פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 111
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ו (17 בפברואר 2026), שעה 11:00
סדר היום:
<< נושא >> עזרים מותאמים לילדים עם לקות ראייה - ישיבת מעקב << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
אושר שקלים – היו"ר
חברי הכנסת:
דבי ביטון
מוזמנים:
צחי קלר
–
מנהל תחום מנהל אגף שיקום, משרד הבריאות
דינה צ'רנו
–
אגף לפיקוח על קופ"ח ושב"ן, משרד הבריאות
טל זליגמן
–
מנהלת תחום שיקום וניידות, שירותי בריאות כללית
אדי מרקוביץ
–
אופטומטריסט, יושב ראש, מועצת האופטומטריסטים בישראל
טובה רודמן
–
סמנכ"לית, עמותת אלי"ע
יעל וייס-רינד
–
מנהלת העמותה, עמותת אופק לילדינו
אליעדן מושל
–
אמא, עמותת אופק לילדינו
מורן משה שלומי
–
אמא, נציגת פונים
משתתפים באמצעים מקוונים
ד"ר דוד לנדאו
–
נציג, איגוד רופאי העיניים בישראל
ייעוץ משפטי:
ורד קירו זילברמן
רכזת תחום פרלמנטרי:
ז'נה ישראלוב
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, אלעד גרנות
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> עזרים מותאמים לילדים עם לקות ראייה << נושא >>
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה לפניות הציבור. בפתח דבריי אני רוצה לרגע להגיד משהו כללי. אני רוצה לנצל את זה שיושבת איתנו כאן גם חברה טובה שלי מהאופוזיציה, שאני מאוד מאחל לזה שאנחנו נשתף תמיד, נהיה דוגמה כול הזמן לסוג של שיתוף פעולה ושל קירוב לבבות ושל אחדות אמיתית שיש בינינו. גם ברמה האישית, גם ברמה הפרלמנטרית. במיוחד בימים כאלה שאנחנו רואים קצת שנאת חינם, קצת יותר מדי ביקורתיות. ראינו מה קרה בבני ברק. ראינו שיש כאלה שמנצלים את זה כדי להגיע למצב של קיטוב. בואו נפגין אהבת חינם, כמה שיותר לנסות לקרב בין האוכלוסיות, בין כול קצוות הקשת כמה שרק אפשר. נפגין אחדות. זה מה שהעם רוצה, זה מה שהעם צריך.
עכשיו לענייננו. אנחנו מקיימים עכשיו ישיבת מעקב, שהייתה בפעם האחרונה ביוני 2023, תחת היו"ר הקודם, הרב פינדרוס. אני אקריא קצת רקע ממה שהיה. חוזר מנהל הרפואה מנובמבר 2022 של משרד הבריאות קובע זכאות למימון עזרי ראייה לילדים עד גיל 18 עם מחלת עדשה או קרנית. ההמלצה חייבת להגיע מרופא עיניים של ילדים מומחה.
באפריל 2024 עברה הרפורמה. רפורמה מבורכת, רפורמה שחשובה מאוד כדי גם לפתוח חסמים, גם כדי להגדיל את כמות הספקים שיכולים לבוא ולספק את הציוד לאותם ילדים. ובה הועברה האחריות ממשרד הבריאות לקופות החולים, בכול הנוגע לאחריות על התאמת אביזרי ראייה לילדים עם בעיות עיניים מורכבות, כמו עדשה מלאכותית, חסרי עדשה, בעיות בקרנית וכדומה. מטרת הרפורמה היא להסדיר את תחום הנגשת השירותים החיוניים. אך בפועל, יישום הרפורמה יצר, לטענת הורים לילדים עם לקויות ראייה, בעיקר מורכבות, בירוקרטיה מורכבת. ולכן אנחנו כאן בשביל לנסות לפתור את זה.
להלן כמה תלונות שהורים נתקלו בהן: א' עיכובים ממושכים באספקת אביזרי ראייה חיוניים ופגיעה בתפקוד היומיומי ובהתפתחות של הילדים; החזרים כגון קיצוץ של 50% פחות מהתשלום הקודם; פרוצדורה בירוקרטית מורכבת, אישורים, רופא עיניים, אופטומטריסט; עיכובים של שבועות ואף חודשים בקופות החולים. חוסר בהירות לגבי עזרים מיוחדים שלא בסל הבריאות, כמו פילטרים רפואיים ועדשות מיוחדות. הורים שמבקשים להחזיר את ההסדרים כפי שהיו לפני הרפורמה, שהיו פונים לאופטומטריסט פרטי ומקבלים החזר כספי.
מה שהיה בישיבה הקודמת, דובר על כך שאיגוד רופאי העיניים טענו לכך, שיש סכנה לפגיעה בראייה לילדים. התאמת עזרי ראייה חייבת להיות תחת פיקוח רופא עיניים מומחה. ואיסור בלעדיות לספק אחד. מחיר סבסוד חייב להיות מעודכן ושוויוני. מועצת האופטומטריסטים: הרפורמה מנוצלת למטרות עסקיות על חשבון המטופלים, פערים כספיים גדולים בין הקופה לאופטומטריסט. ועמותת אופק לילדינו: כ-4,000 ילדים עם לקויות ראייה. הקופות לא מספקות מידע ברור להורים, עזרים מיוחדים אינם תמיד בסבסוד. הוועדה ביקשה מהעמותה לשבת עם משרד הבריאות ולהעלות את הטענות למציאת פתרון.
יושב ראש הוועדה היוצא ביקש שיש צורך בכתובת רופא מוביל לכול ילד, מתן מספר עזרים לילדים מתחת לגיל 3, עדכון מחירים ורשימת עזרים מדי שנה, מנגנון החזר הוגן מול אופטומטריסטים פרטיים, ושמירה על איכות העזרים.
עד כאן זה מה שהיה בישיבה הקודמת, ואנחנו עכשיו מבקשים לקיים ישיבת מעקב לראות מה קורה עם זה. דבי, ברשותך, בבקשה.
<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>
כבוד היושב ראש. תודה על הדיון, אני בהחלט מסכימה עם כול הפתיח שלך. אנחנו צמאים לערבות הדדית, לאחדות. אני חושבת שאחרי ה-7 באוקטובר אסור לנו לרגע לשכוח שיש טובים יותר ופחות טובים, מסכימים יותר ופחות מסכימים. אני מבינה שיש מחלוקות ומחלוקות גם עמוקות. גם אז אנחנו צריכים לדעת איך לנהל את השיח. אין ספק שכנסת ישראל זו המראה לצעירים שלנו, לדור שלנו, לילדים וגם להורים שלנו, ואנחנו לא יכולים לחטוא בתפקיד שלנו.
לגבי הנושא שמאוד קרוב לליבי, אני ליוויתי את כול הוועדות. היום, לדאבוני, אני תכף אצטרך לצאת כי יש לי ועדה נוספת שאני צריכה להיות בה. כפי שהיושב ראש יודע, יש לי שלוש בנות, שתיים מתוכן עיוורות מלידה. הן בגילן לא צריכות עזרים, כי המגבלה שלהן זה ניוון רשתית. אז, לצערי, עוד לא נמצאה רפואה מתאימה. היום זה נחקר בפנסילבניה ואני מקווה שהן עוד תספקנה, איך הן אמרו, רק חמש דקות לראות את הילדים. אבל הסברתי להן שיש להן את הילדים הכי יפים והכי מושלמים.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
בנות כמה הן?
<< דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הגדולה היא בת 40, אמא לשני ילדים רואים. היא עורכת דין, היא מנהלת את כול תביעות קיבוץ כפר עזה. היא מלווה את כול ניצולי כפר עזה, עבדה איתי במשרד כשהייתי עורכת דין. תותחית על. בעלה עושה גם תפקיד מאוד בכיר, הוא אדם רואה. השנייה היא בת 36, היא עובדת סוציאלית. ניהלה מערך דיור כשהיא עם כלב נחייה של אנשים עם מגבלת משה. ובימים אלה היא עושה את התואר השני שלה. ויש לי את בת הזקונים המהממת שהיא רואה, אנחנו קוראים לה הגן. היא קצינה לוחמת, רובאי 12, ילדה מדהימה.
כן, אבל אני אומרת שההורים, כי אתה היית חלק מהתלונות של ההורים, ויושבים פה מאופק לילדינו ויש פה נציגות מדהימה, שתדע. ואני אומרת שבסוף אנחנו לא יכולים להמשיך ולהקשות עליהם לגדל ילד לקוי ראייה. לא רק בנושא של הראייה. זה עולם ומלואו ויש המון צורך להשקיע. ואם אנחנו יכולים להקל, לפחות בנושא הראייתי, באביזרים, שייתן עוד איזה קרן אור שהוא יוכל לראות. עוד משהו שהוא יוכל להיות עצמאי, זה מבורך.
לא מדובר במיליונים, מדובר בכמה בודדים. אדוני קרא את זה ואני חושבת שזה המקום להימנע מבירוקרטיה. אנחנו דיברנו, ודווקא חבר הכנסת פינדרוס בוועדה הקודמת הבהיר את הנושא הזה. אנחנו לא רוצים בירוקרטיה, אנחנו רוצים להקל על ההורים האלה, להשתתף בעלויות, כי זה לא מסתיים רק באביזר. הילדים האלה הם עולם ומלואו ואנחנו יכולים לגרום להם להיות חלק מהחברה. ואני ממש אודה לכבוד היושב ראש.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מעבר להיבט הרפואי יש פה באמת אלמנט חברתי ממדרגה ראשונה.
<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>
ללא ספק. תודה רבה, אדוני.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מורן משה, את פנית, ובואי תסבירי בבקשה מה המקרה.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
תודה. אני מורן משה שלומי. אני אמא לאריאל. אריאל בת שלוש, היא לקוית ראייה, נולדה עם קטרקט מולד בהפתעה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
הבת שלי, אריאל, בת חמש.
<< דובר_המשך >> מורן משה שלומי: << דובר_המשך >>
אחרי שהיא נולדה, כמובן, עברנו בגיל חודש ניתוח להסרת העדשות הטבעיות. ומשם התגלגלנו. הכרנו את האופטומטריסטים שיש בארץ שאז היה קומץ קטן, לפני הרפורמה. לפי הבנתי, לפני חמש שנים היו בסך הכול שלושה אופטומטריסטים בארץ, שהיו מטפלים בילדים עם בעיות בעיניים עם עדשות מגע. הייתה לנו איזו שהיא נחת כזאת, שהמדינה נתנה את האפשרות לקבל החזרים, כי הסיפור הזה הוא סיפור לא זול. כדי לתת לילדים שלנו את הראייה הכי - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
תני לנו אומדן של עלויות.
<< דובר_המשך >> מורן משה שלומי: << דובר_המשך >>
הבת שלי, ילדה בת שלוש, אני החלפתי לה כבר מעל עשרה זוגות עדשות. כול עדשה עלתה אז 600 שקלים. מעבר לזה שצריך גם משקפיים. ומעבר למשקפיים הרגילות יש גם משקפיים לילדים אפאקיים, שאין להם עדשות, שהן משלבות גם את העדשות מגע וגם את המשקפיים. ומשקפיים כאלה לסדר גודל עולות 5,000 שקלים. אני כבר עשיתי שני זוגות. כי השתנה המספר, לשמחתי.
אז העלויות לא מסתכמות, ואצלי זה מקרה של עדשות קשות. יש עדשות שעולות פי שלושה או פי ארבעה לעדשה, 2,000 שקלים לעדשה. הייתה אמא בוועדה הקודמת, שיש לה זוג ילדים עם קטרקט מולד - 20,000 שקלים לשני זוגות עיניים. וזה רק בסיס. אני לא מדברת בכלל על עדשות שנעלמות, כי הם ילדים והם משפשפים עיניים, עדשות שנשברות, מספרים שמחליפים בתדירות מאוד גבוהה. זה לא כמו אדם רגיל, שיש לו עדשות מגע, לרוב המספר לא משתנה. בילדים יש התאמה וההתאמה נעשית בממוצע כול שלושה חודשים.
<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>
והילד גדל, והראש גדל, המשקפיים משתנות.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
והראייה משתנה. מי שנותן את הראייה זה, בסופו של דבר, האופטומטריסט שהוא מתאים את המספרים כול פעם, לפי הגדילה של הראש.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
הראש גדל, העין, הכול. ואז הזווית.
<< דובר_המשך >> מורן משה שלומי: << דובר_המשך >>
הכול. ואז העזרים הם עזרים והם הכי חשובים בעולם, אבל המוח הוא זה שלומד לראות.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אז אם אני לוקח בגדול את מה שאת אומרת, בממוצע לחודש זה משהו של עוד 3,000 שקלים לחודש?
<< דובר_המשך >> מורן משה שלומי: << דובר_המשך >>
אנחנו מוציאים בממוצע כול שלושה ארבעה חודשים זוג עדשות. זה בממוצע וזה בלי קשר למשקפיים הרגילות שמרכיבים מעל העדשות. ובלי קשר למשקפיים שהיא צריכה כשהיא קמה בלילה והיא צריכה להיות נורמטיבית אז היא מרכיבה משקפיים לבד ויכולה ללכת לשירותים, או כול דבר בסיסי.
ואני לא אלעיט אתכם בפרטים, שמעבר לזה, ילד עם עדשות מגע לא יכול להיות לא חול, לא גן רגיל. יש כול מיני מורכבויות בתוך הדבר הזה. והנחת שלנו הייתה שהמדינה תמכה בסיפור, והיה את משרד הבריאות. היינו הולכים לאופטומטריסטים הכי טובים בארץ ומקבלים החזרים מהמדינה. וגם ההחזרים, כמובן, לא היו מכסים, בערך חצי מהעלויות לא היו מכסים, אבל לפחות היו החזרים.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
ומה הקושי שאת נתקלת בו עכשיו בעיקר?
<< דובר_המשך >> מורן משה שלומי: << דובר_המשך >>
עכשיו יש לנו קבוצת הורים שמגבשת קומץ קטן באוכלוסייה, איזה 200 ומשהו הורים בתוך הקבוצה. ואני פניתי בזמנו לוועדה ופניתי לכול מיני מקומות עם הקשיים שנתקלנו.
ברגע שזה עבר ממשרד הבריאות לקופות החולים, יצאו כול מיני מכרזים, אולי כדי לקרוא לעוד אופטומטריסטים להתמקצע בתחום ולא להשאיר את האופטומטריסטים הקיימים, אולי כדי ליצור איזו שהיא פריסה ארצית. אני לא חושבת שזה בהכרח היה נכון, כי בסופו של דבר מומחיות כזאת לא רוכשים בין יום ולא בין לילה. וגם לא בין כמה שנים. אבל זה ומבורך שמלמדים עוד אופטומטריסטים, כי בסופו של דבר, אופטומטריסטים שלנו גם, איך האופטומטריסט שלי אמר לי: "אני אטפל בילדה שלך עד יומי האחרון על האדמה. כסף, לא כסף – זו השליחות שלי".
וברגע שעברנו לקופות החולים קמה ועדה בגלל כול מיני דברים, לא קיבלו את האופטומטריסטים שלנו, החליטו לשלוח אותנו לרשת אופטיקנה, שלא מומחית בשום צורה לטפל בילדים עם עדשות מגע. מי ילמד את ההורים להכניס את העדשות? כללית הנדסה רפואית תשלח לנו אותם בדואר.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
היה להם הסדר, מן הסתם, מול אותה רשת.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
כמובן, ברור. אבל צריך גם בסופו של דבר לחשוב על הילדים.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
הכוונה הייתה טובה אבל זה פגע במקצועיות של מה שהייתה צריכה.
<< דובר_המשך >> מורן משה שלומי: << דובר_המשך >>
ובסופו של דבר בזכות חבר הכנסת יצחק פינדרוס, מרבית האופטומטריסטים, אני יודעת שלא כולם, מרבית האופטומטריסטים נכנסו לחוזים, ואנחנו שמחנו. אמרנו "אוקיי, יהיה לנו שקט מהמקום הזה". כי מספיק יש לנו, כמו שחברת הכנסת דבי אמרה. יש לנו ביטוח לאומי, גנים, הסעות, נגישות וכולי. מעבר לזה שאתה קם בבוקר ומרכיב לילד עדשות מגע.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
עדשות להרכבה הן קלות?
<< דובר_המשך >> מורן משה שלומי: << דובר_המשך >>
הילדה שלי סוגרת את העיניים בכול בוקר ואומרת לי "אמא, אני לא רוצה". זה מורכב בפני עצמו כול הדבר הזה. ומי שמלמד אותנו, מי שהיה איתנו יד ביד אלה האופטומטריסטים. הם אלה שמומחים. הם חלוצים. הם אלה שמכירים מ-א' עד ת'. זה לא משהו שאפשר ללמוד ביום יומיים.
ועכשיו הגיעה סוגיה חדשה, שבעצם לשם כך התכנסנו. מבקשים מאיתנו, שברגע שאנחנו רוצים לקבל עדשות מגע, בעיקר בקופת חולים כללית. בכללית הנדסה רפואית יש שישה שלבים לעבור בדרך. אם קמתי בבוקר ונעלמה לילדה שלי עדשה, אני צריכה עכשיו להגיע לאופטומטריסט שלי לקבל עדשה חדשה. וסיפרתי גם בוועדה הקודמת, שנשברה לה עדשה איזה יום, נשברה לה בתוך העין. הגעתי לגן מהר, לקחנו אותה לאופטומטריסט, הוא הביא לנו טיפות. אלה דברים שצריכים זמינות מיידית. אני לא יכולה לחכות לששת השלבים להגיע להסביר.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
כמה פעמים זה קרה?
<< דובר_המשך >> מורן משה שלומי: << דובר_המשך >>
מה? אובדנים?
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
כן. כמה פעמים זה קרה? אובדן, או שזה נשבר.
<< דובר_המשך >> מורן משה שלומי: << דובר_המשך >>
זה נשבר פעם אחת. ברוך השם לא נתקלנו בעוד סיטואציה שזה נשבר לה בעין או משהו כזה. אבל אובדנים זה משהו שקורה כול הזמן. יש הורים שמתמודדים עם זה. לשמחתי, אני לא בסיטואציה הזאת.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
ואין אמצעי אחר, נגיד עוד זוג ספייר שיש לכם?
<< דובר_המשך >> מורן משה שלומי: << דובר_המשך >>
יש, בדרך כלל, אף הורה אין לו את האפשרות לקנות עוד זוג ספייר. אז בסיטואציה שנאבדת לך עדשה אז יש לך את העדשות הקודמות, שהמספר הוא לא מדויק אבל אתה תמתין בסבלנות עוד כמה ימים או עוד שבוע עד שתקבל את העדשות. אבל לפי השלבים החדשים, אתה תצטרך להמתין אולי בסביבות החודש.
עכשיו, החודש הזה פוגע בראיה של הילד. הם רוצים שאנחנו נקבל מכתב סיכום או המלצה רפואית מרופא עיניים בקהילה או בבתי החולים. בבתי החולים אני פוגשת את הפרופסור שלה אחת לשנה במקרה הטוב, וכדי למצוא אליו תור אני צריכה לקבוע תור כבר כשאני מגיעה באותו יום אני קובעת תור.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אבל אין כבר את הסיכום מפעם קודמת? למה עוד?
<< דובר_המשך >> מורן משה שלומי: << דובר_המשך >>
זו בדיוק הנקודה. ילד עם קטרקט מולד זה ילד עם קטרקט מולד. זה ילד שהסירו לו את העדשות. שום דבר לא ישתנה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
את בסך הכול רוצה רק תפעולית את החידוש, אז למה לעבור את כול התהליך?
<< דובר_המשך >> מורן משה שלומי: << דובר_המשך >>
חידוש, נכון. לא יצמחו לו עדשות. זה לא שאני אקום בבוקר ויהיו לה עדשות. אז בסופו של דבר יש סיכומים. בשביל זה עברנו גם לקופות החולים. הם חשופים לכול המידע. ניתוחים לא עושים בגיל צעיר, אם מישהו בכלל מדבר איתנו על ניתוחים. זה ניתוח מאוד מורכב.
אז הסיכום הוא אותו סיכום. שום דבר לא משתנה בסיכום. הסיכום הוא סיכום. הם רוצים שאנחנו ניגש לרופא עיניים או לבית חולים ונביא להם סיכום.
אני אספר לכם בפן האישי, שרופא עיניים בקהילה, אין לו שום התמודדות עם ילד עם קטרקט מולד. הם לא מכירים. פעם אחת אני הייתי, באתי עם הבנים שלי אחרי שהבת שלי נולדה. הגעתי לרופא בקהילה, הוא שאל אותי "למה באת לעשות בדיקות עיניים לילדים?", אמרתי לו שיש לנו מקרה של קטרקט מולד במשפחה. אז הוא אמר לי "אוי, איזה מסכנים ההורים", אמרתי לו שמדובר בבת הקטנה שלי, אבל תודה. אז הוא אמר לי "אני מתנצל, לא ידעתי, אני הבנתי שזה מורכב". נכון, אתה קורא על זה לרוב רק בספרים, ומי שפוגש אותנו זה לרוב הפרופסורים והמנתחים.
לרופא עיניים בקהילה אין שום קשר אלינו. אם יש לנו בעיות זה רק הפרופסורים שלנו וללכת אליהם לקבל סיכום רפואי, זה לא משהו ריאלי. אני לא אקבע תור עכשיו לעוד חצי שנה כדי לקבל סיכום רפואי.
לאחר מכן אנחנו מגיעים לאופטומטריסט, האופטומטריסט שלנו צריך לשלוח בקשה לאישור מכללית הנדסה רפואית, שהם יאשרו לו שזה בסדר לקבל את העזרים. ואז, לאחר מכן, הוא יוכל להזמין לנו את העזרים.
כול הסיפור הזה זה סיפור מאוד ארוך ומייגע ואין בו שום צורך. מול משרד הבריאות היינו מביאים להם חשבונית, מסמך שהילד אכן יש לו בעיה מולדת ובזה זה נגמר. ההחזרים היו מתקבלים. פה יש שישה שלבים. אני יכולה להציג לך אותם, הבאתי אותם איתי.
ומעבר לכך, גיליתי שקופת חולים כללית החליטה להקטין את ההחזרים. כשהעבירו אותנו ממשרד הבריאות לקופת החולים אמרו שלא יהיה שום שינוי בגובה ההחזרים. אז עכשיו, הילדה שלי בת שלוש זכאית לזוג עדשות בשנה, כשאני מחליפה בממוצע שלוש או ארבע במקרה הטוב. יש גם מקרים שהעדשה יש לה בלאי. זו עדשה קשה. יש לה שריטות, יש לה חלבונים שמצטברים על העדשה. האופטומטריסט יודע, יש לו כול מיני כלים לראות את הדברים האלה. אם היא תלך עם חלבונים על העדשה היא לא תראה כלום, אז לא עשיתי בזה שום דבר.
אז לקצץ לנו את ההחזרים מ-1,500 שקלים לעין - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
יש גם טיפות לזה, נכון? טיפות ששומרות עליהן וזה גם צריך לרכוש? מי חמצן.
<< דובר_המשך >> מורן משה שלומי: << דובר_המשך >>
כן, יש מעטפת שלמה. יש חומר ניקוי. על הדברים האלה אנחנו אפילו לא מדברים בהחזרים. אני לא מצפה, שישתתפו איתי מה שהמדינה עושה - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
בסדר, אבל זה מצטבר.
<< דובר_המשך >> מורן משה שלומי: << דובר_המשך >>
גם ביקור אצל האופטומטריסט עולה כסף. זה לא נכנס בהחזרים. מה שנכנס בהחזרים זה נטו העדשות בסכום החלקי. אז מגיל אפס עד שלוש זה היה עומד על 3,000 לכול עין, שזה אומר 6,000 שקלים בשנה. ועכשיו זה עומד על 1,500 שקלים לעין, זה אומר 3,000 שקלים לשנה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
50% פחות.
<< דובר_המשך >> מורן משה שלומי: << דובר_המשך >>
זה לא דבר שיעלה על הדעת. גם לא הייתה שום סיבה לזה. הרי אמרו שממשרד הבריאות יעבור לקופות החולים, והם יתנו לנו את מה שמגיע לנו ומה שסוכם. אז אני לא מבינה. ולא נדבר על זה שהמחירים במדינה עלו. אם בעבר עדשה הייתה עולה 600 שקלים היום היא עולה 750 שקלים. הייתה עליה. אז צריך להתאים את הדברים האלה. ובסופו של יום, מי שמטפל בילדים שלנו, זה האופטומטריסטים, צריך לתת להם את האופציה להתאים לנו עדשות לפי הצורך של הילד, לא לפי מה שקופת החולים החליטה, ולא לפי מה שנוח לה לתת החזרים. לפחות לתת את האפשרות. לא בטוח שאנחנו נשתמש בהכול. הלוואי ולא נשתמש בהכול. אני לא רוצה להחליף לילדה כול הזמן עדשות, כי נופלת, כי נשברת, כי היא מלוכלכת.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
רק ההתעסקות זה בעייתי.
<< דובר_המשך >> מורן משה שלומי: << דובר_המשך >>
יש לילדים שלנו מספיק. יש להם בדיקות עיניים עם לחץ כזה. חלק עוברים בדיקות בהרדמה. בקיצור, יש לנו מספיק דברים ואני מקווה שאנחנו נצליח לשנות את זה. בוועדה הקודמת דובר על 600 חשבוניות בשנה. אני רק אעשה לך סדר. מה זה 600 חשבוניות בשנה? אנחנו קומץ כול כך קטן של הורים, אז גם אין מי שיבוא לפה ויילחם על הזכויות שלנו. אז מאוד קל לקחת מהאנשים השקופים, מהקומץ הקטן הזה, 600 חשבוניות בשנה לקופת המדינה. אנחנו בסופו של דבר, אנחנו משלמים מיסים, עושים הכול כמו שצריך. אז הבקשה שלנו שלא יערימו לנו עוד קשיים.
תודה רבה לך.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
יעל וייס-רינד, עמותת אופק לילדינו, רק תציגי את התואר, את הפעילות שלכם.
<< אורח >> יעל וייס-רינד: << אורח >>
אני מנהלת עמותת אופק לילדינו. זה הארגון הארצי של הורים לילדים עם עיוורון ולקויות ראיה בישראל, ארגון יציג. קודם כול אני מודה למורן, כי היא באמת הציגה את הדברים בצורה מאוד אמיתית. מביאה את הקשיים וההתמודדויות היום יומיות של הורים.
אני אדבר, אולי, ברמת המאקרו. אנחנו, כשהודיעו על הרפורמה, זו הייתה ישיבה בוועדת הבריאות ובאו הרבה מאוד ארגונים ובשיחה עם נציגי משרד הבריאות אמרו "אצלכם זה נשאר אותו דבר, אל תדאגו. עין תותבת, עדשות, זה כול בסדר". ואז התחילו להגיע פניות מהורים. אנחנו עשינו גם סקר. בוועדות הקודמות אנחנו הצגנו את הסקר עם הממצאים הרחבים של המצב של ההורים.
אולי אני אחזור בקצרה, אבל בוא נגיד, בשלב הראשון קופות חולים זה היה כאוטי, מבחינת זה שלא הייתה אינפורמציה. באתרים המידע לא היה מונגש, לא היה ברור. תהליך קבלת ההחזרים גם עכשיו, אנחנו רואים שלצערנו ממשיכים לעשות אותו כתהליך מאוד בירוקרטי. אני חושבת שמורן תיארה את זה מאוד יפה וגם הקולגה שלי מאלי"ע תוכל לדבר, טובה.
ההורים מתמודדים כול הזמן. א' עם המצב הבריאותי של הילד. זו התמודדות שבפני עצמה היא התמודדות מאוד מאתגרת, כואבת. ההורה צריך למצוא כול הזמן כוחות. יש גם עוד ילדים במשפחה. התחושה של ההורים היא שהם משקיעים בילד עם הלקות ראיה והאחים. זאת אומרת, יש פה דברים שהם מאוד מורכבים גם מעבר לעניין הבריאותי עצמו, שהרבה פעמים, כמו שמורן אמרה – זה לא שיש תרופה. או כמו שדבי אמרה, זה לא שיש פתרון ואנחנו יודעים היום על שתלים ללקות שמיעה, שזה פותר הרבה מאוד. אבל בתחום של העין אנחנו יודעים עד כמה זה מורכב וזה לא יקרה בקרוב. אז ההתמודדויות הן רבות. אחרי זה יש התמודדויות גם מול ביטוח לאומי, מול מעונות היום, מול הכניסה למערכת החינוך. אז ההתמודדויות הן בלתי נגמרות, ויש דבר שעבד טוב לאורך שנים ושינו אותו בלי להשקיע טיפה מחשבה על איך אנחנו דואגים שהשירות הזה לא יפגע.
אני אחזור. קודם כול, אני מודה לכם על הישיבה הזאת, כי זה חשוב שאנחנו חוזרים ובודקים. כמו שאמרנו, באמת התבשרנו במכתב של מנכ"ל שירותי בריאות כללית, שהם הכניסו את האופטומטריסטים שמתמחים. אופטומטריסט זה אחד ממקצועות הבריאות. זה תחום, שמעבר לאיגוד האופטומטריסטים שאנחנו פוגשים פה, אני חושבת שמשרד הבריאות צריך לעודד ולהשקיע בפיתוח של עוד אופטומטריסטים בתחום הזה. אני לא יודעת אם נעשה איזה שהוא מהלך ברמת המטה והחשיבה של משרד הבריאות, אבל אני קוראת למשרד הבריאות. זה לא צריך לבוא רק מצד האופטומטריסטים.
דבר שני, באמת, גם אם המחשבה של כול הרפורמה זה שיהיו יותר ספקים ולפתוח את השוק, בתחום הזה פשוט אין אנשים. אין אנשים עם המומחיות שיוכלו לתת. אז צריך לחשוב אם אין את המומחיות א' ברמת המטה לדאוג לפתח את זה. זה מקצוע בריאות. כמו שעושים השתלמויות למורים וכנסים ודברים מעין אלה ומחקרים, צריך גם בתחום הזה. זה דבר אחד. אבל כול עוד אין את המומחיות תדאגו לשמר ולאפשר את הגישה לאותם מומחים.
אז פה אנחנו רואים, כמו שמורן אמרה. הכניסו לרשימה את האופטומטריסטים, זה היה צעד מאוד חשוב.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
את רובם, לא את כולם.
<< אורח >> יעל וייס-רינד: << אורח >>
כן, את רובם.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מה היקף ההכשרות של אופטומטריסטים בתחום?
<< אורח >> יעל וייס-רינד: << אורח >>
אני חושבת שהלימודים זה שלוש שנים, נכון?
<< אורח >> אדי מרקוביץ: << אורח >>
ארבע שנים.
<< אורח >> יעל וייס-רינד: << אורח >>
ארבע שנים התמחות.
<< אורח >> אדי מרקוביץ: << אורח >>
שמי אדי מרקוביץ', יושב ראש מועצת האופטומטריסטים בישראל. הלימודים הם ארבע שנים אוניברסיטאיים, חצי שנה סטאז’, בחינות לתואר וחצי שנה לאחר מכן בחינות משרד הבריאות.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
ויש היום יותר כאלה שמגיעים ללמוד ומתמחים בתחום או שפחות?
<< דובר_המשך >> אדי מרקוביץ: << דובר_המשך >>
הדור הולך ונעלם.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
האם זה בגלל שגם למבוגרים, נגיד, יש את הנושא שחדרו מאוד חזק, הנושא של ניתוחי לייזר לעיניים? יכול להיות שזה משהו שמתקשר לזה?
<< דובר_המשך >> אדי מרקוביץ: << דובר_המשך >>
לא, ניתוחי הלייזר זה בערך 20% מהשוק וכעבור עשר שנים הם חוזרים למשקפיים והם הופכים להיות הלקוחות הכי טובים, ככה שמהבחינה הזו אין. יש באמת חוסר משווע במקצועיות בתחום הזה, כי הוא לא תחום רנטבילי. הוא לא תחום רווחי. ולכן אנשים, אם אני הולך היום לציבור האופטומטריסטים ואומר "תראו, אני רוצה שתלכו לכיוון של low vision, ראיה ירודה" - אין בזה. ילכו לנושא של עדשות מגע מתוחכמות, ילכו לנושא של משקפי מולטיפוקל וכולי.
אני לא הייתי פה, אני מתנצל שאיחרתי. צריך להבין, שכשאתה מדבר על נושא של ילד, תינוק אפאקי, זו למעשה מילה אחרת לילד עיוור. ילד שאין לו את אותן עדשות מגע זה ילד שלא רואה. אתה שם לו את היד על הפנים - - - . אז כול מה שנאמר מבחינת המשפחה התומכת וההתנהלות שלו גם מאוד משפיעה על העתיד. יש פה נקודה מאוד מהותית, שדיברתי עליה בפעם הקודמת. הייתה רפורמה, היה איזה שהוא פרויקט שנקרא משקפי ראיה לילדים עד גיל שבע. וזה אומר שמשרד האוצר בא והחליט שהוא נותן עד גיל שבע משקפיים מסובסדות לילדים. איך אומרים? שפכו את התינוק עם החלב. עם הסיפור הזה הכניסו את הסיפור הזה והעבירו את כול הנושא ממשרד הבריאות לקופות החולים.
עכשיו איפה הנקודה הכי מהותית? ואני אתן לך דוגמה הכי פשוטה. היום משקפי ראיה לילד, משרד הבריאות / האוצר מתקצב ב-650 שקלים לזוג משקפיים רגיל. הקופה, במיוחד הכללית, שהם אלה שמטפלים בנושא משרד הבריאות / האוצר נותנים לאופטומטריסט 96 שקלים והשאר נשאר אצלהם. למה אני מספר את זה? כי תעשה בדיוק את אותו הדבר עם עדשות המגע ואביזרים של לקויי הראיה. אמנם בפער פחות, אבל למעשה, אנחנו יודעים שהילדים, שהתינוקות צריכים תחלופה של בין ארבע לשש פעמים בשנה. זה שאצלה, לא הכרתי אותה, זה פחות - - -
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
יש הורים שמאבדים על בסיס חודשי.
<< אורח >> אדי מרקוביץ: << אורח >>
אין להם.
והנקודה הכי חשובה, ולדעתי, אנחנו צריכים להחזיר את כול הפרויקט למשרד הבריאות. מדובר בסך הכול על 600 ילדים. זה כלום. זה התנהל יפה כמו שהיה עד היום. להעביר את זה לקופות החולים? גם האופטומטריסטים שקופות החולים כרגע לקחו אליהם – הם יעזבו, היות ותחשוב דקה על הפער שסיפרתי לך בין המשקפיים, 650 ל-93. את אותו דבר תהיה תחזוקה של האופטומטריסטים האלה לחצי שנה, שנה. ואחרי זה הקופה תוריד להם. אנחנו מכירים את זה. והם יינטשו. ואז יתחיל כול הסיפור מהתחלה.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
אני רוצה להגיד עוד משהו. גם האופטומטריסט זה לא רק האופטומטריסט. הם הגדירו את זה כספק בוועדה הקודמת. הוא זמין לי 24/7. הוא מבזבז זמן יקר, שהוא יכול לקבל כמה פציינטים בשעה, הילדה נמצאת אצלו בבדיקה שעה, כי זו בדיקה ארוכה. זה לוקח זמן. ההתאמה המדויקת למספרים זה לא כמו להתאים לבן אדם מבוגר. אז הם באמת שליחים. זה לא כול אופטומטריסט ירצה להתעסק עם התחום הזה. כשאני מסמסת לו ב-23:00, שיש משהו על העדשה ומשהו לא נראה טוב הוא יהיה זמין לי. אף אחד לא משלם לו תוספת על זה.
<< אורח >> יעל וייס-רינד: << אורח >>
אני רוצה להוסיף עוד כמה דברים שרשמנו, אבל מעבר למיעוט של האופטומטריסטים, אתמול הייתי בפגישה עם ד"ר דינה מוסטובוי. חלקכם מכירים אותה, היא מתמחה בלקויות ראיה אצל ילדים. והשיחה איתה באמת על קושי. גם רופאי עיניים ילדים, יש לקויות ראיה שמעט מאוד רופאים יודעים לאבחן את זה.
אנחנו יודעים על מכון מיכלסון, אנחנו יודעים על מספר רופאים. אז גם הדרישות האלה, להגיע לאותם רופאים מומחים, שגם ככה להשיג תורים זה, אני הייתי אצלה היא הראתה לי את הרשימה של הילדים שמגיעים אליה וזה היה, היא אומרת לי "אני לא נושמת". כי אין גם הרבה רופאים שמתמחים. למשל, תופעות של CVI, אתן מכירות וכולי. כול מיני תופעות של לקויות נדירות. CVI זו לקות ראיה מוחית, העין תקינה אבל הבעיה היא ב- - -. זה הרבה מאוד רופאים שמתמחים בעיקר במערכת של העיניים הם גם מתקשים לאבחן את זה. זאת אומרת, יש מעט מאוד רופאים. מה שנוצר זה, בעצם, עוד עומס על הרופאים ועל האופטומטריסטים המעטים, שעושים את זה. ובדרישות בירוקרטיות.
אני אשמח שהוועדה תבקש ממשרד הבריאות, א' למה זה לא יחזור למשרד הבריאות כחריג.
דבר שני, למה אין נוהל אחיד בכול הקופות לאותם מקרים? שיהיה נוהל אחיד. הורה אחד במכבי אומר זה התהליך, הורה במאוחדת אומר לי זה התהליך, כללית. בכול קופה זה אחרת, בכול קופה זה רשום אחרת. הם מוצאים את זה. גם תכנסו לאתר, נניח, של כללית כתוב "החזרים לפי המחירון". זאת אומרת אפילו לא מפורט בנוהל. יש את הנוהל עם כול השלבים. וההחזר – את צריכה להכנס לקישור ומתוך המחירון, שהוא מאוד מורכב, את צריכה להבין איפה ההחזר של אותו הורה. זה גם כן לא ברור. אז גם, למה משרד הבריאות, כרגולטור, לא נכנס פה בצורה רצינית ומטפל בזה?
הדבר השלישי, כמובן, זה התעריף, שמורן הסבירה. למה הורים צריכים ללכת לקבץ נדבות? או שהאופטומטריסט ילך לקראתם, או ימנעו מלהחליף את העדשות לילד? הרי זה לא רק שהראיה נפגעת. זו גם ההתפתחות של הילד. אני אשמח אם טובה, שהיא ממעונות היום השיקומיים, עד כמה זה משפיע הנושא של הראיה על התפתחות של ילדים. 70%, אפילו אומרים יותר, מהאינפורמציה שאנחנו כבני אדם מקבלים היא דרך מערכת הראיה. ילד שלא מקבל את ה-70% אינפורמציה הזאת ההתפתחות שלו מעוכבת בצורה משמעותית. אחרי זה נוצרות עוד ועוד מוגבלויות ועוד בעיות.
אלה הדברים המרכזיים. לקצר בירוקרטיה, להחזיר את זה לאנשים שמתמחים בזה, לאפשר להם לעבוד וליצור עוד מומחיות בקרב אני המקצוע. ללא ספק, אני חושבת, זה נופל לפתחו של משרד הבריאות. אני יודעת שעלה גם עוד נושא, הנושא של ההסעות. אני אשמח לדבר על זה בהמשך. תודה ליושב הראש.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
תודה.
<< אורח >> אליעדן מושל: << אורח >>
שמי אליעדן, אני עם קטרקט מולד משלי, אפאקית עד היום, שני ילדים אפאקיים, אמונה וטוביה. אני רוצה טיפה להחמיר את תמונת המצב. אני חושבת שהמצב שמורן מתארת הוא עוד חמוד. אנחנו מבוטחים במכבי. בארבעת החודשים האחרונים הוצאנו 21,000 שקלים על משקפיים ועדשות מגע לשני ילדינו ללא החזר של שקל. ההחזר היחיד שקיבלנו מאז הרפורמה היה בהתערבות, אחרי שעירבנו את משרד במבקר המדינה. ואני חשבתי לתומי שהדברים הסתדרו. כשפנו אליי מהוועדה הקודמת אמרתי שנראה, שדברים מתקדמים, אבל לא כך. הפעם הראשונה נעניתי בסירוב והפעם השנייה נעניתי בסירוב מנומק, ואני רגע אחד רוצה להתייחס לנימוק, שהוא רלוונטי.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מה שאת אומרת שהרפורמה הרעה את מצבכם.
<< דובר_המשך >> אליעדן מושל: << דובר_המשך >>
מה זה הרעה את מצבנו? לא קיבלנו שקל. כשאני צריכה עכשיו לעשות עוד שני זוגות חדשים לילדים שלי, אני פשוט מוסיפה עוד שעות שאני מרצה בהן ומוסיפה עוד מטופלים לקליניקה, כי זו הדרך שלי להתמודד עם ההוצאות. ואני לא מדברת על העובדה, שגם לי יש משקפיים באותן העלויות, כי אני פשוט מחוץ לסיפור. כי מעל גיל 18 אנחנו אמורים להסתדר לבד. ולא על הוצאות מחיה של אנשים עם לקויות ראייה, ועוד כול מיני נושאים שהם גם כן מכבידים.
מול מכבי הסיפור חמור בהרבה. זה לא נופל על בירוקרטיה, זה נופל על סירוב מוחלט. התגובה שקיבלתי הייתה שיש 140 אפשרויות בפריסה ארצית ועליי למצוא את עצמי בתוך אחת מהן. וכשכתבתי להם "יש המלצות ברורות של רופאי העיניים ואף לא אחד מהאנשים שאתם מציעים הוא רלוונטי" אז הם אמרו לי "לא ראינו שעשית ניסיון פנייה. לא מופיע אצלנו במערכת, שפנית בכלל לאחד המקומות כדי לבדוק את המקצועיות". זאת אומרת עליי, כאימא לתינוק, לגשת למקום שאינני יודעת מי הוא, כדי להתחיל להתנסות על העיניים שלו האם זה יהיה לעניין או לא. כשאין לי אפשרות אפילו לאינדיקציה.
הנושא השני מתחבר למה שמורן אומרת לנושא הזמינות. אם אני מתקנת לבן שלי בין פעמיים לשלוש בשבוע את המשקפיים, שהוא שובר - ותודה לאל שהוא שובר, כי הוא אדם פעיל - ואצלנו זה לא שלושה זוגות בשנה, הקצב הוא אחר לגמרי. אז, בעצם, גם לעלות המשקפיים מתווספת עלות של ביטוח, כי האופטומטריסט מוציא עליי בממוצע כול שבוע שתי מסגרות חדשות. פעם הוא מחליף את החלק הקדמי ופעם את הידית, ומוכן לקבל אותי בערב שבת ולפתוח בשבילי את האופטיקה, שאף אחד בעולם לא יעשה את זה בשבילי. ולהגיד לי "תחפשי בכול הארץ איזשהו מישהו שתצטרכי לנסוע אליו שעה וחצי לכול כיוון, כי הוא בהסדר שלנו ובמקרה גם רופאי מקיובר" – לא רלוונטי. לא רלוונטי. אז כללית עוד איכשהו נתקעו עם נושא הבירוקרטיה, אבל אצל מקבי עוד לא הבינו בכלל, שמדובר בילדים עם לקויות ראייה. שמה זה עומד.
אני מודה לכם.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
טוב. שם?
<< אורח >> טובה רודמן: << אורח >>
שמי טובה, אני סמנכ"לית בעמותת אלי"ע. אלי"ע זה ארגון לקידום ילדים עם עיוורון או לקות ראייה ואנחנו מפעילים מעונות יום שיקומיים ברחבי הארץ. בעצם הקטנטנים האלה עם הקטרקט, אבל לא רק, אנחנו פוגשים אותם בדרך כלל בגילאי חודשיים שלושה. אני מקבלת טלפון מהורה ששואל מה לעשות.
ואני מתחברת לכול מה שנאמר פה אבל אני רוצה רק לחדד נקודה אחת. התאמה של עדשות לתינוק זה אחד התהליכים המורכבים רגשית גם לתינוק וגם להורה, וזה תהליך מאוד ארוך. זה לא קורה ביום וזה לא קורה בשעה. יש פה תהליך חזרתי, אנחנו רואים ילדים שמגיעים לגן אחרי שעתיים ושלוש, שבבוקר ניסו להכניס להם עדשות וזה לא צלח. והליווי הזה של האופטומטריסט שמכיר זה אחד מהקשרים הכי משמעותיים.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
הכי משמעותי.
<< דובר_המשך >> טובה רודמן: << דובר_המשך >>
לגמרי. וכשילד ללא עדשות אנחנו, כמעון שיקומי, לא יכולים לעבוד איתו. כשאליי מגיע ילד שאין לו את התיקון אם הוא אפאקי - אין מה לעשות שיקום ראייה. אנחנו, אחרי שיש לילד את התיקון, רק אז אנחנו מתחילים לגרות לו את הראייה וללמד את העין להשתמש בראייה. אלה ילדים עם פוטנציאל שיקומי מדהים. הם יכולים להגיע לרמות ראייה מאוד משמעותיות והם משתלבים אחר כך בקהילה, אבל הם זקוקים למענה כול יום. וכשאין את זה הפגיעה היא מהותית ביכולת השיקום של הילד.
ואני גם מוסיפה שהרבה פעמים הורים צעירים, כשאני שואלת אותם "אתם יודעים את הזכויות שלכם?" אז הם אומרים "לא, אנחנו כרגע הולכים פרטי". כי בתחילת הדרך ההורים באמת יעשו הכול, כי יש להם תינוק שהם עכשיו ניתחו לו את העיניים. הם ילכו למומחה והם יספגו את העלות, כי הם רוצים את התיקון הכי טוב. אבל זה לא מסע של יום, יש פה דרך. זה עולם שלם, זה חיים, זה עד בגרות. אז אני חושבת שמדובר בכול כך מעט ילדים שהמענה פה הוא מינורי והוא קריטי לשיקום שלהם ולשילוב שלהם בחברה.
<< אורח >> יעל וייס-רינד: << אורח >>
להביא אותם לעצמאות תפקודית. זו המטרה, בסופו של דבר.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
טוב. טל זליגמן, בבקשה.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
אני מנהלת את תחום מכשירי שיקום וניידות בכללית הנדסה רפואית. אני גם אמא לילדה לקויית ראייה, אז אני מאוד מכירה את כול הדברים, שאמרתם כאן על הקשר החשוב עם האופטומטריסט והתפקוד היומיומי והקושי ההתנהלותי. הדבר הכי חשוב לנו בכללית הדסה הרפואית - זאת חברת בת של הכללית, אנחנו מטפלים את הרפורמה הזאת בשביל הכללית - זה הפחתת בירוקרטיה והקלה על המטופל.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
יש שישה שלבים בערך להפחתת הבירוקרטיה.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
אז קודם כול, כול מה שנאמר כאן נכון. ביציאה לדרך עם הרפורמה נשענו על ספק אחד, הספק אופטיקנה. תוך חמש דקות בערך הייתה הבנה שזה לא מענה.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
זה לא היה תוך חמש דקות. הגענו לוועדה בכנסת. אני רק אעצור אותך פה. זה לא תוך חמש דקות. שלחתם אותנו לרשת אופטיקנה לקבל את העדשות לילדים.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
אני רק בבקשה אסיים ואחר כך אני אשמח.
ובמקביל, למרות שהייתה בקשה ממשרד הבריאות ודרישה מתוך הרפורמה לעבור לספקים המורשים, מתחילת הדרך בכללית במקביל - יש גם את האפשרות להחזרים כספיים. עד היום, דרך אגב, גם כשעברנו לשיטת ספקים מורשים והרחבנו את הספקים, יש לנו היום 15, עוד מעט 17 ספקים מורשים, שהם אותם ספקים שנתנו את השירות עם התמחות וניסיון רב בהתאמת אביזרי ראייה לילדים עם לקויות ראייה קשות. אז בנוסף ניתן גם להגיש החזרים כספיים. מתחילת הרפורמה השירות מתנהל במקביל. גם בשיטת החזרים כספיים. למי שלא מכיר, לא יודע.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
אף אחד לא יודע. האופטימטריסט שלנו בעצמו אמר לנו שהוא צריך אישור.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
רגע, אני עכשיו אדבר. אם אתם רוצים אני אסביר את התהליך וגם אתאר את מה שעומד מאחורי התהליך. קודם כול, את כול התהליך אנחנו בכללית הנדסה רפואית מפעילים ביחד עם היועץ הרפואי שלנו, זה דוקטור אורן מן בכללית. הוא מנהל את כול תחום הרפואה היועצת בכללית. הוא גם רופא עיניים, ועמדתו לגבי מה שאת אומרת, הפניית רופא: אז קודם כול, על פי חוק וזה לא קשור לרפורמה ולא קשור רק ללקויות ראייה חמורות - אופטומטריסט צריך הפניית רופא על מנת לטפל בילד או בקשיש. כך כתוב בחוק, והדרישה למתן השירות הזה היא הפניית רופא אחת לשנה. זאת אומרת, שאם בתוך שנה את צריכה עכשיו להחליף, לקבל עוד עדשה, - - -
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
אם ההפניה לא זמינה כרגע?
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
היא אמורה להיות, אז אם זה רופא של בית חולים אפשר לפנות לבית חולים ולבקש את ה- - -
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
לפנות לבית חולים. ניסית לפנות לבית חולים?
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
רגע, הפניית רופא היא חובה כדי לגשת לאופטומטריסט, לפחות פעם בשנה. בטח במקרה ראשון, בהתאמה ראשונה. גם בדרך כלל זה ילדים שישר יוצאים מבית החולים עם השחרור שלהם מבית החולים ישר מגיעים לאופטומטריסט. באותו יום יוצאים מהניתוח ומגיעים לאופטומטריסט, אז יש להם את מכתב השחרור מבית החולים. זו הפנייה לכול דבר, הפניית רופא. כול ילד עם לקרות ראייה רצוי שיהיה במעקב רפואי אחת לשנה. אין צורך - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אבל למה הם צריכים לעבור את התהליך הזה כול פעם, נגיד, מחדש?
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
זה החוק. אם רוצים לשנות את החקיקה ולשנות, שילד יוכל להיות - - -
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
אז נביא הפנייה מרופא משפחה. יש את כול הנתונים מפורטים.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
שוב אני אומרת, זו לא החלטה שלי וגם על פי נועל משרד הבריאות. אנחנו עובדים תחת החוק ותחת נוהל משרד הבריאות. אז זה קודם כול לגבי התהליך. רגע, אני אחזור ואני אתאר את התהליך של מעבר לספקים מורשים. קודם כול זה לא היה תהליך קל. זאת הייתה דרישה של משרד הבריאות וגם של ועדת פניות הציבור, שהיינו כאן בוועדה הקודמת לעבור לשיטת - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מה אתם עושים כדי להקל על מורן?
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
אני אתאר. ההקלה מגיעה, גם בתור אמא לילדה עם לקות ראייה, כשהייתי צריכה לבוא ולשלם 6,000 שקלים על עדשה ואחר כך ללכת לקבל החזר, לא כול משפחה יכולה.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
יש כול מיני סוגי לקויות, סליחה.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
והרעיון כאן זה גם להקל על ההורים. העבודה עם ספקים מורשים נועדה להוריד את העומס הכלכלי בהוצאה חד פעמית כול פעם.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
משום כך קיצצו לנו את הסכומים?
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
תכף אני אגיע גם לזה. קודם כול, המעבר לספקים מורשים. עשינו כנס ספקים גדול. הספקים האופטומטריסטים הם מדהימים, הם שליחים, הם יוצאים מגדרם בשבילם. איזה אינטרס היה להם לעבור לעבודה הזאת? כמו שאת אומרת, זה כול כך מעט, הם יכלו להמשיך, לוותר על השירות הזה, והם, כול הכבוד להם, יוצא - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
בסדר, אנחנו לא יכולים להתבסס על רצון טוב של אדם כזה או אחר, אלא צריכים לחשוב - - -
<< דובר_המשך >> טל זליגמן: << דובר_המשך >>
לא, אבל אנחנו לא מתבססים על רצון טוב. אנחנו אומרים זה היה מהלך בירוקרטי מול הספקים, אבל המטרה הייתה להקל על המשפחות ולהקל על הילדים, ולמנוע מהם את הצורך להוציא את הכסף וללכת לחפש החזר. אני דרך אגב, עם הילדה שלי, רק בגיל 9 גיליתי שמגיע לי החזרים. לא ידעתי, כול השנים שילמתי לבד ורק בגיל 9 גיליתי, שאני יכולה לבקש החזר, אז זה היה מלשכות הבריאות.
לגבי התהליך הבירוקרטי, הטופס שאותו אופטומטריסט שולח לכללית הנדסה רפואית מטופל תוך 48 שעות בהגדרה של התהליך שלנו. האישור ניתן - - -
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
זה לא 48 שעות.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
זה הכי מהר ש - - -
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
לוקח גם זמן לקבל את העדשות. יש עדשות שמגיעות מארצות הברית.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
לא, לא, אני לא מדברת עכשיו על קבלת העדשות.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
אז יש שלבים.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
יש עדשות שמזמינים מגרמניה.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
יש עדשות שמייצרים אותן. זה לא עוצר את התהליך.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
אז עוד יומיים לחכות? עוד יומיים?
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
זה לא עוצר את התהליך, וזה לא מעט אותו, וזה בטח - - -
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
זה מאט אותו.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
אני אבדוק אם אפשר לקצר מ-48 שעות מהגשת בקשה למתן אישור. אני אבדוק את זה.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
למה אנחנו צריכים אישור מקדים טרם רכישה?
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
כדי לראות אם יש סיבה - - -
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
אני, מחר בבוקר, לילדה שלי אין עדשה.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
אני אענה. בשיטת ההחזרים שהייתה, את הלכת, קנית את העדשה, ואחר כך כדי להחליט אם נותנים לך החזר או לא נותנים לך החזר, הייתה בדיקה מקצועית לראות אם יש עמידה בקריטריונים של הנוער. אם הילד, מבחינה רפואית, והמוצר שנרכש בסל הבריאות. את אותו תהליך אנחנו עושים במהירות הבזק, תוך יומיים, על מנת לשחרר את ההזמנה לספק. ומכאן זה זמן ההספקה בהתאם לאופטומטריסט. איך הוא מספק את המוצר וכמה זמן לוקח לו, זה ממש לא השתנה, זה בדיוק אותו דבר.
לגבי הטענה לקיצוץ בתקרות ההשתתפות, אני לא יודעת מאיפה את אומרת את זה. לא נערך שום קיצוץ, אנחנו נצמדים לתקרות ההשתתפות, תכף משרד הבריאות אז ידברו על זה. יש תקרות השתתפות עד גיל שלוש ותקרות השתתפות מגיל שלוש. אז אם הטענה היא כנגד ההבדל בין התקרות זה למשרד הבריאות ולתקציב ולא לכללית.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
מאפס עד שלוש משרד הבריאות היה 3,000 שקלים עבור כול עין, ועכשיו בקופות החולים זה 1,500 עבור כול עין.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
אנחנו נצמדנו לתקרות שמפורסמות בנוהל הרלוונטי של משרד הבריאות ולא היה שום שינוי.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
אז האופטומטריסטים שלנו קיבלו מגילה של איזה 40 עמודים ושם היה מפורט את כול סכומי ההחזרים, שלא תואמים למשרד הבריאות.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
ככול שיש איזה, אולי, חוץ מאולי סעיף ספציפי - אפשר לבדוק את זה.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
זה שלא לדבר על זה שצריכים להעלות את הסכומים, הסכומים לא מספיקים בשום צורה.
<< אורח >> אדי מרקוביץ: << אורח >>
מורן צודקת. א', הסכומים קוצצו בדיוק כמו שהיא אומרת. ב', אני חייב להתייחס לנקודה שאמרת מבחינה ביורוקרטית לרופא, once הרופא הפנה את הילד לאופטומטריסט לפי החוק הוא לא נדרש כול פעם להגיע אליו. פעם אחת הוא הפנה אותו - - -
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
יש נוהל.
<< אורח >> אדי מרקוביץ: << אורח >>
פעם אחת הוא הפנה אותו - גם כעבור שנה זה כבר לא נדרש.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
אם ייעשה שינוי בחוק - - -
<< אורח >> אדי מרקוביץ: << אורח >>
אנחנו לא מדברים פה על לחץ תוך עיני גבוה, אנחנו לא מדברים פה על מחלות. אנחנו מדברים על ילד עם לקות ראייה שהוא עיוור, בלי אביזר, זה הכול. אנחנו לא שמים טיפות עיניים.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
חשוב לי להגיד, התהליך הזה התחיל עכשיו. אנחנו ההורים כבר בתוך התהליך. אני מחר בבוקר צריך טיפול, אין לי הפנייה זמינה. התור שלי לשניידר הוא בינואר הבא כנראה.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
אבל יש לך הפנייה מהעדשה הקודמת?
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
לא, אין לנו הפניות, לא נתנו לנו הפניות עד היום. גם אמא כתבה לי עכשיו "אין לה הפניה, מאיפה אנחנו נביא הפניות עכשיו?". אנחנו בתוך התהליך, זה שאתם החלטתם, שמרגע זה צריך הפניה - לנו אין הפניות לתת לכם אבל.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
אני לא חושבת שזה היה שונה.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
זה היה שונה.
<< אורח >> יעל וייס-רינד: << אורח >>
יש את התיק הרפואי של הילד, יש תיק רפואי. למה אי אפשר להשתמש בתיק הרפואי של הילד? זה לא ילד שצריך פתאום בדיקת ראייה, כי התגלה. אלה ילדים שהם כבר בתוך המערכת. למה לא להשתמש במידע שיש בתיק הרפואי של הילד? שרופא משפחה יוציא את זה, שרופא ילדים יוציא את זה, שרופא בקהילה יוציא את זה, שהקופה. אתם יש לכם את המערכות, אתם יכולים להגיע למידע, לראות שהילד הזה הוא ילד שמטופל בגלל לקות ראייה. ואז כמו עכשיו אנחנו יושבים בוועדת רווחה על תקנות. יושבים פה איתי אנשים שיושבים על התקנות. יש מסלול ירוק, מסלול שמקצר במצבים מסוימים. תעשו מסלול ירוק, אני קוראת למשרד הבריאות ולקופות, תעשו מסלול ירוק. מדובר על 600 מקרים, על מה אנחנו מדברים?
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אני רוצה רגע שנתקדם. עכשיו בזום נשמע את דוקטור דוד לנדאו מאיגוד רופאי העיניים.
<< אורח >> דוד לנדאו: << אורח >>
בוקר טוב. אני מלווה את התהליך הזה כבר הרבה מאוד זמן. לצערי, עוד לא בוצעה חשיבה עד הסוף. אנחנו, כמו שאומר השיר, מנסים לתקן את הטעויות תוך כדי נגינה. מספר דברים שחייבים לציין מבחינתי. זה ילד עם לקות ראייה בגלל קטרקט - זה מיעוט. אבל יש עוד דברים, כמו קרטוקונוס, כמו עיוותים אחרים של העין, שזה לא במסגרת ה-600 האלה, אלא הרבה יותר. כמויות יותר גדולות, לפחות פי שתיים. וגם אותם צריך לעשות. מה שכן, בקרטוקונוס, מספיק פעם אחת שיש קרטוקונוס, הוא לא הולך לטייל לשום מקום, אז לא צריך כול פעם מחדש. אבל יחד עם זאת, ילד עם לקות ראייה צריך מעקב, מפני שהקרב הוא על העין העצלה, על האמבליופיה, ושם צריך מעקב סדיר, מסודר, ואביזרים שיתאימו לשינויים במידה ויש בעין. אז זה צריך להיות קצת יותר הדוק, ופחות צורך בבירוקרטיה.
דבר נוסף שמטריד אותי כרופא עיניים, זה הנושא של הכשרת דור העתיד של אופטומטריסטים. תראו, כמות הילדים עם קונג'ניטל קטרקט, אז אם קטרקט מולד, היא לא גבוהה. וכדי להכשיר אופטומטריסט שיידע להתמודד איתם זה הרבה זמן. זאת אומרת, אי אפשר להכשיר הרבה מאוד אנשים, מפני שההכשרה היא ארוכה וצריך לצבור את הניסיון. וכרגע אין לנו שום דרך איך אנחנו מכינים את דור העתיד, כדי שיהיו לנו גם בעוד חמש, עשר שנים, את האנשים עם הניסיון. לא רק אותה קבוצה קטנה של אנשים שקיימים כרגע. וזה צריך לתת את הדעת, ואני חושב שמשרד הבריאות פה בחסר משמעותי, ופה צריך לעשות את התיקונים. לא רק בבירוקרטיה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אוקיי. טוב, תודה.
דינה צ'רנו ממשרד הבריאות.
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
שלום ליושב ראש, תודה רבה על הזימון לוועדה. אני רוצה להתייחס פה לכמה נקודות שעלו, וכמובן אני אתן לצחי מהמשרד להשלים.
דבר ראשון, לעניין הסכומים. לא היה שינוי. השינוי היחיד שקרה בנוגע לבת שלך, מורן, שהיא ברוך השם גדלה. היא עברה מגיל שלוש - - -
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
אני לא מדברת על הבת שלי. רגע, תעצרי.
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
אני לא רוצה לנהל פה, סליחה, ככה.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
אבל זה לא מדובר על הבת שלי.
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
אני הקשבתי, אני רוצה לענות. אני אסביר. אם יהיו לך שאלות בסוף – תעני בסוף.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
רגע, שנייה, מורן.
<< דובר_המשך >> דינה צ'רנו: << דובר_המשך >>
לא היה שינוי. הסכום שהיה לפני כן היה 3,000 שקלים לעדשות לעדשות עד גיל שלוש לשנה לעין, ומעל גיל שלוש 1,500. זה מה שהיה, זה מה שעבר לקופות. לא נעשה שום שינוי לעין. 3,000 שקל לעין עד גיל שלוש, 1,500 מעל גיל שלוש. ולגבי המשקפיים גם לא נעשה שום שינוי. גם עד גיל שלוש זה 2,500 פעמיים בשנה, ומעד גיל שלוש 2,500 פעם בשנה. כמו שהיה במשרד, ככה זה עבר לקופות. לא עשינו שום שינוי.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
בטפסים שלנו - - -
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
אני לא אחראית על המידע שנמצא אצל האופטומטריסטים. אני לא יודעת ממי הם קיבלו את המידע ואם יפנו אלינו ספציפית נוכל לטפל בזה. לא נעשה שום שינוי. וזה היה חשוב כי אני מלווה את הרפורמה בהעברה של מכשירי שיקום וניידות מהמשרד לקופות, אני מלווה את זה עוד מלפני היום הראשון שזה קרה, מלווה את כול התהליך הזה של העברה של התחום. וחשוב להגיד גם, שבסך הכול כללי, כמו שאתה אמרת בפתיחה של הישיבה, זה תהליך טוב, תהליך חשוב. זה נכון שהכול נמצא תחת קורת גג אחת, הכול נמצא אצל הקופות. הקופות יש להן את התיק הרפואי המלא, הן יודעות בדיוק מה קורה עם הילדים בהיבטים נוספים ולאו דווקא בהיבט הספציפי הזה. וחשוב לתכלל את הטיפול בילד ולא להסתכל רק על הבעיה הספציפית.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
הבעיה שנוצר סרבול מזה.
<< דובר_המשך >> דינה צ'רנו: << דובר_המשך >>
שוב, כול המטרה של האירוע הזה להיפך, להוריד את הסרבול. לא לקחת מצב ילד שמטופל בקופת חולים, אבל לנושא הספציפי הזה הוא צריך למצוא לשכות בריאות של משרד הבריאות ולטפל שם, אלא שהוא יקבל את כול הטיפול שלו דרך קופת החולים.
כמו שאמרה כאן טל מכללית, התחלנו בתהליך, ראינו שיש בעיה ואין מספיק שירות ויש הסדרים שלא מספקים, לטעמנו, ואנחנו הודענו לקופה עוד טרם הדיון הקודם שהיה פה בוועדה. ובוועדה עצמה כמובן זה הוצג שהשירות לא מקובל עלינו. הוצאנו הנחה מאוד מפורטת לקופות, הסברנו מה מצופה מהן, איך הן יכולות להרחיב את ההתקשרויות ובאמת הרחיבו את ההתקשרויות.
שוב, אנחנו מדברים פה על רפואה ציבורית וחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע, שהשירות יינתן במסגרת זמן סביר, מרחק סביר, איכות סבירה. אנחנו לא מצפים שיהיו כאן כול נותני השירותים שקיימים במדינה. אנחנו כן מצפים לפריסה מספיק רחבה, וכשאת מדברת על 140 נותני שירותים - אם אנחנו היינו מעריכים שזה לא מספיק או אם הגיעו אלינו פניות ספציפיות על אזורים במדינה שאין שירות, אז אנחנו נפנה לקופות ונגיד להן "תקשיבו, זה לא סביר. תרחיבו את השירות". אבל כול עוד לא הגיעה אלינו פנייה כזאת ואנחנו לא מודעים לבעיה, אנחנו לא יכולים לטפל בה. אז מהבחינה הזאת יש הרחבה ניכרת, יש מגוון מאוד מאוד גדול.
<< אורח >> אדי מרקוביץ: << אורח >>
140 הספקים, הם לא מומחים לנושא הזה.
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
אין 140 מומחים בארץ, אנחנו יודעים את זה.
<< אורח >> אליעדן מושל: << אורח >>
זה רנדומלי לחלוטין.
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
שוב, אני אודה לך אם את תעבירי פנייה פרטנית ואנחנו נבדוק את זה מול הקופה.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
העברנו אלפי פניות פרטניות, זה כבר נמאס לנו. בגלל זה הגענו לפה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אוקיי, אז עכשיו אנחנו פה.
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
הדברים שנאמרו לגבי הסכומים, אם הם מספיקים או לא מספיקים, ברור לנו שהיינו רוצים לתת כמה שיותר. ברור לנו שלילדים האלה יש צרכים נוספים. הסל הוא מוגבל, וכמו שאתם יודעים בימים אלו יושבת ועדת סל הבריאות וקובעת, מתוך לא יודעת, נדמה לי שתי מיליארד בקשות שהגיעו, מה יכול להיכנס. לצערנו, לא הכול יכול להיכנס, וזו עבודה מאוד מאוד קשה ולא פשוטה שנעשית שם. כמובן, שככול ותוגש בקשה לוועדת הסל והיא תחליט להרחיב את הסל, אנחנו יותר מנשמח, כי המטרה שלנו לתת כמה שיותר שירות במגבלות התקציב האפשריות.
לגבי הנקודה הזאת של משקפיים עד גיל שבע כולל לעדשות, כמה וכמה פעמים הנושא הזה עלה והתערבב. זה לא קשור. אלה שני דברים שפשוט לא קשורים אחד לשני. זה הכללה בסל של משקפיים, שנכנס לסל הבריאות - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
נתתי את זה רק כדוגמה.
<< דובר_המשך >> דינה צ'רנו: << דובר_המשך >>
אוקיי. ויש את העניין הזה של העדשות לילדים, שזה תחת שיקום וניידות. אלה שני דברים שונים. אלה ספקים שונים, שירותים שונים, דוגמה נפרדת.
<< אורח >> יעל וייס-רינד: << אורח >>
התעריפים מעודכנים?
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
התעריפים צמודים למדד היוקר, ולכן הם מתעדכנים. כשזה היה במשרד זה לא עודכן, וכעת כול מה שנמצא בסל הבריאות מתעדכן על פי מדד יוקר הבריאות מדי שנה, ולכן התעריפים מתעדכנים, שזה אחד השינויים שקרו, שזה שיפור לטובת המבוטחים, כי זה לא קרה לפני כן. לא תמיד זה מדביק את הפער הטבעי, אבל אין מה לעשות, זה מנגנון החוק.
ודבר אחרון שאני רוצה להגיד זה לגבי העניין הזה של דרישה לבדיקת רופא. הקביעה בחוק זה שחייבת להיות בדיקת רופא אחת לשנה. ברור לנו שלילד לא יצמחו עדשות. הלוואי והיינו מוצאים את הדרך להצמיח את העדשות.
<< אורח >> אדי מרקוביץ: << אורח >>
אין קביעה בחוק פעם ראשונה, סליחה.
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
אז כשאנחנו עשינו על זה ישיבה לפני שנתיים זה מה שגורמי המקצוע אמרו לנו.
<< אורח >> אדי מרקוביץ: << אורח >>
זה לא מעוגן בחוק. שיפנו אותנו לחוק.
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
אנחנו נבדוק מה אפשר לעשות. החוזר הזה, שהוא חוזר שכרגע חייב את משרד הבריאות, עובר עכשיו התאמה, כדי שיהיה חוזר שיחייב את קופות החולים. הוא ייצא גם להערות ציבור. אפשר - - -
<< אורח >> יעל וייס-רינד: << אורח >>
מתי?
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
אני מאמינה שבחודש חודשיים הקרובים. אפשר יהיה, כמובן, להעיר ואנחנו נקבל את ההתייחסויות לזה, וככול ואפשר יהיה להקל גם בעניין הזה אנחנו, כמובן, שנרצה. אגב, בחוזר של משרד הבריאות הקביעה הייתה שצריך כול שלושה חודשים להביא אישור מרופא. ואנחנו כבר עכשיו הורדנו את זה לשנה, לפי מה שאנחנו מכירים שכתוב בחוק. אבל אם אנחנו נוכל לעשות שינוי או אם יהיה איזה חבר כנסת שירצה לשנות את החוק, אז כמובן שאפשר.
<< אורח >> יעל וייס-רינד: << אורח >>
אפשר להתייחס לחוק, באיזה חוק? חוק בריאות ממלכתי?
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
כן.
עכשיו אני אעביר לצחי, שרוצה להתייחס לעוד כמה דברים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
תודה. צחי קלר, תציג את עצמך.
<< אורח >> צחי קלר: << אורח >>
צחי קלר, אגף שיקום, משרד הבריאות. דינה פחות או יותר אמרה את הכול. אני אגיד אולי בראייה קצת יותר כללית, בתור מי שהאגף שהוביל את כול הרפורמה שיקום וניידות. דבר ראשון, אנחנו מדברים פה על מהלך ענק, אנחנו מדברים פה על אוכלוסייה של כ-50-60 אלף מבוטחים בשנה, שנעשה להם שינוי מאוד משמעותי. ואנחנו רואים את זה בראייה של כמעט שנתיים קדימה כבר את השינוי לטובה בכול המהלך. אני לא מדבר דווקא על הנושא הספציפי הזה, אלא באופן כללי. אנחנו רואים גידול בכמויות הזכאים, גידול באנשים שמקבלים את המכשירים שהם צריכים. וזו אחת ממטרות הרפורמה, לצד הפחתת בירוקרטיה כללית, כי היום הכול נעשה במקום אחד בלי כול הטרטור: קופה, משרד, לשכות וכדומה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אבל פה מסבירים לך שיש עודף בירוקרטיה.
<< דובר_המשך >> צחי קלר: << דובר_המשך >>
אז אני אומר, דבר ראשון זה לא שקודם לא הייתה בירוקרטיה, יכול להיות שקודם הבירוקרטיה הייתה בשלב הכסף.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
תן לנו את הבירוקרטיה בשלב הכסף ולא בשלב הראייה של הילדים שלנו.
<< אורח >> צחי קלר: << אורח >>
דבר ראשון קודם פשוט הם רדפו אחרי זה חודשים היו צריכים לרוץ אחרי לשכות הבריאות כדי לקבל את הכסף הזה.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
לא רצנו אחרי אף אחד. היה תהליך מדהים. לא רצנו. הגשנו ובזה זה נגמר.
<< אורח >> צחי קלר: << אורח >>
הדבר השני בהיבט הזה ספציפי, ברגע שעברנו מהחזר להסדר זה שאין צורך לשים את הכסף מראש, אלא הקופה היא זאת ששמה את הכסף. בגלל זה גם צריך את האישור מראש, כדי לוודא באמת שיש זכאות ושמים את הכסף. בגלל זה נכנס העניין של הבדיקה בקופה. זו בדיקה מאוד מהירה. כמו שטל אמרה, עד 48 שעות, זה פרק זמן סביר ביותר.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
אני הסתכלתי עכשיו בהודעות שלי ואחת האימהות קיבלה תשובה מכללית הנדסה רפואית שזה ייקח כמה ימים, לא 48 שעות. סתם כדי - - -
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
אי אפשר לפי מקרה פרטני. אולי יש איזו בעיה.
<< אורח >> יעל וייס-רינד: << אורח >>
אבל זה הכול מקרים פרטניים, את מבינה? זו הוועדה לפניות הציבור.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
אנחנו כולנו קומץ קטן.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
תעבירו, אני אשמח - - -
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
את כל הזמן אומרת לי "תעבירו, תעבירו, אל תייאשו". אנחנו בסחבת הזאת שנה ומשהו.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
אז אני אתן לך את הטלפון האישי שלי כשאני אצא מפה מהוועדה ואת יכולה לשים בקבוצת ההורים וכולם מוזמנים לפנות אליי ואם יש בעיה בבירוקרטיה אני אשמח לסייע.
<< אורח >> אליעדן מושל: << אורח >>
צריך לזכור שיש ארבע קופות חולים. כללית היא לא הקופה היחידה במדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אני מניח שיש עוד מקרים כמו מורן. לא חסר.
<< אורח >> צחי קלר: << אורח >>
אני רק אוסיף, יש, כמובן, לכול אזרח את הזכות גם לפנות לנציב קבילות במשרד הבריאות. אני עשיתי בדיקה, אנחנו בקשר שוטף איתם, כי כול פניה שמגיעה בתחום הזה מגיעה אלינו ליחידה המקצועית כדי להתייחס אליה. אבל בתחילת הרפורמה לפני שנתיים היו פניות רבות בתחום הזה. בחודשים האחרונים לא הגיעה אף פנייה לנציב הקבילות במשרד הבריאות.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
גם כאשר אנחנו כוועדה פונים זה לוקח זמן, אז אני מתאר לעצמי מה קורה לאזרח על האזרח הפשוט שפונה, ובכלל האם יש לו את המודעות הזו לפנות.
<< דובר_המשך >> צחי קלר: << דובר_המשך >>
אז דבר ראשון זה מופיע בכול מקום.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אבל למה שזה יגיע בכלל למצב הזה?
<< דובר_המשך >> צחי קלר: << דובר_המשך >>
אני לא אומר שזה יגיע. אני אומר קיימת הזכות. הדרך הטובה זה לפנות לקופה, כמובן. שהקופה תטפל. במקרים שאזרח חושב שהקופה לא נותנת לו מענה, יש לו את הזכות לפנות לנציב הקבילות. אני לא יודע בתחומים אחרים של נציב קבילות, אני יודע בתחום של שיקום וניידות - יש גורם ייעודי בתוך נציב הקבילות, שאחראי לתחום של שיקום וניידות, בגלל הרפורמה כדי להקל שם, והוא בקשר שוטף איתנו, ואני שומע את הפניות בתחום של שיקום וניידות נענות מאוד מהר. אני אומר, בחודשים האחרונים אין בכלל פניות בתחום הזה.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
כי ההורים מיואשים. יש לנו מלא בירוקרטיות.
<< אורח >> אליעדן מושל: << אורח >>
אני הגשתי לפני שלושה שבועות פנייה שלא נענתה. הגשתי אפילו - - -. גם תבין, הורה נשחק.
<< אורח >> צחי קלר: << אורח >>
אני אומר, האפשרות הזאת קיימת. ניתן באופן - - -
<< אורח >> אליעדן מושל: << אורח >>
- - - לקופה, ואז למשרד מבקר המדינה, ואז למשרד הבריאות, ותוך כדי אתה צריך לממן את זה, אז אתה רץ לעבוד.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
ותוך כדי יש לך ביטוח לאומי, התעסקות עם גנים.
<< אורח >> יעל וייס-רינד: << אורח >>
וטיפול בילדים. בואו, זה כאילו מתואר כתהליך מאוד פשוט, אבל בעומס שההורים מתמודדים ביום יום זה עוד דבר שמיותר, שאפשר לשפר ולתקן. זו הבקשה.
<< אורח >> צחי קלר: << אורח >>
אני אומר, בגדול אנחנו עושים בקרה, אנחנו מבקרים את הקופות. אני חושב שהתהליכים האלה, בגדול, שוב פעם, תמיד יש בכול אנחנו מדברים פה, אמרתי, ברפורמה - - -
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
אבל זה גם ככה קומץ. בגלל זה גם לא מגיעות אליכם פניות כמעט.
<< אורח >> צחי קלר: << אורח >>
אנחנו מדברים על רפורמה של עשרות אלפי אנשים, ואנחנו חושבים שבגדול היא נותנת מענה והיא משפרת את השירות. כמובן, תמיד יש מקרים שנופלים. אני מצר עליהם. כשהם מגיעים לפתחנו אנחנו מנסים לטפל הכי מהר שאפשר. אנחנו גם במקביל מבקרים את הקופות באופן שוטף, כדי לזהות.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
ומה מצאתם כשאתם ביקרתם את הקופות?
<< דובר_המשך >> צחי קלר: << דובר_המשך >>
אני אומר, בתחום הזה, בהתחלה, כמו שדינה גם אמרה, הייתה לקונה מסוימת, היא טופלה בזמן אמת כדי שהם - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
שמה?
<< דובר_המשך >> צחי קלר: << דובר_המשך >>
אמרתי, הנושא שלא היו מספיק ספקים ואז כשנתנו מענה באופן מאוד מהיר מול הקופות כדי לייצר להם חזרים מ-day one, וכדי שהם יוכלו להיערך לזה כמו שצריך. אמרתי, אנחנו לא מכירים, וגם בביקורת שעשינו לא נתקלנו בבעיות בתחום הזה. שוב פעם, תמיד יכולה להיות בעיה או שתיים פה ושם, זה קיים תמיד. אין מה לעשות, בכול גוף גדול יכולות להיות בעיות. אנחנו, כמובן, בעיות ספציפיות, אנחנו נשמח לטפל בהן באופן ספציפי. תעבירו אלינו, אנחנו נבחן אותן לעומק וניתן מענה מפורט ומסודר. זה אני אומר כללי.
אני רק אדגיש פה עוד משהו. גם בתחום הזה, מורן פה דיברה על נושא של משקפיים לאפקיה, וגם זה זה משהו שנכנס לסל. אנחנו דאגנו להכניס לסל ב-2022, עד אז זה בכלל לא היה קיים. אז זה משהו שאנחנו פועלים ככול שאנחנו יכולים לטובת ולעזור לכול האוכלוסייה הזאת. אנחנו באגף השיקום רואים את האוכלוסייה של האנשים בעלי המוגבלות במרכז, ואנחנו מנסים בכול דרך לשפר. אני חושב שהרפורמה היא צעד מאוד חשוב כדי לשפר את השירות. וכמובן, אנחנו נשמח להמשיך להשתפר.
<< דובר_המשך >> יעל וייס-רינד: << דובר_המשך >>
גם ד"ר לנדאו העלה וגם זה עלה פה. הנושא של מיעוט אופטומטריסטים שמתמחים והקושי להביא אופטומטריסטים שהיום מוכשרים לזה להתמחות בתחום. כי זה לא תחום מתגמל, זה תחום - - - . אז השאלה שלי למשרד הבריאות, אני לא יודעת אם אתם, האם יש איזשהו ברמת האסטרטגיה ומדיניות של משרד הבריאות איזושהי חשיבה איך לעודד אופטומטריסטים, אפילו מספר קטן, שכול שנה תיפתח תוכנית ותהיה איזו תוכנית גם אולי לתגמל אותם, שמשרד הבריאות כגוף במדינת ישראל, שרואה את החשיבות של זה, יגיד שמי שהולך להתמחות בזה לא יודעת מה. ב-10 שנים ראשונות יקבל איזשהו גם תגמול. צריך לבנות את זה, הרי זה משהו שאתם צריכים לחשוב עליו. זו השאלה שלי.
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
הנושא של תכנון והכנה נמצא, יש אגף שעוסק במשרד בתכנון כוח אדם. אנחנו נפנה אליהם את השאלה הזאת.
<< דובר_המשך >> מורן משה שלומי: << דובר_המשך >>
איפה אנחנו, כהורים, יכולים לראות מה מגיע לנו? בעבר היינו נכנסים למשרד הבריאות, יודעים מה מגיע לנו. והיום אני יודעת שכן מגבילים את זה. בעבר אנחנו לא הוגבלנו דרך משרד הבריאות. עלה לנו 3,000 שקלים לכול עין יכולנו לרכוש כמה עדשות שנכנס לנו ב-3,000 שקלים האלה. אבל היום אני יודעת, אני לא דיברתי על הבת שלי, מלאו לה שלוש לפני חודש, זו לא הנקודה. דיברתי בכללי למען ההורים האלה. היום עשו את זה, נניח, 1,500 שקלים זה היה לעין מעל גיל שלוש. אבל היום הגבילו את זה לזוג עדשות בשנה.
<< אורח >> צחי קלר: << אורח >>
אין הגבלה בחוזרים.
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
אנחנו לא מכירים הגבלה כזאת, ואם יש הגבלה כזאת אז תפנו אותנו אליה. תשלחי לי את ההגבלה הזאת.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
אז תפנו אותם. אבל אני לא יכולה כול דבר לפנות.
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
אני מכירה שהיא לא קיימת ההגבלה הזאת.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
היא לא קיימת ולא מפורסמת בשום מקום. יכול להיות שאת מקבלת מידע מוטעה?
<< אורח >> יעל וייס-רינד: << אורח >>
יכול להיות שההורים בקופה הספציפית שלהם מקבלים, אז אתם צריכים לעשות עבודה אולי בתוך הקופה.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
איפה זה מה אנחנו מקבלים?
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
אז לגבי כללית זה נמצא בשני אתרים. גם באתר כללית, את נכנסת לאתר כללית, אביזרי ראייה, מה מגיע לי.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
אני נכנסת עכשיו, אני לא מצליחה למצוא את זה.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
וגם באתר כללית הנדסה רפואית.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
יש רק את הנתון הראשון.
<< אורח >> טל זליגמן: << אורח >>
יש גם את התהליך.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
איך מקבלים שירותים עם ששת השלבים ואז חמשת האופטומטריסטים שהכנסתם.
<< אורח >> יעל וייס-רינד: << אורח >>
זה מפנה לה קישור למחירון.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
לא ראיתי.
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
גם באתר כול הבריאות אפשר לראות, תחת הערך של עדשות מגע לראייה.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
כול הקופות שוות?
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
בוודאי.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
הסכומים?
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
הכול שווה.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
סכום שינויים?
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
יש שם את החלק של סל הבריאות. סל הבריאות זהה לכול הקופות. מופיע שם בדיוק כמו שהסברתי.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
לא הוגדר בהתניות קטנות?
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
שום דבר לא הוגדר בשום - - -
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
1,500 הפך לסוג עדשות - - -
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
אין שום הגבלה. כמובן שמעבר יש את ההרחבות שיש בשב"נים של הקופות, אבל זה רק בא כאקסטרה, כהרחבה לסל הבריאות. זה לכולם אותו דבר.
<< אורח >> אדי מרקוביץ: << אורח >>
אני חושב שצריך להיצמד להנחיות של משרד הבריאות בנקודה הזאת, משרד הבריאות בא ולא מגביל את חליפת העדשות במשך שנה, ואם הוא בא ומקצה סכום של 1,500 - - -
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
נכון. במיוחד בגיל הקטן אפס עד שלוש להחלפת עדשות והתדירות שם היא מטורפת. 6,000 שקלים בשנה זה כבר משהו שאפשר לעשות איתו משהו.
<< אורח >> אדי מרקוביץ: << אורח >>
אבל, דינה, זה מופיע בכול הבריאות?
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
כן.
<< אורח >> אדי מרקוביץ: << אורח >>
בוודאות?
<< אורח >> דינה צ'רנו: << אורח >>
הרגע פתחתי את הערך. הערך מופיע תחת עדשות מגע לראייה. תוך כדי הדיון גם ביקשתי מהצוות של האתר שינסו להעלות את זה בעוד כמה חיפושים, שעוד כמה שמות פתיח נתתי להם שאפשר יהיה יותר בקלות לכמה הורים למצוא את זה.
<< אורח >> צחי קלר: << אורח >>
אני אוסיף, באופן כללי אנחנו עכשיו פועלת פלטפורמה חדשה, של כול נושא השיקום להעלות את זה בצורה הרבה יותר מונגשת, תהליך שאנחנו עובדים עליו עכשיו. מקווה שבחודשים הקרובים גם יהיה אתר ייעודי עם כול הנושא של שיקום.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
נמצאת איתנו הדר שפיר בזום? לא.
עוד מישהו רוצה להעיר משהו לפני שאני מסכם?
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
לטפל באישור לפני רכישה כמה שיותר מהר.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
בסדר. אני רוצה רגע לעשות איזשהו סיכום. גם מקרים פרטניים אנחנו נוכל לבוא ולסייע, בשביל זה אנחנו כאן.
אם יש דבר שאני ממש גאה בו בוועדה הזו, שגם אפשר לקחת מקרה נקודתי ואפילו גם לפתור אותו. ואם אפשר מהמקרה הפרטני הזה להשליך על הכלל, אדרבא ואדרבא.
לסיכום, הוועדה מבקשת הכללית לבדוק האם ניתן לקצר מ-48 שעות מהגשת הבקשה למתן אישור.
שתיים, ממשרד הבריאות אנחנו מבקשים לבדוק שלא תהיה בקשה להפניה כול פעם שאנחנו מבקשים פנייה לרופא, ושתהיה מבחינתנו הפניה שתהיה קבועה, נאמר, למשך שנה קדימה כדי שפשוט להקל על התהליך. ההורים לא צריכים כול פעם לעבור את אותו תהליך מחדש.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אבל כרגע אין לנו הפניות.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אין. לא קיבלת.
<< אורח >> אליעדן מושל: << אורח >>
אם אפשר להרחיב את זה לקופות נוספות, אני לא יודעת למה יושבת רק נציגה נחמדה של כללית.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
לא, בגלל זה אני אומר, זה על משרד הבריאות. בסדר.
<< דובר_המשך >> אליעדן מושל: << דובר_המשך >>
אבל אני אומרת, יש כאן קופות שהנהלים נמצאים בשלבים הרבה יותר ראשוניים ובעייתיים. יש פה עדיין קופות, שלא אישרו את הספקים שעליהם מצביעים הרופאים. יש פה רופאים, שמוכנים שירכשו עדשות רק דרך אופטומטריסט של בית החולים וזה לא מאושר ע"י הקופה. אתם מדברים על שלבים הרבה יותר מתקדמים. הייתי מאוד שמחה להיות בשלב שאתן מדברות עליו.
אני אעבור כששילמו לי את כול התשע וחצי שעוד חייבים לי ממכבי. אבל אני אומרת, אנחנו צריכים רגע אחד לעצור ולהגיד, יש כאן דברים עוד הרבה יותר פרימיטיביים מזה. יש כאן עדיין קופות שלא הסכימו להכיר בזה שיש ספקים מומחים ומתעקשים ללכת לספקים הבסיסיים שקיימים אצלם בקישורים של הקופה. אז צריכים, קודם כול, שכול קופות החולים יקבלו עליהן את הסמכות של הרופאים ושל האופטומטריסטים המומחים. אחרי זה נטפל גם בבירוקרטיה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
בסדר, אלה ההנחיות דרך משרד הבריאות. בסדר, גם נחדד את זה, בסדר.
דבר נוסף, אני מבקש שייצא חוזר של משרד הבריאות, שיוצא להערות הציבור בטווח של חודש חודשיים, בסדר, בואו נקצר את הזמן כמה שאפשר, ונבקש את ההתייחסות וההערות שלכם.
ואני מבקש גם בעיות פרטניות, כמו שעכשיו נתקלנו.
<< אורח >> מורן משה שלומי: << אורח >>
לי אין, אני חייבת לציין, אין לי שום בעיה פרטנית, כן? כי אני עדיין לא הגעתי. אני פעם אחרונה ביקרתי לפני שלושה חודשים אז התמזל מזלי ולא נפלתי. אני פה בשביל כול הדברים האלה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
לא, אותם הורים שבאת וייצגת אותם. אפשר לבוא ולפנות באופן פרטני גם עכשיו דרך הוועדה ואנחנו גם נעביר את זה למשרדים, בסדר?
משרד הבריאות גם, אנחנו מבקשים לבחון את ההכשרות של האופטומטריסטים וספקים נוספים.
זה, פחות או יותר. מן הסתם אנחנו נקיים על זה ישיבת המשך בשלב יותר מאוחר ונראה אילו צעדים ננקטו בסדר. ובאמת, עד אז אני מאוד מבקש כמה שאפשר להקל על ההורה, שגם ככה יש להם את הבעיות שלהם. אז איפה שאפשר להקל – בשמחה.
בהצלחה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:21. << סיום >>