חומר רקע - גורמים חיצוניים
עמוד
1
מתוך5
לכובד
יום ראשון
כ"ג אייר תשפ"ו
ח"כ יעקב אשר
10
מאי2026
מ"מ יו"ר
ועדת הפנים והגנת הסביבה.
.הכנסת
מכוב
די
.מסמך עמדה הפורום להתחדשות עירונית
לעניין:
.מצב המבנים בישראל ומוכנות לרעידות אדמה
,דיון המעקב בוועדת הפנים והגנת הסביבה12.5.2026
.
מצב המבנים בישראל ביחס לרעידות אדמה הוא אחד הכשלים המבניים החמורים ביותר בביטחון האזרחי של
המדינה. דוחות מבקר המדינה, מסמכי הכנסת, פרסומים מקצועיים וסקירות של גופי מחקר מצביעים כולם על
אותה מסקנה: ישראל יודעת כבר שנים רבות שחלק גדול ממלאי המבנים שלה אינו מ וכן לרעידת אדמה
.משמעותית, אך קצב התיקון בפועל איטי מאוד, בלתי מספק, ואינו מותאם לגודל האיום
הבעיה איננה רק הנדסית. היא גם גאוגרפית, חברתית, תקציבית, מוסדית ודמוגרפית. הסיכון אינו מתפזר באופן
שווה: יישובים הסמוכים לשבר הסורי-
אפריקאי נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר, אך דווקא שם ההיתכנות
הכלכלית של התחדשות עירונית חלשה יותר; אוכלוסיות מוחלשות מתגוררות לעיתים קרובות במבנים ישנים
,יותר; ויישובים פריפריאליים, ערים ערביות, מועצות אזוריות ואזורים כפריים נוטים להישאר מאחור גם במיפוי
.גם בתכנון וגם בביצוע
תמונת מצב ארצית :
לפי הערכות משרד הבינוי והשיכון שהובאו בפרסומים עדכניים, בישראל קיימים כ-
80
אלף מבני מגורים בני שלוש
קומות ומעלה שנבנו לפני כניסת תקן העמידות לרעידות אדמה ב -
1980, ובהם כ-
810
.אלף דירות הזקוקות לחיזוק
מבקר המדינה קבע כי למדינה אין מיפוי מלא, עדכני ואמין של כלל המבנים הללו, ולכן גם הנתונים הקיימים
.מבוססים בחלקם על אומדנים ולא על בסיס מידע ניהולי שלם
לפי דוח המעקב, היקף החיזוק בפועל של מבני מגורים במסגרת תמ"א38
נותר מצומצם ביותר: בין2005
ל-
2024
חוזקו ואוכלסו בפועל כ-
3,900
מבנים בלבד, שהם בערך5%
.מכלל המבנים הזקוקים לחיזוק לפי האומדן המעודכן
גם אם שיעור זה תלוי בהגדרות שונות בין מקורות, הכיוון חד וברור: אחרי כמעט שני עשורים של מדיניות, עיקר
.המלאי הפגיע עדיין עומד על תילו ללא מענה מספק
חתכים גאוגרפיים:
אזורי סיכון גבוה.
הסיכון להיפגעות ברעידת אדמה בישראל מושפע מאוד מהמיקום הגאוגרפי. מסמכי הכנסת והסקירות
המקצועיות מציינים כי ככל שהיישוב קרוב יותר לשבר הסורי-
אפריקאי -
,הערבה, בקעת הירדן, בית שאן, טבריה
צפת, קריית שמונה, אילת ואזורים נוספים -
.כך מידת הסיכון גבוהה יותר
דווקא באזורים אלה קיימת לעיתים קרובות בעיה כפולה: גם סיכון סיסמי גבוה יותר וגם היתכנות כלכלית נמוכה
.יותר לפרויקטי חיזוק והתחדשות עירונית הנשענים על שוק פרטי
פריפריה מול מרכז.
באזורי הביקוש במרכז הארץ קיים אמנם מלאי ישן ופגיע, אך שם יש בדרך כלל יותר כדאיות כלכלית לפרויקטים
של הריסה ובנייה מחדש או חיזוק ותוספת, ולכן חלק ניכר מן הפעילות במסגרת תמ"א38
התרכז במטרופולינים
.המבוססים יותר
לעומת זאת, בפריפריה הגאוגרפית-
הצפון, בקעת הירדן, חלקים מהנגב, ערי פיתוח ויישובים קטנים-
המודל
הכלכלי של חיזוק מבנים באמצעות זכויות בנייה בלבד כמעט שאינו ישים, ולכן ללא סבסוד ממשלתי משמעותי
.המבנים נשארים לא מטופלים
עמוד
2
מתוך5
מועצות אזוריות, קיבוצים ומושבים.
במועצות אזוריות וביישובים כפריים קיימים קשיים ייחודיים: פיזור יישובי, היעדר כדאיות תכנונית -
,שיווקית
.מבני ציבור ותשתיות מקומיות ישנות, ומרחק גדול יותר מכוחות חירום מקצועיים
"למרות זאת, מרחבים אלה אינם נהנים בדרך כלל ממסלולי מענה ייעודיים מספקים, ולכן נשארים ב"שטח אפור
.בין מדיניות עירונית לבין מדיניות חירום לאומית
חתכים דמוגרפיים וחברתיים :
אוכלוסיות מוחלשות.
ככלל, אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה מתגוררות בשיעור גבוה יותר במבנים ישנים, מתוחזקים פחות, ובאזורים
.שבהם שווי הקרקע נמוך יותר. לכן גם הסיכון ההנדסי וגם הסיכון החברתי מתלכדים אצלן
במילים פשוטות, מי שיש לו פחות יכולת כלכלית, גר לעיתים קרובות במבנה פגיע יותר, וביישוב שבו גם המדינה
.וגם השוק הפרטי פחות נוטים להשקיע. זהו כשל של צדק מרחבי וחברתי, לא רק של הנדסה
החברה הערבית.
דוחות רוחב ומסמכי הכנסת מצביעים שוב ושוב על פערי תכנון, תקצוב ותשתיות ביישובים ערביים בתחומים
רבים. בהקשר של רעידות אדמה, המשמעות היא שבמקומות שבהם גם כך קיימים פערי תכנון ובינוי, קיים חשש
גדול עוד יותר ממחסור במיפוי, בחיזוק מבנים, במבני ציבור ובכשירות רשו.תית
אף שאין בפרסומים שנבדקו בסיס נתונים מלא ומרוכז לכלל היישובים הערביים, עצם היעדר הנתונים המפורטים
.הוא עצמו חלק מן הבעיה: אי אפשר לנהל סיכון כשלא ממפים אותו באופן שקוף
קשישים, אנשים עם מוגבלות ומשקי בית ללא חוסן כלכלי.
רעידת אדמה איננה מאיימת רק דרך קריסת מבנים אלא גם דרך קושי בפינוי, בהתארגנות ובהישרדות בימים
שלאחר האירוע. לכן אוכלוסיות מבוגרות, אנשים עם מוגבלות ומשפחות ללא רכב, חסכונות או רשת תמיכה
.נמצאות בסיכון גבוה יותר גם כאשר המבנה עצמו אינו קורס כליל
:המשמעות למדיניות היא ברורה
מוכנות מבנית חייבת להיות משולבת עם מיפוי אוכלוסיות פגיעות, ולא להישאר
.רק בקטגוריה הנדסית
מה נעשה בין2018
ל -
2024
.
בין2018
ל-
2024
המדינה לא עמדה במקום לחלוטין. דוח המעקב מראה שבוצעו צעדים מסוימים, ובהם חידוד
תמונת המצב, קידום תוכניות ממשלתיות, עיסוק במנגנוני מימון, ועבודה חלקית על חיזוק מבני ציבור, מוסדות
.חינוך ותשתיות מסוימות
עוד עלה כי הממשלה תכננה מסלולי חיזוק בפריפריה עבור מבנים מסוימים, ולפי פרסומים שהובאו בדיווחי
2024
–
2026
תוכננו126
מבנים לחיזוק בשנים2023-2028
בתקציב כולל של460
.מיליון ש"ח
אלא שמול היקף הבעיה -
עשרות אלפי מבנים ומאות אלפי דירות -
מדובר בקצב שולי. המבקר עצמו התריע כי
בקצב המימון והביצוע הנוכחי, השלמת חיזוק כלל המבנים בעשרת היישובים שנבחנו עלולה להימשך עשרות
שנים, ואף הוזכר אומדן של כ -
48
.שנה
מבני ציבור, חינוך ובריאות .
לפי פרסומים בעקבות דוח2024, רק כ-
5%
ממוסדות החינוך חוזקו או היו בשלבי חיזוק, וכ-
60%
מבתי החולים
.לא היו עמידים מפני רעידות אדמה
נתונים אלה ממחישים שהבעיה איננה רק במגדלי מגורים ישנים אלא במערכות החיים הבסיסיות: בתי ספר, בתי
.חולים, תחנות חירום ומבני ציבור
מה נעשה מאז2024
.
מאז דוח2024
עלו כמה סימנים לתנועה מוגברת במערכת. בתחילת2026
הנחה שר הביטחון להגדיר את השנים
2026-2027
כ"שנות מוכנות קריטיות" ולהציג בתוך זמן קצר תוכנית רב -
.שנתית לאומית להתמודדות עם האיום
בנוסף, בדיונים מקצועיים ופרלמנטריים המשיך לעלות הצורך בקידום תכניות מיגון וחיזוק, בשילוב חיזוק מפני
.רעידות אדמה בעת הוספת ממ"דים במקומות מסוימים, ובהאצת טיפול במבנים ישנים
עמוד
3
מתוך5
עם זאת, נכון למידע הפומבי שנבדק, לא הוצגה עד כה קפיצת מדרגה מספקת בביצוע בפועל. לא פורסם מיפוי
ארצי מלא של המבנים המסוכנים, לא הושגה פריסה רחבה של חיזוק מבנים בפריפריה, ולא הוכח שינוי קצב
.שמצדיק לומר שהמערכת עברה משלב ההצהרות לשלב היישום המאסיבי
מה עדיין לא נעשה:
מיפוי וניהול מידע.
•
אין למדינה מיפוי מלא, עדכני ושקוף של כלל מבני המגורים והציבור שאינם עומדים בתקן עמידות לרעידות
.אדמה
•
אין בסיס נתונים אחוד ונגיש לציבור, לרשויות המקומיות ולכנסת על מצב כל מבנה, שלב טיפול, קדימות
.ותקציב
מימון:
•
אין מנגנון מימון מספק, יציב ורב-
.שנתי שיכול להפוך את החיזוק לכלי ישים בפריפריה
•
.המשך הסתמכות על מודלים כלכליים של שוק בלבד משאיר מאחור את המקומות המסוכנים ביותר
רגולציה ומוסדות:
•
.אין גוף מתכלל אחד שמנהל את הסוגיה באופן מלא, עם סמכות, תקציב, סדרי עדיפויות ובקרה
•
.האחריות נותרת מפוצלת בין משרדי ממשלה, רשויות, גופי תכנון וזרועות חירום
ביצוע בפועל :
•
.רוב מוחלט של המבנים הזקוקים לחיזוק עדיין לא טופלו
•
.חלק גדול ממבני הציבור הקריטיים טרם חוזקו בהיקף הנדרש
•
.לא נבנה מנגנון ייעודי רחב למועצות אזוריות, קיבוצים, מושבים ויישובים קטנים
נושאים ואזורים לטיפול דחוף-
לפי חשיבות:
דירוג לפי סיכון והשפעה על חיי אדם.
הערכה פעולה נדרשת
למה קודם
נושא/ אזור
דרגת
דחיפות
חיזוק מידי, בנייה
מחדש בחלק
.מהמקרים
קריסה שלהם משבשת
את עצם היכולת ההצלה
.והתגובה
בתי חולים, תחנות חירום, מבני
.שלטון והצלה
1
מיפוי, תעדוף וחיזור
.מואץ
,אוכלוסייה רגישה
.תפוסה יומית גבוהה
בתי ספר וגני ילדים ביישובי סיסמי
.גבוה
2
סבסוד ממשלתי ישיר
+ סיכון פגיעה גבוה
.היתכנות שוק נמוכה
מבני מגורים
ישנים לאורך השבר
הסור-
אפריקאי, ובפריפריה הצפונית
.והמזרחית
3
תכניות שכונתיות
.מרוכזות
שילוב של סיכון מבני
.ופגיעות חברתית
שכונות ותיקות בערי פריפריה עם
.אוכלוסייה מוחלשת
4
מודל אזורי-
אשכולי
.ייעודי
ריחוק מכוחות
.מקצועיים ופיזור יישובי
,יישובים כפריים, מועצות אזוריות
.קיבוצים ומושבים
5
הקמה מיידית של
פלטפורמת מידע
.לאומית
תנאי לכל הקצאה חכמה
.של משאבים
מאגרי מידע, מיפוי, שקיפות וניהול
.סיכונים
6
נושאים ואזורים לטיפול דחוף- לפי השקעה וזמן נדרש :
מה יקר ואיטי יותר.
נושא
עלות יחסית זמן מימוש
הערות
חיזוק או בנייה מחדש
של בתי חולים ומרכזים
.רפואיים גדולים
.גבוהה מאוד
.ארוך
מורכבות הנדסית
.ותפקודית
עמוד
4
מתוך5
חיזוק מאסיבי של מלאי
מגורים בפריפריה ללא
.כדאיות שוק
.ארוך
.גבוהה
דורש סבסוד ישיר
.ומנגנון ביצוע
בנייה מחדש של תחנות
.חירום ישנות
בינונית-
.גבוהה בינוני-
.ארוך
אך עם תרומה מערכתית
.גבוהה
מה זול ומהיר יותר יחסית .
נושא
עלות יחסית זמן מימוש
הערות
מיפוי לאומי דיגיטלי של
.מבנים פגיעים
נמוכה-
.בינונית
.קצר
לתיעדוף
בסיס
מניב
.ארצי
דירוג סיכון ותעדוף של
.מבני ציבור קריטיים
.נמוכה
.קצר
מאפשר ריכוז משאבים
.בחזית הסיכון
חיזוק נקודתי של מבני
.חינוך קטנים ובינוניים
.בינונית
.בינוני
עלות נמוכה יחסית לבתי
.חולים
תכנון אזורי למועצות
אזוריות וליישובים
.כפריים
נמוכה-
.בינונית
.קצר
,בעיקר עבודת מטה
.מיפוי ותקצוב
שילוב חיזוק סיסמי בעת
.הוספת ממ"דים
.בינונית
.בינוני
מנצל פרויקט קיים
.ומכפיל תועלת
היכן ניתן להשפיע הכי הרבה בזמן ו/או בתקציב קטן יחסית :
1.
מיפוי לאומי ותיעדוף.
זהו כנראה המהלך בעל יחס העלות-
,תועלת הגבוה ביותר. מיפוי מלא של המבנים הפגיעים, דירוגם לפי רמת סיכון
שימוש בפילוח גאוגרפי-
חברתי, ופרסום המידע לרשויות ולכנסת אינם דורשים את עלות החיזוק עצמו, אבל הם
.תנאי הכרחי לניהול חכם של מאות מיליוני שקלים
2.
מבני ציבור קריטיים ביישובי סיכון גבוה .
חיזוק ממוקד של בתי ספר, מרפאות, תחנות חירום, ומבני שלטון ביישובים הסמוכים לשבר הסורי-
אפריקאי יכול
להציל חיים רבים בפרק זמן קצר יחסית, משום שמספרם קטן משמעותית ממלאי המגורים הכולל אך השפעתם
.התפקודית עצומה
3.
שילוב חיזוק ברעידות אדמה בפרויקטי מיגון קיימים.
במקומות שבהם כבר מבצעים תוספת ממ"דים או מהלכי שיקום מבנים, שילוב חיזוק סיסמי באותו פרויקט יכול
"לייצר "שתי ציפורים במכה -
.גם מיגון ביטחוני וגם שיפור עמידות לרעידות אדמה
4.
חבילות חיזוק שכונתיות בערי פריפריה.
במקום טיפול פרויקטלי-בודד, ניתן לייצר מסלולי חיזוק מרוכזים לשכונות ותיקות בערי סיכון, עם ניהול מדינתי -
רשותי משותף. מבחינת זמן וביצוע, ריכוז מאמץ בשכונות נבחרות עשוי להניב יותר תוצאה מאשר פיזור דליל של
.תקציבים קטנים
5.
מודל אזורי ליישובים קטנים .
במועצות אזוריות, קיבוצים ומושבים, לא תמיד נדרש מיד מהלך יקר של חיזוק כולל לכל מבנה. לעיתים המהלך
הראשון והיעיל ביותר הוא מיפוי, סימון מבנים מסוכנים, חיזוק מבני ציבור חיוניים, והקמת מנגנון אזורי של
.חירום, חילוץ ושירותים רציפים
מסקנות עיקריות:
1.
בעיית המבנים בישראל מול רעידות אדמה היא מערכתית, רחבה ומתמשכת, ולא בעיה נקודתית של כמה
.ערים או כמה בניינים
2.
בין2018
ל-
2024
.נעשו צעדים חלקיים, אך לא חל שינוי עומק בקצב הביצוע
3.
מאז2024
.עלו ההצהרות והמודעות, אך נכון למידע הפומבי אין עדות לפריצת דרך מספקת בביצוע
4.
האזורים הדחופים ביותר הם אלה שבהם מצטברים יחד סיכון סיסמי, מלאי מבנים ישן, חולשה כלכלית
.וריחוק מכוחות חירום
עמוד
5
מתוך5
5.
,ההשפעה הגדולה ביותר בזמן קצר ובעלות יחסית נמוכה תושג ממיפוי, תעדוף, טיפול במבני ציבור קריטיים
.ושילוב חיזוק סיסמי בתוכניות שכבר רצות
הדיון הציבורי בישראל עדיין מתנהל כאילו רעידת אדמה היא איום תיאורטי. אבל כל המסמכים הרשמיים
שנבדקו אומרים את ההפך: מדובר באיום ודאי בזמן לא ידוע, כאשר עיקר הפגיעות כבר מזוהה מראש-
במלאי
.המבנים הישן, בפריפריה, באוכלוסיות המוחלשות, ובמבני הציבור הקריטיים
לכן, המקום שבו ניתן להשפיע הכי הרבה איננו בעוד ועדת היגוי או בעוד מסמך עקרונות, אלא במעבר מהיר לניהול
סיכון אקטיבי: מיפוי מלא, תעדוף קשיח, תקצוב דיפרנציאלי, ותיקון ממוקד היכן שהסיכון הגבוה ביותר פוגש
.את חוסר היכולת הגדול ביותר
בתודה
דוד סונינו- יו"ר
:העתק
.ח"כ בנימין נתניהו, ראש הממשלה, משרד ראש הממשלה/ ומחזיק סמכויות שר הפנים
.ח"כ ישראל כץ, שר הביטחון, משרד הביטחון
.ח"כ חיים כץ, שר השיכון והרווחה, משרד השיכון/ משרד הרווחה והביטחון החברתי
.ח"כ איתמר בן גביר, שר לביטחון לאומי, המשרד לביטחון לאומי
.ח"כ יואב קיש, שר החינוך, משרד החינוך
.רב טפסר אייל כספי, נציב כבאות והצלה לישראל
רב-
.ניצב דניאל לוי, המפקח הכללי, משטרת ישראל
פרופ' אהוד דודסון, מנכ"ל, איחוד הצלה-
.ארגון המתנדבים הלאומי של ישראל
רב-
.מגן אלי בין, מנכ"ל, מגן דוד אדום לישראל
.חברי ועדת הפנים ואיכות הסביבה
.איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות בישראל
.גידי מור, מנהל מדיניות ותכנון אסטרטגי, הפורום להתחדשות עירונית