פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 93 מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה יום שלישי, ז' באדר התשפ"ו (24 בפברואר 2026), שעה 14:04 סדר היום: << נושא >> שורדי שואה בתקציב 2026 - מעמדם של פליטי השואה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יסמין פרידמן – היו"ר טטיאנה מזרסקי חברי הכנסת: ולדימיר בליאק יבגני סובה איימן עודה מוזמנים: רועי בבאי – רפרנט רווחה אגף התקציבים, משרד האוצר מתוקה גולדשטין – ממונה, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים גדעון זעירא – מרכז המחקר והמידע של הכנסת אלי יהלומי – מנהל תחום, המוסד לביטוח לאומי רונית רוזין – מנהלת הרשות, הרשות לזכויות ניצולי השואה רעיה בליי קרפטמכר – מנהלת תחום תקציב, הרשות לזכויות ניצולי השואה מרים גרייבר – ועד מנהל, ועידת התביעות העולמית אברהם שרנפולסקי – יו"ר, חזית הכבוד ד"ר אלכסנדר ברמן – נשיא חזית הכבוד יהודה דוידוב – מנכ"ל, ארגון פליטי ונפגעי השואה מבריה"מ ומזרח אירופה ד"ר אמיליה לרין – ראש מצור לנינגרד, ארגון פליטי ונפגעי השואה מבריה"מ ומזרח אירופה אליסה יפימוב – מנהלת תחום חברתי כלכלי, לובי המיליון יוחנן רון – יו"ר, עמותת ילדות אבודה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהלת הוועדה: אריאלה אהרון רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שורדי שואה בתקציב 2026 - מעמדם של פליטי השואה << נושא >> << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> צוהריים טובים לכולם, אני פותחת את הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה ב-24 בפברואר. כהרגלי, אני אהיה קצרה כדי שיהיה לנו כמה שיותר זמן להציג את הדברים. הדיון שבגינו התכנסנו היום הוא הפערים הגדולים בין שורדי שואה שמקבלים קצבה חודשית לבין המענק השנתי, כשהרצון שלנו כמובן היום הוא ממש להתמקד בזה כדי לראות איך אנחנו יכולים להיטיב, לשנות ולשפר גם את התנאים, גם את הסכום, כל מה שאפשר לעשות כדי לשנות. אני אשמח אם אנחנו נתחיל עם הממ"מ, אני מבינה שבשלושה שקפים, נפרוס את המצב, שכולנו נהיה מסונכרנים. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> (מוקרנת מצגת) תודה רבה. גדעון זעירא ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. רק מבחינת האוכלוסייה, נכון לינואר 2026, יש כ-112,000 ניצולי שואה ונפגעי התנכלות אנטישמית שמוכרים על ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה. בהשוואה לנתוני אוכלוסייה של הלמ"ס בשנת 2024, אפשר להעריך שמדובר בכ-35%, אם לא יותר, מבין בני ה-80 בישראל. זה גם משהו שצריך לקחת בחשבון כשאנחנו מדברים על האוכלוסייה הזאת, קבוצה לא קטנה בקרב בני ה-80. הם מחולקים לכמה קבוצות לפי הסדרי התגמולים. הקבוצה הגדולה היא מקבלי מענק שנתי לפי חוק הטבות לניצולי שואה – מרביתם יוצאי ברית המועצות לשעבר, כ-36%. כ-32% הם מקבלי תגמול חודשי, גם כן מתוקף כמה הסדרים, אבל להבנתנו, בסופו של דבר, התגמול שהם מקבלים הוא זהה. קבוצה שלישית הם מקבלי מענק שנתי נפגעי התנכלות אנטישמית מתוקף החלטה מנהלית של שר האוצר. הם כ-30% והם זכאים לאותו תגמול והטבות כמו מקבלי מענק לפי החוק. ויש קבוצה קטנה של מקבלי קצבאות מחו"ל, מרביתם מקבלי רנטה מגרמניה. הרשות לזכויות ניצולי השואה מצליבה מידע עם הביטוח הלאומי, ובין היתר יש לנו נתונים על מקבלי גמלת הבטחת הכנסה. מה זו גמלת הבטחת הכנסה? זו גמלה שמיועדת לכלל האוכלוסייה שעומדת בזכאות, זו גמלה ליחידים ולמשפחות עם הכנסות נמוכות, בכפוף למבחן הכנסות לפי כללים לעניין הזה. כמעט 34,000 מכלל המוכרים על ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה מקבלים גמלת הבטחת הכנסה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מה שאומר שזה פלח האוכלוסייה שחשוב שנדאג לו. כי אם הם מקבלים הבטחת הכנסה, הם מאותגרים כלכלית. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> באמת לא פעם כשאנחנו עוסקים בקביעת מדיניות מסתכלים על הנתון הזה לצורך שיקוף של מצב כלכלי. צריך להגיד שיש גם הסתכלות כפולה, הסתכלות מצד שני, שהגמלה הזאת גם מקנה הטבות נוספות, ותכף אני אציג אותן. למשל בתשובת אגף תקציבים, ואני מניח שהם יתייחסו לזה לוועדה, נכתב שבמובנים מסוימים, למעשה הגמלה הזאת מחליפה קצבה לניצולי שואה. אני מניח שהם יתייחסו לזה, אבל היות אדם מוכר זה לא חלק מכללי הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה. כמו שאמרתי, כ-34,000 מוכרים מקבלי גמלת הבטחת הכנסה, אבל כמו שאפשר לראות, החלוקה שלהם בין הקבוצות היא שונה. מבין מקבלי המענק לפי החוק, כאמור, מרביתם יוצאי ברית המועצות, כ-73% מהם מקבלים גמלת הבטחת הכנסה. בקרב נפגעי התנכלות אנטישמית, כ-13%, ובקרב מקבלי תגמול חודשי וקצבאות מחו"ל, אין לנו את הפילוח הפנימי, כ-1%. החלק האפור בתרשים, אלה שלא מקבלים גמלת הבטחת הכנסה, אנחנו לא יודעים אם יש בתוכם כאלה שגם מצבם הכלכלי הוא ירוד אבל לא עומדים בכללי המבחנים מסיבה כזאת או אחרת. בנוגע למקבלי תגמול חודשי, צריך לציין שיש 32%, ואני תכף ארחיב על זה, שמקבלים מהרשות תגמול מוגדל עקב עמידה במבחן הכנסות שהרשות עורכת. בתשובה של הביטוח הלאומי לוועדה, צריך לציין, נכתב שאין בידי הביטוח הלאומי נתונים שמאפשרים להעריך את מצב העוני בקרב ניצולי השואה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל הם גם כתבו שהקצבה או המענק לא נחשבים כהכנסה כשהם מחשבים את הבטחת הכנסה, שהיה לנו חשוב להבין את זה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אני פשוט מציעה. אם אדם לא עבד כאן, אין לו פנסיה שהוא צבר, אין לו ותק ואין לו הכנסה אחרת, אפשר לראות גם לפי שיעור מס ביטוח לאומי שהוא שילם בשנים, אפשר לראות, להגדיר שהוא שייך לקבוצה מוחלשת. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חלקם עלו לא מזמן גם, ממש בשנים האחרונות. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> קודם כול, ברשותך, זאת שאלה שכדאי להפנות לביטוח הלאומי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כן, אני פשוט מהרהרת בקול. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> אני כן אציין שאנחנו מבינים שיכול להיות שיש אנשים שלא זכאים לקצבת אזרח ותיק, ואז הם יקבלו גמלת הבטחת הכנסה אם הם עומדים בכללי הבטחת הכנסה, ויש אנשים שזכאים לקצבת אזרח ותיק והם יקבלו השלמת הכנסה, ותכף נראה את הסכום. << אורח >> אלי יהלומי: << אורח >> אלי יהלומי, אני מהביטוח הלאומי. הדבר הראשון, אנחנו לא לוקחים בחשבון את המענק השנתי, את המענק החודשי, התגמול, אנחנו לא לוקחים בחשבון. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, זה ברור. << אורח >> אלי יהלומי: << אורח >> גם מי שעלה, ובשל זה שהוא עלה לאחר הגיל הקבוע לגביו בחוק, עשוי להיות זכאי לפי מבחן הכנסות לגמלת אזרח ותיק מיוחדת, כולל השלמת הכנסה. אם אחד מבני הזוג זכאי והשני לא זכאי, בן הזוג שזכאי עשוי להיות זכאי גם כן לתוספת בקצבה שלו עבור בן הזוג שלו. הנושא הזה לרוב קורה כשמקבלים קצבת אזרח ותיק. מה שכן שמנו לב, שיש ניצולים שלא מעוניינים להגיש תביעה ומתחמקים מלהגיש תביעה, כי כביכול, כשהם מקבלים קצבה, התשלום שהם מקבלים מהרשות, זה יורד שקל מול שקל. הם כנראה נמנעים הרבה פעמים מלהגיש בכלל את התביעה. אם אנחנו משלמים קצבה - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> איזו? של הבטחת הכנסה? << אורח >> אלי יהלומי: << אורח >> לא, קצבת אזרח ותיק. התגמול שלהם מופחת. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> רונית, אתם מקזזים? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה מתקזז? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקל מול שקל. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> לא מענק. מתקזז בתגמול המוגדל, לא במקבלי מענק שנתי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מה שמקבלים אסירי גטאות ומחנות ריכוז ונכים. << אורח >> אלי יהלומי: << אורח >> כשאנחנו משלמים קצבה, אתם מקזזים מהתגמול החודשי? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> למקבלי תגמול מוגדל, שזו לא האוכלוסייה שאנחנו מדברים עליה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה 50% מעל. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה נורא. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> מקבלי תגמול מוגדל יכולים לקבל - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בדיוק אמיליה אמרה להגיד. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> רגע, את יכולה להסביר לי את זה במילים פשוטות, לתת לי דוגמה? מה זה מוגדל וזה? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אני לא בטוחה שאנחנו מדברים על אותו דבר, אבל מקבלי תגמול מוגדל - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> שזה אומר? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> שזו הקבוצה שגדעון דיבר עליה מקרב מקבלי התגמול החודשי, שמטעמים סוציאליים, לפי מבחן שאנחנו עושים, שהמבחן שאנחנו עושים הוא לא על תא משפחתי, אלא על הניצול עצמו, מקבלים תוספת לתגמול שיכולה להגיע עד לכדי 12,000 שקלים, לדעתי אפילו יותר, עכשיו עם העדכונים. והם מקזזים, זאת אומרת, התקרה היא 12,000 שקלים או כמעט 13,000 שקלים אחרי העדכון, ומשם הם באמת מקזזים את הביטוח הלאומי. אבל זו לא האוכלוסייה הנזקקת. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הם מקזזים, לא אתם. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> לא, אנחנו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אתם מקזזים? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> כי יש תקרה. אבל זו לא האוכלוסייה שלשמה התכנסנו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, ברור, אבל סתם שאני אבין את זה. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אנחנו מקזזים כי יש תקרה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, ברור. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> התקרה היא פגיעה ישרה, גם בכבוד האדם. למה? בגלל שהוא גם סבל וגם אין לו הכנסות אחרות, למה צריך לקזז לו את הקצבה? כמו אלה שהיו במצור לנינגרד, כמו אלה שהיו בגטאות, שהם מקבלים תלוש. מקצצים משם את הסכום שהם מקבלים מביטוח לאומי? כלומר, גרמניה והכסף שמקבלים ומשלמים להם והם מקצצים? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל זה אותו דבר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא נכון. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה לא כל הכסף, זו קצבת - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הסכום שהם מקבלים מביטוח לאומי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני מבינה, אני ממש מבינה. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> לא, זה סיפור אחר, מגרמניה, אלה שני דברים שונים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה משהו אחר. כן, הרשות לשורדי שואה זה כספים רק מהארץ. הדיון הזה, ממש חשוב, אנחנו כינסנו אותו כדי להתמקד במי שמקבל את המענק השנתי, שהם באמת האוכלוסייה שסובלת מהאתגר הכי קשה. אם יהיה זמן, נעסוק בזה, אבל היום אנחנו מתעסקים, הדיון הזה נועד כדי באמת לנסות לראות מה אנחנו עושים מהבחינה הזאת. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> רק אשלים. דיברתי לגבי מקבלי תגמול חודשי מוגדל. המדינה משלימה למי שצריך עד לסכום מסוים, ולכן לכאורה מקוזז הביטוח הלאומי, כי הם לא יקבלו 12,000 פלוס קצבאות ביטוח לאומי, כי זו התקרה, 13,000. אני ממשיכה להגיד 12,000, אבל כבר הצמדנו את זה. ולגבי לנינגרד, נעשה תהליך אחרי שממשלת גרמניה הכירה ביוצאי המצור בלנינגרד, העבירה אותם מהקבוצה של מקבלי המענק השנתי למענק החודשי. שם מקזזים את הכסף שמתקבל מגרמניה, אבל שוב, זו קבוצה שעברה לחודשי והקיזוז הוא לא קיזוז, למעשה המדינה משלימה מעבר למה שהם מקבלים. אבל שוב אני אומרת, אנחנו מדברים על הקבוצה שבאמת נזקקת לעזרה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> שבאמת זקוקה כרגע הכי דחוף. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אנחנו חלילה לא משווים כאב לכאב וכולם שורדים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל כרגע הכי דחוף מבחינה - - - << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> זו אוכלוסיית מקבלי הבטחת הכנסה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן. אבל אנחנו ניתן לממ"מ לסיים. << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> מקזזים את כל כסף. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל אנחנו נעשה על זה דיון. גם אם יישאר זמן נוכל להעלות את זה, בסדר? אבל ניתן לממ"מ לסיים. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> בטבלה שלפניכם יש את עיקרי הזכויות שמעניקה הרשות לזכויות ניצולי שואה, גם למקבלי תגמול חודשי וגם למקבלי מענק שנתי. השיח שהיה עכשיו, בצד ימין של הטבלה אתם יכולים לראות, בחישוב שנתי – התגמול הוא חודשי, אבל יש פה חישוב שנתי. אנחנו רואים פה את הסכומים של תגמול רגיל, שהגובה שלו תלוי באחוזי הנכות שהוכרו למקבל התגמול החודשי. וכמו שמנהלת הרשות ציינה, יש רובד של תגמול מוגדל שיכול להגיע עד לסכומים האלה בסך הכול, כולל את התגמול הרגיל, בהנחה שלאדם אין הכנסות נוספות. אם יש לו, הוא מקבל למשל קצבת אזרח ותיק, הסכום של קצבת האזרח הוותיק ינוכה ממה שאנחנו רואים. מקבלי מענק שנתי מקבלים, ואנחנו מבינים שזה סכום שעודכן לאחרונה, 7,688 שקלים בשנה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עכשיו הם קיבלו? בפברואר כבר הסכום הזה או שזה לשנה הבאה? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> כן. לא, השנה, 1 בפברואר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> שזו תוספת של 600 וקצת? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 2% בערך משנה שעברה פחות או יותר. 2.4%. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> זו הצמדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצמדה למדד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין תוספת, 150 שקל. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> ובטור השמאלי מסומנת בכוכבית גמלת הבטחת הכנסה. כאמור, היא לא מיועדת רק לאנשים שמוכרים על ידי הרשות, אבל ראינו שכ-73% מבין מקבלי המענק יוצאי ברית המועצות זכאים לגמלת הבטחת הכנסה, וכ-13% מנפגעי התנכלות אנטישמית. ולראיית אגף תקציבים, באיזשהו אופן הגמלה הזאת מחליפה קצבה לניצולי שואה. אנחנו לא ניכנס פה למנגנון של הבטחת הכנסה, והוא תלוי גם בגודל התא המשפחתי, אבל יש פה דוגמה. למשל ליחיד בן 80 ומעלה ישולמו ברמה שנתית קצת יותר מ-53,000 שקלים, שגם מהסכום הזה יכולים להיות קיזוזים. ואם אדם מקבל קצבת אזרח ותיק, ההשלמה תהיה כוללת, זה יהיה כולל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אין קיזוז פה, פה הקיזוז היחיד יכול להיות עד גיל 80 ל-100 שקל לביטוח לאומי. אין פה קיזוז, אבל יש פה מעטפת של הנחות, פטור מארנונה. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> תכף נסתכל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה מה שאני אומרת, אין הטבות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אין פה קיזוז מהסכום הזה. זה בערך 4,400 - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אין בעיה, אין קיזוז, אבל מצד שני, ממה שאני מבינה, גם אין את כל ההטבות. אין הנחה בארנונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, יש הנחה. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> תכף אני אגע בזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מצד שמאל יש הנחה, יש פטור. מי שמקבל השלמת הכנסה היום והוא אזרח ותיק, הוא לא משלם ארנונה, יש לו פטור מלא. לעומת זאת, אלה שמקבלים שנתית, אין להם פטור מלא מארנונה, מתייחסים אליהם כאזרחים ותיקים. לאזרח ותיק יש 30% הנחה לארנונה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ל-100 מ"ר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אלה שמקבלים קצבה חודשית, נניח סביב 8,000 שקל, את רואה את הסכום? הם משלמים 30% מהארנונה, אין להם פטור 100% מארנונה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אתה בטוח? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא 100%, אבל אני יודעת שיש איזה 80% הנחה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יסמין, אלה מקבלים 100% פטור מארנונה. אזרח ותיק שמקבל הבטחת הכנסה, זה 4,400 בחודש מעל גיל 80, הוא לא משלם ארנונה, יש לו פטור מלא מארנונה. אם יש למישהו, תגידו לנו, אין לו, הוא לא משלם ארנונה בשום רשות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בכלל? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, בכלל לא משלם. האנשים שמקבלים חודשית, הם כן מקבלים רק 30% בהנחה לארנונה, כי הם כמו אזרח ותיק רגיל. אזרח ותיק, הוא זכאי להנחה של 30%. הם משלמים ארנונה - - - גדול, בגלל שהסכום החודשי שלהם יותר גבוה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, את זה אני יודעת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ויש עוד נקודה, פה יש את החשמל גם, ה-400 קילוואט לשעה. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> כן, אני אגע בזה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה מה שאני רוצה להבין גם על הנושא של הפערים בהטבות שמסביב. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> רק מילה אחת לגבי הקיזוז מגמלת הבטחת הכנסה, ויתקנו אותי נציגי הביטוח הלאומי. אם יש לאדם הכנסות נוספות, הסכום הזה יכול לקטון, ה-5,000, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> לפי הכללים. בנוגע להטבות נוספות, יש רובד של הטבות שהוא משותף למקבלי תגמול חודשי ומענק שנתי, כמו למשל פטור מתשלום על תרופות בסל התרופות, טיפול נפשי, סיוע בסיעוד. ויש רובד שהוא ייחודי למקבלי תגמול חודשי, כמו מענקים כספיים מסוימים, מימון טיפולים על רקע של נכות שקשורה לנרדפות ומענקים נוספים, הנחה בארנונה שצוינה, ויש גם הטבות נוספות. פה יש השוואה בין הטבות שקשורות לעמידה במבחן הכנסות. מצד אחד, מצד ימין, עמידה במבחן הכנסות של הרשות שמעניקה מענק שנתי, הנחה בחשמל ומים והשתתפות במימון מצבה למשפחה לאחר פטירת הניצול, ומצד שמאל, הטבות נוספות של מקבלי גמלת הבטחת הכנסה באשר הם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, זה לא בגלל שהם פליטי שואה או שורדי שואה, זה מה שמקבלים כל מי ש - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מקבל הבטחת הכנסה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, אני יודעת. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> מענק חימום למשל מהביטוח הלאומי, והנחות והטבות נוספות שנותנים גופים אחרים. בשורה האחרונה יש מענק נוסף שהרשות נותנת, בגובה של 11,000, והיא מיועדת לשתי קבוצות: אחת, למי שעמד במבחן ההכנסות של הרשות והנכות שלו פחותה מ-50%. אין לנו נתון של כמה אנשים נמצאים בקבוצה הזאת. ומקבלי גמלת הבטחת הכנסה מבין מקבלי תגמול חודשי וקצבאות מחו"ל, כ-340 אנשים. בקרב מקבלי מענק שנתי אין איזשהו תגמול מקביל. << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> אם כבר מדברים על הטבות, אני רוצה להשלים משהו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו תכף נצלול לנושא ההטבות ולפערים. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> רק עוד משפט שחסר, כי דיברנו על כספים מגרמניה. מקבלי מענק שנתי מקרב יוצאי חבר העמים, לא התנכלויות אנטישמיות, מקבלים מוועידת התביעות 1,350 אירו בשנה, גם כן מענק, נוסף על ה-7,600. בסופו של דבר זה מגיע למשהו כמו 12,000 שקל לשנה, אולי קצת יותר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא משפיע על - - - << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> לא. אלה לא כספי מדינת ישראל, אבל זה כסף שמתקבל גם כתוצאה משיתוף הפעולה, עבודה משותפת מול ממשלת גרמניה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, חשוב להבין. גם יש לי קצת בשורות, אבל לפני שאנחנו נצלול לפערים בהטבות אני רוצה לתת הזדמנות לחברי הכנסת אם הם רוצים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אולי נשמע קודם את רונית? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> את רוצה לשמוע קודם את רונית? ולדימיר? יבגני, אתה רוצה משהו? בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני רוצה להגיד כי אני יצאתי מוועדה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בגלל זה אני פונה אליכם, אני יודעת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת ראש, על הדיון החשוב הזה. מאחר שגם הנושא הזה בלב העשייה שלנו, גם טטיאנה וגם ולדימיר, אנחנו מכירים את זה, מה שנקרא על בשרנו. לכולנו יש סבתות, סבים. לכולם לצערי, כך שאנחנו מכירים את זה. אני רוצה להגיד דבר אחד. תראו, הוויכוח הזה הוא ויכוח שנמשך, ויש לא מעט אנשים שמרגישים את האפליה. אני מבין את האנשים האלה, אני אמרתי שכל מה שתלוי בנו, אנחנו נעשה בדרך שאנחנו לא רוצים לפגוע באנשים שמקבלים, ובטח ובטח לא להוריד את הרמה שלהם. ולכן הפתרון, כפי שאני הצעתי וכפי שאני חושב, הפתרון הוא להעלות משמעותית את המענק השנתי. אנחנו עשינו את זה ב-2021, אנחנו היינו חלק מהקואליציה, שר האוצר אביגדור ליברמן פשוט נתן הנחיה ומצא כמעט 180 מיליון שקל והעלינו את המענק הזה מ-3,700-3,600 שזה היה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כפול כמעט. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יותר, 64%. הוספנו 64%, לרמה של 6,500 שקלים. ועכשיו, לפי המדד, תוך ארבע שנים זה הגיע ל-7,700. לכן המטרה שלנו, ואני אומר את זה, המטרה שלנו היא להגדיל את המענק הזה, וכך אני מקווה שנעשה. אני חושב שאנחנו נגדיל את המענק. דיברו על 8,500, אולי 9,000. לצערי, זה יעלה הרבה פחות, משום שהאנשים האלה נפרדים מאיתנו, ולכן זה לא יהיה מחסום. כשנגיע, נקים ממשלה, נעשה את זה. אני אומר את זה גם כפוליטיקאי, אני כן אומר שזה סדר העדיפויות שאנחנו רוצים לעשות בממשלה הבאה. ואז אולי אנחנו נצמצם קצת את הפער הזה בזה שאנחנו נעלה לאנשים האלה שמקבלים פעם בשנה את הסכום, ולכן זו המטרה שלנו. לגבי אנשים שעברו את מצור לנינגרד, אני חושב שזה נושא חשוב מאוד לוועדת הרווחה. אנחנו חייבים לשבת שם. אולי כספים, אני לא יודע. כי לא הגיוני שבן אדם יגיע לסכום של 6,000-5,500 שקל, ואז מנכים ממנו את הכסף. הוא לא זכאי להבטחת הכנסה, האדם הזה, עם 6,000 שקל, תבינו. מי שהיום ההכנסה שלו מעל 4,300-4,200, הוא לא זכאי להבטחת הכנסה, והוא נמצא בין שני העולמות. מצד אחד הוא לא מקבל את החודשי, כלומר, הוא לא זכאי לקצבה של 8,000, 9,000, 10,000 שקל, ומצד שני, הוא גם לא יכול לגשת לביטוח הלאומי ולקבל השלמת הכנסה והבטחת הכנסה. ולכן אני מבקש גם ממך, גברתי היושבת ראש, לדון בנושא הזה, אם צריך, לקיים דיון משותף עם ועדת הרווחה, שהיא כפופה לביטוח הלאומי, או לוועדת הכספים שיכולה לדון, פעם אחת תשבו ותפתרו את העניין הזה. אין לנו הרבה בלוקדניקים, כמו שאנחנו אומרים, אנשי מצור. אמיליה, כמה זה? 800 איש? 900 איש? תעשו את זה. אני קורא מפה לממשלה, תיכנסו לעניין שלהם. אלה 900 איש, אפשר לפתור את זה, יש מנגנון. זה כמו שמנטרלי אסון צ'רנוביל מקבלים פעם בשנה כמעט 7,500 שקל. יש דוגמאות, אפשר לפתור את זה, ואף אחד לא ינכה מהם את הסכומים האלה של כמה מאות שקלים. אני מבקש, אני שותף שלך בנושא הזה, בואי נקיים דיון ונפתור את זה. ואם צריך, תוציאו מהתקציב כמה מיליוני שקלים. התקציב פה הוא עשרות מיליארדים אם לא מאות מיליארדים. זאת הבקשה שלי. אני מתנצל, כי אני חוזר לוועדה לחוק התקשורת. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אין שום בעיה. אגב, אני פעם ראשונה שומעת על הסיפור עם שורדים של המצור על לנינגרד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד עכשיו זה בכלל לא היה. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> לא, התקיים דיון אצל חברת הכנסת מירב כהן בנושא. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי, אני לא הכרתי את הנושא הזה. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> הוכר, וגם שולם רטרואקטיבית כמעט שנה לכולם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל מי לא קרא את פרש הברונזה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם כבר עושים, עושים עד הסוף. זו הבקשה שלי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני אשמח. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, יסמין. דיברנו איתך מאז שנכנסת לתפקיד וביקשת לקיים - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון, ספציפית על זה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה דיון שאת מקיימת היום ספציפית על מעמדם של שורדי שואה, של פליטי שואה. אני רוצה להתחיל משאלה. רציתי לשמוע את רונית, אבל אני אגיד כמה מילים ואחר כך את תתייחסי. התקציב של הרשות צפוי להיות 5.33 מיליארד, אם אני לא טועה, ויש ירידה של כ-100 מיליון שקלים לשנה יחסית לשנה שעברה, ורציתי לראות, אם יש עודף ביישום, לא כדאי להעביר את הסכום הזה לטובת ניצולי השואה? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה בהחלט מה שביקשנו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה דבר אחד. כי התקציב יורד, וזה טבעי, כי גם אנשים הולכים לעולמם, יהי זכרם ברוך, אבל חשוב שזה יישאר בתוך הנושא, בתוך התחום. ובהקשר לזה, שורדי השואה מבקשים להגדיל את המענק השנתי שדיברנו עליו עכשיו, של 7,688 שקלים, מבקשים להגדיל ל-12,000 לשנה. ואני גם רואה לנכון לחלק את המענק הזה לתשלום חודשי של 1,000 שקלים כי זו כבר תוספת של 1,000 שקלים לחודש לבן אדם. אבל להחריג את הכסף הזה מההכנסות. להחריג אותו מההכנסות כדי שלא יהיה קיזוז ושלא ייחשב, שזה יישאר כמענק ולא כקצבה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> קודם שיהיה לנו את הכסף ואחר כך נריב איך לחלק אותו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל זו ההצעה שלי. אבל אני אתמקד עכשיו בשאלה שאני עוסקת בה כבר שנתיים, אפילו יותר. אין שוויון בין קבוצות של ניצולי שואה ושורדי שואה ופליטי שואה. בזמן שגרמניה הנאצית תקפה את מזרח אירופה, גם פולין, ופלשה גם לשטחי ברית המועצות, הרבה יהודים מערי רומניה, פולין וצ'כיה, יש כאלו שמצאו את מקלטם בשטחים של ברית המועצות, בסיביר, מצאו מקלט ויחד עם יהודים סובייטים חיו באותם תנאים, סבלו מרדיפות הנאצים, חוו רעב, חוו עוני, היו בלי מטלטלין, בלי שום בגדים, היו בחוסר ועוני, בתנאים מאוד קשים. וגם מזג האוויר, אנחנו יודעים, הוא מאוד קשה בסיביר. כשהסתיימה המלחמה בניצחון על גרמניה הנאצית ונוצרה הזדמנות, קמה מדינת ישראל, מדינת היהודים, והייתה אפשרות לעלות לארץ, יהודים מאירופה אמרו, הנה, עכשיו יש לנו בית בטוח, מקלט, בית לאומי, אנחנו נגיע. אבל אנחנו יודעים שברית המועצות הייתה מדינה סגורה, ולמי שהייתה נתינות ואזרחות של מדינות אחרות, כמו פולין, רומניה ומדינות אחרות, שהיו רק במקלט זמני בברית המועצות, הם קיבלו אפשרות לצאת, לעזוב את ברית המועצות, והם יצאו או לישראל, חלק עברו לארצות הברית, אבל לא משנה, רובם הגיעו לישראל. וחלק, אלה שהייתה להם נתינות ואזרחות רק של ברית המועצות, הם לא יכלו לצאת, כי המדינה הייתה סגורה. משנות ה-90, כשנפתחו שעריה ונפל מסך הברזל ויהודי ברית המועצות קיבלו אפשרות לעלות לארץ, הם פוגשים את החברים שלהם שהם הכירו לפני 80 שנה, 70 שנה, הם פוגשים אותם כאן, אבל הם לא מקבלים את אותן הטבות ואת אותו מעמד כמו שקיבלו החברים שלהם שמצאו מקלט בזמן המלחמה. כי יש לנו חוק במדינה שמי שהגיע לפני 1 באוקטובר 1953 זכאי להגיש בקשה להכרה במעמד מיוחד, נכה רדיפות הנאצים, והחוק הזה מ-1957. מי שהגיע אחרי התאריך הזה, הוא יכול לקבל אחרי 2014 שהוא שורד שואה, אבל הוא לא יכול לקבל הטבות וזכאויות שמגיעות למעמד נכה רדיפות הנאצים. ומכאן נובע הפער. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בגלל זה אנחנו עושים את הדיון. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו התכנסנו כאן כדי לבדוק אופציות, איך אנחנו משלימים ונותנים לאנשים האלה, שהגיל הממוצע שלהם הוא מעל 88, איך אנחנו נותנים להם להזדקן בכבוד. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה. בדיוק, יש פה איזשהו פער שאנחנו רוצים לטפל בו, זה הרצון. יש פה המון ארגונים שרוצים לדבר והמון אנשים שרוצים לדבר, אבל יש לנו שעה, בואו ננסה באמת לפתור את זה. בואו ננסה לפתור את זה, לראות אם אפשר להגיע לכל מיני פתרונות, ואחר כך מי שרוצה, ידבר מבחינתי. רונית, אני אשמח אם תתייחסי לגבי הקיצוץ, כי אני יודעת שלא היה קיצוץ של 100 מיליון. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> לא, לא היה קיצוץ. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> דיברנו על 27 מיליון, וגם זה לא בדיוק. היה דיבור על קיצוץ של 27 מיליון. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> בינתיים לא עבר תקציב. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון, לא עבר תקציב, אבל מבחינת - - - << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> יש פה גם את רועי ממשרד האוצר, נציג אגף התקציבים, שהוא רפרנט שלנו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> שאנחנו מציקים לו כבר חודשים. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> וגם את רעיה, שהיא התקציבנית של הרשות. אני אדבר בכללי, ואם תרצו פרטים נוספים, אני מניחה שתוכלו לקבל את הנתונים המלאים מהם. קודם כול, אני אומר שנכון לעכשיו, ושוב, עדיין לא עבר תקציב, אין שום כוונה ואין שום קיצוץ בתקציב הרשות. תקציב הרשות בכל שנה ושנה בחוק התקציב הוא נמוך מהביצוע שאנחנו מסיימים את השנה, מפאת גילם של ניצולי השואה וההערכות, שלא כל התקציב מומש, ולא מתקצבים ב-5.5 מיליארד, אלא תקצבו בסכומים יותר נמוכים, ובשנים האחרונות סיימנו את התקציב סביב 5.5 מיליארד. בשנה האחרונה, באופן יציב פחות או יותר מ-2018, זה היה הביצוע של הרשות. בשנה האחרונה אנחנו מזהים כבר מגמה של ירידה בתקציב. הסיבה שהוא לא ירד קודם היא לא שלא היו פטירות של ניצולי שואה, היו. אבל מנגד, כמו שציין חבר הכנסת סובה, העלו את המענק השנתי, כמעט הוא הוכפל. הצרכים הסיעודיים עלו, שזו גם כן אבן מאוד גדולה בתקציב שלנו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הסעות, טיפולים רפואיים. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> זה כסף קטן יחסית. האבנים הגדולות בתקציב הן התגמולים והמענק השנתי, זה הסיעוד שהוא סביב 1.2 מיליארד שקל, שחלק מזה משולם על ידי ממשלת גרמניה, שהסיעוד עלה בשנים האחרונות. לכן התקציב לא ירד. השנה כן אנחנו מזהים את תחילתה של ירידה בתקציב, מה לעשות, הגיל הממוצע הוא כבר קרוב ל-88. אבל אנחנו לא פועלים במשק סגור, זאת אומרת, אנחנו מתוקצבים, גם עכשיו תוקצבנו על 5 מיליארד, ההערכה התקציבית היא שנסיים את השנה ב-5 מיליארד. אם גברתי תשווה את זה לשנים קודמות, לכאורה, אם היינו פועלים בעסק פרטי ובמשק סגור, הייתה נשארת יתרה של כמה מאות מיליוני שקלים. אבל אנחנו פועלים במסגרת חוק התקציב, ואנחנו לא קובעים את סדרי העדיפויות של הממשלה, לאן ואיפה להשקיע את הכספים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לי זה ברור. צר לי לומר שזה פוליטי. באמת, זה עניין פוליטי כאן, צריך לסגור את זה פוליטית, אני יודעת את זה. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> מבחינתנו, זה עניין של סדרי עדיפויות. אם מדברים על מקור תקציבי, לכאורה יש מקור תקציבי, כי זה כסף שנחסך משנה לשנה, אבל הוא לא צבוע לניצולי שואה כרגע. לגבי הצרכים, אנחנו כגוף מבצע, כל שקל בתקציב שלנו מגיע ליעדו. 99%, אולי 100% ניצול של התקציב עבור ניצולי השואה. אם יועלה המענק, אנחנו נדאג שכל הכסף הזה יגיע בזמן. ב-1 בפברואר העברנו כמעט מיליארד שקל לטובת מענק שנתי. כמה זה, רעיה? הכול מגיע בזמן, אנחנו מנסים בשיתוף פעולה עם משרדים אחרים למצות את סל הזכויות גם למקבלי המענק השנתי מקרב המשרדים האחרים. מה שצוין פה לגבי הנחות בארנונה, אנחנו מעבירים את ההנחות בארנונה, הנחות בחשמל, משרד השיכון, מה שאפשר לעזור. אבל כן, הסיפור הוא סיפור של אנשים שעלו ארצה ללא זכויות של פנסיה, ללא זכויות של מי שעבד כאן כל חייו, והם חיים מהבטחת הכנסה פלוס - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, ואלה האנשים שאנחנו חייבים באמת לשים על זה דגש. אין לנו גם זמן, וחייבים לטפל בזה. אני רוצה לפנות לאוצר, כי נפגשנו כבר כמה פעמים בנושא הזה ספציפית, ואנחנו גם יודעים שתוספת של 150 מיליון שקלים לתקציב של המענקים השנתיים תהיה מאוד משמעותית, היא תעלה להם את המענק השנתי ב-2,000 שקלים, כמעט ל-10,000 שקלים, וזה מאוד יעזור. ואני רוצה לשאול, טכנית, האם אי אפשר לעשות שם בתוך ההעברות, בתוך הרשות? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> כמו שגם ציינת בעצמך, זה עניין של סדרי עדיפויות. ספציפית השנה ההפחתה משנה שעברה בתקציב המקורי הייתה של 27 מיליון שקלים. כלומר, אנחנו מצמצמים גם את הסכומים האלו. בסוף, אין פה סכומים גדולים שנחסכים, זה לא מגיע לסכומים שמדוברים כמו בשנים קודמות. ובסוף שנה אנחנו מסתכלים על הביצוע ואנחנו משלימים מה שצריך, אבל כל החלטה בסוף היא שינוי חקיקה, הסכומים שרשומים הם בחוק, ונדרש לשנות חקיקה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חייב לעשות שינוי חקיקה בשביל לשנות את המענק? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> כן. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> המענק הוא בחוק. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> זה בחוק. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הייעוץ המשפטי? אין דרך לאכוף את זה. << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> אפשר להעלות נושא חשוב פה? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, אנחנו ניתן לך יהודה, אני רק מנסה לראות - - - << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> מדברים על דברים, אני כן רוצה להעלות נושא. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אין בעיה, בוודאי, אני פשוט רוצה לנסות לראות האם אפשר לקדם את זה כמה שיותר מהר. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> רק בחוק. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> רק בחקיקה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> דרושה חקיקה, אין דרך לאכוף את זה. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> אבל אני כן רוצה להתייחס למשהו מקודם. זה קצת חורה לי שאנחנו אומרים הבטחת הכנסה. אנחנו מדברים פה על השלמת הכנסה, לא הבטחת הכנסה. הבטחת הכנסה היא קצבה שהיא לגילאי עבודה, והשלמת הכנסה היא המקבילה שלה אחרי גיל פרישה, אבל אלה קצבאות שונות. השלמת הכנסה מבוססת הכנסה אחרי גיל פנסיה, וכמו שהוצע פה משהו כזה, ככל שיעלו את הקצבאות או יעשו שמי שמקבל מענק יקבל קצבה, זה מן הסתם ישפיע על הזכאות. וכמו שאני אמרתי במענה שלי לוועדה, זה ככל הנראה יגרום לכך שאותם אנשים לא יהיו זכאים פשוט להשלמת הכנסה, זה תחליפי. מי שמקבל קצבה לרוב לא יקבל השלמה ולהפך. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מי שמקבל קצבה חודשית. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> חודשית, נכון. הוא לא זכאי להשלמת הכנסה, כי הקצבה מעלה לו את - - - מעבר לרף, ולכן זה תחליפי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה ברור, אבל אנחנו לא מדברים פה על קצבה חודשית, אנחנו מדברים על להעלות את המענק השנתי. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני מניחה שזה לא יפגע להם. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> במענק השנתי זה באופן שונה, נכון, זה לא משפיע - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה לא, אנחנו לא מדברים פה על קצבה חודשית, אנחנו רק רוצים להעלות את המענק הזה, ואני לאט-לאט גם מבינה שהדרך היא רק דרך השר. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> נכון, זה מחייב חקיקה, וזו גם חקיקה שבוודאות לפי סעיף 40א' לחוק התקציב דורשת הצבעה על מקור ממקום אחר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תמצאו. << אורח >> אברהם שרנפולסקי: << אורח >> שמי אברהם שרנפולסקי, אני יושב ראש עמותת חזית הכבוד. יש לי שאלה למשרד האוצר. כידוע, כל חודש מתים 1,000 ניצולי שואה, 1,000. למה אי אפשר להקפיא את התקציב על מנת לנצל את התקציב להגדלת המענק השנתי? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה בדיוק מה ששאלתי, האם אפשר. אבל רונית מהרשות לניצולי שואה הסבירה שהכסף לא מתנהל במשק סגור. זאת אומרת שאם היא קיבלה תקציב, מה שהיא ניצלה, בסדר, אבל מה שהיא לא ניצלה, היא לא תקבל. בדרך כלל היא מתוקצבת מראש בחסר ויוסיפו לה אם היא צריכה, אבל זה לא שזה הכסף ומה שהיא לא השתמשה, אפשר להשתמש בו למשהו אחר. זה בדיוק מה ששאלתי כדי להבין האם אני יכולה לעשות פה משהו, ואני מבינה שלא. אחת, דרושה חקיקה, שתיים, זה בסופו של דבר עניין פוליטי. יש פה את שר האוצר, אני כבר מפעילה עוד כמה וכמה חברי כנסת כדי להפעיל לחץ. אנחנו על זה לא מהיום, פשוט היום אנחנו מנהלים על זה דיון, אבל אני עובדת על זה כבר די ממזמן. << אורח >> אברהם שרנפולסקי: << אורח >> צריך חוק? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, זה קבוע בחוק. יהודה, בבקשה. << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> יהודה דוידוב, מנכ"ל התאחדות פליטי ושורדי שואה בישראל. קודם כול, יש פה מסמך עמדה של אביב לניצולי שואה. אנחנו שוחחנו, וצריך להודות לכמה גופים פה, ואני רוצה להתחיל להודות למחלקה לסיוע משפטי במשרד המשפטים על עבודת הקודש שהם עושים למען שורדי שואה. אני כן רוצה להודות לצוות של אביב לניצולי שואה. גם אנחנו ב-2 בינואר 2020 הקמנו את אותו פורום על מה שדיברה עכשיו טטיאנה מזרסקי, פורום 53, ומאז יצאו המון המון מסמכים, ואנחנו מאז משתפים פעולה. דרך אגב, הפורום הזה הוקם עם צוות של ניצולי שואה, של ראשי ארגונים כמו התאחדות בלרוס וארגון הווטרנים, אברהם גרינזייד, זכרונו לברכה. אנחנו ישבנו במשרדים, יצא מסמך עמדה, גם מה שאתם קיבלתם, העתק של אביב לניצולי שואה, מופיע פה. ברור לנו, מספר דברים צריכים חקיקה. אני רוצה להעלות איזה נושא. מקבלי קצבה חודשית או רנטה חודשית, אני אומר רנטה חודשית, בנוסף לכל מה שדיברנו, לא התייחסו עכשיו אנשי משרדי הממשלה, מקבלים דמי הבראה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> למי שמקבל קצבה חודשית. << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> אני אסביר את זה. מקבלים דמי הבראה. מי שמקבל קצבה חודשית מקבל גם דמי הבראה, הם גם מקבלים זיכוי למלווה. הנושא הזה מאוד יושב על הראש של הרבה אנשים, והגיל הממוצע של אותם שורדי שואה, גם פליטי שואה בואו נגיד. אני גם רוצה להתייחס לאותם 29,035 שנמצאים מתחת לתחתית, שאין להם קצבה חודשית. מצד שני, גם התנאים. השאלה שלי למשרדי ממשלה, זו גם אפליה, שאתם נותנים דמי הבראה, נכון ל-2026, בסכום של 2,510 שקלים פלוס 112 נסיעות. בסך הכול יוצא 2,622 שקל דמי הבראה שנתי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> למקבלי קצבה חודשית? << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> וזה כולל המלווה, הסכום הזה? << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> לא, בנוסף לזה יש גם מלווה. אני עכשיו עוזב את המלווה עקב המצב שאנחנו עברנו, אבל אני שואל את משרדי ממשלה, לפחות לקחת את הסכום הזה, ההבראה. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> זה בחוק. ההבראה היא בחוק נכי רדיפות הנאצים, אנחנו לא יכולים לקחת אותו למטרות אחרות. שוב, זה תיקון חקיקה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי. << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> לא, צריך לבדוק. אני שואל עכשיו ממשרדי הממשלה - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> רונית, אני רק רוצה לדעת. למעשה, אתם מעבירים כסף, אתם לא יודעים אם מישהו ניצל את זה לטובת הבראה. זאת אומרת, אתם מעבירים את זה ככסף לחשבון הבנק, נכון? או כהבראה? << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> עכשיו כן, אוטומטית. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> תלוי. יש מי שמקבלים את זה בכסף לחשבון הבנק, ויש הבראה בליניארית, שזו הבראה טיפולית, למי שזכאים בשל הסעיף הרפואי שהוכר להם, שהם יוצאים להבראה. זאת אומרת, זה ניתן בעין למלונות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו יודעים כמה מנצלים את זה? יש ניצול של ההבראה? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> את הניצול של ההבראה בליניארית אני יודעת. מי שמקבל כסף, אני לא יודעת. << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> הם לא יכולים לבדוק את זה. רק אם יש מלווה הם יכולים לראות את זה. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אני לא יודעת, כמו שאנחנו לא יודעים מי מעובדי המדינה שמקבל הבראה במשכורת שלו מנצל את זה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, זה ברור לי, אבל אני רק שאלתי לגבי מי שמשתמש בזה כדי באמת - - - << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> מי שמשתמש מטעמים רפואיים, אנחנו יודעים, כי אנחנו עובדים עם שני ספקים למלונות. << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> אבל בנוסף לאותם הטיפולים שעכשיו רונית מדגישה, יש עכשיו גם בתי מלון וטיפולים אחרים שהם משתתפים, אין. אני פשוט שואל את אנשי האוצר - - - << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אני יכולה להתייחס. << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> החלק הזה של דמי ההבראה, מה, אי אפשר? אם אנחנו לוקחים 75,000 שורדי שואה, אני מדבר על פליטי שואה והתנכלויות, סך הכול מדובר על 190 מיליון שקל בשביל לעבור על העוול הזה, לתת לאחד. כולם הוכרו, גם מברית המועצות, פליטי שואה, גם התנכלויות, כנפגעים. הסכום הזה מזערי בשביל המדינה, וכפי שציין ידידי אברהם שרנפולסקי, כל שנה הולכים לעולמם בין 14,000 ל-15,000 איש. זו בעיה בשביל מדינה שהם יזדקנו בכבוד? לפחות האפליה הזאת של 200 מיליון שקל על מנת לא להפריד בין מרוסיה ולא מרוסיה, התנכלויות, ולבוא ולתת את ההטבה הזאת. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הבנתי. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> כמו שאמרתי מקודם, זה לא שיש לנו התנגדות מקצועית, זה עניין של מקור תקציבי שצריך בחקיקה להחליט. הכול דורש חקיקה בסופו של דבר, ובשביל לחוקק צריך למצוא מקור תקציבי על כל סכום שעולה על 6 מיליון שקל. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אני רק אוסיף שיש עוד הרבה הטבות. << אורח >> אברהם שרנפולסקי: << אורח >> מי אמר את זה? איפה זה כתוב? << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> זה דורש חקיקה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אין מה לעשות, לכל הצעת תקציב שהיא מעל 6 מיליון צריך מקור תקציבי. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> בחוק נכי רדיפות הנאצים ובחוק נכי המלחמה בנאצים יש הרבה מאוד הטבות שמשוות ערך כספי רב, זה חלק מהתקציב שלנו. זאת אומרת, ברור שהפערים הם לא רק בסכום החודשי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אלא גם בהטבות, נכון. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אלא גם בהטבות, הבראה היא אחת מההטבות. יש עוד הטבות שהן תלויות, אנחנו מספקים ציוד רפואי. לכן אני אומרת שבקבוצת האוכלוסייה הראשונה אין אנשים נזקקים שאנחנו מכירים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בגלל זה המיקוד הוא בקבוצה השנייה היום. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> ההטבות שמקבלת הקבוצה השנייה מעבר למענק השנתי זה את תוספת שעות הסיעוד, שגם היא סביב 2,000 שקל לחודש. ויש תוכניות נוספות שאנחנו נותנים. טיפולים נפשיים, זו גם עלות כספית מאוד גבוהה שהם מקבלים. אבל ההטבות שבחוק נכי רדיפות הנאצים, זה תיקון חקיקה, זו המשמעות של - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני הגשתי הצעת חוק כזאת. אני הגשתי, והיא לא עברה לפני חצי שנה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן. אנחנו מנסים לעבוד על זה. חבר הכנסת איימן עודה רוצה לומר כמה מילים. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה לך. חברים, בנושא הזה אני בטוח שאנחנו תמימי דעים ואנחנו צריכים לחפש רק איך ליישם את הדברים הללו, לא מעבר, שום דבר אחר לא צריך להיות מחסום. וזה ש-ק. צטניק אמר על השואה שהיא מפלנטה אחרת, ההתנהלות שלנו צריכה להיות פלנטה אחרת לכל התנהלות אחרת בכל נושא אחר. זאת אומרת, גם קואליציה, גם אופוזיציה וגם פקידים, כולם ביחד. כולם ביחד, ממש כולם ביחד. כי פה אתה נותן משהו כביכול מטריאלי, אבל אתה מקבל משהו ערכי. אתה מקבל יותר מאשר אתה נותן. כולנו צריכים ללכת על זה ולסיים את זה. זה לא יכול להיות שבשנת 2026 מדברים על חסר עוד משהו וצריך, זה לא ייתכן. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> צריך ליישם את זה לאלתר, שיחיו חיי כבוד, ומעבר לכבוד, שיהנו מכל רגע מהחיים, וזה עלינו, אנחנו. לכי על זה, וכולנו איתך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה. אנחנו באמת מנסים, עובדים על זה קשה, אבל כמו שאנחנו כל הזמן אומרים פה, יש פה גם עניין פוליטי. ההחלטות צריכות לבוא ברמה הפוליטית, לא שיש פה אינטרסים פוליטיים, אלא החלטות ברמה הפוליטית, ועל זה אני עובדת. אנחנו קצת יצאנו מהסדר, בואו ננסה לחזור לסדר. חזית הכבוד, אברהם דיבר. אלכסנדר, בבקשה. << אורח >> אלכסנדר ברמן: << אורח >> (נושא דברים בשפה הרוסית) << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה לתרגם. תודה רבה על הדיון, אבל קודם אני רוצה לשאול משהו. בסדר היום רואים בשם של הדיון את המונח "שורדי שואה", האם אני מבין נכון? האם הוועדה הזאת מכירה בפליטי מלחמה יוצאי ברית המועצות כשורדי שואה? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הוועדה בטוח שמכירה. השם של הוועדה הוא שורדי שואה, בגלל זה הוא ראה את זה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> (מתרגמת מרוסית את דברי אלכסנדר ברמן) בזה הוא רואה אי-צדק, הוא רואה שיש אי-שוויון. הוא רואה שהוועדה מבדילה בין אלה שנקראים שורדי שואה לאלה שנקראים ניצולי שואה. שורדי שואה הם אלה ששרדו בגלל המאמצים שלהם, וניצולי שואה, שמישהו הציל אותם. כי בישראל במשך שנים רבות לא ידעו בכלל מה זה פינוי ומה זה פליטי שואה. עכשיו כבר יודעים מי אלה פליטי השואה. הוא אומר מה שאני ציינתי, שהרבה פליטים שברחו ממזרח אירופה מצאו את מקלטם בגבולות של ברית המועצות. אלה לא רק מילים ולא רק מונחים, הוא רוצה שיכירו שפליטי שואה הם גם שורדי שואה. << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> אבל להכיר אותם גם בזכויות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> (מתרגמת מרוסית את דברי אלכסנדר ברמן) ברוך השם, היום כולם כבר מבינים שמדובר באפליה נוראית. אפילו רואים את זה לפי הנתונים שהציג הממ"מ, שבקרב פליטי שואה מעל 73% חיים מתחת לקו העוני. פליטי שואה שהגיעו עם אזרחות של רומניה, פולין ומדינות אירופה האחרות, בקרב אותם פליטים מאירופה רק 1% נמצא באותו מצב, וזה משום שמי שהגיע ממדינות אירופה מקבל תשלומים כל חודש, שהם שווים למענק השנתי שמקבלים יוצאי ברית המועצות. נציג משרד האוצר מזכיר את החוק. נכון, אנחנו מכבדים את החוק, אבל פה מדובר בעיוות של שנים. במהלך 12 שנים מאז 2014 קבוצת פליטי השואה שהם יוצאי ברית המועצות הצטמצמה לחצי, מ-80,000 לכמעט 40,000 אנשים, והם יחיו איתנו רק עוד שנים ספורות. למדינה שלנו פשוט בושה, כי כבר ברור לכולם שמדובר באפליה מכוונת. הוא משווה השוואה קשה, כמו מי שהיה אסיר במחנות ריכוז ובגטו, שקראו להם חומר גלם לסבון. מדינת ישראל תתבייש שהיא מפלה לרעה את יוצאי ברית המועצות לשעבר, 150,000 איש. כשמדברים על כסף צריכים להבין שמדובר במספר שנים, ויחסית לתקציב המדינה לא מדובר בסכומים גדולים. התקציב טרם אושר, עוד לא מאוחר להביא שינוי. חשוב שיהיה רשום בפרוטוקול מה שמדובר עכשיו בדיון הזה. ודבר שני, להגדיל את התקציב כך שניצולי שואה כ-12,000 מענק שנתי. << אורח >> אלכסנדר ברמן: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> אברהם שרנפולסקי: << אורח >> אין שום הבדל בין פליטי השואה שעלו ארצה לפני 1953 לאלה שעלו אחרי, אלה אותם הפליטים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אותם אנשים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני מסכימה איתך. << אורח >> אלכסנדר ברמן: << אורח >> (נושא דברים בשפה הרוסית) << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> (מתרגמת) הוא אומר שחזית הכבוד יחד עם לובי המיליון יפעלו למען הקפאת התקציב למען ניצולי שואה כדי לפתור את בעיית האי-שוויון. << אורח >> אברהם שרנפולסקי: << אורח >> אני לא בטוח שצריך חוק על מנת להקפיא את התקציב. מי אמר את זה? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מה זה להקפיא תקציב? אי אפשר להקפיא תקציב. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> (נושאת דברים בשפה הרוסית, ומתרגמת) למה הקפאה? מה המשמעות של הקפאה? << אורח >> אלכסנדר ברמן: << אורח >> (נושא דברים בשפה הרוסית) << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לקבע, לא להקפיא, לקבע. לקבע, שזה לא ירד. לקבע, שיהיה סכום קבוע ולא להוריד, שלא תהיה ירידה בתקציב. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מרים, את רוצה לומר משהו? << אורח >> מרים גרייבר: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו. אני מרים גרייבר ואני שורדת שואה. אני רוצה להגיד שאני הגעתי לכאן היום כדי לעזור להם ולתת להם כוח למה שהם רוצים. אבל זה לא ייתכן, לפליטי שואה צריך להעלות את המענק, בהחלט בהרבה, אבל אי אפשר להגיד ששורדי שואה וניצולי שואה הם אותו הדבר, הם לא אותו הדבר. השורדים עברו את כל המחנות ואת הגטאות, הניצולים ניצלו מזה. זאת אומרת שאי אפשר להשוות אחד לשני, ואני מבקשת לא לעשות את זה. תודה. << אורח >> יוחנן רון: << אורח >> יוחנן רון. אני רוצה לענות לאדון הזה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> יוחנן, תקשיב. רק רגע, בבקשה. אנחנו נמצה את הנושא שלנו, בסדר? כי הנושא שלנו היום הוא מי שמקבל את המענק השנתי, אנחנו ננסה למצות את זה. ענת שוסטר פה? לא. יש לנו את אליס מלובי המיליון? << אורח >> אליסה יפימוב: << אורח >> תודה, אני אליס, מנהלת תחום חברתי-כלכלי בעמותת לובי המיליון. אני לא אוסיף לכל מה שנאמר פה, כי באמת דיברנו רבות, אבל אני אגיד שאנחנו כל הזמן נתקעים על זה שזה באמת עניין של חקיקה, וכמו שחבר הכנסת אמר, שאנחנו צריכים כולנו להתאגד ופשוט לדחוף את העניין הזה ושלא ניפגש פה כל פעם ונגיד, אוקיי, זה עניין של חקיקה, מה עושים? ואנחנו פה, גם חזית הכבוד, כולנו, אנחנו נעשה כל מה שצריך בשביל לתת את הגב הזה והדחיפה מהצד שלנו. אנחנו באמת צריכים לעשות קואליציה של הדבר הזה, זה חשוב כמו שזה חשוב לאופוזיציה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בואו נהיה רגע ריאליים. אנחנו כרגע נמצאים בממשלה שאם רוצים הצעת חוק, זה צריך לבוא כהצעת חוק ממשלתית ממשרד האוצר, והלחץ צריך להיות כרגע על שר האוצר, וזה מה שאנחנו מנסים. זאת אומרת, יש לנו 200 הצעות חוק פה, באמת, לכולם, לי יש, לה יש, למירב כהן יש, לכולם יש, לא יתנו לנו להעביר אותן, לנו יכולת להעביר אותן, גם אם נחתים עליהן חברי כנסת. בגלל זה אני אומרת, הדרך שלנו היא באמת לבקש מהאוצר הצעת חוק ממשלתית. אנחנו מנסים, ויש עוד איזשהו משהו מאחורי הקלעים שקורה שאני ארמוז עליו אחר כך. << אורח >> אליסה יפימוב: << אורח >> אנחנו פה בשביל זה וכל דבר שאנחנו יכולים לעשות אנחנו עושים ונעשה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה. יוחנן, ואחר כך יש לנו גם את אמיליה, בבקשה. << אורח >> יוחנן רון: << אורח >> אני רוצה לחלק את מה שאני הולך לומר לשני דברים. א', אני רוצה להסביר לאדון הנכבד הזה שהוא טועה. אין כאן שום אפליה, יש פה עניין של הגדרה. ההגדרה של שורדי השואה, אני האיש שהמציא את השם, אם אתם לא יודעים, אני הכנסתי את שורדי השואה ללקסיקון. הנושא של שורדי השואה הוא פשוט, זה נקבע בחוק בתחילת דרכה של הכנסת. אלה שהיו בגטאות, אלה שהיו במחנות, אלה שהיו בהיחבא, קודם כול בארצות שנכבשו על ידי הנאצים או משתפי הפעולה. ובכן, אני חוזר: גטאות, מחנות, בהיחבא בתוך אותן מדינות, בשם בדוי, אלה נכללים בתוך שורדים. << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> בחוק זה ניצולים. << אורח >> יוחנן רון: << אורח >> בסדר, כי אז לא ידעו את המילה שורדים, עד שאני באתי. << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> ככה בחוק. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, אבל תשמעו, את ההיסטוריה אנחנו יודעים. אנחנו מנסים, ואני מניחה שתסכים איתנו, אנחנו מבינים שנוצרו הגדרות שונות ואנחנו מבינים שיש פערים, תסכים איתי שמי שמקבל את המענק השנתי, הוא מענק זעום וצריך להגדיל אותו, זהו. זו מהות הדיון. << אורח >> יוחנן רון: << אורח >> אני כלל לא מתייחס לזה. << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> החוק חוקק ב-1957. << אורח >> יוחנן רון: << אורח >> אתה מוכן לתת לי לדבר? אני לא זוכר שהפרעתי לך. << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> החוק חוקק ב-1957, אנשים עלו אחרי שנות ה-80. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אין פה ויכוח. יוחנן, בוא נתמקד רגע, כי את ההיסטוריה אנחנו יודעים. << אורח >> יוחנן רון: << אורח >> לא, אנחנו לא יודעים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו יודעים מה הוביל לזה. << אורח >> יוחנן רון: << אורח >> כי ברגע שיהודי יקר אומר, יש כאן אפליה, אנחנו לא יודעים. ובכן, לא סתם היה מאבק שלם לאורך הדרך, וככה נוצרו הקבוצות, במתכוון או שלא במתכוון, בפועל קבוצה של שורדים והיתר. אני לא קורא פליטים ולא כלום, היתר. זה לא אומר שלא צריך לתמוך בהם. יש להם בעיה של הכנסה, הם באו בלי ביטוח לאומי וכן הלאה, הם מקבלים מהמדינה כל מה שאפשר, ואם אפשר לעזור להם במסגרת הזו, למה לא? על זה אין לי בכלל ויכוח. אני באתי לכאן לדבר על דבר אחר שעליו אני מדבר כל פעם מאז שנת 2014, רק. הגשתי בזמנו לגפני, שהיה היושב ראש הבלתי פוסק של ועדת הכספים, ועשיתי איתו כמה דברים טובים גם. זאת אומרת, כספים שניתנו. הוגשה דרישה של השורדים. אגב, אני יושב ראש ילדות אבודה, שזו העמותה של ילדי השואה. הדרישה הייתה להרבה דברים שכרגע הצטמצמו לשלושה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הדרישה של מי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שהוא הכין, הארגון שלו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל יוחנן, אני באמת מבקשת ממך, מכיוון שזמננו קצר, היום נושא הדיון הוא רק על המענק השנתי. << אורח >> יוחנן רון: << אורח >> סיימתי, תודה רבה. אני בסך הכול שורד שואה, זה לא רציני. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נו, באמת. יוחנן, די, אתה יודע שיש לך פה תמיד מקום לדבר והכול, אבל זה הדיון היחיד שאנחנו מתחילת הזה עשינו אך ורק על המענק השנתי, ולדעתי צריך לכבד את זה גם. << אורח >> אלכסנדר ברמן: << אורח >> אפשר שתי מילים? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, אבל ממש בקצרה, כי אני רוצה לשמוע גם את אמיליה. << אורח >> אלכסנדר ברמן: << אורח >> (נושא דברים בשפה הרוסית) << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> (מתרגמת) הוא אומר שאנחנו מכבדים מאוד את אלה שהיו אסירים במחנות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ברור. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> (מתרגמת) בגטאות. אבל יש הבדל. הוא רוצה רק להזכיר שמי שנמצא תחת הגדרה שורדי שואה, יש 36,000 שמוגדרים כפליטי שואה, ו-1,500 אנשים שהיו אסירים בגטאות ומחנות ריכוז. יכול להיות שצריך לתת תשומת לב מיוחדת לקבוצה של אלה שהיו אסירים בגטאות ומחנות ריכוז, זה דבר נפרד. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> די, תקשיבו, אני ממש לא אוהבת לאן שזה הולך. זה לא אחד על חשבון השני, אפשר לדאוג לכולם בלי שזה יהיה על חשבון מישהו אחר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה לא על חשבון. יש פה סבל של כולם, אנחנו באמת לא עושים מדד הסבל, המדינה יודעת לעשות את ההפרדה הזאת. ואני חושבת שכרגע יש קבוצה של אנשים שצריך לדאוג להם באופן מיוחד, כי לאורך השנים הם נשארו מאחור ומתחת לקו העוני, זה הכול. בואו ננסה להתמקד בזה ולעשות כולנו כאחד למען אותה קבוצה. זה לא על חשבון אף אחד. ברוך השם, יש למדינה יכולת באמת לדאוג בלי שזה יהיה על חשבון מישהו. זהו, זה הכול. ובאמת, זה הדיון הראשון שאנחנו עושים, לפחות מהרגע שאני פה, על הנושא הזה. אני מודה שאני גם תוך כדי הדיון לומדת עוד דברים שחשוב שאני אדע אותם, זה ממש חשוב, יש פה דברים שלא ידעתי לפני. אנחנו נשמע את אמיליה, ואחר כך אנחנו נעשה עוד איזשהו סיכום קצר שאני גם אספר על עוד משהו שקורה בנושא הזה. << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> תודה רבה שאני יכולה לדבר. אני מהארגון של יהודה דוידוב. אני רוצה לדבר לא על המענק השנתי, אני רוצה לדבר בגלל שאני גם מנהלת של אנשים שהיו במצור לנינגרד משנת 2021. רק אנחנו, ועידת התביעות החליטו שאנחנו גם היינו כמו גטו, לנינגרד. שלוש שנים שהיה מצור. אני לא רוצה לדבר על המצור עצמו, בגלל שאנשים שיושבים פה יודעים על זה טוב מאוד, שאנשים היו בלי אוכל, במינוס 42 מעלות ו-120 גרם לחם, ואיך אנחנו יצאנו מהעיר, זה היה סיפור מאוד קשה. ואנחנו החלטנו לקבל את הכסף כל חודש, 400 יורו, ומקבלים מוועידת התביעות. אני רוצה לדבר רק על קבוצה קטנה, אולי 250-200 איש, שבארץ אנחנו לא קיבלנו השלמת הכנסה. בגלל שאנחנו עבדנו כל החיים, כל הזמן שגרנו בארץ. לדוגמה, אני הגעתי בשנת 1991. יצאנו לפנסיה, ואתם יודעים איזו פנסיה אנחנו מקבלים. מי שמקבל 2,000 שקל זו פנסיה, ורוב האנשים מקבלים פרוטות כפנסיה. ובגלל שאנחנו קיבלנו איזו פנסיה, כל חודש עכשיו משנת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מקזזים. << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> אנחנו מקבלים גם מהמשרד הממשלתי כסף לפי הבריאות שלנו, לפי הנכות שלנו, מקבלים גם כל חודש, תוספת אפשר להגיד, כמו פנסיה. אבל הפנסיה שלנו מאוד קטנה גם, וכל הכסף שאנחנו מקבלים מגרמניה, 400 יורו, מקזזים, לוקחים מאיתנו. לדוגמה, אני מקבלת 5,000 שקל, לפי בריאות אני צריכה לקבל, אני בגיל כמעט 86, במקום 5,000 שקל אני מקבלת 3,500 כל חודש. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> רגע, ממי את מקבלת את ה-5,000? << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> אני מקבלת מהמשרד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מהרשות, מוועידת התביעות. << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> לא, אני מקבלת את זה מהמשרד לוועדת - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ועידת התביעות? << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> לא, לשוויון חברתי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, המשרד לשוויון חברתי לא נותן קצבאות. << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> ממשרד ראש הממשלה אנחנו מקבלים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זו הרשות. << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> מהרשות אני מקבלת 5,000 שקל כל חודש. במקום 5,000 שקל אני כל חודש מקבלת 3,500, יש לי את התלוש פה. כל הכסף שאני מקבלת מגרמניה, מורידים ממני. זה מדבר על קבוצה של 250 היום. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מה ייחודי לקבוצה הזו? << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> הייחודי הוא שהם עבדו, צברו איזה ותק, ויש להם הכנסה. << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> פנסיה קטנה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כי יש להם פנסיה? << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> רונית, את יכולה רגע להסביר לי איך? << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> ואנחנו לא מקבלים השלמת הכנסה. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> זה מה שדיברנו בתחילת הדיון עם חבר הכנסת סובה, שנקיים דיון נפרד. אני לא רוצה פה להלאות את כולם ולהיכנס לעניין, וגם אין לי מספיק נתונים בשביל לבדוק בכמה מדובר ובאיזו השלמה. אם תרצו, אנחנו נגיש מסמך מסודר בנושא. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אין בעיה, אני רק מנסה להבין, הקיזוז הוא מביטוח לאומי? הוא מהרשות? מי מקזז את הכסף? << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> הרשות. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> הרשות מקזזת, אבל אני לא יודעת על מה מדובר, אני צריכה לראות את התלושים. << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> איך את לא יודעת? אנחנו כבר שנתיים. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> יש כמה קבוצות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, מה זה 250 האנשים שאנחנו מדברים עליהם? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אני לא יודעת מה זה 250 אנשים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, אני שואלת את יהודה, מה זה 250? רק פנסיה? << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> לא, היא מתכוונת כמויות. רק הרשות - - - << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> לא, יש קרן סעיף 2, מי שמקבל קרן סעיף 2. << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> זה סעיף 2, בדיוק. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> קרן סעיף 2 זה לא 200, זה הרבה יותר מזה. זו קבוצה שכל השנים קיבלה כסף מוועידת התביעות, לאורך שנים רבות מה שוועידת התביעות שילמה היה יותר גבוה ממה שמדינת ישראל שילמה למי שקיבל דרכה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כלומר, זו ההשלמה. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> ולימים התהפכה התמונה, כי מדינת ישראל העלתה את התקציבים ואת הסכומים לנכי רדיפת הנאצים, ואז באה קבוצה של קרן סעיף 2, שזו קבוצה שנכנסה יותר מאוחר, ואמרה, רגע, אנחנו מקבלים פחות, תשלימו לנו. תוקן החוק ובאמת השלימו את הסכום לסכום שווה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> את זה אני זוכרת, הסברת לי. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> זה לא קיזוז, זו השלמה, רק שבתלוש זה מופיע X מינוס Y. היו לנו המון דיונים, כולל בוועדת כספים, על הנושא הזה, שמצד אחד זה לא קיזוז, זו השלמה, מצד שני, הטענה של מי שמורידים לו את הסכום הזה, הם באים ואומרים: סליחה, רגע, זה כסף גרמני, זה לא כסף שהמדינה הביאה, תיקחו את הכסף הזה ותיתנו את זה לניצולי שואה, כי אתם מקזזים סכום שלמעשה הוא לא מתקציב המדינה. היה דיון בוועדת כספים, אני מניחה שחברת הכנסת מירב כהן תוכל לעדכן בכל הפרטים. היה דיון, הייתה הצעה לקחת את הסכומים האלה שנחסכו. אבל שוב, זה עניין של חקיקה, זה עניין של סדרי עדיפויות, כי למעשה המדינה מקזזת את הסכום שמגיע מגרמניה, היא לא מקזזת, כי היא משלימה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> האמת שאני לא מצליחה, מישהו הבין? אני חייבת להבין את זה, כי אם אנחנו משלימים, איפה הקיזוז? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אין קיזוז. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אם כך, למה היא רואה את זה כקיזוז? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> כי זה מופיע בתלוש, זה עניין של, לא יודעת, של איך נראה מבחינה חשבונאית תלוש שכר. ניסינו לשנות את זה, לא הסכימו לזה בחשב הכללי, לשנות את התלוש. זה משהו שצורם בעין. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> יש לך פה תלוש שכר? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> נניח היא מקבלת 400 יורו מגרמניה והיא צריכה לקבל 5,000 שקל, היא מקבלת 5,000 שקל מינוס 400 יורו. זה מה שהיא רואה בתלוש. היא 5,000 שקל, מינוס, והיא רואה, לקחו לי כסף. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הבנת, לרין? יהודה, אבל אתה מבין את זה? << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> אני מבין. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי, ולרין? לא הסברת? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> היא אמורה לקבל 5,000 שקל מהמדינה. המדינה משלימה לה מעל מה שהיא מקבלת עד 5,000 שקל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בעבר הם היו מקבלים רק מגרמניה, נכון? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> נכון. << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, בעבר, בהתחלה. << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> לא, באותו רגע שאנחנו התחלנו לקבל מגרמניה - - - << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> לא, אתם בקבוצה החדשה, אני מדברת בעבר. << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> לא, אנחנו לא קיבלנו. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> לא, אני מדברת על לנינגרד. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אתם קיבלתם בהתחלה מענק שנתי. << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> רק שנתי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ועוד 400 יורו מגרמניה? << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> לא. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> לא. הקבוצה הזאת היא קבוצה ייחודית מהבחינה הזאת שהם נכנסו מאוחר להסדר הזה של קרן סעיף 2. אבל אני אומרת, העניין הוא שאתה מקבל 1,000, אני אגיד שלפעמים גרמניה מעלה את הסכום, ואז הם רואים כביכול קיזוז יותר גבוה, אבל המדינה למעשה משלימה פחות. כי אם הם קיבלו 1,000 עכשיו על 500, אנחנו משלימים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני רואה את ה-1,700 האלה, אני מבינה, אני רואה את זה פה. איך עכשיו נסביר את זה? המדינה - - - << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> יש בחוק. החוק קובע בצורה מפורשת שמדינת ישראל תשלים את הסכום הזה לסכום של. זה שזה נראה חשבונאית אחרת בתלוש - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זאת אומרת, בעבר המדינה הייתה משלמת לה רק את המענק השנתי, ועכשיו המדינה החליטה לשלם לה << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> חודשי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מענק חודשי. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בעבר קיבלת רק מענק שנתי. << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> המדינה החליטה שמגיע לך מענק חודשי כל חודש. << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> לכולם, לכל האנשים שעברו מצור בלנינגרד, אנשים שקיבלו גם השלמת הכנסה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. רגע, לא, זה לא קשור להשלמת הכנסה. << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> לא, קשור מאוד. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> המדינה החליטה שהיא תשלים לך, תשלים את הכסף למה שהיית מקבלת, ל-400 יורו, היא תשלים את הסכום כדי שתקבלי כמו כל השאר. זה העניין. << אורח >> אמיליה לרין: << אורח >> לא. אנשים שקיבלו גם השלמת הכנסה וגם הבטחת הכנסה, לא מורידים את הכסף. רק לנו מורידים, למי שעבד בארץ. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כלומר, זה לא קשור לפנסיה. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> לא, הקבוצה הספציפית שמדובר עליה בלנינגרד היא קבוצה ייחודית. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> איבדתי אתכם, תקשיבו. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> לכן אמרתי, אני מעדיפה כרגע לא לפתוח את הדיון הזה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אולי נעשה איזו פגישה, לא צריך דיון, אפשר לעשות פגישה לנסות לטפל ולהבין. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> זו תת-קבוצה מאוד קטנה שנכנסה מאוחר יותר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תקשיבו, ארבעה חודשים ואני עדיין לא מצליחה לשלוט, בתתי-קבוצות, במי מקבל מאיפה. אני ממש מרגישה שאני לא שולטת בחומר, פשוט נורא. << אורח >> אברהם שרנפולסקי: << אורח >> אני מבקש משפט אחד. קיימות שתי אפשרויות לבטל אפליה: אחת, חוק, ואפשרות שנייה, החלטה ממשלתית. אני מבקש מהוועדה הזו לפנות ישר לראש הממשלה עם בקשה לקבל אישור ממשלתי. תודה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי, אנחנו נבדוק גם את האופציה הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החלטה מנהלית, ככה זה נקרא. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מה זו החלטה מנהלית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמו שהשר משה כחלון בא, קיבל החלטה מנהלית כשר האוצר. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> לא, אבל היא הרחיבה את ההגדרה של המדינות שמהן זה נובע, היא לא קבעה את הסכום, הסכום בחוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, זה נכון. אבל מצד שני, בא שר האוצר משה כחלון, קיבל החלטה מנהלית וקיבלו זכויות של התנכלויות, מותר. יש שתי אופציות לשנות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הוא היה שר האוצר אז. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> אבל ההחלטה המנהלית הייתה שהוא יכול להרחיב את ההגדרה, הוא יכול להגיד, יש עוד מדינות שנמצאות תחת ההגדרה הזאת של התנכלויות, אבל הוא לא אמר שהסכום עומד לגדול, זה בחקיקה. אתם מבקשים להגדיל את הסכום, וזה דורש חקיקה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל שר האוצר, יש לו יכולת לבוא עם איזו החלטה של להגדיל סכום? << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> כן. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> לא, לא של הסכום, של ההגדרה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> רק של ההגדרה, לא של סכום. << אורח >> רועי בבאי: << אורח >> אם יש מדינה שאתה חושב שנכון לצרף אותה, אולי זה משהו אחר, אבל זה לא הדיון. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> איזו הגדרה? אין פה שום הגדרה שתעלה לי את המענק השנתי. בגלל זה אנחנו טוענים שצריך הצעת חוק ממשלתית. הצעת חוק ממשלתית, היא ישר עוברת בראשונה, אתה לא צריך לעבור את כל התהליכים כמו הצעת חוק פרטית אם אנחנו מנסות לעבוד עליה. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> ברשותך, אני רוצה לחזור לאמירה של נציג המוסד לביטוח לאומי. הוא אמר שאתם מזהים שיש ניצולי שואה שנמנעים מהגשת תביעה לקצבת אזרח ותיק כי הם חושבים שזה עשוי לקזז להם את - - - << אורח >> אלי יהלומי: << אורח >> הבנו שאחד מהתגמולים שהם מקבלים, שאם הם מקבלים אותו, באמת מקזזים להם את - - - << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> נכון. אכן הבנו שלגבי התגמול החודשי זה רלוונטי, עולה השאלה האם יכול להיות שיש מקבלי מענק שנתי, ששם זה לא אמור להיות מקוזז, ונמנעים מלהגיש תביעה? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> איך הם יכולים לדעת? << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> וזה מתחבר גם לתשובה של הרשות לוועדה, שהיא אמנם מצליבה מידע לגבי מקבלי גמלת הבטחת הכנסה, אבל אין לה מידע שיכול לבסס עריכת מיצוי זכויות לגבי המוסד לביטוח לאומי. ועולה השאלה לגבי זכויות שכבר היום קיימות, האם יכול להיות שבמסגרת שיתוף פעולה בין הגופים יהיה אפשר לעזור למקבלי מענק שנתי וקבוצות אחרות למצות את הזכויות שכבר הם זכאים להן. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> כן, יש העברות מידע, יש לנו העברות מידע קבועות. קשה לי להאמין שיש, אבל אני יכולה לבדוק את זה. << אורח >> מתוקה גולדשטין: << אורח >> שלום, אני עו"ד מתוקה גולדשטין מהסיוע המשפטי. אני רציתי קודם כול להודות לך ולכולכם על הדיון הזה, שהוא מאוד מאוד חשוב. אנחנו, משרד המשפטים, הסיוע המשפטי מעניקים ייצוג לניצולי שואה גם בנושא מיצוי הזכויות שלהם, אם זו העלאת קצבאות, אחוזי נכות, תגמול מוגדל, כמו שהוזכר קודם, וגם במיצוי זכויות כללי, יש הרחבה של חוק הסיוע המשפטי, שזה אומר שמיוני 2024 הם מקבלים ייצוג בכל הנושאים האזרחיים. אני יכולה להגיד שאני מטפלת בהם גם בנושא של מיצוי זכויות, אנחנו שולחים עורך דין הביתה שיושב והוא בקשר גם עם הרשות, עם ועידת התביעות, רואים מה הניצול מקבל ואיך אפשר להעלות לו את האחוזים. בדרך כלל, עם המענק השנתי אין לנו הרבה מה לעשות. אנחנו כן מקבלים הרבה פניות של ניצולים שמאוד מאוד קשה להם, רובם מקבלים השלמת הכנסה. וכן אני יכולה לציין שיש את הניצולים הוותיקים שכן עבדו במדינה ויש להם פנסיה תקציבית, אנחנו כן מנסים להעלות להם את אחוזי הפנסיה. זה כן, אבל זו לא הקבוצה שאני מניחה שלשמה התכנסנו. יש אפשרות להעלות את אחוזי הפנסיה, אבל אלה לא האנשים שמתחת לקו העוני. אני רוצה להזכיר קבוצה ופניות שהגיעו אלינו מהקבוצה, כמו שחברת הכנסת טטיאנה הזכירה, מסיביר, שהם באמת ברחו מפולין מהתופת, והם עברו שם עוד תופת, והם לא רבים. אין לנו נתונים. << אורח >> יהודה דוידוב: << אורח >> כאלה יש מעגל ראשון ומעגל שני. << אורח >> מתוקה גולדשטין: << אורח >> לפעמים זה באותה משפחה. בני דודים שהצד של - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מתי הם עלו. << אורח >> מתוקה גולדשטין: << אורח >> בדיוק, וזה קצת צורם. כן נשמח, כבודכם, אם יהיה אפשר לקדם את זה. כן הייתי רוצה לציין שלגבי ביטוח לאומי, אנחנו גם, הסיוע המשפטי מעניק ייצוג בביטוח לאומי. הרבה פעמים ניצולי שואה שאני מדברת איתם, אנחנו בודקים איך אנחנו יכולים להעלות את קצבת הסיעוד. אם מגיע אליי ניצול שואה שהוא מקבל מענק, בוודאות אני עושה לו מיצוי זכויות כללי. הם מגיעים אלינו גם עם חובות, עם דיור ציבורי. ולכן הטיפול שלנו בסיוע המשפטי הוא טיפול הוליסטי. אנחנו לא פונים לאנשים, כן אני מגיעה לכנסים ולכל מיני מועדוני קשישים של ניצולי שואה ויש לנו הרבה ממשקים ואנחנו מנסים כן ליידע את האנשים. כשמגיע אליי מישהו, גם לגבי זכויותיו כניצול שואה, אני לעולם עושה לו בדיקה כוללת, אם זה חובות, אם זה דיור ציבורי, אם זה ביטוח לאומי. מי שפונה אליי, אני יכולה לבדוק, אבל מי שלא פונה אליי, אין לי דרך. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ברור, ויש עוד הרבה. << אורח >> מתוקה גולדשטין: << אורח >> ואנחנו ממש שולחים עורכי דין הביתה והם ממש - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש אביב, יש הרבה ארגונים שעוסקים במיצוי זכויות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תבורכו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה. אני צריכה לסכם, אבל שכחתי לספר לכם שביום חמישי שעבר הייתי במודיעין, במועדונית של שורדי שואה, ובמשך שעתיים רקדתי ושרתי. אני התעייפתי, הביאו לי מים, והם עדיין רקדו ושרו, זה היה מדהים. כל כך נהניתי, לא רציתי ללכת. עד שהם לא נכנסו למכוניות ובאו לקחת אותם, לא הלכתי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ואני ביום שישי הייתי ביום הולדת 90 של ניצול שואה בכרמיאל, גם הם רקדו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הייתה לנו שם מישהי שחגגה יום הולדת והייתה בת 101, צלולה, ובאמת, הייתה חוויה. יש לי סרטונים שלי עושה רכבת וכולם אחריי. באמת, יצאתי משם באיזו תחושה עילאית, ואני מקווה לעשות את זה שוב בקרוב. אני רוצה לומר תודה רבה לכל מי שהגיע לדיון. אני חושבת שככל שאני לומדת על הנושא הזה, ככל שאני חוקרת אותו, אני מבינה עוד כמה יש לי ללמוד. מצד שני, אין לנו את הזמן הזה. אני חושבת שזו החובה שלנו לדאוג כרגע מאוד לפלח האוכלוסייה שמקבל את השלמת ההכנסה, שמקבל את המענק השנתי, שבאמת זקוק כרגע לכל עזרה כלכלית שאפשר לתת. אני קוראת לכל משרדי הממשלה, אבל בטח למשרד האוצר, לשים דגש על הנושא הזה. אנחנו תכף יושבים בדיוני תקציב, אם לא נתקצב את זה, את זה, מה באמת נותר לומר? זה הדבר הכי חשוב כרגע בעיניי. אני רוצה לומר שאני מקדמת בברכה את המגעים של המשרד לשוויון חברתי ומשרד החוץ מול ממשלת גרמניה בדיוק על הנושא הזה. אנחנו מפעילים ומפעילות, וכל הלשכה שלי, וכמובן חברי הכנסת מהסיעה שלי, בכל הכיוונים, כל מה שאנחנו יכולים לעשות, כדי שהסוגיה הזאת, אנחנו לא מספרים לכם הכול, אבל שתדעו שזה לא יורד מסדר היום שלנו, שאנחנו באמת מנסים לעשות כל דבר כדי שזה יעבור כבר בתקציב הזה ושלא נצטרך לחכות לדברים נוספים. הגיע הזמן למצוא באמת פתרון ראוי ומכבד לסוגיה הזאת. תודה רבה, אני נועלת את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:33. << סיום >>