פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 140 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום שני, כ' באדר התשפ"ו (09 במרץ 2026), שעה 09:10 סדר היום: << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2026 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל - הצגת הצעת משרד האוצר << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר ירון לוי יסמין פרידמן חבר הכנסת: יוראי להב הרצנו משה סולומון מוזמנים: יואב הכט – אגף תקציבים, משרד האוצר דודי קופל – עו"ד, יועץ משפטי, משרד האוצר רויטל אורדן – מנהלת המערך האמבולטורי, מינהל בריאות הנפש, משרד הבריאות שירה גיל – מנהלת תחום פרויקטים ומדיניות, אגף אסטרטגיה, משרד האנרגיה נתנאל קופראק – מרכז המחקר והמידע של הכנסת משתתף באמצעים מקוונים: נתנאל מזא"ה – סמנכ"ל טיפוח והנחלת מורשת, משרד המורשת ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2026 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל - הצגת הצעת משרד האוצר << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני פותח את הדיון על הצעת התקציב לשנת הכספים 2026 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל - הצגת הצעת משרד האוצר. אני אומר מראש, אני יודע שאנשים מאוד דרוכים לעניין הזה אבל כמו שאמרתי תמיד, אנחנו לא מחויבים לקבל את ההצעה כלשונה. זה התפקיד שלנו כוועדה בכנסת. הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, התפקיד שלנו לפקח על הדברים, ומתוך הצעת הממשלה חלק מהדברים מן הסתם אנחנו נקבל. יש דברים שלדעתי כבר נראה על פניו שיכול להיות שלא נוכל לקבל. אני לא מביע דעה מראש. אני פשוט מזכיר שאנחנו נמצאים בחופש דעה כאן כוועדה שיושבת פה בכנסת. אנחנו בחופש דעה מוחלט גם לדברים האלה, ונשתדל לא להיות מושפעים משום גורם חיצוני. נעשה מה שטוב לאזרחי ישראל, דור העתיד. אנחנו כוועדה נדאג להגיע לכל המקומות, לכל הנקודות שבאמת זה יגיע לאזרחי ישראל, בעיקר פריפריה אני רואה את זה, נגב גליל, תוכנית החוק כמובן. אנחנו נתחיל בסקירת האוצר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם אתה רוצה בהצגת האוצר לחכות לסוף ההצגה שלהם ואז לשאול את השאלות או תוך כדי? איך אתה רוצה לנהל את זה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בואו נשמע את שלומית. אני אחליט אחרי שאני אשמע אותה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפתחם של דיוני הצעת התקציב, לומר כמה מילים ולחזור קצת לרקע ולתשתית שהנחתה אותנו וצריכה להמשיך להנחות אותנו. בעקבות גילויי מאגרי גז במרחב הימי של מדינת ישראל, הוקמה בשנת 2010 ועדה ציבורית לבחינת המדיניות הפיסקלית בנושא משאבי גז ונפט בישראל, ועדת שישינסקי, ובהמשך למסקנות הוועדה התקבל חוק מיסוי רווחי נפט בשנת 2011, שבו נקבע בין השאר היטל שמוטל על רווחי נפט וגז. החוק הזה תוקן בשנת 2015. השם שונה שלו לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע ונקבעו בו הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע נוספים. סעיף 53(א) בחוק קבע שהממשלה תקים קרן לניהול כספים שיתקבלו מההיטל על רווחי הנפט, שיועברו למטרות חברתיות-כלכליות. הקרן בהתאם להוראות החוק נקבעה בחוק, ונקבע שיקבעו בחוק הוראות שיסדירו את אופן פעולתה, אופן הוצאת הכספים שינוהלו בה והמטרות שלשמן הם יועברו. בהתאם לאמור נחקק חוק קרן לאזרחי ישראל בשנת 2014, כשהתפיסה שעמדה בבסיס החוק וחזרו עליה גם בהקצאות הקודמות, הייתה שלמשאבי הטבע יש חשיבות משמעותית לעתיד החברה והמשק, והתפקיד של המדינה כנאמן הציבור הוא להבטיח שמשאבים מוגבלים ומתכלים אלה ינוצלו באופן שיניב תועלת מרבית לכלל אזרחי המדינה גם בדור הנוכחי וגם בדורות הבאים, תוך מזעור השפעות כלכליות שליליות. המטרה של הקרן נקבעה בסעיף 2 לחוק. הקרן תנהל את הכנסות המדינה בראיה כלכלית ארוכת טווח לשם השאתם ובמטרה לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות רבים לפי הוראות החוק. חברי ועדת המדע שבה נחקק החוק הזה, שאפו ליצור קרן שההקצאה של הפירות שלה לא תהיה לעניינים תקציביים שוטפים ובכלל זה כיסוי גרעון, צרכי תקציב ביטחון, החזר חובות או החזר הוצאות ריבית. הקרן לא נועדה להיות במקום תקציב או בתוספת לתקציב. היא לא נועדה להיות תקציב ב'. כספי הקרן יועדו למטרות ארוכות טווח בראיה רב-דורית וביחס לאותה שנה בראיה דורית. בהתאם לסעיף 38 לחוק, על הממשלה להניח על שולחן הכנסת כחלק מהצעת חוק התקציב השנתי את הצעתה להקצאת סכום ההקצאה השנתי שמועבר בכל שנה מהקרן לאוצר המדינה, ולהעבירה להכנה לוועדה לפיקוח על הקרן. ועדת הקרן נקבעה בחוק. היא ועדה ייחודית והמטרה שלה הייתה לאפשר את חלוקת פירות הקרן ולבצע פיקוח שוטף אחר יישום ההקצאות שנעשו בעבר, כשהכוונה הייתה כמו שאמר היושב-ראש, לאפשר שיקול דעת נרחב לוועדה בדומה להליך שמתקיים לעניין התקציב בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, באופן נפרד מוועדת הכספים שבעצם היא קובעת את כל ההסדר של תקציב המדינה, אבל כן לבצע את זה במנגנון נפרד. סעיף 38 לחוק קובע שסכום ההקצאה השנתי ישמש מידי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות. הצעת הממשלה להקצאה של סכום ההקצאה השנתי צריכה להיות מפורטת וצריכים להיות מצורפים לה בהתאם לסעיף 38(ד) לחוק, מטרת כל הקצאה שנכללה בהצעה, השיקולים בבחירתה ואופן יישומה, הסכום המוקצה למחקר ופיתוח וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה, הסכום המוקצה לעידוד תעסוקה בנגב וביצוע בפועל של ההקצאות בשנתיים הקודמות ואופן יישומן. בעת הכנת הצעת החוק בוועדת המדע, חברי הוועדה נחלקו ביחס לשאלה האם נכון לקבוע אחוזים לכל מטרה? האם לעגן את המטרות באופן אחר? בסופו של דבר ועדת המדע קיבלה את העמדה שנדרשת גמישות במטרות ולכן הן נקבעו באופן הזה. לימים, צריך באמת לעשות אולי חשיבה מחודשת בעניין הזה. הקרן החלה לפעול בחודש יוני 2022 לאחר שהכנסות המדינה מההיטל הגיעו לסכום שעולה על מיליארד שקלים בהתאם להוראות החוק. אני אתאר בכמה מילים את המקום שבו היינו החל משנת 2023, כרקע למה שנכון אולי לבחון ביחס להצעת ההקצאה לתקציב 2026. בשנים 2023 ו-2024 סכום ההקצאה השנתי עמד על 110 מיליון שקלים. באותן שנים הוחלט להקצות אותו לשתי מטרות מתוך איזו שהיא תפיסה שמדובר בסכום קטן יחסית שלא נכון לפזר אותו על פני מטרות רבות. המטרות היו אז בינוי מוסדות לתנועות נוער ופרויקטים לשיפוץ, לבינוי ולפתרונות דיור בתחום בריאות הנפש. נציין גם לאחר אישור ההקצאה, בחודש יוני 2023 הוגשה עתירה לבית משפט ביחס להקצאה הזאת של השנים 2023 ו-2024. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה הוגשה עתירה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חבר הכנסת להב זוכר את זה היטב. הטענה שם הייתה שיש לבטל את החלטת הוועדה לעניין ההקצאה, ולהקצות מחדש את הסכום באופן שיכלול פירוט של הסכום שמוקצה למחקר ופיתוח ולהשקעה באנרגיה מתחדשת, וסכום המוקצה לעידוד תעסוקה בנגב. טענת העותרת אדם טבע ודין הייתה שהחוק מחייב הקצאה בכל שנה למטרות האלה. העמדה שלנו הייתה שבהתאם לחוק אין חובה להקצות בכל שנה חלק מפירות הקרן למטרות שבסעיף 38(ד) וכי יש לכבד את הדגש שביקש המחוקק לשים על מטרות אלה, בכך שהורה לציין במפורש מה הסכום שמוקצה להן. זה דבר שצריך לבוא לידי ביטוי בעת גיבוש הצעת ההקצאה גם בתיעדוף המטרות האלה, ואם הוחלט שלא להקצות למטרות האלה, אז שיהיה נימוק והסבר מדוע, ובכל מקרה לאורך זמן כן מצופה שפירות הקרן ישמשו גם למטרות האלה. בסופו של דבר העותרת חזרה בה מהעתירה ובחודש נובמבר 2024 קיבלה הוועדה הזו נוהל עבודה לאישור הצעת הממשלה להקצאה של סכום ההקצאה השנתי. במסגרת הנוהל קבעה הוועדה שבעת הכנת הצעת הממשלה, משרד האוצר צריך לקיים התייעצות עם כלל משרדי הממשלה לקבלת הצעות וחלופות לשימוש בסכום ההקצאה השנתי מהקרן לפרויקטים, שלא מתוקצבים במסגרת חוק התקציב השנתי, ולאחר מכן לערוך בחינה מקצועית של ההצעות של המשרדים השונים. בהתאם לנוהל על הצעת הממשלה להיות מפורטת ברמת פירוט גבוהה, תיכף ניגע גם בעניין הזה, ולכלול את ההיסטוריה התקציבית למטרות, ועל הצעת הממשלה להציג כל הקצאה, מטרתה, השיקולים בבחירתה ואת אופן יישומה. על משרד האוצר גם להביא בפני חברי הוועדה סקירה של הליך קבלת ההחלטות שקדם להצעת הממשלה, ובתוך כך הצעות וחלופות של משרדי הממשלה שנדחו והטעמים לכך. בנוסף נקבע בנוהל שאף שבהתאם לחוק חלה חובה שסכום ההקצאה ישמש מידי שנה להקצאה למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, הממשלה רשאית שלא להקצות בכל שנה סכומים למטרות שמנויות בסעיף 38(ד). כך למשל בשנת כספים ראשונה, בשנה שבה הסכום נמוך במיוחד או לאחר שנה שבה הוחלט להקצות סכומים למטרות האלה, וכי על הוועדה לבחון את מימוש כוונת המחוקק בראייה צופה פני עתיד ולאורך שנים, ולוודא שהממשלה לא נמנעת בפועל מהקצאת סכומים למטרות האלה לאורך זמן. סעיף 39 לחוק קובע שהוועדה לפיקוח על הקרן תכין את פירוט ההקצאה מסכום ההקצאה השנתי לפי הצעת הממשלה, לכל המאוחר שלושה ימים לפני מועד אישור חוק התקציב לאותה שנה ולא יאוחר מהיום הקובע שעניינו התפזרות בשל אי-קבלת חוק התקציב, כך שפירוט ההקצאות יובא לאישור הכנסת כחלק מחוק התקציב השנתי, ואם הוועדה לא סיימה להכין את פירוט ההקצאות מסכום ההקצאה השנתי, תועבר הצעת הממשלה לוועדת הכספים שבעצם תכין את פירוט ההקצאות מסכום ההקצאה השנתי. סכום ההקצאה בשנת 2025 עמד על 190 מיליון שקלים. הצעת החוק במקור כללה ארבע מטרות: בינוי מוסדות לתנועות נוער, בינוי מגרשי ספורט, בינוי ושיפוץ בתי חולים פסיכיאטריים והקמת מבני ציבור. לאחר שהחלו דיוני הוועדה ביקשה הממשלה לשנות את ההקצאה והתווספו מטרות נוספות, בין היתר בניית מבני ציבור במרחבים שנפגעו במהלך מלחמת חרבות ברזל בצפון ובדרום, במטרה לעודד התיישבות אוכלוסייה צעירה, בינוי מבנים במרחבים שנפגעו במהלך מלחמת חרבות ברזל עבור מכינות קדם צבאיות, פיתוח מוסדות עבור תנועות נוער לרבות ארגוני נוער, מכינות אופק, קבוצות מחנכים, מתנדבי שנת שירות, גרעינים חינוכיים, כפרי סטודנטים ומוסדות תורניים. הדברים האלה, חלקם, אנחנו נראה אותם חוזרים גם בהצעת התקציב לשנת 2026. במהלך הדיונים שהתקיימו על סכום ההקצאה של שנת 2025 אנחנו חזרנו ועמדנו על כמה עקרונות בסיסיים בקביעת ההקצאה. מדובר בקרן בהפרדה מתקציב המדינה. אמרנו, לא תקציב ב' לתקציב המדינה, לא תקציב שוטף. אמרנו שלא ניתן לתקצב משנה לשנה את אותן מטרות כי המשמעות תהיה שההקצאה בעצם הופכת הלכה למעשה לתקציב שוטף. בנקודה הזאת אנחנו חלוקים עם משרד האוצר, ויתייחס בהמשך היועץ המשפטי למשרד האוצר. העמדה שלנו היא שהפרשנות הנכונה היא שלא צריך להקצות משנה לשנה לאותן מטרות, שתקציב הקרן לא נועד להפוך לתקציב שוטף או לכסף כיס של הממשלה, שאפשר בהתאם לחוק לקבוע הקצאה ליישום בפריסה רב-שנתית כדי לאפשר הקצאה לפרויקטים ארוכי טווח, אבל לא לחזור על אותה הקצאה משנה לשנה באופן שבו הקצאת הכסף תהפוך לתקציב שהממשלה בעצם כבר מביאה בחשבון ונסמכת עליו כך שהוא יוצא מתקציב הקרן. לגבי שימושים שניתנים כחלק מכספים קואליציוניים, התייחסנו גם לזה ואמרנו שגם הם לא במטרות החקיקה, שהקרן היא לא הליך עוקף להנחיית היועצת המשפטית לממשלה בעניין יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית, ועל כך הסכים גם היועץ המשפטי למשרד האוצר שהקרן לא נועדה לתקצב כספים שנויים במחלוקת, מטרות מגזריות, אוכלוסיות ייחודיות, אלא מטרות אמיתית ארוכות טווח, ברזלים, דברים יבילים, הקצאה רב-דורית ולאו דווקא בינוי ותשתית. בהתייחס לסכום ההקצאה בשנת 2026, הצעת התקציב עומדת על 236 מיליון שקלים וכוללת שמונה נושאים: שיפוץ ובינוי של מוסדות תורניים על-תיכוניים שמעודדים שירות צבאי בסכום של 60 מיליון שקלים, שיפוץ ובינוי במבני חינוך בלתי פורמלי לפעילות בוגרי מערכת החינוך בשכבות גיל של למעלה מ-18 הנתמכים במסגרת מינהל, חברה ונוער בסכום של 50 מיליון שקלים, הקמה וקירוי של מגרשי ספורט במערכת החינוך בסכום של 10 מיליון שקלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שזה חוזר כבר שנה שלישית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הקמת מרכזי שיקום למשרתי מילואים פוסט-טראומטיים בסכום של 30 מיליון שקלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם זה חוזר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הקמת מרכזי טיפול יומי ממוקדי טראומה בסכום של 15 מיליון שקלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם זה חוזר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עידוד תעסוקה בנגב ובגליל על ידי הקמת תשתיות, וחיזוק האקוסיסטם הטכנולוגי בסכום של 30 מיליון שקלים, קידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ בים בסכום של 15.6 מיליון שקלים, ובינוי, פיתוח ושיפוצים של תאגידים סטטוטוריים על פי חוק המשמשים מרכזי מורשת בסכום של 25 מיליון שקלים. כמו שאמרה חברת הכנסת פרידמן, בין המטרות האלה אפשר לראות הכללה חוזרת של מטרות שהוקצו להן כספים בשנת 2025 למשל הנושא של הקמה וקירוי של מגרשי ספורט במערכת החינוך, שיפוי ובינוי במבני ציבור בלתי פורמלי שנתמכים במסגרת מינהל, חברה ונוער לרבות כפרי סטודנטים, מכינות אופק, קבוצות מחנכים, גרעינים תורניים ועוד, מטרות שגם התעוררה לגביהן השאלה האם מדובר בשימושים שניתנים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא נכון מה שאמרת, דרך אגב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה? זה שנה אחרי שנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מגרשים? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 10 מיליון מתוך 189 מיליון. תעשי חשבון, זה 5%. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא משנה, זה שנה אחרי שנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היא צודקת שהם הוקצו כבר בעבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה היא צודקת. לא שזה הכי גבוה בשנה שעברה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני דיברתי על שיפוץ מבנים של תנועות נוער. זה היה הכי גבוה שנה שעברה. שנתיים רצוף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שלוש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם הקירוי זה שלוש לדעתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קירוי מגרשים? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כן, היה קירוי מגרשים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> היה שלוש שנים רצוף קירוי מגרשים, ושלוש שנים רצוף שיפוץ מבני נוער. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לגבי חלק מהמטרות האלה גם נשאלה שאלה האם מדובר בשימושים שניתנים כחלק מכספים קואליציוניים שנועדו לשרת מגזר מסוים באופן שנוי במחלוקת, שעכשיו גם מתוקצבות במסגרת חוק התקציב כבר עתה, בחריגה מכוונת המחוקק ממטרות החוק, מהקצאה כדין, וכך גם לעניין מטרה של בינוי ופיתוח של השיפוצים של תאגידים המשמשים מרכזי מורשת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין קירוי ב-2024. זה מולי. קירוי מגרשים לא היה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עשינו את זה בנפרד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא יודע מה עשיתם בנפרד. התקציב פה מולי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת לך, זה היה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה רעיון שאני באתי איתו כי דיברנו על אנרגיה מתחדשת. זה משהו שהבאתי אותו. מבחינתי התחלנו בשנה שעברה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואטורי, זה היה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת ואטורי צודק. הייתה המלצה להתקין פאנלים סולריים על המבנים של תנועות החינוך. זה לא קשור למה שואטורי אמר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא קשור אבל זה כאילו שנתיים רצוף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הלוואי והיה כל שנה אנרגיה מתחדשת. זה מה שאנחנו רוצים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל יש עוד דברים שאנחנו רוצים. חוץ מזה זה צריך להגיע ממשרד הספורט. לא צריך להגיע מפה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני רק אסיים ואומר שעמדנו על כך שבשנים הראשונות שבהן נקבעת הקצאה מתגבשים נהלי העבודה ומתבהרת מטרת החוק ואופן יישומו. מתחדדים גם הפערים בין הכנסת לבין הממשלה בפרשנות של החוק, בצרכי הציבור, ביישום החוק. גם עמדנו על כך שלוועדה הזאת יש סמכויות ייחודיות שהמחוקק רצה לאפשר לה את שיקול הדעת הנרחב ואת עצמאותו מול הממשלה, שעליה לפעול בהתאם לסמכויות שלה ולאחריות שלה כתוצאה מהחוק הזה. רגע לפני הצגת האוצר חשוב לוודא שהממשלה מביאה בפנינו את מלוא המידע, פירוט מלא של הנתונים, של השיקולים שעמדו בבסיס הצעת ההקצאה כדי שחברי הוועדה יוכלו לקבל החלטה מושכלת לעניין ההקצאה, בין היתר להבין האם באמת מדובר בכספים קואליציוניים, כיצד יכול להיות שהמטרות חוזרות על עצמן מידי שנה ומה עמד בבסיס ההקצאה הזאת בעיני הממשלה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, ב-2025 דיברנו על זה שיהיה מצ'ינג של אותו משרד ממשלתי שמקבל את ההקצאה מקרן העושר, והתבשרנו שלא היה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא תמיד יהיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא תמיד. תלוי איזה משרד. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> דיברנו על חינוך ואמרו שיש 10 מיליון אם אני לא טועה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בקירוי מגרשי ספורט עשינו מצ'ינג יחד עם משרד האנרגיה, הגנת הסביבה והספורט. אנחנו אמנם שמנו 12 מיליון. כל משרד שם 6 מיליון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם רשות החדשנות שמה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא במגרשים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא מגרשים אבל רשות החדשנות - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> בהקמת מגרשים אני מדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משרד הבריאות גם עשה מצ'ינג. במזור שמנו 5 מיליון והם שמו 6, משהו כזה. לא תמיד זה בהתאם. לפעמים זה גם יותר, לפעמים זה קצת פחות, תלוי במשרד. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> השאלה שלי אם זה לא מותנה במצ'ינג של אותו משרד? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אי אפשר להתנות לגמרי. אנחנו רוצים שזה יהיה כדי להכפיל את הכסף שלנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לשאול את שלומית הבהרה לגבי מה שהיא אמרה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה. שלומית, תודה על ההצגה. דיברת על כך שהקרן לא צריכה להיות תקציב המשכי או תקציב ב', כלומר שלא ניתן ליצור הסתמכות ולהשקיע שנה אחרי שנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נכון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האם כוונתך גם שאי אפשר להשקיע במקביל באותו גוף, כלומר שמשרד ממשלתי מעביר כספים לעמותה ספציפית ואז היא תקבל כספים משלימים מקרן העושר? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם היא ממילא מתוקצבת באמצעות התקציב, היא לא אמורה לקבל כספים גם מתקציב הקרן. הרעיון היה לא לתקצב יעדים או מטרות שבעצם כבר נמצאות בבסיס התקציב הקיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כלומר גופים, עמותות שמקבלות כספים מתקציב המדינה, ממספר משרדים אפילו, לא אמורות לקבל תקציב נוסף מקרן העושר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> צריך לבחון באיזה מטרה מדובר. אם מדובר במטרות שונות צריך לבחון את זה. אם מדובר באותה מטרה, לא אמור להיות תקצוב חופף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כי אז מתעורר חשש לכספים קואליציוניים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> החשש הזה מתעורר גם אם לא מדובר בתקציב שהוא אותו התקציב. אם מדובר בכספים שנעשו איזה שהם הסכמים לגביהם, אם מדובר בכספים שהם מיועדים למגזר מסוים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה ברור. לי לא ברור, אדוני היושב-ראש וגבירתי היועצת המשפטית, מה הכספים שהם מוקצים לעידוד תעסוקה בנגב? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, נכנסת לדיון. טוב, תודה רבה. לגבי מה ששלומית אמרה, כדאי שאני אבהיר את זה. אנחנו לא מחליפים את משרדי הממשלה. כמו שאמרתי בעבר, אנחנו באים ומשקיעים און-טופ, זאת אומרת מעבר לדברים השגרתיים של המשרדים, לכן יש דברים שלא חוזרים ב-90% מהמקרים. יש מקרים מסוימים שאנחנו נבחן את הדברים. אני אומר עוד פעם, יש את הפרויקט הזה שאת ציינת אותו, של 30 מיליון לשיקום חיילי צה"ל, אני קראתי לזה בהתחלה, אבל זה חוסן לאומי כי מדובר באזרחים שגם אם שירתו בצבא, הם עדיין אזרחים. 30 מיליון גם כן נראה לי נמוך מאוד. אנחנו נרצה להקפיץ את זה קצת. אנרגיה זה נמוך מאוד גם כן. זה משהו שנרצה להכפיל אותו לפחות. הם באו עם תוכניות גדולות, יצאו עם סכום קטן. אני יודע שהם הגישו לאוצר את התוכניות שלהם ואנחנו נדון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תוכניות מדהימות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נעבור על הסעיפים אחד-אחד. האוצר, בבקשה, בואו תציגו את הדברים. שאלות בסוף, יוראי, בסדר? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאה אחוז. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יואב הכט, אגף התקציבים, משרד האוצר. לפי דעתי הדברים הוצגו. אני אציג בתמצית את ההצעות. להבנתי הוועדה תדון ארוכות בכל הצעה, אז אני לא אכנס לפרטים. משרד האוצר פנה למשרדי הממשלה השונים, כמה משרדי ממשלה למעשה, בבקשה לאיסוף הצעות לתוכניות למימון באמצעות סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל לשנת 2026. הממשלה אספה הצעות מכלל המשרדים שהגישו הצעות, הצעות לשימוש בתוכניות למימון באמצעות סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל לשנת 2026, מתוכן בחרה הממשלה חלק מההצעות והוסיפה עוד הצעות נוספות שלא קיבלה מהמשרדים. בסופו של דבר קבעה במסגרת דיוני התקציב את הצעתה על פי החוק. בתוך ההצעה הזאת יש 16 מיליון שקלים חדשים לקידום אנרגיות מתחדשות בים, יש 30 מיליון חדשים עבור הקמת מרכזי שיקום למשרתים בצה"ל עבור אנשים שסובלים מפוסט-טראומה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה תחת בריאות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה לא בריאות. פוסט-טראומה זה משרד הביטחון. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> המרכזים האלה יהיו מרכזי שיקום תחת משרד הבריאות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אה, זה לא לחיילים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא, זה למשרתים בצה"ל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רק משרתים בצה"ל? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא לחיילים. זה גם יכול להיות למילואימניקים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה עדיין משרד הביטחון. הוא הגורם שמטפל בחיילים משוחררים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מרכזי השיקום האלה יהיו תחת משרד הבריאות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> צריך להבהיר האם הכספים האלה לא מתוקצבים כבר היום. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון, ניסים. אני חייב רגע להגיד את זה שמשרד הביטחון הוא הגורם שמטפל בכל מי שמשרת בצבא, בין אם בסדיר או במילואים. משרד הבריאות, אין לו שום קשר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא מדובר בחיילים. אני אמרתי בהתחלה שאני רוצה שאנחנו נעזור לחיילים שנפגעו במלחמה, יש המון כאלה, אבל מדובר בעצם באזרחים, אז אנחנו נקרא לזה חוסן לאומי. זה יכול להיות משרד הבריאות. זה לא משרד הביטחון. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> עזוב איך אתה קורא לזה. פרקטיקה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הצעת הממשלה מדברת על משרד הבריאות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת הייתה הצעה של משרד הבריאות או משרד הביטחון? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> משרד הבריאות להבנתי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> יפה, אז זה לא קשור לפוסט-טראומה לחיילים. אי אפשר לתת כותרת לדבר שהוא ריק מתוכן. חשוב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה לא היה בין ההצעות שקיבלנו מהמשרדים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא היה מבין ההצעות שקיבלתם? מאיפה זה הגיע? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כמו שהצגתי את הדברים. חלק מהרכיבים בהחלטת הממשלה הגיעו כחלק מתהליך איסוף ההצעות הסדיר, המשרדים שהספיקו לשלוח בזמן. יש לכם את כל ההצעות שקיבלנו בנספח של החוברת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עמודים 14–15. מאיפה הגיעה ההצעה הזו? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש הצעות נוספות שעלו תוך כדי הדיון בממשלה ונקבעו בתיעדוף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש את החבר'ה שהציגו פה, האלמנט החמישי. אתם זוכרים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא הייתם פה? עשו פה הצגה שלמה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שנה שעברה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השנה. הם היו פה, הציגו איזה פרויקט כזה שבעצם יש אחד באילת שהיינו. הוועדה ביקרה באילת אצל ראש העיר. שמענו שיש שם משהו כזה, שיקום, ריטריט כזה לאזרחים ששירתו בצבא. אנחנו מאוד התלהבנו מהרעיון הזה וביקשנו להכניס את זה בכל זאת בתוך ההצעה מראש. לא רצינו להישאר שבסוף אין כסף. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל עדיין איך אנחנו דואגים גם לחיילים? דיברנו על זה גם בוועדה, גם מחוץ לוועדה, לפוסט-טראומה, כי 45 מיליון, הוא אמר 35 מיליון - - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 30. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 30, אוקיי, זה סך הכול של בריאות. 35 מיליון, אין לי שום בעיה. אני בעד לטפל בפוסט-טראומה גם לאזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלומית מציעה שניתן להם לדבר ובסוף נשאל שאלות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. פשוט אני תיכף הולך לבריאות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יואב, אתה יכול להמשיך בהצגה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן, בוודאי. בנוסף, 60 מיליון שקלים חדשים עבור שיפוץ של מוסדות תורניים על-תיכוניים המעודדים שירות צבאי, 50 מיליון עבור שיפוץ ובינוי מבני חינוך בלתי פורמלי לפעילות בוגרי מערכת החינוך בשכבות גיל של למעלה מ-18. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה מעל גיל 18? למי זה, מכינות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> למשל מכינות. מכינות זו הדוגמה הקלאסית. שנת שירות זה גם, אבל שנת שירות את יכולה להגיד, יש פה אולי גם עבודה עם נוער. זה גם כן נכלל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> על מה אנחנו מדברים? מה האופציות? מכינות, שינשינים. מה עוד? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כפרי סטודנטים, גרעינים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גרעינים תורניים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בוודאי שגם תורניים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה בוודאי? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כי בין הגרעיניים יש כאלה שהם תורניים והממשלה לא מחליטה להפלות אותם לרעה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. איזה עוד אופציות יש בסעיף הזה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אלה הדברים – שנות שירות, מכינות, במיוחד מכינות אופק, כפרי סטודנטים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה עם מכינות לחרדים? אם הממשלה לא רוצה להחריג את התורניות שאין לי בעיה עם אף אחד, יש חילוניות, תורניות. מה עם חרדיות? יש מכינות חרדיות שהן תמיד נופלות בין הכיסאות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שהן מעודדות גיוס? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> קודם כל מכינות זה מכינות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מכינה זה לקראת גיוס. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אם הן עומדות בתקן של מכינות עבור מינהל חברה ונוער של משרד החינוך, אני בטוח שהן - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם לעמדת הממשלה המטרות האלה הן מטרות שעמדו בבסיס ראיית הקרן? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש מתודולוגיה שהוכנה על ידי משרד האוצר בשעתו כשנפתחה הקרן, לגבי אילו דברים נכון שיהיו מתוקצבים על ידי סכום ההקצאה השנתי. ככלל זה דבר שעונה על מרבית התבחינים במתודולוגיה שלנו. לפי דעתי דיברנו בפורום הזה ארוכות על המתודולוגיה הזאת כבר בשנת 2023. אני חושב שבוודאי שיש כאן עמידה בתנאי שהוגדר והוא גם אומץ על ידי הממשלה, שזה יהיה הקצאה תשתיתית שאין לה השלכות עבור השנים הבאות כדי לא לחייב את הוועדה להמשיך להקצות גם בשנים הבאות. זה בוודאי במקרה הנוכחי. לגבי יתר הדברים אני חושב שיש עמידה שהיא מעט יותר נמוכה. מצד שני צריך לזכור שזה עקרונות מתודולוגיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אמרת עמידה יותר נמוכה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> האם הדבר הזה עומד בקריטריונים של רב-שנתיות? ניתן לטעון שבוודאי שכן כי אמנם הם לא נוער אבל בני 18 פלוס הם העתיד של המדינה. כל הראיה של חינוך כדבר מרכזי עבור הקרן וזה גם הוגדר בחוק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. כמה מהתקציב של שנה שעברה ניתן לאותה מטרה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נדמה לי שגם כן 50 אבל אני אבדוק את עצמי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וכמה לפני? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לפני זה אני לא זוכר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, זאת אומרת אנחנו כבר שנה שלישית על אותן מטרות. האם זה עומד בחוק? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן. זה בוודאי לא משהו שאנחנו מגדירים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הרגע היועצת המשפטית אמרה שלא להקצות את התקציבים על אותו דבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> על איזה סעיף את מדברת? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> על הסעיף הנוכחי. אנחנו שנה שלישית מתקצבים את אותו דבר, והרגע היועצת המשפטית אמרה שברגע שמתקצבים אותו דבר כל כך הרבה שנים, זה הופך להיות כאילו חלק מהתקציב, תקציב שנסמכים עליו במקום שהמשרדים יקצו את התקציב לדברים האלה, המשרדים הרלוונטיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי, רצית להגיד משהו לפני שאנחנו ממשיכים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי מיליון שאלות אבל אני ממושמע. אני מחכה לסוף הדברים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם יש רק שאלות הבהרה, בסדר. אם לא, תמשיכו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי המון שאלות הבהרה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הבהרה למה שהוא אמר הרגע או בכלל? הבהרה זה כרגע על מה שהוא דיבר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> על כל משפט שהוא אומר יש לי 14 שאלות הבהרה. כשהוא אומר שהוא פנה והיוועץ עם כל משרדי הממשלה, מעניין אותי לדעת לדוגמה מה שלח המשרד להגנת הסביבה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כלום. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מתי פניתם למשרד להגנת הסביבה? למי פניתם במשרד? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אנחנו פונים לכל המנכ"לים של המשרדים. מרבית המשרדים לצערי ממשיכים לא להשיב. זה לא חדש לנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מתי פנית למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> באיזה תאריך יצא המכתב שלנו? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לפי דעתי זה היה בשלהי ספטמבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זכור לי שיש מכתב שיוצא לכולם יחד. זה לא פנייה ייעודית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> המשרד להגנת הסביבה ששלח בעבר הצעות לא הגיב. משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד העלייה והקליטה, משרד הפנים, המשרד לשוויון חברתי, משרד התחבורה, משרד התיירות, משרד התקשורת, משרד התרבות והספורט. למעשה רוב משרדי הממשלה לא שותפו. לא התקיים תהליך היוועצות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אנחנו לא יודעים להציע בשם המשרדים הצעות בשמם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גם משרד הבריאות לא שלח הצעות. הוא זכה בכספים של הקרן הזאת. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> האם יכול להיות שהמשרדים האלו בנו על זה שהם יציגו את ההצעות שלהם בישיבת הממשלה? האם יכול להיות שהם התמקדו בדרישות אחרות שלהם במסגרת דיוני התקציב? הרי התהליכים האלה קורים במקביל. יכול להיות. זו לא השאלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא תקציב ב'. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש פה הרבה משרדים שלקחו את זה מאוד ברצינות, וחלק מהמשרדים האלה לוקחים את זה ברצינות שנה אחר שנה. למשל משרד האנרגיה שיושב גם כאן ומקדיש המון זמן לדיונים בוועדה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וקיבל רק 15 מיליון מכם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תרשה לי להשלים את השאלה שלי. לפי סעיף 11 לנוהל הוועדה אתה לא נדרש לפנות למשרדים. אתה נדרש לקיים תהליך היוועצות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה תהליך היוועצות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> פה אני חלוק, כי אם רוב משרדי הממשלה בהם משרדים שהם רלוונטיים לכספים של החוק לא שלחו בכלל הצעות, יכול להיות שאתם צריכים לעשות רוויזיה באופן שבו אתם מקיימים היוועצות כי זה חוזר שנה אחרי שנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך היוועצות אם המשרדים בכלל לא עונים ולא מגיעים לוועדה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כי הם לא הגישו הצעות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> או שמקבלים מכתב למשרד או שאתה זורק אותו בפח או שלא מגיבים אליו. זה מכעיס שהם לא פנו בכלל. אתה צודק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מזכיר לך ששנה שעברה הגיעו לפה משרדי ממשלה שלא הגישו הצעות והציגו לנו פה הצעות. אגב, לישיבה הראשונה הגיע נציג המשרד להגנת הסביבה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> היום אני לא רואה נציג של המשרד להגנת הסביבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא רואה פה אף נציגים של אף משרדים למעט אנרגיה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני חושב שלהגיד שלא התקיים תהליך היוועצות זה לא נכון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שמע, כשרוב משרדי הממשלה לא משותפים זה מעיד על כך שתהליך ההיוועצות לא מוצה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה לא נכון שלא משותפים. כולם משותפים, אלא שיש משרדים שבוחרים לקחת את האירוע הזה מאוד ברצינות, ולראיה, משרד האנרגיה גם שלח המון הצעות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה אתה רוצה שיעשו, יוראי? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תהליך היוועצות כולל זה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קודם כל הוא מזמן אותו. הבן אדם לא מגיב בכלל. הוא צריך להגיב קודם כל למכתב. קיבלת מכתב? תגיב. מי ששם אותו בצד הוא הבעייתי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני חושב שיש כן שיפור קל משנה שעברה. למשל משרד העבודה שנה שעברה, זכור לי שלא הגיש בכלל והייתה על כך הערה בדיונים כאן בוועדה, איך יכול להיות שמשרד העבודה לא הגיש, והפעם משרד העבודה כן הגיש. לצערי הפעם המשרד להגנת הסביבה לא הגיש. פעם שעברה, אגב, הוא כן הגיש אבל הוא הגיש הצעה משותפת - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משרד העבודה היה פה בשנה שעברה. לא קיבל שקל. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נכון, אבל הוא איחר את המועד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא לא איחר את המועד. אפשר היה לשנות הרבה דברים. אתם פשוט ננעלתם ולא נתתם לנו לשנות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הוא לא התייחס בזמן לפני ישיבת הממשלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה משרדי ממשלה יש, עו"ד קופל? << אורח >> דודי קופל: << אורח >> למעלה מ-30. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 36. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז 20% ממשרדי הממשלה שותפו בהליך ההיוועצות או שלחו הצעות. זה נראה לי לא סביר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש הבדל בין נשלח אליהם מכתב פעם אחת אפילו ללא תזכורת, לבין זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה שמדהים, שמשרד המורשת שלח. בטוח הם זכרו לשלוח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם אתם מבקשים לצאת ידי חובה בתהליך הזה או שאתם באמת רוצים לעמוד על מה שהוועדה קבעה, שזה היוועצות? ראיתם שלא קיבלתם אף מענה מ-25 משרדי ממשלה. הרמתם טלפון לרפרנטים הרלוונטיים, ללשכת המנכ"ל? הערתם לתשומת ליבם? המשרדים בעומס, אני מניח. יש הרבה משרדים אז אני מניח שיש הרבה עומס. האם עשיתם משהו נוסף כדי לקיים את הליך ההיוועצות חוץ משליחת המכתב הראשוני הזה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה הדבר הפורמלי שאנחנו עושים ומעבר לזה אנחנו מתזכרים בערוצים לא פורמליים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה אחריות של המשרדים, יוראי. המשרד להגנת הסביבה, יש לו כל כך הרבה כסף לכל. המשרדים צריכים אחרי שאנחנו הערנו אותם ב-2023, כי עד 2023 אף אחד לא שלח כלום. הם קבעו לבד מה שהם רוצים. זה היה העבודה שלנו. איפה המשרדים? שישלחו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי עוד שאלה, יואב או קופל, מי שתירצו. לפי סעיף 9 לנוהל הוועדה, ההצעות צריכות להיות לפרויקטים או ליעדים שאינם מתוקצבים במסגרת התקציב השנתי. האם בראיה אחורה וידאתם שהכספים שהוקצו או הועברו על ידי הקרן לא הגיעו לעמותות שכבר זוכות לתקציב מאוצר המדינה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זו ודאי לא השאלה. זה שעמותה מסוימת פועלת גם בפרויקט אחד וגם בפרויקט נוסף, ופרויקט אחד מתוקצב מידי שנה ופרויקט שני לא מתוקצב מידי שנה, זה ממש לא משהו שמופיע - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נגיד אם יש עמותה אחת שב-2025 קיבלה מיליוני שקלים מכל מיני משרדי ממשלה - - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זו שאלה של הפעילות, לא שאלה של זהות העמותה. אם עמותה עושה פעילות א' ופעילות ב', ופעילות ב' היא פעילות חדשה שלא מתוקצבת מתקציב המדינה, אז בעינינו בוודאי שזה עומד בקריטריונים גם לפי הנוהל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח שנגיע עוד פעם למשרד החינוך להבין על מה זה הולך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כשאתה מציג את ההצעות, האם תוכל להגיד מה גרם לכם לבחור באיזו הצעה, מאיזה טעמים? למה תיעדפתם הצעה אחת על פני הצעה שנייה? איך זה בוצע? לפי איזה שיקולים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני אוכל לגעת בזה במכלול הדברים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא במכלול הדברים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה לא יכול לגעת בזה במכלול הדברים, יואב, כי בהתאם להוראות נוהל הוועדה אתם צריכים גם להתייחס להיסטוריה התקציבית וגם להציג כל הקצאה, את המטרה שלה, את השיקולים בבחירתה ואת האופן של היישום שלה, אז תתייחס גם לאלמנטים האלה בהצגה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לפי דעתי כלל המידע גם מופיע בפניכם בכתב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא אינו מופיע. יש הוראה שהיא גבוהה מהוראת הנוהל, שזאת הוראת חוק. מה הסכום שמוקצה לטובת עידוד תעסוקה בנגב? אני ניסיתי למצוא. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לפי דעתי 30. עוד מעט נגיע לזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה לא? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כי זה פיתוח הנגב והגליל. אתה לא צריך להגיד כמה אתה מקצה לפיתוח הנגב והגליל אלא ספציפית לעידוד תעסוקה בנגב. אגב, גם לעידוד אנרגיות מתחדשות ומחקר ופיתוח שלהם אתה צריך - - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא חושב שנכון לקרוא את ההנחיה שם כדווקא עידוד לעומת פיתוח. השאלה היא מה יותר כללי ממה. עידוד תעסוקה בנגב הוא המונח היותר כללי שבתוכו פעילות פיתוח בנגב ובגליל שבוודאי מעודד תעסוקה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. בחוק רשום רק נגב ולא רשום גליל. בגלל זה אנחנו שואלים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הפיתוח בהכרח מעודד תעסוקה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הפיתוח בהכרח מייצר מקומות עבודה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, אבל זו לא הייתה השאלה. הסעיף רשום נגב גליל. אנחנו מבקשים לדעת, מתוך ה-30 מיליון כמה הוא רק לנגב או האם ה-30 מיליון זה גם נגב וגליל? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה שניהם ביחד בגלל שככה הממשלה יודעת לפעול. היא לא יודעת להבחין ביניהם בהקשר הזה ולכן היא תוציא קולות קוראים שאפשר לפנות אליהם גם רשויות מהנגב וגם רשויות מהגליל, ואנחנו נוכל לדעת את התשובה כמה הלך לנגב וכמה הלך לגליל כשיהיו זוכים בקולות קוראים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> עו"ד קופל, סעיף 38 לחוק קרן העושר קובע שאתם צריכים לנקוב בהצעה במה הוא הסכום שמוקצה לטובת עידוד תעסוקה בנגב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רק בנגב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איפה זה מופיע בהצעה או שאתם לא כפופים לחוק שהכנסת מחוקקת? << אורח >> דודי קופל: << אורח >> כפי שיואב הסביר ומאחר שההקצאה מתבצעת על ידי המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אנחנו לא חשבנו שנכון לעשות כאן הבחנה במובן זה שנקבע איזה סכומים יוקצו לנגב ואיזה סכומים יוקצו לגליל, כי תוכל להיטען פה טענה טובה של פגיעה בשוויון בין הנגב לבין הגליל, לכן הדרך הטובה ביותר לעשות את זה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני, החוק אינו מפורש בעיניך? דעתך לגיטימית אבל היא לא רלוונטית ככל שהחוק - - - << אורח >> דודי קופל: << אורח >> אנחנו פירטנו כמיטב יכולתנו בהקשר הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שלומית, אני באמת לא מצליח להבין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, סליחה. יוראי, אתה מדבר איתו מול שלומית. אני פה היושב-ראש. סליחה, בוא ניכנס לסדר. אני רוצה לשמוע את כל ההצגה ואנחנו נרד לפרטים. אמרתי מראש, לא בטוח שנקבל הכול. אתה רואה הבדל בין עידוד תעסוקה לפיתוח תעסוקה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני, החוק מורה שצריכים לנקוב בסכום של עידוד תעסוקה בנגב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך פה 30 מיליון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא. אלף, אין פיתוח תעסוקה. יש פיתוח הגליל והנגב. אומר היועץ המשפטי למשרד האוצר, אני חושב אחרת ממה שמופיע בחוק. אני חושב שלא נכון לנקוב ספציפית את מה שהחוק מורה לי, מטעמים כאלה ואחרים. << אורח >> דודי קופל: << אורח >> לא כל כך מדויק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ליבי יוצא לעמדה הפרשנית שלך אבל החוק מאוד מפורש בהקשר הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, אני רואה את זה כ-50/50 לפי פרויקטים. ראינו את זה פעם קודמת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אם זה 50/50 אז זה 15 מיליון לנגב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יכול להיות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עצוב מאוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יסמין, ראית שנה שעברה שרצינו מאוד שמשהו יהיה חצי-חצי ובסוף זה לא היה חצי-חצי. אין לי בבעיה בכלל עם הגליל, דרך אגב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם לנו אין בעיה אבל אנחנו מבקשים לדעת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר. אנחנו צריכים להגדיל את הסכום שיהיה גם וגם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ניסים, אני עובר לגליל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איפה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לגליל התחתון ליישוב בשם מנוף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה יכול לספר. אתה לא ימני שיעשו לך הפגנות ליד הבית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מועצה אזורית משגב איפה שיואב הכט גר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> גדל, לא גר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גדל, סליחה. זה המקום הכי יפה בארץ. אני אומר שוב, ברור שאני לא מוטה נגד הגליל כי אני עובר לשם, אבל עדיין אני חושב שחבר כנסת שקורא את ההצעה, והחוק באופן מוזר קובע איך שני רכיבים שצריכים להיות בהצעה ושני הרכיבים אינם מופיעים או לפחות רכיב אחד לא מופיע, זה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הם שמים את זה כללי. הם משרד האוצר, אוקיי? אני לא מגן עליהם אף פעם, אתה יודע, אבל אנחנו לא מתערבים לאן זה הולך. הלוואי והייתי יכול לקבוע לאן זה הולך. בסוף מה שקובע זה קולות קוראים. יש מעין מכרז. אתה לא יכול לקבוע. אנחנו יכולים לקבוע תנאים אולי, להגיד להם, תשמעו, לפי החוק תנו עדיפות מסוימת, אבל אי אפשר עכשיו להגיד, לא, יואב לא יודע ואני לא יודע ואתה לא יודע לאן זה יגיע בסוף. אנחנו יכולים להשתדל, אז על פי החוק אנחנו נעשה מאמץ שבאמת יגיע לתעסוקה בנגב, ואתם יודעים באיזה שלב זה. לפני הוצאת קולות הקוראים, שם המאמץ. חסר לנו שאנחנו נגיד שפה קבענו כבר שזה הולך לרשות כזו או רשות אחרת. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יכול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא רשויות. נגב. אזור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נתנאל, בבקשה. << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >> רק שאלה. מתי הוקם משרד הנגב והגליל? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לפי דעתי ב-2015. << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >> הטענה שהכסף יכול לעבור רק בכותרת נגב גליל כי זה דרך המשרד הזה, זה לא מסתדר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זאת לא הטענה. << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >> אמרתם שאפשר להעביר את זה תחת כותרת נגב גליל כי זה עובר דרך משרד נגב גליל. אם לא יהיה משרד נגב גליל? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> השאלה היא מה היא ההבחנה המהותית בין הנגב והגליל? << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >> אבל החוק כתב נגב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> החוק לא כתב לי מה להקצות. הוא כתב מה להודיע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה לא הודעת. זה בדיוק הנקודה. אתה לא מודיע. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני מודיע מה הפעילות. אני לא יודע להגיד כמה מתוך זה לנגב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש הבחנה ברורה. לא סתם המחוקק קבע שצריך עידוד תעסוקה בנגב. 30% מקרן העושר מגיע מהנגב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הנחת העבודה שהיו"ר מציע היא הצעת עבודה סבירה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תנו להם להמשיך להציג. האוצר מציג הצעה מסוימת. לגבי דברים שלא נראים אנחנו נעיר הערות. יש דברים של דקדוקים. זה לא השלב, אני חושב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא דקדוקים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו רוצים לדאוג שיהיה כסף על פי החוק, ובסוף בקולות קוראים, אני אומר עוד פעם, לגבי ההפניה לאן זה ילך בסוף אפשר דרך הקולות קוראים. אין לנו שליטה מלאה, בטח לא כרגע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושב שאנחנו צריכים לדון בהצעה שלא מקיימת את הוראות החוק הבסיסיות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הם שמו 30 מיליון. אנחנו נדאג שהקולות קוראים יהיה לפי החוק. יוראי, הוא לא נביא. הוא גם לא יודע לאיפה זה יגיע בקצה. הוא שם תקציבים לפי מה שהוא רואה. אנחנו צריכים להעיר האם התקציבים האלה מתאימים על פי החוק או לא. הוא לא כותב עכשיו, זה הולך לרהט, הכסף, כדי שאנחנו נהיה רגועים. הוא אומר, אנחנו נותנים תקציב זה וזה וזה. אנחנו מפקחים כרגע על התקצוב הזה. אומרים, זה לא נראה לנו, זה כן נראה לנו, לאן צריך להיות יותר. יותר אנרגיה מתחדשת, פחות אנרגיה, אתה מבין? זה מה שצריך להיות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוא תמשיך, יואב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> להמשיך את הסקירה של השימושים? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הקמה וקירוי של מגרשי ספורט, 10 מיליון שקלים חדשים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה אנחנו חוזרים על זה שנה שנייה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני מאמין שראו כי טוב, שההקצאה הייתה טובה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי ראה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> משרד החינוך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא אמור לתקצב את זה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא משרד החינוך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משרד הספורט לדעתי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה לפי דעתי מתקנים בבתי ספר בעיקר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תפנה אותי לשורת ההצעה בנספח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בהצעת התקציב מתוך מה זה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בעמוד 15 שורה לפני אחרונה. זה לא הקמה ושדרוג, זה קירוי, מה שנקבע בסופו של דבר אבל ההצעה הייתה יותר רחבה בהתחלה. בטבלה אם אתם רוצים להסתכל בנספח, בעמוד 15 שורה לפני האחרונה. אם תסתכלו בעמוד 7 אתם תיראו – הקמה וקירוי של מגרשי ספורט במערכת החינוך. זה ודאי במערכת החינוך. פשוט מתוך השדרוג וההקמה לקחו את הסיפור של הקירוי כי הוא יותר קשור לאנרגיות סולריות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שיעצור לנו אנרגיות סולריות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש רשויות ערביות שמבקשות שוויון. אני מסכים בתנאי שהם משרתים בצה"ל. זה התנאי שלי. אנחנו אמרנו תמיד, הדגשנו גם בפני משרד החינוך להעדיף משרתות בצה"ל. כשאנחנו מגיעים בסוף לחלוקה, שבע מתוך עשר רשויות זה רשויות ערביות שלא בטוח שהן מתגייסות לצה"ל בכלל, אז יש יותר משוויון. אנחנו רוצים שיהיה שוויון בדברים האלה ואנחנו לא נתלהב להשקיע במשהו שבסוף מתפזר לנו. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני מניח שהקריטריונים של משרד החינוך הם ברובם היו כאלה שהטיבו דווקא עם הרשויות הערביות, ולכן הן זכו על אף זה שהן בטח ניסו להתחשב בדרישה של הוועדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה נכון. בגלל זה ניסינו להגדיר כאלה שהם מעודדים שירות בצה"ל. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> השאלה אם אתה יכול להגדיר את זה כתנאי סף או עוד גורם שמהווה שיקול? בסופו של דבר ברשויות הערביות, כולנו יודעים זאת, שם החוסר הכי גדול של המתקנים מכל מיני סיבות ולכן יכול להיות שמהטעמים של הצורך, הקריטריונים של משרד החינוך גרמו לכך שבסופו של דבר ההקצאה הייתה יותר מוטה לכיוון אותם ישובים. אני חושב שזה משהו שיהיה יותר נכון שהמשרד יתייחס אליו. אני רק משער פה השערות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רק מדגישה את זה שאנחנו שנה שנייה עם אותה הקצאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שואלים איזה סנקציות נותנים לחרדים שלא מתגייסים, אז איפה הסנקציות בצד השני? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זאת לא שאלה שאני שאלתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב. סיימת? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש עוד נושא, קצת עסקנו בו, עידוד תעסוקה בנגב ובגליל, 30 מיליון שקלים חדשים. קצת דיברנו עליו קודם לכן. הקמת מרכזי טיפול יום ממוקדי טראומה, 15 מיליון שקל. גם זה במשרד הבריאות. לבסוף, 25 מיליון שקלים חדשים עבור בינוי, פיתוח ושיפוץ של מבנים שמשמשים לתאגידים סטטוטוריים על פי חוק כמרכזי מורשת ושמקבלים קהל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איך הגעתם לזה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בסופו של דבר תאגידים סטטוטוריים בדרך כלל מתוקצבים ברמה מסוימת, תקציב שהוא לא מאוד תנודתי ולא מאפשר להם לעשות הרבה פעילות פיתוח. כפועל יוצא יכול להיווצר מצב שבו מתקנים שהם מאכלסים, שבחלקם מדובר במתקנים מיוחדים שהוקצו לתאגיד המסוים הזה ולכן גם נזקקים להשקעה עודפת, מכיוון שהתאגידים בדרך כלל מתוקצבים באיזה שהוא תקציב מאוד קבוע, לפעמים נדרשות תוספות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין רגע. מה התקציב של משרד המורשת ל-2026? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אם אינני טועה הוא אזור 150 מיליון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה זה גדל משנת 2023? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה היה בערך אותו דבר גם ב-2023. ב-2022 זה היה יותר קטן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. אוקיי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השנה זה 250. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> משרד המורשת ומשרד ירושלים היה מאוחד ב-2022. רוב התקציב למעשה שייך למשרד המורשת, וצריך גם לקחת בחשבון את זה שיש שם פעילות שעברה ממשרד התרבות והספורט. המועצה לשימור אתרים למשל זו פעילות שהייתה במשרד התרבות והספורט והיא עברה למשרד המורשת. האם גדל התקציב משל משרד המורשת? כן, בוודאי שגדל אבל אני חושב שעיקר הגידול הוא דווקא במשרד לירושלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא הצלחתי להבין לאן הולכים ה-25 מיליון. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הממשלה מגדירה את המטרה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה המטרה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> המטרה היא לאפשר לתאגידים סטטוטוריים שעוסקים בפעילות מורשת - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עברית. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> תאגידים סטטוטוריים זה גופים שהם חלק מהממשלה אבל הם לא מהווים משרד וגם לא רשות שכפופה למשרד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמו? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> למשל רשות העתיקות, למשל גבעת התחמושת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רואה, אפרופו שאלתה של חברת הכנסת פרידמן, שמשרד המורשת לא הגיש הצעה. מאיפה זה נבע? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה מהדברים שעלו ונידונו בהחלטת הממשלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מי העלה את זה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא אתייחס לפרוטוקולים של הדיונים בממשלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שר האוצר. הם אפילו לא הגישו הצעה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מי הגורם הממשלתי שביקש להעביר - - -? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה עלה בדיוני הממשלה. מעבר לזה נדמה לי שאין צורך להתייחס. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה הטעמים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני מייצג פה את הממשלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא רק זה, אדוני יושב-ראש הוועדה. אני נכחתי בדיון בוועדת חינוך שבו משרד המורשת הציג את התוכניות שלו ואת התקציב שלו שהוא היה סופר גדול. שאלתי את השר שנכח בדיון למה הוא ביקש עוד 25 מיליון מקרן העושר. לא היה לו שמץ של מושג על מה מדובר. לא הוא, לא המנכ"ל. אף אחד מהם לא ידע לענות לי על מה ה-25 מיליון שהם ביקשו מקרן העושר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יואב, לא אמרת להם? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הם יודעים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עכשיו ברור שהם יודעים. הם לא ידעו שהם מקבלים את זה בכלל. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הם גם היו שם בהצבעה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הנה, אני אומרת לך, משרד האוצר היקר. על התקציב של ה-25 מיליון הזה אנחנו נילחם ברמות שאתם לא מבינים, כי לא הגיוני שאנחנו נמצאים כרגע במלחמה, יש כל כך הרבה דברים חשובים. 25 מיליון אתם נותנים למשרד שאפילו לא ביקש את הכסף. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> קודם כל אני חושב שצריך להזכיר שכשהתקבלה ההחלטה בדבר סכום ההקצאה השנתי של הקרן לאזרח ישראל, דווקא לא היינו באותו מצב מלחמה כמו שאנחנו היום. השיקול הזה לא עמד לנגד הממשלה, ואילו עמד, יכול להיות שהייתה גם מתקבלת החלטה אחרת. בנוסף, אני חושב שיש פה מטרה שהיא בוודאי כן ראויה לתקצוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מהמשרד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במה מדובר בכלל? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא יודעים. אין לנו מושג. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> האתגר כאן עבור משרד המורשת הוא להפוך את ההנחיה הזאת של הממשלה למשהו שבא לידי ביטוי בפרקטיקה, ולפי דעתי יש כאן עבודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רוצה רגע להגיד משהו, יואב. אם יש הצעות שהן באמת לא יראו כרציניות בעיניי הוועדה, אנחנו לא נקבל אותן פשוט. אנחנו נשמע פה את המשרדים כמו בשנה שעברה. אנחנו רוצים לשמוע שזה משהו שנהיה שבעי רצון מהפרויקט שבאמת הוא נחוץ. לא צריך להיבהל ממורשת. אני לא נבהל כמו האופוזיציה שקופצים ישר כששומעים מורשת ונבהלים. אנחנו רוצים לשמוע שזאת תוכנית באמת שחשובה מאוד, שלא בתוכניות השגרתיות של הממשלה ואז אנחנו נתקדם. אם לא, לא נתקדם. יהיה לנו עוד כסף פנוי לחלק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם לנו אין בעיה עם מורשת. יש לנו בעיה עם איך שהדברים נערכים. למה זה יותר חשוב מהשמשת מקלטים וקידום פתרונות מיגון? איך זה יכול להיות יותר חשוב ממרכז שיקום וחינוך כלא ניצן או לחיזוק קרן אברהם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא התפקיד שלנו להשמיש מקלטים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה גם לא התפקיד שלי לדאוג למשרד מורשת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו עוד לא שמענו את התוכנית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין פה אפילו משהו אחד מפורט על מורשת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה כולל ה-25 מיליוני שקלים של משרד המורשת? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הממשלה כאן הגדירה את המטרה של התקציב הזה. המטרה היא לאפשר לתאגידים סטטוטוריים שמאכלסים - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תן לי דוגמה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ניתן דוגמה של גבעת התחמושת, אבל אין לי מושג אם יש קשר או צורך בגבעת התחמושת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא מתוקצב מהתקציב? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זאת לא פעילות קיימת. תאגיד סטטוטורי מקבל תקציב מהגורם שאחראי על אותו תקציב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> סתם שתדע, גבעת התחמושת מתוקצבת בתקציב החדש של 2026. אני ראיתי את זה כשהם הציגו את התקציב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מתוקצבת אבל בהיקף שמאפשר לעשות פעילות פיתוח. בשיפוצים אני לא בטוח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שימור של אתרי מורשת לאומיים לא מתוקצבת כבר? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש פעילות שימור שכן, אבל תאגידים סטטוטוריים בוודאי לא מתוקצבים על ידי משרד המורשת. הוא לא אחראי על תאגידים סטטוטוריים, למעט לפי דעתי רשות העתיקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש להם תקציב שנועד לטובת העניין הזה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא בהכרח. כל תאגיד והעניינים שלו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה הם צריכים לעשות עם התקציב? למה ישמש התקציב? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> תאגיד סטטוטורי או התקציב הזה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התקציב הזה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> התקציב הזה אך ורק עבור בינוי, פיתוח ושיפוץ של מבנים או מתחמים שיש להם ערך מבחינת מורשת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תן דוגמאות. תסביר בצורה קצת יותר רחבה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא יודע להגיד דוגמאות כי אני לא יודע מה הצורך של גבעת התחמושת, אבל אני אתן לך דוגמה תיאורית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תראה, בסופו של דבר הבאתם פה הצעת הקצאה. הצעת ההקצאה כנראה התבססה, אז בוא נדבר על התשתית העובדתית שהביאה אתכם להציע את הצעת ההקצאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יואב, אתה רוצה ללכת הביתה לעשות שיעורי בית? זאת לא הצעה שתתקבל אצלנו. אם יש הצעה שאין לה פירוט, אנחנו לא מבינים. אנחנו לא נותנים דבר כסף באוויר. יש לנו אחריות. אתה כפוף לשר, אנחנו כפופים לאזרחי ישראל. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אנחנו לא יכולים לסמן מראש איזה תאגיד יקבל את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא ביקשנו איזה תאגיד, אבל תגיד מה הרעיון. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> את הרעיון דווקא אני מסביר היטב. פשוט מבקשים ממני דוגמה. הדוגמה היא לכאורה אמורה לשקף צורך אמיתי, ואני לא רוצה לתת דוגמה לצורך אמיתי בגלל שכך יכול להיות שיעלה כאילו אני משקף צורך, והמטרה הייתה מלכתחילה לתקצב דווקא את הגוף הזה, אז אני מוכן להגיד דוגמה שהיא תיאורטית אם הוועדה מוכנה. לתת דוגמה תיאורטית? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קדימה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אם יש תאגיד שעוסק במורשתו של דוד בן גוריון והתאגיד הזה מטפל בין היתר בצריף של דוד בן גוריון, והצריף הזה, יש להם תקציב שוטף לתחזוקה, זה הם מקבלים כל שנה במסגרת התקציב של התאגיד. מי שאחראי על התאגיד הזה זה משרד ראש הממשלה, לא משרד המורשת, אבל יש ערך של מורשת עבור המתקן שמופעל על ידי התאגיד הזה. פעם ב- נדרש שיפוץ. לתאגיד ניתנת האפשרות לבקש כסף ממשרד ראש הממשלה, להגיד, אני צריך עוד תוספת תקציב מעבר לתקציב הרגיל שאני מקבל עבור שיפוץ גדול מהרגיל. לא משהו קטן. משהו רציני כי פעם ב- צריך, אין מה לעשות, במיוחד מבנים כאלה. אם תאגיד כזה רוצה לפנות למשרד ראש הממשלה, יכול להיות שמשרד ראש הממשלה, יש לו. יכול להיות שאין לו. יכול להיות שהוא נותן, יכול להיות שלא נותן. כאן יש רעיון חדש להגיד, משרד המורשת יקדם קול קורא רוחבי שתאגידים סטטוטוריים יוכלו לגשת אליו בדרישה לקבל תוספת תקציב עבור שיפוץ, פיתוח ובינוי של מתקנים, על התקציב השוטף שלהם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> באמת זה סדר העדיפות שלנו בימים האלה. מטורף באמת. לא נעים לי שאני "נופלת" עליך. הרי לי ברור שזה סמוטריץ' מעביר לחבר מהמפלגה שלו, אז באמת לא נעים לי כבר "ליפול" עליך. זה לא יעבור. תודיע שם, אין סיכוי. לא רוצים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא חושב ששר האוצר או השר למורשת הם חברי אותה מפלגה, אם לכך הכוונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עזוב את המורשת. נשמור את המורשת לאחר כך. תתקדם. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה הנושא האחרון לפי דעתי בהצעה שלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בנושא חינוך אתה יכול לפרט שוב פעם? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בחינוך יש לנו את הסיפור של המגרשים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 10 מיליון, 50 עבור מבני חינוך בלתי פורמלי מעל גיל 18 – מכינות, שנות שירות, כפרי סטודנטים, גרעינים תורניים וכן הלאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה מה שנקרא מכינות מבחינתי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש לנו עוד 60 עבור שיפוץ של מוסדות תורניים על-תיכוניים המעודדים שירות צבאי. סך הכול 120. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה זה לא רשום? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> איפה את מסתכלת? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> על הפירוט שלכם בעמוד 14–15. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה מופיע בפירוט בעמוד 6 במסגרת פירוט ההצעה. הנספח לוקח את הכותרות של ההצעות לפי איך שקיבלנו אותן מהמשרדים, אז בחלק מהמקומות יכול להיות שיש הצעה שקיבלנו מהמשרדים שהיא הוגדרה בצורה מסוימת ואז ההגדרה דויקה או צומצמה או הורחבה מעט ולמעשה זה בבסיס אותה הצעה, ובחלק מהמקומות זה יכול להיות שלא מדובר בהצעה שהמשרד קידם אלא הצעה שעלתה במסגרת הדיונים של הממשלה ולכן היא נכנסה לתוך ההצעה הממשלתית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה לשאול שאלה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> המשך פיתוח מבני תנועות נוער, כמה מוקצה לזה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 50 מיליון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה הוקצה שנה שעברה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לפי דעתי זו שאלה שגם עניתי קודם. לפי דעתי גם 50 מיליון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה הוקצה שנה קודמת? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ב-2024 זה היה 40 לתנועות נוער לפחות מגיל 18. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מדברת רק על המשך פיתוח מבני תנועות נוער. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה ניתן שנה שעברה לראשונה. תנועות נוער, לא ניתן השנה בכלל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל רשום – המשך פיתוח מבני תנועות נוער. מה זה לא ניתן? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> איפה רשום? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בעמוד 15. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זו הצעה שלא התקבלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז תחליטו. אתם שולחים אותי כל פעם לעמודים אחרים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> עשיית סדר בהצעה הנוכחית. יש 120 מיליון שקל לחינוך. מתוך זה 10 לקירוי מגרשים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זה קירוי, לא בינוי? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא. הפעם זה קירוי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם שנה שעברה זה היה קירוי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא, שנה שעברה זה היה בינוי ובסוף הם עשו מזה קירוי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה היה קירוי של הגגות הסולריים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש שניים. יש משרד החינוך שנתנו 10 מיליון לדעתי, ונתנו 12 מיליון יחד עם מצ'ינג משרדי. זה מחוץ לבתי ספר. זה מגרשים בכלל ברשויות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, היה הקמת מגרשי ספורט במערכת החינוך שזה היה 10 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה בדיוק מה שאמרתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וקירוי 10, לא? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הקירוי בנפרד. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> סליחה, היושב-ראש, עכשיו זה גם הקמה אבל בעיקרון זה קירוי. ה-10 מיליון שקל הספיקו בעיקר לקירוי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> והיה קידום הקמה של פרויקטי אנרגיה מתחדשת בישראל באמצעות קירוי מגרשי ספורט במתקנים פוטו-וולטאיים. זה היה 20 מיליון שקלים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הם עשו הגדרה רחבה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה התקציב של שנה קודמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסברתי את זה נכון. נתנו 20 מיליון לקירוי מגרשים ובינוי מגרשי ספורט בבתי ספר, 10 מיליון. עכשיו יואב, אל תספר אחורה. אתה תתסבך. אתה כל פעם נכנס לעוד שדה מוקשים. אני יושב-ראש הוועדה לפינוי מוקשים בחוץ וביטחון, אז אני אעזור לך. איפה שיש מוקשים, אני אומר לך, אל תיכנס. אנחנו רוצים להתקדם. בוא תדבר על השנה. אתם רוצים להפוך השנה את בינוי מגרשים לקירוי מגרשים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אם חברי הכנסת ישאלו אותי ואתה תיתן לי להשיב, אז אני אשיב על כל שאלה שישאלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. מה זה מבני חינוך בלתי פורמלי? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כמו שכבר התחלתי להגיד, זה שנת שירות, אופק, מכינות, כפרי סטודנטים, גרעינים תורניים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך זה עולה בקנה אחד, דודי, עם כל הנושא של ההיבטים שעליהם דיברנו, של כספים קואליציוניים, כספים שנועדו למגזר מסוים, כספים שלא בהכרח נמצאים באיזו שהיא הסכמה רחבה של כלל הציבור? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וחזרה של אותה שנה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה זה מגזרי? אני דיברתי גם עם שר האוצר. אמרתי לו על הנושאים האלה, כל מקום שכתוב "הסדר". כדתי לאומי קל לי להגיד את זה. אני רוצה שיהיה שם חרדים, חילוניים. שיהיה כל המגזרים. אני אמרתי, מעודדים שירות לצה"ל. אנחנו נתקן את זה. זה גם בהסכמה. אמרתי לו, לא נקבל את זה שזה יהיה רק מגזרי מסוים אלא גם חרדי. הוא אמר לי, תביא חרדים. כמה חרדים יש, אנחנו נדאג לזה שזה יהיה בקולות קוראים, שיחולק למי שמעודד גיוס לצה"ל. יש מכינות קדם-צבאיות לחרדים. אני אתן הסבר רגע למי שלא מבין. מכינות קדם-צבאיות זה למיועדים לשירות בצה"ל. ישיבות הסדר תמיד מתגייסים לצה"ל. הייתה מישהי במפלגה שלך שהתראיינה שעות על הדבר הזה. בבקשה, דודי. << אורח >> דודי קופל: << אורח >> אני אתייחס ברשותכם לשתי הנקודות. ביחס לשאלה של כספים קואליציוניים פוליטיים, גם השנה כפי שאמרנו בשנה שעברה, אנחנו לא מכירים הסכם פוליטי שנוגע לכספים שמוצע כרגע, שהממשלה החליטה על הקצאתם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא ציפינו שמישהו יגיד פה שהוא מכיר הסכם כזה. << אורח >> דודי קופל: << אורח >> זה באשר לנקודה הזאת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם בוחנים את זה בהתאם להנחיות היועצת המשפטית לממשלה בשלב קבלת ההחלטה בממשלה? << אורח >> דודי קופל: << אורח >> כן. זה באשר להיבט הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא ענית לעניין ההיבטים המגזריים. << אורח >> דודי קופל: << אורח >> אני לא חושב שיש כאן שאלה של היבטים מגזריים. יש כאן הקצאה למטרות מסוימות שהן מטרות לגיטימיות בהתאם להוראות החוק, ומבחינה זו אני חושב שההקצאה היא הקצאה אפשרית. ביחס לחזרה של מטרות ההקצאה משנה לשנה, אני אגיד קודם כל ברמה העקרונית ואחרי זה ברמה הפרטנית. ברמה העקרונית, כפי שהיועצת המשפטית לוועדה התחילה לציין קודם, יש כאן פער בין העמדה של הייעוץ המשפטי לכנסת לבין הייעוץ המשפטי לממשלה והעמדה שלנו. אנחנו לא חושבים שיש פגם ושהחוק מגביל את היכולת להקצות כספים לאותה מטרה משנה לשנה. אנחנו לא רואים בזה כחלף תקציב. בכל שנה הממשלה וכמובן הוועדה הזאת מבקרת את שיקול דעתה של הממשלה, מפעילה את שיקול דעתה ומחליטה לאן להקצות. עצם העובדה שכספים הוקצו למטרה מסוימת בשנה מסוימת, לא פוסלת את ההקצאה לאותה מטרה אפשרית ולגיטימית גם בשנה שלאחר מכן, בפרט שאנחנו להבנתי גם לא מדברים על הקצאה לאותן מטרות ממש. אמנם החוק מאפשר לצורך העניין להקצות בשנה מסוימת לפרויקט רב-שנתי על בסיס כספים של שנה מסוימת, אבל אם לצורך העניין בשנה מסוימת יזכה בזה גוף פלוני לפרויקט בינוי, ובשנה שלאחר מכן יזכה בזה גוף אחר, קשה לראות בזה כהקצאה לאותה מטרה כיוון שבסופו של דבר נהנו מזה גופים שונים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל אנחנו הפכנו להיות מחלקת בינוי של משרד החינוך. שנה אחרי שנה אחרי שנה הסעיף של בינוי שקשור למשרד החינוך הוא הסעיף שכמעט לוקח את כל כספי הקרן. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא חושב שזה מדויק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה לא מדויק? אתה יודע כמה כסף היה בבינוי שנה שעברה? 110 מיליון. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש סעיף פיתוח שהוא למעשה בינוי במשרד החינוך, שמתוקצב בהוצאה ברוטו של 3 מיליארד ולכן באופן יחסי לא מדובר בסכומים שמחליפים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה בכלל לא משנה. רוב הקרן הולכת כבר שלוש שנים למשרד החינוך לטובת בינוי. אלה העובדות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זו עובדה נכונה בוודאי, אלא שמשרד החינוך מתעדף את הצורך האקוטי של בינוי כיתות. מכיוון שיש טענה שאין מספיק כיתות, הרבה דברים אחרים לא מקבלים מענה ולכן הדברים האלה לא מתוקצבים מידי שנה בתקציב הרגיל אלא משהו שמגישים אליו בקשה לקרן לאזרחי ישראל, לכן זה לא חלף תקציב. אין כרגע פעילות בתקציב הרגיל שעושה את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האם בתקציב הרגיל של משרד החינוך יש בינוי לתנועות נוער? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יפה. אנחנו מתקצבים את זה כבר שלוש שנים אז אנחנו החלף, ותכל'ס זה לא עומד בהוראות החוק. תנועות נוער זה סופר חשוב אבל אי אפשר ששלוש שנים רוב הקרן תלך רק למטרות האלה. אנחנו הפכנו להיות הקופה הקטנה של משרד החינוך, וקצת שאריות, קצת בריאות הנפש. כל הכסף הולך למשרד החינוך כבר שלוש שנים. להזכירכם, משרד החינוך, לדעתי זה התקציב השני בגודלו במדינה, אז למה אנחנו צריכים להיות גם הקופה הקטנה של משרד החינוך? אלוהים יודע. זה פשוט מרגיז. הכסף הזה צריך להיות לפיתוח, לתעסוקה, לאנרגיות מתחדשות, למחקר, ואנחנו עוד פעם, בינוי, בינוי. ואלה, אנחנו צריכים לבוא לפה עם קסדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> וזה לא בגלל שאני הייתי קבלן, כן? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא קשור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, אני רוצה רק להגיד משהו. שלא הטעו אותך, אבל אנחנו מתעסקים בעיקר בתשתיות. לא מתעסקים בתפעול שוטף. זאת הבעיה שכל פעם אנחנו נופלים אליה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. אני גם חושב שזה מאוד חשוב. אנחנו מכירים את זה, מי שעסק בחינוך. אני הייתי בחינוך הבלתי פורמלי והחינוך הפורמלי. באמת הסוגיה של הבינוי היא מרכזית וחשובה. "אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ", וכשהדירה נאה אז אפשר גם ללמוד. אני באמת רואה בזה חשיבות גדולה מאוד. אני לא אומר את זה בניגוד למה שנאמר קודם אבל אני איתך בהקשר הזה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לתת שלוש הערות, אם אפשר. חלק מהדברים שמעתי בדרך, חלק מהדברים, עדכן אותי פה היועץ. אני רץ בין שתי הוועדות של חוץ וביטחון. דיברתי עליהם פעם שעברה, אני אומר אותם שוב כאן. הרבה פעמים כשאנחנו נותנים כסף לפריפריה זה מותנה לפעמים במצ'ינג, כלומר גוף נותן, רשות נותנת כסף ואז אתה נותן לה עוד כסף כדי שתוכל להקים את בית הספר או איזה שהוא מקום חינוכי כזה או אחר. אחת הבעיות הגדולות זה שאם יש רשות שהיא חלשה כלכלית, כשאתה נותן לה חלק מהכסף, היא לא מסוגלת לנצל את הדבר הזה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אף אחת מההצעות שלנו כאן לא מבוססת מצ'ינג. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אוקיי, אני שמח לשמוע את זה. לא ידעתי את זה. ברגע שאתה מבקש מצ'ינג, הפערים נשמרים והם אפילו גדלים, כי מי שמסוגל נותן את המצ'ינג ומקבל יותר כסף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצד השני של המטבע זה שמצד שני כשבונים, נניח נגב גליל בדרך כלל לא דורש מצ'ינג מרשויות או פחות דורש מצ'ינג מרשויות, אני מניח. סתם דוגמה, משרד הספורט, מה קורה למתקנים שנגב גליל בונים? הם פחות מתוחזקים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יכול להיות שצריך לעשות איזו שהיא דרישה אחרת של תיחזוק וכן הלאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון. צריך לייצר מנגנון התחייבות, אבל אין כזה ולכן המצ'ינג הוא הכי קרוב. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> המצ'ינג, גם הוא לא יעזור לך. נגיד מגרש עולה לי מיליון שקל והצלחתי להשיג 200,000 שקל שביקשת ממני. נתתי אותם לבנייה וגמרנו. אין לי כדי לתחזק הלאה, לכן זה לא נותן לך את המענה של תיחזוק אותו מגרש לאורך זמן. אני רוצה להציע שתי הצעות. אחת, אני מציע שזה לא יהיה מדד, ואם זה לא כרגע מדד, המצ'ינג, אז מצוין. כך אנחנו יודעים לתת מהקרן למקומות שחסר להם יותר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> משרד החינוך יצטרך להתייחס לדברים שלו במפורט לגבי האם נדרשת פה הקצאה מיוחדת. בגדול, מבחינתנו הצעת הממשלה לא בונה על מצ'ינג של משרד ולא על מצ'ינג של גופים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אבל אחרי שזה יורד לאותו משרד רלוונטי הוא יכול לקבל את ההחלטה. יש לו את האוטונומיה להחליט. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה לבקש לתת תיעדוף יתר לפריפריה על פני המרכז, לא חלילה כדי לפגוע במרכז אלא ההבנה שהצורך הוא יותר גדול. אחרי שעשינו את החלק הזה, כדי לקבל את הכסף מהקרן משרד החינוך לא יוכל להתנות במצ'ינג לפחות לרשויות שבפריפריה 4, 5 ומטה, ואז אנחנו מצליחים לייצר איזה שהוא צמצום של הפערים שקיימים לנו גם בחינוך וגם במתקני החינוך השונים. זה עניין אחד. בפעם שעברה אני חושב שדיברנו על גרעינים שמקבלים גם מהקרן. גרעינים מוגדרים במשרד החינוך הם גרעינים מאוד מסוימים, כלומר גרעינים תורניים או קבוצות מחנכים. יש היום איגוד שנקרא מקו"ם, מועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות. הוא מאגד בתוכו כ-300 קהילות משימתיות מכל קשת האוכלוסייה הישראלית, דתיים וחילוניים, יהודים ושאינם יהודים וכן הלאה, ממש 300 קהילות, חולשים על בערך 30,000 אנשים. ארגון מצוין אבל לא כולו יכול לקבל ממשרד החינוך. השאלה היא אם נוכל בהקצאה הזאת להגדיר קהילות משימתיות ולא גרעינים? ברגע שהגדרת את זה קהילות משימתיות, תוכל להכניס לזה גם קהילות של יוצאי אתיופיה, גם קהילות של יוצאי קווקז, גם מקהילות של בני מקו"ם בפריפריה, כלומר באר שבע, קריית שמונה. ברגע שנגדיר את זה לא כגרעינים אלא כקהילות משימתיות או אפילו מאוגדים תחת רשת כל שהיא, נוכל לתת לקבוצות האלה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הם מוכרים במשרד החינוך? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מי שמוכר במשרד החינוך זה גרעינים תורניים וקהילות מחנכים, זה החילוני, אבל קבוצות משימתיות כמו קהילות שהן מוכוונות מגזרים – יוצאי אתיופיה, יוצאי קווקז, יוצאי חבר העמים או דרוזים הם לא מוכרים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> נקודה חשובה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. לגבי רוב הדברים שאמרת, אנחנו עושים את זה בדרך כלל בקולות קוראים. בשלב הקולות קוראים, לפני שמוציאים אותם אנחנו מבקשים לפקח, לראות שבאמת הקולות קוראים הם מוכוונים לנקודות שרצינו ושהחוק קובע, לכן זה בדיונים יותר מתקדמים. כרגע אנחנו דנים לגופו של תקציב. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אפשרי לדרוש את מה שאמרתי? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בוודאי שהוועדה יכולה לנהל על זה דיון עם המשרד ולפי דעתי זאת הכוונה של הוועדה, גם לנהל על זה דיון. מחר לפי דעתי יש לכם דיון, יום שלם עם החינוך, שבו לפי דעתי גם אפשר לקבל פרטים וגם אפשר לדרוש את זה. בסופו של דבר למשרד החינוך יש נהלי עבודה מסוימים. אני לא חושב שהם יוכלו להגיד כן על כל דבר שתדרוש, אבל אם יגידו לא, אני מניח שיהיו להם הסברים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> גם אם הקהילות האלה לא מקבלות תקצוב בשוטף ממשרד החינוך? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני מאמין שזה יהיה יותר קשה. השאלה היא למה הן לא מקבלות? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כי הם מקבלים ממשרד ההתיישבות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כל הקהילות שמאוגדות במקו"ם מקבלות ממשרד ההתיישבות? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אז זה לא יהיה כלול בהצעה פה. זה ממש שינוי בהצעה הממשלתית. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בעבר משרד החינוך העביר את זה למשרד החקלאות. החזיר את זה עכשיו למשרד ההתיישבות. כל פעם שהם מועברים הם למעשה נפגעים, כל הקהילות האלה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> למה נפגעים? ההקצאה הזאת לא הייתה בעבר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא בהכרח בהקצאה הזאת. בכלל אני אומר, הרבה מאוד דברים. בגלל שבבסיס התקציב יש כספים לגרעינים במשרד החינוך, הקהילות האלה לא מקבלות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא יודע להגיב לגבי הרקע לכך שהם עברו ממשרד למשרד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה בטוח שהם לא מקבלים ממשרד ההתיישבות? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הם מקבלים את התמיכות בבסיס של הבסיס. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם לא מקבלים בינוי. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בינוי והרבה דברים אחרים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה מדבר על המכינות השנתיות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מכינות, קהילות משימתיות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מכינות, אני מכיר שזה משרד החינוך. אולי קבוצות בוגרים של מכינות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אתה צודק. אני מתייחס ליוצאי מכינות כשהם עושים קהילות משימתיות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הן לא מוכרות למשרד החינוך. פעם הן היו כן משרד החינוך כמו שאתה אומר. בכל מקרה זה לא שהם נפגעים בגלל שההצעה הזאת לא הייתה כשהם היו במשרד החינוך. ככל שזה משהו שאתם תתעקשו עליו כוועדה, זה אומר שאנחנו נרצה כממשלה לשקול מחדש את ההצעה שלנו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נשמח מאוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני חושב שגם מהניסיון שלי פה בוועדה ושלנו, של החבר'ה פה, אנחנו רוצים גם לקדם את החינוך. לדוגמה, הייתי מצפה לראות כיתות חכמות. זה משהו שאני אבקש להכניס אותו. שיקום שדיברנו, ריטריטים וכל זה במשרד הבריאות. אני חושב שיש לנו שם קצת בעיה. אנחנו נדע בישיבה הבאה אם באמת אנחנו נצליח לעשות את זה. אם לא, יכול להיות שנעביר את זה לנגב גליל. יש שם 30 מיליון. צריך להיות 40 מיליון לפחות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איפה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בשיקום, מה שדיברנו. ריטריטים. האלמנט החמישי, מה שדיברנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ריטריט זה יומיים שיוצאים? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אצלם זה לשבוע. אנחנו חושבים שרוב הציבור נפגע. מבחינתי, לפחות איפה שאני מסתכל תמיד זה חיילים, אם זה אצלי בבית, שכנים. אני מכיר בזה שרוב אזרחי ישראל משרתים בצה"ל, אז בסוף גם כשהם הופכים להיות אזרחים, משהו נפגע בהם. חיזוק, חוסן של חיילי צה"ל, מילואימניקים. הייעוץ המשפטי לא אוהב את זה כי אנחנו לא נעשה מצ'ינג עם משרד הביטחון, כי אנחנו לא מחליפים את משרד הביטחון. משרד הביטחון, זה התפקיד שלו לשקם את חיילי צה"ל, לשקם את פצועי צה"ל. אנחנו רוצים לתת חוסן לאזרחי ישראל, ילדי ישראל שנפגעו גם כן במלחמה. זה דברים שאנחנו נכניס אותם. זה מה שהצעתי לכם בישיבה הקודמת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני בעד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, בטח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יואב, אני רואה שמשרד העבודה הגיש כמה וכמה פרויקטים ועדיין לא תקצבתם אותו אפילו במיליון אחד. למה? תעסוקה, תוכניות משלבות, פרקטיקום, שיפור תשתיות, מכללות. למה משרד העבודה לא קיבל שקל? מה היה השיקול? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בסופו של דבר הממשלה העדיפה את ההקצאות, בגדול, בשלושה תחומים: אחד זה חינוך, השני זה עולמות השיקום שמאוד דחוף בעקבות המלחמה, והשלישי זה אנרגיה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> והרביעי מורשת. למה אתה שוכח להגיד את זה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> גם מורשת, נכון, אבל בבאקטים גדולים אלו השלושה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> באקטים? הם לא קיבלו שקל. מורשת קיבל 25 מיליון. תנו להם 5 מיליון, הייתי אומרת תודה. איך יכול להיות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מבין העולמות של תעסוקה מה שנבחר זה ההצעה של נגב גליל לפיתוח שנעשה שם, זה ה-30 מיליון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עצוב מאוד. גם לרווחה לא הקצתם שקל, שאני גם רואה פה כל מיני פרויקטים חשובים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> צריך להגיד, כלל המשרדים הגישו הצעות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא כלל. מעט מאוד משרדים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מי שהגיש, הגיש הצעות ראויות ואנחנו שמחים שהם היו חלק מהתהליך הזה, ואני גם מקווה שהם יבואו על שכרם בהקצאות בשנים הבאות ככל שיהיו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר לי את זה שלוש שנים, יואב, להזכירך. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני מתכוון לזה שלוש שנים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני בטוחה. אנחנו יודעים יפה מאוד מי מחליט לאן התקציב הזה ילך, וזה לא אומר שאנחנו לא נמשיך להילחם. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אם את משווה לעומת מה שהיה לפני שלוש שנים, אני חושב שאתם כן יכולים לרשום לזכות הוועדה את ההישג שהממשלה כן היום לא מגישה את ההצעות האלה בלי להתייחס גם באופן יותר מכובד לתחום האנרגיה. אני חושב שזה משהו שאתם כבלתם עליו ב-2023–2024. הממשלה לקחה את זה לתשומת ליבה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו שינינו הכול. עד שאני ויוראי לא נכנסו לתמונה, זה היה מגיע, ההצעה שלכם, מצביעים, שלום, להתראות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא עד שאת ויוראי הגעתם. עד שאני הגעתי. זה השינוי שהיה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה היה ביחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני ואת היינו חברי ועדה לפני. תודה רבה. נתנאל, בבקשה. << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >> רק נקודה חשובה לגבי כל עניין התקציב הכללי. הצעת התקציב פה היא על 235.6 מיליון, כאשר בסופו של דבר התקציב שמגיע הוא לפי שער הדולר ביום אישור התקציב. למשל שנים קודמות שער הדולר עלה ולכן בסוף הגיע יותר תקציב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון לכרגע הוא יורד. << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >> לפי שער הדולר היום זה 11.6 מיליון שקל פחות לעומת הצעת התקציב. אי אפשר לדעת מה יהיה שער הדולר ביום אישור התקציב, אבל גם חברי הוועדה צריכים אולי להחליט במידה שיש עלייה או ירידה, מאיזה תקציב זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ממי שלקח את רוב התקציב, את ה-120 מיליון. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה מחולק באופן שוויוני לחלוטין. << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >> בעבר מה שהאוצר עשה, הוא חילק את זה באופן - - - . השאלה אם חברי הוועדה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה יתחלק באופן יחסי בטח בין כולם, כי פעם קודמת אמרנו, ניתן לבריאות את ההפרש כי שמחנו שהיה פעם קודמת, לפני שנתיים 15 מיליון הפרש. אמרנו, עכשיו יהיה הפרש, בואו ניתן אותו לבריאות, נעשה עוד מחלקות סוטריה. בסוף יצא להם מיליון שקלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה רע? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מיליון זה סבבה אבל חשבנו 15 מיליון. חסר להם 14 מיליון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בסדר אבל גם מיליון, הלוואי היו נותנים למשרד העבודה מיליון אחד, או עוד מיליון אחד לנגב גליל. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הממשלה תחלק את ההפרשים באופן שוויוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק מיליון, זהו, את סוגרת את הסיפור? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נתנאל, סמנכ"ל משרד המורשת בזום. << אורח >> נתנאל מזא"ה: << אורח >> תודה רבה. אני רק אגיד, ההצעה שלנו שהוגשה לאוצר - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ההצעה שלכם לא הוגשה לאוצר, אבל לא משנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תני לו לדבר רגע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שידייק. זה מה שהאוצר אמר, שאין לו הצעה. << אורח >> נתנאל מזא"ה: << אורח >> מה שאנחנו שלחנו כשקיבלנו את הפנייה, זה השקעה באתרים שמוחזקים על ידי תאגידים סטטוטוריים כדי למנוע כמו שהגדרת הוועדה, לחזור לוועדה כל שנה מחדש עם אותם דברים, אז לפיתוח אתרים בתאגידים סטטוטוריים שבגדול אין להם תקציבים לפיתוח כמו שיואב הציג. רוב התקציבים הולכים לעבודה השוטפת שגם זה לא תמיד מכסה את השוטף שלהם. ביקשתם דוגמאות, אז אני רק אתן כמה דוגמאות קטנות. זה לא אומר שזה הגופים שיקבלו, כי הקול הקורא גם לתאגידים יצטרך להיבנות בתיאום ובאישור הוועדה. למשל בגבעת התחמושת, יואב הזכיר, יש שם אתר שעל פי חוק צריך להיות שם טקס של יום ירושלים. המקום היה לא ראוי בלשון המעטה. יש שם תיאטרון שיש בו את האירוע. יש פרויקטים מתאגידים כמו בית בן גוריון או מכון בן גוריון או האתר אפילו של הכותל שיש שם דברים שצריך לטפל בהם. אתר מקווה ישראל שהיא חברה ממשלתית, תחת משרד החינוך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתר הכותל, יש את משרד ירושלים. למה לא מתקצבים משם? << אורח >> נתנאל מזא"ה: << אורח >> הקרן למורשת הכותל זה גוף סטטוטורי תחת משרד ראש הממשלה והוא אחראי על אחזקת האתר. יש עוד הרבה דוגמאות, מאתר גמלא בצפון והגן הארכיאולוגי בחמת גדר, כל תוכניות הפיתוח שמנסים לעשות וכרגע אין מקורות תקציביים, גם בהרודיון. ברעם בצפון זה אתר מורשת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ההרודיון אתם הצגתם במשרד החינוך, אני ישבתי שם בדיון, את התוכניות ל-2026. ההרודיון שם היה מתוקצב, תוכניות פיתוח. << אורח >> נתנאל מזא"ה: << אורח >> אמרתי, יסמין, אני נותן דוגמאות לדברים שעוד צריכים להיעשות. מה שלא יעמוד בקריטריונים של הקול קורא בוודאי לא יעלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין איזה משרד מתקצב את זה בדרך כלל. האתרים האלה לא שנה-שנתיים. האתרים האלה קיימים שנים על גבי שנים. מי תיקצב עד היום את הפיתוח שלהם? איזה משרד תיקצב את זה? << אורח >> נתנאל מזא"ה: << אורח >> קודם כל אני אגיד שחלק מפיתוח האתרים נעשה בעבר מקולות קוראים, מ-2010, שיצאו פעם אחת תחת משרד ראש הממשלה. קול קורא שיצא ב-2015 תחת משרד ירושלים ומורשת בשמו הקודם, אבל כל תוכנית כזאת היא תוכנית שמאושר תקציב והוא פרוס על חמש שנים. התקציב השוטף של אחזקת המקום הוא על פי הגוף הסטטוטורי המופקד עליו. למשל ההרודיון, את הפתיחה ואת הניקיון וההדרכה מי שמטפל בו זה רשות הטבע והגנים. דוגמה אחרת, נתתי את הדוגמה של ברעם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא ברור. סוג הפעילות הזה היה מתוקצב באמצעות תקציב המדינה. זה לא פעילות פיתוח. << אורח >> נתנאל מזא"ה: << אורח >> זה לא שוטף. פעם בכמה שנים יצא קול קורא לפיתוח תשתיות, שהקול קורא הזה הגדיר אתרים ברמת עדיפות או קדימות לפיתוח תשתיות. הקול הקורא האחרון שיצא, נדמה לי היה ב-2021 לפי צפי תקציב של מה שהיה אז. מ-2023 ו-2024 בגלל הוצאות המלחמה, לדעתי כתבנו את זה גם בהסבר לאוצר, לא ניתן להשקיע כספים בחלק גדול מהפרויקטים, והמטרה היא לייצר השקעה חד פעמית באתרים שייבחרו מהתאגידים כדי שישרתו את הציבור לטווח קדימה. ברוב המקומות האלה האתרים הם צריכים להיות פתוחים. למשל כמו גבעת התחמושת, האתר עצמו צריך להיות פתוח בחינם לציבור, אז זו דוגמה אחת. יכול להיות חלק מהקריטריונים שבקול הקורא, אבל זה בתיאום אתכם. אני לא בטוח שזה צריך להיות השיקול המרכזי כי יש אתרים, למשל כמו בברעם בצפון שרמת ההשקעה שנדרשת בו היא אחרת בגלל המצב וגם בגלל פגיעות שהיו שם, אבל שם למשל זה אתר שהכניסה אליו היא או בתשלום או דרך מנויים של רט"ג. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בקרן אנחנו לא רשאים להשקיע בתפעול. << אורח >> נתנאל מזא"ה: << אורח >> אני לא מדבר על תפעול. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ברשותך, יואב, צריך לשאול. האם במצב שבו מתקצבים דבר מעין זה גם אם זה יוצא פעם בכמה שנים באיזה שהוא קול קורא, האם זה לא חוטא תחת מטרות הקרן? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לתפיסתי לא, בגלל שזה לא היה משהו שהיה מתוקצב בתקציב הזה וגם זה לא משהו שאנחנו פינינו לו מקום לעומת תקציב קודם. זה שהפעילות פעם נעשתה על ידי הממשלה, לפי דעתי לא צריך להיות גורם שמונע מהממשלה לעשות - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> השאלה אם זה פעם או אם זה פעם בכמה שנים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אם זה פעם בכמה שנים באופן סדור כמו תוכנית חומש שכשהיא נגמרת מייד מקבלים משהו חדש, אז אני חושב שאפשר לקרוא לזה פעילות סדירה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ובמקרה הזה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> במקרה הזה להבנתי זה לא המצב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם יודעים להגיד מתי יצאו קולות קוראים, מתי זה תוקצב בפעמים האחרונות? כל כמה שנים זה מתוקצב? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נתנאל, זה שאלות שאתה תדע לענות עליהן יותר טוב. << אורח >> נתנאל מזא"ה: << אורח >> קודם כל הקול קורא יוצא אחת לחמש שנים. האחרון יצא נדמה לי ב-2021. התוצאות שלו הן לא כל כך רלוונטיות למצב התקציבי מסוף 2023 והלאה, כך שבעצם לא נוצר תוכנית חומש כהגדרתה בממשלה שהתקציבים צבועים קדימה, אלא נגמרו הפרויקטים ואז לפי זמינות תקציבית הם מבוצעים. לצערנו הרב בגלל שינויים תקציביים, אני לא בא לבקר אף אחד אבל זה המצב, לחלק גדול מהפרויקטים שנבחרו בקול קורא של 2021 עוד לא נמצא מקור תקציבי. יחד עם זאת אני אגיד עוד משהו. חלק ממה שהקול קורא שאנחנו מציעים ביחד עם הוועדה, הוא גם לאתרים שבכלל לא הגישו ב-2021 או לא זכו למימון מאלף ואחת סיבות כמו למשל דבר שלא היה ידוע אז בכלל שצריך אותו. נדמה לי ב-2021 או 2022 היה סערה גדולה וחלק מהיקב למשל במקווה ישראל קרס, ועד היום זה מקום שהוא די סגור לציבור בגלל שצריך לעשות שם עבודות תשתית עמוקות. זה חלק מהקריטריונים שיבנו ביחד עם הוועדה, איך לתעדף את ההצעות שהגישו הגופים הסטטוטוריים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. יש עוד משהו, יואב, שאתה רוצה לומר לפני שאנחנו חותכים לך בתקציב? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נתכנס שוב פעם בשעה 11:00 לדיון הבא עם משרד הבריאות. ישיבה זו סגורה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:43. << סיום >>