פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 878
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ו (16 בפברואר 2026), שעה 8:30
סדר היום:
<< הצח >> פרק י"ט (שונות), סעיף 99 (חוק המים) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 (מ/1924) << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
דוד ביטן – היו"ר
חברי הכנסת:
איימן עודה
מוזמנים:
יחיעם שלזינגר
–
לשכה משפטית, משרד האוצר
עידו מור
–
רכז סביבה ומים, אגף התקציבים, משרד האוצר
איתי דנינו
–
רפרנט מים, אגף התקציבים, משרד האוצר
רועי גולדשטיין
–
ייעוץ משפטי, משרד האנרגיה והתשתיות
ישי לנדסמן
–
המחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
דוד ספיר
–
מנהל אגף בכיר לתאגידים עירוניים, משרד הפנים
ניר וילנר
–
סגן בכיר ליועץ המשפטי, רשות המים
רן קניגסברג
–
מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי
יוסי כהן
–
סמנכ"ל כספים, מקורות
איילת עציון
–
סמנכ"ל רגולציה, מקורות
גלי פורטנוי
–
מנהלת מח' גבייה ונכסים, מקורות
ייעוץ משפטי:
נעמה דניאל
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> פרק י"ט (שונות), סעיף 99 (חוק המים) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >>
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בוקר טוב. פרק י"ט (שונות) סעיף 99 (חוק המים) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026.
<< אורח >> יחיעם שלזינגר: << אורח >>
אנחנו מחכים לרכז עידו מור שיציג את זה, או שנתחיל בהקראה ואז הוא יסביר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, קודם כל צריך להסביר. נשמע את מקורות. בבקשה, יוסי.
<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>
מדובר על להחיל את פקודת המיסים (גבייה) ולאפשר למקורות שהיא מוגדרת כרשות המים הארצית לפעול לפי פקודת המיסים (גבייה) כנגד חייבים במסגרת סוגיית קרן המט"שים שהקימו, הנושא של מימון של מט"שים. אנחנו בעד כמובן, כי בסופו של דבר - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה נותן לכם אפשרות לגבות.
<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>
כן, נותן לנו אפשרות לגבות, כי אנחנו נהיה אלה שמגבים את היזמים שמשקיעים במט"שים, ואם הם לא מצליחים לגבות את חובם אנחנו נצטרך להעמיד את המימון ולגבות את החוב. כאשר אין לנו את פקודת המיסים (גבייה) זה מאריך לנו את התהליך בצורה משמעותית, משאיר אותנו עם חובות. אנחנו גובים את הכספים הללו בעבור משק המים ורצוי שתהיה לנו את היכולת בלי תהליכים ארוכים ומייגעים משפטיים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מי אתם מצפים שיהיו חייבים לכם?
<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>
מי שאמורים להיות חייבים לנו בסופו של דבר, זה יכול להיות או תאגידים, או אגודות או רשויות מקומיות. החריגו משום מה את הרשויות המקומיות, לטעמנו הן לא צריכות להיות מוחרגות. נכון שברובן הן לא עושות בעיות, אבל עשויות להיות רשויות כאלה בעייתיות, בדרך כלל זה במגזר יותר, פחות במגזר האחר, אבל עדיין אנחנו צריכים את הכלים כי אחרת זה יוצר אי שוויון, יוצר מצב של העדפה של גורם כזה על פני אחר ואין סיבה שרשות מקומית תהיה מוחרגת לעומת אגודה, תאגיד או כל גורם אחר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
נכנסת, עידו, אז תציג את החוק.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
מטרת החוק היא לאפשר למקורות כרשות המים הארצית לגבות כספים ביתר קלות מחייבים לה. הסיבה לחוק נובעת ממספר תיקונים שערכנו פה בוועדה בשנים האחרונות שבמסגרתם הבנו שיש כשל במקטע טיפול השפכים בישראל שנובע בין היתר ממבנה המשק. על מנת לאפשר את הטיפול בשפכים ולצמצם את הסיכונים שנובעים ממבנה תאגידי המים אנחנו מבקשים לאפשר הקמה של מתקני טיפול בשפכים שמקורות, כסולק מרכזי, משלמת להם בצורה ישירה וגובה את החובות על הטיפול בשפכים מתאגידי המים.
לצורך כך בעצם נערכים תיקוני כללים שיאפשרו את ההכרה התעריפית הזאת דרך מקורות ולא ישירות דרך תאגיד המים. הכללים הראשונים, על פי החלטת ועדת כלכלה, צריכים להגיע אחרי אפריל. עד אפריל שר האנרגיה יכול לאשר את הכללים ואם הוא לא יאשר עד אפריל אז הם יגיעו לכלכלה וכן עוד מספר כללים מבחינת הכרה תהליכית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למה החרגתם את הרשויות המקומיות?
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
תיכף אני אתייחס לזה, אני מניח שגם משרד המשפטים ירצה להתייחס. אנחנו במקור בהסדרים של השנה לא הבאנו תיקון חקיקה בתחום המים. מקורות, כשהם ראו שאנחנו רוצים להחיל עליהם את היותם הסולקים המרכזיים פנו, ובצדק, ואמרו שלהם בניגוד לשאר השחקנים במשק המים כיום אין את היכולת לגבות את החובות בצורה יעילה, מה גם שיכולת לנתק תאגידים היא מאוד מוגבלת משום שאסור לנתק צרכנים ממים ולכן מן הסתם אי אפשר לנתק גם את התאגידים בצורה משורשרת.
הם ביקשו את זה גם לתאגידים וגם לרשויות המקומיות. כשאנחנו עשינו את הבחינה המשפטית והמקצועית, כגורמי מקצוע ביקשנו להחיל את זה על הכול, אבל בין תאגידי המים למקורות היה הרבה יותר קל מבחינה משפטית כי זה שני שחקנים בעלי רישיון בתוך משק המים שמתנהלים ברגולציה אחידה ולעומת זאת הרשויות המקומיות, היה קושי משפטי מסוים, אני מניח שמשרד המשפטים יוכל להרחיב על זה, בטענה שאנחנו מביאים לחברה, גם אם היא חברה ממשלתית, להפעיל פקודת מיסים (גבייה) שזה סמכויות שלטוניות על רשות מקומית. זאת הייתה הסיבה שבגינה לא הכנסנו את זה, זה לא מסיבה מהותית.
מבחינתנו בגלל שהמרבית המוחלטת של השחקנים במשק המים מתואגדים, רוב השפכים, רוב המים, וגם אנחנו מסתכלים קדימה ואנחנו צופים שהמגמה הזאת תימשך ובעת הקרובה יסתיימו הרשויות הלא מתואגדות, אז חשבנו שזה פותר 90% מהבעיה. זה כן נכון שלפי הנתונים שאנחנו מכירים הרבה מהגופים שחייבים זה רשויות מקומיות שלא התאגדו, וזה באמת מייצר קושי מסוים.
<< אורח >> ישי לנדסמן: << אורח >>
עידו אמר את הנקודה המרכזית, שמבחינה מוסדית להעניק למקורות, שהיא חברה, נכון חברה ממשלתית אבל חברה, סמכות לנקוט בהליכי גבייה ללא ההליכים הרגילים ובעצם בנקיטת הליכים שלטוניים מול מוסד שלטוני, הרשויות המקומיות, ראינו בזה קושי. לכל הפחות יהיה צריך את מעורבות הרשויות המקומיות ב - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני רוצה להבין, איך אתם מתכוונים שמקורות יגבו מרשויות מקומיות, מתאגידי המים? יילכו לבית משפט?
<< אורח >> ישי לנדסמן: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ואחר כך יעשו הוצאה לפועל?
<< אורח >> ישי לנדסמן: << אורח >>
כמו המצב הרגיל. פשוט לגבות ככה ולעקל נכסים מול הרשויות המקומיות, שזה יכול גם לפגוע בתפקוד שלהם, והרשויות המקומיות הם מוסד שלטוני.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אין בעיה, אבל למה לא תיתנו סמכות לקזז כספים שמגיעים לאותם גופים ממשרד האוצר? תנו לחשב הכללי. משהו אתם צריכים לתת להם כדי לא ללכת לבית משפט, גם אם זה רשות מקומית. אם מגיע להם כספים, אני לא מדבר על חינוך, רווחה או דברים כאלה, אז החשב הכללי יוכל לקזז.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אנחנו נעשה בדיקה אצלנו, זה רעיון שלא חשבנו עליו במהלך התהליך.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה אחת. שתיים, הליך בוררות. היום יש הליך בוררות עם רשות מקומית מול משרד ממשלתי באישור היועץ המשפטי לממשלה או מנכ"ל משרד הפנים, הולכים להליך בוררות. למה לא לתת להם את הסמכות הזאת גם כן? שני דברים שיהיה להם יותר קל לגבות.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
תסביר את התהליך השני.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
יש היום הליך בוררות, אם למשל לרשות מקומית יש טענות נגד משרד ממשלתי או ההיפך, אז הולכים לבוררות.
<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>
אתה מתכוון להנחיית היועצת המשפטית לממשלה שסכסוכים בין שני גופים ציבוריים צריכים לעבור קודם כל דרך הייעוץ המשפטי?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למה הם צריכים ללכת לבית משפט? שיילכו לבוררות.
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
בדיוק בתיקון שאנחנו מתקנים עכשיו יש את ההליך הזה שאומר שאם יש סכסוך בין ספק מים לבין מקורות - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
איפה התיקון הזה? רוצים לתקן את זה?
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
הוא כבר קיים היום.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז תכניסו אותם גם כן.
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
הם בפנים. הוא אומר שכאשר יש סכסוך בין ספק מים לבין מקורות, לא משנה אם ספק המים הוא רשות מקומית או תאגיד, יש הליך שהולכים ל - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הם יכולים ללכת לבוררות? ומי מאשר את הבוררות הזאת?
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
מנהל רשות המים. זה לא בוררות, זה בירור סכסוך.
<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>
אבל אין סמכויות. אם אפשר להעיר משהו לנציג של משרד המשפטים, בסופו של דבר הרי אנחנו שלוחים של רשות המים, אנחנו גובים בעבורם, הכסף שאנחנו גובים בעבור מים הוא לא כסף שלנו, אנחנו אחרי זה מתחשבנים - - -
<< אורח >> ישי לנדסמן: << אורח >>
עם הצרכנים.
<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>
לצורך העניין של הממשלה. מי שהוא הבעלים של המים במדינת ישראל זה מדינת ישראל באמצעות רשות המים שהיא הרשות הלאומית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
איך אתם רוצים שהם ישקיעו במקומות שיש רשויות ערביות? איך? הרי יש להם סיכון גדול מאוד פה.
<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>
יש לנו דוגמה קלאסית, רק קלנסואה לבד חייבת לנו כבר כמה שנים 124 מיליון שקל. למרות שאנחנו בהליכים משפטיים עדיין את הכסף אנחנו לא רואים.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
קלנסואה חייבת לכם 124 מיליון שקלים?
<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>
כן, היא חייבת לנו 124 מיליון שקל.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתם לא תראו את הכסף הזה בכלל.
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
כמו שעידו ציין, בפן המקצועי אין שאלה שצריך לגבות גם מרשות מקומית, השאלה, זו שאלה משפטית, של סמכויות מול גוף שלטוני ושם זה - - -
<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>
ניר, לכן אני עונה לבחור ממשרד המשפטים, כי בסופו של דבר כשלוחים, אנחנו שלוחים, אם זו הייתה המדינה, יש לה את הסמכות, למה אנחנו כשלוחים של המדינה אין לנו את הסמכות?
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
לנו אין ויכוח, אנחנו הצענו שלא יהיו החרגות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, ההחרגה בסדר, רשות מקומית תאגידים, ההחרגה היא בסדר גמור, אין בעיה.
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
התאגידים לא מוחרגים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כתוב תאגיד, 'למעט גבייה מחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים או מרשות מקומית'. הם מוחרגים.
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
לא, ההחרגה של תאגידי המים ירדה.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
זה החלק שנמחק.
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
להבדיל מרשות מקומית, אין לחברה לפי חוק - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה זה נמחק? כתוב 'למעט'.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
'למעט גבייה מחברה כהגדרתה בחוק תאגידי המים' זה החלק שנמחק. בעצם הסעיף אחרי התיקון שלו, עוד לא קראנו אותו, אבל על פי פקודת המיסים (גבייה) - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אם ככה, אם תאגיד מים לא נמחק, הם יכולים לעשות עיקולים לתושבים?
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
לא, לתאגיד המים.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
למקורות אין יחסים ישירים מול - - -
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
תאגיד המים הוא לא גוף שלטוני, להבדיל מרשות מקומית, לכן ההחרגה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז איזה עיקול הם יעשו לתאגיד המים? בחשבונות שלהם?
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
תאגיד מים זה חברה בישראל.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל לא לתושבים.
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
לא התושבים, זה כלפי החברה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למרות שזה צד ג', למה הם לא יכולים לעשות?
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
זו בדיוק הסיבה למה הם לא יכולים לנתק. בסוף כל - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
עזוב ניתוק, חוב כספי. לפי הנוסח הזה אזרח שחייב כסף למניב, מניב זה בראשון, נגיד לתאגיד מים, הם יכולים לעשות עיקול צד ג'.
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
לא, הם לא יכולים לעשות כלפיו, מי שיכול לעשות כלפיו זה מניב, למניב יש סמכויות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, הם יכולים לעשות בהליכי גבייה גם לצד ג'.
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
מקורות לא יכולה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למה לא?
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
מקורות זה גבייה ביחס לספק המים, ספק המים זה מניב ראשון, מניב ראשון כשלעצמו - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
רק לספק המים?
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
כן. רק בעל רישיון. למניב ראשון כשלעצמו יש סמכויות גבייה ביחס לתושבים שלו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
יש עיקול צד ג', למה הם לא יכולים לעשות? אני לא מבין את זה.
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
אדוני, מדובר רק על בעל רישיון, כשבעל רישיון הוא - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה לאקונה, זה צריך להיות כתוב במפורש שאי אפשר לעשות עיקול ל –
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
זה רשום בבעל הרישיון. אם אתה תושב ראשון אתה לא בעל רישיון.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, אבל העיקול על בעל רישיון יכול להיות גם לצד ג' שלו.
<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>
אבל זה לא סביר, דוד, שאנחנו נעשה, זה עלויות מטורפות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
שני דברים, שיהיה ברור, צריך להסביר את זה, זה אחת, ושתיים, אני רוצה שתיתנו לנו דרך לגבות מהרשויות או מהתאגידים בדרך אחרת גם, לא בעיקולים, החשב הכללי יכול לתת החלטות בעניין הזה.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אנחנו בודקים עכשיו את העניין הזה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, עד סוף הישיבה.
<< אורח >> רן קניגסברג: << אורח >>
אני רוצה להגיד שאנחנו מתנגדים להצעת החוק, בטח ובטח לגבי השלטון המקומי, מהסיבות שעלו פה ועוד.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למה אתם מתנגדים?
<< אורח >> רן קניגסברג: << אורח >>
לגבי תאגידי המים צריך לזכור שתאגיד מים שלא מצליח להעביר את החוק בסוף רשות המים היא רשות ש - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל עד היום נכשלתם במשימה לעשות את הניקוז הזה.
<< אורח >> רן קניגסברג: << אורח >>
לא, אחת, אין קשר בין הניקוז והביוב, זה שתי בעיות שונות.
ך << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למה? נכשלתם, אחרת לא היו צריכים את מקורות שתיכנס לעניין. בגלל שיש פה בעיות אזוריות אתם נכשלתם במשימה.
<< אורח >> רן קניגסברג: << אורח >>
אני רוצה לדון על סוגיה ספציפית של העיצומים הכספיים, בסוף תאגיד מים שחייב עכשיו ולא מצליח לשלם את חובו, זה לא בגלל שהוא פושע או לא רוצה לשלם, יש פה את רשות המים שהיא קובעת את העלות, היא קובעת את העלות המוכרת, יש פה כשל מבני שצריך לטפל בו עוד לפני ולא בהכרח בזה שתאגיד המים לא מסוגל להעביר את הכספים.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
תאגיד מים, כמו כל חייב, בהנחה שאין לו מספיק משאבים, ואני לא נכנס לשאלה האם התעריף צריך לעלות או לרדת, הוא מתעדף את החובות שהוא משלם בהתאם לסדרי העדיפויות שלו בפועל והוא משלם שכר, הוא לא לא משלם שכר. הסיבה שהוא לא משלם על הטיפול בשפכים זה כי הוא יודע שאף אחד לא יעצור לו את הטיפול בשפכים.
<< אורח >> רן קניגסברג: << אורח >>
אבל יש היום כלים רבים אחרים - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא משנה, אני תומך בחוק, רק אני רוצה שתעשו שינוי שם.
<< אורח >> דוד ספיר: << אורח >>
אני רק רציתי להגיד שאנחנו תומכים בהחרגה של הרשויות המקומיות, מהנימוקים שנאמרו פה, ובמיוחד שמדובר בעיקר ברשויות חלשות שהשירות לתושב - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, אז תיתנו להם תקציב, מה אתם רוצים? אתם מצד אחד תומכים בכול, אבל הם עושים במקומם את העבודה, הם זכאים לכסף. אז שמשרד הפנים ישלם להם. מישהו צריך לשלם, מה אתם רוצים מהם?
<< אורח >> דוד ספיר: << אורח >>
בכל זאת לא בדרכים של עיקולים ו - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז איך הם יקבלו את הכסף?
<< אורח >> דוד ספיר: << אורח >>
כמו שאמרת, היושב ראש - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אולי נכתוב שמשרד הפנים יממן את זה וזהו. אתה רוצה?
<< אורח >> דוד ספיר: << אורח >>
הכסף מאיפה יגיע אני לא יודע.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מי קורא?
<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>
יש לי רק עוד הערה אחת, אני רוצה שיובהר שרשות מקומית הכוונה היא לעירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית, כדי שאף אחד לא יחשוב שאולי ועד מקומי שיש לו זהות ועדים בקיבוץ או מושב, או אני לא יודע באיזה יישוב, ייחשב לרשות מקומית ואז אני בעצם לא יכול לפעול מול אף אחד.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אוקיי. משרד המשפטים תומך בזה?
<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>
אני מבקש לחדד, להגדיר מה זה רשות מקומית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל יש הגדרה של רשות מקומית, לא?
<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>
ועד מקומי נחשב לרשות מקומית.
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
רשות מקומית כוללת ועד מקומי, אם רוצים להחריג את זה צריך לעשות תיקון בהצעה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למה אתה רוצה את הוועד המקומי?
<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>
להחריג אותו, כי אחרת קיבוץ או מושב שיש לו זהות ועדים, הם הרי נבחרים שם ביחד - - -
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אנחנו נמצא פתרון לרשויות המקומיות. אני מציע שנקרא את זה ואז - - -
<< אורח >> יוסי כהן: << אורח >>
לא, אבל אז זה מעקר הרבה מאוד מהדברים שנמצאים בעניין.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, בוא נקרא.
<< אורח >> יחיעם שלזינגר: << אורח >>
בחוק המים, התשי"ט-1959, בסעיף 48(ג), ברישה, במקום "מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, ולמעט גבייה מחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 ומרשות מקומית" יבוא "מבעלי רישיונות הפקה או הספקה ולמעט גבייה מרשות מקומית".
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אנחנו נעשה הפסקה, רבע שעה. תנו לנו תשובות כדי שנוכל לסיים את העניין הזה. נגמור את זה ונצביע ב – תנו תשובה איך עוזרים למקורות לגבות את הכסף מהרשויות המקומיות.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 08:49 ונתחדשה בשעה 09:05.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני מחדש את הישיבה.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
הוועדה ביקשה מאיתנו לעשות שני בירורים. נבקש מנציג משרד המשפטים להתייחס לשאלת גבייה מצד ג', כדי להניח את דעת הוועדה. אז, ישי, אם תוכל להתייחס.
<< אורח >> ישי לנדסמן: << אורח >>
להבנתנו הסמכות מכוח פקודת המיסים (גבייה) לא נותנת סמכות לעקל חובות של צרכנים, אם כי ככל שיוחלט שרוצים להכניס את זה אנחנו יכולים לבדוק את זה יותר לעומק.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל מה אני צריך החלטות של בית משפט פה? אני רוצה שזה יהיה כתוב ברחל בתך הקטנה. מה זה מפריע? אם אי אפשר אז אי אפשר.
<< אורח >> ניר וילנר: << אורח >>
אדוני, אם זה חל. אתה לא יכול למעט משהו שהוא לא חל, זו הכוונה המשפטית. אם זה לא חל אי אפשר למעט משהו שהוא לא חל.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, זה לא העניין. אני אגיד לך בדיוק, זה יהיה סעיף (א) ויהיה סעיף (ב).
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
שמה? שחוק זה לא יאפשר ל –
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, להגדיר את זה. לא חייבים לנסח את זה ברגע זה.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
לא יאפשר לרשות המים הארצית לגבות ישירות מצרכנים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הסמכות לא כוללת א' ב' ג' וזהו. המילה 'למעט' פה לא צריכה להיות, כי זה מבלבל, לכתוב את זה במפורש.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
לגבי החשב הכללי, מהבירור הפנים ממשלתי שעשינו, משרד הפנים מעדיף לא לקזז מראש תשלומים שמגיעים לרשויות המקומיות אלא את החלופה שהצענו שאומרת שהפעלה של פקודת המיסים (גבייה) על רשות מקומית שחייבת לה בצורה ישירה, לא רשות מקומית שחייבת לתאגיד, רק למען הסר ספק, תהיה רק באישור של מנהל רשות המים ושל החשב הכללי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל פה יש החרגה של רשות מקומית, עכשיו אתה מחזיר - - -
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אבל זה מה שאנחנו אומרים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני מעדיף שההחרגה תישאר, אז אין לי ויכוח עם הרשויות המקומיות, אחרת כולם יתייצבו לי פה אחד אחרי השני, ובמקום זה לתת אפשרות לגבייה באופן אחר.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
אז משרד הפנים התייחס לכך ש - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
משרד הפנים יכול להתנגד, אז מה אם הוא מתנגד? אז שישלם. למה שהוא יתנגד? לא הבנתי.
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
בסופו של דבר אם הזכות היא מראש למנוע את התקבולים לרשות המקומית, זה אומר שהשלב שבו אתה מצמצם את ההכנסה של רשות מקומית הוא מוקדם יותר. לעומת זאת במצב של פקודת המיסים (גבייה) אני משלם את כלל התקבולים שאני אמור להביא לרשות המקומית, והחשב הכללי בודק לפני שהוא מאפשר לעשות שימוש בפקודה, מאפשר בעצם לגבות.
גם היום על פי חוק יסודות התקציב לחשב הכללי יש סמכויות בחובות המדינה לקחת תשלום, לקזז תשלום, אבל כשהוא עושה את זה הוא בודק את מצבה הפיננסי של רשות, הוא בודק את האפשרות לעשות את זה והוא יעשה אותו דבר פה, אבל בעבור פקודת המיסים (גבייה) ולא בעבור קיזוז.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז איך אתה מנסח את זה?
<< אורח >> עידו מור: << אורח >>
מה שהצענו זה לכתוב שבמקום 'למעט גבייה מרשות מקומית' יהיה כתוב 'ואולם לעניין גבייה מרשות מקומית תנאי להפעלת סמכויות כאמור יהיו מותנות באישור החשב הכללי ומנהל רשות המים'.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מקובל עליכם? אוקיי.
<< אורח >> רן קניגסברג: << אורח >>
השלטון המקומי מתנגד.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתם מתנגדים לכל החוק.
<< אורח >> רן קניגסברג: << אורח >>
קודם כל אנחנו מתנגדים לכל החוק, בוודאי ובוודאי לנושא של גבייה מרשות מקומית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
רק באישור. אתה יודע מה, אז נכתוב גם באישור ראש הרשות? ואז אין בעיה, נכון?
<< אורח >> רן קניגסברג: << אורח >>
קודם כל כן.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
חבר'ה, יש גבול כמה אפשר ללכת לטובת הרשויות המקומיות.
<< אורח >> רן קניגסברג: << אורח >>
יש פה בסוף מצב - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כל הסמכות שהעברנו, ואני זוכר את הדיונים, לחברה היה בגלל שלא עמדתם במשימה, זו התוצאה. זה בדיוק העניין. בגלל שלא עמדתם במשימה נתנו את המשימה לחברה הזאת וגם נתנו את זה, נדמה לי, לגופים פרטיים, אם אני לא טועה. במצב הזה אתם לא עמדתם במשימה, ועכשיו אתם אומרים: לא עמדנו במשימה, תעשו את זה במקומי ואל תגבו ממני את הכסף.
<< אורח >> רן קניגסברג: << אורח >>
רשות המים, היא גם מי שקובע את הכללים וגם מי - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, בעניין הזה אני לא מוכן ללכת לקראת, אני כן סומך גם על רשות המים וגם על החשב הכללי, שהם יבדקו את העניין כמו שצריך. זה בדרך כלל הולך על הרשויות הערביות כי הרשויות היהודיות משלמות.
<< אורח >> רן קניגסברג: << אורח >>
נכון, אבל זה - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, לא צריך לנצל את המצבים עד כדי כך.
הצבעה בשבוע הבאה. תודה רבה, הישיבה הסתיימה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:11. << סיום >>