חומר רקע

ד ו ח מ ב ק ר ה מ ד י נ ה ▪ תשרי "התשפ ו ▪ אוקטובר 2025 ▪ איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה 2 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה מבוא מערכת ההשכלה הגבוהה עוסקת בשתי משימות עיקריות: הוראה אקדמית ומחקר אקדמי1 , והמשאבים המוקצים לה מחולקים בין השקעה בהוראה איכותית שתענה על הצרכים של הסטודנטים ותספק להם את הכלים והמיומנויות הדרושים להם, ובין הצורך לקדם ולהבטיח מחקר איכותי. עם זאת, וכמפורט להלן בדוח זה, מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ ובעולם נוטים ,להפנות תשומות ומשאבים לתחום המחקר, הנתפס כיוקרתי יותר על פני תחום ההוראה2. בעשורים האחרונים מערכות ההשכלה הגבוהה בארץ ו בעולם עברו שינויים רבים, ובהם גידול במספר הסטודנטים במקביל לגיוון רב יותר בפרופיל של הם3; מיקוד רב יותר בתחומי ידע הדרושים לשוק העבודה המשתנה ומתן דגש על התמורה המופקת מהלימודים; והתגברות הציפייה שההשקעה הציבורית והפרטית של זמן וכסף תייצר ערך כלכלי, חברתי ותרבותי4. בעולם שבו הידע האנוש י רב, נגיש ומתעדכן באופן תדיר, יש פחות חשיבות להקניית ידע ויותר חשיבות להקניית יכולת למידה עצמאית ולפיתוח מיומנו יות "רכות" דוגמת חשיבה ביקורתית, ,ניהול מידע ,פתרון בעיות תקשורת בין-אישית , התנסחות בכתב ובעל פה, קבלת החלטות ויכולת לעבוד בצוות5 (להלן- מיומנויות המאה ה- 21 ;) נוסף על כך, ריבוי התהליכים והמשימות שהפכו למבוססי טכנולוגי ה , ניתוח נתונים ותקשורת בעולם הדיגיטלי מחייב הקניית אוריינות טכנולוגית, כמותית .ודיגיטלית ,זאת ועוד פריצתה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית היוצרת( Generative Artificial Intelligence ) 6, שמסוגלת לסכם, להציג, לנתח ולהעריך מידע, מערער ת את עצם הרעיון של הוראה ה מבוססת על העברת ידע, שינון .ושליפה למעשה ה בינה ה מלאכותית ה יוצרת מעצבת מחדש את כלכלת הידע ואת המיומנויות שעל מוסדות ההשכלה הגבוהה להקנות לסטודנטים שלה ם7. תהליכים ושינויים אלו מצריכים הפניית תשומת לב ארגונית ומשאבים לנושא ההוראה וכן מצריכים השקעה מתמדת ב פיתוח ו ב יישום של תפיסות הוראה חדשות במוסדות ההשכלה הגבוהה ואימוץ של פדגוגיה דינמית, גמישה ורלוונטית, ה מיישמת שימוש .במגוון שיטות הוראה ה מ ו ע צ ה ל ה ש כ ל ה ג ב ו ה ה ( ל ה ל ן- : )מ ל " ג המל"ג היא הגוף המאסדר את פעילות המוסדות להשכלה גבוהה ומפקח עליהם. המל"ג הוק מה מכוח חוק המועצה להשכלה ג ,בוהה התשי"ח- 1958 (להלן- .)חוק המל"ג הסמכות המרכזית של המל"ג היא בתחום האקרדיטציה8 - מתן היתר לפת ו ח מוסד להשכלה גבוהה ולקיימו (מוסד שקיבל היתר מהמל"ג ייקרא להלן- ,)מוסד מוכר הסמ כת מוסד מוכר 1 לצד המחקר וההוראה, משימה נוספת של מערכת ההשכלה הגבוהה נוגעת למעורבות חברתית ו ל תרומה .לקהילה 2 Journal Mills, Norbert H., et al. "Teaching versus Research: An Imbalance of Importance?" of the Association for Communication Administration 26.2 (1997): 8; European Commission, Eurydice Brief: Modernization of Higher Education in Europe, Academic Staff 2017 3 .מגזר, גיל, מתכונת למידה גמישה 4 ), p. 36 2019 ( Benchmarking Higher Education System Performance OECD, 5 ,מבקר המדינה דוח שנתי71 ב( 2021 ,) "המוכנות לשוק העבודה המשתנה: היערכות משרד החינוך לשוק "העבודה המשתנה (להלן- דוח שנתי71 ;)ב אליעזר יריב, הדס שלי-הובר, אתגר ההוראה במערכת ההשכלה הגבוהה: הכשרת הסגל החדש. 6 כלים של בינה מלאכותית יוצרת מייצרים תוכן מקורי בתגובה לכל שאלה של המשתמש. במקום להסתמך על מאגר קיים של תשובות, היישומים האלה מאומנים על בסיסי נתונים בהיקפי ענק. 7 פרויקט מינרווה ו מרכז אדמונד דה רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה ותעסוקה, שילוב בינה מלאכותית במוסדות להשכלה הגבוהה :אסטרטגיות מפתח (יוני2023 .) 8 הצעת תקציב לשנות הכספים2023 - 2024 ודברי הסבר מוגשים לכנסת העשרים וחמש : השכלה גבוהה , 'עמ13 . 3 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה להעניק תואר אקדמי ושיאו ר תוכנית לימודים אקדמית של מוסד מוכר . נוסף על כך המל"ג יכולה להציע למוסדות הצעות בדבר ביסוסם, הרחבתם ושכלולם, ובדבר שיתוף פעולה אקדמי ביניהם בהוראה ובמחקר בהתאם לצורכי החברה והמדינה . המל"ג מבצעת גם הערכת איכות של תחומי ה לימוד במוסדות להשכלה גבוהה . עם זאת חוק המל"ג קובע כי יש למוסדות חופש אקדמי- סמכות לנהל את ,ענייניהם, לרבות בנושאי הוראה: קביעת תוכנית הוראה, מינוי מורים וקידומם קביעת שיטת הוראה ולימוד, וכל פעולה מדעית, חינוכית או משקית אחרת9. ה ו ו ע ד ה ל ת כ נ ו ן ו ת ק צ ו ב ( ל ה ל ן- )ו ת " ת: ,הוות"ת ועדת משנה של המל"ג , מקצה את .תקציב המדינה למערכת ההשכלה הגבוהה תקצוב המוס דות שבטיפול ות"ת נעשה בעיקר על פי מודל התקצוב שגיבשה10 , הכולל "מרכיב הוראה" ו"מרכיב מחקר" (הרחבה לגבי מודל התקצוב להלן בפרק "קידום איכות ההוראה באמצעות כלים תקציביים)" .המל"ג מסתייעת בהמלצות הו ות"ת בעניינים בעלי משמעויות תכנוניות , לרבות כאלה הנוגעות לשיפור איכות ההוראה. במסגרת אישור התקציב ות"ת מאשרת תוכנית רב- שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה הכוללת את יעדיה המרכזיים. ב תוכניות הרב- שנתיות לשנים ה תשע"א-ה( תשפ"ו2011 - 2016ה ) ו תשע"ז- ה( תשפ"ב2016 - 2022 )נכלל היעד "ופיש ר איכות ההוראה" והו דגש בהן הצורך ב עידוד החדשנות בהוראה .ה תוכנית הרב- שנתית לשנים ה תשפ"ג-ה( תשפ"ח2023 - 2028 ) כוללת יעד ים המושפעים ישירות מאיכות ההוראה, ובהם הגדלת הערך המוסף הכלכלי לש השכלה גבוהה, שיפור מיומנויות ה בוגרי ם וחיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה ותעסוקה11 . הוועדה להערכת איכות ההוראה שמינתה מל"ג-ו ת"ת בשנת2013 12 דנה בין היתר בהגדרה של ,המושג "הוראה איכותית" וקבעה כי המושג מתייחס, לגבי מרצים, לשימוש במגוון דרכי הוראה מידת נגישות המרצים, הרלוונטיות של תוכני ההוראה, שימוש בשיטות ובכלי הוראה מתקדמים ומותאמים לתחום הדעת, הבטחת למידה רציפה ואקטיבית13 ;ועוד מבחינת המוסדות להשכלה גבוהה, הוראה איכותית מתייחסת לקיומו של מערך הכשרה והדרכה להוראה, הפצת מידע רלוונטי, נקיטת פעולות לשיפור ההוראה של מרצים מתקשים ואיסוף נתונים לגיבוש תמונת מצב של איכות ההוראה במוסד כבסיס לקביעת מטרות ויעדים מוסדיים; מבחינת האסדרה המדי נתית נדרש לקבוע יעדים לשיפור ההוראה, לאסוף נתונים לגיבוש תמונת מצב על- מוסדית לתקצוב המוסדות בנושא על פי נוסחה המתבססת על מדדים אחידים, ולקיים מעקב ופיקוח בנוגע לפעולות המוסדות14 . ת מ ונ ת מ צב של מע ר כת הה ש כל ה ב י ש ר א ל עד תחילת שנות ה תשעים של המאה העשרים י הי תה מערכת ההשכלה הגבוהה מורכבת ממספר מצומצם של מוסדות ,אקדמיים רובם ככולם אוניברסיטאות שבהן הייתה התמקדות במחקר האקדמי15 . מאותן שנים חל גידול בביקוש להשכלה גבוהה, וכדי לענות על ביקוש זה הוקמו 9 סעיף15 .לחוק המל"ג 10 ות"ת הוקמה באישור המל"ג ובהתאם לסעיף3 ו' לחוק המל"ג. בהחלטת ממשלה 'מס666 "תפקידי הוועדה ( "לתכנון ולתקצוב6.6.77 ) , קבעה הממשלה כי היא סומכת ידה על כינונה של הוועדה לתכנון ולתקצוב כוועדת משנה של המל"ג ופירטה את תפקידיה. 11 הצעת תקציב לשנות הכספים2023 - 2024 ודברי הסבר מוגשים לכנסת העשרים וחמש: השכלה גבוהה (מרץ2023 .) 12 דוח הוועדה להערכת איכות ההוראה מל"ג-ות"ת (נובמבר2014 ,) 'עמ11 , 13 . הוועדה הוקמה כדי לבחון מ ה הם המנגנונים שעל המוסדות והמל"ג להפעיל כדי להעריך את איכות ההוראה ולשפרה ולהמליץ על דרכי הקצאת תקציב למוסדות המבוססות בין היתר על איכות ההוראה, כדי לתמרץ השקעה בתחום .)(הוועדה לאיכות ההוראה 13 :על החשיבות של למידה אקטיבית ראו למשל דיון זהOECD, "How Can We Support Teaching Strategies for 21st Century Learners?", in Teaching for the Future: Effective Classroom Practices to Transform Education (OECD Publishing, Paris, 2018), Chap. 3 14 דוח הוועדה להערכת איכות ההוראה מל"ג-ות"ת (נובמבר2014 '), עמ11 , 13 . 15 האוניברסיטאות הן מוסדות מחקר ולימוד המעניק םי תאר ים ראשון, שני ושלישי במגוון גדול של תחומי .לימוד ,עם האוניברסיטאות מונים גם את מכון ויצמן שהוא מוסד מחקר ולימוד המעניק תארים מתקדמים במדעים , אך מאחר שאינו מעניק תואר ראשון הוא לא נכלל בבדיקה בדוח זה .האוניברסיטה הפתוחה ,מעניקה בעיקר תואר ראשון ו במספר מצומצם של מסלולים גם תאר ים שני ושלישי. האוניברסיטה הפתוחה 4 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה מוסדות להשכלה גבוהה לא אוניברסיטאיים - מכללות אקדמיות ציבוריות בתקצוב הוות"ת16 (להלן- )מכללות. המכללות הרחיבו מאוד את נגישותה של ההשכלה הגבוהה, בייחוד בפריפריה י הג אוגרפית , החברתית והכלכלית של ישראל. לעומת האוניברסיטאות, שיועדו לשאת את דגל ,המצוינות המחקרית ולהיות אפיק לימודים למספר קטן של סטודנטים שעיקר עניינם במחקר ייעודן המקורי של המכללות היה הוראה אקדמית ל סטודנטים שמעוניינים לרכוש ידע מקצועי ברמה גבוהה , בעיקר ב רמת תואר ראשון, כדי שיוכלו להשתלב בשוק העבודה במקצועות שדורשים מיומנויות אקדמיות. בהתאם להבדלים אלה נקבע כי אוניברסיטאות יתוקצבו על ידי ות"ת על ,הוראה ומחקר ומכללות- על הוראה בלבד17 .עם הזמן התרחבה הפעילות המחקרית במכללות , במידה רבה בעקבות הסקרנות והמוטיבציה של אנשי הסגל ב,הן שרצו לשלב פעילות מחקרית עם פעילות ההוראה שלהם, וחזונן של חלק מהמכללות, שראו בשילוב מחקר והוראה יעד ראשון במעלה18 . נוסף על אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות בתקצוב הוות"ת פועלים מכללות אקדמיות לחינוך19 )ומוסדות מוכרים להשכלה גבוהה שאינם בתקצוב ות"ת (מוסדות פרטיים- אוניברסיטה אחת ותשע מכללות אקדמיות. דוח ביקורת זה מתמקד באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות בתקצוב ות"ת שאינן מכללות אקדמיות לחינוך (להל ן- המוסדות להשכלה גבוהה או המוסדות). כשהאמור .יתייחס למוסדות נוספים, הדבר יובהר בשנת הלימודים (להלן- ( שנה"ל) התשפ"ג2022 - 2023 ) 20 מערכת ההשכלה הגבוהה כולה (לרבות מוסדות שאינם מתוקצבים על ידי ות"ת ומכללות אקדמיות לחינוך) מנתה58 מוסדות אקדמיים21 , כ- 254,000 סטודנטים לתואר ראשון, כ- 65,000 סטודנטים לתואר שני וכ- 12,000 סטודנטים לתואר שלישי (דוקטור). במוסדות הועסקו כ- 35,000 :חברי סגל הוראה (הנתונים כוללים סגל בכיר, סגל זוטר ומרצים מן החוץ ב אוניברסיטאות וב מכללות אקדמיות מתוקצבות) 22 . דוח זה מתמקד באיכות ההוראה במוסדות מתוקצבים במסגרת לימודי תואר ראשון- מדובר ב- 28 מוסדות שבהם לומדים כ- 188,000 סטודנטים לתואר ראשון וכ- 33,000 חברי סגל הוראה. בתרשים שלהלן מוצגים נתונים לגבי המוסדות הנכללים בדוח, בחלוקה לאוניברסיטאות ומכללות23 : נבדלת משאר האוניברסיטאות גם בכך שאינה מקיימת הליכי מיון בקבלת סטודנטים ו היא מאפשרת .מתכונת גמישה של לימודים 16 דרך נוספת הייתה אקדמיזציה של מוסדות להכשרת מורים ו מתן הכרה אקדמית למכללות פרטיות ובהמשך .גם לאוניברסיטה פרטית 17 ,מרכז אדווה הזכות להשכלה גבוהה בישראל: מבט משפטי ותקציבי (ינואר2007 '), עמ16 . 18 ,האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים/דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג2022 : המחקר במכללות האקדמיות. 19 מוסדות להכשרת מורים אשר תוקצבו על ידי משרד החינוך ונמצאי ם בתהליך מעבר לתקצוב ות"ת (ארבעה .)מוסדות כבר עברו לתקצוב ות"ת 20 שנת הלימודים מתחילה בספטמבר ומסתיימת באוגוסט. 21 לפי אתר המל"ג. 22 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן- ,)הלמ"ס הודעה לתקשורת: סגל אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל (התשפ"ד) . הנתונים מתייחסים למספר נפשות. ראו הסברים (מטה דאטה) באתר הלמ"ס [קישור.] 23 תרשים מוסדות: אוניברסיטאות כולל את האוניברסיטה הפתוחה ולא כולל את מכון ויצמן. תרשים סטודנטים: האוניברסיטה הפתוחה מוצגת בנפרד מאחר שלא כל הרשומים ללימודים לומדים לתואר אקדמי, לכן מ ,ספרי הסטודנטים אינם בני השוואה למספרם במוסדות אחרים. הלמ"ס לוח2.1 , סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, לפי תואר וסוג מוסד ,; הלמ"ס לוח2.19 , ,סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה לפי תואר, מין, גיל, קבוצת אוכלוסייה, דת ומחוז מגורים ,; הלמ"ס לוח2.7 , סטודנטים באוניברסיטא(ות1), לפי מוסד ותואר, מין, קבוצת אוכלוסייה ותחום לימוד ,; הלמ"ס :הודעה לתקשורת סגל אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל (התשפ"ד). 5 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה תרשים1 : מספר המוסדות להשכלה ג,בוהה, הסטודנטים וחברי סגל ההוראה, לפי סוג מוסד ( התשפ"ג2022 - 2023 ) .על פי נתוני המל"ג והלמ"ס, בעיבוד משרד מבקר המדינה :ס ו ג י ה ס ג ל ה א ק ד מ י ב מ ו ס ד ו ת ל ה ש כ ל ה ג ב ו ה ה המוסדות מעסיקים אנשי סגל אקדמי משלושה סוגים. סוג המשרה קובע את תנאי העסקת המרצים: משך ,ההעסקה, היקפה תנאי השכר, אפשרויות הקידום וכיו"ב24 . המרצים בישראל אינם נדרשים להיות בעלי השכלה פדגוגית או תעודת הוראה, וזאת בשונה ממורים במערכת החינוך, הנדרשים לעבור הסמכה :להוראה פדגוגית. אלה סוגי משרות המרצים :ס ג ל ב כ י ר חברי סגל בכיר הם ב דרגות מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין . הם בעלי ן תק אקדמי במוסד ו חברי סגל קבוע ב מחלקותיהם (להלן- )סגל בכיר25 . : )מ ר צ י ם מ ן ה ח ו ץ ( א ו ס ג ל ע מ י ת מרצים, בדרך כלל בעלי תואר דוקטור, שאינם שייכים לסגל ההוראה הקבוע של המוסד, או שהם חברי סגל במוסד אקדמי אחר, או שהם מו מחים שעיקר עיסוקם לא באקדמיה. הם מועסקים בחוזה קצר כמרצים במסגרת קורס יחיד26 (להלן- .)מרצים מן החוץ 24 תנאי העסקה נקבעים גם לפי סוג המוסד- אוניברסיטאות מול מכללות. 25 נוסף על ה ,סגל המתואר לעיל נכללים בסגל הבכיר גם סגל המועסק ב"מסלול מקביל" שדרגותיו שונות- מסלול המקביל ליוצרים ו ל מומחים ו מסלול המקביל למורים. במסלול המקביל ליוצרים ולמומחים ימונו יוצרים ובעלי מקצוע מעולים, שהישגיהם בתחום היצירה האומנותית או העשייה המקצועית הקנו להם מוניטין בקהילה האמנותית או המקצועית הרלוונטית, ג ם אם הם אינם עוסקים בפעילות אקדמית, אם הם מוכשרים להנחיל לסטודנטים ידע הנסמך על הניסיון שצברו. 26 מ רצים מן החוץ מועסקים במוסדות האקדמיים לזמן קצוב - העסקתם מתחדשת או מופסקת מדי שנה או סמסטר. שכרם נקבע על פי השכלתם האקדמית ו הוא משולם להם לפי מספר חודשי העסק תם ומספר הקורסים שהם מלמדים )(אחוזי משרה. 6 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה :ס ג ל ז ו ט ר חברי הסגל הזוטר הם בעלי תואר ראשון ושני המשמשים עוזרי הוראה או ,מתרגלים פעמים רבות במקביל ללימודי תואר מתקדם (להלן- )סגל זוטר . להלן בתרשים שי עורי העסקת אנשי סגל אקדמי באוניברסיטאות ובמכללות, לפי סוגי משרות27 . תרשים2 : ,שיעורי העסקת אנשי סגל אקדמי באוניברסיטאות ובמכללות, לפי סוגי משרות התשפ"ג ,על פי נתוני הלמ"ס :הודעה לתקשורת סגל אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ,ה( תשפ"ג2022/23 ) , בעיבוד .משרד מבקר המדינה מהתרשים עולה כי יותר ממחצית חברי הסגל במוסדות הם סגל בכיר. במכללות שיעור הסגל הבכיר נמוך ב- 13 נקודות אחוז ושיעור המרצים מן החוץ גבוה ב- 16 נקודות אחוז ביחס .לאוניברסיטאות :ה ו ו ע ד ה ל ה ע ר כ ת א י כ ו ת ה ה ו ר א ה בשנת2013 מינתה המל"ג את הוועדה להערכת איכות ההוראה בראשות פרופ' אלישע באב"ד (להלן- )הוועדה, או הוועדה לאיכות ההוראה . הוועדה ה תבקשה לבחון את המצב בארץ ובעולם בכל הנוגע לאיכות ההוראה ב מערכת ה השכלה ,הגבוהה ולהמליץ על המנגנונים שעל המוסדות ומל"ג, כמאסדרת, להפעיל כדי להעריך את אי כות ההוראה ואת קידומה . עוד התבקשה הוועדה להציע שיטה לתקצ ו ב המוסדות אשר תשקף את .איכות ההוראה בהם המלצות הוועדה הוגשו למל"ג-ות"ת ב- 2014, ועל בסיסן גיבשה המל"ג- ות"ת בדצמבר2017 מודל לתקצוב איכות ההוראה (להלן- מודל איכות ההוראה). המודל מתבסס על המאמצים והתשו מות שמשקיע מוסד להשכלה גבוהה כדי להגיע לאיכות גבוהה ככל האפשר של הוראה וכדי לשפר פגמים וליקויים בהוראה28 . פעולות הביקורת ב חודשים יולי2022 עד אוקטובר2023 בדק משרד מבקר המדינה כמה היבטים הקשורים לאיכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה , ופעולות להשלמת הבדיקה נעשו בסוף שנת2024 ובתחילת שנת2025 .הביקורת נעשתה במל"ג-ות"ת, בשמונה אוניברסיטאות מתוקצבות29 ובכל20 27 הנתונים מתייחסים למספר נפשות. 28 דוח הוועדה להערכת איכות ההוראה מל"ג-ות"ת (נובמבר2014 '), עמ13 . 29 במסגרת הביקורת נבדקו שמונה האוניברסיטאות המתוקצבות: אריאל, בן-גוריון בנגב, בר- אילן, חיפה, תל אביב, העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה והטכניון. לא נכללו בבדיקה מכון ויצמן (מאחר ש אינו .)מעניק תואר ראשון) והאוניברסיטה הפרטית אוניברסיטת רייכמן (לשעבר המרכז הבינתחומי הרצליה 7 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה המכללות המתוקצבות30. במל"ג- :ות"ת נבדקו בין היתר מודל התקצוב לפיו מקצה ות"ת תקציבי ,מדינה למוסדות והשימוש ב קולות קוראים במסגרת תקציב ות"ת הגמיש לתמרוץ המוסדו ת להשקיע בקידום איכות ההוראה; המודל שקבעה מל"ג לקידום איכות ההוראה- מרכיביו , יישומו על ידי המוסדות ;, השפעתו על קידום איכות ההוראה .ופיקוח המל"ג על איכות ההוראה במוסדות במוסדות נבדקו קידום איכות ההוראה- בהנהלת המוסדות, בפקולטות או המחלקות ובמרכזים לקידום הוראה, גוף ייעודי לקידום ההוראה הפועל בכל מוסד (להלן- המרכזים לקידום הוראה .)או המרכזים :מ ת ו ד ו ל ו ג י ה צוות הביק ו רת אסף מסמכים רל וו נטיים , עיין בהם ונפגש עם נושאי תפקידים במל"ג-ות"ת ובמוסדות .הוא אף קיים ארבע קבוצות מיקוד עם סטודנטים ומרצים בשני מוסדות31. עוד שלח צוות הביקורת ביולי2023 שאלונים לנשיאי כל המוסדות (להלן- סקר )הנשיאים32 , לראשי המרכזים לקידום הוראה בכל המוסדות (להלן- )סקר המרכזים33 ולכל המרצים במוסדות- הסגל הבכיר, הסגל הזוטר ומרצים מן החוץ (להלן- )סקר המרצים34 . כמו כן התקיימו פגישות עם התאחדות הס טודנטים35 והפורום לקידום ההוראה והלמידה בישראל36 . קידום איכות ההוראה באמצעות כלים תקציביים קידום איכות ההוראה באמצעות מרכיב ההוראה במודל התקצוב ות"ת אחראית להקצאת תקציבי המדינה למוסדות להשכלה גבוהה ( למעט המוסדות שאינם מתוקצבים). כדי לשמור על החופש האקדמי של המוסדות, רוב התקציב השנתי שמקצה ות"ת למוסד (כ- 70% ) מכונה "ההשתתפות הישירה" (להלן- ההשתתפות הישירה) ו מוענק לו כסכום גלובלי )(כולל , ללא פירוט לפי סעיפי תקציב, לניצולו של המוסד על פי שיקוליו וב כפוף לדיווח .תקציבי מלא בתום השנה גו בה ההשתתפות הישירה נקבע בהתאם למודל התקצוב של ות"ת (להלן - )מודל התקצוב37 , המגדיר כיצד יחולק תקציב ההשכלה הגבוהה בין המוסדות השונים. מודל התקצוב הוא כלי מרכזי העומד לרשות ות"ת כדי להשפיע על התנהלות המוסדות. נוסף על ה השתתפות הישירה, תקציב ות"ת כולל השתתפות ב הוצאות פנס י יה של המוסדות - שני סעיפים קבועים אלו מהווים כ- 76% מהתקציב. את יתרת התקציב (כ- 24% מתקציב ההשכלה 30 במסגרת הביקורת נבדקו20 המכללות המתוקצבות: המכללה האקדמית ת ל- ,חי, המרכז האקדמי רופין המכללה האקדמית ספיר, המכללה האקדמית תל אביב- ,יפו המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעוןSCE , מכון טכנולוגי חולון ,המכללה האקדמית הדסה ירושלים , המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן ,המכללה האקדמית אשקלון ,המרכז האקדמי לב ,אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב , המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה , שנקר- הנדסה. עיצוב. אמנות ,המכללה האקדמית צפת , המכללה האקדמית אחוה ,המכללה האקדמית גליל מערבי , בצלאל- אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים , המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן ,עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה ירושלים , האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים . לא נבדקו.המכללות הפרטיות והמכללות האקדמיות לחינוך 31 .הטכניון והמכללה האקדמית רופין 32 על סקר הנשיאים השיבו23 נשיאי מוסדות מ בין 28 ( 82% )מנשיאי המוסדות- כלל המוסדות למעט אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, בצלאל, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעוןSCE והמכללה האקדמית ספיר. טעות הדגימה עומדת על±8.8% . 33 על סקר המרכזים לקידום הוראה השיבו27 ראשי מרכזים מבין28 ( 96% )מראשי המרכזים- כלל המוסדות .למעט המכללה האקדמית כנרת טעות הדגימה עומדת על±3.6% 34 על סקר המרצים השיבו3,147 מרצים מכל המוסדות (שהם כ- 9% מכלל המרצים במוסדות). טעות הדגימה עומדת על±1.9% 35 התאחדות הסטודנטים היא הארגון היציג של ה סטודנטים ו ה סטודנטיות בישראל, ובית לאגודות ולקהילות .סטודנטים שפועלות ברחבי הקמפוסים, המכללות והאוניברסיטאות ברחבי הארץ 36 הפורום לקידום ההוראה והלמידה בישראל (להלן- הפורום או הפורום לקידום הוראה) הוקם בשנת2002 , והוא הגוף המקצועי שמטרתו לקדם את נושא ההור.אה האקדמית כדיסציפלינה מבוססת מחקר חברים בו נציגי המרכזים ואנשי אקדמיה העוסקים בקידום ההוראה האקדמית של ההשכלה הגבוהה. 37 ,ות"ת מודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ( 2012 .) 8 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה הגבוהה) מקצה ות"ת בהתאם לסדרי העדיפויות המשתנים של מל"ג- ות"ת כמפורט בתוכניות העבודה הרב- ( שנתיות שלהן להלן- תקציב ות"ת ה)גמיש38 . ההשתתפות הישירה כו .ללת שני מרכיבים מרכזיים: מרכיב המחקר ומרכיב ההוראה מרכיב המחקר משולם רק לאוניברסיטאות ומחושב על בסיס תפוקות המחקר של אוניברסיטה על פי מדדים אובייקטיביים - בכלל זה זכייה במענקים מקרנות מחקר תחרותיות ו ממקורות אחרים ופרסומים מדעיים - המעידים על האיכות המחקרי ת המיוחסת למרצי המוסד על ידי גורמי מקצוע חיצוניים. מרכיב ההוראה משולם לכל המוסדות (אוניברסיטאות ומכללות) ומחושב לכל מוסד על בסיס מספר הסטודנטים הלומדים בו , שיעור המסיימים את התואר בזמן התקני ו היחס בין מספר הסטודנטים במוסד למספר חברי הסגל האקדמי הבכיר המועס קים בו39 . ב שנת ה תשפ"ב עמד תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה על12.5 מיליארד ש"ח . מסכום זה הוקצו 8.7 מיליארד ש"ח (כ- 69% :מתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה) למוסדות בהשתתפות הישירה3.4 מיליארד ש"ח למרכיב ההוראה באוניברסיטאות (כ- 27% ,) 1.7 מיליארד ש"ח למרכיב ההוראה ( במכללות13%) ו- 3.3 מיליארד ש"ח ( נוספים למרכיב המחקר באוניברסיטאות26% .) מרכיב ההוראה במודל התקצוב בשונה ממרכיב המחקר הכולל התבססות על רכיבי איכות, תקציב מרכיב ההוראה אינו מחושב על בסיס איכות ההוראה המיוחסת למרצים במוסד או התשומות שהמוסדות השקיעו בקידום איכות ההוראה במוסד, אלא כאמור מחושב על בסיס מספר הסטודנטים, שיעור המסיימים את התואר בזמן התקני ו היחס בין מספר הסטודנטים במוסד למספר חברי הסגל האקדמי הבכיר המועסקים בו (להלן- יחס סטודנטים-לסגל). הנוסחה מוגדרת כך ש מוסד שעומד ביעד היחס סטודנטים- לסגל שקבעה עבורו ות"ת (יעד המעודכן מפעם לפעם) יקבל100% ממרכיב ההוראה שחושב עבורו, וככל שהמוסד מתרחק מהיעד (יחס הסטודנטים-לסגל גבוה מהיעד) התקציב שלו יקטן בהתאמה40 . מרכיב ההוראה גובש ב- 2012 בהתבסס על המלצות הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בראשות מר אברהם (בייגה) שוחט41 , אשר המליצה להשתמש בקביעת יעדי יחס סטודנטים-לסגל כדי לעודד מוסדות להגדיל את כמות הסגל ולשפר את ה יחס בין מספר ה סטודנטים למספר חברי ה סגל האקדמי הבכיר במוסד. מ ד ד י ח ס ס ט ו ד נ ט י ם- :ל ס ג ל מחקרים מראים כי קיים יחס הפוך בין גודל הכיתה וב ין מידת שביעות הרצון וההישגים של הסטודנטים, כלומר ככל שהכיתה קטנה יותר כך שביעות הרצון והישגי הסטודנטים יהיו גבוהים יותר42. זאת בין היתר מאחר שכיתה קט נה יותר מאפשר ת למידה פעילה יותר, הכוללת השתתפות בכיתה, אינטראקציה עם המרצה הו עמיתים וסביבת .למידה תומכת 38 תקציב ות"ת הגמיש מופנה ברובו להקצבות למחקר (קרנות מחקר), הקצבות מיועדות (נ ושאים ספציפיים .ולא מוסד ספציפי) וסיוע לסטודנטים 39 ( :מרכיב ההוראה מחושב לכל מוסד כמכפלה של א ) מספר הסטודנטים הלומדים בו בפועל; )(ב תעריף ממוצע בהתאם לתמהיל הסטודנטים בתחומים השונים ו ברמות התואר , ש נועד לשקף את העלות ל סטודנט בכל תחום; (ג ) מקדם הניצולת, ש משקף את שיעור הסטודנטים המסיימים את לימודיהם במשך הזמן התקני וש נועד לעודד סיום לימודים בהתאם ל משך לימודים תקניים ;והקטנת הנשירה(ד )מקד ם התאמה בהתאם ליעדי ות"ת לת ו כנית הרב-שנתית, אשר הוכנס ל מודל התקצוב כאשר עודכן ב- 2012 . 40 מקדם ה התאמה מחושב לכל מוסד על פי השורש הריבועי של היחס סטודנטים- לסגל בפועל ובין יעד היחס סטודנטים-לסגל שקבע ות"ת ל מוסד. ככל שמוסד מ תקרב ליעד שנקבע לו כך גדל החלק היחסי שהוא מ קבל מתקציב ההוראה המרבי שלו, עד 100% מתקציבו הפוטנציאלי (התקציב שיקבל כ שיגיע ליעד). בתהליך הגדרת היעדים הוגדר יעד יחס סטודנטים- .לסגל מערכתי לאחר מכן נקבע יחס סטודנטים-לסגל רצוי ל כל אחד מתחומי הלימוד, ב התייחס ליחס סטודנטים-לסגל הנהוג בעולם ו .הקיים בתחומים השונים בארץ יחסים רצויים אלו הופעלו באופן זהה לכל מוסד על תמהיל הסטודנטים הספציפי של ו, וכך נקבע יעד יחס סטודנטים-לסגל ל.כל מוסד 41 דוח ועדת שוחט ', עמ27 . 42 Monks, James and Schmidt, Robert M., "The Impact of Class Size on Outcomes in Higher , vol. 11, no. 1 The B.E. Journal of Economic Analysis & Policy ", Education 1682.2803 - https://doi.org/10.2202/1935 (2011). , והמחקרים המצוטטים שם. עם זאת המחקרים הראו שגודל הכיתה בפני עצמו אינו מבטיח שיפור בהישגים לימודיים. ההשפעה של גודל הכיתה תלויה בשיטות .ההוראה ובדרכי המשוב 9 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה בהשכלה הגבוהה מקובל להשתמש בפרמטר יחס סטודנטים-לסגל כאינדיקצי ה לגודל הכיתות. לפי הגדרת ות"ת יחס זה אינו כולל סגל זוטר ומרצים מן החוץ, אשר כאמור הם כ- 41% מכלל הסגל האקדמי באוניברסיטאות וכ- 54% במכללות. מכאן שפרמטר זה אינו מעיד בהכרח על גודל הכיתות. ייתכן כי יחס סטודנטים-ל סגל אף משפיע היום פחות מ בעבר על חוו י ית הלמידה של הסטודנטים, לנוכח המגמה לשלב למידה מרחוק ותכנים בלמידה דיגיטלית, שמושפעים פחות .ממספר הסטודנטים המשתתפים בקורס מרכיב ההוראה שגיבשה ות"ת ב- 2012 הניע את המוסדות לפעולה, ובפרט הביא לעלייה במספר אנשי הסגל הבכיר המועסקים בהם, וזו השפיעה לחיוב על היחס סטודנטים- לסגל: היחס הממוצע של המוסדות ירד מ- 38 בשנת תש"ע43 ל- 30 בשנת התשפ"ב, ירידה של כ- 20% 44 . למרות השיפור האמור, המיטיב עם הסטודנטים, יחס זה אינו מצביע על פרמטרים מרכזיים נוספים של הוראה איכותית- מידת החדשנות בהוראה, רלוונטיות ת ו כני הלימוד ושיטות ההוראה, או המיומנויות .ותוצרי הלמידה שרוכשים הסטודנטים לפי ה- OECD יחס מספר הסטודנטים למספר חברי הסגל במוסדות ההשכלה הגבוהה הציבוריים בישראל עמד ב- 2020 על16 (כאמור, המל"ג-ות"ת מדווחות על יחס מספר סטודנטים למ ספר חברי סגל בכיר), ואילו ממוצע יחס ה- OECD היה15, מה שמיקם את ישראל במקום ה- 16 מתוך25 מדינות45. :מ ו ד ל ת ק צ ו ב ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה פ ת ו ח ה בשל השוני בין האוניברסיטה הפתוחה ליתר האוניברסיטאות46 ות"ת פיתחה עבורה מודל תקצוב ייחודי, הכולל מרכיב תמריצים שנועד לחזק את הפיתוח האקדמי. מרכיב זה כולל תשלום עבור פיתוח ועדכון של קורסים ועידוד שילובן של ,טכנולוגיות למידה מתקדמות בקורסים שיאפשרו, בין השאר, מעקב ושיפור הלמידה מרחוק שיפור הישגי הסטודנטים, זיהוי קשיים בלמידה ברמת הקבוצה והפרט, עריכה וצילום של קורסים ,במדיה חדשנית שילוב של אמצעי המחשה וקישורים אינטרנטיים להרחבת הדעת בנושאי הלמידה ועוד47 . בביקורת עלה כי ות"ת הקצתה למוסדות במסגרת מרכיב ההוראה שבמודל התקצוב כ- 40% מתקציב ההשכלה הגבוהה- ב שנת ה תשפ"ב לדוגמה ות"ת הקצתה5 מיליארד ש"ח למרכיב ההוראה באוניברסיטאות ובמכללות מתוך תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה שעמד על12.5 מיליארד ש"ח .באותה שנה מרכיב ההוראה אינו קושר בין איכות ההוראה במוסד ובין תקצובו על ידי ות"ת, למעט השימוש ב מדד יחס סטודנטים-לסגל שגם לגביו יש תהיות אם הוא משקף נאמנה את איכות .ההוראה בכך ות"ת לא ניצלה כלי משמעותי שבידיה כדי להשפיע על סדרי העדיפויות ו על מוקדי תשומת הלב של המוסדות לטובת קידום איכות ההוראה. יש לציין כי ות"ת קבעה מודל תקצוב ייחודי לאוניברסיטה הפתוחה, הכולל תמריצים כספיים עבור פיתוח ועדכון של קורסים ועידוד שילוב טכ.נולוגיות למידה מתקדמות בשנת2013 הוועדה לאיכות ההוראה התבקשה להציע שיטה לתקצ ו ב המוסדות אשר תשקף את .איכות ההוראה בהם הוועדה לא המליצה על שינוי מרכיב ההוראה במודל התקצוב, אלא המליצה על תקצוב איכות ההוראה במודל נפרד הכולל תקציב עבור מוסדות העומדים בתנאי סף .ותקצוב באמצעות קולות קוראים של מחקר או יוזמות חדשניות בתחום ההוראה בשנים התשע"ז- התשפ"ד במצטבר הקצתה ות"ת לשיפור איכות ההוראה "בשיטת "קולות קוראים תקציב בהיקף זעום ביחס לתקציב ות"ת הגמיש בשנים אלו- כ- 0.5% מהתקציב- כ- 107 מיליון ש"ח - מהם הועברו בפועל למוסדות כ- 71 מיליון ש"ח- מתוך כ- 23 מיליארד ש"ח (ראו להלן בפרק "קידום איכות ההוראה באמצעות קולות קוראים"). עוד עלה בביקורת כי משנת2014 ועד 43 תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשע"א ', עמ51 . 44 ;שם תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ"ג , עמ' 5 7 . 45 Education at a Glance 2022: OECD Indicators , טבלה D8.1 . 46 לאוניברסיטה הפתוחה יש יותר סטודנטים שלא לומדים לתואר אקדמי מלא ומעט סגל אקדמי בכיר לעומת .אוניברסיטאות אחרות. כמו כן אופן הלמידה שונה לעומת אוניברסיטאות אחרות 47 תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים התשפ"ג ', עמ26 . 10 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה למועד סיום הביקורת לא בחנה ות"ת את סוגיית הכללת איכות ההוראה ב תקצוב מרכיב .ההוראה בתשובת המל"ג ממרץ2025 למשרד מבקר המדינה (להלן- תשובת המל"ג) היא מסרה כי מדידת איכות ההוראה היא נושא מורכב מאוד, וכי בעבר נעשו ניסיונות לשלב רכיבי איכות במודל ההוראה, מ לבד מדד יחס סטודנטים-ל סגל, אך לא נמצא מדד כמותי ואובייקטיבי שאינ ו תלוי בהשפעות חיצוניות שניתן לבסס .עליו את התקצוב עוד מסרה מל"ג כי בשלב זה אופן התקצוב הקיים של מרכיב ההוראה הוא המתאים ; כי אין בידי המוסדות היכולת, נכון להיום, לספק מידע אמין ואובייקטיבי שיזין מדדים אחרים במודל ההוראה ; וכי ות כנית אקדמיה360 שבשנת2024 )היא החלה לקדם במוסדות (ראו להלן כולל ת בתוכה התייחסות למנגנון לאיסוף נתונים ברמת הקורס ובנייה של מערכת סילבוס ממוחשבת , .התייחסות למדדי ביצוע ומנגנונים להערכה ובקרה הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל (להלן- הטכניון) מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה ממרץ 2025 (להלן- תשובת הטכניון) כי ה מוסד מקצה תק ציבים גדולים לפעילות ההוראה ולקידום ההוראה והלמידה. האוניברסיטאות הישראליות, והטכניון ביניהן, פועלות בתקצוב חסר, במיוחד בהשוואה לתקציבי האוניברסיטאות המובילות, אותן אוניברסיטאות ש איתן המוסדות מתמודדים בזירה האקדמית הבי ן-לאומית. מומלץ כי כעשור לאחר שהוועדה לאיכות ההוראה המליצה על הדרכים לתקצוב איכות ההוראה במוסדות, ות"ת תיזום בחינה נוספת של חישוב מרכיב ההוראה ב ,מודל התקצוב כך שהוא ישקף את איכות ההוראה במוסדות על רבדיה ואת התשומות שהשקיעו המוסדות בקידום איכות ההוראה על בסיס מדדים אובייקטיבי ים. במסגרת בחינה זאת מומלץ לבחון שילוב היבטים ממודל התקצוב הייחודי של האוניברסיטה הפתוחה, הכולל תמריצים עבור הפיתוח והעדכון של .קורסים ועידוד שילוב טכנולוגיות למידה מתקדמות קידום איכות ההוראה באמצעות קולות קוראים נוסף על תקציב ההשתתפות הישירה שניתן על בס יס מודל התקצוב, במסגרת תקציב ות"ת הגמיש הקצתה ות"ת תקציבים נוספים למוסדות לצורך קידום איכות ההוראה באמצעות פרסום של קולות קוראים48 . בחלק מהקולות הקוראים מדובר במימון משותף של ות"ת וממקורות נוספים (מימון על-ידי המוסד, עמותות, משרדי ממשלה), בשיעורים שנקבעו מר אש. מוסדות העומדים בדרישות הסף ומעוניינים להשקיע בנושא משאבים יכולים לבחור להשתתף בקול הקורא, ואולם .אין חובה לעשות כן השימוש בקולות קוראים שבהם ות"ת הקצתה תקציב לקידום איכות ההוראה נעשה דרך ארבע מסגרות (בנושא מודל איכות ההוראה ראו פירוט בפרק "מודל איכות ההוראה" ובנושאים תוכניות לעידוד למידה דיגיטלי ת " ותוכנית "אקדמיה משלבת התנסות" ראו פירוט בפרק תוכניות מל"ג לעידוד חדשנות בהוראה ויישום מיומנויות המאה ה- 21 בהוראה :)" • ;עמידה בקריטריונים שמעבר לתנאי הסף של מודל איכות ההוראה • קולות קוראים שפורסמו כחלק ממודל;איכות ההוראה • קולות קוראים עבור תוכניות לעידוד למידה דיגיטלית49 ; • קולות קוראים עבור תוכנית "אקדמיה משלבת התנסות", שבמסגרתה משולבים סטודנטים .במקומות תעסוקה במהלך הלימודים בביקורת עלה כי התקציב ש וות"ת הקצתה למוסדות ל צורך קידום איכות ההוראה במסגרת קולות קוראים עמד על0.5% ,בלבד מתקציב ות"ת הגמיש, הכולל בין היתר הקצבות למחקר 48 קולות קוראים יכולים להיות תח רותיים- ות"ת בוחרת מבין ההצעות שהוגשו זוכים לפי החלטת ועדת שיפוט; או לא תחרותיים- .כל מוסד המעוניין ועומד בקריטריונים הכלליים משתתף 49 המונח "למידה דיגיטלית" מתייחס לתהליך למידה: הבניית ידע ומיומנויות המתבססות על שיטות הוראה שתוכננו להתקיים במרחבים מקוו נים ובאינטרנט ועושות שימוש במדיום של האינטרנט ושל התקשורת הדיגיטלית למקסום התועלת הפדגוגית, ארגון ובניית הידע החדש לשם שיפור והעצמת חוויית הלמידה . ,"החלטת מל"ג בנושא "למידה דיגיטלית: הגדרה ואסדרה13.11.18 . 11 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה הקצבות לסיוע לאוכלוסיות ייחודיות להשתלב באקדמיה ומלגות לסטודנטים: כ- 107 מיליון ש"ח- מהם הועברו בפועל למוסדות כ- 71 מיליון ש"ח- מתוך כ- 23 מיליארד ש"ח במ צטבר משנת( התשע"ז2016 - 2017 )ו( עד שנת התשפ"ד2023 - 2024 .) תרשים3 שלהלן מציג את שיעור התקציב שהקצתה ות"ת לקידום איכות ההוראה במוסדות ,במסגרת קולות קוראים כחלק מתקציב ות"ת הגמיש ודרך מרכיב ההוראה שבמודל התקצוב מתוך תקציב ות"ת הכולל( משנת התשע"ז2016 - 2017 ( ) עד שנת התשפ"ד2023 - 2024 .) תרשים3 : שיעור התקציב שהקצ ת ה ות"ת לקידום איכות ההוראה במוסדות במסגרת קולות קוראים ומרכיב ההוראה בשנים מתוך תקציב ות"ת הכולל בשנים התשע"ז- התשפ"ד על פי .נתוני ות"ת, בעיבוד משרד מבקר המדינה מהתרשים עולה כי שיעור התקציב ש וות"ת הקצתה למוסדות ל צורך קידום איכות ההוראה במסגרת קולות קוראים עמד על0.1% מתוך תקציב ות"ת הכולל בשנים אלה - כ- 107 מיליון ש"ח מתוך כ- 96 מיליארד ש"ח. נוסף על כך כ- 40% - כ- 38 מיליארד ש"ח מתוך כ- 96 מיליארד ש"ח - נוספים הוקצו בתקופה זו למרכיב ההוראה, אשר כא מור אינו קושר בין איכות ההוראה במוסד ו בין תקצובו על ידי ות"ת, למעט השימוש במדד יחס סטודנטים- לסגל שגם לגביו יש תהיות אם הוא משקף נאמנה את איכות ההוראה50 . לוח ה שלהלן מציג את פירוט התקציבים שהקצתה ות"ת לטובת קידום איכות ההוראה באמצעות מנגנוני ההקצאה הללו משנ( ת התשע"ז2016 - 2017 ( ) עד שנת התשפ"ד2023 - 2024 ) 51 . 50 תקציב ות"ת (מחירים שוטפים, ביצוע) עמד על10.5 מ ,יליארד ש"ח בשנת התשע"ז11.3 מיליארד ש"ח ,בשנת התשע"ח11.3 ,מיליארד ש"ח בשנת התשע"ט11.9 ,מיליארד ש"ח בשנת התש"ף12.3 מיליארד ש"ח ,בשנת התשפ"א12.3 מיליארד ש"ח בשנת התשפ"ב; תקציב ות"ת (מחירים שוטפים, מקורי) עמד על12.8 מיליארד ש"ח בשנת התשפ"ג ו- 13.7 מיליאר.ד ש"ח בשנת התשפ"ד 51 הסכומים המוצגים כוללים הקצאה למכללת בית ברל ולמכללת סמינר הקיבוצים, .שהן מכללות להוראה 12 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה לוח1 : תקציבים שהקצתה ות"ת לטובת קידום איכות ההוראה בשנים ה תשע"ז-ה"תשפ ד )(באלפי ש"ח אופן ה ה קצאה ה שנה ה תקציב הביצוע בפועל שיעור ה מימוש מודל איכות ההוראה עמידה ב ת נאי סף )(מכללות בלבד תשע"ז 2,300 1,474 64% קול קורא תחרותי )(מכללות בלבד (1) תשע"ז 700 295 42% עמידה ב ת נאי סף תשע"ח 2,500 2,200 88% קול קורא תחרותי(1) תשע"ח 1,308 787 60% קול קורא תחרותי(1) תשפ"א 1,000 859 86% סה"כ 7,808 5,615 72% אקדמיה משלבת התנסות קול קורא לא תחרותי(2) תש"פ- תשפ"ב 12,900 5,376 42% קול קורא לא תחרותי תשפ"ג- תשפ"ד 29,100 13,893 (5) 43% סה"כ 42,000 17,779 42% למידה דיגיטלית חמישה קולות קוראים תחרותיים(3) תשע"ו-תש"פ 22,668 17,782 78% קול קורא לא תחרותי(4) תשפ"א-תשפ"ג 35,000 )5(29,461 84% סה"כ 57,668 47,243 82% 107,476 70,637 66% .על פי נתוני הוות"ת, בעיבוד משרד מבקר המדינה (1 ) נוסף על תקציב זה המוסדות המשתתפים נדרשו להעמיד תקציב בגובה25% .מהתקציב שהקצתה ות"ת (2) נוסף על תקציב זה עמותה מסוימת העמידה תקציב בגובה100% .מתקציב ות"ת (3) הקולות הקוראים תוקצבו על ידי גורמים ממשלתיים אחרים בכ- 29 .מיליון ש"ח (4 ) נוסף על תקציב זה המוסדות המשתתפים נדרשו להעמיד תקציב בגובה100% .מתקציב ות"ת (5) .התוכנית טרם הסתיימה ולכן הנתון אינו סופי מהלוח עולה כי מתוך כ- 107 מיליון ש"ח שהקצתה ות"ת לקולות הקוראים הועברו בפועל כ- 71 מיליון ש"ח- 34% .מהתקציב שוות"ת הקצתה למוסדות לא הועברו אליהם המל"ג מסרה בתשובתה כי ההקצאה נעשית בא מצעות שריון תקציב למקרה ש בו כל המוסדות עומדים בכל התנאים. אם המוסדות אינם עומדים בתנאים או שאינם נענים ,לקול הקורא נותר תקציב .שאינו מועבר בפועל למוסדות יצוין כי במסגרת סקר הנשיאים הם נשאלו באיזו מידה לדעת ם ראוי שהמל"ג תהיה פעילה יותר ב מתן תקצוב ייעודי לנושא איכות ההוראה . כל22 הנשיאים שהשיבו על השאלה השיבו ש ראוי שהמל"ג תהיה פעילה יותר ב מתן תקצוב ייעודי לנושא איכות ההוראה .במידה רבה או רבה מאוד יצוין גם כי מנגנון הקולות הקוראים, בהיותו מנגנון וולונטרי, מסייע למוסדות המעוניינים להשתתף בתהליך ואינו מבטיח כי התמיכה תינתן למוסדות המתקשים לקדם את נושא איכות ההוראה באופן עצמאי. מנג.נון זה אף אינו מייצר ודאות ורציפות תקציבית 13 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה המל"ג מסרה בתשובתה כי מנגנון הקולות הקוראים נועד לעודד את המוסדות להתניע מהלכים מוסדיים באמצעות תמריצים כספיים חד- פעמיים וכן לסייע להם בביצוע השינויים, ובכך לשפר את התשתיות המוסדיות לטובת המשך הפעילות השוטפת של המוסד , כדי שבהמשך הפעילות והאחריות בתחום זה יעברו .לידי המוסדות עוד מסרה המל"ג כי קולות קוראים לא תחרותיים אשר מפורסמים בצורה של ת ו כנית תמיכה עם מדרגות תקצוב ושריון תקציב לכל המוסדות המתוקצבים, נותנים הזדמנות שווה לכל המוסדות להשתתף בתהליך ולהתקדם ולהשתפר ב השוואה .לעצמם יצוין כי לאחר סיום הביקורת, באפריל2024 , פרסמה מל"ג קול קורא ל תוכנית "אקדמיה360 " (להלן- תוכנית אקדמיה360 ) 52, כהמשך ל קולות קוראים קודמים- ובהם למידה דיגיטלית .ואקדמיה משלבת התנסות ,לפי הקול הקורא שפרסמה מל"ג מטרת-העל של הת ו כנית הי א "לעו דד את המוסדות המתוקצבים לפתח אסטרטגיה לעדכון ות כניות הלימוד לתואר ראשון על מנת לשמר את הרלבנטיות של השכלה אקדמית בעולם בו חלופות הלימוד לתואר אקדמי גדלות, שוק העבודה משתנה בקצב מהיר כך שנדרשות מן הסטודנטים מיומנויות חדשות ומגוונות ...". ואלה מטרות :התוכנית" ,שיפור איכות ההוראה, תוצרי הלמידה וחוויית הסטודנט בעזרת חדשנות בהוראה ובכלל זו בחינה מחודשת של תפקיד המרצה כמנחה ומנטור" ;" שמירה על עדכניות מערך ההוראה בהלימה עם צרכים כלכליים, בדגש על קידום תעסוקתיות הבוגרים, פיתוח הזדמנויות לרכישת ניסיון תעסוקתי/יישומי במהלך התואר, וכן רכישת כישורים ומיומנויות הנדרשים לקידום תעסוקה איכותית ומותאמת לעולם דינמי שבו שוק העבודה משתנה בקצב גדל והולך" ;" חיזוק קשרי חברה וקהילה מתוך שאיפה לקדם אקדמיה אשר רואה עצמה רלוונטית לסביבה בה היא פועלת ומאמצת באופן אקטיבי מעורבות בקהילה." התוכנית צפויה לפעול בשנים התשפ"ה עד ( התשפ"ח2024 - 2028 ), ו ות"ת החליטה להקצות לה עד100 ,מיליון ש"ח, על פני ארבע שנים והמוסדות שיבחרו להשתתף בה יידרשו להעמיד מימון משלים זהה לתמיכת ות"ת וכן להגיש למל"ג עד דצמבר2024 תוכנית אסטרטגית מוסדית המתייחסת בין היתר לעדכון תוכניות הלימוד לתואר ראשון בהיקף של20% 53; ל מבנה המערך האחראי על יישום הת ו כנית ; ל מנגנון מוצע לאיסוף נתונים ברמת הקורס עבור ת ו כניות הלימודים שיעודכנו.; ולהצעת מדדי ביצוע העברת התקציב למוסדות מותנית באישור התוכ נית האסטרטגית שיעבירו למל"ג ובהיקף עדכון תוכניות הלימוד לתואר ראשון. בנוסף, המל"ג טענה כי ה תו כנית , באופן ש בו היא מתוקצבת, השכילה .לרתום את המוסדות למטרותיה המכללה האקדמית צפת מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מ מרץ2025 כי התקצוב באמצעות קולות קוראים אינו מס פק ודאות ורציפות תקציבית, וכי מודל זה מקשה לפעול לפי תכנון ארוך-טווח ו ל הטמ י ע באופן עקבי תוכניות חדשניות שמתאימות לשינויים הטכנולוגיים הו דיגיטליים לצורך שיפור ההוראה. עוד מסרה המכללה כי הקצאת תקציבים משמעותיים יותר לאיכות ההוראה באופן שיטתי ומתמשך תאפשר לפת ח ולהרחיב תוכניות הוראה מצוינות, לעודד חדשנות פדגוגית ולשפר את חוויית הסטודנטים. הקצאת תקציב זניח במסגרת הקולות הקוראים לנושא קידום איכות ההוראה- אחת משתי המשימות המרכזיות של מערכת ההשכלה הגבוהה- אינה מעודדת מו תגמל ת רוח של חקירה וחדשנות ואווירה של תחרות על איכות ההוראה .בין המוסדות למעשה, כפי שציינה הוועדה ,לאיכות ההוראה בהמלצותיה תקצוב זניח או שולי או תקצוב המחולק רק לע י תים רחוקות עלול לגרום לנזק רב מן התועלת שיש בו. מומלץ כי מל"ג וות"ת יבחנו את מידת היעילות והאפקטיביות של שיטת התקצוב באמצעות הקולות הקוראים לשיפור איכות ההוראה במערכת ההשכלה הגבוהה, ובפרט במוסדות המתקשים לקדם את נושא קידום איכות ההוראה באופן עצמאי, ובכלל 52 ות כנית אקדמיה360 לקידום שינויי עומק בתוכניות הלימוד לתואר ראשון (אפריל2024 ). לקול הקורא הגישו הצעות30 מתוך32 מוסדות אקדמיים מתוקצבים על ידי ות"ת שבהם פועלת תוכנית לימודים לתואר ראשון (כולל4 .)מכללות אקדמיות לחינוך 53 רק עדכון של לפחות20% ו מת כניות הלימוד לתואר ראשון או עדכון של ת ו כניות לימוד ש בהן לומדים לפחות 20% מהסטודנטים לתואר ראשון יזכה ב- 100% .מהתקציב 14 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה זה יבחנו דרכים למימוש התקציב שהקצו במסגרת הקולות הקוראים אולם אינו מ ועבר בפועל .למוסדות ✰ מהאמור לעיל עולה כי מצד אחד, מנגנון הקולות הקוראים אינו מייצר מדיניות מערכתית שיטתית לקידום איכות ההוראה, בשל היעדר ודאות ורציפות תקציבית המובנים בשיטה ובשל התקציב הזעום שהוקצה לנושא- כ- 0.5% בלבד- כ- 107 מיליון ש"ח (מהם הועברו בפוע ל למוסדות כ- 71 )מיליון ש"ח מתוך כ- 23 מיליארד ש"ח- מתקציב ות"ת הגמיש המצטבר משנת ( התשע"ז2016 - 2017 )ו( עד שנת התשפ"ד2023 - 2024 ); מצד שני, מודל התקצוב- ה כלי ה מרכזי העומד לרשות ות"ת כדי להשפיע על סדרי העדיפויות התקציביים של המוסדות - אינו קושר בין התקציב .ובין ההשקעה באיכות ההוראה במוסד מומלץ כי מל"ג וות"ת יבחנו את מידת היעילות והאפקטיביות של הכלים שהן מפעילות לצורך קידום איכות ההוראה, ובין היתר, המידה שבה כלי התקצוב מניע את המוסדות לרוח חקירה וחדשנות בהוראה שיובילו לשיפור ההוראה האקדמית והתאמתה לצרכי הלומד. מומלץ כי ות"ת תבחן את הצורך בעדכון מרכיב ההוראה ב מודל התקצוב- שכיום אינו קושר בין איכות ההוראה במוסדות, על רבדיה, ובין התקציב- .ככלי לתמרוץ המוסדות לשפר את איכות ההוראה בהם במסגרת זו מומלץ לבחון את התאמת המודל לתקצוב האוניברסיטה הפתוחה או חלקים ממנו .ליתר המוסדות מומלץ כי מל"ג וות"ת יבחנו דרכים למימו ה ש תקציב ים שהקצו במסגרת הקולות הקו רא ים אולם ינם א מועבר ים בפועל למוסדות ויפתחו כלים המאפשרים לתמוך דווקא במוסדות המתקשים בקידום איכות ההוראה בעצמם. מומלץ כי מל"ג- ות"ת יעשו את כל אלו תוך יצירת ודאות .והמשכיות למוסדות, כדי שיוכלו לתכנן את פעילותן בעתיד מודל איכות ההוראה בשנת2013 .מינתה המל"ג את הוועדה להערכת איכות ההוראה בראשות פרופ' אלישע באב"ד ווה עדה התבקשה לבחון מהם המנגנונים שעל המוסדות והמל"ג, כמאסדרת , להפעיל כדי להעריך את איכות ההוראה ולשפרה, וכן להמליץ על דרכי הקצאת תקציב למוסדות המבוססות בין היתר .על איכות ההוראה, כדי לתמרץ השקעה בתחום זאת משום ש עד אותו מועד, מודל תקצוב המוסדות בידי ( ות"ת בפרט מ רכיב ההוראה) לא שיקף את איכות ההוראה במוסד, בשונה מ מרכי ב .המחקר במודל התקצוב של אוניברסיטאות, המביא בחשבון את איכות התפוקות המחקריות "הוועדה קבעה ש איכות ההוראה" משקפת את החשיבות שהמוסד האקדמי רואה בכך, את המודעות שלו לנושא ואת התשומות ו המאמץ הארגו ני שהוא משקיע כדי לפעול לשיפור איכות ה הוראה .בו בנובמבר2014 הג ישה הוועדה לאיכות ההוראה דוח מסכם. בין היתר המליצה למסד ולחזק את הטיפול המוסדי לקידום איכות ההוראה בגישת "מלמעלה- "למטה- מהנהלת המוסד ועד המרצה היחיד- בעזרת מנגנונים מוסדיים ומחלקתיים להטמעת איכות הוראה שהוועדה פירטה כרשימה של25 .תנאי סף לקבלת תקציב ברא ש רשימת תנאי הסף המליצה הוועדה שבכל מוסד יוקם גוף מקצועי ייעודי לקידום ההוראה בו- המרכז לקידום ההוראה. עוד המליצה על תנאי סף בנושאי הפצת שאלוני שביעות רצון לסטודנטים לגבי הקורסים והמרצים (להלן- שאלון סטודנטים) ונקיטת פעולות כלל- מוסדיות ומחלקתיות לקידום א יכות ההוראה של המרצים. הוועדה המליצה גם כי המל"ג- ות"ת תדרוש .מהמוסדות לדווח על עמידתם בתנאי הסף ,נוסף על כך גיבשה הוועדה מנגנון לתקצוב איכות ההוראה במוסדות, ובו שני מרכיבים: הראשון תקציב בסכום קבוע שיוקצה למוסד שיעמוד בתנאי סף שייקבעו ושמבטאים פעולות ותש ומות בסיסיות לקידום איכות ההוראה במוסד (להלן- המודל האבסולוטי); השני, תקציב שעליו יתחרו 15 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה המוסדות באמצעות מנגנון קולות קוראים, ושנועד לעודד ולקדם חדשנות ו יזמות בשיטות הוראה וביחס לקידום ההוראה במוסד (להלן- )המודל התחרותי. בנובמבר2015 החליטו המל"ג- ות"ת לאמץ מודל איכות הוראה בהתבסס על המלצות הוועדה .לאיכות ההוראה וכי מדי שנה ידווחו להן כלל המוסדות על יישום שבעה תנאי סף עדכון מודל איכות ההוראה בשנת2017 בדצמבר2017 החליטה ה מל"ג לעדכן את המודל האמור לתקצוב כך שי ו כל ל שלושה רבדים54 : ה ר ו ב ד:ה ר א ש ו ן הרובד מבו סס על המודל האבסולוטי בהמלצות הוועדה, ומורכב מתנאי סף בסיסיים שעל כל מוסד לאמץ לטובת קידום ושיפור של איכות ההוראה . עמידה בתנאים נדרשת כדי שמוסד יהיה זכאי לתקצוב ות"ת (להלן- תנאי הסף), והיא תנאי להשתתפות בשני הרבדים .הנוספים רשימת תנאי הסף בעדכון מ- 2017 מתבססת בעיקרה על הרשימה שעליה המליצה הוועדה לאיכות ההוראה וכוללת ארבע קבוצות של דרישות: הקמת מרכז לקידום הוראה, הפצה של שאלון סטודנטים, פעולות שעל המוסד לנקוט ופעולות שעל כל מחלקה או פקולטה לנקוט לטובת שיפור איכות ההוראה. בתרשים שלהלן מפורטים20 .תנאי הסף תרשים4 : ,תנאי הסף לפי מודל איכות ההוראה2017 54 מודל לקידום ושיפור איכות ההוראה והלמידה- החלטת מל"ג מיום26.12.17 ; קידום איכות ההוראה והלמידה במוסדות להשכלה גבוהה- החלטת ות"ת מיום22.11.17 . 16 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה ה ר ו ב ד ה ש נ י: כולל קריטריונים55 שמעבר לתנאי הסף56 . מוסד העומד בקריטריונים יהיה זכאי למענק57 :. נקבעו חמישה תחומים שאליהם מתייחסים הקריטריונים הכשרת סגל ההוראה , הפצת שאלו ן סטודנטים , הקמת מנגנון ממוסד ומוסדר לריענון ועדכון של ות כניות לימוד וסילבוסים58 ,הטמעת מודלים ללמידה חדשנית במוסד וקידום למידה דיגיטלית. המוסדות התבקשו לדווח למל"ג- ות"ת על עמידתם בקריטריונים (להלן- הרובד התקציבי). המוסדות הגישו למל"ג-ות"ת דיווח על עמידה בקריטריונים ( בשנת התשע"ח2018 ) שממנו עלה כי19 מהם עמדו ( בקריטריונים5 מתוך8 אוניברסיטאות ו- 14 מתוך20 .)מכללות :ה ר ו ב ד ה ש ל י ש י הרובד כולל קול ות קורא ים59 תחרותי ים בשני תחומים: יוזמות ופעילות ייחודית וחדשנית המקדמת הוראה, למידה והערכה בעידן של מציאות משתנה; ומחקר יישומי בנושא קידום הוראה, למידה והערכה בעידן של מציאות משתנה60 )(המודל התחרותי. ות"ת ( הקצתה מיליון ש"ח לנושא500,000 ש"ח לכל אחד משני התחומים). המוסדות הגישו למל"ג- ות"ת הצעות לקול הקורא ב- 2018 . בשנת2021 מל"ג-ות"ת פרסמו קול קורא נוסף61 שתקצבו .במיליון ש"ח ב ביקורת עלה שמודל איכות ההוראה אינו מיושם במלואו ואינו מקדם באופן מספק ולטווח :הארוך את איכות ההוראה במוסדות, כמפורט להלן :ר ף נ מ ו ך ב ת נ א י ה ס ף .תנאי הסף מתייחסים למרכיבים מרכזיים בקידום איכות ההוראה עם זאת מדיווחי המוסדות ב- 2015 במענה לסקר של המל"ג62 עלה שהם עמדו בתנאי הסף שנקבעו עוד טרם החלת המודל. על פי דיווחי המוסדות, כ- 30% ( מהם8 מבין27 ) עמדו בכל10 תנאי הסף וכ- 41% ( 11 מתוך27 ) נוספים עמדו בכל תנאי הסף למעט הדרישה לחשוף את תוצאות שאלון הסטודנטים בפני כל הסטודנטים והמרצים- דרישה שבהמשך הושמטה מהמודל63 . לד וגמה, טרם הפעלת המודל, בכל8 האוניברסיטאות וב- 15 מ- 19 המכללות כבר היה קיים מרכז לקידום הוראה, ובכל המוסדות התקיים סקר סטודנטים לכל קורס בכל סמסטר והמשוב שקיבל כל מרצה הועבר אליו. עולה מכך שקביעת תנאי הסף לא הייתה מנוף משמעותי לקידום איכות .ההוראה ה י ע ד ר י:ע ד י ם ו מ ד ד י ם עלה שהמל"ג לא תרגמה את מודל איכות ההוראה לתוכנית פעולה ארוכת טווח המגדירה למוסדות יעדים ומדדים לביצוע לפי לוחות זמנים קבועים. המל"ג הסתפקה בדרישה שהמוסדות ידווחו לה על עמידה או אי- עמידה בקריטריונים של הרובד התקציבי. בכך מל"ג לא יצרה תמריץ לשיפ ור וקידום של איכות ההוראה מעבר לעמידה בתנאי הסף. למשל, מוסד שהוכיח היענות לשאלוני הסטודנטים בהיקף של לפחות60% מהסטודנטים בכל קורס (אחד הקריטריונים ברובד השני) היה זכאי לתקצוב ללא קשר לשיפור ביחס לשנים .קודמות 55 מוסד מקבל תקצוב םא עמד ב כל ה קריטריונים של לפחות שלושה בין מ ארב עת התחומים. 56 למוסד יוקצו,000 100 ש"ח אם היקף ה סגל ה בכיר בו הוא עד200 משרות ו- ,000 150 ש"ח אם היקף ה סגל ה בכיר בו גדול מ- 200 .משרות 57 בגובה,000 100 ש"ח ל מוסד שבו עד200 חברי סגל בכיר ו- ,000 150 ש"ח אם יש יותר מ- 200 חברי סגל בכיר. 58 סילבוס הוא מסמך ות כנית הלימודים. הסילבוס כולל ,את מטרת הקורס, הנושאים שיילמדו בו שיטות ,ההוראה הדרישות שבהן יצטרכו לעמוד הסטודנטים ורשימת המאמרים שיילמדו בו. 59 קול קורא הוא פרסום מטעם גוף כלשהו שמטרתו לחבר בין תקציב ייעודי לגורם מבצע, בתהליך בעל קווי .אופי דומים ומקבילים למכרז הקול הקורא כולל בין היתר תנאי סף להשתתפות, סעיפים לביצוע ופירוט .התקציב הייעודי שהגוף המפרסם מוכן להעמיד לטובת הנושא 60 לכל אחד משני התחומים הוקצה תקציב ייעודי כולל בגובה,000 500 ש"ח. ההצעות הזוכות תוקצבו באופן חד-פעמי ע ל יד י ות"ת בגובה75% מעלות ההצעה ה , ו מוסד הזוכה חויב להעמיד מקורות למימון יתרת העלות. 61 קול קורא לעידוד פעילויות ייחודיות וחדשניות ולמחקרים יישומיים: הרחבת תכנית ות"ת לעידוד פעילות לקידום ושיפור איכות ההוראה והלמידה במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים על ידי ות"ת ( 7.4.21 ). 62 על הסקר של המל"ג השיבו כל8 האוניברסיטאות ו- 19 מכללות- כל המכללות האקדמיות למעט מכללת תל- ,חי. ראו: מל"ג גובשו ממצאי סקר איכות ההוראה והערכתה במוסדות להשכלה גבוהה - מרבית המוסדות להשכלה גבוהה משקיעים בשיפור איכות ההוראה ( 21.10.15 .) 63 יתר8 המוסדות עמדו ב-6 - 8 תנאים כל א.חד 17 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה :י י ש ו ם ה מ ו ד ל ל ל א ב ח י נ ת ת ר ו מ ת ו עלה שמאז הפעילו מל"ג- ות"ת את מודל איכות ההוראה הן אספו מהמוסדות דיווח על הפעלתו בשנים2017 ,)(לפני עדכון המודל2018 (על עמידה בקריטריונים של הרובדים הראשון והשני) ו- 2020 64 (בצל מגפת הקורונה); אולם הדיווחים לא .שימשו לבחינה מחודשת של המודל ותרומתו לשיפור איכות ההוראה ד י ו:ו ח י ם ח ס ר י ם עלה שמשנת2020 ,הפסיקה מל"ג לדרוש מהמוסדות דיווח על יישום ולמעשה אינה יודעת אם הם מיישמים את המודל ובאיזה אופן הם עושים זאת, מה תרומתו ואם יש להמשיכו, להפסיקו או לעדכנו. כמפורט להלן בפרק "יישום תנאי הסף המרכזיים של מודל איכות ההוראה על ידי המוס.דות", יישום המודל חלקי ביותר יצוין גם שמתשובות נשיאי המוסדות לסקר הנשיאים עלה כי כשני שלישים מהמשיבים (כ- % 67 , 14 מתוך22 65) העריכו כי המודל סייע לקדם את ההוראה במידה בינונית ומטה66 . במסגרת סקר הנשיאים הם נשאלו באיזו מידה לדעת ם ראוי שהמל"ג תהיה פעילה יותר בתחומים מסוימים לצורך קידום איכות ההוראה67 :. התרשים שלהלן מציג את תשובותיהם תרשים5 : שיעור הנשיאים שהשיבו שראוי שהמל"ג תהיה פעילה יותר בתחו ם במידה רבה או רבה מאוד על פי נתוני סקר הנשיאים, משרד מבקר המדינה. מתשובות הנשיאים לסקר עלה כי יותר ממחציתם סבורים כי לצורך קידום איכות ההוראה במוסדות, ראוי שמל"ג תהיה פעילה יותר ב עידוד המוסדות לפעול לקידום איכות ההוראה (כ- 86% , 19 מתוך22 נשיאים); ב ליווי ופיתוח של המרכזים לקידום הוראה (כ- 64% , 14 מתוך22 ;) ב סיוע ללמידת עמיתים ולשיתופי פעולה בין המוסד ות (כ- 55% , 12 מתוך22); וב קביעת יעדים וסטנדרטים בתחום קידום איכות ההוראה שיחולו על כלל המוסדות (כ- 50% , 11 מתוך22 .) 64 הדיווחים נגעו ל פעילות המרכזים לקידום ההוראה והלמידה, ל ממשקים של המרכזים עם גורמים שונים במוסד ומחוצה לו ול היערכות ופעילות של המרכזים בתקופת משבר הקורונה. 65 מתוך ה- 22 השיבו 3 .שאינם יודעים להעריך 66 " :השאלה בשנת2014 אימצה המל"ג את דוח ועדת באב"ד לבחינת נושא איכות ההוראה והלמידה במוסדות להשכלה גבוהה. בשנים 2016 - 2018 יצרו המל"ג- .ות"ת מודל לקידום ההוראה והלמידה במוסדות אלו ?באיזו מידה לדעתך סייע המודל לקדם את איכות ההוראה במוסד." 67 הנשיאים נשאלו גם לגבי צמצום פערים בין המוסדות ( 23% מהנשיאים השיב ש ו)במידה רבה או רבה מאוד , הטמעת סטנדרטים בין-לאומיים בתחום ההוראה ( 50%) ו מתן תקצוב ייעודי לנושא איכות ההוראה ( 100% .) 22 .נשיאים השיבו על השאלה 18 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה בתשובתה מסרה ה מל"ג כי ההחלטה שלא להמשיך לבקש דיווחים מהמוסדות נבעה מ כך ש היא התניעה את ה תהליך ו את הקמת ה תשתיות שיושמו במוסדות ולא ראתה ל נכון להמשיך לעקוב אחר המוסדות באופן כה קפדני ומפורט, ובפרט כאשר המוסדות הם בעלי הידע והכלים הנדרשים .לפתח את הנושא באופן המתאים לכל מוסד בהתאם לצרכיו ולמבנה הארגוני שלו נוסף על כך מסרה מל"ג כי קביעת יעדים, סטנדרטים וקריטריונים קשיחים בתחום זה, אשר בהיבטים רבים אינם מדידים, עלולה להביא ל הגבלה ו ל צמצום של העשייה בנושא איכות ההוראה והלמידה. עוד מסרה מל"ג בתשובתה כי ת ו כנית אקדמיה360 היא הת ו כנית העדכנית ביותר בנושא, ומטרות ו הת כנית מתייחסות בין היתר לשיפור איכות ההוראה ו ל שמירה על עדכניות מערך ההוראה, כולל פיתוח הזדמנויות לרכישת ניסיון תעסוקתי ו יישומי במהלך הלימודים. ,"כמפורט להלן בפרק "יישום תנאי הסף המרכזיים של מודל איכות ההוראה על ידי המוסדות חלק מהמוסדות לא יישמו מרכיבים מרכזיים של המודל שקבעה המל"ג או יישמו אותם באופן חלקי בלבד. בהיעדר דיווחים משנת2020 גם א ין למל"ג תמונת מצב מלאה של הנושא כבסיס .לקבלת החלטות ותכנון עתידי ,משרד מבקר המדינה מציין כי בניגוד למודל איכות ההוראה תוכנית אקדמיה360 היא וולונטרית ולא נועדה להסדיר את נושא איכות ההוראה ברמה המערכתית והכוללת. מטרתה המרכזית של התוכנית היא לעודד את המוסדו ת לפתח אסטרטגיה .לעדכון תוכניות הלימוד מומלץ כי מל"ג תוודא כי המוסדות עומדים בתנאי הסף שהיא קבעה לקבלת תקצוב, וכי תפעל לקבלת דיווחי המוסדות המהווים מקור מידע מרכזי המספק היזון חוזר לגבי אופן יישום המודל לאורך השנים, תרומתו לקידום הנושא וזיהוי חסמים ברמת המוסד או ברמה המערכתית שיש .לטפל בהם עוד מומלץ כי המל"ג תבחן את התרומה של מרכיבי מודל איכות ההוראה לקידום ולשיפור של איכות ההוראה והלמידה. בכלל זה מומלץ שתבחן את הצורך לעדכן את רובד תנאי הסף כך שיהיו רלוונטיים ומאתגרים ויניעו את המוסדות לשפר את איכות ההור אה. בהתאם לעדכונים אלו של המודל מומלץ שמל"ג תקבע תוכנית ליישום המודל שבה ייקבעו יעדים ושגרת דיווח, מעקב ובקרה בנוגע לעמידה בהם במוסדות. מומלץ גם שתפיק לקחים ותובנות מערכתיים לגבי צרכים .וחסמים ותמשיך לעדכן את התוכנית לפי הצורך יישום תנאי הסף המרכזיים של מודל איכות ההוראה על ידי המוסדות המרכזים לקידום הוראה מל"ג וות"ת קבעו כי כתנאי לקבלת תקצוב מוות"ת יפעל בכל אחד מהמוסדות מרכז לקידום הוראה68 ,. מטרת המרכזים לרכז את נושא איכות ההוראה במוסד ,להקנות למרצים ידע ,מיומנויות, עמדות וערכים הנדרשים לשיפור איכות ההוראה ולה תו על את המודעות של המרצים לחשיבות שילוב שיטות הוראה חדשניות . יצוין כי גם במוסדות האקדמיים המובילים בעולם ישנו גוף ייעודי האחראי לקידום ופיתוח של ,הוראה אקדמית איכותית. למשל בארה"ב ( באוניברסיטת הארוורדHarvard University ) פועל מרכז שתפקידו לארגן הרצאות וסדנאות בתחום ההוראה , לחלק מענקי הוראה וכיו"ב69 ; מרכז ( דומה פועל באוניברסיטת סטנפורדStanford University ) 70 ובמכון הטכנולוגי מסצ'וסטס 68 ."ישנם מוסדות שבהם הוא מכונה בשם אחר, למשל "היחידה להוראה ולמידה 69 Teaching; The Office of the Vice Provost for Advances in Harvard Initiative for Learning & Learning 70 Center for Teaching and Learning; The Office of Faculty Development, Diversity and Engagement; Teaching Commons 19 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה ( MIT - Massachusetts Institute of Technology ) 71. מרכ ז דומה פועל גם במוסדות באנגליה, למשל ( 'באוניברסיטת קיימברידגUniversity of Cambridge ) 72 . בסקר המרכזים נשאלו ראשי המרכזים מהם שלושת האתגרים המרכזיים שהמרכז לקידום ההוראה מתמודד עמם. להלן בתרשים ריכוז תשובותיהם73 : תרשים6 : האתגרים המרכזיים שהמרכז לקידום הוראה מתמודד איתם- שיעור ראשי המרכזים לקידום הוראה שבחרו בהיגד .על פי נתוני סקר המרכזים, משרד מבקר המדינה מתשובות ראשי המרכזים לסקר עולה כי האתגר המרכזי העומד בפניהם הוא המחסור במשאבים הנדרשים לצורך הגשמת מטרות המרכז. שנ י אתגרים משמעותיים נוספים הם חוסר .במערכות מידע מתאימות ומחסור בכוח אדם בעל מומחיות פדגוגית ,עלה כי המל"ג לא קבעה את המאפיינים של המרכזים (מלבד החובה לאייש כמה תפקידים כמפורט להלן), וות"ת לא הקצתה מימון ייעוד י ל משרות הנדרשות לשם הפעלת המרכז או ל תשתיות הדרושות לפעילותו . לפיכך היקף פעילות המרכז ואיכות הפעילות בו תלוי ים בהחלטה של הנהלת כל מוסד. בתשובתו למ ש רד מבקר המדינה מסר הטכניון כי בשנים האחרונות ה וא הרחיב, פיתח, הגדיל וקבע מתכונות פעולה פורצות דרך ב מרכז לקידום הוראה ב מוסד, וכי כלל האוניברסיטאות המובילות בעולם מתמודדות עם האתגרים של שיפור הלמידה וההוראה. מומלץ כי הנהלות המוסדות יעמדו על ה אתגרים שהציפו ראשי המרכזים כדי למצוא פתרונות .אפשריים להבטחת פעילותם המיטבית היות שמדובר באתגרים המשותפים לרבים מהמרכזים לקידום הוראה. כמו כן, מומלץ שהמל"ג תבחן דרכי פעולה לסיוע למרכזים להתמודד עם אתגרים 71 Teaching + Learning Lab 72 Cambridge Centre for Teaching and Learning 73 על השאלה השיבו27 ראשי מרכזים (מ ה ם8 ראשי מרכזים באוניברסיטאות ו- 19 .)במכללות 20 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה אלו ולשפר את יכולתם לממש את תכליתם לקדם את איכות ההוראה, וכל זאת בכפוף לשמירה על החופש האקדמי של המוסדות לפי סעיף15 .לחוק המל"ג בעלי התפקידים המאיישים את המרכז לקידום הוראה תנאי הסף מחייבים שבמרכזים ישולבו בעלי :התפקידים האלה ,(א) ממונה מערך למידה דיגיטלית האחראי לגיבוש ויישום של האסטרטגיה המוסדית בתחום, לניהול ותיאום של ההפקה או ההסבה של קורסים אקדמיים דיגיטליים, לשיתופי פעולה בין-מוסדיים בתחום ועוד; (ב) טכנו- ,פדגוג האחראי לסייע לסגל האקדמי ולהנחות ו בשילוב טכנו לוגיות לקידום דרכי הוראה ולמידה חדשניות, תוך קיום הכשרות מעשיות בתחום; (ג) ממונה על שאלוני הסטודנטים; (ד) נציג אגודת .הסטודנטים ,בסקר המרכזים נשאלו ראשי המרכזים לקידום הוראה לגבי בעלי התפקידים הפועלים במרכז לרבות הארבעה המחויבים לפי תנאי הסף. להלן בתרשים ריכוז תשובותיהם74 . תרשים7 : שיעור המרכזים לקידום הוראה שבהם קיימים בעלי תפקידים אלה .על פי נתוני סקר המרכזים, משרד מבקר המדינה ( מהתרשים עולה כי באף אחד מהמרכזים אין נציג סטודנטים; במחצית המרכזים13 מתוך26 ) אין ממונה על למידה דיגיטלית; בכמחצית ( המרכזים54% , 14 מתוך26) אין טכנו- פדגוג; ולרוב ( המרכזים85% , 22 מתוך26 .) אין ממונה על שאלון הסטודנטים .עוד עלה מתשובות ראשי המרכזים כי קיימת שונות גדולה בין המרכזים במספר העובדים בהם לדוגמה, במרכז לקידום הוראה באוניברסיטה העברית בירושלים מועסקים כ- 15 ע ובדים, ואילו במרכז שבאוניברסיטת תל אביב מועסקים כ- 60 עובדים75 . .מהאמור לעיל עולה כי תנאי הסף בנוגע לבעלי התפקידים הדרושים במרכזים אינם מיושמים עוד עולה כי בהיעדר הנחיות של המל"ג לגבי היקף כוח האדם והתקנים במרכזים, קיימת שונות בין המוסדות בתחום זה המשפיעה ע .ל יכולתם לתת מענה למרצים שלהם בתשובתה למשרד מבקר המדינה מסרה ה מל"ג כי המבנה הארגוני של המרכזים והיקף העסקת ה גורמים ה רלוונטיים ב ה ם ה ם באחריות המוסדות , ועליהם לוודא כי המרכזים פועלים באופן .מיטבי לצורך השגת מטרותיהם 74 בין מ 26 ראשי.מרכזים שענו על השאלה 75 .לא כל העובדים מועסקים במרכז במשרה מלאה 21 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה משקבעה מל"ג תנאי סף לקבלת תקציב במטרה לקדם את איכות ההוראה, עליה לוודא שהיא מעבירה את התקציב למי שעמד בתנאי הסף שקבעה, שכן אחרת לא מושגת המטרה של שיפור .איכות ההוראה מומלץ כי המל"ג, בשיתוף המוסדות, תבחן את נחיצותם של בעלי התפקידים הנדרשים במרכזים ,לפי תנאי הסף במודל איכות ההוראה ותעדכן את .התנאים במידת הצורך ב המשך לכך על המוסדות לבצע פעולות שיבטיחו שהמשרות הנדרשות במרכז שבמוסדם יאוישו כנדרש, כדי שפעילותם תהיה מיטבית. תחומי הפעילות של המרכזים לקידום הוראה וקהל היעד על פי מודל איכות ההוראה, על המרכז ליזום ולקיים פעילויות לקידום איכות ההוראה , כגון הדרכה והנחי ה של מרצים בביצוע ריענון תוכניות לימודים וסילבוסים ; קיום הכשרות למרצים חדשים ; קיום הכשרות לכלל ה מרצ ים במוסד; קיום ,פעילות לגבי מרצים חלשים בהוראה המקבלים ציונים נמוכים בשאלון הסטודנטים .באופן עקבי בסקר המרכזים נשאלו ראשי המרכזים באיזו מידה המרכזים שבראשם הם עומדים עוסקים בשש פעילויות בתחום קידום איכות ההוראה. להלן בתרשים ריכוז התשובות76 : תרשים8 : מיד ת עיסוק המרכז בפעילויות המפורטות - שיעור ראשי המרכזים שהשיבו שהמרכז עוסק בפעילות במידה רבה או רבה מאוד על פי נתוני סקר המרכזים, משרד מבקר .המדינה ( מהתרשים עולה כי כמעט כל ראשי המרכזים92% , 24 מתוך26 המשיבים) ציינו ש חשיפת סגל ההוראה לפדגוגיות חדשניות או לטכנולוגיות בהוראה היא פעילות שהמרכז שלהם עוסק בה במידה רבה או רבה מאוד. הפעילות הבאה בשכיחות המענה שהמרכז עוסק בה במידה רבה או רבה מאוד היא סיוע בעדכון קורסים וסילבוסים והתאמתם לשיטות הלמידה ולמיומנויות ה מאה ה- 21 ( 77% , 20 מ- 26 המשיבים). שתיהן פעילויות אשר המרכז נדרש לבצע ל פי המודל לקידום .הוראה 76 על השאלה השיבו26 ראשי מרכזים. בשאלה התבקשו ראשי המרכזים לציין לגבי כל אחת מהפעילויות בתרשים באיזו מידה המרכז עוסק בה, על סולם שבין1 (כלל לא) ל-5 .)(במידה רבה מאוד 22 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה בהשוואה בין תשובות ראשי המרכזים באוניברסיטאות ובין תשובות ראשי המרכזים במכללות בולטים הבדלים77 ביחס לעיסוק ב פיתוח ויישום של שיטות להערכת איכות ההוראה של מרצים ( 46% מהמשיבים- 88% באוניברסיטאות ו- 26% במכללות), ול מתן ייעוץ אישי בתחום ה פדגוגי ( 65% מהמשיבים- 88% ,באוניברסיטאות53% .)במכללות מומלץ כי המל"ג וראשי המכללות ייתנו דעתם לצורך לחזק את תחומי הפיתוח ויישום של שיטות להערכת איכות ההוראה של מרצים ומתן ייעוץ אישי בתחום הפדגוגי במרכזים לקידום ההוראה .הפועלים במכללות חשיפה יזומה ושוטפת של המרצים לפעילות המרכזים והנגשת מידע רלוונטי ועדכני באתרי האינטרנט של המרכזים נדרשות להפניית תשומת ליבם של המרצים לנושא איכות ההוראה .ולגיוסם לשימוש בכלים ובשירותים שהמרכזים מציעים להם בסקר המרכזים נשאלו ראשי המרכזים באיזו תדירות המרכז מפיץ מידע למרצים על פעילותו , ו באיזו תדירות הוא מתחזק אתר אינטרנט ומעדכן בו חומרים שוטפים על הוראה . בסקר המרצים הם נשאלו באיזו מידה הם קוראים חומרים ומידע שמפיץ המרכז ו כמה פעמים הם ו פנ למרכז לקבלת סיוע בתחום ההוראה . תשובות ראשי המרכזים והמרצים מוצגות בתרשים שלהלן78 . תרשים9 : תדירות פעילו ת יו במרכז לקידום הוראה79 ו תדירות פעולות מרצים ביחס אליו .על פי נתוני סקרי המרכזים והמרצים, משרד מבקר המדינה 77 ההבדלים מובהקים ברמת מובהקות של95% . רמת ביטחון של95% משמעותה שיש5% סיכוי שהתוצאות .אינן מייצגות את המצב האמיתי 78 על השאלה השיבו3,147 .מרצים 79 על השאלות השיבו26 .ראשי מרכזים 23 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה מ התרשים ( עולה כי כמחצית46% ) המרכזים ש ראשיהם השיבו על השאלה אינם מפיצים למרצים מידע על פעילותם באופן,קבוע וגם אם ה מרצים מחפשים בעצמם מידע- ב יותר ממחצית ( המרכזים58% ) אתר האינטרנט של המרכז אינו משמש כתובת עדכנית ומלאה למידע. השיעור הנמוך של המרצים הפונים למרכזים מעורר חשש שנושא ההוראה אינו תופס מקום בסדר העדיפויות םה של, ומצביע על הצורך בשיפור "יחסי הציבו ר" של המרכזים לגבי הרלוונטיות שלהם לעבודת המרצים ועל הצורך בהגברת ה תמיכה הו חיזוק מצד הנהלות המוסדות . מומלץ כי הנהלות המוסדות יפעלו מול המרכזים לוודא שמתקיימת חשיפה יזומה ושוטפת של .המרצים לפעילות המרכז, ושמידע רלוונטי מונגש בפלטפורמות השונות לפי המודל ל קידום הוראה, על המוסדות לספק הכשרות בנושא הוראה לכלל המרצים בהם ובפרט למרצים חדשים, ולפעול,לגבי מרצים חלשים בהוראה כלומר בעלי ציונים נמוכים באופן עקבי בשאלון הסטודנטים. בסקר המרכזים נשאלו ראשי המרכזים באיזו מידה פעילות המרכז מכוונת אל אוכלוסיות מרצים שונות. להלן בתרשים ריכוז תשובותיהם80 . תרשים10 : באיזו מידה פעילות המרכז מכוונת אל הגורמים השונים .על פי נתוני סקר המרכזים, משרד מבקר המדינה מהתרשים עולה כי פעילות המרכזים מכוונת בראש וראשונה לסגל הבכיר ( 92% ), וקרוב לכך- ( לסגל החדש88% ); כשליש מראשי המרכזים לא חושבים שפעילות המרכז מכוונת לסגל זוטר ( 31% ( ), למרצים מן החוץ38% ) ולמרצים שקיבלו ציון נמוך בסקר שביעות רצון הסטודנטים ( 38% .) כלומר קבוצה גדולה של ראשי מרכזים סבורה שפעילות המרכזים אינה מכוונת לנתח משמעותי של הסגל האקדמי- מרצים מן החוץ וסגל זוטר- .ולמרצים שזקוקים לחיזוק בהוראה ,מומלץ כי הנהלות המוסדות יפעלו מול המרכזים לוודא שפעילותם תכוון גם למרצים מן החוץ .לסגל זוטר ולמרצים שזקוקים לחיזוק בהוראה מערכות מידע התומכות בפעילות המרכז בסקר המרכזים נשאלו ראשי המרכזים באיזה מידה המערכות הממוחשבות המשמשות את המרכז לקידום הוראה תומכות באיסוף, ריכוז ועיבוד (הצלבה) של נתונים, ביצירת תמונת מצב מהימנה ובגיבוש דרכי פעולה לעתיד. מי שהשיב כי המערכות עושות את האמור במידה בינונית 80 השיבו על השאלה26 .ראשי מרכזים 24 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה ומטה נשאל גם מדוע המערכות הממוח שבות אינן תומכות ביצירת תמונת מצב מהימנה . תשובות ראשי המרכזים מובאות בתרשים שלהלן81 . תרשים11 : מענה ראשי המרכזים לשאלה באיזו מידה המערכות הממוחשבות המשמשות את המרכז תומכות בצרכיו ושיעור ראשי המרכזים שבחרו בהיגד על פי נתוני סקר ,המרכזים משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה כי רוב ראשי המרכזים (כ- 77%) סבורים ש המערכות הממוחשבות המשמשות את המרכז תומכות בצרכיו ברמה בינונית ומטה. אשר לסיבות לכך שהמערכות אינן נותנות מענה לנושאים אלה, כשני שלישים מראשי המרכזים ציינו בסקר ש לא נאספים נתונים המאפשרים למרכז להעריך את הה שפעה של השינויים שבוצעו בקורסים , שהנתונים נאספים באופן ידני ולא .ממוחשב ושמערכות המידע השונות במוסד אינן מאפשרות הצלבת מידע ביניהן יצוין כי במסגרת תוכנית אקדמיה360 שהמל"ג פרסמה באפריל2024 לאחר תקופת הביקורת היא קבעה כי המוסדות שיבחרו להשתתף בה יתבקשו להגיש ת ו כנית אסטרטגית מוסדית שתתייחס ל מנגנון מוצע לאיסוף נתונים ברמת הקורס עבור ת ו כניות הלימודים שיעודכנו במסגרת ו הת כנית, ובכלל זה ל הקמה והטמעה של מערכת סילבוס מקוונת או ממוחשבת82 . ✰ לאחר כעשור מאז קבע מודל המל"ג את הפעלת המרכזים לקידום הוראה כתנאי סף לקבלת תקצוב, מומלץ כי המל"ג תעקוב אחר מידת עמידת המוסדות בתנאי הסף לפעילות המרכזים ותמפה את החסמים לעמידה בתנאים שהציבה. מומלץ עוד כי המל"ג תקבע סטנדרטים עדכניים מחייבים לפעילות המרכזים ותעודד שיתוף ידע ביניהם ואיגום משאבים, כדי להבטיח כי .המרכזים בכלל מערכת ההשכלה הגבוהה יפעלו בצורה מיטבית ויעילה מומלץ כי המוסדות יתאימו את התשתיות, המשאבים ותקני כוח האדם שהוקצו למרכזים, כדי להבטיח שיהיה בידיהם כל מה שדרוש לפעילותם בהתאם לצורכי המרצים במוסד, ושפעילותם תוטמע בכל הפקול טות ובקרב כלל המרצים. בתוך כך עליהם לפעול להגברת נראות המרכז 81 26 " ראשי מרכזים השיבו על השאלה באיזו מידה המערכות הממוחשבות המשמשות את המרכז (לדוגמה ,מערכת המידע ברמת הקורס ומערכת המידע ברמת הסטודנט) תומכות באיסוף ובהצלבה של נתונים ?ביצירת תמונת מצב מהימנה ובגיבוש דרכי פעולה לעתיד ." מהם20 , אשר השיבו "במידה בינונית", "במידה " מעטה" או "במידה מעטה מאוד", השיבו על השאלה מדוע המערכות הממוחשבות אינן תומכות ביצירת ?תמונת מצב מהימנה.". בשאלה זו ניתן היה לבחור יותר מתשובה אחת 82 תו כנית ות"ת לקידום שינויי עומק בתוכניות הלימוד לתואר ראשון: "אקד מיה360 " , 17.4.24 . 25 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה לקידום ההוראה כגוף מוביל בתחום קידום איכות ההוראה ולהרחבת קהל היעד של פעילות .המרכז הכשרה מקצועית למרצים בתחום ההוראה ,כאמור רוב המרצים בישראל הם חוקרים אשר אינם נדרשים להכשרה סדורה ומקיפה בתחו ם ההוראה והפדגוגיה כתנאי להעסקתם במערכת ההשכלה הגבוהה . יש צורך להשלים הכשרה זו במסגרת העסקתם במוסד ו( לאורך החיים המקצועייםLife Long Learning ) כדי לגשר על פערים .בתחום הפדגוגיה, אם ישנם הכשרתם של המרצים תלויה בכלים שהמוסדות מעמידים לרשותם ובדרישות שהמוסדות .מציבים להם לגבי השתתפות בהכשרות מקצועיות בתחום בניגוד למצב בישראל, ב מדינות מסוימות בעולם, למשל נור וו גיה, דנמרק, גרמניה, פינלנד ושוויץ83 , חלה ה חוב חוקית ל הכש י ר מרצים בתחום ההוראה האקדמית84 . ב מדינות אחרות קיימת מסגרת לאומית להכשרת מרצים . למשל באנגליה המסגרת הלאומית לתקנים מקצועיים אינה מחויבת על פי חוק והיא שייכת למוסדות ההשכלה הגבוהה עצמם; בהולנד האוניברסיטאות חתמו על הסכם ש לפיו כל אוניברסיטה מתחייבת לאכוף סטנדרט להוראה איכותית ( University Teaching Quality ), ובשלב מאוחר יותר הצטרפו להסכם גם חלק מהמכלל ות; בשוודיה בשנים2005 - 2010 י הי תה דרישה לפי ה חוק להכש י ר מרצים בהוראה, ולאחר ביטול הדרישה אישר ארגון הרקטורים .הנחיות שהפכו לסטנדרט הלאומי .במודל איכות ההוראה נקבעו תנאי סף לגבי הכשרה מקצועית למרצים במוסדות, כמפורט להלן כאמור המרכז לקידום הוראה אחראי להכשרות המרצים בתחום ההוראה, אולם גם לראשי .הפקולטות והמחלקות אחריות לפיתוח המקצועי של המרצים שלהם לפי מודל איכות ההוראה מעורבות הפקולטות חשובה בין היתר כדי להבטיח כי הכשרת המרצים תהיה מותאמת לצרכים .הייחודיים של תחום הדעת באמצעות סקרי הנשיאים, ראשי המרכזי ם והמרצים נבחנו היקף .יישום תנאי הסף של המודל בתחום ההכשרה ועמדות בנוגע לטיב ההכשרות והדרכים לשיפורן :להלן הממצאים הכשרה למרצים חדשים הכשרה למרצים חדשים חשובה כדי להקנות למרצים חסרי ניסיון ידע פדגוגי הנחוץ להצלחה בתפקידם. ההכשרה כוללת הדרכה לגבי שיטות ההוראה המקובלות במוסד וחשיפה למערך הלמידה הדיגיטלית (סדנאות ,סמינרים ,ימי עיון ,הדרכות פרטניות וכיו" .)ב תנאי הסף קובע כי היקף ההכשרה יהיה לפחות 20 שעות בשנה הראשונה לעבודה במוסד ,לכל חבר סגל חדש בכל הרמות ,לרבות מרצים מן החוץ .וסגל זוטר כ- 74% ( מהנשיאים שהשיבו על השאלה בנושא זה בסקר17 מתוך 23 ) ציינו שיש במוסדם חובת הכשרה למרצים חדשים85 .כ- 88% ( מראשי המרכזים23 מ- 26 ) ציינו שכאשר נקלט חבר סגל חדש הוא עובר ה כשרה מקצועית או פדגוגית , ומהם כ- 62% ( 16 ) השיבו שתהליך ההכשרה לסגל חדש הו א חובה. בתרשים שלהלן מוצגת הערכת ראשי המרכזים לגבי מספר ה מרצים החדשים ש השתתפו בתהליך ההדרכה בשנת ה( תשפ"ב2021 - 22 20) מ בין כלל המרצים החדשים במוסד86 : 83 בפינלנד ו ב י שוו יץ החובה נוגעת רק למרצים ב- Universities of Applied Sciences , המקבילות למכללות באר.ץ 84 (2014) The Preparation of University Teachers Internationally , ICED 85 בסקר נשאלו הנשיאים לגבי כמה קטגוריות, לרבות "הכשרות למרצים" :"חדשים באילו הכשרות בנושא הוראה המרצים במוסדך מחויבים להשתתף לצורך פיתוח מקצועי."? 86 על השאלה השיבו26 .ראשי מרכזים 26 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה תרשים12 : הערכת ראשי מרכזים לגבי מרצים חדשים ש השתתפו בה כשרה ייעודית להם בשנת ה( תשפ"ב2021 - 2022) מ בין כלל המרצים החדשים במוסד על פי נתוני סקר ה,מרכזים משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה כי מעל מחצית מראשי המרכזים (כ- 54% ) העריכו כי לכל היותר מחצית המרצים החדשים השתתפו בהדרכות באותה שנה, וזאת אף שכ- 62% מראשי המרכזים ציינו כי .הדרכה זו היא חובה 23 ראשי המרכזים שהשיבו בשאלון שכאשר נקלט חבר סגל חדש הוא עובר ה כשרה מקצועית או פדגוגית ., נשאלו לאילו קבוצות סגל מופנית ההכשרה:להלן בתרשים ריכוז תשובותיהם תרשים13 : תשובות23 ראשי מרכזים לגבי מרצים המקבלים הדרכה בשלב קליט תם על פי נתוני סקר,המרכזים משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה כי במוסדות שבהם מתקיימת הדרכה בתחום ההוראה למרצים חדשים, היא .מופנית בעיקר לחברי סגל שנקלטו כסגל בכיר נוסף על כך , מסקר המרכזים עלה כי רק ב- 12 מבין23 מוסדות (כ- 52%) ההדרכה מופנית לכל סוגי הסגל87 . 87 :קיים הבדל משמעותי ומובהק במענה לגבי הדרכת מרצים מן החוץ43% מראשי המרכזים ,באוניברסיטאות ענו שההדרכה בשלב הקליטה מופנית לסגל מן החוץ לעומת81% .מהם במכללות 27 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה על פי סקר הנשיאים, במוסדות שבהם יש חובת הכשרה, משך ההכשרה נע בין3 שעות ל- 40 ובממוצע עומד על כ- 13 שעות88 . רק4 מוסדות דיווחו על הכשרה בהיקף של20 ,שעות לפחות .בהתאם לתנאי הסף שבמודל איכות ההוראה בסקרי הנשיאים והמרכזים עלה כי גם כאשר המוסד מציע הכשרות, קשה לחייב מרצים להשתתף בהן. למשל:בסקר המרכזים ציין ראש מרכז לקידום הוראה כי "אנחנו דורשים השתתפות ביום האוריינטציה, אבל הדרישה אינה מופיעה בהסכם ההעסקה של המרצים ולכן לא כולם מגיעים אליו". :ובסקר הנשיאים ציין נשיא כי "אנחנו מציעים... אך אינננו מחייבים וגם איננו יכולים לחייב". מהאמור לעיל עולה כי בניגוד לתנאי הסף, קיימת חובת השתתפות בהדרכה למרצים חדשים רק בכ- 74% מהמוסדות, וכאשר דרישה זו מתקיימת היא אינה עומדת בתנאי הסף לגבי היקף שעות ,ההדרכה. למעשה, מרצים חדשים רבים אינם עוברים הדרכה מלאה בתחום ההוראה והפדגוגיה בעיקר במכללו ת- אף שתפקידן העיקרי הוא הוראת סטודנטים- ובעיקר כשמדובר במרצים מן החוץ ובסגל זוטר, שהם כ- 41% מסגל האוניברסיטאות וכ- 54% .מסגל המכללות :לעניין זה השיב מרצה השייך לסגל הזוטר באוניברסיטה "עבור סגל זוטר אין כלל הכשרה מעשית ברוב החוגים והקורסים, האוניברסיטה והמרצים הבכירים דוגלים בשיטת 'קפיצה למים', שיטה שבאה על חשבון ההכשרה וההוראה של הסטודנטים". מומלץ כי המל"ג והמוסדות ינקטו את הפעולות הדרושות כדי ש המרצים ,החדשים ובמיוחד מרצים ,מן החוץ וסגל זוטר שתפקידם המרכזי הוא הוראת סטודנטים , יקבלו לפחות את שעות ההדרכה שנקבעו בתנאי הסף בסמוך לכניסתם לתפקיד. ה כ ש ר ה ל ס ט ו ד נ ט י ם ל ת ו א ר ד ו ק ט ו ר מוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל מעסיקים סטודנטים לתואר דוקטור כסגל הוראה במוסד ו מעודדים סטודנטים לתואר דוקטור להשתתף בהכשרה בהוראה אקדמית המזכה בתעודה- ובהם מוסדו ת מובילים בארה"ב,כמו אוניברסיטת סטנפורד המכון הטכנולוגי מסצ'וסט ס ( MIT ) ו אוניברסיט ת קליפורניה ב ברקלי, וכן 'אוניברסיטת קיימברידג באנגליה . ,באופן זה מוסדות אלו מנחילים לבוגריהם, המיועדים להיות מרצים בעתיד, ידע ומיומנויות הדרושים להוראה איכותית ומעודדים אותם ללמד תוך כדי לימודיהם ל תואר הדוקטור. גם במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל קיימת אפשרות כי סטודנטים לתואר דוקטור יועסקו כסגל .הוראה במוסד במקביל ללימודיהם( בשנת הלימודים התשפ"ד2023 - 2024 ) האוניברסיטאות העסי.קו לכל היותר כמחצית מהסטודנטים לתואר דוקטור כסגל הוראה במוסד 88 על שאלה זו השיבו15 .נשיאי מוסדות "" 28 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה בביקורת עלה כי ל חמש אוניברסיטאות מתוך שמונה (כ- 60% )לא היתה הכשרה ייעודית להוראה אקדמית עבור סטודנטים לתואר דוקטור . מומלץ כי ה אוניברסיטאות יציעו הכשרה ייעודית להוראה אקדמית עבור סטודנטים לתואר דוקטור כדי לשפר את הידע והמיומנויות שלהם בתחום וייבחנו דרכים לעודד את השתתפותם בהכשרה ואת התנסותם בהוראה כפי שנעשה במוסדות מובילים בחו"ל. מומלץ כי הכשרה תיבנה בתיאום בין- מוסדי אשר יוכרו על ידי כל המוסדות בישראל. עוד מומלץ כי המוסדות יבחנו שילוב של הה.כשרה הייעודית בהוראה אקדמית כתנאי לקבלת תואר דוקטור הכשרה למרצים שקיבלו ציון נמוך בשאלון הסטודנטים לפי תנאי הסף במודל איכות ההוראה, על מוסד לקיים פעילות (ברמה )המוסדית לגבי מרצים שקיבלו ציונים נמוכים בשאלון הסטודנטים באופן עקבי, כגון מפגשים אישיים ,ליווי ,חניכה , סדנאות ייעודיות ,תצפיות בשיעורים ,תצפית עמיתים וכיו" ב. כמו כן על ראש היחידה האקדמית הרלוונטית)'(דקאן, ראש בית ספר וכד לקיים עימם אחת לשנה, לפחות ,מפגש משוב פרטני89 . ראשי המרכזים נשאלו בסקר )אם מרצה במוסדם מקבל מהמרכז (או מגורם אחר במוסד הדרכה מקצועית או פדגוגית עקב קבלת ציון נמוך בסקר הסטודנטים , ומה סוג ההדרכה שניתנת למרצים אלו. כ- 81% ( מראשי המרכזים21 מ בין 26 ) ,ובהם כל ראשי המרכזים באוניברסיטאות, השיבו בחיוב וציינו שניתנים למרצים אלה בין היתר ליווי אישי וחניכה של מומחה פדגוגי או חבר סגל המרכז או מרצה המוערך כבעל כישורי הוראה טובים. בכל21 המוסדות הללו ההדרכה ניתנה למרצים מהסגל הבכיר. ב- 3 מוסדות (כ- 14% ,), כולם מכללות, לא מתקיימת הדרכה למרצים מן החוץ וב- 9 מוסדות (כ- 43% .) לא מתקיימת הדרכה לסגל זוטר עוד עלה מהסקר כי לא בכל המוסדות חלה על מ רצים שקיבלו ציון נמוך בשאלון הסטודנטים חובת השתתפות בתהליך הדרכה. רק5 ( ראשי מרכזים24% מ- 21 משיבים) השיבו כי ההדרכה ( היא חובה, והיתר16 מ- 21 משיבים) ענו כי היא בגדר רשות או שההחלטה לגבי חובת .ההשתתפות נקבעת בכל פקולטה או מחלקה בנפרד להלן בתרשים ריכוז תש ובות המרכזים לגבי שיעור המרצים שקיבלו ציון נמוך בשאלון הסטודנטים ו השתתפו בהדרכה90 . תרשים14 : שיעור המרצים שקיבלו ציון נמוך בשאלון הסטודנטים ושהשתתפו בהדרכה בשנה האחרונה .על פי נתוני סקר המרכזים, משרד מבקר המדינה 89 במודל נדרשו המוסדות להוכיח כי ראש היחידה האקדמית (דקאן, ראש בית ספר וכד') קיים מפגש משוב פרטני אחת לשנה לפחות עם חברי סגל שקיבלו ציון הערכה נמוך מהממוצע המחלקתי בשאלוני .הסטודנטים 90 השיבו על השאלה21 .ראשי מרכזי הוראה 29 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה מהתרשים עולה כי כ- 80% מראשי המרכזים השיבו כי לכל היותר מחצית המרצים במוסדם השתתפו בהדרכה בתחום ההוראה עקב קבלת ציון נמוך בשאלון הסטודנטים. זאת אף שמדובר .לכאורה באוכלוסייה שהכי זקוקה לסיוע ותגבור הכשרות ל כלל ה מרצים לפי מודל איכות ההוראה, על המוסד להבטיח השתתפות של כל מרצה בשמונה שעות הכשרה לפחות, אחת לשלוש ,שנים בנושא שיפור איכות ההוראה והלמידה ,לרבות הכשרה בתחומים עמידה מול קהל ,הרצאות וידיאו ושימוש באלמנטים דיגיטליים .נוספים בסקר הנשיאים הם נשאלו באילו הכשרות בנושא י הוראה המרצים מחויבים להשתתף לצורך פיתוח מקצועי ( lifelong learning ). כ- 52% מהנשיאים שהשיבו על השאלה ציינו שההשתתפות ב)השתלמויות שוטפות או כנסים (לכלל הסגל .היא חובה במוסדם בסקר המרצים הם נשאלו בכמה קורסים או הרצאות בנושאי הוראה אקדמית מטעם הפקולטה או המחלקה או מטעם המרכז לקידום הוראה הם השתתפ ו בפועל במהלך שנות העסקתם במוס .ד כמו כן נשאלו באיזו מידה המחלקה או הפקולטה שבה לימדו בשנתיים האחרונות פועלת לקידום איכות ההוראה . כ- 41% מהמרצים ציינו בסקר שלא השתתפו ב קורסים או הרצאות בנושאי הוראה אקדמית מטעם הפקולטה או המחלקה שלהם בשנתיים שקדמו לשאלון (כ- 45% מהמרצים באוניברסיטאות וכ- 32% במכללות91); כ- 28% מהמרצים ציינו שלא השתתפו בקורס או הרצאה .מטעם המרכז לקידום הוראה :להלן דוגמאות להתייחסויות המרצים לנושא ההכשרות בסקר המרצים "בהינתן עומס ההוראה הקיים באוניברסיטאות, הציפייה לעמוד במכסות מאמרים ומענקי מחקר, ולהשתתף בפעילויות אזרחיות שונות במוסד, לא ניתן להקדיש זמן ראוי לריענון תכני קורסים... רק הורדת עומס הוראה תאפשר להקדיש זמן רב יותר לכך בשילוב עם מנגנון של חונך הוראה למרצים מתקשים, ומתן משקל גבוה יותר של ההוראה בקידומים"."יש ליצור הכשרה בקנה מידה שיאפשר הטמעת כלים חדשים. מדובר בשינוי דרמטי שדורש תהליך לאורך זמן. השתלמות של שעה וחצי פה ושעה וחצי שם לא יכולות לחולל מהפך נרחב"."ישנו קושי אובייקטיבי בהטמעת כלים חדשניים. לא ניתן להסתפק בהשתלמות של שעה וחצי, אלא בתהליך ממושך של קורס השתלמות עם צוות מלווה בהטמעת הכליםבאופן ישיר". מתשובות המרצים לסקר עלה כי ישנן קבוצות מובחנות של מרצים בעלי מוטיבציה נמוכה לבצע שינויים ושיפורים בתחום ההוראה, ובכלל זה להשתתף בהכשרות ופיתוח מקצועי, או שהם נמנעים מכך בשל חוסר תגמול ותנאי העסקה שאינם מאפשרים זאת. קבוצה זאת כוללת, לצד מרצים בדרגת פרופסור מן המניין והעומדים לפרישה, גם מרצים מן החוץ, המועסקים במשרה ארעית :וחלקית. דוגמאות לקושי לעודד מרצים אלו לקבל הכשרה מבטאים המרצים להלן 91 .ההבדל מובהק סטטיסטית "" 30 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה "אני מרצה במשרה חלקית, וההכנה של הקורסים איננה מתגמלת. למעשה התמריץ הכלכלי הוא לא לשנות דבר"."האקדמיה נשענת על מרצים מן החוץ... זה מעמד ארעי, אין תגמול על התפתחות מקצועית מעבר לזמן ההוראה, כל פעילויות ההעשרה הן על חשבון הזמן והתקציב האישי של המרצים, במשך השנים נוצרת שחיקה של ניצול המשאב. כמו בסקטור הפרטי, כל פעילויות ההעשרה בהוראה צריכות להיות מתוגמלות כדי לעודדמרצים לקחת בהם חלק". בסקר המרצים הם נשאלו לגבי הכלים ש יכולים לסייע ל הם להתפתח בתחום ההוראה . להלן בתרשים פירוט תשובותיהם92 . תרשים15 : שיעור המרצים שסימנו כי הכלים שלהלן יכולים לסייע למרצים בפיתוח המקצועי בתחום ההוראה על פי נתוני סקר,המרצים משרד מבקר המדינה. .מהתרשים עולה כי המרצים רואים חשיבות רבה בכלים, מעבר להכשרות מובנות מטעם המוסד למשל כ- 46% מהמרצים השיבו כי קבלת משוב על ההרצאות שלהם תסייע להם בתחום ההוראה, וכ- 45% .מהם השיבו כך לגבי ליווי על ידי חונך או מנטור 92 על הסקר השיבו3,101 .מרצים "" 31 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה :בהקשר זה ציין בסקר המרצים מרצה באוניברסיטה כי "מוצע שכל פקולטה תזהה את המורים המובילים, תעביר אותם הכשרה מקצועית בכתיבת דו"ח צפייה ובמתן משוב אפקטיבי ו'תשחרר' להם שעות מעומס ההוראה שלהם לטובת ליווי מרצים שזוהו כבעלי קושי בהוראה". עוד עולה מהתרשים כי כ- 39% מהמרצים השיבו כי ארגון סמינר מחלקתי בנושאי הוראה יסייע .להם בתחום זה הערך המוסף של הכשרות מותאמות דיסציפלינה מטעם המחלקה או הפקולטה :עלה גם מתשובות המרצים לסקר "ההכשרות מטעם היחידה לקידום ההוראה לא רלוונטיות בכלל להוראה במדעים מדויקים"."לא תמיד מתאימים לתחומי הידע הנדונים בקורסים"."כמרצה למתמטיקה עיונית, אני פחות מתחברת לכל הכלים הטכנולוגיים החדשים, ויותר מתחברת לשיטות למידה מסורתיות (דהיינו לוח וטוש). מה שהיה מקדם פלאים את הסטודנטים שלי זה מרחב למידה פעילה אחרי שעות הלימודים. במרחב הזה הם יוכלו לתרגל יחד ולחוד, ושם יהיו מרצים שיעברו בניהם". ,יצוין בהקשר זה כי בטכניון אימצו מודל הטמעת מומחי הוראה וחקר הלמידה בדיסציפלינה שלפיו בכל פקולטה יהיה מומחה הוראה בעלי ידע דיסציפלינרי ופדגוגי מעמיק אשר יהיה שייך לפקולטה. מומחה ההוראה יהיה אחראי לפיתוח תוכני הוראה עם מרצי הקורסים, להנחיית סגל הקורסים, ללי ווי מחקרי ולהערכה של תהליך הלמידה ותוצאותיו, להפצה של ידע רלוונטי באופן פורמלי וא-פורמלי במעגלים שונים ועוד93 . בסקר המרכזים נשאלו ראשי המרכזים מהי מידת שיתוף הפעולה של המרכז עם בית הספר לחינוך או הפקולטה לחינוך במוסד (להלן- פקולטה לחינוך). פקולטות אלה עוס קות בהוראת הפדגוגיה במערכת החינוך ובמחקר בתחום זה. מבין14 ,מוסדות שהשיבו על השאלה ולהם פקולטה לחינוך 5 ראשי מרכזים (כ- 36% ) השיבו כי מידת שיתוף הפעולה רבה או רבה מאוד. בהקשר זה מרצה :השיב לסקר "ידע ומיומנויות שמצטברים בפקולטות לחינוך ובסמינרים למורים לא מגיעים למרצים". מהאמור לעיל עולה כי לא מתקיימת למידה לאורך החיים המקצועיים במוסדות בצורה סדורה ומובנית. במצב זה קיים חשש כי המיומנויות הפדגוגיות של המרצים אינן מיטביות, ולכן תהליכי ההוראה והלמידה במוסד לא יתעדכנו ויהפכו ללא רלוונטיים לצורכי הלו מדים במאה ה- 21 . עוד ,עולה שלדעת חלק מהמרצים הם נדרשים לכלים מקצועיים נוספים, ובכלל זה ליווי על ידי חונך .קבלת משוב על הוראתם והכשרה מותאמת לתחום הדעת בתשובתו ממרץ2025 למשרד מבקר המדינה מסר המרכז האקדמי הרב- תחומי ירושלים כי הוא נתקל באתגרים משמעותיים בתחו ם ההכשרה, כמו העובדה שההכשרות הקיימות הן פעמים רבות גנריות, ואינן נותנות תמיד מענה לצרכים הייחודיים של תחומי דעת ספציפיים או קורסים מסוימים, וכ מו סוגיית המחויבות של מרצים להשתתף בהכשרות . המוסד מסר כי כפתרון חלקי 93 ,ועדת ההיגוי לחדשנות ויזמות בלימודי הסמכה בטכניון חדשנות ויזמות בלימודי הסמכה- :'חלק א התוכנית האסטרטגית (אוקטובר2021 .) "" 32 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה למצב זה, ככל שהדבר מתאפשר, הוא מקיים הכשרות חוגיות המתואמות ישירות עם ראשי .החוגים הרלוונטיים המל"ג מסרה בתשובתה כי על המוסדות האקדמיים לוודא כי המרצים שלהם מקבלים הכשרה .מתאימה ומיטבית בתחום ההוראה מומלץ כי המוסדות יבחנו איך ניתן לשלב את הכלים הנוספים לפיתוח מקצועי של מרצים, כפי שבאו לידי בתוצאות ,הסקר, במסגרת תהליכי הפיתוח המקצועי המוסדיים בתחום ההוראה .לרבות שיתוף פעולה וניצול ידע ומומחיות הקיימים במוסד ט כ נ ו ל ו ג י י ת ה ב י נ ה ה מ ל א כ ו ת י ת ה י ו צ ר ת: בשלהי2022 התרחשה פריצת דרך משמעותית בתחום הבינה המלאכותית היוצרת, עם השקתו שלChatGPT, צ'ט-בוט שהפך לנגיש לציבור הרחב והגי ע למאות מיליו ני משתמשים בקצב חסר תקדים. פריצה זו סימנה את תחילתו ,של עידן חדש ש בו כלי בינה מלאכותית יוצרת הופכים לנפוצים ובעלי ערך במגוון רחב של תחומים ,ומקצועות לרבות.תחומי החינוך וההשכלה הגבוהה ם כלי אלו מסוגלים לייצר תוכן ברמה גבוהה במגו ון תחומים- מכתיבת חיבורים ועד פתרון בעיות מורכבות. לכן, מי שלא ישתמש בטכנולוגיות מתקדמות יתקשה להישאר רלוונטי בשוק העבודה העתידי94 . הטכנולוגיה משפיעה על כל תחו מי ה דעת הנלמדים במוסדות ומצריכה התאמת תוכניות לימוד למציאות המשתנה ,הגדרת השימוש ב כלי בינה מלאכ ותית יוצרת על ידי סטודנטים ו עדכון קורסים וסילבוסים , לרבות הנחיות העוסקות באופני השימוש הרצויים בכלי בינה מלאכותית יוצרת .בקורס נכון לדצמבר2024, היו מוסדות שכבר קבעו מדיניות שימוש בכלים אלו, ובהם אוניברסיטת בר- אילן, אוניברסיטת תל אביב, מכון טכנולוגי חולון והאוניברסיט ה הפתוחה . נמצא כי למרות חשיבות הנושא המל"ג לא דנה בצורך בגיבוש מדיניות לשימוש בכלי בינה .מלאכותית יוצרת במסגרת ההוראה באקדמיה כדי להתמודד עם שינויים אלו על כלל המוסדות לקבוע מדיניות שימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת ולהבטיח כי סגל ההוראה יעבור הכשרה מתאימה לאופן השימוש בכלים אלו, להכרת יתרונותיהם וחסרונותיהם ולהדרכת הסטודנטים לשימוש מושכל וביקורתי .בהם על הסגל ללמוד את האפשרויות שהטכנולוגיה מזמנת ואת מגבלותיה, וכן להיות מודע למדיניות המוסדית בנושא . ללא הידע הנדרש , לא יוכלו המרצים לעזור לסטודנטים לפתח מיומנויות שימוש בכלי הבינה המלאכותית ולהתאים את המטלות לאופני הערכה המתירים שימוש בכלים אלה . יתרה ,מכך כלי בינה מלאכותית יכולים למלא תפקיד מפתח בסיוע למ רצים לאמץ שיטות הוראה מתקדמות. הם יכולים לייצר מערכי שיעור יצירתיים המבוססים על למידה פעילה ולהתאי ם את ההוראה למגוון סטודנטים95 . מומלץ כי מל"ג תדון בצורך בגיבוש מדיניות מערכתית לשימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת במסגרת ההוראה באקדמיה , וככל שתחליט שיש צורך כאמור, תגבש את מדיניותה בשיתוף המוסדות. ✰ עלה כי הפיתוח המקצועי של המרצים בתחום ההוראה האקדמית במוסדות לא עמד בדרישות מודל איכות ההוראה : בכרבע מהמוסדות לא היתה הכשרה למרצים חדשים, וכפועל יוצא מכך מרצים חדשים רבים לא עברו הדרכה בתחום ההוראה והפדגוגיה, בעיקר במכללות. כ- 41% ( מהמרצים1,275 מתוך3,147 ) ציינו בסקר המרצים כי הם לא השתתפו בהדרכות בתחום 94 הדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה באוניברסיטת תל א ,ביב הטמעת בינה מלאכותית יוצרת בהוראה באקדמיה - דוח מסכם של קהילתAI לומדת באוניברסיטת תל אביב2024 . 95 פרויקט מינרווה ו מרכז אדמונד דה רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה ותעסוקה ,שילוב בינה מלאכותית במוסדות להשכלה הגבוהה :אסטרטגיות מפתח (יוני2023 .) 33 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה ההוראה מטעם הפקולטות בשנתיים שקדמו לשאלון, וכשליש מהם לא השתתפו בהכשרות .כאלה מטעם המרכז לקידום הוראה ,בנסיבות אלה קיים חשש שהידע הפדגוגי של המרצים ו החשיפה שלהם לשיטות הוראה מתקדמות ולכלים חדשניים וטכנולוגיים- אינ ם מספקים. לנוכח הממצאים המצביעים על כך שחלק מהמוסדות לא קיימו את תנאי הסף בתחום הכשרת המרצים, מומלץ כי המל"ג תקבע הנחיות מעודכנות לגבי דרישות החובה של הכשרות בתחום .ההוראה לכלל הסגל האקדמי (ולא רק לסגל בכיר), ותנהל מעקב אחר יישומן כמו כן, לנוכח הקושי שע לה מסקרי הנשיאים והמרכזים בחיוב המרצים להשתתף בהכשרות לפי תנאי הסף, מומלץ כי המרכזים לקידום הוראה ימפו את הסיבות להיקף ההשתתפות החלקי של מרצים מהקטגוריות השונות של חברי הסגל (ובפרט סגל זוטר ומרצים מן החוץ) בהכשרות בתחום ההוראה, כדי שיוכלו לתכנן מענה מותאם ,יותר בתחום זה. בהתאם למסקנות המיפוי מומלץ עוד כי המוסדות ישקיעו מאמצים ומשאבים בהגברת המוטיבציה של המרצים להשתתף בהכשרות אלה, אם באמצעות תגמול על השתתפות בהכשרות ואם באמצעות שיתופם בקביעת .תוכני ההכשרה כדי לוודא כי הם רלוונטיים לצורכיהם כמו כן מומלץ כי ,המוסדות יוודאו שהמרצים החדשים רוכשים את ארגז הכלים הנדרש בפועל בסמוך לתחילת עבודתם במוסד, וכי כל המרצים שקיבלו ציון נמוך בשאלוני סטודנטים יקבלו מענה רלוונטי ואפקטיבי לשיפור הוראתם, ויבחנו דרכי פעולה להנעתם להשקיע בתחום .ההוראה עוד מומלץ כי הנהלות המוסדות יחדדו בפני דיקני פקולטות וראשי מחלקות את אחריותם לקידום איכות ההוראה של המרצים שלהן- הכשרות ייעודיות לצוות הפקולטה או המחלקה חשובות במיוחד בשל היכולת להתמקד באתגרים הייחודיים להם, וליצור פלטפורמה .שוטפת ומותאמת ללמידת עמיתים ושיתוף ידע בין המרצים מומלץ כי כלל המוסדות יקבעו מדיניות ל אופן שילובה של טכנולוגי ית הבינה המלאכותית היוצרת ,בתהליכי הערכה, הוראה ולמידה ויעדכנו מדיניות זו בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות, כדי לוודא שהטכנולוגיה תסייע ל הוראה ו ל למידה באופן מושכל, אתי וביקורתי ותייעל א ות ן. מומלץ כי ינקטו את הפעולות הדרושות כדי ש המרצים יקבלו הדרכה לשימוש בכלים אלו, תוך התייחסות למדיניות המוסדית. כלים להערכת איכות ההוראה של המרצים כדי לבחון את איכות ההוראה של מרצים ולפעול לשיפורה נדרש להעריכה באמצעות כלים מהימנים המספקים תמונת מצב של החוזקות , נקודות התורפה והפערים הקיימים בשיטות הוראתם. כאמור, תנאי סף במודל איכות ההוראה קובע שכל המוסדות יפיצו שאלון סטודנטים .בכל סמסטר ובכל הקורסים המתקיימים במוסד השאלון אנונימי והוא סקר שביעות רצון מ הקורסים הנלמדים במוסד .ומהמרצים ככלל, השאלון אחיד לכל הקורסי ם ו כולל שאלות "סגורות" שהמענה עליה ן הוא ציון מספרי, ושאלות "פתוחות" שב הן הסטודנטים מתבקשים להביע במלל חופשי את דעתם על ,הקורס והמרצה להציע הצעות ו להעיר הערות לשיפור96 . ,כלים נוספים המשמשים להערכת איכות ההוראה של מרצים באקדמיה כוללים, בין היתר הערכת מרצה ע ל ידי עמיתים, ממונה או מומחה פדגוגי שצופה בשיעור ; בחינת רמת הידע או המיומנויות של הסטודנטים בסוף הקורס כמדד להצלחת המרצה להעביר להם את הנדרש בקורס; הפצת סקר לבוגרים97 ; ושאלון לסטודנטים שבונה מרצה, המותאם לקורס שלו (להלן- .)כלי הערכה נוספים עם זאת בהיותו תנ.אי סף ופשוט ליישום, שאלון הסטודנטים הוא כלי ההערכה הנפוץ ביותר כבר ב- 2014 הצביעה הוועדה לאיכות ההוראה על כך שהשימוש בשאלוני הסטודנטים ככלי להערכת הוראת המרצים הוא בעייתי, בוודאי ככלי יחיד, מכמה סיבות: (א) השאלון מודד שביעות 96 לבד משאלוני סטודנטים שמפיצים המוסדות לסטודנטים, החל ב- 2009 התאחדות הסטודנטים עורכת גם היא סקר שנתי בקרב מדגם של סטודנטים שבו הם נדרשים להתייחס לאיכות ההוראה. תוצאות הסקר מתפרסמות באתר ההתאחדות כממוצע שביעות רצון מאיכות ההוראה לכל מוסד, וכן כ.ממוצע כללי 97 .הערכה רטרוספקטיבית של סטודנטים שלמדו בקורס של המרצה בעבר 34 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה רצון, אך לא בהכרח משקף את איכות ההוראה על מרכיביה ואת העשייה החינוכית הכוללת בקורס ; (ב) השאלון אינו משקף הערכה מעצבת המאפשרת למרצים ללמוד ולהשתפר; (ג) למרצים אין אמון בשיפוטי תלמידיהם ); (ד גם כאשר שאלון הסטודנטים מעיד על מרכיבים באיכות ההוראה,ברמה הפרטנית לא ניתן להעריך באמצעותו בצורה תקפה את איכות ההוראה ברמה המוסדית או העל-מוסדית98 . ,ראו להלן כמה מההתייחסויות של המרצים להערכת איכות הוראתם באמצעות שאלון סטודנטים :מתוך סקר המרצים "התלות של המרצה במשוב של הסטודנטים גורם למרצים לעשות מאמץ לא מותאם להתחבב על הסטודנטים, תוך הורדת רמת הידע שנדרש מהסטודנטים ולהקלות בבחינות"."שיטת הערכת ההוראה -שאלונים אינטרנטיים לסטודנט -פגומה וסובלת מליקויים רבים. סטודנט שלא היה נוכח בכיתה בכל זאת מעריך את המרצה. מרצה שהקפיד על משהו לא פופולרי עשוי לקבל משובים נמוכים בעקבות זאת... השיטה יכולה לתת אינדיקציה מוגבלת -במיוחד במצבים קיצוניים"."השאלונים האחידים הם הדרך היחידה בה אנו מקבלים משוב. השאלות לא מתאימות לכל הקורסים ובסוף נמדדים לפי כמה הסטודנטים אוהבים אותך או לא וכמה הקורס קל"."את השאלונים ממלאים סטודנטים בודדים שחשוב להם להגיד משהו טוב או רע. הרוב דומם"."היענות נמוכה מצד הסטודנטים לשאלונים... ולכן... לא מייצגים ולא עומדים בדרישות סטטיסטיות אלמנטריות"."דרוש סיוע של המרכז לקידום הוראה למרצה לבנות שאלון מותאם לקורס ספציפי שלו, עם תבחינים ייחודים לקורס, לסוג תכניו, לשיטת הלימוד, לחוויית הסטודנט, לכישורי המאה ה-21... ולא שאלון גנרי, כללי, שבדרך כלל רק קומץ קטן ממלא -ובדרך כלל אלו הסטודנטים שממש אהבו את הקורס ומעניקים ציון גבוה, או אלו שמשתתפים בו כדי לבקר את המרצה". גם בפגישות שקיים צוות הביקורת עם סטודנט ים בטכניון ובמכללה האקדמית רופין עלו הסתייגויות ביחס לשאלון הסטודנטים. נציגי הסטודנטים מהטכניון ציינו (יולי2022 ) כי לסטודנטים במוסד יש תחושה שהמוסד אינו משתמש בתוצאות שאלוני הסטודנטים לקידום איכות ההוראה בו, ולכן היענו ת ם למילוי השאלון נמוכה; סטודנטים במכל לה האקדמית רופין (נובמבר2022) ציינו ש לדעתם סטודנטים רבים לא ממלאים את השאלון מאחר שהם לא מרגישים .שהוא משפיע, וציינו שאינו דרך אפקטיבית להעריך את המרצה הם הציעו לאפשר למרצים לכתוב שאלון ספציפי לכל קורס שלימדו ו בהתאם לשיטות ההוראה שלהם בקורס, כך ש כל מרצה יקבל משוב פרטני .ומועיל לקורס בפגישה שקיים צוות הביקורת עם נציגי התאחדות הסטודנטים הם ציינו את ה צורך ב העברת שאלוני סטודנטים לאורך הסמסטר ולא רק בסו פו. הטכניון מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה ש שאלון הסטודנטים הוא כלי חשוב, וכי הוא לומד את הנתונים ופועל להשתפר בהתאם, וכן כי הוא עושה מאמצים ניכרים לקדם את שיעור המענה של הסטודנטים על השאלון, וכי שיעור המענה על השאלון עלה. עוד מסר הטכניון כי במקרים שבהם הציונים בשאלון נמוכים, הם נלמדים ומטופלים, וניתנת תמיכה ארגונית להשגת שיפור. 98 דוח הוועדה להערכת איכות ההוראה מל"ג-ות"ת (נובמבר2014 '), עמ9 - 10 . 35 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה המכללה האקדמית רופין מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מ מרץ2025 כי לשאלוני הסטודנטים יש השפעה ניכרת על קידום המרצים ועל המשך העסקתם במוסד; כי יש להם השפעה על קבלת ההחלטות במוסד; וכי ייתכן שעליהם להדגיש מחדש את ה חשיבות ו ה השפע ה של השאלונים. עוד מסרה המכללה כי היא תבחן את האפשרות להוסיף כלים למדידת איכות ההוראה כמו הערכות עמיתים, .וכי יישום תהליכים בנושא יהיה כרוך בעלויות תקציביות התרשים שלהלן מציג את שיעורי הנשיאים, ראשי המרכזים והמרצים שהשיבו, לגבי כל כלי הערכה, שהוא מודד את איכות ההוראה במידה רבה או רבה מ אוד99 : תרשים16 : שיעור הנשיאים, ראשי המרכזים והמרצים שענו ביחס לכלי הערכה כי הוא מודד את איכות ההוראה במידה רבה או רבה מאוד .על פי נתוני סקרי הנשיאים, המרכזים והמרצים, משרד מבקר המדינה מהתרשים עולה כי הנשיאים, ראשי המרכזים והמרצים סבורים כי שאלון הסטודנטים מוסדי .אחיד, כלי ההערכה הנפוץ ביותר, הוא הכי פחות מועיל במדידת איכות ההוראה עולה כי הנשיאים וראשי המרכזים מעריכים שהכלי המודד את איכות ההוראה בצורה המיטבית הוא הערכת מומחה פדגוגי. הכלי שמרצים מעריכי ם כי הוא המוצלח ביותר הוא שאלון סטודנטים מותאם לקורס (להבדיל משאלון מוסדי אחיד לכל הקורסים, כפי שנעשה כיום). שני .כלים אלו, בניגוד לשאלון סטודנטים מוסדי אחיד, מאפשרים קבלת הערכה מעצבת מהתרשים עולה גם כי יותר מ- 60% מהנשיאים וכ- 40% מהמרצים העריכו שהערכת ממו נה או עמיתים לאחר צפייה בשיעור מודדת את איכות ההוראה בצורה טובה או טובה מאוד. בהקשר זה, בסקר המרצים הם נשאלו כמה פעמים בוצעה בפועל הערכה של איכות ההוראה של הם בתצפית ומשוב . כמחצית המשיבים השיבו "אף פעם" וכ- 30% מהם- "פעם- "פעמיים100 . דהיינו המוסדות אינם.משתמשים תדיר בכלי זה 99 השיבו על השאלות23 ,נשיאים6 2 ראשי מרכזים לקידום הוראה ו- 3,147 .מרצים 100 היתר השיבו כי משוב בוצע יותר מ שלוש פעמים או באופן.שוטף 36 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה בסקר הנשיאים הם נשאלו באיזו מידה כלי ההערכה של הוראת המרצים משמשים במוסד101 ובאיזו מידה לדעתם כל אחד מהכלים מודד את איכות ההוראה. תשובותיהם לשאלות אלו מוצגות בתרשים שלהלן102 . תרשים17 : שיעור הנשיאים שענו, לגבי כלי ההערכה, שהם משמשים בכ ל הקורסים או במרביתם ובמידה רבה או רבה מאוד ושיעור הנשיאים שענו שהם מודדים את איכות ההוראה .על פי נתוני סקר הנשיאים, משרד מבקר המדינה מהתרשים עולה שקיים פער בין השימוש של המוסד בכלי ההערכה ובין האפקטיביות שמיוחסת .לכלי במדידת איכות ההוראה לפי הנשיאים הכלי הנפוץ ביותר במוסדות להערכת איכות ההוראה של המרצים הוא שאלון סטודנטים ( 100% ) , אך( פחות ממחציתם43% ) סבורים שכלי זה מודד את איכות ההוראה במידה רבה או רבה מאוד. הכלי השני הנפוץ ביותר במוסדות הוא בחינת רמת הידע או המיומנויות של הסטודנטים בסיום ( הקורס87% ), אך רק57% מהנשיאים ציינו .שכלי זה מודד את איכות ההוראה במידה רבה או רבה מאוד עוד עולה מהתרשים כי לדעת הנשיאים הכלי המתאים ביותר למדידת איכות ההוראה הוא ( הערכה של מומחה פדגוגי83% מהנשיאים בדעה שהכלי מודד את איכות ההוראה במידה רבה או רבה מא ו ד), אך רק נשיא מוסד אחד מתוך23 ( 4% ) .ציין כי הכלי משמש במרבית הקורסים :כ ל י ל ה ע ר כ ת א י כ ו ת ה ה ו ר א ה ש פ י ת ח ה פ ו ר ו ם ל ק י ד ו ם ה ה ו ר א ה מתוך הבנת הצורך ב שינוי משמעותי בהערכת ההוראה , ולנוכח הבעייתיות בשימוש בשאלון הסטודנטים ככלי אפקטיבי להערכתה, בסוף שנת2022 גיבש הפור ום לקידום הוראה103 הצעה למנגנון חלופי להערכת איכות ההוראה של המרצים הניתן להתאמה לצרכים ולמאפיינים של כל מוסד. במנגנון 101 :הנשיאים נדרשו לבחור בין1 - ,בכלל לא2 - ,במעט קורסים3 - ,בחלק כן ובחלק לא4 - ,במרבית הקורסים 5 - .בכל הקורסים 102 מתוך23 נשיאים .שענו על השאלה 103 הפורום לקידום ההוראה והלמידה בישראל הוא גוף מקצועי שמטרתו לקדם את נושא ההוראה האקדמית כדיסציפלינה .מבוססת מחקר חברים בו נציגי המרכזים ואנשי אקדמיה העוסקים בקידום ההוראה האקדמית של ההשכלה הגבוהה. 37 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה החלופי הפורום שם דגש על נושא התאמת שיטות ההערכה לתמורות שהתחוללו בשדה ההוראה והלמידה ובתפקידי ההשכלה הגבוהה104 ., בהתבסס על הנעשה בעולם ומחקרים בנושא המלצ ת הפורום כללה מחוון מודולרי להערכת איכות ההוראה והלמידה105 ו המלצות למסגרת חדשה להערכת איכות ההוראה בכל רמות הארגון: ,מרצה/קורס ה יחידה ה אקדמית וה מוסד, בין היתר תוך התייחסות ל רמות מומחיות והשפעה של המרצה בתחום ההוראה, תמריצים להוראה איכותית ו דרכים להטמעה במוסד106 . המלצות הפורום מתייחסות לצורך לכלול מקורות מרובים ופרספקטיבות מגוונות של מידע, ובכלל זה רפלקציה מקצועית לגבי הוראה והפרקטיקה של ההוראה, משוב סטודנטים, משוב עמיתים, עדויות ממקורות נוספים ואובייקטיביים יותר לגבי א יכות ההוראה והתייחסות להתפתחות המקצועית בהוראה107 . תוצרי עבודת הפורום והמלצותיו הוצגו ליו"ר ות"ת וראשי המרכזים בפברואר2023 . המלצות המחוון אומצו על ידי מוסדות, בהם הטכניון ואוניברסיטת תל אביב, תוך התאמה אליהם. להלן בתרשים מאפייני תהליכי ההוראה .שבבסיס המחוון תרשים18 : מאפייני הוראה/למידה אפקטיבית על פי ה מחוון להערכת איכות ההוראה והלמידה של הפורום לקידום הוראה .המקור: פורום המרכזים לקידום ההוראה בישראל מכל האמור לעיל עולה כי כלי הערכ ת איכות ההוראה של המרצים שבשימוש המוסדות אינם מספקים למוסדות משוב מהימן ואיכותי של איכות הוראת המרצים שיכול לשמש בסיס לנקיטת הפעולות הנדרשות לשיפור איכות ההוראה במוסד ברמת המרצה וברמה מערכתית. כלי הערכת איכות ההוראה שבשימוש המוסדות מספק ,במקרה הטוב תמונת מצב חלקית אשר על בסיסה קשה ל קבוע יעדים ומטרות המתאימים לצרכים הכלל-מוסדיים ובעייתי לקבל החלטות בנוגע 104 הבנת תפקיד ההשכלה הגבוה ה (במקביל להענקת ידע) בחינוך ,לחשיבה מדעית, לעבודת צוות, לספקנות לחשיבה ע צמאית, ליצירתיות, לליברליזם ;כניסת טכנולוגיות דיגיטליות אשר הביאו לשינוי באופ ני ההוראה, ההערכה והלמידה ; ו מעבר מלמידה ממוקדת מורה ללמידה ממוקדת סטודנט .ים 105 דגש על הקניית מיומנוי ו ת במקביל להענקת ידע ,מעבר להוראה מבוססת מחקר , מעבר מלמידה ממוקדת מורה ללמידה ממוקדת סטודנט/ית ,הטמעתן של טכנולוגיות דיגיטליות ו מעבר להערכה רב- ,ממדית המשלבת הערכה מעצבת והערכה מסכמת . 106 ,פורום המרכזים לקידום ההוראה בישראל מצגת בנושא "מסגרת להערכה רב מימדית- "מל"ג (פברואר 2023 .) 107 "תלקיט של הוראה בחינוך הגבוה- סיכום :תמציתי", מתוך על הגובה6 , המסלול האקדמי המכללה למינהל. 38 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה ל מרצים מסוימים. כל עוד כלי ההערכה המשמשים נתפסים כלא-אפקטיביים ולא- מהימנים ותוצאות ההערכה אינן מביאות לפעולה אופרטיבית מצד המוסד או המרצה, קשה לרתום את הסטודנטים לשתף פעולה עם מילוי שאלון סטודנטים, וכן המרצים מתקשים ל הפיק תועלת .מתוצאות השאלון לגבי הוראתם בתשובתה מסרה המל"ג כי בידי המוסדות הכלים המקצועיים לבחון ולגבש את הכלים האפקטיביים ביותר אשר עומדים לרשותם למדידה ו ל בחינה של הוראת המרצים. עוד מסרה מל"ג כי ,על אף הבעייתיות שבשימוש בהם שאלוני סטודנטים הם הכלי המדיד והפופולארי ביותר .המשמש את המוסדות להערכת איכות ההוראה של מרצים מל"ג הוסיפה כי היא לא הנחתה את המוסדות לבסס את הערכת ההוראה על שאלונים אלה בלבד, ו המוסדות יכולים לפתח ולאמץ כלים נוספים להערכת איכות ההוראה, לרבות הכלי שגיבש הפורום .לקידום ההוראה בתשובתו מסר הטכניון כי שאלון הסטודנטים מציג תמונה חלקית, ובכל זאת זהו כלי חשוב שמצוי ב ידי המוסד . עוד מסר הטכניון כי המוסד עושה מאמצים ניכרים לקדם את שיעור המענה של הסטודנטים ל שאלון הסטודנטים; כי הסתיים תהליך פיתוח יסודי והטמעה של מערכת מידע חדשה עבור,שאלון סטודנטים וכי ציוני הוראה נמוכים, שהם בעיקרון נדירים, ,נלמדים ומטופלים וניתנת .תמיכה ארגונית עמוקה להשגת שיפור בתשובתו למשרד מבקר המדינה ממרץ2025 מסר המכון הטכנולוגי חולון כי לאור חשיבות שאלוני הסטודנטים וההבנה שמרצים א ינם ,תמיד פנויים להגיע לייעוץ פרטני הוא פיתח בוט בינה מלאכותית המסייע בניתוח סקרי ההוראה , ו הבוט מציע תובנות מותאמות אישית ומספק המלצות ליישום, כך שהמרצים יוכלו לקבל משוב אפקטיבי באופן גמיש ונוח. מומלץ כי נשיאי המוסדות, בשיתוף המרכזים, יאמצו מגוון כלים אפקטיביים ומהימנים להערכת ,איכות ההוראה של המרצים במוסדם באופן שייצר תמונה מלאה של כישורי ההוראה באופן פרטני ובאופן כלל- מוסדי, יאפשר הערכה בונה ויגביר את האמון בין הגורמים הרלוונטיים ואת שיתוף הפעולה .ביניהם כמו כן, מומלץ כי המל"ג תגבש דרישות עדכניות ורלוונטיות לגבי אופן הערכת איכות ההוראה במערכת ההשכלה הגבוהה לנוכח הבעייתיות שבביסוס הערכת ההוראה של המרצים באופן בלעדי על שאלוני הסטודנטים, שהיא מחייבת לבצע, ובכלל זה תבחן את אימוץ הכלי שגי בש .הפורום לקידום ההוראה המשקל שניתן לאיכות ההוראה של המרצים בהחלטות על קידומם בדרגה מרצים משקיעים ממרצם ומזמנם במאמץ להתקדם בדרגות האקדמיות במוסד, הן בשל השפעת הקידום על היוקרה המקצועית, הן בשל השיפור שהוא מביא בתנאי ההעסקה. מודל איכות ההוראה כולל תנאי סף הקובע שיש להתייחס ל איכות ה הוראה של המועמד לקידום במסגרת .קבלת ההחלטות בנוגע לקידומו קידום של מרצים לדרגת פרופסור חבר ופרופסור מן המניין - קידום בסמכות המל"ג ,ככלל מוסד אקדמי מוכר מוסמך לקבוע את דרך המינויים, הקידומים והענקת הדרגות האקדמיות של המרצים שהוא מעסיק108 . אולם הענקת תוארי פרופסור חבר ופרופסור מן המניין (להלן- פרופסור), הדרגות הבכירות ביותר, היא בסמכות המל"ג, אלא אם כן המוסד, התחום הרלוונטי והמועמד לקידום עומדים בדרישות שקבעה המל"ג להסמכה למינוי פרופסור109 ,. בפועל לנוכח הדרישות שנקבעו (בין היתר מספר פרופסורים במוסד ובתחום הלימוד), האוניברסיטאות 108 סעיף15 .לחוק המל"ג 109 מתווה להסמכת מוסדות להשכלה גבוהה להעניק תואר פרופסור חבר ופרופסור מן המני ין באופן עצמאי- החלטת מל"ג מיום18.2.20 (עדכון והאחדת החלטות מל"ג מיום19.4.05 ומיום8.11.11 ). 39 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה מוסמכות להעניק תוארי פרופסור בכל התחומים, אך במכללות במרבית המקרים הענקת דרגת פרופסור דורשת החלטת מל"ג- .פרק זה עוסק בקידום בסמכות המל"ג הענקת ת ו ארי פרופסור במקרים שבסמכות המל"ג נעשית באמצעות ו עדות עליונות למינוי פרופסורים , בהתאם לתחום המומחיות האקדמי של המועמד לקידום (להלן בקטע זה- )הוועדה110 . נוהל המל"ג קובע כי על מוסד המ בקש לקדם מועמד לדרגת פרופסור להגיש בקשה לוועדה ו להראות כי המועמד עומד בדרישות הכשירות למינוי פרופסורים , ובכלל זה עמידה ב דרישו ת בתחו מי המחקר, איכות ההוראה והתרומה למוסד ולקהילה (להלן- )נוהל המל"ג111 . בנוהל נקבע כי הערכת ההוראה תתבצע בין היתר על בסיס שיפוט הוראה ע ל יד י סטודנטים ,ועמיתים וכן על בסיס קריטריונים כמו ה יוזמה שמגלה המרצה בבניית קורסים חדשים, בהטמעת ,שיטות הוראה חדשניות ב פיתוח מעבדות ו ב,הכנסת אמצעי עזר קידום תוכניות לימוד חדשות .וניהול תוכניות לימוד על הוועדה לנמק את החלטות יה ולהתייחס בהן ל איכות האקדמית של המועמד בהתבסס על התשתית העובדתית שעמדה ב פניה ו השיקולים והנימוקים שעלו בדיון ואשר הנחו א תה ו112 . הנוהל לא מפרט את ה משקל שי ש לתת לאיכות ההוראה בשיקולי הקידום, וכיצד יש להתייחס לאיכות ההוראה בהשוואה למשקל שיש לתת לאיכויות המחקר של המועמד .ולשיקולים נוספים כגון תרומתו למוסד ולקהילה צוות הביקורת בדק באופן מדגמי תיקים של20 מועמדים לקידום לדרגת פרופסור, מתוך131 תיקים שנדונו ואוש רו בוועדה העליונה של המל"ג בתחו מי מדעי ה חברה, ניהול ומשפטים ו בוועדה העליונה של המל"ג בתחומי החינוך, הרוח והא ו מנויות113 בשנים2021 - 2023 בכמה מכללות114 . בדיקת התיקים העלתה כי המסמכים שצירפו המכללות לבקשה לקידום המועמד מטעמן לא כללו תמונת מצב מלאה של איכות ההוראה שלו כמפורט בנוהל. אם צירפו המוסדות המלצות בנוגע לאיכות ההוראה של המועמד לקידום, הן נוסחו באופן כללי ושטחי. בפועל המידע בתיקים כלל בעיקר את שאלוני הסטודנטים, ולא נלווה לבקשות הפירוט הנדרש לגבי איכות ההוראה של המועמד לקידום, היקף הפיתוח וה שימוש באמצעי הוראה חדשניים .וכיו"ב 110 :הוועדות העליונות הן הוועדה העליונה למינוי פרופסורים במדעי החברה, ניהול ומשפטים; הוועדה העליונה למינוי פרופסורים בתחומי החינוך, הרוח והאומנויות; הוועדה העליונה למינוי פרופסורים במדעי ;הטבע, ההנדסה והבריאות ו.הוועדה העליונה למינוי פרופסורים במסלול המקצועי 111 האגף האקדמי, מזכירו ת המל"ג, קריטריונים ותנאים לאישור מתן תואר פרופסור על ידי המוסדות )(במוסדות להם אין הסמכה להעניק תואר פרופסור באופן עצמאי - החלטת המל"ג מיום8.7.14 , וכפי שעודכנה לאחרונה ביום16.11.21 . יצוין כי ב- 16.7.24 , לאחר סיום הביקורת, עדכנה מל"ג את הקריטריונים למינוי לדרגת פרופסור. השינויים המרכזיים נגעו להליך הפנימי במוסד המגיש, ובכלל זה תהליכי הדיון בוועדת המינויים המוסדית ועבודתה של הוועדה המקצועית החיצונית למוסד שדנה בהתאמת המועמד .לקבלת הדרגה ומפרסמת המלצה 112 סדרי נוהל לעבודת הוועדות העליונות של המל"ג למינוי פרו פסורים במוסדות להשכלה גבוהה ( להם אין הסמכה להעניק תואר פרופסור באופן עצמאי) - החלטת המל"ג מיום 8.7.14 , וכפי שעודכנה לאחרונה ביום 16.11.21 . 113 בוועדה העליונה של המל"ג למינוי פרופסורים במדעי ה חברה, ניהול ומשפטים נבדקו12 תיקים מבין56 שאושרו בשנים2021 - 2023 , ובוועדה העליונה של המל"ג למינוי פרופסורים בתחומי החינוך, הרוח והא ו מנויות נבדקו8 תיקים מתוך75 שאושרו בשנים2021 - 2023 . 114 התיקים נבחרו מדגמית תוך הקפד ה על יג וון במכללות, בשנים שבהן התקבלו ההחלטות ו ב .מגדר המועמדים להלן פירוט מספר תיקי המועמדים שנבדקו( , בחלוקה למכללות: המכללה האקדמית אשקלון2 ), המכללה ( האקדמית גליל מערבי3 ( ), המכללה האקדמית הדסה ירושלים1 ( ), המכללה האקדמית ספיר3 ), המכללה ( האקדמית עמק יזרעאל2 ( ), המכללה האקדמית רופין2), המכללה האקדמית תל אביב- ( יפו1 ), המכללה ( האקדמית תל חי3 ), המכללה( האקדמית צפת1 ( ), המכללה האקדמית כנרת1 ) והמכון הטכנולוגי חולון (1 .) 40 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה :לדוגמה, במכתבים נלווים לגבי מועמדים לקידום נכתב "מלמדת הרבה מאוד, פעילה; מרצה אהובה"."מקדיש זמן רב להוראה אקדמיתוהוא רואה בה שליחות וחשיבות רבה". נוסף על כך, בדיקת פרוטוקולי הדיון שקיימו הוועדות העליונות של המל"ג העלתה שהדיון בהן התמקד בתחומים הנוגעים לפעילות המחקרית של המועמדים. נושא ההוראה לא נדון כלל ( בתשעה תיקים45% ). גם כאשר המידע לגבי ציוני המועמד בשאלוני הסטודנטים שצורפו לתיק .היה חלקי, או הציג איכות הוראה בעייתית, בסופו של דבר אושר קידום המועמד :לדוגמה, מפרוטוקולי הדיונים בתיקים שנבדקו חברי ועדה העירו "לא צורפו משובים [שאלוני סטודנטים] אלא מעין סיכום שלהם, ומעבר לרמת ההוראה, אין התחייבות לפרמטרים נוספים שיעידו על הוראתו"."לפי המשובים[שאלוני סטודנטים], איכות ההוראה שלו טובה (לא טובה מאוד), וכמעט כולם כתבו שהמרצה מעניין אבל החומר פחות... יש תחושה שיש ניסיון להסתיר מידע לגבי המושבים בתקופת הקורונה. תשובת המכללה בנושא זה לא מספקת". כאשר קידום המרצים על ידי המל"ג לדרגת פרופסור- שלב משמ עותי בקריירה האקדמית- נקבע בעיקר, אם לא באופן מלא, על סמך הישגים בתחום המחקר, לא מפתיע ש היענות המרצים ,להפנות מזמנם וממרצם להוראה, על פני המחקר היא מוגבלת. יודגש כי האמור נוגע למרצים במכללות, שתפקיד ם .העיקרי הוא הוראה אקדמית כדי להבטיח כי המרצים יהיו בע לי מוטיבציה להשקיע בהוראה, וכי כלל המרצים יהיו מורים איכותיים , מומלץ כי מל"ג תקפיד על כך שבהחלטות על קידום לדרגת פרופסור המתקבלות בוועדות העליונות שלה תוצב ההצטיינות בהוראה כקריטריון משמעותי. בד בבד מומלץ שמל"ג , לאחר שתגבש דרישות עדכניות ורלוונטיות לגבי או פן הערכת איכות ההוראה, תאכוף אותן גם באמצעות דרישה מהמוסדות להציג תמונת מצב מקיפה ושלמה של פעילות ה מועמדים לקידום ושל הערכת איכות ההוראה של,הם ולא תסתפק ב שאלוני הסטודנטים כמקור יחיד, בפרט לנוכח עמדות הנשיאים, ראשי המרכזים והמרצים כמפורט לעיל, ולפיהן שאלון סטודנטים הוא הכלי הכי פחות מועיל במדידת איכות הוראה. אחרת מנגנון פיקוח מרכזי של המל"ג להבטחת איכות .הוראה מיטבית במוסדות אינו מיושם קידום של מרצים לדרגות מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין115 - קידום בסמכות המוסדות כאמור, המוסדות קובעים את הקריטריונים לקידום המרצים בהם, למעט במקרים שהמל"ג היא .המוסמכת לכך מודל איכות ההוראה כלל תנאי סף שלפיו על המוסדות לכלול מרכיבי איכות הוראה בקריטריונים לקידום מרצים ב,הם אך בדומה לנוהל המל"ג הנוגע לקידום מרצים במסגרת הוועדות העליונות שלה- המודל לא קבע מהו ה משקל שיש לתת לאיכות ההוראה של המועמדים .בשיקולי הקידום וכיצד יש לבחון איכויות אלה 115 לא כולל מרצים מן החוץ וסגל.זוטר "" 41 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה בסקרי הנשיאים והמרצים הם נשאלו מהם השיקולים המובאים בחשבון בקידום מרצים במוסד - המשקל שניתן לאיכויות המח קר של מועמדים למול איכויות ההוראה שלהם. התרשים שלהלן מציג את תשובותיהם116 : תרשים19 : המשקל שניתן לאיכות ההוראה ולאיכויות המחקר בהחלטה על קידום מרצים על פי נתוני סקר י הנשיאים והמרצים, משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה כי הנשיאים והמרצים באוניברסיטאות סבורים שבתהליך קבלת ההחלטה על קידום הסגל הבכיר במוסדותיהם ניתן משקל גבוה יותר, באופן משמעותי, לתחום המחקר על פני איכות ההוראה (כל חמשת הנשיאים שהשיבו על השאלה ו- 91% מ- 1,099 המרצים שהשיבו על השאלה); גם הנשיאים ו המרצים במכללות הצביעו על כך שבשיקולי הקידום ניתן משקל גבוה יותר לאיכויות בתחום המחקר על פני ההוראה (כ- 53% מ- 17 הנשיאים וכ- 69% מ- 534 .המרצים שהשיבו על השאלה); זאת אף שתפקידן המרכזי של המכללות הוא הוראה אקדמית :בהקשר זה, בסקר המרצים ציינו מרצים כי "אנחנו נמדדים רק על פי כמות המאמרים שאנחנו מפרסמים ולכן... אין סיכוי שאיכות ההוראה תגדל"."אין תהליך קידום פרקטי למי שמלמד אך אינו עוסק בכתיבת מאמרים. הקידום האקדמי נקבע על פי מאמרים בלבד"."יש במוסדות העדפה מובניתלהעסקת אנשי מחקר שאינם מומחים בהוראה על פני העסקת מומחים בהוראה שאינם חוקרים". 116 לא כולל האוניברסיטה הפתוחה, שלא מוצגת בתרשים לנוכח מודל ה העסקה והקידום המקצועי השונה המתקיים בה, ש בו יש הפרדה בין סגל העוסק בפיתוח קורסים ומחקר ו.בין סגל המלמד בפועל לא כולל מרצים מן החוץ, סגל זוטר ומרצים שהשיבו שאינם יודעים כיצד מתקבלות ההחלטות על קידום במוסד. "" 42 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה עוד עולה מהתרשים שביחס לשאלה זו קיים פער בין עמדות הנשיאים והמרצים, הן באוניברסיטאות, הן במכללות. כ- 69% מהמרצים במכללות וכ- 91% מהמרצים באוניברסיטאות ציינו שתחום המחקר הוא השיקול המשמעותי בקבלת ההחלטה על קידום מרצים, וזאת לעומת כ- 53% וכ- 83% מהנשיאים (בהתאמה ). פער זה מעלה חשש כי ההנהלה אינה מצליחה לשקף .למרצים את האופן שבו איכויות ההוראה שלהם משפיעות על סיכויי קידומם עוד עולה מסקר המרצים כי כ- 17% מה( מרצים במכללות113 מתוך647) וכ- 8% מהמרצים ( באוניברסיטאות94 מתוך1,193 ) שהשיבו על השאלה לעיל אינם יודעים כיצד מתקבלות .החלטות על קידום יצוין כי בנייר מדיניות של ה- OECD מיולי2022 התייחס הארגון לכך שקידום מרצים, בעיקר לדרגת פרופסור, במכללות בישראל מותנה בהישגי המרצים במחקר, והמליץ לייצר במכללות מסלולי קידום התואמים בצורה טובה יותר את מטרת המכללות, דהיינו הוראת סטודנטים117 . קידום הוראה איכותית במערכת ההשכלה הגבוהה מחייב את המוסדות לשינוי תפיסתי בשיטת קידום המרצים- כל עוד הפרמטר העיקרי בשיקולי הקידום הוא הצטיינות במחקר, ההשקעה של המרצים ושל ראשי הפקולטות והמחלקות בשיפור איכות ההוראה תמיד תהיה משנית, אם בכלל תבוא ל ידי ביטוי, בכל קשת הדרגים האקדמיים. על כן מומלץ שהאוניברסיטאות והמכללות יוודאו כי במסגרת שיקולי קידום אקדמי של מועמדים במוסד תיבחן הצטיינותם בהוראה, לצד הצטיינותם במחקר, ויגדירו קריטריונים ברורים לבחינת איכות ההוראה במסגרת זו. עוד מומלץ כי המוסדות, ובפרט ה מכללות, יביאו לידיעת המרצים את השיקולים המובאים בחשבון במוסד לגבי קידום, כדי שהם יוכלו להיערך לכך ולהשקיע משאבים בערוצים החשובים .למוסד, ובכלל זה בשיפור איכות הוראתם הטכניון מסר בתשובתו כי במוסד מתייחסים בדיוני הקידום לניתוח איכות ההוראה בכובד ראש, וכי קי דום יכול להיפגע וגם אכן .נפגע בגלל הוראה כושלת מומלץ כי המל"ג תעודד את המוסדות כי במסגרת קידום המרצים בהם הם ידגישו לצד ההצטיינות במחקר גם את ההצטיינות בהוראה, וכן מומלץ שהמל"ג תקבע למוסדות קווי מתאר .כלליים לבחינתה ריענון תוכניות לימוד וסילבוסים לצורך הקניית מיומנויות הדרושות לסטודנטים ולבוגרים במאה ה- 21 מערכת ההשכלה הגבוהה היא מערכת ההכשרה העיקרית לשוק העבודה118 . ידע חדש בתחום הדעת ושינויים משמעותיים בחברה ובשוק העבודה מחייבים עדכון וריענון של תוכניות הלימוד והסילבוס של קורסים והתאמת התכנים ודרכי ההוראה וההיבחנות לשינויים אלה, כדי להבטיח כי הקורסים יהיו רלוונטיים ומועילים, דבר אשר גם ירתום את הסטודנטים. הסילבוס, מסמך ( תוכנית הלימודים המחייב, כולל את הידע הדיסציפלינרי ותוצרי הלמידה המבוקשיםIntended learning outcomes), הרציונל מאחורי הבחירה בשיטות ה ,הוראה, המטלות והמדיניות בקורס והדרכה לגבי המצופה מסטודנטים כדי שיעמדו במטרות הקורס ויצליחו בו119 . כדי להבטיח שקורס יהיה רלוונטי, בעל ערך ללומד, ויקנה לו את הידע והמיומנויות הדרושים, יש לבחון באופן יזום מדי פעם בפעם את התאמתו לצורכי הלומד ולמציאות המשתנה בש וק העבודה ובכלל. למשל, עדכון דרכי ההוראה וההיבחנות על בסיס מחקר פדגוגי יכול לכלול בין היתר למידה מבוססת פרויקטים- PBL , למידה פעילה( , למשל בדרך של דיבייטdebate ) ויצירת קורסים 117 Education Policy Perspectives, - Human Resources in Higher Education in Israel OECD, No. 60 (July 2022) . 118 הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנות הכספים 2023 - 2024 . 119 Create a Syllabus, Teaching+Learning Lab, MIT ,. ראו גם: מבקר המדינה דוח שנתי71ב. 43 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה .היברידיים המשלבים למידה מרחוק ולמידה פרונטלית על המרצים גם לעדכן את שיטות ההורא ה וההערכה שלהם לאור חידושי הבינה ה מלאכותית. נהלים ל ריענון תוכניות לימודים ו עדכון סילבוסים והכשרת המרצים בנושא זה .מודל איכות ההוראה כולל כמה תנאי סף הקשורים בריענון תוכניות לימוד ועדכון סילבוסים לפיהם, על המוסד לקבוע נהלים לריענון תוכניות לימוד וסילבוסים בהתאם לסוג הקורס ולקיים הדרכה והנחי ה של מרצים לביצוע פעולות אלה. אשר למחלקה או הפקולטה, העומד בראשן נדרש לוודא שיהיו סילבוסים עדכניים בכל תוכניות הלימודים ול ם קיי תהליכים סדורים לאישור קורסים חדשים ולריענו ן תו כני הלימו.ד על בסיס שוטף בסקר הנשיאים הם נשאלו אם קיים נוהל מוסדי בנושא ריענון ועדכון של קורסים ואם המרצים .מחויבים להשתתף בהדרכה בנושאים אלה מתשובות הנשיאים לסקר עלה כי ביותר ממחצית המוסדות (כ- 57% - 13 מתוך23 ) אין נוהל .כאמור( כמחצית הנשיאים48% ) שהשיבו בסקר ציינו כי המרצים מחויבים להשתתף .בהשתלמויות בנושא עדכון סילבוס בסקר המרכזים נשאלו ראשי המרכזים באיזו מידה הם עוסקים ב סיוע בעדכון קורסים וסילבוסים והתאמתם לשיטות הלמידה ולמיומנויות הדרושות לבוגרים במאה ה- 21 . כ- 77% ( מראשי המרכזים20 מ- 26 משיבים), בהם כל שבע ת ראשי המרכזים באוניברסיטאות שהשיבו על השאלה, השיבו כי הם עוסקים במידה רבה או רבה מאוד ב סיוע בעדכון קורסים וסילבוסים והתאמתם לשיטות הלמידה ולמיומנויות הדרושות לבוגרים במאה ה- 21 . עדכון תוכניות הלימוד כך שישלבו מיומנויות הדרושות לבוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה התפיסה שלפיה מערכת ההשכלה הגבוהה במאה ה- 21 אינה יכולה להסתפק בהקניית ידע מקצועי , אלא עליה להציע לסטודנטים ערך מוסף הכולל ארגז כלים ו בו ה מיומנויות הדרוש ות להשתלבות בשוק העבודה (כגון חשיבה ביקורתית , יכולת עבוד ה ב צוות ומיומנויות למידה120 ), מחייבת את המוסדות לה גדיר את ה מיומנויות הדרושות לבוגריהם. היא אף מחייבת את המרצים והפקולטות ,לעדכן את תוכניות הלימוד שיטות ה הוראה והשיטות ל הערכת הסטודנטים בהתאם. בסקר הנשיאים הם נשאלו אם המוסד הגדיר את המיומנויות הדרושות לבוגריו כדי להשתלב ב הצלחה ב .שוק העבודה( כמחצית נשיאי המוסדות48% , 11 מבין17 ) שהשיבו על השאלה ציינו כי המיומנויות הוגדרו בכל הפקולטות והמחלקות במוסד; כ- 17% מהנשיאים שהשיבו על ( השאלה4 מתוך17) ציינו שלא הגדירו את המיומנויות האלה וכ- 35% ( נוספים8 מ- 17 ) ציינו שהגדירו אותן רק בחלק מהפקולטות או המח .לקות בסקר הנשיאים הם נשאלו גם אם המוסד מקיים שיח עם מעסיקים על מידת התאמת המיומנויות המוקנות לבוגרי המוסד לצורכי השוק . מתשובות הנשיאים עלה כי כ- 70% מהמוסדות מקיימים שיח עם מעסיקים על כך ואילו כ- 30% מהנשיאים השיבו ב שליל .ה אשר לעדכון תוכניות הלימוד למיו מנויות הדרושות לסטודנטים ולבוגרים נשאלו המרצים באיזו מידה הקורסים שלהם שואפים להקנות לסטודנטים את הידע המקצועי, הידע הכללי ו המיומנויות שעליהן נשאלו. בלוח שלהלן מפורטות המיומנויות שהמרצים סבורים שהקורסים שהם מלמדים :מקנים באופן משמעותי 120 ,מבקר המדינה דוח ביקורת שנתי71ב ; יריב ו שלי-הובר, אתגר ההוראה. 44 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה לוח2 : שיעור המרצים שלדעתם הקורסים שהם מלמדים שואפים להקנות לסטודנטים באופן משמעותי ידע מקצועי, ידע כללי ואת ה מיומנויות המוצגות121 אוניברסיטאות מכללות סה"כ ידע מקצועי* % 84 % 87 85% חשיבה ביקורתית % 71 % 72 71% ידע כללי % 53 % 56 54% מיומנות למידה* % 52 % 59 54% יצירתיות* % 47 % 56 51% עבודת צוות* % 27 % 40 32% מיומנות ארגון וניהול* % 21 % 29 24% על פי נתוני סקר המרצים , משרד מבקר המדינה. * ההבדל בין המענה באוניברסיטאות ובין המכללות מובהק ברמת מובהקות של95% . מהלוח עולה שהמיומנויות המוקנות במסגרת הקורסים הן בעיקר המיומנויות המסורתיות, שהן בעלות זיקה חזקה להקניית ידע מקצועי וליכולת שיפוט או הערכה של הידע: מרבית המרצים ( סבורים שהקורסים שלהם מתמקדים בהקניית ידע מקצועי85% ( ) וחשיבה ביקורתית71% .) מיומנויות אחרות, הנחשבות כמיומנויות "רכות" הנדרשות בין היתר להשתלבות בשוק ,העבודה מוקנות פחות לדעת המרצים בקורסים שהם מלמדים: כמחציתם סבורים שהקורסים שלהם מקנים ידע כללי, מיומנויות למידה או יצירתיות באופן משמעותי, ופחות משליש דיווחו על מיומנויות עבודת צוות וארגון וניהול כמוקנות באופן משמעותי. עוד עולה מהלוח כי יותר מרצים המלמדי ם במכללות סבורים שהקורסים שלהם מתמקדים בהקניית המיומנויות שאינן .מסורתיות לאקדמיה הבטחת היצע של קורסים רלוונטיי ם לסטודנטים- מבחינת הידע הנלמד, המיומנויות והכלים המוקנים והפדגוגיה שעוטפת את הפעילות הלימודית - היא בליבת תפקידה של מערכת ההשכלה הגבוהה. עדכון וריענון פדגוגי של קורסים, כמו גם הגדרת המיומנויות הדרושות לבוגרי המוסד, הן פעולות הדורשות משאבים לא מבוטלים מהמרצה ו מן המעטפת התומכת במוסד (בין ,היתר משאבי זמן של המרצה ו תמיכה וסיוע מצד תומכים טכנולוגיים ועוזרי הוראה ומצד מומחים פדגוגיים במרכז ים לקידום הו ראה). לכן על כלל המוסדות להקפיד להסדיר את הנושא בנהלים ולקיים בקרה אפקטיבית על הביצוע. כך יוכלו לוודא כי תוכניות הלימוד במוסד יקנו לסטודנטים ולבוגרי המוסד סל כלים מלא, רלוונטי ומועיל הדרוש להם להתמודד ות עם האתגרים הרבים המצפים להם בהשתלבותם במשק. ,כאמור באפריל2024 פרסמה ה מל"ג קול קורא נוסף לתוכנית אקדמיה360 שבמסגרתו נדרשו המוסדות להגיש למל"ג עד דצמבר2024 תוכנית אסטרטגית מוסדית המתייחסת בין היתר לעדכון תוכניות הלימוד לתואר ראשון בהיקף של20% . העברת התקציב למוסדות מותנ י ת באישור התוכנית האסטרטגית ובהיקף ע.דכון תוכניות הלימוד לתואר ראשון כלי תגמול ותמרוץ למרצים במסגרת תנאי העסקתם במוסד המרצים נדרשים ל חלק את זמנם בין משימות רבות- הוראת סטודנטים (הכנת ,תוכנית לימודים בניית מערכי שיעור, גיבוש דרכי ה י בחנות), קשר שוטף עם הסטודנטים, קידום תחום המחקר שלהם, קידום תחומי אחריות במוסד (ריכוז תחומים, השתתפות בצוותי עבודה וכיו"ב) וכן מעורבות בפעילות בקהילה וקידום קשרי אקדמיה- חברה. רתימת סגל ההוראה להקדיש מזמנם ומרצם לשיפור איכות הוראתם , ובכלל זה שילוב טכנולוגיו ת חדשות בדרכי ההוראה וההערכה של הסטודנטים, על חשבון תחומי העיסוק האחרים, ובפרט פעילותם לקידום המחקר- היא קריטית .לקידום נושא איכות ההוראה במערכת ההשכלה הגבוהה 121 השיבו2,045 מרצים באוניברסיטאות ו- 1,076 .במכללות 45 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה ההשקעה בפיתוח או שדרוג של קורסים מורכבת משלושה שלבים: שלב ראשון- הכנ ה או פיתוח של הקורס ויצירת החומרים ., כולל בניית אתר בפלטפורמת הלמידה של ב זה כולל את הכנת התכנים ורכישת ידע ויישום של כלים אינטראקטיביי ם רלוונטיי ם לטיוב הלמידה; שלב שני- העברת הקורס בפועל, לרבות הנחיה, מענה על שאלות סטודנטים ו משוב נרחב יותר על ההוראה ו הלמידה בעקבות השי נויים שבוצעו; שלב שלישי- עדכונים שוטפים בקורס , תחזוקת הקורס .והאתר. עיקר המאמץ והזמן נדרש מהמרצים בשלב הראשון קיים פער בין ההסכמה העקרונית של המרצים כי הוראה היא נדבך משמעותי בתפקידם במוסד .ובין מוכנותם להשקיע מזמנם וממרצם בהוראה איכותית, כמפורט להלן בס קר המרצים נשאלו מרצים מהסגל הבכיר והסגל הזוטר122 אם הם רואים בהוראה חלק משמעותי מתפקידם במוסד . כ- 92% מהמשיבים ענו כי הם מסכימים עם ההיגד הזה במידה " רבה או רבה מאוד; כלל המרצים נשאלו באיזו מידה הם מסכימים עם ההיגד חשוב לי להתנסות בשיטות ובכלים חדשים בהוראה (ש ילוב כלים אינטראקטיביים בכיתה, סרטונים, הרצאות מוקלטות, פעילויות ייחודיות, וכיו"ב )". כ- 76% מהמשיבים ענו כי הם מסכימים, במידה רבה .או רבה מאוד רתימת סגל ההוראה להקדיש מזמנם ומרצם לבצע שינויים ועדכונים הנדרשים בהוראתם היא משימה המוטלת על הנהלת המוסדות והמרכ זים לקידום הוראה. אחת הדרכים האפקטיביות להנעה לפעולה ולעידוד השקעה בהוראה היא שימוש במנגנוני תמרוץ- .כספי או אחר בנייר ה מדיניות של ה- OECD מיולי2022 שולבה התייחסות לנושא התמריצים, והומלץ בו להדק את הקשר בין שכר המרצים ו בין טיב הביצועים שלהם(בהוראה ובמחק ,)ר בדומה לקיים במערכת ההשכלה הגבוהה בדנמרק ופינלנד123 . " בסקר המרצים הם נשאלו עד כמה הם מסכימים עם ההיגד המוסד מתמרץ ומתגמל פעולות לקידום איכות ההוראה ". כ- 30% ( מהמרצים932 מתוך3,147 ) השיבו כי הם מסכימים עם ההיגד במידה מועטה או בכלל לא- לעומת15% מראשי( המרכזים4 מתוך27 ) ואף לא אחד מהנשיאים124. יותר מרצים באוניברסיטאות הסכימו ש מוסד ם מתמרץ ומתגמל פעולות לקידום איכות ההוראה במידה מועטה או כלל לא: כשליש (כ- 32% , 658 מתוך2,045 ) מהמרצים באוניברסיטאות לעומת כרבע (כ- 25% , 264 מתוך1,076) במכללות125. מאמור עולה כי ה מוסדות אינם עושים שימוש מספק בכלי התמרוץ שברשותם כדי לעודד את המרצים לפעול לשפר את איכות ההוראה ולכן המוטיבציה של המרצים להשקיע בשיפור הוראתם אינה מיטבית דבר אשר פוגע בטיב ההוראה והלמידה של הסטודנטים ורכישת המיומנויות הדרושות להם להשתלבות .בשוק העבודה :נוסף על כך התייחסו המרצים בסקר במלל החופשי להיעדר תמרוץ להשקעה בהוראה "אין תגמול על פיתוח קורס בנושא חדש. קשה לקבל הסכמה לקידום קורס בנושא חדש; אין שום הערכה מצד המוסד לעבודה מאוד מאומצת"."חייבים להוריד את עומס ההוראה ולתת תגמול למרצה שישנה את הקורס שלו... אין לו סיבה לשנות את הקורס שלי מקצה לקצה אם הוא כבר קיים בפורמט מוכן". 122 השאלה לא הופנתה למרצים מן החוץ .מאחר שתפקידם כולל הוראה בלבד 123 , Education Policy Perspectives , , Human Resources in Higher Education in Israel OECD No. 60 (July 2022) 124 ההבדל מובהק סטטיסטית ברמת מובהקות של95% . 125 ההבדל מובהק סטטיסטית ברמת מובהקות של90% . "" 46 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה בסקר המרצים הם התבקשו לדרג את החסמים המונעים מהם לבצע שינויים או עדכונים בדרכי ההוראה בקורסים שהם מלמדים. שני החסמים המרכזיים שעליהם הצביעו המרצים היו חוסר תגמול והערכה( על השקעה בהוראה46% מהמרצים) והיעדר פניות של המרצים בשל עומס ( שעות עבודה גבוה31% מהמרצים). הנשיאים וראשי המרכזים אף הם הצביעו בסקרים על כך ששני נושאים אלה הם חסמים מרכזיים המונעים מהמרצים לבצע שינויים או עדכונים בדרכי ההוראה, לצד חסם נוסף: המרצים משקיעים את רוב זמנם במחקר126 . בהקשר זה מרצה :באוניברסיטה ציין "כל ההכנה מבוצעת על חשבון הזמן הפרטי, יש הערכה בפן האישי על העשייה אך הדבר אינו מתורגם לתשלום והגדרת זמן פנוי לשם כך". תנאי ההעסקה של המרצים, לרבות שכר, שעות הוראה ואפשרויות תמרוץ בגין השקעה יוצאת דופן, נקבעו בהסדרים ייעודיים לאוניברסיטאות ולמכללות המתוקצבות127 . ההסדר לגבי האוניברסיטאות נקבע בהסכם קיבוצי משנת1994 , שנחתם בין המוסדות להשכלה גבוהה באמצעות ועד ראשי האוניברסיטאות ובין ארגון הסגל האקדמי הבכיר, ושאותו אישר הממונה על השכר ב משרד האוצר (להלן- )ההסכם הקיבוצי עם האוניברסיטאות128 . בהסכם נקבע מנגנון ל תגמול ותמרוץ של הסגל הבכיר להשקעה בהוראה129 המבוסס על "מענק קריטריונים". ההסדר לגבי ה מכללות המתוקצבות נקבע ב"מסמך תנאי העסקה במוסדות להשכלה גבוהה שאינן אוניברסיטאות המתוקצבים ע"י ות"ת" מ יולי2021 (להלן- הוראות תנאי ה)העסקה במכללות130 . שם נקבעו הוראות תגמול על השקעה בהוראה131 " של הסגל הבכיר, המבוסס על גמול הצטיינות" "ו הפחתת שעות הוראה .". להלן פרטים על התמריצים למרצים לשיפור ההוראה אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר מסר בתשובתו למשרד מבקר המד ינה ממרץ2025 (להלן - תשובת אגף השכר והסכמי עבודה ) כי הכלי המרכזי העומד לרשות ם לקידום הוראה איכותית הוא שימוש בתמריצים כלכליים, ובפרט מענקים המוענקים עבור מצוינות בהוראה; וכי נושא מרכזי שעולה לדיון במסגרת הסכמי העסקה של המרצים הוא הסדרת שיטות ההוראה המתקדמות, לרבות הוראה דיגיטלית וחדשנית , כדי לתת מענה שלם לצורכי המוסדות .והסטודנטים ולאפשר נגישות גבוהה יותר לחומר הוראה איכותי מענק קריטריונים למרצים מהסגל הבכיר באוניברסיטאות בהתאם להסכם הקיבוצי עם האוניברסיטאות, הן יכולות להעניק למרצים, חברי הסגל הבכיר132 , מענק כספי המכונה מענק קריטריונים. את הקריטריונים קובעת כל אוניברסיטה לעצמה, ובלבד .שהמענק יוענק עבור פעילות מעבר למתחייב מן התקנות האקדמיות של האוניברסיטה האוניברסיטאות (מלבד הטכניון) קבעו קריטריונים הנחלקים לפעילות מחקרית, ל קידום קשרי אקדמיה- .חברה ולהוראה כדי להיות זכאי למענק יש לעמוד ב-4 מתוך11 .קריטריונים הקריטריונים המתייחסים לתחום ה הוראה ב אוניברסיטאות כוללים בין היתר : הוראה מעל 126 % 32 מהנשיאים ו- 88% ;מראשי המרכזים מסרו כי חוסר תגמול והערכה על השקעה בהוראה הוא חסם 68% מהנשיאים ו- 54% .מראשי המרכזים השיבו כי היעדר פניות בשל עומס הוראה רב הוא חסם 127 בפרק זה איננו מתייחסי ם לאוניברסיטה הפתוחה, אשר לה מבנה סגל שונה ובהתאם גם הסכמי שכר נפרדים .מיתר המוסדות 128 הסכם קיבוצי מיוחד מספר19940327 מ- 31.5.94 .. יצוין כי ההסכם אינו חל על האוניברסיטה הפתוחה 129 .ישנם גם תמריצים להשקעה במחקר 130 הנחיות אלה ה חליפו את הנחיות ות"ת ממאי 2014 לעניין תנאי העסקה במכללות אקדמיות המתוקצבות על ידי ות"ת . 131 ישנם גם תמריצים להשקעה במ.חקר 132 חבר סגל אקדמי בכיר הוא חבר סגל בכל אחת מן הדרגות האקדמיות האלה: מרצה ,מרצה בכיר ,פרופסור חבר ,פרופסור מן המניין ומקביליהם במסלולי העסקה אחרים. את המענק ניתן לחלק לחברי הסגל האקדמי הבכיר במסלול ,המינויים הרגיל המועסקים במשרה מלאה והמקדישים את עיקר זמנם ומאמציהם להוראה, למחקר ולניהול אקדמי במסגרת .האוניברסיטה "" 47 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה למכסת שעות ה הוראה ה ;נדרשת הוראת קורס שבו משתתפים יותר מ- 75 סטודנטים או הוראת קורס מקוון בשנה הראשונה והשנייה ש בה הועבר הקורס; ציון בשאלון הסטודנטים העולה על הממוצע; ה שתתפות בה שתלמות בתחום ההוראה. גובה המענק נע בין כ- 7,600 לכ- 11,800 ,ש"ח בהתאם לדרגת המרצה133 . לפי דיווח נשיאי האוניברסיטאות מפברואר2025 , בשנת התשפ"ד מענק הקריטריונים ששו לם למרצים הווה בממוצע כ- 7% מהוצאות השכר השנתיות של .האוניברסיטאות עלה כי לפי הקריטריונים שקבעו האוניברסיטאות (מלבד הטכניון) כדי להיות זכאי למענק הקריטריוני ם על מרצה לעמוד לפחות ב אחד מהקריטריונים בתחום הפעילות המחקרית , אך ניתן לקבלו ללא עמידה באף קריטריון.הקשור בהוראה במענה ע ל ה שאלה באיזו מידה המוסד משת מש ב מענק קריטריונים כ כלי לתמרוץ מרצים לשיפור איכות ההוראה , השיבו3 מ- 5 נשיאי האוניברסיטאות שהמידה היא בינונית, נשיא אחד השיב שהמידה רבה ונשיא נוסף- .שהמידה מועטה מכן עולה כי המענק משמש ככלי תמרוץ לפעילות אחרת של המרצים- פעילות מחקרית ו קידום קשרי אקדמיה-חברה - .ולא לקידום השקעה באיכות ההוראה בשאלון הנשיאים נשאלו הנשיאים מהו שיעור המרצים שקיבלו את מענק הקריטריונים בשנת ה( תשפ"ב2021 - 2022 ). מתשובותיהם עלה כי ב- 4 אוניברסיטאות מרבית המרצים קיבלו מענק קריטריונים, ובאוניברסיטה אחת- כמחצית המרצים134. גם בדוח ה- OECD משנת2022 צוין כי מענק הקריטריונים ניתן בפועל כמעט לכל הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות135 . מענק הניתן באופן עקבי למרבית הסגל, ולא במשורה למצטיינים, מאבד מהאפקטיביות שלו ככלי תמרוץ למצוינות ופעיל.ות מעבר לנדרש מהאמור עולה כי מענק הקריטריונים הוא כלי בעל אפקטיביות מוגבלת לתמרוץ המרצים, שכן הוא ניתן למרבית הסגל מדי שנה, ובכל מקרה אינו משמש כלי אפקטיבי לתגמול קידום איכות ההוראה משום שהוא מוענק באוניברסיטאות בעיקר כתגמול על פעילויות שאינן בתחום ההורא ה .)'(קידום המחקר, תרומה לקהילה וכד לאחר סיום הביקורת, באפריל2024, נחתם הסכם שכר חדש לסגל הבכיר באוניברסיטאות136 (להלן- הסכם השכר החדש). כמפורט בהסכם, נוסף תמריץ""סל מצוינות בהוראה ובמחקר. הסל יהיה בגובה של כ- 1% משכר חברי הסגל הבכיר ו יחולק ל- 9% מחברי הסג ,ל בגין מצוינות בהוראה בהתאם לתבחינים שתקבע ועדה אקדמית שתמונה ע די י ל רקטור המוסד אשר יאושרו על ידי ות"ת . אחד התבחינים הוא כי ציון המרצה בסקרי ההוראה יהיה ב- 5% .העליונים במוסד אגף השכר והסכמי עבודה מסר בתשובתו כי בהמשך להסכם השכר החדש, מל"ג- ות"ת ונציגות האוניברסיטאות הסכימו על עדכון מרכיבי מענק הקריטריונים לסגל הבכיר באוניברסיטאות137 כך שיופיע קריטריון מזכה בעקבות שדרוג משמעותי של שיטות ההוראה בקורס קיים, לרבות פיתוח קורס מקוון ו הטמעת רכיבים של חדשנות בהוראה . נ וסף על כך, עודכן קריטריון קיים כך שהמרצה יידרש להיות בשליש העליון בציוני איכות ההוראה , במקום מעל הציון הממוצע של .הפקולטה הרלוונטית עוד הוא מסר בתשובתו כי נשלח מכתב מיו"ר הארגון המקומי בכל מוסד ,לנשיא המוסד ש בו מצהיר הארגון כי הוא מכיר בחשיבות השימוש בשיטות הוראה חדשניות .ומעודד חברי סגל לעשות כן 133 ,מרכז המחקר והמידע, הכנסת תנאי העסקה ושכר של סגל אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה: אסדרה ונתונים רשמיים ( 1.8.24 .) 134 .האוניברסיטה הפתוחה אינה משתמשת במענק קריטריונים 135 , Education Policy Perspectives , Higher Education in Israel Human Resources in OECD, No. ( 60 (July 2022 136 הסכם קיבוצי מיוחד 20240183, מ יום9.4.24 . 137 ,המל"ג ,עדכון הקריטריונים וכללי הזכאות למענק האקדמי האוניברסיטאי9.4.24 . 48 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה אונ יברסיטת בר אילן מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממרץ2025 כי מענק "סל המצוינות" יהווה תוספת שכר משמעותית מאוד למרצים שיזכו בו , וכי המענק יחולק לראשונה בשנת הלימודים ה תשפ"ז ( 2026 - 2027 ). בתשובתו מסר הטכניון כי מצופה מ חבר סגל בטכניון ללמד היטב ללא שום תוספת תמרוץ ; כי הוראה טובה היא ערך במוסד; כי מרבית חברי הסגל נוהגים בהתאם ; וכי יש מנגנונים תומכים .נוספים לעידוד הצטיינות בהוראה יצוין כי יש חשיבות להרחבת סל התמריצים להצטיינות בהוראה שנוסף במסגרת הסכם השכר החדש. עם זאת, לעניין "מענק הקריטריונים", הרי שגם לאחר עדכונו כמפורט לעיל ניתן לקבלו תוך עמידה בקריטריונים לגבי פעילות מחקרית או קידום קשרי אקדמיה-חברה בלבד ללא עמידה באף קריטריון .לגבי הוראה מומלץ כי האוניברסיטאות יבדקו את האפקטיביות של מענק הקריטריונים לקידום שיפור איכות ההוראה בקרב המרצים. זאת נוכח העולה מהסקרים על כך שהיעדר התגמול מהווה חסם מרכזי לקידום נושא ההוראה על ידי המרצים, ועל כך שעל מנת לקדם השקעה באיכות הוראה יש לנקוט .בפעולות תגמול והכרה בהשקעה בהוראה גמול הצטיינות למרצים מהסגל הבכיר במכללות לפי הוראות תנאי ההעסקה במכללות, מכללה רשאית להעניק לחברי סגל אקדמי בכיר קבוע "גמול הצטיינות". מתן גמול זה וקביעת הקריטריונים לכך נתונים לשיקול דעת המכללה ,בכפוף למגבלות מסוימו ת המפורטות בהוראות. גמול ההצטיינות יכול להינתן לכל היותר ל- 60% מחברי הסגל האקדמי הבכיר במכללה בשנה נתונה138, והוא ניתן בגין הצטיינות בהוראה, פעילות מחקרית או הקדשת זמן לפעילות ב מכללה. התוספת הכספית למרצה היא בשווי שבין7.5% מהשכר ועד20% ממנו, ומכך נגזר שגובה המענק נע בין כ- 1,400 ש"ח לכ- 5,000 ש"ח, בהתאם לדרגת המרצה139 . בסקר הנשיאים נשאלו נשיאי המכללות מ הו הסכום הכולל ששולם במוסדם למרצים כגמול ( הצטיינות בשנת הלימודים תשפ"ב2021-22 ) . מתשובות הנשיאים עולה כי הסכום הכולל נע בין 250,000 ש"ח לשני מיליון ש"ח כאשר הממוצע עמד על כ- 968,000 ש"ח140 (ובין כ- 0.2% לכ- 2.4% .)מההשתתפות הישירה במוסד על בסיס מודל התקצוב של ות"ת בסקר הנשיאים נשאלו נשיאי המכללות על בסיס אילו קריטריונים ניתן גמול ההצטיינות במוסד .ם התרשים שלהלן מציג את תשובותיהם141 : 138 לפי הוראות תנאי ההעסקה התוספת הכספית המקסימלית בגין הגמול היא20% מה שכר ל- 20% מהזכאים ,הראשונים15% תוספת ל- 20% הזכאים הבאים ו- 7.5% ל- 20% ה זכאים הבאים. 139 בהתבסס על טבלת שכר סגל אקדמי בכיר עם ותק של10 שנים, הנע בין18,600 ש"ח למרצה ובין24,800 ,ש"ח לפרופסור מן המניין. לפי: מרכז המחקר והמידע ,הכנסת תנא י העסקה ושכר של סגל אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה: אסדרה ונתונים רשמיים ( 1.8.24 .) 140 על השאלה השיבו12 מתוך15 נשיאי מכללות. הסכום החציוני עומד על900,000 .ש"ח 141 16 .נשיאי מכללות השיבו על השאלה 49 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה תרשים20 : קריטריונים למתן גמול הצטיינות במכללות על פי נתוני סקר הנשיאים, משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה שכשליש מנשיאי המכללות ציינו כי איכות ההוראה היא השיקול המרכזי בהענקת גמול הצטיינות, אף שהוראה היא הפעילות העיקרית של מוסדות אלו. עוד כמחצית מנשיאי המכללות ציינו כי לאיכות ההוראה ולמחקר משקל שווה בשיקוליהם למתן גמול .הצטיינות בשאלון הנשיאים הם נשאלו מהו שיעור המרצים בסגל האקדמי הבכיר שקיבלו גמול הצטיינות בשנ ה"ל ה( תשפ"ב2021 - 2022 ). מתשובותיהם עלה כי בכ- 31% מהמכללות מרבית המרצים קיבלו גמול הצטיינות, ובכ- 56% מהמכללות כמחצית המרצים.קיבלו אותו כאמור, מענק הניתן באופן עקבי למרבית הסגל, ולא במשורה למצטיינים, מאבד מהאפקטיביות .שלו ככלי תמרוץ למצוינות ופעילות מעבר לנדרש מומלץ כי המכללות יעשו שימוש בגמול ההצטיינות כדי לקדם בקרב המרצים השקעה יוצאת .דופן ומשמעותית בהוראה הפחתת שעות הוראה למרצים מהסגל הבכיר במכללות בשל ייעודן המרכזי של המכללות כמוסדות הוראה, חובות ההוראה של אנשי הסגל בהן לרוב גדולות מאלה של עמיתיהם באוניברסיטאות - חבר סגל אקדמי בכיר במשרה מלאה במכללה נדרש ללמד10 - 12 שעות הוראה שבועיות לפחות, לעומת מקבילו באוניברסיטה ה נדרש ללמד6 - 8 שעות הוראה שבועיות142 . בסקרי המרצים, הנשיאים וראשי המרכזים הם נשאלו מהם שלושת החסמים המרכזיים המונעים ממרצים לבצע שינויים או עדכונים בדרכי ההוראה בקורסים שהם מלמדים . להלן בתרשים שיעור " המרצים, הנשיאים וראשי המרכזים במכללות שבחרו בחסם היעדר פניּות של המרצים לבצע שינויים בשל עומס שעות הוראה גבוה" 143 : 142 מבקר המדינה, " דוח בנושא עבודה נוספת של חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות" (8 במאי 2018). ב הסכם הקיבוצי באוניברסיטאות ל א נקבעה דרישת מינימום ל מכסת .שעות הוראה של הסגל הבכיר .האוניברסיטאות הן שקובעות את חובות ההוראה של הסגל האקדמי 143 על השאלה השיבו16 ,נשיאי מכללות19 ראשי מרכזים במכללות ו- 1,076 .מרצים במכללות 50 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה תרשים21 : " שיעור המרצים, הנשיאים וראשי המרכזים במכללות שבחרו בחסם היעדר פניּות של המרצים לבצע שינויים בשל עומס שעות הוראה גבוה" על פי נתוני סקר י הנשיאים , המרכזים והמרצים, משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה כי כשליש מהמרצים (כ- 33%), יותר ממחצית ראשי המרכזים (כ- 58% ) ויותר משני שלישים מהנשיאים (כ- 69% ) השיבו כי היעדר פניּות של המרצים לבצע שינויים בשל עומס שעות הוראה הוא אחד משלושת החסמים המרכזיים המונעים ממרצים לבצע שינויים או עדכונים בדרכי ההוראה ב קורסים שהם מלמדים. עוד עלה כי חסם זה דורג כחסם הראשון על ידי הנשיאים במכללות בפער משמעותי- החסם שדורג שני144 נבחר על ידי כ- 38% מהנשיאים- ודורג כחסם השני על ידי ראשי המרכזים והמרצים. :כך ציינו מרצים במכללות בסקר המרצים "במכללה יש עומס הוראה... חלק מן הקורסים ללא מתרגל. על המרצה נופלת המון עבודה. זה מצב בלתי אפשרי שמקשה על השגת שתי מטרות... הוראה ומחקר באיכות הנדרשת"."עקב אכילס הגדול ביותר הוא שישנו עומס בלתי פוסק של הוראה, באופן בלתי פרופורציונלי ביחס למצופה באוניברסיטאות, לצד התייחסות כמעט בלעדית למחקר בתהליך הקידום וההערכה בכלל"."שעות הוראה רבות שמאוד מקשות על ההכנה של מערכי שיעור עם למידה פעילה, שדורשים לכשעצמם הרבה מאוד תכנון והשקעה". לפי הנחיות מל"ג145 מכללה רשאית להפחית את שעות ההוראה של מרצה בהיקף של עד10% משעות ההוראה של,ו בין היתר בשל פיתוח קורס חדש או בשל פעולות שעשה לפיתוח וקידום של ההוראה ולשיפור איכותה ,לרבות פיתוח קורסים מקוונים ,הסבת קורסים לשפה נוספת או חידוש קורס או עדכונו תוך שילוב ממשקים דיגיטליים, או בשל פעילותו במחקר146 . הקריטריונים המזכים בהפחתה של חובת שעות ההוראה נקבעים על ידי כל מכללה לפי .שיקול דעתה במסגרת סקר הנשיאים הם נשאלו אם קיים במוסדם נוהל מוסדי המגדיר את הקריטריונים שלפיהם ניתן להפחית את שעות ההוראה של מרצה . מתשובות הנשיאים עלה כי ב- 14 מתוך16 מכללות שנשיאיה ן .השיבו על השאלה קיים נוהל כאמור 144 " החסם רוב זמנם ומרצם של המרצים מופנה לקידום המחקר שלהם." 145 תנאי העסקה במוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות המתוקצבים ע"י ות"ת , יולי2021 . 146 ,ניתן להפחית עד שליש משרה לחבר סגל ו ההפחתה יכולה להינתן לכל היותר ל- 40% .מחברי הסגל לפי ההנחיות, היקף שעות ההוראה לאחר ההפחתה לא יפחת מ-8 .שעות הוראה שנתיות למשרה מלאה "" 51 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה בסקר הנשיא ים נשאלו נשיאי המכללות באיזו מידה מנוצלת במכללה האפשרות להפחית את שעות ההוראה של הסגל הבכיר ל .צורך פעולות לשיפור איכות ההוראה שלהם בתרשים מוצגות תשובות נשיאי המכללות לשאלה על מיד ת הניצול של האפשרות להפחית את שעות ההוראה של מרצים במכללה כדי לתמרץ ולתגמל א ותם בגין שיפור איכות ההוראה שלהם147 . תרשים22 : מיד ת ניצול האפשרות להפחית את שעות ההורא ה במכללות על פי נתוני סקר הנשיאים, משרד מבקר המדינה. ( מהתרשים עולה כי קרוב לשליש5 מ- 16 ,הנשיאים שהשיבו לשאלה31% ) מסרו שאינם מנצלים כלל את האפשרות להפחית שעות הוראה על מנת לפנות למרצים זמן להשקיע בשיפור איכות ההוראה (עדכון סילבוסים, עדכון שיטות הוראה והתאמתן לשוק העבודה וכיו"ב), או .שהם עושים זאת במידה מועטה מומלץ כי המכללות ינצלו את האפשרות להפחתת שעות הוראה למרצים כדי לאפשר למרצים להשקיע מזמנם וממרצם בפעולות הדרושות .לשיפור ההוראה והתאמתה לצרכי הסטודנטים תמריצים לעידוד שיפור איכות ההוראה לסגל הזוטר ולמרצים מן החוץ מרצים מן החוץ וסגל זוטר הם כ- 41% מהסגל האקדמי באוניברסיטאות ויותר ממחצית (כ- 54% ) מהסגל האקדמי במכללות, ו חלק ניכר ממטלות ההוראה מוטלות עליהם, בפרט לתלמיד י תואר ראשון . המרצים מן החוץ והסגל הזוטר מועסקים במשרה חלקית באופן ארעי, בדרך כלל למשך סמסטר אחד, ויש לחדש את החוזה שלהם מדי סמסטר; לכן באופן מובנה, קשה יותר לרתום אותם להשתתף בהכשרות בתחום ההוראה או להשקיע זמן בעריכת שינויים בדרכי ההוראה ללא תגמול מצד המו .סד, שכן אין המדובר בשעות עבודה שעליהן משולם שכרם הגם שמרצים מן החוץ וסגל זוטר הם כ- 41% מהסגל האקדמי באוניברסיטאות ויותר ממחצית (כ- 54% ) מהסגל האקדמי במכללות נמצא כי לסגל הזוטר ולמרצים מן החוץ באוניברסיטאות ובמכללות לא נקבע מנגנון שנועד לתמרץ פעולות לשיפו ר הקורסים, הכנסת שיטות למידה .חדשניות, שינוי שיטות הערכת הסטודנטים וכיו"ב 147 מתוך16 ."נשיאי מכללות שהשיבו על השאלון. אף נשיא לא בחר באפשרות "במידה רבה 52 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה " כאמור, בסקר המרצים הם נשאלו עד כמה הם מסכימים עם ההיגד המוסד מתמרץ ומתגמל פעולות לקידום איכות ההוראה ". שיעור המשיבים שהסכימו עם ההיגד במידה מועטה או בכלל לא עמד על37% בקרב מרצים מן החוץ וכ- 43% בקרב סגל זוטר, לעומת כ- 30% מכלל המרצים148 . על הבעייתיות במצב זה הצביעו מרצים הנמנים עם חברי הסגל הזוטר והמרצים מן החוץ בסקר :המרצים "סגל זוטר אינו נמדד ומוערך על איכות ההוראה, וחבל כי ההערכות שלי מעולות. לא אזכה להיות מרצה מצטיינתכי למרות שאני מרצה 15שנה, אני בכלל לא מועמדת כי לא בתקן"."מרצים מן החוץ מתוגמלים רק עבור הוראת הקורס. כל השקעת שעות נוספות מצדם, לרבות לשיפור רמת ההוראה, צריכה להיות מתוגמלת כמו כל שעת הוראה. אחרת אין מוטיבציה להשקיע בכך שעות. זאת בעיקר לאור העובדה שהתגמול למרצים מן החוץ נמוך גם כך, באופן שמחייב אותם ללמד קורסים רבים כדי להתפרנס בכבוד. עומס העבודה לא מותיר להם זמן לעסוק בשיפור מיומנויות ההוראה, ואי התגמול עבור כך מחזק את הבעיה"."מנסיוני בשלוש השנים האחרונות כמרצה, בשלושה קורסים שונים בהם ערכתי שינוייםכל שנה לטובת שיפור ההוראה בקורס, זה דורש המון זמן, ואין על כך שום תגמול. מצב זה משמר את מרבית הקורסים כמעט ללא שינוי, או עם שינויים מעטים בחלוף הזמן. שיפור רמת ההוראה מצריך מהמרצה שעות עבודה מרובות, הרבה מעבר לשעות ההוראה הפורמאליות עליהן אנחנו משולמים...הן לשעות המושקעות בשיפור דרכי ההוראה בקורס ולתפעול השוטף של אופני הוראה חדשניים... כל עוד אין על כך תגמול ומדידה... זה תלוי אך ורק במוטיבציה הפנימית של המרצה, ותו לא. אישית זו גם הסיבה שאני מפסיקה ללמד את אחד הקורסים שלי בשנה הבאה, אני לא מוכנה להמשיך להשקיע בו על חשבון זמני הפנוי בלבד". יצוין כי פעמים רבות מרצים מן החוץ הם בעלי ידע מעשי ורלוונטי לשוק העבודה, ולרוב מומחים בתחומם. משום כך יש ערך בשילובם בהוראת הסטודנטים תוך הסרת חסמים שעלולים לפגוע במוטיבציה שלהם ללמד באקדמיה. בהקשר זה ציין מרצה:במכללה "יש לאפשר למרצים מן החוץ ללמד במוסדות אקדמיים על ידי צמצום הפער בין השכר האקדמי לשכר שלהם במשק. התחשבות במרצים מן החוץ שמביאים ידע עדכני מהתעשייה ומהעולם לתוך הקורסים ומרכזים אקדמאיים על ידי כך שנשריין להם שעות הוראה נוחות שלא גוזלות מהם יום שלהם עבור 4שעות הוראה בשבוע... חסמים מסוגים אלה מונעים ממרצים מן החוץ עם ידע ייחודי להעשיר את ההוראה". שיטת העסקת הסגל הזוטר והמרצים מן החוץ- התקשרות בחוזה העסקה קצר מועד עם אופציה לחידוש, בשילוב עם חוסר במנגנון תגמול על השקעה באיכות ההוראה, יוצרים מצב שבו הם נדרשים להשקיע בשיפור ההוראה שלהם על חשבונם. כאשר יש תחרות על משרות ניתן להניח כי כדי להבטיח את המשך העסקתם במוסד המרצים אכן יתאמצו להשקיע בהוראה ולהיחשף לשיטות הוראה חדשות וכלים טכנולוגיים רלוונטיים, ללא תמורה; אולם במקרים שבהם אין תחרות כזאת- קיים חשש כי מרצים לא יעשו זאת, וכפועל יוצא מכך איכות ההוראה בקורסים .תיפגע 148 ההבדלים ברמת מובהקות של90% . "" 53 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה בתשובתו מסר אגף השכר והסכמי עבודה כי ארגוני הסגל הזוטר, הן באוניברסיטאות והן במכללות, מצויים בעיצומו של משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי חדש. אחת הנקודות המרכזיות במ שא ומ תן היא הקצאת סל מצוינות כדי .לקדם את איכות ההוראה ולאפשר תגמול בגין ביצועים יש לציין כי ארגוני הסגל השונים מביעים התנגדות להקצאת תקציב לטובת מנגנון שכזה, מתוך ס תפי ה כי בהיעדר ביטחון תעסוקתי, חברי הסגל הזוטר נדרשים להראות מצוינות בהוראה כדי לשמור על משרתם, דבר אשר לא נד רש מחברי הסגל הבכיר הנהנים מקביעות. אף על פי כן, ,הדבר כאמור, חשוב ביותר הן בעיני הנהלת המוסדות והן בעיני האגף., והוא יקבל ביטוי בהסכם בתשובתה מסרה ה מל"ג כי גם לגבי ה סגל הזוטר והמרצים מן החוץ מב צעים המוסדות סקרי הוראה והערכה (שאלוני סטודנטים); וכי מדובר ב סגל שאמור לעסוק באופן בלעדי כמעט רק בהוראה ובעל ב י טחון תעסוקתי מופחת יחסית כך שקיימים תמריצים אינהרנטיים בהעסקה של .סגל זה להצטיין בהוראה עוד מסרה מל"ג כי בהסכם השכר הבא עם הסגל הזוטר במכללות יש כוונה להפנות חלק מ תקציב ההסכם )(שטרם נקבע גודלו למצוינות בהור.אה מומלץ כי מל"ג- ות"ת יבחנו, בשיתוף המוסדות ואגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, את האפשרות להרחיב את אפשרויות התגמול בגין שיפור איכות ההוראה ולקבוע תגמול כספי או אחר לסגל הזוטר ולמרצים מן החוץ בעניין זה, שהם כ- 41% מכלל הסגל באוניברסיטאות וכ- 54% מכלל הסגל .במכללות כלים נוספים לתמרוץ מרצים להשקיע בהוראה בסקרים נשאלו המרצים וראשי המרכזים מה ן שלוש הפעולות האפקטיביות ביותר שהמוסד יכול .לנקוט כדי לתמרץ מרצים להשתפר בהוראה. להלן בתרשים ריכוז תשובותיהם תרשים 23 : הפעולות האפקטיביות ביותר שהמוסד יכול לנקוט כדי לתמרץ מרצים להשתפר בהוראה , על פי תשובות המרצים וראשי המרכזים על פי נתוני סקר י .המרכזים והמרצים, משרד מבקר המדינה מהתרשים עולה כי לדעת המרצים הפעול ות האפקטיבי ו ת ביותר שמוסד יכול לנקוט כדי לתמרץ מרצים להשתפ ר בהוראה הן פעולות הקשורות בתגמול כספי או הוקרה ובהפחתת שעות הוראה .לצורך הגדלת פניותם להשקיע בהוראה בהשוואה בין האוניברסיטאות למכללות ב סקר המרצים עלה שיותר מרצים במכללות ציינו כפעולה אפקטיבית הפחתת שעות ההוראה (כ- 42% הם מ לעומת כ- 36% באוניברסיטאות) וגיבוי ההנהלה (כ- 36% לעומת כ- 29% באוניברסיטאות); מנגד 54 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה יותר מרצים באוניברסיטאות בחרו כפעולה אפקטיבית עיכוב בקידום מרצים שאינם עומדים בדרישות איכות ההוראה (כ- 18% מהם לעומת כ- 9% במכללות) ומתן תגמול למחלקה או הפקולטה (כ- 44% לעומת כ- 41% .)במכללות בתשובותיהם במלל חופשי לשאלה זו הוסיפו מרצים פעולות אפקטיביות נוספות, ובהן: גיבוש משובי הוראה יעילים ,יותר לרבות התייחסות לתוכן הלמידה ורכישת הידע ו לא רק לחוו י ית הלמידה ;הנחיה, השגחה ו ליווי למרצה מתחיל ותגמול הולם למרצים ה ;חונכים ליווי פדגוגי קבוע למחלקות ולסגל חדש ;סדנאות מחלקתיות להכשרה פדגוגית ; הטמעת כלים וגישות מבוססי מחקר להוראה ; ומניעת הוראה ממרצים לא טובים ו מתן אפשרות ל מרצים שאינם חוקרים .ללמד :בנושא זה מרצה ציין בסקר המרצים "יש לתגמל מרצים איכותיים בתמריצים כספיים אך לא בהכרח. למשל לשבץ אותם ליותר קבוצות או לקבוצות יותר מבוקשות/נוחות, לקדם אותם בתפקידים שונים, בקיצור לפרגן למרצים טובים ולא חסר דרכים לפרגן אם רק ההנהלה תרצה בכך. כמו כן, לדאוג שמרצים לא מתאימים למקצוע (לא מקצועיים, לא משקיעים, מזלזלים ועוד) לא ימשיכו להיות בתפקיד". מומלץ כי המוסדות יעשו שימוש בכלי תמרוץ הנוספים, ובכלל זה ,תגמול כספי והוקרה על מנת .להבטיח את השקעת המרצים בשיפור איכות ההוראה בתשובתה מסרה ה מל"ג כי במסגרת תוכנית אקדמיה360 , על המוסדות המשתתפים בתוכנית להגיש תוכנית אסטרטגית מוסדית שתכלול התייחסות לפעילויות המוסד לעידוד ו ל תגמול של המרצים בת ו כניות הלימוד ש בהן תיושם הת ו כנית, תוך אבחנה בין חברי סגל לאלו שאינם חברי .סגל ✰ תמונת המצב העולה מצביעה על כך שהמוסדות לא השתמשו בכלי התגמול ובהפחתת שעות הוראה כדי לקדם באופן אפקטיבי את איכות ההוראה, אם משום שהם ניתנו לרוב הסגל באופן שאינו מהווה תמריץ להשקעה יוצאת דופן (בכ- 87% מהמכללות ובכל האוניברסיטאות מחצית המרצים או יותר קיבלו תגמול כספי- גמול הצטיינות או מענק קריטריונים), ואם משום שניתן היה לקבלם עבור הצטיינות במחקר או עבור השקעה יוצאת דופן במשימות אחרות במוסד, ללא קשר להוראה (כשני שלישים מנשיאי המכללות לא ציינו כי איכות ההוראה היא השיקול המרכזי בהענקת גמול הצטיינות) או שלא נוצלו באופן מלא (כשליש מהנשיאים במכללות מסרו שלא ניצלו כלל את האפשרות להפחית שעות הוראה כדי להגדיל פניות להשקיע בשיפור איכות הו ראה). לגבי סגל זוטר ומרצים מן החוץ לא נבנו כלי תמרוץ כלל. כפועל יוצא מכך לא היו תמריצים מספקים למרצים להפנות ממרצם ומזמנם לשיפור איכות ההוראה על פני משימותיהם .האחרות, וכפועל יוצא מכך עיקר זמנם הופנה לקידום המחקר מומלץ כי המוסדות יפעלו בכל האמצעים העומדי ם לרשותם כדי לקדם בקרב המרצים השקעה יוצאת דופן ומשמעותית בהוראה, ובכלל זה יבדקו את האפקטיביות של מענק הקריטריונים לקידום שיפור איכות ההוראה בקרב המרצים; זאת כדי להבטיח שיהיה ללימודים אקדמיים ערך מוסף להציע לסטודנטים, ובכלל זה רכישת מיומנויות הדרושות להם לה שתלבות בשוק התעסוקה במאה ה- 21 . זאת בפרט לנוכח ממצאי מהסקרים ולפיהם היעדר התגמול מהווה חסם מרכזי לקידום נושא ההוראה על ידי המרצים, והפעולות האפקטיביות לקידום השקעה באיכות הוראה הן פעולות תגמול והכרה בהשקעה בהוראה והפחתת עומס שעות ההוראה כדי להגדיל את פניות .המרצים לנושא "" 55 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה תוכניות מל"ג לעידוד חדשנות בהוראה ויישום מיומנויות המאה ה- 21 בהוראה עידוד חדשנות בהוראה הוא יעד רב-שנתי של המל"ג המופיע בתוכניות העבודה הרב- שנתיות שלה למערכת ההשכלה הגבוהה מ- 2016 .ואילך חדשנות זו באה לידי ביטוי בין היתר בקידום תשתיות של למידה דיגיטלית ובתמרוץ המוסדות לפתח קורסים חדשים המשלבים פן ת י אורטי (למידה) ופן יישומי- )מעשי (התנסות בשוק העבודה. תוכנית תמיכה להקמה ולביסוס של תשתיות לקידום ולפיתוח אסטרטגי של למידה דיגיטלית149 באוגוסט2020 פרסמו מל"ג- ות"ת הצעה למוסדות להשתתף בתוכנית תמיכה לעידוד הקמה וביסוס של תשתיות לקידום ופיתוח אסטרטגי של למידה דיגיטלית150 . התמיכה המוצעת כללה השקעה בתשתיות טכנולוגיות, השקעה בתשתיות הון אנושי טכנולוגי וטכנו- פדגוגי והשקעה בהקמת מערכי מעקב, בקרה ו איסוף נתונים ו ב הפעלתם (להלן- )תוכנית התמיכה151 . לצורך הפעלת התוכנית הקצתה ות"ת כ- 70 מיליון ש"ח152 והמוסדות נדרשו לתקצב את התוכנית במימון תואם .מתקציבם28 מתוך31 המוסדות שעמדו בתנאי הסף להשתתפות בתוכנית (כ- 90% ) הצטרפו אליה153 . במסגרת התוכנית נדרש כל מוסד להגדי ר" מהי למידה דיגיטלית" ,בהתאם לאופיו ולמטרותיו כחלק מהת ו כנית האסטרטגית לפיתוח התחום במוסד :, ולעמוד ביעדים, ובהם שילוב למידה דיגיטלית בלפחות 30% מקורסי ההוראה האקדמיים ; כל סטודנט לתואר ראשון ילמד לפחות שני קורסים המשתמשים בלמידה דיגיטלית ; הנגשה של חלק מקורסי ההוראה הדיגיטליים המקוונים במוסד לשימוש ם של מוסדות להשכלה גבוהה אחרים ; והתחייבות כי בתום שנות הת ו כנית ימשיך המוסד לשאת בעלויות הכרוכות בהמשך הפעלתה ו ב המשך תפעול ן ושדרוג ן של התשתיות לכל .הפחות למשך שלוש שנים לשם יישום תוכנית התמיכה נדרש ו לראשונה המרכזים לקידום הוראה במוסדות להשתמש במערכות מידע שיאפשרו איסוף וריכוז של נתונים ייעודיים לתוכנית (הגדרה האם קורס כולל כלים דיגיטליים, וקישור מידע זה לרשימת הקורסים של כל סטודנט) ודיווחי סטטוס עמידה ביעדי התוכנית בהתאם לדרישות מל"ג- .ות"ת במסגרת ת וכנית התמיכה הקים אגף אסטרטגיה ובין-לאומיות במל"ג פורום בין- מוסדי בהשתתפות נציגי המרכזים לקידום הוראה במוסדות, לצורך ליווי יישומה של התוכנית, למידה הדדית והעלאת סוגיות וחסמים רוחביים (להלן- .)פורום הלמידה הדיגיטלית במסגרת פורום הלמידה הדיגיטלית העלו ראש י המרכזים קושי באיסוף נתונים לצורך הדיווח על עמידה ביעדי תוכנית התמיכה. בהמשך לכך, במסגרת דוח ההערכה לת ו כנית ות"ת לקידום ופיתוח הלמידה הדיגיטלית מפברואר2023 , מיפתה המל"ג את החסמים המרכזיים בתוכנית, ובהם 149 החלטת ות"ת מ- 20.5.20 בנושא תו כנית תמיכה תלת-שנתית לעידוד המוסדות המתוק צבים ע ל יד י ות"ת להקמה וביסוס של תשתיות לקידום ופיתוח אסטרטגי של למידה דיגיטלית ; החלטת מל"ג בנושא ות כנית ות"ת לקידום הלמידה הדיגיטלית - עדכון ההתחייבות ולוחות הזמנים , מ- 8.2.23 . 150 קדמו לת ו כנית חמישה קולות קוראים תחרותיים בשנים 2016 - 2020 , בתקציב כולל של55 מיליון ש"ח , אשר תמכו בהפקה או הסבה של קורסים אקדמיים "רגילים" לקורסים מקוונים . הקולות הקוראים תוקצבו במשותף ע ל יד( י ות"ת24 מיליון ש"ח ), מערך הדיגיטל הלאומי שבמשרד הכלכלה והתעשייה ומשרד החינוך. ס ך הכול הו פקו או הוסבו לפלטפורמה מקוונת במסגרת הקולות הקורא ים יותר מ- 130 .קורסים 151 בתחילה נקבע כי תוכנית התמיכה תהיה תלת- שנתית ותפעל בשנות הלימודים ה תשפ"א-ה( תשפ"ג2020 - 2022 ), אך בפברואר2023 הוחלט להארי כה בשנתיים נוספות, לשנים ה תשפ"ד-ה( תשפ"ה2024 - 2025 .) 152 התקציב נקבע ע ל פי היקף הסטודנטים והיקף הסגל הבכיר בכל מוסד: אוניברסיטאות תוקצבו ב- 4.5 מיליון ש"ח, מכללות גדולות ב- 1.5 .מיליון ש"ח ומכללות קטנות במיליון ש"ח 153 כולל3 .מכללות להוראה 56 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה חסמים הנוגעים לאיסוף הנתונים על ידי המוסדות, אמינותם של הנתונים וסנכרון בין מערכות מידע של המוסדות154 . בביקורת עלה שבפועל כל מוסד המשתתף בתוכנית התמיכה אפיין לעצמו את התשתיות הנדרשות לפיתוח או לרכישה והשקיע בכך משאבים עצמיים וכספים שקיבל ממל"ג- ות"ת במסגרת התוכנית- זאת אף שלכל המוסדות צרכים תשתיתיים זהים או.לכל הפחות דומים המל"ג מסרה בתשובתה כי היא יצרה הזדמנויות לשיתופי פעולה ו עודדה את המוסדות לעשות זאת גם במסגרת ת ו כנית אקדמיה360. עוד ציינה מל"ג כי היעדר שיתו ף פעולה נובע מהחלטות מוסדיות ש אינן קשורות אליה. ,יש לציין לחיוב את הקמת פורום הלמידה הדיגיטלית, אשר משמש פלטפורמה לסיעור מוחות .למידת עמיתים ופתרון בעיות הקמה וביסוס של תשתיות לקידום ופיתוח אסטרטגי של למידה דיגיטלית במוסדות להשכלה גבוהה תר מו ליכולת לשלב למידה מרחוק בע י תות ח י רום- ב מגפת ה קורונה ובמלחמת'חרבות ברזל'. עם זאת, לשם מיצוי יעיל יותר של המשאבים והתשתיות הדרושים לקידום תוכנית התמיכה ומשימות נוספות של המרכזים לקידום ההוראה, מומלץ כי מל"ג- ות"ת יבחנו יחד עם הפורום דרכים ליצירת שיתופי פעולה לפיתוח ורכישה של התשתיות הנדרשות ולאיגום משאבים לשם כך- דבר שבכוחו לחסוך עלויות, לצמצם פערים בין המוסדות .ולהביא ערך מוסף וניצול "גודל" לקידום איכותי ומתקדם יותר של הנושא "מיזם "אקדמיה משלבת התנסות ,כאמור הוראה אקדמית מגלמת בין היתר את השאיפה כי ,לצד הידע האקדמי שרכשו הסטודנט ים י סיי מו את לימודי הם גם עם ארגז כלים אשר יסייע הם ל להשתלב בשוק התעסוקה ולהתמודד עם האתגרים הרבים העומדים בפני הם155 . לצורך קידום הנושא החליטו ות"ת ומל"ג במרץ ובאפריל2019 )(בהתאמה לצאת במיזם משותף156 עם עמות ה מסוימת (להלן- )העמותה157 בנושא "אקדמיה משלבת התנסות" (להלן- .)המיזם המיזם נועד ל עודד ולתמרץ את המוסדות לפתח קורסים )חדשים המשלבים פן תיאורטי (למידה ופן יישומי- ,מעשי (התנסות בשוק העבודה) לתלמידי תואר ראשון במדעי החברה והרוח בתחומים שאינם כוללים התמחות או הכשרה מעשית כחלק מדרישות התואר או הפרופסיה158 . כמפורט לעיל, תקציב ו הת כנית נקבע159 ל- 24 מילי ון ש"ח ל שנים 2020 - 2022 (התש"ף- )התשפ"ב , עלות שתתחלק שווה בשווה בין ות"ת והעמותה. התקציב נועד ל מימון הקמת מערך מוסדי האחראי למכלול הלמידה המשלבת התנסות, ובכלל זה פיתוח ה קורסים , הקמת התשתיות הדרושות 154 ,מל"ג מצגת דוח ההערכה השני לת ו כנית ות"ת לקידום ופיתוח הלמידה הדיגיטלית - מסקנות (פברואר 2023 .) 155 מכתב מל"ג, אגף הערכת איכות " לראשי המוסדות המתוקצבים בנושא החלטת מל"ג וות"ת בנושא תכנית תמיכה לעידוד'למידה משלבת התנסות' במסגרת התואר הראשון במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים ע"י ות"ת ", מ- 18.4.19 . 156 המיזם נקרא בתחילה "למידה משלבת התנסות". ראו החלטת ות"ת מ- 13.3.19 בנושא ת ו כנית תמיכה לעידוד "למידה משלבת התנסות" במסגרת התואר הראשון במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים ע"י ות"ת- 'מסמך מס4486; ה חלטת מל"ג מיום11.4.19 - ות "כנית תמיכה לעידוד "למידה משלבת התנסות במסגרת התואר הראשון במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים ע"י ות"ת. 157 ה עמות ה משמשת ב מסגרת המיזם המשותף כגורם המפעיל המוביל בשטח ו האחראי בין היתר לריכוז כל הצעות המוסדות ובקשות יהם ,ל ,פיקוח ל בקרה ו ל ,תקצוב של הקורסים אשר יאושרו להפעלה במוסדות ל מתן תשתית לכלל המוסדות להפעלת הקורסים, לרבות הכשרה מקצועית לצוות יהם ,ל סיוע באיתור מקומות התמחות ושי בוץ ,ל ניהול מערכות המידע ו ל הערכה ומדידה של כלל הת ו כנית. 158 למשל, קורס המיועד לסטודנטים מ חוגי מדעי הרוח יאפשר לסטודנטים לספרות או לשפות להתנסות בתפקידי עריכה, כתיבת תוכן וארגון אירועים, לסטודנטים להיסטוריה - להשתלב בארגונים ציבוריים בתפקידי כתיבה והדרכה, ול סטודנטים לאומנות - להתנסות בעזרה לאוצרות במוזיאונים וגלריות. במדעי החברה סטודנטים לתקשורת מתמחים בתפקידי דוברות ועיתונאות, וסטודנטים למדעי המדינה מתמחים בארגונים ציבוריים, .שם הם מתנסים בניתוח נתונים, כתיבת תוכן וליווי תהליכים ארגוניים מתוך הצעה של האוניבר.סיטה העברית לקול הקורא 159 החלטת ות"ת מ- 13.3.19 בנושא תו כנית תמיכה לעידוד "למידה משלבת התנסות" במסגרת התואר הראשון במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים ע"י ות"ת- 'מסמך מס4486 . 57 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה למימוש ת ו כנית המוסד לקידום ו ל פיתוח אסטרטגי של למידה אקדמית המשלבת התנסות בשוק התעסוקה, השקעה בתשתיות הון אנושי והשקעה בהקמת מערכי מעקב, בקרה ואיסוף נתונים והפעלתם במהלך שנות הפעלת ו הת כנית160 . בפברואר2021 החליטה ות"ת על הגדלת תקצוב המיזם ב שנת ה תשפ"ב בס כום כולל של1.8 מיליון ש"ח, במימון משותף וזהה של מל"ג-ות"ת והעמ ותה. עוד הוחלט לאשר תוספת תקציב של כ- 30 ,מיליון ש"ח להארכת התוכנית בשנתיים נוספות2023 - 2024 (התשפ"ג- )התשפ"ד161 . משמעות הדבר היא ש הפעלת המיזם בשנים הבאות תהיה תלויה בתקציב שיקצו לו המוסדות .ממקורותיהם מל"ג פנתה למוסדות באמצעות קולות קוראים, שבמסגרתם התבקשו המוסדות המעוניינים בכך ,להגיש בקשה הכוללת בין היתר את מבנה התוכנית, דרישות הקורסים, מספרי הסטודנטים והסגל ,תפוקות הלמידה מדדים להערכת הישגי הסטודנטים ו מקומות התנסות אפשריים ומתאימים לקורס162 . כתנאי להשת תפות במיזם ולקבלת המימון , על המוסדות היה להקים מערך מוסדי אשר יהיה אחראי להקמה ו ל תחזוקה של הקורסים משלבי ההתנסות ו יופקד על ליווי הקורס מול הארגונים ש בהם מתבצעת ההתנסות . כמו כן נקבעו תנאים לגבי מספר הקורסים המינימלי שעל מוסד להציע כדי להשתתף בתוכנית163 . בלוח שלהלן מוצג ריכוז נתונים עיקריים בנוגע לפעילות המיזם בשנים התש"ף- .התשפ"ג לוח3 : ריכוז נתונים עיקריים בפעילות מיזם אקדמיה משלבת התנסות , התש"ף-התשפ"ג שנת התש"ף ( 2019 - 2020 ) שנת התשפ"א ( 2020 - 2021 ) שנת התשפ"ב ( 2021 - 2022 ) שנת התשפ"ג ( 2022 - 2023 ) מספר המוסדות המתוקצבים המשתתפים במיזם 17 18 19 21 מספר הסטודנטים 1,060 1,655 3,473 5,271 שיעור הגידול במספר הסטודנטים משנה לשנה - 56% 109% 52% שיעור הסטודנטים *שהשתתפו במיזם 3% 4% 8% 12% על פי .נתוני המל"ג והלמ"ס, בעיבוד משרד מבקר המדינה *שיעור הסטודנטים שהשתתפו במיזם מתוך כלל הסטודנטים הלומדים ,לתואר ראשון במדעי החברה והרוח בתחומים שאינם דורשים התמחות או הכשרה מעשית במוסדות שהשתתפו במיזם; לא כולל את נתוני האוניברסיטה הפתוחה אשר לגביה הלמ"ס .אינו מפרסם נתוני סטודנטים לתואר ראשון לפי תחום לימוד מהלוח עולה שבשנות הפעלת המיזם בשנים התש"ף- התשפ"ג הצטרף אליו בכל שנה מוסד אחד (למעט בשנת התשפ"ג- אז הצטרפו שני מוסדות). עוד עולה כי מספר הסטודנטים שהשתתפו במיזם עלה פי חמישה משנת התש"ף לשנת התשפ"ג. עם זאת שיעור הסטודנטים שהשתתפו במיזם מתוך פוטנציאל ההשתתפות- מספר הסטודנטים הלומדים תחום מדעי הרוח או מדעי החברה- נע בין כ- 3% בשנת התש"ף ועד כ- 12% .בשנת התשפ"ג בניגוד ל נעשה ב תוכנית התמיכה , עבור המיזם לא הקימה מל "ג פורום בין-מוסדי מלווה או תשתית ארגונית אח רת ללמידה הדדית ,איגום משאבים ופתרון חסמים. המו סדות מצידם לא נדרשו להתחייב להמשי ך את המיזם לאחר הפסקת מימו נו ע ל יד .י ות"ת לתקופה מוגדרת 160 דהיינו הוקצו למיזם8 מיליון ש"ח בשנה, במימון4 מיליון ש"ח לשנה ע ל יד י כל אחד מהצדדים. 161 החלט ת ות"ת בישיבתה ביום17.2.21. בשנים התשפ"ג- התשפ"ד מלוא התקצוב הוא של ות"ת, ללא השתתפות תקציבית של העמותה. עוד נקבע בהחלטה כי עד סוף שנות תקצוב הת ו כנית( סוף שנת ה תשפ"ד) על המוסד להוכיח היצע מספק ומתן האפשרות לכל סטודנט הלומד בו בתחומים שאינם כוללים התמחות או הכשרה מעשית כחלק מדרישות התואר, להשתלב ו בת כנית"אקדמיה משלבת התנסות". 162 הקורסים בת ו כנית יכללו רכיב ת י אורטי באחריות המוסד האקדמי ו ,רכיב התנסות מעשית בארגון חונך בהיקף של120 שעות לפחות, בתפקיד רלוונטי לתחום לימודיו של הסטודנט, ו ב ליווי צמוד של בעל תפקיד .רלוונטי בארגון ה קורסים יה י ו חלק מקורסי הבחירה המוצעים לסטודנט בתחום לימודיו במסגרת לימודי ה תואר הראשון ו.חלק ממניין נקודות הזכות הנספרות לתואר, בהתאם לשיקולי המוסד יצוין כי בהחלטת ות"ת מפברואר2021 (ראו להלן) שונתה הדרישה להיקף התנסות מעשית- 100 .שעות לפחות 163 4 קורסים עבור מוסד שבו עד7,000 סטודנטים ו-6 קורסים למוסד שבו 7,000 .סטודנטים ומעלה 58 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה בנסיבות אלה קיים חשש כי בתום תקצוב המיזם ,על ידי ות"ת והעמותה גם במוסדות שהשתתפו בו לא תהיה לו המשכיות. מומלץ שמל"ג תאמץ את שיטת הקידום והליווי של תוכנית התמיכה שנקט אגף אסטרטגיה ובין- .לאומיות במל"ג גם לגבי תוכניות נוספות בתחום איכות ההוראה בתשובתה מסרה ה מל"ג כי ות כנית אקדמיה360 שפורסמה לאחר תום הביקורת מהווה המשך של פעילות המיזם בכך שהיא כוללת התייחסות לש ילוב התנסויות כחלק אינטגרלי מהתואר כי ו בתו כנית יש התייחסות למעקב ו ל בקרה שהיו בלמידה הדיגיטלית ות וב כניות אחרות , ובכלל זה הקמת ועדת מעקב שמונתה על ידי ות"ת לצורך זה ופורום ללמידה הדדית. הערכת איכות ההוראה בתוכניות הלימוד במוסדות הבטחת רמה אקדמית נאותה ואיכותית במוסד האקדמי היא אחד האתגרים החשובים של הנהלת המוסדות האקדמיים ושל המל"ג כמאסדרת תחום ההשכלה הגבוהה. המל"ג מאשרת את תוכניות ;הלימודים של המוסדות כאשר הם מגישים לה בקשות לאישור פתיחת תוכנית לימודים חדשה וכן בוחנת מפעם לפעם את ,איכות תוכניות הלימוד הקיימות, לרבות איכות ההוראה בהן באמצעות ועדות בין- .לאומיות להערכת איכות שהמל"ג ממנה לצורך כך, כמפורט להלן יצוין בהקשר זה כי איכות ההוראה האקדמית מעסיקה מוסדות להשכלה גבוהה ואת המוסדות המאסדרים אותה, בין היתר משום שדירוגים מובילים של מוסדות להשכלה גבוהה בעולם מדרגים את המוסדות גם לפי פרמטרים הנוגעים בהוראה- כך למשלQS World University Rankings 164 מנקד מוסדות לפי יחס סטודנטים-לסגל; ו- TIMES World University Rankings 165 מנקד מוסדות בין היתר .לפי סביבת הלמידה וחוויית הלמידה של הסטודנטים הער כת איכות חיצונית בין- לאומית של תחומי הלימוד במוסדות משנת2004 מל"ג בוחנת מדי שנה את האיכות של תחומים אקדמיים נבחרים בכל המוסדות המוסמכים להעניק תואר אקדמי בתחומים אלה166 . הבחינה מבוצעת באמצעות ועדת מומחים בין- לאומית (להלן- הוועדה הבין-לאומית), שחבריה נבחר ים על ידי המל"ג על סמך מומחיותם בתחום האקדמי ה נבדק167 . מטרת התהליך היא הטמעה של תרבות להערכת איכות פנימית במוסדות להשכלה גבוהה והגברת האחריותיות של המוסדות. כמו כן מטרתו לאפשר למל"ג ראייה רוחבית של תחומים אקדמיים וחשיפה לסוגיות העולות מהערכת האיכות הרוחבית של אותם תחומים, תוך התאמה לסטנדרטים בין- לאומיים, וכן להנגיש לציבור מידע רלוונטי על איכות המוסדות והתוכניות השונות168 .נכון למועד הביקורת נבדקו והוערכו באמצעות הוועדות הבין- לאומיות כ- 80 תחומי לימוד בכ- 40 מוסדות169 . בסיום הבדיקה, הוועדה הבין- לאומית מגישה למל"ג המלצות פרטניות לגבי תחום הלימוד בכל מוסד שנבדק וכן המלצות רוחביות הנוגעות לכלל המוסדות לגבי תחום הלימוד. הדוח שמגישה הוועדה למל"ג בסיום הבדיקה מתבסס ברובו על הדיווח העצמי של המוסד ות. מוסד נדרש לדווח 164 קישור לאתרQS World University Rankings . 165 קישור לאתרTIMES World University Rankings . 166 תהליך הערכת ה איכות מתנהל במסגרת ת ו כניות לימ ודים בעלות הסמכה קבועה אשר העמידו שלושה .מחזורי בוגרים לפחות 167 מעבר למעמדם האקדמי, רצוי מבחינת המל"ג ,שמועמדים אלה יהיו גם בעלי עבר ניהולי באקדמיה (דקאנים ראשי מחלקות לשעבר) וכן בעלי ניסיון וידע בהערכת איכות :. ראו המועצה להשכלה גבוהה, האגף להערכת איכות וה ,בטחתה( הנחיות להערכת איכות עצמיתSER) במוסדות להשכלה גבוהה לשנה"ל תשפ"ג ( 4.1.23 ). 168 ,המועצה להשכלה גבוהה, האגף להערכת איכות והבטחתהIQA הבטחת איכות באקדמיה (תשע"ט- 2019 '), עמ4 - .דברי הסמנכ"ל, ד"ר ורדה בן שאול 169 נכון לשנת2019 . 59 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה מידע כללי לגביו170 ולגבי המחלקה171, התשתיות172, הסטודנטים173, הסגל האקדמי174 ואוכלוסיות גיוון175 . הדוח כולל פרק על המחקר, שבו על המחלקה לפרט את תחומי ה מחקר ו ה ,התמחות פרסומים ו משאבים שהוקצו למחקר .ומקורם, וכן פרק שעוסק בהוראה ולמידה בפרק על ההוראה והלמידה נדרש המוסד לדווח על הכשרת סגל חדש וקיים, תמיכה טכנו- ,פדגוגית קיומן של מדיניות הוראה או הנחיות ושקיפותן, אפקטיביות של שיטות להערכת הסגל (הערכה עצמית, הערכת עמיתים, שאלוני סטודנטים, הערכה על ידי ממונה), עדכון תוצרי למידה- הכישורים הנרכשים ברמת הקור ס או התוכנית, כיצד מעריכים אותם ומידת התאמת דרכי הערכת .הסטודנטים לתוצרים שנקבעו החלטות המל"ג לאימוץ המלצות הוועדות הבין-לאומיות בתחום ההוראה המל"ג נדרשת לדון בהמלצות שב דוח ות הוועדה הבי ן- לאומית ולהחליט אם ל אמ צן ולעקוב אחר .יישומן בביקורת נבדקו כל החלטות מליאת המל"ג176 שהתקבלו בתקופה1.1.20 - 1.9.23 בנוגע להמלצות הוועדות הבין- לאומיות (הפרטניות והרוחביות). להלן דוגמאות להמלצות הוועדות :בהיבטים הנוגעים לתחום ההוראה שאותן אימצה המל"ג בהחלטותיה ל י מ ו ד י ר פ ו א ה177 : להתאים את תוכניות הלימודים לסטנדרטים בין- ;לאומיים לעדכן את שיטות ההערכה כך שיהיו מתקדמות ו יהוו הערכה מעצבת מתמשכת ; לעבור להוראה מבוססת ( כשירויותCBME )ו;להגדירן ל צמצם את ההוראה הפרונטלית לטובת למידה פעילה, עצמאית ובקבוצות קטנות; להקים תשתית רחבה לחינוך רפואי ובמסגרתה להכשיר סגל בכיר שיתמחה ;בתחום לייצר מסלול קידום ייחודי לסגל. ל י מ ו ד י פ י ז י ו ת ר פ י ה178 : להגדיר היטב את מטרות התוכנית ותוצריה ולבחון אם המטרות מושגות ; להרחיב את שיטות ה הוראה ה ,חדשניות לשלב ל( מידה מבוססת פתרון בעיותPBL ,) למידה מקוונת והיברידית ועוד. ל י מ ו ד י פ י ז י ק ה179 : לבחון שיטות חדשניות ומתקדמות להוראה וללמידה; לשפר את תוכניות הליווי והחונכות לסטודנטים במהלך התואר ; לאסוף באופן שיטתי נתונים על הישגי הסטודנטים .ושביעות רצונם מאיכות ההוראה ל י מ ו ד י ר ו ק ח ו ת180 : לבחון את התו כנית ולהתאימה לסטנדרטים בי ן-לאומיים ; לבחון את ה שיטות ל הערכ ת הסטודנטים ; לעבור להוראה ב( שיטת לימוד מבוססת פתרון בעיותPBL ). 170 חזון ומטרות, מבנה ארגוני, תהליכי קבלת החלטות, מדיניות, תפיסת ת ו ,כנית הלימודים בעיני המוסד מנגנון להערכת איכות, תובנות מתהליך הערכת האיכות הספציפי הזה, זיהוי אתגרים ות ו ,כנית עבודה ויישום המלצות מסבב י בדיקה קודמ ים. 171 מבנה המחלקה, תהליכי קבלת החלטות בה, אסטרטגיות פיתוח, ת כני ו ,ת לימודים, סילבוס, מבנה קורסים הכשרות, בי ן- .'לאומיות, מעורבות קהילתית וכו 172 ,תשתיות פיזיות ומחקריות, תשתיות דיגיטליות ומאגרי מידע, מעבדות ותשתיות מקצועיות (אולפנים )'סימולטורים וכד. 173 מספר הסטודנטים ב מחלקה או ב תו כנית, תנאי קבלה וסיום (תואר וקורס), תמיכה בסטודנטים, הדרכה וליווי, אחוזי נשירה מהת ו.כנית, מידע על אוכלוסיות מיעוטים ושוויון מגדרי 174 .מדווחים נתונים לגבי גיוס וקידום, שעות הוראה ואחוזי משרה, תפקידים נוספים במוסד 175 אוכלוסיות גיוון כהגדרת המוסד )'(מיעוטים, חרדים וכד ומגדר, והייצוג שלהן, בסגל ובסטו.דנטים וכן .)יוזמות ופעולות לקידום אוכלוסיות ומדיניות מוסדית ומחלקתית (אם קיימת 176 המפורסמות באתר המל"ג. 177 החלטת מליאת המל"ג בנושא הדוח הרוחבי של הוועדה הבינלאומית להערכת איכות בתחום רפואה מיום 28.9.22 . 178 החלטת מליאת המל"ג בנושא הדוח הרוחבי של הוועדה הבי נלאומית להערכת איכות בפיזיותרפיה מ יום 21.12.21 . 179 החלטת מליאת מל"ג בנושא הדוח הרוחבי של הוועדה הבינלאומית להערכת איכות בתחום פיסיקה מיום 14.1.20 . 180 החלטת מליאת מל"ג בנושא הדוח הרוחבי של הוועדה הבינלאומית להערכת איכות תחום רוקחות מיום 12.07.22 . 60 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה ל י מ ו ד י פ ס י כ ו ל ו ג י ה ו מ ד ע י ה ה ת נ ה ג ו ת181 : להגדיר את תוצרי הלמידה של התוכניות - ה מיומנויות שעל הסטודנטים לרכוש ב לימודיהם . :ל י מ ו ד י ס י ע ו ד לבחון את תוכנית הלימודים ולמפות את הרכיבים שיכולים להיות מקוונים או היברידיים182 ; למפות בתוכנית את הידע, הכלים והכישורים הנדרשים לסטודנטים להכשרה מיטבית183 ;להוסיף כלים ושיטות להערכת איכות ההוראה וקבלת משוב מסטודנטים184 ; לבחון ולעדכן את שיטות ההוראה בתואר הראשון, כך שיתבססו על פדגוגיה מיטבית, במי וחד בקורסים מקוונים או היברידיים185 ;לגבש ולנסח ת ו כנית פעולה להרחבת תשתית ההוראה העומדת לרשות )המחלקה (כיתות, חדרי מחשבים, מרכז סימולציה186 ; להבטיח אחידות באיכות ההוראה והישגי הסטודנטים בין הקמפוסים, על ידי איסוף וניתוח של נתונים באופן תקופתי187 . ל י מ ו ד י ת ק ש ו ר ת: לעדכן בקביעות את הסילבוסים והקורסים188 ; לפתח ת ו כנית אסטרטגית לבניית התשתית הדיגיטלית של המחלקה. הת ו כנית צריכה לכלול תמיכה טכנו- פדגוגית, שיטות הוראה דיגיטליות ותשתיות טכניות189 . עלה שהמל"ג דנה בהמלצות הוועדות הבין-לאומיות והחליטה לאשרן. עם זאת, ואף שבאופן חוז ר ונשנה הוועדות המליצו על בחינה ועדכון של שיטות ההוראה והלמידה, באופן המצביע על כך שכפי הנראה מדובר בעניין רוחבי חוצה מוסדות ותחומי לימוד- מליאת המל"ג לא קיבלה החלטות ברמה המערכתית בצורך העקרוני בשיפור ובעדכון של ההוראה והלמידה במערכת ההשכלה הגבוהה משנת2020 עד 1.9.23 . היא גם לא מיפתה את האתגרים והקשיים בתחום ההוראה המאפיינים את המערכת או את האתגרים שהתגלו במוסדות מסוימים או תחומי לימוד ספציפיים. ממילא המל"ג גם לא בחנה את הסיבות לקשיים שהעלו הוועדות הבין- לאומיות בתחום ההוראה, ולא דנה בדרכי פעולה אפשריות לט יוב איכות ההוראה ולהסרת החסמים ,בתחום. בסופו של דבר לצד מנגנון מעקב שקבעה ה מל"ג, ש במסגרתו על המוסדות לדווח על יישום ה המלצות שאימצה בהחלטותיה, הערכות האיכות של הוועדות הבין- לאומיות שימשו לכל .היותר כזרז לשיפור איכות ההוראה במחלקה מסוימת להשלמת התמונה יצוין כי בסקר הנשיאים רק27% ( מנשיאי המוסדות שהשיבו לשאלה6 מתוך 22) ענו כי תהליכי הערכת האיכות הבין- לאומית הם כלי התורם לשיפור איכות ההוראה במידה רבה או במידה רבה מאוד. דהיינו, מבחינת רוב רובם של המוסדות כלי הערכת האיכות אינו נתפס ככלי משמעו .תי בתהליכי שיפור איכות ההוראה בתשובת ה מסרה המל"ג כי העולה מסקר הנשיאים משקף את האופן שבו תהליכי ההערכה נתפסים על ידי המוסדות, וכי הערכת האיכות על ידי הוועדות הבין- לאומיות יכולה וצריכה להיות כלי מסייע לתהליכי הערכה פנימיים . 181 החלטת מליאת מל"ג בנושא הדוח הרוחבי של הוועדה הבינלאומית להערכת איכות בתחום פסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות מיום3.2.21 . 182 החלטת מליאת מל"ג בנושא דוח הוועדה הבינלאומית להערכת איכות בסיעוד במכללה האקדמית צפת מ יום11.1.22 . 183 החלטת מליאת מל"ג בנושא דוח הוועדה הבינלאומי ת להערכת איכות בסיעוד ב מכללה האקדמית אשקלון מיום11.1.22 . 184 החלטת מליאת מל"ג בנושא דוח הוועדה הבינלאומית להערכת איכות בסיעוד במכללה האקדמית צפת מיום11.1.22 . 185 החלטת מליאת מל"ג בנושא דוח הוועדה הבינלאומית להערכת איכות בסיעוד ב אוניברסיטת חיפה מ יום 11.1.22 . 186 החלטת מליאת מל"ג בנושא דוח הוועדה הבינלאומית להערכת איכות בסיעוד באוניברסיטת בן-גוריון מ יום 11.1.22 . 187 שם. 188 החלט ת מליאת מל"ג בנושא דוח הוועדה הבינלאומית להערכת איכות בתחום התקשורת באוניברסיטת תל אביב מיום21.3.23 . 189 החלטת מליאת מל"ג בנושא דוח הו ועדה הבינלאומית להערכת איכות בתחום התקשורת באוניברסיטה העברית מיום21.3.23 . 61 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה מומלץ כי המל"ג תשתמש במידע ה רב ובתובנות המתקבלים מדוחות הערכת האיכות של הוועדות הבין- לאומיות כדי לקדם היבטים מרכזיים של איכות ההוראה במערכת ההשכלה הגבוהה לפי הסטנדרטים הבין- לאומיים שלפיהן נכתבו ההמלצות; להבטיח שסטנדרטים אלה יוטמעו ברמה אחידה שתיקבע בכל המוסדות שבהם מלמדים את התחום הא קדמי הספציפי; לאתר חסמים בתהליך, לקדם פתרונות רלוונטיים להסרתם וכן לאמוד את המשאבים הנדרשים לכך. מומלץ גם לשלב בוועדות הבין- לאומיות מומחים בתחום הפדגוגיה, לצד מומחי תחום הלימוד הנבדק, כדי להבטיח שהמלצות הוועדה בנושא איכות ההוראה והלמידה יהיו מועילות ומדויק .ות היעדר גורם מתכלל במל"ג לנושא איכות ההוראה מינוי בעל תפקיד בגוף המאסדר את ההשכלה הגבוהה מאפשר עדכון עיתי בתמונת המצב והצרכים בנושא, איתור חסמים והפקת לקחים הרלוונטיים לכלל מערכת ההשכלה ,הגבוהה. כך, באנגליה בשל החשיבות בבחינת ההוראה כמטרה מרכזית של ההשכלה הגבוהה, פוצל ב- 2018 הגוף המאסדר את ההשכלה הגבוהה190 לשני גופים נפרדים: גוף המממן מדע ומחקר191 ומשרד הסטודנטים192 , המטפל בנושאי הלימוד וההוראה. כחלק מתחומי אחריותו משרד הסטודנטים מקיים הערכת איכות של המוסדות על בסיס קריטריונים של הוראה ולמידה בלבד. בין הית ר המשרד עוקב באופן שוטף אחר עמידתם של המוסדות האקדמיים באנגליה בתנאי סף הנוגעים להוראה ולמידה, ובהם: חוויה אקדמית193 , משאבים ותמיכה המסופקים לסטודנטים, קבלת משובי סטודנטים על תוכניות לימוד ועל ההוראה ופעולה על בסיסם, מעקב אחר הצלחת הסטודנטים194 וקיום הערכה אפק טיבית, תקפה ואמינה של למידת הסטודנטים195 ,. נוסף על כך משרד הסטודנטים האנגלי מפרסם דירוג של המוסדות על בסיס מצוינות בהוראה196 , אשר מאפשר לסטודנטים פוטנציאלי י ,ם ל מעסיקים ו ל בעלי עניי ן אחרים לקבל החלטות מושכלות לגבי מוסדות .הלימוד כאמור בדוח זה, המל"ג לא פעלה לקי .דום איכות ההוראה במוסדות בראייה רחבה והוליסטית היא לא אספה באופן שוטף מידע על עמידת המוסדות בתנאי הסף במודל שקבעה, וממילא לא אכפה את העמידה בתנאי הסף. היא לא גיבש ה תמונת מצב של איכות ההוראה במוסדות ופעילותם לצורך קידום איכות ההוראה כבסיס לגיבוש יעדים, אית ור פערים בתחום ותעדוף השימוש במשאבים. תקציבי המדינה אשר ות"ת הקצתה למוסדות לצורך קידום איכות ההוראה היו זעומים ביחס לתקציב הכללי של מערכת ההשכלה הגבוהה, ואף לא נוצלו במלואם. עוד עלה כי המל"ג לא השתמשה באופן מיטבי בממשקים שלה עם המוסדות כדי לקדם את נושא איכ ות ההוראה בהתאם לסטנדרטים בין- .לאומיים בביקורת עלה כי, בניגוד לנעשה באנגליה למשל, מל"ג לא מינתה בעל תפקיד שיהיה אחראי לנושא איכות ההוראה ברמה הכוללת- ,יתעדכן בתמונת המצב והצרכים בנושא, יאתר חסמים יפיק לקחים וינהל את התהליכים והפעולות הנדרשים, בכלל זה הקצאת תקציבים בהיקפים התואמים את חשיבות הנו שא, בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, בהתחשב בשינויים בשוק 190 land g Higher Education Funding Council for En 191 UK Research and Innovation 192 Office for Students 193 על המוסד להבטיח כי הסטודנטים זוכים לחוויה אקדמית איכותית, כולל הבטחה כי תוכנית הלימודים מעודכנת, מאתגרת, קוהרנטית, מועברת בצורה אפקטיבית ומפתחת בקרב הסטודנטים את הכישורים .הרלוונטיים לתוכנית 194 שיעור הסטודנטים שמתקדמים בלימודיהם (עוברים משנה א' לשנה ב' וכו') ו שיעור הסטודנטים שסיימו לימודים והמשיכו ללימודי תארים.מתקדמים או התחילו לעבוד בעבודה התואמת את התואר שלהם 195 - regulate - we - standards/how - and - providers/quality - https://www.officeforstudents.org.uk/for standards - and - quality / 196 The Teaching Excellence Framework (TEF) .. הדירוג כולל שלוש דרגות: זהב, כסף וברונזה המדד כולל שתי קטגוריות: שביעות רצון הסטודנטים ותעסוקת בוגר ים, וניתן ע ל יד י פאנל בלתי תלוי של סטודנטים, אקדמאים ומומחים אחרים, על בסיס מגוון נתונים רשמיים בשילוב עם הצהרות של המוסד ושל סטודנטים במוסד. לכל מוסד שהשתתף בהערכה מפורס מי ם הציון הסופי ו נתונים על שביעות רצון הסטודנטים, תעסוקת בוגרים .ואחוזי מעבר שנתיים 62 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה העבודה ובטכנולוגיה. כפועל יוצא מכך, אין טיפול שיטתי והוליסטי בתחום ההוראה במערכת .ההשכלה הגבוהה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מסרה המל"ג כי לנושא של איכות ההוראה היבטים שונים הנוגעים לאגפים שונים במל"ג- "ות ת , כמו אגף אקדמי, אגף הבטחת איכות ואגף אסטרטגיה, וכי מונתה באגף אסטרטגיה ממונה י י עודית לתחום שמתכללת בין ההיבטים השונים במל"ג, שגיבשה את תוכנית אקדמיה360 ושהובילה את ה תוכנית מול המוסדות . עוד מסרה המל"ג בתשובתה המשלימה למשרד מבקר המדינה מאפריל2025 ב כי מהל ך שנת2025 יבצע אגף הבטחת איכות בחינה ומיפוי של סטטוס הטיפול בנושא איכות ההוראה בקרב המוסדות. מומלץ כי מל"ג תפנה תשומת לב ארגונית לנושא איכות ההוראה, ובדומה למצב באנגליה- תרכז את הנושא בידי גורם ארגוני שיהיה אחראי לתכלל אותו, לגבש תוכניות פעולה שיפרטו את ,המשימות והפעולות המערכתיות לקידום מערכתי של מטרות שייקבעו, לקבוע מדדים עדכניים .להעריך את קידום איכות ההוראה במוסדות וכיו"ב סיכום הוראה אקדמית איכותית ורלוונטית היא קריטית להכשרת דור העתיד ולהקניית ,הידע המיומנויות והכלים הדרושים לו להשתלבות בשוק העבו דה במאה ה- 21 . בביקורת עלה כי בכל רמות מערכת ההשכלה הגבוהה- המל"ג- ות"ת, הנהלות המוסדות והמרצים, באוניברסיטאות ובמכללות- אין מפנים די קשב ארגוני, זמן ומשאבים באופן מובנה ושיטתי להשקעה בקידום .איכות ההוראה. כפועל יוצא מכך, תהליכי ההוראה והלמידה אינם מיטביים עלה כי מודל התקצוב של ות"ת, הכולל את מרכיב ההוראה ואת מרכיב המחקר, ואשר על פיו מוקצה מרבית התקציב למוסדות (כ- 70% ), אינו קושר בין איכות ההוראה ובין תקצוב המוסד- למעט השימוש ב מדד יחס סטודנטים-לסגל , שגם לגביו יש תהיות אם הוא משקף נאמנה את איכות ההוראה- וזאת בשונה ממרכיב המחקר במודל, אשר קושר בין האיכות המחקרית לתקצוב. יתרה מכך, התקציב שהוקצה לאיכות ההוראה בשנים ה תשע"ז-ה"תשפ ד בשיטת ( קולות קוראים היה זעום ביחס לתקציב ות"ת הגמיש0.5% בלבד- כ- 107 מילי ון ש"ח מתוך כ- 23 מיליארד ש"ח במצטבר בין השנים( התשע"ז2016 - 2017 )ו( עד שנת התשפ"ד2024-2023 ) , ולא תרם להטמעת מדיניות או להפניית זרקור לתחום איכות ההוראה באופן .רוחבי לאחר סיום ,הביקורת באפריל2024 , החליטה ות"ת להקצות עד100 ( מיליון ש"ח על פני ארבע שנים2024 - 2028 ) למוסדות במסגרת קול קורא להשתתפות ב תוכנית אקדמיה360 , שמטרתה לעודד את .המוסדות המעוניינים להשתתף בה לפתח אסטרטגיה לעדכון תוכניות הלימוד לתואר ראשון אולם גם סכום זה אינו משמעותי ביחס לתקציב ות"ת, ומכל מקום תוכנית זו נמצאת בשלביה .הראשוניים עוד עלה כי מרכיבים מרכזיים שקבעה מל"ג בתנאי הסף במודל איכות ההוראה שלה (דרישות להכשרת מרצים בתחום ההוראה, קריטריונים לקידום מרצים, עדכון תוכניות לימוד וסילבוסים ועוד) לא יושמו על ידי חלק מהמוסדות או יושמו באופן חלקי בלבד. מל"ג אינה עוקבת אחר העמידה בתנאי הסף, ואי ן בידיה תמונת מצב עדכנית של פעילות .המוסדות בנושא גם בצמתים מרכזיים שבהם מל"ג יכולה להשפיע על פעילותם של המוסדות (קידום מרצים לדרגת פרופסור שבסמכותה והערכת איכות על ידי ועדות בין- לאומיות), היא לא מינפה את מעורבותה בתהליכים להנחלת סטנדרטים לקידום איכות ההור אה. עוד עלה בביקורת שהמוסדות לא תמרצו באופן אפקטיבי את ה מרצים להפנות ממרצם ומזמנם לשיפור איכות ההוראה על פני משימותיהם האחרות ו קידום המרצים נקבע בעיקר, אם לא באופן מלא, ע ל בסיס הישגים בתחום המחקר - גם לגבי מרצים במכללות, שתפקיד ן העיקרי הוא .הוראה אקדמית עוד עלה כי כלי הערכת איכות ההוראה של המרצים שבשימוש המוסדות ס ו פק י להם במקרה הטוב תמונת מצב חלקית, אשר על בסיסה קשה לקבוע יעדים ומטרות כלל- מוסדיים או .לקבל החלטות בנוגע למרצים ספציפיים לנוכח האמור לעיל, המל"ג ו המוסדות נדרשים ל שינוי תפיסתי - למקד את תשומת ה לב של מערכת ההשכלה הגבוהה גם בהוראה האקדמית, לאמץ הזדמנויות לחדשנות בהוראה, ולא 63 דוח מבקר המדינה תשרי התשפ"ו ▪ אוקטובר2025 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה לראות בקידום איכות ההוראה משנית בחשיבותה לקידום המחקר האקדמי. הדבר חשוב במיוחד לנוכח מהפכת טכנולוגיית הבינה המלאכותית והשינויים בתפקידיה של מערכת ההשכלה הגבוהה- ממערכת שתפקידה העיקרי העברת ידע לסטודנטים, למערכת שתפקידה גם להקנות להם מיומנויות רלוונטיות ולהעצים אות ם לקראת הצלחה בעולם שיוסיף וישתנה לבלי היכר על ידי טכנולוגיות חדשות . מומלץ כי השינוי התפיסתי האמור יבוא לידי ביטוי ברמת המל"ג- ות"ת בתקציבים המוקצים לקידום הנושא, ובאופ ן מעשי בממשקי המל"ג מול המוסדות, לרבות מינוי גורם מתכלל לנושא במל"ג, קביעת סטנדרטים מעודכנים ורלוונטיי ם בתחום איכות ההוראה .ומעקב אחר יישומם אשר למוסדות, מומלץ כי ישקיעו בשיפור התשתיות, תקני כוח האדם והמשאבים המוקצים למרכזים לקידום הוראה ובמשאבים מוסדיים נוספים בתחום ההוראה לפי הצורך, ויפעלו להגברת השתתפותם של המרצים בפעילויות המרכזים, כדי לספק להם מעטפת תומכת ובניית תהליכי פיתוח מקצועי מותאמים ורציפים משלב קבלתם למוסד ולאורך הקריירה, תוך ניצול ידע ומומחיות הקיימים במוסד; מומלץ כי המוסדות יתגמלו באופן אפקטיבי את המרצים עבור ההשקעה הנדרשת בשינוי שיטות ההוראה המוכרות להם ועדכון תוכניות הלימוד להבטחת הרלוונטיות שלהן לצורכי הלומדים. לנוכח הרחבת סל ה תמריצים לסגל הבכיר באוניברסיטאות לאחר סיום הביקורת, מומלץ כי האוניברסיטאות יבדקו את האפקטיביות של מענק הקריטריונים כדי לתמרץ את המרצים לשפר את איכות ההוראה; עוד מומלץ כי המוסדות יציבו את ההצטיינות בהוראה כמרכיב מרכזי בשיקולי קידו מם בדרגה, לצד ההצטיינות במח קר, בפרט במכללות. מומלץ כי כלל המוסדות יקבעו מדיניות ל אופן שילובה של טכנולוגי ית הבינה המלאכותית היוצרת בתהליכי הערכה, הוראה ולמידה . כמו כן ,מומלץ כי נשיאי המוסדות בשיתוף המרכזים, יאמצו מגוון כלים אפקטיביים ומהימנים להערכת איכות ההוראה של ,המרצים במוסדם באו פן שייצר תמונת מצב מלאה של כישורי ההוראה של המרצים, ויגביר את .האמון ושיתוף הפעולה של כל הגורמים הרלוונטיים