגורם הראשון שהרים את הדגל האדום הזה, וכבר ממש כמה חודשים אחרי תחילת המלחמה הזמנו עבודה של מיפוי באמצעות רשות הטבע והגנים, והדוחות האלה שנמצאים בדוח הם דוחות של המשרד, שגם מיפו מה האזורים שנפגעו, מה היקפי הפגיעה, מה דרגת הפגיעה, הערכיות של השטחים וגם הערכה של עלות של התקציב הזה. הדוחות הלכו ועודכנו והשתפרו ודוייקו במהלך השנים, אבל שמנו את הדבר הזה מהתחלה. הגורמים במשרד פעלו בדרגות הגבוהות ביותר כדי לדרוש תקצוב של הדבר הזה. גם מול מס רכוש, גם מול משרד הביטחון. העברנו בתגובה שלנו וגם קודם המון תכתובות, סיכומי פגישות, פניות, דיונים. באמת זה היה ברמות הגבוהות ביותר. לצערנו, זה לא נענה. לא ניתן לזה תקציב ייחודי. מס רכוש יודע לפצות את החקלאים ולהחזיר להם את הפגיעה בכסף בשדה. משרד הביטחון דאג שהמפגעים, ערימות הפסולת – תחשבו, אתם יודעים, המספרים הם מטורפים של כמויות של חיילים שהיו שם – פונו. אבל לבוא ולשקם את הקרקע, ולדאוג שייצמח שם הצמח הייחודי שנמצא שם, או להעלים את הקוליסים. וכמו שאומרים קוליסים זה ייצור חברתי. מקום שנסע 9D-, ונכנס לתוך שמורה ונסע, כשבאים עכשיו, בדרום אדום יש המון מבקרים, אנשים נוסעים במרחבים האלה. זה לא תוקצב. הדרישות האלו לא נענו. בסופו של דבר, בהחלטת הממשלה, מנהלת תקומה הקצתה עבור המשרד, לראשונה, 94 מיליון שקלים. התקציב הזה נועד, כך הוגדר בהחלטת הממשלה, לשיקום של השטחים הפתוחים, להקמת אתרי טבע כפריים ועירוניים ולחיבור של הקהילות, כי אנחנו יודעים שהן מרכיב של הסביבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, לפני העניין הקהילתי, אמרת שמס רכוש לא שילם. האם הרכיבים האלו, עשרות המיליונים האלו, משרתים את המשימה של שיקום המרקם? << דובר_המשך >> תמר בר און: << דובר_המשך >> של 94 מיליון שקלים? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נגיד. << דובר_המשך >> תמר בר און: << דובר_המשך >> מס רכוש פיצה את החקלאים ש- - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי. האם קיבלתם מענה לטבע? << דובר_המשך >> תמר בר און: << דובר_המשך >> בהחלטת הממשלה נקבע 94 מיליון שקלים שיועברו ממנהלת תקומה אל המשרד להגנת הסביבה עבור תמיכה בשיקום של השטחים הפתוחים, בהקמת אתרי טבע וחיבור לקהילות, מכיוון שהיה מאוד ברור, שהנושא הזה של החיבור לטבע זה גם נושא שיכול לחבר בחזרה את הקהילה אל המקום. אנחנו יודעים לתמוך, הדרך שבה משרד ממשלתי יודע להעביר כספים זה באמצעות הרשויות המקומיות. ולכן במתווה משותף עם מנהלת תקומה, שגם הקדימו, בדומה למה שנאמר פה, קדם מימון. זה אמור היה להתפרס על פני חמש שנים. הוקדם מימון. ניתן תקציב בשנה שעברה של 43 מיליון, זו הנגלה הראשונה, לרשויות המקומיות. יכולה הרשות המקומית לבחור, כמו לדוגמה מועצה אזורית אשכול, שאת כול התקציב שניתן לה היא מעבירה עבור שיקום השטחים, השמורות שבתוך שטחה, שמורת בארי והאזורים האלה. יכולה רשות אחרת להחליט שהיא רוצה להקים אתר טבע. אנחנו הבנו שכדי לא לזרוק את המשימה הזו על הרשויות ולעזוב, הקמנו מיזם משותף עם החברה להגנת הטבע, שהמטרה שלו לעבוד בשיתוף הרשויות, לסייע להן למפות את השטחים, את האתרים החשובים ביותר, את מעטפת של אנשי מקצוע, של אקולוגים וכולי, שיסייעו להם להגיש לענות לקול קורא המקצועי הזה. ובאמת קיבלנו 13 פרויקטים יפים מאוד. שיקום של שטחים פתוחים, חלקם הקמת אתרי טבע, חלקם פעולות עם הקהילות. אנחנו בדיוק פרסמנו את הדוח החצי שנתי הזה של המיזם המשותף. אנחנו ממשיכים ללוות את הרשויות בדבר הזה כדי לגרום לדבר הזה להתבצע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מאוד בעד למצוא דרכים להנגיש את המידע הזה, היפה, המלבב, וסחתיין על המחווה כלפי הכלניות. << דובר_המשך >> תמר בר און: << דובר_המשך >> האדום? אין על אדום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רצית להעיר משהו, אביעד? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> לא. << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> רציתי להגיד רק בעניין הזה. התוכנית של מנהלת תקומה ביחד עם המשרד להגנת הסביבה באה להקים אתרי טבע. כמובן שעדיף כשיקימו אותם, אז כבר ישקמו אתרים שהפרו אותם. אבל מלכתחילה הסמכות של העניין הזה היא - - - . הצבא יודע מה הוא הפר בעבר, איפה הוא עדיין מחזיק בשטחי כינוס ושטחי היערכות ואיפה יש תנועות רק"מ. ועדיין יש תנועות בשטח, הדי מלחמה ופיצוצים ומלחמה ממש בחלק מהימים. ואיפה הוא מתכוון להמשיך להפר בעתיד, לפי התוכניות שלו, איפה הוא מתכוון להקים בסיסים. אנחנו לא באנו להחליף מתקציב תקומה המועט, שהוא גם מתמעט אחרי זמן, להחליף את כול גופי המדינה והסמכויות שלו. לדוגמה, כשמשרד הביטחון עשה נזקי חיילים בבתים, הוא שהה בבתים. מי שפיצה זה לא תקומה. תקומה פיצה על הדברים האחרים. אז משרד הביטחון שיקם את הדבר הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. אז אתם רואים את עצמכם ממשיכים בזה גם בהמשך? << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> אני חושב שהצבא ביחד עם משרד הביטחון, עם מס רכוש והמשרד להגנת הסביבה צריכים לשים תוכנית ולתקצב ולנהל אותה. אנחנו, כמובן, כול תקציב שלנו שנותן גם את הערך המוסף, את השכבה הנוספת – אנחנו נכנסים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק תשובה קצרה, אביעד, אם נושא כזה, למשל. יש בטח כאלו 20. אבל הוא נושא שהוא תוצר מהיר, מידי של המלחמה ואולי הוא נופל ביניהם. האם אתם רואים את עצמכם כשותפים, חבר'ה, דיר באלאק, צבא, - - - ? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> אנחנו יכולים להיות שותפים כאדבוקטים וכאלה שרצים בין המשרדים. אנחנו לא יכולים להיות שותף תקציבי לכול דבר אחרת יגמר לנו הכסף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בדיוק. לבוא בשם החבל יחד עם ראשי רשויות. << דובר_המשך >> אביעד פרידמן: << דובר_המשך >> אבל זה ודאי, וזה אנחנו עושים גם ארגונים אזרחיים שעוזרים לנו בנושא הזה. זה חשוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור לנושא האחרון, אני חושב, וזה הנושא של התכנון המרחבי. היו שאלות לגבי עניין החקלאים מול אופקים וכולי. אתם תרצו להתייחס, אביעד? אולי אתם ואחר כך אני אבקש מגלבוע. << דובר_המשך >> אביעד פרידמן: << דובר_המשך >> אני חייב להגיד, הנושא הזה זה לא נושא שאנחנו חזקים בו. אנחנו בחוק מוגבלים ב-0-7, ואנחנו לא מתעסקים בתכנון המרחבי, לא באופקים ולא בדברים. נושא תיירות אנחנו כן מתעסקים, כי תיירות קשה מאוד להבחין. וגם חקלאות. הכלב שחוצה את רצועת עזה לא מתייחס לנושא הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ההערה שפה, הערה שאני מצליח להבין אותה היא, בהינתן שעוסקים באגרו-נגב, שהוא רלוונטי לפיתוח, מו"פ וכולי בעוטף, או גם בעוטף, יש הגיון שהוא ידבר עם האירועים המקבילים. << דובר_המשך >> אביעד פרידמן: << דובר_המשך >> האגרו עובד דרך אשכול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אביעד פרידמן: << דובר_המשך >> והוא ודאי מתייחס לתוך הדברים האלה. זו דווקא דוגמה שאני מרגיש מאוד בנוח איתה, אבל בסוף צריך לזכור, אנחנו מופקדים חוקית ומהותית על 0-7 ותפקידנו לא לעסוק בתכנון סביבתי בתוך האירוע הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> באמת, גלבוע, הזכרתי את השיח הלילי שהיה, אני זוכר, באיזו תחנת דלק עצרתי ושאגתי לתוך הלילה. לא על הכול הסכמנו, אבל דבר אחד בסיסי עמוק אמרת, וזה שזאת הזדמנות – מרכאות, לא מרכאות - לשדרג את המרחב כולו. כאשר ברור שתשומת הלב, מה שאמר כרגע אביעד, הוא לאזור הנפגע. אבל לאזור הנפגע יש עוטף ולעוטף הזה יש עוטף ויש מטרופולין. ויש הגיון, שאני מצליח להבין אותו. לשמחתי, כולנו, המדינה, לא התפתינו לעשות את הכי טוב והכי מושלם, כי זה היה לוקח את הזמן שאין לנו. אבל עכשיו מה נכון לעשות כדי לייצר את הסינרגיה? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> רק אני אשלים את התמונה לגבי התוצר הסופי מאז השיחה הלילית. יש היום תוכניות פיתוח שנותנות מענה מחבל תקומה, אזור הנגב המערבי, באר שבע כמטרופולין וגם לערים בנגב המזרחי. ככה כשאנחנו בדרך כלל מגבשים מדיניות אנחנו מסתכלים תמיד מרחב. לא נכון לתת תוכנית אחת לאזור שהוא גדול מדי, כי אז המענים מתפזרים, הצרכים הם שונים. ולכן אני חושב שפה זה נעשה. אני מאמין שהוא נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> התוכנית הזאת היא יושבת על אדנים של מנהל התכנון, של תכנון במונחים המקובלים, או לאו דווקא? גם זה היה דיון, אתם זוכרים, האם תהיה ועדה מיוחדת או לא. << דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >> אז לא ועדה מיוחדת. היום מנהל התכנון מקדם את כול הנושא של אזורי תפקוד. זו גישה שהיא יחסית חדשה, היא באה להשלים את גישת המטרופולינים. אין רק מטרופולין אחד והטבעות סביבו, אלא יש עוד מוקדים אזוריים במרחב, שמושכים אליהם כלכלה וחברה. לעניין ההערות שקיבלנו בדוח המבקר, התייחסו לעניין של אגריטק, סנכרון עם תקומה ומנועי צמיחה כלכליים. אני מאמין שבכול אחד מהנושאים האלה כן ניתן מענה. לדוגמה, בנושא האגריטק. האגריטק א' הוא מנוהל דרך האשכול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגרונגב? או אגריטק? איך זה נקרא? << דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >> האגריטק בנגב המערבי נקרא אגרונגב. אותו דבר. אז לעניין הזה, א' בהחלטת הממשלה בעוטף של העוטף הוקצה תקציב לניהול הוליסטי של כול תחום האגריטק, לרבות חבל תקומה, לרבות מעבר לחבל תקומה באשכול. גם ניתנו כלי סיוע ייעודיים שקשורים לאגריטק באזור של ההחלטה שאנחנו גיבשנו. לדוגמה, הקמת מתחם מעבדות בעיר אופקים. דבר שהוא נכון לעשות אותו בעיר ולא במושב. וזה משלים אחד את השני. היה שיח תוך כדי עם מנהלת תקומה, גם לגבי מענה חינוך. תמיד עולה השיח, שהחינוך מתוקצב פר ילד בעוטף. בהחלטה של העוטף של העוטף ניתן גם תקצוב לתלמידי רשויות העוטף, שאינם חלק מחבל תקומה. אז, בעצם, היו פה ממש סינרגיה וסינכרון במהלכים האלה. מנועי צמיחה ניתנו. וואו, יש לא מעט ואם צריך אני גם מוכן לעשות מורה נבוכים, לעבור איתכם על ההחלטה. כן המבקר נגע בנושאים נוספים בהחלטה. נושאים שהם מאוד מעניינים, אני מאוד מתחבר אליהם. הם לאו דווקא נוגעים לכותרת של הביקורת. קטונתי מלהגיד למבקר מה הוא אמור לבקר, אבל אם כבר נכנסים לנושאים מאוד מעניינים, כמו עיירות פיתוח, כמו פיתוח מרחבי, כמו מטרופולינים – דברו איתנו. נשמח לשבת ולדבר ולהרחיב. זה נושא שאני יכול לדבר עליו שעות ויש לנו גם הרבה מאוד חומרים לתת. יותר קשה להשיב לתיאוריות שגיבש מבקר המדינה ולנסות לתקן או להפריך או לעשות איתן משהו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב. כמו שהבטחתי לכם, גלבוע פתוח להמשך שיח. גלבוע, תודה. אני רוצה במהירות לשאול אם רשות מקרקעי ישראל, תרצו להתייחס? << אורח >> שרונה אזולאי: << אורח >> שלום לכולם. אין הרבה מה להתייחס, הדוח לא ממש נוגע ברשות מקרקעי ישראל, אבל יחד עם זאת, אני יכולה לומר שבכלל רשות מקרקעי ישראל די הולכת יחד עם מנהלת תקומה. מבחינת הקצאות הקרקע איפה שהיה צריך, גם לבתים זמניים, אנחנו כול הארגון התגייס, כך שלא ראיתי בדוח דברים מהותיים כדי להתייחס אליהם, אלא אם כן - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להציע רק הערה אחת חשובה. אתם כבר התחלתם וצריך לשתף פעולה באופן מאוד הדוק עם משרד ראש הממשלה - - << דובר_המשך >> שרונה אזולאי: << דובר_המשך >> לא התחלנו. אנחנו כול הזמן בתוך זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> - - בנושא החבר'ה שיבנו בית במקום חדש. זה בוודאי נושא מהותי, שנוגע מאוד למטה, לאו דווקא למחוז. זאת ציפייה מאוד גדולה. בסדר, 100%. תודה רבה. << דובר_המשך >> שרונה אזולאי: << דובר_המשך >> מעבר לזה יש עוד גם בתחומי לא רק הבנייה. יש הרבה הוראות שעה לסייע לכול האוכלוסייה בכול התחומים. מבחינת הנחות בתשלומים או אפילו פטורים מתשלומים. אז רשות מקרקעי ישראל מתגייסת לעניין הזה בכול הכוח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. משרד הפנים, מי נמצא איתנו? << אורח >> אמיתי שוחט: << אורח >> אמיתי, מנהל פיתוח כלכלי. אני אגיד שככלל, העיסוק שלנו בסוגיה הוא דווקא לא ביישובי תקומה, אלא ביישובים מטעם החלטת הממשלה 3303. יש לנו כן תקציב שנתנו למרכיבי ביטחון, שנתנו לתוכנית חומש לכול - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה העוטף של העוטף, מה שנקרא? << דובר_המשך >> אמיתי שוחט: << דובר_המשך >> כן, העוטף של העוטף. מה שיש לנו בעוטף של העוטף, נקרא לזה, זה אופקים, נתיבות, מועצה אזורית מרחבים. יש לנו תקציב של ה-20 מיליון שקלים לכול תוכנית החומש. ב-2025 כבר הוצאנו אותו, שזה לפיתוח ארגוני ותשתיות ארגוניות. וגם כמובן אנחנו נשב בהמשך ברבעון השני והשלישי נשב עם הרשויות על המשך העבודה לשנים הבאות. ויש לנו גם תקציבי פיתוח נוספים, שזה 65 מיליון שקלים. גם כן בחלוקה, 13 מיליון שקלים לשנה, שזה עובר דרך המחוז, נוסף על תקציבי הפיתוח הרגילים, וזה תקציבי פיתוח של רשויות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב. כול הכספים שהיו צריכים לעבור, עברו? << דובר_המשך >> אמיתי שוחט: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק שלא יהרוג אותי הבן שלי שעכשיו ברוחמה עדיין. רוחמה גם, נכון? בשער הנגב. << דובר_המשך >> אמיתי שוחט: << דובר_המשך >> רוחמה, כן, הם בהחלטה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא הזכיר. אני רגוע. מנהל התכנון בזום, נכון? << אורח >> שירה גפן: << אורח >> כן, יש פה גם את החטיבה לתכנון מרחבי וגם מלשכת תכנון מחוז דרום. שני נציגים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום. יופי, אז אם אתם יכולים להתייחס לסוגיות שעלו, בבקשה, לתכנון המרחבי, ההשקה בין התוכניות השונות? << דובר_המשך >> שירה גפן: << דובר_המשך >> כיום מקודמת תוכנית אזורית מרחבית לנגב המערבי ותקומה. זו תוכנית שיוזמה רמ"י, והיא עובדת בשיתוף פעולה עם מנהל התכנון, כמובן, גם עם המחוז וגם עם המטה. התוכנית היא תוכנית רב-נושאית, היא לא תוכנית סטטוטורית, אלא מסמך מדיניות, שהמטרה שלו זה לבחון את המרחב, לראות מה הצרכים ומה האתגרים במרחב, ואיך נותנים להם את המענה. זאת אומרת מה מציעים במסגרת התוכנית, בין אם זה בפרויקטים סטטוטוריים ובין אם זה פרויקטים יותר רכים. איך הם נותנים את המענה לפיתוח הנגב המערבי, מתן מענה לצרכים הרלוונטיים במרחב הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איך את קוראת לתוכנית הזאת? << דובר_המשך >> שירה גפן: << דובר_המשך >> תוכנית אזורית מרחבית נגב מערבי תקומה. זו התוכנית. התוכנית הזו היום אמורה להידון בוועדה המחוזית לאימוץ. זו תוכנית שהתחילה כחודש לאחר - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה הגבולות של התוכנית? גבולות תקומה או מעבר לזה? << אורח >> יעקב קרייזלר: << אורח >> לא, זה מעבר. חוף אשקלון, רצועת הערים שדרות, נתיבות, אופקים. << דובר_המשך >> שירה גפן: << דובר_המשך >> רצועת הערים. שדרות, נתיבות, אופקים וכול היישובים. חלק מבני שמעון, חלק משדות נגב, כול שאר הנגב, כול אשכול. כול אלה היישובים שבפנים. זו תוכנית שעובדת במשותף עם הרשויות, כמובן. גם עם המועצות האזוריות, גם עם הערים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה סוג של תוכנית מנחה כזו? << דובר_המשך >> שירה גפן: << דובר_המשך >> היא תוכנית שהיא בעצם גם יוצרת, כן היא מנחה גם את הוועדה המחוזית לגבי מה שיוצג בפניה בעתיד, כדי לגבש עמדה תכנונית לגבי הנושאים השונים. היא גם מייצרת איזו שהיא וודאות תכנונית כלפי המרחב, מה ניתן להציע. היא מתעסקת גם בשטחים הפתוחים וגם לגבי פיתוח, שטחי תעסוקה. היא גם מתייחסת, וזה עלה מקודם, לגבי אגרוטק. היא מייצרת ייחודיות לכול אחת מהערים בנושא מסוים ומציעה פיתוח כלפי הנושא. בין אם זה העצמת בית החולים שמוצע בנתיבות, מעבר לבית חולים גריאטרי, משהו נוסף, מרכז רפואי נוסף שמה. אם אנחנו מדברים על אופקים כעיר שמתמחה באגרוטק, גם כמובן מענה למועצות האזוריות בנושאים השונים. בין אם זה אזור תעסוקה חקלאית, בין אם זה המענה לצרכים של של פיתוח חקלאי ונושאים נוספים. גם לגבי התיירות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שירה, סליחה, אני קוטע רק כדי, קודם כול, להביע הערכה גדולה. זה נושא חשוב מאין כמוהו. אני כמעט הייתי אומר שהיה רעיון טוב להכיר את התוכנית הזאת. אני שואל, גלבוע, אתם מחוברים ל- - - ? << דובר_המשך >> שירה גפן: << דובר_המשך >> דקה, אני רק רוצה להגיד מילה אחת נוספת שההמשך שלה זה מה שאמר מקודם גלבוע. זה באמת אחת מהפעולות שמנהל התכנון עושה היום. זה, בעצם, מהלך בתכנון אזורי בכול מרחב המדינה. ועל מנת לייצר את המענה המיטבי בכול אזור ואזור הוא מתמקד באזור, שהוא אחר כך ייגזר גם לצרכים ברמה המחוזית. אבל לגבי כול אזור בנפרד, כדי להתמקד ולראות את הצרכים של כול המרחב האזורי שנקבע לו, בהתאם לגבולותיו. בין אם זה אזור נגב מערבי, בין אם זה באר שבע, בין אם זה נגב מזרחי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. אני רוצה להבין, למשל, אשכול הנגב המערבי הוא בוודאי שותף למהלך הזה? << דובר_המשך >> שירה גפן: << דובר_המשך >> הוא שותף, הוא היה בישיבות, הוא בחשיבה משותפת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אבל התחום הוא קצת מעבר לאשכול. << דובר_המשך >> שירה גפן: << דובר_המשך >> האשכול לא מאשכל בתוכו את כול הערים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שירה גפן: << דובר_המשך >> בסופו של דבר, חלק כן וחלק לא. אבל עדיין עובדים ב - - -. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז אני רק רוצה בקצרה להבין את החיבוריות. הרי תוכנית כזו צריכה לשבת על איזו שהיא תפיסה אידאולוגית, שאולי היא הייתה יכולה לבוא מכם. אולי היא באה, אני לא יודע. ואחר כך גוזרים תוכניות מהתוכנית המנחה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אז דווקא הגישה שמנהל התכנון נוקט בה היא גישה מקצועית תכנונית, וטוב שכך. << אורח >> שירה גפן: << אורח >> נכון. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> היא, בעצם, עשתה עבודה מעולה, אם מנהל התכנון ירצה להרחיב עליה, על גיבוש של אזורי תפקוד, באיך מזהים אותם ומי ערי הליבה בתוכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, כן. אידאולוגיה זה לא דבר רע. אידאולוגיה מקצועית תקרא לזה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> גם כשאנחנו מגבשים את תוכניות הפיתוח שלנו אנחנו גם מתבססים על מתודולוגיה של מנהל התכנון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם בפנים? אתם שותפים למהלך הזה? << דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >> כן, כן. יש ועדה שמתכנסת פעם בכמה שבועות. אנחנו יושבים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מתי התוצר הזה מסתיים? << דובר_המשך >> גלבוע זינגר: << דובר_המשך >> רק להגיד, היושב ראש, המהלך הזה קורה בכול הארץ. זה לא קורה רק בנגב המערבי. תקנו אותי אם אני טועה, יש 20 וכמה אזורי תפקוד? << אורח >> שירה גפן: << אורח >> 28 אזורי תפקוד בכול הארץ. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כול ה- - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שירה, קודם כול בואי נראה שני אזורים. אחד, מרחב הנגב המערבי, נקרא לזה, שבתוכו תקומה. אני חושב, קודם כול, זה מהלך מדהים ויפה. אני מברך עליו, אחלה. מתי בערך אפשר יהיה לראות תוצרים? התוכנית מתי תאושר? << דובר_המשך >> שירה גפן: << דובר_המשך >> אז זה מה שאמרתי בהתחלה. מאחר ומדובר במסמך מדיניות שהוא לא סטטוטורי, התוכנית תאומץ, בעזרת השם, היום בוועדה המחוזית. היא אמורה לעלות לדיון לאימוץ. אני רק אסביר קצת את התהליך שהיא עוברת. אחרי שבחנו את המצב ובחנו את הניתוח מצב קיים שנדרש, וגיבשו חזון, וגיבשו אסטרטגיה וגיבשו מסמכים, וכול תוכנית כזאת כוללת כרטסת פרויקטים שמגדירה עבור כול פרויקט ופרויקט מה הצרכים שלו, מי השותפים שלו. בין אם זה ברשויות, בין אם זה במשרדי הממשלה. היא מגיעה לדיון בוועדה המחוזית, היא מוצגת בפני כלל המשתתפים בוועדה, היא מוגשת להערות והשגות למשך 60 יום ואחרי זה דנים בהערות וההשגות ומחליטים האם מאמצים את התוכנית או לא מאמצים. זה כלי בידי הוועדה המחוזית להמשך הדרך כלפי - - - ואחר כך מגובשת לשינוי תמ"מ בהתאם לרשום בה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האחרונים תמיד בסוף, אין מה לעשות. אז אני כבר מבקש ממך, שכשהתוכנית תאומץ, בשעה טובה היום או מחר, תעבירי אותה אלינו, שנוכל להתענג עליה. << דובר_המשך >> שירה גפן: << דובר_המשך >> מהמם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה לא סוד, נכון? << דובר_המשך >> שירה גפן: << דובר_המשך >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גם סודות אנחנו יכולים לשמור. אז זה מצוין. והדבר השני, זה צפונה, אני מניח שתנופה יכולה להתעניין מאוד במה שאתם עושים שם. אחרון הדוברים, שייקח דקה, כנראה, זה לי-אור, בבקשה. תנועת אור המבורכת. << אורח >> לי-אור פנחס: << אורח >> תודה רבה. קודם כול, אדוני היושב-ראש, צהריים טובים. שמי לי-אור, אני מנהל תחום קשרי ממשל ומדיניות של תנועת אור. בתור תנועה שפועלת כבר 20 שנה לפיתוח הנגב והגליל, ביניהם גם הנגב המערבי אנחנו קצת חוששים לאחר קריאת הדוח, כי התעורר אצלנו החשש וגם מר פרידמן אמר פה משהו, שהמחיש את - - - << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> מר פרידמן זה אבא שלי, לי קוראים אביעד. << אורח >> לי-אור פנחס: << אורח >> אביעד פרידמן, התנצלות. ישנה התמקדות בולטת בשיקום והזנחה של הפיתוח. זאת אומרת, אנחנו שמענו פה הרבה מאוד על היעד, שהוא להחזיר את תושבי המקומות של היישובים והרשויות לבתים שלהם, שזה מבורך. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> להכפיל את החבל. << אורח >> לי-אור פנחס: << אורח >> היעד הוא להכפיל את החבל, אבל אנחנו קצת פחות ראינו את הדבר הזה, וזו השאלה לנציגים המכובדים פה. איך מפקחים, כי השיקום הוא אינו רק קבלני ולחזור למה שהיה לפני המלחמה, אלא כולל גם מנועי צמיחה ומדיניות איכלוס אקטיבית ליצירת מרכז חיים עצמאי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. רגע, אביעד, חכה רגע. אם תרצה, אולי ממש בסיום. אני מצטער. יעל ברלין, מרכז חייה בירושלים, בישראל. << אורח >> יעל ברלין: << אורח >> החלטת ממשלה שכול משרדי ממשלה צריכים לשבת פה, אז כרגע אנחנו פה. משרד נגב גליל אוהב, מקדם את חבלי הארץ הזאת. לפני ה-7, אחרי ה-7. אנחנו עומדים בצמוד, עובדים טוב, יחד עם המנהלת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. דברי סיכום, אביעד, תרצה? << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> כן. אני רק אגיד, כי האמת שזה חשוב, את הדברים. הדוח, מטבעו, מתייחס למה שהיה אחורה, לשנה וחצי השנתיים הראשונות של המנהלת. הוא הגביל את עצמו עד אוגוסט 2025, אפילו פחות משנתיים. חיי המנהלת יהיו חמש שנים ותפקיד המנהלת הולך ועובר מתחום השיקום לתחום הצמיחה והפיתוח. וגם תקציבי המנהלת חולקו לתקציבי שיקום, שחלקם כבר היו. ורוב התקציבים הם לצמיחה ולפיתוח. תקציבי הכלכלה הם רלוונטיים, תקציבים שדיברנו עליהם של צמיחה דמוגרפית הם, כמובן, של צמיחה. תקציבי החקלאות, תקציבי התיירות, הם כולם תקציבים שאמורים ללכת לפיתוח. וזו עבודה שכול הזמן צריך לעשות אותה במקביל. השיקום לא נגמר, אבל בד בבד צריך כול הזמן לחשוב על ההמשך, על הצמיחה. אנחנו שמחים שיש היום יותר תושבים בנגב מאשר היו ב-7 באוקטובר, ובעוד שנה כשנשב פה אנחנו מקווים ובטוחים שהמספרים יהיו עוד יותר גדולים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה, אביעד. תודה על הכול. דברי סיכום? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אני אתייחס בקצרה. קודם כול, אני אחזור על הסוגייה הראשונה של ההתייחסות לתגובות. אז קודם כול, כמו שאמר אביעד, עד אוגוסט 2025, זו ביקורת שמבוצעת בזמן אמת. זאת אומרת שיש גם ליקויים שמתוקנים בזמן אמת או תוך כדי הביקורת. אם ידענו על תיקון של ליקוי אז שיקפנו את זה בדוח. אני נותן דוגמה לליקוי שהיה בדוח על תוכנית התמרוץ, שפורסמה אחרי שכבר הדוח הודפס ב-8 או ב-9 בפברואר. הדוח פורסם ב-10, אז הוא הודפס יום יומיים לפני, אז לא יכולנו לשקף כול מה שתוקן אם זה היה סמוך לפרסום. אבל אם ידענו לפני, אז תיקנו. וכול תגובה שמגיעה כתובה למשרד מבקר המדינה אני, כמובן, מיישם אותה בדוח. אבל לצידי יש גורם במשרד, שהתפקיד הייחודי שלו זה לבוא ולראות, שאני משקף את התגובה של המבוקר בדוח. זו לא רק החלטה שרירותית שלי. יש לנו גורם שהוא בקרה בנושא הזה. ועוד הערה. הדוח פורסם ב-10 בפברואר. עד ה-10 במאי הגופים המבוקרים שמצוינים בדוח אמורים לדווח לנו מה קורה עם הליקויים ואני מתרשם, יש ליקויים גם אני יודע שתוקנו. אני מאוד אשמח לקבל סטטוס מצב של הליקויים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> התגובות מועלות לאתר שלכם, נכון? << דובר_המשך >> יניב פרץ: << דובר_המשך >> לא, הן לא מועלות לאתר, אבל זה משמש אותנו פנימית, מה הסטטוס של הליקוי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. << אורח >> מירב שמואלי אלנקוה: << אורח >> היושב ראש, בהתאם למה שהוא אמר, אני כן אבקש שהידע הזה כן יהיה שקוף לציבור, כדי שאנחנו נחסוך לחזור לפה לשולחן פה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש לך פה קשרים, תבקשי מהם. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> אנחנו שקופים ונשמח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הנה, אז באופן ישיר. << אורח >> מירב שמואלי אלנקוה: << אורח >> גם תקציבית וגם נושאים. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> אין בעיה. אם זה מותר אנחנו נשמח גם לשלוח את התגובות שלנו. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אני אצטרך לבדוק את זה, אבל בכול מקרה הוועדה תמיד יכולה לזמן דיון בעוד ארבעה חודשים אחרי שיגיעו תגובות ולראות מה המצב. << אורח >> מירב שמואלי אלנקוה: << אורח >> אני גם רוצה לציין, לשבח את מנהלת תקומה שבאמת כיף ואנחנו עובדים איתם בהרבה שיתוף פעולה. הם אנשים ערכיים, אנשים אידאולוגיים, שבאמת כיף לעבוד איתם בשיתוף פעולה ותמיד צריך לשאוף לדייק את עצמנו עוד קצת. ותודה רבה, יושב ראש הוועדה, שכינסת את הדיון הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אני אסכם ואומר דברי תודה למגיעים ולרבים רבים שלא נמצאים כאן ושפעלו, איך אמרנו, מהימים הראשונים ובהמשך, בתנאים לא פשוטים ואתגר שאכן לא הכרתם, וסללתם לעצמכם את הדרך. כול אחד מהשותפים, מהרשות המבצעת, המחוקקת, אולי גם השופטת, ועשו כמיטב יכולתם כדי לעמוד במשימה. ואני חושב שאנחנו בדרך נכונה שבעת עצב וטרגדיות, אבל דרך נכונה. אין דרך אחרת. אני מבקש לציין, אמרתי לגלבוע, ואני רושם את זה שבתוך כשבוע משרד ראש הממשלה יעביר לנו את הערכת לוח הזמנים לקידום הנושא של התושבים מהחבל, שבוחרים להקים בית במקום אחר. לו"ז ההתקדמות, הטיפול בנושא. אני מבקש ממבקר המדינה, כמו שאני מניח שהוא עושה, להמשיך לעקוב אחרי תהליכים מרכזיים. אני מבקש לציין במיוחד את נושאי החוסן, הרווחה, מנועי הצמיחה הכלכלית, התעסוקה והחינוך. אני מבקש ממנהל התכנון לקבל את אותה תוכנית מנחה חשובה אזורית. שמחתי לשמוע שזה נעשה ברחבי הארץ, אבל בפרט לנגב המערבי, עם חשיבות גדולה לצמיחה של העוטף והסביבה. הוועדה תקיים מעקב בעוד כחצי שנה. אני מודה לכם מאוד ונועל את הישיבה. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:10. << סיום >>