חומר רקע - גורמים חיצוניים
עמוד
1
מתוך5
יום ראשון
10
מאי2026
.
מסמך דעה הפורום להתחדשות עירונית .
לקראת דיון מעקב בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת-
12.5.2026
:נושא
היערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה, כשירות רשויות מקומיות, כוחות סע"ר, רציפות תפקודית של
.מערכי החירום הלאומיים, ושילוב בני נוער ומוסדות חינוך במענה הראשוני
מסמך זה מוגש ביחד עם נייר העמדה מאת הפורום להתחדשות עירונית, לוועדת הפנים והגנת הסביבה לקראת
דיון המעקב ביום12.5.2026
:, ומבקש לומר באופן ישיר, חד ולא מתחמק מדינת ישראל יודעת כבר שנים ארוכות
"כי רעידת אדמה הרסנית בישראל היא לא שאלה של "אם" אלא של "מתי , ובכל זאת קצב המענה עדיין איטי
.ביותר, חלקי, מפוצל, ולעיתים אף אדיש באופן שאינו מתקבל על הדעת
מאז דוח מבקר המדינה ב-
2018
ועד דוח המעקב ב-
2024
תוקנו חלק מהפערים, אך לא נרשם השינוי המערכתי
הנדרש: חלק קטן בלבד מתחנות החירום חוזקו או קודמו, כיסוי כוחות הסע"ר ברשויות המקומיות עודנו נמוך
מאוד, מרבית הרשויות עדיין אינן מחזיקות כוח חילוץ זמין ומאומן, ומנגנ וני השילוב של בני נוער ותנועות נוער
.קיימים בעיקר ברמת תרגול, הכשרה ותפיסה, אך טרם הבשילו למערך לאומי מחייב, מתוקצב ומדיד
:המשמעות ברורה
כאשר תתרחש רעידת אדמה קשה, אזרחים, שכונות, בתי ספר ורשויות מקומיות יישארו
במשך שעות ארוכות אם לא ימים ללא מענה מלא מכוחות המדינה, בדיוק בפרק הזמן שבו ניתן להציל הכי הרבה
.חיים
לכן, הוועדה והמדינה חייבות להוציא את הראש מהחול. נדרשת כעת החלטת ממשלה מחייבת, תקציב רב-
שנתי
,ייעודי, לוחות זמנים קצרים, יעד כיסוי ארצי של כוחות סע"ר, חיזוק מואץ של תחנות משטרה, כיבוי ומד"א
והטמעה אמיתית של תיכון, תנועות נוער ומתנדבים בוגרים בתוך תפיסת המע.נה הלאומית
תמונת המצב הלאומית :
מבקר המדינה התריע כבר ב-
2018
כי היערכות ישראל לרעידות אדמה לוקה בחסר באופן עמוק, וכי קיימים פערים
.חמורים במוכנות מבנים, תשתיות לאומיות, ורציפות תפקודית של גופי החירום
בדוח המעקב המורחב מ-
2024
נקבע כי אף שחלק מן הליקויים טופלו, המדינה עדיין אינה מוכנה כראוי לרעידת
,אדמה משמעותית, ובפרט נותרו פערים בתחנות חירום, בזמני תגובה בפריפריה, בהיערכות הרשויות המקומיות
.ובכשירות המערך המקומי לתת מענה בשעות הראשונות
בשנת2026
אף הוגדרו השנים2026
–
2027
על ידי הדרג המדיני והביטחוני כ"שנות מוכנות קריטיות", מה שמעיד
.שהבעיה לא נפתרה אלא נדחתה שוב ושוב עד שנעשתה דחופה אף יותר
תחנות החירום: מה תוקן -
.אם מכלל
כבאות והצלה.
בדוח2018
תואר מצב חמור, שלפיו מתוך כלל תחנות הכיבוי בארץ רק תחנה אחת חוזקה, וכ-
50
תחנות נבנו לפני
1980
.ואינן עומדות בתקן הנדרש לעמידות ברעידות אדמה
בדוח2024
חל שיפור חלקי בלבד: המדינה קידמה הקמת תחנות חדשות ותוכניות לצמצום זמני תגובה, אך
.הפערים המבניים לא נסגרו, ובפרט בפריפריה עדיין קיימים זמני תגובה ארוכים באופן מסוכן
המשמעות היא שמערך הכבאות, שאמור להיות אחד מעמודי התווך בחילוץ, כיבוי, מענה לאירועי הרס, שריפות
.משניות וחומרים מסוכנים, עדיין סובל ממחסור תחנתי, פיזי ותפקודי
מד"א .
לפי ממצאי המעקב, במד"א נעשו חלק מן הבדיקות והחלה תנועה בתחום הרציפות התפקודית, אך קצב החיזוק
.בפועל נותר איטי, ובפרט סוגיות קריטיות כמו תשתיות ליבה ומוקדים אסטרטגיים עדיין דורשות טיפול מואץ
בפרט, כאשר אמבולנסים, מוקדי שליטה, תחנות יציאה ומתקני לוגיסטיקה אינם מובטחים מבנית, כל שרשרת
.ההצלה נפגעת בדיוק כאשר נדרשת פעולה מהירה ורציפה
עמוד
2
מתוך5
משטרת ישראל.
אחד הכשלים המדאיגים ביותר הוא מערך תחנות המשטרה: לפי המעקב, תחנות רבות מאוד, ובהן תחנות ישנות
שנבנו לפני1980
., עדיין מצויות בפערי מיגון וחיזוק משמעותיים, והתקדמות הטיפול בהן איטית מאוד
,זו אינה שאלה הנדסית בלבד. ללא תחנות משטרה מתפקדות, נפגעת היכולת לנהל סדר ציבורי, לפנות אזורים
.לאבטח זירות הרס, לתאם מתנדבים, ולשמור על רציפות שלטונית בסיסית
הרשויות המקומיות וכוחות סע"ר.
דוח מבקר המדינה על היערכות הרשויות המקומיות לרעידות אדמה, שפורסם ב-
2025
, חידד כי הרשות המקומית
היא קו ההגנה הראשון של האזרח, אך ברבות מן הרשויות קיימים עדיין פערים ביכולות, בכשירות ובמוכנות
.המבצעית
המידע שנאסף מן הרשויות וממקורות פומביים מראה כי עד2026
רק מיעוט קטן מהרשויות בישראל הקימו
יחידות סע"ר מלאות או קרובות לכך, וההערכה שעלתה מן הנתונים שנאספו היא שכ-
13
רשויות בלבד דווחו
פומבית כבעלות כוח סע"ר מאורגן, כלומר כ-
5%
בלבד מכלל259
.הרשויות בישראל
המספר הזה אינו משקף מוכנות; הוא משקף כשל לאומי. כאשר רק אחוזים בודדים מהרשויות מחזיקים כוח
חילוץ רשותי, המשמעות היא שבמרבית המדינה אין כוח מקומי זמין ומאומן שיוכל לפעול בדקות הראשונות
.לאחר קריסת מבנים
מהו כוח סע"ר ומה יכולתו.
,כוח סע"ר הוא כוח סיוע עצמי ראשוני, המיועד לתת תגובה מקומית מיידית במצבי הרס, ובעיקר ברעידות אדמה
.עד להגעת כוחות מקצועיים רחבים יותר
על פי מודל ההכשרה וההפעלה ברשויות, יחידה רשותית מלאה כוללת בדרך כלל מפקדה וכמה צוותי חילוץ, וביחד
סדר גודל של כ-
45
מחלצים ומתנדבים, בעוד שביישובים קטנים, קיבוצים או שכונות נהוגים גם מודלים קטנים
יותר של12-15
.איש
,הכשרתם כוללת חילוץ קל, עזרה ראשונה, ניטור ונטרול סיכונים דוגמת גז וחשמל, כיבוי ראשוני, עבודת צוות
.קשר, ודיווח למערך הרשותי והמחוזי
מה עלה מן התרגילים.
בשנים2024
–
2026
,בוצעו תרגילים שונים עם כוחות סע"ר, לרבות תרגילי שבוע חירום, תרגילים רשותיים
.תרגולים באתרי הרס, ושילוב בכוחות היישוביים והאזוריים
הלקח העיקרי שחזר שוב ושוב הוא שכוח סע"ר מסוגל להציל חיים ממשיים בשעות הראשונות, אך הוא סובל
.ממחסור בכוח אדם, בציוד, באחידות מקצועית, בתרגול ובעיגון תקציבי
.כלומר, המדינה כבר יודעת שהמודל עובד; הבעיה היא לא בהבנה אלא בביצוע
בני נוער, תנועות נוער ותיכונים: פוטנציאל גדול, מימוש חלקי.
משרד החינוך מפעיל מזה שנים הכשרות ייעודיות לתלמידי תיכון ולבני נוער, ובהן הדרכת חילוץ קל לתלמידי
.כיתות י', שבוע חירום, מכינות מנהיגות, ותכניות תרגול לבני נוער מתנדבים ברשויות המקומיות
,בנוסף, קיימת מגמת "חירום, חילוץ והצלה" בתיכונים, וכן שילוב של בני נוער בתרגולים דרך מינהל חברה ונוער
.תנועות הנוער, ומסגרות של מנהיגות צעירה
יש גם מנגנון ניהולי בסיסי: בני נוער מתנדבים מופעלים על ידי מנהל חברה ונוער ברשות ובתיאום עם הקב"ט
הרשותי, ולעיתים גם בזיקה לכוח הסע"ר המקומי.
,אלא שהפוטנציאל טרם תורגם למערך חילוץ תומך, סדור ומדיד. בפועל, הנוער נמצא בעיקר במרחב של הדרכה
סיוע, התנדבות, לוגיסטיקה, פינוי קל, סיוע לאוכלוסייה ותמיכה בקהילה, ולא כחלק ממערך ממוסד ורחב של
סיוע שכונתי-
.יישובי הנשען על סטנדרט מחייב ותקציב קבוע
זהו פער מהותי. במדינה שבה ממילא ברור כי האזרחים יהיו הראשונים בזירה, אסור להמשיך ולהחזיק את בני
.הנוער רק כ"עתודה חינוכית". יש לבנות עבורם מסלול מבוקר, בטוח, מדורג ומפוקח של סיוע ראשוני קהילתי
עמוד
3
מתוך5
כיבוי אש לנוער ולמתנדבים בוגרים.
בתחום הכבאות קיימת תשתית חשובה בדמות "צופי אש", מסלול נוער פעיל בכבאות והצלה לישראל, ובו כ -
1,500
.צופי אש פעילים לפי נתונים עדכניים של כבאות והצלה
בנוסף קיימים מסלולי התנדבות לבוגרים בכבאות, אך גם כאן קיימים פערים בין היקף העניין הציבורי לבין היקף
.הקליטה, ההכשרה וההסמכה בפועל
.זהו נכס לאומי שלא מנוצל במלואו
מדינה שרוצה מוכנות אמיתית לרעידת אדמה חייבת להרחיב את צופי האש, להגדיל את מספר המתנדבים
.הבוגרים, ולקשור בינם לבין הרשויות המקומיות, מערכי הסע"ר ותכניות החירום היישוביות
מה תוקן בין2018
ל-
2024
.
לצד הביקורת, יש להכיר בכך שבין דוח מבקר המדינה2018
לבין דוח המעקב2024
:נרשמה התקדמות מסוימת
חודדה תמונת המצב הלאומית, נבנו או קודמו תכניות חדשות, הועלתה שוב דרישת קיצור זמני התגובה, הורחבו
הדיונים על רציפות תפקודית, והחלו מהלכים חלקיים של בדיקה, מיפוי ות.כנון בחלק מגופי החירום
גם ברשויות המקומיות נרשמה תזוזה, בדגש על רשויות שבנו יחידות סע"ר, השתתפו בתרגילים, או החלו בפיתוח
מנגנוני מתנדבים, בני נוער וכוחות שכונתיים .
אבל זו בדיוק הבעיה: אחרי שש שנים, מדינת ישראל לא יכולה
.להסתפק ב"תזוזה". היא חייבת להציג תוצאה
פערים משמעותיים בביצוע ובמוכנות.
ברמה הלאומית.
•
.לא הושלם חיזוק מלא ומואץ של תחנות כיבוי, משטרה ומד"א
•
.לא נקבע יעד לאומי מחייב לפריסה של כוחות סע"ר בכל רשות מקומית
•
לא גובשה תכנית רב -
שנתית סדורה, שקופה ותקציבית לשילוב הציבור, מתנדבים, תנועות נוער ובתי ספר
.במענה הראשוני
•
.לא הוגדר סטנדרט ארצי מחייב לכשירות, ציוד, אימון ודיווח של יחידות סע"ר
•
.לא נוצר בסיס נתונים ציבורי מלא, עדכני ואחיד על מצב התחנות, הכוחות, ההכשרות והתרגילים
ברמה המקומית.
•
.ברוב הרשויות אין כוח סע"ר מלא
•
במועצות אזוריות, מושבים וקיבוצים הפריסה נמוכה במיוחד, אף שבמקומות אלה המרחק מכוחות
.מדינתיים עלול להיות גדול יותר
•
מרבית המודלים נשענים על יוזמות מקומיות ולא על חובה לאומית מתוקצבת.
•
.בני נוער משולבים בעיקר בתרגול ובהתנדבות, אך לא כחלק ממערך סדור של סיוע קהילתי משלים
מה נדרש לעשות עכשיו .
1.
החלטת ממשלה מחייבת בתוך90
יום .
,יש לקבוע בהחלטת ממשלה יעד לאומי מחייב להקמת כוח סע"ר בכל רשות מקומית בישראל, לרבות ערים
מועצות מקומיות ומועצות אזוריות, תוך אבחנה בין מודל עירוני מלא לבין מודל יישובי/אשכולי למועצות
.אזוריות
2.
תקציב רב-
שנתי ייעודי
נדרש תקציב צבוע ורב-
שנתי לחיזוק תחנות החירום, רכישת ציוד חילוץ, הכשרות, תרגילים, קציני חירום
רשותיים, והקמת כוחות סע"ר. ההערכה שעלתה מן הניתוח המצטבר היא שסדר הגודל הלאומי לחיזוק כלל
תחנות החירום נע סביב מאות מיליוני עד מעט יותר ממיליארד ש"ח, תלוי בהיקף הב נייה מחדש מול חיזוק
קיים.אל מול עלות אסון משוערת של עשרות ואף יותר מ-
100
;מיליארד ש"ח, זו אינה הוצאה חריגה זו חובת
ביטוח לאומית בסיסית.
3.
פריסה מחייבת של כוחות סע"ר.
עמוד
4
מתוך5
יש לקבוע יעד ביניים של50%
מהרשויות עם כוח סע"ר עד סוף2027, ו-
100%
עד סוף2029
, עם סדרי עדיפויות
לצפון, לבקעת הירדן, לשבר הסורי-
.אפריקאי, לפריפריה ולרשויות בעלות מלאי מבנים ישנים גבוה
4.
תכנית נוער ארצית מחייבת.
יש להפוך את כיתות י', מגמות החירום, תנועות הנוער, וצופי האש למסלולי כשירות משלימים בתוך מערך
.המוכנות האזרחי, בכפוף לגיל, בטיחות, רמת הסמכה ומעטפת פיקודית ברורה
5.
פיקוח, דיווח ושקיפות לוועדה.
יש לחייב את כלל הגופים-
,משרד הביטחון, פיקוד העורף, המשרד לביטחון לאומי, כבאות והצלה, מד"א
משטרת ישראל, משרד החינוך ומשרד הפנים-
,להגיש לוועדת הפנים אחת לחצי שנה דוח התקדמות אחיד
.עם מדדי ביצוע, לו"ז, פערים ותקציב
שאלות קריטיות שעל חברי הוועדה להציב בדיון .
1.
כמה תחנות חירום של כיבוי, משטרה ומד"א חוזקו בפועל, לא "קודמו", מאז2018
ועד מאי2026
? .
2.
?כמה רשויות מחזיקות כיום כוח סע"ר פעיל, מאומן ומצויד, לפי סטנדרט אחיד של פיקוד העורף.
3.
?מהו תקן הכוח הנדרש לכל רשות, וכמה תקנים חסרים ברמה הארצית.
4.
?מהו מנגנון החיבור המחייב בין קב"טי הרשויות, מנהלי החירום, יחידות הסע"ר, תנועות הנוער ובתי הספר.
5.
מהו היעד התקציבי הרב -
?שנתי להשלמת חיזוק תחנות החירום, ומהו לו"ז הביצוע.
6.
?אילו רשויות במועצות האזוריות, בקיבוצים ובמושבים נותרו ללא שום כוח חילוץ מקומי מאומן.
מסר לוועדה ולממשלה.
ועדת הפנים והגנת הסביבה אינה יכולה להסתפק בעוד ישיבת סקירה, בעוד מצגת, ובעוד הבטחה ש"הנושא
.בבחינה". הנתונים כבר קיימים, הדוחות כבר נכתבו, והתרחישים כבר תורגלו
.המדינה יודעת מה צריך לעשות, היא פשוט עדיין לא עושה מספיק, לא בקצב הנדרש, ולא בהיקף הנדרש
הראש חייב לצאת מהחול. לא בעוד שנה, לא אחרי הדוח הבא, ולא אחרי האסון הבא. עכשיו.
הפורום להתחדשות עירונית קורא לוועדת הפנים והגנת הסביבה להורות לממשלה על מעבר מיידי משלב
:ההכרה לשלב הביצוע
חיזוק תחנות החירום, פריסה והכשרת כוחות סע"ר ארצית, חיבור מוסדות החינוך והנוער למערך הסיוע
.הראשוני, והקמת מנגנון מעקב פרלמנטרי הדוק ומחייב
במדינת ישראל של2026
אין עוד מקום למדיניות של דחייה, לפיצול אחריות ולניהול סיכונים על הנייר. רעידת
.האדמה הבאה לא תמתין להשלמת עבודת המטה
בתודה
דוד סונינו- יו"ר
:העתק
.ח"כ בנימין נתניהו, ראש הממשלה, משרד ראש הממשלה/ ומחזיק סמכויות שר הפנים
.ח"כ ישראל כץ, שר הביטחון, משרד הביטחון
.ח"כ חיים כץ, שר השיכון והרווחה, משרד השיכון/ משרד הרווחה והביטחון החברתי
.ח"כ איתמר בן גביר, שר לביטחון לאומי, המשרד לביטחון לאומי
.ח"כ יואב קיש, שר החינוך, משרד החינוך
עמוד
5
מתוך5
.רב טפסר אייל כספי, נציב כבאות והצלה לישראל
רב-
.ניצב דניאל לוי, המפקח הכללי, משטרת ישראל
פרופ' אהוד דודסון, מנכ"ל, איחוד הצלה-
.ארגון המתנדבים הלאומי של ישראל
רב-
.מגן אלי בין, מנכ"ל, מגן דוד אדום לישראל
.חברי ועדת הפנים ואיכות הסביבה
.איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות בישראל
.גידי מור, מנהל מדיניות ותכנון אסטרטגי, הפורום להתחדשות עירונית