פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 545
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ו (17 בפברואר 2026), שעה 11:36
סדר היום:
<< נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון), התשפ"ו-2026 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכל מרים וולדיגר – היו"ר
חברי הכנסת:
רם בן ברק
מוזמנים:
מרדכי (מוטי) מנדלסון
–
עו"ד, יועץ משפטי של ועדת המנכ"לים לעניין עובדים זרים, משרד ראש הממשלה
דידי סן
–
עו"ד, ראש צוות ייעוץ משפטי, משרד ראש הממשלה
אורי יצחקי
–
מרכז בכיר, כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה
מאיר דוד
–
מנהל מינהל אסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה
גאולה צמח
–
עו"ד, הלשכה המשפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה
שרית כזמה
–
מנהלת מטה מנהל אסדרה ואכיפה, משרד העבודה
אוסנת חיטרון
–
עו"ד, משרד המשפטים
משה נקש
–
ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה
אפרת לב ארי
–
עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה
חן בכר
–
עו"ד, מחלקת אמנות בינלאומית, משרד החוץ
תמר יוסף
–
עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
נטע בר זיו
–
רכזת תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר
בר מיוחס
–
רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר
יובל ליפקין
–
ראש מינהל ביטחון המזון, משרד החקלאות והביטחון התזונתי
דנה שטרית
–
מנהלת תחום תמיכות, משרד החקלאות והביטחון התזונתי
שרה דיאמנט
–
מנהלת תחום בכירה, עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה
יניב פרץ
–
מנהל אגף מעסיקים, שירות התעסוקה
רום דביר
–
יו"ר איגוד עובדי המלונאות, החקלאות והכימיה, ההסתדרות
ואאיל עבאדי
–
מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות
אביתר חנן
–
רכז אסטרטגיה ומדיניות, אגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות
אורי דורמן
–
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל
אילנה דרור
–
כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל
מעין אמיר
–
עו"ד, התאחדות התעשיינים בישראל
יצחק לניאדו
–
עו"ד, חבר ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין
ורוניקה רוזנברג
–
מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל
אלעד כהנא
–
עו"ד, המחלקה המשפטית, קו לעובד
ייעוץ משפטי:
איילת וולברג
מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל
רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון), התשפ"ו-2026 << נושא >>
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בוקר טוב לכולם. היום יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ו, ראש חודש אדר ונהפוך הוא, אני מקווה שמעתה ואילך רק טוב ורק חיוכים ושמחה, 17 בפברואר 2026 והשעה 11:36.
היום נתחיל בהצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון), התשפ"ו-2026. נשמע הסבר ממשרד העבודה על התקנות, על מהותן, על תכליתן, לאחר מכן נעבור למשרד ראש הממשלה שהבנתי שלקח את זה ממשרד הפנים בהיעדר שר ולאחר מכן נשמע את הציבור ונקריא.
<< אורח >> גאולה צמח: << אורח >>
הלשכה המשפטית במשרד העבודה. לתקנות עובדים זרים (פיקדון) יש מספר תכליות כאשר התכלית הראשונה שלהן הוא הפרשת הזכויות הסוציאליות של העובדים הזרים, התכלית השנייה היא לתמרץ אותם לצאת מישראל במועד ויש שם מנגנון ניכוי שנוגע לכספים שנצברים בפיקדון, והתכלית השלישית היא לצמצם את הפערים בעלויות ההעסקה של העובדים הזרים לעומת העובדים הישראלים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תסבירי איך זה בא לידי ביטוי בתקנות. את שתי התכליות הראשונות הבנתי אבל איך התכלית השלישית באה לידי ביטוי בתקנות?
<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>
משרד העבודה. לעובדים ישראלים יש חובה להפריש 12.5 אחוזים לטובת זכויות סוציאליות. התקנות קובעות שיופרשו לקרן פיקדון את אותם סכומים, 12.5 אחוזים, משכר העובד הזר להבטחת זכויותיו. כך זה למעשה משווה בין עלות ההעסקה של העובד הזר מול עלות ההעסקה של העובד הישראלי בנושא של זכויות סוציאליות.
<< אורח >> גאולה צמח: << אורח >>
התקנות למעה קובעות שצריך להפריש את הזכויות הסוציאליות של העובדים הזרים בענפים השונים שקיימים היום ותכף אני אמנה אותן. הזכויות הסוציאליות זאת הפנסיה לפי הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שחלים על המעסיק והעובד בפיקדון. למעשה ההפרשה זה רק החלק של המעסיק ואלה בעצם תגמולי המעסיק בגין הפיצויים. את החלק של העובד לא מפרישים כי זאת לא קרן פנסיה ממש אלא משהו דומה. לרוב העובדים בדרך כלל זה 12.5 אחוזים אלא אם כן יש הסכמים קיבוצים או צווי הרחבה שמיטיבים ביחס לענפים מסוימים.
היום חובת הפיקדון חלה על ענפי הבניין, מוסדות סיעוד של הרווחה, מוסדות סיעוד של הבריאות. על מסחר ושירותים זה חל אבל פקע ב-1 במרס 2025 ועל ענף התעשייה זה גם חל אבל פקע ב-1 בינואר 2026.
למעשה אנחנו כאן משתי סיבות עיקריות כאשר אחת היא בגלל פקיעת התוקף של שני הענפים שציינתי קודם, מסחר ושירותים, מסעדות וענף התעשייה כי אנחנו רוצים שזה ימשיך לחול עליהם. לגבי מוסדות סיעוד של הרווחה ומוסדות סיעוד שבפיקוח משרד הבריאות החלטות ועדת מנכ"לים – יש שתי החלטות כאשר אחת היא מה-4 ביולי והשנייה מה-28 בספטמבר – שמאפשרות הבאה של עובדים למוסדות נוספים שהם תחת פיקוח של משרד הרווחה ומשרד הבריאות וכדי לאפשר להם להביא את העובדים אנחנו צריכים להחיל עליהם את הפיקדון בשל ההתניה שמופיעה בהחלטת הממשלה שרלוונטית למוסדות האלה, החלטה מספר 183. אני אציין שגם בענף התעשייה יש את החלת ממשלה 4110 וגם שם היא מתנה את הבאת העובדים הזרים בענף התעשייה בהחלה של פיקדון. ב-1 בינואר 202 התחולה של הפיקדון פקעה בענף התעשייה, למעשה אי אפשר להביא יותר עובדים על אף שיש להם מכסה.
אנחנו רוצים להחיל עליהם עכשיו את הפיקדון אבל אנחנו כן מחריגים שלושה ענפים שעד היום זה לא היה קיים לגביהם כאשר מדובר בענף המומחים הזרים, בענף החקלאות ויחיד שמעסיק עובד זר בסיעוד ביתי. חשוב להדגיש שזה שאנחנו פוטרים אותם מתקנות הפיקדון לא פוטר אותם מהחובות שלהם על פי דין לשלם להם את הזכויות הסוציאליות לפי הסכמים קיבוצים וצווי הרחבה בהתאם להלכת הביצוע בקירוב.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אולי תוכלי להסביר לי למה החרגתם את שלושת התחומים האלה, כל אחד ואחד מהם.
<< אורח >> גאולה צמח: << אורח >>
לגבי יחיד בסיעוד ביתי, לכתחילה זה הוחרג כי יש כאן רגישות כלפי המעסיקים הסיעודיים וגם כי לא נבחנה ההשפעה של החלת התקנות על היחידים. כן יש לציין שבהעסקה של חברות סיעוד עבור המטופלים הסיעודיים זה כן חל. רק כאשר מדובר בחלק של היחיד הסיעודי, החלק של הפיקדון לא חל. שוב, כמובן הלכת הביצוע במקום חלה והם צריכים לשלם להם את הכספים גם ללא קשר לפיקדון.
לגבי ענף המומחים הזרים. אנחנו תופסים את המומחים הזרים כעובדים יותר חזקים ולכן הם כן יכולים לדרוש את הכספים ולעמוד על הזכויות שלהם אבל חוץ מזה בענף המומחים הזרים לא כולם מגיעים לתקופה מאוד ארוכה אלא חלקם מגיעים לחודש, לחודשיים, לשלושה חודשים, תלוי במומחיות ולאיזה צורך הם הגיעו.
<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>
הם משתכרים כפל השכר הממוצע במשק. הם עובדים חזקים יותר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני מניחה שבדרך כלל אלה לא נשארים בארץ אלא חוזרים לביתם. את אומרת ששלושת הנימוקים למה כן לא חלים כאן. הבנתי נכון?
<< אורח >> גאולה צמח: << אורח >>
כן.
לגבי ענף החקלאות, בגלל שזה לא חל עד היום התקבלה החלטה להמשיך להחריג אותם עד שיגיעו להסכמות עם גורמים בענף החקלאות.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
אני אשמח להבין איפה התקבלה החלטת הממשלה. החלטת ממשלה 1752 קובעת באופן מפורש החלה על כלל הענפים למעט החרגה של סיעוד ביתי וענף המומחים, זה אחד, ושנית, החלטה ותיקה הרבה יותר, החלטת הממשלה 213 משנת 2021 קבעה במפורש להחיל את חובת הפיקדון על ענף החקלאות. אני אזכיר שטיוטת התקנות שהוגשה לוועדה בחודש מאי 2025 כן כללה החלה גם על ענף החקלאות. כשאת מציינת שהתקבלה החלטה, אני מנסה להבין היכן היא התקבלה כי אני לא רואה אותה בהחלטות הממשלה.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
משרד ראש הממשלה. אני אשמח להשיב על זה. ראשית, אנחנו רוצים ומתכוונים להחיל את תקנות הפיקדון גם על ענף החקלאות. אנחנו לא רואים בענף הזה כמישהו שיש לו זכות קנויה להיות פטור מתקנות הפיקדון.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
מבחינה מקצועית אתם רואים – אולי זו גם שאלה לנציגי משרד העבודה - האם במאפיינים של הענף, כמו שקודם הסברתם לגבי ענף המומחים ולגבי ענף הסיעוד היחיד בענף הסיעוד הביתי, האם יש משהו במאפיינים שמצדיק את זה?
<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>
אנחנו במשרד העבודה כן רואים את הצורך להחיל. מקצועית אנחנו חושבים שנכון יהיה להחיל את תקנות הפיקדון גם בענף החקלאות. בכל מקום שזה מוחל, זה הרבה יותר קל לעובדים למצות את הזכויות שלהם בסוף התקופה. כפי שמוטי תכף יסביר, אנחנו מאוד רוצים שזה יקרה ברגע שיסתיימו כל ההליכים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא הבנתי. אתה חושב שמקצועית צריך להחריג אותם?
<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>
הם צריכים להיות בפנים. עכשיו יסבירו למה זה כרגע מוחרג עד שזה יסודר.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
אני חוזר, אומר ומצהיר שמבחינת משרד ראש הממשלה ושאר המשרדים הרלוונטים לעניין התקנות, התקנות צריכות לחול גם על ענף החקלאות. ענף החקלאות, כמו כל שאר הענפים, לכל ענף יש מאפיינים משלו. זה נכון שבהיבט של התכלית של התקנות, התכלית הזו רלוונטית גם לענף החקלאות אבל אני מניח שכל היושבים כאן מכירים שיש מורכבויות בכל ענף וענף. דיברה קודם גאולה על המיוחדות של ענף הסיעוד הביתי של היחיד. גם עם החקלאים יש מאפיינים שמיוחדים להם.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני אשמח אם תפרט. יחיד הבנתי, זה מאוד ברור וזועק מול כל האחרים.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
אני תכף אשיב על זה אבל אני רוצה קודם לומר שנקודת המוצע שלנו היא כאשר הממשלה התכנסה לאשר את החלטה 1752, התקיים שיח עם כלל הענפים. משרד ראש הממשלה יצר גם שיח עם נציגי החקלאים והתחייב בפניהם שהתקנות של הפיקדון והתחולה שלהם כלפי ענף החקלאות תהיה יחד עם החלת תקנות להפחתת אגרות. הסיכום הזה הוא סיכום שנעשה ייחודית לענף החקלאות. אני לא רוצה להיכנס כאן לנושאים שאני לא מבין בהם, הנושאים הכלכליים, אבל בהחלט לכל ענף יש את המיוחדות שלו ובענף החקלאות ספציפית. זה נכון שאי אפשר להשוות את זה לסיעוד הביתי אבל חקלאי שמעסיק עובד זר, התשומות והעלויות של העסקת העובד הזר חלות על החקלאי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אתה הולך סחור-סחור ואני מבינה את חוסר היכולת לשבת נוח בכיסא. אני מניחה שאותו דבר זה גם בתעשייה. אם מביאים עובד זר, יש שם עלויות וזה חלק מהאירוע. אני לא רואה הבדל.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
אני חוזר ואומר שבמהות אין הבדל. נקודה. ההבדל הגדול הוא שכאן בין משרד ראש הממשלה לענף החקלאים יש סיכום ואנחנו רוצים לעמוד בסיכום הזה.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
יש לכם סיכום, אני מבינה אבל החלטת הממשלה לא מתייחסת באופן מפורש והיא לא מקבעת את הסיכום הזה אלא להיפך. החלטת הממשלה מדברת באופן מפורש על החלה על כלל הענפים למעט שני ענפים ספציפיים. אני לא מצליחה להבין. יש לכם סיכום מאחורי הקלעים שלא בא לידי ביטוי בהחלטת הממשלה ואז אתם מגישים תקנות לכנסת? כאשר מגישים תקנות לכנסת, צריך גם בלב פתוח ובנפש חפצה לקבל תיקונים ושינויים מהכנסת. אתה יושב כאן ואומר שלכם יש סיכומים עם החקלאים ואתם צריכים שהתקנות לא יחולו על ענף החקלאות? אני לא מצליחה להבין את זה. זה גם לא מעוגן בהחלטת הממשלה. החלטת הממשלה מדברת על הפחתה של האגרות והיא לא מציינת באופן ספציפי את ענף החקלאות.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
נכון .
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
אם כן, כל מה שאתה מספר לי עכשיו הוא מאחורי הקלעים אבל אני לא רואה שום ביטוי לזה בהחלטת הממשלה.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
קודם כל, מאחורי הקלעים זה חלק מעבודת המטה שהממשלה עושה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אתה יודע שיש הפרדת רשויות. בסוף יושבים כאן חברי הכנסת.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
החלטות ממשלה הן החלטות שיש להן משמעות משפטית מבחינת ההתנהלות של הממשלה. אני שואלת כמי שמסתכל מהצד וקורא את החלטת הממשלה כפי שהיא מנוסחת, היא קובעת בצורה מאוד ברורה החלה על כלל ענפים – שוב, למעט יחיד בסיעוד ביתי - ולפתע אנחנו מקבלים טיוטת תקנות - - -
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זה לא לפתע. זה כבר המון זמן.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא. הטיוטה הקודמת הייתה עם.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
הטיוטה הקודמת הייתה עם בהתאם להחלטת הממשלה ואני לא מצליחה להשיב.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
אני אשיב. יש פער בין הרצוי למצוי. ברצוי, כאשר אנחנו התכנסנו להחלטת הממשלה שלא מבחינה בין ענף החקלאות לשאר הענפים, אנחנו ראינו לנכון לתכלל את כל הענפים תחת הכפיפות הזאת של לא יבואו תקנות הפיקדון בלי תקנות להפחתת האגרות אלא המציאות מכתיבה אחרת. לצערי עדיין לא הצלחנו לפרוץ את הדרך בהסכמה עם הגורמים הרלוונטיים לעניין הפחתת האגרות. הסיבה שאנחנו מביאים את התקנות עכשיו עם ההחרגה של ענף החקלאות היא משום שאנחנו לא רוצים לשים את שאר ענפי העובדים הזרים נקרא לזה בידיים של מישהו או שבגלל ענף אחד לא יחולו תקנות על שאר הענפים. המצב כרגע הוא שאין תחולה של התקנות לא על ענף התעשייה, לא על ענף המסחר והשירותים, לא על ענף המסעדנות, לא על הגופים הנוספים, המוסדות החברתיים ואנחנו לא רוצים לשים בני ערובה את שאר הענפים מול ענף החקלאות. אני חוזר ואומר שוב שלגבי ענף החקלאות אנחנו פועלים על מנת שיחולו גם עליהם התקנות. אם נצליח לפתור את הסיפור של הפחתת האגרות, יחולו לגבי ענף החקלאות גם התקנות.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
מה זה אנחנו פועלים? יש לוח זמנים?
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
פועלים. אנחנו מקיימים משא ומתן רציף.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
בדיונים הקודמים, עת אישרו בוועדה את ההחלה על ענף מסחר ושירותים ומסעדות, הוועדה החליטה להאריך את זה עד מרץ 2025 מתוך קריאה והממשלה באה וביקשה עוד זמן להחיל גם על ענף החקלאות. לכן הוועדה אישרה עד מרץ 2025. מאז עברה כמעט שנה. כשאתה אומר שעובדים על זה, מה הצפי? מה לוחות הזמנים?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
עובדים על זה כבר 10 שנים ולא רק שנה.
<< אורח >> אורי יצחקי: << אורח >>
משרד ראש הממשלה. באמת היה עיכוב שבא לידי ביטוי גם בדיונים שנעשו בוועדת עובדים זרים. היו כמה חודשים שזה לא התקדם.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
איזה סמכויות יש לוועדה לעובדים זרים בחקיקה לעניין זה?
<< אורח >> אורי יצחקי: << אורח >>
זה נאמר גם בדיונים שהנושא הזה עלה גם בוועדה לעובדים זרים. אנחנו כיום עובדים על זה מול אגף תקציבים ומקווים מאוד להגיע בקרוב מאוד לתשובה בנושא.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
אגב, החלטת הממשלה לגבי הפחתת האגרות, למיטב זיכרוני היא ממרץ 2025. גם במקרה הזה עברה כמעט שנה. החלטת ועדת המנכ"לים.
<< אורח >> אורי יצחקי: << אורח >>
המלצת ועדת המנכ"לים היא ממרץ 2025. ההמלצה הוגשה לשרים הרלוונטיים אבל בסוף ההחלטה היא בידיים של השרים.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
איפה זה עומד מבחינת הסטטוס של תקנות האגרות? האם לפחו ת מבחינתכם הדברים תלויים אחד בשני?
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
שוב, הממשלה החליטה שהם תלויים אחד בשני מאחר שנקלענו כאן למצב שבו הכפיפות הזאת, נקרא לזה במילה פחות אינטליגנטית, תוקעת את שאר הענפים. החלטנו אנחנו כממשלה כן מקדמים את תקנות לכל הענפים.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
אתם מחליטים מה תוקע את מה. את אוחזים את החבל משני קצותיו. הסיכומים שלנו עצמנו תוקעים את עצמנו מלהביא תקנות.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
אני שוב חוזר ואומר, למרות שזה לא כתוב בהחלטת הממשלה, על אף שזה לא כתוב בהחלטת הממשלה - - -
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אתם לא יכולים לייצר בלגן ולהביא את הבלגן אלי.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
שאלתם ואני עונה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
עכשיו אני מדברת. אני חייבת לומר לך שזאת כבר פעם עשירית שמגיעה אלי שוועדת שרים/הממשלה מחליטה משהו, יודעת שיהיה קשה להעביר את זה הלאה והיא אומרת נשחרר, נפיל את זה על הוועדה והיא כבר תבלום, תעצור, תעשה כך ואחרת. זה לא יכול להיות. זה פשוט לא יכול להיות. זה קורה לי שוב ושוב. כשאתם מחליטים משהו למעלה, אין בעיה, אני משתפת איתכם פעולה, בסדר גמור, אבל אתם מחליטים לא להחליט, מבחינתכם אתם משחררים, זה מגיע לכאן וכאן אנחנו נתקעים. אי אפשר לעשות את זה. קחו אחריות. זאת אחריות שלכם. ההתנהלות הזאת היא לא ברורה לי. תכף נשמע את הציבור. בו זמנית כותבים לי: מיכל, אתם עכשיו דנים בזה, אתם חייבים להעביר, לא משנה מה. חלק כותבים לי: לא, אל תעבירו. בו זמנית אני מקבלת הודעות מהמוני אנשים.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
עליהום של כולם על החקלאות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
די, תפסיק. אני לא מקבלת את זה. מצטערת. אני מאוד מעריכה אבל לא מקבלת את זה. אני נולדתי לחקלאות, אני אוהב את החקלאות, אני חושבת שחקלאות היא ציונות אבל גם תעשייה היא ציונות והכול זה ציונות. אנחנו רוצים לפתח את ישראל ולא לעכב אותה. יש לי המון, המון, המון הערכה לחקלאות. מה זה קשור? מי עושה עליהום? אנחנו עכשיו עושים עליהום על התעשייה או על המלונאות כי אנחנו נותנים להם פיקדון? זה נקרא עליהם? מה נקרא עליהום? אתה התחלת עם העליהום על החקלאות. איזה עליהום?
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
בשלושה אולמות בבית המכובד הזה עכשיו יש דיונים שקשורים בחקלאות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בגלל שאתם חשובים.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
רק ציינתי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הלוואי שבבריאות הנפש היו עכשיו הרבה דיונים. אני רוצה לומר לך שזה שיש על זה דיונים, זה אומר שאתם במקום מאוד מאוד חשוב. אני אומרת לך אמיתי ולא קשור לדיונים שלפעמים כאשר מזיזים את הגבינה צועקים. אני לא אומרת אם זה קשור אליך או לא, אבל כולנו רגילים ללכת באיזשהו מקום ופתאום מזיזים ואז נראה בלגן. יכול להיות שזה לא האירוע.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
אלה לא דיונים של לעשות טוב.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לגרסתך.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
נכון. אלה לא דיונים של צמיחה, של פיתוח, של חיזוק ביטחון המזון.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לגרסתך.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
ברור. אני מייצג משהו. ברור שזה לגרסתי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
צריך לדייק.
תציג את עצמך.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. כפי שאמר נציג משרד ראש הממשלה הסיכום הזה בנוגע לחקלאות קיים הרבה שנים. אני לא יודע כמה כי אני קיבלתי אותו בירושה ואני מאשר אותו, שזה הסיכום.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אתה חושב שהוא סביר?
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
הוא סביר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
למה? מה ההבדל?
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
אני אסביר. לחקלאות יש מאפיינים אחרים מאשר לשאר המשק. החקלאי שהוא הדבר המרכזי בנושא הזה של החקלאות, ולכן היא מוחרגת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
רגע. לחקלאות יש מאפיינים אחרים משאר המשק. אתה יכול לומר לי מה הם?
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אנחנו לא מתכתשים. אני רוצה לשמוע את זה.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
התכוונתי להגיד את זה. החקלאי מייצר תוצרת חקלאית. הוא לא יודע איזה מחיר הוא יקבל בניגוד לענפים האחרים שאנחנו מדברים עליהם וזה מה שמייחד את החקלאות. לכן ההתייחסות לגבי החקלאות כמעט בכל התחומים – יאשרו כאן גם נציגי משרד העבודה ורשות האוכלוסין, למשל בנושא שאת מביאה לכאן בשבוע הבא בנושא הניכויים, אני מדבר על הנושא של המגורים – עד עכשיו התייחסות לחקלאות הייתה התייחסות נפרדת בגלל המאפיינים של החקלאות.
לכן הושג סיכום, כפי שאמר נציג ראש הממשלה, ועד שלא מסיימים את הנושא של הפחתת האגרות, יש גם את הנושא של הניכויים - - -
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
נושא הניכויים לא נלקח בחשבון.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אתה יכול להגיד לי לגבי האגרות האם היום האגרות לכל האנשים הן אותן אגרות?
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
יש פערים.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
ברור. יש פערים.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
מבחינת החקלאות, למיטב זיכרוני זה באזור ה-1,800, 1,900 שקלים.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
לא. אנחנו מגיעים היום לסדרי גודל - - -
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
אגרה שנתית.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
שנתית.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
לעומת זאת אגרה שנתית בענפים אחרים היא מעל 8,000 שקלים.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
אני מדבר על כל האגרות שאנחנו משלמים. אלה סדרי גודל של 2,400, 2,500 שקלים.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
המשרדים ציינו את האגרות וכן חשוב להבין ואולי אתם תדעו לומר את הסכומים המעודכנים. לדעתי יש כבר היום פער גדול בסכומי האגרות שמשלמים בענף החקלאות לעומת כל שאר הענפים.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
כמובן שלכל דבר כזה, לכל אגרה, לכל פיקדון, כל דבר שמעלה את עלות העבודה, שהעבודה בחקלאות היא דבר מאוד מאוד מרכזי וקריטי, הידיים הן ידיים עובדות, הוא בסופו של דבר מעלה את יוקר המחיה. אני חוזר ואומר שלא תמיד החקלאי יכול להבטיח שהעלות הזאת חוזרת אליו כי הוא לא זה שקובע את המחיר של התוצרת שהוא מוכר אותה. לכן יש כאן את ההסתייגות ואת המאפיין המיוחד של החקלאות. לכן החקלאות הוחרגה גם כאן וזאת כבר תקופה ארוכה שהיא מוחרגת. אני מקווה שיגיע הרגע שהנושא הזה ייגמר כי גם אנחנו בסופו של דבר רוצים לעבוד במערכת שהיא מוסדרת ועובדת כמו שצריך. זה הסיפור.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
ההסתדרות. אני אומר שאנחנו קוראים להכניס את כל הענפים לתוך חובת הפיקדון. בשנת 2008 נחתם הסכם קיבוצי והורחב הסכם פנסיה שכולל את כל ענפי המשק וזה לא קשור לגובה השכר של אותו עובד וזה חל על כל ענפי המשק. את המומחים החריגו מהסיבה שהסכום גבוה והם כביכול יכולים להילחם על זכויות אבל אנחנו חושבים שזה לא בהכרח נכון. המנגנון של הפיקדון הוא מנגנון מאוד חשוב כי בסופו של דבר הוא מייצר הפקדה חודשית שאפשר גם לבוא ולפקח עליה. ברגע שיהיה מנגנון פיקדון ויש איזושהי הפקדה בקירוב, רוב ההפקדה קורית בסוף התהליך. ברגע שהעובד הזר צריך לצאת מהארץ, הרבה פעמים הוא יוצא מהארץ, לא מביאים לו את הכסף, הרבה פעמים הוא לא יודע לדרוש את זה. יוצא שזה לא משנה אם העובד הזר הוא עם שכר גבוה או לא וצריך להחיל על כולם.
לגבי החקלאות. כבר 10 שנים, מהחלת החובה של הפיקדון, כל פעם אומרים לנו שזה צמוד לעוד משהו אחר. בשנת 2017 אמרו שאחרי שנעביר את הגדלת ניכוי המגורים הייחודית שקרתה רק בחקלאות, אחרי זה נצמיד אותם לפיקדון. היה ממש שיג ושיח על זה אבל זה לא קרה. עכשיו שוב זה לא קורה.
<< אורח >> גאולה צמח: << אורח >>
אני אדייק. זה קרה, אושר וברגע האחרון לא פורסם אבל הממשלה - - -
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
הממשלה משכה את זה.
<< אורח >> גאולה צמח: << אורח >>
הממשלה לא משכה. הייתה תקלה. שר האוצר משך את הסכמתו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
זה לא צריך לעניין אותו.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
הטענות הן לא למשרד העבודה ואני אדגיש את זה.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
בסופו של דבר העובדים הזרים במדינת ישראל מקבלים את השכר הכי גבוה בעולם.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני איתך, אבל למה אתה נכנס לדבריו?
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
בסופו של דבר כל העניין הזה של להתלות משהו במשהו אחר, זה לא תופס. חברי אמר קודם שזה מוסיף עוד עלויות העסקה. העלויות האלה צריכות להיות מושתות על כל מעסיק במדינת ישראל. זה שבאים ואומרים היום שכביכול זה מוסיף עוד עלויות העסקה, זה רק מוכיח - - -
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא מדויק. צריך לתת להם את זה בסוף ולא בהתחלה. אתה נותן בהתחלה, אתה נותן כל חודש, אתה צריך לקחת אשראי מהבנק. זה לא בהכרח שהוא אומר לך שהוא לא ישלם. הוא לא אומר לך שהוא יעבור על החוק.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
לא מעט חקלאים באו והצהירו ואמרו כאן שהם לא צריכים לקבל את הזכויות הסוציאליות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
יש הבדל. יכול להיות שגם אני חושבת כך, אני חושבת שהם מקבלים את השכר הכי גבוה בעולם ולא צריך לתת להם כל כך הרבה. אני רוצה לומר לך שעובדים זרים שאני מכירה, לאו דווקא בחקלאות אלא בסיעוד, בנו בית עם 15 חדרים במקום מגוריהם עם הכסף שהם עשו כאן. יש לי הרבה ביקורת על זה אבל זה שיש לי ביקורת לא אומר שאני מפרה את החוק. יכול להיות שחקלאים אומרים שגם כך הם מקבלים את התשלום הכי גבוה בעולם ועדיין הם ישלמו את כל התנאים הסוציאליים כשהם יצאו מהארץ. אל תהפוך את כל החקלאים כאילו הם עוברים על החוק.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
אני לא חושב שכולם עבריינים, חס וחלילה. אני אומר שבסופו של דבר זה סוג של שיטת מצליח. יש כאלה שמשלמים ויש כאלה שלא משלמים. מי שלא משלם אומר שמוסיפים לו עלויות העסקה. צריך לומר שבמדינת ישראל יש חוקי עבודה וחוקי העבודה חלים טריטוריאלית על כל המדינה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אבל אמר לך כאן נציג משרד ראש הממשלה שהוא לא פוטר אותם מהחובה לשלם את כל התנאים הסוציאליים אלא כרגע מחובת הפיקדון. זה לא אותו הדבר. זה לא אומר שעכשיו כולם יהיו עבריינים ולא ישלמו.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
נציג משרד ראש הממשלה אמר שהם רוצים לאח את הדברים האלה בין האגרות לבין זה. עצם העובדה שמסתכלים על זה שזאת תוספת עלות, זה כבר שגוי מהיסוד. זאת לא תוספת עלות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
זה לא ויכוח בינינו. אני אסביר לך למה לדעתי זאת כן תוספת עלות, לא הבסיס של התנאים. אני צריכה עכשיו לקחת הלוואה מהבנק כדי לשלם כל חודש תוספת.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
כך זה גם לגבי עובד ישראלי שמפקידים לו כל חודש לפנסיה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני לא מתווכחת איתך. אני אומרת לך עכשיו למה הוא התכוון. לא כל אמירה שזה מעלה לי תוספת, זה אומר שאני לא משלם את זה ואם אני אשלם את זה, זה מעלה לי תוספת אלא יש כאן עלויות של מימון לדבר הזה. יכול להיות שגם ישראלי עושה את זה, אבל זה לא קשור. הם כרגע אומרים שאם זה יחול עליהם, יהיו להם עוד עלויות מימון שאנחנו לא רוצים לעשות אותן.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
אמרה קודם היועצת המשפטית שלא סתם באו ונתנו להם עכשיו חצי שנה כדי להעביר את זה ועברה כבר יותר משנה. ההסתדרות קוראת עוד פעם לוועדה לאשר את כל הענפים, כולל החקלאות, לחובת הפיקדון.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
נכנסתי לדיון באמצע. אני אומר לכם שמהניסיון שלי, ויש לי ניסיון, העובדים הזרים בחקלאות באמת מרוויחים משכורת מאוד מאוד יפה. דרך אגב, הם מקבלים את כל הזכויות הסוציאלית, בריאות וכל מה שקשור.
לגבי הפיקדון, אני לא מצליח להבין למה אתה חושב שזה לא מוסיף על החקלאי. בנוסף למשכורת המאוד גבוהה שהוא משלם, אתה רוצה שהוא ישלם גם פיקדון.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא. הפיקדון הוא לשלם את כל הפנסיה והתנאים הסוציאליים. אומרים שבמקום שתשלם בסוף כשהוא עוזב, כמו שקורה לאזרח ישראלי היום על פי חוק הפנסיה, אתה צריך כל חודש להפריש מהמשכורת את החלק שלך כמעסיק עבור הפנסיה והפיצויים. הפיקדון אומר שלא תיתן לו ביד, כי אנחנו רוצים גם לעודד אותו לצאת מהארץ, אלא אתה שם אותו בתוך פיקדון, את החלק שלך כמעביד שבכל מקרה אתה צריך לתת, את החלק הזה. אתה שם בתוך פיקדון כל חודש, את כל התנאים הסוציאליים. אלה התקנות.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
עוד 900 שקלים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני כן חושבת שיש כאן עלויות כי יש כאן עלויות מימון. עצם התשלום עצמו, ברור שהוא צריך לשלם. אפשר לטעון כנגד החוק, אפשר לטעון טענות אחרות אבל זה לא האירוע היום.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
שאלת הבהרה. בפיקדון הזה גם העובד שם משהו?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
אתם מדברים על עובדים ישראלים. עובד ישראלי שם חלק והמעסיק שם חלק.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אלה לא התקנות האלה.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
יש סיבה למה. אני יודעת לפחות סיבה אחת. היום לעובד ישראלי אתה מפקיד, יש תשואה וכולי. לעובד זר אין היום אפשרות להפקיד לקרנות פנסיה ואם העובד יפריש את הכספים שלו, הכסף לא יצבור תשואה כלשהי ואין לו את הרכיבים הביטוחיים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הנושא היום לא דן האם צריך לשלם לעובדים את כל התנאים הפנסיוניים או לא.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
האם לשלם את זה בסוף או תוך כדי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בדיוק. האם להפקיד את הכסף בפיקדון עבור העובד הזה וכשהוא יצמא הוא יוכל לקבל את זה, או שהוא לא ישלם לו עכשיו וכשהוא יצא הוא ישלם לו את כל העלויות מסביב.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
גם על פי הלכת הביצוע בקירוב, אפשר להפריש כל חודש.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני לא אומרת אם כן או לא. אני רק אומרת שזה האירוע. אני חושבת שעל אף שזה האירוע, עדיין יש כאן עלויות. זו דעתי ודעתך יכולה להיות אחרת.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
קו לעובד. אני אתמקד בעובד חקלאות ואלך עם החלטות הממשלה. בוודאי שיש עלויות פנסיה. צו הרחבה לפנסיה מטיל עלויות וזה נכון לכל מעסיק במשק, בין שהוא מעסיק עובד ישראלי ובין שהוא מעסיק עובד זר בענף אחר. יכול להיות שזה יותר נוח למעסיקים בכל ענף לשלם במהלך ההעסקה, גם לעובדים ישראלים, אבל זה החוק.
כל המטרה של הפיקדון היא לוודא שהחוק נאכף, שהעובד מקבל את הזכות שלו מהטעמים שנאמרו כאן. אני לא אדבר על הנתונים של קו לעובד. משרד העבודה ישב כאן בדיונים ואמר שהממצאים שלו בענף החקלאות הם - ברור שלא כולם, שום דבר לא נכון לאף אחד באופן מוחלט - שההפרה הבולטת היא בדבר הזה. זאת אומרת, לשבת ולדבר על זה ששום דבר לא נפגע כי העובדים יקבלו בסוף, הממצאים של משרד העבודה - - -
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מי אמר את זה?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >
אנחנו ציטטנו את משרד העבודה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מי אמר עכשיו שלא ייפגע? אמרתי שאני לא רוצה להחזיק את כל החקלאים כמפירי חוק.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אני לא מתווכח. אני רק אומר שקיום החובה בחוק לא מספיקה בענף החקלאות וגם לא בענפים אחרים, כמו שמצאו כאן. הממשלה עצמה מצאה שזה צריך להתקיים. הוועדה העירה כאן על הסיכום שלא נכתב בשום מקום ואני מצטרף למה שנאמר על ידי נציג ההסתדרות שסיכומים כאלה אנחנו שומעים כבר עשור. כמו שנאמר כאן, לפני כתשע שנים בערך נאמר שזה יבוא בצמוד עם הגדלת הניכויים על המגורים. הגדלת הניכויים על המגורים עברה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא. היא לא עברה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
היא עברה ב-2017.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
היא עוד לא עברה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
כבודה, ב-2017 היא עברה. נכון להיום, 17 פברואר 2026, הניכויים בענף החקלאות שונים מבכל ענף אחר על מגורים בעקבות אותה העלאה ב-2017 שהוצגה גם אז כעסקת חבילה. הניכויים עומדים לעלות עוד שבוע-שבועיים או עוד כמה שבועות ואנחנו שומעים כאן הבטחות על אגרות שבסוף יבואו גם הן כי הסיכום לא מעוגן בשום מקום. מחר הם יביאו את האגרות ובזה זה ייגמר. מי יאכוף את זה אז כשזה יהיה ביחד?
אני אומר עוד דבר בקשר לכריכה עם האגרות. אני מבין שלחקלאים זה נוח תפעולית והם רוצים הפחתה ואין לנו התנגדות לעניין הפרדת האגרות.
אני משער שלמשרד האוצר – אני לא בדיונים – נוח שהאגרות הגבוהות. זה אומר שלמשרד האוצר אין אינטרס לקדם את הפחתת האגרות ומי שמשלם את זה בסוף, אלה העובדים. דיברו כאן על לשים בני ערובה, שלא רוצים לשים עובדים בענפים אחרים כבני ערובה של החקלאות אבל זה אומר שזה שם את העובדים הזרים בחקלאות כבני ערובה כל פעם למשהו אחר, כאשר פעם הגדלת הניכויים מהשכר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הם באמת מרוויחים שכר גבוה יותר מכל מקום אחר?
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
אני לא יודע. לא עשיתי סקרים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
צריך לבדוק את זה כי אתה אומר שהם בני ערובה. אני מנהלת שיח שהוא הכי אמיתי שיש. אני לא חקלאות, הלוואי והייתי אבל אני לא ואני רוצה להבין מה אתה אומר. אתה אומר כאן שהם בני ערובה וזה ישר גורם לי לקונוטציות שליליות לחלוטין אבל אני אלך איתך רגע. להיות בן ערובה זה אומר שהוא לא יכול לעשות משהו עם עצמו. אם במדינת ישראל הם מרוויחים הכי הרבה מכל המדינות מסביב, הם באים לכאן מרצון – יש חוק וצריך לקיים את החוק – אל תקרא להם בני ערובה. אם אתה רוצה, קודם כל תבדוק ותראה אם הם מרוויחים כל כך מעט והם באמת בני ערובה.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
כבודה, אני משתמש בטרמינולוגיה שנאמרה כאן על ידי משרדי הממשלה עצמם על עובדים בענפים אחרים. אם הם לא קיבלו את הביקורת, אני חושב שגם אני יכול לא לקבל אותה על המינוח.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כנראה לא שמעתי שהם אמרו את זה ואותך שמעתי.
<< אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>
זה נוח כדי לא לשים ענפים אחרים כבני ערובה של החקלאות. בכל מקרה, אני לא מתווכח על טרמינולוגיה. אני לא עשיתי מחקרים על שכר במדינות אחרות, אני לא חושב שמישהו כאן עשה ואני לא צריך להוכיח שאין לי אחות. אני לא חושב שבקנדה ובבריטניה - שהיום מתחרות עם ישראל על מהגרי עבודה ולא רק בתחום החקלאות – מרוויחים פחות. אני מזכיר שמדובר באנשים שעקרו המדינה שלהם, מהמשפחה שלהם ועברו למדינה זרה. זה לא שכר מאוד גבוה וכן, הם באים כדי להרוויח כסף. הם לא באים מטעמי ציונות. חלק מהכסף הזה זאת הפנסיה ופיצויי הפיטורים שמגיעים בחוק לכולם. אין שום סיבה להחריג את הענף הזה ולא ניתנה כאן כל סיבה מהותית.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה להבין מה את אומרת. את אומרת שבכל מקרה החקלאי ישלם את זה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא אני אמרת אלא החוק אומר. החוק מחייב אותם לשלם את זה.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
על פי החוק?
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כן. אולי צריך לתקן את החוק אבל זה מה שהחוק אומר. אנחנו מתקנים רק את התקנות ולא את החוק. לא אנחנו הבאנו את התקנות אלא השר הביא.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
התאחדות התעשיינים. אני רוצה קודם כל לברך את גברתי על הדיון הזה ועל ההירתמות שלך לקיים את הדיון הזה מהר כי נוצר איזשהו צוואר בקבוק בלתי אפשרי בענף התעשייה. התקנות האלה צריכות לעבור. כרגע תקועים אלפי עובדים זרים שהתעשיינים לא יכולים להביא.
ביחס למה שנאמר כאן אני אומר בסוג של הערת שוליים שבעיניי היא לא שולית – זה לא נושא הדיון – לדבריו של נציג ההסתדרות שנאמרו כאן על החלה של תקנו ת הפיקדון על כל הענפים. בסופו של דבר מדובר בעובדים שהם לא לוקחים עבודה של ישראלים. אלה עובדים זרים שמגיעים לעבודות שישראלים לא מבצעים ואני תוהה אם צריך את תקנות הפיקדון או שאין את התמריץ הזה ויכול להיות שלא צריך אותן ואפשר לאפשר למעסיקים לעשות את ההפרשות האלה ולא להטיל עליהם עוד חובות. כאמור, זה בהערת שוליים. מה שהכי חשוב היום זה שהתקנות האלה יעברו ושהתעשיינים יוכלו להביא את העובדים שלהם ארצה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בסוף כמו שנאמר כאן על ידי הממשלה חלק מהמטרות של התקנות זה גם לגרום להם לצאת. הצטבר לכם כסף, אתם רוצים אותו, תצאו. את לא יוצאת נגד החובה להפריש את ההפרשות הסוציאליות.
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
לא. ממש לא.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
את אומרת שאולי לא צריך את הפיקדון. אני לא בטוחה שזה מהווה תמריץ.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
את חושבת שזה גם לא מהווה תמריץ שהם יצאו מהארץ אחרי שהם סיימו?
<< אורח >> מעין אמיר: << אורח >>
לא. אני אומרת שאני לא בטוחה שזה תמריץ להעסקת ישראלים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני מסכימה איתך. ציינו כאן שלוש תכליות ולכל אחת מהן יש את הממד שלה.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
ראש מינהל ביטחון המזון, משרד החקלאות. אני מכיר את הפרטים היטב. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא ויחד עם רשות האוכלוסין, עם נקש שנמצא כאן. נושא הפיקדון, אנחנו עוסקים בו הרבה מאוד זמן אבל במקביל המון דברים אחרים. האגרות המטורפות שיש היום על חקלאי שמשלם מעל 2,000 שקלים בשנה והסוגייה של הארכת השהות של אותם עובדים. יש הסכמה בינינו לבין רשות האוכלוסין על שיח פתוח לבחון את הנושא של הפיקדון בכפוף לבחינה מחודשת של סך הדברים האחרים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הכול בסדר אבל זה לא כתוב בהחלטת הממשלה.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
אני מציג את הדברים כפי שהם כרגע ויאמר מר נקש אם אני מדבר באופן מאוד מדויק. אלה הם הדברים. אנחנו כרגע שני משרדי ממשלה יחד עם משרד ראש הממשלה מנסים לייצר איזשהו מנגנון ולבחון את הדברים. יש המון דברים שקורים בעולם הזה של העובדים הזרים. הארכת השהות הסוגייה של הפחתת אותם כספים שמשלמים החקלאים. הנושא הזה נדון ואני חושב שאנחנו יכולים בשיח משותף יחד עם רשות האוכלוסין להגיע להסכמות בזמן קצר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מה זה זמן קצר? 10 שנים?
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
לא. יגיד משה נקש. נגדיר לוחות זמנים לשיח פתוח, ישיר וברור ונגיע לכאן שוב.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אתה מתלה את זה באגרות, נכון?
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
לא רק באגרות. יש מספר נושאים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
גם את הניכויים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אמרת שאתה בשיח עם נקש והוא אחראי על מרשם האוכלוסין, להביא אותם ולהוציא אותם מהארץ אבל יש כאן גם את האוצר שאחראי על האגרות ויש גם את משרד החוץ שעוד לא שמענו אותו. יש כאן סדרה שלמה של אישים ומשרדים שאתה צריך לבוא איתם במשא ומתן. אתה יכול להגיד לי שאיתו זה יארך חודש אבל עם אחרים זה יכול לקחת גם שנה, שנתיים ו-10 שנים.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
תפקיד המשרד שלנו הוא להמליץ בפני רשות האוכלוסין וזה הגוף שאנחנו עובדים איתו ביום-יום. לצורך כך יש רפרנטים רלוונטיים. דנה שיושבת כאן היא הרפרנטית מטעם המשרד. אנחנו ממליצים לרשות האוכלוסין על אותם חקלאים שצריכים לקבל איקס עובדים לפי מספרים. רשות האוכלוסין היא זו שמאשרת את הבאת אותם עובדים. אנחנו מסתכלים על החקלאות הישראלית – אני כרגע מגיע מדיון בנושא החלב כמו שכולכם מכירים ויודעים, על הרפורמה המטורפת שבימים אלה קורמת עור וגידים.
את יודעת שזאת לא רפורמה רגילה אלא זו רפורמת ענק. היא כמובן לא קשורה לדיון שמתנהל כאן. אני רק אומר שעל החקלאות הישראלית יש כרגע הרבה מאוד גרזנים שקורים בבית הזה האירוע כאן הוא אירוע שאנחנו צריכים לבוא בשיח משותף ואין לי בעיה שהוא יהיה עם עוד משרדים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני מבינה שמשרד החקלאות כרגע עד להחריג אותם
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
כן.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
משרד הכלכלה. אני רוצה להזכיר שיש ענף שלם שמה-1 בינואר לא מגיעים אליו עובדים, ענף תעשייה שהוא ענף מאוד חשוב. פג תוקפן של התקנות הקודמות ב-31 בדצמבר והענף הזה משותף.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
את אומרת להעביר את זה עם החקלאים או בלי החקלאים, לא מעניין אותך, העיקר שתעבירו. סליחה שאני אומרת את זה בשפת רחוב.
<< אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
איגוד לשכות המסחר. בנוגע לתקנות, אני מצטרף לדברים שאמרה חברתי מהתאחדות התעשיינים. הצורך כאן הוא לא עד הסוף ברור אבל גם אם אנחנו מקבלים את הצורך - - -
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
ביחס למה הצורך?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
הצורך בכלל, לכל הפיקדון בתוך עולם העובדים הזרים כאשר אנחנו אומרים שאנחנו לא נלחמים על משרות של ישראלים וכיוצא בזה. גם בתוך זה, גם אם אנחנו מקבלים את זה, צריכה להיות אופציה למעסיק לנהל את הדבר הזה כראות עיניו ולא להפקיד את זה לפיקדון של המדינה. אפשר לעשות כך שהמעסיק יפקיד בקרן אצלו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מותר לך להגיד את זה אבל זה לא הדיון.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
התקנות גם קובעות היכן יופקד וכן הלאה. אני אומר אפשר להשאיר את זה אצל המעסיק עצמו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כאמור, אלה לא התקנות. אנחנו לא עוסקים עכשיו בשאלה אם נכון פיקדון או לא נכון פיקדון.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
לא דיברתי על הפיקדון. גם בהנחת פיקדון זאת השאלה מי מנהל אותו ואיך.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
זה בתקנות.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
יש גם תקנות לגבי היכן זה מתנהל, בחשבון בנק וכולי, אבל התכליות שהציגו קודם, אחת התכליות המשמעותיות, היא להוות כלי בידי המדינה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הוא אומר שיהיה פקדון אבל הוא ינהל אותו. לא כל כך הבנתי מה הכוונה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
איך זה יענה על התכלית של יציאת עובד מהארץ?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
יהיה סכום שהמעביד יצטרך לשלם לעובד כשהוא יוצא. זה פשוט לא יופקד בפיקדון.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
זה לא רלוונטי לתקנות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הבנתי מה שאתה אומר אבל זה לא רלוונטי לתקנות. תקרא את התקנות ותראה שזה לא כתוב בתוך התקנות. התקנות לא מדברות על מי ינהל את זה. תכף נקרא ונראה. אם יהיה רלוונטי, תעיר אתה הערה כשזה יהיה רלוונטי בתקנה הספציפית.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
שתי התייחסויות קצרות. דיברו כאן גם על כריכה של תקנות הניכויים. בסיכום שיש למשרד ראש הממשלה עם ענף החקלאות מדובר על כריכה עם התקנות של האגרות בלבד.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא הבנתי. הניכויים צריכים להגיע אלינו. דחינו אותם כי אורי ואילנה ביקשו לדחות.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
אני לא סותר את דבריך אלא אני רוצה לדייק.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אם אני אביא את זה יחד עם הניכויים זה יהיה בסדר?
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
אמרתי שאני רוצה לדייק. הסיכום שיש בין משרד ראש הממשלה והגופים הנוספים עם החקלאים הוא סיכום שמדבר על הבאת תקנות הפיקדון יחד עם הפחתת האגרות. לא ביחס לניכויים. זה יידון בנפרד אצלכם. זה רק למען הדיוק.
שאלתן על החלטת הממשלה שמדברת על כלל הענפים לא ספציפית על ענף החקלאות ואתן לגמרי צודקות. בסופו של דבר הסעיף הזה בהחלטת הממשלה בא – וצריך לומר את זה ביושר – בשביל לפתור את המשבר שהיה לנו עם ענף החקלאות. לכן הוכנס הסעיף הזה. הסעיף לא מדבר על ענף החקלאות.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
היו החלטות ממשלה שקבעו באופן מפורש דווקא כן להטיל על ענף החקלאות.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
אני מדבר עכשיו על החלטת ממשלה 1752.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
לא מבטלת את ההחלטות הקודמות.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
היא לא מבטלת החלטות קודמות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
שינינו את החוק לגבי איך מפרשים חוק. אם זה לא ברור, לך לכוונת המחוקק.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
אני רוצה להסביר דבר פשוט. דיברתי קודם על המצוי והרצוי. גם כאן אנחנו רצינו שהאגרות יופחתו לא רק ביחס לענף החקלאות אלא יופחתו ביחס לעוד ענפים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זאת החלטה של ועדת מנכ"לים שהאוצר לא מבצע.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
אני לא רוצה להיכנס לעניין הזה. בסוף אנחנו נמצאים במצב, כמו שאמרו כאן קודמיי, שיש פה ענפים שלא יכולים להכניס עובדים זרים לארץ ואנחנו בשיח מתמשך.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אתם גורמים לזה. אתם גרמתם לזה. אני מבינה את ההתפתלות. אתם יצרתם שיח והתניתם אחד בשני. לא כתוב בהחלטת הממשלה ואנחנו לא יכולים להעביר את זה כי אי אפשר להפריש אותם החוצה ואנחנו לא מעבירים וכך גורמים לתחומים אחרים לא להביא עובדים זרים כי זה תקוע.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
אני מסכים שהקושי קיים אבל זה המצב העובדתי.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
עצם ההחרגה מייצרת אפליה. שמענו קודם שני ענפים שראו שענף החקלאות מוחרג ובאו ואמרו שאולי לא צריך חובת פיקדון גם עליהם, שזה בכלל לא הדיון. עצם ההחרגה מייצרת כאן משהו שהוא משמעותי וצריך לחשוב על זה.
<< אורח >> גאולה צמח: << אורח >>
זה ממש בלי קשר להחרגה. אנחנו חשבנו על זה לבד.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
זה בסוף נאמר בתוך קונטקסט מסוים.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
סוציאליזם ואחוות עמים.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
דבר שני שאני מתייחס אליו הוא לגבי הנושא שסביב האגרות שצריך להגיד כי כל פעם כרכו את זה. לפני כמעט שנה הייתה החלטה של ועדת מנכ"לים שהמליצה לצמצם את האגרות לכל הענפים, כולל ענף הבניין. שר האוצר החליט לא לאשר את זה. אגב, גם התקציב שעומדים לאשר אותו עכשיו מבוסס על זה שלא הולכים לצמצם את האגרות. אם עכשיו אנחנו באים ומחריגים שוב את החקלאות, אנחנו מחריגים את זה עכשיו לנצח.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
אף אחד לא מחריג לנצח. אין דבר כזה כאן. אל תהלך אימים.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
לכרוך את זה וכל פעם במשהו אחר זה מאוד בעייתי. צריך אחת ולתמיד להסדיר את זה ולא לחכות לעוד שנה, עוד שנתיים, עוד שלוש, אולי עוד עשור.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
האירוע כאן מאוד ברור ואין מה להתפלפל ולהתחכם.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
לצערי אני מאוד מאוכזב מהעמדה שמציגה ההסתדרות, ואני מרגיש קרבה היסטורית לגוף הזה שקוראים לו הסתדרות. אני בן קיבוץ, כך שיש לי איזשהו קשר לדבר הזה. אני מאוד מאוד מצטער ומאוכזב שההסתדרות מציגה את העמדה הזאת כאן ומפתיעה אותנו, בייחוד בעיצומו של דיון על הרפורמה בחלב ובעיצומו של דיון שמתקיים בוועדת הכספים על הנושא של מס רכוש ועוד כל מיני דברים שיש בקנה כמו נושא של הסכם הסחר עם ארצות הברית. לא מספיק כל מה שנעשה ועכשיו רוצים גם את הדבר הזה.
אני חושב שבמציאות היום, אחרי שנתיים וחצי של מלחמה – אני מדבר על הייצור המקומי – המדפים מלאים ולא היה חסר שום דבר והמחירים היו מחירים טובים. היה כאן יובל ליפקין שהוא מנהל מינהל ביטחון המזון במשרד החקלאות. החקלאים חירפו את נפשם במלחמה והמשיכו לעבוד. גם העובדים הזרים שנשארו כאן, אנחנו מאוד מעריכים את זה ומאוד מודים להם. יש תוספת גדולה מאוד כי הממשלה קיבלה החלטה חשובה מאוד וטובה מאוד על תוספת של עובדים זרים, על הגדלת המכסה, אחרי שקרוב ל-20,000 עובדים זרים עזבו את המדינה במלחמה.
לכן אני אומר שכרגע צריך להחריג את החקלאות וזה בגלל המצב המיוחד שלה ובגלל כל מה שהיא עברה ועוברת ובכלל נושא ביטחון המזון, ולא לשכוח היכן החקלאות נמצאת. אני באתי הבוקר מהגליל התחתון דרך הבקעה ואנחנו רואים מי דואג לקו הגבול בבקעה. מטע תמרים. מהחרמון ועד לאילות, הגבול הכי ארוך של מדינת ישראל ותראו מי נמצא בגבול הזה ומי מחזיק את הגבול הזה.
יש גם את העניין הערכי ולא רק העניין הכספי, תשלם להם עוד ועוד, מה גם שהחקלאים משלמים לעובדים האלה שכר מצוין בהשוואה לעולם. שאף אחד לא יתמם, בעבודה שעשה משרד העבודה על נושא המגורים, הוא עשה סקר והראה שבמרבית המדינות המעסיק לא חייב לשלם את המגורים. הראיתם את זה. כאן מחייבים אותנו למגורים הולמים.
לכן אני אומר שהחקלאות צריכה להיות מוחרגת עד שנסדיר את אותם דברים שדובר עליהם כאן, שזה הנושא של האגרות. יש גם אפשרות לעשות חלף פנסיה. אנחנו בדקנו. לא לשלם את הפנסיה כאן שהיא פי הרבה ממה שמקובל בתאילנד אלא לשלם את הפנסיה בתאילנד.
<< אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >>
החוק קובע היום שאתם צריכים להפריש. האם זה קורה?
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
קורה.
<< אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >>
אם כן, מה ההבדל?
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
הרבה יותר זול.
<< אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >>
היום אתם מפקידים?
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
כן. בטח.
<< אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >>
אם כן, למה יש עלויות כל כך גבוהות?
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
יש איזושהי אכיפה בנושא?
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
למה יש עלויות העסקה?
<< אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >>
אם היום אתם מפרישים כמו שצריך למה העלויות כל כך יותר גבוהות מאשר אם תפרישו את זה פשוט למקום אחר?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אלה אותם תשלומים לפי סעיף 1יא(ו).
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
זאת תוספת.
<< אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >>
זה מה שאתם לא מבינים.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
אנחנו מבינים מצוין. אמרה כבוד היושבת-ראש שיש כאן עניין של מימון.
<< אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >>
זה סכום חודשי.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
שצריך להפריש אותו.
<< אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >>
כבר יותר מ-10 שנים אומרים שזה מוסיף לכם עלויות העסקה. תסבירו למה.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
צריך לשים אותו בצד. מבחינתנו זאת תוספת עלות.
<< אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >>
למה? נשמח להבין למה.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
כי צריך בסוף לשלם את הסכום הזה.
<< אורח >> גאולה צמח: << אורח >>
גם לעובדים ישראלים משלמים כל חודש. מה ההבדל?
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
אני לא מדבר עכשיו על העובדים הישראלים.
<< אורח >> גאולה צמח: << אורח >>
החובה היא אותה חובה חוקית לפי הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
רשות האוכלוסין וההגירה. אורי, סעיף 1יא(ו) לחוק עובדים זרים קובע שאת אותם הסכומים שאתם מחויבים, החקלאי, כל מעסיק, לפי דיני העבודה שחלים בישראל לרבות הסכם קיבוצי וצווי הרחבה – ואנחנו יודעים שבחקלאות יש כאלה – את אותו סכום בדיוק, במקום להפריש לחשבון בנק נפרד, לחברת ביטוח, לשים בצד, אתם פשוט צריכים את אותו סכום בדיוק להעביר לחשבון הפיקדון. אנחנו כבר יו תר מעשור שומעים כאן מחקלאים, כל פעם זה נציג אחר של החקלאים, שהפיקדון יוסיף לכם עלויות. אם זה מוסיף עלויות, המשמעות הפשוטה הטבעית היא שהיום לא משולמות ולא יוצאות העלויות האלה וזאת חובה קיימת עליכם וזה לא רק בגמר חשבון. אתם לא מוחרגים מדיני העבודה שחלים בישראל.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
יש סיכומים.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
יש חוק במדינת ישראל. אין סיכומים. כדאי שלא תאמר את הדברים האלה. יש חוק במדינת ישראל ואי אפשר לסכם שהחוק לא חל עליך. אני לא מצליחה להבין מה אתה אומר. עדיף שלא תאמר. יש חוק במדינת ישראל והחובה חלה עליכם כמו שהיא חלה על כולם. הפיקדון לא חל אבל החובה לשלם חלה עליכם. לא ראיתי שום החרגה בשום חוק.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
התייחסתי לפיקדון.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אבל הסכום של הפיקדון. תקשיב, אתה עושה מישמש. אתה אוהב את זה או לא, זאת שאלה אחרת. החובה לשלם פיצויים ופנסיה לעובדים זרים חלה על כל הענפים. על כולם. או שאתה משלם להם בסוף או שקל כל יום, איך שאתה רוצה, זה משהו אחד. התקנות האלה אומרות שאתה לא תשלם להם כל יום שקל או פעם בחודש חלק מזה בשכר או בסוף כשהם יצאו אלא אתה תעביר את זה כפיקדון בהתחלת העבודה, נקבע את התאריכים, לפיקדון מיוחד והוא יקבל את זה כשהוא עוזב. הדיון היום הוא טכני מבחינת להעביר לפיקדון או לשלם להם אבל אתה חייב לשלם להם. נקודה. זה שחלק לא משלמים בפועל, הם עבריינים.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
אמרת נכון. זה נטל תזרימי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בסדר, לזה אני מסכימה. אין מחלוקת על כך אבל אל תגיד שלא משלמים. אתה פוגע בכל הענף כאילו שם כולם עבריינים. חס וחלילה. אני כעסתי שאמר את זה אביתר ואתה מצדיק את זה?
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
יש הבדל בין תשלום מיידי לתשלום בתוך העסקה.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
להפך, זה עוזר להם. זה פורט לכם לתשלומים.
<< אורח >> רום דביר: << אורח >>
יושב-ראש איגוד עובדי המלונאות, החקלאות והכימיה, ההסתדרות. אני חייב להגיד שהגיעו אלינו גם פניות מעובדים זרים, תאילנדים, שבמהלך המלחמה נאלצו לחזור לתאילנד והתלוננו שלא קיבלו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אנחנו לא יודעים נתונים. יכול להיות שאלה 10 ויכול להיות מספר אחר. מי שעובר על החוק, הוא עובר על החוק ויש דרכים איך לתבוע אותו.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אני רוצה להוסיף שאנחנו מכירים תופעה משנים עברו של עובדים שסיימו כאן - בחקלאות שאין עליהם חובת פיקדון – את ההעסקה והחקלאים, המעסיקים והמאחרים החתימו אותם על כל מיני כתבי ויתור של תעזבו את הארץ ונשלם לכם כמה אלפי שקלים וזהו, מוותרים על כל טענה אחרת. אחרי שהם יצאו מישראל לתאילנד קיבלנו כל מיני תלונות אחרי שהם הבינו על מה הם חתמו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בסדר, אבל אלה לא התקנות.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
יש לך נתונים?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
זה מצביע על תופעה לא חוקית שקורית.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
עם אורי שמדבר על זה, אני מסכימה איתו. איתכם קשה לי כי אתם הבאתם את התקנות. תסתדרו ביניכם בממשלה. הממשלה, שזה כולל גם אתכם, הבאתם לנו תקנות שהחרגתם ולכן בעיניי אין לכם זכות דיבור. אתם צריכים להגן על זה שהחרגתם ולא להגיד לי למה לא צריך להחריג. אל תחריגו. מה אתם רוצים ממני? אני באמת לא מצליחה להבין. אנחנו ראש חודש אדר והכול פה על בלופ, בואו נשחרר ונבוא בפעם אחרת כי אני לא מבינה מה הולך כאן היום בדיון. זאת פשוט הזיה.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
המטרה שלי הייתה להבהיר את המצב העובדתי בגלל שכל הזמן נאמר כאן וגם לאורך הרבה שנים שזה משית עליהם עלויות ויש כאן אי הבנה בסיסית. גם היום יש חובת הפקדה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תפתרי את זה מולו מחוץ לאולם ולא כאן.
<< אורח >> רום דביר: << אורח >>
אני אשמח להשלים את העמדה שלי כי אורי התאכזב מעמדתה ההסתדרות. אני יכול להבין אותו.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
כאן אפשר לדבר ולא לבוא על הראש.
<< אורח >> רום דביר: << אורח >>
בסופו של דבר החקלאות והחקלאים תחת מתקפה ואני הייתי עכשיו בוועדה בעניין הרפורמה בחלב והעמדה שלנו הייתה כמובן איתם. צריך לומר שבאמת המצב הוא כזה שיש נטל גדול על החקלאים ואני יכול להבין את אורי כשהוא בא ואומר שמוסיפים לו עוד נטל. אם הוא צריך או לא צריך, נשים את זה לרגע בצד. אני חושב שאנחנו חייבים להפסיק להתקוטט בינינו על החלקים האלה בעוגה במקום ללכת למעלה ולומר שלא יכול להיות שיספקו את החקלאים מכל הכיוונים, בכיוונים שבה ם אסור לדפוק את החקלאים כמו שדופקים אותם.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אף אחד לא רוצה לדפוק את החקלאות. צר לי. אני לא אוהבת את הביטויים האלה.
<< אורח >> רום דביר: << אורח >>
אני חוזר בי מהביטוי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אפשר להתווכח. גם מי שאתה חושב שדופק אותך רוצה בטובתך ורוצה בטובת מדינת ישראל.
<< אורח >> רום דביר: << אורח >>
אני חושב שבעניין רפורמת החלב, שהיא לא הנושא כאן, הם נפגעים, ואני לא אשתמש בביטוי שהשתמשתי בו קודם לכן, אבל הם בפירוש נפגעים וגם באוצר מודים בזה. אני כן חושב שגם העובדים הזרים צריכים להסתכל על זה במקרו כי בסוף אם אנחנו לוקחים את זה ומוסיפים גם את עניין ניכויי המגורים, בסוף יש כאן עובדים שגם להם אנחנו צריכים לדאוג ולייצג אותם, במיוחד שהמגמה של גידול בהעסקת עובדים זרים הופכת להיות מגמה. הכפלנו את עצמנו בשנתיים האחרונות. זאת אומרת, לא מדובר כאן באיזו קבוצה קטנה שאפשר להתעלם ממנה. לכן אנחנו כהסתדרות, יש לנו מחויבות לעניין הזה. כן, אני מסכים איתך אורי, אפשר לשבת ולדבר.
מבחינתנו כהסתדרות, פנסיה – או לצורך העניין הפיקדון - זה דבר שאפשר לומר הוא קודש הקודשים בעולם יחסי העבודה. לכן בעניין הזה אנחנו לא יכולים להתפשר וזוהי עמדתנו.
<< אורח >> חן בכר: << אורח >>
מחלקת אמנות במשרד החוץ. אני רק אציין שכל הסוגייה הזאת של הפיקדון היא סוגייה מאוד מאוד כואבת אצלנו. זה נושא שעולה שוב ושוב על ידי השגרירים של בעיקר תאילנד כי רוב עובדי החקלאות הם תאילנדים. תלונות שמתקבלות. שוב ושוב שולחים בקשות להסדיר את הסוגייה הזאת של הפיקדון בענף החקלאות וזה משפיע גם על משאים ומתנים בהסדרים אחרים עם תאילנד. זאת אומרת, הרבה פעמים מתנים את העניין הזה של הסדרת הפיקדון בהתקדמות במשאים ומתנים אחרים.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
יש לזה השפעה גם על הנושא של ההסכמים הבילטרליים?
<< אורח >> חן בכר: << אורח >>
את זה אני אומרת. אנחנו רואים בתאילנד כבעלת ברית מאוד מאוד חשובה בתחום הזה של העובדים הזרים, אוהבים את העובדים התאילנדים ורוצים שהם יבואו במגוון ענפים, ואנחנו כל פעם חוזרים לעניין הזה של הפיקדון כמכשול. אנחנו מאוד נשמח שזה כן יחול על החקלאות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
איפה אתם בדיון? כשאומרים לי החלטת ממשלה, כשיש החלטת ממשלה שמדברת על כל העובדים, כולם כאן הסכימו שזה על כל העובדים. אתה מספר לי משהו שהוא לא כתוב כאן ולכן החרגתם. דברו אחד עם השני.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
ברשותך רק אמירה אחת. על התקנות שהובאו לשולחנכם חתמו שלושה שרים: שר העבודה, ראש הממשלה ובהסכמה של שר האוצר. כמובן שזכותכם לשמוע ולבקש את העמדות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא הבנתי. אנחנו הכנסת. חברי הכנסת יכולים לדעת מה קורה כאן?
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
הטענה היא לא כלפיכם.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תסתדרו ביניכם.
<< אורח >> מרדכי (מוטי) מנדלסון: << אורח >>
נכון. הטענה היא אלינו פנימה.
<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>
לציין כמו שציינו במשרד החוץ. בהסכמים הבילטרליים כתוב בחוזי העבודה שהעובדים זכאים להפרשות האלה. זאת אומרת, זה מופיע להם בחוזה העבודה בכל הענפים.
לגבי עלויות העסקה. בסופו של דבר מי שקבע את החובה להפרשות סוציאליות לכלל המשק היו הצדדים ליחסי עבודה. גם המעסיקים יחד עם ארגוני העובדים ויחד עם הממשלה הבינו שיש את הצורך הזה להחיל זכויות סוציאליות בהתאם לצווי הרחבה לפנסיה בכל המשק ואף פעם לא החריגו את העובדים הזרים מהדבר הזה. מכיוון שאף פעם לא הוחרגו העובדים הזרים, אי אפשר גם היום לבוא ולומר שלזה מגיע ולזה לא מגיע. זה חל על כולם וצריך להחיל את זה על כולם.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
קודם ציינתי סכומי אגרות ואני כן רוצה לומר את הסכומים המדויקים. אני קוראת מתוך חוזר מינהל של רשות האוכלוסין וההגירה.
ציינתי את האגרה השנתית בחקלאות ואני רואה שהאגרה השנתית לדוגמה בענף המסעדות, מסחר ושירותים וכולי עומדת על 8,290 שקלים. לעומת זאת בענף החקלאות היא עומדת על 1,390 שקלים. אפילו ציינתי אגרה שהיא גבוהה יותר ממה שכתוב עכשיו. ציינתי את זה כי מדברים כל הזמן על האגרות. צריך להבין שכבר היום קיים פער בין הענפים. אני יודעת שזה לא הדיון.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כן. זה לא הדיון. אני מציעה שנקרא את התקנות, נצא להפסקה של חמש דקות ונחזור לכאן.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון), התשפ"ו-2026
בתוקף סמכות שר העבודה לפי סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם ראש הממשלה, ובתוקף סמכות שר הפנים לפי סעיפים 1יא(ב1), (ד) ו-(ז) לחוק, שהועברה אל ראש הממשלה בהסכמת שר האוצר לעניין סעיפים 1יא(ב1) ו-(ז) לחוק, ובתוקף הסמכות לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, או מתקינים תקנות אלה:
כן חשוב לי לקרוא את הסעיפים המסמיכים בחוק בגלל שעלו כאן כל מיני שאלות שנגעו לשאלת החובה להפקיד, להפריש וכולי.
סעיף 1(יא)(א) לחוק קובע ש"השר בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה רשאי לקבוע כי חובה על מעסיקו של עובד זר לשלם לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או לחשבון הבנק וכולי סכום שיקבע וכולי בעד כל עובד זר שהועסק על ידו באותו חודש. כן רשאי השר בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם השרים – כמו שציינתי קודם – לקבוע פטור מתשלום הפיקדון או תשלום מופחת של הפיקדון לגבי עובד זר המועסק בסיעוד בידי יחיד".
המחוקק ציין וחשב על האפשרות להחריג הפקדת פיקדון לעניין עובד זר שמועסק בסיעוד בידי יחיד. "וכן לסוגי עובדים כפי שיקבע כאמור".
סעיף 1(ב) קובע: "על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לקבוע כי הפיקדון ישולם לחשבון בנק נפרד המיועד אך ורק למטרה זו שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר וכולי".
יש סט תקנות נפרד שקובע גם את העניין של חשבון הבנק.
סעיף קטן (ד) קובע ש"עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול או בניכוי עמלות של הבנק לפי העניין ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע שר הפנים". כאן יש התניה "ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה עד תחום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל".
זה משקף את התכלית עליה דובר לעניין הנושא של הניכוי.
את סעיף קטן (ד)(1) אני לא אקריא. הוא קובע את מנגנון הניכוי במקרה שבו עובד זר לא עוזב את ישראל במועד.
אמנם זה לא סעיף מסמיך לתקנות האלה אבל כן חשוב להקריא אותו. "נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעסיק או על העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתוכנית חסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, י עביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק לפי העניין ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו והכול בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה וכולי". כלומר, חובה להפריש את ההפרשות הסוציאליות.
זה לעניין סעיפי ההסמכה. אני חוזרת לנוסח התקנות.
1. תיקון תקנה 1
בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) התשע"ו-2016 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 -
(1) ההגדרה "מוסדות סיעוד" – תימחק.
(2) במקום ההגדרה "מעסיק" יבוא:
""מעסיק" – מעסיק שהוא בעל היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג לחוק, ואם הוא קבלן כוח אדם – גם היתר מיוחד לפי סעיף 10(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.
(3) ההגדרות "מעסיק בענף הבניין, בעבודה בטכנולוגיה ייחודית או במיזם תשתית חיוני", "מעסיק בענף מוסדות סיעוד", מעסיק בענף המלונאות", "מעסיק בענף המסחר והשירותים", "מעסיק בענף המסעדות", "מעסיק בענף התעשיה" ו"עבודה בטכנולוגיה ייחודית" – יימחקו.
הסבר קצר. עד היום כל פעם שתיקנו את תקנות הפיקדון הוסיפו ענפים לפי החלטות הממשלה או בהמשך להחלטות ועדת המנכ"לים שקבעו אפשרות להכניס עובדים באותו ענף. החילו במקביל או כתנאי לכניסה שלהם גם את תקנות הפיקדון לגבי אותו ענף. עכשיו במקום אופט אין אנחנו עושים אופט אאוט ומחילים על כלל הענפים את תקנות הפיקדון, חוץ מהענפים שיוחרגו. לכן אין צורך בכל ההגדרות של כל הענפים וזאת הסיבה למחיקה ולא שחלילה הכוונה להוציא אותם מחובת הפקדת הפיקדון.
לגבי תקנה 2.
אני אקריא קודם את נוסח התקנה כיום:
"מעסיק בענף המפורט בתוספת השנייה לתקנות ישלם בעד כל עובד זר בעל רישיון לעבודה באותו ענף שהוא מעסיק פיקדון בסכום מרכיב הפיצויים או מרכיב תגמולי המעסיק שעליו לשלם בעד משר המלאה לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים החלים עליו".
זה נוסח תקנה 2(א) כפי שקיים היום. מוצע לתקן אותה כך שלא תהיה תוספת שנייה שבה ייקבעו הענפים השונים עליהם זה יחול וכבר כאן להחריג את הענפים, את המעסיקים של עובדים זרים שלגביהם זה לא יחול.
אני חוזרת לנוסח שמופיע בפניכם.
2. תיקון תקנה 2
בתקנה 2(א) לתקנות העיקריות, המילים "בענף המפורט בתוספת השנייה לתקנות" – יימחקו, ובסופה יבוא "החובה להפקיד פיקדון כאמור לא תחול על מעסיק של עובד זר שהוא אחד מאלה:
"(1) עובד זר בענף הסיעוד בידי יחיד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו.
(2) עובד זר בענף המומחים.
(3) עובד זר בענף החקלאות".
3. תיקון תקנה 8א
בתקנה 8א(ג) לתקנות העיקריות, במקום "לפי סעיף 1יא(ד1)" – שזה כאמור מפנה רק למנגנון הניכויים - יבוא "לפי סעיף 1יא(ד) או (ד1)".
התיקון כאן הוא איזושהי הבהרה שנדרשת, תיקון רוחבי של התקנות, תיקון מאוד נרחב שהיה בשנת 2024 שהיה קשור גם לנושא של מנגנון הניכויים ויש כאן איזושהי הבהרה קטנה שמוצע להכניס לנוסח בעקבות משהו שמצאו אחרי שהתקנות עברו ולא חשבו עליו. לגבי עובד זר שמגיש בקשה למשיכת כספי פיקדון אבל בסוף לא יוצא מישראל במועד שנקוב בכרטיס הטיסה שלו, הוא צריך להגיש בקשה עדכנית לממונה לגבי מועד היציאה החדש שלו ובהתאם לכך מעדכנים את יתרת כספי הפיקדון. אם הוא מאחר והוא לא יצא בזמן, כמובן הניכוי יגדל בתקופה הזאת. הייתה חסרה הפניה לסעיף קטן (ד) שזה מצב שבו הוא כן יוצא בזמן ולכן היה צריך גם לכלול את הסיטואציה הזאת.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
זה תיקון, כאילו טכני אבל לא טכני, שביקשנו כי כאשר ניסחנו את זה במקור התייחסנו רק למצב של ניכויים אבל רוב העובדים הזרים יוצאים בזמן ואז אין ניכויים. לכן נדרשה ההפניה לסעיף הקטן הזה.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
4. הוספת תקנה 12א
אחרי תקנה 12 לתקנות העיקריות יבוא:
"12א. בחינה תקופתית ראשונה
משרד העבודה יבצע בחינה תקופתית לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, בתום 10 שנים ממועד תחילתן של תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון), התשפ"ו-2025".
אני מציעה שיסבירו. זה בהתאם לחוק עקרונות האסדרה שמחייב בחינה תקופתית.
<< אורח >> גאולה צמח: << אורח >>
כן. חוק עקרונות האסדרה קובע שכל תקופה מסוימת צריך לעשות בחינה של כל חקיקה שמופיעה ולכן הוספנו את הבחינה בעוד 10 שנים.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
5. מחיקת התוספת השנייה
התוספת השנייה לתקנות העיקריות – תימחק.
6. תחילה
תחילתן של התקנות העיקריות כתיקונן בתקנות אלה ב-1 בחודש שלאחר פרסומן של תקנות אלה.
כדי לאפשר שהדברים יהיו מסודרים מבחינת ההפקדה, לכן מתחילים ב-1 בחודש כדי שיהיה ברור.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
כן, שלא יהיו פרשנויות לאן מפרישים חצי חודש, לאן את החצי השני. לגבי זה אנחנו רוצים לבקש – לאחר שהונחו התקנות בפני הוועדה – איזושהי הוראת מעבר כי הבנו את המשמעויות רק בדיעבד. במקור בענף מסחר ושירותים, אפילו לפני כמה חודשים עת הונחו התקנות, היקף המכסה לא היה כמו היום. היום המכסה היא 25,000 עובדים זרים רק לענף המסחר והשירותים. זה אומר שבבת אחת כמה אלפי מעסיקים יצטרכו להתחיל להיערך כולל לפתוח קוד מצב על כל מה שזה אומר וגם מבחנתנו נדרש זמן היערכות. לכן היינו שמחים לתקופת התארגנות הדדית לכל הצדדים של שלושה חודשים.
<< אורח >> משה נקש: << אורח >>
רק נדגיש בעניין הזה שמבחינתנו זה לא ימנע את כניסת העובדים והם יוכלו להתחיל להיכנס אלא שהמעסיקים יצטרכו לשלם את שלושת החודשים אחורה לאחר שכל הצדדים יתארגנו, גם אנחנו וגם המעסיקים.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
זה כמובן לא ימנע כניסה של עובדים חדשים בענף התעשייה כי הצורך בענף התעשייה – זה כבר קיים והמעסיקים מביאים ואנחנו ערוכים. לגבי מסחר ושירותים ומסעדות וגם סוגים חדשים של מוסדות סיעוד שקודם הוזכרו כאן – כי יש דיור מוגן וכל המסגרות החדשות שעוד לא נכנסו - בכל מקרה המסה הגדולה היא ענף מסחר ושירותים.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
אני חושבת שלא שאלנו קודם, חוץ ממסחר ושירותים ומסעדות ותעשייה שפקע, באיזה ענפים ועדת המנכ"לים כבר המליצה ואישרה הכנסה שלהם ולא נמצאים כיום.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אני רוצה לדייק. בענף התעשייה לא פקעה החובה. בענף התעשייה החובה לגבי עובד שנכנס לישראל עד 31 בדצמבר 2025.
<< דובר >> איילת וולברג: << דובר >>
תודה על הדיוק. נכון.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
לגבי מסעדות, מסחר ושירותים, החובה כיום חלה על עובד זר שנכנס עד 1 במרס 2025. בפועל אפס עובדים נכנסו עד למועד הזה. כלומר, כל העובדים בענף שתכף נקש יוכל לעדכן את הנתונים נכנסו אחרי ולכן אין לגביהם חובת הפקדת פיקדון אבל המעסיקים כן מחויבים להפריש עבורם לפי הלכת הביצוע בקירוב את הסכום שהם צריכים לשלם עבורם על כל הפנסיה, פיצויים וכדומה.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני מתלבטת אם נצא להפסקה או שננעל את הדיון. יהיה לנו דיון ביום שני הקרוב. אני לא רוצה לעכב את ההכנסה של העובדים הזרים.
אנחנו ננעל את הישיבה. אני מבנה את הדחק ואת הצורך ואני רוצה להעביר את התקנות כמה שיותר מהר. אני מדברת על המשך דיון ביום שני הקרוב בשעה 09:00 בבוקר.
תודה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>