פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 552 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, ז' באדר התשפ"ו (24 בפברואר 2026), שעה 10:16 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים) (תיקון), התשפ"ו-2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר דבי ביטון חברי הכנסת: איימן עודה מוזמנים: בר מיוחס – רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר נטע בר זיו – רכזת תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר מאיר דוד – מנכ"לית שמנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה גאולה צמח – עו"ד, לשכה משפטית, משרד העבודה אביבית אסרף – מנהלת תחום בכיר מדיניות הסדרה ואכיפה, משרד העבודה רות רוזנצויג – מנהלת תחום מדיניות ורגולציה, משרד העבודה לירון בנית ששון – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יהודית כרמי – מנהלת תחום עבודה ועובדים זרים, משרד החקלאות וביטחון המזון דנה שטרית – מנהלת תחום, משרד החקלאות וביטחון המזון שרה דיאמנט – מנהלת תחום בכירה עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה שמעון זיגזג – מנהל אגף בכיר זרוע הרחקה, רשות האוכלוסין וההגירה יוכבד כץ – עו"ד, לשכה משפטית, שירות התעסוקה דובי אמיתי – יו"ר נשיאות המגזר העסקי ישי פולק – עו"ד, מנכ"ל התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל מיכל וקסמן חילי – ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים אורי דורמן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל דורון ליבנה – יו"ר ועדת עובדים זרים בהתאחדות חקלאי ישראל טיראן ששון – סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, איגוד לשכות המסחר נטלי ביאנקו סופר – מנהלת חטיבה בעובדי הבניין, ההסתדרות החדשה אדם בלומנברג – סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה אביתר חנן – רכז אסטרטגיה ומדיניות, אגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות החדשה ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות החדשה דן ורשבסקי – רכז מקצועות הבנייה, הסתדרות העובדים הלאומית ורוניקה רוזנברג – מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל אלכס פרידמן – מייסד ויו"ר "נכה לא חצי בן אדם" מירי גרוס – עו"ד, קליניקה לזכויות עובדים, אוניברסיטת תל אביב אלעד כהנא – מחלקה משפטית, עמותת קו לעובד ארנון וולוסקי – מנכ"ל איגוד המסעדות האתניות ייעוץ משפטי: אילת וולברג מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים) (תיקון), התשפ"ו-2025 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולכם. היום יום שלישי, ז' באדר, התשפ"ו, 24 בפברואר 2026. השעה 10:15. זק באדר הוא יום פטירתו של משה רבנו. ככתוב בספר דברים שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו עסק בקבורתו של משה רבנו. לכן נהגו ביום זה חברי קדישא לצום ובסוף הצום לקיים סעודה ומעין יום טוב. החל משמחת תורה תשפ"ד גילינו בתוכנו ביתר שאת את האנשים הצדיקים ביותר, מוסרי הנפש פשוטו כמשמעו, אנשי חברת קדישא, זק"א וחיילי המערך לטיפול בחללים שעשו ועושים את מלאכת הקודש הקשה ביותר. מלאה שהיא כל כולה חסד של אמת. חסד שאין בו שום תועלת, שום רווח, חסד של אמת. ביום הזה אני רוצה להצדיע ולומר תודה שלעולם לא תספיק בשביל לבטא את ההערכה העצומה שחייבים כולנו לאנשים הללו. בהמשך לדיון שקיימתי ביום ראשון בנושא הסיוע המשפטי לחיילי מערך הטיפול בחללים פה בוועדה הזאת, אני מתכוונת להמשיך ולדאוג ולעסוק ברווחתם של מי שנתנו את נפשם למשימה הקדושה והקשה ביותר. בנוסף הרבנות הראשית קבעה את היום הזה כיום האזכרה לחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. נזכור אותם בליבנו ביום הזה. נמשיך לדרוש ולעשות ככל יכולתנו שגם הם יימצאו ויובאו לקבר ישראל. במעבר חד, אנחנו נעבור לנושא שלשמו התכנסנו וזה להמשיך את הדיון בנוגע להצעת תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים) (תיקון), התשפ"ו-2025. בדיון הקודם יותר דיברנו וזה היה דיבור שלא היה צמוד לתקנות עצמן, לנוסח התקנות. אז ברשותכם נתחיל היום עם ההקראה ואז נעבור כל מי שירצה לומר את דברו בקשר לסעיף כזה או אחר. אילת, נתחיל? נכון, תודה. מזל שיש לי את אילת לצידי. את הדיון הקודם סיימנו בכך שאתם, ככל שאני יכולה לקרוא לכם "הצדדים". יש פה צדדים לפה וצדדים לשם ואמרנו שתלכו, תנסו להגיע להסכמות ונחזור עם הסכמות. אז אשמח לדעת. כן, בבקשה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> בוקר טוב. אני מאיר דוד, ראש מינהל אכיפה והסדרה במשרד העבודה. בסוף הדיון הקודם ביקשת שניקח שבוע ימים לנסות לקיים איזה שהוא שיח בין הארגונים. קיימנו את השיח הזה. נפגשנו, ארגוני המעסיקים, ארגוני העובדים ומשרד העבודה ורשות האוכלוסין. בדיון הזה, בשיחה, הם ביקשו לקבל חודש נוסף בשיח בין הצדדים בלי המדינה, לנסות להגיע להסכמות. גם לזה הסכמנו. עדכנו גם את הוועדה. ההסתדרות והמעסיקים היו חודש בשיח ביניהם ובסופו קיבלנו הודעה שהצדדים לא הגיעו לשום הסכמה ולכן חזרנו לוועדה וביקשנו להמשיך לקיים את הדיון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה מאיר. כן דובי. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> גברתי יושבת-הראש, למען הפרוטוקול, דובי אמיתי, יושב-ראש נשיאות המגזר העסקי. אני אתחיל דווקא ממשהו שלכאורה לא קשור, אבל הוא קשור בסופו של דבר למערכת יחסי העבודה במשק. אתמול סיימנו וחתמנו על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות, לאחר עבודה באמת משמעותית, מקצועית, ראויה, לטובת אנשי המילואים ונשות המילואים. ההסכם הזה מדבר על הגנות אנשי המילואים שכולנו מבינים שאנחנו עדיין באירועים לא פשוטים ואף אחד מאתנו לא יודע מה הולך לקרות מחר. אני רוצה להודות לממלא מקום יושב-ראש ההסתדרות רועי יעקב, לאדם שיושב פה לצידי. אנחנו ממשיכים באמת ביחד לעשות הסכמים קיבוציים לטובת עם ישראל ובמקרה הזה לטובת מערכת הביטחון, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. מפה אני ניגש לעניין עצמו של הניכויים. מן הסתם כבר שנים רבות אנחנו מנהלים את כל יחסי נקרא לזה מארג העבודה במשק בהסכמות ובהבנות בין ההסתדרות שמייצגת את העובדים לבין נשיאות המגזר העסקי שמייצגת את המעסיקים. ולא תמיד מצליחים להגיע להבנות. אבל בסופו של דבר בזמנו ארנון בר דוד והיום ממלא המקום רועי יעקב מבינים שאנחנו חייבים להגיע להסכמות בינינו. הייתה לי אמירה אתמול של מאיר דוד שככל שאנחנו נגיע עם ההסתדרות להבנות ולהסכמות, אז זה יהיה מקובל. ולאור הדבר הזה אנחנו נמצאים ממש בישורת הראשונה. לא הצלחנו, כמו שנאמר, עם פורום ארלוזורוב. כי לטעמי אנחנו ביקשנו לקבל מהם מספרים ובסוף הם חשבו שהמנדט הוא לנהל משא ומתן, אבל רצינו לדעת קודם כל את העובדות באשר הן. אני חושב שאנחנו בקצה. יושב לידי ידידי אדם בלומברג. אני חושב שאנחנו צריכים לשנות את השיטה. השיטה צריכה להיות בתצורה הבאה: השכר המותר לניכוי צריך להיות מוצמד באחוזים לשכר המינימום. אין טעם כל תקופה מסוימת להגיע לוועדה ולעשות תיקון על תיקון ואני מזכיר שהתיקון האחרון לחקלאים היה ב-2017 ומאז יש התייקרויות במשק. לצערי אתמול הנגיד לא מצא לנכון להוריד את הריבית, דבר שבעיניי באמת לא ראוי, לא מקובל. אנחנו נכנסים לתקופה של צמיחה, ציפיתי לראות רוח גבית בעניין הזה ויצאתי מאוד מאוכזב, מעורבים אחרים במשק. לכן כשאנחנו רואים מצד אחד את יוקר המחייה ורואים את העלויות הכבדות ואת הניסיונות של הממשלה להוריד את יוקר המחייה, אז גם במקרה הזה אני חושב שההסתדרות ואנחנו צריכים להגיע באמת להסכמה. נשאר לנו ממש אחוז, אולי אחוז בוויכוח בינינו. לטעמי על פי חוק הגנת השכר, סעיף 25א לחוק הגנת השכר לכל העובדים הישראלים ניתן לקזז עד 25% מגובה השכר. אני לא רוצה להיות שם. אני לא חושב שזה נכון. אבל אני כן חושב שאנחנו צריכים להסביר את זה באחוזים ולא לחזור כל פעם לוועדה. יש דרישה, בקשה בעתיד של ההסתדרות לדון במובן של התנאים ההולמים של העובדים ואמרתי שאני פתוח. תנאים הולמים, מגורים הולמים. אם יש צורך באמת לתקן בעיוות כזה, אז יחד עם ההסתדרות, משרד העבודה, ככל שהדברים יעלו אנחנו נשב. אני תמיד אמרתי גם לאדם שברגע שיוכח שבאמת צריך לשפר את זה אנחנו נשפר את המגורים הולמים, אין שום בעיה. אגב, אני מזכיר לכולם שחלק ממה שקרה אצלנו בסקטור החקלאי, ואני לא מייצג רק את הסקטור החקלאי, זה עלויות מורכבות של ממ"דים, לא רק ליד המבנים, בין אם הם מבנים יבילים, אלא זה גם ממ"דים שאני צריך לפרוס בשטח על מנת להגן על העובדים. העלויות האלו נופלות עלינו החקלאים. ואם אני מסכם בשורה אחרונה אני מבקש, גם מההסתדרות וגם ממשרד העבודה להצמיד את זה לאחוזים. יש לי כיוון מסוים, אני לא רוצה כרגע לומר אותו. אני צריך את ההסכמה של ידידי אדם. הוויכוח הוא ממש על אחוז בודד. אני מקווה שנוכל להגיע להסכמה כאן. ואם לא, נבקש גם את עזרתך לעזור לנו להגיע להסכמה. כי מבחינתי שינוי השיטה הזאת הוא הדבר הנכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. בבקשה אדם. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל אגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. אני חושב או אני מציע שבאמת טרם הקראה אולי נוכל לקחת חמש דקות ביחד עם משרד העבודה. אני חושב שכן נוכל להגיע לאיזה שהוא מתווה מוסכם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חמש דקות הפסקה עכשיו אתה מתכוון? אז מה עשיתם? אנחנו איחרנו, מתי פתחנו? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני מציע ולשם היעילות שלא נעשה הקראה על משהו שכרגע לא מקובל לא על נשיאות המגזר העסקי ולא על ההסתדרות כמייצגים של המעסיקים והעובדים, אני מאמין שכן אפשר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי. תראה, אני אתן לכם. רק שנייה, אני אתן לכם, אבל אני באמת לא מצליחה להבין. תראו, זמן הוועדה הוא זמן מאוד יקר. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> חמש דקות, לא יותר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין בעיה. שמעתי אותך ולא מעט. תקשיבו לי, כולכם. אני לא יודעת מה התרגלנו, פה זה לא עובד ככה. בסוף ביקשנו, הוריתי שבוע, תקבלו שבוע, יש בשבוע הרבה יותר מאשר חמש דקות. לא הגעתם תוך שבוע, ביקשתם עוד חודש, אמרנו בסדר. נתנו עוד חודש. יותר מחודש לדעתי מהדיון הקודם, בדיוק, עברו חודשיים. אתם מגיעים היום לדיון, התחלנו את הדיון קצת באיחור, זה לא שהתחלתי אותו בדיוק בזמן. אני תמיד נוהגת, למרות שאני מגיעה לפה מוקדם מאוד. אמרתי בסדר, אם צריך אנחנו נחזיר. אז אתם מחכים שנתכנס ואז נעצור את הוועדה כדי שתוכלו לצאת חמש דקות לדבר? אף אחד לא מנע מאף אחד לדבר. שנייה, אין צורך. עכשיו 10:25, בשעה 10:30 היו פה חזרה. חמש דקות זה חמש דקות או שזה סלנג של חמש דקות ואתם צריכים 15? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> חמש דקות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. בבקשה תצאו, אנחנו נחזור עוד פעם ב-10:30. אוי ואבוי לכם אם לא תחזרו עם הסכמה. שלום, ביי. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:25 ונתחדשה בשעה 10:33.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שוב שלום, חזרנו. השעה 10:33. מאיר, אתה איש בשורות אתה? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אני לצערי לא ממש איש בשורות, כי אני ציפיתי שתהיה הסכמה על הסכומים שדיברנו עליהם. וכאן יש הצעה אחרת שהיא משנה באופן מהותי את התקנות. לפחות לדעתנו, גם ברמה המשפטית. היא לא מתייחסת למעשה באמת להחזר ההוצאות או להוצאות שהוצאו בפועל של המעסיקים עבור העובדים. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אז לא צריך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, שנייה אדם. אני רוצה רגע להבין את הקונסטלציה שקרתה פה. יש כאן הסתדרות ויש כאן ארגון מעסיקים. ויש כאן את המשרד. אוקיי? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> יש חקלאים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מעסיקים בפנים זה גם חקלאים, נו באמת. אורי, שנייה. בסדר, עם כל הכבוד יש בתוך המעסיקים גם תעשיינים. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> הייתי בשקט עד עכשיו, זה קשה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עד עכשיו היית שקט? אנחנו אפילו דקה לא דיברנו, אז איך היה אפשר לא להיות שקט בדקה שהתכנסנו? בכל אופן, יש כאן את ארגון המעסיקים והחקלאים ויש את ההסתדרות ואת המשרדים. יצאתם, ארגון המעסיקים והחקלאים וההסתדרות החוצה כדי להגיע להסכמות של חמש דקות. חזרתם חזרה כאשר אומר לנו נציג המשרד שזה לא עניין של הסכמות, זה עניין של בכלל לצאת מהתבנית שהתקנות החוק קבעו. זה משהו אחר לחלוטין. אנחנו כן נרצה לשמוע מה נקבע. מה הם מדברים ביניהם. ואז נראה אם זה כן המשרד מסכים באופן עקרוני, אבל זה לא מתיישב עם החוק, כן מתיישב עם החוק. בוא נשמע רגע. אז אם כבר בזבזנו, לא בזבזנו, אם כבר עברו כמה וכמה דקות בוא נשמע גם את זה ונמצה גם את האירוע הזה ונתחיל להקריא. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> כרגע התקנות מתייחסות לחקלאות בנפרד, מתייחסות לאזורים גיאוגרפיים בנפרד. מתייחסות לשונות בין האם העובד מתגורר ביביל או לא והאם הוא מתגורר במגורי מעסיק או לא. לצורך העניין, עובד סיעודי או עובד בניין שנמצא בתוך שטח הבניין שלו. כרגע יש שונות ויש שונות בסכומים. ההצעה שהייתה בינינו לבין המעסיקים הייתה לגזור אחוז קבוע לכולם, ללא שונות בין הגיאוגרפי או בין החקלאות. למעט אם זה בתוך מגורי המעסיק - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה אחוז קבוע? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> לקבל שיעור אחיד. למצע בעצם את השיעור בין הנפות השונות ובין החקלאות למה שלא בחקלאות ולייצר מיצוע. כמו שהיום לצורך העניין התקנות מתירות 25% משכר המינימום, אז אנחנו נקבע אחוז מופחת יותר שהוא האחוז האחיד שכולל גם את ההוצאות הנלוות בפנים. זה משהו שכרגע להבנתי משרד העבודה מתקשה משפטית. המיצוע הזה הוא לא ניצחון שלו ולא ניצחון שלי - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אבל בחוק מדבר על החזר הוצאות, אז אני לא מבינה איך. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אז צריך להגיד, יש לי פה מצגת מוכנה של 18 שקפים שמסבירה - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בסדר, אני רק חייבת להגיד, מבחינת המסגרת אנחנו נמצאים, חשוב לי רק למסגר את זה. אנחנו נמצאים בדיון בתקנות, תקנות מכוח חוק. הסעיפים המסמיכים מדברים על החזר הוצאות. אז אני כן אשמח להבין שיעור השתתפות שהוא החזר הוצאות. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> צריך להגיד שיש שונות מאוד גדולה. גם בעבודה של משרד העבודה וגם התייחסות של המעסיקים, יש אין סוף הנחות עבודה שאפשר להתווכח עליהן ולכפור בהן ואין סוף חלוקות. גם בחקלאות יש שונות גדולה בין עכשיו עלות של עובד זר במטולה לבין עובד זר בראשון לציון. ולכן אין סוף לשונות בין העיסוקים ואין סוף להנחות העבודה. יש לי פה פירוט של הפרכה של כל אחת ואחת מהנחות העבודה של ה-RIA שפורסמה, שלצערי לא קיבלה התייחסות אחרי זה בהליך ההידברות לכאורה שהמשרד בחר לא לקיים לדעתי עם ההסתדרות. אם אנחנו ניכנס עכשיו לרכיב רכיב אפשר לבוא ולחלוק ולפסוק לגבי כל רכיב ולגבי כל הנחת עבודה. האם לפי התקנות, כמו שלפי התקנות מגיע שישה מטרים רבועים לעובד ולפי ה-RIA הם מחשבים לפי 13.5 מטרים רבועים לעובד ולפי המעסיקים הם מחשבים בכלל דונם פתוח לשימוש העובדים בחקלאות, שהם ירוצו ויעשו שם מנגלים. והאם אנחנו מדברים על חלוקה לפי מזגן חדש או לא מזגן חדש, כן חובת מזגן בכלל בתקנות. האם אנחנו מדברים על ציוד חדש או לא ציוד חדש. יש אין סוף הנחות שאפשר להתווכח עליהן. אני מיציתי את זה ב-15 שקופיות שאפשר לעבור רכיב-רכיב, דבר דבור על אופניו, ולפשט ולהכריע לגבי כל הנחת עבודה. אני חושב שזה לא המקום כרגע של הוועדה או לא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני גם מסכימה. אני רוצה רגע באמת אילת, להבין ממך שנייה רגע וגם מהמשרד. בסוף יש כאן שני ארגונים שהם בעצם מייצגים את כלל השחקנים פה על המגרש. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> חוץ מהסיעוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן, מאה אחוז, צודק. לא משנה, תכף נשמע את הארגונים האחרים, מי שמרגיש שזה רלוונטי לו הוא כנראה נמצא פה ולא בכדי. גם כאשר מדברים על החזר הוצאות ו/או בפועל שהתחייבו אליהם. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הוצאות שהוציאו בפועל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הרי בסוף את כן נותנת סכום. אני מניחה שהסכומים שכתובים פה זה עד. עד המקסימלי. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> המקסימום הוא גם המינימום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. כשכתוב "עד" אני רוצה לשמוע ממכם האם מישהו הגיש, האם א' בדקתם והלכתם, לבדוק אם יש מזגן או אין מזגן, מזגן זה לא רלוונטי כי זה לא כתוב. אבל לצורך העניין אם יש שישה מטרים או אין, אני מניחה שהלכתם לבדוק, אבל לא בדקתם כמה עלה לו להקים ולבנות או כמה עלה לו לקנות. בסוף צריך שולחן, לא בדקתם, הוא לא הביא לך חשבונית כמה עלה לו שולחן. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> תמחרנו עלויות של מזגנים ותמחרנו עלויות של שולחן וכיסא, את כל זה תמחרנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, תמחרתם את הכול. נניח שהכול עלה לך, כל התמחור שתמחרתם יצא לכם 17.5% משכר ממוצע במשק. תמחרתם את הכול. למה אי אפשר לקבוע את זה באמת ככה? אני שואלת אמיתי. אנחנו הרי לא רוצים לעבוד על אף אחד. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> נכון. בגלל שמה שהם מציעים פה בהצעה שלהם זה לקבוע סכום אחיד לכל האזורים בארץ. השוני המרכזי, בעצם החלק הארי של הסכום הוא המגורים, השכירות של המגורים. שכירות דירה בבאר שבע היא לא כמו שכירות דירה בתל אביב. ולזה אנחנו התייחסנו כאשר תמחרנו. בהצעה שלהם בעצם מה שהם באים ואומרים נקבע סכום אחיד, בין אם הבן אדם גר בבאר שבע, הוא עדיין יצטרך לשלם את אותו סכום, שהוא הרבה יותר גבוה ממה שאנחנו מציעים. גם אם הוא גר בצפון, בטבריה, הוא עדיין יצטרך לשלם את הסכום הגבוה. נכון שאולי בתל אביב הוא ישלם טיפה פחות ממה שהצענו, אבל זה המקום היחיד - - - << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> נטע מאגף תקציבים. צריך להגיד, בסוף ההצעה הזאת חורגת מהמהות של מה שהתקנות באות לעשות. הן באות לגלם את העלות של - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא נכון. נטע, אני לא מסכימה איתך. שנייה, תכף. לגבי האזורים אני מסכימה עם אביבית. זה בא לגלם, אני מסכימה שברמת העיקרון גם מה שהם מציעים בא לגלם. הרי אתה בדקת, עזבי רגע את המגורים, כל היתר, בדקת כמה עולה מזגן, כמה עולה זה, כמה עולה לבנות כזה. ואז עשית ממוצע וקבעת לכולם את אותו דבר, גם אם אני קונה בשוק הפשפשים וזה עולה X ואתה קונה בחנות יוקרה זה עולה Y. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני כן רוצה רגע להבחין בין שני דברים. בנוסח שהוצע כן אושרה הפרדה, למעט לעניין מבנה יביל, לפי אזורים גיאוגרפיים, לעניין הזה, להחזר הוצאות. אבל להוצאות הנלוות כמו שאת אומרת כן הוצע לקבוע סכום אחיד של 196 שקלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ואתם ערבבתם את שני הדברים ביחד. מה ההסבר? למה אתם מערבבים את שניהם ביחד? את הרציונל של ההוצאות הנלוות אני מבינה, אני אתכם. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> קודם כל, ההפרדה כיום דה פקטו היא טכנית והיא נועדה פשוט לייצר שני מנגנוני הצמדה שונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא לא טכנית. למה טכנית? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> כי הניכוי מהעובד הוא סכום אחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע אדם, שנייה. שוב, גם העובד אם הוא גר בירושלים והוא כן יכול לצאת בשעות הפנאי שלו, הוא גר בעיר והוא גר בירושלים, יש לזה משמעות. ובין אם הוא גר, בלי להעליב שום דבר ואף אחד, בכפר, אני לא רוצה להגיד נידח, שכדי להגיע לעיר הגדולה הוא צריך לנסוע חמישה אוטובוסים. יש לזה נפקות גם לבן אדם עצמו. למה שאותו אדם שגר באיזה שהוא מקום שהוא צריך 18 אוטובוסים להגיע למרכז ולקנות לעצמו פיצה, צריך לשלם על המגורים שלו כמו שמשלם מישהו שהוא רק יורד במדרגות ולמטה יש לו 18 סוגי פיצות? בוא. לכן יש משמעות לאיפה הוא גר, עם כל הכבוד. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני רק רוצה להגיד, ההוצאות הנלוות מתייחסות לחשמל, מים, ארנונה, דברים כאלה שהשונות בין האזורים הגיאוגרפיים היא יחסית מינימלית. ההוצאות האחרות, לצורך העניין תחבורה, הן מושתות על העובד מלכתחילה. הוצאות המגורים אכן יש שונות. ההוצאות הנלוות, מה שנקרא הוצאות נלוות שמנוכות משכר העובד הן אמורות לבוא על חשמל, מים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אני מסבירה. אתה אומר לי הנסיעה היא בלאו הכי עליו. בוודאי שהיא עליו. לכן אני אומרת, אם הוא גר במקום רחוק והוא צריך לנסוע מה שאחר שגר בירושלים לא צריך, אתה משית עליו עוד הוצאות. ולכן יש משמעות לאיפה הוא גר. למה אתה מתעלם מזה? אתה ההסתדרות, אתה אמור לשמור על העובדים. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> מתווה העסקה כזה, שהם עובדים שישה ימים בשבוע ונמצאים בסמיכות גבוהה לאתר העבודה ולרוב נמצאים בתוך אתר העבודה. לצורך העניין, המטפל הסיעודי נמצא בתוך המקום שלו. הוא צריך לעבור חדר ליד. כנ"ל לגבי עובד בניין, שעל פי רוב נמצא בתוך שטח האתר. והמבנה היביל שנמצא בחקלאות נמצא על השדה ועל האתר החקלאי. לכן אין הרבה שונות. בסוף הוא לא נהנה מזה שהוא חי בתל אביב - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בחיי היום יום שלו אני מתכוונת. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> איזה יום יום? הוא עובד 12 שעות ביום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. ובשעה ה-13? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> בשעה ה-13 הוא הולך לישון כי הוא עובד מחר בבוקר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה מחליט. ואם הוא מחליט שהוא, תגיד לי, אתה עכשיו אפוטרופוס שלו? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> יש פה ניתוק. קודם כל, אני הארגון היציג של העובדים במדינת ישראל, לרבות העובדים הזרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נו, אז אני לא מבינה מה שאתה אומר לי. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> ובשביל זה אני פה. אני אומר לך, כרגע הבסיס של הטעות פה זה התקנות של המגורים הולמים. מגורים הולמים כרגע, הסטנדרטיזציה שנמצאת בתוך החקיקה תואמת לסטנדרטיזציה של כלא. כרגע, עם כל הכבוד, יש שישה מטרים רבועים, כרגע, לכל עובד. זה החבות החוקית של המעסיק. - - - אחרים לפי פי שתיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שנייה. אני עוד פעם אומרת, דברים שצריך לתקן וזה לא היום אני לא יכולה לתקן. בסדר? יש חקיקה, צריך לתקן את החקיקה. אני לא מבינה את הרציונל שאתה אומר. לגבי ההוצאות הנלוות אני מבינה, איתך לחלוטין, צריך לעשות את מה שאתה אומר. לגבי אזור מגורים, אני לא יודעת אם הם קבעו נכון או לא נכון, לא בדקתי סכומים, האם באמת בירושלים זה צריך להיות 880 ובתל אביב 1,000, לא נכנסתי לסכום. אבל אני יכולה להבין את ההשפעה שיש לאזור מגורים על גובה הניכוי שמותר לעשות לעובד. זה נראה לי הכי הגיוני בעולם ואני לא מבינה למה אתה משטח את זה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני לא חולק עלייך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל כן, שיטחת את זה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני חושב שיש פה ערך להגיע להסכמות משותפות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה נכון. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> ובערך הזה יש מקום גם ואפשר למצע גם אם זה לא הדבר האופטימלי ביותר. אני מעדיף להגיע להסכמות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה אני מסכימה איתך. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> מאשר לדון עכשיו על כל רכיב, על כל פסיק, האם צריכים להיות שמונה אנשים בחדר או 10 אנשים בחדר או שבעה אנשים בחדר והאם המטר הרבוע לעובד צריך להיות שישה מטרים והאם הוא קונה לו באמת יביל חדש או שהוא יביא לו יביל ישן או האם הוא מביא לו ממ"ד או לא מביא לו ממ"ד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. משרד העבודה, אני אבקש התייחסות, אבל קודם כל אני אתן לאדם שנורא ביקש לדבר. כן. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> שלום, אני דורון ליבנה, התאחדות חקלאי ישראל, הוועדה לעובדים זרים. הנושא של מגורים, לא משנה באיזה מקום בארץ, אני מדבר על בניין וחקלאות, רובם ככולם גרים בקונטיינרים שמוסבים למגורים. בהנחיית משרד העבודה והרווחה זה חייב להיות מבנה יביל וגם בחסות רמ"י. על כן לא משנה אם הקונטיינר נוסע לקיבוץ אליפז ליד אילת, נמצא בתל אביב או נמצא ברעננה או בצפון. עלות המבנה היא אותה עלות מבנה. הרכיב היחידי שיכול להשתנות, עלות המבנה אני מדבר על המעסיק, זה אותה עלות מבנה בכל נקודה בארץ. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אתה מדבר על מבנה יביל? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אני מדבר על מבנה יביל. בחקלאות ובבניין לא משנה - - - << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אז דיברנו על סכום אחיד במבנה יביל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. במבנה יביל תמחרו. בואו נקרא את התקנות. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> לגבי הנושא של העלות של העובד, רק שתכירו, העובדים שנמצאים בחקלאות, שנמצאים בקיבוצים, מגיע להם סופר נייד. הם לא יוצאים, הם לא נוסעים לערים. אם הם נוסעים לערים זה ביום חופש שלהם. הם לא הולכים לקנות פיצה בסוף יום העבודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע. ונניח יום חופש. אז מה? ביום חופש הוא לא צריך? למה שהוא יצטרך לשלם את הכסף שלו לנסיעות? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> הוא נוסע לאן שהוא רוצה, הוא בן אדם חופשי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה איתך. לגמרי אני מסכימה איתך. אבל זה לא חל, אם אתה אומר לי שמותר להוריד ממנו כמו שהוא היה גר מתחת לקניון או מעל הקניון. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אין מקום שהם גרים בו ואין מכולת או יישוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בבקשה. רגע, חבר הכנסת רוצה, בבקשה איימן. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. חברים, אתם תהיו יותר טוב ממני, אני באמת קטונתי להבין בפרטים. אתם אלה שיודעים את זה. אני באמת לא, וזה לא התחום שלי. אבל הקו המנחה, למה אני מתעקש על התפיסה של שוויון? למה אני מתעקש על זה? כי זה, כי לנצל קבוצה, כלומר לנצל את שתי הקבוצות: גם המקומיים וגם הזרים. למה? שזה יותר נוח, זה פחות כסף, זה פחות תנאים לעובדים זרים. אז אנשים יעדיפו להביא אותם במקום אנשים מקומיים מפה. לכן שניהם ייפגעו, גם הזרים וגם המקומיים. עניין של שוויון מביא רק את הדבר האמיתי והנחוץ שהשוק דורש אותו. חייבים להבין שזה מעבר לאנשים הקיימים. כך לא פוגעים לא במקומיים ולא בזרים. לכן זה הקו המנחה שצריך להיות. שוויון לכולם, זכויות לעובדים, לכולם. לבנות את זה בצורה הנכונה הזאת. מה גם, העובדים הזרים הם הפגיעים ביותר. הם הפגיעים ביותר. הם תלויים טוטאלית בבעל העבודה. אם הוא יוציא אותם אין לאן ללכת למקום אחר. אם הוא הוציא אותם אין להם כבר קורת גג. לכן הם הפגיעים ביותר. לכן צריכים להיות רגישים, גם אנושית אבל גם כזכות, כזכות שוויונית לכולם. כך בונים את זה. זה צריך להיות הקו המנחה. אני קראתי את הדוח של RIA. הוא לא הולך בכיוון שאני מדבר עליו. צריך ללכת בכיוון שוויוני לכולם, זה יסדר את הכול בצורה נכונה, גם למקומיים וגם לזרים. תודה רבה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> יושבת-הראש אני אשמח להתייחס. אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן כן נטע. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בסוף אני אומרת, נעשתה פה עבודה מקצועית שארכה יותר משנתיים עם רואי חשבון, עם עבודה מקצועית שנעשתה כדי לשקף את העלויות האמיתיות. אני מזכירה שאנחנו אחרי 26 שנה שאנחנו באים לפה לדיונים בחדר הזה ואומרים לנו הסכום לא משקף את הניכוי הנכון והעלות היא כזאת, העלות אחרת. במרכז היא ככה, בפריפריה היא ככה. לכן נעשתה פה עבודה מקצועית שבאה לתת מענה לדברים האלה. ההצעה הנוכחית היא הצעה לא רלוונטית. היא מעקרת את כל העבודה המקצועית שנעשתה ואת כל המהות של התקנות מלכתחילה. לכן אי אפשר לסגור על סכום מראש שמשקף דבר כזה או אחר, כי אחרת אני אבוא לפה שנה הבאה ויגידו לי למה הסכום הזה לא משקף שום דבר, תתקנו את זה, תעשו עבודה מקצועית. אז אני אומרת, נעשתה עבודה מקצועית אחת ולתמיד. אפשר לדבר עליה, אבל בסוף היא הבסיס לדיונים ואי אפשר לסגור על סכומים למעלה. זה לא רלוונטי. ההצעה שהועלתה פה על הצמדה כזאת או אחרת, צריך לבחון את זה. זה דבר שהוא יותר במגרש. אבל ההצעה של סתם לסגור סכום ומעלה היא בעינינו לא מקצועית, לא משקפת וגם עלולה להביא להשלכות רוחב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. כן. << אורח >> רות רוזנצויג: << אורח >> אפשר? רות רוזנצויג, משרד העבודה. אני רק רוצה לומר שהיינו מעריכים מאוד הסכמות, אבל הן חייבות להיות בתוך המסגרת לשיקוף עלויות המעסיק. זה נכון שהעבודה המקצועית שנעשתה מבקשת למצע, אבל היא מבקשת למצע כמה שיותר קרוב להוצאות המעסיק בפועל, בלי לתת תמרוץ למעסיק לנכות יותר ממה שהוא הוציא בפועל. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני רק רוצה להגיד שהשונות כרגע היא בין 11% ל-19% לפי ההצעה של משרד העבודה. אנחנו לא נמצאים בפערים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל שנייה. הם הסבירו - - - << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא, לא מקובל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הם הסבירו אידיאולוגית, עזוב רגע את המספר. הם אמרו משהו שאני יכולה גם להבין את הדברים שלהם. בסוף רוצים שתהיה כמה שיותר קרוב להוצאות בפועל. וכשאתה נותן מספר גבוה מלמעלה קצת יותר קשה להסביר את זה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> הייעוץ המשפטי של משרד העבודה ידע ב-2017 להעביר בחקלאות ללא שונות גיאוגרפית. ויש שונות גיאוגרפית משמעותית בין מטולה, בטח היום, לבין אזור המרכז והשפלה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> בחקלאות אין שונות. אדם, בחקלאות אין שונות. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> בחקלאות אין שונות? זה לא נכון. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> בחקלאות אין שונות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כל אני חייבת לומר, כמו שנאמר פה מקודם על ידי הבחור שאני לא זוכרת כרגע את שמו, לגבי היביל. אז ביביל אין שונות באמת. כלומר, אם אתה יכול לקחת מבנה יביל ולשים אותו בתוך השטח הזה או בשטח, באמת אין הבדל. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אבל הם לוקחים הנחות של שווי קרקע. זה לא נכון. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא נכון. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> סליחה, אני קראתי את ה-RIA כמה פעמים. בתוך ה-RIA, תקנו אותי אם אני טועה, יש הנחות של שווי קרקע שמיצעו בין האזורים הגיאוגרפיים השונים. סליחה, אני מבקש להתייחס, ממשרד העבודה. מאיר, אני צודק? יופי, תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, בואו נשמע את מאיר. אני רוצה להתחיל להקריא חברים. לא הגעתם להסכמות, אני מתחילה להקריא. אבל כן מאיר, בבקשה, תתייחס. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לגבי המבנים היבילים לקחנו בעצם רואה חשבון שתמחר את העלויות של מבנים יבילים. מה שהוא עשה הוא לקח את עלות המבנה היביל ואת שווי הקרקע. הוא נתן משקל למקום בו נמצאים מבנים יבילים בעיקר לעובדים זרים. זאת אומרת, לא יכול להיות שהמשקל של ערך הקרקע בתל אביב יהיה זהה לערך הקרקע בצפון או בדרום, כי בצפון ובדרום זה מרבית החקלאות. זאת אומרת, מרבית מהמבנים נמצאים באזורים האלה. הוא ביצע ממוצע שנתן גם באופן יחסי את המשקל לפיזור המבנים היבילים. ולא לקח את זה כממוצע קבוע. יש משמעות גם לעלות הקרקע בתוך התמחור הזה וגם לעלות המבנה היביל כמבנה יביל ולעלות ההתקנה שלו על הקרקע. זאת אומרת, הכול נמצא בתמחור של - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אורי, תכף, מאיר ואתה אחריו. ואז אנחנו מתחילים להקריא. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני גם רוצה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> גברתי, א', אני מאוד מעריך את חבריי, את אדם ואת דובי. באמת, אנחנו באמת עובדים בשיתוף פעולה לאורך כל הזמן. רק אני אגיד לגבי ההצעה. מכיוון שהיא סוטה, לפחות משפטית כפי שקיבלתי עדכון מהלשכה המשפטית אצלנו, היא סוטה מהותית מהתקנות. לכן לא נוכל להתייחס לעצם ההצעה הזאת בטווח זמן מיידי כרגע, אם רוצים ללכת לכיוון הזה. כן אני משקף מספר בעיות שצצו כבר תוך כדי ההתכתבויות לגבי איך אנחנו נצדיק עובד באזור נהריה, שהעלויות שם יותר נמוכות למעסיק משלם את אותו סכום שהעובד משלם במרכז תל אביב או בראשון לציון או ביבנה. זה נקודה ראשונה. נקודה שנייה, בתוך עמי אני חי ויש מציאות שקובעים סכום. אדם אמר מה שקובעים זה הסכום המקסימלי שמנכים. לא באמת תהיה בדיקה חודשית של כמה עלה לכל מעסיק עבור עובד וזה מה שינוכה, וזה החשש. בהצעה עצמה כמו שהיא עכשיו יש אנשים שייפגעו, עובדים שייפגעו והם יצטרכו לשלם כנראה יותר ממה שהמעסיק הוציא עליהם בפועל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טוב. יאללה חברים, חבל על הזמן. אורי, אתה אחרון. אתה אומר עוד משפט אחד ואנחנו מתחילים להקריא. אני לא מצליחה להבין דבר אחד, אני פונה גם אליך דובי, וגם אליך אדם, גם אליכם משרדים, יותר נכון דובי ואדם. אני לא מצליחה להבין. אמר פה מאיר שההצעה סוטה מהתקנות והם לא יוכלו להתייחס אליה בזמן כל כך קצר. איפה הייתם עד היום? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אז אני אסביר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אל תסביר. דובי, באמת, אני מאוד מעריכה. אבל אני רוצה להתקדם. אני לא באתי לסחוב את הזמן. נושפים בעורפי ובצדק. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אין בעיה, תקבלי גברתי, זו סמכותך. אבל אני רוצה לומר את הדבר הבא, ואת יכולה להתחיל בהקראה ואני האחרון שאגיד לך מה לעשות. אני רק אומר לך מה הגעתי להבנות. הבנות שלי, וכך זה צריך להיות, שבאזור המרכז צריך להיות 20% לאחר בחינה מעמיקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז בוא נקרא. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> רגע, דקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, את התגובות לגופו של עניין. בשביל זה ההקראה. הקראה היא לא אוי ואבוי תעמוד בפינה. ההקראה היא בואו נקרא את ההצעה ונתחיל להתייחס לגופו של עניין ולא מלמעלה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> השיטה צריכה להיות שונה, כמו שהצגתי את זה. גברתי יכולה לקבל והיא יכולה לא לקבל וזו סמכותה ואני אכבד את כל הסמכות שלה. אני רק מבקש דבר אחד, שיהיה כתוב בפרוטוקול מה שאני מציע יחד עם ההסתדרות. תל אביב, לשנות את השיטה ולעבוד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איפה הייתם בחודשיים האחרונים? דובי, תסביר לי את זה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אז אני אסביר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אומר פה מאיר הייתי בוחן את זה, אבל אני לא יכול מהרגע להרגע עכשיו. ואני לא רוצה לדחות את זה יותר. דחינו את זה בחודשיים שלמים. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אבל את יודעת, בסוף כשעושים עסקה, וכולנו יודעים, ואני מנהל את המשאים והמתנים האלו עם כל העולם בממשלה, עם כל המשרדים. בסוף אני רוצה להגיע למוצר הכי טוב, גם אם זה ייקח עוד ישיבה אחת, לא יקרה כלום גברתי. לא יקרה כלום. לכן ההצעה שלי אומרת כזה, שיהיה רשום בפרוטוקול. אחד, לשנות את זה לאחוזים, שזה יהיה צמוד לשכר המינימום. תל אביב 20%, כי יוקר המחייה בתל אביב גדול מאוד ובשאר האזורים 16%. זה מקובל על נשיאות המגזר העסקי, זה מקובל על ההסתדרות. ואני אבקש את ההסכמה של אדם ושזה יהיה על השולחן. חברי היקר מאיר דוד, אני ממליץ לך לקבל את ההצעה הזאת. זאת הצעה הוגנת. ואני מוסיף לפרוטוקול עוד דבר אחד. בניגוד לעמדת חבריי אני אומר כך, שאם ההסתדרות או משרד העבודה ירצו לשבת לשיפור תנאי המגורים אני פתוח לשבת. שיהיה רשום כל מה שאמרתי בפרוטוקול וגברתי תחליט מה שהיא רוצה. זו ההצעה שלנו, זו ההצעה של נשיאות המגזר העסקי עם ההסתדרות. אני ממליץ לא להיכנס בינינו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים תקשיבו, אני אתן לך לדבר. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אנחנו עושים את כל הדרך - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, אדם. אבל הדיון הוא לא רק עם שניכם, כי יש פה עוד אנשים שהגיעו. דובי, אני אתן לך. מספיק. אני חייבת לומר לכולכם, אני חושבת שזה לא הוגן איך שזה מתנהל פה. אני חושבת שכאשר יש הסכמות ביניכם, אתם באמת כוח חזק. היה לכם את כל הזמן שבעולם לשבת ולדבר עם המשרדים. ואני רואה את המשרדים פתוחים. אני רואה את משרד העבודה, לפחות את מאיר, פתוח להקשבה. אז איפה הייתם עד היום? אתם לוחצים עליי, לא אתם אבל בכלל, להעביר, להעביר, להעביר. הזמן שלנו גם יקר. יש כאן עוד 23 דברים שאני צריכה להעביר פה ואנחנו בפגרה. שבוע הבא אין בכלל כי זה פורים. עוד שבועיים נגמר הכנס. האם נחזור אחרי הכנס? רק הוא יודע. ולכן זה לא יקרה. לא יקרה כלום. אין בעיה, נישאר עם התקנות, רגע. יכול להיות שאני בסוף הדיון אחרי שאני אשמע את כולם ונתחיל להקריא אני אגיד אוקיי, קיבלתי את מה שדובי אומר. אני לא יודעת אם יהיה לי, שבוע הבא אין לנו דיונים, אז אני לא יכולה לקבוע תוך שבוע. שבוע אחרי זה יש לי עוד לא מעט דברים שלוחצים עליי, ובצדק, הבטחתי שאני אעביר עד סוף הכנס הזה. לא יודעת אם יהיה זמן. אם נצליח בתוך הכנס אני אתכם, אני רוצה בסוף טוב. אני לא באה להעניש אף אחד. לא נצליח, תישארו עם התקנות שקיימות עד היום. תפחיתו פחות. בסוף הנזק הוא שלכם. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אם באים המעסיקים ואומרים אנחנו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אמרתי את זה. אם לא אמרתי את זה מספיק ברור כנראה אני לא מספיק מוכשרת. מסכימה שהסכמות ביניכם הן מאוד חשובות. אבל איפה הייתם עד היום? כשאמרתם לי חמש דקות היה לי ברור שסיכמתם את זה לפני. בואו, תפסיקו. אנחנו מבינים מה זה. זה לא הרגע עכשיו דיברתם ופתאום נתגלה לכם העולם ועכשיו הגיע, נפל משמיים האירוע הזה. חשבתם עליו, דיברתם עליו, העברתם ביניכם אותו. בסדר, אפשר להגיד גם ששבועיים אתם מתבשלים עם זה. אחלה. אני רק אומרת שחבל שאתם מגיעים דקה לפני הדיון ולא עושים את זה שלושה ימים לפני. ואז היה להם זמן לחשוב ולבדוק ולבחון. ויכול להיות, הלוואי והייתם מגיעים לפה ואומרים יש הסכמות. אולי כל היתר פה היו מסכימים ובא לציון גואל. אני הכי בעד הסכמות. מיצינו. יכול להיות שאנחנו לא נצביע היום. אני אגיד לכם מאה אחוז, לכו תחשבו. אני לא יודעת מתי נחזור. אני אעשה את כל המאמצים. שבוע הבא יש לנו זמן? אין, שבוע הבא לדעתי אין בכלל ישיבות. רק עוד שבועיים. ואני מקווה שיהיה לנו זמן לעשות את זה עוד שבועיים. אני לא יכולה להבטיח, קחו גם את זה בחשבון לפני שנגיע להחלטה אם מצביעים או לא. אלכס, רצית אתה לומר מילה ואני רוצה להתחיל לקרוא. שוב, כשאני אומרת להתחיל לקרוא זה לא אומר שאני מאיימת פה על מישהו. ההיפך, בואו נכנס ונצלול פנימה ויכול להיות שמה שכתוב בפנים כן נצליח להסתדר ולהגיע להבנות של כל הצדדים. גם יחד אנחנו צריכים להעביר את זה. אני באמת דואגת לאזרח הקטן שמעסיק, או אפילו לא קטן, שמעסיק עובדים זרים. רוצה לקזז עבור משהו שהוא מביא לעובד ואנחנו לא מאפשרים לו את זה. חבל, באמת חבל. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> גברתי, אני יוצא לישיבה בוועדת הכספים. ההצעה שלנו, של ההסתדרות ושל המעסיקים זה 20% תל אביב, 16% שאר האזורים בארץ. גברתי תעשה מה שהיא רוצה. אני מודה על הזמן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדקה הזאת זה השתנה, אבל בסדר. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא, זאת ההצעה שלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל לפני רגע אמרת משהו אחר. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא שבזבזנו זמן. הגענו להסכמות. עכשיו אנחנו צריכים אותך ואת משרד העבודה לקבל החלטה. גברתי תעשה מה שהיא רוצה. אני מודה על הזמן היקר. תודה רבה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מה זה אזור המרכז? מה עם ירושלים? לא יקרה? << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אם אני כבר מדבר, חבל שהוא הלך אבל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. אבל יש גם נציגים אחרים. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני חושב שבנושא שלהם הפשרה היא מאוד פשוטה, פשוט לקחת את העבודה שעשו במשרד העבודה, כמו שאמרת, להחליף את זה לאחוזים, להצמיד את זה לא לשכר המינימום אלא למדד המחירים, כדי שלא נחזור כל פעם. להצמיד את זה למשהו שיעלה בהתאם ולא להוסיף מדד פלוס אחוז, לא יודע. משהו שבאמת יגלם את העלייה בפועל. הפשרה הזאת אפשרית ופשוטה. אבל מה שאני בא להגיד שתחום הסיעוד הוא לא בלופ. הוא לא בשיחות שלהם באותו שבוע, לא בשיחות שלהם בחודשיים. אין שום נציגות לתחום הסיעוד. אנחנו גם רואים את זה בדברים שהם, אדם, שהוא אומר להיפך, לסיעוד יש פחות הוצאות כי הוא כבר גר בדירה של המטופל הסיעודי. אז בעיניי זה חמור מאוד שאין נציגות לסיעוד. בעיניי הסיעוד, כמו שאת יודעת, בייחוד דבריו של איימן עודה, המטופלים הסיעודיים הם הפגיעים ביותר בכל הסיפור הזה. כמו שאמרתי למשרד העבודה, פעם אחר פעם, תחום הסיעוד חייב לקבל מענה נפרד. לא בתקנות האלה. בנפרד ובמיוחד, בהתאם להוצאות של מחייה 24/7. יש לנו הוצאות 24/7. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. כן, יש התייחסות או שאנחנו נתחיל לקרוא? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אני רק אגיד שהנושא של הסיעוד, בסופו של דבר אם אנחנו מסתכלים על התקנות של היום לעומת התקנות של הזה, ענף הסיעוד יוכל לנכות את הסכום הגבוה ביותר בגלל ההוצאות המרביות שיש להם. זה נלקח בחשבון במסגרת העבודה ובהתאם לכך הסכומים שנקבעו נותנים מענה לענף הסיעוד. אני חושב שהוא ענף שיקבל הכי הרבה אפשרויות לנכות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סיעוד ביתי אתה מתכוון. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> הסיעוד הביתי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> עד היום הייתה הגבלה לגבי הוצאות נלוות של 92.16. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> נכון, זה עלה ל-196. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> ושהמגורים הם מחצית מהסכום. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> ומגורים היו מחצית מהסכום. ביטלנו את המחצית ואז אפשר לנכות את הסכום המלא. כך שענף הסיעוד מקבל את הביטוי הגבוה ביותר בתקנות הנוכחיות. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אני מדייקת רגע, שבעצם המשמעות של השינוי היא בעצם הכי משמעותית בענף הסיעוד. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> מכפילים פי ארבע את הגבייה בעצם. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא שהסיעוד יוכלו לקבל יותר מאחרים, אלא שהם - - - << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> השינוי אצלם הוא הכי משמעותי ביחס ליתר הענפים. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> בגלל העלויות, כמו שאמר אלכס, שיש המון עלויות 24/7. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> זה בעקבות הדיונים? כי בהתחלה זה לא היה כך. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> זו התוצאה. גם בעקבות השיח אתכם וגם בעקבות בכלל, כל המסקנות שאנחנו הגענו אליהם. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אוקיי, תודה רבה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> דבר אחד שלא יכולנו לקבל זה העניין של לעשות את זה כחובה. עדיין, זה לא יכולנו לעשות. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> יופי, אתה זוכר את העמדה שלי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אני לא יודעת איך אפשר לעשות חובה. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> צריך להגיד שכרגע ההצעה של משרד העבודה אומרת שצריך להכפיל פי ארבע את הסכום המותר עבור כל מי שבבעלות. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> היא מבטלת את השונות בין הענפים ומסתמכת על שונות גיאוגרפית ועל שונות של סוג מגורים. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> דה פקטו זה יכול להגיע פי ארבע. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> פי ארבע ממה רק? << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> פי ארבע מהסכום היום. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> ביחס לניכויים המותרים כיום. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> כיום הסכום שמותר לנכות בסיעוד הוא מחצית מכל יתר הענפים. יש הבחנה ענפית ואנחנו ביטלנו את ההבחנה הענפית. הסתמכנו רק על שונות גיאוגרפית ועל שונות של סוג מגורים. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> בפועל זה פי ארבע. במצב שבו, זה הענף עם הכי הרבה עובדים שנוטשים גם את הזה. צריך להסתכל גם על האירוע הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. לכן לא קבענו חובה. כל אחד יחליט מה שהוא רוצה לעשות. אם המעסיק יחליט להפחית, יפחית. יחליט שלא להפחית, לא להפחית. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן אדוני. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> ישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים ויושב-ראש משותף של נשיאות המגזר העסקי. חרה לי רק משפט אחד שגברתי אמרה ולכן חשבתי שאני אגיד משפט בנושא הזה. נכון שאנחנו לא הגענו להסכמות ונכון שלא הגענו לשום דבר. אבל אתמול בלילה עד 24:00 הגענו למנגנון אולי של הפתרון האחוזי. על מנת לפתור שתי בעיות עיקריות: הבעיה העיקרית והחמורה ביותר זה הנושא של הטייסים האוטומטיים בכל מה שקשור בארנונה, מים וחשמל. שברגע שאנחנו מעבירים את התקנות האלה פה היום אז למעשה אנחנו ניפגש עוד 20 שנה, מעבר לכל שנה שאנחנו נכעס ונצעק שאנחנו לא נמצאים במקום. אנחנו נגיע לעוד 20 שנה וננסה לתקן עוול. בסוף, היות וגם העבירו את מרכיב הארנונה ממרכיב הנלוות למרכיב המגורים, אז זה בכלל משבש פה את היכולת לתכנן את הדבר הזה. בסופו של דבר, בניגוד למה שגברתי אמרה, ואני מבין את איך שאת מרגישה בהקשר הזה, הדברים הללו הועלו על הנייר רק אתמול ב-24:00. לכן הדיון הער היום פה בלנסות לרבע את המעגל. אז קודם כל חשוב לי לשים את זה על השולחן, בגלל שזה היה במקום. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> חלק מהתהליך גם של החודש היה באמת לבחון את הנחות העבודה ביחס למצב כיום. גם המצב הנוהג כיום וגם המצב לפי התקנות וגם לפי אותן החלטות משנת 2017. אני ביקשתי להציג פה מצגת היום, גם התייחסות לתהליך שלדעתי הוא פגום וגם להנחות עבודה שלטעמי הן שגויות. אני כן אשמח להציג את הנחות העבודה ואת הממצאים לפני שנוכל לעשות את - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. אנחנו נתחיל לקרוא ואם יהיה לנו זמן ניתן לך. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני כן חושב שנכון וראוי לפני שמכפילים פי ארבע את הניכוי לעובד, זה בסוף לא עניין של מעסיק - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה פי ארבע? מדברים על סיעוד? מה אתה רוצה? נו, מה? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> הם מדברים עכשיו, זה עובד זר שמגיע לארץ בידיעה שמפחיתים ממנו X שקלים כל חודש - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תגיד לי, אדם, אתה פעם היית בתחום? אני מאחלת לך ולכל משפחתך שלא תצטרכו את העובד הזר בסיעוד. מאחלת. אם היית נתקל, אני לא יודעת, שוב, היום הם מראיינים אותנו לא אנחנו אותם. בסדר? ובסוף, הבאנו אותם לארץ, הם מראיינים אותנו. ואם לא, הם הולכים לעבוד בסיעוד במקום אחר. לכן אלכס, זה יהיה בידו של אלכס אם לנכות לו את המירב, לנכות לו רבע, חצי או בכלל לא. אף אחד לא מדבר פה על חובה. אז מה אתה רוצה? לא הבנתי מה אתה טוען. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אם אנחנו אומרים שלא מנכים מהם בפועל, אז למה אנחנו מעדכנים את זה? למה באים הנציגים של המטופלים - - - << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> שתהיה אפשרות. כדי שתהיה אפשרות למעסיק לנכות. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אבל שוב, אנחנו מתעלמים פה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אני לא מבינה. מה אתה רוצה לומר? זה לא בסדר? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> יש עובד בקצה. יש בן אדם בקצה. אני לא חושב שסביר, אם הייתי בא פה ואומר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אני רוצה להבין על מי אתה מגן עכשיו? התבלבלתי קצת. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני מגן על העובד הזר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עכשיו אתה מגן על העובד הזר. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני כל הזמן מגן על העובד הזר, אם זה לא היה ברור. אני מגן על העובד הזר שהגיע לפה בידיעה, בין אם בסיעוד, בין אם בבניין ובין אם חקלאות, הגיע פה תחת, לרובם הסכמים בילטרליים שגם קובעים סכומי ניכויים וגם קובעים תהליך. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אדם, זה לא עובד בפועל. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> ואתם הולכים להכפיל ולרבע חלק מהדברים בלי לתת לזה התייחסות בסופו של דבר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה ההסכמים הבילטרליים אומרים על להוריד 20%? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אם אני אוכל להציג את המצגת שלי, אני אוכל להראות את - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. תודה אדם. כן אורי? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. אני רוצה להגיד ככה: אני באתי לפה, אני יושב פה בשם החקלאים. אוקיי? שיודעת גברתי שאנחנו חושבים שהחקלאים, המעסיקים החקלאיים שהם גם עובדים, אוקיי? הם גם עובדים. גם עליהם אדם אחראי. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> גם עובדים עלינו. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אל תגיד מילים כאלו בבקשה. קח אותם, שלא יירשם בפרוטוקול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה היה בחיוך. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אז אדם גם בחקלאות החקלאי הוא גם מעסיק והוא גם עוסק. זה מה שיפה בחקלאות. ואנחנו לא מתכחשים לכך שאדם הוא גם מייצג אותם. אבל אני רוצה להגיד שקודם כל אנחנו תומכים ברעיון הזה של סכום אחיד. ברור שאני רוצה יותר מה-16%, ממה שדובי הציג כאן. אנחנו גם הצגנו עבודה. הצגנו עבודה שהיא פורסמה. לא יודע אם מה שאדם רוצה להציג פורסם. אבל העבודה שאנחנו עשינו נמצאת אצל אדם. ואנחנו לא מסתירים. אני מאוד מקווה שאנחנו לא נצטרך להתחיל להיכנס לחפירות, כל אחד מה הוא חושב על המטר פה ועל המטר שם ואם זה כן כולל את המקרר או לא כולל את המקרר וכל הדברים האלה. לכן אנחנו מאוד תומכים ברעיון הזה ואני גם רוצה להגיד בהמשך למה שאמר ישי, היה במהלך כמעט חודשיים האלה הידברות כל הזמן. כל הזמן. ונעשו הרבה מאוד ניסיונות להגיע להסכמות. וכמו שאת יודעת גברתי, בסופו של דבר מגיעים למאני טיים ואז מתחילים להתכנס. וזה בעצם מה שקורה פה. לכן אנחנו תומכים בזה. דבר אחרון אני רוצה להגיד, שבמידה ובאמת גברתי תאפשר לצד, לנציגות של העובדים להציג כאן את הנתונים ואת המצגת ואת כל הדברים שעשו, אז אני מבקש גם את הזכות שאנחנו נוכל להציג עם המומחים שלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. רק אין לנו את כל היום, תודה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא, ברור, בסדר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. בבקשה אילת, את יכולה להתחיל להקריא. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> טיוטת תקנות מטעם משרד העבודה תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים) (תיקון), התשפ"ו-2026 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1ה(ב), 1ז ו-6ב לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל ועם ארגוני מעסיקים יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ובתוקף הסמכות לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, אני מתקין תקנות אלה: אני רק אקריא בפני הוועדה את הסעיפים המסמיכים. סעיף 1ה לחוק עובדים זרים קובע, אני אקריא גם את סעיף קטן (א). "המעסיק העמיד על חשבונו", יש בעצם שורה של תנאים שמעסיק צריך לעמוד בהם על מנת להעסיק עובד זר. 1ה קובע כי המעסיק העמיד על חשבונו לשימוש העובד הזר מגורים הולמים למשך כל תקופת עבודתו אצלו ועד מועד שלא יפחת משבעה ימים לאחר סיומה. ואם נותרו מיום סיום העבודה ועד סיום תקופת שהייתו של העובד הזר בישראל פחות משבעה ימים, עד מועד שלא יפחת ממספר הימים שנותרו. (ב) המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום", אני מדגישה פה, "להחזר הוצאות שהוציא או שהתחייב בהן בפועל למגורים כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור שקבע השר, בין דרך כלל ובין לסוגי עובדים זרים". חשוב להזכיר גם בהקשר הזה שיש פה כן לפי מה שעלה בדיון הקודם, כן מודל ייחודי שבו בעצם מחייבים את המעסיק להעמיד על חשבונו מגורים הולמים לעובד הזר. אבל יש גם את הצד השני של העובד הזר, שזה בעצם המגורים שהוא יכול לגור בהם. הוא לא יכול עכשיו, לא מאפשרים לו לגור בכל מקום שהוא רוצה. הוא כן חייב לגור במגורים שהמעסיק מעמיד לרשותו. לכן גם כשאנחנו חושבים על הסכומים לניכוי צריך להבין שהוא לא נמצא פה בסיטואציה של שוק חופשי ושל בחירה לגור היכן שהוא רוצה או לגור במגורים שהמעסיק מעמיד לרשותו. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> זה לטובתו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בסדר, אני אומרת, זה לטובתו. אבל צריך לזכור שזה לא שוק חופשי מבחינת העובד וכן הסכומים שמנכים פה מהעובד הם בעל כורחו. בסדר? זה גם צריך מבחינה משפטית לקחת בחשבון כאשר בעצם מדברים על שיעור הניכוי. אז זה סעיף 1ה. סעיפים 1ז שהקראתי הם לעניין אישור ועדת העבודה והרווחה ו-6ב לעניין ההתייעצות עם הארגונים כפי שהקראתי בפתיח. תיקון תקנה 1 1. בתקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס-2000 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 - (1) בהגדרה "החזר הוצאות", במקום "המעביד" יבוא "המעסיק", ואחרי "מגורים הולמים" יבוא "(כולל ארנונה)"; "מעסיק", זה תיקון טכני שנעשה בעבר בחקיקה באופן רוחבי, אז עכשיו משלימים פה. ובנוסף מעבירים את הרכיב של הארנונה לרכיב של החזר ההוצאות. (2) בהגדרה "הוצאות נלוות", במקום הקטע החל במילים "לעניין מים" עד סופה יבוא "לעניין מים וחשמל וכן הוצאות בעד ריהוט ומוצרי חשמל כמתחייב לפי תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), התש"ס-2000;" ההגדרה כיום של הוצאות נלוות - - - << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אילת סליחה, את פשוט אמרת שמצמידים את הארנונה להוצאות נלוות, ומצמידים למגורים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא נלוות, היא לא אמרה נלוות, היא אמרה למגורים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא, אמרתי שמחזירים את זה להחזר הוצאות. אני אחזור שוב פעם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אמרת את זה נכון. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בסדר. שוב פעם, בהגדרה החזר הוצאות יכללו גם ארנונה. זה מה שאני חושבת שאמרתי וזו הייתה הכוונה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למגורים. זה מוצמד למגורים הולמים וזה לא מוצמד להוצאות נלוות. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בסדר. בהגדרה הוצאות נלוות כיום ההוצאות הנלוות הן הוצאות בגין שימוש במגורים לעניין מים, חשמל וארנונה. הארנונה, כפי שאמרנו, עבר להגדרה של החזר ההוצאות. כן מוצע להוסיף פה לעניין ההוצאות הנלוות בעצם חוץ ממים וחשמל גם הוצאות בעד ריהוט ומוצרי חשמל. תכף נגדיר גם מה הם, כדי שיהיה ברור למה המונחים האלה מתכוונים. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> יש דברים אחרים שצריכים להתווסף שם. דברים כמו ועד בית, ביטוח דירה, צד ג', wifi, תיקונים שנדרשים, גז. אלה הכול הוצאות שנדרשות, כמו שכולנו משלמים. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני אשמח מאוד, אני אשמח מאוד לחזק אותה ולתקן את התקנות הראשיות למגורים הולמים כך שיכללו גם wifi, גם ג'קוזי, גם גינה ונדנדה. כי כרגע, ואני אשמח להראות גם סרטונים של מגורים בפועל. כרגע אנחנו מדברים על מיטות דו קומתיות, שישה עד שמונה בחדר, שני חדרים, 12 איש. אני אשמח גם להציג, שוב, במצגת שלי, את התנאים שאנחנו מדברים עליהם כשאנחנו נכנסים לתוך התחשיבים. אותם דברים שנכנסו פה בתוך התקנות הם תואמים את התקנות הראשיות. ככל שרוצים להכניס עוד דברים אחרים, שלצערי הכניסו בתוך התחשיבים של משרד העבודה, צריך לתקן את התקנות הראשיות. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> ג'קוזי אין לי בבית. אבל wifi יש לי. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> לפי ההנחות של אורי יש לו כרגע - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני נורא מצטערת, אדם, אדם. רגע, רגע, אדם, אני חייבת לומר לך. אני לא יודעת, אתה לא פעם ראשונה אצלי פה. נכון? אני לא טועה. אני פגשתי אותך באילת אם אינני טועה. יש כאן סדר איך מדברים. זה לא אשמתכם, זה אני. יש לי הפרעות קשב. הייתי מכוונת למיכל עם הז'קט האדום היפה. היא דיברה על משהו אחד. פתאום אתה מתפרץ. אתה מוציא אותי מהאיזון. איבדתי אותך, חבל. אז תן למיכל לסיים, נשמע מה שהיא אומרת. אם תרצה גם אתה להגיב אני אתן לך. לדעתי אתה אולי באחוזים דיברת פה הכי הרבה ותוכל גם להמשיך לדבר, בהחלט יש לך מקום פה בוועדה. אבל שנייה, דקה. אנחנו לא בשוק. בבקשה מיכל, תתחילי, תסיימי. אם צריך התייחסות של המשרד נקבל אותה. אם צריך תוספת לפני המשרד תקבלו מי שצריך. בואו ננשום. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> מה שאני אומרת שיש הוצאות נלוות קבועות אחרות שמתווספות, כמו שכולנו משלמים כל יום, כל חודש, כל השנה. ועד בית, ביטוח דירה, ביטוח צד ג', גז, wifi, תיקונים שנדרשים מעת לעת בדירה. אלה כל הדברים שבסופו של יום זה חלק מעלות של דירה שכרגע לא נלקחים כאן בחשבון במסגרת התקנות וגם לא במסגרת ה-RIA. בסוף המעסיק מוצא את עצמו משלם. עכשיו רגע, בכל זאת אמר משהו אדם, אז אני רק רוצה להשיב על זה. זה אכיפה. זאת אומרת, מעסיק שלא מבצע את מה שעליו לבצע לפי תקנות מגורים הולמים, בדיוק פה צריכה להתבצע אכיפה. אנחנו האחרונים שנעמוד מאחוריו ונצדיק אותו. ואם יש תקנות, צריך לעמוד. לא "אם יש", יש תקנות מגורים הולמים, צריך לעמוד בכל ההוראות של התקנות. ואם יש מעסיק שלא עושה את זה אנחנו האחרונים שנעמוד מאחוריו ונגן עליו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. אתה רוצה? זה קשור לזה? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> קשור לזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה. רגע, זה משהו שמצריך תשובה של המשרד או שזה עכשיו הרצאה? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> לא הרצאה. דקה. קודם כל, אני רוצה להגיד וזה חשוב לפרוטוקול פה, הסיבה שזה נעשה ככה כי אני כופר בפסקה הראשונה. רשמתם לאחר התייעצות עם ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר. להגיד, סליחה, לעשות לנו זום - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> התייעצות לא משמעה הסכמה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> סליחה, לא אמרתי הסכמה. לא נעשה הליך ההתייעצות. אני יודע, ואני עם כל הכבוד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אדם, תעצור שנייה. אני שאלתי לגבי מה שהיא אמרה. אתה סעיף קודם. אז רגע, היא לא בסעיף הקודם. תדבר איתי כרגע על ההוצאות הנלוות. אחר כך תדבר איתי על הסכמה או לא הסכמה, גם את זה חשוב שנבין. לגבי ההוצאות הנלוות העירה פה מיכל, בצדק, נשמע מה המשרד אומר, שחוץ מההוצאות הנלוות שציינו פה יש עוד הוצאות נלוות שהיום אנחנו ב-2026 הן גם build-in. אגב, ועד בית, תלוי, ביביל אין ועד בית. אבל תכף נשמע. יש לך להתייחס לזה לפני שהמשרד עונה לי? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> כן. סכום הניכויים המקורי לקח 15% הוצאות תחזוקה. גם ב-2017 נלקח סכום לתחזוקה של 40 שקלים אם אני זוכר נכון. וגם פה, יש פה פחת על פני זמן של 15 שנה שזה פחת מופרך שלוקח בחשבון את כל האלמנטים של התחזוקה. ואני אגיד שוב, התקנות הראשיות הן אלה שקובעות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תן לי להבין. אתה מדבר, אני לא מוכשרת כמוך. שנייה. מיכל טוענת, אם אני מבינה נכון ברציו, הסכום הזה נמוך מידי. עוד לא הגענו לסכומים. אבל הוא לא משקף את כל ההוצאות ולכן הוא כנראה נמוך מידי. אתה טוען, אם אני מבינה נכון, הסכום גבוה מידי, אני מבינה נכון? כי יש כאן פחת שבעיניך הוא פחות רלוונטי. אתה טוען שהסכום הוא גבוה מידי. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> יש פחת לצורך העניין של מזגן, אם אני זוכר נכון, של 36 חודשים, משהו כזה. אני אולי לא צודק במספרים, אבל זה מופחת על פני זמן. הפחת, 60 חודשים, 63 חודשים, סליחה, אני סיכלתי את זה. והפחת לוקח בחשבון בעצם את עלות התחזוקה ועלות השימוש. אני טוען בהרבה מאוד מהדברים, כמו פחת של יביל על פני 15 שנה שזה פחת מופרך. אבל האם זה נלקח בחשבון? בוודאי שזה נלקח בחשבון בתוך התחשיב. אני חושב, שוב, שהתחשיב הוא קיצוני כלפי מעלה, כי הוא כולל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, הבנתי. אפשר להפסיק את המשפט. הבנתי מההתחלה. ראית, מהמשפט הראשון שלך הבנתי. אז יש לנו פה מישהו שטוען שחסרים פה דברים והסכום נמוך מידי. עוד לא הגענו לסכומים, אבל הוא סכום נמוך מידי. ויש טוען פה שיש כאן, הוא לא התייחס, אגב, שחסרים פה דברים. אדם, לא התייחסת לדבריה של מיכל ברמה של חסרים פה דברים. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> התייחסתי, כי הדברים שהיא מציינת - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חסרים פה דברים או לא חסרים דברים? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> לא חסרים. יש פה יותר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא חסרים. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את זה אני הבנתי. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> בגלל הפחת, הפחת לוקח בחשבון את מה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם את הוועד בית - - - << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> וה-wifi שיתכבדו ויכניסו בתקנות הראשיות את ה-wifi ואת הג'קוזי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את ה-wi-fi אני מסכימה איתך. אני שואלת לגבי ועד בית ולגבי ביטוחים והתאמה. זאת אומרת, זה בתוך הפחת. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני אשמח מאוד שנעשה סיור פה באתר בנייה בחוץ לגבי הוועד בית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, די, נו. תשמח מאוד, גם אני אשמח מאוד. אתה אומר זה בתוך הפחת והפחת גדול מידי. בסדר? הבנתי. המשרד, בבקשה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אבל אולי צריך להבחין, לעשות הבחנה בין - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיכל, די, אני רוצה להתקדם היום. מספיק. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> הבחנה רק בין המספר לבין התוכן. אנחנו רגע לא מדברים על המספר, אנחנו מדברים קודם כל כרגע פה לא רשום דברים שכן ניתנים לעובדים, איפה שזה ניתן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> בתקנות מגורים הולמים הם נמצאים? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> התשובה של אדם לא רלוונטית לזה, אני מדברת על דברים שצריכים להימצא שם. אחר כך צריך לדבר גם על המחיר, אבל הדברים צריכים להימצא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל מיכל, הבנתי את זה בפעם הראשונה שאמרת. נו, מספיק. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> ברשותכם אני רוצה להגיד שני משפטים לפני שאביבית תתייחס מקצועית. אני עו"ד גאולה צמח, לשכה משפטית. קודם כל, לגבי הטענות האלה, אני חושבת שזה נדון בהרחבה בדיון הקודם ואנחנו הגבנו. אביבית תשיב שוב. לעניין הטיעונים של אדם לגבי הנושא של התייעצות, אז כן נעשו התייעצות. אבל התייעצות לא משמעה הסכמה. ברגע שאנחנו שולחים לכם בקשה להיוועצות אתם יכולים להגיד אנחנו מתנגדים, זה בסדר. אבל זה אומר שקוימה התייעצות. אנחנו לא היינו מגיעים לוועדה אם לא היינו מקיימים את התנאי. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> שמשרד העבודה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה לא עונה עכשיו, תודה. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> את התנאי הבסיסי של ההתייעצויות. לכן אני חושבת שאולי, אני לצערי, אני מתבלבלת פה רגע. כי מצד אחד מציעים פה הצעה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא רק את, אבל בואי נמשיך. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> ומצד שני טוענים טענות אחרות אחר כך שגם לא עומדות בהצעה שהם הציעו. שאתם מציעים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גאולה, אנא במטותא, בואי, לא צריך, הרבה מאתנו פה ג'ינג'ים. לא צריך להלאות עוד יותר את הדברים. הבנתי. תתייחסי נקודתית, אני אומרת את זה באהבה, אגב, כל הג'ינג'ים פה. גם אני כזאת, בעברי. בבקשה, תתייחסי רק למיכל. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אני אגיד, כמו שגאולה אמרה, בדיון הקודם באמת פירטנו בהרחבה למה לקחנו, למה תמחרנו דברים ספציפיים ולא את הכול. כן תמחרנו תקנות מגורים הולמים דורשות מהמעסיק לספק לעובד. יש אקסטרות ואנחנו לא מתעלמים מזה שמעסיקים נותנים מעבר. יש מעסיקים שנותנים מעבר למה שתקנות מגורים הולמים נותנים. אבל בסוף אנחנו מתכנסים לסכומים כפי הדרישה בתקנות. אנחנו לא יכולים להכביר, כי אלה דברים שמעסיק יכול, רשאי לתת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ועד בית הוא חייב לתת, בואי. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לגבי ועד בית אנחנו הפרדנו בפעם הקודמת ואמרנו שיש את העלויות הישירות ויש את העלויות העקיפות. בתוך התמחור שלנו התייחסנו לעלויות הישירות. העלויות העקיפות, גם ועד בית, כי ברגע שהוא משכן במבנה יביל אין ועד בית למבנה יביל. זאת אומרת, זה מבנה פרטי של מעסיק. לא בכל הדירות בהכרח משלמים, זאת אומרת לא בכל סוגי המבנים. ולכן בגלל שזה לא סכום שהוא אחיד והוא קבוע לכל המעסיקים אנחנו לא הכנסנו אותו פנימה. כחלק מהוצאות עקיפות לא נלקח בחשבון, לא נכנס פנימה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ביטוחים? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> הוא חובה, אבל הוא חובה. הוא לא קבוע לכולם, אבל הוא חובה. אין דרך לגור בבניין מגורים בלי לשלם ועד בית. הוא חובה איפה שהוא חובה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> זה משתנה ממקום למקום. ממגורים עם מעלית או בלי מעלית. האם ועד בית 50 שקלים או ועד בית, יש - - - << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> גם מחיר הדירה משתנה, גם מחיר הארנונה משתנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיכל, מיכל. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> בואי, יש בניינים של 50 שקלים ועד בית ויש מקומות שדורשים 500. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נו אז מה? לא הבנתי. גם הארנונה משתנה, לא הבנתי מה אתה אומר. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> שוב פעם, יש מקומות שאין בכלל לשלם ועד בית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ועד בית? אין דבר כזה. אם זה בית משותף, יכול להיות 100 שקלים. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> ואם אני מכניס את זה לתוך התחשיב זה אומר שגם מי שאין לו ועד בית כן צריך לשלם ועד בית, כמו במבנים היבילים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה? אתה יכול להגיד שזה לא שייך ליבילים. אתה יכול להכניס את זה, כמו שהכנסת ארנונה, העברת אותו למבנים. למגורים. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> רק עוד משפט ברשותכם. החלטת ממשלה 860 שמכוחה התחילה כל הבחינה הזאת שארכה שנתיים והיה שם אין ספור התייעצויות עם כל הארגונים בעצם דיברה על התקנות של הניכויים. כדי להוסיף כל מיני שינויים או חובות נוספים שיש, כנראה במהלך השנים. צריך לתקן את תקנות מגורים הולמים. לבחון כדי לבדוק אם צריך לתקן את התקנות שקובעות את הסטנדרטים של מגורים הולמים. ואלה תקנות מגורים הולמים ולא תקנות הניכויים שבהם אנחנו דנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. אני רק רוצה להגיד רגע פה ואנחנו נמשיך לקרוא, שאני לא רוצה שיקרה מצב שבו אחרי שתיקנו את התקנות פה ונניח קבענו סכום מסוים והעלינו, יהיו כאלה שיגידו לא העלינו מספיק או שזה ממש לעג לרש יהיו מי שיגידו, שלא אחר כך עוד במושב הבא או בכנסת הבאה תבוא הממשלה ותגיד אוקיי, עכשיו נתקן את התנאים ההולמים, כי העלינו לכם אז תהיו בשקט ונכניס עוד הרבה חובות שצריך להכניס פנימה בלי לתקן את הקטן כי כבר העלינו לכם וזה מעודכן וזה לא מעודכן. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> הדוח שלנו מבוסס על התקנות הקיימות. לא עשינו שינויים. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> יש מזגן בתקנות? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לא, יש אמצעי חימום וקירור. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> יופי, ויש לכם מזגן - - - << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> יש אמצעי חימום וקירור. זה או או. << אורח >> קריאה: << אורח >> כמה אנשים כתובים בתקנות? בתקנות המקוריות, הצפיפות, כמה כתוב שם? שמונה עובדים, נכון? כמה עכשיו? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לא, יש הגבלה, אבל לא כתוב כמה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, מספיק. אני רוצה להמשיך להתקדם. אנחנו מסכימים פה כולנו בוועדה שהממשלה, עם כל הכבוד, המשרדים הרלוונטיים, היו צריכים לעשות עבודה קצת יותר מקצועית שאת התקנות של התנאים ההולמים זה יהיה ביחד עם הניכויים וצריך לעשות את זה ביחד. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אין לנו סמכות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה לא סמכות? יש לכם סמכות. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לא, החלטת ממשלה קבעה לבחון את תקנות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יקירתי, מי זה ממשלה? אני ממשלה? מי זאת החלטת ממשלה? אני ישבתי שם או שאתם ישבתם שם? בואי, מספיק, אני לא יכולה שכל גוף מפיל את זה. יש החלטת ממשלה. אני ככל שידוע לי, תקנו אותי אם אני טועה, משרד העבודה הוא חלק מהממשלה. אז כאשר יושבים וקובעים נושא אז מסתכלים עליו מאיזה משהו קטן, אלא מסתכלים על כל הנושא הזה. וכאשר יש, זה פשוט הזיה, כמה מותר לנכות שכר בעד מגורים הולמים ויודעים שיש תקנות למה זה מגורים הולמים. מתי תיקנו אותם פעם אחרונה? << אורח >> קריאה: << אורח >> 2000. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 2000. אנחנו 2026. לפני 26 שנה תיקנו את זה. אז את זה מתקנים ולא את זה. שבו על הכול ביחד, תעבדו ביחד. החלטת ממשלה תהיה כוללת. אז זה אירוע לכם. תתקנו את זה. עכשיו מה יקרה? אני יודעת מה יקרה. פעם הבאה תתקנו רק את ההולמים ואז זה לא יסתדר עם זה, אז שוב, תעסיקו אותנו שזמננו מאוד יקר. אבל גמרתי להגיד לכם "נו נו נו". עכשיו אני אגיד לכם את ה-"נו נו נו". כי מה אתם רוצים? עכשיו שנחכה עד שהם יתקנו? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> לא, לא, אני רוצה משפט קצר גברתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ותקזזו את הסכום הנמוך ויופי, נחכה עוד שנה. ועוד 12 חודשים ילכו לכם, כי אתם לא יכולים לקזז גם את הסכומים הגבוהים יותר. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> גברתי, בשביל זה אני רוצה משפט קצר, ברשותך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן ישי. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> בסוף זו דוגמה קלאסית למה לא הספיקו להגיע להסכמות ולמה גם כנראה לעולם לא נצליח להסכמות בהקשר הזה. ולכן השיטה שבסופו של דבר חשבנו גם ההסתדרות וגם אנחנו שהיא הדרך הנכונה לפתור את הפלונטר הזה, זה באמצעות קביעה אחוזית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. ישי, אנחנו בסוף הדיון אם נגמור לקרוא, יכול להיות או שאני לבד כנראה כרגע אצביע או שאנחנו נגיד אוקיי, בהסכמת כולכם פה, כי זה פוגע בכם, אתם נפגעים. אתם וכל מי שאתם מייצגים. כי כל חודש שעובר אתם לא מקזזים. אני אתייעץ אתכם ואני אחליט בסוף האם אנחנו ניתן לכם שבוע דחייה שזה יקרה שבועיים ותנסו להגיע להבנות עם המשרדים ואולי המשרדים יוכלו לבדוק את מה שאתם אומרים. אם לא, אנחנו נחזור לפה, כי חבל לי עליכם. חבל לי על המעסיקים, החקלאים, התעשיינים, חבל לי. צריך להעביר את זה. אני רוצה לעזור לכם, לא נגדכם. וגם על העובדים. שוב, בסוף התנאים ההולמים גם שם צריך לשפר את זה למען העובדים. אנחנו ממשיכים לקרוא, תודה. סעיף 1(3). << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> (3) אחרי ההגדרה "הוצאות נלוות" יבוא: ""מבנה יביל ארעי המיועד למגורים" – כהגדרתו בחלק י"ט לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970; בהמשך לבקשת הוועדה בדיון הקודם להבהיר מהו אותו מבנה יביל, כי עלו שאלות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא קונטיינר, בקיצור. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. אז יש תקן. בדקנו, יש תקן. משרד העבודה בדק. יש תקן שקבוע בתקנות התכנון והבנייה, שקובע בעצם תנאים להקמה ולמבנה עצמו שהוא מבנה יביל ארעי המיועד למגורים. ולכן כדי שיהיה ברור לאיזה מבנה יביל מדובר. אז זה מבנה שעבורו אפשר בעצם לנכות. "מוצרי חשמל" – אמצעים חשמליים לאוורור ולהסקה של המבנה, מערכת כיריים, מכונת כבידה, מקרר, דוד מים ותאורה חשמלית למבואה;"; כשאני מזכירה שההגדרה של מוצרי חשמל נכנסת בעצם לתוך ההגדרה של הוצאות נלוות, כך שהכול הוא כמתחייב לפי תקנות עובדים זרים. זאת אומרת, שם יש את ההוראות המהותיות שקובעות את החובה של מעסיק להעמיד לרשות העובדים את מוצרי החשמל האלו. וניסינו כמה שיותר להתאים גם לנוסח של המגורים הולמים. אני גם מסכימה שכאשר קראתי את תקנות מגורים הולמים יש הם הוראות שנראות מיושנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 26 שנה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא רק בניסוח, גם במהות. לדוגמה, אני לא יודעת, חדר שירותים שלא נמצא בתוך מבנה המגורים. כדוגמה אני אומרת. יכול להיות שזה תקין וסביר. אבל אני לא יודעת כמה זה ראוי לשכן אנשים במבנה כשהם לא יכולים לגשת לחדר השירותים בתוך המבנה. אני סתם נותנת בתור דוגמה. << אורח >> קריאה: << אורח >> כל חיילי צה"ל חיים ככה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא בשגרה, בחירום. אנחנו איתך, בחירום. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני רק נתתי את זה כדוגמה, כמובן צריך לבחון את הדברים. (4) אחרי ההגדרה "מפקח" יבוא: "ריהוט" – ארון בגדים, מיטה וכלי מיטה (מזרן, כרית, מצעים ושמיכה), שולחן וכיסאות;"; כאמור, כמתחייב לפי תקנות מגורים הולמים. (5) ההגדרה "עובד בסיעוד" – תימחק. כפי שהוצג פה בתחילת הדיון, בעצם היו הוראות ספציפיות לעניין הנושא של הסיעוד. גם היה מותר להם לנכות בעצם סכום נמוך יותר של הוצאות נלוות שעמד, כשאני כתבתי את הסכום זה היה 92.16, אבל היה גם עדכון בינואר. אז הסכום עלה מעט. כאשר לכל המעסיקים היה מותר לנכות 107.27, גם זה עלה. עכשיו בכל אופן כבר מההגדרה עובד בסיעוד – מוחקים אותה ובהמשך גם בהוראות המהותיות מבטלים בעצם את ההבחנה בין ענף הסיעוד לענפים האחרים לעניין ההוצאות הנלוות שיהיה אפשר לנכות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני מבקש שוב להתייחס לזה. יש פה אנשים בקצה, יש עובדים היום שנמצאים ועובדים בארץ, מטפלים במטופל הסיעודי שלהם. ואני מכיר את אלכס ומוקיר לו הרבה תודה << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה אתה רוצה? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> לא יכול להיות מצב שבסוף אפקטיבית מרבעים את ההוצאה הזאת גם בהקשר של הסכמים בילטרליים, זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה הכוונה? תסביר לי מה. מה אתה רוצה? לא הבנתי. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> מכפילים פי ארבע את הניכוי - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אולי כי קודם זה היה ממש מגוחך ולעג לרש? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אבל אני אסביר מה השונות. השונות היא בסופו של דבר יש גם אלמנט של 100% בתמחור ועוד 100% בהכפלה של המגורים. בסוף המטפל גר אצל המעסיק. יש לו חדר. החדר הזה על פי רוב לא ניתן להשכרה אלטרנטיבית. זה לא שאותו - - - << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> למה לא? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אמרתי על פי רוב. על פי רוב כנראה שאותו מטופל סיעודי לא היה משכיר את החדר עצמו - - - << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני יכול לענות לו? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> ויש מה שנקרא עלות שקועה. העלות זה לא שעכשיו הוא שוכר לו, הוא עושה פעולה. הוא משתמש במשאבים הקיימים שלו בשביל אותו עובד. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> לא. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אם גם ככה - - - << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> לא היה עובר דבר כזה על עובד ישראלי. זה מה שיש לי להגיד בהקשר הזה. לא היה מצב שהיו עושים פי ארבע ניכוי על עובד קיים בדבר כזה. לא היה עובר על עובד ישראלי. אתם מתייחסים, סליחה, לעובד הזר כמשאב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי את זה בפעם הראשונה שאמרת. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> כמקור חיסכון לטובת המעסיק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. כן? << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> זה פשוט לא נכון. א', כשאנחנו באים להעסיק עובד זר מחייבים אותנו שיהיה לנו חדר למטפל. אם אני גר בדירת שלושה חדרים אני חייב לעבור לדירה יותר גדולה כדי שיהיה לי מקום למטפל. זה דבר אחד. דבר שני, אדם יקירי, גם אני מכיר אותך הרבה זמן. מה שאתה אומר פה ממש לא תואם את האופי שאני מכיר. אני יכול להגיד לך שבניגוד לענפים האחרים שרוב המעסיקים מורידים את מה שמותר, אנחנו לא מורידים. למה? כי אנחנו שבויים. אין לנו ברירה. אם אנחנו נוריד הם יעזבו אותנו. בוא, זה לא קורה בפועל, א'. אבל אני עובד קשה כל יום, בא לפה, בשביל שיום אחד אנחנו נבחר את העובדים הזרים ולא הם יבחרו אותנו. ואז כן נוכל להוריד להם. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אם זה לא קורה היום בוא לא נעשה את זה. זה א'. ו-ב' אני רוצה להזכיר שיש להם כן - - - שתואמת את עלות ההעסקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שנייה. אלכס, תתייחס, אני מסכימה על הנושא שאתה צריך עוד חדר, אני מסכימה. אני גם מסכימה לזה שאתה 24/7 הוא נמצא איתך, בניגוד לעובדים אחרים. אני מסכימה. הטיעון שאני אמרתי בהתחלה שבסוף הם מראיינים אותנו ואתה יכול או לא יכול לנכות – זה בכל העובדים. גם בחקלאות הוא יכול לבחור אם לנכות לו או לא לנכות לו. מעבר לטיעונים של 24 שעות מימון ותוספת חדר, יש לך עוד טיעון להבדיל את הסיעוד מאחרים? << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני אמרתי את זה גם בדיונים קודמים. בדבר העניין של 24 שעות אנחנו ההוצאות שלנו - - -. אני חזרתי אתמול מכנס בין לאומי בווינה. כשאני טס לעבודה אני מחויב לקחת איתי את המטפל ולשלם גם עליו. כל העבודה שלי, כל היום יום. לנסוע באוטובוס, אני מקבל הנחה 50%, מטפל אני משלם 100%. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אבל אתה לא יכול להוריד את זה ממנו. ; << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני לא בא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לכן השאלה היא פה לעניין של ההוצאות. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני מתאר סיטואציה שיש המון הוצאות שבכלל לא בתקנות וכנראה גם לא יהיו בתקנות. אז לבוא ולבכות על זה שפתאום מותר לנו יהיה להוריד כפול ארבע זה לא לעניין. לא מתאים ומאוד מאכזב לשמוע את אדם מדבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. בבקשה. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> אלעד כהנא, קו לעובד. ספציפית על הסוגייה הזאת אני רוצה להגיד. אנחנו רואים הרבה עובדות ועובדי סיעוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סיעוד פרטי אנחנו מדברים. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> כן, כן. וברור גם שיש מנעד, אי אפשר להתייחס. גם התקנות המוצעות והקיימות לא עושות את זה. אבל אני כן אגיד שחלק ניכר מהעובדות, בעיקר עובדות, אגב, אני רוצה להגיד אפילו הרוב, אבל אני לא בטוח, אבל כן חלק ניכר מתגוררים בבית שבו המעסיק מתגורר מזה שנים. זאת אומרת, חלק ניכר מהמטופלים הסיעודיים הם קשישים. רוב האוכלוסייה או מזדקנת בביתה או במקרים מסוימים עוברת לדיור מוגן. זה דירות שהרבה פעמים לא מושכרות אחרת לאף אחד אחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אלעד, אני אגיד לך משהו. תסכים איתי שיכול להיות מאוד שהילדים היו מעבירים אותם לדיור קטן יותר או משהו כזה. הם לא עושים את זה בגלל שהם צריכים לשכן את העובד הזר. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> כמו שאמרתי, יש מנעדים. אני לא יכול לכסות הכול, אף אחד לא יכול לכסות את כולם. אבל בחלק גדול מהמקרים, אנחנו מכירים את זה, אגב, בלי קשר למהגרי עבודה. היום הגישה של הרבה אנשים הזדקנות בקהילה. חלק מהרעיון של מטפל שגר בבית המטופל נועד לאפשר לו להזדקן בביתו, בסביבה שהוא מכיר. בבית שבו הרבה פעמים יש חדרים ריקים בשלב הזה. אגב, לחילופין, יש הרבה מטפלים שמטפלים בילדים. זאת אומרת, אנשים מתחת לגיל 18 עם מוגבלויות. גם כאן לפעמים יש חדר שהתפנה, כי הילד הגדול עזב או ששניים עברו לגור בחדר. זה לא בהכרח שנלקח חדר. אני כן רוצה להגיד, בתקנות הקיימות היום יש לזה ביטוי. אני לא אומר לא להוריד כלום. יש לזה ביטוי היום וזה מה שהכנסת כאן חשבה ומשרד העבודה בזמנו, שזה פשוט צריך להיות חצי. לא צריך להטיל ארנונה בסיטואציה הזאת, שעכשיו אגב כן מוספת לעלות המגורים גם לגבי עובדי הסיעוד, זו החרגה שקיימת היום לעובדי סיעוד. וגם עלות המגורים תהיה חצי, כשזה בבעלות המעסיק. אני לא מדבר על שכירות. יכול להיות שדיור מוגן למשל, אני לא מבין בזה, יכול להיות שדיור מוגן נחשב שכירות וזה עונה לשאלה של גברתי, אני לא יודע. אבל דירה שבבעלות המעסיק אין פה הוצאה. יש היום אפשרות לניכוי של חצי, שאגב, אני לא חושב שמישהו מתנגד לה. השאלה היא למה לבטל. זאת אומרת, אי אפשר מצד אחד להגיד שכל מה שרוצים זה לשפות מעסיקים. אני סתם מבצע את המחלוקות העקרוניות על זה. אבל רוצים לשפות על הוצאות. אבל מצד שני כשאין הוצאה באמת, לא רק שאפשר לנכות היום חצי, רוצים להכפיל את זה. שבאמת במקרים מסוימים זה יוצא פי ארבע ביחס לניכוי היום. זו הסיבה שמשרד העבודה אומר שעובדות הסיעוד הן כנראה מי שיושפעו הרבה. ואני רוצה להגיד שעובדות סיעוד באמת מחויבות גם לפי חוק לגור בבית המעסיק. לפי הנוהל הן חייבות באמת שאין להן ברירה. הרבה מהן, מהנתונים שלנו, כחצי מהעובדות ממילא שוכרות בסופ"ש דירה בעצמן כדי שתהיה להן פרטיות. ואני אגיד שבעקבות המגורים האלה גם ניתנה פסיקת בג"ץ שקבעה שחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליהן, על עובדות סיעוד שמתגוררות בבית המעסיק. זאת אומרת, הן לא מקבלות גם תמורה לשעות עבודה נוספות שצריך לזכור כאשר מדברים על הוצאות המעסיק שיש גם את עלות העובדות. רובן מגיעות בגיוס פרטי עם דמי תיווך של 20,000 דולר, אלה הנתונים היום. עובדות במתכונת של 24/6 או לפחות אמורות להיות זמינות. חייבות לגור במגורים האלה. ניתן היום לנכות חצי מהעלות ואף אחד לא מתנגד לזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אלכס, אתה רוצה להשיב? << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> לא. הוא יודע טוב מאוד, אלעד, שבפועל זה לא קורה. אף אחד לא מוריד לא חצי ולא שליש ולא רבע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני איתך, אלכס. אבל זה לא קובע מדיניות. בסוף השאלה היא במהות. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> במהות אני אומר, ברמה האישית, אני מכיר אנשים עם מוגבלות קשה, כבוד יושבת-הראש, שישנים בסלון. כי המטפל צריך את החדר. אני מכיר, אני יכול להביא לך דוגמאות. אני באופן אישי בזמנו החלפתי דירה כדי שיהיה לי. אני אדם עם מוגבלות מאוד קשה וכמוני יש הרבה. אני זקוק לשני מטפלים ועוד מעט מגיע אליי בחור שני. אין לי איפה לשים אותו. אני חייב לבחון את הסוגייה הזאת. אז להגיד שזה לא אותו דבר? להיפך. אנחנו הסיעודיים אנחנו לא מרוויחים ויש לנו את ההוצאה הזאת. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש פה משהו שחוזר על עצמו בכל הסקטורים שאף אחד לא מתייחס לזה. הוא לא אמפירי, אבל שימו לב, עובדים שוכרים להם דירת כיף לסוף שבוע, לפרטיות, לחופש. מישהו מבין את הסיטואציה? מעסיק מחזיק כל השבוע עובד, והעובד ביום החופש שלו יש לו דירה בתל אביב, או ברעננה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אל תעסיק עובד זר, אתה לא חייב. << אורח >> קריאה: << אורח >> עזוב מה אני אעסיק. אני מסתכל על הבעיה, לא מה אני עושה. ויש פה דבר שצריך לתת עליו את הדעת בעלות שנופלת על המעסיק ולכאורה הכסף הפנוי - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. אנחנו לא נתקן פה עולם. יש כאן עוד ועדות, תתקנו את העולם במקומות אחרים. אנחנו כרגע באירוע הזה. אדם, תודה, אנחנו ממשיכים. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני רק רוצה להתייחס, הערה טכנית חשובה למהות של התגוררות במגורים של המעסיק. זה לא רק על הסיעוד. יש לנו גם מגורים במפעלים ובאתרי בנייה, שגם עליהם עד היום יש את המחצית - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תשווה לי. אני רוצה לעבור הלאה. אני מצטערת, אני עם אלכס במובן הזה ש-א' זה לא לרווח, זה לסיעוד. הוא צריך אותו אצלו בבית. שנית, גם לך אלעד, אני אומרת לך עוד פעם, אני מכירה כמוך, ואמרת את זה מאוד יפה, אני לא יודעת להגיד על הכול ולא על הכלל, אני יודעת על חמישה, שישה, שמונה, עשרה מקרים שאני מכירה מהסביבה הקרובה אליי שאפשר היה ללכת לדירה קטנה יותר. היה אפשר, אבל לא עושים את זה כי צריך לתת לעובד הזר את החדר ואת המקום שלו ואת הפרטיות שלו. לכן יש כאן עלויות. שוב, בסיעוד הביתי, מעבר לזה שצריך בוקר, ערב, צוהריים לתת לו אוכל. והוא אוכל יחד עם בעל הבית. לא אומרים לו תאכל בשירותים או תאכל לבד. אלא את הבשר ואת הדגים. וזה מצוין, אני לא באה נגד. אני רק אומרת, בסוף יש כאן עלויות שהן יותר מעלויות של עובד זר בתעסוקה בחקלאות או בכל מקום אחר, שהם קונים לעצמם את האוכל. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> עלות של אוכל היא עלות נפרדת, רק נגיד. ואגב, יש עובדים שרוצים לבשל לעצמם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מדברת על המהות ועל התמונה הכוללת. אני לא עכשיו ירדתי האם בסדר אם החימום הוא הסקה תת רצפתית או, אני מדברת על המהות. יש כאן צורה אחרת של העסקה, שנכון שמצד העובד לכאורה פחות מעניין, אבל מצד א' המעסיק זה אחרת. וגם מצב העובד הוא יודע למה הוא בא ואיפה הוא מתחיל לעבוד. יש לזה יתרונות להיות בסיעוד ביתי ויש לזה חסרונות. כמו כל דבר בעולם. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> הוא לא ידע כשהוא הגיע שזה הולך לעלות פי ארבע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא יודע כמה הוא יקבל בסוף? אז זה שמתווך יתווך לו מה הטווח שהוא בסוף יקבל לכיס. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> הטיעון פה הוא על בני אדם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה אדם. תודה אלעד. שמעתי, אנחנו ממשיכים לקרוא, תודה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> החלפת תקנה 2 2. במקום תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא: "שיעור ניכוי בעד החזר הוצאות 2. (א) הסכום המרבי שרשאי מעסיק לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות המעסיק למגורים הולמים במבנה קבע לפי סעיף 1ה לחוק באזור מגורים כאמור בטור א' שלהלן הוא כמפורט לצידו בטור ב': טור א' טור ב' אזור מגורים סכום בשקלים חדשים ירושלים 883 תל אביב 1,051 חיפה 596 מרכז 825 דרום 607 צפון 517 (ב) הסכום המירבי שרשאי מעסיק לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות המעסיק למגורים הולמים במבנה יביל ארעי המיועד למגורים לפי סעיף 1ה לחוק הוא 671 שקלים חדשים.". מכיוון שיש פה החלפה של התקנה, אז חשוב גם לציין איזה הוראות בעצם נמחקות ברגע שמחליפים את התקנה. הייתה בעצם הוראה ב-(א) אכן היו סכומים. כיום בירושלים – 492, זה התעדכן מאז. תל אביב – 559, חיפה – 373, מרכז – 373, דרום – 331 וצפון – 305. עם העדכון של ינואר הסכומים עלו מעט. והיו שתי הוראות נוספות: כאשר המגורים הם בבעלות המעסיק ינכה משכר עובד זר סכום שלא יעלה על מחצית הסכום הנקוב בתקנת משנה (א), לפי העניין. לעניין זה יראו מגורים כנמצאים בבעלות המעסיק כל עוד לא הציג המעסיק מפקח חוזה שכירות לגבי הדירה שבה מתגוררים עובדיו וקבלות על תשלום שכר דירה בעדה. זו הוראה אחת שעכשיו בעצם נמחקת. פה כן רציתי לחדד, גברתי, קודם רציתי להגיד משהו. ההוראה הזאת היא לא מתייחסת, ההוראה שעכשיו נמחקת שאומרת שבעצם אפשר לנכות רק מחצית מהסכום של שכר העובד הזר אם המגורים בבעלות מעסיק היא לא מבחינה פה בין, זו הוראה בעצם שנמחקה. היא כן כיום בתקנות והיא נמחקת. היא לא מבחינה בין מעסיק בענף הסיעוד לבין מעסיק בענף אחר. לכן אם הכוונה של הוועדה לאפשר את המחיקה הזאת רק לעניין הסיעוד, אז אפשר כן להשאיר את ההוראה הזאת - - - << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> זה מה שהתחלתי להתייחס לפני שהשתיקו אותי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אילת תסיים, המשרד ואז מי שירצה להגיב. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> רק להקריא גם את תקנת משנה (ג) שבעצם נמחקת. "על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) הסכום המירבי שרשאי מעסיק בענף החקלאות לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות המעסיק למגורים הולמים לפי סעיף 1 לחוק יהיה 277 שקלים חדשים". כמובן לפי העדכון בינואר. כלומר, עד היום היה למעסיק בענף החקלאות אפשרות בעצם לנכות סכום אחיד שכיום בעצם מעסיק בענף החקלאות יוכל אחד משניים: אם זה מבנה יביל, יש את הסכום האחיד של המבנה היביל. ואם זה לא מבנה יביל, אז כן לפי אזור המגורים וההבחנה הזאת מתבטלת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. כן המשרד, עכשיו תסבירו. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אוקיי. התייחסנו לזה בדוח ה-RIA, עמוד 27. דיברנו על הסכמה שהייתה בצוות שכלל גם את משרד האוצר, גם אותנו, גם את רשות האוכלוסין, שמדברת על התחשבות בעלות האלטרנטיבית, הריאלית, שהמעסיק היה יכול להשיא מאותו נכס שבבעלותו ולכן אנחנו מתייחסים לזה כאותה משמעות. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> איך זה הוצאה? איך הפסד רווח - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אסביר לך איך זה הוצאה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> על איזה עלות אלטרנטיבית אנחנו מדברים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה אתה צועק אבל? אני אצטרך להוציא אותך החוצה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> הם עבדים מבחינתכם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אצטרך להוציא אותך החוצה. אדם, אדם. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> כי זה בני אדם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אדם, סליחה, יהיה לך זמן לדבר. התחיל אלעד, גם הוא התפרץ, אבל הוא התחיל קודם. אז מותר לי להשיב לו? אתה תקבל גם. שאלת איך זה בא לידי ביטוי? אני בלי להיות RIA. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> לא, לא שאלתי איך זה בא לידי ביטוי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני בלי להיות RIA אגיד לך את דעתי. אתם תשיבו לו. סליחה, אם זה בבעלותי ויכולתי להשכיר את הדירה ולשכור דירה יותר קטנה. יכולתי, הייתי מקבלת יותר כסף על דירה של חמישה חדרים או על דירה של שלושה חדרים. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> מסכים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז העלות שלי שאני לא עושה את הפעולה - - - << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> אבל זאת לא הייתה השאלה שלי, כבודה. השאלה שלי לא הייתה למה יש פה עלות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מה שאמרת, כי זה בבעלות. אם זה בבעלותי, נכון, זה בבעלותי. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> לא, אז אני אגיד שוב שזו לא הייתה שאלתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז תסביר מה הייתה שאלתך. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> שאלתי הייתה איך זה מתיישב עם לשון החוק שמדבר על הוצאות שהוציא, לא הפסד רווח רעיוני. זה שניתן היה להרוויח אם היו עוברים לדירה קטנה. אגב, אני לא מכיר הרבה אנשים בגיל השלישי שעושים את זה, אבל בסדר. בסדר. אני זורם עם זה, אני לא אתווכח עם זה. לכן היה יכול להיווצר רווח. אגב, זה מגולם, כמו שאמרתי, בתקנות היום, שאפשר חצי. אבל זה לא הוצאה. אובדן רווח אינו הוצאה. זה משהו אחר לחלוטין. זה גם ההיגיון של דוח ה-RIA וגם לשון החוק. ואני רוצה לשאול, זאת השאלה שלי. עם זה שהרעיון הוא לא לשפות על אובדן רווח רעיוני, מאוד רעיוני, אבל בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי את השאלה. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני יכול לענות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן אלכס. אני רוצה את המשרד ואז אדם. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> התשובה היא פשוטה. אתה בדירה יותר גדולה אתה משלם יותר ארנונה, יותר הוצאות. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> אם עברת אליה או אם אתה שוכר, אני מבין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא. הוא אומר שגם כשאתה גר, וזה ארנונה, הוא אומר שגם כשאתה גר, ארנונה אותה ארנונה, בסדר. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> ארנונה זה לא עלות המגורים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, הם צירפו. ארנונה צורף עכשיו למגורים. אתה יודע, יש מקומות שארנונה יקרה מאוד. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> בכל מקרה ההוצאה שהמעסיק הוציא אם הוא גר שם בבעלותו. אבל בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז הסברתי, הוא יכול היה לגור במקום אחר, אבל הוא לא יכול, אז הוא משלם יותר. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> אני שם את הארנונה בצד, רוב הוויכוח היום קיים על שכר הדירה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בבקשה המשרד. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> לו יצויר שהדירה בבעלותו הייתה מושכרת - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אז הוא אומר זה הפסד, זה לא הוצאה. << אורח >> רות רוזנצויג: << אורח >> בהסכמה שהייתה בתוך הצוות שכלל גם את משרד האוצר הייתה להתייחס לזה באותו האופן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> אנחנו יודעים שהייתה הסכמה - - - << אורח >> רות רוזנצויג: << אורח >> אובדן פוטנציאל כלכלי נחשב להוצאה. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> תיאורטית הוא יכול לשכור דירה זולה יותר ואז הוא כאילו אקטיבית עושה פעולה של הוצאה. ופה הוא לא עושה אותה אקטיבית, אבל זו אותה משמעות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבטחתי לאדם. אני אתן לך אחרי אדם. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אנחנו אותו קול. אני רק רוצה להגיד שוב, מגורים בבעלות המעסיק זה לא רק סיעוד וזה לא רק דירה בבעלותו. יש עשרות אלפי עובדים בישראל שמתגוררים באתרי בנייה ובמפעלים בתעשייה. בואו לא נתבלבל. כשאתם מאשרים את זה אתם מייצרים פרצה נוספת שקוראת לגנב, שאומרת בוא נמשיך, אין לנו איזה שהיא העדפה, עכשיו היום איזה שהיא העדפה להגיד בואו נשכיר להם דירות כי נוכל לגבות מהם יותר. עכשיו אותה גבייה נעשית גם אם הוא מתגורר בחדר במפעל וגם אם הוא מתגורר בחוץ. שוב, אני חושב שיש פה איבוד של הדרך על מה אנחנו מסתכלים בוועדה הזאת. הוועדה הזאת היא ועדת העבודה, היא מסתכלת על העובדים. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> והרווחה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אין פה עבדים. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> על שוק העבודה, לא על העובדים. על מעסיקים ועובדים יחד. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אין פה הסתכלות על עובדים. אם הדיון, אם פעם אחת נסתכל על הצעת החוק הזאת כעל עובדים ועל עובדים ישראלים ונשים את זה ולא כמשאב ולא כחיסכון למעסיק הדיון פה היה שונה לגמרי. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> גברתי, ועדת עבודה היא לא רק עבור העובדים, היא עבור שוק העבודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע מיכל, לגמרי. תודה מיכל. מיכל, אני מסכימה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> הוא עבור המעסיקים והעובדים כאחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> ועם כל הכבוד זה ממש לא ועדה עבור העובדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה. שנייה. הוועדה שלנו פה היא חלה על כולם. גם על אנשים עם מוגבלות, על המעסיקים, על העובדים, גם על המשק בכלל. אנחנו פה בהחלט הוליסטיים ועגולים ולא שטוחים. אני רוצה רגע להגיד גם לך אדם, בסדר? בסופו של דבר, ממה אתה חושש אם אני מבינה נכון? שמעסיקים אחרים שהם לא בסיעוד ינצלו, אמאל'ה, אתה כבר לוקח את הזה, התנועה הזאת מלחיצה אותי. בסדר? שנייה. אפשר לסיים? תודה. בלי שתעשה את התנועה הזאת. החשש שלך שגם בתחומים אחרים שאינם סיעוד ביתי בעצם ייקחו את העובדים הזרים, יבנו להם מבנה בתוך האדמה שלהם וכך בעצם הדיור ההולם לא יהיה כל כך הולם, כי הם ינצלו את התקנה הזאת. בעיניי יכול להיות שהיא טענה מסוימת. היא שאלת אכיפה שצריך לאכוף האם זה הולם או לא הולם. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> קורה כל היום, זה קיים בפועל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. אני אמרתי מהרגע הראשון שאני התיישבתי לא בכיסא הזה, כי לא התחלתי פה, הלוואי. התחלתי בכיסאות כחברת כנסת מן המניין. אמרתי שאני לא אוכל לשמוע שאנחנו עושים חקיקה בין אם ראית ובין אם משנית, שכאילו כולם עבריינים, אלא אם כן הוכח אחרת. אני לא יכולה כזאת חקיקה. אני לא יודעת. אני רוצה שהמשרדים יעשו את התפקיד שלהם ויאכפו וישמשו גם גורם מרתיע. אבל מצד שני אני לא אדפוק את כל אלה שהם בסדר גמור והם לא רוצים להתעלל באף אחד ולא רוצים לנצל אף אחד. רוצים שוק פתוח, חופשי והגון. אני לא רואה מצב באמת להפלות פה. אם בן אדם זה השטח שלו והוא צריך לתת דיור הגון והולם, זה יחסוך לו כסף אם הוא יעשה את זה אצלו, אבל הוא יעשה את זה הוגן על פי התקנות אולי יותר טוב. למה אני צריכה להקשות עליו? למה הוא צריך לשכור, כאשר שכירות, אגב, אני צריכה את זה גם לאנשים מן השוק. אני צריכה דירות. לילדים שלי אין מספיק דירות. למה אני צריכה לתפוס את הדיור, אם אי אפשר לעשות את זה בתוך השטח של האדם. שוב, זה צריך להיות הוגן וסביר. לא לזרוק אותו כששירותים במרחק קילומטרים והוא צריך לעשות עם המגבת כדי להתקלח. צריך פיקוח. אבל למה? מה הפחד? אני לא מצליחה להבין. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> שאלת שאלה, אני אשמח לענות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עכשיו אחרי השאלה הענקית הזאת תענה לי תשובה קצרה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני אגיד, אני מפריד בין הסיעוד לבין מקומות שכרגע, בין אנשים שיש להם דירה בבעלותם. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אין סיבה להפרדה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> שנייה, אני מנסה לענות בבקשה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיכל, די. אני מייצגת, אני מקווה, כמו שצריך. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני מפריד בין דירה בבעלות, שפה אני מסכים עם אלעד לגבי השאלה המשפטית, האם מדובר על הוצאה בפועל או הוצאה אלטרנטיבית או הפסד הכנסה. לבין זה שמשתמשים בשטח שאין לו שימוש אחר. כאשר מדברים על מגורים באתר העבודה אין לו באמת שימוש אחר שיכלו להשכיר אותו וזה מייצר, שנייה, זה מייצר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה נכנס לכיס של המעסיק. נניח שאין. אם אני נותנת, די, מספיק, אני לא יכולה עם זה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אתם נכנסים לכיס של העובד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אדם, נניח שכן. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אתם נכנסים לכיס של העובד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שנייה. נניח שאין מה לעשות, הוא צריך דיור הולם. גם את הקרקע - - - << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> נותנים לו מהמפעל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> - - - וגם את הכיור ואת הכול. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> הולם, לצורך העניין הולם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז עכשיו, אם הוא נותן לו דיור הולם, אני לא רוצה שאתה תכריח אותו ותעודד אותו בתקנה הזאת לשכור לו בחוץ כשיש לו בתוך האירוע שלו. למה? יש לי שוק דירות פרוץ. יש לי הגבלה של דיור. ואם יש לו דיור בתוך החצר שלו והוא הולם, אז כן, אני לא צריכה להגביל אותו רק לחצי. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אבל במקרה הזה אין פה עלות אלטרנטיבית. גם לטענת משרד העבודה, זה לא שהוא יכול היה להשכיר. אנשים לא היו מתגוררים בתוך אתר העבודה שלו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מצטערת. הבנתי. אני לא מסתכלת על זה ככה. עכשיו אתה מסתכל על אובדן הכנסה. אתה אומר לו אין לו אובדן הכנסה - - - << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני כופר במקור, אני כופר בעיקר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה לא יכול. אדוני הנכבד, אנחנו לא בשיעור גמרא פה, אני גם לא למדתי גמרא, אני למדתי - - - למדנו רק משנה, אתה יודע, בנות. אין מה לעשות, כך זה היה אז בתקופתי. בכל אופן, אתה לא יכול להשתמש באותו טיעון פעמיים. או לטעון אי אפשר, אבל אם אפשר אז ככה. בסדר? בסוף בסופו של דבר אני מסתכלת רגע מה המעסיק נותן לעובד. הוא נותן לו מגורים הולמים. נותן לו או לא נותן לו? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> לא, האם הוא הוציא הוצאה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. תראה, אל תהפוך אותי. אני הבנתי מה אמרת, 20 פעם. בסדר? אז תן לי רגע להשיב לך. ויכול להיות שאני לא אשכנע אותך, אבל מה לעשות, בסוף אני מצביעה ולא אתה. מה לעשות? בסוף. אומרת לך שוב, לא הצלחת לשכנע אותי. ואני אסביר בפעם האחרונה למה. או שאני אשכנע אותך או שלא. אני אומרת לך שבסוף זה שצריך פיקוח, שזה באמת יהיה הולם – אני איתך לחלוטין. לחלוטין. אני לא בעד לזרוק את העובדים כאילו הם עבד שעשה את שלו. ממש לא. צריך לתת להם את הראוי ואת ההולם וההגון והנכון למען שהם יחיו כמו שצריך בכבוד. אין לי מחלוקת איתך. האם הוא צריך כדי לזכות בכמה הוא יכול להפחית לו רק לשכור בחוץ, כי אם אתה לא שוכר בחוץ ויש לך אפשרות לעשות את זה בתוך הקניין שלך, ואתה נותן לו הגון. אבל אתה תיתן בקניין שלך אתה תוכל להוריד לו רק חצי – אני לא מוכנה לקבל את זה. הוא מקבל את כל מה שהוא צריך לקבל. המעביד מוציא כסף גם אם זה לא בפועל, אבל הוא מוציא כסף, כי יש לו פה רכוש ואלטרנטיבית הוא ישכור, הוא יוציא כסף והוא יכול לחסוך את הדבר הזה. לא העובד צריך ליהנות מזה, אלא המעסיק צריך ליהנות מהרווח, כי זה קרקע שלו. וכדי לקנות את הקרקע הוא שילם כסף והוא השקיע בקרקע והוא משקיע בקרקע. אני לא רואה בזה בעיה. צר לי, לא רואה בזה אפליה. לא רואה בזה פגיעה בעובד. זו דעתי. אם יש לכם משהו להגיד, תגידו. אנחנו לא נמשיך להתווכח. אם יש לך מה להוסיף עליו אתה יכול. אם לחזור על אותו דבר, אין צורך. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אני רוצה רק להדגיש את האירוע עצמו שהיום קורה כבר היום. בתל אביב כדוגמה, כנקודת מבחן, ואני יכול אפילו ללכת לאתר בנייה ביחד ולהראות לך את זה. סוגרים, בונים שלד, ואז סוגרים בקירות לא מי יודע מה, איזה שהוא מאלתרים איזה שהם מגורים, תוך כדי שבונים את הבניין למעלה. השירותים, כמו שנאמר פה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נורא ואיום. אתה חוזר אבל על אותו דבר, אני מסכימה. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> לא, שנייה. כמו שנאמר בוועדה, התקנות של שנת 2000 קבעו שהשירותים והמקלחות אפילו לא צריכים להיות בתוך המגורים. זאת אומרת מספיק שקיים שירותים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. אבל אתה חוזר על זה, אני מסכימה איתך. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אז אני אומר, עכשיו נעשה תרגיל חשבונאי. לפי ההצעה של משרד העבודה. משרד העבודה בא ואומר אני עכשיו משית עלות מלאה. זאת אומרת עכשיו לתל אביב לצורך העניין, 1,200 שקלים לכל עובד. זאת אומרת כפול שבע, כמעט 8,000 שקלים. תגידי לי את, את היית משכירה דבר כזה ב-8,000 שקלים? התשובה היא לא. לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אני אומרת לך, אני חוזרת על מה שאמרתי לדעתי ארבע פעמים. כנראה יש לי בעיה, לי, להסביר את מה שאני מתכוונת. כנראה, אני לא אומרת לך, כנראה אני. הסברתי. תכף נשאל את המשרדים לגבי אכיפה. אם מדובר בלשים סדינים או לשים בנייה – לא בסדר. או אני לא יודעת אם קבעו בתקנות דיור הולם, קונגו כל היום, שזה בסדר. אני לא יודעת דציבלים, אני לא יודעת, לא קראתי את התקנות אתמול. לא יודעת מה התקנות מגורים הולמים. צריך לתקן אותם, לעדכן אותן. אבל כל עוד המעסיק נותן לעובד דיור שהוא עונה אחד לאחד, אם לא יותר, אני לא יודעת, אבל בוודאי לא פחות, על מה שהתקנות מחייבות אותו, בעיניי צריך פה לאפשר את הקיזוז בלי כל קשר אם זה שלו או אם הוא שכר אותו. אם הקביעה כמה לשכור, באיזה ערים יושב בדיוק על כל דבר. גם אם אתה נותן בתל אביב. בתל אביב יש בדרום תל אביב דירת שלושה חדרים שיכולה לעלות שכירות 2,000 שקלים ויש, סליחה, שוב, אני לא מתווכת אז אני לא יודעת. ויכול להיות באפקה שעולה 9,000 שקלים. ואתה לא כותב פה באיזה אזורים בתל אביב. תמיד יש את הפערים האלה, לא נצליח לכסות את הכול. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אבל דיברנו על זה שאין הלימה בין התקנות של שנת 2000 - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אני מסכימה איתך. אז מה אתה מציע? שאנחנו נעצור את הכול ולא נעבוד? מה אתה מציע? << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> לא, אני אומר בסוף אין הלימה. באכיפה. האכיפה אוכפת מבחינת מגורים הולמים לפי תנאים של 2000. את עכשיו באה ואומרת אני עכשיו הולכת - - - << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אבל גם המחירים עכשיו הם לפי אותן תקנות של 2000. לא באנו אמרנו הכנסנו לפה דברים שלא מופיעים בתקנות של מגורים הולמים. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> הוצאות חשמל על מזגן, כמעט כל משק בית בישראל הוצאות החשמל שלו לפי מזגן. אין מזגן בתקנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל היא אומרת שיש, כי כתוב קירור. וקירור זה יכול להיות מזגן. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> זה לא לפי התקנות. << אורח >> רות רוזנצויג: << אורח >> אמצעי חימום וקירור מופיע בתקנות. חשמליים מופיעים בתקנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, על מה אנחנו מתווכחים? אנחנו מסכימים. תראה, קו לעובד מן הסתם אומר לא אכפת לי, עד שלא תתקנו את זה אל תקזזו. אני מבינה. בסדר? אני מבינה אתכם. אתם רק רואים עובד. אתם לא רואים מעסיק, סליחה שאני אומרת את זה. ואני נורא מבינה את זה. עד שלא יתקנו, יופי. אני לא יודעת מה ההסתדרות חושבת על זה, אני לא יודעת, כי זה קצת הפוך, לא חושבת כמוהם, נכון? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> לא, אנחנו באותו קו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם באותו קו. לא, כי הסכמתם, אני מברכת על ההסכמה. אני לא יורדת עליך חס וחלילה. אני אומרת, זה לא יתקבל, בסדר? אני אומרת לכם, קו לעובד. כי יש לי פה משק, יש לי כאן שוק, יש לי כאן דברים שמתפתחים. אז נכון, הממשלה לא פעלה אחד לאחד כמו שצריך, הערתי את אשר הערתי. אני גם לא מקבלת את שלכם. אני חושבת שאתם לא הוגנים גם, סליחה, עם כל הכבוד. נורא נוח לכם. מה אכפת לי, עד שהם יתקנו. הרי גם אתם יודעים שזה עולה יותר. אתם יודעים את זה. בסדר? << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> כבודה, אני מבקש לשקף את העמדה שלנו כמו שהיא. אנחנו לא דיברנו על לא להעלות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, שמעתי אתכם אומרים 'כן, אז אל תתקנו את זה עד שלא תתקנו את התקנות'. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> אנחנו חושבים שאפשר לתקן. אנחנו אמרנו שכל עוד תקנות המגורים ההולמים הם בסטנדרטים של לפני 26 שנה בתמחור שלהם. אני לא אומר, אפשר לעדכן. אנחנו גם הצענו הצעות, אגב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז לא הבנתי נכון, אז אני חוזרת בי. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> הצענו למשל להסתכל, אני אמרתי בדיון הקודם, אני לא רוצה להרחיב. הצענו למשל להסתכל על נתונים קצת אחרים, לפי פילוח עשירוני כשמחשבים את הממוצע. הצענו להסתכל על חלופה 2 שהם עצמם גיבשו, שמגלמת בין השאר את הדברים האלה כ-75%. זה מה שהצענו. אני רק רוצה להגיד, זה לא רק דבר אחד שהם לא עשו, הקטן הזה, של לא לתקן את המגורים ההולמים. אני צריך להגיד שעניין האכיפה הוא משמעותי. אי אפשר להתעלם מזה שהיום יש משבר מאוד גדול בגורם שאוכף את זה, שזה רשות האוכלוסין וההגירה. יש פה דיונים בוועדת עובדים זרים, כבר ארבעה דיונים ב-2025 על משבר הפקחים שלהם. הביאו לפה, הכפילו ואפילו שילשו את מספר העובדים. אי אפשר להתעלם מזה כאשר מחליטים להפעיל את הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר גמור, תודה. אנחנו נמשיך לקרוא. אני כן ארצה את ההתייחסות שלכם לגבי אכיפה. בואו נמשיך. גמרנו לקרוא? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> עדיין לא. החלפת תקנה 3 3. במקום תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא: "ניכוי בעד הוצאות נלוות 3. נוסף על הסכום שמעסיק רשאי לנכות לפי תקנה 2, רשאי הוא לנכות משכרו החודשי של עובד זר בעד הוצאות נלוות סכום מרבי של 196 שקלים חדשים.". גם כאן מדובר בהחלפה של תקנה. עד היום הייתה בעצם הבחנה בין הסכום שאפשר לנכות משכרו של עובד זר בסיעוד, חקלאות ושאר הענפים. כעת מוצע בעצם סכום אחיד לכולם. תיקון תקנה 4 4. בתקנה 4(א) לתקנות העיקריות, ברישה, אחרי "לעומת המדד היסודי" יבוא "ויעוגלו לשקל החדש הקרוב". זה בנוגע בעצם לשיטת העדכון. כיום לפי המדד. מוצע גם כן לאפשר עיגול לשקל החדש הקרוב. הוספת תקנה 7 5. אחרי תקנה 6 לתקנות העיקריות יבוא: "בחינה תקופתית 7. משרד העבודה יבצע בחינה תקופתית לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, בתום 10 שנים ממועד תחילתן של תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים) (תיקון), התשפ"ו-2026." תחילה 6. תחילתן של תקנות אלה ב-1 לחודש שלאחר פרסומן. כאן כן הייתי רוצה לשאול גם בנוגע האם נדרשות הוראות מעבר? מה לגבי עובדים שכבר נמצאים בארץ והמעסיק התחייב מולם לחוזי עבודה לתנאים מסוימים. איך מתכוונים בעצם להחיל לגביהם את ההוראות החדשות? גם מבחינת הנושא של ההסכמים הבילטרליים כן מעניין אותי לדעת, אני לא יודעת אם משרד החוץ כאן, אבל לשמוע את ההשפעה בעצם על הסכמים בילטרליים, האם היום ההסכמים עצמם קובעים מקסימום של שיעור ניכוי ואז השאלה האם בעצם זה עלול או לפגוע בהסכמים או - - - << אורח >> ישי פולק: << אורח >> רק אמירה קטנה. שמעתי את מה שגברתי אמרה קודם לגבי ההחלטה שלה האם היא מצביעה או האם היא נותנת את השבוע כדי שנגיע להסכמות בהקשר האחוזי. כי אני עדיין משתכנע מרגע לרגע שזה הדבר הנכון. סעיף 7 ספציפית בעייתי כיוון שהוא מקבע את התקנות האלה ל-10 שנים. והמשמעות של הדבר הזה שכל הבעיות של הטייס האוטומטי של הארנונה, חשמל, מים, כל השאר, הדבר הזה לא יכול לקרות שמשרד העבודה יבחן את זה רק עוד 10 שנים. כי אנחנו נכנסים פה לנישה שאנחנו לא יכולים לצאת ממנה. אז אני אבקש עכשיו גברתי שלא תצביעי היום, אלא שתתני לנו את האופציה להביא לך את ההצעה הנכונה. כיוון שאם את מצביעה כבר אין דרך חזרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני לא התייחסתי קודם לנושא של לסכום שרשום פה בנוגע למגורים היבילים. אני גם מקווה כמו ישי שבסופו של דבר תתני לנו את השבוע להגיע להסכמות בעניין האחוזי. אבל במידה וזה לא יקרה, 671 שקלים לחודש מגורים למבנה מה שנקרא יביל לפי התקנות זה סכום מאוד קטן. על כמה וכמה שהחקלאים אין להם את האופציה הזאת של שכירות. החקלאים צריכים לבנות מבנים יבילים. אין להם אלטרנטיבה. חקלאי בקדש ברנע או חקלאי בערבה לא ישים את העובדים שלו בדימונה או בבאר שבע. לכן הוא מחויב לבנות. הוא מחויב לבנות במשבצת שלו, בחלקה שלו. לא אכנס עכשיו לכל בעיות התכנון שקיימות עם מינהל התכנון וכל העניינים האלה שמסבכים את הסיפור. אבל הקרקע, הנושא של מה שנקרא עלויות הקרקע, זה לא, לפחות מבחינת התחשיב שלנו, אנחנו כוללים בפנים דמי שימוש ואת כל התשתיות. הרי צריך להביא תשתיות. נכון גברתי? צריך להביא מים, ביוב, חשמל, דרכים. הכול על החקלאי. בהתאם לתב"ע של כל יישוב. וכמובן הבנייה. כך שאנחנו הצגנו בנייר עבודה שלנו שעלות של מבנה עם כל הסעיפים, שאני לא אכנס עכשיו לכל הפירוטים, זה 2,000 שקלים בחודש וכאן מציעים 671. יש בינינו פער גדול מאוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני חייב לגלות את זה שהצגנו את זה. הצגנו את זה בפני משרד העבודה ולא קיבלו את טענותינו בעניין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. קיבלו גם קיבלו, העלו לכם הרבה. אבל בסדר גמור. כן מיכל? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> תודה גברתי. ראשית, אני רוצה להצטרף להערה החשובה מאוד של ישי. 10 שנים זה מאוד לא סביר. שינויים ביוקר המחייה, בכלכלה, הם דרמטיים מאוד ותכופים. אנחנו רואים את זה בשנים האחרונות. ולהמתין 10 שנים זה לא סביר ביחס למה שקורה בכלכלת ישראל ובכלל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, תודה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> הדבר השני הוא שבאמת אנחנו נמתין ושהתקנות יהיו כמה שיותר מהר, עם כל מה שצריך להיות כאן, כדי שנבוא לפה עם הסכמות. זה כמובן מאוד חשוב. הסכמות שמבקשים להעביר פה הן הסכמות שמקובלות על נשיאות המגזר העסקי. אבל מה שחשוב זה המהירות. כל יום שעובר לא חוזר. וכל יום שעובר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המבט שלך הוא לא לכיוון הנכון, אבל בסדר. אבל מותר לך להסתכל עליי, זה בסדר. מוכנה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> כל יום שעובר הוא לא חוזר במובן הזה שעובדים שכבר נכנסו ארצה, זה נכון שאני אוכל לעשות שימוש בתקנות האלה. אבל ביחסי עבודה אנחנו לא נוהגים להפחית, אנחנו נוהגים רק לתת יותר. זה יהיה קשה. זאת אומרת, זה אפשרי מבחינת יחסי עבודה לעשות את זה, אבל לא נהוג להוריד לעובדים ניכויים גבוהים יותר או כל דבר אחר אחרי שכבר נתת לעובד. נחשוב על עצמנו, כולנו, העובדים שלנו, בסופו של יום העובדים תמיד מקבלים יותר ולא מקבלים פחות. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אם לא נהוג, אז בואו נחריג עובדים כאלה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> לכן החשיבות בהצבעה על התקנות האלה כמה שיותר מהר, יום שעובר לא חוזר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה מיכל. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אלה הסכמים בילטרליים, זה הסכמים שהממשלה הזאת חתומה עליהם. על הסכם עם קמבודיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אמרתי לא. שנייה, אני רוצה קודם כל תשובה מהמשרד. שנייה. אני מבקשת רק שתתייחסו לפני השאלות שעלו פה כן לבקשתה של אילת לגבי העובדים הזרים שכבר בארץ, לגבי הוראות המעבר, מה עושים עם האירוע הזה שצריך. שתיים, לגבי ההסכמים הבילטרליים. והדבר השלישי לגבי אותו סעיף של תיקון סעיף 7, סעיף 5, לגבי ה-10 שנים האלה. אני גם חושבת שזו תקופה ארוכה. נכון שהסכומים מוצמדים למדד, ברור. זה ברור, זה עונה לאינפלציה ולכל מה שנאמר פה, בוודאי. אבל לבחון את האירוע. ויכולים להיות לא מעט שינויים, כמו שמשנים את התקנות וכו'. 10 שנים זה יותר מידי. שוב, אם הייתם באים לי עם משהו כולל, שזה כולל גם את התקנות ההן וגם את התקנות הללו הייתי אומרת אוקיי, הייתי יכולה לבלוע את זה. אבל כשזה רק זה לבד, זה יותר מידי. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> וכבודה, אם אפשר לבקש גם את התייחסות רשות האוכלוסין וההגירה לסוגיית האכיפה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוודאי, כן. ואחר כך ניתן גם לאדם, כי הוא באמת עושה עבודתו נאמנה. כן? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> ראשית גברתי, אני אחזור על זה שהסכומים מוצמדים למדד. שנית, החיוב לבחון את התקנות בתוך 10 שנים זה חיוב שאנחנו גוזרים אותו מכוח חוק עקרונות האסדרה. אם תהיה סיבה מספיק - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז תורידו אותו. אני אומרת חמש שנים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אבל כתוב שם שלא יעלה על 10 שנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק, אני לא מוכנה ל-10 שנים. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> העבודה הייתה עבודה מורכבת. ולראות מה ההשפעה של זה על השוק והשינויים שיהיו בשוק, סביר שהם יקרו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. אני אומרת לכם 10 שנים יותר מידי בשבילי. תחשבו עד שאנחנו עוברים את הדברים הבאים לחשוב כמה אתם מורידים אותו. זה יותר מידי. שוב, בנסיבות העניין שעוד לא תיקנתם את התקנות האחרות, עוד לא התייחסתם, עוד לא כלום. אנחנו לא יודעים מה יהיה ב-10 שנים האחרונות. כן מאיר? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> התקנות הנוכחיות נבדקו אחרי 25 שנה. למה עכשיו נצטרך לבדוק אותן כל שנתיים או כל שלוש? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אבל זה בדיוק מה שאנחנו רוצים למנוע. לכן צריך לעבור לאחוזי. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אז אם עוברים לאחוזי לא צריך לבחון אותם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, רגע מאיר. תהיה איתי. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אני איתך גברתי. התקנות האלה בשנת 2000 פעם ראשונה חוקקו וטופלו פעם ראשונה ב-2023. תראי, שנתיים רק לקח, עדיין לא סיימנו, דרך אגב, להגיע לאיזה שהוא נוסח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אצלי זה שלושה חודשים, לא שנתיים. אצלכם, כן. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> לא, אצלנו. אנחנו, העבודה. את רואה את המורכבות שיש בחדר. לכן הלכנו על פי חוק עקרונות האסדרה. באמת אי אפשר לבדוק כל כמה שנים, שנתיים, שלוש, ארבע, לעשות עבודה כזאת. זה בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, אז סגרנו על חמש. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> לא, חמש זה מעט. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> בשביל להביא בחינה בעוד חמש שנים אנחנו צריכים עוד שנה להתחיל לעבוד. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> להתחיל לעבוד. באמת זה בלתי אפשרי. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אנחנו מ-2023 עובדים על הדבר הזה. עם שיחות עם כל הנוגעים בדבר. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> לא צריך אבל את כל ה-ויה דולורוזה הזאת כל פעם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מתי תתחילו לעבוד על מגורים הולמים? מתי שם תתחילו? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> שוב פעם, אני עדיין לא יודע אם יש לי עמדת שר בכלל, אם הוא רוצה לבדוק את הדבר הזה. אני תלוי במשרד הבריאות, במשרד השיכון, ברשות האוכלוסין. זה לא תקנות של משרד העבודה באופן בלעדי. אם זה היה תלוי רק בנו יכול להיות שהיינו עושים את זה מיד. ולכן אנחנו צריכים לדעת עמדת שר. האם בכלל לפעול בסוגייה הזאת ומתי. ואני לא יודע לתת לך תשובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אתם צריכים ללחוץ עליהם, אני מצטערת. תקשיב, זה לא עושה שכל, באמת, אני מצטערת. אי אפשר להעלות את זה ולהישאר עם תקנה מ-2000, התקנה של מגורים הולמים. להישאר עם זה, בגלל שזה לא תלוי רק בכם ולמרות שזה שלכם וזה יושב אצלכם במשרד. תעשו עוד 20 שנה כי אתה לא יודע. סליחה, זה תפקיד שלך, תלחץ שם. זה באמת לא הגיוני, אני מצטערת מאיר. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> ככל שהשר ירצה לבחון את תקנות מגורים הולמים ותהיה להם השפעה על התקנות האלה אז התקנות האלה יובאו שוב פעם לוועדה והם יובאו ביחד. בסדר? הם יובאו ביחד. לא יבוא מצב שנביא תקנות, אם השר יחליט לבחון ולעשות שינוי בתקנות מגורים הולמים אנחנו נביא אותם ביחד עם תיקון לתקנות האלה והתאמה שלהם. לכן ככל שזה לא קורה, ככל שזה לא קורה ולא מתקנים את התקנות האלה, אנחנו כן חושבים שצריך לתת חמש שנים לנושא הזה לעבוד ואז להתחיל לעשות את הבחינה הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לי 10 שנים זה יותר מידי. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אז אני אומר, שבע. בתום חמש שנים נתחיל לבחון. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו לא עושים עכשיו מסחרה. אתה אמרת שבע. בסדר, שמעתי. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אמרתי שבע שנים זה יכול להיות בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבקשת לגבי שתי השאלות האחרות. לגבי עובדים זרים בארץ כיום, מהן הוראות המעבר? מה עושים? מי שכבר נמצא היום בארץ כבר נותנים לו את המשכורת שהוא מקבל, צריך לעשות איזה הוראת מעבר עד שאפשר יהיה לנכות את הניכוי החדש? ולגבי ההסכמים. << אורח >> לירון בנית ששון: << אורח >> אני יכולה להתייחס. לירון בנית ששון, ממשרד המשפטים. בעצם מבחינת החוק אנחנו עוסקים כאן בניכוי רשות. המעסיק לא חייב, אלא הוא בעצם קובע גם מה הסכום. לכן זה מוביל אותנו לנושא של ההסכמות החוזיות בין המעסיק לעובד. לפי הפסיקה באמת קודם כל נדרש עדכון של החוזה וגם נדרש יידוע מראש של העובד לגבי השינוי שהוא מתכנן לעשות לו. בהקשר הזה בתיאום עם משרד העבודה וגם רשות האוכלוסין חשבנו שהדבר הנכון הוא שרשות האוכלוסין כן יפרסמו במסגרת נוהל או חוזר למעסיקים עצמם עדכון לגבי זה שנדרש בעצם בעקבות הדבר הזה עדכון של החוזה וגם יידעו אותם על זה שהם צריכים ליידע מראש את העובדים. כי בעצם אם העובד מתנגד לאותו שינוי אז לא השתכלל חוזה העבודה מחדש. זה בעצם מצב הדברים. לגבי השאלה כאן בחוק עצמו אנחנו חושבים שכן נכון לתת לפחות חודש ימים גם מבחינת עדכון הסכמים למעסיק עצמו, עדכון מערכות שכר. נראה לנו יותר נכון שזה לא כמו שכתוב כרגע יהיה ב-1 לחודש, אלא שיהיה חודש ימים. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אני לא חושב שזה נכון, ברשותך, זה לא נכון. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> מקובל מבחינתנו חודש. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> מקובל עלינו חודש ימים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה נראה לי מוזר. בסוף יחסי הכוחות בין העובד לבין המעסיק הם לא יחסי כוחות של להגיד לו אז אתה לא רוצה? שלום, ביי, לך. בסדר? זה לא האירוע. יש כאן אירוע שבעיניי הוא יותר כבד מחודש לתת - - - << אורח >> ישי פולק: << אורח >> עובד זר זה לא עובד רגיל, ישראלי. << אורח >> לירון בנית ששון: << אורח >> סליחה, אני רק אגיד שהחודש זה רק בחוק עצמו. אבל מבחינת הצדדים עצמם, המעסיק מול העובד נדרש יידעו מראש. יכול להיות שזה גם יכול להיות פרק זמן ארוך יותר מחודש ביניהם, בהסכמות שלהם. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> השאלה היא, בהסכמים הבילטרליים מופיע גם חוזה עבודה, נכון? העובד יודע לקראת מה הוא מגיע. השאלה אם זה לא עכשיו איזה שהוא שינוי מהותי בעצם במה שהעובד התרגל אליו וגם מה שהוא ידע כשהוא בעצם הגיע לעבודה מסוימת בשכר מסוים ועכשיו משנים לו. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> בחוזה עבודה זה מפנה לתקנות. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בגלל זה שאלתי גם לגבי ההסכמים הבילטרליים. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> לגבי ההסכמים הבילטרליים רוב, לפחות אלה שאני בזמנו בדקתי, אז ההסכמים שמוצמדים אליהם לכולם יש דיסקליימר שבסוף מה שקובע זה הסכומים, נכון שמציינים סכומים במפורש, אבל יש דיסקליימר שאומר שגם בגלל שמעדכנים את זה כל שנה, שהסכומים שקבועים בתקנות הם אלה שיחולו על העובד. אז מהבחינה הזאת - - - << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני אשמח להקריא אחרים. אני לא יודע אם משרד הכלכלה פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל למה אתה מתפרץ לה באמצע? תקבל, אתה אחריה. כן? << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> זה מה שאני מכירה בהסכמים בילטרליים. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני אתפרץ לפני. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> לגבי השפעה של הסכומים על ההסכמים זה כמובן משרד החוץ יכול לענות ולא אנחנו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא הבנתי. את אומרת שבהסכמים הבילטרליים יש בעצם הוראה, בהסכם עצמו, שאומרת שאם משתנה הדין הישראלי אז הסכומים ישונו בהתאם? זה מה שאת אומרת? << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> נכון. אז חלים הסכומים המעודכנים בדין הישראלי. יש דיסקליימר כזה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> השאלה אם הכוונה רק למדד שעולה, לעדכון הזה? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> לא, לא, ספציפי לדבר הזה. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> לא, יש באופן כללי לגבי ניכויים למיטב זיכרוני. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אז אנני אשמח להקריא אחרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תכף. היא תסיים ואני אתן לך. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> ברובם, מה שאני בדקתי. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> ברובם? אני לא מבין. שוב, הממשלה בסוף חתומה מול זה. אני לא מבין מה זה ברובם. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> רגע, רק אני אציין עוד משפט. אמנם גם בניכויים יש אמירה כזאת, אבל נציין שבחוזה קבוע במפורש מה שכר המינימום. אז בעצם אותה הוראה חלה על שכר המינימום. כמו ששכר מינימום עולה אז הם גם מקבלים, למרות שכתוב - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> כמו שהיה בענף הניקיון, הם מקבלים יותר. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> אז גם לגבי הניכויים מה שחל זה בעצם מה שקובעים התקנות והחוקים. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני רוצה להקריא, זה יהיה מאוד ברור. הסכם בילטרלי בחקלאות של קמבודיה. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני רוצה להתפרץ לפניו. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אלכס, אני לא לוקח לך את הזמן, סליחה, בבקשה. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> יופי. הנה, את רואה? הוא מתפרץ ועכשיו אני מתפרץ לפניו. אמרו פה על שכר המינימום, אז אני רוצה להגיד פה אמירה לפרוטוקול, במיוחד אליך, אדם. אמרת פה מקודם שאגם עם מוגבלות מקבל קצבת שירותים מיוחדים שמכסה את כל העלות של העובד הזר. אני מזכיר לך, אני מציע לך לבדוק כמה קצבת שירותים מיוחדים, כמה העלות של המטפל בפועל במינימום. ומספר שלוש והכי חשוב, כמה מטפל עולה בפועל כשאתה מנסה להעסיק מישהו. השורה התחתונה, אנחנו בחודש אפריל האחרון כנראה שכר המינימום הולך לעלות עוד פעם. אני פונה אליך ולהסתדרות לעשות את הבדיקה שאמרתי עכשיו ולהילחם שקצבת שירותים מיוחדים תתעדכן בחודש אפריל הקרוב בהתאם. בו תילחם גם על הסיעודיים. תודה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני חייב להגיד גם לפרוטוקול ששיתוף הפעולה שלנו יחד עם אלכס כבר הולך ועובר שנים רבות. זה לא קשור לדיון הזה פה. אבל במקביל לזה שאני רוצה שעובד זר גם ישתכר בכבוד, אני רוצה לא פחות - - - << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> גם אני. תאמין לי, גם אני. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני רוצה לא פחות שאזרחים עם מוגבלות גם יוכלו להתקיים בכבוד ואני מסכים איתך לגמרי. זה לעניין הזה. ואני אלך איתך יד ביד כדי להגדיל את הקצבאות של המטופלים הסיעודיים, זה לא קשור. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אז בוא, מעולה, היום אני קובע איתך פגישה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> מעולה. אני אקריא רק לגבי הסכם החקלאות בקמבודיה. אני אקריא לגבי הסכם החקלאות בקמבודיה. "עלויות מגורים והוצאות נלוות שלא יעלו על 648.73. סכום זה יתעדכן בהתאם לשיעור עליית המדדים הרלוונטיים", לא עדכון אחר. תעשיות, הסכם בתעשיות עם סרילנקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מפקפקת ביושרך, חס וחלילה. אבל כעורכת דין, אני יודעת שהסכמים, בטח ההסכם שאתה קורא זה לא השורה הזאת. זה בטח הסכם מאוד רחב שיכול להיות שיש שם סעיף שאומר את מה שהמשרד אמר, שאם משתנה הדין הישראלי יחולו השינויים ובלה בלה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> ויכול להיות שלא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יודעת. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> ויכול להיות שלא. ולהגיד בדקתי ומה שנדמה לי, להגיד דבר כזה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אתן לך. אני רק אומרת לך אילת, ואני יוצאת מנקודת הנחה ורוצה להאמין, כי אם אנחנו לא נאמין אז אין לנו חוסן, גמרנו את האירוע. יש החלטת ממשלה. כשאומרים לי החלטת ממשלה, יושבים בהחלטה הזאת כל המשרדים הרלוונטיים, שזה גם משרד המשפטים, זה גם משרד החוץ וזה גם משרד הפנים קרי רשות האוכלוסין וכו'. וכשהם עושים את עבודתם נאמנה ובודקים את הדברים האלה. כמובן שהוא צריך להיות פה ואני לא יודעת איפה משרד החוץ, בדרך כלל הוא מגיע לדיונים האלה. אבל אני מקווה שאתם בדקתם. אם לא, תבדקו את האירוע הזה. בסדר? זה בסוף חלק מהחובה. << אורח >> קריאה: << אורח >> גם פעם קודמת הם לא היו. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> נכון. משפט אחד לגבי התעשייה עם סרילנקה. "ככל שהמגורים הם בבעלות המעסיק, המעסיק יהיה ראשי לנכות עד מחצית מהסכומים המקסימליים". זה נאמר בהסכם הבילטרלי עם סרילנקה לגבי התעשייה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מזכירה לך, איפה היית פה כשהיינו בפיקדון אתמול? כי שם אמרו - - - << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> הילה, השותפה שלי לדרך הייתה פה ואמרה את הדברים בשמי, אמרה את זה הרבה יותר טוב ממני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כי שם אמרו שאנחנו הסכמים הסכמים ומשרד החוץ אמר אנחנו נגד ובסוף, אתה יודע, אנחנו בסוף - - - << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> מי שישבה פה במקומי אומרת את הדברים בשם ההסתדרות הרבה יותר טוב ממני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, אני לא באה אליך. אני אומרת, ברמת העיקרון יש לנו פה אירוע שהוא יותר מורכב והוא לא רק מה נאמר שם. צריך למצוא רגע את האיזונים. אתה יודע, כל החיים שלנו זה איזונים ובלמים. למצוא את האיזון הנכון. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני חושב שאתמול בלילה הוכיח שאם אנחנו לא מגיעים, לא, אני מדבר דווקא על האירוע של המע"מ. כאשר מגיעים ללא הסכמות זה מה שקורה בסוף. ואני לא רוצה להגיע למצב שמעבירים פה תקנה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אל תיקח דוגמאות מאתמול. לא, אל תפתח את זה, לא כדאי. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> השולחן הזה יודע להגיע להסכמים משולשים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מעולה, תודה. תודה אדם. רצית? משפט אחרון. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> רציתי להגיד, להבנתי יש פה שתי שאלות ששתיהן חשובות בעיניי. האחת היא באמת מול מדינות המוצא. זה לא רק מה כתוב בהסכמים, זה גם באמת היחסים עצמם. אני אומר את זה כיוון, אני כמובן לא יודע מה עמדות המדינות. אבל הסיבה שאני כן מציין את זה היא א' שבדיון שהתקיים בוועדת עובדים זרים לפני חודשיים ציינה יושבת-הראש חה"כ עטייה, שהיא קיבלה פנייה משותפת ממספר שגרירויות, שזה הדבר הראשון שהטריד אותה. ו-ב' שלפני מספר שנים קידמו בוועדה הזו תקנות אחרות, בתחום הסיעוד, לא משנה, בלי להיוועץ לפני כן עם ממשלת הפיליפינים שאיתה היה הסכם בילטרלי מאוד משמעותי. מה שקרה זה שההסכם לא פעיל יותר. אין עובדים מהפיליפינים. לכן אני לא משרד החוץ, אני רק אומר, אני חושב שחשוב לשמוע את משרד החוץ. הדבר השני, על הוראות המעבר. ההתייחסות שהייתה פה ממשרד המשפטים להבנתי היא להוראת תחילה. זאת אומרת מתי זה יתחיל, חודש וכו'. אני אגיד, אני גם חושב שצריך מינימום תקופה. אבל אני חושב ששאלה נפרדת היא שאלת הוראת המעבר מבחינת תחולה. על מי זה יחול. העובדים שהגיעו לכאן, כמו שכבודה גם ציינה, זה לא יחסים באמת שוויוניים. יש יחסי כוח. תלוי גם בענף. בסיטואציה יש יותר, יש פחות. כמו שאמרתי, אי אפשר לתאר את הכול בבת אחת. הרבה מהעובדים האלה, חשוב להגיד, הגיעו בחודשים האחרונים, בשנה האחרונה. רובם או לפחות חלק גדול מהם, אני לא יודע מספרים, במה שנקרא גיוס פרטי, שזה גיוס דרך סוכנויות גיוס שעושות את זה בשביל רווח. הם גם שילמו הרבה כסף בשביל לבוא לפה. יש מחקר מלווה של משרד המשפטים שהוצג על ענף הבניין, עד 15,000 דולר היו הסכומים שם. להחיל את זה, הכפלה של עד ארבע במקרים מסוימים, על עובדים בסיטואציה הזאת, כן חודש, לא חודש, זה לא משנה – זו פגיעה מאוד משמעותית. אנחנו חושבים שחייבים לתת פה התייחסות לאיזה שהיא הוראת תחולה גם על האנשים שכבר כאן שהם יהיו הראשונים שזה ישפיע עליהם. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> ההבדל הוא שבבניין וכל מה שאמרת אין פי ארבע. המקום היחיד שזה איכשהו קשור זה לסיעוד, זה לא קשור לשאר הענפים. לא להגיד את זה אפילו לא בתור בדיחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, משרד האכיפה. איפה רשות ההגירה? << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> חשוב לנו להזכיר שכן יש הגנה בתקנות האלה על השכר של העובדים. שאי אפשר לנכות יותר מרבע מהשכר שלהם, ביחד עם הביטוח, העלות של הביטוח הרפואי וניכויים נוספים שמותר להם לפי סעיף 25 לחוק הגנת הצרכן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. לא יודעת אם את שבעת רצון מהוראת המעבר. אני לא כל כך הבנתי מה הוראת המעבר. אם אנחנו צריכים להכניס לפה לתקנות הוראות מעבר או לא. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> השאלה היא האם נכון להחיל את זה רק על עובדים שנכנסים, בעצם התחולה תהיה רק לגבי עובד זר שנכנס לראשונה לישראל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני לא בטוחה. אני לא חושבת. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> או שנכון להחיל את זה גם על עובדים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא חושבת שזה נכון. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> חד משמעית לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא חושבת שזה נכון. אבל אני כן חושבת שצריך בהחלט זמן להגיד לו תקשיב, מה תכננת, מה פה, מה שם, כן זה הולך, כן תדע לך. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כלומר לתת תחילה מאוחרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בדיוק. לתת תחילה, יותר התארגנות. כי בסוף אותו בן אדם - - - << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> זה משקף הוצאות אמיתיות וריאליות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, תודה. בסוף עובד שנמצא פה, לא כולם, אי אפשר להחיל על כולם. אבל בן אדם בא, הוא התארגן אומר אוקיי, 15,000 דולר או ככה. אני הולך לגור חמש שנים, 10 שנים, חוזר. תכננתי את כל הדברים שלי. אז בואו ניתן לו את הזמן רגע לשנות. לא יודעת אם כולם יחילו את התקנות, זה באמת רשות ולא חובה. אבל עדיין. בסוף העובד הוא לא אכפת לו אם זה רשות או חובה. מי שמחיל את זה מבחינתו החיל את זה. זה בכלל לא אכפת לו. ולכן צריך לתת לו את זמן ההתארגנות ולכן אני כן מבקשת זמן התארגנות. אני רוצה אכיפה ואז נסיים. כמה גלשנו. כן? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> ראשית אני חוזר לתחילת הדיון, הערה קטנה שלך לגבי מקומות מבודדים. גברתי דייקה מאוד לגבי הנושא הזה. עובדים שנמצאים ביישובים מבודדים זה באמת סיפור אחר לחלוטין מאשר עובדים שגרים במרכזי ערים או בסמוך להם או ביישובים גדולים. אלה שירותי רפואה, שירותי צרכנות, כל מיני שירותים אחרים שזרים צורכים אותם או שבוחרים לצרוך אותם. וכמובן שאזורים מבודדים משפיעים על זה. מעבר לזה, יש מגמה של להוציא מגורים מהשטח המגודר של היישוב. כלומר, מרחיקים אותם מהיישוב ומבודדים אותם עוד יותר. בסדר? אנחנו עשינו ריבוי ביקורות ב-2025 במסגרת כוח האדם שזמין לנו. נכון להיום יש לנו ארבעה כתבי אישום. יש לנו בסביבות 40 תיקי חקירה שבהם יש עבירות מגורים, לגבי מאות עובדים. ויש לנו עשרות על גבי עשרות של צווי תיקון למגורים. אנחנו לא ששים ישר לנקוט באכיפה ולהיות מאוד קשים. אנחנו מעדיפים שהסכומים של הקנסות ילכו לתיקוני המגורים, זה ברירת המחדל. כאשר באמת יש עבירות חמורות אז כשאין ברירה אז אין ברירה והולכים לכתבי אישום ולקנסות חמורים. בהקשר לעלויות הללו, אני מזכיר לגברתי שהקנס היום על מעסיק הוא 2,500 שקלים על עבירת מגורים. << אורח >> קריאה: << אורח >> לכל עבירת מגורים. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> לכל זר, לכל עובד שהתגורר במגורים. לגבי תיקון התקנות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה מתמשך. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> תיאורטית זה מתמשך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם באת וראית ונתת התרעה וזה לא תוקן, אז עכשיו מכאן כל חודש הוא צריך? מה הכוונה 2,500? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> לא, אם הוא לא תיקן אנחנו נלך לשני מישורים: האחד זה כמובן ההחמרה של האכיפה הפלילית נגדו והשנייה זה אכיפה מינהלית כנגד ההיתר שהוא מחזיק. כי אין דבר כזה שהוא לא יתקן ואנחנו נעמוד מנגד וניתן לזה להימשך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אתה לא רואה פה איזה פלונטר? אני באמת שואלת. אנחנו יכולים לפתוח על זה דיון שלם ולא נעשה את זה. אבל העובד עצמו לא יתלונן, כי אם אתה תסגור לו את העסק הוא יישאר בלי עבודה. הוא גם נמצא באיזה פלונטר. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> לא, יש מנגנון ניוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אה, יש ניוד? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> זה לא נכון, יש מנגנון ניוד. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> לא בכל ענף. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> לא בכל ענף, ברוב הענפים. אבל מנגנון הניוד בישראל זה באמת מנגנון מבורך שמאפשר לזרים בענף החקלאות לדוגמה, יש ניוד מאוד ער בענף עצמו. בבניין זה גם ככה, הם עוברים מתאגיד לתאגיד, בהתאם לצרכים כאלה ואחרים של העובדים עצמם או של מעסיקים. ולכן שם זה פחות בעיה. נכון, יש עניינים ששם יש קצת קושי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה יכול לתת לי מספרים בכמה עובדים זרים גרים במבנים יבילים וכמה גרים במבנים שאינם יבילים? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> גברתי, זה ממש משתנה באופן, כמו שנאמר פה, השונות בין ענף לענף, אפילו בתוך הענפים, היא אדירה. אני רק אתן לך סקירה קצרה. לצורך העניין בענף הכלכלה, זר יכול לגור בתוך מפעל כאשר בסוף שבוע המפעל נסגר, כדי להגן על כל הרכוש המאוד יקר של המפעל. ולכן הוא נמצא שם לא באיזה שהיא כוונה רעה של המעסיק, אבל כעובדה, הוא פשוט נעול בפנים. יש לו אוכל, יש לו מים. יש לו מקלחת, יש לו כל מה שהוא צריך. אבל הוא לא יכול למעשה לצאת. יש בעיות כאלה. יש בעיות אחרות כמו למשל לינה בתוך אתרי מגורים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מבינה, אין לו מפתח? אז מה אם סגור, מה אין מפתח למפעל? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> יש גם מקרים כאלה. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, ברור שהוא יכול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נו, מה? אל תגיד לי. מה זאת אומרת, מה, אין לו מפתח לצאת ולהיכנס? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> האכיפה במקרים האלה היא הכי חמורה שיש. אין לנו זמן לפרט על הדברים האלה. אני רק רוצה לתת טעימות מהדברים האלה. מגורים באתר בנייה, חשוב להבין, זה לפעמים אנחנו מוצאים אותם בתוך שלד בניין, פשוט נמצאים באותו מקום. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מבחינת רעש מאתר הבנייה, יש לכם כיום סמכות לאכוף לפי תקנות מגורים הולמים? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> לא. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה רק עוד דוגמה, כי רצית מקודם דוגמה. אני רוצה לתת עוד דוגמה, שנגיד כל כך הרבה עובדים בענף הבניין והמינימום הוא שבן אדם יוכל להיות קצת בשקט והוא שומע כל הזמן, אנחנו יודעים מה זה רגע באתר בנייה. התקנות אפילו לא מאפשרות. שוב פעם, כמובן מרעש מסוים, אני לא מדברת על כל רעש. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> רק חשוב להבין שהבנייה כפופה לחוק הרעש ולכן היא לא יכולה להתחיל לעבוד לפני 6:00 ולא אחרי - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בסדר, אבל מישהו שגר בתוך אתר הבנייה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא כפופה לעבודה, היא לא כפופה למי שגר שם. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> יחד עם זאת אני חייב להגיד שהתקנות הן פחות או יותר נותנות מענה. יש בוודאי שיש דברים שצריך לעדכן, בוודאי. אבל בגדול הן בהחלט מאפשרות אכיפה. הן לא החסם בפני אכיפה. כמו שציין פה אלעד, יש לנו משבר גיוס של עובדים. זה בעיקר נע סביב השכר שהם מקבלים. אנחנו העלינו את זה המון פעמים בוועדות בכנסת. השכר הוא מאוד נמוך ולכן ההיענות להצטרף לשירותנו כמפקחים ולאכוף את העבירות הללו היא היענות מאוד נמוכה עד כדי אפסית. זו בעיה מאוד מרכזית. הדבר הזה מטופל בימים אלה באמצעות האוצר וההסתדרות וכמובן בהשתתפות שלנו. אנחנו מקווים לראות התקדמות. לדבר הזה יש השפעה על היקף האכיפה שלנו בנושא המגורים. וזה עניין דרמטי, כי לא חסרים לנו עובד אחד או שניים, אנחנו מדברים על עשרות. ולעתיד שיבוא אנחנו מדברים על מאות. וזו המשמעות. נכון להיום אנחנו זוכים כמעט לאפס היענות למשרות פתוחות. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> האבסורד הוא שההסתדרות צריכה להיאבק על תנאי השכר של הפקחים בשביל שנוכל לגייס עוד פקחים בשביל שנוכל לאכוף את התקנות הבלתי אפשריות שנעשות פה וגם הסטנדרט הנמוך משנת 2000 לא עומד בסטנדרט והם רק אוכפים את מה שנמצא מתחת לסטנדרט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה פקחים יש לכם, על כמה עובדים זרים? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> נכון להיום המפתוח שלנו שוועדת מנכ"לים קבעה, החלטת הממשלה 1752 למעשה קבעה הוא מפקח אחד על כל 1,000 עובדים זרים במשק. נכון להיום יש סביבות 230,000 עובדים זרים ולכן בהתאמה אנחנו אמורים להיות עם 230 מפקחים. בפועל יש לנו כ-160. וגברתי, אני מזכיר שהמשימות שלנו הן רבות ומגוונות. כלומר, המפתוח הוא לאו דווקא לבדיקת המגורים, אלא למשימות מאוד רבות ומגוונות. זה מתחיל בהעסקה לא חוקית ושהייה לא חוקית והרחקות של זרים לא חוקיים וכמובן בהגנה על זכויות של עובדים. בדיקת מעמד וכמובן מה שקשור במגורים הולמים. לכן הסוגייה הזאת של התקינה היא מאוד משמעותית לעניין הפיקוח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. חברים, לאור מה שנאמר פה היום, אנחנו גמרנו להקריא. יש כאן כמה תיקונים שאנחנו יכולים לתקן בעצמנו על מנת להצביע, שזה השבע שנים שאמרנו. הוראת מעבר שצריך להחליט רגע כמה חודשים. אבל לאור הבקשה שלכם, ואני תמיד בעד הסכמות, יקרה אחד משניים. אנחנו נדחה את זה לא לשבוע הבא, אבל אני מקווה מאוד שנצליח להכניס את זה לעוד שבועיים ולו בשל מה שאמרה מיכל. כל יום שהתקנות האלה לא נכנסו לתוקף זה פוגע במעסיקים שצריכים בכל זאת להתאים את הליקויים שהיום הם מאושרים, לליקויים שאמורים להיות בפועל. עוד שבועיים אנחנו נקבע פגישה. אם אתם לא באים עם הסכמות נשאר רק להצביע. בסדר? על התיקונים הקלים, אני לא צריכה להקריא עוד פעם, אנחנו פשוט נצביע ונגמור את האירוע. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> למרות שלא הייתה, לא ניתנה התייחסות לסכומים עצמם. לא נתנו את ההתייחסות. גם כתבתנו את זה, גם ה-RIA, גם ההתייעצות, לא נתנה לנו הזדמנות פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הייתה הזדמנות פה? יכולת לדבר, סליחה, לא, לא, לא. אדם, אני נורא מצטערת. אני קראתי. כל אחד יכול היה להתייחס למה שהוא רוצה להתייחס. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> לא התייחסנו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מנעתי ממך להתייחס? הדבר נקרא. הגענו לשלב אחר כך אמרת שאתה רוצה לדבר עם ההסכמים, עם מי דיברו ועם מי לא. כלומר, יכולת לחזור חזרה. שייטת, כולנו שייטנו בתקנות. לא הייתה הגבלה על אף אחד לדבר על מה שהם רצו. בכל מקרה, ככל שלא תגיעו להסכמות אנחנו נצביע. הקראנו, אנחנו נצביע. ככל שתגיעו להסכמות, כמובן שזה נצטרך לפתוח דיון כי אני רוצה לראות מה הסכמתם ואיך הסכמתם ואיך זה מתיישב עם כל היתר שנמצאים פה. לכן כן אני אקבע דיון. בוודאי, הסכמות זה לא רק בין שניכם. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> רק שההסכמות יגיעו אלינו לפני ולא בדיון עצמו. כי אז אני לא יודע להשיב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, לא, תודה רבה מאיר. אני רגע אבהיר מה אני מתכוונת הסכמות. היו פה הסכמות בין התעשיינים לבין ההסתדרות. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> ונשיאות המגזר העסקי לבין ההסתדרות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. ארגוני מעסיקים לארגוני עובדים. היו הסכמות. הם רק הגיעו היום בדיון בפני משרד העבודה. לכן כשאני אומרת הסכמות זה לא ביניכם, זה ביניכם לבין משרד העבודה שהוא זה שאחראי להביא לי את התקנות. תגידו להסכמים, תעבירו גם לנו, ככל שיש. לפני הדיון. לא דקה לפני, לא רגע לפני. לפחות יומיים לפני. את ההסכמות שהגעתם אליהם. אנחנו נקרא, נראה. נקבע דיון. הדיון יהיה טיפה יותר ארוך. לא יותר ארוך מהיום, אנחנו כבר שעתיים וחצי יושבים על זה. אבל לא רק בשביל הצבעה אלא כן רגע להיכנס ולדון. אם לא הגעתם להסכמות, שזה גם בסדר, אנחנו פשוט נצביע. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> כיוון שיהיה עוד דיון, אני מבין שמשרד החוץ שוב לא בא, אם אני מבין נכון, לדיון הזה. אני לא יודע איך אפשר לחייב אותו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חוץ מלהגיד להם להגיע אני לא יכולה. אני לא אוציא צו הבאה. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> ברור לי. אני רק אומר, אני לא יודע, יכול להיות שיש כלים אחרים לבקש עמדה בכתב. אני לא יודע. אני רק אומר, יכול להיות שאין שום בעיה, הכול בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה שאתה שומר על מדינת ישראל ועל יחסי החוץ. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> הניסיון מלמד שדברים כאלה יכולים ליצור. ופה אנחנו מדברים על משהו כלל ענפי. אם זה יפגע בהסכמים בילטרליים יש לזה השלכות על כל הצדדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >> אני חושב שזה חשוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. שיהיה לכולכם המשך יום טוב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:40. << סיום >>