חומר רקע - גורמים חיצוניים
12/05/2026
נייר עמדה מטעם אלו"ט לקראת הדיון ב
וועדה לקידום מעמד האישה ב
נושא -
"פערים וחסמים לנשים עם מוגבלויות בקבלת מענים מהמערכת הציבורית"
1.
בפתח הדברים, נבקש לברך על קביעת הדיון
החשוב , אשר מטרתו להציף את מצבן הייחודי של נשים עם
,מוגבלות בישראל, שנאלצות להתמודד עם "הפליה כפולה" (ולעיתים אף משולשת), על רקע מגדר, מוגבלות
ופעמים רבות- גם מצב סוציו אקונומי. זאת, בין היתר, וכפי שיפורט להלן, לנוכח ה יעדר מודעות מספקת
בקרב אנשי המקצוע המטפלים, לצד אבחון מאוחר של נשים עם מוגבלות, אשר משפיעים באופן ניכר על
תחומי חיים רבים של נשים עם מוגבלות, ובהם-
.בריאות, רווחה, נגישות למידע ומיצוי זכויות
2.
נשים ונערות על הרצף האוטיסטי מתמודדות עם
פרופיל נשי ייחודי הכולל אסטרטגיות "מיסו"ך(Masking)
,וחיקוי חברתי מודע לצורך היטמעות בסביבה, מאמץ קוגניטיבי כביר העלול להוביל לתשישות מערכתית
שחיקה ואבחון שגוי או מאוחר.
,שונות נוירולוגית זו כוללת עיבוד קוגניטיבי ייחודי וויסות חוויות סנסוריות
כאשר רגישות יתר למג ע, אור או רעש נחווית כהצפה בלתי נסבלת ומכאיבה, ההופכת מפגשים במערכות
.הציבוריות הלא מונגשות למוקדי סטרס וקריסה חושית
מצב זה, לצד קשיים בפענוח סיטואציות חברתיות
מורכבות, הופך אותן לאוכלוסייה מועדת טראומה הנמצאת בסיכון גבוה פי3-4
לחוות פגיעה מינית וניצול
לע
ומת האוכלוסייה הכללית.
3.
היעדרו של טיפול רפואי מונע ,נגיש ומותאם עבור נשים ונערות על הרצף האוטיסטי מוביל לכשל מערכתי
המייצר מעגל חוזר של פניות דחופות למערכות הבריאות .בשל החסמים בביצוע בדיקות סקר שגרתיות ,
מחלות ומצבים רפואיים שניתן היה למנוע או לאבחן בשלב מוקדם הופכים למצבי קצה מורכבים הדורשים
התערבויות אינטנסיביות ויקרות בבתי החולים ובמרפאות המומחים .חוסר הגמישות של המערכת
הציבורית והיעדר הכשרת צוותים מותאמת אינם רק פוגעים בזכותן הבסיסיות של הנשים לבריאות
ולאוטונומיה ,אלא מהווים מחדל רפואי וכלכלי המייצר עומס יתר וכפילות של משאבים ,אשר היו יכולים
להיחסך באמצעות הטמעת התאמות פשוטות ,הנגשה חושית ותקצוב ממוקד למניעה.
4.
כמו כן ,אבחונים שגויים (כגון הפרעות אישיות או הפרעות אכילה )המובילים למתן טיפולים תרופתיים
ופסיכולוגיים בלתי מתאימים מעמיקים את תחושת הטראומה והניכור מהממסד .היעדר מענה מניעתי
וטיפולי מונגש בקהילה דוחק נשים אלו למצבי משבר נפשי חריפים ,המביאים
לעיתים
לאשפוזים חוזרים
ומיותרים ולעומס כבד על מחלקות בריאות הנפש ובתי החולים הפסיכיאטריים .מדובר במעגל הרסני שבו
חוסר מקצועיות והיעדר התאמה מערכתית הופכים בעיה בריאותית הניתנת לניהול למצוקה כרונית קשה ,
המכלה משאבים ציבוריים ופוגעת באופן בלתי הפיך בסיכויי השיקום וההשתלבות של נשים אלו בחברה.
5.
,משכך
בשלוש השנים האחרונות
אלו"ט פועלת, בתמיכת קרן עזריאלי, להעלאת המודעות בקרב צוותים
רפואיים
וטיפוליים
למאפיינים הייחודיים של אוטיזם בקרב נשים, וכן פועלת על מנת ליתן כלים פרקטיים
לזיהוי, הפנייה ואבחון מוקדם של נשים עם אוטיזם, תוך שיפור איכות המענה הרפואי והרגשי לנשים
.המאובחנות
לצורך קידום הנושא ופיתוח המענים הנדרשים, הקמנו ועדת היגוי עם נשות מקצוע מובילות
בתחום ונציגי משרדי ממשלה, יצרנו שיתופי פעולה עם ארגונים נוספים ובהם קרן בריאה, נשים לגופן, מכון
ון-ליר ואיגוד הגניקולוגים. במקביל, אנו מקיימים מפגשי פורום
קבועים עם הורים של אוטיסטיות ועם נשים
.ונערות אוטיסטיות
6.
יחד עם זאת, ועל מנת ליתן מענה מותאם ומדויק ,לאוכלוסייה זו נדרשת מעורבות משמעותית והתגייסות
של משרדי הממשלה הרלוונטיים, לרבות -
משרדי הרווחה, הבריאות, החינוך והביטחון הלאומי, על מנת
להביא לצמצום הפערים הקיימים בתחום זה, תוך שיפור רווחתן ובריאותן של נשים.עם אוטיזם
7.
מתוך הניסיון המצטבר שלנו בתחום, עלו מספר סוגיות מרכזיות:שנבקש להעלות במסגרת הדיון
7.1
. מחסור במידע ובנתונים -
קיים פער משמעותי בזמינות נתונים סדורים ומפולחים מגדרית הנוגעים לנשים
עם מוגבלות בכלל ואוטיזם בפרט, בכלל תחומי החיים- רווחה, בריאות, תעסוקה ועוד. היעד ר תשתית
עובדתית זו מקשה על גיבוש מדיניות מבוססת נתונים, ומוביל
לכך שצרכיהן הייחודיים של נשים עם
מוגבלות נותרים שקופים למערכת, באופן שאינו מאפשר יצירת מענים מותאמים וגורם להמשך הפגיעה
בזכויותיהן ובאיכות
השירותים הניתנים להן
.בפועל
7.2
.
הכשרות אנשי מקצוע-
הכשרתם של צוותי
הרפואה והטיפול
בכל הנוגע למאפייני ההתמודדות הייחודיים
של נשים עם אוטיזם לוקה בחסר. פער זה בא לידי ביטוי, בין היתר, בהיעדר היכרות מספקת עם האופן שבו
אוטיזם עשוי להתבטא בקרב נשים, בקושי לזהות מצבי מצוקה או טראומה, ובהיעדר כלים מקצועיים
להתאמת
התקשורת והמענה הטיפולי. במקרים רבים, חוסר ההיכרות עם מאפייני ההתמודדות הייחודיים
של נשים עם אוטיזם עלול להוביל לאי
זיהוי צרכים, לפרשנות שגויה של התנהגויות ולמתן מענה שאינו
מותאם. לפיכך, קיימת חשיבות לקידום הכשרות ייעודיות והטמעת ידע מקצועי בקרב אנשי טיפול
,ורפואה
כבר בשלבי ההכשרה המקצועית, לרבות בבתי ספר לרפואה ובהתמחויות רלוונטיות ,
באופן שיבטיח מתן
שירות מקצועי, רגיש ומותאם
.לנשים עם אוטיזם
7.3
. פערי אבחון מגדריים -
קיים פער משמעותי בשיעורי האבחון של
נשי
ם עם אוטיזם , כאשר שיעור האבחון
הנוכחי עומד על בת אחת לכל ארבעה בנים
. פערי ידע בקרב צוותים רפואיים, הטיות מגדריות
באבחון
"ותופעת ה
מיסוך" (
Masking), גורמים לכך שנשים רבות
מאובחנות באיחור ניכר או כלל לא. היעדר אבחון
מוקדם מוביל להחמצת
הזדמנויות קריטיות ל התערבות,ולקבלת טיפול מותאם לו פגיעה מתמשכת
בבריאות הנפשית
ובאיכות החיים של .הן
על כן ,ובהמשך לצורך בה,כשרות כמפורט לעיל
נדרש לקיים
הכשרות שיקנו לאנשי המקצוע ולמאבחנים בפרט ידע וכלים לזיהוי מוקדם ומדויק של האבחנה,
דבר
.שיאפשר תמיכות מותאמות ונדרשות בשלבים קריטיים
7.4
. חסמים מערכתיים בקבלת שירות
ים
, בפרט בתחום בריאות האישה - לצד פערי
ם ב ,הכשרה המקצועית
נשים עם
אוטיזם מתמודדות גם עם
חסמים מערכתיים משמעותיים בקבלת שירותים רפואיים, ובפרט
.בתחום בריאות האישה
,חסמים אלו כוללים, בין היתר, מחסור בהנגשה פיזית של חדרי בדיקה וטיפול
קביעת
זמני מפגש סטנדרטיים שאינם מו
תאמים לצורכיה ן ,של נשים אוטיסטיות
ו היעדר מידע רפואי מונגש
.)(בפישוט לשוני או באמצעים אחרים
סביבה רפואית
לא מונגשת ו עמוסת גירויים, היעדר הכנה מוקדמת
או פרטיות מספקת עלולים להוביל להימנעות מבדיקות וטיפולים רפואיים
, הן בשגרה והן בחירום , באופן
הפוגע
ביכולתן של נשים עם אוטיזם
לקבל טיפול רפואי שוויוני ומכבד. ה התאמות הנדרשות ,צריכות לכלול
בין היתר, אפשרות לקביעת
,תור כפול
הנגשת מידע לפני
ההגעה ל
בדיקה, וביצוע יישוג (
reaching out
)
ע"י
קופות החולים לבדיקות סקר ומעקב יותר צמוד לנשים עם מוגבלות.
7.5
. הגנה וסיוע במצבי סיכו
ן -
,כאמור נשים עם אוטיזם
חשופות בשיעורים גבוהים יותר לאלימות מינית
ול
ניצול .
,יחד עם זאת
לעיתים קרובות המערכות אשר
אמורות ל
יתן
להן
מענה ,
אינן מונגשות מספיק כדי
לאפשר להן מיצוי זכויות וקבלת טיפול הולם ורגיש
.מוגבלות
כך למשל, חסרות הכשרות לצוותים בבתי
.החולים בנוגע לטיפול בנשים עם מוגבלות נפגעות עבירה, ותוכניות מוגנות במסגרות החינוך והרווחה על
,כן יש לקדם ליווי
ו
מענים מותאמים לנשים עם מוגבלות מול כלל הגורמים הרלוונטיים, ובהם משרד
י
הרווחה, חינוך, בריאות
, משפטים וביטחון
.לאומי
8.
חשוב לציין כי ארגוני חברה אזרחית הפועלים למען אנשים ונשים עם מוגבלות זיהו בשנים האחרונות את
הכשלים והחסמים הללו
.ופועלים באופן אקטיבי לצמצומם
כך למשל, אנו באלו"ט מובלים
הכשרות לאנשי
,מקצוע וצוותים רפואיים
משתתפים ב פורומים
מקצועיים
העוסקים
ב בריאות
נשים עם מוגבלות, ו פועלים
להעלאת
מודעות, פיתוח ידע וקידום התאמות. עם זאת ,פעילות
,זו, חשובה ככל שתהיה אינה יכולה ל הוות
ת חליף
ל
אחריות מערכתית ו
ל.מדיניות ממשלתית כוללת
המדינה חייבת לקחת אחריות על הנגשת
השירותים השונים, איסוף נתונים עדכניים ותקצוב ההתאמות הנדר
שות עבור נשים עם מוגבלות.
9.
,נוכח הפערים המתוארים
,עולה הצורך בגיבוש מתווים מתאימים
בהשתתפות משרדי הממשלה
הרלוונטיים, במטרה לבחון את הכשלים הקיימים, לדון בצעדים האופרטיביים
,הנדרשים לשיפור המצב
ולקדם מדיניות והכשרות שיבטיחו מענה שוויוני, נגיש ומותאם לנשים עם מוגבלות
.בכלל תחומי החיים
כל אלו מדגישים גם
את הצורך בהק מת
תכנית לאומית כוללת , ואולי אף
וועדה ממשלתית או פרלמנטרית
שתהיה אחראית על תכלול נושא חשוב זה מול כלל משרדי
הממשלה הרלוונטיים.
10
.
.אנו כמובן עומדים לרשותכם ונשמח לסייע בגיבוש מתווים מתאימים לקידום נושאים אלו
,בברכה
רותם אייזיק, עו"ד
,דנה סרור
מנהלת האגף לקידום זכויות וקשרי ממשל, אלו"ט
מנהלת פרויקט "נשים ואוטיזם", אלו"ט