חומר רקע - גורמים חיצוניים

מאי2026 :אכיפת חוק איסור צריכת זנות הפער בין כוונת המחוקק למציאות של תת־אכיפה חוק איסור צריכת זנות, שנכנס לתוקף בשנת2020 :, נחקק מתוך תפיסה ערכית ברורה העברת מוקד האחריות מהנשים בזנות אל צרכני הזנות, וצמצום התופעה באמצעות פגיעה בביקוש . זהו חוק בעל חשיבות חברתית עמוקה, שנועד להתמודד עם אחת התופעות הפוגעניות והשקופות ביותר בחברה הישראלית. ואולם, הנתונים שנמסרו ממשטרת ישראל במסגרת בקשה לחופש מידע שהגיש המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות , לצד ניתוח האכיפה בשנים2023-2025 , מצביעים על פער עמוק ומדאיג בין כוונת המחוקק לבין יישום החוק בפועל. היקף האכיפה עצמו מעלה סימני שאלה קשים. בין השנים2023-2025 ניתנו סה"כ2,230 קנסות בלבד בגין צריכת זנות . האכיפה מתאפיינת בתנודתיות קיצונית; בשנת2023 חולקו862 קנסות, בשנת2024 נרשמה ירידה חדה של 4.5% ( 306 )קנסות ואילו בשנת2025 נרשמה עלייה משמעותית של 247% ( 1,062 )קנסות 1. למרות העלייה המבורכת בהיקף אכיפת החוק וחלוקת הקנסות, ראוי לציין כי עפ"י ,הערכות מקובלות מוכר כי מידי שנה מתבצעים כ- 10,010,000 מפגשי מין תמורת תשלום2. לפיכך גם בשנ ת2025 אשר התאפיינה ב עלייה באכיפה, ניתן להעריך כי רק0.01% מכלל התופעה נאכפ ה באמצעות קנסות לצרכי זנות. יתרה מזאת, גם אם יטען כי מרבית הזנות מתבצעת בדירות דיסקרטיות, אשר איתורן עשוי להיות מורכב, אזי עדיין מוכר כי14% מכלל התופעה מתבצעת במכוני עיסוי3 , אשר מרביתם מוכר ,למשטרה. כך, על פי נתונים אלה1.4 מיליון מפגשי זנות מתבצעים בשנה במרחב גלוי, באין מפריע. תנודתיות זו משקפת ,היעדר מדיניות יציבה תלות במבצעי אכיפה נקודתיים ובהקצאת ;משאבים משתנה. חוק שמטרתו לשנות נורמות חברתיות אינו יכול להישען על אכיפה אקראית בהיעדר עקביות, נפגעת ההרתעה והמסר הציבורי מתרוקן מתוכן . חמור מכך הוא הפער הגיאוגרפי באכיפה . הנתונים מלמדים כי כ־98% מהקנסות ניתנו בשלושה מחוזות בלבד– תל אביב, מרכז וחוף, כאשר מחוז תל אביב לבדו אחראי לכמחצית מהאכיפה הארצית . מנגד, במחוזות צפון, דרום וירושלים ניתנו יחד26 דוחות בלבד בשלוש שנים4. פערים אלה לא מתכנסים עם המידע המוכר לנו אודות היק פה הגבוה של התופעה ב אזורים אלה , ,שכן עפ"י משרד הרווחה32% מצריכת זנות תחת קורת גג מתקיימת באזור הצפון5 . הנתונים מעוררים חשש ממשי כי בפועל מתקיימת מדיניות של אי־אכיפה בפריפריה הגיאוגרפית ובירושלים ,. משמעות הדבר היא כי אוכלוסיות מוחלשות, שבהן מצויות רבות מהנשים בזנות נותרות ללא הגנה אפקטיבית, בעוד שהביקוש ממשיך להתקיים כמעט ללא הפרעה. 1 'משטרת ישראל, הייעוץ המשפטי, מענה לבקשת חופש מידע מס1372/25 : "נתוני אכיפת חוק איסור צריכת שירותי זנות בשנים2023-2025 ( " 5 במרץ2026 .) 2 ( "משרד הרווחה והשירותים החברתיים, "הסקר הלאומי על תופעת הזנות בישראל: ממצאים מרכזיים2016 ). במחקר זה ממוצע "הלקוחות" ביום שאישה בזנות פוגשת הינו5.5 והיא פועלת במשך2.5 ימים בשבוע. על פי אותו מקור ישנן14,000 א.נשים בזנות בישראל. לפיכך ניתן לחשב כי ישנם10,010,000 מקרי צריכת זנות בשנה בישראל. 3 .שם 4 'משטרת ישראל, הייעוץ המשפטי, מענה לבקשת חופש מידע מס1372/25 : "נתוני אכיפת חוק איסור צריכת שירותי זנות בשנים2023-2025 ( " 5 במרץ2026 .) 5 ( "משרד הרווחה והשירותים החברתיים, "הסקר הלאומי על תופעת הזנות בישראל: ממצאים מרכזיים2016 .) מאי2026 .התמונה המצטיירת היא של היעדר מדיניות אכיפה ארצית ברורה אף שנמסר כי בשנת 2025 נקבעו יעדי אכיפה, לא נמסרו נתונים קונקרטיים באשר לתוכנם או לעמידה בהם . בהיעדר סטנדרטים מחייבים, מנגנוני בקרה ושקיפות, האכיפה בפועל נשענת על יוזמות מקומיות של מחוזות שונים. מצב זה אינו מתיישב עם אופיו של החוק כחוק לאומי, ואינו מאפשר בקרה ציבורית או פרלמנטרית אפקטיבית. גם המרכיב השיקומי של החוק, אשר נועד להביא לשינוי תפיסתי בקרב צרכני הזנות , כמעט .ואינו מיושם שיעור ההמרה של קנסות להשתתפות בסדנאות עומד על % 5 - 2 בלבד6, כך שלמעלה מ- 95% מהצרכנים אינם נחשפים כלל למענה החינוכי שנועד ללוות את האכיפה. בכך, מתרוקן החוק מאחד מיסודותיו המרכזיים, והופך מכלי לשינוי חברתי לכלי ענישה מצומצם בלבד- וגם זאת באופן חלקי בלבד. לכך מתווספת סוגיה מערכתית נוספת, הנוגעת לאפקטיביות של פעולות האכיפה כנגד תשתיות בה ן מתקיימת תופעת הזנות. כאשר המשטרה מבצעת פעולות יזומות, סוגרת בתי בושת ,או מכוני ספא המעניקים שירותי מין מדובר בסגירה באמצעות צו מנהלי אשר תוקפו תלוי בהגשת כתב אישום . בפועל, ובהיעדר הליכים פליליים משלימים, מתאפשרת פתיחתם מחדש בתוך זמן קצר, והפעילות חוזרת לסדרה . מצב זה פוגע באופן מהותי בהרתעה כנגד הסרסורים , שוחק את אפקטיביות האכיפה, ומעביר מסר שלפיו גם כאשר מתבצעת פעולה משטרתית- היא אינה מובילה .לשינוי ממשי ומתמשך בשטח הפער בין פעולת האכיפה לבין התוצאה בפועל מחייב בחינה של מדיניות האכיפה הכוללת ושל שיתוף הפעולה בין המשטרה לפרקליטות. לצד זאת, מבנה האכיפה הקיים מעורר קושי נוסף. אף שבשנת2025 הוקמו מחלקים ייעודיים לטיפול בעבירות סחר בבני אדם, מחלקים אלה אינם עוסקים באכיפת חוק איסור צריכת .זנות האכיפה בפועל מוטלת על יחידות בילוש בתחנות המשטרה, ללא התמחות ייעודית וללא אחריות מערכתית ברורה . גם ת ו כניות להרחבת מערך האכיפה למחוזות נוספים טרם הבשילו לכדי יישום. התוצאה היא ואקום ארגוני, שבו אין גורם אחד הנושא באחריות כוללת לאכיפת החוק. :מכלול הנתונים מוביל למסקנה ברורה חוק איסור צריכת זנות אינו ממומש כיום באופן .העולה בקנה אחד עם מטרותיו מדובר בתת־אכיפה שאינה רק כמותית, אלא גם מבנית- כזו הנובעת מהיעדר מדיניות סדורה, מחלוקה לא שוויונית של משאבים ומהיעדר מנגנוני בקרה .ואחריות בהיעדר שינוי מערכתי, קיים חשש ממשי כי החוק ייוותר ברמה ההצהרתית בלבד, ולא יביא לצמצום הביקוש או לשיפור מצבן של הנשים בזנות. על כן, נדרשת התערבות מערכתית; ,קביעת מדיניות אכיפה ארצית מחייבת ושקופה צמצום הפערים בין המרכז לפריפריה, הקמת מערך ייעודי לאכיפת החוק, והבטחת יישום אפקטיבי של המרכיב השיקומי. לצד זאת, יש לבחון את אפקטיביות כלי האכיפה הקיימים כלפי מקומות בהם מתקיימת זנות, ולוודא כי פעולות האכיפה מובילות לשינוי ממשי ולא רק זמני . חוק איסור צריכת זנות נועד לשנות מציאות- אך כל עוד המדינה אינה אוכפת אותו באופן עקבי, שוויוני ואפקטיבי, היא אינה רק נכשלת במימושו אלא מאפשרת בפועל את המשך קיומה 6 'משטרת ישראל, הייעוץ המשפטי, מענה לבקשת חופש מידע מס1372/25 : "נתוני אכיפת חוק איסור צריכת שירותי זנות בשנים2023-2025 ( " 5 במרץ2026 .) מאי2026 של התופעה. האחריות לשינוי מונחת לפתחה של המדינה, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות קורא לה לממש אותה. ,בכבוד רב ובברכה ליאור רוזנבאום מוריה רודל סילפן מנהלת קשרי ממשל מ נכ"לית