חומר רקע - גורמים חיצוניים

לכבוד יושב ראש הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל חה"כ עודד פורר שלום רב, אני פונה אליך מתוך דאגה עמוקה לעתיד ההתיישבות היהודית בגליל, ובפרט ביישובי מועצה אזורית משגב , דאגה שהפכה בשנים האחרונות למציאות יומיומית בלתי נסבלת עבור משפחות צעירות המבקשות לבנות את ביתן בגליל. בימים אלו אני מועמדת לגשת להגרלה לבניית בית ביישוב יובלים. אנו מצויים בתהליך זה למעלה משנתיים, וכבר בשלב הקרוב נידרש לשלם כ־500,000 ש״ח ליישוב כהבעת“רצינות ,” עוד בטרם קיימת שומה כלשהי או ידיעה מהי עלות הקרקע בפועל. מדובר בסיכו ן כלכלי אדיר למשפחה צעירה, הנדרש עוד לפני שניתן בכלל להעריך את היקף ההתחייבות. ביישובים סמוכים במועצה, עלות הקרקע מגיעה לכ־2.1 מיליון ש״ח לפני הנחות. גם לאחר הנחות למשרתי מילואים ו”בני מקום ,”המחיר בפועל מתקרב למיליון ש״ח לקרקע בלבד , סכומים חסרי כל הלימה ל מציאות בשטח. אין מדובר באזור בעל ביקוש טבעי גבוה: גני ילדים נסגרים בזה אחר זה, אוכלוסייה צעירה עוזבת, והיישובים הולכים ומצטמצמים. .זאת מבלי לציין מגרשים שפשוט עומדים ריקים במקביל, ובאותה מועצה ממש, מתקיימת הרחבה מאסיבית של יישובים ערביים סמוכים, לעיתים בהק צאות קרקע בעלויות סמליות של עשרות אלפי שקלים בלבד. הפערים הללו אינם רק כלכליים , הם משדרים מסר ברור של אפליה במדיניות הקרקע ופוגעים אנושות ביכולת לשמר רצף התיישבות יהודית בגליל. נדמה כי מדיניות המדינה וגופים מטעמה מכוונת לציפוף והתעצמות בערים כמו כרמיאל ונו ף הגליל, על חשבון היישובים הקהילתיים, בשם תפיסות תכנוניות שאינן מתכתבות עם המציאות החברתית והדמוגרפית. בפועל, אנו נתקלים במציאות שבה איננו יכולים לגור סמוך להורינו או להרחיב יישובים קיימים, בעוד שבערים הנהנות מדיור מוזל ,נהנות בעיקר אוכלוסיות אחרות. מצבה ש ל נוף הגליל כיום מדבר בעד עצמו, והוא תמרור אזהרה ברור. אני ילידת נוף הגליל, משפחתי חיה שם וגדלתי בה כל חיי. השינוי שעברה העיר הוא כואב ומטריד. האם זו המציאות שאנו מבקשים לשחזר גם ביישובים הקהילתיים, שהופכים הלכה למעשה למובלעות גיאוגרפיות מבודדות? עם כל החש יבות המובנת של יהודה ושומרון, המצב בגליל הולך ומחמיר בקצב מדאיג. נתונים עדכניים, לצד שינוי שיטת המכרזים של רמ״י, מצביעים גם על שינוי בהרכב המשתתפים במכרזים בנגב ובגליל, באופן המעורר חששות כבדים בקרב משפחות יהודיות באשר לאופיו ולעתידו של המרחב בו יגדלו את י לדיהן. שאלות של ביטחון אישי, קהילתיות וחוסן אזרחי אינן יכולות להיות מודרות מהשיח התכנוני. אירועי“שומר החומות ” לא היו אפיזודה חד־פעמית. יישובים ללא אוכלוסייה צעירה, ללא כיתות כוננות וללא חוסן קהילתי, הם יישובים חשופים. כיום, בסכומי הקרקע המופרכים, פשוט אין מי שיבנה והתוצאה היא התכווצות מסוכנת של ההתיישבות היהודית בגליל. אדגיש: אינני מבקשת הנחה. אני מתכוונת לבנות את ביתי גם במחיר כלכלי כבד, מתוך ציונות, אמונה במקום ותחושת שליחות. אך אני מיעוט. מדיניות ציבורית אינה יכולה להישען על מיעוט אידאולוגי בלבד. עליכם העול למצוא את התמריצים הנכונים להוביל להתיישבות ביישובים הללו. אינני תמימה, זהו לא .ה"בייס" האידיאולוגי שמצביע למפלגתך. אך עם זאת, הציונות כאן חשובה הרבה יותר נדרש טיפול מיידי, עמוק ואמיץ בהחלטות רמ״י ובמדיניות הקרקע בגליל. מול אויבים חיצוניים מדינה יודעת להתגונן; הרבה יותר קשה להתמודד עם כרסום פנימי שמתרחש בהחלטות מנהליות לכאורה. אני קוראת לך להתערב בדחיפות, לבחון מחדש את המדיניות, ולהבטיח עתיד בר־קיימא להתיישבות היהודית בגליל. בברכה, .דניאל בורטנובסקי