חומר רקע - גורמים חיצוניים

משרד עלם: בית נוימן רח' הירקון35 , בני ברק5120423 35 hayarkon st. bnei brak 51204 israel :טל7686666 - 03 :, פקס6470319 - 03 | 'תרומות מוכרות לצרכי מס הכנסה אישור מס5 - 694 - 003 - 58 רישום עמותה5 - 694 - 003 - 58 www.elem.org.il 6470319, - 3 - , fax: +972 768666 - 3 - tel:+972 יו"ר העמותה : הרב שי פירון הועד המנהל ,: אן ביאלקין ,נאוה ברק,שלמה ינאי לינור רובן, פרופ' אמנון לזר, דליה נרקיס, טליה זאבי, פרופ' מרים גולן, נדב גרינשפון, עופר עזוז, מנחם שלגי, רחל שרביט, יצחק שיינפלד, דנה פורטר , סיגל מורן, אסף צלאל. :יו"ר ועדה מקצועית ,אמנון לזר:ועדת ביקורת רו"ח דינה גליק. עו"ד קרן תורג'מן סגל ,מוסמך לביקורת פנים הראל כהן, רו"ח תומר כהן:מבקרת פנים דניאלה מנור רו"ח משרד ,': ארליכמן סינמן ושות:מנכ"לית .טלי ארז מאי2026 נייר עמדה לוועדה המיוחדת לזכויות הילד: אלימות הגואה בקרב בני נוער בישראל .בשנה האחרונה, וביתר שאת בחודשים האחרונים, אנו עדים להסלמה חדה באלימות בקרב בני נוער בישראל לא מדובר רק בעלייה במספר האירועים, אלא בשינוי מדאיג באופיים: האלימות נעשית קשה יותר, מתוכננת יותר, קבוצתית יותר, ולעיתים כוללת שימוש באמצעי פגיעה כגון סכינים וגז מד מיע. במקביל, חלק בלתי נפרד מהאירועים הוא תיעודם והפצתם ברשתות החברתיות, עד כדי כך שלעיתים התיעוד אינו תוצר לוואי של .האלימות אלא חלק מהמוטיבציה להתרחשותה נתונים עדכניים מתכנית המחקר על רווחתם ובריאותם של בני נוער בפקולטה למדעי החברה בבר אילן מצביעים על עומק התופעה: כ־15% – 20% מבני הנוער מדווחים על מעורבות באלימות פיזית, וכשליש מהם מדווחים על חשיפה לאלימות או בריונות במרחבי חייהם. במקביל, יותר ויותר בני נוער מדווחים על תחושת חוסר ביטחון, לא רק במרחב הציבורי אלא גם בתוך בתי הספר עצמם. אלימות, עבו ר חלקם, אינה עוד אירוע חריג אלא חלק מהשגרה. ב2025 דווח על מס' שיא בתיקים פליליים שנפתחו לבני נוער במחוז תל אביב, וכן הכפלת מס מעצרים תוך שלוש שנים, בדוח עלם מ2024 אחד מבכל חמישה נערים שעלם פגשה ציינ.ה שסבל.ה ,מאלימות בבית/במרחבים הציבוריים/בית ספריים1 מכל 3 .דיווח.ה על תחושות של בדידות דכאון או חרדה חשוב להדגיש: האלימות אינה מוגבלת עוד לאזורים או אוכלוסיות מסוימות. היא חוצה מגזרים, שכבות ,”חברתיות ומרחבים גיאוגרפיים. האירועים האחרונים במרכזי ערים ממחישים כי אין עוד “חצר אחורית .מדובר בתופעה רחבה, הנוגעת לכלל החברה הישראלית התופעה הנוכחית אינה עומדת בפני עצמה. בני הנוער של היום גדלים בתוך מציאות רוויה במתח ביטחוני, שיח ציבורי מתלהם וחוסר יציבות מתמשך. הם חשופים לאלימות, גלויה וסמויה במרחב הציבורי, בתקשורת וברשתות החברתיות. במובן זה, האלימות אינה רק בעיה של בני הנוער; היא גם ה שתקפות של החברה שבה הם גדלים. לצד זאת, מדובר בדור שנע בין קטבים: מצד אחד מעורבות אזרחית והתנדבות מרשימה, ומצד שני .ביטויי אלימות קיצוניים. בשני המקרים מדובר באותו צורך בסיסי, להרגיש שייכות, משמעות ונראות אחד המאפיינים הבולטים של התקופה הוא “וואקום של מבוגרים”. מערכות החינוך והרווחה מתקשות לפגוש את בני הנוער באופן רציף, והנוכחות המבוגרת במרחב הציבורי והדיגיטלי נשחקת. בתוך הוואקום הזה, בני נוער נדרשים “לנהל את עצמם”, ולעיתים מאמצים דפוסים אלימים כהגנה, כהשתי .יכות או כדרך לביטוי רגשי במקביל, הרשתות החברתיות משמשות כמכפיל כוח: אלגוריתמים מתגמלים תוכן קיצוני, ואלימות הופכת .לכלי להשגת תשומת לב והכרה למרות חומרת התופעה, המענה המערכתי הקיים נותר מקוטע. בישראל פועלות תכניות ממשלתיות, מערכות מקצועיות וארגוני שטח מנוסים, אולם אין כיום גורם מתכלל אחד שמחבר בין כלל המאמצים. הפער בין מערכות החינוך, הרווחה, הבריאות והאכיפה מוביל לכך שהתגובה לאירועים היא לעיתים איטית, לא מסונכרנת, ואינה מצליחה למנוע הסלמה. גם כאשר מתבצעות התערבויות, הן נוטות להיות נקודתיות ואינן .נשענות על תמונת מצב מערכתית משותפת המשמעות היא שמדינת ישראל אינה חסרה ידע, משאבים או תכניות אלא חסרה מנגנון ניהול מתכלל והפעלה .מתואמת. בהיעדר תכלול כזה, גם מערכות חזקות פועלות במקביל במקום יחד, והאפקטיביות הכוללת נפגעת על רקע זה, נדרש שינוי תפיסתי ומערכתי. אלימות בקרב בני נוער אינה סוגיה של מערכת אחת או של ארגון ,אחד אלא אתגר לאומי רב־מערכתי. ההתמודדות עמה מחייבת מעבר ממודל תגובתי ומפוזר למודל יוזם .מתכלל ומהיר תגובה משרד עלם: בית נוימן רח' הירקון35 , בני ברק5120423 35 hayarkon st. bnei brak 51204 israel :טל7686666 - 03 :, פקס6470319 - 03 | 'תרומות מוכרות לצרכי מס הכנסה אישור מס5 - 694 - 003 - 58 רישום עמותה5 - 694 - 003 - 58 www.elem.org.il 6470319, - 3 - , fax: +972 768666 - 3 - tel:+972 יו"ר העמותה : הרב שי פירון הועד המנהל ,: אן ביאלקין ,נאוה ברק,שלמה ינאי לינור רובן, פרופ' אמנון לזר, דליה נרקיס, טליה זאבי, פרופ' מרים גולן, נדב גרינשפון, עופר עזוז, מנחם שלגי, רחל שרביט, יצחק שיינפלד, דנה פורטר , סיגל מורן, אסף צלאל. :יו"ר ועדה מקצועית ,אמנון לזר:ועדת ביקורת רו"ח דינה גליק. עו"ד קרן תורג'מן סגל ,מוסמך לביקורת פנים הראל כהן, רו"ח תומר כהן:מבקרת פנים דניאלה מנור רו"ח משרד ,': ארליכמן סינמן ושות:מנכ"לית .טלי ארז במרכז שינוי זה עומדת הצורך בהקמת מנגנון לאומי מתכלל, שיאפשר לראשונה עבודה משותפת ורציפה של כלל הגורמים הרלוונטיים: משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וארגוני החברה האזרחית. מנגנון כזה צריך לייצר תמונת מצב עדכנית, לזהות מוקדי סיכון, ולהוביל תגובה מהירה ומתואמת לאירועים. לצד זאת, יש לחזק משמעותית את הנוכחות של מבוגרים משמעותיים במרחבים שבהם בני הנוער נמצאים: ברחוב, בקהילה .וברשת מתוך הבנה כי נוכחות זו היא מרכיב קריטי במניעה ובקשר משמעותי במקביל, יש להעמיק את ההשקעה במניעה מוקדמת: חינוך רגשי מגיל צעיר, הקניית כלים לויסות רגשי ,ולפתרון קונפליקטים, וחינוך לשימוש אחראי במרחב הדיגיטלי. יש לחזק את מערך הטיפול והתמיכה הנפשית לקצר זמני המתנה, ולהנגיש מענה לבני נוער במצבי מצוקה. בנוסף, יש מקום להרח יב תכניות להורים, כדי .לחזק את יכולתם להתמודד עם מציאות משתנה ומאתגרת לבסוף, יש לאזן בין אכיפה לבין שיקום, ולשלב מודלים של צדק מאחה, המאפשרים התמודדות עמוקה יותר .עם שורשי האלימות ולא רק עם תוצאותיה ,לסיכום לא מדובר בעוד גל נקודתי של אלימות, אלא בתוצר של מגיפה עולמית, מצב חברתי רעוע ומלחמות מתמשכות .שמחייב תגובה מערכתית כוללת האלימות שאנו רואים היום אינה רק עבריינות אלא גם ביטוי למצוקה, לחיפוש אחר שייכות, ולניסיון נואש .של בני נוער להרגיש קיימים בתוך מציאות מורכבת ,האתגר העומד בפני מדינת ישראל בנוסף לבלימת ההסלמה הינו לייצר עבור בני הנוער אלטרנטיבה של שייכות .משמעות וביטחון