חומר רקע
נייר עמדה לדיון בוועדת הבריאות של הכנסת
.בנושא: מניעת השמנה בישראל בדגש על אוכלוסיות מוחלשות
| יום רביעי6
במאי2026
| שעה10:00
תקציר
נכשלנו בארץ בהתמודדות עם מגפת ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער. לא מדובר עוד בסוגיה של
"אורח חיים", אלא בכשל מדיניות מתמשך, המייצר פערים בריאותיים עמוקים ופוגע בעתיד
הכלכלי והחברתי של המדינה. השמנה בקרב ילדים ובני נוער בישראל אינה עוד בעיה התנהגותית -
אישית אלא מ הווה
משבר בריאות ציבור בעל השלכות מערכתיו.ת
מדובר בתהליך מואץ של מעבר
תזונתיnutrition transition
המאופיין במעבר לתזונה מערבית, ירידה בפעילות גופנית והעמקת
פערים חברתיים.
.אוכלוסיית היעד המרכזית הינה האוכלוסייה הערבית, בדגש על הגיל הצעיר
הנתונים
העדכניים מצביעים על:
•
שיעורי עודף משקל והשמנה גבוהים אשר מתייצבים ברמה גבוהה .
•
ירידה בגיל הופעת מחלות כרוניות, כמו ,
סוכרת מסוג2, כבד שומני ויתר לחץ דם.
•
פערים עקביים בין קבוצות אוכלוסייה–
בעיקר לרעת החברה הערבית
ללא התערבות מערכתית רחבת היקף, ישראל צפויה להתמודד עם דור צעיר חולה יותר, יצרני פחות
ותלוי יותר במערכת הבריאות.
תמונת מצב עדכנית
השמנה בקרב ילדים ובני נוער, זהו משבר לאומי !
•
כ־30%
–
32%
מבני הנוער בישראל סובלים מעודף משקל או השמנה
•
כ־13%
נמצאים בקטגוריית השמנה
•
הפערים החברתיים מובהקים:
o
שיעורים גבוהים יותר באשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים .
o
לילדים להורים בעלי השכלה נמוכה סיכוי פי1.78
.להשמנה
o
שכיחות גבוהה יותר בחברה הערבית לעומת היהודית .
לפי נתוני הלמ״ס והכנסת:
•
בגיל בית ספר יסודי: כ־20%
עם עודף משקל/השמנה
•
בגיל ההתבגרות: עלייה לכ־30%
ואף יותר בקבוצות מסוימות
סוכרת ותחלואה נלווית
•
כ־10%
מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל עם סוכרת, כאשר נשים מהאוכלוסייה הערבית
.מובילות בשיעורים הארציים, ובמיוחד נשים בגיל הפוריות
•
הערכה: מאות אלפי מקרים לא מאובחנים
•
עלייה מדאיגה ב:
o
סוכר ת סוג2
בגיל צעיר
o
כבד שומני בילדים
o
יתר לחץ דם בגיל ההתבגרות
o
מחלות גסטרואינטסטינאליות, כגון אבנים בכיס המרה וריפלוקס גסטרו -ושטי .
מגמה קריטית:
•
עלייה חדה במיוחד בסוכרת סוג2
בקרב בני נוער מהחברה הערבית
•
הקדמת גיל הופעת מחלות מטבוליות וגסטרואינטסטינאליות
החברה הערבית– מוקד סיכון מובנה
החברה הערבית אינה רק
"קבוצת סיכון" אלא קבוצה החשופה למבנים חברתיים ובריאותיים
המגבירים סיכון.
גורמים מבניים מרכזי ים
1
. מעבר תזונתי מואץ
•
ירידה בצריכת מזון מסורתי
•
עלייה בצריכת מזון מעובד, משקאות ממותקים ומזון מהיר
•
)חשיפה גבוהה לטרנדים גלובליים (בעיקר בקרב בני נוער
•
ירידה בשיעור ההנקה
2 . אי-
ביטחון תזונתי
•
שכיחות גבוהה יותר לעומת האוכלוסייה הכללית ,
ובמיוחד הפריפרייה
•
מוביל לצריכת מזון זול, עתיר קלוריות ודל ערך תזונתי
3 . סביבה פיזית לא תומכת
•
מחסור בתשתיות לפעילות גופנית
•
היעדר מרחבים בטוחים
•
פחות מסגרות ספורט זמינות
4 . פערי נגישות לשירותי בריאות
•
מחסור בדיאטניות ומערך מניעה רב מקצועי כולל מרכזים ייעודיים בשפה ערבית
•
היעדר התאמה תרבותית
•
מיקוד בטיפול ולא במניעה
5 . אוריינות בריאותית נמוכה
•
פערים בידע ובהבנה של האתגר הבריאותי בקרב המשפחה הערבית .
•
השפעת מדיה ורשתות חברתיות על בחירות מזון / פ"ג/ מצב
נפשי ועוד.
6
. גורמים פסיכו-חברתיים
•
.סטרס כרוני (חברתי, כלכלי, ביטחוני) ומחסור מענים אישיים ומשפחתיים מותאמים
•
קשר בין סטרס לאכילה רגשית
•
פגיעה בהתפתחות ובבריאות הנפ:ש
o
דימוי גוף נמוך
o
בידוד חברתי
o
הפרעות אכילה
העלות הכלכלית
ההשמנה בילדות מייצרת
עלות מצטברת ארוכת טווח :
עלויות ישירות
1.
טיפולים רפואיים
2.
אשפוזים
3.
תרופות כרוניות
עלויות עקיפות
•
ירידה בהישגים לימודיים/
אישיים בחיים לטווח הארוך
•
פגיעה בפריון עתידי
•
היעדרות ממסגרות
עלות מערכתית
הערכות בינלאומיות מצביעות על
עלות של אחוזים מהתמ״ג הקשורים להשמנה -
מגמה הרלוונטית
גם לישראל.
העלות הכלכלית הכוללת של השמנת יתר במשק הישראלי עומדת על55.1
,מיליארד שקלים בשנה
שהם כ-
2.9%
מהתמ"ג, ללא התערבות מערכתית, שיעור ההשמנה בקרב האוכלוסייה
הבוגרת צפוי
לזנק ל31.2%
עד שנת2030
, עם עלות ישירה של34
.מיליארד שקלים למערכת הבריאות
אתגרים מרכזיים במדיניות
1.
היעדר תוכנית לאומית מתכללת
2.
פיצול בין מערכות (בריאות–חינוך–
)רווחה
3.
מיקוד בטיפול במקום מניעה
4.
מחסור בתקצוב ארוך טווח
5.
היעדר התאמה תרבותית בתוכניות קיימות
6.
היעדר מרפאות ייעודיות בנושא בתוך החברה הערבית
המלצות למדיניות
ברמה הלאומית
1.
גיבוש תוכנית לאומית רב-משרדית
o
בריאות, חינוך, רווחה, רשויות מקומיות
2.
חיזוק רפואה מונעת
o
תמרוץ קופות חולים למדדי מניעה
o
סקרי סיכון בגיל צעיר
o
הפעלת מערך איתור במיוחד בקרב רופאי ילדים
3.
רגולציה על סביבת המזון
o
הפחתת זמינות מזון מזיק בבתי ספר
o
מיסוי משקאות ממותקים והרחבתו
o
סימון מזון ברור ואפקטיבי, כולל הרחבת חובת הסימון לרשתות מזון מהיר
ולפלטפורמות משלוחים
o
מניעת פרסום למזון מעובד/ אולטרה מעובד בד גש על רגולציה במרחב הדיגיטלי
וברשתות החברתיות
o
חינוך לקהל הרחב ובמיוחד בעות שידור מרכזיות
4.
הטמעת חינוך לבריאות
o
מגיל גן
o
)מבוסס מיומנויות (ולא רק ידע
ברמה הקהילתית (דגש–
)החברה הערבית
1.
פיתוח תוכניות מותאמות תרבותית
2.
הקמת מרכזי תזונה קהילתיים
3.
הכשרת מובילי בריאות מקומיים
4.
שיתוף הנהגה קהילתית ודתית
5.
שילוב הורים כקהל יעד מרכזי
6.
שילוב עמותות בהובלת מיזמים חברתיים וייעודיים
7.
דגש על החינוך לאימהות לפני הריון ולידה, במהלך ההנקה ובגיל רך
מערכת החינוך
•
בתי ספר כ"סביבות
בריאו "ת
•
פעילות גופנית יומיומית
•
פיקוח על מזון במזנונים
•
שילוב בישול ותזונה כחלק מתוכנית לימודים
מסקנה
השמנה בקרב ילדים ובני נוער בישראל ובקרב החברה הערבית בפרט היא בעיה מבנית, לא רק
התנהגותית.
תפקיד עמותת ניסאן במסגרת זו
עמותת נ
יסאן ,ל בריאות דרכי
עיכול, כבד ותזונה בחברה הערבית-
פועלת כגורם מתווך קריטי בין
ידע רפואי לבין הקהילה.
תרומתה הייחודית:
•
פיתוח תוכניות מותאמות תרבותית
•
העלאת מודעות בקהילה
•
קידום מחקר יישומי
•
הובלת תוכניות ייעודיות בשיתוף אנשי מקצוע ממגוון מקצועות הבריאות
העמותה ממוקמת בעמדה אסטרטגית להוביל
התערבויות קהילתיות מבוססות אמו ,ן אשר הוכחו
כיעילות במיוחד באוכלוסיות מוחלשות.
:חתומים על נייר העמדה
✓
פרופ’ ריפעת ספדי-
יו”ר עמותת ניסאן, מנהל מכוני הכבד בהדסה עין כרם ובי”ח המשפחה
.הקדושה בנצרת
✓
ד”ר עבד אלהאדי זועבי -
מומחה ברפואת משפחה, סוכרת והשמנה; מנהל מערך הסוכרת
.במחוז צפון, שירותי בריאות כללית
✓
ד"ר רואא זועבי ח'מאיסי-
מומחית ברפואת ילדים וטיפול בהשמנה בילדים, שירותי בריאות
כללית
✓
רגדה ברכאת-
.דיאטנית קלינית, סמנכ”לית עמותת ניסאן
✓
אלאא ג’מיל-
דיאטנית ילדים, רכזת תחום ילדים בחברה הערבית במחוז שו”ש, שירותי
.בריאות כללית
✓
רינא זועבי- מנכ”לית ומייסדת עמותת ניסאן .
References
1.
.הכנסת, מרכז המחקר והמידע“הגבלות בפרסום מזון והנחיות לתזונה בריאה בבתי-
ספר
כאמצעים להתמודדות עם השמנת יתר בקרב ילדים ובני נוער.”
2.
.הכנסת, מרכז המחקר והמידע“עודף משקל והשמנת יתר בדגש על ילדים ובני נוער.”
3.הכנסת, “
אחד מכל חמישה
ילדים בישראל סובל מהשמנה.”
,הודעה מוועדת הבריאות14
במאי
2025
.
4.הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, “לקט נתונים בנושא משקל ודיאטה, הסקר החברתי2023
."
5.
.ההסתדרות הרפואית בישראל“מניעה וטיפול בהשמנת ילדים ובני נוער,"
2015
.
6.מכון ברוקדייל,"השמנה וסוכרת באוכלוסייה ה ערבית בישראל: הימצאות, אורח חיים ושימוש
בשירותי בריאות.”
7. משרד הבריאות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות “
מב״ת לרך–
סקר לאומי שני בנושא מצב
הבריאות והתזונה בתינוקות בגיל9
–
11
,חודשים2019
–
2020
.”
אוקטובר2022
.
8. Münte E, Zhang X, Khurana A, Hartmann P. “Prevalence of Extremely Severe
Obesity and Metabolic Dysfunction Among US Children and Adolescents”
*JAMA Network Open*. 2025;8(7):e2521170.
doi:10.1001/jamanetworkopen.2025.21170.
9. Tepper S and Luz N. Food Security and Sustainable Nutrition in
Israel:Challenges, Frameworks, and Policy Directions. Geography Research
Forum/ special issue. Vol.45, 2026.
10. UNICEF. “Prevention of Overweight and Obesity in Children and
Adolescents: Advocacy Strategy and Guidance”.