חומר רקע - גורמים חיצוניים

כ"ד אייר תשפ"ו ‏11 מאי 2026 לכבוד ח"כ דוד ביטן יו"ר ועדת כלכלה שלום רב, הנדון: הצעת חוק לתיקון חוק נתוני אשראי, תשע"ו-2016 - הקמת מאגר נתוני אשראי לתאגידים התאחדות החברות לביטוח בע״מ (להלן: ״ההתאחדות״) מתכבדת להעיר להצעת החוק שבנדון (להלן: ״הצעת החוק״ או ״ההצעה״) כדלקמן: מטרות הצעת החוק אינן רלבנטיות לתאגידים גדולים - מטרת הצעת החוק, היא להגביר את התחרות בשוק האשראי לתאגידים קטנים ובינוניים, ולשכלל את הקצאת האשראי במערכת הפיננסית. מטרה זו מטרה זו אינה רלבנטית לתאגידים גדולים. שוק האשראי הפונה לתאגידים הגדולים, שאוחזים במומחיות ובידע רב, מלווה בצוותים משפטיים ופיננסיים מקצועיים, ובעלי גישה למקורות מימון חלופיים מגוונים, הוא שוק משוכלל מעצם טיבם של השחקנים המשתתפים בו, ואין הוא נדרש להתערבות החיצונית המוצעת בהצעת החוק. חוק נתוני אשראי אינו הזירה המתאימה לקידום מטרת בנק ישראל בדבר יציבות המערכת הפיננסית - בדברי ההסבר לתזכיר החוק נרמז כי מטרת החלתו של חוק נתוני אשראי, התשע״ו-2016 על התאגידים הגדולים הינה, בין היתר, קידום יציבות המערכת הפיננסית. ברם, מטרה זו לא הונחה בבסיס מטרות חוק נתוני אשראי, וממילא החוק האמור אינו מהווה אכסניה מתאימה לקידום מטרה זו. חוק נתוני אשראי נולד במטרה לעודד ולשכלל תחרות. לפיכך, אם בנק ישראל מעוניין לקבל מידע נוסף לצורך הבטחת היציבות של המערכת הפיננסית, עליו להתכבד ולעשות כן באמצעות הסמכויות הנתונות לו מכוח חוק בנק ישראל, תש״ע-2010, ולא באמצעות חוק שנועד להגשים מטרות אחרות לחלוטין. על מנת להשיג את המטרה אותה מעוניין בנק ישראל לקדם (בחינת היציבות) ניתן להשתמש במידע אותו מספקים הגופים המוסדיים נכון להיום, וכן במידע נוסף שהינו פשוט ליישום ולבחינה, כגון: דו״ח נכס בודד - אשר מפורסם לציבור על ידי הגופים המוסדיים ומכיל מידע רב אודות האשראי המועמד על ידי הגופים המוסדיים; וכן דיווח אודות חשיפה ללווה בודד ולקבוצת לווים. כפל רגולציה - החלת החוק על גופים מוסדיים יוצרת שכבת רגולציה נוספת, חופפת ומיותרת ביחס למסגרת הפיקוח המקיפה החלה ממילא על גופים מוסדיים. גופים אלה כפופים לפיקוח הדוק ומתמשך, הכולל דרישות ניהול סיכונים, ביקרה פנימית, ממשל תאגידי, דיווחים שוטפים וביקורת רגולטורית, בין היתר, מכוח הנחיות וחוזרים של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. סטייה מהמקובל בעולם - החלת מאגר נתוני אשראי סטטוטורי על אשראי לתאגידים חורג מהפרקטיקה המקובלת במדינות ה- OECD ועלולה להפוך את ישראל לחריג רגולטורי בזירה הבינלאומית. במרבית המדינות המפותחות, מאגרי אשראי רגולטוריים מיועדים בראש ובראשונה למשקי בית (ולעסקים קטנים ובינוניים -SMEs), וזאת לצורך קידום תחרות והגברת נגישות לאשראי. לעומת זאת, אשראי תאגידי בהיקפים משמעותיים נשען על מנגנוני גילוי ייעודיים (דוחות כספיים, דיווחי שוק ההון, חובות גילוי חוזיות ושיקול דעת מקצועי של נותני האשראי) ואינו מנוהל, ככלל, באמצעות מאגרי מידע סטטוטוריים. הצעות חלופיות - לנוכח כל האמור לעיל, אנו מציעים לשקול את החלופות שלהלן, במקום החלה גורפת של החוק על תאגידים גדולים: פטור מלא מתחולת החוק להלוואות מעל 50 מיליון ש״ח. פטור מלא להלוואות הניתנות ל-״תאגידים גדולים״; הגדרת "תאגידים גדולים" תבוצע לפי מחזור הכנסות או לפי סיווג חשבונאי (כמקובל ב OECD). פטור מלא לגופים מוסדיים - המוסדיים אינם ״מלווים קמעונאיים״, היינו, הם פועלים בכספי העמיתים, וכפופים לפיקוח הדוק של רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון. פטור מלא לגופים שהיקף פעילות האשראי/מספר עסקאות האשראי שלהם מצומצם, כפי שייקבע בהוראות הנגיד. בכבוד רב, ישראל מימון, מנכ"ל