פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 547 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום רביעי, א' באדר התשפ"ו (18 בפברואר 2026), שעה 09:02 סדר היום: << נושא >> 1. המענים והתקציבים להבטחת הביטחון התזונתי לאור ממצאי דוח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2024 << נושא >> << הלסי >> 2. הצעה לדיון מהיר בנושא: ממצאי דוח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2024 - החמרה מדאיגה בשיעור העוני על רקע המלחמה << הלסי >> של חה"כ עדי עזוז, חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ עופר כסיף, חה"כ אימאן ח'טיב יאסין, חה"כ פנינה תמנו, חה"כ נעמה לזימי, חה"כ אורי מקלב, חה"כ משה סולומון וחה"כ יבגני סובה נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר דבי ביטון עדי עזוז חברי הכנסת: איימן עודה אורי מקלב נעמה לזימי עופר כסיף מוזמנים: יוכי אילוז – מנהלת תחום בכיר עזבונות ותמיכות - ביטחון תזונתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי אסתי מרקוביץ – מנהלת תחום פ"א מענים למשפחות וילדים בסיכון, משרד הרווחה והביטחון החברתי ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי – מנהלת אגף התזונה, משרד הבריאות חיים מויאל – מנהל אגף בכיר חינוך ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך אורלי אלבז – ממונה קידום נוער, אגף ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך ברהן מלדה – מפקח ארצי קהילתי לקליטת עלייה, משרד העלייה והקליטה יניב פרץ – מנהל אגף מעסיקים, שירות התעסוקה פרופ' רוני סטריאר – ראש המועצה לשעבר, המועצה הלאומית לביטחון תזונתי ליאור גבריאל – רכזת המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, המועצה הלאומית לביטחון תזונתי פרופ' אהרון טרואן – חוקר ראשי, האוניברסיטה העברית פרופ' ניר אוהד – ראש מרכז מן לביטחון המזון, אוניברסיטת תל אביב ד"ר דורית אדלר – נשיאה, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא יפעת מרים שרעבי – פעילה מרכזית, הרשת לחיים בכבוד יהב שורר – מנהלת מערך מיצוי זכויות, חמניות - הבית ליתומים בישראל רותם יוסף-גלעדי – מנכ"לית, נבט - סנדביץ' לכל ילד ד"ר ישי מנוחין – מנהל התוכניות בישראל, ארגון "מזון" בקי כהן קשת – מקדמת מדיניות, הפורום למאבק בעוני הילה סעדיה – מנהלת אגף ממשל, עמותת פתחון לב איתי שרעבי – פעיל, הרשת לחיים בכבוד משתתפים באמצעים מקוונים: תאיר ראבוחין – רפרנטית רווחה באגף תקציבים, משרד האוצר סגנית מנהלת הוועדה: אורית ארז רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> 1. המענים והתקציבים להבטחת הביטחון התזונתי לאור ממצאי דוח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2024 << נושא >> << נושא >> 2. הצעה לדיון מהיר בנושא: ממצאי דוח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2024 - החמרה מדאיגה בשיעור העוני על רקע המלחמה (מס' 6539). << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולם וחודש טוב. היום יום רביעי, א' באדר התשפ"ו, 18 בפברואר 2026, השעה 9:02. כמו שאמרתי, חודש טוב לכולכם, משנכנס אדר מרבין בשמחה, וכולי תקווה שבחודש הזה אכן נזכה לנהפוך הוא, שיגיע שלום כבר בינינו לבין עצמנו, ברור וכמובן, והלוואי שגם נצליח למגר את כל אויבינו ושלום אמיתי ישכון לנצח. למרות הפתיח ולמרות שאנחנו מצווים להרבות בשמחה, דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2024 לא מעודד, ואני מקווה שהדוח על שנת 2025 יגלה לנו שהדברים ישתפרו לאין היכר. מי יודע? אנחנו עוד לא יודעים, אני מניחה שעובדים עליו ממש בימים אלו. אני פותחת את הישיבה היום בנושא המענים והתקציבים להבטחת הביטחון התזונתי, הן לאור ממצאי דוח העוני לשנת 2024, והן בעקבות הדיון המהיר שהוגש על ידי מספר חברי כנסת, וביניהם עדי עזוז, משה סלומון, אימאן ח'טיב יאסין ואחרים אשר ביקשו שניתן את הדעת בדחיפות לסוגיה הזו. גם עופר כסיף בין המבקשים. הדוח האחרון מציב בפנינו תמונה מדאיגה וברורה. שיעורי העוני נותרים גבוהים, ובחלק מהאוכלוסיות אף מעמיקים. מאחורי המספרים עומדים ילדים, משפחות עובדות, אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות, אנשים שביטחון תזונתי עבורם אינו מושג תיאורטי, אלא שאלה יום-יומית של קיום בכבוד. אמנם נאמר במסכת נדרים: "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה". כאילו לכאורה, לאלה שמאמינים בלימוד התורה, כדאי אולי להיות עניים, כי מהם תצא תורה. אבל לא, חברים, הדברים הללו אינם מהללים את העוני ואינם מצדיקים אותו, הם מזכירים לנו אמת עמוקה, שהכישרון, הרוח והעתיד אינם תלויים תמיד בעושר חומרי. נכון, לעיתים דווקא מתוך מצוקה צומחים כוחות גדולים. האחריות שלנו כחברה וכמחוקקים איננה להסתפק באמונה שהילדים הללו יתגברו, תפקידנו הוא לוודא שהם לא ייאלצו להתגבר על רעב, שתהיה להם צלחת מלאה, תנאים בסיסיים והזדמנות לממש את הפוטנציאל שטמון בהם. תורה אמנם יכולה לצאת מבני עניים, אבל מדינה מתוקנת איננה אמורה להשלים עם מציאות שבה ילדים חיים בעוני ובחוסר ביטחון תזונתי. ברור לכולנו שעוני הוא דבר רע ואסור לנו לקבל אותו. הוא פוגע בכבודו וביכולתו של האדם לממש את עצמו, הוא פוגע בחברה משום שהוא שוחק את הסולידריות ומעמיק פערים, הוא פוגע בכלכלה משום שהוא פוגע בהון האנושי ובצמיחה, הוא בוודאי ובוודאי רע לחוסן הלאומי שלנו. חברה חזקה אינה נמדדת רק בעוצמה הביטחונית שלה, אלא גם ביכולתה להבטיח שלכל אזרח ואזרח יהיה מזון ראוי על שולחנו. הדיון היום נועד לבחון באופן ישיר וממוקד האם המענים הקיימים בתחום הביטחון התזונתי מספקים, האם קיימת מדיניות סדורה, מותאמת ורב-שנתית, או שמדובר במענים חלקיים שאינם נותנים מענה עמוק לבעיה המתמשכת, האם התקציבים תואמים את היקף הצורך. אני אבקש כמובן מכולכם, אבל כן גם ובפרט מנציגי הממשלה, להציג נתונים עדכניים, פירוט תקציבי, שיעורי מימוש וחלוקה לפי אוכלוסיות ופריסה גיאוגרפית. נשמע את חברי הכנסת שיזמו את הדיון המהיר, וכן את נציגי הארגונים והגופים הפועלים בשטח. המטרה שלנו איננה רק לקיים דיון, אלא לוודא שהמדיניות אכן נותנת מענה אמיתי. ביטחון תזונתי איננו חסד ואיננו תוספת שולית לתקציב, הוא תנאי בסיסי לחיים בכבוד ולחוסן חברתי ולאומי. אני מבקשת שנקיים את הדיון באופן ענייני, ממוקד ומכבד. אנחנו מתחילים. אני אתן בראש ובראשונה לעדי, שהיא הגישה את הבקשה לדיון מהיר בנושא, אחר כך לעופר, אם ירצה לומר כמה מילים, ואחר כך נעבור אליכם. בבקשה, עדי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת ראש. הדוח הזה התפרסם ביום שישי בבוקר לפני שבועיים, ואני נסעתי בבוקר באוטו עם הבן שלי, לקחתי אותו לרופא שיניים, הוא בכיתה ב'. והתכווצה לי ממש הבטן לשמוע את הנתונים שיוצאים אצלנו במדינה לגבי כמעט שלושה מיליון אנשים שחיים אצלנו בישראל באי-ביטחון תזונתי, וכמעט מיליון ילדים רעבים, מעל 880,000 ילדים רעבים פה בישראל. זה נתון – בדרך כלל אנחנו אומרים נתונים מדאיגים, אנחנו מודאגים – זה נתון חמור, זה נתון קשה, זה נתון עצוב, זה נתון שאנחנו לא יכולים להרשות שיקרה פה אצלנו. ובאמת יחד עם חבריי הגשנו את הבקשה לדיון מהיר, וגברתי, תודה רבה שנעתרת וקבעת אותו גם מאוד מהר. אני רוצה להגיד על זה כמה דברים. נציגי משרד הרווחה פה? יופי, שלום. יש הרבה דברים להגיד על הדיון עצמו, גם קראתי את ניירות העמדה של ארגוני החברה האזרחית ששלחו, שהם חשובים מאוד, ואני רוצה להגיד גם בפתח הדברים שהחיבור שלנו פה כחברי כנסת יחד עם החברה האזרחית הוא חשוב בצורה בלתי רגילה, כי בסוף הידע עצמו נמצא בשטח ובחברה האזרחית, שהיא לצערי היום המתכללת העיקרית שנותנת את המענים בשטח. ממה שאני מכירה, מסוגיות כאלה מז'וריות שאנחנו צריכים לפתור ביחד, הייתי שמחה שהמשרד יתייחס כשהוא ידבר על שני דברים עיקריים. אנחנו צריכים להתייחס פה גם לדגים וגם לחכות. תווי המזון הם חשובים והסיוע בשכר דירה הוא חשוב, חשובים מאוד, אבל לצד זה התכלול הוא מאוד חשוב. במרץ שנה שעברה עברה הצעת חוק להקמת הרשות למאבק בעוני. אני חיפשתי האם היא קמה וכמה פעמים היא התכנסה. אני מודה, אני עורכת דין בעוונותיי, כישורי החיפוש שלי מאוד טובים, לא הצלחתי למצוא. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חתיכת עוון זה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל תמיד עסקתי באנשים עם מוגבלויות ונערות בסיכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אל תעליב את כולם, יש פה עוד כמה עורכי דין. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני צוחק, שאף אחד לא יעלב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הכול בסדר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אתה צודק, עופר, קיבלתי. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רציני, אבל בכל זאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בלבלת אותי. רציני, צוחק, צוחק, רציני. התבלבלתי לגמרי, אבל לא משנה, לגוף העניין. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה נקרא דיאלקטיקה במסורת המרקסיסטית. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל בקיצור, אני לא הצלחתי למצוא. אם באמת הרשות קמה והיא התכנסה ויש פרוטוקולים, אני אשמח לשמוע ולקבל אותם. אני אשמח לדבר שהוא גם מאוד חשוב מבחינתי. אנחנו ממש בימים אלה פה בבית הזה בוועדות אחרות מדברים על תקציב המדינה, חוק ההסדרים, ממש בכל הוועדות כרגע זה מה שמתעסקים, ואני אשמח לשמוע מה הצפי של המשרד. מה שהיה ב-2024 ו-2025, אנחנו יודעים שהוא קטסטרופה, זה כבר מה שיש, מה שיהיה לנו ב-2026 זה כבר בידיים שלנו. אני כן רוצה לשמוע מה הגדלת התקציב לנושא של ההתמודדות עם עוני ואי-ביטחון תזונתי ל-2026, וגם, גברתי, איך התקציב הזה צבוע. זאת אומרת, אני לא רוצה שנסתפק באיזושהי העלאה תקציבית, אולי שאריות של תקציב חירום וכאלה, אלא באמת מה הגדלת התקציב וגם מה הברייק דאון שלו כדי שבשנה הבאה נשב פה ונוכל להגיד, אוקיי, עשינו קצת יותר השנה, אנחנו במצב קצת יותר טוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, עדי. עופר. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בוקר טוב, ותודה על הדיון החשוב הזה ועל היוזמה של חברתי עדי. אני רוצה להרחיב קצת. קודם כול, אני רוצה גם להפנות את תשומת הלב לכך שלפני שהתפרסם הדוח של הביטוח הלאומי התפרסם גם מה שנקרא דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת, ששם הממצאים אפילו יותר מדאיגים. אם אני אסתכל על אי-ביטחון תזונתי למשל, ויש פה עוד הרבה מאוד מידע, אני ממליץ לכולם לעבור על הדוח הזה, אני לא אדבר על מספרים, אלא באחוזים, אנחנו רואים עלייה מאוד גדולה מאז 2024. למשל, כשמדובר על אי-ביטחון תזונתי במשפחות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה עלייה מאז 2024? הדוח הוא על 2024. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, הדוח שאני מדבר עליו מדבר על 2025, הדוח האלטרנטיבי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, כי הדוח של הביטוח הלאומי הוא על 2024, אתה מדבר על האלטרנטיבי של 2025. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נכון. למשל כשמדובר על שיעור המשפחות באי-ביטחון תזונתי, ב-2024 זה היה 21.1%, וב-2025 זה 26.9%, זו עלייה מטאורית בשביל שנה. כשמדובר על נפשות, זו עלייה מ-24.9% ל-32.1%. כשמדובר על ילדים, זה מ-34.1% ל-37.5%. וכמובן שיש גם היבטים שזה נוגע לחינוך והשכלה ותנאי מחיה. כלומר, זה לא רק אי-ביטחון תזונתי, אבל אני רציתי להתחיל בזה. זה דבר אחד. דבר שני, אני מציע לכולם גם, אני רוצה לנצל את הזמן שיש לי, להתמקד במשהו שפחות נותנים לו את תשומת הלב, אבל הוא מאוד חשוב והוא מאוד מאוד רלוונטי לנושא של שיעורי העוני, וזה דוח שהוציאה האגודה לזכויות האזרח, כיצד מדינת ישראל מדרדרת בעלי חוב לעוני. זה חשוב בשני מובנים, בהרבה יותר, אני אגע בשניים. אחת, זה כל הנושא של בעלי חוב, ושתיים, זה איך המדינה מדרדרת אותם. אני רוצה להתייחס פה לכמה נתונים שעולים מהדוח הזה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע שיש 100,000 צעירים בהוצאה לפועל? 100,000 צעירים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עדי, אבל בואי ניתן לו לסיים, בסדר? כי אני רוצה לתת לכולם ויש כאן הרבה דברים. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לפעמים אני מרשה, לך אני מרשה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השאלה היא אם אני מרשה. תנו לי בכל זאת טיפה מהאפשרות שלי לשלוט, אין לי הרבה אפשרויות. בבית לא נותנים לי, לפחות פה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כאן אני לא מדבר על ההוצאה לפועל, מה שמכונה גבייה מנהלית לפי פקודת המסים. אני רוצה לגעת בכמה נקודות שעולות מהדוח הזה, כמובן שאני לא יכול להרחיב בגלל קוצר הזמן, אני רק אגע בכמה נקודות. דבר ראשון, לא מתקיים הליך שיפוטי שבוחן את עילת החוב ואת גובהו. וזאת אומרת שפקודת המסים גבייה מעבירה את הנטל בנושא של האם קיים או לא קיים חוב ומה הגובה שלו, אל החייב. זה כמובן כופה עליו גם את היוזמה לפנות לרשות, וברוב הגופים הרלוונטיים אין בכלל מנגנון של ערעור. הדבר השני הוא שלא מתקיים הליך שיפוטי שקובע את דרכי תשלום החוב ביחס לנסיבות האישיות של החייב, מה שנקרא חקירת יכולת, כי בהוצאה לפועל יש מה שנקרא חקירת יכולת. אין את זה במנגנון הזה של גבייה מנהלית לפי פקודת המסים. ולכן, גם אלה שאין להם אמצעים, הם תלויים בחסדי הרשות, כי אין את העניין הזה של חקירת יכולת, או בחסדי, ותכף אני אגיע לזה, זה לא פחות גרוע, אולי יותר, חברות גבייה פרטיות. כשמדובר על חברות גבייה פרטיות, שמה המטרה שלהן? רווח. לא אכפת להן מי עומד מולן, הן רוצות להרוויח. וכאן, אגב הפשיעה המשתוללת, יש גם פתח עצום לכניסתם של ארגוני פשיעה. הדבר הבא, אין פיקוח שיפוטי ניטרלי על הליך הגבייה עצמו, כי הסמכות פה היא סמכות שניתנת באופן דרקוני. עוד שני דברים. אי אפשר גם לאחד חובות, וזה גם עלול וגורם לקריסה של החייב שאין לו את האמצעים. כי מה שקורה זה שמשפחות עניות, בצוק העתים, יש להן חובות כלפי כמה נושים. ואם יש חברת גבייה פרטית, בניגוד למה שקורה לפעמים בהוצאה לפועל, אין אפשרות לאחד את זה. הם נמצאים פה שוב גם בפני שוקת שבורה במובן של עוני כשלעצמו, אבל גם במובן של האיומים של חברות פרטיות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, עופר. בוא תסיים, כי זה לא פר אקסלנס הדיון. אני מסכימה איתך, אבל רשות המסים לא נמצאת פה כי היא לא חלק. אתה יורד כל כך לשורש וזה מצוין וחשוב, אבל זה לא נושא הדיון. יכול להיות שאנחנו צריכים לקבוע לזה דיון נפרד. זה לא רלוונטי ואני רוצה להתמקד בדיון שלשמו התכנסנו. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בסדר, ב-20 שניות אני אסיים. גם ההפרטה של מערכת הגבייה, שזה נוגע לחברות הפרטיות שהזכרתי. אני אסיים עם זה, אני רק אומר עוד שני דברים. יש פה בטח נציגים של ארגון נבט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, הם הגישו. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה להעלות אותם על נס, מה שהם עושים זו עבודה מאוד חשובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל אחד מהארגונים פה, כן. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ללא ספק, אני לא אומר את זה כדי חלילה להקל ראש באחרים או להוריד מערכם. אבל בסופו של דבר, עם כל הכבוד לארגונים האלה, התפקיד של המדינה הוא, ובזה אני מסיים, א', בטווח הקצר והמיידי כמובן לתת מענה למי שזקוק, ובטווח הארוך לשנות מבנית את השיטה שבה אנחנו חיים כדי שלא יהיה עוני, זה אפשרי. כמו שנאמר, רציתי לסיים בציטוט מישעיהו שאומר: "הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית". בואו ניקח את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה אומר שהיו עניים, תמיד יהיו עניים, לפי מה שאתה אומר. לתת להם בית ולתת להם - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הפרשנות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא נתן מישעיהו פסוק שאומר שצריך לתת בית לעניים. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נכון, אבל יש גם במקרא שינוי מבני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כולנו מבינים, התנ"ך פתוח לכולם, כל אחד יכול לקרוא, אין לי פה יותר ממנו. אני רק אומרת שאני לא רוצה, אנחנו לא מתכתשים בינינו. אני רוצה להיכנס לדיון, אני רק אומרת שפערים תמיד יהיו ואני לא רואה מקום שנוכל לבטל את זה. אני מסכימה שעוני, או יותר נכון רעב ללחם ולאוכל ובעיה של ביטחון תזונתי, אסור שיהיה, אין לנו מחלוקת על זה. האם כולם יהיו שווים? לא, אני לא מאמינה בעולם השווה, אני מאמינה בתחרות. אבל בוא לא ניכנס לזה, לתיאוריית החיים, כנראה, לא כנראה, אנחנו חלוקים בלא מעט דברים, כנראה גם בזה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ברור, אנחנו חלוקים, אבל רק תרשי לי מילה אחת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני לא רוצה, עופר, כי זו לא תהיה מילה אחת, אני מכירה אותך ואותי, זו לא תהיה מילה אחת. תודה. לפני שנעבור למשרדים הרלוונטיים, אני רוצה לתת לעו"ד בקי קשת מהפורום למאבק בעוני. אני חייבת לומר שעוד לפני שהגיעה אליי הבקשה לדיון מהיר כן קיבלנו מבקי התייחסות מאוד רצינית לנושא שהיא תמיד באמת נמצאת שם. באמת תודה לך, כמו שאמרתי, ולכל הארגונים פה. היועץ שלי שנמצא פה, דור, שבקשר איתה כבר לא מעט זמן על הנושא הזה, התכנסנו ביחד, אנחנו כבר עמדנו לקיים את הדיון, ואז הגיע אלינו הדיון המהיר של עדי ועופר ואחרים, והנה גם חבר הכנסת אורי מקלב, שגם הוא שותף לנושא הזה. אורי, ברשותך, לפני שאני אתן לך את רשות הדיבור, אני אתן לבקי, נעבור אליך ואז למשרד הרווחה. בבקשה, בקי. אחר כך כמובן ליתר הארגונים וליתר המשרדים. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> תודה רבה לגברתי, ואקצר מאוד כדי שנשמע את המשרדים, אבל היה לי חשוב לציין תודה רבה ליושבת ראש הוועדה, כי זו לא הייתה רק בקשת אופוזיציה או בקשה שהגיעה, היושבת ראש רצתה ממילא לקבוע דיון, ומה שחשוב לציין זה שזה באמת לא עניין מפלגתי, זה חוצה את כל מפלגות הבית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את גם רואה את זה בדיון מהיר, גם בדיון המהיר חתמו גם קואליציה וגם אופוזיציה, ברור. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> בדיוק. אנחנו מאוד מאוד מברכים ורוצים לקחת את זה צעד קדימה. כי לדבר ולהגיד שהדוח הוא נורא, ברור. אולי עיתונאים יכתבו על זה, הבית הזה, הייחוד שלו הוא ביכולת להשפיע ובתקציב המדינה שעומד בפתח לתת מענים. ומייד אנחנו נשמע מהמשרדים השונים גם איזה כסף נוסף הם ביקשו ל-2026, גם אילו תוכניות יש להם על מנת שיהיה מימוש מלא של כספים שיש להם אפשרות להוציא, גם דוח המועצה לביטחון תזונתי שהוגש, איזה מהדברים האלו, כבר יש תוכניות לקדם אותם בשנה הקרובה. ועוד משפט אחד אחרון שלי שאני רוצה לציין, שאני יושבת פה עם שני פעילים מרשת הפעילים לחיים בכבוד שאני מקווה שבהמשך את תוכלי לתת להם אפשרות לדבר, אבל יש גם הרבה, הרבה, הרבה פעילים נוספים שהכנסנו ציטוטים של חלק קטן מהם לתוך מסמך שהגשנו פה לוועדה כיוון שהם מביאים הרבה מאוד קולות והרבה מאוד ידע מאוד קריטי בשביל להבין מה זה חיים בעוני ביום-יום. זה לא להיות מסכן וקשה לי, שזה גם מאוד קשה, אבל זה גם הרבה מאוד דברים אחרים על הפוטנציאל שיש לאנשים לתרום לחברה שמונעים מהם את האפשרות הזאת בשל המצב של העוני. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. אני לא אאריך בדברים, תודה רבה לך, את ראויה להיות האכסניה להעלות את הנושאים האלה, וחבריי חברי הכנסת שהעלו את הנושא במסגרת דיון מהיר, אפילו שזה היה צריך להיות לא דיון מהיר, אלא דיון מעמיק, אבל זה הפורמט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, בסדר, מספר אחת זה דיון מעמיק, מספר שתיים זה דיון מהיר, אבל הכול יהיה מהיר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כן, זה הפורמט שאנחנו בכל אופן יכולים להצטרף ולהעלות את זה לסדר היום. ראשית, ברשותכם, אני רוצה להעלות את הנושא של הפערים. לפני שאני נוגע בפערים של הילדים עצמם, שהיום בכיתות, בחברה הפערים גדלו מאוד. באותו שולחן ובאותה כיתה יושבים ילדים שמביאים את כל טוב ארץ ישראל לכיתה, מעדנים. אשתי כמחנכת ניסתה לעשות בזה סדר הרבה שנים, ניסתה - - - של הכיתה, באספת הורים ביקשה מההורים שימעטו ושהדברים שהם מביאים יהיו דברים יותר סטנדרטיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צנועים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל הילדים, זה מה שהם אוכלים ולפעמים זה כמעט ההרגל שלהם, מה שאצלם סטנדרט אצל האחרים, זה גורם לפערים ולפערים האלו יש השלכות. אבל אני רוצה לשים דגש ממש בדקה על פערים שיש בחברה שלנו. אין לי ספק שמי שיושב בשולחן הזה יודע שיש ילדים ויש נערים שסובלים מתת-תזונה והולכים לישון רעבים. ואני אומר לכם מתוך הניסיון שלי, כשאני ישבתי בנושא, נתקלתי בזה בפעם הראשונה כשהובלתי את החוק להצלת מזון, שאני חושב שיש לזה מאוד משמעות גם במבחן המעשי וגם במבחן הערכי. אתמול יצא לי להגיד שבל תשחית של מזון זה לא רק השחתת כסף, אוכל, זו גם השחתת הנפש. להשחית מזון זה גם השחתת נפש וכולי. ישבתי מול פקידים, מול פקידות שלא האמינה, לא האמינה בנתונים, לא חשבה שיש דבר כזה. אתם הארגונים שנמצאים פה יודעים שהדברים הם אמיתיים. יש פערים מאוד מאוד מאוד גדולים שההשלכות שלהם הן השלכות חברתיות ונפשיות. יש לזה השלכות, אין ספק בדבר הזה. זה גורם לנוער, לילדים, הפערים האלה הם דברים מאוד מאוד לא בריאים, אבל יש גם השלכות בריאותיות. אין ספק בכל המישור, משפחות שגדלות בחוסר תקציב, שנמצאות ברובד הנמוך, היום לא יכולות לתת לילדים שלהם את התרופות ואת הביקורים ואת ההמלצות ואת ההכוונות ואת כל מה שהם צריכים. הם לא יכולים לקחת רפואה פרטית, הם מדלגים על תופעות שיש לילד והוא לא יכול להגיע לזה והוא לא יכול להגיע לדברים האלה. ואין ספק שגם הנושא והדגל אלה תופעות חינוך, שמערכות החינוך, בנושא החינוכי, שהפערים האלה, ודאי שהם גדולים מאוד וגדלים מאוד. ובסופו של דבר, כפי שזה ברור גם כן, הנושא הבריאותי הוא הנושא הבריאותי של המזון עצמו. יש לי עוד קריאה אחת. יש כאן הרבה ארגונים שעושים ומנסים. אי אפשר לגשר על פערים, אפשר לעזור למקרים קיצוניים, לתת. יש הבדל גדול מאוד בין מרק שהאימא מכינה שיש בו הרבה אבות מזון או שהוא דל. הדברים האלה משפיעים מאוד וזה צריך להיות קרוב, צריך להאמין בזה. אם כולנו היו מאמינים בזה, שיש דבר כזה, זה היה קשה. השבע לא מרגיש את הרעב. אבל אם היו חשים והיו מנסים והיו לא מנוכרים לעניין הזה, יודעים שזה המצב. אני נתקלתי בזה גם כן, ובזה אני אסיים. לא מזמן הייתה חלוקת מזון. הארגונים שמתעסקים בחלוקת מזון, זה מגיע מהחקלאי שנותן עודפי מזון. שרשרת של פעילות התנדבותית באמת ראויה לציון, ואני רוצה לציין את האנשים שכן עושים את זה. וכאן על השולחן הזה אני מניח, אני לא מכיר את כולכם, אבל אני רואה את הדפים ואת ההתייחסות שהייתה באופן כללי בעקבות הדוח הזה, הרבה אנשים שזה נוגע לליבם, ביקרתי במקומות. כשאני אומר לרשויות המקומיות, אין כאן נציגי רשויות מקומיות, אבל כשנעשית חלוקת מזון - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש בזום? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> בכל אופן את המסר תמיד אפשר להעביר. כשיש חלוקת מזון בשכונה כזאת, בשכונה אחרת, ואז הפיקוח העירוני מגיע, למה? בעקבות מה הוא מגיע? אני לא חושב שראש העיר הוא כל כך מנוכר, אבל הירקן, שהוא גם היה היקרן בשכונה, והוא מתלונן על כך שיש כאלה שמחלקים את המזון. ואני אומר שההבדל בחלוקת מזון הוא האם הוא יכול לקנות אצלו רק את הגזר וקצת תפוח אדמה או שיש לו דברים הרבה יותר מזינים בחלוקת המזון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נאמר לי שהם בזום, אם יספיק הזמן נפנה גם אליהם. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שצריך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הירקן התלונן? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הירקן התלונן, הירקן בשכונה, בגלל שהוא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה מחלקים בחינם? יש כאן עסקים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> למה מחלקים את המזון. הרשות המקומית - - - אבל זה באמת גם המקום להודות לכל הארגונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, חבר הכנסת. אני משנה את הסדר. מאחר שאני יודעת, וזה לא דיון ראשון שלי, שאם אני אתן למשרד, יתחילו כאן ויכוחים מול חברי הכנסת, החברה האזרחית. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא באנו להתווכח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, שזה בסדר. קודם כול, עדי, אני בעד ויכוחים, ויכוח זה לא ריב. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא בוויכוח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מותר להתווכח, מותר לשאול שאלות, ההפך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה שיח, זה לא ויכוח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תכנו את זה איך שתכנו את זה. בכל מקרה תמיד החברה האזרחית לא מספיקה להגיד כי נשארת לנו דקה וחצי. אנחנו נעשה פשוט פינג-פונג, משרד הרווחה בעיקר, אבל גם יתר המשרדים, את חצי השעה האחרונה אני אתן לכם, בינתיים תכתבו לכם את ההערות ומה שצריך לענות והשאלות שכבר נשאלו שאתם צריכים לתת עליהן תשובות. לדעתי, יהיה יותר מאוזן, הדיון. עכשיו אחרי חבר הכנסת אורי מקלב אני אתן בבקשה לד"ר דורית אדלר מהפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, אחר כך ניתן לחברת הכנסת נעמה לזימי שנכנסה, ואז פרופ' אהרון טרואן מהאוניברסיטה העברית. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> תודה רבה, גם על הזכות לדבר, וגם תודה לחברי הכנסת שזימנו את הישיבה הזו. כבוד היושבת ראש, פתחת במשפט "היזהרו מבני עניים, כי מהם תצא תורה". קולגה מאוד יקרה שלי אומרת, היום המשפט הזה כבר לא נכון, את יודעת למה? כי התזונה של העניים היא כזאת שזה פוגע בהם קוגניטיבית. זאת אומרת, המשפט הזה היה נכון בעבר, כשעניים אכלו אוכל אולי עני, אבל זה היה צ'ולנט, זה היה הרבה קטניות, זה היה אוכל בריא בסופו של דבר. קודם כול, אנחנו לא יכולים להישען על הדבר הזה. דבר שני, והוא מאוד מאוד חשוב, אי-ביטחון תזונתי אינו גזירת גורל. אפשר מחר בבוקר למגר אי-ביטחון תזונתי במדינת ישראל. ומאחר ואתם חלק מהקואליציה וגם חלק ממשרד האוצר, אנחנו פונים אליכם ואומרים, מחר בבוקר אפשר להנגיש סל מזון בריא ובר קיימא. שלחנו לכם נייר עמדה, שלחנו כבר כמה ניירות עמדה. אין שום בעיה לעשות את זה. אפשר להכניס פיקוח על המחירים למזונות הבריאים. כבוד היושבת ראש איתי? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני כותבת את מה שאת אומרת. כבר העירו לי כמה פעמים, זה לא יפה שאת כותבת במחשב תוך כדי. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> לא, זה בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אני אגיד לכולם. נעים מאוד, יש לי הפרעות קשב, אם אני לא כותבת אני מסתובבת למעלה, אני צריכה לכתוב תוך כדי. אני לא מחכה לפרוטוקול של הוועדה, אחר כך אני יושבת בבית, בין 2:00 ל-3:00, קוראת את הדברים. אני פשוט כותבת ומסכמת. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> מדהים. מעולה, זה מזכיר את הפגישה עם הרופא, אבל זה בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, ומעירים על רופא, זה לא יפה, תסתכל רגע בעיניים. אני מדי פעם מנסה להרים את העין. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> לא, כי הדברים שאנחנו אומרים פה הם דיני נפשות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני כותבת. את רוצה שאני אקריא לך מה כתבתי? << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> לא, חס וחלילה. יש נייר עמדה ששלחנו. אנחנו אומרים ככה, אי-ביטחון תזונתי אינו גזירת גורל, לממשלה יש את כל הכלים להנגיש אותו מחר. ברזיל מיגרה את נושא הרעב בתוך זמן קצר על ידי מספר מהלכים. דרך אגב, הנושא של ארוחות בבתי ספר כנושא אוניברסלי עם מקצוע ליבה של תזונה בת קיימא, חובה, לא עניין אתה כן רוצה, כן משתתף, לכולם. יושבת פה חברת הכנסת המדהימה נעמה לזימי שנפגשנו כבר לפני אני לא יודעת כמה שנים על העניין הזה. צריך להבין, התזונה המזיקה פוגעת באי-שוויון הכלכלי. זאת אומרת, עניים שאוכלים מזון מזיק, נניח בן אדם נמצא במצב של טרום סוכרת והוא מקבל תרומות של מזון מזיק, זה מאיץ את ההפיכה שלו לסוכרתי. וגם במדינת ישראל, עם ביטוח בריאות ממלכתי, שאנחנו צריכים להודות על זה כל יום, עדיין העלויות שמושתות עליו הן אדירות. וזה מקטין את היכולת שלו להתפרנס, וזה מגדיל את ההוצאות על מערכת הבריאות. צריך להבין, בין 80% ל-90% מהעלויות של מערכת הבריאות נובעות מתזונה מזיקה, ואין לנו שום בעיה להוזיל אותן. יושב פה כבוד חבר הכנסת מקלב, שאנחנו ישבנו, אני לא יודעת מתי, שהתנגד למס על המשקאות הממותקים ולמוחרת הייתי בפגישה על הנושא של סוכרת ובכה למה יש יותר מדי סוכרת. רוב התחלואים נובעים מהמזון האולטרה-מעובד המזיק. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> משקאות מתוקים - - - << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> סליחה, תנו לי להשלים, אני רק מציינת את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את לא יכולה לפנות לבן אדם ספציפי ואז לצפות שהוא לא יגיב. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הכול בסדר. אורי, בוא ניתן לה לסיים ואז אם תרצה תגיב. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> אני אסיים מהבחינה הזאת כי אני נמצאת פה רק מתוך דאגה לבריאות הציבור ולשוויון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כולנו. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> לא, יש אנשים שעובדים בזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כולנו דואגים לזה. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> בסדר. אני אתן לך עוד דוגמה קטנה שקרתה כאן בממשלה הזאת, הנושא של סל המזון הישראלי, שרובו מזון מזיק, שהוא מגדיל את התחלואים והוא מגדיל את הנטל הכלכלי גם על העניים. זאת אומרת, אפשר בתהליך הוליסטי, מתכלל, אנחנו מוכנים, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא עם ארגון מזון וארגונים אחרים, מוכנים לסייע לממשלה ולך להוביל תוכנית שנציג אותה ומחר בבוקר אפשר למגר את האי-ביטחון התזונתי. עוני הוא עניין של הגדרה, כמו שאת אומרת. אי-ביטחון תזונתי, אנחנו חייבים למגר את זה, ואין שום סיבה שמדינת ישראל העשירה כקורח, שטובעת במזון, אנחנו לא נשנה את כל סביבת המזון לבריאה ובת קיימא. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. נעמה, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. קודם כול, תודה על הדיון הזה, החשוב הזה. צריך לומר רגע שזה שיש 880,000 ילדים בישראל שחיים בעוני, השיעור הכי גבוה מבין מדינות המערב בישראל, וזה לא פותח מהדורות, וזה לא דבר שמדברים עליו חודשים מתוך חרדה וכאב וניסיון לטפל. זה בעיניי חלק מההתפרקות שקרתה לנו. הרי זה נתון שהוא מטורף. אנחנו לפעמים על אזוטריות מנהלים פולמוסים ודיונים תקשורתיים. ואת יודעת, באמת לפעמים גם על כזאת מציאות של צהוב פוליטי לא פעם מנהלים סאגות על גבי סאגות, אבל המציאות, החיים עצמם, ש-20% מהאוכלוסייה נמצאת מתחת לקו העוני, ש-880,000 ילדים בישראל חיים בעוני, זה אולי יהיה באיזה מקום אחורי בעיתון. וזאת ההתפרקות, זה באמת מה שקרה לנו. אני רוצה קודם כול לפתוח בזה שלמועצה לביטחון תזונתי יש דוח מקיף מלא שכולל את כל משרדי הממשלה ותפקידם במיגור אי-ביטחון תזונתי. אמרה דורית ואמרה בצדק, אי-ביטחון תזונתי אפשר למגר, נתחיל מזה. זו לא גזירת גורל, זה לא ככה זה, יש בכל מדינה. עובדתית, היה פחות, יש יותר. עובדתית יש מדינות שמיגרו אי-ביטחון תזונתי ושעושות הכול כדי שלא יהיה דבר כזה שנקרא ילד רעב. אני רוצה לומר, את דיברת נכון על תחלואה, על הדבר הזה שמזון לא בריא מייצר תחלואה. אבל אני רוצה לדבר רגע על משהו אחר, על הזדמנות שווה. ילד רעב, או ילד שאוכל מזון לא בריא שלא מזין אותו הוא ילד שלא יכול להגשים את עצמו. הוא ילד שלא רק חוזר למערכת הבריאות בנזקים, הוא ילד שאנחנו לא ממצים איתו את כל הכישרון שלו, הפוטנציאל שלו, את היכולת שלו להגשים ולהיות דבר בעולם. על רעב, על אי-ביטחון תזונתי. זה כבר לא קשור לשיעורים פרטיים, למערכת החינוך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא היית בנאום הפתיחה שלי, מה שנקרא, אבל אמרנו את הדברים הללו, בהחלט, זה ברור לנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אין לי ספק שאין מחלוקת על הטיעון, אני רק אומרת שכמדיניות, מיגור אי-ביטחון תזונתי זה הדבר הכי מיטיב למשק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ברור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא רק עבור המוחלשים והעניים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרנו את זה, שזה גם לפרט וגם לחברה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אשמח, כי אם אמרת דברים, מותר גם לי לומר אותם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, רק חבל שלא - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר, חבל שהייתי בפקק, סליחה גם על זה. גם זאת מדיניות בעייתית, הפקקים, רוצה שנדבר גם על זה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אנחנו עשינו את זה, את צודקת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אפשר גם לדבר על הזיהום התחבורתי בגוש דן שתחלואות סרטן ומחלות לב-ריאה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר לדבר על הרבה דברים, גם על חניונים. בבקשה, תתכנסי לסיום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אני מתעקשת לומר את הדברים האלו כי אני רוצה תמיד לקשור בין רווחה לכלכלה לבריאות ציבור. כשאנחנו מפרידים, אלה העניים, זה סיפור אחר, יש את העובדים, יש את ההייטקיסטים, יש את הכול. לא, אותו ילד בעוני יכול להיות אותו סטארטאפיסט שמביא אקזיט שמכניס כסף למדינה. ולא להבין את הקורלציה זו טרגדיה גדולה שהיא טרגדיה מתרחבת. הסיפור של הזדמנות שווה זה הסיפור של הגשמה והסיפור הישראלי והברכה שלנו. ואני רק אומר משהו קטן על מס הסוכר. אחד המאבקים שהיו לנו על מס סוכר, שתדע, כקואליציה יש פיצ'ר כזה, אפשר לא להרים את היד כמו לא יודעת מה, אלא להגיד, אני רוצה שכסף ייצבע למשרד החינוך לתזונה בריאה, כי זה הסיפור. הרי מה עושה האוצר לא פעם? לוקח קטגוריה, אומר סוכרת, אבל לוקח את הכול לקופת הגירעון. יש סוכרת וצריך מס מחנך, אבל הכסף צריך לעבור למערכת הבריאות והחינוך ובדיוק לאותם מקומות ששנינו כנראה מסכימים עליהם. אבל להתעלם מזה שאנחנו במקום הראשון בסוכרת וקטיעות גפיים, גם בקרב אוכלוסיות מיעוט שהן חרדים וערבים, ולא לחשוב שצריך לעשות משהו שהוא מעבר לדיונים כאלה, אלא מדיניות מחנכת, זה גם חלק מהטרגדיה. כן מס, אבל מס שחוזר חזרה להשקעה ולא לקופת גירעון, ופה הבעיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. אורי, אתה רוצה להגיב או שתרשום לך? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שנעמה אמרה את זה, אבל באופן כללי, הנושא של כל מס הסוכר על משקאות קלים היו בהיבט כלכלי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה היה גם בריאותי. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו דנו בזה ישיבות רבות ואנחנו ראינו מה הכוונה וביקשנו, כפי שאמרה נעמה, בואו ניקח את זה להסברה, לחינוך. הרי הנושא של היטל על משקאות יכול להיות עוד דבר במערכת שלמה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל זו לא הייתה הכוונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מבורך, דורית, הוא בעד המס בתמורה לכסף - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל סליחה, הוא לא נכנס אלייך. נעמה, הוא לא נכנס למילה אחת שלך, אני נכנסתי. תני לו לסיים. הוא לא ביקש שתברכי, אני ביקשתי לשמוע אותו. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> דווקא בחברה החרדית נעשית היום בלי עזרה ממשלתית מערכת הסברה, אני קצת שותף לזה ב - - - החרדית, מערכת שלמה של הסברה בנושא סוכרת והשמנה, ויש ירידה דרמטית בצריכה של ילדים במשקאות, ולא בגלל המס, אלא בגלל החינוך, בגלל המודעות. << אורח >> דורית אדלר: << אורח >> זה לא נכון. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> בגלל ההסברה ובגלל שבאמת יודעים ופעולות שונות שנעשות. אנחנו, אני בתקציב הדל שלי משקיע כסף רב בהסברה בנושאים האלה, ויש לזה היענות מאוד גדולה ויש לזה גם תוצאות רבות. אני לא חייב להגיב למה שהיא אומרת, אבל באופן כללי, אין ספק שהמס הזה הגיע, תחילתו וגם - - - וגם - - - הייתה מסיבות אחרות לגמרי ולא מסיבות - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא היה מס נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, תודה רבה. פרופ' אהרון טרואן, בבקשה. אני רק מבקשת באמת לקצר, כי אנחנו רוצים לשמוע את כולם, ואז ניתן למשרד ומן הסתם יהיו תגובות, תוכלו לדבר שוב. << אורח >> אהרון טרואן: << אורח >> שתי הערות לנושאים שעלו פה לפני ואז לעניין שלי. אחת, לגבי המס, אנחנו רואים שהמס עבד. כשהורידו אותו הייתה עלייה בצריכה וההפרש הכלכלי נכנס לקופה של החברות ולא חזרה לציבור. דבר שני, לעניין של עופר כסיף, יש מחקר שאני לא אדבר עליו כאן, על אי-ביטחון תזונתי ברמת הרשויות המקומיות. אנחנו גילינו שיש קטגוריה של הגבייה בארנונה של ההוצאה לפועל, של אין מה לעקל. אין מה לעקל מוגדר כשנכנסים ורואים מקרר ריק. יש קשר ישיר בין מה שעופר ציין לבין אי-ביטחון תזונתי. אני רק שם את זה פה על השולחן. כשהמחקר יצא ויתפרסם אנחנו נשמח להציג אותו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מעולה, אני אשמח לקבל. << אורח >> אהרון טרואן: << אורח >> אני כאן היום כדי להאיר פינה נוספת של הסוגיה שנמצאת על סדר היום ואולי להביא נתונים שהם חדשים ולא מוכרים. ציינו זה עתה מחקר של מיפוי של העמותות שעוסקות בסיוע במזון בישראל מתוך מאגר רשם העמותות של משרד המשפטים שבו לקחנו את כל העמותות ואת כל הדיווחים הכלכליים והמשימתיים שלהם כדי לקבל תמונת מצב, נתונים נכונים ל-2023. בישראל פועלים כיום, תשמעו את המספר, 2,289 עמותות שעוסקות בסיוע במזון וחלקן בנושאי רווחה אחרים. הן מעסיקות כמעט כ-30,000 עובדים שכירים ולפחות 173,000 עובדים לשנה. אם אנחנו מסתכלים על היקף הפעילות הזאת, אנחנו מדברים על יותר עמותות לנפש מאשר מיטות טיפול נמרץ. אפשר לעשות את החלוקה, כמה עמותות על כמה אלפי אנשים שהם באי-ביטחון תזונתי, אבל זה יחס שלא נמצא כמותו במדינות המערב. פי עשרה למשל מאנגליה וגרמניה שגם להן יש בעיות כאלה. אם אנחנו מסתכלים על המחזור השנתי הכלכלי שמדווח על ידן, 6.18 מיליארד שקל בשנה. זו פעילות עצומה. ואם פתחנו את הדיון בזה שיש פה חור שהמדינה לא לוקחת אחריות ולא מטפלת בבעיה, לוואקום הזה נכנסת החברה האזרחית. יש שאלה האם החסד הזה שאת דיברת עליו, שהוא ראוי לכל הערכה, הוא באמת מועיל, הוא באמת יעיל, והאם הוא שוויוני ונעשה בקריטריונים מעשיים. יש ארגונים גדולים ומסודרים שעוסקים בזה, אבל הם לא הרוב. כשאנחנו מסתכלים על הנתונים, על הפיזור הגיאוגרפי והפיזור המגזרי, 79% מהעמותות פועלות במגזר היהודי הדתי, רק 4% משויכות או מזוהות בחברה הערבית. אנחנו יודעים הרי שהחברה הערבית נמצאת במצב הכי גרוע מבחינת אי-ביטחון תזונתי, ודווקא במגזר החרדי, למרות שיעורי העוני, המצב הוא לכאורה, לפי הסקרים של הביטוח הלאומי, לא נוראיים כפי שהיו מצופים. מבחינת הפיזור הגיאוגרפי, זה לא תואם את האי-ביטחון התזונתי. 77% מהעמותות פועלות באופן מקומי, הן עמותות קטנות, לא יעילות, מקומיות. הן חשובות, אבל זה לא מוצא את הבעיה אם אני מסתכל על כסף לעומת הפתרון, כי הרי אנחנו בתוך הסיפור הזה נמצאים במצב שעדיין מיליון ילדים רעבים על כל ההשקעה העודפת הזאת, הפילנתרופית. מתוך העמותות, רוב העמותות הקטנות מפוזרות בבני ברק ובירושלים, ערים עם אוכלוסייה חרדית גבוהה, אין כמעט במגזר הבדואי, ויש מעט מאוד בפריפריה, בצפון ובדרום. יש פה בעיה שהמנגנון שמביא את האוכל ונותן את המענים שהמדינה לא נותנת - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מה זה משנה איפה הן ממוקמות? השאלה איפה הן פועלות. גם אם יד שרה עובדת בירושלים אבל יש לה סניפים ועוד עמותות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק, השאלה היא איך בדקתם, האם בדקתם לפי הסניף המרכזי. הרי ברשם העמותות רשום לך הסניף המרכזי, ואם יש פיזור של עמותה בעוד מקומות, אתה לא יכול לדעת מזה. << אורח >> אהרון טרואן: << אורח >> אני אתייחס לזה אם אתם שואלים. את המחקר העברתי לוועדה לעיון ואני מבקש שזה יוצמד לפרוטוקול. הנתונים לפי הדיווחים של העמותות הם לפי המיקום של העמותה, הכתובת הראשית, והפעילות שלהם. הם מדווחים אם הם כלל ארציים או אם הם מקומיים, כך שאנחנו יכולים לסווג ברמה מסוימת של אי-ודאות. אבל אם אתם שואלים את השאלה, ואני לא יכול לתת תשובה מוגדרת, וגם אתם לא יכולים לתת תשובה מוגדרת, סימן שהמדינה לא עומדת באחריות שלה לראות את הבעיה ולתכלל לה מענים נכונים, זה חלק מהעניין. אם אני מסתכל על הפער הכלכלי של מה שמושקע לעומת מחקרים, יש את הפער הכלכלי של כמה הוצאה למשק בית בחמישון התחתון לעומת מזון בריא, לעומת העלות של סל מזון בריא, יש אומדנים שונים שנעים, מהאומדנים של הלמ"ס ולתת ומחקר נהדר של ורד קאופמן שריקי מאוניברסיטת אריאל, שאני מצטער שהיא לא נמצאת פה. האומדנים שלנו, בממוצע אנחנו מגיעים לסכום של כ-7,700 דולר לשנה למשפחה כדי לסגור את הפער הזה. תכפילו את זה במספר הנזקקים אם תרצו, אי-ביטחון תזונתי כולל או אי-ביטחון תזונתי חמור, נניח 2 מיליארד דולר לשנה, 6 מיליארד שקל. אנחנו מסתכלים על סדר גודל של השקעה פילנתרופית שלא פותרת את הבעיה, וזה אומר דרשני. אנחנו רואים את המדינה יוצרת ואקום, החברה האזרחית נכנסת, אבל אין פתרון מתכלל ומסודר. אני אסגור בהשלכות למדיניות. צריך למגר את האי-ביטחון התזונתי, כמו שאמרנו, זה יעד ישים, אבל זה רק אם הממשלה והכנסת יגדירו את זה כיעד מדיניות חברתית מפורש. צריך תשתית לאומית לניטור הצרכים והמענים, בלי זה אנחנו לא יכולים לתכלל מדיניות, והכסף שישקיעו יגיע לידי בזבוז, לא לאן שצריך. עם הוגנות חלוקתית, יעילות השימוש במשאבים ציבוריים ופילנתרופיים. צריך להתאים את ערוצי הסיוע לצורכי האוכלוסיות, אין פה פתרון אחד שמתאים לכל. זה גם בא לידי ביטוי באנשים עצמם שיש להם ידע אמיתי על - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פרופסור, אנחנו חייבים לסיים, כי יש לי עוד רשימה ארוכה, ואם כל אחד ידבר ככה אנחנו פשוט לא נגיע למשרדים ולשמוע. << אורח >> אהרון טרואן: << אורח >> צריך לעגן קריטריונים וסטנדרטים מקצועיים לעניין, ובזה אני רוצה לחזור למועצה הלאומית לביטחון תזונתי שמ-2014 קיימת. אין לה את המימון, אין לה תקצוב. יושב לידי רוני סטריאר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תכף הוא ידבר, כן. << אורח >> אהרון טרואן: << אורח >> אם אנחנו רוצים שהדברים ייעשו, צריך להקצות להם את המשאבים ולתת למענה הזה מענה מקצועי לעניין מזון, לא רק לעניין עוני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני בכל אופן רוצה לחלוק על האמירה הזאת, שלא תישאר בחלל האוויר, שעמותות קטנות הן לא יעילות. עמותות קטנות עושות דברים גדולים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, הוא לא אמר את זה, אורי. יש לי הרבה מה לומר עליו, אבל הוא לא אמר. מה זה לא יעילות? ודאי שהן עושות טוב, הוא אמר שברמה המתכללת הגדולה מלמעלה יכול להיות שהקטנה כן משפיעה מצוין על המקום הזה, אבל באחוזים של מדינה, אתה רואה - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> - - - חיזוקים לעמותות האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הוא אומר שאם משקיעים 6 מיליארד שקל בשנה פילנתרופיה לתחום הזה ועדיין יש 880,000 ילדים רעבים, הוא אומר שזה לא עובד כמו שצריך. אני צודקת, נכון, פרופסור? זאת הטענה, יכול להיות שהקטנה עושה נהדר והגדולה לא עושה כלום, אבל במבחן התוצאה. << אורח >> אהרון טרואן: << אורח >> במבחן התוצאה, הפתרון שהמדינה מאפשרת ואקום זה מחדל. במבחן התוצאה, הפתרון שהמדינה מציעה בזה שהוא מייצר ואקום הוא כישלון. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> דווקא העמותות הקטנות עושות בעיר שלהן עבודה מצוינת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יכול להיות, כן, נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל הן החליפו מדינה. מיכל, מה שנאמר כאן בסוף זה שהן החליפו מדינה ויש דברים שמדינה צריכה לעשות. אנחנו מברכים את החברה האזרחית שעושה את המעשה הכי מתבקש שיש, אבל צריכה להיות מדינה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> בוודאי. תקחי את עמותת יד שרה שרוצה להשתחרר מבית חולים והמדינה לא נותנת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אורי, תודה רבה. היחידי שרוצה להגיד ולא מדבר זה עופר. אני מבקשת, בואו נשמע את כולם, אני אתן, אנחנו רוצים לנהל את הדיון, גם לי יש מה לומר לגבי מה שאת אומרת, אבל אני רוצה רגע לשמוע את הציבור. << אורח >> יפעת מרים שרעבי: << אורח >> שלום, שמי יפעת מהרשת לחיים בכבוד. בדיון החשוב הזה על עוני אני רוצה להתייחס על הרשות למאבק בעוני. עבר החוק להקמת הרשות, שבמאמצים רבים של חברי כנסת רבים, וגם אנחנו היינו שותפים, וגם הבאנו להכנסת סעיף על שיתוף אדם שחי בעוני, שיהיה חבר במועצה של הרשות. הרשות הזו מאוד חשובה לקבוע יעד לצמצום העוני, לבניית תוכניות ארוכות טווח ולקידום חיים בכבוד. אנחנו מחכים בציפייה להקמת הרשות וכבר בתקציב הקרוב מצפים שיהיה ביטוי לתוכניות וגם לביטחון תזונתי וגם לצמצום העוני. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל את אומרת כאילו את יודעת שהרשות לא קמה, אני עוד לא קיבלתי תשובה. מישהו יודע אם היא קמה או לא? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> בהקמה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> היא בהקמה? יש צפי למתי? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> הצפי, זה תלוי גם בנציבות. יש מינויים כרגע שהם בהליך ורק בסוף השנה יתקבל תקציב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הצגת את עצמך והפרוטוקול לא יודע מי מדברת. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> יוכי אילוז, מנהלת אגף בכיר במשרד הרווחה בתחום הביטחון התזונתי. הרשות בהקמה, יש ועדת איתור, ממתינים לאישור נציבות, ובמקביל גם נעשות תוכניות בהובלה של המנכ"ל, של מי יהיה, מה יהיה, איך יהיה וכולי, כדי - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נבחרה ועדת איתור, רק מחכה לנציבות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, ומינויים ותהליך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ויש תקציבים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, עדי, אנחנו תכף נגיע אליהם, נגיע למשרד. בבקשה, יפעת, את מסיימת? << אורח >> יפעת מרים שרעבי: << אורח >> כן, זהו. כעיקרון, רציתי יותר להדגיש, יש המון מה להגיד. אני בעצמי גם נקלעתי למציאות לפני שבע שנים של פתאום הכול על הגב שלי. הסיפור שלי היה בחדשות, בכל העיתונות. אני לא רוצה כל כך לפרט, יש לי תשעה ילדים. ואני גם פעילה מאוד ברשת לחיים בכבוד. זהו, אנחנו פשוט מצפים ומחכים באמת שהמועצה הזאת תקום ותפעל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תתכלל. << אורח >> יפעת מרים שרעבי: << אורח >> להיות פעילים שם גם ולראות איך הכול מתקדם, כי צריך מהשורש. כואב כל יום לדעת, כלומר, כל יום שעובר את יודעת שזה עוד יום שיש משפחות שמתמודדות, וכואב הלב, ממש כואב הלב, אנחנו מכירים את הסיפורים מקרוב. כמה שיותר מהר יותר טוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פרופ' רוני סטריאר. << אורח >> רוני סטריאר: << אורח >> קודם כול, אני מאוד מברך על המפגש הזה. שמי רוני סטריאר, אני פרופסור מאוניברסיטת חיפה והמרכז האקדמי רופין, ומייסד המרכז הבין-תחומי לחקר העוני והדרה חברתית, ועד לפני מספר חודשים יושב ראש המועצה הלאומית לביטחון תזונתי בה שירתי כשלוש וחצי שנים. אני כאן כי אני רוצה להציף מחדש את הסוגיה של הקשר בין עוני לבין אי-ביטחון תזונתי. הם מושגים, הם תופעות שמאוד מאוד תלויות אחת בשנייה, יש מתאם מאוד מאוד גבוה בין שתי התופעות. מה שמשותף לשתי התופעות, שיש לנו בעולם גם את המשאבים וגם את היכולות לפתור את הבעיות האלה, פשוט הנגישות של אנשים שחיים בעוני ואי-ביטחון תזונתי היא מאוד חסומה על ידי חסמים כלכליים. יש את הכסף, יש את המשאבים בישראל לפתור את שתי הבעיות האלה, אבל מדינת ישראל עדיין לא קיבלה על עצמה את הרצון הפוליטי באמת להגיע לזה. אני רוצה להציף מהי באמת המדיניות היום. מיכל, אני מאוד שמח שאת העלית את זה. זה המפגש הראשון שאני לא רואה את נציגי המשפחות של החטופים ואני ממש מרגיש טוב שאנחנו יכולים לחזור לאיזושהי נורמליות של דיון. המועצה הלאומית לביטחון תזונתי כינסה גם חוקרים מהמיטב בישראל בתחומים שונים, גם את כל נציגי משרדי הממשלה וגם את האנשים שחיים בחוסר ביטחון תזונתי ועוני, ואיתם במהלך חצי שנה בנינו את המתווה הזה שאני מחזיק ביד שאומר שיש לנו גם את הידע וגם את היכולות למגר את שתי הבעיות האלה בתקופה של חמש שנים. מה שחסר לנו זו היכולת, באמת הרצון הפוליטי לממש את זה, להקדיש לזה גם מחשבה וגם את המשאבים, כי הידע ישנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשמה המשאבים? כלומר, מה נדרש? << אורח >> רוני סטריאר: << אורח >> יש לנו רומן ממושך של שלוש וחצי שנים, אני לא רוצה לדבר על זה, אבל היא תמיד שמה אותי במקום. אני יודע שזה יעלה כסף, אבל ברור שמה שאנחנו נקבל בחזרה זה עצום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, תמיד, ברור. << אורח >> רוני סטריאר: << אורח >> יש בעולם ארבע אסטרטגיות להתמודדות עם אי-ביטחון תזונתי ועוני. אחת היא המונעת, באמת כל הנושא של ההזנה, מפעל הזנה, הרחבה שלו, הנושא של הרחבה של המיזם הלאומי לביטחון תזונתי. זה כאילו חדר המיון של הנושא, שם אתה מאזן את האוכלוסייה. זה החלק הזה שאתה מפצה על מה שחסר. החלק האסטרטגי המונע זה שאתה מרחיב את היכולות של האנשים האלה לחיות ולהתקדם. זה כל החלק של תשלומי העברה, הקצבאות, וזה מופיע בקצבאות שהן יותר נדיבות. החלק השלישי הוא האסטרטגיות הטרנספורמטיביות, ששם יש השקעה עצומה בהון האנושי של הקהילות האלה שהן בחוסר ביטחון תזונתי, עם תוכניות ייעודיות. ולכן גם הפתרון של בעיית העוני ובעיית האי-ביטחון התזונתי, הן הולכות יד ביד. היום, צר לי להגיד את זה, אבל האסטרטגיה של מדינת ישראל, ומאז שהקמתי את המרכז לחקר העוני, היא אסטרטגיה משכפלת. אנחנו רואים שהעוני פחות או יותר באותה רמה, אבל העומק של העוני וחומרת העוני הלכו והתפתחו עם השנים באופן כזה שיהיה לנו קשה להוציא את האנשים האלה לשלב הטרנספורמטיבי, כי הפיגור שלהם, התקיעות שלהם בתוך. אני רוצה להסביר. עוני הוא ממלכה של דממה, אנחנו לא שומעים את האנשים האלה, אבל רעב הוא ממלכה של השפלה. זה הבדל מאוד גדול בין להיות שקט לבין להתחבא. אנשים שחיים בחוסר ביטחון תזונתי, הם מתחבאים, כי זו ממלכת ההשפלה. הם רואים בטלוויזיה תוכניות על אוכל וכולי ושואלים את ההורים, למה אנחנו לא יכולים לאכול את מה שמראים לנו בטלוויזיה? למה האחים של החברים שלי, כשאני הולך לאכול אצלם יש את האוכל הזה ואת אומרת לי לא, לא, לא? ולכן אנחנו צריכים לעצור את זה. החומר נמצא פה. המטרה שלי, אני מבקש את זה גם מחברי כנסת וגם ממך, מיכל, שבכל המצעים של המפלגות בשלב הבא, בשנת בחירות, יכללו את מיגור העוני והאי-ביטחון התזונתי. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אצלנו זה קיים 70 ומשהו שנה, אני חייב להגיד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אנחנו גם בדיוני תקציב, לא צריך לחכות, אפשר להכניס את זה עכשיו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, רוני. אני אשמח לקבל את החוברת, תוכל להעביר לי את החוברת? אני אשמח. בבקשה, חברת הכנסת דבי ביטון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. אני אפתח בתודה לחברותיי על ההצעה לסדר החשובה שאני כבר חושבת שמתחילתי בכנסת ישראל אנחנו דנים. גם שמחתי שעבר נושא מנהלת העוני, ואני מקווה שבאמת ההליך הזה יסתיים. חשוב לדעת שחוץ מקיבות ריקות שאנחנו פוגשים, אנשים רעבים, יש השלכות כבדות מאוד על התא המשפחתי. כמי שייצגה בני נוער וילדים לא אחת נאלצו אפילו להוציא ילדים בגלל המצב הכלכלי בגלל שלא הייתה להורים אפשרות לתת אוכל. ולכן אנחנו צריכים לבחון שכשזה יקרה ואנחנו נהיה תחת מנהלת מסודרת, כל השיקולים האלה יילקחו, בין אם זה בנושא תזונה, בין אם זה לשמור על התא המשפחתי ובין אם זה לחנך על מנת למנוע את התופעה הדורית הזו, כפי שנאמר כאן. כי בסוף כשיש איזשהו הרגל או זו מציאות, לצערי, זה יכול להמשיך הלאה. אני ממש מודה על הדיון הזה ואני מקווה שמפה יצאו בשורות ובשורות מהירות. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אנחנו נרצה לשמוע בעיקר את המשרד, חמניות - הבית ליתומי ישראל, עוה"ד ועובדת סוציאלית יהב שורר, בבקשה. << אורח >> יהב שורר: << אורח >> אני רוצה להגיד בכמה מילים, להתייחס פה קודם כול לדיון החשוב הזה, שאנחנו מסתכלים על כמעט מיליון ילדים שחיים היום במצב של עוני, וחשוב לי רגע לשים על השולחן מה שהדוח פחות מציג ומתייחס, דווקא משפחות שחשופות להיכנס להידרדרות למצבי עוני וביטחון תזונתי ברגע אחד, ואלה באמת משפחות - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> המעמד הפגיע. << אורח >> יהב שורר: << אורח >> כן. אני רוצה להתייחס ליתומים ולאלמנים ואלמנות במובן הזה שאנחנו מדברים על 35,000 יתומים וכמעט 30,000 אלמנים ואלמנות שברגע אחד חווים פגיעה כלכלית מאוד מאוד מאוד משמעותית. זאת אומרת, אנחנו מדברים על כ-70% מהמשפחות האלה שנקלעות לאיזושהי הידרדרות כלכלית משמעותית, וכמעט 13% מהן פתאום נשענות על קצבאות ועל קצבת הבטחת הכנסה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מניחה שאת מדברת על שכול אזרחי. << אורח >> יהב שורר: << אורח >> אני מדברת על שכול אזרחי, כן. הם מוצאים את עצמם חלק ממעגל עובד ומפרנס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השכול האזרחי לא מקבל כלום מהמדינה. << אורח >> יהב שורר: << אורח >> כן. ממקום שהם היו חלק מאיזשהו מעגל עובד ומפרנס, לא רק שהם מאבדים במרבית המקרים את המפרנס העיקרי, אנחנו מדברים על 73% של אובדן אב, והם הופכים להישען על קצבאות. קצבת שאירים, שהיא באמת הקצבה הנמוכה בישראל, ממוצע של 2,000 שקל לחודש. ויותר חמור מזה, ולדעתי מדאיג, אם ראינו שתחולת העוני באחוזים מאוד מאוד גבוהים של כמעט 52% ממקבלי קצבת הבטחת הכנסה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רק אגיד שהיה אמור להיות לנו דיון על השכול האזרחי, הוא פשוט נדחה מסיבות אובייקטיביות כאלה ואחרות. ולכן בואי תקצרי, כי השכול האזרחי יקבל את המקום שלו, והוא באמת צריך לקבל את המקום. << אורח >> יהב שורר: << אורח >> כן. אני אגיד שזה מעבר לשכול אזרחי, זה להסתכל על היתומים האלה, שאנחנו מדברים על 35,000 יתומים שבן רגע יכולים להידרדר למצבי העוני האלה. ובתוך זה אני גם רוצה להתייחס רק בקצרה לחברה הערבית, שאנחנו רואים בדוח שעל אף האחוז באוכלוסייה הם נמצאים במצבי עוני באחוזים כפולים, ואנחנו רואים גם יחס דומה לזה בקרב היתומים מהחברה הערבית, הרבה מאוד יתומי רצח, אבל גם יתומי שכול אזרחי נוספים. כשאנחנו מדברים על 11,000 יתומים בחברה הערבית, כששם מדווחים על 80% של פגיעה כלכלית, והם נכנסים לאותם מצבים של אי-ביטחון תזונתי ומצבי עוני. ולצד זאת, שוב - - - << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ידוע לך מה היחס? כמה רצח, כמה תאונות עבודה, דרכים? ידועים לך הפרטים, או שאת רק יודעת את מספר היתומים? << אורח >> יהב שורר: << אורח >> אני יודעת את מספר היתומים. אין לי את זה בהישג יד, אבל יש לנו את זה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> את יכולה לדעת מה הסיבות? << אורח >> יהב שורר: << אורח >> לא באופן רשמי. זאת אומרת, יש לנו כל מיני בקשות חופש מידע וכולי, אבל כיום לא באופן רשמי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איימן, אבל רוב המשפחות הן באמת או חרדיות או ערביות, הן החלק הכי - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, הוא רוצה את הפילוח מה מרצח ומה מתאונות והכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסיבות ליתמות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אבל מיכל, אפשר אולי בדיון על השכול האזרחי לעשות פילוח כזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, ודאי. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה שאת אומרת, דברים כל כך חשובים, אם נוכל להגיע גם למה הסיבה, זה כל כך יעזור לנו, כי אנחנו נאבקים נגד הפשיעה ורוצים לדעת בין היתר כמה היא עולה לתקציב המדינה, ביטוח לאומי. כל זה יעזור לנו. << אורח >> יהב שורר: << אורח >> נכון, אני מסכימה, ואני חושבת שגם זה המקום לבקש להעלות את הצורך בנתונים האלה. ואני רק אסכם ואני אגיד שאני חושבת שחלק ממה שאנחנו רואים, התופעה הזאת, וגם היעדרות של הנתונים האלה מדוח העוני זה זה שאין היום איזשהו גוף מתכלל שלוקח אחריות על יתומים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. אני מבקשת עכשיו את רותם יוסף גלעדי, מנכ"לית של נבט. << אורח >> רותם יוסף-גלעדי: << אורח >> תודה, מיכל. הנושא של הדיון היום הוא על מענים, ואחד מהמענים המרכזיים שחוזרים בכל הדוחות, גם בדוח העוני וגם בדוח הביטחון התזונתי שהמוסד לביטוח לאומי פרסם לפני פחות מחודשיים, זה נושא של תוכניות הזנה בתוך מערכת החינוך. יש תוכניות הזנה קיימות, יש תוכנית הזנה קיימת, אבל היא חלקית ביותר, היא נגמרת בכיתה ו', ומשם יש עוד פתרון נקודתי במח"טים, אבל חוץ מזה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו מדברות על מפעל ההזנה. << אורח >> רותם יוסף-גלעדי: << אורח >> כן, אנחנו מדברות על מפעל ההזנה. המענה שהן נותנות היום הוא חלקי. נבט הוא ארגון שמפעיל תוכנית הזנה בארוחות בוקר, יש לנו קרוב ל-20,000 תלמידים. בהמשך למה שנאמר פה, זו עמותה שפועלת בכל המגזרים, בכל היישובים הכי אזוטריים על המפה, אנחנו אליהם מגיעים. אנחנו מגיעים פה היום מהצד של הפתרון. אני מבקשת שאנחנו ניתן תשומת לב יתרה לנושא הזה של להרחיב את תוכניות ההזנה הקיימות, לא רק לקדש את הארוחה החמה, אלא גם להסתכל על זה שיש גם הנושא של ארוחת בוקר, שהיא הרבה הרבה יותר זולה. אנחנו מצליחים לעשות את זה היום בפחות מ-800 שקלים לילד לשנת לימודים מלאה, לתת לו יום-יום ארוחת בוקר שמכילה את כל אבות המזון, פירות, ירקות טריים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה ילדים יש לכם בתוכנית? << אורח >> רותם יוסף-גלעדי: << אורח >> היום יש לנו 20,000 ילדים בתוכנית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ולכמה את חושבת שצריך להתרחב? << אורח >> רותם יוסף-גלעדי: << אורח >> אנחנו חושבים שבסוף התוכנית צריכה להיות תוכנית הזנה אוניברסלית, היא לא צריכה להיות דיפרנציאלית כמו שהיא היום, מופעלת על ידינו כי אנחנו רוצים קודם כול למגר את המצב הכי הכי אקוטי. היא צריכה להיות אוניברסלית, ולא רק בגלל נושא של עוני וחוסר ביטחון תזונתי. זה הדובדבן שבקצפת, זה מה שיפתור את הבעיה הזאת. אבל בכל העולם יש תוכניות הזנה שגם צריכות להשיג עוד מטרות שהן לא פחות חשובות כמו חשיפה לתזונה נכונה ולשלב תוכנית הזנה, כמו שדורית אמרה, גם עם תוכנית לתזונה ולקיימות ולאפשר אכילה משותפת של הילדים. דרך אגב, זה משהו שהיה בישראל בשנות ה-60 וה-70, הוא הופסק והוא חייב לחזור. אני רוצה לבקש, דיברו פה על עמותות שנכנסות לתוך איזשהו ואקום, הנושא של תוכנית הזנה זה דבר שאפשר להתחיל ממנו. מעבר לזה שהוא יפתור את הבעיה של הילדים, של 880,000 הילדים האלה, הוא גם יפתור את הנושא של המשפחות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אבל אני שואלת אותך באמת עכשיו, כי את אומרת שאת רוצה, אם הבנתי נכון, להרחיב לכולם, נכון? << אורח >> רותם יוסף-גלעדי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה עולה כסף. << אורח >> רותם יוסף-גלעדי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ובסוף יש משאב של המדינה, איקס כסף, שצריך לחלק אותו נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל מיכל, זה לא רשויות מקומיות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אני שואלת שאלה, מותר לי לשאול אותה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נראה לי שזה לרשויות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה משנה? מאיפה לרשות יש כסף? מארנונה שהיא גובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, כי אז רשות שאין לה, היא פחות מממנת. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> - - - על סדר עדיפויות, מיכל, זאת הבעיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אני שואלת אותה. אתם מרשים לי לשאול שאלה? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טוב, אני לא אשאל, נמשיך הלאה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חס וחלילה, אני צוחק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מיכל, למה התוקפנות הזאת? תשאלי, הכול בסדר. את מאוד תוקפנית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נעמה, תודה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מיכל, אני צחקתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אמשיך, הכול בסדר. אני רוצה רק להבין מה את אומרת. את אומרת לתת את זה לכל ילד, נכון? וזו עלות לכל ילד. ואני אומרת, הילד שלי לא צריך את זה, כי ברוך השם יש לי לתת לו, למה שהילד שלי יקבל כשאחר לא יקבל? אני שואלת שאלה אמיתית, אני לא מנסה לקנטר מישהו, רוצה להבין. << אורח >> רותם יוסף-גלעדי: << אורח >> אני רוצה להסביר. בואו ניקח את המקרה שקיים היום. אנחנו כבר עושים, כבר היום יש בישראל תוכנית הזנה שעובדת בדרך מסוימת. היא מדברת על ארוחות צוהריים, היא מדברת על ילדים עד כיתה ו'. אני שואלת אותך, החל מכיתה ז' ילדים מפסיקים להיות רעבים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, מאה אחוז, לכן שאלתי מה את אומרת. << אורח >> רותם יוסף-גלעדי: << אורח >> זה הוואקום שאנחנו צריכים להיכנס. זה נושא אחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אני רוצה להבין מה אמרת. סליחה, אני לא בקיאה כמו כולם, אני רוצה להבין. האם את מתכוונת להרחיב ברמה שמי שקיבל עד ו' יקבל גם הלאה או שאת מתכוונת להרחיב לכלל ילדי ישראל? זה מה ששאלתי. << אורח >> רותם יוסף-גלעדי: << אורח >> אני מתכוונת להרחיב לכלל ילדי ישראל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תעני לי על השאלה ששאלתי כי התשובה היא לא זו. מו' להפסיק ואז להמשיך לז' זה לא מה שאני שאלתי. שאלתי על ילד שלא מקבל היום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בעולם הכי קפיטליסטי, אגב, הסיפור של הזנה בבתי ספר הוא הרבה יותר מפותח מישראל. זה חלק מההתפרקות. הרי מפעל ההזנה שהקימו בזמנו, היה מטבח בבתי ספר. אני תמיד אומרת, מיכל, שאבא שלי עלה ממרוקו, רק עם אימא והאחים, היה להם מטבח בכל בית ספר שמזין אותם. אפילו תאצ'ר בסופו של דבר החזירה את מפעל ההזנה בבריטניה. זה דבר שצריך להפנים אותו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מותר לך, אני לא בטוחה שזה נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אפילו בארצות הברית הקפיטליסטית יש מערכת הזנה מפוארת בבתי ספר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, נעמה. עופר, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת. אני לא אתן תשובה כלכלית, למרות שיש מה להגיד, אני רוצה להתייחס במובן הערכי. התפיסה שלי, מעבר לנושא שנעמה עכשיו הזכירה ובצדק, של מפעל ההזנה, אני חושב שבחברה מתוקנת, חלוקת המשאבים, מה שנקרא צדק חלוקתי, צריך להיעשות על פי צרכים, אבל יש דברים שהם אוניברסליים על פי הגדרה. בריאות למשל, בריאות היא דבר אוניברסלי, חינוך הוא דבר אוניברסלי. למה אני מתכוון? אני מתכוון שהאחריות של המדינה, להשקפתי, היא לדאוג לכך שלכולם יהיה חינוך חינם, שלכולם תהיה בריאות חינם, בלי קשר לעשיר ועני. איפה צריך להיכנס הנושא של עשיר ועני? בחברה שעדיין היא קפיטליסטית. כמובן התפיסה שלי היא ידועה, שאני חושב שחברה צריכה להיות לא קפיטליסטית, אבל בתוך המסגרת של הכללים הקפיטליסטיים עדיין, מה שצריך להיות דיפרנציאלי זה לא החינוך והבריאות שאנשים מקבלים, אלא למשל המסים שאנשים משלמים כדי לממן את החינוך והבריאות האוניברסליים. זאת התשובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. מאחר וענית לי, אני שאלתי כלכלית, אתה ענית לי ערכית, לא ענית לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני נותן לך נתונים כלכליים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כי אני שאלתי כלכלית ולא ערכית. ערכית, הלוואי ויכולתי לחלק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל פרופ' טרואן יודע, הוא יכול לענות לך על זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני שאלתי כלכלית. לא, תודה. ואני אומרת עוד פעם, אני חולקת עליך בהשקפת העולם, אני לא אפתח עכשיו את כל השקפת עולמי מולך. בסוף כולנו רוצים את הטוב, אנחנו רק מתווכחים איך מגיעים לטוב הזה. אתה יכול לטעון כך, אני טוענת שלתת לילד שלי הזנה חינם זה בעיניי פשע, כי יש ילד שבאמת צריך אותה והילד שלי לא צריך את זה כי אני נותנת לו, ואת הכסף הזה אני אשקיע בבריאות הנפש או ב - - - אבל תודה רבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה נעשה, טבלאות עוני בבית ספר? זה עני, זה לא עני, זה אימא שלו ברווחה, זה אימא שלו לא ברווחה. בואי נגיד - - - זה לא פשע לעשות מסלול לעוני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נעמה, את תצאי החוצה. וכן, אני אגרסיבית, אין מה לעשות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל שנייה, היה פה משהו חשוב בעיניי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, עדי. אני אקרא קריאה ראשונה, אני לא עושה את זה בחיים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל אני לא עושה את זה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פרופסור, בבקשה, ואני רוצה להמשיך הלאה כי יש עוד דוברים, כולל ד"ר ישי מנוחין שרוצה. << אורח >> אהרון טרואן: << אורח >> בארצות הברית, התקציב הפדרלי לארוחות לתוכניות הזנה אוניברסליות, בארצות הברית הקפיטליסטית, השקעה של 40 מיליארד דולר לשנה. האומדן של הרווח, הם רואים את זה כהשקעה, הרווח לחברה הוא דולר על כל מה שהם משקיעים, 80 מיליארד דולר רווח על ההשקעה בתזונה של ילדים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מיכל, אני רוצה להתייחס לדברים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אבקש ממך בדיוק דקה, כי אני רוצה לשמוע את המשרד. אני לא יכולה שכל אחד יגיד את כל השקפת עולמו מא' עד ת' ולא העניין הספציפי שלשמו התכנסנו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את לא אומרת את כל השקפת עולמי. הייתי מסיימת כבר, בחיי. אמרת לי דקה, אני אומרת דקה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היא כבר הייתה מסיימת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. אני אומרת לכם עוד פעם, תודה רבה. עדי, נעמה לא מגיעה פה הרבה לדיון שלי, את מכירה אותי ואת יודעת שאני נותנת לכולם לדבר כל הזמן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אמרת לי דקה, אני אדבר דקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תגובות ממנה אני מוכנה לקבל, ממך קצת קשה לי. אני אתן לך, אני רק אומרת, אני מבקשת לא לפרוס את כל האמונות שלכם, כי אנחנו רוצים להתייחס וגם אני עוד לא קיבלתי תשובות לשאלות שכתוב מספר אחת ולא שתיים של הדיון היום. בבקשה, בואי נצמצם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מקבלת. מה שאני רוצה להגיד בהתייחס לדברים שכולכם אמרתם פה, העניין של דיפרנציאציה בהזנה בבתי הספר, אני כאימא לילדים בבית ספר, אני לא הייתי רוצה שהילד שלי, שאני יכולה לשלוח לו ארוחה יהיה עם הארוחה שהוא מקבל מהבית ושהילדה לידו, שלהורים שלה אולי יש פחות אפשרות לאפשר את אותה ארוחה, הוא יקבל ארוחה אחרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תשלמי על זה, אין בעיה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה גם לשלם על זה יותר לפי מבחני הכנסה, אין לי בעיה, הבעיה שלי היא שחלילה ילד שההורים שלו יכולים להרשות לעצמם יותר יקבל פחות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עדי, אני איתך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל את לא נותנת לי לסיים את המשפט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הבנתי מה אמרת, אני איתך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מה אמרתי? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאת תשלמי יותר, והיא אומרת שזה המודל, שכולם יקבלו את אותה לחמניה עם מה שצריך ומישהו שאין לו בכלל לא ישלם כלום ואת תשלמי איקס כסף עבור הדבר הזה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> למה לזה את מתנגדת? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא התנגדתי, אמרתי שלזה אני מסכימה, זה מה שאמרתי לך, פשוט תקשיבי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אין לנו מחלוקת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא אמרתי, אמרתי שאין מחלוקת, אמרתי, עם זה אני מסכימה. אנחנו נעבור לישי. תודה, רותם. ד"ר ישי מנוחין, ארגון מזון. << אורח >> ישי מנוחין: << אורח >> יש בעיה. יש מדיניות, והמדיניות היא לא להתעסק בכלל עם הנושא הזה. הדיון היום הוא על המענים והתקציבים להבטחת הביטחון התזונתי, יש בבסיס התקציב במדינת ישראל 46 מיליון שקל. שמענו מפרופ' טרואן שארגוני החברה האזרחית נותנים למעלה מ-6 מיליארד שקל לשנה, מדינת ישראל אמרה 46 מיליון, אבל זה קוצץ כמובן בשנתיים האחרונות. יש תקציב לארוחה חמה במשרד החינוך, שנה שעברה שליש הוחזר. 665 מיליון שקל מתקציב הארוחות החמות של משרד החינוך הוחזר לאוצר. היה תקציב להקמת הרשות למאבק בעוני, והתקציב שנה שעברה הוחזר בסוף השנה למשרד האוצר. זאת אומרת, מדינת ישראל, יש לה מדיניות, והמדיניות היא לשים קצוץ על העניים ולא להתייחס למצב שלהם. כל התקציבים הייעודיים שקיימים, או לא מנוצלים ברובם, או שהם קטנים ומזעריים. מדינת ישראל קבעה, פרויקט הדגל של משרד הרווחה זה מיזם לביטחון תזונתי שמטפל היום ב-42,000-40,000 משפחות מתוך 500,000 ומעלה לפי הדוחות שסובלות מחוסר ביטחון תזונתי. זאת אומרת, פחות מ-10%. זאת אומרת, אנחנו יודעים כמה אנשים חיים בעוני מדוח העוני האלטרנטיבי ומדוח העוני ומדוח חוסר ביטחון תזונתי של המוסד לביטוח לאומי. אנחנו לא רואים שום דבר כמעט מצד המדינה שמנסה לטפל בזה. אולי יש ועדות כנסת, והייתי בכמה וכמה ועדות של חברי כנסת שמתעניינים, אבל הממשלות לא עושות שום דבר כבר הרבה מאוד שנים כדי להיאבק בנושא. יש חוסר מוכנות טוטאלי, מתוך תפיסה, כנראה, שהעניים, זו בעיה שלהם, לא בעיה של המדינה או של החברה הישראלית. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, ישי. הילה סעדיה, מנהלת אגף ממשל בעמותת פתחון לב. לאחריה פרופ' ניר אוהד, אוניברסיטת תל אביב. << אורח >> הילה סעדיה: << אורח >> כל שנותר לי זה להתחבר לישי. תודה על הדיון החשוב הזה. הילה סעדיה, מנהלת אגף ממשל בארגון פתחון לב. מדי שנה אנחנו מתכנסים פה, טובי הארגונים, טובי המומחים וטובי נבחרי הציבור, שליבם ללא ספק במקום הנכון, אבל לא מדובר רק במספר של 2 מיליון אנשים שנמצאים מתחת לקו העוני או מיליון ילדים שנמצאים באי-ביטחון תזונתי, מדובר כאן במגמה ארוכת שנים שהולכת, גדלה ומחריפה. היא חלה החל ממשרד החינוך בחיזוק תוכניות בלתי פורמליות לילדים ונוער בסיכון, ועד למשרד הבריאות, ועד למשרד הרווחה וכולי. זה רב-מערכתי. מגמה שנדרשת בניהול רב-מערכתי היא מדדים, יעדים ותקציב. מודל הפעילות של פתחון לב מבוסס על מודל הוליסטי, רב-ממדי, שפוגש את המשפחות לא רק במתן מענה באי-ביטחון תזונתי, אלא גם בליווי כלכלי, ניהול פיננסי, שילוב בתעסוקה, מיצוי זכויות, ועד לתוכניות חינוכיות כדי לייצר מוביליות חברתית. למעשה, המודל הזה יודע להבטיח שאחת מתוך ארבע משפחות מחולצות ממעגל העוני. תארו לעצמכם אם היינו מכפילים את המודל הזה לכל הארץ באיזו מציאות חיים היינו היום בכל ההקשר של מדדי העוני והאי-שוויון בישראל. אני יכולה עכשיו לסקור כאן רשימה מאוד ארוכה של פתרונות שאפשר לעשות בכל משרד ומשרד, אני חושבת שבעת הזו זה קצת מיותר. אני הייתי שמחה שתצא מכאן אמירה אחרת, מהדיון הזה – הגדרת יעד לאומי לצמצום מדדי העוני בישראל, הקמת רשות לאומית למאבק בעוני, שהיא אושרה, ועכשיו צריך להקים אותה, היה צריך להקים אותה באוקטובר-נובמבר, היא עדיין לא קמה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> גברתי, זה הנושא הכי חשוב בדיון הזה, צריך להבין אותו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. << אורח >> הילה סעדיה: << אורח >> ועכשיו עם אישור התקציב, להבטיח תקציבים ייעודיים לרשות ולטיפול בתופעה הזו, שתהיה תוכנית לאומית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, הילה. פרופ' ניר אוהד מאוניברסיטת תל אביב. << אורח >> ניר אוהד: << אורח >> תודה רבה. אני חבר במועצה הלאומית לביטחון תזונתי מ-2014, שמי ניר אוהד, אני פרופסור באוניברסיטת תל אביב, ראש מרכז מן לביטחון המזון. מ-2014 המועצה לא קיבלה אף תקציב, וזה אומר שהממשלה למעשה התנערה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משנת 2014? << אורח >> ניר אוהד: << אורח >> משנת 2014. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ואילך? << אורח >> ניר אוהד: << אורח >> ואילך. המועצה הלאומית לביטחון תזונתי לא קיבלה תקציב כדי לטפל בנושא הבוער של ביטחון תזונתי. כלומר, הממשלות לתקופותיהן - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מאיזו שנה לא קיבלתם תקציב? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מ-2014. << אורח >> ניר אוהד: << אורח >> מ-2014, מאז שאני חבר בוועדה. << אורח >> ליאור גבריאל: << אורח >> אני עוד מעט אתן עדכון על זה, כי אני מהמועצה. << אורח >> ניר אוהד: << אורח >> אני שם מ-2014 ויש פה חברים שנמצאים איתי במועצה ויודעים את הנתונים. כלומר, הממשלות לתקופותיהן לא התייחסו אל הבעיה. אנחנו נמצאים פה היום אחרי שנתיים של מלחמה, המדינה התגייסה ב-7 באוקטובר למלחמה כנגדנו, האם אנחנו לא נתגייס למען 3 מיליון אנשים שצריכים את העזרה שלנו וכמעט מיליון ילדים? איפה התפקיד של ראש הממשלה, של השרים, שלכם, חברי הכנסת, כדי להתמודד עם הדבר הזה שמשפיע לא רק על היום, על מה מצבם של האנשים היום, אלא מה יקרה להם כשהם יתבגרו? הילדים האלה יתבגרו בעוד אי-אילו שנים, זאת האחריות שלנו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מאיזה תקציב אתם היום מתקיימים? << אורח >> ליאור גבריאל: << אורח >> לא, אני רוצה לענות על זה כי אני נציגת המועצה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נגיע אלייך, בסדר? תודה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא מתקיימים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, היא נציגת המועצה. חכי, נציגת המועצה אמרה שהיא רוצה להגיב. << אורח >> ניר אוהד: << אורח >> אני רוצה רק להעלות שלוש נקודות ולסיים בזה. אנחנו צריכים, אחת, תוכנית עבודה והיא מוצעת, אנחנו צריכים שהפירמידה תתהפך והמדינה, הממשלה תיקח אחריות על הנושא ולא תשאיר את זה בידיים של העמותות האזרחיות שעושות תפקיד נפלא, אבל זה לא התפקיד שלהן. אנחנו צריכים משהו יציב לאורך זמן עם תוכנית עבודה שהיא מוצעת. פרופ' סטריאר נתן את הדוגמה ואת התוכנית שהוצעה. ואנחנו צריכים גוף מפקח שמקבל נתונים ויכול לעקוב אחר מה נעשה, אין לנו גוף כזה. זה דבר שהצענו אותו כבר ב-2014, חזרנו עליו בזמן הקורונה, חזרנו עליו בזמן המלחמה, ואין לנו היום גוף, לכם אין מספיק נתונים, אתם לא יכולים לעקוב אחר הדברים, וזה התפקיד שלכם. אתם בראשות הוועדה צריכים לעקוב אחרי זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אנחנו נעבור לליאור גבריאל, שהיא מהמועצה, אחר כך ליניב פרץ מאגף מעסיקים, שירות התעסוקה, ואחר כך אני אעבור למשרד הרווחה, תתחילו להתכונן. בבקשה. << אורח >> ליאור גבריאל: << אורח >> אני אעשה את זה קצר, עדכונים. מונה יו"ר חדש למועצה, פרופ' אשר אלחיאני, הוא לא יכול היה להגיע מסיבות אישיות. כן חשוב לי להגיד, אנחנו מדברים פה בסוף על מענים ותקציבים וכולי, קודם כול, מבחינת סטטוס מינויים לחברי וחברות מועצה, כרגע יש יו"ר, יש מועצה, אין חברים. אף אחד לא במינוי, יש ועדה אקדמית שגם פרופ' - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יו"ר זה בהתנדבות או בשכר? << אורח >> ליאור גבריאל: << אורח >> יו"ר זה בהתנדבות, אני היחידה שמקבלת תשלום, 50% משרה על תקן עו"ס, גם לא יותר מדי כסף. בקיצור, יש יו"ר, יש מועצה, אין חברים במועצה כרגע כי המינויים עדיין בתהליך של, כך שלא ניתן לבצע פעילות שוטפת. כן חשוב לי רק לדייק, המועצה כן קיבלה סכום קטן מאוד בתקופת כהונתו של ח"כ מאיר כהן כשהוא היה שר, עוד הרבה לפני שאני נכנסתי. למועצה אין תקציב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את מדברת על 2014 אם אני מבינה נכון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא, בממשלת השינוי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, איזה ממשלת השינוי? אומרים שמ-2014 לא היה כלום. << אורח >> ליאור גבריאל: << אורח >> כשמאיר כהן היה שר הרווחה, זה היה ב-2022. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מיכל, לא כל מה שאני אומרת את צריכה להתנגד כי אני אומרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, אבל אמר מקודם מישהו, זה לא בגלל שאת אומרת, שמ-2014 הם לא קיבלו תקציב, זה לא הסתדר לי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא יודעת, אני מרגישה שכל דבר שאני אומרת - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה שלא קרה זה שלא תיקנו את החוק של המועצה לסמכויות והוספה. << אורח >> ליאור גבריאל: << אורח >> בדיוק. תנו לי רק לדייק ואז יהיה הרבה זמן לוויכוחים. אין סעיף תקציבי למועצה, אין. אנחנו כרגע עובדים, גם אז, בתקופה של רוני, עבדנו בלי תקציב, הכול, הכול, הכול התנדבותי. גם הוועדה האקדמית, גם המתווה שהנחתי שם על שולחנך, ואני באופן אישי גם דאגתי, המתווה הלאומי לביטחון תזונתי הופץ במאי 2025 אחרי עבודה מרובה מאוד בהתנדבות מוחלטת של כולם, מונח על שולחנם של מקבלי ומקבלות ההחלטות, שלחתי את זה אני באופן אישי בדואר, ושום המלצה לא יושמה. עוד מעט החבר'ה פה גם ירחיבו משאר המשרדים. אבל המתווה מהווה מפת דרכים לפתרון הבעיה עליה אנחנו פה מדברים, אנחנו מדברים פה על מענים לביטחון תזונתי. וחבל שעדיין לא נעשה בו שימוש, כי המתווה הוא מתווה רחב, יש שם חמישה תחומים: עוני, בריאות, חינוך, סביבה, חקלאות, שלטון מקומי אזורי, ושום המלצה, לא לטווח ארוך ולא לטווח קצר, יושמה, וחבל, כי זו ממש תוכנית שאפשר לעבוד איתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. בבקשה, יניב. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> תודה, מיכל. אני אעשה את זה קצר. תודה גם ליוזמות הדיון. יניב פרץ, ראש אגף מעסיקים בשירות התעסוקה. דיון סופר חשוב. אנחנו מדברים פה על למעלה מ-2 מיליון אזרחים מתחת לקו העוני ולמעלה ממיליון ילדים בתת-תזונה. אבל גם אם אנחנו מסתכלים על נתון של הלמ"ס ברמת מקרו של בתי אב ומשקי בית, מתוך כ-2.3 מיליון משקי בית, כ-867,000 מהם נמצאים מתחת לקו העוני ובתת-תזונה. גם שם זה לא מעודד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה מתוך 2 מיליון? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> מתוך 2.3 מיליון משקי בית, 867,000 משקי בית בנתונים שפרסם הביטוח הלאומי נמצאים מתחת לקו העוני. ולמה בחרתי דווקא את רמת המקרו? כי אנחנו בשירות התעסוקה מרכזים את מירב מאמצינו לסיוע ושילובם המהיר של אזרחים בלתי מועסקים בתעסוקה מלאה והחזרתם לתוך תעסוקה מלאה על מנת להבטיח את יכולת הפרנסה. ברור לנו, מיכל, שבסוף, אם ראש המשפחה, בין אם זו האימא או האבא או שניהם יחד בלתי מועסקים, הסיכוי שלהם להידרדר למקום של עוני ולגרור איתם יחד את ילדיהם גדול יותר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל אדוני, אני רואה לפי הדוח ש-22% מהמשפחות שיש בהן לפחות מפרנס אחד, גם הן מתחת לקו העוני וגם הן באי-ביטחון תזונתי. 22% שלפחות הורה אחד עובד. זאת אומרת, גם העבודה לא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פותרת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבר מזמן שיעורי העוני בקרב משפחות עובדות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, זה גם כתוב בדוח. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה מטורף, כמעט רבע מהמשפחות. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> נכון, ולכן אנחנו בהסתכלות על הנתונים של חמש השנים האחרונות, בכל אחת מחמש השנים האחרונות אנחנו סייענו לשילובם של דורשי עבודה בלתי מועסקים, כ-80,000 השמות מדי שנה בחמש השנים האחרונות בממוצע בכל שנה. והראיה לכך היא שיעור האבטלה הנמוך שאנחנו נמצאים בו היום, 2.9%, מהנמוכים ביותר שהיו ב-15-10 השנים האחרונות. יחד עם זאת, חשוב לא להתרפק על שיעור אבטלה נמוך מפני שזה טוב לפרק זמן - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, גם השאלה היא איך אתה בודק שיעור אבטלה, אתה בודק רק ממי שמבקש, מי שמגיע אליכם ואומר אני רוצה. זה לא באמת שיעור האבטלה אמיתי, כי יש את אלה שיושבים בבית והם אפילו לא ניגשים אליכם כי אין להם אולי כסף להגיע אליכם או אומרים, מה אני אגיע אליכם, לא תהיה לי שום עבודה. ולכן זה קצת מתעתע להגיד 2.9%. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> נכון, ולכן אני אומר ומסייג את זה שבסוף גם שיעור אבטלה נמוך הוא טוב לפרק זמן קצוב, כי כשם שאנחנו שוהים הרבה זמן במקום הזה זה אומר שהמשק הוא לא יצרני, אין ביקושים לעובדים, וזה סוג של יוצר שוק אבטלה הדוק. הפתרון שלנו הוא כמובן להמשיך לסייע בשילובם של אנשים בלתי מועסקים בתוך תעסוקה מלאה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, תודה רבה. הגענו למשרד הרווחה, אנחנו נשמח לשמוע אתכם. אני יכולה להדריך ולהגיד במה תתמקדו, אבל אני חושבת שהייתם פה ושמעתם את כל הבקשות, שאלות. אני כן אגיד לרבות, אנחנו כן נרצה לשמוע על המענים, על התקציבים להבטחת הביטחון התזונתי, מה קורה עם הרשות, איפה זה עומד עם התקציבים של המועצה, ועוד כהנה וכהנה. אני לא אתקצר לכם, כי הייתם. אם יחסר משהו, אנחנו נבקש. בבקשה, רק תציגו את עצמכם ונרוץ. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> הצגתי את עצמי, יוכי אילוז, מנהלת אגף בכיר, תחום של תמיכות ביטחון תזונתי. נתחיל ונאמר שצריך לטפל במחוללי העוני. אנחנו נכנסים לתמונה בתוצאות, ושם יוקר המחיה, משכורות המינימום, תעסוקה, כמו שהוא הציג, מחירי מזון יקרים יחסית לעולם וכולי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כלומר, אתם נותנים דגש גם למניעה, לפני שמגיעים אליכם אתם כבר עמוק בתוך השיקום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או בלשון שלי, אמרת, יש לטפל במחוללי העוני, אליכם כבר מגיעים כשהם כבר התוצר. לא, אבל בעיניי חלק מהרווחה זה גם לטפל במחוללי העוני. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה לא אצלה, זה במשרד האוצר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא נכון. כל מה שאמרנו פה רק מוכיח שזה לא רק אוצר. זה תעסוקה, זה חינוך, זה מיליון דברים גם יחד. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בדיוק, זו מדיניות מערכתית, זה מערכתי, זה לא רק רווחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. אבל עדיין, עופר, אתה ואני כנראה עוד לא ישבנו בממשלה ממש. ברור שבסוף משרד הרווחה - - - << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש לי תחושה שאני גם לא אשב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כנראה. לא נעים לי להגיד לך, אבל אני מקווה שלא תשב. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל מיכל, את בממשלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא בממשלה, אני בקואליציה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מה קורה, מיכל? איזה גזלייט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עדי, עם כל הכבוד, את לא היית פה בממשלת השינוי, אני הייתי, לא ראיתי תוצרים, בואי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני גם חייתי במדינה בממשלת השינוי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל מאחר שאני מתנגדת בתוקף להעביר פה את הנושא לנושא פוליטי, אני עכשיו מתייחסת למקרה עכשיו, איך פותרים אותו ולא מי עשה מה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> עוני זה עניין פוליטי, החלטה פוליטית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אבל כשאומרים לנו שמ-2014 אין תקציב - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל אמרה לך שב-2022, מאיר כהן, ממשלת השינוי נתנה תקציב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאוד מאוד דל וקטן. תפסיקי להפוך את זה למשהו של הנה, שיניתם את העוני. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל מה אתם נתתם? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עדי, אני מבקשת ממך להפסיק, כי אחרת אני אגיד לך לצאת החוצה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל אל תגזלטי אותי, אל תגידי לי שזה לא בעיה ושאת לא בממשלה וששר האוצר זה לא יו"ר המפלגה שלך, יש גבול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עם כל הכבוד, ואני פונה פה לכל הנוכחים, אני לא אמרתי שזו לא בעיה, אני לא יודעת מאיפה את מוציאה את המילים שאת אומרת. אני לא אמרתי שזו לא בעיה, אמרתי שזו בעיה, צריך לטפל בה. חלק מהבעיה היא הגדרות, בואו נגדיר רגע יותר טוב מה ומי ואיך וכמה ולמה, וחלק מהדברים הם בעיות שבאמת צריך לתכלל את האירוע, שכמעט כולם פה נתנו מענים איך צריך לפתור אותו. אני מקשיבה ושומעת. זה לא נולד אתמול, זה לא נולד בממשלה הזו, כבר שנים אנחנו מתעסקים עם זה. עם כל הכבוד, אנחנו רוצים לשמוע, ואני רוצה להבין, כשאת נותנת לנו תשובות, גם על איך המשרד מטפל במחוללים, כי זה נוגע לעוד משרדים, זה לא רק אצלכם יושב, ברור לי. עדיין, איך אתם מתייחסים למחוללי העוני ואיך אתם מטפלים כבר בתוצר שקיים. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> לעניין החשיבות, הנושא של האי-ביטחון התזונתי ונושא העוני, הוא נמצא בחשיבות מאוד מאוד גבוהה בפעילות של המשרד. מספר אגפים בכירים מטפלים באוכלוסיות כאלה ואחרות שהן מוגדרות גם בתחום של האי-ביטחון התזונתי. המענה של האגף שלנו הוא על ידי תמיכות, תמיכות באמצעות המגזר השלישי; פעילות של חגים, מימון של פעילות סלים לחגים; מנות חמות יומיות; סלים חודשיים; ארוחה קלה, הפעילות של נבט ועוד מספר עמותות כאלה שמחלקות את ארוחות הבוקר, הסיוע בתמיכה לפרויקט הזה; ועמותות הגג, עמותות הגג, שהן נותנות מענה ומשלימות את עמותות הקצה בגיוס של עודפי מזון, פירות וירקות, וגם פועלות ביישובים שאין עמותות. זה המענה באמצעות עמותות, וב-2025 היו 56 מיליון שקלים לתחום הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה? 56? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 56 מיליון שקלים, עם תוספת ייחודית בסוף השנה שהייתה בוועדת הכספים. בבסיס התקציב יש 46 מיליון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 56 זה כבר אחרי התוספת. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> כן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל זו תוספת חד-פעמית? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בסוף השנה עושים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה חד-פעמי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, יש תוספת בסוף שנה. 56 מיליון שקל בסך הכול ב-2025. אבל מה היה ב-2024? כי הדוח הוא 2024. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> ב-2024, בבסיס התקציב יש לנו 46 מיליון. יש את הקיצוץ הרוחבי שעושים בתמיכות, ואז מגיעים ל-43.7, אז השר מרגי דאז דאג לתוספות, אבל זה לא בבסיס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רואה שלפי מה שהעברתם לנו, ב-2024 היה 46 מיליון, וביצוע 41. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כי קיצצו. רגע, היא לא אמרה שקיצצו קיצוץ רוחבי? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, ביצוע זה משהו אחר, זה לא קיצוץ. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> הסברתי, על הביצוע אני גם הסברתי להם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תסבירי. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> יש פעילויות של חג נוסף, החג השני של חגי תשרי, שזה מגיע לקראת סוף השנה, והעמותות מדווחות לנו בתחילת שנת התקציב העוקבת את ההוצאות אחרי שהצ'קים וההוצאות וכולי נפרעו, אנחנו לא נותנים מקדמות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי, תסבירי לי בשפה פשוטה. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> בשפה פשוטה, הביצוע מתבצע על פני שתי שנות תקציב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. כלומר, את רוצה לומר לי שאין עודפים אם אנחנו מסתכלים שנתיים אחורה? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> לא. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא, כי באוקטובר העמותות מוציאות, אבל הם לא נותנים מקדמות. הם רק בינואר מחזירים - - - שנתיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני שואלת, אם אני לוקחת מחזור שלם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> של שנתיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אני אומרת, מחזור שלם, אין עודפים, אתם מממשים את זה ב-100%. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> כמעט ואין עודפים. יש עמותות שלא הוכיחו מספיק ביצוע ורואה החשבון מטעם החשב הכללי שבודק את הדיווחים לא אישר את כל הסכומים, אבל רוב ככל העמותות מבצעות את התקציב על הצד הטוב ביותר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ואף מגייסות פילנתרופיה אני מניחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, ברור. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> כן. בנושא של המכרז, המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, זה מענה שהמשרד מפעיל בכל הרשויות המקומיות בהיקף של 180 מיליון שקל, שזה היה עם התוספת שהבג"ץ אישר לנו, והוא מתפרס על 2025-2026, והתקציב יסתיים בסוף אפריל 2026. אני לא יודעת מה יהיה. זה לא בבסיס, המיזם הוא לא בבסיס. ולכן אנחנו ממתינים לאישור תקציב ולדעת מה יהיה גורלו, להגדיל, להמשיך. << אורח >> ישי מנוחין: << אורח >> כשחלק מהתקציב הוא פילנתרופיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, היא אמרה. לא מה-41. << אורח >> ישי מנוחין: << אורח >> של המיזם. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> במיזם שותף הזכיין, הוא מביא על ה-180 מיליון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מהמצ'ינג. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> כן, מה-180 מיליון שהמשרד מעמיד הם מעמידים 80 מיליון והרשויות 30 מיליון עבור 50,500 משפחות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> וזה אמור להיגמר באפריל הקרוב, ומה החלופה לזה שיש למשרד? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> ממתינים לאישור תקציב המשרד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה דרשתם בתקציב? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל כמה ביקשתם? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אני לא יודעת מה דרשנו, אבל המנכ"ל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תבררי לנו, בסדר? תבררי לנו מה דרשתם ומה התקבל. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אני אבקש מהאוצר להמשיך, ואני רציתי לשמוע את תאיר, וחשוב לנו לשמוע את תאיר, מה המענה שהם אמורים לתת כי אנחנו צריכים לדעת בסוף מרץ מה עושים עם המיזם. אנחנו נבקש אחר כך את ההשלמה. בנושא של - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> של הרשות גם, אני אשמח. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> המיזם הלאומי, אם דיברנו על מזון בריא ודיברנו על היחלצות מעוני, המיזם פועל בשני התחומים, גם בחלק של הדגים וגם בחלק של תוכניות העצמה ויציאה ממעגל העוני שאסתי תציג. האגף שלנו מתכלל פעילות עם אגף רשויות מקומיות, שהוא אחראי על המשפחות שמוכרות לאגף הרווחה, כי איתן אנחנו מתחילים כשהן נמצאות באי-ביטחון תזונתי. אגף הדרה ועוני מטפל ביציאה מהעוני לאותן המשפחות ולמשפחות אחרות שמוכרות לאגפי הרווחה. אנחנו גם מפעילים סדנאות למשפחות האלה בנושא של תזונה בריאה וכולי. אני לא חושבת שהטלת מס היא מחנכת. צריך גם להבין, כשחילקנו בסלי מזון קמח מלא וכולי, הם זרקו את זה פשוט. אנחנו גם עושים סקר טלפוני מדגמי בקרב המשפחות על הסל, מתאים, לא מתאים, מספיק, לא מספיק, ושמענו שמאכלים נזרקו, וחבל על הכסף. אנחנו חושבים שצריך לחנך, לחנך גם מגיל קטן, משרד החינוך ועוד, אבל בקטע שלנו זה מה שאנחנו עושים, יש לנו שיתוף פעולה עם - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל זו נקודה חשובה, מה שאת אומרת, לשיתוף פעולה שלכם עם משרד החינוך, החינוך דווקא. כשאתם עושים למשפחות, שזה באמת המעגל הביתי, אבל בסוף הילדים האלה נמצאים במערכת החינוך, ואיתם באמת אפשר לעשות עבודה של מערכת החינוך, לא שלכם. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> הזכיין, אשל חב"ד, שמפעיל את הפרויקט ארצית, הוא גם משתמש ב - - - ממשרד הבריאות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> חב"ד? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אשל חב"ד הוא הזכיין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אשל, יש להם. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> הוא הזכיין היחיד שהגיש מועמדות וגם מביא תקציב מעצמו. הוא גם משתמש בנציגים ממשרד הבריאות לסייע בטיפות החלב. יש סוג של טיפול הוליסטי, כמה שניתן, בנושא של החינוך לתזונה בריאה, לא רק לילדים, גם להורים וכולי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תגידי לי, מה ההשפעה על יכולת התכנון? הרי דיברתם על להוסיף עוד 50,000 משפחות לתוך. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> כרגע יש לנו תקציב עבור 50,000 משפחות, נקלטו נכון לסוף חודש שעבר 44,000 משפחות. התהליך מחייב בדיקה של זכאות, כדי להיות במיזם יש קריטריונים של הכנסות, וברמת הכנסה א' אפשר להשתבץ למיזם. אבל המגמה היא להגיע למלוא המכסה, ואנחנו מצפים שיהיה תקציב המשכי, ואם צריך גם להגדיל, להגדיל. במסגרת המיזם אנחנו גם מפעילים פרויקט של מיצוי זכויות על ידי רכזי הביטחון התזונתי של אשל חב"ד ברשויות, הם יושבים עם המשפחות ויש להם תוכנה עם כל הזכויות הקיימות של הביטוח הלאומי של כל המשרדים, עוברים איתם ועושים אנטר ונותנים להם דף, מה מגיע להם, מה מיצו ומה לא, וגם מסייעים להם. אנחנו חושבים שזה דבר שגם חשוב כדי להגדיל את ההכנסה עד כמה שניתן. נושא נוסף הוא תוכניות העשרה ויציאה ממעגל העוני, שזה החלק של החכות. אחר כך אסתי תציג את הפעילות. מהנתונים שלנו מתוך המיזם, בסוף 2025, 6,000 משפחות השתתפו בתוכניות העצמה ויצאו למעגל עבודה או תעסוקה כזה ואחר או הגדילו את ההכנסות שלהם מתוך 44,000 המשפחות. הנושא של היקף הסיוע, המשפחות מקבלות כרטיס של 350 שקל לרכישת מזון חודשית, ומשלוח הביתה של פירות וירקות. כי אנחנו לא סומכים שהם יקנו, אנחנו רוצים שיהיה להם נגיש, הם מקבלים 22 - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ה-350 האלה, לכמה נפשות זה? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> עדיין אנחנו לא הגענו, בגלל היקף התקציב הקטן, למצב של למיין לפי גודל משפחה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אם יש לי תשעה ילדים או יש לי ילד אחד? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> כן, זה כרגע אותו דבר, כיוון שאנחנו עוד לא הגענו למצב של תקציב שאנחנו נוכל להגדיל, במקום לתת לעוד כמה אנשים עוד קצת אוכל, עוד משלוח פירות וירקות. אנחנו חושבים שחשוב להגדיל, גם היום מה שקונים ב-350 שקל עם יוקר המחיה זה לא מה שקנו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה כלום. ביקשתם להגדיל את זה? זה ממש מקומם. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> ממה שאני יודעת, המשרד הגיש בקשה לאוצר, אני רציתי לשמוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, הנה, אנחנו נפנה תכף לתאיר, תוכלי לשאול אותה מההתחלה ועד הסוף. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> נשמח אולי שלפרוטוקול גם משרד האוצר ייתן על זה את תשובתו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרתי שהיא בזום. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> היא פה? היא הייתה פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הייתה והלכה והיא בזום, אמרתי, ואני רוצה לפנות אליה. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אני רוצה גם לתת עוד מענה, תנו לי לסיים על המענים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רק אומרת לך, יוכי, אני פחות בקיאה כמו כולם פה, למרות שקראתי כמעט כל הלילה את הדברים, ואני חייבת לשתף אותך שמול מה שאת מספרת זה נשמע שאם הייתי מתחילה בך זה כאילו הם מיותרים, כי כאילו וואו, המשרד עושה, וואו, לא צריך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא, היא דווקא אומרת שיש בעיות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, 100%, אני אומרת, אבל זה לא מספיק לי בעיות, כי כמשרד, האם יש תוכנית מתכללת, מחזיקה את כל האירוע הזה? בסוף כן, אתם המשרד שצריך להחזיק את הכול, בניגוד אולי למה שעדי אמרה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> רגע, אולי המפתח גם כן ברשות. אני כן ממש רוצה לשמוע על הרשות. אני יזמתי את הדיון הזה כי רציתי לשמוע על הרשות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל יקירתי, וגם אני קבעתי את הדיון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל עוד רגע הוא נגמר, אפשר תשובה על הרשות? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> תנו לי לסיים רק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, יוכי, אני מבקשת ממך, את יכולה להגיד את המענים, אבל אני מניחה שכולנו יכולים לקרוא ולהיכנס לאינטרנט ולמצוא את המענים, האירוע פה שבעיניי חסר הוא התכלול, הרשות. מה שאני שומעת פה לאורך כל הדיון הזה, ככל שאני מצליחה לשמוע, זה באמת גורם מתכלל שיתכלל את כל האירוע, שיקבע מדיניות, שיהיה כאן איזה משהו שיחזיק את הכול. ואני הכי התחברתי, שוב, כולכם דיברתם דברים מאוד מאוד חכמים, אבל כן למה שאמר, נדמה לי - - - שיש כאן 6.8 מיליארד שקל שעמותות מוציאות החוצה, עזבי את המשרד, וזה לא מקטין. משהו פה לקוי. עזבי שחברה אזרחית תמשיך לתת 6.8 מיליארד שקל, אבל שמישהו יחזיק את זה, יתכלל את זה, ינהל את האירוע הזה. כי לדעתי, עם 6.8 מיליארד שקל היינו צריכים תוך חמש שנים לפתור את האירוע, לפתור אותו. בעיניי, יהיו עניים, לא יהיו עניים, חס וחלילה, יהיו כאלה שירוויחו יותר ויהיו כאלה שירוויחו פחות, אבל עוני עד כדי אי-ביטחון תזונתי לא צריך להיות, ולכן יש לי פה איזה קושי. אני בטוחה שאתם עושים, אין לי עלייך אישית, אלא אני כן מרגישה איזה משהו שזה לא מתיישב לי עם משרד שמספר מה הוא עושה מול מה ששמעתי שם. ולכן אולי הרשות היא הפתרון, לא יודעת, אבל בואו נשמע על זה. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אני אשלים עוד בכמה מילים על המענים ונעבור. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל נראה לי שהיושבת ראש הסבירה שאנחנו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא צריך מענים, אני לא צריכה מענים, לא צריכה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> על הרשות, תענו לנו על הרשות. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> הרשות למלחמה בעוני בשלבי הקמה, התקציב שלה אושר ב-30 בדצמבר 2025. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה התקציב שלה? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> תקציב הקמה של כמה מיליונים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כמה מיליונים? אנחנו יודעים כמה מיליונים תקציב הקמה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כ-5 מיליון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> להקים, רק להקים, זה לא שוטף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ושלבי ההקמה, יש איזה לו"ז? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> כן, זה בוועדת איתור, המנכ"ל על זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יכולה לצאת איתנו בהצהרה, מתי היא קמה? מתי אנחנו נבוא לחגוג, לגזור את הסרטים? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> זה אני צריכה לשאול את המנכ"ל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תשאלי ותחזרי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> היא צפויה לקום השנה? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> זה בהליכים עם הנציבות לאשר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ודאי השנה, מה זאת אומרת? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא, לא בטוח. אני שואלת לא סתם, כי בתחילה של הדברים את אמרת שזה נמצא בוועדת איתור ובסוף השנה אתם אמורים להתחיל לבקש תקציבים כדי להפעיל אותה בשנה אחר כך. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> לא. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תסבירי, אולי אני לא הבנתי נכון. מתי היא צפויה לקום? << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> התקציבים, דיברתי על הנושא של המיזם, לא קשור לזה. כל נושא הרשות למלחמה בעוני הוא באחריות מנכ"ל המשרד, הוא מנהל את זה, הוא מוביל את זה, הוא מזרז את ההליכים ככל שהוא יכול מול הנציבות, ואני אוכל לקבל ממנו מידע מדויק. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מה התקציב שהיא אמורה לפעול במסגרתו? ההקמה היא 5 מיליון, אבל מה התקציב של הרשות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא לא יודעת. נא לברר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> והיא עוד לא הוקמה ואין כרגע גם אנד גיים להקמה שלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נבקש את זה בסיכום, תודה. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> אנחנו נשלים את הפרט הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה לעבור לאוצר. << אורח >> אסתי מרקוביץ: << אורח >> אני מאוד אשמח להשלים. שמי אסתי מרקוביץ, אני מנהלת תחום ארצית, פיתוח מענים למשפחות עם ילדים בסיכון, חלק מאגף משפחות, ילדים ונוער בקהילה של משרד הרווחה. אני רוצה להשלים חלק מאוד מאוד משמעותי של הטיפול וההתערבות שלנו עם משפחות שחיות במצבי עוני. היציאה ממעגל עוני היא לא רק סיוע נקודתי, לא רק הסיוע הקונקרטי, החומרי. ברור לנו שיש כאן עבודת עומק שחייבת להיעשות עם המשפחות. דיברנו כאן על גורמים מחוללי עוני, אנחנו מבינים גם שהיבטים חברתיים, תהליכים שקשורים להורים במשפחות, גדילה במשפחות עם התמודדויות קשות מאוד, חלקם עברו טראומות, חלקם נפגעו בכל מיני דרכים שבבגרותם מקשות עליהם מאוד להשתלב בחיי תעסוקה תקינים וכולי. ההתערבות שלנו בעוני היא באמת התערבות רב-ממדית, כי עוני זה לא רק מחסור בכסף, עוני זה מחסור בהזדמנויות, הזדמנויות של הילדים בכל תחומי החיים, בתחומים החינוכיים, הלימודיים, הבריאותיים וכולי. עוני זה מחסור בהון סימבולי. המשפחות האלה, המקום שלהן, המעמד שלהן בחברה הוא מורכב, הוא לא פשוט. ואנחנו, בתהליכים שאנחנו עובדים עם המשפחות, אנחנו מנסים לתת מענה לכל הממדים הללו. אחד המענים המרכזיים שלנו הוא מערך נושמים, זה מערך של רווחה למשפחות במצבי עוני והדרה וסיכון. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> טוב שאת מחברת עוני והדרה, זה חשוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, הם דיברו מקודם, מישהו אמר גם, שעוני זה זה ורעב זה - - - << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, אבל זה חשוב להדגיש את זה כל הזמן. << אורח >> אסתי מרקוביץ: << אורח >> בהחלט. המשפחות שחיות בעוני, המקום שלהן בחברה הוא מקום מורכב, ילדים שגדלים במשפחות כאלה, ואנחנו צריכים לתת מענה והתייחסות לכל ההיבטים האלה. מערך נושמים הוא מערך הדגל שלנו במשרד הרווחה. הוא פועל קרוב לעשר שנים והולך ומתרחב עם השנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה עובדים יש לכם שם? כמה עובדים ועל כמה אתם חולשים? << אורח >> אסתי מרקוביץ: << אורח >> קודם כול אני אגיד שיש בו שלוש תוכניות. תוכנית אחת זו תוכנית הדר, שזו התערבות אינטנסיבית במשפחות שחיות בעוני והדרה. זה כולל ממש תוכנית אישית, משפחתית, עבודה על תעסוקה, עבודה על ניהול כלכלי, על התפקוד ההורי, על האופן שבו מטפלים ומגדלים ילדים בתנאים של מחסור, ומה עושים כדי לצמצם אותו. יש לנו את מרכזי עוצמה שפרוסים בצורה מאוד רחבה ברשויות של מדינת ישראל. אלו מרכזים קהילתיים למקבלי שירות החיים בעוני, וזה מעניק ליווי, גם פרטני, באמצעות קשר של עובד סוציאלי, עבודה בסדנאות, טיפול קבוצתי, ייעוץ תעסוקתי וכלים להתנהלות כלכלית נכונה. ויש לנו תוכנית נוספת שמתמקדת בנושא הילדים במצבי סיכון שחיים גם בתנאי עוני. זו תוכנית אינטנסיבית שמיועדת להגנה על ילדים, לצמצם את מצבי הסיכון של הילדים, לשפר את ההורות. מבחינת נתונים ופריסה ארצית, אנחנו בשנת 2026 גדלנו מ-170 רשויות שמפעילות את התוכניות האלה ל-212 רשויות בשנת 2026. חלק מהתוכניות נמצאות עכשיו בהקמה. קיבלנו תוספת תקציבית בסוף 2025 כתוצאה ממיסוי של מס פחמן שמשרד האוצר והאנרגיה החליטו לייעד את התקציבים האלה מהמיסוי לטובת טיפול במשפחות בעוני, כך שיש לנו היום כ-524 תוכניות. זה כולל מערך של עובדים סוציאליים ייעודיים שמטפלים בקבוצה קטנה של משפחות. כפי שאתם יודעים, בשירותי הרווחה כל עובד סוציאלי מטפל באזור ה-100 משפחות, ובתוכניות האלה אנחנו מדברים על היקף של משרה מלאה ב-30 משפחות, כך שיש אפשרות באמת לעבודת עומק. מבחינת התקציב, התקציב היום עומד, עם התוספת התקציבית של מס פחמן, על 275 מיליון שקל שהוקצו ל-212 הרשויות הללו. מבחינת מקבלי שירות בתוכנית הדר, יש לנו 4,300 משפחות שהשתתפו בתוכנית בשנת 2025. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שזה החליף את נושמים? << אורח >> אסתי מרקוביץ: << אורח >> כן, זו בעצם תוכנית נושמים, פשוט עשינו מיתוג מחדש לשם. מה שנקרא נושמים רווחה, קוראים לזה היום הדר. מרכזי עוצמה נשמע - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יכולה להגיד לי, מתוך 800,000 ילדים שנמצאים בעוני, כמה מתוכם גם בסיכון שאמורים להיות שייכים לתוכנית הזו? << אורח >> אסתי מרקוביץ: << אורח >> זהו, בתוך התוכנית אני חושבת שיש לנו, ממה שאני רואה כאן, מעל 100,000 ילדים שמקבלים מענה, אנחנו מדברים על 30,000 משפחות שמקבלות מענה באחת מהתוכניות האלה. במרכזי עוצמה, שהם המרכזים הקהילתיים שנמצאים ופרוסים בהרבה מאוד רשויות, יש לנו 18,000 מקבלי שירות. המשפחות האלה מקבלות גם מעבר לעובד הסוציאלי, יש לנו כוח אדם נוסף ייעודי שמוקצה, כוח אדם של סמך מקצועי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשהם מקבלים עובד סוציאלי, כמה עוד משפחות יש לו? הוא אחד על 20, הוא אחד על 50, הוא אחד על 100, או אחד על שלוש? << אורח >> אסתי מרקוביץ: << אורח >> אמרתי שבתוכניות האלה אנחנו מדברים על 35 משפחות לעובד סוציאלי במשרה מלאה, מה שמאפשר באמת עבודת עומק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מאפשר עבודת עומק, אחד ל-36? << אורח >> אסתי מרקוביץ: << אורח >> באופן יחסי ל-100. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שכמה פעמים הוא מגיע בשבוע למשפחה ועוזר ומסייע? << אורח >> אסתי מרקוביץ: << אורח >> המצב במחלקות לשירותים חברתיים במדינת ישראל הוא קשה מאוד, אנחנו במשבר מתמשך, יש מחסור בעובדים סוציאליים, והתוכניות האלה הן תוכניות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל את אומרת שאחד ל-36 זה מספק, אבל לא. אני לא רוצה יחסית, הילד הוא לא יחסי, הילד הוא ילד. << אורח >> אסתי מרקוביץ: << אורח >> כן, אבל אני אומרת שהתוכניות האלה, באופן יחסי למציאות במחלקות לשירותים חברתיים, אלה תוכניות בוטיק שמאפשרות טיפול עומק במספר קטן של משפחות. אנחנו משתדלים ככל שניתן - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני אגיד לך מה מציק לי, שוב, אנחנו נגיע לאוצר גם, אבל אני לא מחפשת ביחס ל-. בסוף, אם אנחנו רוצים באמת למגר את התופעה הזו, צריך להסתכל עליה בלבן של העין וללכת עם כל הכוח. להגיד עובדת סוציאלית אחת או עובד סוציאלי אחד על 36 משפחות, בעיניי, זה לא נותן הרבה, זה כאילו פלסטר. אולי לפעמים חבל על הכסף, או שניתן כמו שצריך או שלא נעבוד על עצמנו, אנחנו נותנים, אבל בעצם זה לא עושה שום דבר. בשביל מה נתנו? בואו נשקיע את זה כבר במקום אחר. << אורח >> אסתי מרקוביץ: << אורח >> אני לגמרי איתך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השאלה היא האם אתם דורשים את זה כשיש תקציב. אני מבינה שזה סדרי עדיפויות. << אורח >> אסתי מרקוביץ: << אורח >> המאבק שלנו על התקציב הוא הלחם היומי שלנו. זאת אומרת, ביום-יום המאבק שלנו הוא לקבל עוד ועוד תקציבים. השנה, בשנת 2026, בזכות מס פחמן, קיבלנו תוספת של 65 מיליון שאפשרה לנו להרחיב את המערך מ-170 רשויות ל-212-210 רשויות. אנחנו לאט-לאט גדלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 40 רשויות, 60 מיליון, זה 2 מיליון לכל השנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, שוב, אני לא קובעת מדיניות, אני כן אגיד לך אבל שוב, לדעתי, לפעמים עדיף לא להרחיב, אלא להעמיק. כלומר, בסוף עדיף שתטפלי כמו שצריך בילד אחד מאשר שתטפלי בעשרה ולא עזרת בכלום לאף אחד מהם. כשיש עוד תקציב, אם את אומרת לי שאת מסכימה איתי ש-36 משפחות לעובד סוציאלי זה באמת לא נותן מענה, לפני שאת מתרחבת, קודם כול תטפלי במה שהתחלת לטפל ותוציאי 2,000 ילדים מהמצב הזה. נכון, אחרים גם צריך, אבל בסוף צריך לעשות עבודה. לי קשה עם זה, בסדר? כשאת מדברת איתי על להרחיב לעוד מקומות במקום בואו נעבוד כמו שצריך על משהו שכן לקחנו לעצמנו ונטפל בזה מההתחלה ועד הסוף. אבל בסדר, אני מקשיבה, ותכף נשמע את האוצר ונראה מה אנחנו יכולים לעשות כדי לתקן את המצב, כי המצב לא טוב. << אורח >> אסתי מרקוביץ: << אורח >> אני אומרת, הפערים בין הצרכים לבין האפשרויות התקציביות שיש, שעומדות לרשותו של משרד הרווחה, הם פערים עצומים, אין ספק. אבל קודם כול חשוב להסתכל על היש, על החכות שניתנות פה, על עבודת עומק שמנסה לחלץ משפחות ממצבי עוני. אני יכולה להעיד על הרבה מאוד סיפורי הצלחה שיש לנו, על משפחות שגם בתחום התעסוקתי - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני מצטערת שאני מתפרצת, אבל אי אפשר להגיד על סיפורי ההצלחה כשבסוף בשורה התחתונה 880,000 ילדים בישראל באי-ביטחון תזונתי. אנחנו לא מדברים על ילד פרטי של רותי או של רבקה, יש פה בסוף 3 מיליון אנשים רעבים בישראל, ולכן זה לא מספיק. ואגב, גברתי, גם החינוך היו צריכים להיות פה וגם האוצר היו צריכים לשבת פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. האוצר פה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בבקשה, בואו נתייחס לאוצר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עדי, אני מבקשת ממך, תפסיקי לנהל את הדיון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מיכל, כל מילה שאני מוציאה מהפה גוררת איזושהי התנגדות שלך, זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסבירה למה, בגלל שיש כאן ניהול, אנחנו רוצים להעלות את תאיר ואת מפריעה לנו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל זכותי לדבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא זכותך לדבר. זכותו של עופר לדבר כשהוא מבקש והוא לא יכול לדבר כי את מתפרצת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא, זכותם של חברי הכנסת לדבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני מצטערת, עדי, אני מבינה את הכאב ואת הרצון, לכולנו כואב. יש כאן סדר ואני לא יכולה שתתפרצי כי עופר מחכה ואומר לי, מיכל, אני גם רוצה. אני אומרת לו, חכה, כשתסיים היא נשמע את תאיר ואז אתה, אבל את מתפרצת. סליחה, אנחנו לא מתפרצים, תודה רבה. תאיר, בבקשה. << אורח >> חיים מויאל: << אורח >> אני רוצה רק להעיר שהחינוך פה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מעולה, בואו נשמע את החינוך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל אני מנהלת את הדיון ולא את, ולכן אני אומרת, לא, עכשיו תאיר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא נשמע את החינוך, החינוך לא רלוונטי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עדי, את נקראת בקריאה ראשונה ועוד שנייה זה יהיה שנייה ושלישית ותצאי החוצה, תודה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני ממש בשוק ממך, מיכל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עדי, קריאה שנייה. תאיר, אנחנו נשמח לשמוע לגבי התקציב. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> נעים מאוד, תאיר, רפרנטית רווחה באגף התקציבים באוצר. מאוד מתנצלת שאני לא פיזית, הייתי בתחילת הדיון והאזנתי מהרגע שהעלו אותי לזום ואני אשמח להתייחס ולענות. להתייחס באופן כללי או שאתם רוצים לשאול אותי משהו ספציפי? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם תתייחסי באופן כללי, ואז אם לא תעני על שאלות שיש לנו אנחנו נשאל אותך את השאלות הרלוונטיות. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> בסדר גמור. נאמרו פה באמת המון דברים, אני לא אוכל בכלל להתקרב להתייחס לכולם, אבל בוודאי שכמשרד האוצר אנחנו מאמינים ופועלים שעוני וצמצום שלו, וכמובן שגם תופעות קשות כמו אי-ביטחון תזונתי זה דבר שצריך לפעול למיגור שלו. אנחנו גם מאוד מאמינים שהדרך לעשות את זה היא בתמריצים לצאת לעבוד, להגדיל את פריון העבודה, ובכך גם להעלות כמובן את רמות ההכנסה ולשפר את רמת החיים וקודם כול שהביטוי של הדבר הזה יהיה בשיפור ממש מצבים אקוטיים כמו בין היתר אי-ביטחון תזונתי. התייחסו פה בצורה מאוד נרחבת להרבה מאוד דברים שמשרד הרווחה עושה בתחום הזה, ברור לי שזה אף פעם לא מספיק, אבל אני כן אגיד שלאחרונה, ה-60 מיליון שקל שהתייחסו אליהם פה זה הרבה מאוד כסף במונחים של מה שעד היום הוקצה לתוכניות כמו נושמים ועוצמה וכולי. זה באמת דבר חסר תקדים שיכול מאוד להעמיק, וחברת הכנסת וולדיגר, קצת התייחסת לזה, האם להרחיב להרבה מאוד אנשים או לעשות משהו יותר עמוק. אני מאוד מתחברת לזה וחושבת שתוכניות כמו נושמים ועוצמה, שהן תוכניות מאוד ממוקדות, מאוד עתירות משאבים ברמת האדם הבודד, אבל הן נותנות אימפקט מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, תאיר, אבל מה את עושה שיש לנו 800,000 ילדים? בואי נוריד בחצי, 400,000. בסוף יש לך 400,000 ילדים שהם זקוקים לנושמים. את יודעת מה? בגלל שאני מדברת עם האוצר, אני אדבר בשפה לא ערכית, אלא כלכלית, בסדר? למרות שבעיניי הערך לא פחות חשוב. אבל כלכלית, שוב, הורדתי בחצי, לא 800,000, 400,000, כל ילד שאנחנו לא נטפל בו ולא נעשה לו טיפול עומק כמו שדובר פה, המדינה מפסידה, כסף היא מפסידה, עזבי רגע את האדם, את הערכים שלו, מה הוא מביא. אנחנו מפסידים כי במקום שהוא יהיה הייטקיסט או עובד סוציאלי או פסיכיאטר, הוא אולי, אולי, אולי ירחץ כלים במסעדה. בסוף אנחנו צריכים לטפל בזה, ולכן איך עושים את זה? נכון שאמרתי לה אם יש לך רק 46, תתעסקי ב-200,000 ולא תפרסי יותר הרבה, אבל האוצר צריך להבין את זה שיש כאן אירוע הרבה יותר גדול מאירוע נקודתי כזה או אחר. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אנחנו מבינים את זה, ומה שתיארת עכשיו זה אחד הדברים המרכזיים שאנחנו חורתים על דגלנו ושאנחנו מתעסקים בהם, וזה צמצום אי-שוויון בהזדמנויות והגברת המוביליות החברתית של אנשים. הדברים האלה בעיקר מתחילים בסוף במערכת החינוך, ביכולת של אנשים להגיע למערכת חינוך טובה ואיכותית שנותנת להם כישורים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל כדי להגיע למערכת החינוך, כמו שאמרו פה, הוא צריך סנדוויצ'ים. אני פחות אוהבת סנדוויצ'ים, אבל הוא צריך את הביטחון התזונתי שלו כדי שהמוח וכל הפיזיולוגיה יתפתח כמו שצריך. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> ברור. הוועדה מכירה את התוכניות שקיימות כמו צהרוני ניצנים וכל התוכניות שקיימות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בואי תגידי לנו לגבי התקציבים, יש לנו כמה שאלות לגבי התקציבים. א', לגבי תקציב מיזם ההזנה שאמור להסתיים במרץ, מה קורה הלאה? איפה זה עומד? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> את מתכוונת למיזם לביטחון תזונתי של משרד הרווחה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אני לא יודעת למה הכוונה מסתיים במרץ, הוא לא מסתיים במרץ, הוא מתוקצב גם בתקציב - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ניתנו 180 מיליון שקל לשנתיים, כך הבנתי, כך נאמר פה, שה-180 מסתיימים בסוף אפריל. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> יש 90 מיליון שקל שבמשך כבר, אם אני לא טועה, קצת אחרי הקורונה, משהו כמו ארבע שנים, כבר נמצאים. שוב, זה לא ממש רלוונטי אם זה מתוקצב בבסיס התקציב או לא, אבל שיטת העבודה היא שזה בבסיס התקציב לחלוטין, נותנים שירות לסדר גודל של 30,000 משפחות באותם 90 מיליון שקל. יש שם גם את הסיפור של סל המזון והכרטיס והתמ"ל למשפחות שזקוקות לזה. זה המיזם לביטחון תזונתי שעובד, פועל, ממשיך לפעול לחלוטין. ה-90 מיליון שקל הנוספים, שזאת ההתייחסות במה שהתכוונת ל-180 מיליון שקל, זה סכום חד-פעמי שהוסט מתקציב קואליציוני שנועד במקור לאיזושהי תוכנית שכולה מבוססת על כרטיסי מזון לפי מבחני הכנסה, ו-90 מיליון שקל מתוך כל התוכנית הזאת הוסטו באופן חד-פעמי להרחבת המיזם לביטחון תזונתי. לקח לזה זמן להבשיל, בסוף זו גם תוכנית שהיא עתירת משאבי כוח אדם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כלומר, מקטינים את מספר המשפחות, לא מגדילים. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> הרחיבו משמעותית - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, היא אומרת שבבסיס התקציב זה רק 90 מיליון שקל למיזם הזה, ובאופן חד-פעמי הוסטו עוד 90 מתוכנית אחרת, אבל זה רק חד-פעמי. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> נכון, זה באופן זמני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המיזם הוא לא 180 מיליון, אלא 90 מיליון. אבל את מבינה את האבסורד. כלומר, יש כאן - - - << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אני אומרת שבאופן זמני, על חשבון הסכום הזה שהוקצה, משרד הרווחה יכל להרחיב את התוכנית מאותם קצת פחות מ-30,000 אנשים ליותר קרוב ל-50,000 אנשים. אני לא מעודכנת נכון להיום לכמות המשפחות, זה דינמי, אבל זה סדר גודל של הרחבה פי שניים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> על זה כל הכבוד למשרד הרווחה, השאלה היא איך עוזרים להם להמשיך את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה האירוע. כלומר, הנקודה פה היא מה קורה הלאה. הרי ראינו שה-90 הנוספים נוצלו עד תום ועדיין חסר. לפחות להמשיך. אמרת שאת מסכימה איתי על זה שכבר אם השקענו, בואו נמשיך להשקיע באותן משפחות. השקיעו ב-44,000 משפחות שהוקצו, אם את מפסיקה את זה עכשיו, אנחנו נוציא החוצה חלק מהן, מה עשינו? סתם בזבזנו את הכסף? צריך להשקיע בהן כמו שצריך. ולכן איפה האוצר באירוע הזה? שוב, לא יודעת מה משרד הרווחה דרש או לא דרש, אבל בסוף המיזם הזה צריך עוד כסף לפחות למי שכבר בפנים, לא נוציא אותם החוצה, וצריך לטפל בזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אמור לגדול כל שנה, זו התוכנית. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> כן חשוב לי לומר לך שהמיזם לביטחון תזונתי, באופי שלו, מקצועית הוא דבר זמני, שניתן לאנשים לתקופות זמן יחסית קצרות ועד שנתיים. תקנו אותי אם אני טועה, הקולגות שלי ממשרד הרווחה, אבל ככה אני מכירה את זה, שנתיים, שאמור לקדם אנשים קדימה. אנחנו לא מדברים פה על להוציא בהכרח אנשים שנכנסו, אבל מדובר באמת באנשים שנכנסו לתקופת זמן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, תאיר, זה בדיוק להוציא אנשים החוצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וזה חייב לגדול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עזבי, עוד לא לגדול, את אופטימית, אני עוד אומרת, רגע, אלה שנכנסו, אני לא יודעת כמה זמן, אבל התוכנית הזאת אמורה ללוות, אבל אני בטוחה שבשנתיים, ולא כולם נכנסו באותה נקודת זמן. << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> לא כולם יכולים גם לצאת ממעגל העוני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מאמינה שכולם יכולים, אבל זה תהליך יותר איטי, בסדר? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה הוויכוח, זה הוויכוח היסודי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל בכל מקרה, לדעתי, על הנקודה הזאת אנחנו מבקשים מכם לבדוק את זה. ואני כן רוצה בזה לסיים, כי נגמר לנו הזמן ויש לנו את חינוך, אנחנו נקבע עוד דיון על הנושא, אני כן רוצה רק להבין לגבי הרשות למאבק בעוני. הבנו שהוקצו כ-5 מיליון שקל להקמה, אני לא זוכרת את הסכום המדויק. אנחנו רוצים לקבל תשובה לגבי הפעילות השוטפת של הרשות, כמה הוצע וממתי? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אני חושבת שהכתובת היא משרד הרווחה, אבל אני כן אגיד מה שאני יודעת. אני מכירה שהוקצו כמיליון וחצי שקל, גם מתקציב קואליציוני, בסוף השנה שעברה, בשביל לגייס את האנשים הראשונים שיקימו את הרשות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני מדברת על פעילות שוטפת, לא על ההקמה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> עוד אין. הרשות הזאת הוקמה בחוק לפני כשנה, מאז הייתה היערכות של המשרד וגיוס ראשוני של אנשים שיתחילו להקים אותה, וגם אני יודעת שלאחרונה מינו את כל חברי המועצה, אבל זה עוד לא - - - << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> כלומר, ל-2026 אין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק, בתקציב של 2026 אין תקציב לגבי השוטף של הרשות, אין עלות תקציבית. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תאיר, תודה רבה. מאחר שאנחנו ב-11:00 ואני צריכה לסיים, תודה רבה. אנחנו נקיים פה עוד דיון. תודה, תאיר. אני חייבת, לצערי הרב, יש לנו עוד כל כך הרבה ואת משרד החינוך עוד לשאול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש גם את משרד הבריאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יכולה, הם ינתקו לנו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> גברתי, אני יכולה לבקש דיון המשך, דיון מעקב? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, את לא יכולה לבקש עכשיו כלום. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כי אני אמרתי שיהיה דיון המשך, את לא צריכה לבקש. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא שמעתי, סליחה. את נורא תוקפנית היום, מיכל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה, עופר, תגיד את שתי המילים שלך כי אנחנו חייבים לסיים. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לצערי, אני רציתי להרחיב הרבה יותר, אבל לא יהיה לי את הזמן, אני רק אומר שני דברים. קודם כול, תודה לכל המשתתפים. דבר שני, סוג של סיכום, אנחנו כולנו מסכימים, אני מניח, שעוני ואי-ביטחון תזונתי, קודם כול, עוני הוא מעבר לאי-ביטחון תזונתי, אבל שני הדברים גם יחד הם הרבה מעבר, כי הם גם כוללים, כמו שנאמר על ידי חלק מהדוברים, גם השפלה, גם הדרה, בסופו של דבר גם דימוי עצמי מאוד נמוך, שהוא מלווה את האדם לכל חייו ויכול להשפיע עליו בצורה קטסטרופלית, כמו שאנחנו יודעים. זה דבר אחד. דבר שני, ובזה אני מסיים, אני רואה את הבעיה המרכזית כהפרטת הרווחה, זה שורש הדבר. עם כל הכבוד שיש לי, ובאמת הוא מעל ומעבר, לכל העמותות, עבודת הקודש שאתם עושים, ואין מילה אחרת לתאר אותה, היא תוצאה של נסיגת המדינה, הסרת האחריות של המדינה, הפרטת האחריות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עופר, אני חייבת לסיים. תודה רבה לעופר. אני כן אסכם ואני אומר שאני רוצה בבקשה ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, תדווחו לנו לוועדה בבקשה על הסטטוס של הקמת הרשות למאבק בעוני, יעד לתחילת פעילותה, ומה התקציב, ככל שנקבע, ואם לא, חבל מאוד, שיועד לפעילותה השוטפת. אנחנו כן נרצה, אני אקבע עוד דיון. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> אם את יכולה לבקש מה שהיא הציעה, שיהיה כתוב, שהם יגישו גם מה כל הסכומים שהם הגישו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אני לא יכולה עכשיו, אנחנו נקבע דיון נוסף. נשמע גם את משרד הבריאות, לא שמענו את משרד החינוך, וכן תשובות ממשרד הרווחה, ואם נצטרך גם ממשרד האוצר. אני רוצה את כל המשרדים בדיון הבא שנקבע. תודה רבה, יום טוב וחודש טוב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:04. << סיום >>