פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 59
מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ו (17 בפברואר 2026), שעה 9:10
סדר היום:
<< נושא >> בחינת הקמתה מחדש של הרשות הלאומית למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול כרשות עצמאית << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
אריאל קלנר – היו"ר
סימון דוידסון – מ"מ היו"ר
חברי הכנסת:
איימן עודה
מוזמנים:
מירי שמואלי
–
משנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי
דוד בבלי
–
עו"ד, יועץ השר לביטחון לאומי
סנ"צ אביבה דלגיצה כרמון
–
ר' מעבדת סמים ארצית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
קרן רוט איטח
–
מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, שפ"י, משרד החינוך
מוריאל אורדן
–
עוזרת ייעוץ משפטי, משרד החינוך
ד"ר רוני ברקוביץ'
–
מנהל אגף אכיפה, משרד הבריאות
ניר שער
–
מנהל תחום מסגרות לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות
קרן זרגרי
–
רוקחת, האגף לאכיפה, משרד הבריאות
ענת שגב
–
מנהלת תחום פ"א - התמכרויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי
ברהן מלדה
–
מפקח ארצי קהילתי לקליטת עלייה, משרד העלייה והקליטה
פלורה קוך דבידוביץ'
–
מרכז המחקר והמידע, הכנסת
איתי כהן
–
מנהל תחום מניעה, המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש
מנחם מענדל אבן ישראל
–
נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית
אודל אביטן
–
חבר צוות מוגנות, הנהגת הורים ארצית
מוזמנים באמצעים מקוונים:
פרופ' אליקים רובינשטיין
–
לשעבר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, נשיא מכללת אשקלון
פרופ' חגית בוני-נח
–
ראש המחלקה לקרימינולוגיה, לשעבר יועצת ברשות
חיים מסינג
–
מנכ"ל הרשות לשעבר, מ"מ וסגן ראש העיר יבנה
סימונה מורלי
–
מנכ"לית מהות - הרשות העירונית לביטחון וחוסן קהילתי אשדוד
חיליק מגנוס
–
יו"ר מגנוס - איתור, חילוץ והצלה
ד"ר אורית שפירו
–
מנכ"לית עמותת איזון
מנהלת הוועדה:
בת שבע פנחסוב
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, יפית גולן
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> בחינת הקמתה מחדש של הרשות הלאומית למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול כרשות עצמאית << נושא >>
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
בוקר טוב, חודש טוב. ל' בשבט התשפ״ו, א' בראש חודש אדר, 17 בפברואר 2026. אנחנו בדיון בוועדה המיוחדת למאבק בשימוש סמים ואלכוהול בנושא – בחינת הקמתה של הרשות הלאומית למאבק בשימוש סמים ובאלכוהול כרשות עצמאית.
שלום לכולם ולכל מי שהגיע. אנחנו התכנסנו לדיון היום לאור הצורך לקבוע גורם מתכלל שיינטר את השימוש בסמים ואלכוהול בישראל ויתווה מדיניות להתמודדות עם ההתמכרויות בישראל, הן לנוכח היקף התופעה בשגרה בכלל ובעקבות הקורונה והמלחמה בפרט, וכמובן הן לנוכח הירידה המתמשכת בגיל של המשתמשים.
זה נושא שיש לו חשיבות גדולה. כידוע, הרשות למלחמה בסמים הוקמה ב-1988 בחוק הרשות למלחמה בסמים כתאגיד סטטוטורי. השר הממונה על הרשות באותה עת היה ראש הממשלה. הרשות הוקמה כדי להתמודד עם נגע הסמים ולהתוות מדיניות, לרכז מידע, ליזום מחקרים ולפתח ידע, ליזום הכשרות והסמכות של אנשי מקצוע, החל מתחום המניעה, החינוך וההסברה, הטיפול, הגמילה והשיקום.
הרשות הייתה גורם מתכלל של כל הגורמים העוסקים בתחום, הממשלתיים, וכלל הגורמים המקצועיים בארץ, עם קשר לחו״ל, שכללו במהלך השנים יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים. לא נעבור על כל הסקירה ההיסטורית, יש את זה באתר ונעלה את הדברים גם בדיון.
אבל כן, בדיון הזה אנחנו נבקש לברר כיצד השינויים במעמדה של הרשות לאורך השנים השפיעו על יכולתה לעמוד ביעדים שהוגדרו לה בחוק הרשות למלחמה בסמים בשנת 1988. ולתוך כך, האם הרשות מהווה גורם ניטור ארצי-לאומי של תופעת השימוש וההתמכרות לסמים ואלכוהול, האם ביכולתה לאמוד את היקף התופעה, את הדפוסים, המגמות, לערוך סקרים וליזום פעילות מחקרית ענפה בתחום הזה.
ואנחנו רוצים לראות היום גם כיצד מתמודדים ואיך מתכללים את הפעולות הננקטות על ידי משרדי הממשלה להתמודדויות עם התמכרות לסמים ולאלכוהול, החל משלב המניעה, החינוך, ההסברה, הגמילה והשיקום. בתוך כך, האם היא בוחנת את יעילותן של התוכניות הקיימות ופועלת לשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות הרשויות המקומיות וכו'.
אני מודה לך, חבר הכנסת דוידסון, על שהגעת לדיון, אבל הרבה יותר על הפעילות שלך לאורך השנים בנושא הזה, ועל העלאת הנושא הזה לסדר היום והדחיפה שלו. המטרה של הדיון היום, גם לאור הדברים שאני נחשפתי להם, לבוא ולשים את הדברים על השולחן, לשמוע את זה מגורמי המקצוע, לשמוע את זה גם ממך ולשמוע מכל מי שהצטרף לדיון הזה, וכדי שהוועדה הזאת, גם היא תבוא כוועדה ותאמר את האמירה שלה בנושא הזה. תודה רבה, אנחנו נתחיל את הדיון. יהיו לנו גם משתתפים באמצעות הזום. שלום מירי שמואלי, משנה למנכ"ל המשרד.
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
בוקר טוב. מירי, המשנה למנכ״ל במשרד. דיון מאוד חשוב, אני חושבת שכבר כמה פעמים שאני מגיעה ספציפית לדיון הזה. הדיונים הקודמים שלנו גם עסקו בסכנה שהייתה בשעתו לרשות לביטחון קהילתי, שהיום גם בעצם מטפלת בכל מה שקשור לנושא של הדיון הנוכחי, שהייתה ממש סכנת סגירה ופערי תקציב, מי שזוכר את ההשתתפות בדיונים דאז.
ובאמת אני שמחה לראות שבשנה הנוכחית, עם כניסתו של השר, הכניסה המחודשת, דאגנו להשבת התקציבים לרשות לביטחון קהילתי באופן כזה שפעילותה נשמרה. הרשות הלאומית לביטחון קהילתי מטפלת גם במניעת אלימות, גם בכל מה שקשור לשימוש לרעה בסמים ובאלכוהול. והזרועות שלנו היום הן הזרועות, יש לנו תוכניות מרכזיות, ויש לנו את הזרוע שהיא הרשויות המקומיות.
מרבית התקציבים עוברים דרך תוכניות סדורות מול הרשויות המקומיות, מתוך הבנה שבסופו של יום, יחד עם אנשי המקצוע שלנו, כ-60 איש שנמצאים ברשות עצמה, הם בונים את התוכניות המתאימות ביותר לצרכים הלוקאליים, לצרכים המקומיים, מתוך הבנה של כל השדה המקומי.
השנה גם השקנו מדד מת"ר, מדד תופעות רשותי, יחד עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, באופן כזה שאנחנו יודעים להצביע בכל רשות מקומית מהן התופעות המרכזיות, וגם לדאוג שהתקציבים מנותבים למקומות הנכונים.
התקציב הכולל של הרשות הלאומית עמד השנה על כ-107 מיליון שקלים, כולל החלטות ממשלה. אומנם ירידה לעומת השנה הקודמת, שראינו כ-120 מיליון שקלים לפני החלטות ממשלה, אבל עדיין, לעומת ה-30 מיליון שקלים שהתחלנו איתם את השנה, עשינו ממש כברת דרך, כולל גיוס משאבים מהגופים שלנו.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
את אומרת 107 מיליון שקלים זה הרשות לביטחון קהילתי, זה התקציב שלה.
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
נכון. כאילו בשנה הקודמת, בשנת 2025. בואכה תקציב 2026, השר כן יתמקד ברשות עצמה, מתוך כוונה להגדיל את התקציבים שלה. אנחנו מקווים שתקציב המדינה יעבור כמו שצריך, וגם הרשות תתוקצב יותר ממה שתוקצבנו השנה. אני לא רוצה לנקוב פה במספרים, כי אנחנו רוצים לראות שהתקציב באמת נסגר כמו שצריך, אבל לפחות לחזור למספרים של 2024.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
בהצעה זה לא כתוב?
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
כן, סביב ה-120 מיליון שקלים לפני החלטות ממשלה. אבל אנחנו עדיין בסגירות הסופיות, ובואו נראה שהכול יתנהל כשורה עם כל מה שקשור לתקציב המדינה. כן, מדיניות השר היא מאוד ברורה בהקשר הזה, הרבה יותר מהשבת תקציבים, הגדלת התקציבים, וגם תוכניות מרכזיות, מעבר לתוכניות מול הרשויות המקומיות, תוכניות שכן שמות זום-אין על היבטים מסוימים בתוך הקהילה עצמה. חלק מזה זה הנושא של סמים ואלכוהול.
עלה פה הנושא של הניטור והמחקר. ואכן, בנושא הזה של המחקר, לצד העבודה מול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועוד שיתופי פעולה שהרשות עושה, אחד הדברים שנמצאים בתוכניות עבודה 2026 זו השקעה הרבה יותר משמעותית בתחומי המחקר.
בשעה טובה מינינו ראש רשות, ממש שבוע שעבר עבר המינוי, הצעת השר לממשלה אושרה, והשופט אביטל חן הוא זה שינהיג בשנים הבאות את הרשות הלאומית. הוא אמור להיכנס לתפקידו בסוף החודש. עתיר ניסיון בכל מה שקשור לעבודה מול נוער, עבודה של שיקום. אפשר לעשות גוגל ולראות מי האדם הנהדר, מי שלא מכיר.
ובאמת אנחנו צופים שהרשות הזאת תעלה על מסלול, כמו שהיא צריכה להיות אחת הרשויות החזקות והטובות והמשמעותיות ביותר במדינה שלנו. הנוכחות של הרשות היום כחלק אינטגרלי ממערך הביטחון הלאומי היא מאוד משמעותית. בסוף, אנחנו כמשרד לביטחון לאומי, הקשר השוטף מול משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר במאמצי השיקום, הוא משמעותי לאין שיעור.
נכון שהוא לא בא לידי ביטוי מספיק חזק בשנים קודמות, אבל השנה גם, כחלק ממדיניות השר, התקיימו לא מעט שיתופי פעולה בין המשטרה לרשות הלאומית, בין אם זה תוכניות שיקום של נערים, נערים ממש שהיו להם תיקים, עברו תהליך שלם יחד עם משטרת ישראל בתוך רשויות מקומיות ספציפיות, יחד עם הרשות הלאומית, והצלחנו לעשות לא מעט שיפורי חיים בהקשר הזה.
אני אזכיר גם את קרן החילוט, שאולי תעלה פה, שהיא גם קרן שהוקמה מתוקף פקודת הסמים, שהיא משמשת בעצם החזרה של התקציבים חזרה לחברה. אחרי שלוש שנים שלא התכנסה הוועדה וגם לא חולקו התקציבים, השנה כינסנו אותה, חילקנו כ-20 מיליון שקלים ללמעלה מ-140 ארגונים ורשויות מקומיות, ממש ספציפי על תוכניות למניעה של אלימות ושימוש בסמים ובאלכוהול.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
מה הכוונה חילטתם מהרשויות המקומיות?
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
חילקנו לרשויות המקומיות. את הקרן המחולטת, חילקנו.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
חילקתם, הבנתי. לא הבנתי מי מחלט ומי מחלק.
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
לא, עוד לא הגענו לשם. אבל כן, הקרן עצמה, חילקנו 20 מיליון שקלים באמצעות ועדת היגוי משותפת, בשעה טובה. והשנה אנחנו מתכוונים לכנס אותה שוב ולצאת לעוד קול קורא ולחלק סכום לפחות דומה למה שהיה בשנה הקודמת, שזה תקציבים משמעותיים שחוזרים גם לארגונים אזרחיים, אבל גם לרשויות מקומיות וגם לעוד מוסדות שצריכים את התקציבים הללו.
מבחינתנו, הרשות לביטחון קהילתי היא אחת הרשויות היותר משמעותיות וחשובות. זה יבוא לידי ביטוי גם בתקציבים שהרשות הזאת תקבל. ההבנה שלנו כמשרד היא בסופו של יום שלצד ההכוונה והמצפן, שאנחנו צריכים לתת ולהתעמק גם הרבה יותר במחקרים. אנחנו כן מאמינים שהרשויות המקומיות יודעות מה הן צריכות בתחומן, וכן יש פה איזושהי יעילות תקציבית כוללת שמסתכלת גם על אלימות, גם על סמים, גם על אלכוהול כסל אחד.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
מירי, אני שואל אותך לגבי איך אתם מודדים את עצמכם, יעדים מול מדדים, גם ברשות לביטחון קהילתי, גם מול הרשויות המקומיות, גם בכלל, יש תוכניות כאלה? יש בדיקות מהסוג הזה? אם כן, אשמח שתשתפי אותנו.
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
לגבי תוכניות פרטניות, כן יש תוכניות שנמדדות באופן פרטני. למשל, יש לנו תוכניות – עובדים סוציאליים שתפקידם למנוע אלימות במשפחה. שם אנחנו ממש מודדים מה קורה איפה שיש ומה קורה איפה שאין, ומה ההשפעות הספציפיות של תוכנית ספציפית.
הסיפור של הכנסת המדדים של הלמ״ס שנכנסו רק השנה, מאפשרים לנו בעצם לבוא ולבחון לאורך זמן שינויים שהם שינויים אובייקטיביים. לא נכנסו לתוכנית 20-30 איש. זה לא מעניין. הערכת אפקטיביות אמיתית צריכה להתבטא בתוצאות. אנחנו לא היינו מספיק חזקים שם. השנה בנינו את התשתית כדי לבדוק את עצמנו לאורך שנים במדדים שהם מדדים אובייקטיביים ברמה של רשות מקומית.
יש לנו היום מדד מול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שאנחנו יודעים שבכל רשות מקומית, גם עם נתוני משטרה אצלנו, ברמה של אלימות רכה, בעולמות שלנו כרשות לביטחון קהילתי, מהי תמונת המצב. כשיש לנו את מהי תמונת המצב, גם בהיבטי חינוך, נשירת נוער, שימוש בסמים, שימוש באלכוהול, תופעות של אלימות, תופעות של ונדליזם, תופעות של גנבות כאלה ואחרות. אנחנו מודדים עכשיו בכל רשות איזה תוכניות השקענו בהן את הכסף, ואנחנו נראה לאורך זמן מהן התוכניות היעילות.
אנחנו ממש השנה השקנו את הסיפור של המדידה, בשעה טובה, טוב מאוחר מאשר לעולם לא, ואנחנו כן מאמינים בלבוא ולבחון את הדברים לאורך זמן. הכנסנו גם לא מעט מחקרים מתוקצבים על ידינו יחד עם המדען הראשי אצלנו במשרד, לבוא ולראות מה קורה עם התוכניות שלנו לאורך זמן, וזהו מבחינתי.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
מירי, תודה רבה. אנחנו נחזור אלייך בהמשך. ואני רוצה, חבר הכנסת סימון דוידסון.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אני אגיד כמה מילים, אבל אחרי זה חשוב לי מאוד לשמוע את כולם, ואחרי זה נמשיך.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
איך שאתה רוצה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
קודם כל, תודה רבה על הדיון הזה. שהחיינו והגיענו, כמו שאומרים. אני מדבר על הנושא הזה של החזרת הרשות כבר, אני חושב, יותר משלוש שנים. ואני מדבר על זה מכאב גדול, גם אישי וגם לאומי, כי אני יודע מה קורה במדינה שלנו.
ואני מאוד מאוד מעריך את מירי, מאוד. אני חושב שהיא באמת עושה את העבודה שלה בצורה יוצאת מהכלל, אבל אנחנו חיים קצת בלה לה לנד, קצת בסרט. כי הכול נשמע מהפה שלך מצוין, ואנחנו הולכים לכיוון טוב, וכמה שהולך להיות נפלא. אני זוכר את תקציב 2025, ואני זוכר שישבתי איתך ודיברתי איתך, שכמעט סגרו את הרשות לביטחון קהילתי.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
נכון.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אז מהמקום של כמה היא חשובה, למקום שהרשות כמעט נסגרה, ופתאום להגיד כמה הרשות חשובה. תסתכלי איזו תפנית.
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
אבל עובדתית היא לא נסגרה.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
טוב, ניהלנו פה מאבק, ברוך השם, והצלחנו להחזיר.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
עשינו פה מאבק של הרבה חברי כנסת, גם פוליטית, גם תקשורתית. חוץ מלהפוך את המשרד לבן גביר, עשינו הכול.
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
לא, בן גביר לא היה כשזה קרה. כשהוא חזר, הוא החזיר את הכסף.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
הוא בדיוק חזר. גם לחיים כץ, עשינו הרבה עבודה. אבל השינוי הדרמטי הזה הוא קצת לא ברור לי. כל מי שיושב פה מבין כמה אנחנו במצב חמור. חמור זו מילה עדינה. אנחנו במצב של מדינה נרקומנית. לכל מקום שאני הולך, מדברים על סמים. בכל מקום אני מריח סמים. הכי קל לקבל את הסמים. יותר מלקבל סנדוויץ' של וולט, היום יותר קל לקבל סמים בכל הצורות השונות.
כל פעם שאני רואה את ד"ר רוני ברקוביץ', אני מבין שיש לנו משהו חדש וסם חדש, ואנחנו צריכים להתמודד איתו. אני אומר לך את זה בהומור כל פעם, אבל זה נורא. וכשאני מדבר שצריכים להחזיר את הרשות, זה לא שיש לנו איזה אינטרס להחזיר את הרשות. פשוט הרשות שמה את הדברים על השולחן, וידענו מה קורה. היום אנחנו באפלה.
אם לא היה את המרכז הישראלי להתמכרויות, לא היו לנו נתונים, לא היינו יודעים מה קורה במדינת ישראל. הרשות לביטחון קהילתי כבר שנים לא עושה שום מחקרים, ואין נתונים, ולא יודעים מה קורה בכלל במדינת ישראל, כמה המצב חמור. המספר הזה של 107 מיליון שקל זו בדיחה לכל מדינת ישראל, לכל הרשויות זו בדיחה. וגם העבודה שנעשית דרך הרשויות היא אפילו לא פסיק ממה שצריך לעשות.
ובסוף, אחרי שאת מציגה את כל התמונה, את אומרת שני דברים שהכי מפריעים לי. מה את אומרת? את אומרת, היכולת שלנו בקשר עם בתי הסוהר ועם המשטרה, היא החלק הכי חשוב בכל האירוע הזה. ואני לא רואה את זה ככה. אני רואה את האירוע הזה של הרשות ככלי מניעתי.
אנחנו לא יכולים להתחיל לטפל רק כשהבן אדם כבר נרקומן, או אלכוהוליסט, או הילד כבר נשר מבית הספר, וכבר יש נתונים של נשירה ואנחנו רודפים אחריו כדי להחזיר אותו למערכת. אנחנו צריכים לעשות עבודה ולהסתכל 20 שנה קדימה, מה מדינת ישראל עושה כדי שהילד לא יגיע למקום הזה. זה לא רק ילד, גם מבוגרים ומבוגרות לא יגיעו למקומות האלו.
זה בכל מקום בחברה הישראלית. זה אצל החרדים, וזה אצל הכיפות הסרוגות, ואצל החילונים, ואצל הערבים. בכל מקום המדינה נרקומנית. תלכו פעם למסיבה, תראו מה קורה שם. כבר לא מדובר על אלכוהול, וגם לא על קנאביס כבר. מקומות שאי אפשר לתאר אותם. אני לא רוצה להאריך, אני רק רוצה לסיים.
בסוף, כשמדברים על הרשות, אנחנו מדברים על הדבר הכי מרכזי, וזה להוריד את כל הרגולציות, את כל הדברים שעוצרים מאיתנו להתקדם, ולעשות שולחנות עגולים, כי מדובר פה על הרבה מאוד משרדים. אנחנו מדברים על משרד התרבות והספורט, שיש לו תפקיד קרדינלי בנושא הזה. משרד החינוך, שיש לו תפקיד בלתי רגיל בנושא הזה. לא עושים כלום. עזבי, מנסים. פלייר פה, ואני שומע על פלייר שם. זה לא זה, זה לא יעשה את השינוי.
ומשרד הביטחון, אתם יודעים מה קורה בצבא? אני לא רוצה לדבר על זה, זה גם לא דיון סגור. אבל בדיונים סגורים, תבינו מה קורה גם בצבא. יש כל כך הרבה משרדים שהדבר הזה נוגע להם, ולכן אני הייתי מצפה באמת מהמשרד, אני יודע שאתם נגד, כי הפלתם את החוק פעמיים, ואני מאמין שגם תפילו פעם שלישית כי אתם רוצים לשמור את זה אצלכם. אבל אתם לא מבינים דבר אחד, אתם לא תצליחו.
לא תצליחו לעשות שינוי דרמטי במדינת ישראל לשנים הקרובות, כי אתם מסתכלים דרך, לא יודע, פרמטרים שהם לא הנכונים. כי בסוף, אני חוזר על מה שאמרתי, אנחנו צריכים לפעול בצורה של מניעה, למנוע את הילד הבא. ויש כל כך הרבה דרכים לעשות, ועשו את זה בעולם, מירי. עשו את זה בעולם. אני מדבר על הספורט, כי הספורט הוא כלי אדיר לדבר הזה. אבל יש עוד הרבה דברים אחרים, גם במוזיקה, גם בתיאטרון, בתעסוקה.
ילד עסוק זה ילד בריא. ילד עסוק זה ילד בריא. ילד עסוק זה ילד בריא. תכניסו לראש כולם את זה פעם אחת. וכשהמדינה תיתן לילד, גם בחברה הערבית, להיות עסוק אחרי צהריים, ושהוא ילך לכדורגל, ושהוא ילך לכדורסל, ושהוא ינגן, ושהוא יהיה במסגרות, ויהיה בתנועות נוער, אז אותו ילד לא יגיע לסמים, ואותו ילד לא יגיע לאלכוהול, כי הוא יהיה עסוק.
אבל אנחנו לא מדברים על זה בכלל. אתם לא באירוע במשרד שלכם בנושא הזה, כי זה לא נוגע לכם. אבל אם היה שולחן עגול, אם הייתה רשות, אז אתם הייתם אומרים את הסיי שלכם, ומשרד הספורט היה אומר, ותנועות הנוער היו אומרות, והיו עושים איגום משאבים, והיו עושים תוכנית אמיתית לילדי מדינת ישראל, לא משנה איפה הם.
ואני עשיתי את זה במקום מאוד מאוד קטן. אני אתן לך דוגמה. ביישוב חורה. היה לי ג'וק אצל הבדואים, רציתי שכולם ילמדו שחייה, והקמנו שם בריכת שחייה, לא יודע מי היה שם. ועשינו פרויקט של 3,000 ילדים בדואים ללמוד שחייה בכיתה ג'. אתם יודעים מה זה עשה ליישוב? כל ילד עושה ספורט בחורה. תסתכלו על הנתונים של האלימות שם ושל הפשע, מה קרה שם, איך זה ירד למטה. וחבל שבבלי לא שמע את הנאום שלי.
<< אורח >> דוד בבלי: << אורח >>
שמעתי.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
שמעת? אני שמח.
<< אורח >> דוד בבלי: << אורח >>
באתי להגיב.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לטובתי, אני מקווה.
<< אורח >> דוד בבלי: << אורח >>
חד משמעית לא.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אה, חד משמעית לא? טוב, נמשיך הלאה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
רק הערה על דבריו. הבן אדם הזה מרגש אותי כשהוא מדבר על הדברים הללו. הוא מביא סיפור אישי מהבית. מבחינתי, הנאום שלו בכנסת בנושא הזה הוא הנאום הכי טוב שהיה בשנה, שיצא מהלב, ממקום נכון, וצריך להקשיב לו. הרבה הערכה.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
אנחנו עם חיליק מגנוס, ואחרי זה נחזור לדיון.
<< אורח >> חיליק מגנוס: << אורח >>
אני היום בזום לכבוד ההצטננות, לא רציתי להדביק אתכם. אני אתחיל מזה שסמים, זה נוגע בכל מישור מחיינו – הבריאות, הביטחון, החברה, התרבות, החוק, האלימות, בכל נושא. צריכה להיות רשות בפני עצמה שמטפלת בזה באופן מרוכז, לא רשות בידי המשרד לביטחון הלאומי שמפזר אמצעים לכל מיני מקומות.
כל האמצעים צריכים להיות מרוכזים ביד אחת, אז זה יהיה אפקטיבי. כל המחקרים צריכים להיות מרוכזים ביד אחת. זה צריך להיות תחת כנפי משרד ראש הממשלה, שכולם יוכלו לאכוף את מה שהם מביאים ויוצרים. זה לא יכול להיות במשרד שמפזר תקציבים לרשויות מקומיות, ואחר כך מספר שהכול בסדר. לא הכול בסדר, הכול חמור ביותר.
מאז מלחמת חרבות ברזל, רבותיי, אנחנו רואים עלייה משמעותית בשימוש בסמים. דוידסון פה הזכיר בקטן, הצבא, חבר'ה, זה נושא ביטחוני, בואו קצת לדקל, אני אראה לכם איך מבריחים סמים. הבדואים הפסיקו לגדל, כי זה לא רווחי. הם מבריחים, יותר זול. הם מרוויחים יותר כסף. אנחנו נמצאים במצב שהוא על סף משבר לאומי.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
סליחה, איך אפשר להאשים אוכלוסייה שלמה? איך אפשר להגיד הבדואים, למשל? אפשר להגיד אנשים, חלק יש פה, יש שם. איך אפשר להגיד הבדואים? איך יכול להיות?
<< אורח >> חיליק מגנוס: << אורח >>
אמרתי רק שהבדואים הפסיקו לגדל, אלה שגידלו הפסיקו לגדל.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
בוא נדייק את הדברים, אלה באוכלוסייה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אין בדואים רופאים? אין בדואים עובדים? מה זאת אומרת הבדואים? למה?
<< אורח >> חיליק מגנוס: << אורח >>
אני אוהב בדואים וחברים שלי בדואים ואני חי עם בדואים, אבל כאשר היו פה השדות.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
בסדר, אנחנו מבינים שזו לא הכוונה, בוודאי לא לכל הבדואים, הכוונה היא לאותם אלה שהתעסקו בפשע, בנושא של הגידול. בסדר, ההערה התקבלה. אגב, אני חושב שחיליק לא חולק עליה.
<< אורח >> חיליק מגנוס: << אורח >>
שוב, שנים שאני לוחם כדי שיערבו אותם בתוך החברה הישראלית לכל דבר. ואני אומר כאן במאמר מוסגר אם כבר העלית את זה, שוויון בחובות הוא ראשית חוכמה, הוא גם נושא שמחזיק מעמד לטווח ארוך מאוד. שוויון בחובות, לא בזכויות, בחובות.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אנחנו רואים מצב בישראל שהם נותנים את הכול בחובות לפי חוקי המדינה, אבל בזכויות, בדיוק כמו שאר הערבים. אנחנו רואים את זה. יש ניסיון של 70 שנה.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
חבר הכנסת עודה, בוא לא ניכנס לנושאים. אני רוצה לשמוע את חיליק מגנוס בנושא הזה, ובנושא של מה דרוזים, מה אחרים, בוא נשאיר את הנושא הזה לדיונים אחרים, ולאחר כך. גם אי אפשר להתמודד, בן אדם שנמצא בזום, זה בלתי אפשרי. אנחנו לא נשמע אותו והוא לא ישמע אותנו. אז בואו ניתן לו לסיים, ואפשר פה לנהל את הדיון בצורה אחרת.
<< אורח >> חיליק מגנוס: << אורח >>
כשהפוליטיקה שולטת, בהזדמנות זו צריך גם לתפוס אותי באיזו מילה שאין לה שום שחר. אנחנו נמצאים במצב שיש סמים בכל מקום במדינת ישראל, בכל בית ספר יסודי, בכל חטיבת ביניים, בכל תיכון, בכל יחידה צבאית יש סמים. כמות השימוש הולכת ועולה ונפוצה מאז מלחמת חרבות ברזל בצורה דרסטית. אין מקום בלי סמים.
המשטרה עסוקה ועושה כמיטב יכולתה, ואני לא מקנא בהם על המשימות האדירות שיש להם. הרשות הזאת צריכה להיות עצמאית, נפרדת, בעלת שליטה באמצעים, ביכולות, במדיניות, במחקר ובכל הדברים האלה. זה נמצא כבר על השולחן שנים. הגיע הזמן שהוועדה הזאת תחליט משהו שיתממש.
אני קורא לוועדה ולראש הוועדה להוציא החלטה חד משמעית, שאנחנו פועלים להקמת הרשות הלאומית להסדר השימוש בסמים ובאלכוהול. את המילה 'מלחמה' צריך להשמיט, או 'מאבק'. אפשר לקרוא לזה בשמות יותר טובים. הנושא הזה הוא קריטי, ואנחנו צריכים רשות.
ואני פונה לכל אחד ואחד מכם, תראו מה קורה, תראו כמה גופים מתנקזים יחד לתוך נושא אחד. מדוע? כי זה נושא תרבותי, הוא נוגע בכל תחום של חיינו. ולכן צריך להיות גוף אחד מרכזי חזק ואיתן, עם יכולות כלכליות, עם יכולות של תובנה ומחקר, והוא ינהל את העניין הזה. אנחנו כולנו נהנה מזה, וזה לא נושא למאבק אצל מי זה יהיה. זה נושא שהוא נוגע בכל אחד מאיתנו, ואנחנו צריכים לעשות את המירב והמיטב שהרשות הזאת תקום ותתחיל לפעול. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
תודה רבה, חיליק. רק לפני שבועיים, מתי זה היה? ב-1 בפברואר היינו אצלכם, וראינו את הפעילות האדירה שאתה והמרכז שלך עושים בארץ, בחו״ל, בכל המקומות. תרגיש טוב, ותמשיכו בפעילות החשובה שלכם. פרופ' חגית בוני-נח, לשעבר היועצת ברשות.
<< אורח >> חגית בוני-נח: << אורח >>
בוקר טוב. הייתי יועצת לרשות הלאומית למלחמה בסמים 20 שנה, למעשה משנת 1996-2018, עד שבאמת שינו את המבנה שלה. הרשות בזמנו, כפי שאמרתם, הייתה כפופה למשרד ראש הממשלה, והיו לכך יתרונות רבים, כי אז יכלו להושיב על פי חוק, היה ממש חוק הרשות למלחמה בסמים.
המנדט של הרשות היה ממש תיאום, זו הייתה המילה בחוק, לתאם בין המשרדים השונים, כי הרי יש משרדים שונים שעוסקים בנושא הזה של סמים, ואחר כך גם נוסף העניין הזה של האלכוהול, וכך על פי חוק מצווה הייתה הרשות להושיב בכפיפה אחת את משרד הבריאות, יחד עם משרד הרווחה, יחד עם משרד החוץ.
אני חזרתי מתאילנד אתמול בלילה, ועצרו סוחר סמים ישראלי בקופנגן שם, באי. שוב, כמו שחיליק אמר, זה קצת בא מהבית בהקשר הזה של הנורמות, הערכים שאנחנו גם סופגים כאן בישראל, לוקחים אותם גם כן החוצה בהקשר הזה. על פי חוק, המנדט של הרשות היה לתאם בין שלל המשרדים, ויש שלל של משרדים שעוסקים בנושא הזה.
עכשיו, מה שצריך לפי דעתי, ואם זה ככה מקובל, אולי לעשות סקירה איפה נמצאת הרשות הזו במדינות אחרות, ואתם תראו שזה משולב. כמו שהייתה הרשות אז תחת ראש הממשלה, למשל בצרפת המודל ככה, אבל יש מודלים שונים. יש חלק מהרשות שקשור לאכיפה שנמצא במשרד המשפטים, או בהקשר של אכיפה כמו שאצלנו, אבל יש גם קשר למשרד הבריאות.
זאת אומרת, יש שני מנדטים כאן, וכל אחד יסתכל על זה בצורה שלו. כי כפי שגם חבר הכנסת דוידסון אמר, כל משרד יש לו את המנדט שלו, ולכל משרד חשוב משהו אחר – לזה אכיפה, לזה בריאות, לזה טיפול, לזה שיקום, לזה בכלל מה שקורה בחו"ל. אז צריך לדעת לתכלל את הכול, כי באמת מדובר בתחום שהוא מולטי-דיסציפלינרי, שהוא משלב בין כל הדברים האלה.
ובאותה נשימה אני אומר לכם שאנחנו עורכים את כנס אריאל להתמכרויות בשבוע הבא ביום רביעי, ושותפים לכנס הזה כל משרדי הממשלה למעשה, באמת, משרד החינוך, משרד הבריאות והרווחה, וכולם ביחד הם חלק מהכנס, גם המשרד לביטחון לאומי, הרשות לביטחון קהילתי, כולם שותפים לזה, כי זו הראייה, להסתכל על כל העניין הזה של סמים ואלכוהול כמשהו שהוא מולטי-דיסציפלינרי.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אתם עושים כנס, רק שבכנסת לא מכירים את הכנס שלכם, רק שתדעו. אם אתם רוצים לעשות שינוי, לא עובדים ככה.
<< אורח >> חגית בוני-נח: << אורח >>
600 אנשים.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
בסדר, 600 אנשים, אבל פה בכנסת, יו"ר הוועדה ואנוכי לא יודעים בכלל על הכנס שלכם. אבל עזבי את זה, זה באג שלכם. יש לי שאלה, חגית. מה את רואה שקרה עד שסגרו את הרשות בשנים שהיית שם, הדבר הקרדינלי ביותר לעומת מה שקורה היום ברשות על ביטחון קהילתי?
<< אורח >> חגית בוני-נח: << אורח >>
אני חושבת שמה שעושים ברשות לביטחון קהילתי זה מאוד מבורך, אבל נוספו להם תחומים, כמו למשל של האלימות. אם נוסף גם הנושא של האלימות, אז גם מתמקדים באלימות. וכשיש לך גם מיקוד באלימות וגם בסמים ואלכוהול, יש הרבה מאוד מיקודים, והתקציב שהוא מועט מאוד צריך להספיק לכל המישורים האלו.
כשאתה שם רשות שהיא ממוקדת בנושא של סמים ואלכוהול, עיקר היהב שלה ועיקר ההיתכנות שלה בעניין של סמים. וכפי שאמרנו, זה בא ממגוון של דברים, לא רק אכיפה, אלא גם טיפול ושיקום ומניעה ומזעור נזקים והכול.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
תודה רבה לך, פרופ' חגית. אנחנו נמשיך פה בדיון. ד"ר אורית שפירו, מנכ״לית עמותת איזון.
<< אורח >> אורית שפירו: << אורח >>
בוקר טוב, ותודה על הדיון החשוב הזה. אני מוצאת את עצמי ממש מתרגשת. אני רואה פה הרבה אנשים אצלכם, והם יודעים שהרשות היא בליבי, ואני רוצה להיות הילד שצועק שהמלך הוא עירום. רק שתבינו, ב-2004 אני הייתי מנהלת יישובית בעיר חיפה במשך שמונה שנים, ועבדתי עם הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול. ב-2011 מוניתי כראש אגף חינוך ומניעה ברשות, ועבדתי ביחד עם חגית ואחרים. ב-2018 עדיין הייתי ברשות, שהיא שינתה את הגדרתה לרשות לביטחון קהילתי, וסיימתי ב-2020 בהתאם להחלטתי.
אני מצטערת, היום הרשות היא מאוד מאוד חשובה, אין בכלל ספק, אבל היא לא מצליחה בעיניי ובמקום שלי להצמיח את הייעוד שהיא הייתה צריכה להיות בו מלכתחילה. ואם אנחנו חוזרים לחוק ב-1988, מה היה לפני כן? היה דיון, ובכלל העבודה על מניעת השימוש בסמים דאז, ואחר כך נכנס אלכוהול, צריכה להיות אך ורק במשרד הבריאות או רק במשרד הבט״פ או רק במשרד החינוך.
וההחלטה אז של ועדה בין-משרדית הייתה שזה לא נכון, כי יש כאן אירוע משמעותי מאוד שחייבים גוף על-משרדי, ואז הוקמה הרשות, ואחרי כמעט 29 שנים היא נסגרה, ב-2018. עכשיו, אני בתוקף תפקידי, היה לי ברור מה הרשות עושה. חגית נגעה בזה, היא גם מדברת על היבטים בינלאומיים, גם לאומיים, גם אזוריים, וכן, גם בתוך הקהילות עצמן, בתוך המועצות, ובתוך העיריות. אבל זה הכול.
היום כשאני מסתכלת על זה, אני לא רואה את העשייה הזאת, לא על הרצף של חינוך, מניעה, טיפול, שיקום ואכיפה. אני רואה רק את קצה הרצף. וזה לא המצב היום במדינת ישראל. אם אני רק מקשיבה לדבריה של מירי, ואני יודעת שאתם עושים דברים מאוד חשובים, אבל רק צריך לזכור, ב-2018 הרשות ביחד עם עוד שתי תוכניות היוותה את הרשות שהיא היום, ביחד עם תוכנית מצילה ותוכנית של עיר ללא אלימות.
התופעה במדינת ישראל לא ראויה לתוכנית, היא ראויה להסתכלות על, למשהו הרבה יותר רחב. ומה שהיה אז ברשות, אני רואה פה גם את קרן רוט איטח, ואני רואה אחרים. כשהרשות כינסה את הוועדה הפנימית שעוסקת בחינוך ומניעה, כל הגופים שעסקו בחינוך ומניעה במדינת ישראל היו באותו שיח. אם זו מועצת התלמידים והנוער, ואם זה אוניברסיטאות, ובוודאי ובוודאי משרד החינוך. והייתה הבנה שביחד יוצרים מענה, וביחד מאגמים משאבים. היום זה בכלל לא קיים.
מאז ה-7 באוקטובר אנחנו באיזון הקמנו שישה מרחבים טיפוליים, וכל פעם אני חזרתי לרשות לביטחון קהילתי ואמרתי, בואו תצטרפו אלינו. המדינה הזאת משוועה לעבודה בתחום חינוך, מניעה, טיפול ושיקום. אבל היא לא יכלה, אין לה תקציבים, אין לה כוח, אין לה שום דבר.
עכשיו, מירי, אני מסתכלת פה שיש עבודה עם המשטרה ושירות בתי הסוהר, אבל העבודה היום במדינת ישראל זה לא קצה רצף. מה עם התחלת הרצף? מה עם חינוך ומניעה? אני בזמנו עבדתי גם עם גנים וגם עם בתי ספר ביחד, בעבודה הדוקה עם משרד החינוך. והיה להם ברור שאנחנו גוף-על, ולכן אין שום בעיה לעבוד איתנו.
איך אתם רוצים שזה יקרה כשהיום הרשות נמצאת תחת משרד הבט״פ? איך זה יקרה בכלל? למה שמשרד החינוך יעשה את העבודה ביחד איתם? מי זו אותה דיסטנציית העל שקיימת? זה לא קיים בכלל היום. והמקום היום הוא באמת בכי רע. התחלת אתה, היו"ר, ואמרת שאנחנו מדברים כאן על איזשהו אירוע מתגלגל משנת 2020 של הקורונה, ואחר כך מה-7 באוקטובר ועד היום על המלחמה, ואתה צודק.
אם אנחנו לוקחים את הסקרים שיש, והם מעטים היום, אנחנו יודעים שיש לנו דור, אלה שהיו בכיתה ז' בקורונה, היום הם חנוקים, ויש שימוש מאוד מאוד נרחב. לא התמכרויות, לא קצה הרצף, שימוש מזדמן, חד פעמי, קבוע, בסמים ואלכוהול. זה משהו שאין לו מענה היום ברמת-על של המדינה. למי אני כעמותה צריכה לפנות היום? אין לי היום גוף גדול שאני יכולה לפנות אליו. תסתכלו על הנתונים, אנחנו מדברים על אחד מכל ארבעה צעירים מגיל 18 ומעלה, שהיום מדבר שיש שימוש לרעה בחומרים.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
ד"ר שפירו, אפשר לשאול אותך מתי בוצע סקר אפידמיולוגי אחרון? הזכרת סקרים.
<< אורח >> אורית שפירו: << אורח >>
כן, בוודאי. תקשיב, כשהרשות הייתה קיימת, כל ארבע שנים היה סקר. אחת לשנתיים היה אחד לצעירים ואחד לבגירים. והמדינה קיבלה את כל הנתונים, היא יכלה לעשות חיתוכים בהתאם למה שהיא רצתה, ובהתאם לכך גם לפתח התערבויות עם משרדי הממשלה השונים, שכל אחד לוקח את האחריות שלו וביחד יש מענה הוליסטי אינטגרטיבי.
מה יש היום? זה לא קיים היום. היום בוודאי שהרשות לביטחון קהילתי לא עושה מחקרים. אני מאוד אשמח לדעת כי אני מבקשת. אין אף מחקר אפידמיולוגי שנעשה כפי שהיה נעשה בזמנו. היום יש את ICI שעושה את זה. אני לא יודעת להיכנס לדקויות מה הם עושים ומה לא, אבל זה לא הממשלה. איפה גוף ממשלתי שלוקח אחריות על מה שהיום קורה במדינה?
וחברים, בואו נתעורר. באמת, בואו נתעורר. מה נראה לכם קרה מאז ה-7 באוקטובר? הרי כל מי שנמצא כאן בדיון, וכל המדינה יודעת מה ההשלכות ומה הקשר בין מצב נפשי של טראומה, אני לא הולכת לקצה הרצף של PTSD. גם של חרדה, של דיכאון, של התכנסות. לא שאין לו סיפור מלא. מה הקשר בין התופעות האלה לבין שימוש בחומרים? כולנו יודעים את זה.
איפה המדינה? איפה אתם? איך אנחנו כמדינה לא מתביישים בזה שהיה לנו גוף, טוב, אולי הוא לא היה מושלם, אז צריך ללמוד ולדייק מה לא היה טוב אז. אבל היה לנו גוף, למה אנחנו לא חוזרים אליו? איך אנחנו בימים האלה מתכנסים תחת גוף אחד שעוסק, וחגית אמרה את זה, גם באלימות? מתוך הכסף והתקציבים שהולכים ויורדים ויורדים, הרבה מאוד, סליחה, הולך לאלימות. הוא לא הולך לחינוך ומניעה בתחום של שימוש בחומרים.
ועם כל הכבוד, תקציבים זה לא הכול, ואין שם מספיק תקציבים בכלל, אלא זו היכולת להבין מי גוף העל ומי מוביל את התהליך הזה. והיום, כשמשרד ממשלתי אחד מוביל על כולם, זה לא עובד. באותה מידה, גם אם זה היה נמצא במשרד הבריאות, זה לא היה עובד, וגם אם זה היה נמצא במשרד החינוך, זה לא היה עובד. זה לא בגלל שזה נמצא איפה שזה נמצא היום, זה בגלל שזה חדל להיות גוף-על שכל המשרדים מתכנסים אליו. מה קרה לנו? איך זה נבנה?
ואגב, אני לא רואה פה עוד אנשים מהרשות לביטחון קהילתי, שזה חבל. איפה כל בוגרי הרשות שהיום נמצאים עדיין ברשות, שלא יכולים להגיד מה ההבדלים? באמת, אני מדברת כאן מדם ליבי. אני חושבת שכמדינה אנחנו חייבים שתהיה לנו רשות עצמאית שלוקחת את זה על עצמה. אני כמנכ״לית עמותה, שזה מה שהיא עושה, אני משוועת, אני קוראת לכם, תצטרפו, תבואו. אבל אין, אני כל הזמן שומעת, אין לנו תקציבים, אין לנו יכולות, זה לא במדד שלנו. מה קרה פה?
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
תודה רבה לך.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
יש לי שאלה קצרה. אני פשוט שאלתי שאילתה במליאה, ומי שענה לי זה לא היה בן גביר. יש לי הזדמנות שמירי תענה לי. יש החלטת ממשלה מס' 588 להקמת מרכזי ניטור לאומי מ-2020, שלא מומשה. אנחנו כבר שש שנים אחרי. אני רוצה לדעת, לקבל תשובה על זה.
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
בסדר, אני אתייחס לזה בהתייחסות הכוללת. אנחנו בסיכומים?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
אם את יכולה להתייחס לזה, אז טוב. אם את רוצה לעשות איזושהי בדיקה, אני לא יודע.
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
לא, אני מכירה את הנושא הזה, הוא באמת החלטת ממשלה מ-2020. והאמת התייחסתי לזה בראשית דבריי, אני אגיד את זה גם עכשיו, ואני כן אנסה להתייחס גם לכל הדברים שעלו פה, בין היתר גם לנושא הזה.
אני כמשרד בסוף לא מתעסקת באיפה זה יושב, איפה זה חונה. אני אומרת בכנות, פחות מעניין אותי, יותר חשוב לי להתמקד בעשייה ובעבודה. כשאני לפני כשנה וחצי נכנסתי לתפקיד המשנה למנכ״ל במשרד, קיבלתי את הרשות תחת אחריותי, ובין היתר בדקנו מה הפערים שם.
השר באמת שלח אותי לעשות עבודת עומק, מתוך הבנה וחשיבות. זה לא פתאום, זו לא הפתעה שהרשות הזאת היא חשובה. היא הייתה חשובה מההתחלה. אבל כן היו שם פערים שעולים פה בדיון, בין אם זה בניהול, בין אם זה בביצוע, בין אם זה במיקוד, בין אם זה במדידה. פערים של שנים אחורה, שלצערי לא טופלו.
מה שעשינו בשנה האחרונה, מעבר ללהחזיר את התקציב לרשות לביטחון קהילתי, זה גם לבנות תוכנית אסטרטגית, ובין היתר השינוי הניהולי והמנהיגותי שם. אנחנו כן מאמינים בזה ששנייה צריך לשים פה בן אדם שגם יעשה סדר, ובגלל זה נבחר השופט אביטל חן להנהיג את הרשות הזאת, להתמקד במה שצריך להתמקד.
הרשות כן איבדה את ה-DNA שלה עם השנים, התעסקה ביותר מדי דברים, פחות בעיקר. המדידה לא הייתה מספיק טובה, ובאמת אנחנו רואים את התוצאות. אנחנו נמצאים בתהליך של שינוי, לא רק בתקציבים, כמו שנאמר פה. זה שדיברתי על המשטרה, על שירות בתי הסוהר, ברור שזה חלק.
רוב התקציב היום של הרשות, אגב, הולך למדריכי מוגנות בבתי הספר בשיתוף עם משרד החינוך, שכרגע גם באיגום משאבים לא באמת מבוצע מספיק טוב. זו אחת המשימות המרכזיות של השופט חן כשהוא ייכנס לתפקיד. אנחנו כן מזמינים את הוועדה גם להזמין אותו להציג פה את התוכניות שלו, ואני בטוחה שכולם יתרשמו, בין היתר, על הנושא של מרכז הניטור, שהיה בעבודה הרבה מאוד זמן.
אני מזכירה, הייתה גם את המלחמה, אתגרי התקציב, אבל בוודאי השנה זה נמצא כחלק מתוכניות העבודה של הרשות לביטחון קהילתי מ-2026, כולל תקצוב כנדרש לדבר הזה, מתוך הבנה שאנחנו גם צריכים להיות גוף שמוביל את המחקרים ולא מקבל מחקרים, אלא גוף לאומי בהקשר הזה.
אני באמת חושבת שעם ההנהגה הנכונה והתוכניות עצמן, אני בסוף גם כלכלנית ואני מסתכלת על יתרון לגודל, יש פה רשות עם כוח אדם. אגב, התקציב הקודם של הרשות דאז עמד על כ-35 מיליון שקלים, כולל כוח האדם. בעיקר הלך לסיפור של כוח אדם. אנחנו שומעים פה הרבה עובדים לשעבר מאוד מוערכים.
היום יש גם עובדים ברשות לביטחון קהילתי שהם מומחים בתחומה, שמובילים, כן נעשים מחקרים. לפעמים יש נטייה כשאתה עוזב מקום עבודה, לחשוב שדברים הפסיקו לתפקד. זה לא באמת עובד ככה. אני מזמינה את כל מי שירצה לשבת עם חן כשהוא קצת יתבסס על התפקיד שלו, ואני בטוחה שכשניתן לו את הזמן לעבוד, הוא גם יביא את התוצאות. והסיפור של מרכז הניטור הוא חלק מתוכניות 2026. זה מבחינתי.
לדעתי גם בבלי רוצה להתייחס.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
כן, שלום.
<< אורח >> דוד בבלי: << אורח >>
בוקר טוב, היו״ר. דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי. לכולנו יש נטייה לעשות אידיאליזציה לעבר, גם בחיים האישיים שלנו, גם בחיים הציבוריים. אבל מבלי לפרט יותר מדי, כל אחד יכול לעשות גוגל, להבין שהדברים שם לא היו חלקים, והדברים לא היו כל כך טובים כמו שמנסים לצייר אותם. היו דברים טובים, היו דברים פחות, כמו בכל רשות ומשרד במדינת ישראל.
אבל לא לחינם השר דאז גלעד ארדן, איש מוכשר, מעמיק, בחר לעשות את הפעולה שהוא עשה. זה לא רק חיסכון בכסף, למרות שזה מאוד חשוב. היו עוד שיקולים נוספים. כן נגיד, כי שמעתי את חבר הכנסת דוידסון, שרואים שזה באמת בדמו. הוא אמר שלא כל כך ברור לו לסגור ואז לפתוח.
לא. מה לעשות, לכל שר יש את המדיניות שלו, ובלי לפגוע חלילה בממלא מקום השר הקודם חיים כץ, הוא ראה אחרת דברים, הוא פחות, כנראה, האמין, לפחות באותו שלב שהוא היה, כי הוא היה תקופה קצרה ברשות. אגב, לא רק בזה, גם היה בזמנו את הנושא של האבטחה במוסדות חינוך שהוא רצה לקצץ מאוד. אנחנו חשבנו אחרת.
השר תמיד האמין ברשות לביטחון קהילתי, ולכן אני חושב שכמו שמירי אמרה, מה שחשוב זה האנשים, כוח האדם והאיכות. וזה שהבאנו את השופט חן אביטל, מי שרוצה שיקרא עליו, באמת בחור מרשים, אני חושב שזה יעשה סדר ושינוי. אבל לדעתי מה שצריך זה למקד בגוף הזה, לעשות שינויים ולדייק אותם, אבל לא שוב לחזור אחורה ולחשוב שדברים יהיו מדהימים בגוף חדש שצץ.
וכמו שגם מירי אמרה, אין מה לעשות, אנחנו שומעים את זה בכל גוף. אנשים שעבדו בעבר, ממקום טוב, חושבים שדברים שנעשים היום הם כבר לא טובים. בנושא הזה אני חושב שגם היו״ר בתפיסה שלי. אני מאוד מאמין ברשויות. אני מאוד מאמין בזה שמדינה, הרבה פעמים קשה לה מאוד לשלוט ולדעת את התיעדופים ואת סדר העדיפויות ומה נכון.
והרשות לביטחון קהילתי, הדבר אחד החיוביים שם, שבאמת נותנים הרבה מקום לרשויות המקומיות. אני חושב שהסקר הכי טוב זה פשוט לבדוק מה הרשויות מבקשות. ובדבר הזה הרשות מאוד מותאמת לזה. כן צריך לדייק דברים, כמו שמירי אמרה, למקד כל מיני דברים.
אנחנו מאוד מקווים, אין מה לעשות, אנחנו ראינו את זה בשב״ס, יו״ר ארגון יכול להשפיע מאוד מאוד על הארגון ועל הרשות, ותחת חן אביטל אנחנו באמת בטוחים שהדברים ימוקדו ויהיו לשביעות רצון הוועדה, אבל אנחנו כמובן יותר מנשמח שאם הוועדה רוצה לדבר, לפנות, לשאול שאלות, למקד אפילו אותנו, להציע הצעות, אנחנו כמובן נשמח לשתף פעולה. תודה.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
תודה לך. תחליף אותי כמה דקות, בסדר? תודה.
(היו"ר סימון דוידסון, 9:57)
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
הלוואי שיכולנו לעשות הצבעה עכשיו. משרד החינוך פה? כן, בואו. קרן, השאלה אם את היית בתקופה של הרשות?
<< אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>
כן, אני דינוזאור.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
את יכולה להתמקד ולומר מה היה אז ומה היום ומה ההבדלים?
<< אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>
קרן רוט איטח, מנהלת את אגף תוכניות סיוע ומניעה במשרד החינוך בשפ"י. בעבר ניהלתי את היחידה למניעת סמים, אלכוהול וטבק בשפ"י הרבה מאוד שנים, ומתוקף תפקידי הייתי גם שותפה למנהלת הרשות ולגוף המתכלל, כפי שציינה אותו אורית, לאותו שולחן עגול בין-משרדי שהיה נפגש אחת לחודש בצורה מאוד סדורה, ודן במגמות חדשות, בהתוויית מדיניות, בפיתוח תוכניות.
בנוסף למינהלת הזו, היה גם את הגוף שעסק במניעה, שאורית הובילה, בזמנו גם הייתה מישהי אחרת, אבל שכינס מסביבו גם את משרדי הממשלה הנוספים, שבחן באמת תוכניות חינוכיות. עכשיו, יחד עם זאת, יש למשרד החינוך את האוטונומיה להפעיל תוכניות, וכל השנים כיחידה למניעת סמים פיתחנו תוכניות חינוכיות והפעלנו אותן בתוך מוסדות החינוך. העבודה המתכללת עם רשות מתכללת נתנה הרבה פעמים גב להביא דברים מהעולם, לחשוף אותנו לתוכניות.
היה פיתוח של תוכניות חיצוניות, למשל תוכנית אופ"י – אימון ופיתוח יכולת התמודדות. זו תוכנית שבזמנו ד"ר חיים הביא מארצות הברית, ועשינו לה התאמה כאן בארץ והפעלנו את התוכנית יחד עם הרשות למלחמה בסמים. היו הרבה מאוד פיתוחים משותפים, והיום נעשית הרבה מאוד עבודה ברמה הלוקאלית.
זאת אומרת, בזמנו הייתה גם עבודה ברמה המערכתית, ברמת מטה מול מטה, ברמת מטות, וגם הייתה עבודה מאוד חזקה ברמת הרשויות שמתאמת הרשות למלחמה בסמים יחד עם הגופים בתוך הרשות, שכוללת מדריכת סמים, מפקחת משרד החינוך, מינהל החינוך, הייתה איזושהי עבודה מתוכללת.
אז היום באמת העבודה הזאת ברשות נשארה. זאת אומרת, יש עבודה בתוך הרשויות המקומיות שמובילה עבודה חינוכית, בהסתכלות יישובית. אבל מה שחסר כרגע היום זו הראייה המערכתית, הראייה מלמעלה, שבוחנת מגמות ברמה הארצית, ומנסה לחשוב בצורה מתוכללת ולא ברמה של כל משרד לעצמו, מה המענים הנדרשים ברמה הלאומית.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
זה משהו שחוזר כל הזמן. כל הזמן אותם מומחים, אותם אנשים חוזרים על אותם דברים.
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
האמת שזה נכון לכלל הרשויות, הראייה המערכתית.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אי אפשר, אתם לא יכולים להצליח. פוליטית אי אפשר.
<< אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>
מה שאמר פה יועץ השר על אידיאליזציה, ממש לא אידיאליזציה. היו הרבה באגים והיו הרבה קשיים, ואנחנו דיברנו על הקשיים האלה בזמן אמת, ובאמת היה רצון לשמור על אוטונומיה של כל משרד עם האג'נדה שלו. אבל יחד עם זאת, היה בזה המון רווח. גם החשיפה לדברים שקרו מבחוץ, גם היכולת ללמוד ממדינות העולם, הבאה של גוף ידע מבחוץ לתוך המדינה. כל משרד עושה את זה, אבל זה לא דומה למשהו שנעשה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אני רגע אעצור אותך, אני אחזור אלייך, כי יש לחיים מסינג זמן מוגבל. גילוי נאות, חיים היה המפקד שלי בצבא בחיל האוויר. כן, המפקד.
<< אורח >> חיים מסינג: << אורח >>
בוקר טוב. כן, מה השאלה?
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אני אגיד לך, כולם פה בעד להחזיר את הרשות, כולל המשרד לביטחון לאומי, ואומרים שאתה מתנגד. ועכשיו לענייננו. אתה מכיר את הפעילות שאני מנסה להחזיר את הרשות בשלוש השנים האחרונות, גם היו לנו לא מעט שיחות, ומה שאנחנו רוצים זה לשמוע ממך על החשיבות בהחזרת הרשות, איך אתה רואה את הדברים שהיו אז ומה קורה היום.
<< אורח >> חיים מסינג: << אורח >>
אוקיי. דבר ראשון בוקר טוב, ובוקר טוב במיוחד לבת שבע, שהיא הנר התמידי של הוועדה הזאת. תראו, חברים, הרשות הלאומית למלחמה בסמים, ובשלב מסוים נכנס תחום האלכוהול, 2006, אם אני לא טועה, הוקמה על רציונל מסוים. והרציונל הזה, ניסו לחקות אותו וחיקו אותו בהרבה מאוד מדינות בעולם, וההוכחה הייתה שכל שנה היינו מוזמנים לאו״ם כדי להציג את ההישגים של מדינת ישראל בתחום הזה.
ולמה היו הישגים? אני חוזר לרציונל. הרציונל היה לקחת גוף מתכלל, שיישב במשרד ניטרלי שיש לו כוח ויש לו משמעות, מה שנקרא משרד ראש הממשלה, ויעבוד מול כל הגופים שמתעסקים עם נושא הסמים, ואני אוסיף גם את נושא האלכוהול. כאשר הגוף הזה מוביל מחקרים ורואה את התמונה הכוללת של מדינת ישראל, מציב יעדים ריאליים כל שנה כדי להתקדם, ועושה תוכנית עבודה, שתוכנית העבודה הזאת משותפת לכל משרדי הממשלה.
פעם בחודשיים היו נפגשים כל הנציגים של משרדי הממשלה, בודקים איך מתקדם, מה מתקדם, ובסוף השנה היינו מציגים יעדים שהושגו. והיו יעדים, אני לא רוצה לחזור על העניין הזה, יש לי איתי את תוכניות העבודה שלנו, את מה שעשינו ומה שהובלנו ומה שהצלחנו, והמבנה הארגוני הזה היה מבנה מנצח.
השופט אליקים רובינשטיין היה היו"ר הראשון של הרשות למלחמה וסמים, הוא הקים את זה אז עם שמיר, זיכרונו לברכה, וברגע שהגוף הזה עובר למשרד אחר, וזה לא משנה עכשיו, אני לא רוצה לשים את האצבע עכשיו על המשרד לביטחון קהילתי, אני במקרה במוניציפלי הרבה שנים ואני יודע בדיוק מה קורה בתוך עמנו, מה שנקרא. ברגע שזה קשור לגוף אחד, אתה לא יכול להתקדם. אף אחד לא יכול לשכנע אותי, עובדתית הוא לא יכול להתקדם.
אגב, אני לא זוכר בעשור האחרון שפעם אחת התקשורת, או גוף תקשורתי או מדיה תקשורתית מסוימת הביאה את זה לסדר היום הציבורי. אף פעם אחת בזמנו לא היה חודש שהנושא הזה לא היה עולה בכל הפורומים האפשריים במדיה, והפגישות עם ראשי הערים, עם המתאמים בתוך הערים, הביאו את ההישגים המצופים.
אני יודע שיש פה באמת אנשים, כמו יו"ר הוועדה עכשיו, שעושים מאמצים מאוד גדולים להחזיר את המקום הזה לקדמותו. אני גם לא נאיבי, אני יודע שאנחנו חיים בסביבה פוליטית מסוימת, אבל אני אומר לכם, ואתם יכולים לרשום את זה ולבדוק את זה, אם הדבר הזה לא יחזור לפורמט, אני לא המצאתי אותו, אבל כמו שאני מדבר עליו עכשיו, אז יש איזה משפט – כשההיסטוריה חוזרת, המחיר עולה. והמחיר עולה.
ואני הייתי שמח שמישהו יציג לעם ישראל, כן איראן, לא איראן, כן פוליטיקה, לא פוליטיקה, בסוף החוסן החברתי הוא החוסן הצבאי, ואני קצת מבין בחוסן צבאי. החוסן החברתי הוא לא פחות משמעותי למדינת ישראל. ואני אומר לכם שאני מאוד הייתי שמח, דרך אגב, שמישהו יפרסם את המחקר, אבל לא איזה סקר חסר משמעות, אלא מחקר מעמיק על דפוסי שימוש בסמים ואלכוהול בקרב בני הנוער מגיל 10-18, לא יותר. שמישהו יציג את זה בציבור, ואני אומר לכם שמי שיקרא את זה פשוט יזדעזע.
אבל יש איזושהי סיבה, אני לא יודע למה, שלא רואים דבר כזה, למרות שזה תחת אחריות של משרד מסוים. אני לא יודע למה לא רואים את המחקר הזה, למה לא רואים את הנתונים האלה, למה מסתירים. כשמישהו מסתיר משהו כנראה יש לו סיבה. מעבר לזה אין לי מה להוסיף. אם יש שאלות.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
לי יש שאלה. עלה פה הנושא של תקציב בזמן הרשות, אמרו 35 מיליון שקלים בלבד.
<< אורח >> חיים מסינג: << אורח >>
אני אסביר. לרשות היה דירקטוריון. לדירקטוריון ולרשות הייתה אגודה שהוקמה בחו״ל, של יהודים טובים, שראו והבינו שהחוסן הכלכלי והחברתי הזה הוא משמעותי ביותר. התקציב היה בסביבות 35 מיליון, ועוד סכום כזה היה מגיע מתרומות. עכשיו אני אגיד לכם יותר מזה. ה-35 מיליון האלה היו בבסיס התקציב, אבל כשפעם בשלושה חודשים אני נקראתי לראש הממשלה דאז אריאל שרון, זיכרונו לברכה, כדי לתת לו דין וחשבון מה קורה.
אני אתן סתם דוגמה. אני זוכר שבאשדוד היו אחוזי פשיעה קטנה באחוזים מאוד גבוהים, והסתבר שהפשיעה הזאת נגרמת בעיקר כתוצאה ממכורים שאינם רוצים ללכת לקבל גמילה, והם צריכים איזשהו תחליף סם. אבל תחליף הסם הזה עלה 1.5 מיליון שקל לשנה. ראש הממשלה אישר את זה מיידית, ובסוף השנה אחוזי הפשיעה שם ירדו ב-70%. זאת אומרת, התקציב הזה הוא בסיס התקציב, אבל הוא היה הרבה יותר גבוה.
ואני אגיד לכם יותר מזה, כשעובדים מסודר עם תוכנית עבודה, גם התקציב יותר יעיל. וכשכל אחד, כל משרד, מושך לכיוון שלו, כל מי שיושב פה ממשרדי הממשלה יודע בדיוק מה זה מאבקי כוח על תקציב.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אוקיי. שאלות לחיים? כי חיים היה באמת הרבה מאוד שנים. חיים זה הראשון שגם נפגשתי איתו כשנכנסתי לכנסת, אחרי שנאמתי איזשהו נאום בכנסת, הגעתי אליו. לא ידעתי שהוא מתעסק בעולמות האלה בכלל, כי אני מכיר אותו מהצבא, והייתי קצת בשוק. העבודה שהוא עשה, ואני מכיר גם את המצב המשפחתי של חיים, הוא לא עשה את זה בשביל כסף. חד משמעית לא בשביל כסף.
הוא עשה את זה באמת מאמונה ומהבנה שאם מישהו לא ירים את הנושא הזה, אז באמת אנחנו מגיעים לנתונים מאוד מאוד קשים. אז קודם כל, תודה רבה על כל מה שעשית ועוד תעשה, חיים. אתה עוד בחור צעיר עם כוח במותניך, ואנחנו נצטרך את העזרה שלך בהמשך. אני כבר אומר לך שפוליטית זה לא יקרה, כאילו, זו פעם שלישית שמנסים לעשות את זה, זה לא יקרה.
אבל אתה יודע מה הציפייה שלי? שאולי המשנה למנכ״ל המשרד, שיושבת פה איתנו, ובבלי, שיצא ויחזור בטח, אולי כשהם ישמעו את האנשים לגבי החשיבות, ואנשים שבאמת אין מבינים מכם ואין אנשים עם ניסיון מכם, אולי משהו ישתנה. אבל בסוף זו החלטה פוליטית של השר, זו לא החלטה שלכם. אבל בסדר, תודה רבה, חיים.
<< אורח >> חיים מסינג: << אורח >>
תודה רבה לך, ותודה רבה לכולם. ואם לא מתחילים מהלך, בטוח הוא לא יקרה. אז לפחות מתחילים באיזושהי חשיבה, וזה גם משהו, לדעתי.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אבא שלי תמיד אמר לי, כשאתה מכניס את המסמר, אתה צריך לדפוק אותו הרבה פעמים עד שהוא נכנס. פעם אחת זה לא מספיק. אנחנו נמשיך לדפוק במסמר, בסוף זה יקרה. תודה רבה, חיים. סימונה מורלי, שלום.
<< אורח >> סימונה מורלי: << אורח >>
שלום לכם. שמי סימונה מורלי, ואני הקול הדובר מהשטח. אני מהות, הרשות לביטחון וחוסן קהילתי, לפני כן הרשות למלחמה בסמים. אני גם המתאמת היישובית. אני זכיתי פה לא להציק את הנושא של הטיפול והשיקום, מכיוון שלשמחתי הרבה, ד"ר יחיאל לסרי, ראש העיר, מאוד מאמין בנושא של מתן מענה טיפולי ושיקומי באשדוד.
ולכן יש לנו גם את האשפוזית, גם מתדון, גם מאור תחלואה כפולה, ואני שמחה שאני אארח אתכם ב-1 במרץ, את כל הוועדה כאן אצלנו. אני מסתכלת באמת לא בנוסטלגיה על מה שהיה לפני הנושא של המעבר, ואני אדבר על נושא של מיקוד. כפי שאני רואה את הדברים, כשאתה מעביר את המיקוד לנושא של חוסן ואלימות, מטבע הדברים כל הנושא של הטיפול בסמים ואלכוהול, משום מה אתה לא שם עליו את המיקוד.
ודיברו קודמיי בצורה באמת מאוד מקצועית ומבוקרת, שכשאתה מתכלל והמיקוד שלך הוא סמים ואלכוהול, אתה עוסק מההתחלה ועד הסוף, מרצף מניעה, ממניעה ראשונית, שניונית ושלישונית שאתה מגיע בטיפול, ואתה עושה את הכול על מנת לעשות מניעה כדי לא להגיע למצב של התמכרויות. ואני מדברת על נוער, אני מדברת על צעירים, אני מדברת על בוגרים.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
את יכולה לתת דוגמאות איך זה קורה אצלכם ביישוב? זו אשדוד, לא?
<< אורח >> סימונה מורלי: << אורח >>
כן, אשדוד. אנחנו עוסקים גם בתחום של המניעה, אנחנו גם עם משרד החינוך, אמרה פה קרן, אנחנו עובדים יחד עם שפ"י בשיתוף פעולה. מכיתה ד' עד י"ב, אנחנו נותנים מענים בתוך בתי הספר, לא רק על ידי רכזי המוגנות, אלא בכלל בתוכנית מאוד מוסדרת.
הנושא של אלכוהול, סמים, סיגריות, מניעה בכל בתי הספר, כולל פיתוח מודולה חדשה שאשדוד פיתחה, סמים ואלכוהול בראי החוק, שאנחנו נותנים אותם למתגייסים על מנת שיהיה להם גיוס משמעותי לצה״ל בכיתה י"ב. זאת אומרת, אנחנו יושבים אחת לשנה ביולי, ואנחנו עם היועצות בונים את התוכנית יחד עם שפ"י, באישור של חן ממשרד החינוך, בתוך בתי הספר, ואנחנו יודעים שיש שיתוף פעולה מדהים בנושא הזה.
בנושא של הטיפול, כפי שאתם יודעים, אנחנו עובדים גם עם משרד הבריאות, ואנחנו מפעילים גופים. ואני רוצה גם לבשר שהעיר הקצתה עכשיו דונם וחצי, בתקציב של 8.5 מיליון, על מנת לבנות אשפוזית לתושבי העיר, לסביבה ולכל הארץ. אני חושבת שזו צריכה להיות בכלל החלטת ממשלה להקים אשפוזיות, כמו שמקימים בתי חולים, ולא יוזמה פרטית של מועצת העיר.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אני רגע רוצה לעצור אותך. מירי, אני אתן לך כמה דוגמאות, פשוט אנחנו מדברים עם עיר, כמה דברים שעשיתי עם ראשי ערים שאתם צריכים, לדעתי, לאמץ את זה. חוג לכל ילד בעיר הרצליה, כל ילד בעיר הרצליה מקבל חוג ספורט. עיריית אשדוד הקצתה עכשיו מאות מיליונים בבניית מתקני ספורט. לא יהיה ילד בעיר אשדוד שלא יעשה פעילות ספורטיבית, את זה אני יודע מהעיר עצמה.
<< אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>
וגם היה חוג לכל ילד.
<< אורח >> סימונה מורלי: << אורח >>
גם באשדוד יש חוג לכל ילד.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
כן, גם באשדוד. העיר רמת גן, ראש העיר הקצה ברושורים של 1,500 שקל לכל ילד שנרשם לחוג ספורט בעיר. העיר בת ים, חוג לכל ילד. זה דברים שאני עשיתי ביחד איתם, בלי להגיב לי כסף, רק מהבנה. אני מנסה לשכנע אתכם שתבינו על מה אני מדבר. אני לא עושה עכשיו פוליטיקה. את רואה, את מכירה אותי טוב, אני יודע גם להתנהג אחרת.
אני באמת חושב שאנשים שנמצאים פה, וגם אלה שאיתנו בזום, זה אנשים שהדבר הזה בנשמתם. ואם אנחנו לא נעשה שינוי אמיתי, המצב רק יחמיר. יש לנו אחריות, אני כחבר כנסת, את, כבכירה מאוד במשרד. בסוף בואו נשים רגע את כל הפוליטיקה בצד. אם אנחנו לא נעשה שינוי משמעותי, קודם כל לילדי מדינת ישראל, זה נחמד מאוד שיש אשפוזית, זה חשוב מאוד שיש אשפוזית, ותוכניות יזה"ר, ומיליון ואחת תוכניות של עמותות מדהימות.
אבל עוד פעם, אני חוזר למה שאמרתי בהתחלה, זה כבר הקצה. זה כבר כשהבן אדם נפל. זה כבר כשהמשפחה מתרסקת או התרסקה כבר. זה כבר כשהמדינה צריכה לשלם מיליונים כדי להציל את האנשים האלה. אני מדבר על ההתחלה, ושם אנחנו לא נמצאים.
כשאת אמרת כיתה ד', פשוט אמרתי אני חייב רגע לעצור אותך, שיבינו מה קורה בעיר אשדוד, מה זה אומר כיתה ד'. כי אם העירייה נותנת לכל ילד בכיתה ד' מענה, להיות עסוק ולהיות בפעילות ובונה מתקנים, לא כל עירייה יש לה את הכסף של אשדוד, אבל לפחות את ההבנה ואת הכיוון. ואני קורא לכל ראש עיר במדינת ישראל, תסתכלו על הילד. במשפט אחד – ילד עסוק זה ילד בריא. צריכים לדאוג שהילדים יהיו עסוקים כל הזמן.
ואני יודע גם שתנועות הנוער באשדוד מאוד חזקות. זאת אומרת, יש שם פעילות בחינוך בלתי פורמלי מאוד מאוד חזקה. וסימונה, אני בטוח שאם תעשי מחקר לפני ואחרי תוכניות כאלה, אתם תגלו איך המספרים יורדים, איך הילדים מגיעים פחות מסוממים גם לצבא וגם אחרי זה בחיים. זאת אומרת, אין לי ספק שזה מה שיקרה. את רוצה לומר עוד משהו, אחרי שהחמאתי לכם כל כך?
<< אורח >> סימונה מורלי: << אורח >>
בסדר, הכול טוב. לנו יש סלוגן שנקרא – ילד מועסק, לא מעסיק ולא מתעסק. ובאמת אנחנו משתדלים, מה שנקרא, למנף, גם בבלתי פורמלי יש לנו חיבורים עם תחום נוער. המעורבויות החברתיות שלנו גם עוסקות בזה, ואנחנו לוקחים תוכנית, למשל, כמו אקשן, לוקחים נוער, והוא עצמו מביא את החומרים של מניעת סמים, גראס וכו', ועל זה אנחנו מביימים סרטונים ואחר כך עושים על זה תיק מערך חינוכי, וזה נכנס לתוך המחנכות, לתוך מינהל חינוך.
אני רוצה לחזור לנושא של הדיון, ברשותך, ואני חושבת שאני אחזור על מה שקודמיי אמרו, שכשיש ראייה מערכתית שבוחנת מגמות והיא גם מבוססת מחקר, אני חושבת שאנחנו יכולים להיות יותר מוכוונים, ולא לפי תחושת בטן הרבה פעמים, או לפי תופעה כזאת או אחרת, שאנחנו דולים אותה מתוך בתי הספר, לפעול. וזה חסר לי לאחרונה.
בזמנו, כשאני התחלתי את התפקיד, הייתה מבחינתי אושיה שנקראה ד"ר חיים מלק, ויכולתי בכל סוגיה של נושא של סמים ואלכוהול להיוועץ, לשאול, לקבל הכוונה, ולא מישהו שהוא אינטרס ממשרדים אחרים. וזה למשל פונקציה שמאוד חסרה היום. אני לא אומרת שהמיקוד בחוסן, בהעצמה, בנושא של מניעת התנהגות סיכונית, הוא לא חשוב, נהפוך הוא, אנחנו עושים את זה.
בעזרת השם, ב-8 במרץ אנחנו הולכים לבנות מרכז חוסן כאן בעיר למשפחות. אנחנו עוסקים, יש לנו רכזי מוגנות שעושים עבודה מדהימה בתוך השטח, אבל זה לא אמור להיות באותה נשימה. צריך להיות מיקוד לנושא של סמים ואלכוהול, שזו מכה חולה, לצד הנושא של חוסן וביטחון ומוגנות.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
מאה אחוז. תודה רבה, סימונה. תמשיכו לעשות טוב, בהצלחה גדולה. המרכז הישראלי להתמכרויות. אה, איתי, מה שלומך? טוב, עכשיו נקבל נתונים קצת.
<< אורח >> איתי כהן: << אורח >>
האמת, אנחנו מציגים פה נתונים שוב ושוב ושוב. אני חושב שהנתונים הם די ידועים ומוכרים בסופו של דבר, ואני חושב שזה ברור לכל היושבים פה. אנחנו עד לפני שנה אמרנו על סיפה של מגפה, אנחנו עמוק בתוך המגפה הזאת. אין ספק שמסיבות שהן ברורות לכולנו, והעלייה במדדים, ודובר פה על חרדה ודיכאון, תסמינים סומטיים של בני הנוער שלנו, יש עלייה מאוד משמעותית בשימוש בכל החומרים. שני החומרים המרכזיים הם כמובן בקרב בני הנוער, ואנחנו מדברים על אלכוהול ועל קנאביס.
אנחנו מסתכלים על השדה הזה, וזה ברור לחלוטין שחסרה כאן רשות חזקה ומשמעותית. אין בכלל שום ספק, ואני חושב שכולם אמרו את זה. קטונתי מלדעת, המבנה, ברור שהיא צריכה להיות עצמאית, ברור שהיא צריכה להיות מסוגלת לזמן את כל משרדי הממשלה, אבל לא מדובר רק על מוסדות ממשלה.
יושבים פה ארגוני מגזר שלישי מסביב לשולחן, הם שחקן מאוד משמעותי בתוך השדה הזה, שגם אותם צריך רגע לכנס. צריכה להיות פה רשות שיודעת לכנס את כל הגורמים בשדה. כמובן שבתור התחלה מדובר על משרד הבריאות, על משרד הרווחה, על משרד החינוך ועל משרד הספורט, שהם ארבעת המשרדים המרכזיים שצריכים להיות פה בתוך המשחק הזה.
התכלול הוא לא רק פעולות. בסוף אנחנו מסתכלים על שדה, ואנחנו עובדים בזה מאוד מאוד קשה, שחסרה לו שפה בסיסית. רק פה מסביב לשולחן התייחסו לזה ב-20 צורות שונות. כשאנחנו לא מדברים את אותה שפה בסיסית, כשאנחנו לא מסתכלים על רצף שימוש, כשאנחנו מדברים על חומרים ממכרים ולא מפרידים את האלכוהול בהכרח מסמים, אף אחד לא דיבר פה על התנהגויות ממכרות, שברור לכולנו, היו פה לפחות שלושה דיונים על זה, חסר הבסיס של השיח בשדה הזה.
וזה תפקיד של רשות. אנחנו עובדים מאוד קשה על פיילוט מאוד גדול של תוכנית לאומית, שמדבר על מניעה בתוך רשויות. אנחנו עובדים עם משרדי הממשלה. הרשות היא שותפה שלנו, אבל היא שותפה שלנו כי אנחנו באנו אליה ואמרנו לה, בואי תהיי שותפה. היא צריכה להוביל את זה, לא אנחנו אלה שצריכים להוביל את זה ואחר כך לצרף אותם בתור שותפות. התהליך צריך לקרות הפוך.
אנחנו קמים בבוקר לזה, וזה הדבר אולי הכי חשוב שאנחנו עושים. ולכן יחד עם משרד החינוך ויחד עם משרד הרווחה, אנחנו עובדים עם כל המשרדים האלה, אבל אין ספק שצריכה לשבת פה רשות חזקה, עצמאית, יוזמת, חוקרת, שמאגדת את כל הגורמים בשדה ויודעת לעשות את זה בצורה שוטפת, לאורך זמן, עם הסתכלות לטווח רחוק. תודה.
(היו"ר אריאל קלנר, 10:20)
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
תודה רבה. משרד הבריאות, ד"ר רוני ברקוביץ', מנהל אגף אכיפה. שלום, אדוני.
<< אורח >> רוני ברקוביץ': << אורח >>
שלום, בוקר טוב. קודם כל, כמובן אנחנו תומכים בכל מה שנאמר פה. מבחינת מגמות, מה שצוין, אנחנו גם רואים שהסמים שמשתמשים נהיים יותר קשים ויותר מסוכנים. ואנחנו יחד עם המשטרה, עם אביבה ממז״פ וחברים אחרים רואים את המגמות, עובדים בשיתוף פעולה, ואם זה פעם גז קצפות או סמי פיצוציות או תרופות מרשם נרקוטיות, אופיואידים, שכמובן הכול עלה פה.
אני רוצה לדבר על נושא אחד שמאוד קשור לרשות, שגם עבדנו פעם ביחד, אחת מהמגמות שפעם אנחנו ראינו זה בנושא של סמי אונס. כשהחומרים נעלמים מהר מהגוף אי אפשר בעצם לבדוק ולראות, ואחרי 18 שעות נעלמים מהגוף.
בישיבות שהיה לנו ברשות אז יחד עם המחלקה של ניר ופאולה, אנחנו בעצם ראינו שיש אופציה נוספת של בדיקות שיער שאין אותה בארץ, ויחד עם הרשות ויחד עם תקציבים גם שהם נתנו, אנחנו פנינו למעבדות בעולם, ובסופו של דבר אנחנו גם עשינו איזשהו פיילוט יחד עם הרשות, הגענו למעבדה באיטליה, ואנחנו עובדים איתם עד היום.
זה היה שיתוף פעולה של משרד הבריאות והרשות, והיום כן מבוצעות בדיקות לסמי אונס, בדיקות שיער, נעשו כבר מעל 100 בדיקות כאלה, וזו החשיבות בשיתוף פעולה, בתכלול, בכל הדברים, כשאנחנו רואים את הדברים מלמעלה, מגמות ואיך אנחנו בעצם מנסים לטפל ולעשות. אני רואה שיש לך שאלה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא, אני מחכה לחומר חדש. אין.
<< אורח >> רוני ברקוביץ': << אורח >>
יש חומרי מוצא, אגב, שאלה חומרים שהם לא סמים. אלה חומרים דו-שימושים, גם שימושים בתעשייה החוקית, אבל מצד שני שימושיים בתעשיית הסמים, והרבה מהמעבדות החדשות, או כל מיני ייבואים של אנשים, הם מביאים חומרים שהם לאו דווקא סמים, אבל מעבדות שהם יודעים להכין מהן סמים. כלומר, אנשים מנסים כל פעם לעקוף את החוק, ומנסים לעשות דברים חדשים עם כל מיני חומרים שנקראים חומרי מוצא. וזה דווקא משהו שבזמן האחרון כן יש עלייה, עם כל המתאמפטמינים, תרופות מרשם וכו'.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
תודה רבה. ניר שער, מנהל תחום מסגרות הטיפול בהתמכרויות. שלום, אדוני.
<< אורח >> ניר שער: << אורח >>
שלום וברכה. תודה על הדיון החשוב הזה. המחלקה בהחלט מברכת על הנושא של הקמת הרשות באופן עצמאי. כשהרשות הייתה, הדברים נעשו אחרת. ישראל גם הייתה על המפה מבחינה בינלאומית, גם באו״ם, גם מבחינה של מחקרים מאוד מובילים שנעשו, שיתוף הפעולה שתכלל בין כל המשרדים גרם לפעילות מאוד מאוד טובה להורדה של פשע.
וכמובן, היום עם זה שחולקו מאות מיליונים לטובת קופות החולים לטיפול בהתמכרויות, יחד עם שילוב הזרועות, שזה יהיה בקהילה. זה בהחלט יהיה שינוי מבורך. זהו. כולם כבר אמרו את המחשבה שלנו, במיוחד רוני ברקוביץ'. תודה.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
בסדר גמור.
<< אורח >> ענת שגב: << אורח >>
ענת, משרד הרווחה, מנהלת תחום התמכרויות. אנחנו תומכים במה שנאמר. יש לנו היסטוריה של שיתופי פעולה משנות ה-90', שיתופי פעולה עם הרשות, קמפיינים משותפים, חיזוק והרחבה של היחידות לטיפול. באמת היו מהלכים משותפים יד ויד לאורך כל הדרך.
ואנחנו רואים בגורם המתכלל הזה בהחלט משהו שתורם לרצף של מניעה, טיפול ושיקום, ושהוא באמת הכרחי גם לאור הנסיבות של היום, לאור האירועים שפקדו אותנו והעלייה ההולכת וגדלה של שימוש בקרב בני נוער וצעירים. זהו, זה מה שיש לנו לומר כמשרד.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
תודה רבה. מועצת התלמידים, כן. מה שלומך? מנחם מענדל אבן ישראל.
<< אורח >> מנחם מענדל אבן ישראל: << אורח >>
אני מנחם אבן ישראל, ממועצת התלמידים, גר בירושלים, כיתה י"ב במקור חיים. והייתי שמח להגיד תודה לסימון, אבל הוא לא פה, אז נשאיר את זה לפעם אחרת. אני כן רוצה לדבר על שתי נקודות שעלו פה, ואני חושב שצריכות הדגשה.
דבר ראשון, בנוגע לעתיד אמיתי ושאפשר באמת לחלום, או במילה אחת – חזון. כשהרשות שאמורה לתכלל את הדברים באה וכפופה לשר, כפופה למשרד, כפופה להרבה מאוד שיקולים שהם לא בהכרח מקצועיים, קשה מאוד לחשוב בגדול. וכבני נוער וכאנשים שרוצים לחיות פה בטוב עוד 20 שנה, אנחנו רוצים חזון.
ובסופו של דבר, כשאנחנו מנסים לחשוב ולתרגם את החזון למילים, אנחנו רוצים גוף שיבוא ויגיד, יש לי את התקציב המובטח והצבוע שישמש למאבק. יש לי אנשים שהתפקיד המקצועי שלהם זה לשבת ולחשוב על חזון, לשבת ולגבש תוכנית אמיתית, שלא רק באה לשים פלסטר על דברים, ולא רק עונה לפניות, אלא אחראית על לבוא ולגבש את הכול ביחד.
וזה משהו שלא קיים. ואני חושב שאי אפשר לחלום בגדול, אי אפשר באמת לבוא ולהציע תוכנית אמיתית ומקיפה למאבק הזה, בלי שיש לנו את הגוף שאחראי לבוא ולתכלל את הכול. ואני אמקד את זה טיפה, וזאת הנקודה השנייה. אני רוצה לדבר על תכלול של המאבק בתחום של בני נוער.
ככל הידוע לי, אין כזה גוף היום. יש את הגוף הכללי, וכמובן שהוא חשוב ויפה, אבל בסופו של דבר אין את הגוף המתכלל לבני נוער. יש את משרד החינוך, יש את העבודה שלכם, יש הרבה מאוד דברים קטנים שנעשים, אבל בנושא הזה במיוחד, מהרגע שהאגף בתוך הרשות נסגר, אין באמת משהו שבא ומתכלל הכול. ודווקא בנושא הזה, שזה מהלכים ארוכי טווח, שפוליטית לפעמים הם לא משתלמים, אנחנו חייבים גוף מקצועי שחושב 20 שנה קדימה, מסתכל, ובאמת יעשה פה שינוי, כי כרגע זה לא עובד. תודה.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
טוב. בבקשה, אדוני.
<< אורח >> אודל אביטן: << אורח >>
שלום לכם. שמי אודל, אני נציג של הנהגת ההורים הארצית, חבר צוות מוגנות. נמצאתי בוועדה הזאת כבר כמה וכמה פעמים. אני מדבר פה היום בשם מיליוני הורים שנמצאים בבעיה. אנחנו לא מדברים פה על איזושהי תופעה חברתית או על גרפים, שאנחנו מדברים כל פעם, וסקרים. אנחנו מדברים על ילדים שיוצאים בבית בערב, אנחנו לא יודעים איך הם יחזרו.
אם בכיס יש להם עט, שיש שם חומר יידוי כזה או אחר, או שקנו בטלגרם ב-50 שקלים איזשהו משהו. חייבים להבין, הכללים השתנו. הסם נגיש הרבה יותר, האוכל מהקפיטריה, הדיגיטל הפך את הסחר בסמים למשחק ילדים. הורה כבר לא יכול לדעת מה הילד שלו עושה בחדר הסגור. הטראומה חוגגת.
אנחנו אחרי תקופה של חוסר יציבות ביטחונית ומתח נפשי עצום. בני הנוער שלנו מחפשים בריחה והם מוצאים אותה באלכוהול, בסמים, כי אין להם מספיק חלופות רגשיות וטיפוליות. ואנחנו ההורים, שקופים. כשאנחנו מזהים את הילדים שלנו במצוקה, לפעמים זה כבר מאוחר מדי. אנחנו נמצאים מול שוקת שבורה. אין מספיק מרכזי גמילה לנוער, אין מספיק הדרכת הורים מסובסדת, והאכיפה מול חנויות שמוכרות רעל לקטינים היא כמעט אפסית.
אבל אני היום בא בשם הנהגת הורים להגיד משהו, לא עוד ועדה לדיבורים. בואו נקים רשות שתתכלל, כמו שאמרו פה כולם, אבל ועדה ורשות עם שיניים מול משרד החינוך, הרווחה, הביטחון הלאומי, שנעבוד יחד. בואו לא נחכה לאסון הבא.
אנחנו רואים שיש לנו, בעיקר לקראת חודשי הקיץ כשמתחיל להתחמם. ילד נפל מהגג הזה כי גז מזגנים, וילד נהרג ככה כמשחק כזה, ועכשיו עוד פעם חזר לרולטה הרוסית תחת השפעת האלכוהול. אני מבקש, בואו נפסיק עם הדיבורים ונעבור למעשים. תודה.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
תודה רבה. שלום פרופ' רובינשטיין, לשעבר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, נשיא מכללת אשקלון ומזכיר הממשלה בעת הקמת הרשות למלחמה בסמים.
<< אורח >> אליקים רובינשטיין: << אורח >>
קודם כל, תודה רבה על ההזמנה, אדוני היו"ר. ואני מאוד מכבד ומוקיר את זה שאתם נכנסים לנושא הזה, ואני מקווה גם שיהיו בעזרת השם תוצאות. קודם כל, חודש טוב לכולם. כמו שנאמר, הייתי מזכיר הממשלה בימי ראש הממשלה שמיר וראש הממשלה רבין, אבל אני אדבר על התקופה של יצחק שמיר בהקשר הזה.
ואני רוצה לומר דברים קצרים של היסטוריה, כדי להבין למה אני מאוד מודה על ההזדמנות לומר דברים כאן היום. הייתי מזכיר הממשלה, והממשלה עסקה כמקובל בענייני חוץ, ביטחון וכל מה שנוגע להם, ובא אליי, היה יהודי שקראו לו חיים עמר, שהיה יועץ ראש הממשלה, אומר לי – יש לי נושא חברתי שכדאי לעסוק בו. אמרתי לו, מה? הוא אומר, יש דוח ועדת מן, היה פרופ' מן מנהל הדסה, שהיה מונח ארבע שנים, על הצורך ברשות למלחמה בסמים, שהיה דוח מתכלל ולא נגעו בו.
הלכתי לראש הממשלה, והוא הסכים שנקיים דיון בישיבת הממשלה על הדבר הזה. ואכן קוים דיון, ובעקבותיו הוקמה ועדה בין-משרדית בראשותי, ואני מדגיש את ה-'בראשותי' לא בגלל חוכמתי ובינתי, אלא בגלל העובדה שהייתי במקום שכל אחד מחזיר לו טלפון, מזכיר הממשלה. הייתה ועדה בין-משרדית - - - הרווחה, הבריאות, החינוך, כל המחותנים הממשלתיים שצריכים להיות, ועמדנו על זה שגם יהיו מהאוצר נדמה לי, אבל בזה אני לא בטוח.
בכל אופן הכנו חוק, חוק הרשות למלחמה בסמים, ולא תאמינו, הוא עבר תוך זמן קצר. ואני זוכר שהאוצר כמקובל מתנגד לרשויות חדשות כי יש לזה תקועה וכו', הלכתי לשר האוצר ניסים, שהייתי מיודד איתו, היה יושב על ידי בישיבות ממשלה, הוא אמר לי בגלל שזה אתה, אני אומר לך ברצינות, הוא אומר לי מיליון שקל ושבעה תקנים. זהו. אז אמרנו לו אל תיקח, והחוק עבר.
ובהקשר הפרלמנטרי, גם הלכתי אז לחבר הכנסת קורפו, אחר כך גם השר קורפו המנוח, שהיה יו"ר ועדת הכנסת, והוא הסכים להקים ועדה אד-הוק שלימים נהפכה לוועדה, אני חושב, היום היא ועדת קבע. בכל אופן, ועדה בנושא של הסמים. ומה עשינו? קודם כל שמיר הסכים להצעה שנעשה ועדת איתור להביא מנהל, הבאנו תת-אלוף, בני ארד.
בחרנו בוועדת איתור בלי פוליטיקה, ושמיר באמת היה מאוד אבירי בתחום הזה. הוא ביקש שלא יהיו מקורבים וכאלה שצריך לסדר להם ג'ובים או משהו, והלכנו לוועדת איתור בראשות שופט בדימוס, עציוני עליו השלום, והקמנו את הרשות. מה שהיא עשתה בתקופה הראשונה זה מאוד משמעותי, בגלל העובדה שראש הממשלה היה השר האחראי לפי החוק דאז.
העובדה שזה היה בחסות ראש הממשלה, ושאני הייתי היו"ר הראשון של מועצת הרשות כפי שהיא הוקמה, זה עזר בפעולה, מפני שראש ממשלה זה ראש ממשלה, ולכן התכלול היה יותר קל. אני אביא דוגמה לנושא חשוב – קהילות טיפוליות.
רצינו להקים שתי קהילות טיפוליות, אחת התחילה לקום עוד לפנינו, שזה בית אור אביבה באזור בית שמש. שתיים, אנחנו הקמנו בתקופה שלי, אני לא אקח לי כמובן קרדיט, אלא היו אנשים ששיתפו, אבל אחת הייתה אילנות והשרון. אילנות הייתה חווה חקלאית נטושה, וגם המוסד וגם השב״כ רצו את זה לצרכים שלהם. הלכתי לראש הממשלה, אמרתי כל אחד ייתן, שייתנו לנו את זה, והלכנו והמינהל נתן לנו את האפשרות.
ואז התחיל מה שקוראים NIMBY, אתם יודעים, Not In My Back Yard. והרשויות המקומיות בסביבה התנגדו, היו הפגנות ליד משרד ראש הממשלה. השטח נמצא בפאתי קדימה, אבל לאנשי אבן יהודה ואחרים שם באו, ו-"מה זה, סמים?". בסוף מצאנו פתרון שחלק מהשטח שהיה שם, בדקנו כמה הקהילה הטיפולית צריכה, והיתר הלך למועצת קדימה לצורכי ציבור, ובזה נפתרה בעיה.
עשינו דבר דומה בפעילות בגלבוע, מלכישוע. גם כן היה צורך לרכוש מהסוכנות את השטח שהיה מקום נטוש, ושוב התחיל NIMBY של היישובים באזור בשכנוע. היה איתי אז ראש המועצה האזורית יגאל שחר, שהיה מאבות התנועה, ועד היום הוא פעיל בזה, כבר מזמן כמובן בפרישה.
אני מקצר בגלל הזמן, אבל להראות את החשיבות שראש הממשלה, שזה היה ערב מלחמת המפרץ הראשונה, עם כל הבעיות שהיינו שרויים בהן, ואישית גם טיפלתי בהרבה מהן, שמיר בא אישית לחנוכה של מלכישוע ביום חורף די נוראי.
והייתה לנו תמיכה מהוועדה בכנסת, שהיא הייתה בראשות עובדיה אלי, ואחר כך ראובן ריבלין, מי שהיה לימים נשיא המדינה, ואחרים, רון כהן, היו כל מיני. זה היה ממש רב-מפלגתי ורב-תמיכתי. זאת אומרת, לא הייתה פוליטיקה מהסוג המקובל בהקשר הזה.
וגם התעסקנו בנושאי חינוך, חינוך למניעה, עשינו גם חינוך למשהו בינלאומי, שאין לי זמן להאריך בו, וגם להשיג תקציב למשטרה לפעילות בצפון, בגבול לבנון. כל הדגש של הדברים שלי הוא, שבגלל שראש הממשלה היה השר הממונה ובגלל שמזכיר הממשלה היה היו"ר, הייתה לו התערבות יומיומית, הרבה דברים שבדרך כלל הולכים לאט, הלכו הרבה יותר מהר, או הלכו בכלל.
ושוב, הרבה אנשים טובים צריך להזכיר מאותה תקופה, אבל אני לא אפרט רק בגלל הזמן. אני רק אומר שמה שקרה אחרי זה, לימים החליטו משום מה להוציא את זה מראש הממשלה, להעביר את זה לשר, שאז היה לביטחון פנים. אני כתבתי מכתב, כבר הייתי בבית המשפט העליון, זה לא היה בתחומי, אבל חשבתי שזה משגה גדול. כמובן, לצערי, לא נעניתי.
ולימים גם סרסו את זה עוד יותר, במובן זה ששינו את החוק. היה דבר חיובי, הוסיפו את האלכוהול, אבל מצד שני, לימים שינו את החוק, והיום זה בעצם, לפי החוק כפי שהוא עומד היום, מחלקה במשרד לביטחון לאומי, שכמובן, בלי לפגוע, אני בטוח שיש שם אנשים טובים שרוצים לעשות טוב, אבל העובדה שזה לא דבר שיש עליו אחיזה לאיזשהו משרד אחר, אלא זה בקרן זווית של משרד אחד ולא משהו מתכלל, הדבר הזה הוא, לטעמי, מאוד לא טוב במובן של היעד של כל העניין של זה, המאבק בסמים.
אני רוצה להגיד, אגב, לגבי אילנות ומלכישוע, לימים נתתי ייעוץ משפטי לממשלה, וגם כשופט בבית המשפט המחוזי ואחר כך העליון, זה נתן לי כל פעם סיפוק לראות שאנחנו שולחים אנשים לשיקום. אני מבקר מדי פעם במקומות האלה, וזה מצליח. זאת אומרת, אפילו חלק ממי ששוקמו הם המדריכים. אגב, לגבי מלכישוע, היה NIMBY של הקיבוצים של הסביבה, חלק גדול מהעובדים שם הם מקיבוצי ומושבי הסביבה.
לכן, כל הדברים הארוכים האלה שאמרתי, ויש עוד הרבה מה לומר, מטרתם לומר שאם רוצים שהנושא הזה יטופל בצורה מתכללת, בצורה כדאית, צריך לחזור בעיניי למודל שהיה מלכתחילה. זה עניין של שכל ישר, זה לא משהו ארכאי או משהו שאבד עליו הכלח, זה דבר שיכול להיות גם היום. והרשות תהיה רשות, והיא תהיה תחת ראש הממשלה, ועל כל מה שמשתמע.
בגלל הזמן אני לא אתחיל לספר על מאבקי התקציב שהיו, שגם לגביהם זה היה הדבר שהיה קשור, בגלל שמזכיר הממשלה הוא היו"ר, הייתה מגישות לשר האוצר, יומיומית, אם צריך ליו"ר ועדת הכספים, שהיה אז בייגה שוחט וכדומה. נדמה לי שאני אסתפק בזה, אלא אם כן כמובן יש איזו הערה או שאלה.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
קודם כל, תודה רבה לך על הזמן. חבר הכנסת דוידסון, אם תרצה לשאול שאלה, להעיר הערה, הבהרה, משהו.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
קודם כל, תודה רבה שעלית ודיברת איתנו. אני יודע כמה הנושא הזה הוא בדמך ובנשמתך וכמה עשית. לצערי הרב, אנחנו לא מצליחים להחזיר את הרשות. יש פה נושאים פוליטיים, כפי שאתה מכיר את הפוליטיקה, אבל בסוף אנחנו נצליח. כשלא מוותרים, מצליחים.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
תודה רבה, פרופ' רובינשטיין.
<< אורח >> אליקים רובינשטיין: << אורח >>
אני רק מאחל הצלחה. אגב, מילה טובה, אדוני שחולה, מר מגנוס, שביקרתם. רפואה שלמה. אני מאחל לכם ממש סייעתא דשמיא.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
חיליק מגנוס ביקש להוסיף מספר מילים. בבקשה, חיליק.
<< אורח >> חיליק מגנוס: << אורח >>
אני רוצה להוסיף כמה מילים מעומק ליבי. שמעו, רבותיי, הערכים שבהם נוגעת התרבות הזאת של הסמים, הם רועץ לנו, הם פוגעים בנו בכל תחום, בכל מישור, ובכל דבר שאנחנו ניגע בו. אנחנו חייבים להמשיך ולבנות לנו ערכים ולשמור עליהם.
החשיבות של הנושא הזה עולה ועוברת מעבר לכל דבר, את החשיבות של המשרד שמחזיק בזה. האינטרס הלאומי צריך לגבור על האינטרס המאוד צר של משרד מסוים, וזה צריך להיות אינטרס לאומי, הרשות הזאת. ושמעתי את מירי מדברת על כמה חשיבות הם נותנים לרשות הזאת. זה יפה מאוד, אבל החשיבות הזאת לא באה לידי ביטוי בעשייה. כבר שנים שאין עשייה בכלל.
והיא סיפרה לנו גם כמה אדם נפלא מונה כמנכ״ל, שאין לי ספק בזה שזה אדם נפלא, וזה אדם שלא בא מהתחום, והסיכוי שלו לשנות את זה הוא לא ברור. אני מאחל לו הצלחה. מה שצריך לעשות זה להקים מיד רשות ממלכתית, תחת דגל במשרד ראש הממשלה, כדי להיטיב עם כולנו יחד, ללא הבדל. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
תודה רבה. עוד מישהו שרוצה לומר משהו?
<< אורח >> מנחם מענדל אבן ישראל: << אורח >>
אני רוצה לפנות למשרד לביטחון לאומי. מה העמדה שלכם בנושא? לא שמענו מילה על מה אתם חושבים על ההקמה של הגוף הזה, מעבר לזה שהגוף שלכם הוא טוב ומעולה ומגניב.
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
א', אני אשתדל לשמור על ממלכתיות. העמדה שלנו היא בסוף עמדה גם שתבוא לידי ביטוי על ידי השר. אנחנו נמצאים במערכת שבה בסופו של יום המדיניות נקבעת על ידי שרים, ככה מכונה דמוקרטיה במדינת ישראל. ולכן עמדת השר לביטחון לאומי, כפי שתבוא לידי ביטוי, היא מן הסתם התנגדות למהלך שכזה.
בדבריי גם הבעתי, אנחנו לא שבעי רצון מהאופן שבו הרשות לביטחון קהילתי מתפקדת היום. אני לא חושבת שהרשות הזאת הצליחה, הבקיעה והביאה תוצאות. יש לי הרבה ביקורת בתוך הבית על הפעילות של הרשות. לא בכדי עשינו רפורמה, גם בתשתיות, גם בנתונים, וגם בהנהגה של הרשות הזאת, במטרה להביא אותה למקום אחר.
אנחנו המשרד לביטחון לאומי. אנחנו משרד שלא מסתכל רק על אכיפה, המניעה היא גם מאוד מאוד חשובה לנו. ונכון שאמרתי חשוב ומשמעותי, וזה כל מיני מילים כאלה שנזרקות באוויר ולפעמים נשמעות גם מאוד לא משמעותיות, אבל אנחנו יודעים להוביל מהלכים לאומיים, אנחנו יודעים להביא רפורמות.
אני מאמינה בממשלה, אני מאמינה בפקידים ציבוריים, אני מאמינה במקצועיות, אני מאמינה בשינוי, אני מאמינה ברפורמות. אני מאמינה שגם הוכחנו את זה בשנים האחרונות במקומות אחרים, אם זו הקמת מערכים שלא נראו במדינת ישראל, בעולמות של כיתות כוננות, בעולמות של משמר לאומי, בעולמות של תקציבי עתק שהגיעו לגופים שלנו, בעולמות של שירות בתי הסוהר שעבר מהפכה, וגם העולם הזה של מניעה יצטרך לעבור מהפכה.
ואני מאמינה שהסיפור של אביטל חן, ויותר מזה תקציבים, ויותר מזה חזון, דיברת על חזון, על אסטרטגיה, על הסתכלות קדימה, על נתונים, זה משהו שלא מספיק קיים שם, אם להיות עדינה. ויש לי הרבה ביקורות בתוך הבית, אני לא מאוד פופולרית, בהתחלה כשהגעתי לרשות מבחינת הביקורות שלי. אבל אני מאמינה בשינוי, ואני יודעת שהרשות הזאת תהיה סופר משמעותית, חשובה.
והייתי נותנת קצת זמן למנהל החדש להיכנס, לבוא לכאן לוועדה, להציג תוכנית, ואני הראשונה שאם הדברים לא יעבדו, אמליץ את ההמלצות שלי לשרים, שרים בסוף מקבלים החלטות, ככה אנחנו עובדים, ואגיד את מה שיש לי להגיד. כרגע גם ההמלצה המקצועית שלי שתהיה לשר, היא תהיה כן לתמוך בפעילות הזאת, כן להתמקד.
הרשות הזאת היום לא ממוקדת, היא מבוזרת במיליון ואחת דברים, ואין לה יותר מדי DNA, אז הסיפור של המיקוד פה הוא מאוד מאוד חשוב. ואני כן רואה ששינוי יקרה, ואני מאוד מאוד אופטימית, אבל אני כזו מטבעי, וימים יגידו. אין לנו זמן להתגלח על הילדים שלנו, זה נכון, גם לי יש ילדים בבית, יש לי ילד בן 18, אני רואה את כל האתגרים.
ועלה פה הנושא של הימורים, וטרמינולוגיה, ושפה, ואנשי מקצוע. הדברים האלה הם הבסיס ללבנות שינוי, והם דברים שנמצאים אצלנו על השולחן. אני לא רוצה סתם לדבר, אנחנו בעיקר רוצים לעשות, וזה מה שאני מקווה שנבסס עוד יותר טוב השנה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
טוב, הייתי מאוד עדין כל הדיון הזה, אבל אחרי מה שאמרת, אני חייב להגיב על זה. לא רק שאני לא אופטימי, אני עכשיו הרבה פחות אופטימי ממה שהייתי, ואני אסביר לכם למה. אני חי בעולמות של תוצאות. אלה העולמות שאני בוחן אותם. התוצאה היא תוצאה גרועה מאוד, כישלון קולוסלי בכל הנושא של פעילות בנושא של התמכרויות לסמים, אלכוהול והימורים.
אני עשיתי דיון אצלי בוועדה של ועדת הספורט, 20 מיליארד שקל בשנה הימורים בלתי חוקיים. 20 מיליארד שקל בשנה. שום דבר לא נעשה בנושא הזה. היה צריך לקום איזה גוף מיוחד שהיה תקציב מ-2016, עד היום עדיין זה לא קם. דיברת על המשרד. מירי, אני רוצה להגיד לך, אין כישלון יותר גדול מהמשרד לביטחון לאומי. לא רציתי להגיד את זה, רציתי שנדבר רק על נושאים של התמכרויות.
<< אורח >> מירי שמואלי: << אורח >>
אני ממש לא מסכימה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
תשאלי כל אזרח במדינת ישראל אם הוא מרגיש בטוח, אם הוא מרגיש שהוא יכול להסתובב כמו שהוא הסתובב בעבר, אם יש לו ביטחון אישי. התשובה תהיה 'לא' עם אלף סימני קריאה. אז בואו לא ניתן מחמאות למה שלא צריך. לא רוצה להיכנס לזה בכלל.
לגבי הנושא הספציפי עכשיו, ישבת פה ביחד איתי, חלק מהדברים לצערי היו"ר לא שמע, כי הוא היה צריך לצאת ולחזור. שמענו פה את מיטב המומחים, מיטב האנשים עם הניסיון הכי גדול, האנשים שהיו בתוך הרשות והיו גם מחוץ לרשות. כל מי שדיבר, לא שמעתי אדם אחד שאמר שלא צריך להקים את הרשות. כל אחד מדם ליבו דיבר, כולל אנוכי, על הנושא הזה של החזרת הרשות שהייתה פה עד 2018, ואיזה דברים מדהימים היא עשתה.
עכשיו, כשאת באה ואומרת פה, יעשו דברים, יש עכשיו יושב ראש, מה, הוא קוסם? מה, פתאום יש לו איזה מטה קסם שהוא יעשה את זה? אין לנו זמן לקסמים. אין למדינת ישראל זמן להגיד אולי זה יקרה, אולי זה לא יקרה, בואו ננסה. חברים, אני חוזר על מה שאמרתי, ואני אגיד את זה הרבה יותר ברור – אנחנו מדינה מסוממת. מסוממת. ומי שלא מבין את זה, כדאי שיתעורר, כולל ראש הממשלה של מדינת ישראל.
אם לא יהיה פה מהלך דרמטי, אנחנו בעוד עשר שנים נהיה כמו איסלנד בשנות ה-80' וה-90', שלמזלם הם עשו שינוי, אנחנו לא עשינו שינוי. לא יהיה ילד במדינת ישראל שלא ייגע באלכוהול, בסמים כאלה ואחרים. לא יהיה ילד. יש פה ילד ממועצת התלמידים, והוא יכול לדעת ולהגיד טוב מאוד מה קורה לנוער במדינת ישראל.
וזה ישפיע על כל דבר במדינה, על הביטחון שלנו, על האקדמיה שלנו, על החברה שלנו, על משפחות שנהרסות ומתרסקות ולא יכולות להתרומם. והגוף היחידי, מירי, שיכול לתת לי תשובות ונתונים זה המרכז הישראלי להתמכרויות. זה נורמלי?
שאלתי שאלה, מה קרה עם החלטת ממשלה מ-2020? אמרת לי, עכשיו נתחיל לעשות. אני לא מפיל את זה עלייך, זו לא את אשמה. אבל תביני, כאמא לילדים, זה המצב במדינת ישראל, שאחרי שש שנים של החלטת ממשלה, אין לנו גוף ניטור. אנחנו חיים בתוך חשיכה, בתוך אפלה. אני מזמין אותך לעיר שלי, נתניה, לראות מה קרה בשכונות החלשות בשנים האחרונות. אנשים לא יכולים לגור שם. נרקומנים מחוץ לבתים שלהם.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
היינו בסיור בשבוע שעבר.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
בנתניה?
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
לא בנתניה. לא בשבוע שעבר, היינו ב-1 בפברואר, סיור בדרום תל אביב, וראינו את המציאות בעיניים.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אבל בדרום תל אביב אנחנו מכירים, עובדים זרים וכל זה. נתניה!
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
הנרקומנים מגיעים לשם מכל הארץ.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לכן אני שב ואומר, ואני קורא ליו"ר הוועדה, תרים את הכפפה הזאת, תוביל אתה את הנושא הזה, אני אחתום אחריך, כל הקרדיט לך. חייבים להחזיר את הרשות למאבק בסמים ואלימות והתמכרויות והימורים וכל מה שאתם רוצים. אחרת אנחנו נשב פה בעוד שנה-שנתיים, ושוב אנחנו נגיד אותם דברים ואותם דיבורים, רק המספרים יהיו יותר גדולים. הדבר היחידי שאני יכול להבטיח לכל מי שנמצא פה וכל מי שצופה, שאם אני אהיה בקואליציה, תוך חצי שנה תוקם הרשות. מבטיח את זה לכל אחד. זהו.
<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת דוידסון. תודה רבה לכולם. אנחנו בשלב של סיכומים. הנושא הזה של הקמת הרשות זה נושא שעלה מכיוונים שונים, ולכן התכנס הדיון הזה כאן עכשיו. ולכן היה חשוב לי לשמוע גם מה שקורה, גם מהרשות לביטחון קהילתי, שנאבקנו עליה בשנה שעברה והצלחנו לשמור עליה בשלב הנוכחי.
הנושא של המאבק בסמים, בנגע הסמים, בנגע ההימורים, בנגע האלכוהול, במיוחד אצל בני נוער ואצל דור העתיד במדינת ישראל, זה מאבק שהוא סיזיפי של כל העולם כולו, בפרט העולם המערבי, בפרט מדינת ישראל. זה מאבק שיימשך, זה מאבק שאנחנו מחויבים לו כחברה, כי חוסן חברתי מביא לחוסן לאומי, מביא לעם חזק, למדינה חזקה, ועל כל החשיבות שיש לנושא הזה בסיטואציה שמדינת ישראל נמצאת בה כרגע.
יותר ויותר מתגבשת אצלי הדעה שהנושא של הרשות למאבק בסמים ואלכוהול, לא הכרתי את פעילותה, לא עקבתי באותם זמנים שהיא הייתה קיימת, אבל לפחות אני מתגבש ונראה שכן היו יתרונות רבים מאוד באותו מאבק. אני אמשיך לקיים גם דיונים לא פורמליים וגם פורמליים.
המטרה שלנו בסוף היא להצליח במאבק. איזו רשות תהיה, זה לא משנה כל כך. משנה המאבק. אבל צריך כמובן את הרשות האפקטיבית ביותר, המתכללת ביותר והטובה ביותר, ואנחנו נמשיך לעשות דיונים ולהשפיע בכיוונים האלה.
תודה רבה, חבר הכנסת דוידסון, על כל מה שאתה עושה בנושא הזה, ואנחנו נועלים את הדיון עכשיו. תודה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:58. << סיום >>