מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכ נסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ילדים במסגרות השמה חוץ-ביתיות: מעבר מ אומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי :כתיבה 'מריה רבינוביץ :| אישור יובל וורגן :תאריך'ב באייר תשפ"ו , 19 באפריל2026 סקירה ילדים במסגרות השמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן ה עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 1. מבוא ורקע ................................ ................................ ................................ ............................. 3 1.1 רקע: מסגרות השמה חוץ-ביתיות של משרד הרווחה והביטחון החברתי ................................ ...... 3 1.2 השמה בפנימיות אל מול השמה במשפחות אומנה ................................ ................................ ... 5 2. נתונים על כניסתם של ילדים ובני נוער למסגרות השמה חוץ-ביתיות של משרד הר ווחה, בדגש על מעבר ממשפחות אומנה ................................ ................................ ................................ ........................ 7 2.1 נתונים על ילדים שעברו ממשפחות אומנה למסגרות השמה חוץ-ביתיות אחרות לפי סוג המסגרת9 2.1.1 מסגרות של מינהל שח"א- לילדים ונוער בסיכון ................................ ............................. 9 2.1.2 מסגרות של מינהל מוגבלויות ................................ ................................ ..................... 10 2.1.3 מסגרות של מינהל שלם לבני נוער בקצה הרצף ................................ .......................... 11 3. מענה לילדים ובני נוער חסרי עורף משפחתי במסגרות חוץ-ביתיות במהלך חופשות וחגים ............... 12 3.1 הגדרה ונתונים ................................ ................................ ................................ .................... 12 3.2 מענ ה לחניכי נע"ם ................................ ................................ ................................ .............. 14 3.3 אתגרים בתחום מתן מענים לחניכי נע"ם ................................ ................................ .............. 16 ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 1 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מסמך זה נכתב לבקשת חה"כ מיכל וולדיגר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה ,ומוצגים בו נתונים ומי דע על הרקע ממנו מגיעים ילדים שנכנסו למסגרות השמה חוץ-ביתיות של מש :)רד הרווחה והביטחון החברתי (להלן גם: משרד הרווחה ,מבית משפחתם או ממשפחות אומנה. כמו כן מ וצג מידע על שירותים שילדים נעדרי עורף משפחתי )(נע"ם , ובהם גם ילדים ששהו במשפחות אומנה ועברו למסגרות הש מה חוץ- ביתיות אחרות, מקבלים במסגרות אלו במהלך .החופשים והחגים :להלן המידע העיקרי המובא במסמך תס כני ילדים,ובני נוער לפנימיות :בדגש על הרקע ממנו הם מגיעים מבית משפחתם או ממשפחת אומנה  מדי שנה שוהים יותר מ- 15,000 ילדים ובני נוער במסגרות השמה חוץ-ביתיות של משר ד הרווחה : בסוף2025 כ היו- 5,100 ילדים במשפחות אומנה . באותה השנה שהו כ- 6,000 ילדים בפנימיות לילדים ובני נוער בסיכון )של מינהל שירותים אישיים וחברתיים (מינהל שח"א וכ- 2,800 ילדים שה ו במסגרות חוץ- ביתיות של מינהל .מוגבלויות מדי שנה כ- 1,800 בני נוער החל מגיל12 .מטופלים במסגרות השונות של רשות חסות הנוער  על פי דוח מבקר המדינה ( 2023 ,) משרד הרווחה גיבש מדיניות ל טיפול בילדים שהוצאו מבתיהם ושוהים במסגרות חוץ-ב יתיות של אומנה או פנימייה, אשר נועדה למצוא להם בית קבוע ומיטיב (מדיניות הבית .)הקבוע בהתאם למדיניות,זאת משפחת.ו של הילד או משפחה מאמצת משמשות בית קבוע ,לפי המשרד עד למציאת בית קבוע יש להעדיף השמת ילד שהוצא מביתו באומנה, שהיא מסגרת משפחתית, על פני מסגרת פנימייתית.  ,עם זאת יש ילדים עבורם מסגרת פנימי ית תי היא התוכנית המתאימה על אף גילם וחרף מדיניות המשרד הכללית . ישנ ם ילדים עם בעיות מורכבות ו עם התנהגות מסכנת לאחרים או לעצמם שלא ניתן לשלבם במשפחות אומנ ה. לעתים, הצורך במעטפת ייעודית מותאמת ומתן מענה וטיפול אינטנסיביים, מורכבים ורב- מקצועיים, שלא תמיד ניתן לספק במלואם במשפחות אומנה, מהווה גורם למעבר. כמו כן, לעתים נוצרים מצבים מורכבים בין ההורים האומנים להורים הביולוגיים והתמודדות עם אתגרים אלה עשויה להיות קלה .יותר כשהיא נעשית כחלק ממערכת היחסים עם המסגרת, כאשר הילדים שוהים בפנימייה  בשלוש השנים ש בין2023 ל- 2025 ,נכנסו לראשונה למסגרות השמה חוץ-ביתיות של מש רד הרווחה (ללא מש )פחות אומנה6,575 .ילדים ובני נוער כ- 8% מהם, 504 במספר – עברו לאותן מסגרות לאחר ששהו תקופות שונות ב.משפחות אומנה  רוב הילדים שעברו ממשפחות אומנה– עברו למסגרות המיועדות לילדים ובני נוער בסיכון של מינהל שח"א – 474 .ילדים מספר העוברים מהאומנה למסגרות אלו גבו ה ביחס לשאר סוגי המסגרות מפני ש ה ילדים במסגרות מינהל שח"א מהווים את רוב הילדים במסגרות ההשמה )(ללא אומנה החוץ- ביתיות של משרד הרווחה. יותר ממחציתם עברו מאומנה למסגרת מסוג אחר בתקופה שעד חודש ימים מהוצאה מהבית– ( רובם, מאומנת חירום224 ;ילדים פרק2.1.1 ) ; שאר הילדים עברו למסגרת אחרת של המינהל לאחר תקופות ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 2 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שונות של יותר חודש באומנה– מספרם בשלוש שנים אלו עמד על191 ילדים ; כשליש מהם– עברו לאחר .חיים באומנה מעל שלוש שנים  השיעור הנמוך ביותר של העוברים ממשפחות אומנה למסגרות השמה אחרות הוא בקרב בני נוער במסגרות של מינהל שלם (שכאמור, אחראי על רשות חסות הנוער ועל פנימיות נוספות לבני נוער בסיכון). יצוין כי הכניסה למסגרות אלה אפ שרית עבור בני נוער החל מגיל12 . )מענה לילדים נעדרי עורף משפחתי (ילדי נע"ם  חניכי ם נעדרי עורף משפחתי )(נע"ם מתמודדים עם מצבי חיים מאתגרים מאחר וביתם אינו מאפשר להם לחזור ולו לחופשות סוף השבוע או חופשות ארוכ ות, והם נשארים במסגרת לכל אורך השנה . לחלק מהם אין הורים כלל)יתומים), ילדים נטושים ואילו הוריהם של אחרים אינם מסוגלים להציע להם קורת גג ו תמיכה.  "נוהל נע ם של מ שרד הרווחה , קובע תנאים ש יש לעמוד באחד מהם לפחות על מנת שה חניך י יכלל בהגדרה של נעדר עורף משפחתי ( פרק3.1 ) .מנתוני האגפים שמפעילים פנימיות לילדים ו נוער ב סיכון ורשות חסות הנוער עולה שכ- 20% מהילדים במסגרות אלה מוגדרים כנעדרי ע .ורף משפחתי אחת השאלות המועלות .במסמך בהקשר זה היא האם כלל החניכים הזקוקים למענה כילדי נע"ם אכן מזוהים ומוכרים ככאלה  ,לפי המשרד כלל המסגרות חוץ-ביתיות פתוח ות במהלך כל ימות ה שנה וממשיכ ות לתת מענה רצוף ל ילדי נע"ם בשיתוף של גורמים רלוונטיים לחניך בקהילה ובפ.נימייה נוהל נע"ם מגדיר את אופן העבודה ומתן ה מענים לחניכי נע"ם, בהם: ייעוד עו"ס מרכז תחום נע"ם בפנימייה; זיהוי ומיפוי צרכים ; ;גיבוש תוכנית אישית קידום התחום הלימוד ;י, הכשרה מקצועית והתחום תעסוקתי קידום פעילויות פנאי ו מתן מענה בתקופת החגים וחופשות.  בין המע :נים לחניכי נע"ם חיזוק ושימור הקשר עם בני משפחה קיימים ועם ה משפח ה המורחבת (דודים, סבים )וסבתות ; גיוס משפח ות מלו :ות משפח ות מתנדב ו ת שמלו ות ומארח ו ת בקביעות ולאורך זמן את חני כי נע"ם ; מענה של חונך מלווה לחיים - מתנדב בוגר (מעל גיל35 ) ,אשר מגיע לבקר את החניך בפ נימייה ומייצר עמו קשר .קבוע בינואר2026 היו מלווים כ- 450 ילדים ב- 310 משפחות מלוות, ו- 80 חונכים מלווים.  בין האתגרים במתן מענה לחניכי נע"ם ( פרק3.3 ) :לא לכל ילד נע"ם יש משפחה מלווה, מפני שקיים קושי בגיוס משפחות מלווה ומפ ני שלא תמיד יש התאמה בין משפחה מלווה לצרכים של החניכים ;יש צורך ב מענה רחב יותר ;בחגים ובחופשים וצורך בתגבור כוח האדם במסגרות בהיעדר פעילות של מסגרות החינוך חשש ל התגברות תחושות אי- שייכות, בדידות, קושי בהסתגלות לאנשי צוות אחרים במקרה של מעבר לשהייה במסגרת אח רת במהלך חופשות ארוכות ; "קשיים בירוקרטיים בקבלת קצבת "ילד נטוש של המוסד לביטוח לאומי . ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 3 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. מבוא ורקע משרד הרווחה אחראי על מע רכת ה השמה חוץ ה-ביתי ת לילדים ובני נוער במצבי סיכון ומצוקה ולילדים עם מוגבלות . על פי המשרד, המסגרות מספקות מענים מקצועיים למגוון הצרכ ים של החניכים ומשפחותיהם. ההשמה במסגרות אלו היא אחד האמצעים לשמירה על שלומם ורווחתם של ילדים .שאינם יכולים לקבל מענים אלו במשפחה ובקהילה1 המערכת כולל ת :סוגים שונים של מסגרות, בהן משפחות אומנה, פנימיות, מרכזי חירום, מעונות ממשלתיים של רשות חסות הנוער , הוסטל ים, קורות גג ודירות מעבר . יצוין כי בישראל פועלות שתי מערכות פנימייתיות נפרדות: האחת,, כאמור שייכת למערכת ההשמה החוץ-ביתית של משרד הרווח ה, והשנייה היא מערך הפנימיות הח ינוכיות שבפיקוח המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער .במשרד החינוך ל שתי המערכות .מאפיינים שונים במסמך הנוכחי מובאת התייחסות למערך ה מסגרות חוץ ה-ב יתיות של משרד הרווחה ואין בו התייחסות ל מסגרות של .משרד החינוך התבקשנו להציג נתונים על כניסתם של ילדים ובני נוער למסגרות השמה חוץ- ביתיות של משרד הרווחה ובפרט לאחר שהם שהו במשפחות אומנה . על מנ ת להציג נתונים אלה, פנינו למשרד הרווחה בבקשה לנתונים על כניסתם הראשונה של הילדים למסגרות השמה חוץ–ביתיות שאינ ן משפחת אומנה, בפילוח לפי ה מקום ממנו עברו: מבית המשפחה או ממשפחת אומנה. נתונים אלה מוצגים בחלק הראשון של המסמך. לפני הצגת הנתונים יוצג רקע על סוגים שונים של מסגרות השמה חוץ- .ביתיות של משרד הרווחה המיועדות לקבוצות שונות של ילדים ובני נוער, בהתאם לצרכים שלהם בחלק השני של המסמך מוצגים נתונים ומידע על השירותים שמקבלים ילדים חסרי עורף משפחתי במסגרות השמה חוץ- .ביתיות במהלך חופשות וחגים 1.1 רקע: מסגרות השמה חוץ-ביתיות של משרד הרווחה והביטחון החברתי ,כאמור מסגרות חוץ-ביתיות לילדים ונוער במצבי סיכון של משרד הרווחה מספקות מענים מקצועיים למגוון הצרכים של החניכים ומשפחותיהם. מסגרת היא מתקן המופעל ישירות על ידי המשרד או על ידי רשות מקומית או על ידי ספק חיצוני והוא מפוקח על ידי המשרד בו ניתנים שירותי רווחה. 2 ישנם סוגים שונים של מסגרות, אשר פועלות בהתאם לצרכים ה ייעודיים של ה ילדים ובני ה נוער שנכנסים אלי ,הן :כגון  פנימייה: מוסד המספק לילדים המתגוררים בו שירותי חינוך, טיפול והשגחה, ה מיועד לילדים בגילי 8 - 18, ובמקרים מיוחד ים עד גיל21, הזקוקים למעטפת טיפולית. 1 משרד הרווחה :והביטחון החברתי אגף בכיר חוץ ביתי, משפחה, ילד ונוער והשמות מיוחדות , אפריל2026 . 2 :משרד הרווחה והביטחון החברתי מסגרות רווחה שבפיקוח משרד הרווחה והביטחון החברתי , כניסה: מרץ2026 . ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 4 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  אומנה : מסגרת משפחתית טיפולית לילד במשפחה שאינה משפחתו המולידה שמטרתה לספק לילד בית חם ואווירה משפחתית. 3 אומנה יכולה להיות אומנת קרובים – אומנה אשר ככל שהדבר מתאים החוק נותן לה עדיפות, ובמסגרתה הילד עובר להתגורר בבית קר ובי משפחתו הבגירים (לפי החוק– אח, אחות, סב, סבתא, דוד או דודה). במקרים אחרים ה אומנה מתקיימת במשפחה שנבחרה מתוך מאגר משפחות האומנה אשר קיבלו רישוי לעניין זה לפי החוק, בהתאם לצורכי הילד ומאפייניו, והיא מכונה אומנת מאגר. כמו כן, יש משפחות שאושרו לשמש אומנים,באומנת חירום שהיא אומנה בעת משבר חריף אשר דורש את הוצאת הילד מביתו או ממסגרת אחרת למגורים חלופיים באופן מיידי, וככלל היא מיועדת לתקופה של עד שלושה חודשים לילדים עד גיל6 (במקרים מסוימים עד גיל10 .) 4  מרכזי חירום : המיועדים לילדים ובני נוער אשר נתונים במצבי סיכון וסכנה וזקוקים להגנה מיידית ולהערכה ואבחון מעמיקים של מצבם והקשר שלהם עם הוריהם בטרם יינתנו המלצות להתערבות בעניינם לטווח הארוך5 . מסגרות אלה מופעלות באמצעות כמה אגפים עיקריים של המשרד, בהתאם לאוכלוסיות השונות עליהן מופקדים אגפים אלה ולפי ה :פירוט הבא 1. אגף בכיר חוץ ביתי, משפחה, ילד ונוער והשמות מיוחדות פועל במ י נהל שירותים אישיים וחברתיים)(שח"א של משרד הרווחה. האגף אחראי על מסגרות חוץ- ביתיות לילדים ונוער במצבי סיכון כגון פנימיות ומרכזי חירום . אוכלוסיית היעד בפנימיות של האגף היא ילדים גילאי6 עד12 שנים. :סיווג הפרופיל של החניכים בפנימיות כולל שלוש קטגוריות)פרופיל מעוף (טיפולי - חניכים אשר הוחלט על הוצאתם לפנימייה עקב קשיים התנהגותיים, חברתיים או חינוכיים או עקב קשיים משפחתיים ; )פרופיל עוגן (פוסט אשפוזי - חניכים שלהם קושי בתפקוד היומיומי, לאחר אשפוז פסיכ יאטרי קצר, קושי בוויסות רגשי ובשליטה לא תואמת גיל והם בעלי מסוכנות בינונית ; פרופיל מעוז - חניכים שלהם הפרעה רחבה בתפקוד היומיומי, לאחר אשפוז פסיכיאטרי ממושך עם שילוב ,של בעיות נפשיות והתנהגותיות קשות והם נמצאים תחת צו חוק נוער טיפול והשגחה בעלי מסוכנות גבו הה לעצמם ואחרי ם. בהתאם לסיווג החניכים מושמים לפנימיות המיועדות למאפיינים ולצרכים .שלהם 2 . שירות ילדים ומשפחות אומנה פועל גם הוא תחת מי נהל שירותים אישיים וחברתיים של משרד .הרווחה ה שירות מטפל בילדים מגיל לידה עד גיל21 שהגורם המוסמך (ועדת תכנון, טיפול והערכה 3 :דוח מבקר המדינה השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ , מאי2023 . 4 :גדעון זעירא קשיים מסוימים העומדים בפני משפחות אומנה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת8 בפברואר2026 . 5 משרד הרווחה והב :יטחון החברתי מרכזי חירום לילדים , כניסה: מרץ2026 . ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 5 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm )או בית משפט קבע כי טובתם לגדול בבית משפחת אומנה. באומנה מטופלים כיום ילדים השייכים לאוכלוסיית היעד של .מינהל לשירותים חברתיים ואישיים ושל מינהל מוגבלויות6 3 . אגף דיור של מ י נהל מוגבלויות אחראי לספק מענים ותוכניות עבור ילדים ובוגרים עם מוגבלות החיים מחוץ לביתם . האגף מפעיל רצף של מסגרות דיור בפריסה ארצית, המספקות מגוון פתרונות מגורים עבור אנשים עם מוגבלויות שונו ת, ה כוללות מסגרות ממשלתיות, ציבוריות ופרטיות. 7 .בין המסגרות שבהן מושמים ילדים ובני נוער: פנימיות, דיור מוגן, דירות לווין והוסטלים 4 . ימ( נהל של"ם שיקום, ליו וי ומניעה) מופקד על מתן שירותי טיפול בבני נוער עוברי חוק ובני נוער הנמצאת בקצה הרצף הטיפולי-חינוכי .בני נוער אלה רובם נפגע י טראומות מורכבות, ומתקש ים בתפקוד אישי וחברתי, נמצא ים בתהליכי ניתוק חברתי ובסכנת התדרדרות לעבריינות וסטייה , .חלקם גם עברו על החוק8 י המ נהל אחר א י על הפעלתן של מסגרות חוץ- ביתיות של רשות חסות הנוער , אחת היחידות של מינהל של"ם, ועל הפעלת פנימיות נוספות לבני נוער בקצה ה רצף .הטיפולי, שאינן שייכות לחסות הנוער 1.2 השמה בפנימיות אל מול השמה במשפחות אומנה לפי מענה עדכני של משרד הרווחה למרכז המחקר והמי דע של הכנסת, בדצמבר2025 כ היו- 5,100 ילדים במשפחות אומנה9 (כאן יצוין כי לפי דוח נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ- ביתית, בשנת 2025 מספרם ,היה גדול יותר כ- 5,860 ילדים במשפחות אומנה). 10 כ- 69% מתוך כ- 5,100 ילדים היו ;במשפחות אומנת קרובים38% - במשפחות אומנה מ מאגר משפחות אומנה וכ- 3% - במשפחות .אומנת חירום כ- 82% מהילדים במשפחות אומנה היו במשפחות אומנה שבפיקוח מינהל שח"א, וכ- % 18 - .בפיקוח מינהל מוגבלויות11 6 :משרד הרווחה והביטחון החברתי שירות ילדים ומשפחות אומנה , מרץ2026 . 7 מי נהל המוגבלויות, אגף בכיר דיור ,, משרד הרווחה והביטחון החברתי24 בפברואר2026 . 8 מינהל של"ם– שיקום,ליווי ומניעה ,, משרד הרווחה והביטחון החברתי25 בפברואר2026 . 9 לה :רחבה ראו: גדעון זעירא קשיים מסוימים העומדים בפני משפחות אומנה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת8 בפברואר2026 . 10 נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ- ,ביתית דוח סיכום לשנת2025 ', לא צוין תאריך, עמ10 , מובא מאתר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, דיון בנושא דיווח בהתאם להוראות סעיף 56(י) לחוק אומנה לילדים, התשע"ו- 2016 – דיווח של נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית לשנת2025 , 10 בדצמבר2025 . כלומר, הנתון בדוח הופק לפני סוף שנת2025 :. מקור: גדעון זעירא קשיים מסוימים העומדים בפני משפחות אומנה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת8 בפברואר2026 . 11 :מקור :גדעון זעירא קשיים מסוימים העומדים בפני משפחות אומנה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת8 בפברואר2026 . ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 6 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm כמו כן, ב- 2025 שהו כ- 6,000 ילדים בפנימיות של מינהל שח"א וכ- 2,800 ילדים שהו במסגרות ץ חו-ביתיות של מינהל מוג.בלויות12 זאת ועוד , מדי שנה כ- 1,800 בני נוער החל מגיל2 1 מטופלים במסגרות השונות.של רשות חסות הנוער13 משרד הרווחה גיבש מדיניות לטיפול בילדים שהוצאו מבתיהם ושוהים במסגרות חוץ- ביתיות של אומנה או פנימייה, אשר נועדה למצוא להם בית קבוע ומיטיב (מדיניות הבית הקבו ע). מדיניות זו מתווה פעולה בערוצים מקבילים: פעולה לשיקום המשפחה המולידה כדי שהילד יוכל לחזור אליה, ובה בעת קידום .פתרון של אימוץ אם השיקום אינו מצליח,בהתאם למדיניות הבית הקבוע משפחתו של הילד או .משפחה מאמצת משמשות בית קבוע ,לפי המשרד עד למציאת בית קבוע יש להעדיף השמת ילד שהוצא מביתו באומנה, שהיא מסגרת משפחתית, על פני מסגרת פנימייתית. 14 ,עם זאת יש ילדים עבורם מסגרת פנימי ית תי היא התוכנית המתאימה על אף גילם וחרף מדיניות המשרד הכללית . ישנם ילדים עם בעיות מורכבות ו עם התנהגות מסכנת לאחרים או לעצמם שלא ניתן לשלבם במשפחות אומנה. 15 זאת ועוד, בזמן השהות של ילדים במשפחת אומנה נוצרים לעתים מצבים מורכבים בין ההורים האומנים להורים הביולוגיים, כגון קשיים על רקע של חלוקת סמכויות ואחריות על קבלת החלטות. התמודדות ע ם אתגרים מסוג זה מול המשפחה הביולוגית עשויה להיות קלה יותר כש היא נעשית כחלק ממערכת היחסים עם המסגרת, כאשר ה .ילדים שוהים בפנימייה מורכבות מול המשפחה הביולוגית של הילד באומנה מהווה גם היא אחת הסיבות האפשריות למעבר .של ילדים ממשפחות אומנה לפנימייה16 סיבה אפשרית נוספת למעבר ממשפחת אומנה לפנימייה היא צורך ב מעטפת ייעודית מותאמת ו מתן מענה וטיפול אינטנסיביים, מורכבים ורב-מקצועיים, ש לא תמיד ניתן לספק במלואם ב משפחות אומנה. נציגי ארגון" הפורום הציבורי– כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל" , מציינים כי הרבה מעברים מאומנה לפנימייה מתרחשים בגיל ההתבגרות, במקביל לסערת הגיל ההתבגרות .הנורמטיבית, כאשר נוצר הרבה כעס וחוסר קבלת סמכות של ההורים האומנים17 על קשיים אפשריים נוספים שעשויים לגרום למעבר ילדים ממשפחות אומנה למסגרת השמה חוץ- ביתית אחרת (כגון קשיים הנוגעים לקשר בין ההורים לאומנים ולסמכויות הניתנות להם, או קשיים על 12 נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ- ,ביתית דוח סיכום לשנת2025. בדוח לא צוין תאריך פרסום. הדוח מובא מאתר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, דיון בנושא דיווח בהתאם להוראות סעיף56(י) לחוק אומנה לילדים, התשע"ו- 2016 – דיווח של נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית לשנת2025 , 10 בדצמבר25 20 . כלומר, הנתון בדוח הופק לפני סוף שנת2025 :. מקור: מקור: גדעון זעירא קשיים מסוימים העומדים בפני משפחות אומנה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת8 בפברואר2026 . 13 ממוצע של חמש שנים ש בין2019 ל- 023 2 ; מבוסס על הנתונים שמפרסת המועצה לשלום הילד, ילדים בישראל– שנתון2025 '; עמ526 . 14 :דוח מבקר המדינה השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ , מא י2023 . 15 הערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה73 'ג , מאי2023 ', עמ103 . 16 אבי אלבאז, מנכ"ל, טלי חלף, דירקטורית, הפורום הציבורי– כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה ב ,ישראל, שיחת טלפון9 באפריל 2026 . 17 .שם לפי מדיניות משרד הרווח ה , עד למציאת בית ק בוע יש להעדיף ,השמת ילד באומנה על פני פנימייה. עם ,זאת יש ילדים עבורם מסגרת פנימי ית תי היא התוכנית המתאימה ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 7 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm רקע מעבר בין רשויות ,)מקומיות במעבר ממסגרת אחת לאחרת ראו במסמך של מרכז המחקר .והמידע של הכנסת שעסק בנושא18 מבקר המדינה בדק במהלך שנת 2022 את ה תחום של השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ ומצא כי רוב הילדים שהושמו בגיל צעיר (מתחת לגיל8) במסגרות השמה חוץ-ביתיו ת מסוג פנימייה, ימשיכו לשהות בפנימיות כל זמן שיהיו במסגרות חוץ- ;ביתיות ילדים נמצאים בפנימיות ובאומנה יותר מארבע שנים (חמש ;)שנים וארבע שנים וחצי, בהתאמה סיכוייהם לעבור בין מסגרות גדלים - כי27% מהילדים באומנה ובפנימיות עברו בין כמה מסגרות השמה חוץ- .ביתיות מבקר המדינה הצביע על כך ש במצב זה של מעברים רבים בין מסגרות נמנעות מילדים אלה הזכות לחיים במשפחה והזכות ליציבות ולעקביות בחייהם, והם חווים אי- ודאות וחוסר יציבות לאורך זמן, חוויה המועצמת בגילים הצעירים, שכן לשנה בחיי ילד צעיר השפעה משמעותית בהרבה מזו של שנה בגיל בוגר. 19 2 . נתונים על כניסתם של ילדים ובני נוער למסגרות השמה חוץ- ביתיות של משרד הרווחה, בדגש על מעבר ממשפחות אומנה להלן יוצגו נתוני כניסתם של ילדים ונוער למסגרות השמה חוץ-ב יתיות בכלל (ללא כניסה למשפחות )אומנה ובהם– נתונים על ילדים ובני נוער שעברו לאותן מסגרות לאחר ששהו במשפחות אומנה , בפילוח לפי סוגי המסגרו ת השונות אליהן נכנסו הילדים. תחילה נציג את הנתונים בטבלה מסכמת ובהמשך נפרט לגבי כל אחד מסוגי המסגרות אליהן עברו ילדי האומנה במהלך שלוש ה שנים שנבדקו - שבין2023 ל- 2025 . לפני הצגת ה סיכום, ראו כמה דגשים :לגבי הנתונים - מ אחר שהתבקשנו להציג נתוני כניסה למסגרות השמה חוץ- ביתיות בדגש על מעב ר ילדים מאומנה למסגרות אלה , הנתונים להלן מתייחסים לסה"כ ילדים ונוער שבאותן שנים נכנסו לראשונה למסגרות השמה חוץ-ביתיות של משרד הרווחה., ללא כניסות למשפחות אומנה - הנתונים כוללי ם מספר ילדים ובני נוער שבאותן שנים עברו למסגרות חוץ-ב יתיות אלה לאחר שכבר שהו תקופות שונות במשפחות אומנה – דהיינו, עבורם זאת לא פעם ראשונה שהם יצאו ,מהבית אלא פעם ראשונה ש הם נכנסו למסגרת שאינה משפחה אומנת. כמו כן, בטבלה מוצג ו שיע ה ר ילדים שעברו מאומנה למסגרו ת השמה חוץ-ביתי ו ת מתוך כלל הילדים שנכנסו .למסגרות אלה באותן השנים 18 :מקור: גדעון זעירא קשיים מסוימים העומדים בפני משפחות אומנה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת8 בפברואר2026 . 19 :דוח מבקר המדינה השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ , מאי2023 . ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 8 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm - בטבלה ה מסכמת הנתונים מתייחסים לשלוש ה שנים שבין2023 ל- 2025 ;)יחד (סכום כללי בהמשך המסמך יוצגו נתונים לגבי כל,אגף ומינהל .וכל שנה בנפרד לוח1 : ילדים ובני נוער המושמים לראשונה ב מסגרות חוץ-ב יתיות בשנים2025-2023 בדגש על מספר העוברים ממשפחות אומנה ושיעורם מכלל הנכנסים לראשונה להשמה חוץ-ב יתית מסגרות אליהן נכנסו סה"כ נכנסו לראשונה או עברו מאומנה :מתוכם סה"כ עברו מאומנה מספר ושיעור מכלל המושמים עברו מאומנה רגילה עברו מאומנה מוגבלויות :מתוכם ע ברו מהבית מספר ושיעור מכלל המושמים מינהל :שח"א פנימיות ומרכזי חירום 4,106 100% 415 10% 415 --- 3,691 90% ימ נהל :מוגבלויות פנימיות, דיור מוגן, דירות לווין והוסטלים 879 100% 55 6% 25 30 824 94% ימ:נהל שלם מסגרות לנוער בסיכון ומסגרות רשות חסות הנוער 1,590 100% 34 2% 34 --- 1,556 98% סה"כ 6,575 100% 504 8% 474 30 6,071 92% :מנתוני הלוח עולה כי - בשלוש השנים שנבדקו נכנסו לראשונה למסגרות השמה חוץ-ביתיות של מש רד הרווחה 6,575 .ילדים ובני נוער - כ- 8% מהילדים שנכנסו למסגרות השמה חוץ-ביתיות של משרד הרווחה עברו א ליהן לאחר שהייה במשפחות אומנה .שאר הילדים עברו למסגרות בית מ משפח תם. - רוב הילדים שעברו ממשפחות אומנה– עברו למסגרות המיועדות לילדים ובני נוער של מ י נהל שח"א. מספר העוברים מהאומנה למסגרות אלו ,גבוה ביחס לשאר סוגי המסגרות מפני שכאמור ילדים ובני נוער במסגרות מינהל שח"א מהווים את רוב הילדים ובני ה נוער במסגרות ה השמה חוץ ה- .ביתיות של משרד הרווחה כאן יצוין שיותר ממחציתם עברו מאומנה למסגרת מסוג אחר בתקופה שעד חודש ימים מהוצאה מהבית– רובם, מאומנת חירום (להרחבה ראו ב פרק2.1.1 להל.)ן - ה שיעור הנמוך ביותר של העוברים ממשפחות אומנה למסגרות השמה אחרות הוא בקרב בני נוער במסגרות של מ י נהל שלם (שכאמור, אחראי על רשות חסות הנוער ועל פנימיות נוספות לבני נוער בסיכון). יצוין כי הכניסה למסגרות אלה אפשרית עבור בני נוער החל מגיל12 . ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 9 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2.1 נתונים על ילדי ם שעברו ממשפחות אומנה למסגרות השמה חוץ- ביתיות אחרות לפי סוג המסגרת להלן נתונים על כניסתם של ילדים ובני נוער למסגרות השמה חוץ-ב יתיו ת של משרד הרווחה בין השנים 2023 ל- 2025 ., לפי סוגי המסגרות המיועדות לקבוצות אוכלוסייה שונות שבטיפול שירותי הרווחה 2.1.1 מסגרות של מי נהל שח"א- לילדים ונוער בסיכון בין השנים2025-2023 נכנסו לראשונה למסגרות השמה חוץ ביתיות של מ י נהל שח"א4,106 ילדים ובני נוער, אשר הקטן שבהם היה בן שנה (פעוט אחד בשלוש שנים; נכנס לפנימייה טיפולית), ועד לבני נוער בגיל17 . 20 מתוכם: כ- 10% ( 415 ילדים ובני נוער ) – נכנסו למסגרות המ י נהל לאחר ששהו במשפחות אומנה :במהלך תקופות שונות224 ילדים עברו לפנימייה או מרכז חירום ממשפחת אומנה בטווח של עד חודש ימים ;בין השמת אומנה להשמה למסגרת191 ילד י ם עברו מאומנה לפנימייה לאחר שהות באומנה בתקופות שונות (עד שנה; בין שנה לשלוש)שנים; מעל שלוש שנים . לוח 2: כניסת ילדים ונוער למסגרות השמה חוץ-ביתי ו ת לילדים ונוער בסיכון (מ י :)נהל שח"א סה"כ נכנסים לראשונה ו מתוכם - העוברים ממ שפחות אומנה בכל שנה, 2025-2023 שנה סה"כ נכנסו מאומנה רגילה מאומנה לילדים עם מוגבלות סה"כ עוברים מאומנה מספר וש יעור מכלל המושמים 2023 1,390 126 --- 126 9% 2024 1,311 146 --- 146 11% 2025 1,405 143 --- 143 10% סה"כ 4,106 415 --- 415 10% להלן יוצגו נתונים על זמני ה שהייה של הילדים במשפחות אומנה לפני המעבר למסגרות השמה חוץ- ביתיות אחרות . לוח3: זמן השהייה במשפחות אומנה לפני המעבר למסגרת חוץ-ביתית אחרת של מינהל שח"א 2025-2023 עד חודש עד שנה בין שנה לשלוש מעל שלוש שנים סה"כ 2023 68 18 21 19 126 2024 79 25 22 20 146 2025 77 15 25 26 143 סה"כ 224 58 68 65 415 54% 14% 16% 16% 100% מנתוני הלוח :עולה כי 20 278 ( ילדים7% ) בני1- 6 ; 1,486 ( % 36 ) בני7 - 12 ; 2,342 ( % 57 ) בני8 - 17; כ- 888 ילדים נכ ;נסו למרכזי חירום54 1,0 – לפנימ יות ;טיפוליות277 – לפנימיות פוסט– אשפוזיות ושאר הילדים– 1,887 – .לפנימיות לילדים בסיכון עם מרחבי מעוז, מעוף עוגן ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 10 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm - יותר מ מחצית מהילדים ( 224 )במספר שעברו ממשפחת אומנה למסגרת השמה חוץ-ביתית אחרת שהו באומנה בתקופה לש עד חודש בלבד. לדברי נציגת משרד הרווחה ,לרוב מדובר בהשמה לאומנת חירום ,אך לא תמיד. 21 משפחת אומנת חירום הינה משפחה המקבלת לחזקתה ילד הנמצא בסיכון מיידי, כפתרון זמני ע בורו במטרה לספק לו סביבה משפחתית בטוחה .ורגועה22 לפי כך ,ה השמה ה ראשונית למשפחת אומנה במקרים אלה לרוב הייתה זמנית מלכתחילה, בידיעה שבהמשך ה ילדי ם יעבר ו .למסגרת אחרת - סך ,הכל, בשנים שנבחנו191 ילדים ובני נוער עברו לפנימיות לאחר שהייה של יותר מחודש במשפחת אומנה .בהסתכלות נפרדת על זמני ה שהייה של ילדים אלו במשפחות אומנה (ללא ה תקופה לש עד חודש ימים) עולה כי שליש מהם שהו באומנה בתקופה של עד שנה; כשליש נוסף– בתקופה שעד שלוש שנים, ועוד כשליש– שהו תקופה ממושכת ש ל מעל .שלוש שנים 2.1.2 מסגרות של מי נהל מוגבלויות בין השנים2023 ל- 2025 נכנסו לראשונה למסגרות השמה חוץ-ביתיות של מ י נהל מוגבלויות מסוג פנימייה, הוסטל, דיור מוגן ודירות לו ו ין879 ילדים ובני נוער; רובם לפנימיות– 567 ילדים ובני נוער; כ- 65% מכלל המושמים בפעם הראשונה למסגרת חוץ-ביתית ש ל המינהל .)(ללא משפחות אומנה לוח4: כניסת ילדים ונוער למסגרות השמה חוץ-ביתי ו ת של מינהל מוגבלויות: ,סה"כ נכנסים לראשונה ועוברים ממשפחות אומנה 2025-2023 שנה סה"כ נכנסו מאומנה רגילה מאומנה לילדים עם מוגבלות סה"כ עוברים מאומנה מספר ושיעור מכלל המושמים 2023 286 7 7 14 5% 2024 318 7 12 19 6% 2025 276 11 11 22 8% סה"כ 879 25 30 55 6% :מנתוני הלוח עולה - בין השנים שנבדקו, כ-6 מכלל המושמים למסגרות השמה חוץ% - ביתיות (מלבד לאומנה) של ימ נהל מוגבלויות עברו למסגרות אלו ממשפחות אומנה ; שאר הילדים נכנסו לראשונה למסגרת .מהבית - ה ר ה ו שיע גבוה ביותר של ה עוברים ממשפחות אומנה למסגרות השמה חוץ- ביתיות אחרות של מי נהל המוגבלויות, מכלל הנכנסים למסגרות המ י נהל, היה ב- 2025 , אם כי יש לקחת בחשבון 21 עדי מקל, מינהל שח"א, אומנה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, שיחת טלפון– ,הבהרות לנתונים15 באפריל2026 . 22 מכון סאמיט– המכון שעובד בשיתו:ף עם משרד הרווחה והביטחון החברתי; מגייס ומכשיר משפחות אומנה משפחות אומנת חירום , ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 11 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שמדובר במספר נמו ך של עוברים(וגם ה מספר הכללי של ילדים ונוער שנכנסו למסגרות המינהל בשנה זו היה הנמוך מ בין שלוש השנים שנבדקו) . - ניתן לראות ש קרוב ל מחצית (כ- 45% ) מהילדים ובני ה נוער העוברים מאומנה למסגרות אלו .עברו ממשפחות אומנה רגילה. שאר הילדים עברו ממשפחות אומנה לילדים עם מוגבלות בלוח הבא ניתן לראות את זמני ה שהייה של הילדים במשפחות אומנה לפני המעבר למסגרו ת השמה חוץ-ביתיות אחרות של המינהל . לוח5 :זמן השהייה במשפחות אומנה לפני המעבר למסגרת חוץ-ביתית אחרת של ,מינהל מוגבלויות2025-2023 עד שנתיים שלוש שנים מעל שלוש שנים סה"כ 15 6 34 55 27% 11% 62% 100% מנתוני הלוח ניתן ללמוד כי כמע ט שני-שליש ים מהילדים שעבר ו ממשפחת אומנה למסגרת השמה חוץ-ביתית אחרת שהו באומנה תקופה ממושכת – יותר משלוש שנים . 2.1.3 מסגרות של מ י נהל שלם לבני נוער בקצה הרצף בשלוש ה שנים שנבדקו, מתוך כ-1, 600 בני נוער שנכנסו למסגרות מ י נהל שלם (מסגרות של רשות חסות הנוער ופנימיות ימה ,)נהל לבני נוער בסיכון34 בני נוער עברו ממשפחות אומנה, והם היוו כ- 2% .מכלל המושמים החדשים למסגרות אלה לוח6 : כניסת ילדים ונוער למסגרות השמה של מ י נהל שלם: סה"כ נכנסי ם לראשונה ועוברים ממשפחות אומנה , 2025-2023 סה"כ נכנסו עוברים מאומנה למסגרות נוער בסיכון ימ של נהל שלם עוברים מאומ נה למסגרות רשות חסות הנוער "סה כ עוברים מאומנה מספר ושיעור מכלל המושמים 2023 537 1 14 15 3% 2024 480 --- 11 11 2% 2025 573 --- 8 8 1% סה"כ 1,590 1 33 34 2% בלוח הבא ניתן לראות את זמני ה שהייה של הילדים במשפחות אומנה לפני המעבר למסגרות השמה חוץ- ביתיו ת אחרות של המינהל . לוח7 :זמן השהייה במשפחות אומנה לפני המעבר למסגרת חוץ-ביתית של מ י נהל ,שלם2025-2023 עד שנתיים שלוש שנים מעל שלוש שנים סה"כ 10 8 16 34 29% 24% 47% 100% ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 12 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מנתוני הלוח ניתן ללמוד כי כמעט מחצית מבני הנוער שעברו ממשפחת אומנה למסגרת השמה ץ חו- ביתית של מ י נהל שלם שהו באומנה תקופה ממושכת – יותר משלוש שנים. עם זאת מדובר במספר ילדים קטן יחסית. 3 . מענה לילדים ובני נוער חסרי עורף משפחתי במסגרות חוץ- ביתיות במהלך חופשות וחגים כלל חניכי פנימיות הרווחה עוברים ועדות תכנון טיפול ,והערכה והם מושמים ב מסגרות לאור אירועי חיים מורכבים וקשים שחוו וזקוקים למעטפת חינוכית שיקומית עוטפת ומלווה. חניכי ם נעדרי עורף משפחתי )(נע"ם מתמודדים עם מצבי חיים מאתגרים עוד יותר מאחר וביתם אינו מאפשר להם לחזור ולו לחופשות סוף השבוע או חופשות ארוכ ות כמו במהלך החגים ובתקופת הקיץ, והם נשארים במסגרת לכל אורך השנה, "מצב הממחיש, הלכה למעשה, את היעדר השייכות ותחושת הבדידות והתלישות שהם חווים". 23 בתוך קבוצת ילדים זו עשויים להיכלל גם ילדים שעברו מאומנה למסגרות חוץ- ביתיות אחרות, כפי שהוצג בפרק2. לחלק המ ילדים המוגדרים כילדי נע"ם אין הורים כלל)יתומים , ילדים נטושים או ילדים שעלו ללא הורים) ואילו הוריהם של אחרים אינם מסוגלים להציע להם קורת גג ,תמיכה וליווי, אף לא מינימליים. 24 תחוש ו ת ה בדידות ואי-ה שייכות של ילדי נע"ם עשויות להתעצם בתקופות החגים וחופשים, במיוחד על רקע יציא ה הביתה של ילדים אחרים במסגרות ,. מעבר להתמודדות של הילדים עם המצב המורכב תחושות אלה עלולות לגרום , בין היתר, גם ל נסיגה בהישגים שהושגו בטיפול שניתן במסגרות. 25 3.1 הגדרה ונתונים נוהל נע"ם26 של האגף להשמה חוץ-ביתית במשרד הרווחה , שמטרתו להנחות את הפנימייה לגבי תהליך ההכרה בחניך נע"ם ומת ן המענים המותאמים עבור ו, מגדיר תנאים ש יש לעמוד באחד מהם לפחות על מנת שה חניך י יכלל בהגדרה של נעדר עורף משפחתי: - חניך אשר התייתם משני הור ,יו חניך ש מונה לו אפוטרופוס לגוף ולרכו ,ש חניך שהוגדר ע"י המוסד לביטוח לאומי כחניך שנמצא זכאי לקבלת גמלת ילד נטוש; - חניך שמ קום יה מצאם של הוריו אינו יד וע או שהוריו אינם נמצאים בארץ לתקופה של שלושה חודשים ומעלה ; 23 :תשובה של משרד הרווחה לבקשת המידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא נתונים על ילדים ובני נוער שנכנסים למסגר ות השמה חוץ-ביתיות , 8 בפברואר2026; נשלח באמצעות דוא"ל ב- 19 בפברואר 2026 . 24 :'מריה רבינוביץ סקירת שירותים לצעירים מעל גיל18 חסרי עורף משפחתי , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרץ2017 . 25 אבי אלבאז, מנכ"ל, טלי חלף, דירקטורית, הפורום הציבורי– כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה ב ,ישראל, שיחת טלפון9 באפריל 2026 . 26 'משרד הרווחה והביטחון החברתי, מינהל שח"א: נוהל מס1- 3 - 100 - 01 בנושא חניכי נע"ם– נעד ;רי עורף משפחתי18.10.2022 . ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 13 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm - חניך שאינו יוצא לחופשות לבית הוריו במש ך חמש יציאות רצופות /שלושה חודשים ואין מדובר במשבר זמני או שאין לו כל קשר עם הוריו לתקופה העולה ע ל שלושה חודשים ואין מדובר במש בר זמני. - חניך הנמצא בקש ר עם הוריו, אך אין לו כל אפשרות להתגורר עמם והם אינם משמשים עבורו תא משפחתי מתפקד ותומ ך; ח ניך אשר גורמי הטיפול בפנימייה וצוות הקהילה ובאישור עובד סוציאלי לחוק הנוער התרשמו ששהות בבית הורי ו על פי לוח החופשות הקיי ם, עלולה לסכן את שלומ.ות וביטחונו הפיזי והנפשי - חניך אשר יוצא לחופשות לבני משפחתו המורחבת )סבים/ אחים/ דודים )כדרך קבע. ,על פי הנוהל ההכרה בחניך כ'חניך נע"ם' תתקיים בהסתמך על דוח סוציאלי או החלטת בית משפט על מינוי אפוטרופוס או על אישור קבלת גמלה מביטוח לאומ י, בהתאם למצבו של ה.חניך ההיקף המוערך של קבוצת החניכים הרלוונטית - על פי מ י נהל שח"א, שכאמור, אחראי על מרבית הילדים ובני הנוער ששוהים במסגרות השמה חוץ- ביתיות של ,משרד הרווחה מתוך כ- 6,000 ילדים ששוהים מדי שנה במסגרות המ י נהל, בין 15% ל- 20% מוגדרים כנעדרי עורף משפחתי. 27 - על פ י נתוני רשות חסות הנוער, שבמסגרותיה משולבים כ- 1,000 בני נוער בכל זמן נתון, כ- 20% מתוכם מוגדרים .כנעדרי עורף משפחתי עם זאת, במשרד הרווחה מציינים כי"ישנה שונות בהגדרה של "נעדרי עורף משפחתי בגו פים ,השונים, וכך למשל"מהנתונים של בוגרי חסות הנוער המתגייסים לצה ל עולה כי מעל90% מתוכם מוכרים כחיילים בודדים , דהיינו– .ללא עורף משפחתי28 - כאן נוסיף כי על פי נציגי" הפורום הציבורי– כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל", מרבית הילדים שמושמים במשפחות אומנה אינם יוצאים לחופשות ארוכות לביתם של ההורים הביולוגיים. זא ת ועוד, לדברי נציגי הפורום, במסגרות ההשמה חוץ-ביתיות של משרד הרווח ה חלק מהילדים שאים מוגדרים כנעדרי עורף משפחתי אינם מוגנים די םי ביציאה לבית ההורים הביולוגיים בחופשות ארוכות, .עקב אתגרים כגון מסוגלות הורית נמוכה ישנם גם מקרים בהם חניכי השמה יוצאים באופן בט וח לביתם לסופי שבוע או חגים קצרים, אך בחופשים ארוכים יותר עשוי ים .להיווצר אתגרים שעלולים לפגוע במוגנות של הילדים בבית29 אחת השאלות העולות בבחינת סוגיה זו היא האם במסגרות השמה חוץ- ביתיות יש חניכים שלמרות שאינם מוגדרים כנעדרי עורף משפחתי– בכל זאת זקוקים למע ?נה (מלא או חלקי) דומה לזה שניתן לחניכי נע"ם 27 תשובה של משרד הרווחה לבקשת המידע של מרכז המחק :ר והמידע של הכנסת בנושא נתונים על ילדים ובני נוער שנכנסים למסגרות השמה חוץ-ביתיות , 8 בפברואר2026; נשלח באמצעות דוא"ל ב- 19 בפברואר2026 . 28 ,שניר בן סימון אגף בכיר קשרי חוץ ודוברות ,, משרד הרווחה והביטחון החברתי, מענה לבקשה להשלמת נתונים, דוא"ל19 במרס2026 . 29 אבי אלבאז, מנכ"ל, טלי חלף, דירקטורית, הפורום הציבורי– ,כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שיחת טלפון9 באפריל 2026 . ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 14 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בהמשך לכך, נשאלת השאלה האם התנאים להכרה בחניכי נע"ם נבחנים מחדש מעת לעת והאם יש מגבלה ?תקציבית להיקף הכרה זו 3.2 מענה לחניכי נע"ם ,על פי משרד הרווחה התפיסה המקצועית והמענים הייחודיים בעבודה עם ילדי נע"ם מדגישים רצ ,יפות קביעות ומערכתיות כולל דרכי פעולה לכלל המענים אשר ילוו את העבודה עם ילדי נע"ם לאורך כל שנות השהות של הילד במסגרת, מרגע ההחלטה על ההוצאה למסגרת חוץ ביתית ובשיתוף פעולה של .כל הגורמים המשמעותיים בחייו של החניך בקהילה ובפנימייה30 על פי נוהל נע"ם, 31 יש ל דע יי )עו"ס שתפקידו לרכז את תחום נע"ם בפנימייה (רכז טיפול או מי מטעמו. בהובלתו ובסיוע)בעלי תפקידים שונים בפנימייה (לפי המוגדר בנוהל, יש לזהות ולמפות צרכים של חניכי נע"ם ו להדריך את צוותי הפנימייה לגבי תפיסת העבודה והנחיות המשרד בנוגע לעבודה ע ם "חניכי נע .ם עו ד נקבע כי יש לגבש לכל חניך נע"ם תוכנית אישית ש תכלול מענים המותאמים עבורו, :כגון יה מצאות דמויות ליצירת קשר משמעותי, לרבות האפשרות לקשר עם בני משפחה קיימים ועם אחים או עם )משפחה מלווה (מתנדבת ;ציון או חגיגה ב ;אירועים מיוחדים אישיים פעילות ל מיצוי זכויות החני ך ; מינוי אפוטרופוס (במידת הצורך); ש י מת דגש על מצבו הנפשי של החנ י ;ך קידום התחום הלימוד י, הכשרה מקצועית ו ה ;תחום תעסוקתי קידום פעילויות פנאי ;מתן מענה בתקופת החגים וחופשות ארוכות . ,לפי תשובת משרד הרווחה לפנייתנו ב מתן מענה לחניכי נע"ם ימ נהל שח"א מפתח מענים יי עודיים שמטרתם יצירת רשת ביטחון ושייכות (יצירה, חיזוק ושימור קשרים משמעותיים חיצוניים לפנימייה), בהם:  חיזוק ושימור הקשר עם משפחת החניך (הוריו, אחיו) ככל הניתן וכן קשר עם משפחתו המורחבת של החניך שיכול ה להוות עורף משמעותי (דודים, סבים וסבתות , )אחים ועוד. למשל , באגף קיים נוהל ייעודי לנושא זה, אשר מגדיר דרכי עבודה עם משפחות ו מתווה גם עבודה עם אחים. 32  גיוס משפח ות מלו ות :מדובר ב משפח ות מתנדב ו ת שמלו ות ומארח ו ת בקביעות ולאורך זמן את חני כי נע"ם. האירוח מתקיים ב סופי שבוע- .אחת לשבועיים, בחגים ובחופשות ארוכות במשרד הרוו חה מדגישים ,שלא מדובר באירוח נקודתי אלא בליווי מתמשך וביצירת קשר משמעותי כשהפוטנציאל הוא משפחה לחיים. 30 :תשובה של משרד הרווחה לבקשת המידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא נתונים על ילדים ובני נוער שנכנסים למסגרות השמה חוץ-בית יות , 8 בפברואר2026; נשלח באמצעות דוא"ל ב- 19 בפברואר2026 . 31 'משרד הרווחה והביטחון החברתי, מינהל שח"א: נוהל מס1- 3 - 100 - 01 בנושא חניכי נע"ם– נעד ;רי עורף משפחתי18.10.2022 . 32 מינהל שח"א, אגף בכיר חוץ ביתי, משפחה, ילדים, נוער והשמות מיוחדות, נוהל עבודה בנוש א: משפחות מלוות לחניכי חסרי עורף משפחתי, אוקטובר2022 "; "אחי זה הכי– דרכי טיפול וליווי המערכת האחראית בהשמה חוץ– ,ביתית; משרד הרווחה והביטחון החברתי 2023 . נוהל משרד הרווחה מגדיר קריטריונים ל הכרה ב חניכים כנעדרי עורף משפחתי וקובע אבני יסוד בעבודה ע ,מם כגון: בניית תוכנית מענים ,אישית חיזוק הקשר עם בני משפחה קיימים , קידום תחומי לימודים והכשרה מקצועית ומתן מענה בחגים וחופשות ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 15 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  עבור( חניכים בפרופיל פנימיות עוגן ומעוז מענה)פוסט אשפוזי וקצה ניתן מענה של חונך מלווה לחיים - מתנדב בוגר (מעל גיל35 ) ,אשר מגיע לבקר את החניך בפנימי יה ומ ייצר עמו קשר רגשי ומשמעותי , לאורך זמן ו מתוך שאיפה לליווי ושמירה על קשר גם לאחר ש השהות ב פנימייה מסתיימת. הליווי מתקיים ביום קבוע, אחת לשבוע ובמידת האפשר גם הגעה לביקורים מידי פעם בסופי שבוע בתיאום עם צוות הפנימייה. על פי "נוהל "משפחות מלוות, 33 כל משפחה או חו נך מלווה שמעוניינים ללוות חניך נע"ם מחויבים לעבור תהליך בדיקה מסודר באמצעות מרכז המיון והאבחון שהוקם במסגרת מיזם משותף עם עמותת "ילדים בסיכוי" ובהתאמה להנח יות נוהל עבודה עם מתנדבים. 34 על פי ימ ,נהל שח"א נכון ל ינואר 2026 ,מלווים כ- 450 ילדים ב- 310 משפחות מלוות (חלק מהמשפחות מלוות אחים) ו ישנם80 חונכים מלווים. .לעתים, משפחה מלווה של ילדי נע"ם היא משפחת קרובים ,עם זאת לא ל לכ ילד נע"ם יש משפחה מלווה ,מפני ש קיים קושי בגיוס משפחות מלווה ואתגרים נוספים בהתנהלות בתחום זה ( ראו פרק.3 3 בהמשך המסמך). ,בנוסף למענים שצוינו לעיל קיימות פעולות נוספות המאפשרות מענ ה לחניכי נע"ם בזמן החופשות , ה כוללות הפעלת מחנה קיץ ,ק ייטנות ופעילויות חברתיו ת. ממשרד הרווחה לא נמסר פירוט של מענים אלו . רום ופה הציבורי– כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישר אל, הציג במענה לפנייתנו דוגמה 'לפעילות מחנה חגים וחופשת קיץ של עמותת 'אור שלום , ,המלווה משפחות אומנה ומפעילה ,בין היתר מסגרות השמה חוץ- ביתיות מסוג)"מעונות משפחתיים ("בית בקהילה. 35 מדי שנה, בתקופת החגים ,(סוכות, חנוכה ופסח) ובמהלך החופש הגדול העמותה מפעילה מחנה לחניכי מסגרות העמותה נעדרי עורף משפחתי. המחנה פועל במיקום קבוע ובליווי צוות ה מדריכים ואנשי מקצוע קבועים, שמגויסים לתקופה של ,שנת פעילות שלמה במטרה להעניק לילדים צוות קבוע ובדרך זאת להניק להם תחושה של שייכות .וחיבור לדברי נציגת הפורום , מדובר במחנה ייעו די ואיכותי שאינו קיים במסגרות אחרות והוא מתוקצב באופן מלא.מכספי תרומות36 33 משרד הרווחה והביטחון החברתי, מינהל שח"א, אגף בכיר חוץ ביתי, משפחה, ילדים, נוער והשמות מיוחדות, נו הל עבודה בנושא: משפחות מלוות לחניכי חסרי עורף משפחתי, אוקטובר2022 ; 34 :משרד הרווחה והביטחון החברתי, מינהל שח"א, אגף בכיר חוץ ביתי, משפחה, ילדים, נוער והשמות מיוחדות, נוהל עבודה בנושא מתנדבים; נובמבר2022 . 35 לפי אתר" עמותת אור שלום", המעונות המשפחתיים של ה עמותה מספקים ב תים המ מו קמים בלב הקהילה ו מהווים מסגרת משפחתית לילדים ולבני נוער בגילאי6 – 18 .שהוצאו מבתיהם כל מעון מעניק תמיכה לכ- 12 ילדים ; כיום מפעילה אור שלום20 מעונות משפחתיים ברחבי הארץ, ובהם חיים כ- 240 ילדים .המעונות מנוהלים על ידי בני זוג (הורי בית) ש גרים בבית עם ילדיהם הביולוגיים, מקיימים חיי משפחה תקינים וערכיים ומעניקים לילדים מודל משפחתי בריא. הילדים משתלבים במערכת החינוך המקומית, בתנועות נוער ובפעילויות פנאי בקהילה– בדומה ל שאר הילדים בשכונה. :מקור מעונות משפחתיים; עמותת אור שלום , אפריל2026 . 36 אבי אלבאז, מנכ"ל, טלי חלף, דירקטורית, הפורום הציבורי– ,כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שיחת טלפון9 באפריל 2026 . ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 16 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm באשר לבני נוער ב מסגרות ימ נהל שלם, בהן מסגרות רשות חסות הנוער , מ ימ ן ה נהל נמסר כי ה מסגרות פעילות לאורך כל ימות השנה ו כל מסגרת מיומנת וערוכה למתן טיפול לקטינים המושמים בה באופן רצוף בה ו תאם ל תוכניות אישיות ייעודיות ש נבנות לכל חניך . עבור חניכי נע"ם, לתקופות החגים ,והחופשות נבנים מענים ייחודיים הנשענים על בסיס קור ות הגג או מסגרות אחרות המופעלות בידי המשרד ש או נערך חיבור למשפחות מאר חות שמאותרות בידי המסגרות . באשר לילדים ב מסגרות הדיור של מינ הל מוגבלויות, גם ממ י נהל זה נמסר כי ה מסגרות פועלות במהלך כל השנה , כולל חופשים וחגים . ילדים ללא עורף משפחתי יכולים להישאר במסגרת הדיור ולקבל מענה לכל צרכיהם כמו בכל יום בשנה. פעילות זו היא מתוקף הסכמי ההתקשרות של המשרד עם הזכיינים והמכרזים השונים. 3.3 אתגרים בתח ום מתן מענים לחניכי נע"ם ,על פי משרד הרווחה ישנם כמה אתגרים בעבודה עם חניכים נעדרי עורף משפחתי ובמתן מענים ייעודיים עבורם. בין היתר, גם לאור מצבי החיים המורכבים של החניכים אלה ,הצוותים נדרשים להתמודדות עם מצבים נפשיים ו התנהגותיים מורכבים .וקשים ,זאת ועוד מענה המתנדבים , המשפחות המלוות והחונכים (כמפורט לעיל )מהווים מענה תומך לילדים , אך הניסיון בשטח מלמד על קשיים בתחום זה ש כוללים:  קושי לגייס מתנדבים מתאימים;  התנגדות של החניכים או משפחותיהם לצימוד של מתנדב;ים  אי- התאמה של החניך למשפחה מ לווה או ההפך– מצבים שיוצ ים ר אכזבה ודחייה ;אצל חניכים  קושי מערכתי להחזקה שוטפת של מתנדבים לאורך זמן. נקודות דומות כן ו נוספות הועלו על- ידי נציגי"הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה הו אומנה בישראל". 37 ,לדבריהם לא לכל ילד ללא עורף משפחתי יש משפחה מלווה עקב קושי בגיוס משפחות אי ו- .התאמה כמו ,כן ,גם אם יש משפחה מלווה לא תמיד ולא כל המשפחות פנויות וזמינות בכל הזמן ,הנדרש. למשל אם משפחה המלווה הגרעינית יוצאת לחופשה משפחתית במהלך החג או ה חופש הגדול, ה ילדים ה מלווים עשויים להישאר .בפנימייה להלן נקודות נוספות לדיון שאפשר להעלות בנוגע לאתגרים במתן מענה מלא לחניכי נע"ם:  האם ניתן מענה מספק עבור חניכי נע"ם שנשארים בפנימיות בסופי שבוע, חגים וחופשים אר כים ו? בעניין זה נטען כי מסגרות השמה חוץ-ביתיות אכן ממומנות ופעולו ת לאורך כל ימות השנה וישנ ם ילדי נע"ם שנשארים במסגרות במהלך החופשים וחגים , אך בתקופות אלה אין עבורם מענה מספיק ו יש צורך בתגבור כוח האדם במסגרות בהיעדר פעילות של .מסגרות החינוך 37 אבי אלבאז, מנכ"ל, טלי חלף, דירקטורית, הפורום הציבורי– ,כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שיחת טלפון9 באפריל 2026 . ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 17 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  התמודדות של חניכי נע"ם עם מעבר ל שהייה ב מסגרת אחרת במהלך חופשות ארוכות : לעתים חניכי נע"ם ממסגרות שונות שוהים באופן מרוכז במהלך החגים וחופשות ארוכות ב מסגרת אח רת מזו הקבועה . בעניין זה נטען כי מעברים בין המסגרות בתקופות שהן ממילא מורכבות עבור הילדים , גורמים לתחושת אי- ,שייכות ולקשיי התמודדות עם סביבה ש ונה ועם צוות ים משתנים .  גובה התשלום עבור כיסוי הוצאות למשפחות מלוות :משפחות מלוות של ילדי נע"ם מקבלות תשלום סמ לי המיועד לכיסוי ההוצאות השוטפות בגין אירוח הילדים בסופי שבוע ובחגים . בהקשר זה ע נט ן כי מדובר בסכום נמוך במיוחד ויש להגדילו , גם אם ברור כי ליווי המשפחות הינו פעילות התנדבותית .של נתינה ותמיכה בהקשר לנקודה זו נשאלת השאלה מה ו גובה התקציב הייעודי לתמיכה זאת והאם היו בו שינויים (תוספת תקציב או הפחתת תקציב, למשל בעקבות הוצאות המלחמה) בשנים ?האחרונות  "קשיים בקבלת קצבת "ילד נטוש :של המוסד לביטוח לאומי ילד שעומד בקריטריונים לזכאות ,לקצבת ילד נטוש של המוסד לביטוח לאומי38 שנמצא בפנימייה ואוצר המדינה או רשות מקומית נ ושאים באחזקתו זכאי לקצב "ת "ילד נטוש בתקופה שהוא נמצא בחופשה בת15 ימים ויותר מחוץ לפנימייה - ,בחופש הגדול, חגי תשרי פסח ובח גים דומים במגזר הנוצרי והמוסל .מי על פי נהלי ה מוסד ל ,ביטוח לאומי הזכאות היא רק בחודש של חופשה ,שבה הילד יוצא מהפנימייה ל- 15 ימי חופשה או .יותר39 לדעת נציגת ,הפורום מרבית הפנימיות אינן מגישות פני י ה כזו משום ש מדובר ב נטל בירוקרטי שמוסי ף על העומס הרב הקיים לא י ממ ( שכן צריך להגיש תביעה בנפרד על כל חופשה מעל ל- 15 יום באותו חודש ובכל פעם מחדש) . ,כמו כן פעמים רבות החופשות אינן נופלות ברצף באותו חודש כמו חגי תשרי ובמקרים כאלה אין .זכאות40 יצוין כי קצבה זאת לא משולמת .לילדים שהושמו למשפחות אומנה תלונות ל נציבות תלונות ילדים ונוער בהשמה חוץ-ביתית אחד הכלים לפיקוח על מצב ה חניכים ב פנימיות ה וא נציבות תלונות ילדים ונוער בהשמה חוץ-ביתית , שהוקמה ופועלת מכו ח חוק האומנה לילדים, התשע"ו- 2016 , ו נועדה לאפשר בירור תלונות של ילדים ש מתגוררים במסגרות אלו ,כגון פנימיות או אומנה, וזקוקים לכתובת לבדיקת מצוקת ם. הנציבות מהווה כתובת לפנייה בכל שא לה על זכויות או בירור פרטים, או להגשת תלונה, כאשר ניתן לפנות באופן עצמאי, פרטי וחופשי, בלא כל חשש לחשיפה או פגיעה בעקבות הגשת התלונ.ה41 הנציבות מגישה מדי שנה.דוח על מצב התלונות לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת 38 בנוסף לאמור לעיל, מועלות טענות על כך שהקריטריונים להכרה בילד כ"ילד נטוש" על ידי המוסד לביטוח לאומי אינם מתייחסים למצבים בהם ישנם הורים לילד אך הילד אינו מקבל מהם כל תמיכה רגשית, פיזית .וכלכלית, ולפיכך בפועל הילד נעדר עורף משפחתי 39 :המוסד לביטוח לאומי תביעה להבטחת הכנסה–למילוי ב עבור ילד הזכאי לגמל ה מיוחדת/, בל5622 . 40 טלי חלף, דירקטורית, הפורום הציבורי– ,כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שיחת טלפון9 באפריל2026 . 41 נציבות תלונות ילדים ונוער בהשמה חוץ-ביתית ., משרד הרווחה והביטחון החברתי בין האתגרים במתן :מענה לחניכי נע"ם קושי של המערכת ל גייס או לספק משפחה מלווה מתאימה ; צורך ב מענה רחב יותר בחופשות כאשר אין ;מסגרות חינוכיות חשש להתגברות תחושת אי- שייכות ושבירת רצף טיפולי כאשר ישנם מעברים בין מסגרות במהלך החופשים ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 18 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בדוח לשנת 2025 42 עלו כמה תלונות, שנמצאו כתלונות מ וצדקות, בדבר התנהלות לקויה של מסגרות השמה במהלך החופשות וחגים, ולכן הן עשויות להיות רלוונטיות גם לחניכי נע"ם, על אף שבדוח לא צוין שהתלונות התקבלו מחניכים נעדרי עורף משפחתי . - איום בהשעיה מהפנימייה/ השעיות או סירוב הפנימייה לבקשת ילד/ה לשוב לפנימייה לפני תום החופשה בבית המשפחה: הנציבות ה דגישה כי הפנימיות אינן מהוות מסגרת לימודית, אלא בית .חלופי בהקשר זה צוין בדוח כי,מבית לא משעים וכי בית הוא המקום שאפשר לחזור אליו או .להישאר בו בעקבות מצוקה או קושי עוד צוין כי בשנת הפעילות האחרונה נושא זה חזר לעלות, וילדים פנו אל הנציבות בעקבות השעייתם מהפנימייה או איום בהשעיה מהפנימייה, או סירוב הפנימייה לבקשות לשוב לפני תום החופשה בבית המשפח .ה במרבית הפניות שהתקבלו מהילדים שפנו בנושא זה, העבירו הילדים את עלבונם מתחושת הדחייה מהמקום אשר אמור להוות עבורם בית. צוין כי הנציבות ק ת רא ו , ולא בפעם הראשונה, לוודא כי השעיות אינן נמנות על ארגז כלי ה ""תגובות ,להתנהגות בלתי תקינה של ילדים. כמו כן צוין כי יש לגלות גמישות והבנה באשר לבקשות מיוחדות של ילדים לשוב לפני תום סוף ה שבוע או חופשת ה חג בבית המשפחה, או להישאר בפנימייה במהלך ס וף השבוע, כל זאת כמובן תוך איזון עם הערך החשוב של שמירת הקשר עם המשפחה . כאמור, בדוח לא צוין האם במקרי התלונות מדובר בחניכי נע"ם. עם זאת מצבים אלה עשויים להיות משמעותיים ב מיוחד ביחס לחניכי נע"ם, כאשר, כפי שצוין לעיל, לא תמיד יש התאמה בינם לבין משפחות מלוות .או חניכים מלווים - אי- תשלום דמי כיס לחניכי פנימיות במהלך החופשות: בסיור היכרות של נציבות פניות ילדי ם ונוער בפנימייה מסוימת , 80 מ ילדי הפנימייה פנו וטענו לאי- תשלום דמי כיס בעקבות החסרת ימי שהות בפנימייה לרגל חופשה או חגי .ם הנציבות שכאמור מצאה את פניית היל דים כמוצדקת , פ נתה לפנימייה והמליצה לפנימייה לע רוך חישוב מחודש כמה דמי כיס מגיע ים לכל ילד מתחילת השנה , ולהעביר לכל ילד את ההפרש המגיע לו. הפנימייה קיבלה את המלצת הנציבות והעבירה לכל ילד את ההפרש המגיע ל ו. - אי שמירה על רצף טיפולי תרופתי בעת יציאה לסופ"ש או ח ופשו:ת במהלך השנים התקבלו פניות של ילדים על כך שיצאו לבית ההורים או לבית משפחות מארחות, ללא התרופות להם הם זקוקים. בירור פניות אלו העלה כי מדובר באירועים נקודתיים שקיבלו מענה. השנה צוין כי ה נציבות נחשפ ה למצב של קושי מתמשך באי הקפדה על המשך קבלת טיפול רפואי , בעת שילדים נמצאים בבית ההורים .כך לדוגמ ,א התקבלה פנייה מילד עם מוגבלות שכלית התפתחותית שבפנייתו ציין כי באופן קבוע, במהלך החופשות בבית משפחתו, הוריו אינם דואגים לתת לו את התרופות להן הוא זקוק, וזאת למרות שהפנימייה מקפידה לשים לו את התרופות בנרתיק ה מיועד כך ל בתוך ה תיק שעמו יוצא הילד לבית הוריו . פנייה זאת חשפה ליקוי מתמשך 42 דוח שנתי של נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ-ביתית לשנת2025 ., משרד הרווחה והביטחון החברתי ילדים במסגרות ה שמה חוץ-ב יתיות: מעבר מאומנה למסגרות אחרות ומענה לחניכים נעדרי עורף משפחתי | 19 הכנסת– מר כז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm של אי-קיום נוהל המגדיר אי- מתן טיפול תרופתי בבית כדבר שהמסגרת מחויבת לדווח עליו כאירוע חריג, כמו גם ה י עדר מנגנון מעקב בקהילה, במסגרת התוכנית הטיפולית הכוללת של הנער. על פי הנציבות, פניה זו ממחישה את החשיבות במעורבות של מסגרות הדיור בבירור מצב החניך כאשר הוא נמצא בבית משפחתו, כמו גם את חשיבותה של תקשורת שוטפת בין הקהילה למסגרת החוץ- .ביתית המלצת הנציבות הנה לגבש הנחיות למסגרות הדיור ולמחלקות הרווחה שמתוות את העבודה המשותפת בין שני הגורמים באו פן שיבטיח כי המסגרת מקבלת מידע על מצב הילדים במהלך שהייתם בבית משפחתם ובהתאם למידע לבנות תכנית במשותף עם מחלקת הרווחה שמטרתה הבטחת שמירה על רצף הטיפול בבית. גם בנושא זה עשויים לעלות אתגרים ייחודיים .במקרה של חניכי נע"ם כאן נוסיף כי פנינו ל מרכז ה לט ש ון המקומ י ומ טעמו נמסר כי לא מוכר ות למרכז פניות בגין ליקויים או אתגרים בנוגע למתן מענים לחניכי נע"ם במהלך חופשות וחגים. 43 ,כאמור מסמך זה אי נו עוסק ב מערך ה .פנימייתי של משרד החינוך צוין כי על פי מידע שהוצג במסמך ממ"מ קודם( "בנושא "צעירים חסרי עורף משפחתי2024 ,) 44 במוע ד פרסום המסמך ל חניכים חסרי עורף משפחתי לא היה מעמד פורמלי במסגרות המינהל לחינוך התי י שבותי ,פנימייתי ועליית הנוער ו לא פ ו רסם חו זר מנכ"ל הנוגע ל תלמידים נעדרי עורף משפחתי במסגרות החוץ-ביתיות של המשרד . ,עם זאת צוין כי המינהל מגדיר צעירים חסרי עורף משפחתי לפי ק ריטריונים פנימיים דומים לאלה של משרד הרווחה . על פי הערכת המינהל,שצוינה במסמך בשנת2022 מתוך4,016 בוגרי מסגרות ,המינהל1,264 בוגרי( ם31% ) היו מוגדרים חסרי עורף משפחתי ( גידול של כ- 10% ביחס לשנים קודמות, ש חל כתוצאה מקליטת עלייה מאוקראינה.) 43 ,אסא בין יוסף, עו"ס, מנהלת מחלקת רווחה וקהילה, מרכז השלטון המקומי בישראל, שיחת טלפון29 במרץ2026 . 44 ד"ר יסכה מוניקנדם– ,גבעון ומיכה נוי צעירים חסרי עורף משפחתי ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת15 באוקטובר2024 .